על קצות האצבעות

ת ו ע ב צ א ה ת ו צ ק ל ע ג י ל ז ה י ל ת ע

בעקבות הלא נודע מגישה עתליה זליג פרוייקט בהנחיית אדר' שם טוב צרויה תזה בהנחיית ד"ר דקלה יזהר בית הספר לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי אוניברסיטת תל אביב

6 מבוא -מרחבי קצה 13 גישות תכנון - שימור 23 תקדימים אדריכליים 33 הפרוייקט 11 גישות תכנון - קצה עירוני 19 גישות תכנון - ערים בריאות 28 פרוגרמה 63 ביבליוגרפיה

תוכן עניינים

על קצות האצבעות | 7 תהליכי העיור עוברים בשנות ה- 80 וה- 90 שינוי מהותי עקב שינויים כלכליים חברתיים ופוליטיים בעולם כולו ובישראל בפרט. ישנה עלייה ברמת החיים, תרבות הצריכה מתפתחת והניידות גבוהה. סדרה של תהליכים הכוללים את מלחמת יום הכיפורים, את העלייה הגדולה לארץ עקב התפרקות ברית המועצות, את הליכי אישורי התכניות בישראל שהתקצרו ואת המשבר הכלכלי בענף החקלאות הובילו לכך ששטחים רבים שינו את ייעודם משטחים פתוחים לשטחי תעסוקה מגורים או מסחר. מגמת העיור הגוברת באותה התקופה באה לידי ביטוי בעיקר בהתפשטות של העיר כלפי חוץ. נבנו שכונות גדולות מימדים מחוץ לגבולות העיר ללא התייחסות למרקם העירוני הקיים. הפיתוח העירוני בא לידי ביטוי בשטחים פתוחים או חקלאיים שהומרו לטובת הרחבת העיר החוצה בעוד הציפוף של המרקם הקיים ופיתוחו- נזנחו. היקף הבנייה במרכז העיר היה מזערי בעוד הבנייה בשולי העיר תפסה תאוצה. אחת הסיבות האפשריות למהלך זה היא מעבר מתכנון מרכזי וממשלתי לתכנון של השוק הפרטי והרשות המקומית. תוצאת המהלך הנ"ל הייתה בנייה של מגורים ומתחמי תעסוקה במנותק מהמרקם העירוני הקיים תוך הזנחת המרכז ההיסטורי הוותיק של העיר. התכנון העירוני, שהתאפיין עד אז בתכנון טבעתי סביב מרכז העיר, השתנה לתכנון של שיכפול סביבות מגורים ותעשיה הפועלות ברשות עצמן ולא נשענות כלל על מרכז העיר. גם החלוקה למגרשי בנייה השתנתה, מגריד "שתי וערב" אורגני המאפשר שלד מובהק לעיר והתמצאות מירבית להיעדר סדר היררכי, כבישים במקום רחובות, פעילות במוקדים מסויימים ולא לאורך הרחובות )למשל קניונים במקום דופן רחוב מסחרית( ועוד. )מתוך: חתוקה, טלי. דפוסי תכנון : דירה בניין שכונה מרכז עיר מטרופולין מדינה. רסלינג הוצאת ספרים, 2020) . כך גם בעיר ראשון לציון ניתן להבחין בתהליכים אלו המתרחשים באותה התקופה. העיר, בשנותיה הראשונות, התפתחה בהס תאם לתכנון של טבעת בזיקה למרכז העיר. כאשר בשנות ה-90 העיר מתחילה להתפתח לכיוון השוליים, השכונה הראשונה נבנית מעבר לכביש 4 ,לכיוון מערב, ועם השנים שכונות נוספות נבנות יחד עם קניונים רבים וכך צומח אזור חדש אוטונומי בעיר. השכונות קמות ללא קישוריות ביניהן וללא כל זיקה למרכז העיר. נוצרות שתי ישויות עירוניות נפרדות- מזרח העיר ומס ערב העיר, בעלות מספר דומה של תושבים וגודל שטחים זהה אך שונות ביניהן לחלוטין מבחינה פיזית וחברתית. )מתוך: חתוקה, טלי. דפוסי תכנון : דירה בניין שכונה מרכז עיר מטרופולין מדינה. רסלינג הוצאת ספרים, 2020) .

פרק ראשון מבוא -מרחבי קצה

על קצות האצבעות | 9

8 | על קצות האצבעות כתוצאה ישירה מפיתוח העיר כלפי השוליים, אזורים רבים ששימשו בעברם כקצוות נותרים במרכז כחור עירוני ויש להתייחס אליהם. את הפרויקט בחרתי לתכנן בגבול של "ראשון הותיקה", הגובל בכביש 4 .האתר היווה בעברו קצה והפך לימים להיות מרכז העיר, הוא נכלא בין שתי יחידות עירוניות שונות )ראשון הותיקה והחדשה( ועל כן הוא פרום ואינו מתפקד. מתוך כך, שאלת המחקר אותה אני מעוניינת לחקור בפרויקט הגמר היא כיצד ניתן לתכנן מובלעת של קצה עירוני? במהלך המחקר אבחן גישות תכנון המתייחסות לקצה עירוני, לשימור ולערים בריאות מתוך מטרה לזקק את הנקודות החשובות ביותר ולהכיל אותן בפרויקט.

פרק שני גישות תכנון - קצה עירוני

10 | על קצות האצבעות )מתוך: חתוקה, טלי. דפוסי תכנון : דירה בניין שכונה מרכז עיר מטרופולין מדינה. רסלינג הוצאת ספרים, 2020) .

פרק שלישי גישות תכנון - שימור

12 | על קצות האצבעות בהסתכלות על שולי העיר, תכנון שימושי קרקע מסורתי התמקד בעיקר בשליטה ורגולציה במקום בשילוב ביעילות שימושים שונים. פעמים רבות השוליים הכילו שימושים שרצו להפריד ממגורים כגון תעשייה או מפעלים. תכנון מחדש של מרחבי קצה מציע הזדמנות לאתגר את האופי הפסיבי של התכנון בשוליים ולטפל בחסרונותיו. תכנון המרחב הכולל יכול לספק חזון לטווח ארוך, פיתוח משולב, ניהול יעיל של שינויים ומאמצים משותפים בין גורמים ציבוריים ופרטיים. יש צורך לשנות גישה לתכנון מרחבי ולהכיר ביתרונות החברתיים-כלכליים הכרוכים בחשיבה מחודשת על תכנון וניהול השוליים העירוניים. )מתוך ,Gallent Routledge. Edge the on Planning). 2006. (M, Bianconi., & J, Andersson., N) . דוגמא אחת למרחבי קצה היא אזורי המעבר שבין העיר לכפר. ישנם שני מאפיינים בולטים שחוזרים על עצמם בתכנון אזורים אלה, תכנון מכוון מכוניות וצפיפות בנייה נמוכה. למאפיינים אלה יש השלכות שליליות כגון בידוד חברתי, זיהום סביבתי וחוסר יעילות אנרגטית. מתוך מאמר )Form Street and, Neighborhood Community of Studies: Metropolis Evolving The Edge Urban the at )העוסק בתכנון אזורים בעלי מורכבות דומה, עולה כי ישנם שישה עקרונות אשר יש לקחת בחשבון במהלך התכנון והם עשויים למזער את ההשלכות השלילילות: 1.התמקדות בשלושה קני מידה- השכונה, הרחוב והבית. 2.יצירת טיפולוגיה אדריכלית המציעה רמה גבוהה של חיבור הדדי בין הפונקציות המוצעות כדי לפתח מבנים מעשיים וחסס כוניים יותר באנרגיה. 3.יצירת מרחב ציבורי מזמין שיכול לתמוך בפעילות של תושבים. 4.תכנון דינאמי וסתגלני העשוי להתפתח ולהשתנות בתגובה לרצונות של המשתמשים. 5.התייחסות מירבית לקיימות. 6.יצירת מסגרת לפיתוח מדיניות ציבורית שתנחה את הצמיחה והפיתוח העתידי של אותם שוליים עירוניים. נוסף על עקרונות אלה, ישנם תחומים נוספים שיש לחקור על מנת להנחות את הפיתוח וההתאמות של סביבת הקצה העירוני הכוללים בין היתר את הערכתם ושביעות רצונם של המשתמשים, הערכת האיכויות הפונקציונליות ודרישות המשאבים של אותם מקומות ולימוד המבנה הפיזי והחברתי של המקומות הללו. לסיכום, אני מסיקה כי למרחבי קצה עירוניים יש מורכבויות רבות אשר יש לשים עליהן את הדעת כאשר פונים לתכנון מרחב כזה. מתוך כל האמור לעיל, הגישה שאני מציעה לתכנון מרחב קצה מתבססת על שתי גישות תכנוניות, האחת היא שימור והשנייה היא "ערים בריאות". על שתי הגישות האלה אפרט בהמשך.

על קצות האצבעות | 15 4 כביש 4 3 2 רוטשילד 1

14 | על קצות האצבעות מטרת העל של הפרוייקט היא תיכנון מחדש של אזור מובלעת עירוני אשר מהווה אזור פרום ולא מתפקד כך שיהווה מרחב עירוני שוקק. מתוך ההבנה כי למרחבי קצה עירוניים יש מורכבויות רבות בחרתי להתמקד בשתי גישות אשר לדעתי יטיבו עם תכנון מרחב כזה. הגישה הראשונה עליה אפרט היא תכנון מתוך שימור ההיסטוריה המקומית. שימור מרחבים היסטוריים חשוב ממספר היבטים כגון ביטוי ההיסטוריה והזיכרון, פיתוח בר קיימא, פיתוח כלכלי, לכידות חברתית, יצירת תחושת שייכות האדם למקום ועוד. מרחבים היסטוריים הם ייצוגים מוחשיים של העבר, המשמרים את המורשת התרבותית, החברתית והאדריכלית של קהילה או חברה. הם משמשים כתזכורת פיזית לאירועים, מסורות וחוויות שעיצבו את הזהות הקולקטיבית. בנוסף, ערים היסטוריות מציס גות לעיתים קרובות איכות מרחבית ייחודית ואסתטית שעודנה עם הזמן. המבנים האדריכליים, הפריסה האורבנית והמרחבים הציבוריים תורמים לתחושת המקום ויוצרים אווירה ייחודית המעצימה את החוויה העירונית הכוללת. בהקשר הסביבתי, ערים היסטוריות יכולות לשמש מודלים לפיתוח בר קיימא. לעתים קרובות יש להן מאפיינים אינהרנטיים המקדמים קיימות, כגון קומפקטיות, שימושי קרקע מעורבים, סביבות ידידותיות להולכי רגל ושימוש יעיל במשאבים. על ידי שימור ושילוב אזורים היסטוריים בפיתוח עירוני, ניתן למנף את האיכויות הללו כדי ליצור ערים ברות קיימא ועמידות יותר לעתיד. בהקשר הכלכלי, לערים היסטוריות יש פוטנציאל להניע צמיחה כלכלית וחיוניות. שימור והחייאת מרחבים היסטוריים יכולים לתרום ליצירת מקומות עבודה, לכלכלה מקומית, ולסביבה עירונית תוססת.תחושת שייכות מתאפשרת גם היא בזכות שימור. מרחבים היסטוריים קשורים לעתים קרובות לקהילות, מסורות ופרקטיקות תרבותיות ספציפיות. הם משמשים מקומות מפגש חשובים לאינטראקציות חברתיות, אירועים קהילתיים וחגיגות תרבות. שימור מרחבים היסטוריים מסייע בשמירה על מגוון תרבותי, מטפח לכידות חברתית ומחזק את קשרי הקהילה. בהקשר לפרוייקט, אני טוענת כי על מנת לתכנן מרחב עירוני עובד, שוקק חיים יש לייצר תחושת שייכות עבור האדם. תחושת שייכות יכולה להיווצר מזיקוק המאפיינים המייחדים את האתר והבאתם ליידי ביטוי בתכנון ובעיצוב. על כן, באתר הנבחר בראשון לציון בחרתי בשלב הראשון למפות את שכבות ההיסטוריה העשירה שהתחוללה באתר ובסביבתו ובשלב הבא לתת להן ביטוי בתצורה עיצובית או פרוגרמטית בפרוייקט. האתר הנבחר )מסומן ברקע ירוק( טומן בחובו פונקציות שונות לאורך השנים אשר כולן התאפשרו לאור העובדה שהאתר היווה בעברו קצה העיר. מהעתיק ביותר ועד ימינו: * גן הגתות )1) * בית חרושת ללבני סיליקט )2) * מגרש כדורגל )3) * שטח חקלאי - הגינה לתושב )4) הגינה לתושב מגרש כדורגל בית החרושת ללבני סיליקט גן הגתות

על קצות האצבעות | 17

16 | על קצות האצבעות )1 )גן הגתות הוא גן ארכיאולוגי אשר ממוקם מול הפרוייקט, לכיוון צפון, בפינת הרחובות שפרינצק וההסתדרות. בגן מרוכזות גתות מתקופות שונות שנמצאו בסביבתה של העיר. הגן ממוקם בשטח בו נחפשה בשנת 1991 גת תעשייתית עם רצפת פסיפס מהתקופה הביזנטית. בשנת 2003 התגלו בעיר גתות נוספות מתקופות שונות, האחת מהתקופה ההליניסטית והשנייה מתקופת הברזל. הן הועתקו למתחם של הגת הביזנטית והוקם גן הגתות. בגן נבנתה גם גת מודרנית על בסיס מודל של גת ביזנטית, גת זו שימשה את תלמידי בית הספר הסמוך ללימוד על תהליך ייצור היין ולהתנסות בהפקתו. )2 )בתוך גבולות האתר, בחלקו הדרומי, ממוקם בית החרושת ללבני סיליקט. המפעל לייצור לבני סיליקט הוקם במקור בתל אביב אך תל אביב גדלה במהירות ונאלצו למצוא לו מקום חדש. המפעל הועבר, נוסד על ידי ברטהולד גוטסמן בגבול המזרחי של שטחי החולות שבסוף רחוב רוטשילד. גוטסמן פנה בשנת 1932 אל מועצת ראשון-לציון וביקש להתיר לו להקים מפעל במקום זה. כתמורה לאישור המיקום ולזיכיון לכריית חול למשך 15 שנים, הציע גוטסמן להשתתף בסלילת רחוב רוטשילד עד למקום המפעל. הצעה זו אפשרה למועצה לסיים את סלילת הכביש שהופסקה מחוסר תקציב וגוטסמן קיבל זיכיון לכריית חול למשך 30 שנה. כאמור- בזכות הקמה המפעל ציר רוטשילד נסלל עוד מערבה – לאורך שאנו מכירים היום. לבני סיליקט היו חומר הבנייה הנפוץ ביותר בשנות ה-30 וה-40 והצטיינו בקלות משקלן ובהיותן חזקות ונוחות לעבודה. ייצור הלבנים תרם רבות לבנייה האינטנסיבית הנעשתה באותה התקופה בארץ.

פרק רביעי גישות תכנון - ערים בריאות

18 | על קצות האצבעות )3 )בתוך גבולות האתר, בחלק הצפוני, היה בעבר מגרש כדורגל. מגרש כדורגל הוא פונקציה התופסת מרחב רב ולכן ברוב המקרים ממוקם בשוליים. מגרש כדורגל הממוקם במרכז העיר זהו נוף חריג. ואכן, המגרש נהרס ונבנו במקומו מגורים. מגרש הכדורגל התאפשר במיקום הזה כיוון ששטח הפרוייקט היה בעבר שולי העיר ועם השנים הפך להיות למרכזה ועל כן פונה. )4 )מעבר לכביש ממוקמת ה"גינה לתושב" פרוייקט חברתי של חקלאות עירונית. בדומה למגרש הכדורגל, גם שטח חקלאי ברוב המקרים לא ממוקם במרכז העיר. במקרה של הגינה לתושב, השטח החקלאי גובל בכביש ראשי, כביש 4 ועל כן מיקומו שם נשאר רלוונטי. בשטחים הצמודים לכביש ראשי אין אפשרות לבנות מגורים כפי שנבנו במקום מגרש הכדורגל.

על קצות האצבעות | 21

20 | על קצות האצבעות כאמור מעלה, מטרתי היא לגבש אסטרטגיה לתיכנון מחדש של אזור מובלעת עירוני אשר מהווה אזור פרום ולא מתפקד כך שיהווה מרחב עירוני שוקק. על מנת לעשות זאת אני טוענת כי יש לפנות לתכנון מחדש דרך גישות של שימור ושל "ערים בריאות". בפרק זה אפרט על גישת התכנון "ערים בריאות". בריאות היא מצב של רווחה גופנית, נפשית וחברתית מלאה ולא רק היעדר מחלה או חולשה. ההנאה מרמת בריאות גבוהה היא אחת מזכויות היסוד של כל אדם, בלי הבחנה בין גזע, דת, אמונה פוליטית, מצב כלכלי או חברתי. ישנה השפעה ישירה בין האופן בו העיר מתוכננת לבין בריאות התושבים המתגוררים בה. מדיניות הבריאות אינה עניינם של אנשי מקצוע בתחום הרפואה בלבד. לאופן בו העיר מתוכננת יש השפעה ישירה על בריאות הציבור, ישנו קשר רב מימדי בין בריאות לתכנון הטומן בחובו היבטים חברתיים, כלכליים וסביבתיים. תכנון עירוני מוצלח מאפשר הזדמנות לתושבים להינות מאורח חיים בריא. ערים המעודדות הליכתיות- בין היתר באמצעות תכנון מוטה הולכי רגל, אשר לא שם את המכונית במרכז, מעודד קהילה בריאה יותר. כאמור, לסביבה העירונית ישנה השפעה עמוקה על בריאות האוכלוסייה, אך מגמות פיתוח עירוניות המושפעות מכוחות השוק מקדמות לעתים קרובות אורח חיים לא בריא ותלוי במכונית. תלות במכונית מגבילה אפשרויות לחיים בריאים, מחמירה את אי השוויון ומעכבת פיתוח בר קיימא. הרחבת הפיתוח המבוסס על מכוניות בצפיפות נמוכה באזורי ערים רבות מובילה לחוסר יעילות קרקע, גישה מופחתת לשירותים מקומיים ולירידה באפשרויות תחבורה אקטיביות כמו הליכה ורכיבה על אופניים. גורמים אלו תורמים להגברת שיעורי ההשמנה, מחלות לב וכלי דם ואי שוויון בריאותי. למחסור בסביבות ידידותיות להולכי רגל יש גם השפעות שליליות על הרווחה הנפשית וההקשרים החברתיים. הקשיים העומדים בפני "תכנון בריא" הם לרוב בשל מכשולים מוסדיים וכוחות השוק. על מנת לאפשר לשילוב של תכנון ובריאות להצליח, נדרש גיבוש של מדיניות מתאימה ומנהיגות חזקה ועל כן מבנים ארגוניים והנחות מדיניות חייבים לעבור שינויים מהותיים המחייבים גישה מקיפה וכוללת. ) מתוך ".cities healthy for planning Urban. "Grant Marcus and, Hugh, Barton 141-129): 2013 (1.90 health urban of Journal) . לסיכום, לתכנון עירוני ישנו תפקיד מכריע על בריאות ורווחת הציבור. עולה הצורך בגיבוש גישה מקיפה המתחשבת בהשפעות הסביבה הבנויה על היבטים שונים של בריאות. בהקשר לפרוייטקט אני מעוניינת ליישם את המסקנות העולות מהקשר המובהק בין בריאות לתכנון עירוני על מנת לייצר סבי בת חיים פעילה ובריאה. עידוד הליכתיות ותחושת התמצאות במרחב, מובילה לקישוריות גבוהה בין חלקי העיר ובין המוקדים העירוניים השונים, מעודדת פעילות ציבורית במפלס הרחוב ושומרת על הצפיפות ועל האינטנסיביות העירונית. בנוסף, ייצור תחושת הליכתיות קושרת אנשים למקום. בחרתי בשלב ראשון למפות את הפונקציות המתקשרות להליכתיות ובריאות בקירבת האתר על מנת להבין כיצד להשתלב כחלק ממהלך בריאותי כולל. גינהירוקה פארק עתידי

פרק חמישי תקדימים אדריכליים

22 | על קצות האצבעות כפי שניתן לראות במיפוי, הציר המרכזי ברחוב, רחוב רוטשילד, מתחיל בריאה ירוקה. בחרתי למקם ריאה ירוקה נוספת גם בסופו של הציר, בסמוך לאתר הנבחר וכך לייצר רצף של איזורים ירוקים המאפשרים הזדמנויות לפעילות גופנית, ולהליכתיות. )פארק עתידי מסומן בקו מרוסק(. נוסף על כך, האיזורים ההיסטוריים בעיר- מרכזי הערים, תוכננו ברוב המקרים בתכנון גריד "שתי וערב" המאפשר התמצאות קלה במרחב. עמדתי היא כי יש לשמר את הגישה הנ"ל על מנת לאפשר להולך הרגל תחושת אוריינטציה היוצרת ביטחון במרחב. כאשר תחושת ההתמצאות והביטחון קיימת, עובר אורח יכול לשהות ולעבור דרך המתחם בתחושות חיוביות ובכך יתקבל מרחב "חי" יותר. מתוך כך, באתר הנבחר בחרתי להמשיך את הצירים האורגניים הקיימים אל תוך המתחם ובכך להזמין את הולכי הרגל לעבור דרכו גם במידה והם לא משתמשים בפונקציות המוצעות. סכמת קומת קרקע

על קצות האצבעות | 25 ההקשרים לפרוייקט ראשית, בדומה לפרוייקט שחותם את הציר המהותי רחוב רוטשילד, מנסה להוות עוגן לציר ושואל שאלות לגבי תכנון קצה, כך גם מתחם נמל תל אביב יריד המזרח הוא פרוייקט קצה של ציר ראשי וחשוב בעיר- רחוב דיזינגוף. יריד המזרח מתמודד עם סוגייה של קצה גם הוא, מדובר בסיום של ציר ראשי וגם בממשק עם הים אשר קוטע את ההמשכיות העירונית. לעומתו, הפרוייקט מסיים ציר ראשי אך לא מהווה כיום קצה עירוני, כביש 4 מהווה אתגר לרצף העירוני אך העיר ממשיכה גם אחריו. אמפיתאטרון הכיכר המרכזית אחת השדרות הראשיות

24 | על קצות האצבעות תקדים ראשון )קצה עירוני( יריד המזרח נמל תל אביב יריד המזרח הוא יריד מסחרי בינלאומי שנערך בתל אביב בשנות ה-30 וכינויו של המתחם בו נבנו מבני הקבע של היריד. מאז תחילת שנות ה-2000 פותח האזור, יחד עם נמל תל אביב הסמוך, כמתחם קניות ובילוי. באשר לאדריכלות, הגורמים שהשפיעו על אופי התכנון והבנייה של המתחם היו הן מגבלות של חומרי בנייה זמינים מתוצרת מקומית וזמן מוגבל שהוגדר לפרוייקט והן בעלות פרטית על חלק מהקרקעות שחסמו לסירוגין את הגישה לים. עם זאת, נשמר עקרון היסוד של תכנון המתחם והמבנים, כלומר הצגת אדריכלות חדשה, מודרניסטית, בארץ ישראל ובהקשר עירוני מובהק. היה ניסיון לגבש זהות מודרנית של החברה הציונית המתגבשת בארץ. לראשונה הוקם בארץ ישראל יריד המושתת על רעיונות מודרניסטיים, שנבנה כולו ברוח הסגנון הבינלאומי והציג דימוי מגובש של ההתיישבות הציונית. תכנית הבינוי של מתחם היריד קפה גלינה בתכנון אלזה גדעוני מנדלשטם, ג'ניה אוורבוך ושא"ג כיום, המתחם מכיל כיכרות קטנות, אמפיתיאטרון בן כ-500 מקומות, שטחי גינון, מתקני משחקים, מסעדות, בתי קפה ועסקים. תמהיל השימושים נקבע באופן בו יהיה עניין לכל גילאים, לאורך כל שעות היום. עיצוב המקום שומר על האותנטיות של הבס ניינים. כל הבניינים נשמרו במתכונתם הבסיסית- לא נוספו שטחי בנייה ולא נהרסו בניינים קיימים. כל הבניינים עברו הליך שיס קום ושיפוץ קפדני, שתחילתו בחורבות שנותרו וסופו בבניינים משוקמים וצנועים, השומרים על רוח המקום והתקופה בה הוקמו. ביתן ההסתדרות בתכנון אריה שרון.

על קצות האצבעות | 27 הקו ההיסטורי הפארק כיום ההקשרים לפרוייקט פארק ההיי ליין מתחבר לפרוייקט בשני היבטים. ראשית, מדובר בפרויקט שמטרתו לשמר את המורשת המקומית על מנת לאפשר תחושת שייכות למקום ולמשוך אליו אנשים נוספים. כך גם הפרוייקט בראשון לציון מבקש לתת ביטוי לשכבות ההיסס טוריה של האתר על מנת לחבר את התושבים למקום כמו גם למשוך אנשים מסביב ולייצר אבן שואבת עירונית. שנית, מבחינת פרוגרמה מוצעת, פארק ההיי ליין מייצר חווית ”Being Well ”עבור המשתמשים כך גם הפרוייקט בראשון לציון מבקש לייצר חוויה דומה, על הפרוגרמה של הפרוייקט ארחיב בפרק הבא. חווית ה Being Well באה ליידי ביטוי במספר מישורים בפארק. ראשית, פארק ההיי ליין מספק הפוגה מהבנייה הצפופה של העיר ומציע למבקרים חיבור לטבע באמצעות נוכחות של מרחבים ירוקים ואלמנטים טבעיים. העיצוב השליו והאסתטי של הפארק, עם הנטיעות המקומיות, מיצבי האמנות והנופים יוצרים סביבה מרגיעה שיכולה לעזור להפחית מתחים. שנית, השביל של הפארק מספק הזמנויות לפעילות גופנית כגון הליכה, ריצה או רכיבה על אופניים. פעילות גופנית, ככתוב בפרק הקודם, קשורה באופן ישיר ליתרונות בריאותיים רבים. בנוסף, הפארק תורם לתחושת שייכות וזהות עבור התושבים, חללים ציבורים כאלה הופכים לציוני דרך שתושבים יכולים להתגאות בהם ולשפר את הקשר לשכונה ולעיר שלהם. שילוב האמנות בפארק קשור גם הוא לBeing Well , המיצבים ואירועי האמנות יכולים לעורר השראה, לעורר מחשבה ולספק חוויה מעשירה לבאי הפארק. לסיכום, פארק ההיי ליין תורם לרווחת הציבור בכך שהוא מציע סביבה טבעית ואסתטית המקדמת פעילות גופנית, אינטראס קציה חברתית, העשרה תרבותית ותחושת קהילה. מטרות אלה משותפות גם לפרוייקט בראשון לציון שחורט על דגלו ערכים של רווחה לציבור.

26 | על קצות האצבעות שני המקרים עוסקים בתכנון אתנחתא מהעיר הסואנת, נקודה של טבע שבמקרה הנ"ל היא ים ובמקרה של הפרוייקט הוא ריאה ירוקה. בספרו של יצחק אורפז, "מסע דניאל" שנכתב ב-1968 ,גיבור הספר מחפש להתרחק מהמולת העיר, ומגיע לגדות הירקון בנקודת החיבור לים - למקום בו היו נמל תל אביב ויריד המזרח. כבר אז מפלט מהמולת הכרך הסואן. מעבר להקשר העירוני, הדמיון מתבטא גם בפרוגרמה, על הפרוגרמה של הפרוייקט ארחיב בפרק הבא. בביתני הנמל יש פונקציות המציעות פעילות גופנית מסוגים שונים כמו גם בתי קפה. אציג כדוגמא את ביתן "אל היוגה" שמציע שיעורי יוגה אשר מחזקים את הגוף, מעצימים את הנפש. הביתן פונה לכיוון מערב שם חלון גדול פונה אל הים ובכך מתעצם החיבור אל הנפש. כמו ביריד המזרח, גם הפרוייקט מציע פונקציות שמעצימות את הגוף ואת הנפש ושמות דגש על פיתוח האדם. בדומה לפרוייקט, גם ביריד המזרח ישנה חשיבות גדולה להליכתיות בתוך הפרויקט בין המבנים וזה מתאפשר בזכות השדרות המטופחות שמקשרות בין הבניינים, הפונקציות הפתוחות כמו אמפיתיאטרון והחניונים הפזורים. בין מגרשי החנייה וחצי האי מתוכננות שלוש שדרות ראשיות, על יסוד הרחובות שתוכננו על ידי ריכרד קאופמן. השדרות יוצרות את מערכת התנועה הרגלית הראשית, והן עוברות דרך כל הבניינים ומהוות את החוליה המקשרת בין קצה פארק הירקון, שפך הירקון, נמל תל אביב ויריד המזרח. גם בתכנון פרוייקט הגמר מתוכננות שדרות ראשיות וגם שבילים קטנים שחוצים את הפרוייקט צפון-דרום וגם מזרח-מערב על מנת לעודד הליכתיות ולאפשר מתחם נעים שמאפשר הזדמנויות למפגשים. אחת המורכבויות בחידוש מתחם יריד המזרח הייתה ההיסטוריה ארוכת השנים שמלווה את המקום אשר לה ניסו לתת ביטוי בתכנון. גם בפרוייקט אבקש לתת ביטוי להיסטוריה המעניינת של האתר. יש לציין כי ביריד המזרח בניינים רבים שומרו, בפרוייקט הפיסות ההיסטוריות אינן קיימות יותר ועל כן ההיסטוריה לא תבוא לידי ביטוי בצורה של שימור אלא בדרך אחרת, עיצובית או פרוגרמטית. תקדים שני )שימור וערים בריאות( Park Line High פארק ה"היי ליין" הוא פארק עירוני הממוקם בדרום מערב מנהטן, ניו יורק. את הפארק הקימו על תשתית של מסילת רכבת עילית שעברה בעבר בעיר. קו הרכבת "line side west "היה פעיל משנות ה-30 ועד שנות ה-80 .הקו נבנה בגובה מפני שתנועת רכבות המשא שעברו בעיר היוו סכנה ממשית להולכי הרגל, הוא שימש להובלת סחורות ישירות למחסנים ולמפעלים. בשנות ה-80 הקו ננטש ועמד בפני איומי הריסה. פעילי קהילה ואנשי שימור התנגדו ולבסוף הוחלט להקים פארק על תשתית קו הרכבת. את הפארק תכננו בשיתוף פעולה משרד האדריכלים Renfro and Scofidio Diller ומשרד אדריכלות הנוף Corner James . חווית הפארק הייחודית נוצרת בזכות שילוב פסי הרכבת הקיימים, המפעלים ואזורי הישיבה תוך שמירה על המורשת התעס שייתית של האתר ובזכות הנוף העירוני מסביב שממוסגר בקפידה. לאורך הפארק שזורים מייצבי אמנות המוסיפים למשמעות התרבותית של הפארק. הצמחייה בפארק נבחרה בקפידה על מנת ליצור נווה מדבר עירוני המשקף את המגוון הטבעי שבאיזור מתוך גישת קיימות. בבחינת תרומה לסביבה, הפארק מילא תפקיד משמעותי בהחייאת השכונות מסביב. הוא הפך מוקד עבור מקומיים ותיירים כאחד, משך עסקים, גלריות ומגורים חדשים לאזור.

על קצות האצבעות | 29 בהסתכלות בקנה מידה עירוני הבלוק הנבחר לתכנון, הנקלע בין שתי יחידות עירוניות, ממוקם בקצה המערבי של ציר ראשי בעיר- רחוב רוטשילד. רחוב השייך לחלק הוותיק של העיר, המתאפיין בעירוב שימושים ומציע פונקציות מגוונות למנעד רחב של אוכלוסיות בשעות שונות של היום. מתוך הרצון לתכנן בגישה של "ערים בריאות" מטרתי היא לחזק את ההליכתיות באיזור. כאמור, בציר רוטשילד ההליכתיות כבר קיימת וברצוני לחזק אותה. ציר רוטשילד מפותח מאוד בצידו המזרחי ודועך ככל שמתקרבים לקצהו המערבי )מתוך היותו מובלעת עירונית(. על מנת לחזק את ההליכתיות באיזור בכלל אני מציעה לחזק ראשית את ציר רוטשילד. מתוך התפיסה כי ציר חזק הוא ציר שמתחיל ונגמר בעוגנים עירוניים, מטרתי היא לתכנן עוגן חי ושוקק חיים בקצהו המערבי וכך הציר כולו יתחזק, ההליכתיות תגבר ואולי אף תתפשט לסביבה הקרובה. מגורים מדרחוב תרבות מסחר הסעדה שטח ירוק תעסוקה האתר רוטשילד רוטשילד

פרק שישי פרוגרמה

כביש 4 על קצות האצבעות | 31 מבנה הציבור מתוך התפיסה של ערים בריאות בחרתי לצקת תוכן של Being Well לתוך העוגן העירוני. תכנון מרכז ששם את האדם במרכז, מאפשר מנעד רחב של פונקציות עבור חיזוק בריאות הגוף והנפש, על מנת לתחזק אוכלוסיה בריאה ומאושרת. הפרוגרמה כוללת בריכת שחיה, חלל לאימוני סטודיו, ספרייה למגוון גילאים, חללים לסדנאות שנות, אודיטוריום, גלריה, בית קפה ועוד... כל הפונקציות נעות על מנעד בין חיזוק הגוף לחיזוק הנפש אשר עובד בכל המקרים יד ביד. הפארק בהמשך למיפוי השטחים הירוקים ומתוך הרצון לייצר ציר רציף של הליכה ופעילות גופנית בחרתי למקם פארק עירוני בפרויקט. מיקומו מעבר לשטח האתר, מכיוון מערב, נובע מהצורך "לגשר" על רחוב בן גוריון, רחוב עמוס בתנועת מכוניות עקב היותו מחבר לכביש ראשי, כביש 4 .מעבר להיותו אתנחתא ירוקה עבור הולכי הרגל, הפארק משמש כבאפר בין האתר לבין הכביש הראשי. בתוך הפארק ממוקם גם האודיטוריום, הממשיך את רצף הגגות הפעילים. אל האודיטוריום מוביל גשר מתוך המבנה, גשר המרפרר לגשר של המפעל ללבני סיליקט ההיסטורי שתפקד כמעביר חול למפעל. מהלך תנועה ראשי במתחם לאורך תהליך התכנון הופנתה תשומת לב מירבית לפיתוח מרחב הולכי רגל נעים המאפשר מעבר מזמין דרך המתחם, גם ללא כניסה לפרוייקט ולפונקציות המוצעות בו על מנת לאפשר מתחם חי ופעיל בכל שעות היום. בשטח האתר ממוקמת תחנה עתידית של הרכבת הקלה, הקו החום, שתתרום ליצירת תנועה מסיבית של הולכי הרגל במתחם. צירי המעבר דרך הפרוייקט מהווים המשך ישיר לגריד ה"שתי וערב" ההיסטורי הקיים בשכונה כמו גם ציר אלכסוני שיצרתי שמכווין את המשתמשים מערבה, לכיוון הפארק. רוטשילד

30 | על קצות האצבעות הבלוק אותו אני מתכננת מחדש יכלול מגורים בחלקו הצפוני, מבנה ציבור בחלקו הדרומי )כהמשך ישיר של הפונקציות המוצעות ברחוב רוטשילד( ופארק ציבורי העוטף אודיטוריום רב תכליתי בסמוך למתחם מכיוון מערב. המגורים חלקו הצפוני של הבלוק מכיל שלושה מבני מגורים הממוקמים מעל קומת מסחר. מתוך הרצון לצופף, כמו גם לכבד את טיפולגיית הוילות הקיימת והבנייה הנמוכה הנפוצה בשכונה, תיכננתי מערום של בתים פרטיים בעלי גינה צמודה ופרטיות מקסימלית. חוויה של בית פרטי שהוא אינו צמוד קרקע אלא ערום. מגורים פארק עירוני ציבור אודיטוריום מגורים פארק עירוני ציבור אודיטוריום רוטשילד

פרק שביעי הפרוייקט

32 | על קצות האצבעות הפונקיות המוצעות במבנה הציבור מרוכזות תחת הכותרת "Being Well ."כל הפונקציות מציעות שימור ותחזוק של בריאות הגוף והנפש כאחד. המושג "תנועה" היווה השראה לאורך כל תהליך התכנון. בתהליך ניתוח האתר הבחנתי בציר רוטשילד כעמוד השדרה החברתי- תרבותי של העיר. מבחינה עיצובית, השתמשתי במושג "תנועה" ו"עמוד שדרה" על מנת לייצר מודלים רעיוניים וזה ליווה אותי לאורך כל תכנון ועיצוב הפרוייקט. ההשראה להתעסקות בתנועה נבעה משיטת הפילאטיס אותה יצר ג'וזף פילאטיס שטען כי "שינוי מתרחש באמצעות תנועה, ותנועה מרפאה". שיטת הפילאטיס מקדשת תנועה וכך גם הפרויקט.

על קצות האצבעות | 35 מבחינה עיצובית, הגת מכילה שני בורות ומשטח דריכה. בחרתי לאמץ את צורת העיגול של הבורות ולהשתמש בה בפיתוח השטח כריפרור לגת. באשר לגינה לתושב, בחרתי להמשיך את צירי התנועה שבין השטחים החקלאיים לתוך שטח הפרוייקט. אותם צירים מהווים אזורי גידולים בתוך הבלוק וכך מתאפשרת גם פונקציה של חקלאות המטיבה עם הגוף והנפש וגם חשיפה לפרוייקט החברתי של הגינה לתושב. פיתוח השטח, כמו גם החזית החמישית, שואבים השראה עיצובים מפארק ההיי ליין. מטרתי לשלב כמה שיותר פינות ירוקות בתוך העיר ועל כן הצצה של הירוק הצומח מתוך לבני הריצוף התאימה לאתר. ריצוף הגגות עשוי חיפוי של לבני סיליקט מדוקקות על מנת להזכיר את בית החרושת ההיסטורי. בדומה לפארק העילי, גם מתוך הריצוף צומחות פינות ישיבה או נפתחים אזורים ירוקים. פיתוח השטח מכיל אלמנטים של הפארק העילי כמו גם אלמנטנים עגולים מהגת. לסיכום אלמנטים שבאים לידי ביטוי בפרוייקט במסגרת גישות התכנון הנבחרות: שימור • מפעל לבני הסיליקט – שליחת גשר לכיוון מערב וחיפוי מערך הרמפות בלבני סיליקט • גת – גלריה למורשת העיר ומרתף לטעימות יין • הגינה לתושב – הכנסת חלקות של חקלאות למתחם עבור התושבים ערים בריאות • מעבר דרך הפרוייקט על מנת לאפשר מפגשים בלתי פורמליים רבים • פרוגרמה של "Being Well" • תכנון בעומק המאפשר כניסות אור טבעי מקסימליות • טיול על הגגות - חלוקת השדרה לשלושה חלקים: מסלול אופניים, הולכי רגל ופינות ישיבה באוויר הפתוח • שימוש בתנועה כאלמנט מכווין עיצובית - פיתוח פרט רפפה שמרפרר לעמוד שדרה

34 | על קצות האצבעות כמפורט לאורך העבודה, האתר הנבחר ממוקם בין שתי יחידות עירוניות נפרדות- ראשון לציון הותיקה והחדשה. האתר שימש בעבר כקצה עירוני ועם התפתחות העיר הפך למרכזה עם כל המשתמע מכך. על מנת לתכנן מחדש את הבלוק הנבחר תוך התחשבות בכל המורכבויות הנובעות מאזור קצה עירוני בחרתי להתמקד בשתי גישות תכנוניות ולפעול דרכן- שימור ו"ערים בריאות". בפרק זה אפרט על שלבי התכנון, אציין באיזה אופן הפעולות מתחברות כל גישה ואציג את הפרוייקט. שלב ראשון התמקמות- בחרתי למקם את מבנה הציבור בחלק הדרומי של הבלוק על מנת שיהווה מוקד משיכה בקצהו המערבי של רחוב רוטשילד. בחרתי לגרוע מהמבנה כיכר עירונית גדולה, המכילה בתוכה פינות ישיבה קטנות על מנת לאפשר התאמה לקנה מידה אנושי. הכיכר תאפשר נקודת מפגש כמו גם התחלה של הציר שחוצה את הפרוייקט כולו. הציר המרכזי אלכסוני כלפי כיוון מערב, מטרתו לשבור את האורטוגונליות של המבנה ולהוביל עוברי אורח לכיוון הפארק. הציר, בהשראת שדרות תל אביביות, רחב שוליים ומחולק לשלושה חלקים- הולכי רגל, רוכבי אופניים ופינות ישיבה/פינות ירוקות בין לבין. בקצה המבנה, צמוד לכיכר, מיקמתי את תחנת הרכבת הקלה הצפויה לאפשר מעבר של מסה גדולה של אנשים. שלב שני תכנון- בתכנון המבנה, מתוך היותו מבנה בסימן "Being Well "בחרתי לתכנן בעומק מקסימלי של 16 מ' על מנת לאפשר כניסת אור טבעי מירבית ומכאן נולד הפאטיו המרכזי בלב הפרוייקט. המושג "תנועה" ליווה את כל תהליך התכנון ועל כן בחרתי לתכנן מערך של גגות פעילים הבנוי רמפות, מהלך תנועה חוויתי שמאפשר טיול לכל אורך המבנה וניצול מקסימלי של שטחים פתוחים ירוקים ומוצלים גם במרכז העיר. מתוך המושג תנועה נבע גם פרט המעטפת של המבנה. עמוד השדרה, האחראי על תנועת האדם, מאפשר תזוזה בארבעה מישורים- כיפוף, הקשתה, כיפוף צידי או פיתול. בחרתי להתמקד בפיתול ולייצר רפפות מכופפות בהתאם המקיפות את המבנה ומייצרות פינות צל נעימות. מהמבנה המרכזי בחרתי לשלוח זרוע מערבה המרפררת למבנה בית החרושת. בית החרושת היה בנוי בשטח של מבנה הציבור וממנו יצא גשר מערבה דרכו הועברו החולות למפעל )כאמור זה היה קצה העיר ומכאן החולות(. )סכמה או תמונה של הגשר( את האודיטוריום בחרתי למקם בתוך הפארק. האודיטוריום הינו רב תכליתי על מנת לאפשר מקסימום של פעילויות וניצול השטח. צורתו ממשיכה את מערך הרמפות של הגגות כאשר בסוף הטיול מגיעים לאודיטוריום עילי גם כן. כאשר ייצרתי מודלים קונספטואליים בהשראת המושג תנועה ועמוד שדרה בחרתי לייצר משטחים שחוזרים על עצמם כאשר היכן שאין משטח נוצרת התנועה )בדומה לחוליות אשר האופן בו הן מונחות מותיר רווחים מה שמאפשר את החלקתן אחת על גבי השנייה ומכאן התנועה(. נוצרה מערכת של תנועה טופוגרפית, מעין הרים ומנהרות בתוכם. עם המושג של תנועה טופוגרפית פניתי לעיצוב המבנה ומכאן גם ההשראה למבני המגורים. מבני המגורים בנויים משטחים, משטחים עם מקסימום של איוורור ביניהם. הרעיון מאחוריהם הוא ייצור חווית מגורים המדמה בית פרטי אך לא צמוד קרקע. יצירת ערימה של בתים פרטיים עם פרטיות מקסימלית וגינה צמודה. אל הגת הנמצאת מעבר לכביש לכיוון צפון, בחרתי להתייחס גם פרוגרמטית וגם עיצובית. מבחינה פרוגרמטית הכנסתי לפרוייקט מרתף יין המאפשר טעימות של יין כמו גם גלריה המספקת מידע על הגת ההיסטורית ועל ההקשר התרבותי של ראשון לציון ותעשיית היין. קצהו המזרחי של ציר רוטשילד מכיל את היקב הראשון וכך גם סיומו של הציר נותן במה לנושא.

על קצות האצבעות | 37 5 )גריעה מקומת הקרקע על מנת ליצור שדרה להולכי רגל ורוכבי אופניים העוברת על פני כל המתחם. הגריעה בוצעה בהמשך לצירים קיימים ותוספת של ציר אלכסוני המכווין לכיוון מערב, לכיוון הפארק. 6 )הבעת המושג "תנועה" בצורה סטטית על ידי יצירת מערך של רמפות המאפשרות טיול רציף על גגות הפרוייקט 7 )מיקום שלושה מבני מגורים בחלק הצפוני של המתחם. מבנים נמוכים ורחבים המאפשרים מערום של חווית מגורים של "בית פרטי" שאינו צמוד קרקע בהמשך לטיפולוגית הבנייה הנמוכה המאפיינת את השכונה 8 )הבעת המושג "תנועה" בתכנון המגורים - יצירת שפה של משטחים עם מסות אווריריות שמאפשרות פרטיות לכל דירה כמו גם שטח ירוק צמוד

36 | על קצות האצבעות שלבי התכנון: 1 )התמקמות: הצבת מבנה הציבור בחלק הדרומי של המתחם בהמשך ישיר לרחוב רוטשילד 2 )שליחת זרוע לכיוון מערב כריפרור לגשר של בית החרושת ללבני סיליקט 3 )נסיגה אחורה על מנת לייצר כיכר עירונית בסמוך לתחנת הרכבת הקלה 4 )יצירת פאטיו במרכז המבנה על מנת לייצר עומקים של עד 8 מ' מכל חזית כדי לאפשר כניסת אור טבעי מקסימלית

על קצות האצבעות | 39

38 | על קצות האצבעות

על קצות האצבעות | 41

40 | על קצות האצבעות

על קצות האצבעות | 43 m 10 תכנית קומת קרקע

m 10 תכנית סביבה )15 +m)

על קצות האצבעות | 45 m 10

על קצות האצבעות 44| m 10

על קצות האצבעות | 47

46 | על קצות האצבעות

על קצות האצבעות | 49

48 | על קצות האצבעות

על קצות האצבעות | 51