יומן מסע תשע"ד

‫אולפנת להב"ה קדומים מחזור כ"ט‬
‫אולפנת צביה רבבה מחזור י"א‬

‫יומן מסע‬

‫פולין תשע"ד‬

‫עלינו לזכור את העבר‪ ,‬לחיות את ההווה‪ ,‬ולהאמין בעתיד‬



‫בנות יקרות היוצאות למשלחת לפולין‬
‫שלום רב‪,‬‬

‫כ‪ 70-‬שנים עברו מאז התחוללה השואה הנוראה שפקדה את יהודי עמנו‪ .‬דמם‬
‫של אותם שישה מיליון יהודים שנרצחו ונהרגו שם עדיין לא התקרר‪ ,‬ונדמה כי‬

‫הזמן אין בכוחו לרפא ולתת נחמה על אובדן כה גדול‪.‬‬

‫אנו החלטנו כי אולפנת צביה רבבה תאפשר לבנות המעוניינות והמסוגלות‬
‫להיות חלק מאותה משלחת‪ ,‬להגיע למקומות‪ ,‬לנסות ולחוש את שעבר‬
‫ולצאת עם הרבה תובנות על העתיד‪ .‬כמה כוחות צריך על מנת לדרוך על‬
‫אדמת פולין הרוויה מדם יהודי‪ ,‬כמה תעצומות נפש נדרשות בשביל ללכת‬
‫בשבילים‪ ,‬במחנות ובגטאות‪ ,‬כמה עמידה אמונית נדרשת בכדי לברר ולשאול‪,‬‬
‫לחקור וללמוד כיצד מתמודדים עם שאלות אמוניות גדולות‪ .‬ובכל זאת – זהו‬
‫שיעור גדול מאוד לחיים‪ .‬שיעור באמונה‪ ,‬שיעור בזהות יהודית‪ ,‬שיעור בלמידה‬

‫והעמקה בכח הנצח של העם המופלא הזה‪.‬‬

‫ובכל זאת‪ ,‬אתן יוצאות‪ .‬כנציגות של המשפחות‪ ,‬של משפחת האולפנה ושל עם‬
‫ישראל כולו בשביל שנוכל לזכור ולהעביר הלאה את סיפור העם היהודי‪ ,‬שנוכל‬
‫להזכיר ולהזהיר לכל הסובבים כי כוחו של עם הנצח חזק מכל שואה ומכל‬
‫מלחמה‪ .‬שנוכל לראות את תשועת עמנו בדור התקומה באור אחר ולהודות על‬

‫כך בלב שלם‪ ,‬שנלמד לראות בפרופורציה הראויה את הדרוש תיקון‪.‬‬

‫ברצוני לברך אתכן שתתפללו במקומות אלו על עמנו הנלחם עדיין על עצמיותו‬
‫ועצמאותו‪ ,‬ונדרש בשעות אלו להרבה חיזוק מפני "העומדים עלינו לכלותינו"‪,‬‬

‫שמסע זה יטעין אתכן בכוחות גדולים שיעזרו לכן בבניית האישיות‪.‬‬

‫אנו ניפגש איתכן לאחר המסע ונוכל לשמוע ולעבד יחד את הדברים והתחושות‬
‫אותם תחוו‪.‬‬

‫שימרו על עצמכן ותתמלאו בחוסן המיוחד שזכינו לו‪.‬‬
‫שתתקיים בנו הבטחת דוד המלך‪" :‬כי לא יטוש ה' עמו‪ ,‬ונחלתו לא יעזוב"‪.‬‬

‫אמן כן יהיה רצון‬

‫בהצלחה רבה‪,‬‬

‫הרב שמואל וייס‬
‫ראש אולפנת צביה רבבה‬

‫עלינו לזכור את העבר‪ ,‬לחיות את ההווה‪ ,‬ולהאמין בעתיד‬
‫‪3‬‬

‫בנות יקרות‪-‬‬

‫אחד מניצולי השואה הידועים‪ ,‬פרימו לוי‪ ,‬כותב במבוא לספרו השלישי‬
‫"השוקעים והניצולים"‪:‬‬

‫"רבים מן השורדים זוכרים שחיילי האס‪.‬אס השתעשעו בהטחת‬
‫אזהרות ציניות באוזני האסירים‪" :‬יהיה סופה של מלחמה זו כפי‬
‫שיהיה‪ ,‬אנחנו המנצחים במלחמה נגדכם‪ .‬איש מכם לא יישאר כדי‬
‫להעיד‪ .‬אפילו יינצל מכם מישהו‪ ,‬העולם לא יאמין לו‪ .‬אפשר שיחשדו‪,‬‬
‫יתווכחו‪ ,‬ההיסטוריונים יחקרו‪ ,‬אבל לא יהיו ודאויות‪ ,‬כי נשמיד את‬
‫ההוכחות יחד אתכם‪ .‬והיה אם תישאר הוכחה כלשהי ומישהו מכם‬
‫ישרוד‪ ,‬יאמרו הבריות‪ ,‬שהאירועים שאתם מספרים עליהם מפלצתיים‬
‫יתר על המידה מכדי שאפשר יהיה להאמין להם‪ .‬יאמרו שאלו הן‬
‫גוזמאות של בעלות הברית‪ ,‬ויאמינו למי שמכחישים את הכל‪ :‬לנו ולא‬

‫לכם‪ .‬אנו נכתיב את סיפור המחנות‪".‬‬

‫היום‪ 70 ,‬שנה אחרי השואה אפשר לומר שדברי חיילי האס‪.‬אס לא‬
‫התקיימו‪ .‬אחת הסיבות שאתן נוסעות לשם‪ ,‬היא כדי להוכיח שהם‬
‫טעו‪ ,‬ולא הם אלה שמכתיבים את סיפור המחנות‪ .‬לא כולם הושמדו‪,‬‬
‫יש ששרדו‪ .‬מאמינים אנו לסיפוריהם הקשים ביותר והוכחות רבות‬

‫נשארו‪ .‬והסיבה החשובה מכל‪ ,‬להוכיח שהם לא ניצחו‪.‬‬
‫סעו בגאווה וגאון‪ ,‬סעו כדי לזכור‪ ,‬סעו כדי לחזור‪.‬‬
‫בזכירה – סוד הגאולה‪.‬‬

‫מלווה אתכן בכל רגע‪,‬‬

‫עינת ולך‬
‫ראש אולפנת להב"ה קדומים‬

‫עלינו לזכור את העבר‪ ,‬לחיות את ההווה‪ ,‬ולהאמין בעתיד‬

‫‪4‬‬

‫בספר הזוהר הקדוש נאמר "ליכא נהורא אלא דנפיק מגו חשוכא" –‬
‫אין אור אלא זה שיוצא מתוך החושך‪ .‬אנחנו תמיד מעדיפים להיות‬

‫באור ולהיפגש עם הצד הטוב של החיים והעולם‪.‬‬
‫אבל לפעמים אין ברירה אלא להרחיק למחוזות אחרים‪ .‬להיישיר מבט‬
‫אל הרוע והאפלה‪ ,‬מתוך ידיעה שדווקא מתוכם תתברר בעוצמה‬

‫גדולה יותר חיוניותו ועוצמתו של הטוב‪.‬‬
‫בנות יקרות‪,‬‬

‫אתן יוצאות למסע ושליחות חשובה‪ .‬אתן מרחיקות נדוד לארץ רחוקה‬
‫וקרה כדי לחזור משם טעונות בהרבה חום ואהבה‪ .‬תראו במו עיניכן‬
‫את תהומות הרוע והשפלות אליהם מסוגל אדם להגיע‪ ,‬ותשובו משם‬
‫עם כוחות גדולים ושאיפות עמוקות לחיים של משמעות‪ ,‬של טוב‬

‫ויושר‪ ,‬של קידוש שם שמים שיאיר את העולם‪.‬‬
‫עם ישראל הוא אומן בלזכור דברים‪ .‬הוא מסוגל להנציח בזכרונו ובחייו‬
‫אירועים שקרו לפני שנה כאילו היו רק אתמול‪ ,‬ומכוח זה מסוגל לכוון‬

‫את חייו בהווה‪ ,‬ולחתור באמונה ובתקווה אל העתיד‪.‬‬

‫הרב יוני לביא‬
‫רב אולפנת להב"ה קדומים‬

‫עלינו לזכור את העבר‪ ,‬לחיות את ההווה‪ ,‬ולהאמין בעתיד‬
‫‪5‬‬

‫לבנות להב"ה ‪ -‬רבבה‬

‫רק רציתי להגיד לך ילדה שלי‬
‫אני שומר את צעדייך‬

‫את ליבך שכה דואב לא על עצמך‬
‫רק על אחייך שדמם נשפך כמים‬

‫לא‪ ,‬אל תדאגי ילדה מחר יהיה בסדר‬
‫תביעותייך מתקבלות שם במרומים‬

‫אלוקים לא משיב ריקם שאלותיה של בת מלך‬
‫שבוקעות את כל הרקיעים‬

‫את מצעדך ילדה שלי אל תעצרי‬
‫הוא עוד ירעים כאן בכפליים‬
‫נערה יהודיה גאה כל כך‬
‫פוסעת אל הארץ המובטחת‬

‫לא‪ ,‬אל תדאגי ילדה אנחנו כבר בדרך‬
‫תביעותייך התקבלו שם במרומים‬

‫אלוקים לא משיב ריקם שאלותיה של בת מלך‬
‫אורות גאולה מולנו מפציעים‬

‫לכן‪ ,‬שותפותי למסע הכל כך משמעותי הזה‬
‫שיהיה לנו מסע בונה‪ ,‬מחזק‪ ,‬מלמד‪ ,‬מבגר‬
‫שנחזור אל הארץ הזו‪ ,‬אוהבים מתמיד‪ ,‬מסורים מתמיד‬
‫שנוכל להתפלל מתוך עומק העומד בכל המשברים‬

‫שנוכל להמשיך ולהעביר לדורות הבאים‬

‫ברכת דרך צלחה בכל מובן אפשרי‪,‬‬

‫הרב אריה הנדלר‬
‫מדריך ומוביל המסע‬

‫נ‪.‬ב‪ .‬אפשר לזמזם לפי המנגינה‪ ,‬זה עובד‪...‬‬

‫עלינו לזכור את העבר‪ ,‬לחיות את ההווה‪ ,‬ולהאמין בעתיד‬

‫‪6‬‬

‫"אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי כי אשב בחושך ה' אור לי" (מיכה ז'‪ ,‬ח')‬

‫בנות יקרות‪,‬‬

‫"בגין דאית עלמין דתוהו ואית עלמין דתיקון" (הזוהר)‬
‫יש עולמות של תוהו ובוהו ויש עולמות של תיקון‬

‫אנו נוסעות לעולם שהיה בו תוהו ובוהו‪,‬‬
‫תוהו ובוהו ערכי‪ ,‬תוהו ובוהו חברתי‪,‬‬

‫תוהו ובוהו משפחתי‪ ,‬תוהו ובוהו לאומי‪,‬‬
‫תוהו ובוהו אוניברסאלי ותוהו ובוהו רגשי‪.‬‬

‫ובתוך כל התוהו ובוהו הזה‪ ,‬אנו משלחת של בנות אולפנה‬
‫נוסעות להדליק את הנר‪ ,‬לשאת את הלפיד‪ ,‬להניף את הדגל‪,‬‬

‫לצעוד בגאווה ובגאון‪ ,‬ללמוד על העולם שהיה ונכחד‪ ,‬לזכור‪.‬‬

‫המסע לפולין הוא גם מסע לתוך עצמנו‪,‬‬
‫עצמנו הפרטי‪ ,‬המשפחתי‪,‬‬

‫עצמנו הלאומי‪ ,‬היהודי‪ ,‬הציוני‪ ,‬הדתי‪ ,‬התורני‪,‬‬
‫עצמנו האישי‪ ,‬התוהה‪ ,‬הבוכה‪ ,‬השואל‪.‬‬

‫אנו יוצאות לחוות מהו כאבו של עם‪,‬‬
‫להבין ולחוות מהי המשמעות של להיות בת ממשיכה‪,‬‬

‫להיות חוליה בשרשרת הנצח‪,‬‬
‫יוצאות לחוות את החושך שהיה‪,‬‬
‫ומתוך זה להבין את האור שפצח‪,‬‬
‫יוצאות לחוות את השבר ומתוכו להבין את התיקון‪,‬‬
‫ולהודות על הטוב מתוך הבנה ואמונה עמוקה‪.‬‬

‫אז שיהיה לנו מסע משמעותי‪ ,‬מסע שלם ומועיל‬
‫שבו כל אחת תוכל לפגוש את עצמה‪,‬‬
‫להעריך ולהודות על כל מה שיש לה‪.‬‬

‫סמדר לרנר‬
‫ראש המשלחת‬

‫עלינו לזכור את העבר‪ ,‬לחיות את ההווה‪ ,‬ולהאמין בעתיד‬
‫‪7‬‬

‫לפני הטיסה‪...‬‬

‫יום שני כ"ג בתמוז ‪21.7.14‬‬

‫עלינו לזכור את העבר‪ ,‬לחיות את ההווה‪ ,‬ולהאמין בעתיד‬

‫‪8‬‬

‫יום שני כ"ג בתמוז ‪21.7.14‬‬

‫עלינו לזכור את העבר‪ ,‬לחיות את ההווה‪ ,‬ולהאמין בעתיד‬
‫‪9‬‬

‫ורשה‬

‫בית הקברות‪ -‬מבתי הקברות היהודים הגדולים בעולם‪ .‬בין המצבות נמצא קבר אחים‬
‫של קורבנות גטו ורשה‪ .‬כאן קבורים רבנים ואדמורים‪ ,‬מנהיגים יהודיים וציוניים‪ .‬בכניסה‬

‫נמצאת האנדרטה של יאנוש קורצ׳אק וילדיו‪.‬‬
‫מסלול הגבורה‪ -‬נחנך ב‪ ,1988 -‬ביום השנה ה‪ 45 -‬למרד גטו ורשה לאורך הדרך אבנים‬

‫לזכר הדמויות שלקחו חלק בתנועת ההתנגדות בגטו‪.‬‬
‫בית הכנסת נוז'יק‪ -‬בית הכנסת היחיד שפעל בוורשה לפני השואה‪ ,‬שרד אותה ופעיל‬
‫גם כיום‪ .‬בתחילת המלחמה עמד בתחומי הגטו‪ .‬לאחר מכן הוצא מהגטו והפך לאורווה‬

‫ולמחסנים‪ .‬כיום משמש כביכנ"ס של הקהילה היהודית‪.‬‬
‫כיכר גז'יבובסקה‪ -‬כונתה "כיכר השילוחים"‪ .‬כאן נאספו מידי יום‪ ,‬כ‪ 7,000‬יהודים והועלו‬
‫על רכבות לטרבלינקה‪ .‬כיום מוצבת בכיכר אנדרטה בצורת קרון פתוח‪ ,‬עליה רשומים‬

‫שמות של מאות מתושבי ורשה‪.‬‬

‫יום שני כ"ג בתמוז ‪21.7.14‬‬

‫עלינו לזכור את העבר‪ ,‬לחיות את ההווה‪ ,‬ולהאמין בעתיד‬

‫‪10‬‬

‫יום שני כ"ג בתמוז ‪21.7.14‬‬

‫בית הכנסת‬
‫נוז'יק‬

‫עלינו לזכור את העבר‪ ,‬לחיות את ההווה‪ ,‬ולהאמין בעתיד‬
‫‪11‬‬

‫טיקטין‬

‫באוגוסט ‪ 1941‬הגיעו אנשי גסטפו ליער לופוחובה ופקדו על חפירת שלושה בורות ירי‪.‬‬
‫ב‪ 24.8.1941 -‬הוכרז‪" :‬כל יהודי טיקטין‪ ,‬אנשים‪ ,‬נשים וטף‪ ,‬פרט לחולים ובעלי מום‪,‬‬

‫יתייצבו מחר בבוקר בכיכק השוק"‪ .‬למחרת לקחו הגרמנים את הגברים‪ ,‬וכלאו אותם‬
‫בבית ספר מקומי‪ .‬משם נלקחו במשאיות ליער לופוחובה‪ ,‬הועמדו על שפת הבור ונורו‬

‫במכונת ירייה‪ .‬באותו יום נהרגו מעל ‪ 1400‬מיהודי טיקטין‪.‬‬
‫למחרת‪ ,‬עברו הגרמנים מבית לבית‪ ,‬הוציאו את הנשים‪ ,‬הזקנים והחולים וריכזו אותם‬
‫בכיכר השוק‪ .‬הם הובלו ליער לופוחובה‪ ,‬שם הושלכו לבור השני ומכונות הירייה פתחו‬

‫באש‪ .‬אלה שהצליחו להימלט נתפסו לאחר מכן והובלו לבור השלישי‪ .‬רק מעטים‬
‫מקהילת טיקטין נותרו בחיים‪.‬‬

‫יום שלישי כ"ד בתמוז ‪22.7.14‬‬

‫עלינו לזכור את העבר‪ ,‬לחיות את ההווה‪ ,‬ולהאמין בעתיד‬

‫‪12‬‬

‫יום שלישי כ"ד בתמוז ‪22.7.14‬‬

‫יער לופוחובה‬

‫עלינו לזכור את העבר‪ ,‬לחיות את ההווה‪ ,‬ולהאמין בעתיד‬
‫‪13‬‬

‫טרבלינקה‬

‫תחנת רכבת קטנה בפולין‪ ,‬כ‪ 60-‬ק"מ מוורשה ומוקפת ביערות‪ ,‬באזור דל אוכלוסיה‪.‬‬
‫לידה הוקם מחנה השמדה‪ .‬ב‪ 23-‬ביולי ‪ ,1942‬תשעה באב תש"ב‪ ,‬החלה ההשמדה‬

‫ההמונית‪ ,‬והסתיימה ב‪ .1943-‬הושמדו שם לפחות ‪ 731,000‬יהודים‪ .‬בטרבלינקה אירעו‬
‫מקרים בודדים של התנגדות על אף אמצעי ההטעיה שנקטו הגרמנים במחנה‪.‬‬

‫כיום נמצאת בטרבלינקה אנדרטה שנחנכה ב‪ 10-‬במאי ‪ .1964‬מסביבה מוקמו ‪18,000‬‬
‫אבנים‪ ,‬שכל אחת מהן מסמלת עיר או עיירה ממנה הובאו יהודים לטרבלינקה‪ .‬האבן‬
‫היחידה שהוקדשה לאיש יחיד היא האבן לזכרו של יאנוש קורצ'אק‪ ,‬שיכול היה להינצל‬

‫בזכות קשריו הרבים אך בחר ללכת עם חניכיו‪ ,‬עד הסוף‪.‬‬

‫יום שלישי כ"ד בתמוז ‪22.7.14‬‬

‫עלינו לזכור את העבר‪ ,‬לחיות את ההווה‪ ,‬ולהאמין בעתיד‬

‫‪14‬‬

‫יום שלישי כ"ד בתמוז ‪22.7.14‬‬

‫טרבלינקה‬

‫עלינו לזכור את העבר‪ ,‬לחיות את ההווה‪ ,‬ולהאמין בעתיד‬
‫‪15‬‬

‫קוצק‬

‫בפרוץ מלחמת העולם השנייה חיו בקוצק כ‪ 3,000-‬יהודים – כ‪ 40%-‬מאוכלוסייתה‪.‬‬
‫בתחילת המלחמה יהודים רבים ברחו מקוצק לכפרי הסביבה‪ ,‬אך רבים אחרים מצאו‬
‫בה מקלט‪ .‬הגרמנים בזזו בתים‪ ,‬שרפו את בית הכנסת וחטפו יהודים לעבודת כפייה‪.‬‬
‫בתחילת ‪ 1940‬הוקם בקוצק הגטו‪ .‬רבים מתו ברעב ובמגפות‪ .‬ב‪ 1940-‬החלו הגרמנים‬
‫לשלח גברים לעבודת כפייה‪ .‬בחורף ‪ 1941/42‬חייבו הגרמנים את היהודים למסור לידיהם‬

‫פרוות ובגדים חמים‪ .‬רוב יהודי קוצק שולחו להשמדה בטרבלינקה‪.‬‬
‫קוצק ידועה גם בזכות אחד ממיסדיה של תנועת החסידות‪ :‬הרבי מקוצק‪ ,‬רבי מנחם‬

‫מנדל מורגנשטרן‪ ,‬שפעל בעיירה מתחילת המאה ה‪ 19-‬ועד לשואה‪.‬‬

‫יום שלישי כ"ד בתמוז ‪22.7.14‬‬

‫עלינו לזכור את העבר‪ ,‬לחיות את ההווה‪ ,‬ולהאמין בעתיד‬

‫‪16‬‬

‫יום שלישי כ"ד בתמוז ‪22.7.14‬‬

‫קברו של‬
‫הרבי מקוצק‬

‫עלינו לזכור את העבר‪ ,‬לחיות את ההווה‪ ,‬ולהאמין בעתיד‬
‫‪17‬‬

‫מיידנק‬

‫מחנה השמדה‪ ,‬ממוקם סמוך ללובלין‪ ,‬פעל בשנים ‪ .1941-1944‬הוקם ב‪ 1-‬באוקטובר‬
‫‪ 1941‬בפקודתו של הימלר‪ .‬בשיא פעילותו‪ ,‬הכיל ‪ 50,000‬אסירים‪ .‬בתחילת ‪ ,1942‬אושרו‬

‫תוכניות להרחיב את מיידנק‪ ,‬כך שיכיל עד ‪ 250,000‬אסירים‪ .‬בשל קרבתו של המחנה‬
‫ללובלין‪ ,‬הצליחו האסירים לתקשר עם העולם החיצון באמצעות מכתבים שהוברחו על‬
‫ידי עובדים אזרחיים שנכנסו למחנה‪ .‬משנת ‪ 1943‬ואילך הגרמנים אפשרו לצלב האדום‬

‫הפולני להביא חבילות מזון לאסירים במחנה‪ .‬בין אפריל ‪ 1942‬ליולי ‪ ,1944‬התבצעה‬
‫במיידנק השמדה בתאי גזים ובמשרפות‪ .‬הקורבנות נרצחו עם הגעתם למחנה‪ .‬מספר‬

‫הנספים נאמד ב‪ .200,000-‬מספר היהודים שניספו במחנה מוערך כיום בכ‪.80,000-‬‬
‫בנוסף ליהודים‪ ,‬רבים מהנספים היו שבויי מלחמה סובייטיים ופולנים‪.‬‬

‫יום רביעי כ"ה בתמוז ‪23.7.14‬‬

‫עלינו לזכור את העבר‪ ,‬לחיות את ההווה‪ ,‬ולהאמין בעתיד‬

‫‪18‬‬

‫יום רביעי כ"ה בתמוז ‪23.7.14‬‬

‫תא גזים מקורי‬
‫במיידנק‬

‫עלינו לזכור את העבר‪ ,‬לחיות את ההווה‪ ,‬ולהאמין בעתיד‬
‫‪19‬‬

‫לובלין‬

‫ישיבת חכמי לובלין‪ -‬הוקמה בלובלין ב‪ 1930-‬ע"י רבי מאיר שפירא‪ ,‬מייסד מפעל הדף‬
‫היומי‪ .‬הישיבה הוקמה כדי להחזיר את עטרת לובלין ליושנה‪ ,‬כמרכז חשוב של לימוד‬
‫תורה בפולין‪ .‬הישיבה נסגרה ע"י הנאצים בשנת ‪ .1939‬ייחודה היה בכך שסיפקה את כל‬
‫צורכי התלמידים‪ ,‬לרבות אוכל ולינה‪ .‬בישיבה למדו כ‪ 400-‬תלמידים‪ ,‬היא שכנה בבניין‬
‫מפואר ואף היה בה דגם של בית המקדש לצורכי לימוד‪ .‬בישיבה הייתה ספרייה תורנית‬
‫עשירה ובה ‪ 22,000‬ספרים‪ .‬בשנת ‪ 1940‬השמידו הנאצים את ציוד הישיבה וספריה‪,‬‬
‫אותם שרפו בטקס פומבי בכיכר השוק בפני יהודי לובלין‪ .‬אחרי השואה הוקמה ישיבה‬
‫בבני ברק‪ ,‬לזכרה של הישיבה המקורית‪ .‬לאחר המלחמה שימש הבניין בלובלין מוסדות‬

‫אקדמיים פולניים‪ .‬בשנת ‪ 2004‬הוחזר המבנה לידי הקהילה היהודית‪.‬‬

‫יום רביעי כ"ה בתמוז ‪23.7.14‬‬

‫עלינו לזכור את העבר‪ ,‬לחיות את ההווה‪ ,‬ולהאמין בעתיד‬

‫‪20‬‬

‫יום רביעי כ"ה בתמוז ‪23.7.14‬‬

‫ישיבת‬
‫חכמי לובלין‬

‫עלינו לזכור את העבר‪ ,‬לחיות את ההווה‪ ,‬ולהאמין בעתיד‬
‫‪21‬‬

‫איז'ביצה‬

‫עיירה שנוסדה במאה ה‪ .16-‬רבים מתושביה היו יהודים‪ ,‬שעסקו במסחר ובמלאכה‪.‬‬
‫באמצע ספטמבר ‪ 1939‬נכבשה העיר ע"י הגרמנים‪ .‬הם שרפו את ספרי התורה‪ ,‬ובית‬
‫הכנסת הפך למחסן תבואה‪ .‬תוך זמן קצר החלו הגרמנים להחרים את הרכוש היהודי‬
‫ולהרחיק את היהודים מדירותיהם‪ .‬כך התחיל תהליך ריכוזם של היהודים בגטו‪ .‬באיזביצה‬
‫הוקם היודנראט ובראשו הועמד אליהו איזביצקי‪ ,‬יו"ר ועד הקהילה לפני המלחמה‪ .‬על‬
‫היודנראט היה לספק לגרמנים מדי יום אנשים לעבודת כפייה וכן תכשיטים‪ ,‬זהב‪ ,‬פרוות‪,‬‬

‫שטיחים ודברי ערך אחרים‪.‬‬

‫יום רביעי כ"ה בתמוז ‪23.7.14‬‬

‫עלינו לזכור את העבר‪ ,‬לחיות את ההווה‪ ,‬ולהאמין בעתיד‬

‫‪22‬‬

‫יום רביעי כ"ה בתמוז ‪23.7.14‬‬

‫בית המדרש‬
‫באיזביצה‬

‫עלינו לזכור את העבר‪ ,‬לחיות את ההווה‪ ,‬ולהאמין בעתיד‬
‫‪23‬‬

‫ליז'נסק‬

‫עיירה בדרום‪-‬מזרח פולין‪ ,‬במחוז ליז'נסק‪ .‬בתקופתו של ר' אלימלך מליז'נסק הפכה‬
‫העיר למרכז רוחני יהודי‪ .‬בספטמבר ‪ 1939‬נכבשה העיר על ידי הגרמנים‪ ,‬בהתאם‬
‫להסכם ריבנטרופ‪-‬מולוטוב‪ .‬הגרמנים עודדו את יהודי העיר לעבור את הנהר לכיוון‬

‫השטח שבשליטת הרוסים‪ .‬אלו שלא רצו לעזוב הוכנסו לגטו‪ .‬הגרמנים הוציאו מהגטו‬
‫קבוצות יהודים אל בית הקברות היהודי או ליער הסמוך‪ ,‬בו נחפרו בורות‪ ,‬וירו בהם‪ .‬בתום‬

‫המלחמה לא נשאר יהודי חי בעיר‪ .‬אחרי מלחמת העולם השנייה נבנה אוהל על קברו‬
‫של ר' אלימלך והוא מהווה אתר עלייה לרגל ליהודים מכל העולם‪.‬‬

‫יום רביעי כ"ה בתמוז ‪23.7.14‬‬

‫עלינו לזכור את העבר‪ ,‬לחיות את ההווה‪ ,‬ולהאמין בעתיד‬

‫‪24‬‬

‫יום רביעי כ"ה בתמוז ‪23.7.14‬‬

‫האוהל שנבנה‬
‫על קברו של רבי‬
‫אלימלך בליז'נסק‬

‫עלינו לזכור את העבר‪ ,‬לחיות את ההווה‪ ,‬ולהאמין בעתיד‬
‫‪25‬‬

‫לנצוט‬

‫עד מלחמת העולם השניה התקיימה בלנצוט קהילה יהודית משגשגת‪ .‬היהודים היוו‬
‫‪ 45%‬מתושבי העיר‪ ,‬והקהילה שגשגה מבחינה כלכלית ורוחנית‪ .‬עם כיבוש העיר בידי‬
‫הגרמנים‪ ,‬הוצת בית הכנסת הגדול‪ ,‬והוסב לאסם תבואה עבור הצבא הגרמני‪ .‬ביום‬
‫כיפור גורשו היהודים‪ ,‬ונותרו כ‪ 900-‬יהודים בעיירה‪ .‬ב‪ 1941-‬החל גירוש מוחלט של יהודי‬

‫העיירה‪ .‬חלק מהיהודים‪ ,‬בעיקר ילדים קטנים‪ ,‬הוסתרו אצל האוכלוסייה המקומית‪,‬‬
‫וחלקם נורה‪ .‬היהודים הובלו למחנה מעבר‪ .‬הזקנים‪ ,‬החולים והילדים נורו במחנה‪ .‬בתום‬

‫המלחמה שרדו מן העיירה כ‪ 900-‬יהודים‪ ,‬אשר רובם חזרו אליה‪.‬‬
‫בשנות ה‪ ,80-‬שוחזר בית הכנסת‪ ,‬שנשאר על כנו‪ ,‬למרות שלא נותרו יהודים בעיר‪.‬‬

‫המקום הפך למוזיאון לזכר יהודי לנצוט‪.‬‬

‫יום חמישי כ"ו בתמוז ‪24.7.14‬‬

‫עלינו לזכור את העבר‪ ,‬לחיות את ההווה‪ ,‬ולהאמין בעתיד‬

‫‪26‬‬

‫יום חמישי כ"ו בתמוז ‪24.7.14‬‬

‫כותל מזרחי‬
‫בבית הכנסת‬
‫בלנצוט‬

‫עלינו לזכור את העבר‪ ,‬לחיות את ההווה‪ ,‬ולהאמין בעתיד‬
‫‪27‬‬

‫רימנוב‬

‫בפרוץ המלחמה חיו ברימנוב כ‪ 1,500-‬יהודים‪ ,‬רובם התפרנסו ממסחר ומרוכלות‪ .‬רוב‬
‫ילדי הקהילה למדו בחדרים‪ ,‬ובעיירה היה גם בית ספר לבנות "בית יעקב" מטעם אגודת‬
‫ישראל‪ .‬מפלגות ותנועות נוער ציוניות פעלו בעיירה וקיימו בה מועדונים וספריות‪ ,‬ופעלה‬

‫בה מפלגת אגודת ישראל‪ .‬ליהודי רימנוב הייתה נציגות ניכרת במועצת העיירה‪ .‬לאחר‬
‫הכיבוש הגרמני גורשו כמעט כל יהודי העיר‪ ,‬לאזור שבשליטת הסובייטים‪ .‬רוב המגורשים‬

‫חזרו בהדרגה לרימנוב‪ .‬הם היו במצוקה כלכלית והיו חשופים לחטיפה לעבודות כפייה‬
‫ולמחנות עבודה‪ .‬ב‪ 1941-‬הוקם ברימנוב גטו והמצוקה החמירה‪ .‬הגטו חוסל ב‪.1942 -‬‬
‫היהודים רוכזו לסלקציה‪ ,‬ואחריה הועברו הכשירים לעבודה למחנה העבודה בפלאשוב‬

‫וכמה עשרות נרצחו במקום‪ .‬יתר היהודים גורשו למחנה המוות בלז'ץ‪.‬‬

‫יום חמישי כ"ו בתמוז ‪24.7.14‬‬

‫עלינו לזכור את העבר‪ ,‬לחיות את ההווה‪ ,‬ולהאמין בעתיד‬

‫‪28‬‬

‫יום חמישי כ"ו בתמוז ‪24.7.14‬‬

‫איסוף יהודי‬
‫רימנוב והסביבה‬
‫לכיכר המרכזית‬

‫עלינו לזכור את העבר‪ ,‬לחיות את ההווה‪ ,‬ולהאמין בעתיד‬
‫‪29‬‬

‫זביליטובסקה גורא‬

‫זהו יער ליד העיר טרנוב שבפולין‪ .‬לאחר פלישת הגרמנים‪ ,‬הם שרפו את בתי הכנסת‬
‫בעיר‪ ,‬והקימו יודנראט‪ .‬ביוני ‪ 1942‬בוצעה האקציה הראשונה בסיוע המקומיים‪11,500 .‬‬
‫יהודים נשלחו למחנה ההשמדה בלז'ץ‪ .‬בין ההרוגים היה הרב ישראל יוסף אונגר שכיהן‬
‫כאדמו"ר בעיר‪ .‬באותה עת נורו ונרצחו בדם קר ברחובות העיר‪ ,‬כ‪ 3,000 -‬יהודים ו‪7,000 -‬‬
‫נוספים ביערות הסמוכים‪ .‬ביניהם היו ‪ 800‬ילדים שנלקחו מבית היתומים שבעיר‪ .‬ילדים‬
‫נוספים נלקחו מהוריהם ונורו‪ .‬אקציה זו העניקה ליער זביליטובסקה גורא את הכינוי‪" :‬יער‬

‫הילדים"‪ .‬ב‪ 18 -‬בינואר ‪ 1945‬נכנסו הכוחות הסובייטים המשחררים לעיר‪.‬‬

‫יום חמישי כ"ו בתמוז ‪24.7.14‬‬

‫עלינו לזכור את העבר‪ ,‬לחיות את ההווה‪ ,‬ולהאמין בעתיד‬

‫‪30‬‬

‫יום חמישי כ"ו בתמוז ‪24.7.14‬‬

‫הדבר היחיד שנשאר‬
‫מבית הכנסת‬
‫המרכזי בטרנוב‬

‫עלינו לזכור את העבר‪ ,‬לחיות את ההווה‪ ,‬ולהאמין בעתיד‬
‫‪31‬‬

‫קרקוב ‪ -‬בית העלמין‬

‫בית הקברות בקרקוב הוא בין העתיקים מבתי הקברות באירופה‪ .‬בתחילת המאה ה‪20 -‬‬
‫הקהילה היהודית החלה בשיפוצו של בית הקברות הנטוש‪ .‬אך במהלך מלחמת העולם‬
‫השנייה נהרס בית הקברות היהודי כשהפך למזבלה‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬נותרו שם תריסר‬

‫מצבות בלבד‪ ,‬כולל מצבתו של הרב משה איסרליש‪ .‬מצבה זו שימשה עבור היהודים‬
‫האדוקים כראייה נוספת לכוחותיו הפלאיים של הרב‪ ,‬על רקע ניסיונות כושלים רבים‬
‫להחריב את המצבה‪ .‬בשנת ‪ 1959‬נערכו עבודות שיפוץ וחפירות ארכיאולוגיות בבית‬

‫הקברות‪ .‬מתחת לשכבת עפר ופסולת‪ ,‬נמצאו מאות מצבות ושברי מצבות‪ .‬הודות‬
‫לעבודות אלו נמצאו אנדרטאות‪ ,‬אמנם לא שלמות ובמצב ירוד‪ ,‬אך עדיין בעלות ערך‬

‫היסטורי ואומנותי עצום‪.‬‬

‫יום חמישי כ"ו בתמוז ‪24.7.14‬‬

‫עלינו לזכור את העבר‪ ,‬לחיות את ההווה‪ ,‬ולהאמין בעתיד‬

‫‪32‬‬

‫יום חמישי כ"ו בתמוז ‪24.7.14‬‬

‫בית הקברות‬
‫היהודי של‬
‫קרקוב‬

‫עלינו לזכור את העבר‪ ,‬לחיות את ההווה‪ ,‬ולהאמין בעתיד‬
‫‪33‬‬

‫אושוויץ ‪ -‬בירקנאו‬

‫מחנה הריכוז וההשמדה הגדול ביותר‪ ,‬הוקם בדרום פולין ובו נרצחו כמיליון ומאה אלף‬
‫יהודים‪ ,‬יותר מבכל אתר אחר במהלך המלחמה‪ .‬אושוויץ פעל במשך הזמן הרב ביותר‬

‫(יוני ‪ 1940‬עד ינואר ‪ .)1945‬המחנה חולק לשלושה מחנות מרכזיים‪:‬‬
‫"אושוויץ ‪ -"I‬היה מחנה ריכוז ושימש מרכז מנהלי למערכת המחנות‪.‬‬
‫"אושוויץ ‪ -II‬בירקנאו"‪ ,‬מוקם במרחק של כשלושה קילומטרים מ"אושוויץ ‪ "I‬והיה מחנה‬

‫השמדה‪ ,‬בו פעלו תאי הגזים והמשרפות‪.‬‬
‫"אושוויץ ‪ -III‬מֹונֹו ִביץ"‪ ,‬פעל כמחנה עבודה‪ ,‬בו עבדו בעיקר יהודים בעבודה מפרכת‬

‫ובתנאים לא אנושיים‪.‬‬
‫נוסף לשלושת המחנות הללו‪ ,‬סבבו את אושוויץ כארבעים מחנות עבודה‪ .‬באושוויץ‬
‫פעלה הסלקציה‪ :‬מעט מהיהודים שהגיעו נשלח למחנה העבודה ולניסוייו של מנגלה‪,‬‬
‫ורובם נשלח למחנה ההשמדה בירקנאו‪ .‬ביחס למחנות אחרים‪ ,‬מאושוויץ שרדו רבים‪.‬‬

‫יום שישי כ"ז בתמוז ‪25.7.14‬‬

‫עלינו לזכור את העבר‪ ,‬לחיות את ההווה‪ ,‬ולהאמין בעתיד‬

‫‪34‬‬

‫יום שישי כ"ז בתמוז ‪25.7.14‬‬

‫שער הכניסה‬
‫למחנה אושוויץ‬

‫עלינו לזכור את העבר‪ ,‬לחיות את ההווה‪ ,‬ולהאמין בעתיד‬
‫‪35‬‬

‫קרקוב‬

‫הרובע היהודי‪ -‬נמצא בעיר העתיקה של קראקוב ונקרא בפי המקומיים "קאז'ימייז'"‪.‬‬
‫ערב השואה חיו בעיר ‪ 56,000‬יהודים‪.‬עם כניסת הנאצים הותר רק ל‪ 15-‬אלף יהודים‬
‫להישאר בגטו‪ .‬ב‪ 1943-‬חוסל הגטו‪ .‬ברובע היהודי שבעה בתי כנסת‪ .‬בגטו נמצא בית‬

‫המרקחת היהודי‪ ,‬ששימש מעבר ומסתור לאנשי הגטו בתמיכתו של בעל המקום‬
‫הפולני‪.‬‬

‫רובע פודגוז'ה‪ -‬במרץ ‪ 1941‬חויבו היהודים בקראקוב לעבור לגטו‪ .‬הגטו הוקם ברובע‬
‫פודגוז'ה‪ ,‬שכונת עוני בגדה הדרום מזרחית של נהר הויסלה‪ .‬התנאים בגטו שברובע‬
‫פודגוז'ה היו גרועים‪ -‬בתים ישנים ורעועים‪ ,‬ביוב זורם ברחובות וצפיפות‪ .‬בגטו הוקמו בית‬

‫החרושת של שינדלר‪ ,‬וכן בית המרקחת של פנקיביץ'‪ .‬הגטו חוסל במרץ ‪,1943‬‬
‫עם משלוח אחרוני היהודים בו למחנות ההשמדה‪.‬‬

‫שבת כ"ח בתמוז ‪26.7.14‬‬

‫עלינו לזכור את העבר‪ ,‬לחיות את ההווה‪ ,‬ולהאמין בעתיד‬

‫‪36‬‬

‫שבת כ"ח בתמוז ‪26.7.14‬‬

‫שער הכניסה‬
‫לגטו קרקוב‬

‫עלינו לזכור את העבר‪ ,‬לחיות את ההווה‪ ,‬ולהאמין בעתיד‬
‫‪37‬‬

‫קיילצה‬

‫עיר במרכז פולין על גדות נהר הסילניצה‪ .‬ערב מלחמת העולם השנייה חיו בקיילצה‬
‫‪ 24,000‬יהודים‪ ,‬ומיד לאחר הכיבוש הגרמני בספטמבר ‪ 1939‬החלו פעולות כנגד‬

‫היהודים– החרמת רכוש‪ ,‬קנסות‪ ,‬עבודות כפייה וכדומה‪ .‬באפריל ‪ 1941‬הוקם הגטו‪ ,‬אליו‬
‫הגיעו גם יהודים מהסביבה‪ .‬בתקופת מלחמת העולם השנייה התמקם בעיר מפעל‬
‫"הסאג"‪ -‬מפעל גרמני שהעסיק יהודים כעובדי כפייה‪ .‬מרבית היהודים בגטו הועסקו‬

‫בעבודות כפייה‪ .‬באוגוסט ‪ 1942‬החל חיסולו של הגטו‪ ,‬שנמשך ‪ 5‬ימים‪ .‬מרבית היהודים‬
‫נשלחו לטרבלינקה‪.‬‬

‫"פוגרום קיילצה"‪( -‬יולי ‪ - )1946‬לאחר מלחמת העולם השנייה‪,‬הופצה עלילת דם‪ ,‬לפיה‬
‫חטפו היהודים ילד נוצרי לשם אפיית מצות‪ .‬בעקבות כך נרצחו ‪ 42‬יהודים ששבו אל העיר‬

‫לאחר ששרדו את השואה‪.‬‬

‫יום ראשון כ"ט בתמוז ‪27.7.14‬‬

‫עלינו לזכור את העבר‪ ,‬לחיות את ההווה‪ ,‬ולהאמין בעתיד‬

‫‪38‬‬

‫יום ראשון כ"ט בתמוז ‪27.7.14‬‬

‫שער בית‬
‫הקברות היהודי‬
‫בעיר קיילצה‬

‫עלינו לזכור את העבר‪ ,‬לחיות את ההווה‪ ,‬ולהאמין בעתיד‬
‫‪39‬‬

‫לודז'‬

‫בית העלמין‪ -‬בבית הקברות היהודי יש כ‪ 180,000-‬קברים וכיום נשארו בו כ‪132,000-‬‬
‫מצבות‪ .‬בתקופת המלחמה נפגעו ונותצו כ‪ 60,000-‬מצבות‪ .‬בכניסה נוכל לראות חלקת‬

‫קברים מרשימה של ראשי קהילת לודז'‪ .‬בולט במיוחד הקבר של משפחת פוזננסקי‪.‬‬
‫בסמוך ניתן לראות את המצבות של האנשים ה"פשוטים"‪ .‬ההבדל הבולט בין המצבות‬

‫ממחיש את הפער שהיה קיים בין המעמדות בקהילה היהודית בלודז'‪ .‬מאז ‪ 1980‬זהו‬
‫אתר היסטורי מוכרז‪.‬‬

‫תחנת הרכבת‪ -‬מכאן נשלחו היהודים לחלמנו ואושוויץ‪ .‬כיום זוהי אנדרטת זיכרון לאסירי‬
‫הגטו בלודז'‪ .‬בנין התחנה המקורי עדיין קיים‪ .‬על הפסים הישנים הונח קרון רכבת‬
‫מתקופת המלחמה‪.‬‬

‫יום ראשון כ"ט בתמוז ‪27.7.14‬‬

‫עלינו לזכור את העבר‪ ,‬לחיות את ההווה‪ ,‬ולהאמין בעתיד‬

‫‪40‬‬

‫יום ראשון כ"ט בתמוז ‪27.7.14‬‬

‫תחנת הרכבת‬
‫אנדרטת זיכרון‬
‫ליהודי לודז'‬

‫עלינו לזכור את העבר‪ ,‬לחיות את ההווה‪ ,‬ולהאמין בעתיד‬
‫‪41‬‬

‫גורא קאלוואריה‬

‫העיר שוכנת על גדות נהר הוויסליה‪ ,‬דרומית לעיר ורשה‪ .‬העיר חשובה לנוצרים הקתוליים‬
‫וכן ליהודי פולין‪ ,‬כמרכזה של אחת החסידויות הגדולות ‪ -‬חסידות גור‪ .‬היהודים הראשונים‬

‫הגיעו לעיר בשנת ‪ ,1802‬והתגוררו בה כמה מאות יהודים‪ .‬בסביבות אמצע המאה ה‪19-‬‬
‫הגיע למקום ר' יצחק מאיר אלתר‪ ,‬והקים את החסידות הקרויה על שם העיר – "חסידות‬

‫גור"‪ .‬עם התבססות החסידות‪ ,‬משכה אליה העיר המוני מבקרים‪ .‬במהלך מלחמת‬
‫העולם השניה העבירו הנאצים את רוב תושבי העיר לגטו ורשה ולאחר מכן למחנה‬
‫ההשמדה טרבלינקה‪ .‬מכ‪ 3,000-‬תושבי העיר נותרו לאחר המלחמה כתריסר בלבד‪.‬‬

‫האדמ"ור מגור הוברח ארצה במהלך השואה ע"י חסידיו‪.‬‬

‫יום ראשון כ"ט בתמוז ‪27.7.14‬‬

‫עלינו לזכור את העבר‪ ,‬לחיות את ההווה‪ ,‬ולהאמין בעתיד‬

‫‪42‬‬

‫יום ראשון כ"ט בתמוז ‪27.7.14‬‬

‫בית המדרש הראשון‬
‫של חסידות גור‬
‫בגורה קלוואריה‬

‫עלינו לזכור את העבר‪ ,‬לחיות את ההווה‪ ,‬ולהאמין בעתיד‬
‫‪43‬‬

‫החזרה הביתה‪...‬‬

‫יום שני א' באב ‪28.7.14‬‬

‫עלינו לזכור את העבר‪ ,‬לחיות את ההווה‪ ,‬ולהאמין בעתיד‬

‫‪44‬‬

‫יום שני א' באב ‪28.7.14‬‬

‫עלינו לזכור את העבר‪ ,‬לחיות את ההווה‪ ,‬ולהאמין בעתיד‬
‫‪45‬‬

‫עלינו לזכור את העבר‪ ,‬לחיות את ההווה‪ ,‬ולהאמין בעתיד‬

‫‪46‬‬

‫עלינו לזכור את העבר‪ ,‬לחיות את ההווה‪ ,‬ולהאמין בעתיד‬
‫‪47‬‬

‫תפילת הדרך‬

‫ְי ִהי ָרצֹון ִמ ְל ָפ ֶניָך ְי ָי ֱאֹל ֵהינּו ֵואֹל ֵהי ֲאבֹו ֵתינּו‪,‬‬
‫ֶשּתֹו ִלי ֵכנּו ְל ָשלֹום ְו ַת ְצ ִעי ֵדנּו ְל ָשלֹום‪.‬‬
‫ְו ִת ְס ְמ ֵכנּו ְל ָשלֹום‪ְ .‬ו ַת ְדִרי ֵכנּו ְל ָשלֹום‪.‬‬

‫ְו ַת ִגי ֵענּו ִל ְמחֹוז ֶח ְפ ֵצנּו ְל ַחִּיים ּו ְל ִש ְמ ָחה ּו ְל ָשלֹום‬
‫(ואם דעתו לחזור מיד אומר ְו ַת ְח ִזיֵרנּו ְל ָשלֹום)‬

‫ְו ַתִּצי ֵלנּו ִמַּכף ָּכל אֹו ֵיב ְואֹוֵרב ְו ִל ְס ִטים‬
‫ְו ַחּיֹות ָרעֹות ַב ֶּדֶרְך‬

‫ּו ִמָּכל ִמי ֵני ּפּוְר ָע ִנּיֹות ַה ִמ ְתַרְּגשֹות ָלבֹוא ָלעֹו ָלם‬
‫ְו ִת ְש ַלח ְּבָר ָכה ְּבכל ַמ ֲע ֵשה ָי ֵדינּו‪,‬‬

‫ְו ִת ְּת ֵננּו ְל ֵחן ּו ְל ֶח ֶסד ּו ְלַר ֲח ִמים ְב ֵעי ֶניָך‬
‫ּו ְב ֵעי ֵני ָכל רֹו ֵאינּו‬

‫ְו ִת ְש ַמע קֹול ַּת ֲחנּו ֵנינּו‪.‬‬
‫ִּכי ֵאל שֹו ֵמ ַע ְּת ִפָּלה ְו ַת ֲחנּון אתה‪:‬‬

‫ָּברּוְך ַא ָּתה ְי ָי‪ ,‬שֹו ֵמ ַע ְּת ִפָּלה‪:‬‬

‫עלינו לזכור את העבר‪ ,‬לחיות את ההווה‪ ,‬ולהאמין בעתיד‬

‫‪48‬‬

‫עלינו לזכור את העבר‪ ,‬לחיות את ההווה‪ ,‬ולהאמין בעתיד‬

‫‪˜Ò „‚†ı¯ÙÓ‬‬

‫‪ȯ ÓŸÓÆ˙ ÓÈ‬‬

‫‪‰È ¯ ŒÓÂt †ı ¯ ÙÓ‬‬ ‫‪È·„¯È ˘†˙ÓÈ‬‬ ‫†‡•†‡‬
‫‪‰À˯Â‬‬
‫’ƒŠ‡‬
‫‪0 100‬‬ ‫‪Â‬‬
‫·‪¯ · Â‬‬ ‫†–Š‡Ž•‚ ‪‰Ï ÒÈ‬‬

‫עלינו לזכור את העבר‪ ,‬לחיות את ההווה‪ ,‬ולהאמין בעתיד‬ ‫€ƒ–‚•Šƒƒ~–‡‚‬

‫•ƒ”•‬
‫Œ‡‡Ž•‬
‫~‡„‡”‚‬

‫‪ω‬‬ ‫Š‡„<Ž• ‪ÒÈÂ‬‬
‫ŠŽ”ƒ†‬

‫„‡Š‡†ƒ•‚€ƒ–‚‬

‫‡–•Ž~ƒ‬

‫–‡ŒŽƒ‬

‫‪ßÓ†È≤Ò¨¥Èπ¯ π‬‬