חוברת הדרכה עוגנים

יעוץ מקצועי: הגב' מירי ניקריטין - פסיכותרפיה, טיפול משפחתי בגישה קוגנטיבית התנהגותית עריכה: אפרת מהרשל - ED.M יעוץ חינוכי "עוגנים" שיטת התערבות חינוכית-טיפולית עבור תלמידים עם קשיים בוויסות הרגשי בגיל הרך 2021

א מבוא 3 ב מהו קושי בוויסות הרגשי 4 ג עקרונות הטיפול במסגרת החינוכית 6-5 ד דרכי תגובה יעילות של הצוות החינוכי 7 ה תכנון ההתמודדות עם התקפי זעם 9-8 ו עקומת התקף זעם 11-10 ז עקומת החשש בקרב אנשי הצוות 13-12 ח ניתוח התקף זעם 15-14 ט תכנית למידה שנתית 19-16 א תוכן עניינים א 2

שיטת "עוגנים" נכתבה בעקבות העבודה בגני "עוגנים" – גני חינוך מיוחד- המיועדים לילדים עם קשיים התנהגותיים משמעותיים. כשמה כן היא- השיטה באה לתת עוגנים לצוות החינוכי, לילדים ולהוריהם ומובילה דרך שיטתית ומובנית להתמודדות עם האתגרים בתחום ההתנהגותי. השיטה נוסתה בהצלחה רבה בשנים האחרונות והיא מציעה כלים מקצועיים ועדכניים להתמודדות עם קשיים בוויסות הרגשי בכלל ואלימות ילדים בפרט. השיטה מציגה כלים להקניית מיומנויות רגשיות, חברתיות והתנהגותיות. היא מקנה לילדים מודעות עצמית , שפה רגשית, יכולות שיח וביטוי ויכולת בקרה ושליטה עצמית. ילדים שקבלו מענה בשיטה זו הצליחו לשוב ולהשתלב במסגרות החינוך הרגילות, ושאיפתנו היא לראותם בבוא היום מבוגרים המסוגלים להתמודד עם אתגרי החיים. ילדים עם קשיים בוויסות הרגשי מהווים אתגר גדול עבור הצוות החינוכי שנדרש לתת להם מענה חינוכי- לימודי ובנוסף, להתמודד עם התקפי זעם, אלימות והרס רכוש. השיטה עונה לצורך של הצוותים החינוכיים שהיו חסרי אונים עד כה. כצוות חינוכי, עלינו לזכור שתפקידנו איננו מסתיים בהקניית ידע בתחומי הלמידה השונים אלא כולל גם התמודדות עם קשיי התנהגות משמעותיים. לולא הכרה זו, הטיפול בילדים נועד לכישלון. אנו מאמינים כי תפקידו של המורה אינו בא לידי ביטוי אך ורק בתחום הפדגוגי, אלא חייב לכלול גם היבטים התנהגותיים, חברתיים ורגשיים. בנוסף, חשוב ביותר לדעת שמענה מיטבי לילדים מוכרח לכלול גם מערך תמיכה משלים הכולל מעורבות הורית מלאה בתהליך והמלצה להדרכת הורים מקצועית. א מבוא 3

ויסות רגשי בא לידי ביטוי בכל שלב בחיינו. אנו חווים רגשות שונים באופן תמידי ובהתאמה למצבים המשתנים. ויסות רגשי הוא היכולת לכוון את עוצמת התגובה לגירוי החיצוני. יכולת זאת מתפתחת מגיל הינקות. תינוקות לומדים כבר מגיל צעיר להתמודד עם רגשותיהם בסיטואציות כגון: פרידה מהוריהם, דחיית סיפוקים ורגישות למצבים מאיימים. כאשר התינוק טרם הספיק לפתח כישורים של ויסות רגשי, יש חשיבות ליכולת ההורה להרגיע את הילד ולהעניק לו ביטחון בזמן ההתמודדות עם מצוקה רגשית. בשלבים מאוחרים יותר אנו לומדים מהי התגובה הרגשית "הנורמטיבית" ומה מצופה מאיתנו במצבים השונים. תהליך רכישת מנגנוני הוויסות הוא תהליך התפתחותי, המתרחש בשנות החיים הראשונות והוא מותנה במספר גורמים: • ויסות תחושתי • modeling של סביבה מווסתת • פניות רגשית להתפתחות של מנגנון הוויסות ויסות רגשי בגיל הרך ויסות רגשי תקין מאפשר לילד לכוון את רגשותיו והתנהגותו בהתאם למצב הנתון. מעין מד-חום רגשות השומר על טמפרטורה סבירה בה הילד יכול לתפקד. ילדים עם קשיים בוויסות רגשי מגיבים לגירויים ביתר-שאת והם רגישים מאוד לכל סיטואציה. למשל, מוזיקה רועשת בהפסקה יכולה להוציא ילד אחד משלוותו ולשמח ילד אחר. כשהיכולת הזו לקויה, כ"שמד החום לא מאוזן", יכול הילד להגיב בהגזמה לדבר פעוט וחסר משמעות ואילו כלפי דבר בעל משמעות רבה הוא יגיב באדישות. מסיבה זאת קושי בוויסות עלול להערים קשיים חברתיים ובין אישיים רבים. מאחר והפרשנות האישית שהילד מפרש על המצבים החברתיים, בהתאם לסף הרגישות הגבוה שלו, עלולה להוביל להתלקחויות, לעימותים, ולרגשות קשים. בנוסף לזה, נראה קושי משמעותי בהסתגלות לשינויים ובכלל זה קושי בהתמודדות עם מעברים. ב מהו קושי בוויסות הרגשי ג 4

גג. עקרונות הטיפול במסגרת החינוכית 1 .סדר יום סדר היום יהיה קבוע וצפוי מראש. והוא יכלול מגוון פעילויות משתנות בתדירות שאורכן מתחשב ביכולת התלמיד. על התלמיד להכיר בכך שלכל פעילות ישנן דרישות שונות וכך ידע למה לצפות במהלך היום ומה מצופה ממנו בכל פעילות. הבניה קוגניטיבית זו חשובה מאד על מנת שהתלמיד יפתח את היכולת להתאים את עצמו למצבים המשתנים. 2 .ניטור התנהגותי ניטור התנהגותי הוא מעקב קבוע של הצוות החינוכי על התנהגות הילד, יחד עם שיח שנעשה בזמנים קבועים. ילדים עם הפרעות ויסות מתקשים לפתח את הדיבור הפנימי בתוכם, ועל כן, שיח קבוע על ההתנהלות, ולא רק בשעות משבר או קושי, יועיל למצב זה ויפתח את יכולתו של התלמיד לנהל חשיבה רפלקטיבית על עצמו ועל מצבו. בנוסף לתכנית ה"חיזוקים" שמונהגת עם התלמיד, אנו נתייחס להתנהגויות השונות ונמיין אותם לשלושה סלים: i .סל אדום - התנהגויות קו אדום - בדרך כלל הרס ואלימות - עליהן לא נעבור על סדר היום ונלחם על מנת להפסיק אותן. ii .סל צהוב - התנהגויות שאנו מסמנים, לא מקבלים אותן, "ממשמעים עליהן", אך לא יוצאים עליהן למאבק. iii .סל ירוק - כל ההתנהגויות המקובלות והמתאימות שאנו שמחים עליהן ומשתדלים לחזק ולעודד אותן. 3 .ויסות תחושתי יש לתת את הדעת למידת הערנות הסנסורית של הילדים והאם יש מקום להתערבות בתחום זה. התערבות מוקדמת בגילאים הצעירים יכולה להקל על התסמינים ולאפשר לילד התמודדות טובה יותר עם מעברים ושינויים וכן פיתוח גמישות מול סיטואציות מורכבות. 5

4 .תכנון מוקדם של ההתמודדות עם התקפי זעם חשיבה מראש על האופן שבו נתמודד עם התקפי זעם במידה ויתרחשו. באופן הזה יהפכו אירועים כאלה לפחות דרמטיים ועם הזמן יצטמצמו באופן משמעותי. 5 .תוכנית למידה תכנית למידה מובנית ושנתית על רגשות בשילוב מיינדפולנס - מפורטת בהמשך. ד 6

1 .מניעת הסלמה עלינו להרחיב את מנעד התגובות כלפי כל ילד ולתת את הדעת כיצד נעצור מעגל הסלמה שהתחיל. הילד מצדו מתקשה מאד לעשות זאת ולכן זהו תפקיד המבוגר. 2 .השהיית תגובה ניתן בהחלט, ואף רצוי, כחלק מתהליך הלמידה ומניעת ההסלמה, להגיב להתנהגויות בשלב מאוחר יותר. כך גם יש סיכוי גבוה יותר שהילד ישתף פעולה במידה רבה על מה שהתרחש. 3 .החזקה החזקה איננה גישת עבודה אלא חלק מתהליך שמירה על התלמיד בעקבות מצב של איבוד שליטה והתנהגות מסכנת. במצב כזה אנו נדרשים לבצע החזקה מינימלית וברגע שניתן יהיה להרפות- מייד נרפה. המסר שנעביר הוא: מטרתנו לשמור עליך ולא 'להכניע אותך'. ייתכן שנאלץ לחזור על הפעולה כמה פעמים עד שהילד יהיה מסוגל לשלוט בעצמו. 4 .תיקוף רגשות כעבור זמן מה מההתפרצות חייבים לקיים שיח ובירור של המקרה, הכולל תיקוף של הרגשות שעלו ואופן ההתמודדות. לדוגמא: "אפשר להבין שכעסת... חשבת שכך וכך יקרה וזה לא קרה, זה בטח אכזב אותך... יחד עם זה, להרביץ אני לא מרשה". לעיתים יש התנהגויות שניתן להתעלם מהן ולהמשיך בסדר היום ואז מומלץ לעשות כן. ההתעלמות מההתנהגות השלילית כמוה כגמילה מההשתייכות לקבוצה בצורה שלילית וכוחנית. 5 .שיתוף ובחירה נשתדל לתת הרבה אפשרויות בחירה כדי לאפשר לילד את תחושת השליטה שנותנת לו כוח. 6 .פיצוי ותיקון במידה והייתה התנהגות שכוללת פגיעה באחר נעודד ונחשוב עם הילד על פעולת פיוס ראויה. ד דרכי תגובה יעילות של הצוות החינוכי 7

התפרצויות זעם חשוב לזכור כי התפרצות הזעם הינה ביטוי למצוקת הילד. מאחר ופעמים רבות ההתפרצויות מלוות באלימות מילולית ופיסית קשה, המופנית גם כלפי הצוות, יש קושי לראות את המצוקה מבעד לכעס הרב . לנוכח אלימותו של התלמיד, יש לעיתים תחושה של כעס כלפיו, חוסר סובלנות ואף עלבון. הבנה זו תוכל לעזור לנו לחשוב על מתן מענה מקצועי והולם. עקרונות ההתמודדות עם התקפי הזעם 1 .תגובה ייחודית לכל תלמיד כל תלמיד הוא יחיד ומיוחד - כל ילד הוא שונה ומגיב אחרת. מכאן שיש לבחור את דרך ניהול התקפי הזעם על-פי הילד הספציפי ומאפייניו. למשל ,יתכן כי תלמיד מסוים יגיב באופן חיובי להצבת גבול אסרטיבית ותקיפה .לעומתו, תלמיד אחר זקוק להבעת אמפתיה והבנת נקודת ראותו. עבורו הצבת גבול אסרטיבית יכולה להזין את ההתפרצות ולהעצימה. אין בידינו תבנית אחת המתאימה לכולם, אלא יש להתאים את דרך ניהול התקפי הזעם לכל תלמיד, על-מנת לתת את המענה המתאים .מכאן שתוכנית התנהגותית-רגשית משתנה עבור כל תלמיד. 2 .ניתוח התקפי זעם כאשר הצוות החינוכי נתקל בהתקפי זעם של תלמיד, יש לערוך ניתוח של האירועים, על-מנת להגיע להבנה לגבי הגורמים להתפרצויות. למשל, האם אלו גורמים הקשורים באינטראקציות חברתיות ? או אולי גורמים הקשורים למצבי תסכול לימודי? הניתוח יכלול בתוכו אירוע מקדים ותגובות הסביבה להתפרצות. התפרצויות ראשונות ינוהלו באמצעות 'ניסוי וטעייה' - הצוות ינסה דרכים שונות ויגבש דרכים יעילות להתמודדות . ניהול התקפי הזעם צריך להיות זהה ועקבי. 3 .הקרנת ביטחון ורוגע במהלך התפרצות זעם במהלך ההתפרצויות יש להקרין לילד ביטחון ושליטה מלאה. חשוב כי התלמיד יראה את המבוגרים מולו כבעלי ביטחון ויכולת להתמודד עם קשייו המשמעותיים. הקרנת חולשה, חשש או חוסר אונים, יעצימו את ההתפרצות . ה תכנון ההתמודדות עם התקפי זעם 8

4 .מעורבות צוות בין-מקצועי חשוב במיוחד לערוך דיון עם הצוות הבין- מקצועי בכדי לגבש תוכנית התנהגותית-טיפולית אחידה ועקבית. הצלחה בהפחתה או הכחדה של התפרצויות זעם, תלויה במידה רבה ביכולת של הצוות להיות עקביים ואחידים. תוכנית המשתנה מיום ליום, או מאיש צוות אחד לאחר, תוביל להעצמה של ההתפרצויות ותיצור בלבול אצל הילד. יש לערוך חלוקת תפקידים, הכוללות בתוכה ימים פנויים של צוות, זמנים הידועים כמקשים וכדומה .על כל איש צוות לדעת בדיוק מהו תפקידו בתוכנית הנבנית ועל הצוות להיות מחויב לפעול על- פיה. יש לעדכן את כלל הצוות מקצועי המלמד את התלמיד. 5 .שיתוף הורים יש לגבש את דרכי הטיפול יחד עם ההורים, להסביר להם מה עומד מאחורי שיטות ההתמודדות ולעדכנם בכל שלב. מומלץ לסייע להורים במתן הדרכה של הצוות הטיפולי . זכרו כי לכל התקפי הזעם יש התחלה, אבל גם סוף! עקומת התקף זעם ועקומת החשש בקרב הצוות מצורף תרשים המתאר את השלבים השונים בהתקף הזעם. התרשים כולל את ההתנהגות הנצפית ואת התגובות האפשריות. התגובות האפשריות כוללות מגוון רחב של דרכים. לאחר ניתוח התקפי הזעם, יש לבחור את הדרכים המתאימות עבור כל תלמיד ולבנות את דרך הניהול המתאימה . התרשים השני מתאר את תחושות הצוות החינוכי במהלך התפרצות זעם. כאשר אנו נדרשים להתמודד עם התפרצות קשה של אלימות מילולית ו/או פיסית, אנו חווים רגשות שונים המקשים עלינו לעיתים לנהל באופן יעיל את הסיטואציה . מודעות לתחושות אלו, תסייע לנו להגיב באופן מקצועי והולם במהלך האירוע. )העקומה לקוחה מתוך כתביה בנושא התמודדות עם קשיים רגשיים של קארי דון בורן - מומחית לטיפול בהפרעות שונות. פורסם ב2007 ועובד על ידי צוותי ניתוח התנהגות בית ספר יובלים( 9

ו עקומת התקף הזעם 1 2 3 4 תיאור התלמיד רגוע ומשתף פעולה תיאור זהו הזמן שבו אנו מזהים כי הילד לקראת תחילתו של התקף זעם: אי שקט מוטורי, צעקות, הבעת כעס או ביטויי תוקפנות ראשוניים. תיאור תחילתו של התקף זעם: התלמיד מתחיל בביטויי זעם ומתקשה לשלוט בעצמו. תיאור שיאו של התקף זעם. יתכן ויכלול גידופים, אלימות, השלכת חפצים, פגיעה עצמית. מה עושים? חיזוקים חיוביים רבים, יצירת קשר של אמון. ניתן לעבוד על אסטרטגיות של התלמיד להתמודדות עם מצבי זעם. מה עושים? •הסחת דעת, מתן אחריות/ תפקיד. •הצבת גבול. - •תזכורת שקטה לאסטרטגיות התמודדות של התלמיד. מה עושים? •הרחקה מיידית מן הכיתה. •הרחקה לאזור נטול גירויים חברתיים. •שימוש בטון אחיד תקיף או מרגיע. מעובד ומבוסס על Buron Dunn Kari 10

7 6 5 4 תיאור התלמיד רגוע ומשתף פעולה תיאור היחלשות של התקף הזעם: הגדלת מרווחי הזמן בין הצעקות/ביטויי האלימות. תיאור סיומו של התקף הזעם: התלמיד יפגין עייפות רבה. התלמיד יגלה חרטה מרובה. מה עושים? עיבוד עם התלמיד של החוויה ניתן להשתמש במודל ניתוח אירועים )מצורף(. מה עושים? •המעט בדיבורים. - •הקרן ביטחון ושליטה. - •העבר מסר רוטיני וקבוע: אנחנו כאן כדי לעזור לך להירגע. •אמפתיה - •שימוש במגע פיסי מרגיע. מה עושים? •חיזוק חיובי על תחילת ההירגעות. •תזכורת לגבי אסטרטגיות ההרגעה. •הצעת סיוע להירגעות מה עושים? זהו שלב לקיחת האחריות: •על התלמיד לאסוף חפצים שהשליך, להתנצל על פגיעה באחרים. •יציאה מהחדר וחזרה לכיתה/ מתן אפשרות מנוחה. 11

1 2 ז עקומת החשש בקרב אנשי הצוות מה מרגישים? תחילהו של חשש לקראת הבאות/ בלבול/ תחושה של חוסר אונים. מה מרגישים? חשש מפני אלימות קשה/ פחד מאי הידיעה כיצד יתפתח ההתקף. חשש מהעובדה כי אנשי צוות נוספים צופים בנו ובוחנים את אופן התמודדותנו. חשש מפני תגובת הורים. מה עושים? מקרינים ביטחון ושליטה. נזכרים בדרכי הפעולה האפשריים. 12

2 3 מה מרגישים? הקלה כי האירוע הסתיים. תחושה של עייפות נפשית/ אדרנלין רב. מה עושים? עדכון ההורים באופן מגייס ומעורר אמון. ניתוח האירוע. מה עושים? סיוע של אנשי צוות נוספים. הקרנת ביטחון ושליטה. הצבת מסיר אחיד. מיעוט בדיבור. זכרו כי התקף זעם של תלמיד מעורר בנו חשש רב. יחד עם זאת עלינו לשלוט ברגשותינו ולהפגין ביטחון מקצועי, הן בפני הילד והתלמידים האחרים והן בפני ההורים. הקרנת חוסר אונים, זעם רב כלפי התלמיד או פחד, יעודדו התקפי זעם נוספים. ! 13

ח ניתוח אירועי זעם שם התלמיד: _________________ כיתה: ______________ זמן האירוע: __________________ שיעור: _____________ המורה המלמדת: _______________ לאחר האירוע במהלך האירוע לפני האירוע תיאור התנהגות התלמיד תיאור תגובת הצוות החינוכי 14

בעיה: הרגשתי: בחרתי בפיתרון: התוצאה: הרגשתי: נבדוק את הפתרון 15 הפתרון היה: יעיל/ לא יעיל

ט תכנית "עוגנים" בפריסה שנתית חודשים עקרונות מטרות ויעדים מושגים פעילויות אימון במיינדפולנס ספטמבר חשיבותו של סדר היום: מקנה לילדים אוקטובר תחושת ביטחון, יציבות ואמון בסביבה. מגייס אותם למוטיבציה, ומניע אותם לפעילות ולתפקוד. עשייה זו היא השלב הראשון בבניית הערך העצמי. עשייה נותנת לילד תחושת הצלחה. הילדים יכירו את סדר היום ואת כללי ההתנהגות ויפעלו על פי רוב לפיהם. רב חובל •עוגן •מאגר דלק המחשת חשיבות הכללים באמצעות ספינה השטה בים. •חלוקת כללי ההתנהגות לסלים אדום, צהוב וירוק •הכנת ספר כללי הגן. •לוח עיצוב התנהגות •עוגני ההצלחה תרגילי נשימה: •כדורי צמר גפן •ניפוח בלונים •כיבוי נר נובמבר דצמבר זיהוי ושיום של רגשות הם המפתח להבניית מנגנון ויסות ולהתמודדות עם מצבי מצוקה וקונפליקטים רגשיים- חברתיים. •הילדים יבינו שכל התנהגות מתחילה במוח וביכולת שלנו לכוון אותה לאופן הרצוי. •הילדים ישתמשו בשפת הרגשות בתיאור התרחשויות. •הילדים יהיו מודעים לקיומם של רגשות סותרים. •הילדים יכירו את המדרגש- עוצמות משתנות של רגשות •מפת עולם הרגשות •המוח- חדר הפיקוד של הספינה •מדרגש •הספינה מטיילת בין איי הרגשות •לספינה 2 קומות: קומת הרגשות למטה וקומת פתרון הבעיות למעלה •הכנת מחברת הרגשות- אישית לכל ילד •מרשמלו טסט •משחק הזיכרון עם תמונות הילדים בהבעות פנים שונות •לוח רגשות •קוביית הרגשות •בועות סבון •שוקולד סוכריות קופצות •זיקוקים ינואר פברואר היכולת להגיב כראוי למצבי המצוקה מתבססת על למידת שני השלבים: בשלב הראשון, יש לזהות את מצב המצוקה ולדעת מה קורה ומה אני מרגיש. בשלב השני, נתרגל את היכולת לעמוד במצב המצוקה. •הילדים יכירו את הביטוי הפיזי/ גופני של הרגשות. •הילדים יזהו מצבי מצוקה וכתוצאה מכך יהיו מסוגלים לעמוד בהם. •הילדים ירחיבו את ארגז הכלים שלהם לפתרון בעיות ויתרגלו בקשת עזרה •קשיבות •עמידות במצוקה •קופסת גלגלי ההצלה •תרגילים להכרות עם תחושות גוף שונות. •סלסלת התחושות •הכנת קופסת גלגלי ההצלה- ערכת ”עמידות במצוקה“. •קופסת ”פיצוי ותיקון“ תרגילי הרפיה תוך שימוש באלמנטים הקיימים בחוף הים: איסוף צדפים הקשבה לגלים כיסא נוח בניית ארמון חול משחק בעפיפון 16

חודשים עקרונות מטרות ויעדים מושגים פעילויות אימון במיינדפולנס ספטמבר חשיבותו של סדר היום: מקנה לילדים אוקטובר תחושת ביטחון, יציבות ואמון בסביבה. מגייס אותם למוטיבציה, ומניע אותם לפעילות ולתפקוד. עשייה זו היא השלב הראשון בבניית הערך העצמי. עשייה נותנת לילד תחושת הצלחה. הילדים יכירו את סדר היום ואת כללי ההתנהגות ויפעלו על פי רוב לפיהם. רב חובל •עוגן •מאגר דלק המחשת חשיבות הכללים באמצעות ספינה השטה בים. •חלוקת כללי ההתנהגות לסלים אדום, צהוב וירוק •הכנת ספר כללי הגן. •לוח עיצוב התנהגות •עוגני ההצלחה תרגילי נשימה: •כדורי צמר גפן •ניפוח בלונים •כיבוי נר נובמבר דצמבר זיהוי ושיום של רגשות הם המפתח להבניית מנגנון ויסות ולהתמודדות עם מצבי מצוקה וקונפליקטים רגשיים- חברתיים. •הילדים יבינו שכל התנהגות מתחילה במוח וביכולת שלנו לכוון אותה לאופן הרצוי. •הילדים ישתמשו בשפת הרגשות בתיאור התרחשויות. •הילדים יהיו מודעים לקיומם של רגשות סותרים. •הילדים יכירו את המדרגש- עוצמות משתנות של רגשות •מפת עולם הרגשות •המוח- חדר הפיקוד של הספינה •מדרגש •הספינה מטיילת בין איי הרגשות •לספינה 2 קומות: קומת הרגשות למטה וקומת פתרון הבעיות למעלה •הכנת מחברת הרגשות- אישית לכל ילד •מרשמלו טסט •משחק הזיכרון עם תמונות הילדים בהבעות פנים שונות •לוח רגשות •קוביית הרגשות •בועות סבון •שוקולד סוכריות קופצות •זיקוקים ינואר פברואר היכולת להגיב כראוי למצבי המצוקה מתבססת על למידת שני השלבים: בשלב הראשון, יש לזהות את מצב המצוקה ולדעת מה קורה ומה אני מרגיש. בשלב השני, נתרגל את היכולת לעמוד במצב המצוקה. •הילדים יכירו את הביטוי הפיזי/ גופני של הרגשות. •הילדים יזהו מצבי מצוקה וכתוצאה מכך יהיו מסוגלים לעמוד בהם. •הילדים ירחיבו את ארגז הכלים שלהם לפתרון בעיות ויתרגלו בקשת עזרה •קשיבות •עמידות במצוקה •קופסת גלגלי ההצלה •תרגילים להכרות עם תחושות גוף שונות. •סלסלת התחושות •הכנת קופסת גלגלי ההצלה- ערכת ”עמידות במצוקה“. •קופסת ”פיצוי ותיקון“ תרגילי הרפיה תוך שימוש באלמנטים הקיימים בחוף הים: איסוף צדפים הקשבה לגלים כיסא נוח בניית ארמון חול משחק בעפיפון 17

חודשים עקרונות מטרות ויעדים מושגים פעילויות אימון במיינדפולנס מרץ אפריל הכרת מיומנויות חברתיות ושימוש נכון בפתרונות מתאימים לסיטואציות חברתיות משתנות. עידוד התנהגות חברית הילדים ילמדו לשתף האחד את השני בקשייהם ובהצלחותיהם. •הילדים יביעו אמפתיה ועידוד לחבריהם. •הילדים יבחרו להשתמש בפתרונות נעימים ויתגברו על דחפים אוטומטיים •הקשבה •אמפתיה •עידוד ופירגון •תכנית מעגלים- מעגלי הקשבה ושיתוף על הצלחות שיש לי, או קשיים. •תוכנית חיזוקים על מילה טובה לחברים -עידוד חברים להצליח במטרות האישיות שלהם. •ניתוח סיטואציות חברתיות שונות •פתרון בעיות חברתיות •תרגיל חמשת החושים •הקשבה לטבע •הקשבה למוזיקה מאי יוני הכרת הגישה הנרטיבית , שחזור התהליך שעברתי להפנמה ולביסוס התהליכים. הילדים יפתחו את היכולת לנהל שיח יומן מסע רפלקטיבי על התהליך שעברו. הכנת ספר אישי עם כל ילד: איך הגעתי , מה למדתי , איזה כלים קבלתי, מה אקח איתי הלאה, מה עוזר לי, הצגת הספרון בפני החברים ובני משפחה 18

חודשים עקרונות מטרות ויעדים מושגים פעילויות אימון במיינדפולנס מרץ אפריל הכרת מיומנויות חברתיות ושימוש נכון בפתרונות מתאימים לסיטואציות חברתיות משתנות. עידוד התנהגות חברית הילדים ילמדו לשתף האחד את השני בקשייהם ובהצלחותיהם. •הילדים יביעו אמפתיה ועידוד לחבריהם. •הילדים יבחרו להשתמש בפתרונות נעימים ויתגברו על דחפים אוטומטיים •הקשבה •אמפתיה •עידוד ופירגון •תכנית מעגלים- מעגלי הקשבה ושיתוף על הצלחות שיש לי, או קשיים. •תוכנית חיזוקים על מילה טובה לחברים -עידוד חברים להצליח במטרות האישיות שלהם. •ניתוח סיטואציות חברתיות שונות •פתרון בעיות חברתיות •תרגיל חמשת החושים •הקשבה לטבע •הקשבה למוזיקה מאי יוני הכרת הגישה הנרטיבית , שחזור התהליך שעברתי להפנמה ולביסוס התהליכים. הילדים יפתחו את היכולת לנהל שיח יומן מסע רפלקטיבי על התהליך שעברו. הכנת ספר אישי עם כל ילד: איך הגעתי , מה למדתי , איזה כלים קבלתי, מה אקח איתי הלאה, מה עוזר לי, הצגת הספרון בפני החברים ובני משפחה 19