הביצה שהתחפשה

‫השפחתהש הציבה‬

‫מספר‪ :‬דן פיגס‬
‫מאיירות‪ :‬יפעת כרמי‪ ,‬נעה‬

‫ארדסטני ונעם שר‪.‬‬

‫למרב וליונתו באהבה‬

‫מת‬‫היה הייתה ביצה‬
‫שלא רצתה‬
‫ת‬ ‫להיות ביצה‬
‫ו‬
‫מפני שלא ידעה‬
‫לא לעמוד‬
‫ולא לקפוץ‬
‫ולא ללכת‬

‫וכל הזמן הייתה‬
‫רק‬

‫גלגלת‬

‫מתהפכ‬

‫פגשה הביצה כדור פינג‪-‬פונג‪.‬‬
‫אנחנו כל כך דומים אמרה לו‪.‬‬

‫שנינו עגולים ולבנים‪.‬‬
‫בא נתגלגל‬
‫יחד!‬

‫אבל הכדור היה ריקן וגאוותן‪.‬‬
‫אני קופץ ואני רץ‪,‬‬

‫ואת רק מתגלגלת!‬

‫אמר וקפץ‬
‫מעל לביצה הנבהלת‪.‬‬

‫פגשה ביצה בלון‪.‬‬
‫אנחנו כל כך דומים‪,‬‬
‫אמרה לו‪ .‬שנינו עגולים‪.‬‬
‫בוא‪ ,‬נתגלגל יחד!‬

‫אבל הבלון היה מנפח ורודף רוח‬
‫ובכלל לא רצה לענות‪.‬‬

‫הוא נמשך לו למעלה ועלה‬
‫ופרח לו משם והלאה‪.‬‬

‫ה‬‫תגלגל הביצה לבדה וחשבה‬‫נ‬
‫לה‪:‬‬

‫מה אפשר לעשות?‬
‫מה עוד אפשר לנסות?‬

‫איזו צורה מוזרה יש לי‪ ,‬ממש‬
‫צרה צרורה!!!‬

‫האם בכל העולם הגדול לא‬
‫אמצא לי חבר?‬

‫פתאום היה לה רעיון נפלא‪:‬‬
‫היא תתחפש‬

‫למשהו אחר!‬

‫התחפשה לפרח אדום‪:‬‬
‫צבעה את פניה בצבע אדום‪,‬‬
‫הדביקה סביבה עלים כחולים‪,‬‬

‫וזהו!‬

‫איזה פרח משונה‪ ,‬אמרה ילדה‪.‬‬
‫הוא חלק וקירח ובכלל אין לו‬

‫ריח‪.‬‬
‫הוא בכלל לא פורח‪ ,‬הוא סתם‬

‫ביצה‪ ,‬אמר לה ילד אחד‪.‬‬
‫ושניהם הסתלקו בריצה‪.‬‬

‫עכשיו התחפשה הביצה לפטריה‪,‬‬
‫אמנם שמנמונת אבל נחמדה‬
‫מאוד‪.‬‬
‫עמדה לה בצד קצת נפחדת‪.‬‬
‫הפטריות הביטו בה בתימהון‪:‬‬
‫הפטריה החדשה יש לה קליפה‬
‫קשה‬

‫ורגל עבה‪,‬‬

‫מתנדנד‬
‫ת!‬

‫וכך הבינה הביצה שלביצה‬
‫קשה לחיות‪,‬‬

‫אם היא רוצה להיות לא היא‪,‬‬
‫אלא אחת מהפטריות‪.‬‬

‫ובכל זאת נסתה‬
‫מחדש‪ :‬התחפשה‬

‫והנה היא כד!!‬
‫התקשטה בפסים‬
‫הדביקה לעצמה‬
‫צואר ושתי ידיות‬
‫וזהו! אבל‬
‫חתול שעבר שם שאל‪:‬‬

‫מה זה? האם אתה כד?‬

‫אין לך פתח!‬
‫ובכלל אי אפשר לשמור‬

‫בך חלב‪.‬‬
‫חבל!‬

‫מה אפשר לעשות?‬
‫התחפשה הביצה לליצן‪.‬‬
‫חבשה מצנפת עם גדיל‬

‫וצירה על עצמה‬
‫)לפי הסדר(‬
‫גבות‪,‬‬

‫עיניים ‪,‬‬
‫אף‪,‬‬
‫וצחוק‪.‬‬
‫"אינך מצחיקה"‪ ,‬אמרו לה‪.‬‬

‫"מכירים אותך מרחוק"‪.‬‬

‫"אינך מצחיקה‪,‬‬
‫מכירים אותך‬

‫מרחוק"‬

‫לס‬‫ניסתה הביצה תחפושות‬
‫אחרות‪ .‬התחפשה‪,‬‬
‫ולש‬
‫ל‬
‫ולת‬
‫עון‬

‫פוח‬

‫ואפילו לסתם מעגל מצויר בגיר‬

‫על הלוח ‪.‬‬

‫אבל שום דבר לא הועיל‪.‬‬

‫בכל פעם‪ ,‬הכירו אותה מיד‪.‬‬

‫את סתם ביצה מחופשת‪,‬‬

‫אמרו לה‪.‬‬

‫"את סתם ביצה‬
‫מחופשת"‬

‫גם התרנגולת הכירה אותה‪.‬‬

‫איפה ההיית‪ ,‬ביצתי שלי?‬
‫כבר מזמן רציתי לשבת עליך‪.‬‬

‫לדגור‪ ,‬כמובן‪.‬‬

‫אמא‪ ,‬אינני רוצה‪,‬‬
‫אמרה הביצה‪,‬‬
‫תני לי להתגלגל‬
‫בעולם‪.‬‬

‫אולי בפעם אחרת‪,‬‬
‫אמרה הדוגרת‪,‬‬

‫ועכשיו תעשי בדיוק‬
‫כמו כולם‪.‬‬

‫וכבר דגרה עליה‪.‬‬
‫פתאום‬

‫היתה הביצה בחום‬
‫ובחושך‬

‫והיתה מוכרחה להמתין‪.‬‬
‫אבל‬

‫למי‬

‫?‬

‫יום אחד היתה לה‬

‫הרגשה מוזרה‪.‬‬

‫משהו‬

‫נע בה‬
‫וזז בה‬
‫זע בה‪-‬‬

‫היא התרגשה‪:‬‬
‫מה קורה לי‪ ,‬אמא?‬
‫ולא שקטה‪ ,‬ולא השלימה‪.‬‬
‫אני כבר לא אני‪ ,‬ציצה‪.‬‬
‫אני כבר לא ביצה!‬

‫משהו מנסה בי‬
‫לבקוע‪,‬‬

‫לפתוח‪,‬‬

‫לפרוח!‬
‫כמובן‪ ,‬אמרה אמא ‪,‬כמובן‪.‬‬

‫סוף‪-‬סוף אתה אתה‪:‬‬

‫אפרוח!‬



‫הוצאת עם עובד‬

‫‪765457658‬‬