ַעﬥ בשער
ִמׁ ְש ְּכנוֹﬨ
ָהﬧ ֹו ִעים לקראת הימים שנקבעו להודאה ולהלל מגישים אנו ביקר
בפניכם ,בוגרי וידידי הישיבה הקד' את גיליון 'והודעתם'
ממעיין הדעת של רבותינו
רועי ישיבת טעלז זיע"א השלישי .וחזקה ,כידוע בג' פעמים.
זדים כנגד עוסקי תורתך זכות וכבוד עבורנו להביא אליכם ידידי ובוגרי הישיבה
את קולה ודברה של הישיבה הקד' כפי המוסכם וברור
מרן הגאון רבי מרדכי גיפטר זצ"ל לכל ,כי 'ישיבה' במהותה אינה רק לשעתה ,ישיבה
ביסודה מעצבת היא את שיעור קומתו הרוחנית של בן
חז"ל קבעו את ימי החנוכה להודות ולהלל לשמך הגדול על הניסים הישיבה לדורות ומשפיעה היא על דרך חייהם של בניה.
והנפלאות ,וכאשר נביט בנוסח תפילת 'על הניסים' ,מה שאנו אומרים גלי החיים ,הרגועים והגועשים ,לא יהינו למחות את
"מסרת גיבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים" זה אכן היה הנס .אבל הזיכרונות המתוקים שנושא כל תלמיד מהישיבה הקד',
זה היה רק החפצא של הנס עצמו ,אמנם כשאדם מתבונן מה היו הסיבות את עבותות האהבה והערגה לקול התורה שלא פוסק
והזכויות שבזכותם זכו לנס ,על זה אמר "טמאים ביד טהורים רשעים ביד יום וליל ,את הזיכרונות הצפונים והרושם שלא יימחה,
בהתמדה ,בשאיפות ובגדלות בתורה .גיליון זה מהווה
צדיקים וזדים ביד עוסקי תורתך". חרך להיכלי התורה של הישיבה הקד' ומעניק הצצה קלה
החותרת חתירה ומחילה זעירה לתוך עולמה של הישיבה.
והנה ,כל השבחים הם דבר והיפוכו ,חוץ מ'זדים כנגד עוסקי תורתך' וכל חיבור לישיבה הוא חיבור עז למעיין מים חיים זכים.
שאין זה ממש דבר והיפוכו ,רק ביארו הראשונים שהוא מיוסד על הפסוק
'זדים הליצוני עד מאוד ומתורתך לא נטיתי' .המילה זדים היא מלשון מזיד מעל כל זאת ,ברי הוא כי היציאה מן הישיבה אף שהינה
שהוא רשעות במחשבה ובהשקפה[ ,ולא הרשעות במעשה] וממש כנגד זה סיומה של תקופה ,אך לעולם לא תסתיים השפעת הישיבה
על תלמידיה ומעתה ועד עולם דרכה של הישיבה נישאת
בישראל השקפותיהם הם מהמקור הקדוש של התורה. בליבם של תלמידיה לעד .בוגרי ובאי כל היכליה של
הישיבה הקד' ברחבי ארץ ישראל מדן ועד באר שבע ,היו
אבל זה רק כאשר 'עוסקים' בתורה .לא סתם לומדים תורה ,אלא 'עוסקי והינם חלק בלתי נפרד מכל מקומות התורה של הישיבה
תורתך' וכמו שכתב החפץ חיים שצריך להיות ממש כמסחר ,שבעת שהוא
צריך ויכול להרוויח איזה כסף הרי הוא מבטל כל ארוחותיו .כך גם בתורה, הקד' ,כי סדנא ד'עטרת שלמה' חד הוא.
כדי שירוויח עולם הבא על ידי תורה ,צריך לעסוק בה כעסק ,וכשם שמבטל
כל דבר שבעולם חוץ מעסקו כדי להרוויח כסף ,כך בתורה צריך לעסוק בגיליון זה מעלים אנו בגעגוע וברטט את זכרו הטהור של
ראש ואבי ישיבתינו מרנא ראש הישיבה קודש הקודשים,
שאינו נח כלל עד שמרוויח אלפי אלפים. מרן רבינו אהרון יהודה לייב שטיינמן זצוקלה"ה שנסתלק
ביום כ"א כסלו לפני ד' שנים ,מרן זיע"א ייסד ונשא על
נס חנוכה ריבוי כבוד שמים בעולם לוח ליבו הטהור את ישיבתינו הקד' מיום היווסדה ומחבלי
לידתה ועד יומו האחרון .מרן ראש הישיבה זצ"ל ייסד
מרן הגאון רבי ברוך סורוצקין זצ"ל הקים וגידל את הישיבה ,בגדלותו העצומה ובראייתו
הרחוקה תמך סיתת ועיצב ,ובחכמתו הדריך סלל וניתב
בתפלת על הנסים אנו מודים להקב"ה על הנס הגדול של "מסרת גיבורים את דרכינו מימי הבראשית ,מאותם ימי ה'במתי מעט'
ביד חלשים ורבים ביד מעטים ורשעים ביד צדיקים וזדים ביד עוסקי תורתך" ועד שהיינו ל'גוי גדול עצום ורב' -בזכותו ובכוחו של מרן
ולכאורה הא דגיבורים ביד חלשים וכדומה יש בזה משום נס שצריך להודות ראש הישיבה זצ"ל .ממרום גילו המופלג נדד רבינו מרן
על כך ,אבל ענין מסרת רשעים ביד צדיקים וזדים ביד עוסקי תורתך ,מאי ראש הישיבה זצ"ל עד יומו האחרון לכל היכלי התורה
רבותיה -האם צריך להיות להיפך שהרשעים ינצחו והזדים ינצחו וא"כ של הישיבה ,חיזק ,ברך ועודד את תלמידיו -בני הישיבה,
כמלאך האומר גדל ,כאב וכרועה .כי מכוחו כל חיל ה'
למה צריך להודות במיוחד על דבר זה.
הגדול הזה.
ויש מפרשים משום דבעוה"ר כך הוא הטבע מפני שהרשעים נלחמים על
שקרם באמת ואנו נלחמים על האמת שלנו בלי כל הכוחות בלי מדת האמת, יעזרנו הקב"ה בימי החנוכה בהם הוסרה חשיכת יוון
ולכן לפי שורת הדין היה להם לרשעים לנצח .אבל אין נראה לי לומר כך מעלינו -בימים ההם בזמן הזה ,והנוטע בתוכינו חיי
מכיון שאם חז"ל קוראים אותם צדיקים ועוסקי תורתך ,א"כ בוודאי הם עולם אשר נתן לנו אור תורת אמת ומצוותיה ,יערה עלינו
רוח טהרה ממרום ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים
צדיקים אמיתיים ,וא"כ איזה נס יש כאן.
מכסים .אכי"ר.
ונראה לי שעיקר קביעות חג חנוכה לא היתה ההודאה ,רק ההלל .והיינו
שזה שאנו מודים להקב"ה על הנס אין זה על מה שאנו נשארנו בחיים יוצא לאור ע"י:
ולא נהרגנו ,אף שבוודאי צריך להודות על זה אבל מ"מ אין לקבוע משום ישיבת עטרת שלמה
ידיעות ותמונות:
ארכיון ישיבת עטרת שלמה
כתובת להערות ולשליחת חומרים:
[email protected]
עיצוב ועימוד:
שיע ברים -סטודיו אורגינל
2
וכעין זה שמעתי מאאמו"ר (שליט"א) זצ"ל ,שלפיכך נס נסתר גדול מנס זה זכרון לדורות .כי הרי בין כך ובין כך היו מתים לאחר איזה זמן ואין בזה
נגלה ,מפני שנס נסתר מראה שהקב"ה עושה זאת רק מחיבתו את ישראל שהרי משום קביעות שמחה לדורות.
לו בעצמו אין תועלת מזה כיון שאין העולם יודעים ולא נתקדש שמו ברבים.
אמנם עיקר השמחה הוא מה שע"י נס זה נתקדש שם שמים שראו שהקב"ה
אבל לפי הנ"ל אתי שפיר ,דתודתינו אינה בעיקר עבור הצלתנו ,רק מה מסר גיבורים ביד חלשים וכדומה וראו הכל יד ד' בזה ונתקדש שמו על ידינו
שעל ידינו נתקדש שם שמים והגענו אל תכלית חיינו בעולם הזה ,ולכן אנו ע"ז אנו מודים להקב"ה כי הרי תכלית כל חיינו היא לכבודו לקדש שמו בעולם
מזכירים שאנו מודים עבור זה ,שע"י מעשה זה נתקדש על ידינו שם שמים ומכיון שזכינו שעל ידינו נגלל דבר כזה אנו מודים לד' עבור זה ,שעי"ז לא רק
שנתקדש שם ד' בעולם רק אנו גופא ג"כ נתחזקה בנו האמונה בד' על ידי
בעולם ,ורק אח"כ אנו מודים עבור הצלתנו .ע"כ. הנסים ,ומי יודע אילולי הנסים הללו אפשר שבמשך הזמן נשתכחה האמונה
הרי רואים אנו שעיקר החג שאנו חוגגים אין זה על ההצלה הגופנית שלנו או לכה"פ נתרפתה בהרבה.
רק על ענין קידוש שם שמים שהבאנו לעולם ,אותו מסמלים נרות החנוכה
והיינו שעיקר הקביעות היה ה'להלל' ולא ה'להודות' ,כמו שביארנו לעיל,
-ענין האור האלוקי בעולם החושך. רק מכיון שתיקנו הלל תיקנו גם להודות.
וכעין רעיון זה אמרתי גם בעניין פורים ,הלא הוא דבר נפלא שאנו עושים ולכן אנו מוסיפים שאנו מודים לך על זה שמסרת רשעים ביד צדיקים וזדים
זכרון להנס שניצלנו מיד המן ונצחנו את שונאינו ,ומ"מ אנו חוגגים לא ביום ביד עוסקי תורתך ,ואין הכונה להראות בזה גדלות הנס של שינוי הטבע ,רק
הניצחון רק ביום המחרת ,ביום ששבתנו בו ולא כמו שהמנהג בכל העולם. שמכיון שרשעים נמסרו ביד צדיקים זה גרם לקידוש השם שכדאי להיות צדיק
ומאמין בה' ,ואילו היה להיפך היה חלילה נגרם חילול השם ,וע"ז אנו מודים
וזהו נמי מטעם הנ"ל מפני שאין אנו באים להודות לד' על עצם הניצחון
שניצחנו את אויבינו ,רק על זה שנתן לנו את האפשרות ע"י הניצחון להמשיך על שנגרם ע"י מעשה זה ענין קידוש שם שמים בעולם.
הלאה בעבודתנו לקדש ש"ש שאויבינו רצו להפריע אותנו בזה ,ולכן אנו
שמחים במחרת יום הניצחון על שניתנה לנו האפשרות לחיות במנוחה חיי ומובן היטב מה שאנו מסיימים בתפלתנו "ולך עשית שם גדול וקדוש
בעולמך ולעמך ישראל עשית תשועה גדולה ופורקן כהיום הזה" ולכאורה
תורה ולקדש שם שמים. ע"י זה אנו מקטינים התודה עבור הנס מכיון ש"לך עשית שם גדול וקדוש
בעולמך" א"כ היה גם להקב"ה תועלת בנס ,וא"כ תודתנו מתקטנת משום זה
ויסוד זה ניתן לראות בפרשת נח ,כתיב 'ויקח שם ויפת את השמלה וישימו
על שכם שניהם וילכו אחורנית ויכסו את ערוות אביהם ופניהם אחורנית' כיון שלא עשה זאת רק בעדנו.
וכו' .וכתב רש"י ויקח כתיב ולא ויקחו ,לימד על שם שנתאמץ במצווה יותר
מיפת לכך זכו בניו לטלית של ציצית ,ויפת זכה לקבורה לבניו שנא' וכו' עיי"ש. שנתרשלו בעבודה -
התמסרות למצוות
ויש להבין הגם ששם נתאמץ במצוה יותר מיפת סוף סוף הרי עשו אותה
מצוה ולמה כל כך נשתנה השכר ביניהם? שם זכה למצות ציצית עבור בניו מרן הגאון רבי חיים מרדכי קאץ זצ"ל
שהיא כיסוי לגוף האדם בחייו מצוה גדולה ועצומה שיכולים בניו לזכות
מחמתה לחיי העולם הבא ,ואילו יפת זכה לקבורה לבניו כיסוי לאחר מיתה כתב הב"ח (או"ח תר"ע) בענין ימי החנוכה "אבל בחנוכה עיקר הגזירה
הייתה על שהתרשלו בעבודה ועל כן היתה הגזירה לבטל מהם העבודה וכו'
שהוא מהות אחרת לגמרי. וכשחזרו בתשובה למסור נפשם על העבודה הושיעם ה' על ידי כהנים עובדי
העבודה בבית ה' ,על כן נעשה הנס ג"כ בנרות תחת אשר הערו נפשם למות על
ולדברינו ניחא ,כיון ששם נתאמץ במצווה יותר מיפת אי"ז נחשב שעשו קיום העבודה ,ולפיכך לא קבעום אלא להלל ולהודות שהיא העבודה שבלב".
אותו מעשה ,אלא נחשב מעשהו של שם מעשה אחר לגמרי ממעשהו של
הרי סיבת הגזירה בחנוכה היתה מפני שנתרשלו בעבודה ,ויש להבין למה
יפת ,ולכן השכר על זה הוא שכר שונה לגמרי. כשנתרשלו בעבודה נלקחה מהם העבודה לגמרי ,והלא לא ביטלו לגמרי את
חידוש נוסף יש לנו לראות ,כשנדייק בדברי הב"ח שכתב 'וכשחזרו בתשובה העבודה ,והיכן היא המידה כנגד מידה.
למסור נפשם על העבודה' ונראה מכך שההתרשלות היתה בכך שלא מסרו נפשם
על העבודה קודם לכן ,ויש להבין הרי אין דין מסירות נפש אלא בג' עבירות ונראה לומר ,כי מצווה הנעשית מתוך התרשלות אינה אותה מצוה כמו
או בשעת השמד אך לא בעבודה שבבית המקדש בזמן שאינו שעת השמד. הנעשית מתוך התמסרות ,אלא היא מעשה אחר לגמרי .ומעתה כשעשו את
העבודה מתוך התרשלות נחשב שביטלו לגמרי את ענין עשיית העבודה
ונראה מזה כי התאמצות במצוות ואף זו שאינה עד כדי מיתה ,שייך להגדיר
מתוך התמסרות.
ד' ִלי ְּב ֹעְזָרי ַו ֲא ִני ֶאְר ֶאה ְּב ׂש ְנ ָאי (הלל)
להודות ולהלל לשמך הגדול
ה' לי בעוזרי – הנני בטוח שה' יהיה בעזרי ,וממה נובע הביטחון הזה? ֲא ִני ַע ְבְ ּד ָך ֶּבן ֲא ָמ ֶת ָך ִּפ ַּת ְח ָּת ְלמ ֹו ֵסָרי (הלל)
באיזה דבר אני רואה את זה? "ואני אראה בשונאי" הנני רואה שכל עול פירוש הכתוב 'אני עבדך בן אמתך פתחת למוסרי' – אם אני עבד ה'
אז נפתחו מוסרותי והריני בן חורין .וטעם הדבר הוא כי מי שאין עליו
וחומץ ,כל פורק עול תורה ומצוות ,אוכל טריפות ומחלל שבת נמנה על עול תורה נמצא תחת שלטון יצרו והרי הוא משמש לו כעבד למלאות
ולהביא לו תמיד את כל תאוותיו ,ומטלטל לכל צד כספינה בים סוער.
שונאי ,ממילא אני בטוח שה' יהיה לי בעוזרי .בשם גיסי הגאון האמיתי אבל הירא את ה' כובש את יצרו ומושל בו ולעולם אינו עושה אלא את
הדבר שבחר בו ,ולדעתו הוא הנכון והטוב ,וכל מעשיו בדרך המיושרת
רבי יוסף לייב זצ"ל אב"ד ור"מ טעלז . לפניו( .מרן הגאון רבי אברהם יצחק בלוך זצ"ל ,שיעורי דעת)
(מרן הגאון רבי זלמן סורוצקין זצ"ל)
ק ֹול ִרי ָּנה ִויׁש ּו ָעה ְּב ָאו ֳה ֵלי ַצִ ּדי ִקים ְי ִמין ד' ֹע ָ ׂשה ָחִיל (הלל)
היה מסביר הגאון המהרי"ל זצ"ל שבזמן שיש התלהבות והתרוממות
רוח אצל צדיקים שלמטה ,אז ימין ה' עושה חיל ,מתגברת השפעת
השכינה למעלה ולמטה ,ועושה חיל בעולמינו כאן.
(מרן הגאון רבי חיים מרדכי קאץ זצ"ל ,חלקת מחוקק)
3
בשם 'מסירות נפש' וכלפי זה הייתה הטענה עליהם שלא התאמצו כ"כ מנהגי הישיבה
בעבודה ,והגדר בזה נראה כי כל התאמצות לקיים מצווה בשלימותה
הדורשת מן האדם לילך נגד טבעו ותכונות נפשו -מסירות נפש תקרא. חנוכה ופורים
נמצא ,כי גדר מסירות נפש הוא כל קושי שיש לאדם בהליכתו נגד טבעו חנוכה
ותכונות נפשו ,והדין שנאמר עד כדי מיתה הוא שיעור במסירות נפש, א .אבל מתפלל לפני העמוד מנחה ומעריב אך לא
ושיעור זה נאמר רק בג' עבירות חמורות או בשעת השמד .ואמנם אף
בשאר המצוות יש דין 'מסירות נפש' אך השיעור אינו עד כדי מיתה אלא שחרית.
'וחי בהם ולא שימות בהם' והטעם שנאמר דין מסירו"נ בכל המצוות הוא ב .מברכים להדליק נר 'של' חנוכה.
מפני שמסירות הנפש היא הקובעת את שלמות המצוה ובלי מסירות זו ג .בני הישיבה מדליקים נרות בפתח הבנין שבו הם
לא תקרא העבודה שלימה ותהא כפעולה אחרת לגמרי מהמצוה השלימה. דרים ,ומפני הסכנה לא ידליקו בחדרים.
ד .במוצ"ש מדליקים נר חנוכה ואח"כ מבדילים.
צו השעה בימי החנוכה הוא מסירות נפש למצוות היום הדלקת נר ה .מתפללים מעריב במוצ"ש בזמן הקבוע ,חמישים
חנוכה אמירת הלל ועל הניסים ,אולם יש להוסיף כי גם לימוד התורה הוא
ממצות היום ,שהרי רצו היוונים לעקור לימוד התורה מישראל ,וכמאמרם וחמש דק' לאחר השקיעה.
ז"ל 'גלות יוון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהם שהיתה אומרת ו .אומרים על הניסים [ולא ועל הניסים].
להם כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל' ובחנוכה הוחזרה ז .בר"ח טבת קוראים בב' ספרים ,אומרים הקדיש
לאחר כל הקריאה ואין מניחים הס"ת הראשון על
העטרה ליושנה.
הבימה בשעת הקדיש.
לכן על בני הישיבה לשמור ימים אלו מבלי לבטל מלימוד התורה ואדרבה
להתאמץ יותר מכל השנה מאחר שזהו עניינם ותוכנם של ימים אלו לא פורים
להתרשל מן המצוות אלא להתמסר אליהם בכל הכוחות ולהתאמץ בהם א .נוהגים לכבד רה"י במפטיר של ד' פרשיות.
ב .א"א אב הרחמים והזכרת נשמות בד' פרשיות,
יותר ויותר. בשבת זכור מוציאים הס"ת המהודר לקריאת זכור.
ג .לפני הקריאה מכריזים שיכוונו לצאת המצווה
להשכיחם תורתך ולהעבירם
מחוקי רצונך דאו' של זכירת מחיית עמלק.
ד .חוזרים על כל הפסוק האחרון של "זכור".
מרן הגאון רבי ברוך סורוצקין זצ"ל ה .נותנים מחצית השקל בפורים בבוקר קודם קריאת
בנוסח על הניסים "כשעמדה מלכות יוון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם המגילה.
תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך" וצריך להבין למה חילקו הדברים לשניים, ו .בליל פורים מתפללים מעריב בניגון הימים
הרי ב"להעבירם מחוקי רצונך" נכלל גם "להשכיחם תורתך" הרי לימוד
הנוראים.
התורה הוא מכלל התרי"ג מצוות. ז .מדליקים שני נרות לקריאת המגילה וגם בקריאת
אך נראה ששונאי ישראל ידעו שאי אפשר להעביר את בני ישראל היום.
מחוקי רצונך דהיינו המצות כל זמן שילמדו תורה מפני שהמאור שבה ח .זמן שחרית הוא כבכל השנה.
מחזירם למוטב ,ואין להם עצה אחרת רק אם מתחילה ישכיחום תורתך ט .לפני קריאת המגילה עושים הפסקה לנתינת
ע"י ביטול לימוד התורה בכלל ישראל ,ואז ח"ו יוכלו להעביר את כלל
מחצית השקל.
ישראל מקיום המצות. י .קודם הברכות ביום מכריזים שיכוונו בברכת
ואנו רואים זאת בעליל שבמקומות שלא היו ישיבות ולימוד התורה שהחיינו על שאר מצוות היום.
נעשה רעפארם (רפורמים) ובני ישראל נעשו חופשיים ובמקומות שיש י"א .נוהגים לקיים סדר לימוד שעה אחת לאחר
ישיבות ולימוד התורה ,שם יש קיום המצוות. התפילה.
י"ב .בקריאת פרשת פרה מקפידים לקרוא בס"ת
ועיקר המלחמה היה נגד תורה שבע"פ ,כי עיקר אור התורה משיגים רק
ע"י תורה שבע"פ שע"י העסק בה מבינים סודות התורה ,וזהו דיוק הלשון היותר מהודר.
של "וזדים ביד עוסקי תורתך" לא "לומדי תורתך" רק עוסקי תורתך שזהו
תורה שבעל פה ,וכמבואר בט"ז או"ח סי' מ"ז שבברכת התורה אומרים 4
לעסוק בדברי תורה ,דהיינו עסק התורה להתייגע והתעמק ולטרוח בה
וזהו תורה שבעל פה.
ִמ ִּפי ֶהם
ָאנ ּו ַחִּיים
משולחנם של רבותינו
ראשי הישיבה שליט"א
בענינא דיומא
מקום התורה – בסתר אור המנורה נרות חנוכה ‘ -להראות ולגלות הנס’
אור התורה
והנה המקום של תורה הוא בסתר ,וכמו שדרשו הנה בחנוכה תיקנו חז”ל הדלקת הנרות בעבור
חז”ל בגמ’ בסוכה דף מ”ט ע”ב על הפסוק בשיר מורינו ראש הישיבה פרסומי ניסא .ופרסום היינו כדי להודיע הדבר
השירים ‘חמוקי ירכיך’ ,שנמשלה תורה לירך ,לומר הגאון רבי חיים פיינשטיין שליט"א לרבים ,שכולם ידעו את הנס שנעשה לישראל
לך מה ירך בסתר ,אף דברי תורה בסתר .ובגמ’
במועד קטן דף ט”ז ע”א איתא שמכח דרשא ובפרהסיא ,יש לבאר בזה דהנה המנורה היא כנגד בימי החנוכה.
זו שדברי תורה בסתר כירך ,גזר רבי שלא ישנו התורה ,וענין המנורה ואור הנרות הוא להאיר את
לתלמידים בשוק ,וברש”י בסוכה שם כתב שכבוד אור התורה ,שעצם התורה נמצאת בתוך הארון אמנם הרמב”ם בתחילת הלכות חנוכה כתב ומפני
התורה בצנעא ולא להיות יושב ושונה בגובה של בבית קדשי הקדשים ,והמנורה היא מאירה את זה התקינו חכמים שבאותו הדור וכו’ ומדליקין
אור התורה הנמצא בתוך ארון ברית ה’ ,ומוציאה בהן הנרות בערב על פתח הבתים בכל לילה ולילה
עיר. את אור התורה הגנוז בלוחות בבית קדשי קדשים משמונת הלילות כדי להראות ולגלות הנס .הנה
מבואר בדבריו שענין הדלקת נר חנוכה ופרסומי
ובמדרש תנחומא בריש פרשת בחוקותי איתא על ומאירה את אור התורה. ניסא הוא ‘לגלות הנס’ .וגילוי משמעותו שיש דבר
הפסוק במשלי ‘חכמות בחוץ תרונה ברחובות תתן נסתר ומכוסה ,דבר שהוא סוד ,וצריך גילוי כדי
קולה’ ,שאל רבי שמואל בר נחמני את רבי יונתן והנה בבנין הבית שבנה שלמה המלך כתוב בנביא להראותו ,ומבואר שבענין הנס של נרות החנוכה
ברבי אליעזר שהיה עומד בשוק אמר לו שנה לי פרק מלכים (מ”א ,ו’) ‘ויעש לבית חלוני שקופים היה דבר נסתר ומכוסה ,ומכלל המצוה של הדלקת
אחד ,אמר לו לך לבית הלמוד ואני אשנה לך שם, אטומים’ ,ומבואר בגמרא במנחות דף פ”ו ע”ב הנרות הוא לגלות הדבר ולהוציאו מהסתרו .וצריך
אמר לו רבינו לא כך למדתנו חכמות בחוץ תרונה, שהחלונות היו שקופין מבחוץ ואטומין מבפנים, להבין מהו אותו דבר נסתר שהיה בנס הנרות חנוכה.
אמר לו יודע אתה לקרות ואין אתה יודע לשנות כלומר שהיו עשויין באופן שנפתחין כלפי חוץ,
מהו חכמות בחוץ תרונה בחוצה של תורה ,אמר לו ולא כמו שאר חלונות שנפתחין כלפי פנים כדי נס פך השמן – נס בסתר
המרגלית היכן נמכרת היא לא בחוץ ,אבנים טובות להכניס האור אל הבית .הנה מבואר ענין מחודש
ומרגליות היכן הן נמכרות לא במקום הידוע ,אין שעשו החלונות באופן שנפתחים כלפי חוץ ,והיינו ונראה לבאר הענין ,דבאמת נס פך השמן הוא נס
מוליכין אותן לא לבעלי ירקות ובצלים ושומים, שהם באים להוציא האור מבפנים אל החוץ ,היפך שנעשה בהסתר ,שהרי הנס נתרחש ואירע בתוך
אלא במקום סוחרים ,אלא לא בחוץ ,כך התורה משאר החלונות שנעשים להכניס האור מבחוץ אל ההיכל בהדלקת המנורה ,וההיכל הוא מקום שרק
בחוץ היא נאמרת שנאמר חכמות בחוץ תרונה, תוך הבית .ומבואר דבבית המקדש נעשו החלונות כהנים נכנסים לתוכו ,וגם הכהנים נכנסים רק בשעת
ברחובות ,מהו ברחובות במקום שמרחיבין והיכן כדי להוציא את האור המאיר בבית המקדש אל עבודה ,ואם כן נמצא שהנס אכן נעשה בהסתר
החוץ .והנה איזה אור האיר במקדש ,הלא הוא אור ואינו מגולה ולא היה נראה לרבים כלל ,ונעשה
מרחיבין לה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. המנורה ,והחלונות באו להוציא את אור המנורה בצנעא ולא היה לנס שום פרהסיא וגילוי לרבים,
הרי דתורה מקומה אינה בחוץ ברחובות ובשווקים, אל החוץ. והרי הוא נס שנעשה בהסתר והוא נס מכוסה.
לא במקום גלוי ונראה לרבים ,אלא מקומה בסתר
ובצנעא .ולפי זה כיון דאור המנורה הוא אור התורה, וביאור הענין הוא ,כי אור המנורה הוא אור התורה, וזהו ביאור דברי הרמב”ם שהדלקת הנרות הוא גילוי
על כן הנס של המנורה ,שיכלו להדליק הנר ,שעניינו ואור התורה צריך שיאיר לכל העולם ,ולכן נעשו על הנס ,שע”י הדלקת הנרות מתגלה ויוצא לאור
הוא שיכלו להמשיך בהשפעת וגילוי אור התורה החלונות להוציא את אור התורה המאיר בבית ידיעת הדבר הנסתר שנעשה נס בצנעא בתוך ההיכל.
ע”י נרות המנורה ,נעשה בהסתר ובצנעא ,כי מקום
דברי תורה ומקום השפעת וגילוי אור התורה הוא המקדש להאיר את העולם באור התורה. אור המנורה – אור התורה
בסתר ובצנעא ברחובות של תורה. ועצם הדבר שנס זה נעשה בהסתר ולא בגילוי
קדושה לאיסור השתמשות ,ועוד משום ביזוי מצוה. הנרות הללו קודש הם
לפי זה יש לפרש דזהו שאמר הנרות הללו קודש הם ,שהם קדושים כנרות הנרות הללו קודש הם ואין לנו רשות להשתמש בהם .הנה זהו כמאן דאמר
המנורה לאיסור השתמשות .וזהו שכפל האיסור ,דתרתי קאמר הנרות הללו דאסור להשתמש לאורה .והנה הרשב”א פירש הטעם שאסור להשתמש לאורה
קודש הם ,זהו כטעם הראשון שכתב הרשב”א דהוו קודש כמנורה לאיסור משום דע”י נס שנעשה במנורה תקנו ,הלכך עשאוה כמנורה שאסור להשתמש
להשתמש ,ועוד ואין לנו רשות להשתמש בהם וזהו מהטעם השני דבזויי לאורה ,אי נמי כיון דלמצוה הדליקה איכא משום בזויי מצוה .ומבואר דתרי
טעמים יש באיסור להשתמש לאורה ,חדא דעשאוה כנרות המנורה דיש בהו
מצוה ,וזה אינו שייך לקדושת הנרות.
5
משולחנם של רבותינו ראשי הישיבה שליט"א בענינא דיומאִמ ּ ִפי ֶהם ָאנ ּו ַח ִּיים
בענין מהדרין
מן המהדרין
מורינו ראש הישיבה
הגאון רבי חיים מרדכי אוזבנד שליט"א
תליא בסדר כלל ,כ"א דתקנו לעשות היכר התפילין הוא מקשר את עצמו בקשר א .משנה ברורה (סי' תרע"א סק"ה) אם יש
כנגד כל הימים שאירע בהם נס ,דהרי כל היחוד והקדושה [א"ר והגר"א וכיון בזה לו ט' נרות ידליק בליל שני ב' נרות ואם יש
לו י' נרות אעפ"כ לא ידליק רק בליל ב' ב'
יום ויום היה נס נוסף. לתרץ קושיית הש"א והדג"מ] עכ"ל. ובליל ג' לא ידליק שתים רק אחת [ח"א]
עכ"ל ,הנה הבית הלוי בקונטרס חנוכה
וכמבואר בשבת (דף כ"ג א') דמה"ט אמרינן הרי דבתרי מילי ל"ש ד"ז כלל ,ומש"א בגמ' [נדפס בבית הלוי עה"ת סו"ס בראשית]
כל יום שעשה נסים לאבותינו ושהחיינו מעלין בקדש אינו אלא טעם בעיקר התקנה, כתב דד"ז תליא בטעמא דמוסיף והולך,
רק פע"א ,דזמן ליכא אלא אחד ונס כל יום דכיון דבעלמא יש כלל דמעלין כו' ע"כ תקנו דהרי בגמ' (בדף כ"א ב') אמרינן רבי יוסי
איתיה ,והיינו דבכל יום נוסף נס אחר ,ואהך מוסיף והולך ולא איפכא ,וכמו דלמ"ד פוחת בר אבין ורבי יוסי בר זבידא חד אמר טעמא
נס עדיין לא בירך אלא על נס אחר ,וכ"כ והולך אמרי' כנגד פרי החג ,דהוא טעם למה דבית שמאי כנגד ימים הנכנסין וטעמא
הב"י (סי' תרפ"ג) בשם השבלי הלקט דמה"ט תקנו כך ,כך למ"ד מוסיף והולך לכך תקנו כן דבית הלל כנגד ימים היוצאין וחד אמר
גומרים הלל בכל יום ,לפי שבכל יום נוסף נס דבעלמא הדין דמעלין ולא מורידין ,אבל עיקר טעמא דבית שמאי כנגד פרי החג וטעמא
חדש ,וע"ז תקנו דין מהדרין מה"מ להדליק הדין הוא להדליק כמנין מסוים ,וכל שאינו דבית הלל דמעלין בקדש ואין מורידין,
נרות כנגד כל הניסים ,דהדלקת ב' נרות הוא וכתב הבה"ל דלמ"ד דהוא כנגד הימים לא
זכר לריבוי של שני ימים והדלקת ג' הוא זכר מדליק כמנין זה אין שום קיום. ידליק שתים בליל שלישי ,דאין בזה שום
לנס של ג' כו' וכל שהדליק מנין נרות איכא קיום ,דהא לא מינכרו הימים ,אבל למ"ד
בזה הכירא לאותם מנין ימים ,ולא נחלקו ב .והנה מרן זללה"ה באבי עזרי (הל' חנוכה דהטעם משום דמעלין בקודש ולא מורידין,
אלא בסדר לכתחילה ,אם מוסיף והולך או פ"ד) כתב ז"ל ודע דנראה ברור במי שעומד ידליק שתים בליל שלישי ,דנהי דא"א לו
פוחת והולך ,אבל בין למר ובין למר קיים ביום שלישי ואין לו שלשה נרות דמ"מ להיות מהמעלין ,מ"מ אין לו להוריד ,וכ'
עיקר התקנה דמ"מ הא הדליק כנגד כל נס מדליק שתי נרות ,ולא אמרינן שההידור שם דלפמש"כ הגר"א דקיי"ל דעיקר הטעם
ונס ,וכמו לאידך לישנא דתקנו פוחת והולך נשלם רק בשלשה כו' דזה אינו דודאי יש הוא מעלין בקודש ,לדינא צריך להדליק
כנגד פרי החג ,דעיקר התקנה היה להדליק הידור אף בשתים ביום שלישי ג"כ כו' ולא
ח' מנינים כנגד הנסים ,והא דנגד פרי החג גריע יום שלישי מיום השני והוא פשוט וברור שתים גם ביום השלישי.
הוא רק טעם בסדר ,אמאי פוחת והולך ,וכן ותמיהני בזה עמש"כ בספר בית הלוי לחנוכה
שאם אין לו בליל שלישי רק ב' נרות שמדליק ודעת המשנ"ב צ"ב ,דלהלן בס"ב בבה"ל
מ"ד מעלין בקדש כש"נ למעלה. אחד דמה הידור יש בליל שלישי בשתי נרות ד"ה וי"א הביא ד' הגר"א דקיי"ל כטעמא
דאין מורידין ,וא"כ מ"ט כתב כאן דלא
כמו כן ללישנא דכנגד הימים הנכנסים כו' כו' ע"כ. ידליק יותר בליל שלישי ,דנהי דליכא הכירא
דאי"ז עיקר הדין ,להדליק כמנין היום שעומד אכתי הול"ל אין מורידין וכש"כ הבית הלוי.
בו ,כ"א להדליק במשך הימים כנגד שמונה וכונתו דהבית הלוי כתב דד"ז תליא בטעמים
נסים ,ולא יהיב אלא טעם למה מוסיף או וכנ"ל ,ולטעמא דכנגד הימים הנכנסים ליכא ונראה דס"ל דהכא באמת ל"ש כלל הך
פוחת ודוק ,ואין ביניהם בעיקר התקנה כלל, קיום אלא במנין אותו יום[ ,וכ"נ מהביאור מילתא דמעלין בקדש ואין מורידין ,דדין
רק באיזה סדר ,ומש"ה אף שא"י לעשות הגר"א הנ"ל] וע"ז השיג מרן זללה"ה דגם זה דמעלין ולא מורידין הוא רק במצוה
כמנין היום שעומד בו אכתי איכא מצוה לטעמא דכנגד הימים כו' איכא קיום של אחת או בחפץ אחד ,וכש"כ השאגת אריה
לדליק שתי נרות ,דבשתים איכא היכר ב' נרות ביום שלישי .ודבריו צריכים ביאור (בסי' כ"ח) על מש"כ השו"ע אחר שלבש
לריבוי ימים[ ,ומה שכבר עשה קיום זה דאיזה קיום יש בזה כיון דאין בזה הכירא טלית מצויץ יניח תפילין שמעלין בקדש,
ביום שלפניו אינו נוגע לדינו היום ,דמ"מ וז"ל ואין ענין מעלין בקדש לכאן ,דזה מיירי
איכא מצוה להרבות ולעשות היכר לריבוי דמנין הימים. שמעלין מקדושה קלה לקדושה חמורה
הנס] וזהו מש"כ מרן זללה"ה דלא גרע יום ממנה אבל אין מורידין מחמורה לקלה
והנראה בזה בע"ה ,דהנה עיקר הא דאמרינן כו' אבל בשני דברים כל המקודש מחבירו
שלישי מיום שני ,ודו"ק היטב. חד אמר כנגד הימים הנכנסים צ"ב ,דאיזה קודם לו ,וע"ש בביאור הלכה (ריש סי'
ענין יש בזה ,ובשלמא כנגד הימים היוצאים כ"ה) שכתב ע"ד השו"ע שמעלין בקודש
א"ש דהוא היכר על ריבוי הנס וכש"כ וז"ל זה קאי על האדם שצריך לילך מדרגא
הבה"ל דתוספת הנרות מורה על ריבוי לדרגא ולהתעלות בקדושה כי מתחלה הוא
הנס ,אבל איזה היכר יש במיעוט הנרות, רק מכסה את עצמו בכיסוי של מצוה וע"י
ונראה פשוט דאי"ז עיקר הדין להדליק
כנגד הימים הנכנסים ,דעיקר התקנה לא 6
משולחנם של רבותינו ראשי הישיבה שליט"א בענינא דיומא ִמ ּ ִפי ֶהם ָאנ ּו ַח ִּיים
יכולים להם' (מד"ר תולדות ס"ה) וביאור הדברים ביאורים חלק באלוקי ישראל
הוא כי באמת אין הפירוש שכאשר יעקב ינצח בעניני חנוכה
את עשיו יהיה זה בחרבו של יעקב וכאשר איתא במדרש "חשיכה זו יוון שהחשיכה
תריד חרבו של עשיו תגבר עליו ,אלא פירוש מורינו ראש הישיבה עיניהם של ישראל שהיתה אומרת לישראל
הדבר הוא כי באמת בצורה הטבעית אין הגאון רבי שלום בער סורוצקין שליט"א כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי
שניהם שוים כאחד ,כיון שכוחו של יעקב ישראל" (מד"ר לך לך מ"ד) .והנה לגבי שבט לוי
בצורה הטבעית הוא רק ב'קול' וכאשר אין לו וממילא זה טעם מה שמלחמת יוון הי' על 'חלק' מצינו ל' הכתוב "לא יהיה לכהנים הלוים
כוח קולו ממילא ינצח עשיו את יעקב מאיליו ישראל באלוקיהם ,כי בענין הנחלה של ישראל כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל אשי ה'
ע"ז לא היה המלחמה ,אלא במה שהיה לישראל ונחלתו יאכלון ,וכו' ה' הוא נחלתו כאשר דיבר
ב'ידיו' והוא דרך הטבע. ההנהגה הניסית שנתייחדו ישראל ,בזה היה לו" (דברים ,י"ח א-ב) .והרי שנאמר כאן הלשון על
ואלא שכוח ישראל להילחם ולנצח את עשיו מלחמתם. הלווים שה' הוא נחלתם.
הוא בשעה שמלחמתם היא מלחמה בפה ,ואז
בדרך הטבע יעקב מנצח את עשיו ,והיינו שמה [ויתכן לפ' בזה טעם מה שהיוונים פרצו י"ג והנה זה מבואר כאן שבענין זה היה המלחמה
ש'הקול קול יעקב והידים ידי עשיו' פירושו של פרצות בסורג כמבו' במידות פ"ב מ"ג ,וטעם ואי"ז רק חד מגזירותיהם אלא בזה גופא הם
דבר הוא שבדרך הטבע ב'ידים ידי עשיו' ינצח מה שעשו כן בסורג דווקא הוא משום שעד החשיכו עיניהם של ישראל ,וע"ש זה נקראו בל'
עשיו כענין הגיבור כנגד החלש ,ואילו ב'קול לשם מקום כניסת גויים והיינו שמקומו של גוי חושך ,והנה צ"ב מ"ט נאמר כאן שהיוונים ביקשו
קול יעקב' בכוח הפה בלבד יעקב יכול לנצח בבית ה' הוא מוגבל ולעומת זה מקום הישראל את 'חלק' ישראל באלוקיהם ,ולא ביקשו את
את עשיו ,וכמו שאמרו אין כוחינו אלא בפה, בבית ה' אין לו הגבלה וזה טעם מה שפרצו 'נחלת' ישראל באלוקיהם ,ודייקא שמלחמתם
היה על ה'חלק' שיש לישראל בקוב"ה ולא על
שאין לנו כוח אחר. הסורג ,ועי']. הנחלה ,ועל ה'חלק' נלחמו בהם .ועוד צ"ב
מה הוא ענין שנזכר כאן 'החשיכו עיניהם של
הכוח של כלל ישראל בניצחון במלחמה הוא ובזה מבואר מה שאחז"ל ע"ז הל' 'שהחשיכו ישראל' מה שייכות ענין זה לעיני ישראל דווקא.
רק בכוח הפה ,וממילא טכסיסי מלחמה לא עיניהם' כי הנה עיני האדם יצאו מכלל איבריו
שייכים ביעקב ולא מועילים לו במלחמתו ,וכל שכל איברי האדם הרי הם מוגבלים מעצמם, והנה הרמב"ם (שו"י פ"י ה"י) בדין זה שאין הלווים
צורת המלחמה של ישראל היא רק ב'קול קול ואין בכוח היד לפעול אלא עד גבולה במציאות נוטלים חלק ונחלה בארץ פירש שנחלה הוא
יעקב' .ובתהלים נאמר 'מפי עוללים ויונקים וכו' אמנם ראיית עיני האדם אינה מוגבלת, בארץ וחלק הוא בביזה ,ואזהרת בני לוי קאי
יסדת עוז למען צורריך להשבית אויב ומתנקם' וראייה אין בה שום הגבלה מצד עיניה ,ובזה
(ח' ג') ולהדיא כתוב כאן שכוח ישראל להשבית שנלחמו היוונים ב'חלק' ישראל באלוקיהם שזה אתרוויהו .וכ"ה ברש"י שם.
אויב ומתנקם ,הדרך שלנו להלחם הוא רק 'מפי' ההנהגה שאינה מוגבלת בטבע בכך החשיכו את
עיני ישראל ,דהיינו שהגבילו את הנהגתם .ועי'. והרי שנחלה פי' דבר הנמסר לחלוקה לשבט
עוללים ויונקים ,רק בכוח פה. ולמשפחה ,והנה לשבט לוי לא נמסר בחלוקת
רשעים ביד צדיקים הארץ ועל זה נאמר ה' הוא נחלתם ,כי ענינה של
וזה השבח של זדים ביד עוסקי תורתך וכן נחלה הוא הנמסר לכאו"א חלקו ,ולגבי לוי ה'
טמאים ביד טהורים ורשעים ביד צדיקים שנאמר בשבח דעל הניסים בנוסח השבח תיקנו 'מסרת הוא נחלתם .אמנם מהותה של 'נחלה' הוא מה
כאן כיון שבדרך הטבע עשיו ראוי לנצח את גיבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים וטמאים שאין זה אלא חלקו הראוי לו לכאו"א ,וממילא
ישראל ,כיון שעל חרבו הוא חי ,וע"ז משבח ביד טהורים ורשעים ביד צדיקים וזדים ביד הרי הדבר הוא בגבול ובמידה ,ולפי"ז אין כאן
שאע"פ שבדרך הטבע מצד דרכי המלחמה עוסקי תורתך' וצ"ב דלכאו' מה ענין זדים
וטכסיסי המלחמה היוונים היו ראוים לנצח שכנגד עוסקי תורתך ,והלא שפיר יתכן שעוסקי שום מקום לענין עשירות וכיו"ב.
מ"מ הקב"ה עמד לצדיקים ועוסקי תורתו ומסר תורתך יהיו למודי מלחמה טפי מהזדים ,ומה
ענין זה שמשבח כמו שבח של מסרת גיבורים אמנם לעומת זה 'ביזה' שהוא שלל המלחמה
הרשעים והזדים בידם .ועי'. ביד חלשים שצד טבע הדבר הגיבור נמסר בידי ענינו הוא להיפך ,כי ביזה אי"ז דבר הראוי לו
חלש ,אבל זדים ועוסקי תורתך מ"ש ,וכן ענין לאדם אלא אדרבה נוטל אדם זה את חלק האחר,
וכעי"ז שמעתי כמדו' בשם אאזמו"ר הגר"ב זצ"ל טמאים ביד טהורים ורשעים ביד צדיקים וצ"ב. את החלק המגיע לחבירו .ויתר על כן ,כי מלבד
לבאר מה שאמרו בגמ' (סנהדרין צ"ד ב') שמפני זאת שאין זה החלק הראוי לו ,אלא הוא נמי
עולו של סנחריב נעץ חזקיה חרב ואמר כל מי והנה הא ברור משבח זה דזדים כנגד עוסקי דבר שאין בו גבול ומידות אלא הוא בלא גבול
שאינו עוסק בתורה יידקר ,ובדקו ולא מצאו תורתך דהיפוכם של זדים הוא עוסקי תורתך,
עם הארץ ותינוק ותינוקת שלא היו בקיאים והוא כמו שנא' 'זדים הליצוני עד מאוד ומתורתך ומידה כלל.
בטומאה וטהרה ,עיי"ש .ולכאו' צריך להבין מה
שאמר כל מי שאינו עוסק בתורה יידקר בחרב, לא נטיתי' (תהלים נ"א). ובזה יל"פ ענין עיקר מלחמת יוון ,כי באמת
והלא מצוות ת"ת אין עליה חיוב מיתה ,ומה"ת אין מלחמתם של היוונים בישראל על ההנהגה
והנה בברכת יצחק לעשיו נאמר 'ועל חרבך תחיה הטבעית של ישראל ,אלא מלחמתם של יוונים
שיידקר בחרב. ואת אחיך תעבוד והיה כאשר תריד ופרקת עולו הוא על ההנהגה הניסית שישראל מונהגים
מעל צואריך' (בראשית כ"ז מ') ובפשוטו נאמר בעולם ,והנהגה ניסית אין לה גבול ומידה ממידות
והביאור בזה ,הוא שכיון שכוח המלחמה של כאן כי בעלמא יעקב ינצח את עשיו במלחמה הטבע ,וגם הנהגה זו אינה מדודה דווקא לפי
ישראל הוא ע"י התורה ובזה הם נוצחין ממילא בחרבו של יעקב ,וכאשר תריד אז עשיו ינצח המגיע ,וכמו שהיה בנס חנוכה ששמן שמספיק
זה שאינו עוסק בתורה בשעת מלחמה דינו כדין להדלקת יום אחד הספיק להדלקת שמונה ימים
המבקש לחזור מעורכי המלחמה שכ' הרמב"ם את יעקב במלחמה בחרבו. שזה הוא הנהגת ישראל שאינם מוגבלים לחוקי
שהרשות בידן לחתוך שוקיו (הל' סנהדרין ומלחמות מידות וגבולות הטבע[ ,וכן מצינו בנס האשה
אמנם אחז"ל 'הקול קול יעקב והידים ידי עשיו השונמית שהמשיכה לצקת השמן לכל כלי שהיה
פ"ז ה"ד). בזמן שקולו של יעקב מצוי בבתי כנסיות אין בלא שום מידה] .וההנהגה הניסית של ישראל זו
הידים ידי עשיו ואם לאו הידים ידי עשיו אתם
(משיעור שנמסר בישיבה הקד') ההנהגה הייחודית שמייחדת את ישראל.
7
משולחנם של רבותינו ראשי הישיבה שליט"א בענינא דיומאִמ ּ ִפי ֶהם ָאנ ּו ַח ִּיים
אור ישראל
למול חשיכת יוון
מורינו המשגיח
הגה"צ רבי יוסף דיויס שליט"א
א .איתא במדרש (מד"ר לך לך מ"ד) עה"פ והארץ והנה יעקב ויוסף לימדו אותנו והדריכו אותנו איך הנולד שהיה במצרים ,מכיון שידע שיהיה שבע
היתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום (בראשית לחיות בגלות ,כיון שכבר אז הם ראו את הגלות .שנות שובע ואחר כך שנות רעב ואין אפשרות
להחליף ,ציווה יוסף שבשנות השובע עצמן כבר ואמרו חז"ל שבית יעקב נמשל לאש ובית יוסף א' ב') 'תוהו זה בבל ובוהו זה מדי וחושך זה יוון'.
יכינו וידאגו לשנות הרעב .וזה היה הציווי של יוסף ללהבה ,שנאמר והיה בית יעקב אש ובית יוסף
שחייבים עתה בשנות השובע לראות את הנולד, להבה ובית עשיו לקש (עובדיה א' י"ח) .והנה והנה יש להבין מה שהגדירו חז"ל את יוון כחושך
לראות את שנות הרעב ולהכין להם האוכל עתה. אש בלא להבה אינה שולטת למרחוק ,ויעקב דווקא ,ולכאורה איזה 'חשכות' היה ביוון ,והלא
כי זהו חכם הרואה את הנולד ,פירושו שרואה האש ויוסף הלהבה שלטו יחדיו על עשיו ,וכמו כל החכמה הי' אצל יוון ,וכמו הפילוסופיה
בעתה ,בעכשיו ,בהיום ,כבר את הנולד ,את המחר. שכתב רש"י (בראשית ל') כשיעקב היה בבית וחכמת הרפואה וכדו' וא"כ מה הוא ה'חושך'
ג .איתא במדרש רבה בפרשת מקץ 'קץ שם לחושך לבן ורצה לשוב לכנען וכתב 'אש בלא להבה שנאמר כאן עליהם.
זמן נתן ליוסף כמה שנים יעשה באפילה בבית אינו שולט למרחוק משנולד יוסף בטח יעקב
והביאור בזה הוא כמבואר בחז"ל שביארו ענין
האסורים כיון שהגיע הקץ חלם פרעה חלום' בהקב"ה ורצה לשוב'. החכמה ואמרו במשנה (אבות ב' ט') 'איזהו
חכם הרואה את הנולד' ולמדנו בזה שהגדרת
האש -הוא יעקב בלא הלהבה שהוא -יוסף ויש להבין מה הוא ענין ה'חושך' שנזכר כאן,
אינו שולט למרחוק ,ורק כשהם ביחד הם יכולים החכמה היא ראיית הנולד.
לשלוט למרחוק ,ופירושו ששטנו של עשיו האש
והלהבה 'שולט למרחוק' ,הוא למחר ,לנולד .באופן
הזה הם שלטו על עשיו ויכלו לשלוט כיון שעשיו
חי את 'היום' בלבד ולא את המחר ,עשיו חי את
העכשיו – העולם הזה ולא את העולם הבא .כמו
ובפשוטו ענינו הוא כענין החושך שנאמר על וממילא ביאור הדברים הוא כי הנה עולם הזה דומה
יוון ,וצ"ב מה שייכא זה לזה .ונראה לומר, לפרוזדור עולם הבא דומה לטרקלין ,והפרוזדור
דהחושך הוא ענין יציאתו של יוסף ,שהנה שהוא העולם הזה מביא לטרקלין שהוא עולם הבא,
לעיל יוסף ביקש משר המשקים 'כי אם זכרתני' ויסוד ההבדל בין כלל ישראל לבין יוון הוא שכלל
וזה היה מטרת חלומו של שר המשקים ,אולם ישראל אין חייהם חיים להיום ,אלא חייהם הוא
יוסף הוסיף על זה כמבו' בחז"ל 'והזכרתני'
ולפום מדרגתו של יוסף היה טענה עליו על כדי להגיע לטרקלין ,כלל ישראל חיים באופן
הוספת 'והזכרתני' שכביכול שם בטחונו בשר גבוה יותר ובאופן רחב יותר ,דהיינו שאין
הראייה של ישראל ראייה של ה'עכשיו' של
המשקים ולא בקב"ה ,וזה ענין החשיכה,וזהו ענין האור התמידי של התמונה הקטנה אלא הוא רואה את התמונה
במה שאין חי חיי גבוה וחיי הנולד ,אלא הרחבה ,את הנולד ,את הטרקלין.
חי את העכשוויות ,את ההשתדלות בעוה"ז.ישראל שכל חייהם אינו ואפשר להסביר את הדברים במשל למה הדבר
ומפני כך הוסיפו לו עוד חושך ,כיון שזה דומה [שכמדו' מיוחס בשם הגרא"א דסלר
שאינו חי חיי גבוה ואינו רואה את התמונהלשעתו להיום ,כי אם למחר. זצ"ל] ,מעשה בילד שהציץ בחור המנעול
ברחבה ובגודלה האמיתי ,הרי הוא חי בחושך.
של דלת ,והנה הוא רואה עט הכותבת,
וזה היה חשיכת יוון ,חשיכת החיים חיי
ובהשתוממות הוא צועק לאימו ,אמא! בואי שמצינו שהיה במכירת הבכורה שמכר עשיו את העולם הזה ,חיי העכשיו ,בלא ידיעת ובלא
מהר וראי נס ופלא שמתרחש פה ,עט הכותבת בכורתו ,בשביל ובעבור העכשיו ,בשביל העכשיו הכרת ה'מחר'.
העולם הזה ,כיון שכל ראייתו של עשיו היה ראייה
ואח"כ קץ שם לחושך ,ויצא יוסף מבית האסורים. של העכשיו ,של העולם הזה ,אז לא היה אכפת על הדף מאיליה.
ואימתי היה? בראש השנה ,וראש השנה הוא זמן לו למכור בכורה בעבור העכשיו .ויעקב ויוסף
'אור' כמו שאמרו חז"ל במדרש שוח"ט עה"פ חייהם היו בשליטה על חיי העכשיו בשביל לראות ותען אמו ותצחק ותאמר לו הלא אין העט
'אורי וישעי' אורי זה ראש השנה ישעי זה יום כותבת לבד ,מאחורי הדלת יושב אדם וכותב
הכיפורים .ומיד בצאתו אמר יוסף לפרעה ראשית למרחוק וזה היה הכוח השולט על עשיו. בה ,רק מכיון שחור המנעול כה קטן לא תוכל
לראות את האדם .והילד אינו מבין ואינו מאמין,
ומצינו שהדלקת נרות חנוכה מדליקים בלילה כל 'בלעדי' (מ"א ט"ז) ,כי הכל הוא גבוה יותר
דווקא ,כיון שלדידן 'היום הולך אחר הלילה' מכיון שאינו רואה אדם אלא רואה עט.
אחרי לילה יש את המחר .וזהו ענין האור
והוא ' -האלוקים יענה את שלום פרעה'. התמידי של ישראל שכל חייהם אינו לשעתו כן הוא הדבר ממש ,כי כאשר אדם אינו רואה
ואינו יכול לראות את התמונה הרחבה והגדולה
יוון מבני בניו של יפת הם ,נאמר על יפת 'יפת להיום ,כי אם למחר. הרי הוא חי ב'חושך' הרי חסר לו את הראייה
אלוקים ליפת' (נח ,ט' כ"ז) יפת כולו יופי חיצוני, לראות למרחק ,הוא בחשיכה .וזה הוא יסוד
והיוונים כידוע תירגמו את התורה לשבעים
חשיכת יוון למול חיי ישראל שחיים באור ורואים בקהלת כתיב 'טוב שם טוב משמן טוב ויום המוות לשון ,שעניין הדברים האלה הוא חיות ללא
את חייהם לעתיד לבוא -לטרקלין ,הם הרואים מיום הוולדו' (ז' א') .שלמה המלך היה החכם פנימיות ,וחיות שאינה לשם מחר ,ואינה למרחק,
את התמונה הרחבה כראוי ,וממילא הרי הם באור .מכל אדם ,וכבר ביום הוולדו של אדם רואה הוא כי אם חיצונית ושטחית.
כבר את יום מותו ,כך רואה שלמה את הנולד
(משיעור דעת שנמסר בישיבה הק' ,ע"ד הכותב ואת המחר .וכמו"כ אצל יוסף מצינו ראייתו את ב .והנה האבות הקד' כל חייהם היו חיים לדורות,
בלבד) והדריכו אותנו לדורות ,ומעשה אבות סימן לבנים.
8
קיצור ההלכות המצויות
בהלכות קדושת שביעית
משיעורי הגאון
רבי יעקב ויינפלד שליט"א
הקדמה -דיני קדושת שביעית
שביעית נוהגת במאכל אדם ,במאכל בהמה ,ובמין הצובעים (משנה פ"ז) ,בירושלמי דן האם יש קדו"ש במיני
ריח ,והוי ספק ,ונפק"מ לפרחי ריח וכדו'.
לגבי עצים נחלקו בגמ' ר"י ורבנן ,ונקטינן כרבנן שאין בעצים קדו"ש ונפק"מ למעשה ללולב וכדו'.
בקדושת שביעית ישנם דינים רבים ,ועיקרם ,א .מניעת הפסד והוא מדרשת 'לאכלה ולא להפסד' ,ב .איסור
סחורה והוא מדרשת 'לאכלה ולא לסחורה' ,ג .קיום דין ביעור [ובזה יש מח' ראשונים ,א .האם מצות ביעור
היא מה"ת ,ב .בצורת הביעור ג .אי איכא דין למקום הביעור בא"י ,ובר"ש מסרליאו דימה זאת לפסולי קדשים
שמבערם במקום קדוש ,דהיינו ארץ ישראל] ולמנהג אשכנז הוא לבער מהבית ,שמוציא מהבית ומפקיר ואח"כ
יכול לחזור ולזכות .
דנו האחרונים האם 'לאכלה' פירושו מצוות אכילה ,או ש'לאכלה' נאמר רק לצוות על קיום הדינים הנ"ל.
(הרמב"ן בסה"מ מנה מצוות אכילת פירות שביעית ,ובמגילת אסתר למד בדעתו שיש מצוות עשה בעצם
האכילה ,ודלא כרמב"ם .אמנם החזו"א נקט דהרמב"ן אזיל בדעת הרמב"ם דלכו"ע אין מצוות אכילה אלא
דפליגי בצורת מניין המצוות דלדעת הרמב"ן איסור סחורה הוא טעם למניית מצווה בפנ"ע) .
ויש להוסיף ,שבודאי ישנו ענין באכילתן אף לדעת החזו"א דאין בזה מצוות לאכלה ,וכדמצינו בגמ' (ברכות
ל"ט) גבי פת עירוב דכיון דאיתעבדא ביה מצווה יש ענין לקיים בו עוד מצווה ,ובפירות שביעית שנתקיים
בהם מצוות שביתת קרקעות וקצירה ובצירה באופן המותר ממילא ישנו ענין לאוכלם בשביעית .
דרכם בריסוק ,דהיינו :שניכר תוארו וצורתו, משנה בתרומה ,ולגבי תרומה קיי"ל שאין עושין א' .לאכלה' ולא להפסד
מותר לרסקם בריסוק שאינו גמור ,כ"כ בחוט תמרים דבש ואין עושים תפוחים יין ובפשוטו צורת השימוש
שני להגרנ"ק דלא גרע מחותך לכמה חתיכות אף בשביעית ייאסר ,ועי' חזו"א (כ"ה ל"ב)
שהאריך בכמה טעמים להתיר סחיטת תפוז ,ויש שינוי מדרך האכילה
דמותר ,ובתנאי שלא ייאבד חלק מהפרי . שהתירו מטעם שבתרומה דבר שדרכו בסחיטה
לענין קטן וכדו' ,שצריך ריסוק גמור באופן אסור משום משמרת תרומתי משא"כ לעניין דבר שהדרך לאכלו חי ,אסור לשנות ולאכלו
שגדולים אין דרכם בריסוק כה"ג ,היות ודרכו שביעית אין איסור משמרת ,ולכן מותר בסחיטה . מבושל ,וכן להיפך .ודבר שהדרך לאכלו חי
ומבושל ,מותר בין חי ובין מבושל .ודבר
של הקטן בכך מותר . העולה ,תפוזים ,אשכוליות ,לימונים ,זיתים, שהדרך לאכלו מבושל מותר לאכלו מבושל,
ענבים ,מותר .וכן שאר פירות שדרכם בסחיטה,
נתינת שמן קדוש בקדושת שביעית מותר[ ,ויש מחמירים בשאר פירות הגם שדרכם ואסור לאוכלו חי.
במחבת בסחיטה] .ופירות שאין דרכם בסחיטה ,אסור ' דרך אכילה' היינו שיש ציבור שאוכל בצורה כזו,
גם אם הם מיעוט ,אבל לא שאוכלים לרפואה
אם המטרה גם לתת טעם באוכל וגם שלא ישרף, לכו"ע.
מותר ,אבל אם המטרה הוא רק שלא ישרף ,אסור וכדו' ,דאין זה נחשב דרך אכילה.
לתת במחבת כי הווי איסור הפסד בשביעית. פרי שנסחט שלא כדין ,עדיין נוהגים בו כל
דיני קדו"ש. סחיטת פירות
ירקות כתבלין
ריסוק פירות שורש הדברים הוא ממש"כ הרמב"ם (ה' א-ג)
ירקות כפלפל וכדו' שרגילים להשתמש בהם שלא ישנה בפירות שביעית מדרכו כדרך שאינו
להוסיף טעם בתבשיל ,אם אוכלים גם את הירק, פירות שדרכם בריסוק ,מותר .פירות שאין
9
ומשאיר הרבה ,ונוהג בזה קדו"ש [אף אם בדרך למאכל בהמה ,כיון שאין במקומותינו בהמות, מותר ,אולם אם אוכלים רק את התבשיל ,אסור .
כלל זורקים את השאריות ,זה נובע מעצלות, יש לחשוש לחומרא שמא זה מוקצה ,ולכן יש אבל ירק שכל מהותו כתבלין כגון בצל ושום
אך מחשיבים את זה כאוכל ,אא"כ הוא בכמות לטלטל רק באופן המותר ,בטלטול מן הצד לצורך וכדו' ,גם אם בסוף לא אוכל את הירק ,מותר.
דבר המותר ,דהיינו על ידי סכין וכדו' אם צריך
קטנה שלא מחשיבים] . סידורי פירות מפירות שביעית
להשתמש במקום].
סלט ירקות וכדו' שנופל על הרצפה ומנגבים אם הפירות נאכלים ,מותר ,אולם בדרך כלל
את זה עם ממחטת נייר ,אין בזה קדו"ש ,ומותר פח שמיטה הרבה סוגי סידורים לא נאכלים ,ולכן אסור,
לזרוק את הנייר ואת מעט הירק שבו לאשפה. שע"י החיתוך והסידור גורם שלא יאכלו את
וכן קצת ירק שנמצא בכיור ,אין בו קדו"ש, אסור להניח באשפה פרי הקדוש בקדו"ש, פירות השביעית ונפסדים [וחשיב הפסד בידיים,
שגורם הפסד ,הן מחמת מיאוס המקום והן
משום שבדר"כ זורקים את זה . מחמת שגורם למהירות הריקבון והפסד הפרי. משום שאינו חותך לצורך אכילה].
לכן צריך להניחו בפח מיוחד עד שייפסד ויימאס
(שורש הדברים בקרן אורה בנזיר ובמקדש דוד לאכילה ,ולפי מה שנתבאר יש להחמיר להניחו ב .לאכלה ולא להפסד -איסור
דקדושת שביעית שונה ממאכלות אסורות עד שלא יהיה ראוי גם למאכל בהמה .אך כיון הפסדת האוכל
דפקיעת האיסור הינו בנפסל מאכילת כלב שאיננו בקיאים במאכל בהמות ,קשה להגדיר
אחרי כמה זמן כבר אינו ראוי למאכל בהמה , הפסד שלא בידיים
ואכ"מ)
בפשטות אחרי יומיים או שלושה אפשר להוציא אסור להפסיד פירות הקדושים בקדו"ש .אבל כל
גרעינים וקליפות מפח השמיטה ולהניחו באשפה הרגילה בשקית, האיסור הוא רק להפסיד בידיים ,ואין דין לדאוג
שאז אינו ראוי למאכל אדם ,ולא יימאס באשפה לשימור הפרי ,לכן אין חיוב להניח את הפרי
גרעיני אבטיח ומלון וכדו' ,הם מאכל אדם ממאכל בהמה יותר מעכשיו ,וגם אם פועלים במקרר שיישמר ולא ייפסד ,היות והפרי נפסד
[משום שראוי לאכילה כשהם קלויים] ,וכשנשאר יטחנו את זה במכונה ,לא מסתבר שיגרע בזה מאליו ,ואינו עושה מעשה שגורם להפסד הפרי .
בכמות חשובה צריך לשומרם בפח שמיטה .וכן ממאכל בהמה ,אמנם ראוי להשתדל לא להניח וכן מותר לחתוך פרי ולאכול חצי ,אפילו שבזה
קליפות בננות ותפוזים וכדו' ושאר גרעינים ממש לפני שהפועלים טוחנים ,דשמא זה נחשב גורם הפסד לשאר הפרי[ ,ואמנם צריך לשמור את
של מאכל בהמה ,יש בהם קדו"ש .גרעיני שסק כעשייה שלו להפסד הפרי ,אלא קצת זמן קודם החצי בקדושה ,ואסור לגרום לו הפסד בידיים] .
ותפוח עץ אינם ראויים למאכל בהמה ואין מותר לקלף פירות [שהדרך לקלפם ,כגון
לכן. תפוחים] אף אם אינו אוכל את הקליפה .וכמו
בהם קדו"ש . כן מותר לחתוך תפוז וכדו' ,אפילו שיוצא קצת
ומותר להניח בפח שמיטה בפעם אחת כמה מיץ ונפסד ,ולא צריך לשמור בקדושה את המים
גרעיני משמש ,יל"ע אם נחשבים ראויים למאכל, סוגי מאכלים ,אפילו שזמן ההתכלות שונה
כיון שיש בהם שקד[ ,אך גם אם יש בהם קדושה, ויוצא שסוג אחד גורם לכילוי הסוג השני ,דלא המועטים שיוצאים.
מותר לשחק בהם] .ואם נשארו גרעינים וקליפות נקרא הפסד ,כיון שמניח את כולם באותו זמן.
בכמות מועטת שבדרך כלל זורקים ,אין בזה אבל כל ארוחה צריך להניח בשקית נפרדת, מותר להניח פרי במקום שאין שמש ,אפילו
קדו"ש ,ורק אם אסף וקיבץ מכמה צלחות ,חוזרת שאם יניח בלי שקית ,מה שהניח קודם והתחיל שבסוף תגיע השמש לאותו מקום ותגרום
קדו"ש ,וכמש"נ. להתכלות גורם כילוי לשאר . קלקול לפרי.
טעם שביעית כמו כן אסור לערבב כמה סוגים שגורמים אחד מותר לתת לתינוק אוכל ,למרות שמפסיד חלק
לשני מיאוס ,שזה גורם הפסד לאוכל . מהאוכל ,אבל צריך לתת לו רק כמות שרגילים
מרק שנתבשלו בו ירקות הקדושים בקדו"ש
ומרגישים במרק או בבשר את הטעם של [צ"ע אי שרי לערב שיירי מאכל של אורח עם לתת ,ולא יותר מהצורך.
הירקות ,נוהג בכולו קדו"ש .ולענין עצמות שיירי שאר בני הבית ,שכעת אף אחד לא יאכל,
שהתבשלו עם הקדוש בקדו"ש וקיבלו טעם, או שמא אדם עני יאכל] .וכמו"כ אסור לערב מאכל בהמה
אם יש בעצמות מח ,יש בהם קדושה ,ועצמות תבשיל בשרי עם חלבי ,שגורם שא"א לאוכלו.
דבר הראוי למאכל בהמה נוהג בו קדו"ש.
בלא מח אין בהם קדושה. שיירי מאכל אולם דן החזו"א האם יש קדושה גם אם אינו
עומד למאכל בהמה ,באופן שלא מצוי בהמות
'לאכלה' ולא לסחורה – אם נשאר בצלחת כמות שבאופן רגיל לא באיזור .ונוקטים בדעת החזו"א (כ"כ בחוט שני)
איסור סחורה שומרים משום שלא מחשיבים את זה כאוכל, שמעיקר הדין אין בזה קדו"ש ,אבל ראוי להחמיר
פקעה מהשיריים קדו"ש ,ומותר להפסידם ולשמור קדו"ש בדברים אלו ,ולכן כל מאכל
סחורה האסורה ולזרוק לאשפה [אם לא היה נותנם אף לבהמה, שראוי לבהמה ,אף אם אינו עומד לבהמה ,ראוי
כמש"נ לעיל] .והדבר נמדד לפי אנשים רגילים
איסור סחורה הוא שקונה על מנת למכור או ולא לפי פזרנים או אניני טעם וכדו' .ואם אנשים להחמיר ולהניחו בפח שמיטה .
שמלקט מהשדה על מנת למכור ,ולכן בעל חנות רגילים שומרים את זה ,נוהג בזה קדו"ש ,וצריך
שקונה יבול שביעית ומוכר ,עובר על איסור [אמנם לענין שבת יש להחמיר לא לטלטל הראוי
סחורה .אבל אם קנה [מאוצר בי"ד וכדו'] שלא להניח בפח שמיטה .
על מנת למכור ונשאר לו ,מותר לו למכור . אם אספו שיריים מכמה צלחות ביחד ,נהיה דבר
חשוב וחוזרת בזה קדו"ש .ומצוי שילד אוכל קצת
וכן אם עשה שמחה וכיו"ב ,מותר לו למכור
האוכל שנשאר .וכן מותר לקנות ארגז מיץ ענבים
10
דמי שביעית כמו"כ אסור לקחת פירות משדה הפקר יותר וכדו' ולהתחלק עם חבירו [כשמסכמים מראש],
משימוש רגיל עבור משפחתו ליותר מכשבוע ולא נחשב שקונה ומוכר.
שביעית תופסת את דמיה ולכן אם מכר דבר
שקדוש בקדושת שביעית ,הכסף שמקבל קדוש ימים. קייטרינג
בקדושת שביעית .ולכן צריך להשתמש עם הכסף
רק בדברים המותרים ובהגיע זמן הביעור צריך האופן המותר במכירה בזמננו המזמין סעודה מבעל קייטרינג ,אסור לשלם
תמורת הדברים הקדושים בקדו"ש ,ויכול
לבער את הכסף כדין הדבר שנמכר עבורו . שליחות להבליע את הדמים ,דהיינו ,לומר בצורה
מפורשת שהתשלום הוא רק עבור הדברים
אולם ,אם משלם בהקפה או בצ'ק היות והכסף ישנו אופן שהקונה כותב שטר 'שליחות' שהוא שאינם קדושים ,ומשלם בעבורם מחיר גבוה,
ניתן רק לאחר הקניין לא הווי דמי שביעית ממנה את בעל החנות להיות שלוחו להביא ואת הדברים הקדושים מקבל במתנה .ולא
לו פירות מהגוי שמגדלם ,והמוכר אינו קונה מספיק שיחשוב כך הקונה בליבו ,וצריך לכך
וממילא ,בכסף לא חלה קדושת שביעית. מהגוי ומוכר לישראל ,אלא הוא מתווך ומביא
הפירות בשליחות הקונים ,והפירות אינם שייכים הסכמת שניהם .
פירות נכרים לבעל החנות ,והתשלום הוא השווי של הפירות
שמשלמים לגוי ועוד דמי תיווך והוצאות של [ישנה שמועה בשם החזו"א שהבלעה לא מתירה
קדושת שביעית ביבול נכרי איסור סחורה ,אלא מועיל רק לענין שלא יהיו
בעל החנות . הדמים דמי שביעית ,מ"מ כ' בחוט שני שבאופן
נחלקו הפוסקים האם בפירות נכרי ישנה
קדו"ש ,והכריע החזו"א כדעת הסוברים שיש ופירות אלו מותרים בשקילה ומדידה [אף שאומר מפורש ,מותר לכו"ע] .
בהם קדו"ש ,וכן נוהגים בב"ב .ולכן כשקונים שפירות שביעית אסורים בשקילה ומדידה,
יבול נכרי ,צריך לנהוג בזה קדושה ,והתשלום דדמיא לסחורה] ,מכיון שמדידה זו מטרתה אולם ,אסור שיהיה כתוב בקבלה מחיר עבור
יהיה בהבלעה ,שלא יהיה בכך סחורה [ואף אם לדעת כמה כ"א מהשולחים מקבל ושיספיק הדברים הקדושים ,שמראה בכך שזה לא אמיתי
מסופק אם הוא יבול נכרי ,יש לשמור מספק
לכולם. וההבלעה איננה הבלעה .
בקדושה].
והחזו"א הורה שגם אם לא כתב שליחות בחנות וישנה אפשרות קלה יותר ,שיעשה תנאי
אורח מסויימת ,מ"מ יכול לקנות שם ,כיון שהקונים שקניית הירקות תהיה בעבור בעל השמחה,
רוצים שעוד אנשים יקנו סחורה זו כדי שיהיו ובעל הקייטרינג משמש רק כמתווך בעלמא .
האוכל אצל מי שאינו נוהג קדו"ש ביבול נכרי,
וכן כשאוכל באולמות וכדו' ,יכול להשאיר פירות מצויים. איסורים שנאסרו
בצלחת ובעל הבית יזרוק לאשפה ,וכן יכול משום דדמיא לסחורה
לקחת את השיריים ולעטפם בשקית ולהניח אוצר בית דין
בפח [שיש כאן צירוף של כמה דברים להקל, פריעת חוב
ובפרט לדעת הסוברים שהפסד שלא בידים שרי]. עוד אפשרות ,שבי"ד עוסקים בשדה שבעה"ב
הפקיר ,והם גובים תשלום על ההוצאות ושכר אסור לפרוע חוב מדבר הקדוש בקדו"ש משום
וכן צריך להיזהר מאוד כשמתארח אצל מי טירחה וכדו' ,ופירות אלו הם הפקר כל זמן שלא שדומה לסחורה .
שלא נוהג קדו"ש ביבול נכרי ,אחרי שהגיע זמן נמכרו ,ובי"ד רק מתעסקים בפירות ,אלא שיש
הביעור ,שלא לאכול שם יבול נכרי ,או דברים ולכן הלווה ירק או פרי בין קדוש בקדושת
שנתבשלו עם יבול נכרי וקיבלו מהם טעם וכדו'. להם זכות לגבות הוצאות. שביעית ובין אינו קדוש בקדושת שביעית,
תרומות ומעשרות תחנת חלוקה ואסור להחזיר אח"כ דבר הקדוש בקדו"ש .
קיי"ל שיבול נכרי שנגמרה מלאכתו על ידי צורה זו היא יותר מהודרת ,משום שגם לא ובאופן שמשלם כסף מיידית או מחזיר דבר
נכרי ,אינו חייב בתרו"מ ,ואם נגמרה מלאכתו מוכרים במקום הרגיל ,ועוד ,שניכר היטב שאכן אחר ,דינו שנעשה לדמי שביעית ,כיון שניתן
על ידי ישראל ,חייב בתרו"מ בלא ברכה ,ולכן זה פירות הפקר ,והשכר אינו עבור הפירות ,וניכר תמורת הקדוש בקדו"ש ,ויש לשמור בו קדושה .
גם בשנה השביעית ,פירות נכרים שנוהג בהם שבעל החנות מתכוון להיות שליח ולא לקנות .
קדו"ש ,אם נגמרה מלאכתם על ידי ישראל ,חייב משלוח מנות מותר לשלוח דברים הקדושים
בתרו"מ ,וגם אם מסופק אם נגמרה מלאכתו בכל אופנים אלו ,הכסף שנותנים לא נהיה בקדו"ש [לאינו חשוד על שביעית] ,ויל"ע אם
על ידי ישראל או גוי ,צריך להפריש ,ואין בזה קדוש בקדו"ש ,משום שהכסף אינו עבור הפירות מותר להחזיר משלו"מ מדבר הקדוש בקדושת
הפסד פירות שביעית ,כי ללא זה לא יאכל כלל,
ובזה גורם שיאכלם[ .גמר מלאכה -היינו שהגיע שביעית ,ששמא הוא כפורע חובו .
הפרי ליעדו ,שלקטו והכניסו לכלי וארזו וכדו',
וכן שהגיע לייעודו ,כגון שרצה לכבוש ירקות שימור פירות
וכבשם]. אסור לשמור בהקפאה פירות וירקות קדושים,
בכמות גדולה שלא רגילים לשמור ,משום שדומה
מתוך שיעור שנמסר בישיבה הקד' לסחורה .וכן אסור לכבוש ירקות בכמות גדולה
מהרגיל .וכן כתב בדרך אמונה בשם החזו"א
וראוי לשאול לחכם שיעור הזמן המותר לשמור.
11
מאמרי דעת בדרכי העליה אספקלריא
אספקלריא
מאמרי דעת בדרכי העלייה
מפיהם של רבותינו מעתיקי השמועה שליט"א
קיום הבטחת כי לא תשכח מפי זרעו
דברי חיזוק וזיכרון שנאמרו בהיכל הישיבה הקד' ביום כ' תמוז תשפ"א
מפי הגאון רבי משה חיים זילברברג שליט"א
תלמיד ישיבת טעלז – קליבלנד
לרגל שמונים שנה לעקידת קדושי ישיבת 'טעלז' הי"ד יום כ' תמוז תש"א
וכן 'בענווה' ,הרי הפך הענווה זהו גאווה ,ועל גאווה שגם באמריקה שזה היה מקום ריק מלימוד התורה כי לא תשכח מפי זרעו
נאמר (משלי טז ,ה) תועבת השם כל גבה לב ,וכבר ושמירת התורה האמיתי ,כפי שהיה במיוחד בערי
הזהירה התורה על גאווה (דברים ח ,יא-יד) השמר השדה ,גם שם הם בטחו בקיום ההבטחה של הקב"ה היום יום כ' בתמוז ,הוא יום היארצייט של ישיבת
לך וגו' ורם לבבך ושכחת (עיין סמ"ג לאוין סד 'כי לא תשכח מפי זרעו' ושאפילו בחורים שהם 'טעלז' באירופה ,בו נטבחו בני הישיבה על ידי
ובהקדמה) ,ואם כן הגאווה זה חטא בפני עצמו, רחוקים משאיפות אמיתיות ברוחניות ובתורה, הגרמנים ימ"ש ועלו על המוקד על קידוש ה' ,ועימם
אבל זה גם סיבה שאין הצלחה בתורה ,ולהצלחה על ידי חינוך שהם יחנכו הם יהיו צמאים לתורה ראש הישיבה ,הוא הסבא של ראש הישיבה שליט"א,
בתורה צריך ענווה! ולא כולם יודעים מה היא ענווה, הגה"ק רבי אברהם יצחק בלוך הי"ד שהיה ידוע
והמסילת ישרים האריך בזה בשני פרקים (כב-כג) ולרוחניות ,ויצמא נפשם. בשעתו כגאון אדיר בתורה והיה ראש הישיבה של
וביאר טוב מאד מה היא ענווה. ובאמת ראו בשנים שבאו ,שהביטחון שלהם היה ישיבת טעלז.
אמיתי וברוך ה' הרבה הרבה תלמידים גדולים בתורה
עמוד התורה -הכל נשען עליו טרם שנתחיל לדבר בעניני טעלז ,אני צריך להזכיר
נתגדלו בתורה וברוחניות וצמחו מהישיבה. שמות ראשי הישיבה הגאונים זצ"ל וכל אחד ואחד
דרך הלימוד בישיבה ,מתחילה הישיבה היה מיוסד אני צריך להקדים מורי ורבי כיון שלמדתי אצלם,
כמו דברי שמעון הצדיק שאומר 'על ג' דברים העולם תחת ראשי הישיבה ,היו הגאון רבי ברוך סורוצקין אבל כיון שהזמן קצר והמלאכה מרובה בזה אני
עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים' זצ"ל והגאון רבי מרדכי גיפטר זצ"ל ששניהם התחתנו
וצריך להוסיף שגם כן רצו בישיבה שכל אחד ואחד עם בית משפחת בלוך .ומשגיח הישיבה היה הגאון מקדים מעתה על כולם שהם מורי ורבותי.
יתנהג כפי האפשרי בענין של לפנים משורת הדין. רבי חיים שטיין זצ"ל שבא לישיבת טעלז כתלמיד
שיהיה לו מושג ,לא רק לקיים מה שההלכה דורשת בשנת תר"צ בערך ,וניצול מן המלחמה בדרך נס. אני נכנסתי לישיבה באלול תשי"א לישיבה קטנה,
ונעשה המשגיח בישיבה בקליבלנד ,הוא היה גאון ולערך באלול תשי"ד נכנסתי לישיבה גדולה ,והייתי
אלא לחפש לעשות לפנים משורת הדין. אדיר ונפטר בשיבה טובה קרוב למאה שנה ,וכולם תלמיד עד שנת תשכ"ב ואיזה חודשים בחורף
תשכ"א למדתי בסניף שהוקם בעיר שיקגו בארה"ב
אע"פ שהעולם עומד כדברי המשנה באבות על היו רבותי.
תורה עבודה וגמילות חסדים ,אבל ידענו כולנו אצל הג"ר רבי אברהם חיים לוין זצ"ל.
מדברי רבותינו שהעמוד שהכל נשען עליו ,זה התורה נקנית באימה ביראה ובענווה
עמוד התורה! ועי"ז יש הצלחה בעבודה ובגמ"ח ראשי ומייסדי הישיבה היו ,הגאון רבי אליהו מאיר
ובאמת הרבה מהדברים שהתורה נקנית בהם ,זה בלוך זצ"ל והגאון רבי חיים מרדכי קאץ זצ"ל שהיו
וגם בלפנים משורת הדין. דברים שהם חיובים מצד עצמם ,וכגון 'באימה גיסים .בעת המלחמה הם היו באמריקה ,ושמעתי
וביראה' ,הרי יש מצות עשה (דברים י ,כ) את השם שהם נסעו לאסוף כספים לישיבת טעלז באירופה.
אספר לכם דבר תורה מרבו של החידושי הרי"מ אלוקיך תירא ,ויראת שמים היא מצוה בפני עצמה, ובני משפחותיהם הנשים והילדים נהרגו על ידי
זצ"ל ,הרבי הגאון האדיר רבי בונים מפשיסחא ואימה ויראה הם מדרגות ביראת שמים ,כמו שכתב
זצ"ל ,בפרשת תצוה נאמר בפסוק 'ואתה הקרב את רבינו יונה (שע"ת ג ,יז) שיש הרבה מדרגות ויש הגרמנים ימ"ש.
אהרון אחיך' שמשה יקרב את אהרון להיות כהן חיוב להוסיף יראת שמים ,ולהוסיף זה לא פשוט
גדול .וכתוב על זה במדרש שהיה קשה למשה הדבר אבל זה חיוב! אך מלבד החיוב והמצוה שבזה ,זהו הם החליטו לייסד את ישיבת 'טעלז' באמריקה.
הזה ,וביקש מהקב"ה שהוא ימנה את אהרון והקב"ה גם דבר שהתורה נקנית בו ,ונמצא שיש פה חיוב והם החליטו שלא יעשו זאת באמריקה היכן שהיה
כפול :ראשית מצד הדבר עצמו ,וגם מצד שזה דבר הקיבוץ הגדול של היהדות החרדית ,כמו ניו יורק,
השיב לו לא ,אלא אתה צריך למנות את אהרון. ורצו למצוא מקום באחת מערי השדה להרביץ תורה
שהתורה נקנית בו. שם ,מכמה טעמים ,ובאו לעיר הנקראת 'קליבלנד'
ויש מבעלי המוסר שאמרו בזה דבר שאינו מתקבל ושם ייסדו את הישיבה במסירות נפש ,ומתוך אמונה
12
אספקלריא מאמרי דעת בדרכי העליה
לו בתוך ביתו' זה חיפוש שהוא יודע שזה פה! הוא עול תורה ומצוות ,אף שהיו שם גאונים וגדולים על הלב ,כי אע"פ שמשה היה בדרגתו הגבוהה מכל
יודע שזה נמצא בביתו ,כך צריך לחפש את זה .כולנו בתורה ,אבל בקרב הציבור שם היה חסר הענינים מקום היה למשה קושי במינוי אהרון הכהן ,כמו
למדנו במעי אימנו כל התורה כולה ,והמלאך השכיח של עמלות בתורה .היו לומדים קצת חומש וקצת שכתוב במדרש שהקב"ה מינה את משה להיות
מאיתנו .אבל חיי עולם נטע בתוכינו! זה נמצא בנו. סיפורים ,אבל היה חסר עמל בתורה .אבל כאשר השליח לגאולה ומשה סירב ,ועי"ז אהרון נהיה
יש ציבור של עמלים בתורה זה נותן לחלוחית בכל
ואני רוצה להוסיף על זה ,יש כאלה שחושבים שכל הממונה להיות כהן גדול.
אחד ואחד מסוגל ללמוד בבלי וירושלמי ושו"ע הציבור כולו! שנהיים מקושרים בתורה ומצוות.
וכו' ולישון שלוש שעות בלילה ,אין זה נכון .יש אבל הגאון מפשיסחא אמר פירוש אחר ,משה רבינו
הרבה משברים מזה .וצריך כל אחד לשאול את וגם צריך לידע כי ההשפעה של העמלות בתורה מרוב ענוותנותו אמר לקב"ה כן ,ומשום שאם משה
ראשי הישיבה והמשגיחים ,מה המטרות שהוא בשנות הבחרות ,נשארת לכל החיים אף מי שאין ימנה את אהרון פירוש הדברים שמשה ממנה את
יכול לעמוד בהם ,כמו שיש תקציבים ויעדים בכל תורתו אומנותו אחר כך וקובע עיתים לתורה, אהרון והוא עומד על גבי אהרון ואהרון הוא תחתיו
דבר ,הוא צריך להיות בטוח שהוא יכול לעמוד בזה, העמלות בתורה של השנים האלה עוזרת לו לכל של משה ,ומשה היה עניו מכל אדם ,והוא ביקש
מהקב"ה שהקב"ה ימנה את אהרון הכהן כדי שיהיה
ואם זה לא בטוח זה מביא משברים. ימי חייו! שווה בשווה ,ולא שהוא יהיה הממנה .ועל זה השיב
לו הקב"ה למשה ,כי אהרון הכהן הוא עמוד העבודה
בשביל ההצלחה בלימוד ,צריך להיות בטוח כמו למעט ב'חשק' הגשמיות ומשה הוא עמוד התורה ,והקב"ה רוצה שעמוד
מי שאבדה לו מרגליות בתוך ביתו ,שבודאי הוא העבודה יהיה תחת עמוד התורה! כי עמוד התורה
מסוגל לעמוד בזה! ורק אם הוא ברור ובטוח הוא נקודה שלישית שרציתי לומר ,זה סיפור ששמעתי
יכול לבוא להצלחה .רק כך הדרך להצלחה של בדרך מפי הגה"צ רבי שלום שבדרון זצ"ל ששמע מהג"ר צריך להיות השליט על כל עניני היהדות.
רבי לייב חסמן זצ"ל בשיעור בפרק קנין תורה בפרקי
שאדם רוצה לילך מוליכין אותו. אבות ,רבי לייב אמר להם אני אגיד לכם משנה מרבותי אמנם לא שמעתי הווארט הזה ,אבל כולנו
ואתם תגידו לי אם זה אכן צודק ,והקריא בפניהם, ידענו שזה היה המהלך של הישיבה ,המהלך של
ראשי הישיבה של טעלז זצ"ל ,הגיעו שבורים מהריגת כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל וכו' אשריך הישיבה היה חיזוק ועוד חיזוק בעמוד התורה .ושאר
המשפחה שלהם ,אבל הם היו בטוחים שהם יוכלו בעולם הזה וטוב לך בעולם הבא .שאל אותם רבי ענינים בידישקייט על ידי החיזוק בעמוד התורה יש
להקים תורה בארצות הברית ע"י הבטחת הקב"ה לייב זה אכן צודק? וענו כן ,והוא אמר לא! וכך חזר
כי לא תשכח מפי זרעו ,ובגלל שהם היו בטוחים על המשנה שוב פעם שנייה .לבסוף אמר להם ,כתוב ההצלחה בכל הענינים.
במשנה 'אם אתה עושה כן' אשריך .רק אם אתה
בזה הם הצליחו באמת. עושה כן ,רק אם תגיד לעצמך שזה אשריך בעולם לימוד בסברא ישרה
השפעת הישיבה לכל החיים הזה ,רק אז זה אשריך בעולם הזה. אי אפשר לומר בדיוק על כל מאות התלמידים
בישיבה ,אבל לפי מה שהבנתי מרבותי הדגש
עוד נקודה אחת רציתי להוסיף ,בישיבה חינכו כל המשפיעים הצדיקים בזמנינו אמרו שאסור לבחור בישיבה היה על הבנה אמיתית ,לא רק לדעת
והדגישו לנו שישיבה זה המקום לבנות חיים של לנהוג בדרך הזו בזמנינו ,צריך לאכול וצריך לישון אסיפת ראשונים ואחרונים ,אלא הבנה ברורה
הצלחה ,ובודאי צריך קבלות בלי נדר .למשל ,בישיבה וכו' כראוי .אבל צריך לחפש רוחניות! ולמעט עניני
הדגישו שכאשר נעשה אברך בשנות הכולל וכן אחרי גשמיות ,במיוחד למעט את ה'חשק' לגשמיות .אם במה שלומדים ,מה שנקרא סברא ישרה.
שנות הכולל ,צריך להיות חושב בעניני צרכי הציבור. החיים של בן תורה הוא שממעט החשק לגשמיות,
רק מה שצריך ,אז אשריך בעולם הזה ואשריך בעולם והיה דגש על התמדה ,לא רק בדגש של כמות שעות
אני זוכר שבבין הזמנים בפסח כולנו היינו מחויבים רבות ,וכמה שעות הוא מדיר שינה מעיניו .אלא
לאסוף כסף בשביל ה'חינוך העצמאי' בתחילתו ,כיון הבא .וכולנו צריכים לזכור את זה. הנקודה של התמדה בלא זמן בטל ובלא דברים
שחכמי ישראל באר"י אמרו שיש בזה הצלה .וגם בטלים ,אלא להשתדל שהזמן יהיה מוצלח ללימוד
העניין של לדאוג לקידוש ה' .ועל קידוש ה' כתוב ביטחון בעמלו ועמל לפי כוחו התורה ,ובענינים שצריכים עבורו ולא ילך לבטלה.
כמה זה גדול העניין הזה ,וחילול ה' זה חמור מאוד.
וצריך לבנות את זה לכל החיים שיהיה בהתנהגות נקודה רביעית ,המדרש בשיר השירים עה"פ 'אם אע"פ שהרבה חידושים נאמרו על ידי הבחורים
תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת אבל זו לא היתה ההנהגה בישיבה לחפש חידושים,
של בני תורה. ד' ודעת אלוקים תמצא' אומר ,משל למי שאבדה לא כמו אלו שמחפשים חידושים ומגדלים באוויר
לו מרגלית בתוך ביתו שמא אינו מדליק כמה נרות
צריך להדגיש עכשיו את הענין של הקבלות ,לקבל וכמה פתילות עד שימצאנה? עכ"ד .ומקשים מה ומניחים הסברא הישרה.
קבלות עכשיו לבנות את החיים על דרך התורה. מוסיף המדרש על דברי הפסוק הרי זה מה שאומר
בפרט בזמנינו שכל חכמי ישראל צועקים שיש מגיפה תורה בעמלות זה טל תחיה על כל עם ישראל
של 'טכנולוגיה' שהרבה הרבה נפלו בזה וחשבו הפסוק ,אם תבקשנה ככסף .ומה ההוספה בזה.
ש'אצלי זה לא יעשה נזק' ולמעשה ,רבים חללים הדגישו בישיבה הרבה עמלות בתורה ,אפילו מי שיש
הפילה! אז צריך עכשיו בישיבה בשנות העמלות ואמר בזה הרבי מקוצק ווארט נפלא שצריך לזכור. לו מוח טוב וכישרון טוב צריך עמלות! צריך לזכור,
בתורה לקבל קבלות לא רק לזמן הישיבה אלא לקבל אם יבוא מישהו ויגיד לכם שבמקום הזה יש מטמון ומרנן ראשי הישיבות דיברו הרבה בזה ,מדברי רש"י
קבלות לכל החיים ,איך אני רוצה להיראות בעוד של מאה מיליון טמון בקרקע כאן ,ומי שיחפור ימצא בתחילת פרשת בחוקותי שאם חסר בעמל התורה
את זה .והוא איש נאמן כבי תרי ,והאדם חופר, סופו יורד ויורד ,ואח"כ ח"ו יכול לבוא מזה מטה
שלושים שנה ,איך להתנהג. והשמש זורח עליו והוא מזיע ועמל ,ולבסוף הוא
לא מוצא .הרי אחרי הרבה השתדלות הוא יפסיק מטה להיות כופר.
הקב"ה יעזור שכל זה יהיה עילוי נשמה לאלו אותם
קדושי עליון ,קדושי עליון ממש ,שנהרגו על קידוש ויאמר אני לא אחפש עוד. וצריכים לידע בחורי ישיבה ,כי אע"פ שהרבה מכלל
ה' .בספר המגיד כתוב שהבית יוסף שאל למה הוא ישראל השומרים תורה ומצוות חסר להם בעמלות
לא זוכה למות על קידוש ה' ,והמגיד ענה לו שכלל אבל לו יצויר ,שהוא יודע שזה טמון בקרקע פה! בתורה ,אבל זה שיש ציבור של בחורים ואברכים
ישראל צריכים את התורה שלו ,והקב"ה רוצה שהוא הוא ראה לפני כמה שעות מישהו הטמין את זה שעמלים בתורה זה נותן כוח תחיה לכל עם ישראל!
יישאר בעולם .ואנחנו צריכים לדעת שהקב"ה רוצה פה ,והוא ראה שאף אדם לא בא לחפור .הרי בודאי
שנשאר בחיים להיות עמלים בתורה ,ועל ידי כך ובודאי הוא יחפור ויחפור עד שימצא את זה ולא שחס ושלום לא ירדו מטה מטה.
יפסיק .אמר הרבי מקוצק זה מה שאומר המדרש
יבוא המשיח אכי"ר. אם תחפשנה כמטמונים אבל תדע שזה 'מי שאבדה אם כלל ישראל היה חסר בעמלות בתורה לגמרי,
היה כלל ישראל כמו עץ יבש מול רוח נושבת של
13 כל מסית ומדיח ,כמו שהיה בגרמניה באותם ענינים
של רפורמה שהרבה במדינה שם נתפסו לפריקת
שאלות לחידודא שנערכו ע"י הרבנים הגאונים ר' יעקב
יונגרמן שליט"א ור' אהרן חיים הופנר שליט"א מרבני
הכולל שע"י הישיבה הקד' במודיעין עילית ,מתוך הסוגיות
הנלמדות בין כותלי היכלי הכוללים שע"י הישיבה הקד'
להתבשם מאוויר הפסגות ולצלול אל עמקי ההוויות.
ד .בענין “מיעוט שאינו מצוי בטריפות” א במקור דין “חזקה”
ברש”י (חולין י”ב א’ ד”ה פסח) מבואר ,דבבהמה צריך לבדוק רק טריפות בגמ’ (חולין י’ ב’) ילפינן דין “חזקה” מבית המנוגע שהכהן יוצא מהבית
המצויות ,אבל מיעוט שאינו מצוי אין צריך לבדוק .ומעשה בבעל ומטמא ,ולא חיישינן שנתמעט הנגע ,ומוכח דאזלינן אחרי חזקה
בהמה שהביא את בהמתו לשוחט לשחוט ,והשוחט אע”פ שלא שהנגע נשאר שלם .וצ”ע דבבית המנוגע יש “חזקת הגוף” שגוף
היה צריך לבדוק טריפות שאינם מצויות הוא החמיר לבדוק וגילה הבית לא השתנה ,וא”כ איך הגמ’ מוכיחה דין חזקה מבית המנוגע,
שהבהמה טריפה ,ובעל הבהמה תובע את השוחט שהפסידו ממון, דלמא רק חזקת הגוף מועילה ולא שאר חזקות ,וכדמצינו בתוס’
(כתובות ע”ה ב’) דחזקת הגוף אלימה יותר משאר חזקות (דזהו חזקה
והשוחט טוען שהצילו מעוון טריפה באונס ,ויל”ע מי צודק?
בשורש הספק)?
ה .בענין נתינת “זרוע לחיים וקיבה”
ב .בענין “רובא וחזקה רובא עדיף”
במתני’ (חולין ק”ל א’) שנינו ,הזרוע והלחיים והקיבה נוהגים בארץ
ובחו”ל ,בפני הבית ושלא בפני הבית .ובגמ’ (שם קל”ד ב’) מבואר ,דבדין התוס’ (חולין י”א א’) כתבו ,דמקור הדין דרובא וחזקה רובא עדיף הוא
“לחי” כלול ג”כ הלשון שצריך ליתן לכהן .וצ”ע איך אברהם אבינו מפרה אדומה ,דמכשירים את הפרה מדין “רוב” בהמות לא טריפות,
נתן למלאכים ג’ לשונות של בקר (כמבואר בגמ’ ב”מ פ”ו ב’ וברש”י פר’ וירא) וזהו מועיל כנגד “חזקת טמא” שיש לאדם שמזים עליו .וצ”ע דבפרה
הרי אברהם אבינו קיים את כל התורה כולה (יומא כ”ח ב’) והיה צריך אדומה מלבד חשש “טריפה” יש ג”כ חשש “נבילה” דשמא היא
ליתן את הלשון לכהן .ואין לומר ,דלא היה לו כהן מזרע אהרן ,דהרי נקובת הושט ,ונמצא דהרוב שמכשיר את הפרה הוא כנגד ב’ חזקות,
רש”י (לך לך י”ד כ’) כתב ,דאברהם אבינו נתן מעשר ל ֵשם שהיה כהן גם כנגד חזקת אינו זבוח (שיש בנבילה) וגם כנגד חזקת טמא (שיש לאדם
שמזים עליו) ואיך מועיל הרוב כנגד ב’ חזקות ,הרי יסד הריב”ש (סי’
(יעויין בגמ’ נדרים ל”ב ב’)?
שע”ט) דרוב מועיל רק כנגד חזקה אחת ולא כנגד ב’ חזקות?
ו .בענין ברכה על “שחיטת בן פקועה”
ג .בענין “רוב כנגד ב’ חזקות”
בגמ’ (חולין ע”ה ב’) מבואר ,דבן פקועה אינו צריך שחיטה דניתר
בשחיטת אמו ,אך אם הבן פקועה הפריס ע”ג קרקע הוא צריך הריב”ש (סי’ שע”ט) יסד ,דרוב עדיף רק על חזקה אחת ,ולא על שני
שחיטה מדרבנן ,מפני החשד שיחשבו שאוכל בלי שחיטה .וצ”ע חזקות .וצ”ע דהנה יל”ע מהו הטעם דרובא וחזקה רובא עדיף ,וביאר
דהנה בשו”ת הרשב”א (ח”א סי’ תקכ”ה) מבואר ,דמברכים ברכת מורנו רה”י הגרש”ב סורוצקין שליט”א (בשיעור בהיכל הכולל מודיעין
המצוות על שחיטה זו שהיא מפני החשד ,ומדוע הרמ”א (או”ח סי’ עילית) דרוב זהו “בירור” שמברר את המציאות וחזקה זהו “הנהגה”
תרע”א ח’) כתב ,דכשיש ב’ פתחים וצריך להדליק בשניהם נר חנוכה כשיש ספק ,והוכיח מורנו רה”י שליט”א דחזקה זהו “הנהגה”
מפני החשד ,דאין מברכים על ההדלקה בפתח השני שהיא משום מלשון הגמ’ חולין י’ ב’ “אוקי מילתא אחזקיה” ,וכן הוכיח דרוב זהו
“בירור המציאות” מלשון הגמ’ חולין י”א א’ “זיל בתר רובא” ,וזהו
חשד? הטעם דרוב עדיף על חזקה דאחרי שהרוב מברר את המציאות כבר
אין ספק ולא שייך דין חזקה ,וא”כ לפי”ז צ”ב ,דיועיל הרוב גם כנגד
ב’ חזקות?
14
דלולי דין רוב היה צריך להביא אחרת מספק .ולכאורה הוא מדין ז .בדיקת הסכין אחר השחיטה
ספד”א לחומרא.
יש להקשות לדעת הרמב”ן חולין י’ א’ בדעת רב הונא שגם אם
וצ”ע ,דהלא גם אילו יביא אחרת לא יצא בבירור מן הספק ,דשמא נבדקה הסכין קודם השחיטה חייב לחזור ולבודקה אחר השחיטה
אף היא נטרפה ,ומה שייך לומר בזה ספד”א לחומרא ,וצ”ע. שמא נפגמה בעור ,ואם אבדה הסכין השחיטה פסולה ,איך אפשר
לברך על השחיטה עובר לעשייתה ,ניחוש שהסכין תיפגם ,דאם
יא .גזל מתנות כהונה חיישינן לענין כשרות השחיטה כ”ש דניחוש שלא לברך מספק,
וצ”ע( .עי’ מפרשי הטוש”ע יו”ד סי’ כ”ח ס”כ שהקשו כעי”ז ,אלא שתירוצם לא יועיל לד’
קיי”ל (חו”מ סי’ ל”ד סעיף ז’ וסכ”ט) שגזלן נפסל לעדות עד שישיב את
הגזילה וישוב בתשובה. הרמב”ן אליבא דרב הונא).
ויל”ע בגזל מתנות כהונה ,לפי מה דקיי”ל (בחולין ק”ל ב’ ושם קל”ה א’ ח .רוב לאיסור מטעמים שונים
ורש”י שם בד”ה פטור ובתוס’ שם קל”ז ב’ בד”ה עד) שהגוזל מתנות כהונה פטור,
ברמ”א חו”מ סי’ כ”ה ס”ב מבואר לענין רוב דיינים ,דאף אם פסקו את
האם נפסל לעדות. הפסק מטעמים שונים ,אזלינן בתרייהו וחשיב רוב .ובשו”ת נובי”ת
ואת”ל שנפסל ,יל”ע האם צריך להשיב את הגזלה כדי לחזור
לכשרותו ,ועיין( .עי’ ראשונים חולין ק”ל ב’ שדנו האם חייב לצאת ידי שמים ,ועי’ חו”מ סי’ ג’ הביא שיש מגדולי הפוסקים שנחלקו על הרמ”א.
ויל”ע בכיו”ב בדין עשר חנויות ,באופן שג’ חנויות מוכרות בשר
בשטמ”ק ב”ק נ”ו א’ בשם המאירי ובביאור הגר”א חו”מ שם ס”ק ס”ו ,וע”ע ספר משפט נבילה וג’ בשר טריפה וד’ מוכרות בשר כשר ,האם חשיב רוב
לאיסור ,או דדיינינן לכל איסור בפ”ע והוי רוב להיתר .ועיין( .עי’ שערי
ערוך להגרז”נ גולדברג זצ”ל סי’ ל”ד ס”ז ס”ק מ’ ואילך שהאריך בנידון).
ישר שער ד’ פ”ט).
יב .לא תגזול במתנות כהונה
ט .הילפותא מפסח לדין רוב
האפיקי ים ח”א סי’ מ”ב הביא שהגדול ממינסק הוכיח (מרש”י בבכורות
ל”ו ב’ בד”ה הכי השתא) שהמעכב מתנות כהונה ואינו נותנן לכהן ,עובר בחולין י”א א’ למדו דין רוב משבירת עצם בפסח ,דאמר רחמנא
ועצם לא תשברו בו ,וניחוש שמא ניקב קרום של מוח ,אלא לאו
בלאו דלא תגזול.
והנה במכות ט”ז א’ מבואר שאין לוקין על לאו דלא תגזול כיון משום דאמרינן זיל בתר רובא.
שהוא ניתק לעשה ,שיכול להשיבו או לשלם דמיו ,ולא משכח”ל וצ”ב ההוכחה ,דהרי מדאורייתא מותר לשבור העצם ע”י גוי או קטן,
אופן שילקו על לאו זה. ואיך אפשר ללמוד מהכתוב ,וצ”ע( .עי’ שו”ת רעק”א תניינא סי’ קל”ב).
וקשה ,דלכאורה משכחת לה בשאכל מתנות כהונה קודם שנתנן
לכהן ,דעבר אלא תגזול ,ואינו חייב לשלם כמבואר בחולין ק”ל ב’. י .הילפותא מעגלה ערופה לדין רוב
(עכ”פ ללישנא קמא דפטור אפילו מלצאת ידי שמים ,עיי”ש בתוס’ ד”ה ואב”א) .וצ”ע.
כבר מטו בי מדרשא בשם א’ האחרונים (הו”ד בספר גור אריה יהודה חלק
(ע”ע אפיקי ים שם).
השו”ת סי’ ז’ אות א’ ובספר עין התכלת אות מ”א ובספר ליקוטי אורה (למו”ר הג”ר יחיאל
יג .החזקת תורה במתנות כהונה
פלק שליט”א ראש הכולל במודיעין עילית) שבת קל”ז א’) דלא אמרינן ספיקא
בכתובות ק”ה ב’ איתא ,כל המביא דורון לתלמיד חכם ,כאילו מקריב דאורייתא לחומרא בספק מצוה אלא היכא שלאחר עשייתו יצא
ביכורים. בבירור מכלל הספק ,משא”כ באופן שגם אם יחמיר אכתי יעמוד
ובפשוטו המכוון הוא שעיקר ייעודם של מתנות כהונה הוא בספק ,אין חיוב להחמיר שמא יעלה בידו לקיים המצוה.
להחזקת תורה ,וכדאיתא בחולין ק”ל ב’ שאין נותנין מתנות כהונה ויש להקשות ע”ז מחולין י”א א’ ,דפריך מנא הא מילתא דאמור רבנן
לכהן עם הארץ ,שנאמר ויאמר לעם ליושבי ירושלים לתת מנת זיל בתר רובא ,ולהלן איתא ,רב ששת בריה דרב אידי אמר ,אתיא
לכהנים וללוים למען יחזקו בתורת ה’ ,כל המחזיק בתורת ה’ יש לו מעגלה ערופה דאמר רחמנא הערופה כשהיא שלמה תיהוי ,וליחוש
דלמא טרפה היא ,אלא לאו משום דאמרינן זיל בתר רובא .ומבואר
מנת ,ושאינו מחזיק בתורת ה’ אין לו מנת. ברש”י (סוד”ה שלמה תהוי) דאם היא טרפה צריך להביא אחרת .ומשמע
אכן צ”ב למה אמרו כאילו הקריב ביכורים דוקא ,ולא שאר מתנות
כהונה ,ועיין( .עי’ עיון יעקב בכתובות שם ומסילת ישרים פרק כ”ו).
תשובות לאחת מהשאלות שנתקבלו מהקוראים
בענין עגל שנולד עם שני ראשים
ומה שנסתפק אם צריך לשחוט ב' ראשים ,ואם יש בזה פסול "שהיה" שאלה
לכאורה נראה דכיון דיתר כנטול צריך לשחוט רק ראש אחד ורק מספק
צריך לשחוט שניהם ,וא"כ לא שייך לדון בזה "שהיה" כיון דממ"נ נשחט מעשה בעגל שנולד עם שני ראשים וצווארים דבוקים ,ולכאו' דינו
"כטריפה" כעין המבואר בגמ' (בכורות מ' א') דבהמה שנולדה עם
כהלכתו. אצבע יתירה זהו "כנטול" והיא טריפה .אך יל"ע ,דבגמ' (חולין קל"ה ב')
ב] הרה"ג ר' פ .שיינברגר – כולל עטרת שלמה – כלל חסידי – ירושלים: מבואר ,דטריפה ששחטוה מועיל השחיטה לטהרה מנבילה ,ויל"ע כאן
לכאורה לא מסתבר דשחיטת ראש אחד יועיל לה לטהרה ,דלא נפק בעגל שנולד עם שני ראשים כמה צריך לשחוט כדי לטהרה מנבילה,
חיותא בסימנים ,אמנם י"ל ,דבשחיטת ראש אחד חשיב "חציו שחוט" האם די לשחוט ראש אחד או שצריך לשחוט ב' ראשים .וכן יל"ע,
ושפיר שייך אח"כ לשחוט גם את הראש השני ,וכדמצינו כעי"ז בגמ' בפסול "שהיה" האם יפסול שהיה בין שחיטת ב' הראשים ונמצא שלא
חולין ע"ה א' לגבי שחט בהמה טריפה ומצא בן ט' חי ,דמועיל שחיטה
יהיה טהרה מטומאת נבילה?
נוספת בולד ,יעו"ש בתוס'.
ג] הרה"ג ר' חיים וייס – כולל עטרת שלמה – בוגרים ב"ב: תשובות
לכאורה לא יועיל בזה שחיטה כלל ,דבשו"ת בית הלוי (ח"ב סי' כ' אות
ד') כתב ,דעוף דשחיטתו בסימן אחד אם נפסק בו סימן אחד לא מהני א] הגאון רבי יצחק דב שכטר – ר"מ בישיבת קול-תורה ירושלים:
שחיטה בסימן השני לטהרו מדי נבילה ,דאין שחיטה אחר שחיטה, מש"כ בעגל הנולד בב' ראשים דלכאורה דינו "כטריפה" ומדמה זאת
ולפי"ז גם כאן בעגל שנולד עם ב' ראשים מכיון דראש אחד נחשב לבהמה שנולדה עם אצבע יתירה ,באמת הדבר מפורש במנחות ל"ז ב'
"כנטול" הוא כשחוט ,ולא יועיל שחיטת הראש השני דאין שחיטה דתינוק הנולד עם ב' ראשים הוי "טריפה" ,וכתבו שם תוס' הטעם דכל
אחר שחיטה. יתר כנטול דמי.
יושבי בית המדרש מוזמנים להציע את תשובותיהם בלשון קצרה וברורה ולשולחן בפקס 1533-6164903או בדוא"ל[email protected] :
חלק מהתשובות תפורסמנה אי"ה בגליון הבא15 .
"רמוארישורהביישיבה זצ"ל
רצ+ה שנבנה ישיבה
שתחנך את המצויני+ם
להגיע למקסימום שהם יכולים
לא להסתפק ב+הצלחה,
א+ללשאאוף לשלימו+ת"
16
הרב י .קלמן אבל יחיד לנו ,בני "עטרת שלמה"
זכינו .היה לנו אב זקן. • במשך שנים ידו לא משה מידו
רבן של כל בני הגולה ,היה עבור "עטרת שלמה" אב של ממש .קשר עז -עשרות שנים קיבל מורינו ראש
ובל ינתק שרר בין מורינו ראש הישיבה שליט"א לארי הזקן שאת אורו הישיבה הגאון רבי שלום בער סורוצקין
חסרים אנו מזה ארבע שנות יתמות .מקשר זה עלו וצמחו ,בהדרכתו שליט"א מרשכבה"ג מרן ראש הישיבה
הגאון רבי אהרון יהודה לייב שטיינמן
ובהכוונתו הבלתי פוסקת ,היקפי ריבוי תורה ועמלה ללא שיעור. זצוקלה"ה ,אבי תופשי התורה להקמת
ראשית הקשר ,שללא כל גוזמא חולל תפנית היסטורית בעולם התורה, תורה בישראל ולהעמדת תלמידים •
החל לפני למעלה מעשרים שנה .מורינו ראש הישיבה הגרש"ב
סורוצקין שליט"א עמד באותה העת בראשות ישיבות עטרת שלמה, ממנו אבן היסוד וההדרכה לכל צורות
ישיבת אור אליעזר וכולל ארץ הצבי בעיר בית שמש ,כשהוא קיבל ישיבותינו הק' ,ובהדרכתו למורינו ראש
טלפון מהבית בחזון איש 5בו הוא התבשר כי מורו ורבו המובהק הישיבה שיבדל"ח ,נוצקו דרכי מסירת
מרן ראש הישיבה זצ"ל מבקש שראש הישיבה הצעיר -יסור לביתו.
התורה לדורינו • ערב יום השנה הרביעי
ראש הישיבה שליט"א שם את פעמיו לבני ברק ,שם שח מרן זצ"ל
כי 'לאחרונה הגיעו אלי בני עלייה מצוינים מהעיר ביתר וממקומות להסתלקותו של מרן אבי הישיבה זצוק"ל
נוספים וסיפרו כי אין הם מוצאים כוללים כלבבם ,וחשבתי לבקש עלינו למעונו של מורינו ראש הישיבה
שליט"א לשיחה מיוחדת ,ולגמנו מעט
ממך לפתוח את מקומות התורה האלו'. מן הים שדלה ומשקה ממשנתו של רבינו
ראש הישיבה שליט"א הביט על מרן זצ"ל כאומר 'תורה היא וללמוד מרן ראש הישיבה זצ"ל • כוח המשלח
אני צריך' .ומרן זצ"ל ענה בשני מילים :הגיע הזמן!
מרן זצ"ל השתתק וחתם .אותה בת-קול מכרזת מסוף העולם ועד
סופו מאותו היום ועד עתה את הזמן שהגיע ,ומיני אותה השעה לא
עמד שום מעצור ושום גבול להקמה הגדולה הקמת בריח התיכון
של עולם התורה -ריבוי תורה ודעה את ד'.
עד יומו האחרון נשא מרן זצ"ל את משא הישיבה ביום ובלילה ,הוא
סיתת בידיו את הבית הגדול הזה לד' ולתורתו ואותה הרוח חופפת על
כל היכלי הישיבה הקד' .הוא בנה את הישיבה ב'ידא ארכיתא' דידיה
שעמד על גביו ,ובשליחות הנאמנה שהטיל על כתפי תלמידו המובהק
מורינו ראש הישיבה שליט"א להקמת תורה ולהעמדת תלמידים.
מרן זצ"ל ניווט הדריך ופילס את דרכה של הישיבה ובניה ,הוא כיתת
את רגליו לחזק את תלמידי הישיבה ,הוא דאג לכל תלמיד ותלמיד,
והוא נשא את העול העצום על כתפיו בחיבה .כקברניט האומה כולה,
מקום היה לכל בליבו הרחום ,אך בבת עינו של מרן זצ"ל הייתה
הישיבה הקד' על כל היכליה.
אחרי ארבע שנים לעלותו בסערה השמימה ,הגעגועים אל דמותו
שהאירה לעולם כולו ועמדה כעמוד אש לפני המחנה ,שלחו אותנו
למעונו של מורינו ראש הישיבה הגאון רבי שלום בער סורוצקין
שליט"א ,שנעתר לבקשתנו וניאות להביאנו אל חדרי משכיותיו
ולשוב לצפוני לב .אל חלקיק מאותם אלפי שעות בסמיכות למרן
זצ"ל ,לראיה הצרופה להוראות והדרכות החינוכיות בדרכו ובמשנתו
של מרן אבי הישיבה זצ"ל ,כפי שקיבל מפיו.
במשך שנים העלה מורינו ראש הישיבה שליט"א שאלות חינוכיות
התמודדויות והתחבטויות בהנהגת הישיבות ובהעמדת
תלמידים ,דלה -ומשקה לעדרי עדרים .ובימים אלו בהם
הודלקה המנורה בפך השמן הטהור החתום בחותמו של
הכהן הגדול ,מנסים אנו בשורות אלו להיאחז בשיירי
השמן החתום בחותמו של כהן גדול.
17
אמנם לא תמיד ניתן להקיש ממקרה חייו האחרונות ,אלא שבמהלך צורת ישיבה
לחבירו .לדוגמא ,כששואלים כל דבר קטון השנים שקדמו להקמה כבר כיוון
כגדול ,גם שאלות של הכרעה מידית כמו הורה והדריך את כל תהלוכותיה בפתח השיחה הנדירה ,עולה תפיסת
הנושא של השתתפות בלוויות של גדולי בבחינת הוראה לדורות .יתכן שהיום צורת בנינה הנכונה והראויה של
ישראל זצ"ל -זו הרי שאלה כבדת משקל הצעירים לא יודעים עד כמה הכל ישיבה ואבני יסודה ,על פי משנת
של ביטול תורה דרבים ,ובכל פעם ופעם
היינו שואלים .לפעמים הוא הורה שכן נקבע על פיו. מרן ראש הישיבה זצוק"ל.
ולפעמים הוא הורה שלא .כך היה פעם
אחת שנפטר אחד מגדולי ישראל זצוק"ל למעשה ,הנושא של ישיבה-גדולה היה אזכיר נקודה אחת שבעיני ראש הישיבה
בעת שהיה זמן שמחה של מצוה בישיבה, על שולחנו של הראש ישיבה זצ"ל במשך זצ"ל היו תנאי הכרחי לישיבה ולצמיחה
והוא הורה לי לקיים את השמחה כרגיל. הרבה מאוד שנים .במשך שנים הוא הדריך
ודיבר על זה כל העת :איך צריך להיות של תלמידים בני עלייה.
מרן ראש הישיבה זצ"ל השפיע מקום תורה ,איך בונים תלמידי חכמים, ראש הישיבה זצ"ל היה מדבר הרבה על
על כל הדור גם בנושא תפקידו של ואיך 'עושים בני תורה' ,עד שהוא הכריע כך ,שבחור נמצא בישיבה צריך להיות
מרביץ תורה לתלמידים .שמועה שהגיע הזמן שצריך לפתוח את הישיבה. לו טוב ,הוא צריך להיות שמח בישיבה.
רווחא בישיבה שמהנחיותיו עולם התורה כולו צעד לאורו באינספור וכפועל יוצא מכך ,גם צריך לתת לבחור כבוד
המפורטות ביותר נוצקו המושגים הכרעות ,אך זכינו ביותר ,שרוב או כמעט ומקום ומעמד מכובד שירגיש טוב בישיבה.
החדשים ,בכך שמרביץ תורה כל ההנהגות בישיבה ,יש לנו עליהם מסורת ראש הישיבה זצ"ל אחז שאליבא דאמת
צריך להקדיש את מחשבתו וזמנו מהראש ישיבה זצ"ל .הכל הושתת ונבנה על זו הצורה הנכונה ,והצורך שיהיה שמחת
לתלמידים גם מעבר למסירת
פיו .זה כולל הן את ההנהגות הכלליות של חיים במקום ושלתלמידים יהיה טוב זה לא
השיעור. הישיבה -מה היא ישיבה ,מה היא צורה בשביל לפתור בעיות ,אלא זו צורת החינוך.
של ישיבה ומה היא צורה של מקום תורה ככה צריך לגדול ,שהתלמידים יהיו בשמחה.
אשיב במעשה שבדידי הווה .פעם אחת בכלל ,הן בנושא של מושגים של גדלות על כן זו הצורה הנכונה של ישיבה -לדאוג
כשהייתי אצל ראש הישיבה זצ"ל ,נכנס בתורה והשגות של עיון אמיתי ,הן בנושא שיהיה שמחת חיים לבחורים ויהיה טוב
מרביץ תורה שהגיע לדבר עם על איזה שיהיה מושגים של ידיעת התורה והענין
ענין מסוים שהיה לו עם תלמידיו ,ותוך כדי של החזרות ,הן בנושא של יראת שמים לבחורים.
הדברים הוא התבטא' :לתלמידים שלי צריך בישיבה ,והן בנושא של הנקיות והניתוק. זכורני כעת ,שאחד עלה למעונו של ראש
להיות הכרת הטוב ,אני מוסר נפש בשבילם'. ראש הישיבה זצ"ל גם הדריך אותנו הישיבה זצ"ל להתייעץ ,שרוצה לשלוח את
שאל אותו ראש הישיבה זצ"ל :במה אתה שההקמה של הישיבה תהיה למקום תורה בנו לתלמוד תורה של הישיבה ,ואלא מאי?
מוסר נפש? אז הוא ענה :מסרתי נפש על למצוינים דווקא שינצלו את כל כוחותיהם. הוא שמע שבתלמוד תורה של הישיבה
השיעורים כל השנים .אמר לו ראש הישיבה ראש הישיבה זצ"ל הנחה בפירוט ,והסביר 'יותר מידי שמח' ,הוא שמע שזה חיידר
זצ"ל" :להכין שיעורים זה לא נקרא למסור שמקום תורה בו התלמידים ברמה גבוהה שמח ,והוא נכנס לשאול אם יש בכך בעיה.
זה משפיע על כולם בכל תחומי העלייה, ראש הישיבה זצ"ל הרים את העיניים ושאל
נפש על התלמידים". ולא להיפך .הוא הדין בהנהגות היום יומיות אותו בזה"ל :מה אתה רוצה שיהיו עצובים?
ממש .לא נעשה דבר בישיבה מעולם בלא
בעיני ראש הישיבה זצ"ל ,תפקידו של ראש לשאול את הראש ישיבה זצ"ל ,ועד היום כל ילדים צריכים לשמוח ולהשתולל!
ישיבה וכל מרביץ תורה ,הוא למסור נפש הנעשה בישיבה הוא מה שנותר לנו מסורת.
על התלמידים במובן שדואג להם שיוכלו כידוע הוראת מרן זצ"ל להקים
לגדול ,לגדל אותם! שיעורים והרבצת תורה את הישיבה הגדולה היתה בשנות
בעיניו לא היה מסירות נפש על תלמידים.
להתמסר לתלמיד פירושו :לדאוג לו בכלל
ובפרט ,לעזור לו אם עובר עליו משהו ,לעזור
לו -כפשוטו -לגדול תלמיד חכם.
אם אכן עיקר התפקיד של המחנך
הוא לעזור לגדילת התלמיד ,האם
חלק מתפקידה של הישיבה הוא
למנוע מהתלמידים ניסיונות?
בוודאי .כפי שאמרנו ,ההסתכלות של
ראש הישיבה זצ"ל על מקום תורה ,כמו
על תפקידם של מרביצי תורה ,לא היה
רק כמקום של חינוך לגדלות בתורה,
או לעמקות וידיעת התורה ,למרות שזו
המהות .אלא הוא ראה גם את התפקיד
של מרביצי תורה 'לחנך' ,להמעיט ולחסוך
18
את הבחור .לא תפקיד של להרביץ תורה מבואר ומוכח כאן ,שכיון שהמקסימום של מהבחורים ניסיונות .הוא ראה בזה חשיבות
בלבד ,ולהתמסר לתלמידים כפשוטו זה בכל תורה זה לדעת ולענות מיד ,בלא גמגום ,אז עצומה .תמיד היה אומר ,כי הבקשה
אם אתה לא יודע את התורה באופן הזה, הראשונה שאנחנו מבקשים כל יום זה 'ואל
ענין וענין. חסר לך בכל המצוות תלמוד תורה .משום תביאנו לידי ניסיון' .דבר ראשון מבקשים
ראש הישיבה זצ"ל אמר לי פעם נוהג שהמצווה היא להגיע למקסימום שאתה
שבעולם הוא ,שבמקומות תורה הטובים יכול ,ואם אתה יכול להגיע למקסימום הזה שלא יהיה ניסיונות.
יוצאים תלמידי חכמים מופלגים ,אבל כמה ואתה לא מגיע ,אז החיסרון הוא בכל התלמוד
הם ,עשרים אחוז מהישיבה ,ושאר התלמידים תורה ,כי המצווה היא להגיע למקסימום שלך. זו גם הסיבה שהראש ישיבה זצ"ל ראה
מה איתם? הרי משקיעים רק במצוינים .ואז לא רק שחסר את ההבדל בין היכן שאתה חשיבות עצומה בזה שהישיבה נפתחה
הוא התבטא" :זה צריך להיות הפוך .תפתח נמצא למקסימום שאתה יכול ,אלא חסר בכל במקום מבודד ,במקום שאפשר לשקוע
השיעור קומה! אם אתה לא מגיע למקסימום בלימוד ולהתעלות .כשסיפרתי לו לפני
ישיבה ששמונים אחוז יהיו המצוינים". של היכולת שלך אז חסר לך בכל העלייה פתיחת הישיבה על הסייעתא דשמיא
והשיעור הקומה הרוחני שכבר הגעת אליו. העצומה שהצלחנו להקים את הישיבה
מהו הגדר של 'הרבצת תורה' באופן וממילא זוהי הצלחה :ראש הישיבה זצ"ל במקום מבודד ומנותק ,הוא התפעל מאוד
השלם והגבוה? חינך אותנו שהצלחה של תלמיד ,זה להגיע שיש אפשרות כזאת היום של ניתוק מענייני
העולם ואפשרות של התמסרות מוחלטת
באופן כללי ראש הישיבה זצ"ל זלזל מאוד איתו למקסימום שהוא יכול!
במה שרגילים להגיד היום על אנשים שהם ובאמת הדברים ,הוא זצ"ל רצה שנבנה לתורה בלי מפריעים.
'מוסרי נפש' .מקרה אחד בלבד זכור לי שהוא ישיבה שתחנך דווקא את המצוינים להגיע
אמר לי על מישהו שהוא 'מוסר נפש' .היה למקסימום שהם יכולים .לא להסתפק אציין דוגמא לנושא ההרחקה מהניסיונות.
זה אחרי פטירת ראש ישיבת מיר הגרנ"צ בהצלחה בעלמא ,אלא לשאוף לשלימות. אצלנו בישיבה"ק הבחורים לא אוספים כסף
פינקל זצ"ל והוא אמר לי "הוא מסר נפש על כי מצוינים יכולים לגדול טוב בכל מקום, לשום מטרה שהיא ,לא בישיבות קטנות
תורה ,הוא תנא ומתני" ,והוסיף ,רבי נתן צבי אבל הצלחה אמיתית היא לא שבעים אחוזי ולא בישיבות גדולות ,וזה היה הוראה של
לא היה לו גוף ,הוא מסר נפש על תורה! יש הצלחה של תלמיד מצוין ,אלא מאה אחוזי הראש ישיבה זצ"ל .כמובן שאין דנים אפשר
בודדים ,הוא אמר ,שהם לא מעל כל הדור משאי אפשר ,אבל מעצם הדבר לא היה ניחא
הצלחה של היכולות שלו ,המקסימום שלו, דעתיה ,והסביר לי בעומק מופלא בכוחות
רבינו מרן ראש הישיבה זצ"ל בכניסתו לישיבת אור אליעזר השלמות שלו .זו הצלחה אמיתית. הנפש :אתה עלול לתת לבחור ניסיון בממונות,
בבית שמש ,לברית לבן מורינו ראש הישיבה שליט"א ולמה? בחור אוסף יום שלם או יותר כסף
דבר זה נוגע לכל חלקי ההצלחה של התלמיד, לצדקה ,הוא רוצה לנסוע ,הוא רוצה לקנות
אבל ההשפעה שלהם היא כמעט על כל הדור. הן בתורה ,והן בשאיפות והן במידות ובין אדם שתיה ,הוא רוצה לשלם עם זה משהו ,והוא
באותה הזדמנות הוא אמר לי' :אפילו מרביצי לחבירו ,וכך גם בבנין אישיותו של הבחור, יכול להורות היתר .יוצא שבפעם הראשונה
התורה הגדולים ביותר ,הרבצת התורה שלהם שיגיע בנוי כשהוא מקים את ביתו .הנקודה שהוא מתעסק עם ממונות אתה עלול לתת
היא לא תמיד ענין של הדור כולו ,אבל 'מסירת היא שבכל דבר צריך לחתור שיגיע למקסימום לו ניסיונות ,בגלל שיש לו הוראת היתר .הוא
תורה' מי שמוסר את התורה זה ענין של כל שהוא יכול .זה נקרא להצליח .ממילא פשוט לא לומד מזה זהירות בממון .נפלא ביותר!
כלל ישראל' .ואז הוסיף' :רבי דוד סאלוויציק שתפקיד המחנך והמרביץ תורה הוא לגדל
הוא מוסר התורה ,הוא כמעט אחרון במוסרי זה היסוד וזו הכוונה למעט ניסיונות
התורה .כי מוסרי תורה זה ענין אחר לגמרי לתלמידים .שחלק מהחינוך גופא ,הוא לחשוב
איך למעט ניסיונות לתלמידים.
ראש הישיבה שליט"א הזכיר
שתפקיד של מרביץ תורה הוא 'לגדל
את התלמיד' .האם יש דרך למדוד מהי
'הצלחה בחינוך'?
מה שהזכרנו בדרכו של ראש הישיבה זצ"ל
שהתפקיד של מחנך הוא לגדל את הבחור,
בנוי על רובד נוסף ועמוק יותר.
איתא בגמ' על צורת לימוד תורה 'ושננתם
לבניך שיהיו דברי תורה מחודדים בפיך שאם
ישאלך אדם אל תגמגם ותאמר לו אלא אמור
לו מיד' ,והרמב"ם בספר המצוות מביא את
ההלכה הזאת בעיקר מצוות תלמוד תורה ,לא
כדין נוסף על מצוות ת"ת אלא חלק ממצוות
תלמוד תורה .וזה קשה מאוד ,שהרי נתבונן
-מדובר על בן אדם שבכל מקום בתורה
יודע את התשובה ,בכל התורה כולה! וכל
החיסרון הוא שלא עונה מיד על השאלה
אלא הוא מגמגם ואז הוא עונה ,וזה חסר
בעיקר מצוות תלמוד תורה שלו .זה פלא.
19
את זה .נציין כדוגמא קטנה בלבד להלך אם להגדיל ,הוא אמר לי תגדיל ל'ל"ו מהרבצת תורה ,זה ענין של מסירת תורה
רוחו המרומם והמחייב את כל אורחותינו צדיקים' .אחרי זמן שאמרתי לו שהגדלנו בכלל ישראל' .זו היתה הפלגה נדירה
עד היום :הוא לא אחז מכך שהיו עושים כהוראתו ,הוא אמר לי עכשיו תגדיל ומופלאה בשיגו ושיחו של ראש הישיבה
בקעמפי'ם תכניות שלא היה בהם ריח של ל'ארבעים חסר אחת' ...וכך היה בכל פעם
יראת שמים .אפילו שיתכן כי במקומות זצ"ל ,רגע בלתי נשכח.
אחרים שאינם ישיבה אין בזה בעיה ,אבל ופעם.
ישיבה לא צריכה להיות שייכת לכאלה מטבע הדברים ,שיעור מורכב מכמה
ברור שיש גבול לגדול ולקטן ,והגדול של שכבות תלמידים .איך נכון וראוי
דברים. פעם ב"ה הוא הקטן של היום .אמנם לשלב ולהתאים את רמת השיעור
תורה נמסרת ברב ותלמיד ,בפרט בשנות
עניני חינוך ההתחלה של תלמיד זה נחוץ ממש ,אבל כך שכולם יקבלו את הראוי?
אין מטרה ב'קטן' .אדרבה ,שיעור גדול יש
ידוע שראש הישיבה זצ"ל היה חד בו מעלות מרובות מאוד ,ומצד המעלה ראש הישיבה זצ"ל הורה לי ,ששיעור
בדרא בהבנת נפש הדור .כיצד הדריך של השיעור והקשר עם הרב כל זמן שזה בישיבה צריך להיות מורכב בצורה כזו
והנחה על הצורך לדרבן ולהציב לא גדול מאוד ,זה לא חיסרון .כך שמעתי שהבחורים הטובים ייהנו ,שהבחורים
הבינוניים יוכלו להנות מחלק מהשיעור,
יעדים לתלמידים? מהראש ישיבה זצ"ל כסדר. והפחות כשרוניים יוכלו גם להבין חלק
מהשיעור ולהתמודד עם תוכן השיעור .אבל
למעשה בכל הנושא של פרסים או מלגות אגב ,מרן זצ"ל כמי שעמד בנשיאות לא יכול להיות בשופ"א שחלק מהבחורים
וכדומה ,יש בזה הוראה מהגאון לעשות כן הישיבה ,ביקש לפעמים לקבל
בשביל חינוך ,וכך קיבלנו מרבותינו .אבל לא יוכלו להבין את השיעור.
האמת היא שיש גמרא נפלאה במסכת תלמידים מסוימים לישיבה?
תענית בדף כ"ד .כתוב שם שרב נקלע וכן ביאר לי פעם ראש הישיבה זצ"ל -מה
למקום שהיה בצורת וגזר תענית ולא ירדו מעולם הוא לא נכנס לנושא של הקבלה ההגדרה של 'שיעור'? והשיב ,הבחורים
גשם ,עד שעלה שליח ציבור להתפלל לפני בישיבות ובכוללים ,נדמה לי שאף פעם הוא הטובים הם העולם הזה של המגיד שיעור
העמוד ואמר משיב הרוח ומוריד הגשם לא ביקש להכניס בחור .ואגב ,בנושא הזה שהוא נהנה מהם ,זה לא השיעור .הבחורים
והתחילו לרדת גשמים .שאל אותו רב מה של קבלת תלמידים ,שאלתי פעם את ראש הגרועים זה העולם הבא של המגיד שיעור,
מעשיך ,והשיב ,מלמד תינוקות אני לבני הישיבה זצ"ל לגבי הכוללים אם יש ענין שבזכותם יש לו עולם הבא ,זה לא שיעור.
עניים כבני עשירים ,ומי שאינו יכול לשלם לקבל אברכים שאינם מצוינים כראוי לרמה, ישיבה ושיעור זה הבחורים הבינוניים ,שהם
אני לא נוטל ממנו שכר ,ויש לי בריכות מצד גמילות חסדים ,זו טענה שנשמעת קצת עולם הבא למגיד שיעור ,וקצת עולם
של דגים (וכתב רש"י לפרנסתו) וכל ילד הרבה .השיב ראש הישיבה זצ"ל "יש לך
שפושע אני משחד אותו בדגים ומפייסו הזה למגיד שיעור ...זה שיעור.
עד שיגיע ללמוד .רואים אנו שכוחו של ישיבה ,לא 'בית יתומים'."...
רב שגזר תענית לא הועיל להוריד גשמים, מה היתה דרכו של מרן זצ"ל בנוגע
ואילו כוחו של אותו מלמד תינוקות הועיל, ראש הישיבה שליט"א הזכיר את להספק בישיבות?
החשיבות שיהיה לבחורים טוב
וזה הוריד שפע לעולם. בישיבה .זהו יסוד פשוט לכאורה, הגישה של ראש הישיבה זצ"ל הייתה,
אבל צריך אומנות הנפש כדי לדעת שההסתכלות של חינוך לתורה היא
אלא שלכאורה המעשה הזה ,שבו הוא שבחור ייצא תלמיד חכם! וכשזו הגישה
שיחד את תלמידיו בדגים כדי שיבואו לבטא אותו בפועל. אז ההסתכלות היא רחבה הרבה יותר .הוא
ללמוד ,הוא לא כדברי אנטיגנוס איש אמר בבדיחותא ,שיש ראשי ישיבות שהם
סוכו במשנה באבות 'אל תהיו כעבדים ראש הישיבה זצ"ל אחז שמסגרת של לומדים לאט מידי ,מכיוון שאת המשך
ישיבה צריכה להיות בנויה על יראת שמים,
ובנוסף ,גם דברים שאין בעיה שבחור יעשה הסוגיות הם לא יודעים...
מחוץ לישיבה -בישיבה לא כדאי להכניס
אחד הדברים שכידוע נדרשו
רבינו מרן ראש הישיבה זצ"ל מניח תפילין בראשית הדרך לשולחנו של מרן
לבן אחד מנדיבי הישיבה ראש הישיבה על ישיבתנו הק' ,היה
גודלו של כל שיעור.
אני שוחחתי על הענין הזה פעמים רבות עם
ראש הישיבה זצ"ל ,והוא לא אחז מהענין
של שיעור קטן כתנאי לגדלות כל יחיד.
בפרט במסגרות של מצוינים ,הוא אמר
שהמציאות היא שבמקומות תורה גדולים,
צומחים תלמידי חכמים .תמיד היה אומר
לי :תגדיל ,תגדיל.
בישיבה הק' אצלנו ,שהשאלה התעוררה
למעשה בכל שנה ושנה ,בתחילה שאלתי
אותו על שיעור של עשרים וחמש בחורים
20
שניים מתומכי הישיבה הקד' בחדרו של
רבינו מרן ראש הישיבה זצ"ל
עצום ומנחה דרך. החליפה שלו שהיא מרופטת ובלי צורה? המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס'.
והוא השיב 'כן' ,אמרתי לו -ומדוע לא קנית
זהו הכלל הראשון בחינוך ,שהוא צריך להיות לו? אז הוא התפלא' ,מהיכן יש לי כסף לשלם אבל נראה באמת ,כי אלו שני עניינים נפרדים,
באהבה וחיבה .אבל במה שנוגע לדור שלנו, לו' .אמרתי לו ,תשים לב איזה חינוך יש כאן כי אנטיגנוס דיבר על עבודה שהיא על מנת
חז"ל אומרים 'אלף נכנסים למקרא אחד יוצא בעקיפין ,לשעות של דיבורים יש לך זמן ,אבל לקבל פרס .כאשר עבודת עבד לרב היא
להוראה' ,ועל זה אמר ראש הישיבה זצ"ל" :זה לתת לו קצת כסף לעזור לו ,זה כבר השקעה בשביל פרס ,זה תרתי דסתרי .אבל אותו
היה פעם ,אבל בדור שלנו אי אפשר להסתפק גדולה מידי .מה המסר שהוא מקבל מזה? מלמד תינוקות ,הרי מדובר על 'זמן חינוך'.
בכך ,היום אנחנו צריכים להילחם על כל אחד הזמן לא חשוב ,אבל להוציא קצת כסף זה כשאנחנו מחנכים ילד אין המטרה היא בשביל
ואחד" .פעם היו כולם יראים ושלמים ,אבל כבר חשוב ...צריך לדעת שבכל צעד אנחנו הלימוד של עכשיו ,אלא במה שהוא מחנכו
היום שלדאבוננו רובא דרובא אינם שומרי מעבירים מסר מה חשוב יותר ומה חשוב לעתיד .החינוך הוא להרגיל ללימוד ,החינוך
תורה ומצוות ,בשביל שיהיה אחד לאלף של פחות ,והחינוך הטוב ביותר הוא שהם רואים הוא להרגיל את התלמיד ולהראות לו את
כוחותיו ויכולותיו ולעודדו .ממילא ,כשהמטרה
פעם -אנחנו צריכים אלף מתוך אלף. לבד מה חשוב בעינינו. היא לחנך אותו לעתיד לבוא ,הרי אדרבה! אם
על ידי הפרס והשוחד הוא מצליח לשדל אותו
האם ניתן לומר מה נכלל בחינוך ,על מה מרן ראש הישיבה זצ"ל היה מתבטא להשקיע את כוחותיו בלימוד ,הרי זה ענין אחר
צריך להקפיד ,ועל מה יש להחריש? על הנחיות חינוכיות מסוימות ,שהן לגמרי מדברי אנטיגנוס איש סוכו שמדבר על
מספרים שאצל מרן הרב מבריסק התקיימה לדורנו אנו? אחד שמקיים מצווה עתה לשם פרס.
אסיפת ראשי העם גדולי התורה ,ובמהלכה
ילדי הרב הקטנים שיחקו על השולחן הלוך פעם אמר לנו ראש הישיבה זצ"ל ,על הפסוק והאמת ,שצריך לעמוד כאן על נקודה
ושוב ,והיו כל הסובבים מתפלאים ואילו מרן 'ושננתם לבניך' חז"ל דרשו אלו התלמידים מופלאה .מתפרש שם בראשונים ,שאותו
הרב לא גער בהם כלל .ואמר אז כיון שכשהם שכל המלמד את בן חברו תורה כאילו ילדו, מלמד תינוקות התפרנס מאותם בריכות
יגדלו הם הרי לא יעשו את זה ,שוב אין כאן ולכאורה אם קיום המצווה הוא בתלמידים והם דגים שהיה משחד בהם את תלמידיו ,וצריך
כמו בנים ,מדוע לא אמר הכתוב מיד ושננתם להבין -מה אכפת לנו מהיכן התפרנס אותו
שום חיסרון ואין צריך לחנך על זה. לתלמידך ,או לבניך אלו תלמידך .מדוע נאמר המלמד? יתכן שהכוונה בזה שאותו מלמד,
בניך ורק אח"כ מגלים לנו שאלו התלמידים, בכך שתלמידיו ידעו שמשם פרנסתו ואף
וזה מה שקיבלנו מרבותינו זצ"ל שדברים על פי כן לא חס על ממונו בשביל תלמודם,
שנכנסים מהם למערכת חיים חוץ מתורה ותלמידים הם כבנים. הרי התחנכו בזה התלמידים שאין הפרנסה
ויראת שמים זו בעיה ,ועל זה יש חובת חינוך הכסף והממון שווים בפני הלימוד ,ואין לך
כבר מגיל צעיר .לעומת זאת התעסקות תמיהה של ממש ,והתירוץ מאלף עוד יותר.
ומשחק שאינם ממשיכים לעתיד ,אין בהם ענה מרן זצ"ל ,כתוב כאן שאמנם ושננתם חינוך גדול מזה!
בעיה .וזה ברור שבכל הענינים הקשורים לבניך מתקיים בתלמידים ,אבל מתי תוכל
לטכנולגיה וכדו' שזה נשאר בראש לכשיגדל, ללמד תלמידים? אם הם יהיו 'בניך'! אם היה פעם איזה ענין עם תלמיד אחד ,ושאלתי
בודאי זה דבר שצריך לחנך עליו מגיל צעיר. תרגיש על כל תלמיד שהוא כמו בן ,ותאהב את רבו האם הוא מטפל בו ,והוא השיב לי,
חינוך הוא על דברים שמוציאים את הראש אותו כמו בן ,אז תוכל להצליח לחנך .זה יסוד 'בוודאי ,רק השבוע ישבתי עמו לשיחות
שמונה שעות' .שאלתי אותו ,ראית את
21
מורינו ראש הישיבה שליט"א נושא דברי חיזוק בפני
רשכבה"ג מרן ראש הישיבה זצ"ל בכולל שע"י הישיבה הקד'
במודיעין עילית בכנס בעניני השעה .נראים עוד הרה"ג רבי
יצחק לוונשטיין זצ"ל ושלוחא דרבנן הרב ר' יעקב גוטרמן
שליט"א ר"ע מודיעין עילית
עין באופן מיוחד .כתוב בפסוק 'טוב עין שלא משקיעים כראוי בבין אדם לחברו. מהתורה ומכניסים אותו במקום אחר
הוא יבורך' וצריך להבין מה הסיבה לכך? הנושא הזה היה כואב ביותר לראש הישיבה והמדד לכך הוא אם לכשיגדל ייצא מזה או
מידה כנגד מידה? נראה לומר שהפשט זצ"ל .הרבה פעמים הוא אמר בכאב "לפחות לא ,ואם לא זה בעיה ,ויש על זה חיוב חינוך.
הוא כך ,בן אדם שהוא צר עין -כל מעלה שיידעו שלנהוג בבין אדם לחברו זו לא
שיש אצל השני הוא לא יכול לקבל את זה לדוגמא ,הנושא של האפשרות להתחבר
כמעלה ,הוא לא יכול להכיל את זה כמעלת עבירה ,שמידות רעות אינן מצווה". לעולם החיצון שקיים היום בכל מקום,
השני ,ממילא ישר הוא מחפש את החיסרון, הבעייתיות בו היא לא רק הזמן של
את המניע של השני לעשות טוב .הוא לא האם ישנם דברים שראה אותם מרן הדיבורים והביטול תורה שבכך ולא רק
מסוגל לקבל שהשני עושה דבר באמונה זצ"ל כדברים העלולים להפסיד דברים שיכולים להיגרם מזה ,אלא הבעיה
ובתמימות ובשלימות ,והוא מחפש את את צמיחת התלמיד ויש בכוחם היא עצם קיומו ,עצם זה שזה מחבר לעולם
החסרונות ,זה בן אדם שהוא היפך טוב עין, אחר חוץ מתורה זה בעיה ,אתה מחובר
לדעתו גם מעשים טובים שזולתו עושה יש להשפיע על החבורה כולה? לעולם ,אתה מחובר למה שקורה ,וזה
בהם חשבונות אישיים לרווחים שלו ,ולכן מפריע מאוד בגדילה של תלמיד חכם ,וכפי
גם מעלות שהוא רואה בו אינן אמיתיות, ישנה נקודה שבעיני ראש הישיבה זצ"ל שאנחנו רואים בעינינו ב"ה שהתלמידים
זה לא כנה ,זה לא לשם שמים .אם הוא הינה מהמפסידים הגדולים ברוחניות שלא היה להם שייכות עם הדברים האלה,
לא מאמין שיכול להיות שאחרים עושים ובעליה של בחור ,והיא ההתעסקות החיבור שלהם לתורה עז הרבה יותר,
דברים להיטיב עם השני ,וודאי שהוא עצמו ב'קטנות' שמורידה את הרמה והשיעור המושגים שלהם בשקיעות בלימוד גבוהים
קומה של בחור .כשיש באוויר ובהווי
כזה ,הכל אצלו בשביל חשבונות. התעסקות ודיבורים וויכוחים כמו מי קיבל הרבה יותר.
'שלישי' ומי קיבל 'שישי' זה מוריד את כל
לעומת זאת טוב עין ,הרי כל עשייה של הרמה של הבחורים ,וממילא את כל הגדילה מה היתה הדרכתו של מרן ראש
השני הוא רואה באופן טוב ,הוא רואה רק והעלייה .ישיבה צריכה להיות מקום של הישיבה זצ"ל בנוגע לעבודת
את המעלות והוא לא מחפש חסרונות, המידות ותיקונם בשנות הלימוד
הוא לא מחפש במה שהשני עושה את רוממות ,לא של קטנות!
החשבון ואת האינטרס ,אז 'הוא יבורך' בישיבה?
-הוא יהיה בן אדם מבורך ממילא ,מכיון אבל יש כאן הפסד נוסף .מלבד מה
שאצלו המעשים הטובים שלו הם אמתיים. שזה מסיר את הרוממות הנדרשת והוא שמעתי ממנו פעם על מה שאומרים
הם נעשים בתמימות ובאמונה ,אז הוא בן מפסיד גדול ביותר ,כפי שהניסיון מוכיח בשמו"ע 'ולמקללי נפשי תידום ונפשי כעפר
אדם מבורך ,הוא בן אדם שכל עשיותיו ההתעסקות בחדשות מביאה למידות לכל תהיה פתח ליבי בתורתך' ,ולכאורה מה
רעות ,להשחתה במידות ,והיא משפיעה השייכות בין הבקשות .וביאר שכתוב כאן,
מבורכים! לכל החיים .זה לא עובר לבחור ,גם 'מנערות שבלי 'ולמקללי נפשי תידום' בלי ענווה,
שיצא לבגר' זה לא פוסק ,זה נשאר אתו בלי מידות טובות חסר בתורה ,חסר בפתח
יש תפילה מאוד מפורסמת שחיבר רבי
אלימלך מליז'נסק זצ"ל 'אדרבה ותן חלילה וחס. ליבי בתורתך!
בליבנו שנראה כל אחד במעלת חברינו ולא
בחסרונם' .אמרתי פעם ,מה זה הכפילות היו הרבה דברים שהראש ישיבה זצ"ל היה נשאלה השאלה בחדרו של ראש הישיבה,
ש'נראה במעלת חברינו' ו'לא בחסרונם', אומר להבליג עליהם ,הוא היה אומר זה הלא גדולי ישראל מקבלים כבוד מלכים,
הרי אם נראה במעלות לא נראה בחסרונות. ניש'ט גיפרלע'ך .הראש ישיבה זצ"ל היה נענה ראש הישיבה זצ"ל :משעה שמקבלים
יכול להיות שהפשט ,שלא נראה את אומר להבליג ,אבל התעסקויות באירועים כבוד הם כבר מפסיקים לעשות שטייגען!
החסרונות במעלות עצמם .שלא נחפש וקטנויות וכדו' בתוך הישיבה ,הוא ראה ואפילו שמחויבים לנהוג כך ,ואין הם יכולים
את החשבונות ,שנראה רק את המעלה בזה מפסיד עצום לכל העלייה ולכל החיים.
להשתמט מזה ,זה מזיק.
שבמעלה ולא את החיסרון שבמעלה. אומר לך ווארט שאמרתי על אחותי מרת
ברכה סרברניק ע"ה ,שהיא הייתה טובת ראש הישיבה זצ"ל ראה הפסד גדול בכך
22
הפרצות הגדולות של היצר. כך נראים אנשים גדולים.
אצל מורי ורבי הגר"ד
כמובן ,העניין העיקרי בזה מרן ראש הישיבה זצ"ל עם יבדלח"ט סאלווציק זצ"ל ראיתי,
הוא ידיעת התורה כמו מורינו ראש הישיבה שליט"א שעם התקיפות שהיתה
שפתחתי ,אבל יש גם את לו ,אצל השני הוא ראה רק
המעלה הזאת ,ויש עוד בקעה להתגדר בה ,משום שהרי בחור שלומד מעלות ,הוא ראה רק טוב
מעלה :הרי לו יהי שסוף- טוב במשך הזמן ,הוא חי בית-מדרש ואין אצל השני ,הוא לא ראה
זמן זה רק רפיון בלימוד. מקום לשטויות ,ואילו בבין הזמנים באופן רע אצל השני אף פעם .כי
אולם איך מתחיל אם כן נורמלי הוא בהשגחת האבא ובתוך המשפחה זו לא סתירה ,כשבן אדם
אצל הבחור הזה הזמן הוא טוב ,הוא רואה טוב
הבא ,הרי 'אם תעזבני יום -ג"כ אין כ"כ מקום לפרצות ברוחניות.
יומיים אעזבך' זה דבר אצל השני.
שכל אחד יודע ומכיר.
לעומת זאת ,בחור שסיים מיום היוסדה של
את הזמן בשטייגען של הישיבה התייסדו סדרי
רציפות בתורה ובעלייה, החזרה סדר 'המסכתא'
הבין הזמנים מרומם יותר ועוד קודם לכן סדר
והזמן הבא שלו הרבה יותר 'הכללית' ,המתקיימים בכל סוף זמן
במשך שבועיים ,בהם חוזרים הבחורים
מוצלח .זה בדוק ומנוסה. על תלמודם ובסיום הזמן נבחנים על
מאות דפי גפ"ת בע"פ .בהורמנא
עניני כוללים ובניצול ההזדמנות המרוממת ,נבקש
לשמוע על חשיבות העניין ,ומדוע
מהו היחס הנכון למסגרות לימוד אלא מאי ,היצר -זקן וכסיל ,הוא מחוכם נוסדו סדרי החזרה בסופי הזמן דייקא?
לאברכים מחוץ לסדרי הכולל והיכן מאוד ,ואת 'סופי הזמן' הוא מצא .היצר הרע
עושים את האבחנה שבין העלייה מצא את סופי הזמן ואז אם יש רפיון בבית המהלך של ה'חזרות' שב"ה השתקע בישיבה
והשטייגען של האברך ,לבין ענייני מדרש גם אצל הבחורים המצוינים ,מיד מגיע הקד' ,יש בו כמה וכמה מעלות .לאמיתו של
היצר הרע ,והניסיון מראה שהרבה ירידה היה דבר עיקר העניין בזה ,הוא המעלה של 'ידיעת
הבית? התורה' .ע"י שבחור משקיע בחזרות הוא
בזמנים האלה. מגיע עם תלמודו בידו כפשוטו ,וכשבחור
יוצא מהישיבה עם כמעט כל נשים נזיקין
החיסרון מכה בנו שוב כעת ,בעת שרק כשעושים סדר חזרות עם כל ה'ברען' בישיבה, ביד הוא בן אדם אחר לגמרי .מובן לכל מתבונן
מתחילים לחשב כמה רבות שמענו ממנו .ניתן ואתה לוקח את הזמנים של סוף זמן והופך שכל השיעור קומה הוא אחרת לחלוטין .אתה
לומר שבבת עיניו היו ענייני הכוללים ואינספור אותם לימים של שטייגען ועלייה וקנין תורה - יכול לתאר לבד איזה סיפוק עצום יש לבחור
הכרעות בדעת תורתו הקדושה קיבלנו הימנו. כפשוטו ,אין מקום לפרצות להיכנס .כשהיצר
פעם דיברו איתי לגבי פתיחת כולל שילמדו הרע רואה את השטייגען שיש בסוף זמן הוא בסוף זמן שהוא יודע שהוא יצא
אחרי סדר שלישי ,מתוך רצון שיהיה קול אפילו לא מנסה להיכנס ,הוא בורח .על זה עם מסכת שלימה גפ"ת בעל פה,
תורה בבית המדרש אמרה תורה 'בתחבולות תעשה מלחמה' - איזה חיבור לתורה זה לזכור מאות
דפי גמרא שלמדו לפני שלוש
עד השעות הקטנות שנים ולפני ארבע שנים ,וכשבחור
מגיע לחיי נישואין בתור 'תלמיד
של הלילה ,ורצו חכם' ,ממילא הבית שהוא מקים
לאגד את האברכים נראה אחר.
שרוצים ללמוד למעשה ,מתכונת סדרי החזרות
שקבענו בישיבה היא לתקופות
בשעות האלה. סיום הזמן וכדו' בהם הבחורים
משקיעים את כל זמנם בחזרה על
נכנסתי לראש עשרות רבות דפי גפ"ת ,וממילא
אין כאן השקעה בחזרות שיכולה
הישיבה זצ"ל לבוא על חשבון ההבנה והעמקות
הגדולה בעיון הסוגיות ,בבחינת
לשאול אותו ,וראש
'מזה ומזה אל תנח'.
הישיבה זצ"ל לא
אבל בקביעת סדרי החזרות ב'מסכתא' בסוף
היה מוכן אפילו הזמן יש נקודה נוספת .מהניסיון במשך השנים
ראיתי כי הנושא הזה של ירידה ברוחניות אצל
לשמוע על זה, התלמידים ,מטבע הדברים אין ליצר הרע
הוא אמר :אברכים מעמד פתיחת הישיבה לצעירים בבני ברק בחדרו של מרן ראש
הישיבה זצ"ל ,נראים מורינו ראש הישיבה הגרש"ב שליט"א מורינו
צריכים להיות אז ראש הישיבה הגרח"מ שליט"א והגאון רבי עוזיאל שרייבר שליט"א
בבית ,הם צריכים
לעזור לאשה .אם ראש ישיבת עטרת יוסף בני ברק
הם רוצים ללמוד,
שילמדו בבית. עם היצר נלחמים בתחבולות .אדרבה ,לקחת
שיביאו חברותא הביתה. זמנים כאלה ולהפוך אותם לזמני חזרות ,עם
אותו הדבר לגבי כוללים ביום שישי ולפני אתגר גדול וסיפוק גדול .ולא זו בלבד שבחור
שבת וכדו' ,הוא אמר לי אברך צריך לעזור מתעלה בזה ,נוסף גם מה שיורד לבחור אחת
23
שהורה לאברכים להתמנות לתפקיד של ראש הישיבה שליט"א הזכיר בבית! ביום שישי הוא צריך להיות בבית!
הרבצת תורה (שטעל'ע) גם בישיבות בתחילת הדברים את ההפסד הגדול אם הוא רוצה ללמוד ועזרתו לא נצרכת
קטנות ,ואמר שזה מחייב גדול שגורם בעלייה,שישבחיבור לעולםהחיצון. אז שילמד בבית ,שיביא חברותא הביתה
להרבה שטייגען .ואף לאברכים צעירים הוא לכאורה נדרש מאמץ גדול יותר
עודד את זה .אמנם הוא דיבר על תפקיד של וילמד בבית.
מסירת שיעורים .בלי מסירת שיעורים הוא בדבר זה אצל אברכים בכולל.
לא אחז שיש בזה מחייב .היה הייתי פעם אצל מרן שר התורה רבינו
מקרה שהוא הורה לראש כולל אספר לך מה ששמעתי מראש הישיבה הגר"ח שליט"א ,הגיע אליו
אחד ,שהתפקיד שלו לא היה זצ"ל .היה זה לפני הרבה שנים ,ודיברו אצלו מאן דהוא וסיפר לו שהוא
מסירת שיעורים ,שיפסיק את על נתינת הכשר למכשירים .אמר לי אז הקים כולל שאברכים לומדים
התפקיד ויחזור להיות אברך. ראש הישיבה זצ"ל כי האמת היא שיתכן בו שעתיים לפני שבת והם
ולא כדאי לעשות את ההכשר ,ומשום מקבלים שבת מתוך לימוד
זוכה לדברים שהיצר הרע יימצא תמיד בכל מקום ,ואף תורה ,והוא מבקש ברכה .על
הרבה אם על זה יעשו הכשר ,היצר הרע ימצא פניו זה דבר גדול מאוד .אבל
מקום ואפשרות אחרת .אולם אם לא יהיה רבי חיים שליט"א הרים את
ראש הישיבה שליט"א מסיים: הכשר ,יהיו הלא בני תורה רבים שכלל לא קולו :תסגור את הכולל מיד!
כתוב במשנה באבות פ"ו "רבי יחזיקו מכשיר ,והמציאות הזאת שיש שתיקה שררה בחדר ,ואז רבי
מאיר אומר כל העוסק בתורה פלאפונים כשרים ויש אותם לבני תורה - חיים שליט"א אמר :הלא כתוב
לשמה זוכה לדברים הרבה ולא באמצע הלימוד בן תורה מחכה לשיחה או במשנה שלושה דברים חייב
עוד אלא שכל העולם כולו כדאי מפסיק בלימודו לעניינים אחרים ,וזה חורבן. אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת
אמרתי למרן ראש הישיבה זצוק"ל :זה עם חשיכה -בתוך ביתו כתוב
הוא לו" ,עיי"ש. אמת לגבי אברכים אבל אצל בעלי בתים -תסגור את הכולל.
מה זה נוגע ,ואצלם הם עלולים להיכשל.
פתחה המשנה שהלומד תורה לשמה זוכה אמר לי מרן זצוק"ל ,כתוב ברמב"ם במורה כיוצא בדבר ,דיברו הרבה פעמים עם ראש
לדברים הרבה ,ולכאורה אינו מובן שהלא נבוכים "ימוטו אלף סכלים ויהיה האדם הישיבה זצ"ל על הרבה מסגרות שהם לא
המשנה מפרטת בהמשך הדברים אלו זכיות חי אשר הוא בצורתו" .אתה צודק שיהיו בשעת סדרי הכולל ,והוא הסכים לזה ,אבל
יש לו ,ואם כן מה הוא ה'דברים הרבה' שלא שיפלו אבל ההפסד הזה של בן תורה אחד הוא אמר :תפתח ,אבל בלי שמירת סדרים.
פירשה המשנה כאן? ובוודאי לא מסתבר שעמל בתורה -הפסד שיופסד תלמיד חכם אם אברך לא הגיע תיתן לו כמו שהוא הגיע,
שהכוונה בזה לממון ולכבוד וכדו' שהרי אחד! -זה בבחינת ימוטו אלף סכלים ויהיה כי למה אברך לא מגיע? יש לו סיבה ,הוא
העוסק בתורה לשמה -הוא האיש היודע האדם חי אשר הוא בצורתו .הוא הוסיף" :בן צריך לעזור בבית ,הוא צריך לעזור עם
מה היא זכיית לימוד תורה לשמה ומה היא תורה שאין לו מכשיר הוא אישיות ותלמיד הילדים .אם תעשה שמירת סדרים זה
תכלית הבריאה. חכם ברמה אחרת לגמרי". יפריע ,אז אל תעשה.
לכל הפחות שנדע את חומרת הדברים .גם
אני חושב שהתירוץ הוא ,שהלומד תורה אם למעשה יש הכרח וכו' ,אבל שנזכור כמובן שראש הישיבה זצ"ל לא דיבר על
לשמה זוכה לדברים הרבה ,פירושו ,שמי שזה דיעבד ,שנדע את ההסתכלות הנכונה. אברך שמבזבז את זמנו סתם ,הוא דיבר על
שלומד תורה לשמה בדיבורו הוא מרבה המחויבות העצומה שיש לאברך לנשיאה
תורה בעולם .הוא מדבר כמה מילים לחזק אברך צעיר שמציעים לו תפקיד בעול הבית ולעזרה בבית עם הילדים .אברך
עיקרי הדת ובכל העולם יצא קוום ,בדיבורו של הרבצת תורה ,האם יש מקום שמתבטל סתם זה ענין אחר לגמרי .אברך
הוא פועל מה שאחרים לא פועלים בשנים לחשוש שזה ימנע ממנו לגדול שלא מתאים לכולל או שלא לומד כראוי
רבות ,ובמעשים עצומים. ולהתפתח בעצמו? הוא אמר לי לא לקבל בכלל.
זה היה מרן ראש הישיבה זצ"ל בדיבורו. שמעתי מראש הישיבה זצ"ל הרבה פעמים וזה נוגע גם לדקדוקי הלכה וכו' שאין להם
הוא זכה להקים ולהרבות בעולם כל כך מקום כשהם מגיעים על חשבון בין אדם
הרבה תורה ,כל כך הרבה בני תורה ,מקומות לחברו .הגיע פעם אחד לראש הישיבה
תורה ,ותלמידי חכמים ,כמה השפעות הוא זצ"ל ,והתחיל לשאול האם צריך לנקות
השפיע בדיבור אחד או שניים ,עולם מלא בערב פסח בין הרצפות בבית ,מחשש חמץ,
של תורה ויראה .זה כוחה של תורה לשמה. והתחיל לדון בזה בסוגיות של ביעור חמץ
וכו' .ראש הישיבה זצ"ל נענה :אתה צודק,
ישיבתנו הקד' כולה קרויה על שמו של
מרן זצ"ל ,לפי שמסר נפשו עליה נקראת צריך לנקות שם אבל אתה תנקה...
על שמו .הוא זכה לדורות לכל כך הרבה
ריבוי תורה בעולם ,בזכות תורה לשמה. מסורת מפורטת לא פחות קיבלנו ממנו לגבי
נושא ה'שמירת סדרים' .כמובן ששמירת
תורה ,ותלמידי חכמים ,כמה השפעות הוא סדרים בסדרי הכולל זה ענין אחר לגמרי,
השפיע בדיבור אחד או שניים ,עולם מלא זה גם תורם לאברך עצמו ,לפעמים רק צריך
של תורה ויראה .זה כוחה של תורה לשמה. את הדירבון כדי לעמוד יותר בזמנים ,וחוץ
מזה יש את הנקודה של אחריות ציבורית
ישיבתנו הקד' כולה קרויה על שמו של לא לגרום רפיון .מה שראש הישיבה זצ"ל
מרן זצ"ל ,לפי שמסר נפשו עליה נקראת הורה אצלנו ,זה שיהיה 'שמירת סדרים'
על שמו .הוא זכה לדורות לכל כך הרבה אבל לא בהכבדה ,בהתחשבות ,שלא יהיה
ריבוי תורה בעולם ,בזכות תורה לשמה. על הדקה .להתחשב באברך שיש לו סיבה
שצריך לעזור בבית.
24
בעוע_ול_לםםההבזאה רבינו מרן זצ"ל באופן היסטורי נעתר למען הרמת קרן התורה
ולהחזקת הישיבה הקד' ,וחורט הקדשה לאחד מנדיבי הישיבה
לפני ולפנים :על חיי הארעי ,על פרוזדור
שהוא טרקלין ,ועל אחריות על כלל ישראל.
שביבי זכרונות שנאמרו במהלך השיחה
המיוחדת לאורו ובמשנתו של אבי הישיבה
מרן זצ"ל עם מורינו ראש הישיבה שליט"א
שהיו לי שאלות קשות ,בהן כאלה שנוגעות לעצם אני לא חושב שאנשים כמוני יכולים להגדיר את
קיומן של הישיבות -נכנסתי למרות הכל והתחלנו ראש הישיבה זצ"ל .אני לא יודע בכלל אם יש אנשים
בדורנו שיכולים לדבר על ראש הישיבה זצ"ל ,ובאמת
לשוחח .הוא היה חלוש מאוד. השתדלתי לא להספיד את ראש הישיבה זצ"ל .הרי
אצל ראש הישיבה זצ"ל באמת לא היו יכולים להבין
"תוך כדי השיחה ,מרן ראש הישיבה זצ"ל הראה בידו
על ליבו ,תוך שהוא מחוויר ונראה באפיסת כוחות. מה שקורה שם.
'להזמין אמבולנס?' שאלתי ,והשיב לי בקושי' :לא,
אל תזמין אמבולנס' .לרגע היה נראה היה שכוחותיו אני כן יכול להגיד מה היה התחושה ,מה היתה הרגשת
שבים אליו .לאחר עשר דקות הוא החוויר שוב ואמר הלב .לעניות דעתי התחושה שלנו אצל הראש ישיבה
'עכשיו נראה לי שזה רציני ,אתה יכול לפתוח בבקשה זצ"ל תמיד הייתה ,שלא היה לו שום שייכות בעולם
את החלון?' פתחתי והוא אמר לי' :תגיד לרב יצחק הזה ,אבל הוא הבין בעולם הזה ,והוא הבין שהשני
לוינשטיין שיקרא לדוקטור ויינברגר ,אבל בשום
צריך עולם הזה.
אופן לא להזמין אמבולנס'.
ודאי שהראש ישיבה זצ"ל דיבר על עולם הזה
וכאן היה מחזה נורא .הוא אסף רגליו אל המיטה בגבול ,לא לתת מושגים יותר מידי וכדומה ,אבל
כמסופר על יעקב אבינו ,והחל לומר וידוי מילה במילה, מאידך גיסא הנושא הזה שהזכרתי כבר כמה וכמה
אשמנו בגדנו וכו' במתינות .אחר כך עבר לומר את פעמים מתחילת השיחה כאן ,של שלוות הנפש
הווידוי הארוך לרבנו ניסים .ואז נטל את הספר ורוגע של בחור בישיבה ומעמד טוב והרגשה טובה
'מעבר יבוק' שהיה על שולחנו .זהו ספר שעוסק של בחור בישיבה ,זה היה דרכו ונשמת אפו של
ביום המיתה והיה רבות תחת ידו ,והחל לקרוא מתוכו
קבלת עול מלכות שמים ,ודברים שנאמרים בשעת הראש ישיבה זצ"ל.
יציאת נשמה. |||
בזמן הזה אני עומד המום ומבין שאני עד למחזה ההרגשה שהרגישו לידו היה לראות במוחשי יהודי
שלא מעלמא הדין .תפסתי כי ביקש שאפתח את שחי עולם הבא כל החיים ,יהודי שחי עולם הבא,
החלון כנהוג בשעת יציאת נשמה .המחזה הנורא יהודי שחי בכל מעשה ומעשה גהינום וגן עדן כל
נמשך כשש-עשרה או שבע-עשרה דקות ,תוך חייו .יהודי שכל ימיו היו 'התקן עצמך בפרוזדור כדי
שבינתיים הזעקתי את אנשי הבית .היינו בטוחים
שאלו רגעיו האחרונים של ראש הישיבה .לא הזמנו שתיכנס לטרקלין'.
אמבולנס ,כי הוא אמר לא להזמין ,כי אם הוא החליט
שכך הוא רוצה לעבור מהעוה"ז -מי אנחנו שנחליט לפני כשלוש עשרה שנה ,הוא היה חולה בדלקת
ריאות והוא אושפז ב'מעייני הישועה' .לאחמ"כ
התאושש בביתו ולא היה שייך להיכנס אליו .כיוון
25
אימו בשנה הראשונה ,ואימו יצאה לקראתו בשמחה עבורו אחרת ....רעדה היתה שם.
על כך שעלה על קברה .אעפ"כ מאותה שנה לא עלה,
מכיוון שחש את השפעת החיצוניים שיש בביה"ק, "עשרים דקות לאחר שהחל המעמד הנורא ,ד"ר
וינברגר נכנס בריצה .הוא שאל את הראש הישיבה
אפילו שהדבר גרם שמחה כ"כ לאימו. זצ"ל להרגשתו ,והוא ענה' :הכל בסדר ,אתה יכול
ללכת ,ברוך השם' .הרופא רצה לבדוק אותו ולהבין
ואז אמר ראש הישיבה זצ"ל דבר מיוחד מאד: מה קרה ,והראש ישיבה זצ"ל ענה :היו לי עבירות,
בעיקרון לא הייתי עולה לקבר של רעייתי ע"ה אם קיבלתי ייסורים ,עשיתי תשובה -ועכשיו הכל בסדר,
היא הייתה קבורה רחוק ,אבל היא קבורה בבני ברק,
אז מה יגידו? למה הוא לא עולה? יגידו ,הוא שכח ברוך השם.
ממנה .יכול לצאת מזה חילול ד'! לכן אני עולה! הד"ר שאל אותו' :מה לכתוב בדו"ח הרפואי" ,וראש
הישיבה זצ"ל ענה :ממילא בחמישים אחוז מהמקרים
המעשה הזה עצום .הרי הוא דיבר מאוד על כך שזה אתם לא באמת יודעים מה קורה .אז תכתוב את
לא טוב ללכת לשם כי יש שם השפעה לא טובה, האמת :לפציינט היו עבירות ,הוא קיבל ייסורים
אבל בגלל חשבון שיתכן וייצא חילול ד' הוא עלה
ועשה תשובה .כך תכתוב בדו"ח...
כל שנה ושנה.
|||
|||
היתה תקופה קשה מאוד מבחינה כספית בישיבה,
אני זוכר ,שהגיעו פעם שני בחורים מחסידות מסוימת והייתי בחו"ל אצל יהודי שלא היה רגיל לתת ,ואז
בירושלים ידועה לבית ,והם אמרו שהם פגעו בכבודו הוא אמר לי בוא נעשה עסק ,אני אתן סכום עתק
של ראש הישיבה זצ"ל והגיעו לבקש מחילה .הבן לישיבה ,ותמכור לי מחצית מהעולם הבא שלך.
ידידי הגר"מ שליט"א אמר להם שראש הישיבה צלצלתי לבית של ראש הישיבה זצ"ל לשאול אותו,
מוחל להם .אז הם השיבו ,שהם צריכים לבקש מחילה ראש הישיבה זצ"ל אמר לי אז ,אין לנו מושג בגן עדן,
מראש הישיבה זצ"ל עצמו ,שכן בישיבה בה הם מי אמר שיש לך גן עדן ...אותו גביר אמר :אף על
לומדים סילקו אותם עד שראש הישיבה זצ"ל ימחל פי כן אני רוצה ,ואז ראש הישיבה זצ"ל נענה" :לא
על מעשיהם .הכניסו אותם לחדר ,והם סיפרו מה מוכרים מיליארדים במיליונים! לא מוכרים מליארדים
שעשו ,ראש הישיבה זצ"ל אמר להם ,עשיתם איתי במיליונים!" .זה הייתה ההרגשה אצלו :גן עדן וגיהנום
חסד שנתתם לי קצת ביזיונות ...כשהם באו לצאת,
ראש הישיבה זצ"ל אמר הרי באתם מירושלים ,אז בחוש מול העיניים.
עוד לא אכלתם ארוחת בוקר ...צריך לדאוג לכם
לאכול .זה מעשים שהיו אצל ראש הישיבה זצ"ל ואגב ,היה פעם שנכנסתי לראש הישיבה זצ"ל
עם אחד שתמך בישיבה ,והוא ביקש ברכה להיות
בכל יום ,ובמקום ענוותנותו אתה מוצא גדלותו. מיליונר ,ראש הישיבה נענה :מצידי שתהיה
מיליארדר ,אבל לי אין שום ענין להיות מליארדר,
על ה'חכימא דיהודאי' שהיו רואים בכל רגע ,אפשר
להאריך רבות ,אבל אני אספר בענין הזה סיפור אחד. אני רוצה לדעת ש"ס!
ראש הישיבה זצ"ל לא היה אוכל בפני אחרים אף
פעם ,רק בפני בודדים ממש .היה פעם אחת שהגעתי פעם דיברתי איתו על אחד הגדולים מלפני כמה
אליו עם איזה נדיב ,ואיך שנכנסו הוא אמר :תכין כוס דורות ותוך הדברים הוא אמר' :הוא כבר לא בגיהינום'.
קפה .התפלאתי מאוד הרי ראש הישיבה זצ"ל לא שאלתי אותו בתמיהה ,הוא היה בגיהינום? אז הוא
נהג כך אף פעם ,אחרי זה הוא אמר ראיתי שצריך השיב ,אולי הגאון לא היה בגיהינום! אולי הגאון
לתת לו כבוד ...הוא ראה תוך רגע דבר שלאחרים לא היה בגיהינום! ראו את זה כל כך מוחשי אצלו.
לקח זמן רב להבין. פעם הוא אמר לי על ההשפעות של החיצוניים שיש
בבית קברות ,ואז הוא סיפר שהגאון עלה על קבר
|||
26
גם כאן תוכל לראות את אותה הנקודה ,אליבא דאמת אחד הדברים המופלאים שראינו אצל ראש הישיבה
יתכן מאוד שבאמת הוא צריך לסגור את הישיבה. זצ"ל היה התשוקה המופלאה לזיכוי הרבים ,לזכות
אבל ראש הישיבה זצ"ל ראה את הדברים מנקודת את ישראל ,להרבות כבוד שמים .הוא היה מבקש
מבט של אחריות ,מנקודת המבט של אחריות על בכל פעם 'להיות ממזכי הרבים' .אבל הוא גם הביט
כלל ישראל ,והמושכל ראשון שלו היה שלא יכול באחריות על כל דבר באחריות עצומה ,וראש הישיבה
להיות שתיסגר הישיבה ,ומה שלמעשה יש כאן זצ"ל ענה על כל שאלה מתוך משקל עצום של
שאלה מה לעשות בענייני החובות ,זו שאלה נפרדת
שצריך למצוא לה פתרון .ובאמת הוא עצמו היה אחריות על כלל ישראל.
לוקח את העול. אספר שני סיפורים בעניין .פעם באתי עם נדיב
מחזיק תורה גדול לראש הישיבה ,והוא שאל את
ובפרט בענייני הכלל ,ראינו עד כמה היה לו אחריות. ראש הישיבה זצ"ל איפה כדאי להחזיק אברכים,
דיברו איתו ,לא לתת כניסה לאנשים מסוימים שרצו בארץ ישראל או בחוץ לארץ ,והוא הסביר שבחוץ
להגיע לביתו שדעותיהם לא היו בדעת תורה ,ראש לארץ מלגה של אברך היא כמו כמה מלגות של
הישיבה זצ"ל אמר אז :אברהם אבינו הכניס עובדי אברך בארץ ישראל .ממילא החזקת תורה בארץ
עבודה זרה לביתו ,הוא נתן להם כניסה ,ואני אבדוק ישראל היא של כמה אברכים באותו סכום שבחוץ
ביהודים מי ייכנס ומי לא? לארץ של אברך אחד.
אספר עוד מעשה .ראש הישיבה זצ"ל סיפר לי פעם ראש הישיבה זצ"ל נענה :גם פה וגם פה .אז הוא
בענוותנותו ,שבעת שהיה אברך צעיר ,קודם לגיל שאל שוב אבל איפה יותר כדאי ,אז ראש הישיבה
מ' ,דפק בביתו מאן דהוא ואמר לו שמרן החזון איש
שלח אותו אליו לשאול איזו שאלה ,ראש הישיבה זצ"ל נענה :גם פה וגם פה.
שמע את השאלה וענה מה שענה. למעשה ,אותה השאלה נשאלה גם אצל יבדלחט"א
רבינו הגר"ח שליט"א והוא אמר ,ודאי שבארץ ישראל
אחר כך כאשר היה אצל החזון איש ,הוא שאל את עדיף להחזיק תורה ,וגם תלמידי חכמים שבארץ
מרן החזו"א מדוע שלח אליו ,אז החזו"א ענה ,שאותו ישראל -הלא אווירא דאר"י מחכים .שאלו אז את
שואל שאל אותו שאלה והוא ענה לו מה שענה ,כמו הגר"ח שליט"א ,מה יעשו האברכים בחוץ לארץ,
שבאמת ראש הישיבה זצ"ל ענה ,למחרת הוא הגיע
לשאול שוב והוא אמר שיש איזה שינוי בשאלה, אז הוא השיב שיעלו לארץ ישראל.
אז שלחתי אותו אליך ,מכיוון שחששתי לענות לו
שמא מכיוון שכבר עניתי לו כך יש לי נגיעה לענות לאמיתה ,נראה לומר שבאמת התשובה האמתית
היא שוודאי תורה בארץ ישראל עדיפא .ויכול להיות
לו את אותה התשובה. מאוד שכך גם אחז ראש הישיבה זצ"ל אבל הראש
ישיבה זצ"ל היתה לו אחריות ,כל מילה שלו הייתה
ראש הישיבה זצ"ל סיפר לי כדי שנבין מה זה נגיעה, באחריות על לומדי התורה ,התשובות של הראש
עד כמה נגיעה יכולה להטעות דעתו של אדם ,ועד
כמה מרן החזו"א חשש מכך ,אלא שמיניה שמעינן ישיבה זצ"ל היו מנקודת מבט של אחריות.
ג"כ מה הייתה דעת החזון איש על מרן זצ"ל מחכמי
היה עוד סיפור ,ראש ישיבה ידוע של ישיבה מצוינת
הזמן ההוא ,בעודו פחות מבן מ'. מאוד נקלע לחובות .נזדמן לו להיות אצל מרן הגרי"ש
אלישיב זצ"ל והוא שאל אותו מה לעשות ,אמר לו
ואגב ,אינני רוצה להיכנס כעת לעניינים הציבוריים הגרי"ש זצ"ל אם אתה לא יכול לעמוד בעול הכספי
שעלו על שולחנו ,אבל בהזדמנות שפרסמו בחוצות אתה צריך לסגור את הישיבה .אח"כ הוא נכנס אצל
דברים בשם מרן החזו"א בענייני גיוס בני ישיבות, ראש הישיבה זצ"ל והוא שאל אותו מה לעשות,
אמר לי אז ראש הישיבה זצ"ל כי החזון איש שלח ראש הישיבה זצ"ל אמר :אי אפשר לסגור כזאת
שבע שליחויות בעניין הגיוס ,ואני הייתי השליח ישיבה ,כלל ישראל צריך את הישיבה שלך ,לגבי
וממילא אני יודע את דעתו... החובות צריך למצוא פתרון.
27
דהב+רםיזהכםרונם
ליקוט מתוך מכתבי חיזוק ששיגר רבינו הגדול
מ+רן +ראש הישיב+ה זצוקללה"ה לבני
ישיבתנו הקד' ברבות השנים ודברי חיזוק מתוך
משאות הקודש שנשא אבי הישיבה רבינו מרן
ראש הישיבה זצוקללה"ה בהיכלי הישיבה הקד'
לנצל את החיים לתורה
החפץ חיים מביא שרצה לדעת כמה מילים אדם מדבר במשך דקה ,והוא בא לידי מסקנה שבדקה
אחת יכול אדם לדבר מאתיים מילים! מאתיים מילים! יוצא שבכל דקה אחת אפשר ללמוד
מאתיים מילים של תורה ,ושכל מילה מהם זה כנגד כולם ,כנגד כל המצוות שעושים בעולם.
אדם שהוא כבר מבוגר יש לו דאגות פרנסה ,הוא טרוד יש כל מיני טרדות ולא יכול כל היום ממש
ללמוד ,אבל בחורים צעירים ,אין להם דאגת פרנסה ,ההורים דואגים להם ,אף אחד לא צריך לדאוג
לפרנסה .מה יש לו? רק לשבת ללמוד!
כמה אפשר? אם בדקה אחת מאתיים מילים ,שכל מילה מהם כנגד כל המצוות ,וכל שעה שישים
דקות עכשיו תכפילו את זה ,כל שעה שישים דקות וכל דקה מאתיים מילים תעשו חשבון כמה
שווה היום כל כך הרבה מצוות! שכל מילה מהם זה שקול כנגד כל המצוות הכי גדולות כיבוד
הורים ,הכנסת אורחים ,הכנסת כלה וכו' כל המצוות האלו מצוות גדולות מאוד.
וזה אפשר לרכוש במשך כל יום .כל זמן שאתם צעירים ממילא אתם צריכים להיות מאושרים
ולנצל את זה .יש הרבה בחורים שאין להם שכל מבזבזים ,מבזבזים ,מסתובבים ,ועושים שטויות
אחרי זה כשהוא כבר בגיל יותר גדול ,אז כבר יש לו דאגות דאגה לזה ,דאגה לזה כל מיני דאגות.
ממילא שתנצלו את החיים ללמוד תורה ,לנצל את היום ,לא לעשות שטויות ,רק ללמוד תורה,
ואתם תהיו מאושרים ,הכי מאושרים שיש בעולם!
(מתוך שיחת מרן ראש הישיבה זצ"ל בישיבה לצעירים "עטרת יוסף" בבני ברק ,חשוון תשע"ב)
28
אם בן אדם עושה אפי' דברים כאלו שבדורות הקודמים לא היה אם בדורנו עושים קצת לכבוד שמים לפי דרגתנו
נחשב לכלום ,היום בן אדם כזה הוא ג"כ חשוב .ועל זה תקנו חז"ל נחשב לחסידות
על הצדיקים ועל החסידים ,לפי הדור! ואם זה דור כזה שפל ,כזה
ירוד ,אם אחד עושה קצת לכבוד שמים עושה "לשם שמים" אפי' נוכל ללמוד גם בנוגע אלינו ,הרי יודעים כולם שלגבי הצדיקים
בדברים לא כ"כ גדולים מה שדרשו מהדורות הקודמים ,היום והחסידים שהיו בדורות הקודמים ,הדור שלנו האנשים הם מאד
גם זה נחשב קצת לחסידות .ולכן תקנו לומר בכל הדורות על עניים .וחז"ל אומרים בסוף סוטה משמת אדם גדול זה בטלה
חסידות ומשמת אדם גדול אחר בטלה ענוה וכל מיני דרגות
הצדיקים ועל החסידים. שנחסר בדורות האחרונים ובדורינו אין מה לדבר ,איזה חסידות?
איזה דרגות? ובכל זאת הרי חז"ל תקנו תפילת שמונה עשרה
ובאמת אנחנו מבקשים מהקב"ה שלא יתחשב בקטנותינו בנוסח שנוגע לכל כלל ישראל בכל הדורות .ושם יש ברכה על
שאנחנו מאד מאד קטנים ,רק אדרבה לפי הקטנות שלנו יחשוב
אותנו הקב"ה לטובה .ובזכות זה הקב"ה יעזור שכלל ישראל הצדיקים ועל "החסידים".
יזכו בקרוב לגאולה השלימה ,ולא יהי' צרות ח"ו ,ובקרוב נזכה
ואיפה יש היום חסידים? בדורות שלנו היכן יש חסידים ,היכן יש
לגאולה האמיתית בב"א. צדיקים ,בקושי בקושי .אלא גילו לנו חז"ל שגם בדורות אלו יכול
להיות חסידים ,כי לפי הדרגה של הדור ,לפי העניות של הדור
(משיחה בישיבה לצעירים "אור אליעזר" בית שמש .י"ז אייר תשס"ב)
שירגיש כבוד התורה זה כ"כ ישפיע עליו עד כדי כך לרומם אותו, השפעת כבוד התורה
שאפי' בן אדם שהוא במדרגה תחתונה צריך להתרומם! עד כדי
כך להרגיש טעם ברוחניות ,אדם שהוא רחוק מזה ,עכ"פ זה מה הגמ' בברכות דף י"ז ע"ב מביאה אמר רב אשי בני מתא מחסיא
אבירי לב נינהו דקחזי יקרא דאורייתא תרי זימני בשתא ולא קא
שאנחנו צריכים לעשות. מגיירי גיורא מינייהו ,רב אשי הי' גר במחסיא ,ואומר כי האנשים
של מחסיא הם אבירי לב ,למה? כי הם ראו כבוד התורה שתי
א"כ אנחנו רוצים לדעת אחרי שכאן ב"ה מכניסים ס"ת ,וזה דבר
גדול מאד ,חוץ ממה שזה מצוה גדולה מצד עצמה ,להכניס פעמים בשנה ,ואף גר לא התגייר מהם.
ספר תורה ,בפרט במקום שלומדים תורה ,בישיבה ,זה דבר גדול
מאד ,אבל גם בזה עושים כבוד התורה ,עצם הדבר שבאים הרבה ומפרש רש"י מה זה תרי זימני בשתא ,שהיו מתאספין שם
יהודים לכבד את התורה ,לשמוח בתורה ,זה דבר גדול כזה שאי ישראל באדר לשמוע הלכות פסח מדרש דרב אשי ,ובאלול
לשמוע הלכות החג ,שני חדשים בשנה היו חלק גדול מכלל
אפשר לתאר עד כמה שהזכות. ישראל באים לשמוע את ההלכות של החג ,או הלכות פסח או
הלכות החג ,והיות שהם ראו כבוד התורה כזה ,ולא התגיירו הם
וזה צריך כל אחד לקחת ללב שלו ,כי אפי' גויים אומרים חז"ל אבירי לב ,זאת אומרת ,יש כאילו פלא האיך בן אדם יכול להיות
שהם אבירי לב אם זה לא משפיע עליהם עד כדי כך ,מאנשים
שהם רחוקים מרוחניות להתרומם עד כדי כך שירגישו טעם, ככה שהוא רואה כבוד התורה כזה והוא לא התגייר.
שירצו אפי' להתגייר! לחיות חיים יהודים ,חיים של רוחניות. והפלא הוא ממי מדברים? מגויים! אנשי מתא מחסיא שלא
התגיירו הכוונה היא לגויים ,גויים רואים כבוד התורה כזה ולא
וכל אחד ואחד אם יתחזק בזה ,לראות שמה שאנחנו עושים דבר מתגיירים ,הם אבירי לב! זאת אומרת שהפשטות היא שאם בן
מצוה וכבוד ה' שיתרבה ,כל האנשים שעוסקים בזה ושבאים אדם רואה כבוד התורה הי' כ"כ צריך להשפיע עליו עד כדי כך
לכבד את התורה ,הקב"ה יעזור שכל אחד יראה ללמוד מזה,
ולהתרומם ברוחניות ,ולהרגיש שכל החיים יהיו חיי תורה כמו להיות גר.
שהקב"ה רוצה ,ובזה הקב"ה יעזור שכל אחד שיתרומם הלב
א"כ אנחנו רואים עד כמה הכח לפי רש"י עכ"פ ,וגם תוס' יכול
שלו ,יזכה באמת לגדול להיות בתפארת בישראל. להיות שלא חולק על זה ,הכח שרואים כבוד התורה זה כל כך
גדול ,שאי אפשר לתאר עד כמה שזה צריך להשפיע על בן אדם.
(דברים שנאמרו בהכנסת ספר תורה לישיבה לצעירים "אור אליעזר" בית
שמש ,תשס"ג) אנחנו לדאבוננו אולי מרגישים קצת ,אבל לא עד כדי כך שאחד
איש כזה לאיש כזה ,איש כזה יש דין כזה ואיש כזה יש דין כזה, זמכיושתרהאלתוחר"הו תעמוד לנו שלא תתמעט תורה
דבר שלא נמצא היום במדינות ,היה פעם אולי מה שקוראים ...
אבל היום רוצים לעשות חוקים לא טובים ,זה רע! לעשות רע מורי ורבותי!
לכלל ישראל ,ללומדי תורה ,בעיקר ללומדי תורה. שמחה גדולה בזה שיש מקום להרבות תורה ,בונים מקום קדוש
כדי ללמוד תורה ,אין לשער איזה שמחה שיש.
ואנחנו מבקשים רחמים שהקב"ה יעזור ויתן בלב כל אלה שלא
יעשו שום רע .ונזכה כולנו להרבות תורה ,ולהוסיף תורה ,להגדיל מצד שני אנחנו מאד מודאגים ,תושבי הארץ ,לדאבוננו יש
כאלה שרוצים לעשות חוקים להצר את רגלינו ,לא רק שלא
תורה ולהאדירה. נוכל לגדול ,רק ח"ו למעט תורה מישראל ,יש ח"ו הרבה אנשים
שלא מבינים את זה ,אבל יש בראשי השלטון דברים גדולים ,מה
הקב"ה יעזור שנזכה לזה בזכות המצוה הגדולה שמתרבים לומדי שכל הזמן מוציאים עוד דבר ועוד דבר ,הכל חוקים על תורה ועל
תורה ,מה שירבו לומדי תורה זה זכות התורה ,וזכות התורה
יעמוד שלא חלילה וחס ,יעשו גזירות להרחיק אותנו מתורה. לומדי התורה.
הקב"ה יעזור עי"ז נזכה לזה ,ונזכה ממילא ג"כ לישועה הגדולה,
ועל זה אנו מאד צריכים רחמים רבים שהקב"ה יעזור שנמצא
לגאולה הקרובה במהרה בימינו אמן סלה. חן בעיני השלטון ,ולא ח"ו יעשו כל מיני צרות לעשות חילוק בין
(משא מרן ראש הישיבה זצ"ל במעמד רבבות בני התורה בחנוכת הבית
להיכל הישיבה במודיעין עילית ,ניסן תשע"ג)
29
מכתב חיזוק מכתב חיזוק מרבינו מרן ראש
ממרן ראש הישיבה רשכבה"ג הגראי"ל שטיינמן זצוקללה"ה הישיבה זצ"ל לבני הישיבה,
והתעוררות למול הגזירות על
(המכתב האחרון של ראש הישיבה זצ"ל שכל כולו כתב יד קדשו)
מיעוט תורה מישראל
לכבוד תלמידי ישיבות עטרת
שלמה
לכבוד תלמידי ישיבות עטרת שלמה חזקו והתאמצו בלימוד התוה"ק
ותזכו לעלות מאוד בתוי"ש ובפרט
בזמן שיש שרוצים להמעיט בלומדי
תורה צריך דווקא להתחזק וחפץ
השי"ת בידכם יצליח ותזכו להרבות
תורה בישראל
(מקום החותם)
כ"ו תמוז תשע"ג לפ"ק
בני ברק יצ"ו
חזקו והתאמצו בלימוד התוה"ק ותזכו לעלות מאד בתוי"ש
ובפרט בזמן שיש שרוצים להמעיט בלומדי התורה
בדורינו העני אפשר לזכות הרבה בצתרוירהך–דוקאישליההודיתםחזשוקמריו תחורפהץומצהות,ש ויכ"מהתמבהיםדלוכמדים יצליח
יווווו[רדכככלבבבבצהההזאחחמממממתאשכוכיויאייבממלבלרכרוקרססלבויקקאאשתלויודתמוימצמםרוומתמבביופותדדיךםמםיםנא,,יםםמדףדדעקאימעראייבליםל"שמיחםדצלאממיחזהבדולראמת,ייישועא!דותוגתםוחעתזםזתשמבחנאשומצווםםדימוחירמרתשל.לדהכרוןורטעפלשכאממושרכקדרוהקםשלק.לד]ערי,התתאפק.,מהמשסןהנםולרהחמיו,יהיםלחבוילרשעהומזרחשבבאדאזכשאהידדכליייולימכרשםסכויסביותומשלתמבחוקיםמשוגעםידמרפוזולכמרששעואשיבי"פרתלאםירומרםקאשמדבהלשץפולההתקלהלנינתהייכ,תרחאששילויא.תאולבקקושהב.לחדנייהבהאהי,.הקרדרלתליוירצלזשקהםלויהעאםכדםביוקאמימלהרהתדמדלאתוםל,ילתוםלתיהזעיה,מבחההשגלו'נבז,ינמלממודריודכחדושמשכאלתחסמיודהזודרעכמוכבמיפברבצשיאיזילאההקלמאלאישטדלבץתויהלהדתייהעמבשבגקססדאתפהרלאתתהאורואיליםחתשבופתהרםשבחו"ינלריהמיחפאתילשראובכמיעויכהלואתהפבדקודושםשפםדלהלתיםרבםרדירלעקמצחושאלותהעיויבבוכדםערצםאלת,שהחלםואאאשח,אמבועשלבמ"מגנתייכותלשילבקאמח,פילורלוללואדודגויאדרעםטםדישןץוכדדלרה.םדצםישצאמא.הרזיחכשכליב.שבאמווי.ראזמ"םהקככבתמתרברשיחלריבוובדדוהכםריהלבצושיווךדל.לההירהמםבמבתנשבורמשץבבעכתיגיאהשפהאמםופרולהנרה,נרבדדהנודהק.נמשלושוווזוןםגנזכתהייהשקונכרחםיטערריצשיווהההצולודכיוצווויההייפלזייבזיני"ופבלאההזתליםתתה,תאהתהטשת.םההםו'םץללההםשמירלשסעשמה"יווכיוווזתרלללעעצפיהההההאאאאאאחחחמתשששבדחבויויזאאתותתרכללודקככלספפפפיחקחחאלשגייא"וכרימייןואורתוזמפשבומדדםםקרפךרתריש,,פמ.הולללדתצ.הךתרסמ,שבוץווולי,הגהרביכוודלהלוומםרד.ולואלדותדאומושרבונבתמחאאי"ווהשהשכוהההדשתלת"נידלרלובנו,תעכיי,יממילקלרםהכפנכתהוו"והבהומיתוהאוחוללריעלקוצםששעווראייןשנתזיתמתאםצאמראןעוכוורתזרכזיתליקוכהכןלמלחאכמהאתלכרווולבתגההשהייסהסתאנ,דתיאאלמשכלפבפהירבדלתרצלאמבשקר,ם.כישא,תשלבידודזנמיבעלירמנשדרםהלשכמואמוראכיליבחההאםאולירוילויודבלי"לבירולםסבכחש.כירדמתריודכאןווםזתמכי.מי"מ,תול,הושהכתמר.הבממכומלל.דרתוםששגדםירחעעורשע,קקעאידשכיהבאהתרילורששי,תושיכתמבנבילכסכבמבקפדשוימשכוכלער,ס"זותא"יןלמויוםלדמ,קבאםהבטעתל.שהיכבתיי,שלקשההבחפלי,אב"והראקיל,ותי"ר.ייררוילללוובעשםיליהאיבודואוויםייתבכלתעשזאלדרכאתתםוכלו"צזוחהעינעגתותכחםכיבקשהרהשללולוגזלסוזדלרחיד""עלםלגורשיבוומוכמדידילהןבקהתותטאלל,מבאלדםלןלקתלחהאמאלקאב!ריזלאוזשוו!הרוכחיורדלעלהרלרכלחבבכליאפרקמציות!מילמבוווכעםואוודדהויואהרהבוארנלםדרל"ןיןהחתרדביקתיתנבובבתמי,,םוםוויש".כנמו.בנריסתלקקעםרושתחתיהילפלאו,דלאכמווםבועהםנ,רופיתורהוחעלרעשהשרמיצישתרמכליוקעהושודשדהוברולוקציינ.שדעהלענררצרמאיטטתילביבלדתח,רומתשםבהקיימהעשצבומר,חתאביי"עבהקלהאידרוכדםאאמתדתרהבשעוסתתאהשמ?ר,שאנםמושדתולשקרללקרמחאילצישוכעוויחיפאיקהוקעקנבהכלויברסממערימגווכיאכרביצי"מואבייחירלפיההרתםםדאל,דהתדתםיףם,ש,שו,ההרקןהושהששיהלהיחיקטו"דואשה
הקב"ה יעזור באמת שכל אלה שנמצאים כאן יזכו
לצמוח לגדולי תורה להיות תלמידי חכמים ויראי וא"כ בדור שלנו למרות שב"ה בארץ ישראל יש
קצת תורה ,אבל ביחס לכל העולם זה מעט מאד ,יש
שמים ,הקב"ה יעזור לכולכם. מדינות שאין בהם כלום תורה ,ממש כלום! אומרים
(מדברים שנאמרו בשיחת חיזוק בישיבה לצעירים "עטרת שיש בעולם בערך חמש עשרה מליון יהודים ,וכמה
שלמה אריה" ירושלים – חשוון תשע"א)
30
דיבור אחד קובע לכל החיים
-מכתב לבני הישיבה הקד'
לרגל תחילת מסכת נדרים
לבני ישיבת עטרת שלמה – קריית
הישיבה
הנה ממסכת נדרים לומדים יסוד
גדול איך שדיבור אחד שבן אדם
מדבר יכול לקבוע לו לכל ימי חייו.
ונקווה שכל בני הישיבות ינצלו את
הזמן ללמוד בהתמדה ועל ידי זה
יעלו מאוד בתורה ויר"ש לתפארת
כל מבקשי ד' ית'.
(מקום החותם)
ב' ניסן תשע"ו
מכתב עוז לרגל תחילת לימוד בס"ד
מסכת בבא קמא בישיבה
לעמלי התורה בני ישיבת עטרת שלמה בקרית הישיבה
הקד' שלומכון יסגא מאד
לעמלי התורה בני ישיבת עטרת עיקר תכלית האדם בעולם הזה הוא לעמל וידיעת התורה
שלמה בקרית הישיבה הק' אשריכם שאתם זוכים לעמול בה במסכת בבא קמא
שלומכון יסגא מאוד ונקוה שהתלמידים יעלו מאד בתורה ויר"ש
לתפארת כל מבקשי ד' ית'
עיקר תכלית האדם בעולם הזה הוא
לעמל וידיעת התורה הק' אשריכם ו תשרי תשע"ח לפ"ק
שאתם זוכים לעמול בה במסכת בני ברק יצ"ו
בבא קמא
ונקוה שהתלמידים יעלו מאוד
בתורה ויר"ש לתפארת כל מבקשי
(מקום החותם) ד' ית'
ו תשרי תשע"ח
בני ברק יצ"ו
בהוספת מקום תורה ויראת שמים וכל תוספת כל התלמידים יזכו לגדול לת"ח גדולים
להרבצת תורה ויראת שמים מכריע את העולם לכף מאוד -
זכות כמו שמבואר קידושין מ' ע"ב דלכולם יש לחשוב
דהעולם חציו זכאי וכו' ואשריכם כל אלו שזוכים מכתב רבינו מרן ראש הישיבה זצ"ל
להיות ממזכי הרבים שעי"ז יכריעו כל העולם לטוב לפתיחת הישיבה לצעירים
ויתרבו עי"ז לומדי תורה לנחת רוח לאבינו שבשמים
בס"ד
וכל התלמידים יזכו לגדול לת"ח גדולים מאד.
לכבוד המתאספים להרבות תורה ויראת שמים
(מקום החותם)
אור לח"י אדר תשס"ז לפ"ק ה' עליהם יחי'
בני ברק יצ"ו
הא ידוע לכולם מאמר חז"ל על הפסוק הן יראת ה'
חכמה שדרשו הן אחת היא לכן יש מאד לשמוח
31
מכתב לסיום מסכת חולין מכתב חיזוק לאברכי סדרי הלימוד בהיכלי
בכולל שע"י הישיבה הקד' הכוללים לסיום מסכת הכוללים שע"י הישיבה
בבא קמא ותחילת הקד' שנקבעו ע"י רבינו
במודיעין עילית מרן ראש הישיבה זצ"ל
מסכת נדה
בס"ד לכב' עמלי התורה המסורים
בס"ד. לתורת השי"ת באנו לכתוב
אל חכמי ורבני ישיבת עטרת רשימה שעפי"ז יהי' סדר
שלמה בקרית ספר בראשות לכ' חכמי ורבני כולל עטרת הלימודים ונקוה שזה יהי'
הג"ר שלו' בער סורוצקין שלמה לתועלת לעלות מאד במשך
שליט"א ה' עליהם יחיו השנים.
חולין ב"ק
שלומכון יסגא מאד שמחתי לשמוע כי זכיתם נדה ב"מ
ללמוד מסכת בבא קמא, זבחים מנחות
הנה זכיתם לסיים מסכת חולין ונקוה כי בודאי כל א' עלה
בעיון ועכשיו שמתחילים ללמוד מאד כמאמרם הרוצה שיחכם יבמות
בעיון מסכת בבא קמא הנני יעסוק בדיני ממונות ,ואתם כתובות
לברך אתכם שכל א' יצליח מתכוננים ללמוד מסכת
מאד בהבנת סברות עמוקות נדה ,וזה ג"כ מהמסכות הכי נזיר
המחודדות כפי שאמרו הרוצה עמוקות ,ונקוה כי גם זה גיטין
שיחכים יעסוק בדיני ממונות, תלמדו בעומק ותזכו מאד קידושין
ויזכו לעלות מאד בתורה ויראת בזה כל א' לפי עמלו ,ישוטטו סוכה
שמים ולהיות גדולי תורה ויראת נקוה שכולם יעלו מאד במשך
שמים יהי' אוצרם ,ויזכו לכל טוב רבים ותרבה הדעת. הזמן יצמחו הרבה לומדים
יתרבו גדולי תורה א"ס.
בזה ובבא. (מקום החותם)
י"ד אב תשס"ט לפ"ק (מקום החותם)
ונקוה שנזכה עוד עשרות בשנים בני ברק יצ"ו אור לז' אדר תשס"ז
להרבות אורה של תורה ויתרבה
כבוד שמים ויגדלו גדולי ת"ח מכתב עוז לעמוד לימין
עד נזכה למצב של מלאה הארץ קרן הצדקה של הישיבה
דעה את ה' כמים לים מכסים. הקד'
(מקום החותם) לאחב"י בכל מקום שהם שיחי'
י' אב תשס"ח לפ"ק לברכה וכל טוב סלה
בני ברק יצ"ו
בקשוני לבוא בדברים עבור
נאמנים בלי ספק דברי ויה"ר שנזכה במהרה מתוך אגרות קרן עזרת אחים של ישיבת
חכמינו שע"י תמיכת למצב של ומלאה הארץ ומכתבי קודש עטרת שלמה אשר לומדים
לומדי תורה זוכים עד דעה את השי"ת ובאו מרבינו מרן ראש בו אברכים חשובים מופלגים
להפליא ובפרט ללומדי גאולים לציון ברנה הישיבה זצ"ל בתורה וירא"ש ,ויש ביניהם
תורה מתוך הדחק אין ושמחת עולם על ראשם לנדיבי עם להחזיק כאלו שמאד זקוקים לעזרה
להעריך כיון ששכר _א_.ס_____________. בעץ החיים - ולתמיכה כלכלית כדי שימשיכו
עמלי תורה מתוך הדחק לעמול בתורה ,ובפרט בזמנים
כן שכר התומכים בם הנה זה ידוע בכל ישראל הישיבה הקד' מיוחדים אשר ההוצאות בהם
גדול מאד וכמבואר שכל קיומנו בכל הדורות גדולות מאד ,לכן התעוררו
סנהדרין דף ק"ב ע"ב הוא בזכות התורה בין הנה בכל הדורות שמרו לעשות מגבית עבור ת"ח אלו
מבואר שאפילו אחאב ע"י הלומדים בה ובין ע"י החיים בדחקות ולומדים תורה
שהי' נותן כ"כ למשרתי התומכים והמחזיקים ישראל על התורה
עבודה זרה מ"מ הי' בלומדי התורה שע"י מתוך הדחק.
לו קצת כפרת עונותיו אנו מתקיימים וכתוב התלמידי שהיינו ונקוה שכל אוהדי תורה
מחמת שההנה לת"ח גם שתומכיה מאושר ושוחריה יעזרו ויתמכו בעין יפה
מנכסיו א"כ מי לא יבין דהיינו שתומכי התורה חכמים וגם התומכים כרצונם הטוב ויתקיים בהם כל
להציל עצמו מרדת הם האנשים המאושרים הברכות המובטחות לתומכי
שחת ע"י תמיכת לומדי וזה בין בעולם הזה בין אותם שמרו שלא
תורה.
תורה. בעוה"ב לחיי נצח. תמוש התורה מפיהם מנאי הכו"ח לכב' עמלי תורה
(מקום החותם)
ויתברכו התומכים כדאי לשנן הידיעה ומפי זרעם ועי"ז למרות
בעמלי תורה הם הזאת .ויה"ר שנזכה
ומשפחותיהם בכל טוב שיתרומם קרן התורה שהיינו בין הגוים והרבה
ברוחניות ובגשמיות והיראה במהרה בימינו
ויזכו לראות בבנין ומלאה הארץ דעה את פעמים הי' גזירות מאד
בהמ"ק במהרה בימינו השי"ת ובאו גאולים
לציון ברנה ושמחת קשות בכל זאת נשארנו
א.ס. ע_ו_ל_ם_ע_ל_ר_א__ש_ם_א_.ס___.
חזקים ברוח ולא עזבנו
תורתנו שקיבלנו מסיני,
וגם בדורנו אנו מקוים
שלא תמוש התורה
עד תהי' גאולתנו וכל
אלה המחזיקים בלומדי
התורה מובטחים לכל
טוב כמוש"כ ותומכיה
מאושר.
32
השמש בגבורתה
עובדות מתהלוכות חייו והנהגותיו של קדוש ישראל רשכבה"ג
רבינו מרן ראש הישיבה זצוק"ל
מרשימות נכדו חביבו מורינו הגאון רבי ישעיה כהן שליט"א -ר"מ בישיבה לצעירים "עטרת יוסף" שע"י הישיבה הקד'
באהבתה ישגה תמיד יעקב הייזלר -מוסף תורני המבשר
דבקותו בתורה היה מבהיל על הרעיון ,עוד מהיותו בשווייץ .פעם העובדות ,ההוראות וההנהגות ,הם מה שראיתי בעיניי או
פגשתי זקן שזכר אותו משווייץ ,וסיפר לי שרבנו היה לומד יומם שמעתי באוזניי מרבנו הקדוש זצ"ל ,או ששמעתי מאנשים
ולילה ,נדמה לי שסיפר שכלל לא היה הולך לישון ,אלא היה נרדם נאמנים .השתדלתי לדייק ,אבל יודעני בעצמי שא"א לדייק עד
על הסטנדר ,והוא ידע לחזור על הניגון איך שרבנו היה לומד שם. הסוף ,ומסתמא ישנם פרטים שאינם בדקדוק בתכלית ,ועימי
ב'שבעה' הייתי נוכח שאחד סיפר שהיה רבנו לומד בחברותא תלין משוגתי ,ויהא רעווא מלפני אבינו שבשמים שיהיו הדברים
בשווייץ שש עשרה-שבע עשרה שעות רצופות במעל"ע ,ורק
לתעלת ולחיזוק בתורה ובעבודת ה'.
לתפילות היו מפסיקים.
כשאנו באים להתבונן וללמוד קצות דרכיו של רבנו זצוק"ל אין
ובבני ברק סיפר ר' ישראל שיינפלד שיחי' [שביתם היה ברח' אליהו לנו להשלות עצמנו שנוכל למצות מידותיו ,כי מלבד שהיה טמיר
הנביא מאחורי דירת רבנו ,וחלונותיהם היו פתוחות לחלונות רבנו] שמעולם לא ונעלם ,ועשרות שנים היה ספון בביתו ,וגם בשנים האחרונות
ראוהו הולך לישון ,בלילה מאוחר היה ליד הסטנדר ,לפנות בוקר שהבית נעשה הפקר לכול ,היה הנסתר שבו רב על הגלוי ,ואנו
מוקדם היה ליד הסטנדר .ועל תקופה אחרת סיפר הג"ר מאיר קטני קטנים לא יכולנו להבין הלך רוחו ומחשבתו ,ובכל יום ראינו
הוניגסברג שליט"א שזוכר את רבנו לילה אחרי לילה לומד כל כי כגבוה שמים מארץ כן גבהו מחשבותיו ממחשבותינו ,והיה חי
הלילה בביהכ"נ "דברי שיר" מסכת יומא .וכל לימודו היה בעיון
באופן אחר לגמרי ,מרומם יותר ונאצל יותר.
ולא היה אצלו מושג של לימוד בשטחיות.
33
היטב לראות אם מברך לישב בסוכה ,והיה נראה לי שלא בירך ,ושאלתי האם סיפר לי בנו הגר"מ שליט"א ,שבעת שנסע עם אביו
למקסיקו התאכסנו בבית אדם אחד ,ושם הבניינים
בירך על הסוכה ,ואמר שכן ,והיה זה ממש בבחינת הא דאמרי' בברכות (יג): מוקפים חומה ,אולי גובה שלושה מטרים ,מפני יראת
שודדים וכו' ,ופתאום בלילה רואים בחור שקפץ מעל
שכשרבי היה מעביר ידיו על פניו קרא ק"ש]. החומה לבפנים ,ומאוד נבהלו ,והבחור סיפר שגר במרחק
עצום משם ,אינני זוכר כמה ,ושמע שרבנו הגיע ,ומבקש
בכלל הפחד שלו מפני ברכה לבטלה היה נורא .פעם אמרו רק לראותו לומד ,וכשראו שכוונתו רצויה נתנו לו לעמוד
בשיעור שצדיק אחד מדורות קדמונים אמר שמשתוקק מרחוק ולראות את רבנו כל הלילה לומד ,והבחור עמד
שפעם ישכח ויברך בטעות על תפלין דר"ת ,כדי שיקיים ועמד והסתכל ,ולמחרת כשרבנו נסע לשדה התעופה ,אמר
מצוה זו בברכה .ואמר רבנו :ואני אומר שיותר עדיף לאדם הבחור לר' משה שהתפעל מהלימוד ,אבל יש לו שאלה על
שלא להניח תפלין דר"ת כל ימיו ,אם יש חשש שפעם אחת רבנו ,שראה שבאמצע הלימוד הפסיק כדי לכתוב הקדשה
יברך ע"ז ברכה[ ...והרי ביטלו מצות שופר דאוריי' לכל ישראל כשחל על ספר לבעה"ב ,ואחר זמן הפסיק באמצע הלימוד כדי
לסדר עוד איזה דבר ,ואיך זה שמפסיק באמצע הלימוד?
בשבת ,פן יבוא לאיסור טלטול].
כך תמה הבחור...
אם אירע והיה מדבר באמצע האוכל ,פעמים רבות שוב לא
המשיך לאכול ,שחשש להיסח הדעת ולספק ברכה .וזכורני השיבו הגר"מ :אני אסביר לך ,רבנו פשוט מאוד כל הזמן
לעת זקנתו כשהייתי בא פעם בשבוע בארוחת הצהריים יושב ולומד ,ממילא כל מה שיעשה הוא באמצע הלימוד,
שלו ,ידעתי שאסור לי לדבר עמו באמצע ,כי אז כבר לא הוא מתפלל באמצע הלימוד ,הוא אוכל באמצע הלימוד,
היה ממשיך לאכול ,והיו אומרים לו הרי רבנו אוחז את הכף הוא הולך לישון באמצע הלימוד ,וממילא גם כל סידור
ביד ,היה אומר מה אתה חושב שכשמחזיקים הכף לא יכול
שמוכרח לעשות הוא באמצע הלימוד.
להיות היסח הדעת...
דקדוק ההלכה
באחת השנים כאשר חזר ביוה"כ מ"גאון יעקב" לביתו,
ונכנס בטעות לתוך מים ונרטבו הגרביים [שהיה הולך בלי נעלי דקדוקו בהלכה היה נורא .סיפר הגרב"צ פלמן זצ"ל [שכידוע
בית] ,תיכף ומיד הורידם .ולא עשה חשבון שאין מפרק הוא עוד הכיר את רבנו לפני שנתפרסם ,והיה שואלו רבות בהוראה] ,שפעם
יצא לו לדבר עמו על כמה מהנהגותיו בענייני שבת ,ואמר
ומלבן ,אלא מיד הסירם ,והלך בלא גרבים עד הבית. הגרב"צ :אינני יכול לספר את חומרותיו בענייני שבת ,אבל
דבר אחד אני כן יכול לומר ,שחומרותיו הם של מלאכים...
הפלא היה שלמרות כל הדקדוקים האלו ,היה האדם הכי והוסיף ואמר ,שרבנו אמר לו שאפי' אשתו לא יודעת מזה...
רגוע שיש ,ללא דוק של עצבות ,לא עננה של מתח ,והכל
מאוד עניין אותי לדעת מה היא דוגמא של חומרות של
בשמחה אמתית ובמנוחה. מלאכים ,ופגשתי תלמיד רבנו משנת תשכ"ד ,וסיפר לי
שרבנו במשך השבוע היה מרבה למרוט בזקנו ,אבל בשבת,
דקדוקי ממון מכניסת שבת עד צאתו [חוץ מזמני האכילה] ,היו ידיו כפותות
זהירותו בממון חברו היתה עד להפליא. לאחוריו פן יבוא לתלוש בזקנו...
מפורסם המעשה ,שפעם נתנו לו סכום גדול בפורים על בהזדמנות אמר רבנו ,שכל השבת הוא נזהר בכל דבר שנוגע
מנת שיתנו לאברך מסוים ,והניחו בארון ונגנב משם .ואח"כ ומזיז אם מותר ע"פ ההלכה ,ובכל זיז היה לו חשבונות
חיפש וראה שנעלם ,מיד פנה להרב נויבירט שיחי' וביקש עצומים .אמר לנכדו הנה נשאר על השולחן השקית הריקה
הלוואה ע"מ לפורעה משך כמה חודשים ,ונתן לאברך את של הלחמניות ,האם מותר להזיז את זה ,ואמנם הוא כלי
הסכום ,ואמר :מסתמא הייתי פטור ,כי אני שומר חינם. שמלאכתו להיתר ,אבל גם כלי שמלאכתו להיתר אסור
אבל לחסוך שאלה אחת מיותרת בבי"ד של מעלה ,כדאי גם לטלטלו שלא לצורך (עיין שו"ע סי' שח ס"ד) ,וכן כיו"ב הרבה.
וכמה פעמים היה אומר שאם אדם הצליח לעבור את
ללוות חמישים אלף דולר.
השבת בלא שום חילול שבת ,צריך לעשות קידוש...
ופעם כשחזר מבית החיים ,ואחד נטל ידיים ,וכיון שאין
מוסרים הספל מיד ליד ,לא הגישו לרבנו ביד ,ואף לא רצה הנטילת ידיים שלו היתה עבודה שלמה ,לפעמים היה לוקח
להניח על הרצפה ,כדי שלא יצטרך להתכופף ,והניחו על עוד יותר זמן מכל הסעודה [הרי היה אוכל פת רק בשבת] ,בפעם
מכונית שחנתה שם ,אמר לו רבנו :יש לך רשות להניח הראשונה שראיתי סדר הנטילת ידיים שלו התפעלתי כל
הספל על המכונית? ולא נחה דעתו עד שהורידה על הארץ. כך ,עד שלא עצרתי בעצמי ,ואמרתי לרבנו הלוואי שאזכה
גם אני ליטול ידיים כך .אמר לי רבנו אל תלמד ממני ,אני
כן שמעתי. נוטל כך מפני שאינני יודע ...אח"כ למדתי כל הל' נטילת
ידיים ,והלכתי לראות את הנט"י של רבנו ,ולא הבנתי כלל
סיפר לי הרב ליוש הי"ו [שהוא ואביו היו מתעסקים בהדפסת ספרי את חשבונותיו ,איזה דעות ראשונים הוא חושש וכו'.
רבנו] שבכל פעם כשהיו מביאים ספר חדש של רבנו היו בתחילה היה עיון ,לראות אם יש חציצה ,אח"כ נטילת יד
שותים ביחד "לחיים" ,ורבנו היה משלם תיכף עד הפרוטה אחת ,עוטף היד במגבת וכו' וכו' ,ועשה הגבהה ,וברכה,
האחרונה .ופעם אחת באו עם ספר חדש ,ורבנו היה צריך
לשלם להם 15אלף ש"ח ,ונתן מעטפה עם הכסף ,ואמר א"א לתאר ולשער.
להם לספור ,והיו שם רק שמונת אלפים ,ורבנו מאוד דאג
שצריך לשלם ,ואמר שיסדר כסף עד הערב ממקום אחר אח"כ איך היה אצלו ברכה ,לא היה מושג לברך שום ברכה,
כולל ברכת שהכול ,בלא ללבוש כובע ,להתיישב במנוחה,
וכו'. לשהות קצת ,ואז התחיל את הברכה כמונה מעות ,כשאמר
ה' היה שהייה קצת ,וכן באלקינו ,ושוב היה ממשיך כמונה
ומה באמת אירע ,שהיה לרבנו שלוש מעטפות ,באחת מעות עד סוף הברכה[ ,ואולם כשהיה צורך ,היה מברך בכזו הסתרה
-שבעת אלפים ש"ח ,ובשנייה -שמונת אלפים ש"ח,
ושתיהם היו מכספו[ ,כי רבנו בשום אופן לא הסכים להשתמש בהדפסת שכמעט לא שמו לב שמברך .וזכורני ,שפעם בא מבחוץ לסוכה ,והסתכלתי
ספריו מכסף של אחרים] ובמעטפה השלישית היו כספי צדקה,
ורבנו רצה לצרף השבעת אלפים עם השמונת אלפים,
ובטעות הניח הכסף במעטפת הצדקה ,וכשנודע לו ,לא
רצה בשום אופן להוציא השבעת אלפים ש"ח ממעטפת
הצדקה ,וכמה שהוכיחו לו שכסף זה אגוד לעצמו בגומי,
34
לי ,ושאלתיו :ביקשת רשות מרבנו? ואמר לי שהראש ולא היה במעטפה כזה סכום ,היה ירא מלהשתמש בזה
ישיבה אמר לו :הרי כל מה שאני אומר אני אצטרך למסור (עיין ע"ז יז.):
ע"ז דין וחשבון בשמים ,ואם אינני מתבייש מן השמים
למה אפחד מהקלטה ,ואם יש לפחד ,יותר צריך לפחד מן ופעם שמעתי ממנו בעצמו שאמר שיש לו בחיים שתי
גזלות בלבד :האחת ,שפעם הביא לו הג"ר שלמה סובול
השמים. זצ"ל ספר ,והיה צריך לשלם לו ולא הספיק ,וכבר נפטר.
והשנית -שבהיותו באיטליה היה איזה אופן לשלוח
היה ידוע בבית רבנו שבשבוע פרשת קרח אין לדבר עמו דברים בדואר מבלי לשלם עליהם .וכן עשה ,והוסיף :את
שום דבר שייתכן ממנו זיז ושמץ של עניין מחלוקת ,כי הכסף שהרווחתי לא נטלתי לעצמי ,כמדומני שאמר שנתן
ראה מהניסיון שכמעט כל שנה בפרשת קרח מתחדש איזה לנזקקים ,אבל מה יהיה? אבוא לעולם האמת ,ומוסוליני
מחלוקת ,והיה ירא מזה כמפני אש .ולפני שנים ספורות יתבע אותי לדין תורה ...מה אעשה? וכמה שאמרו לו שזה
באתי בשבוע פר' קרח לשאול על איזה עניין נחוץ של
צדקה ,ואמרו לי אין לך מה לשאול ,על כאלו שאלות רבנו בגדר טעות מותרת וכו' ,לא נחה דעתו.
לא עונה השבוע ,ובכל זאת שאלתי ,ורבנו שותק ,ושוב
ואמרתי לעצמי ,לפחות את הגזל הראשון אעזור לו לתקן,
שאלתי ורבנו שותק ,והוכרחתי לשאול פעם אחרת. באתי לאחד הבנים של הגר"ש סובול ,ושחתי לו את
צערו של רבנו ,אמר לי אתה יודע כבר כמה פעמים שלח
תביעות נוראות לנו ,וכבר מחלנו לו וכו' .גם ראיתי כתוב שאת התשלום
על הדואר באיטליה שלח לשלם ...וסיפר לי אחד מגדולי
מעצמו תבע רבנו תביעות נוראות ,עד זיבולא בתרייתא, התלמידים שרבנו אמר לו שנמנע מלהיות עד בקידושין ,כי
בדקות ובדק מן הדק עד אין נבדק ,אבל ביחס לאחרים היה
לבו מלא אהבה ,ומזכה אותו זכות גמורה ומוחלטת אף אם ירא שמא הוא גזלן ופסול לעדות...
כעבות העגלה חטאיו. פעם אמר החזו"א לרבנו אופן המותר שעי"ז אפשר
להצהיר על הכנסה פחותה ,וכך עשה ,ובכל זאת לאחר זמן
סיפר לי הג"ר יצחק גרודז'ינסקי זצ"ל שזוכר את רבנו עומד לבו נקפו ,ושלח את מו"ח (הגר"ש שטיינמן) שליט"א לשלם
לפני החזו"א ,בכזה מורא והכנעה ,שאי אפשר לתאר .ובכל בבנק כל ההפרש .והפקיד לא הבין מה רוצה ,ואין כזה דבר
זאת לפני כמה שנים ביארצייט של החזו"א ,לאחר תפלת בבנק .עד שראה שאם יתעקש לשלם ייטול הפקיד לעצמו,
שחרית ביקש רבנו מעשרה שיסעו עמו לבית החיים,
והלך וביקש מחילה על קברו כדין המבקש מחילה מנפטר. ואז חדל.
כנראה חשש על איזה זיז של חסרון בכבודו .וכשסיפרו
זאת להגר"ח גריינמן זצ"ל ,השתומם כל היום ,איך אדם הי עניו
בגילו ,במעמדו ,לאחר כ"כ הרבה שנים ,מתאמץ לבקש
על גודל ענוותנותו אוכל להאריך ולכתוב ספרים עבי כרס
מחילה בעשרה על איזה זיז. ולא אסיים .בהסכמה לספר "שלמי יוסף" שיצא לאור
ע"י אברכי כולל פוניבז' כתב להם רבנו בזה"ל" :לא באתי
וסיפר הג"ר דוד'ל פרנקל זצ"ל שפעם נכנס למרן החזו"א בתורת מסכים ואיני ראוי לזה כו' .והאברכים הנועדים
זצ"ל ,ובדיוק רבנו יצא ,שאלו החזו"א :ראית את מי שבא, להיות גאונים צוללים במים אדירים כו' ,ואיני ראוי להיות
הער איז א הייליגע יונגרמן [הוא אברך קדוש] .כבר אז ,כשהיה מסכים ,אבל היות שאני זקן שבחבורה הטילו עלי לכתוב
לפני גיל ארבעים ,הגדירו החזו"א כאיש קדוש... כמה מילים" .זהו ,הזקן שבחבורה...
אם נבוא לתאר מה היו דרישותיו מעצמו ,הלא הוא זכורני כי פעם לאחר שאמר שיחה מאוד חזקה בכולל ,נכנס
להשתומם ,כמעט לא היה יום כשהיה ביחידות עם אצלו הגרמ"נ סגל שליט"א ,ואמר לו ששיחתו היתה מאוד
נכדו חביבו הגר"ג הוניסברג שליט"א ,והיה רבנו מתאונן חזקה .נענה לו רבנו" :דע לך ,כי בכל פעם שאני מוסר שיחה
במרירות :מה אני עונה לקב"ה ,כשישאל אותי :וכי זה מה בכולל ,הנני מלא בושה וכלימה ,שהנה יושבים כאן אברכים
שצפיתי שייצא ממך .בכלל הוא הרגיש את הדין של מעלה ללא משרה ,ללא כבוד ,וכמעט ללא כסף ,ולומדים ביגיעה,
כמו דבר שעומד כאן מאחורי הדלת ,וחי את זה בפחד נורא, מחזיקים את העולם ,ואני יש לי משרה וכבוד ,ומקבל
וכן היה מתאונן .ופעם אמר :כשאבוא לעולם האמת ,ואבא
שלי ישאל אותי וכי זה מה שצפיתי שתצא ,מה אני אענה משכורת ,ואני בא לומר להם מוסר ,בושה תוקפתני".
לו? ...כך כפשוטו ,מה אני עונה לאבא שלי על זה... כך ראה את עצמו עד סוף ימיו ,למרות שיגע בתורה
לשמה קרוב למאה שנה ,ועבד את בוראו בקדושה כחד
והתחיל הנכד לומר ,הרי רבנו מחזיק את כל עולם התורה מקמאי ,הרגיש בעצמו כאדם פשוט שאינו ראוי לדבר בפני
על כתפיו ,כל צרות הדור וכו' וכו' ,אמר לו רבנו ,בגמ'
בפסחים (דף נ ):איתא רבא רמי כתיב כי גדול עד שמים האברכים!
חסדך ,וכתיב כי גדול מעל שמים חסדך ,הא כיצד ,כאן
בעושים לשמה כאן בעושין שלא לשמה .ואמר ,כשעושים עובדה הווה ופעם נכנס לשאול שאלה הרב ...שליט"א,
שלא לשמה ,אדם עולה לשמים והמצוות מתחילים לעלות וכשיצא עמד בפתח ,והיה נראה לרבנו שהוא קורא לו
יחד עמו ,ונעצרים לפני השמים ,יותר לא יכולים לעלות, לדבר עמו בחוץ ,ותיכף ומיד קם רבנו מהכיסא כדי לדבר
עמו בחוץ ,והלה נבהל ,ואמר ח"ו לא נתכוונתי לזה .רבנו
ונשאר ערום ועריה ,וכמה פניות נכנסים. לא היה לו הו"א שאם אברך קורא לו שלא ייצא אליו לדבר
עמו...
בריחתו של רבינו ממחלוקת
לא אשכח כשחזר בנסיעה הראשונה מאמריקה ,ומיד יצא
למסור שיחה בישיבת "גאון יעקב" ,והצטרפתי לנסיעה,
ובדרך ראיתי שכל מה שרבנו אומר ,מקליטים ,והיה אכפת
35
מחבלי לידתה של הישיבה הקד' נוסדה נבנתה
והתעצמה בדם ליבו ובידיו האמונות של רבינו
ראש הישיבה מרן הגאון רבי אהרון יהודה לייב
שטיינמן זצוקללה"ה ,עשרות בשנים נשא מרן
זיע"א את הישיבה וגידל את תלמידיה בכל עת
ובכל שעה באהבה ובחיבה עד ליומו האחרון
במלאות ארבע שנים להסתלקותו מגישים אנו בפניכם
מראות הוד מתוך אלפי רגעים של נשיאה בעול
הישיבה ביום ובלילה ומאות שעות שנצרבו לדורות
בלב תלמידי הישיבה במשך השנים | פרויקט מיוחד
ְּב ִצ ּל ֹו ִח ַּמְד ִּתי ְו ָיׁ ַש ְב ִּתי
ֱ ּהו ִִבפְי ַא ִנריי ֹו ֶ ָאמ+ת ֹלו ֵּקביְלת ִחַ ִּה ָכּי ִיין
ְוִד ְגל ֹו ָע ַלי ַא ֲה ָבה
36
37
אור בני תשס"ב
אליעזר ברק
מעמד תחילת כתיבת אותיות לע"נ א"ח הרבנית הצדקנית מרת תמר שטיינמן ע"ה ,בבית רבינו
מרן ראש הישיבה זצ"ל .בתמונה רבינו מרן זצ"ל כותב את האותיות הראשונות בספר בראשית.
אור בית סיון
אליעזר שמש תשס"ב
רבינו מרן ראש הישיבה זצ"ל בישיבה לצעירים בבית שמש -ישיבת 'אור אליעזר' בסנדקאות
בברית לבן מורינו ראש הישיבה שליט"א אלעזר מנחם נ"י ובשיחת חיזוק לתלמידי ואברכי הישיבה.
הכנסת ספר תורה לישיבה לצעירים בבית שמש - אור בית סיון
אליעזר שמש תשס"ג
ישיבת 'אור אליעזר' במעמד רבינו מרן ראש הישיבה זצ"ל ובהשתתפותו ,לע"נ הרבנית הצדקנית
תמר שטיינמן ע"ה א"ח מרן ראש הישיבה זצ"ל.
38
כולל ארץ הצבי בית תשס"ו
אור אליעזר שמש
רבינו מרן ראש הישיבה זצ"ל בביקור חיזוק בבית שמש ,בהיכל הכולל – ארץ הצבי .ובשיחת
חיזוק לתלמידי הישיבה לצעירים -ישיבת אור אליעזר.
מודיעין כולל תשס"ו
עילית עטרת שלמה
רבינו מרן ראש הישיבה זצ"ל נושא דברי חיזוק בהיכל הכולל במודיעין עילית בענייני השעה
לקראת הבחירות.
כולל תשס"ו
עטרת שלמה אלעד
רבינו מרן ראש הישיבה זצ"ל במעמד חנוכת הבית והכנסת ספר תורה לכולל בעיר אלעד ,נראים
עוד מרן ראש הישיבה הגר"ג אדלשטיין שליט"א ומורינו ראש הישיבה הגר"ב סורוצקין שליט"א.
39
ירושלים ישיבת עטרת תשס"ח
שלמה אריה
רבינו מרן ראש הישיבה זצ"ל במעמד הכנסת ספר תורה לישיבה לצעירים בירושלים –
ישיבת עטרת שלמה אריה.
רבינו מרן ראש הישיבה זצ"ל בישיבה לצעירים אור בית אלול
אליעזר שמש תשס"ח
בבית שמש – ישיבת אור אליעזר במעמד ברית לבן מורינו ראש הישיבה הגרש"ב שליט"א יוסף
יהודה לייב נ"י ,לאחר מעמד הברית נשא מרן זצ"ל דברי חיזוק בפני תלמידי הישיבה.
רבינו מרן ראש הישיבה זצ"ל עולה לירושלים ירושלים עטרת חשוון
שלמה אריה תשע"א
לבחון את תלמידי הישיבה לצעירים 'עטרת שלמה אריה' על תלמודם.
40
ירושלים כולל חשוון
עטרת שלמה תשע"א
רבינו מרן ראש הישיבה זצ"ל בשיעור בהיכל הכולל המרכזי בירושלים.
רבינו מרן ראש הישיבה זצ"ל משתתף כולל בני תשע"א
עטרת שלמה ברק
בשמחה לגמרה של תורה ,מעמד סיום מסכת נדה והוצאת הספר 'עיטורי טהרה' ע"י רבני
ואברכי הכולל בבני ברק.
מודיעין כולל סיון
עילית עטרת שלמה תשע"א
רבינו מרן ראש הישיבה זצ"ל מחזק את אברכי הישיבה לקראת יום מתן תורה ,בהיכל הישיבה
41
ירושלים ישיבת עטרת תמוז
שלמה אריה תשע"א
רבינו מרן ראש הישיבה זצ"ל מחזק את תלמידי הישיבה בירושלים
ישיבת בני חשוון
עטרת יוסף ברק תשע"ב
רבינו מרן ראש הישיבה זצ"ל בדברי חיזוק לתלמידי הישיבה לצעירים בפתיחת זמן חורף בישיבה .
רבינו מרן ראש הישיבה זצ"ל במעמד ישיבת בני חורף
עטרת יוסף ברק תשע"ב
הכנסת ספר תורה לישיבה לצעירים בבני ברק -ישיבת עטרת יוסף ,לע"נ מרן הגרמ"י
ליפקוביץ זצ"ל ,נראים עוד מרן הגר"ד לנדו שליט"א הגר"י הקר שליט"א ר"י גרודנא באר
יעקב והגרא"י פינקל שליט"א ראש ישיבת מיר.
42
רבינו מרן ראש הישיבה זצ"ל מחזק את אברכי כולל בני אדר
עטרת שלמה ברק תשע"ג
הכולל בבני ברק ,במעמד סיום מסכת שבת .נראים עוד מורינו ראש הישיבה שליט"א וראשי
הכולל הגר"א ברוורמן שליט"א והגר"ש שרייבר שליט"א.
מודיעין כולל ניסן
עטרת שלמה עילית תשע"ג
רבינו מרן ראש הישיבה זצ"ל בראש רבבות עם קודש בחנוכת הבית להיכל הישיבה במודיעין עילית.
מודיעין כולל אלול
עטרת שלמה עילית תשע"ג
רבינו מרן ראש הישיבה זצ"ל בשיחת חיזוק
לאברכי הכולל בהיכל הישיבה במודיעין עילית לקראת ימי הדין והרחמים.
43
רבינו מרן ראש הישיבה זצ"ל מקבל בביתו את ישיבת בני תמוז
תורת ישראל ברק תשע"ד
תלמידי הישיבה לצעירים באופקים – ישיבת תורת ישראל.
תלמידי ת"ת מרכז בני ברק נבחנים על תלמוד תורה בני חורף
עטרת שלמה מרכז ברק תשע"ה
תלמודם אצל רבינו מרן ראש הישיבה זצ"ל ,נראים המנהל הרב הגאון ר' יונה עמנואל שליט"א
והמלמד הרה"ג ר' משה וייס שליט"א.
ישיבת בני חורף
עטרת יוסף ברק תשע"ה
רבינו מרן ראש הישיבה זצ"ל בדברי חיזוק לתלמידי הישיבה לצעירים בבני ברק – ישיבת עטרת
יוסף ,נראה נכדו מורינו הגר"י כהן שליט"א מרבני הישיבה.
44
מנחם אב ישיבת בני
תשע"ה עטרת יוסף ברק
רבינו מרן ראש הישיבה זצ"ל נושא את ספר התורה בראש תהלוכת הכנסת ספרי תורה וחנוכת
הבית להיכל הישיבה לצעירים בבני ברק – ישיבת עטרת יוסף.
תלמידי התלמוד תורה בבית שמש בבית בני תלמוד תורה תשע"ה
ברק עטרת שלמה
בית שמש
מרן ראש הישיבה זצ"ל .עם מנהל התלמוד תורה בקרית ספר הרה"ג ר' י.י .גלוסקנוס שליט"א
45
רבינו מרן ראש הישיבה זצ"ל בהיכל קרית ישיבת כ"ד בתשרי
הישיבה עטרת שלמה תשע"ז
הישיבההקד'בקריתהישיבה.למרותחולשתוהרבהטרח מרןזצ"ללצאתמביתולקריתהישיבה
בכדי להשתתף במעמד 'חנוכת הבית' בישיבה הקד' ולחזק את תלמידי הישיבה ,כידוע היה זה
המעמד הציבורי האחרון בו השתתף רבינו מרן ראש הישיבה זצ"ל.
תמונה של נצח /טור אישי
של אבינו רוענו ,שממרום שנותיו אך על כתפיו הצנומות יושב משא לכל אדם יש אירועים מיוחדים
ומעמדו טורח במסירות עצמוה רבבות עם קודש. הנצרבים בליבו לנצח ,מותירים
לבוא ולהראות חיבתו שאין לה קץ חותם בל ימחה ומהווים מקור
יחד עם כל הקהל העצום בלתי נדלה לגעגוע המרומם את
לבני הישיבה הקדושה. התרוממתי טפח וטפחיים מעל הנפש ומגביה אותה מעבר למקום
הקרקע ברגשות של שמחה והזמן .דווקא מרחק השנים הוא
גם כיום כשחלפו כמה שנים, עצומה ,יחד עם כל קהל הקודש המהווה אבן בוחן לעוצמת החוויה
הרגשות לא כהים .אדרבה, נמתחו קצות האצבעות כדי לנסות והשפעתה על כל נימי הנפש,
מיום ליום ועם הגעגוע שצורב ולחטוף עוד מבט במלאך השם מבחן הזמן מעניק תמונה עמוקה
לדמותו המלאכית והטהורה ,הם צבקות היורד מן ההר אל העם
רק מתעצמים וגדלים .וחותם וכולו רצוף אהבה לתורה הקדושה וחדה יותר בעמקי הלב.
של אש שיישאר לעד בלב כל מי
שנכח שם .חותם של כבוד התורה. וללומדיה. התמונה הצרובה בליבי ובלב כל
בני החבורה וקהל האלפים שנכח
הכבוד לעמל התורה. כאב על בנים מלא היה בדאגה לכל במעמד ,היא של ספר התורה
אחד ואחד מבני הישיבה אותם החי ,ליבם של ישראל מרן ראש
אם ייתן איש כל הון ביתו באהבה ראה כבניו ממש .פירות טיפוחיו, הישיבה הגראי"ל שטיינמן זכר
שאהב מורנו ראש הישיבה גידולי כפיו .אבא רחום ואוהב שיש צדיק וקדוש לברכה ,בעיניו
זצוק"ל את לומדי התורה בכלל בליבו מקום ענק לכל אחד ואחד היוקדות והמאירות ,אוחז בספר
ואת בני הישיבה הקדושה בפרט, התורה כשהוא והתורה חד הם.
מרבבות ילדיו. את גופו הכחוש הוא בקושי נושא,
בוז יבוזו לו.
הזכות הנעלה והמרוממת
וכמים הפנים לפנים ,כן לב האדם להסתופף ולחסות בצילו הענק
לאדם.
46
ַהָ ּדִרים ֵּבין ַה ְמ ַהְ ּדִרין
עת אשר חמה עומדת בראשי האילנות המעטרים את רחבי קריית הישיבה ,ויינטו צללי
ערב המבשרים את בואם של ימי החנוכה • יצאנו לסייר בשבילי קרתא דשופריא ,להתרשם
באופן בלתי אמצעי מאופן הקיום של המצווה החביבה על ידי בני בינה -כל ימי שמונה
מלווים בהדרכה הלכתית-מעשית מהגאון ר' אריאל ברונר שליט"א שלן בעומקה של
סוגיה זו ודן רבות בדברים לפני רבותינו ראשי הישיבה שליט"א • אחר שנוכחנו מקרוב
בשאלות הייחודיות שהזמן והמקום גרמא ,העלינו על הכתב מעט מהמראות ,הרשמים
ופסקי ההלכות -להלכה ולא למעשה • פרסומי ניסא מבי מדרשא ד'עטרת שלמה'
בעוכרם .למעשה ,במציאות הקיימת אין לבני כולם לנים בעומקה של הלכה ומתייגעים לברר הרב מאיר קצבורג
הישיבה שום אפשרות בעולם להדליק בצורה וללבן בהלכותיו של חג ,ואין לך כבודה של תורה
שתיראה לבני רשות הרבים – הלא הם עוברי סחו חוזי דבר כי לפני שנים רבות ,באו בני הישיבות
גדול מזה. בטענה כלפי שמיא:
הרחוב.
לא לחינם נשמר עבורם חג זה – שהרי כל מהותו וכה היו דבריהם :מנהג ישראל קדושים – ששואלין
לאחר שישבו על המדוכה – הגיעו למסקנה הוא כנגד אלו שבאו 'להשכיחם תורתך' – ואם ודורשין בהלכות החג שלושים יום ויותר לפניו.
המפתיעה – שגורם הבעיה הוא זה שיהווה את כן – המקום הראוי ביותר שיעסקו ויעמלו הלכה ובכל מקום אליו אתה נקלע תוכל לשמוע דבר
המוצא לפתרון .דווקא בגלל המציאות הייחודית למעשה באופני הקיום של מצווה זו – הם בהיכלי חידוש' ,חקירה' או שאלה בעניין הלכות הרגל
של הישיבה שנבנתה כ'עולם' בפני עצמו ,עולם הישיבות – המייצגות ומסמלות את פך השמן הממשמש ובא .דא עקא ,שהדברים כמעט ואינם
המנותק לחלוטין מההווי שבחוץ .אם כן ,רשות הטהור שלא פג טעמו ולא נס ליחו .לא בכדי מכוונים לאזנינו ,שהרי מה מאיתנו להלוך בהלכות
הרבים הוגדרה כאן מחדש גם היא ,ומעתה – הדלקת הנרות היא 'מצווה ד-רבנן' – כיוון שהיא הגעלת והכשרת השיש לפסח ,וכי עלינו מוטל
כלפי בני הישיבה שבילי קריית הישיבה מוגדרים מישך שייכא למאן מלכי רבנן ,אשר להו נאה ולהו העול לוודא כי אין שיעור 'סכך הפוסל' בסוכה,
כ'רשות הרבים' ,והעוברים ושבים בהם ,קרי ,בני יאה לקיים בעצמן מה שנאמר – 'והיכן ציוונו – וממתי אנו אמונים על חלוקת ה'כזיתים' למצה
הישיבה ורבניה – הם 'בני רשות הרבים' שכלפיהם מלא תסור' .והמהדרין מן המהדרין מוסיפים או למרור .ואפילו ארבעת המינים – יש מי שדואג
לסלסל ולעטר מצווה זו בפלפולא דאורייתא לבקש ולברור בעבורנו .וכיוון שכך – נמצאים אנו
נתקנה התקנה לפרסם להם הנס. ובדיבוק חברים ,זמן רב אחר שתכלה רגל מן השוק, מודרים ומוסגים מכל שיג-ושיח במצוות עשה
אבל זאת הודיעו ואמרו – כי אין הדברים אמורים עד שיצאו ימות הגשמים. שהזמן גרמן ,וכדי ביזיון וקצף.
כלפי הדרים באותו הבנין ,אלא רק כלפי פנימיות
אחרות שהמה יחזו ויווכחו בנר איש וביתם – מקום ההדלקה והייתה טענתם הולכת ונשמעת בשמים ,מפי
רבותינו מייסדי הישיבות מצוקי ארץ זצוק"ל ,עד
שהדליקו חבריהם המתגוררים בבניין הסמוך. אם הדברים נכונו גבי כל הישיבות הקדושות, שנענו מאת נותן התורה – חג אחד אני מותיר
כל אחת ממקום מושבה ,כשמדברים על ישיבת בעבורכם – בניי האהובים הנמנים על לגיונו של
הדלקה לכיוון הכביש עטרת שלמה אשר משכנה כבוד בקרית הישיבה, מלך .חג שעיקר הלכותיו – אתם בלבד תוכלו
הרי שכמו בשאר הנידונים – אין הרי 'עטרת שלמה' לקיים ,ורובא -דרובא של הסתעפויות דיניו יהיו
אבל כאן היו שבאו והגו פיתרון יצירתי – מכיוון כהרי שאר ישיבות .ועל כן המקום אשר איוותה נוגעים ישירות אליכם .ואיזהו – הוי אומר זהו ימי
שחלונות רבים מחדרי הלינה משקיפים בואכה למושבה הוא הרחק כמטחווי קשת מהמולת
כביש ,4שבו תנועה ערה בכל שעות היממה הרחוב והמונו ,מקום ששאון העולם ודתו אינו חג החנוכה .ובמה נתייחד מקומכם?
ואין הרגל כלה ממנו לעולם ,ומעתה ,ידליקו בני מגיע ,ועל כן אפשר לראות בה קיום פורתא של
הישיבה לכיוון הפונה אל הכביש באופן שמי שיתן דברי הרמב"ם הנודעים לילך למדברות ולמקום לאדם מן השורה – כמעט תמיד פשוט וברור לו
היכן מוטל עליו לקיים את מצוות נר וביתו .אם
את מבטו יוכל לראות בנרות שבחלונות המבנה. שמניחים אותו לעסוק בתורה ובמצוות. בפתח ואם בחלון ,אם בחצר ואם בבית – נהרא
נהרא ופשטיה .אך לבן הישיבה המצוי – מה שהיה
רעיון זה עלה על שולחן מלכים ונידון בכובד אם בכל השנה כולה – אין לך מעלה גדולה מזו, הוא שלא יהיה ,ומה שהכריע בסוגיה זו אשתקד –
ראש על ידי היושבים על המדוכה .אך המסקנה כשאנו מדברים על ימי החנוכה – שכל עניינם שוב אינו תקף לשנה אחרת – אחר ששינה מקום
ההלכתית הנחרצת הייתה ,שגם אם נתיר להם הוא ְל ַפְרסּו ֵמי ניסא לבני רשות הרבים – כאן לינתו ,וכל השאלות מתעוררות מחדש .ונמצא
לעבור על תקנת הישיבה האוסרת להדליק דווקא הניתוק מהעולם ומרחובו – הוא זה שעומד שטרם החלו הציבור באמירת ותן טל ומטר ,כבר
בפנימייה (ראה להלן) ,עדיין ברכתם תהיה לבטלה.
וזאת משום שהמציאות מראה שאדם הנוסע
47
המתקן המיוחד ולכאורה בני
אך י ֹצא י ָצא הדבר מפי יושבי על מדן ,וכבר טרחו הישיבה עומדים
ראשוני הבחורים לתקן לעצמם מקום ראוי
להצבת מנורתם בטפח בסמוך לפתח ,בין שלושה בזה על פרשת
לעשרה ,כמצוות היום .אך מהר מאוד נוכחו לדעת,
שלמרות הרצון הטוב ,אין אפשרות מעשית דרכים – בהיות
שעשרות בני הפנימייה ידליקו במקום אותו קבעו
חכמים להדלקת נר איש וביתו .בעיה זו נפתרה עד שתי האפשרויות
מהרה במתקן המיוחד שהציבה הישיבה המאפשר
לבחורים הרבים להדליק את נרות החנוכה כאחד. עומדות בפניהם
אך כדרכה של תורה – כל דבר חדש גורר איתו – להדליק בחלון
שורה של שאלות נוספות .והמתקן הצליח לעורר
סביבו סערה זוטא .ראשית ,לאור גדלו העצום, הפונה לרחבת
רק מספר מועט של בחורים יזכו להדליק ב'טפח
הסמוך לפתח' ,וכל השאר ידליקו ב'סמוך לסמוך'. הישיבה ,או
ומאליה עולה השאלה – האם מי שמדליק בקצהו
השני של המתקן ,האם בכלל יוצא ידי חובת נרות למצער ,בפתח
חנוכה – באשר מפליג הדלקתו הרבה מעבר לפתח
הפנימייה .אבל כבר
הבית.
זכינו שעומדים על
עד מהרה יצא הפסק מבית המדרש ,שכיוון שהכול
המשך אחד ,וניכר השייכות של כל נרות שבתוכו ראשינו רבותינו - פנמיית דיין .המקום בו נוסעי כביש 4יכולים לראות את נרות החנוכה
אל הפתח שבסמוך לו הוא מוצב ,אשר על כן כל מנהיגי הישיבה – של פנמיית בית דיין .תצלום אוירי
מי שמדליק בחלל המתקן נחשב כמדליק בטפח
שלא הניחו אפילו
הסמוך – למהדרין מן המהדרין.
פרט אחד מלדון בו
עוד חשש עלה ,שלאור ריבוי הנרות שבתוכו
וסמיכותם זה לזה ,כבר לא יהיה ניכר לרואה מבחוץ הדק היטב. בכביש אינו מאמץ את עיניו אנה ואנה לתור אחר
את מניין הימים ,ואפשר שכל הנרות נראים כרצף
אחד .אבל לאחר בדיקה מעמיקה עלה ,שבוני ראשית לכל ,ישנה תקנה קדומה בישיבה – עוד נרות מרצדים אי-שם .ונמצא שבאופן הרגיל אין
המתקן שתו ליבם גם לזאת ,ונתנו רווח בשיעור מימי שבתה בחוצה לארץ ,שאין להדליק נרות מכל בני רשות הרבים נתקלים בנרות אלו .ודמי הדבר
הראוי בין עדר לעדר ,מלבד מה שהציבו עוד מקום סוג בכל שטח בניין הפנימייה ,והנהלת הישיבה למדליק למעלה מעשרים אמה ,דכיוון דלא שלטא
מוגבה ל' ַש ָמש' אחר כל שמונה נרות ,דבר שמהווה מקפידה על כך בכל תוקף .וכל זאת משום מעשה ביה עינא ,ואין בכך משום פרסומי ניסא ,ועל כן
היכר בולט לעין לכל המתבונן ,מהיכן מתחלת שהיה -שריפה שפרצה בפנימיית טעלז בקליבלנד
הצעה זו ירדה מהפרק.
הדלקתו של כל אחד.
גבתה את חייהם של שני בני עלייה יקרים ז"ל. בפתח או בחלון
'צורת הפתח' וחכמים שבאותו הדור עמדו והתקינו שלא יבערו
ואם כן – הדרנא לשאלה היכן מדליקין? ואמת הבחורים אש בכל מקומות מושבותיהם בכל ימות
בעוד כל בני הישיבה באו על פתרונם – ומצאו להם אמנה שכבר הילכו בה נמושות בנידון זה -לגבי השנה ,מחמת סכנת נפשות הדוחה את הכול.
את מקום הדלקתם ,נבדלו בזאת הדרים בקומה מקום ההדלקה הראוי למי שגר בעליה שעל גבי ומיני אז – לא נמצא בקרב הבחורים – אי מי שיהין
התחתונה בפנימייה המכונה 'בית דיין' – שמיקומם
הייחודי – במעמקי בטן האדמה – יצר להם שאלה לעבור על תקנה זו.
הלכתית מעניינת ,וכפסע היה בינם לקביעה שלא
ואם כן היה מקום לומר שלהולכים לאורו מתקני ההדלקה בפתחי הפנימיות
נמצא בעבורם מקום הראוי להדלקה. של מרנא החזו"א – אין כל תקנה בהדלקת
נרות חנוכה בישיבה – אחר שנאסר להם
וכך הם פני הדברים .המציאות בשטח היא -שכדי להדליק בפתח חדרם ,ואפילו אם יניחו
להגיע לפנימייה יש לרדת בגרם מדרגות ,המסתיים על שולחנם יהיה זה בגדר מצוה הבאה
בפתח ,שהוא ,כאמור ,מתחת לפני השטח – בעבירה ,נמצא שאין להם כל אפשרות
במעמקי האדמה .מי שעובר מבחוץ – אינו רואה לקיים תקנה זו ,בלתי אם יעקרו דירת
בדרך הילוכו את הפתח במעמקים ,ונמצא ששם מושבם ויגלו ממקור חיותם בכל ימי
וודאי אין הם יכולים להדליק .ומאידך ,גם בראש המועד ,דבר שכמובן אינו בא בחשבון
המדרגות לכאורה אין טעם להדליק ,באשר אין
לזה ֵׁשם פתח ,אלא רק מבואה המובילה לפתח מבחינתם.
הבעייתי. אך הקב"ה אינו מקפח שכר המקיימים הבית .ויסוד הדברים הוא במחלוקת הראשונים
מצוותיו והולכים תמים בדרכיו .ואחר שלנו המפורסמת – אם הדר בעליה מדליק בפתח ביתו
היו שהציעו להדליק בפתח האחורי הפונה לכיוון בעומק הסוגיה נמצא – שלא רק שהדבר אינו הפונה לחצר ,או בפתח החצר ממש .ונפקא מינה
השדות ,אך הצעה זו ירדה מהפרק עוד לפני מהווה בעיה לדעת החזון איש ,אדרבא – בישיבה כהיום הזה לכל מי שגר בבניין רב-קומות ,כמקובל
שעלתה על שולחן רבותינו ,באשר אין דריסת ישנה הזדמנות לקיים את שיטתו בצורה מהודרת היום ,האם ידליק בפתח דירתו -או שמא בפתח
הרגל מצויה שם כלל ,ובפרט בימות הגשמים הרבה יותר מכל מקום אחר .הכיצד? כאשר אנו
שהטיט והרפש אינם מניחים אפילו לעבור מסיירים בין מסדרונות הישיבה – נמצא שחלוקים הבנין.
שם באקראי .וזוהי הסיבה גם שאין מקום לאלו הם מכל שאר מסדרונות ,המשמשים רק למעבר
בעלמא .אבל לפי מה שמתגלה לעינינו -הישיבה ובדורות האחרונים נוסף לנידון זה עוד נדבך.
שחששו שמחובתם להדליק שם מפני החשד. העמידה לרשות הבחורים את כל הכלים הנצרכים לדעת מרנא החזו"א – כיום הזה אין טעם וריח
להם – כמקררים משוכללים שולחנות ומגהצים להדליק בפתח החצר .וכל כך למה? מפני שאופן
לאחר שטובי הבחורים הוגיעו את מוחם בסוגיה זו העומדים הכן לשימושם – והכול בכדי ששום דבר השימוש בחצרות דידהו – לא קרב למה שאנו
– מצאו פיתרון מקורי ,המיובא היישר ממחוזותיה נוהגים היום לעשות בחצר .בעוד בזמנם החצר
של מסכת עירובין :הם יציבו 'צורת הפתח' בראש לא יטריד את דעתם ולא יגזול מזמנם. שימשה לכל צרכי הבית ,והיה הדרך לעשות בה
המדרגות ,ומעתה – מיגו דהוי פתח לעניין שבת, גם דברים שאדם נוהג לעשות בצנעא בתוך ביתו,
נמצא אם כן – שמסדרון הישיבה אופי שימושו כהיום הזה לית מאן דפליג שאין הדרך להשתמש
בדיוק כמו החצר הקמאית שבה ועליה נתקנה בצורה שכזו בחדר המדרגות .ועל כן לדעתו – אין
התקנה .שהרי מלבד מה שיש המהלכים שם
בלבוש שינתם ,בני הישיבה עושים שם כל מקום להדליק בפתח הבניין.
צרכיהם .ואם כך – כל בנין הפנימייה מוגדר כ'חצר'
אחת גדולה המשמשת את כל החדרים הפתוחים לעומתו – מקובלנו מבית הגרי"ז שדעתו הייתה
לתוכה ,כאותה החצר שדיברו עליה חז"ל .ואם לאמר שדין חצר עודנו שריר וקיים ולא השתנה
כן – נמנו וגמרו שלכולי עלמא – המהודר ביותר בשום שלב ,ועל כן יצא הפסק מלפניו שעדיין מן
יהיה להדליק בפתח הבנין שהוא פתח החצר לכל הנכון והראוי אשר כל בן עליה ימשיך להדליק
הדעות. בפתח החצר – הפונה לרשות הרבים.
48
נר איש וביתו -בית חיינו הוי פתח לעניין הדלקת נרות
היכן הדליקו נרות חנוכה בטעלז רבתי? ומתי חנוכה .פיתרון זה לא הניח את
קיבלו ראשי הישיבה עטרה זו לראשם?
דעתם של רבים – שחששו ,ובצדק
בכל היכלי התורה רבו הדעות היכן המקום הראוי
ביותר לבני הישיבה להדליק ,האם כדין 'אכסנאי' – שאין זה אלא חוכא ואיטלולא –
המבואר בשו"ע – שמדליק במקום אכילתו ,או שמא
בפתח הפונה לפנימייה ,בחלון או אפילו בשער שהרי אין כל משמעות לפתח זה,
הישיבה .יוצאים מן הכלל הם רבים מאלו ההולכים
לאורו של מרן השו"ע ,שנוהגים שהבחור יוצא שנעשה רק לצורך העניין – שיהיה
בהדלקת האב בביתו .בשל עובדה זו ,וכדי לתת להם
גם חלק ונחלה בקיום המעשי של מצווה חביבה זו, מקום להציב בו את נרות החנוכה.
נהגו בישיבה לכבד בהדלקה בבית המדרש בחורים
שאינם מדליקים נרות לעצמם – כדי שיזכו גם ליטול היכר בין הנרות למינכר מנין יומא -במתקני ההדלקה ומאידך – הוגי הרעיון עמדו בתוקף
על דעתם ,והביאו סימוכין לכך
חלק במצוות היום.
ממה שידוע בדעת הגרי"ז – שלכל
כל זאת – עד לעת בה שתו ליבם לעובדה הבאה:
האלו נזכרים ונעשים בכל שנה ושנה כדרך 'פתח' בחנוכה ,צריך שתהיה צורת
בישיבת טעלז שבליטא לא היו מדליקין לא בחדרי
הלינה ולא במקום האכילה ,אלא הבחורים היו יוצאים שעורכים בסופי זמנים 'ימי המסכתא' -ימי הפתח התקפה הלכתית לכל שאר העניינים.
ידי חובתם בהדלקה שב ...בית המדרש .וזאת על פי
פסק הלכה ייחודי מראש הישיבה מרן הגאון רבי שינון וחזרה על עשרות ומאות דפי גמ' הדיון הוכרע על ידי רבינו ראש הישיבה הגר"ח
אליהו מאיר בלוך זצוק"ל – ונימוקו עימו :בית המדרש שנלמדו בחודשים שקדמו להם ,כשלאחר מכן פיינשטיין שליט"א ,שירד לבדוק בדקדוק את
זהו עיקר ביתו של בן הישיבה! ושם נקבע דירתו. עומדים הבחורים בכור המבחן ,המזכה אותם פני השטח .לאחר שבדק ובחן מקרוב את כל
אמת אמנם ,יש לו חדרים הנועדו לשמש לשאר צדדי השאלה פסק בבירור שעל כגון דא דיבר
צרכים – כגון אכילה ושינה ,אך עדיין – אל לנו לשכוח בספרי קודש -איש לפי מהללו. זקנו הגרי"ז זצוק"ל – שיש להדליק בטפח
שכל זאת רק כאמצעי וכעזר לשהותו בין כתלי בית
המדרש .הדברים נאים למקום שאמרם ,שהרי בכך שנים רבות לאחר שיסיים הבחור את שנות
ביטא כפשוטו את צורת החיים בישיבת טעלז ,אשר
לא במקרה היא זו שטבעה בזמנו את המושג 'ישיבה- הסמוך לצורת הפתח העומדת שם כהיום לימודו בישיבה ,עדיין יתרפק בערגה על זכר
מאן' ' -איש הישיבה' ,להודיע ולבטא שהישיבה היא הימים הללו -האווירה המחשמלת התלויה
מקור חייו של הבחור .ואחר שכן ,פשיטא שמקום באוויר ,ואחוות הֵרעים המשותפת לכל הזה ,ועל כל השומעים תבוא ברכת טוב.
דירתו בישיבה נקבע לפי תכלית הימצאותו בה - המסתערים על המסכת .בשעות הסדרים
שהותו ביני עמודי דגרסא .ומהלכה למעשה ,אכן כך זמן תכלה רגל מן השוק
נהגו בישיבת טעלז – שכולם היו יוצאים ידי חובתם
ומעבר להם תוכל למצוא זוגות-זוגות יושבים כידוע זמן ההדלקה הוא 'עד שתכלה רגל מן
בהדלקה מטעם הישיבה בבית המדרש. משננים ,עמלים וקוצרים ,ואיש את רעהו השוק' .ומי שמדליק לאחר מכן כבר הפסיד
יבחנו וישאלו ולאחיו יאמר חזק ,אשרי עין את עיקר התקנה .זמן זה אינו קבוע ומוחלט,
עד היכן מגיע תקפו של פסק זה? ידוע מה שנפסק אלא משתנה לפי העת והמקום – ובעיקר לפי
בשו"ע שאכסנאי הרוצה לצאת ידי חובתו בהדלקת ראתה זאת.
בעל הבית – צריך להשתתף עימו בפריטי -בשמן
ובפתילות .אבל במקרה דנן – נקבע שאין בכך כל מנהג בני אותה העיר .וכל אחד יבין שלא הרי ואם הדברים אמורים כלפי כל יום ויום מהעת
צורך ,באשר פשיטא שהדלקת הישיבה תהני בעד כל
אחד מבניה .ומה שהיו נוהגים להציב קופה של צדקה המדליק ברחובות בני ברק רבתי כהרי המעלה הזו ,על אחת כמה וכמה הדריכות עולה ביום
מטעם הישיבה על גבי הבימה – בכל שמונת הימים,
היה רק לרווחא דמילתא -לאלו החפצים להדר נרותיו בכפר ,שבזו האחרונה כלתה הרגל זמן שלפני המבחן ,אשר אם לא עכשיו אימתי,
ולהשתתף ,אך נפסק שאין בכך צורך מעיקר הדין. רב לפני שהחלו להיסגר חנויות השוק בעיר ואצבעות רצות על שורות הגמרא ,להספיק,
כל זאת היה בישיבת טעלז בשבתה בליטא .אך לבלוע ולשנן עוד ועוד ,בבחינת 'פתח לנו שער התורה.
בישיבה בארץ ישראל לא נהגו כן ,באשר כבר בשעתו
היו שחלקו עליו .ולמרות שבשעתו נתקבלה דעתו - בעת נעילת שער' .רבים הם שעשו להם מנהג ואם כן – לאור ההגדרה ההלכתית שנקבעה
באתריה דמר ,אך כהוראה לדורות לית בחילן לנהוג שאינם עוצמים עין בלילה שלפני המבחן, על ידי רבותינו ,שבני הישיבה הם אלו
אלא נשארים לשקוד על תלמודם ולשנן את שנקראים בני רשות הרבים לדידה – לכאורה
היפך מדעתם של כל הני רבוותן שסברו לא כן. גירסתם – למען תהיה מחודדת בפיהם ליום צריכים אנו למדוד מחדש את שעת תכלה
הרגל לגביהם .ואין ספק שבישיבה שעה זו
בין כך ובין כך – בעת שעוררו על קיום מנהג הישיבה מחר. מאוחרת יותר משאר מקומות ,שהרי לילה
המקורי ,עלה קרנה של מצוות ההדלקה בבית כיום יאיר שעות רבות אחר צאת הכוכבים,
המדרש ,שהרי מעתה אין לנו מנהגא בעלמא ,אלא ומעתה עלינו לשאול – שהרי בלילה זה ,בכל ואין מי שיפרוש לשנתו באשמורת הראשונה
יש כאן קיום עיקר המצווה כהלכתה – כפי שהיה נהוג רגע נתון תוכל למצוא בחורים שלא פרסו של הלילה .מגדילים לעשות אחרוני השוקדים
לשנתם ואם כן – נמצא שלא כלתה הרגל עד על תלמודם – אשר סרים לחדרם בשעות
בישיבה בטעלז ,שמבארה אנו שותים. עלות השחר .האם נאמר שמי שירצה לצאת היותר קטנות של הליל .ואם כן – שעת 'תכלה
ידי מצווה מן המובחר שיהיו נרותיו דולקים רגל' הממוצעת שנקבעה בהלכה ,הולכת
ומעתה כבר נמנו ורבו המבקשים לזכות לעצמם עד שיעלה השחר ,כמו בבית המקדש בשעתו.
בעטרה זו .ולאחר שדנו בדבר בכובד ראש ,הכריעו ובמילים אחרות -יש לחקור האם שעת ומתרחקת מזמנה המקורי.
שאין ראוי מכך שרבני הישיבה בעצמם הם אלו 'תכלה רגל' יכולה להשתנות לפי היום והעת,
שיעלו את הנרות בבית המדרש ,ובכך יוציאו ידי או שהיא נקבעת לפי הזמן הממוצע בכל ימות ובדבר זה יש שני פנים .לקולא – שמי שאיחר
חובתם את כל בני הישיבה – לכל הדעות והשיטות - השנה .השאלה הונחה לפני יושבי על מדן, זמן הדלקתו -בשוגג או באונס ,יוכל להדליק
כשעדיין היא נידונת ,יחד עם רעותיה ושאר בשופי עד שעה מאוחרת ,ולקיים מצוות
וכמנהג הישיבה מקדם. השאלות העולות ובאות במצווה יקרה זו, הדלקה לכתחילה .ומאידך גיסא -ישנם רבים
בכל שנה ושנה על שלל זוויותיהם והיבטיהם המדקדקים ליתן שמן במנורה שתדלק עד
49 שתכלה רגל מן השוק .ולפי שיעור מחודש
הרבים. זה – נמצא שעליהם ליתן שמן רב בכל יום
לתגובות[email protected] :
– שידלק עד שעה שכבר אין דריסת הרגל
מצויה בשבילי הישיבה.
אך אם סברנו שדי בכך ,הרי שכאן התעוררו
לשאלה נוספת – שגם היא – נובעת רק מבני
'רשות הרבים' הייחודיים לישיבה .כידוע
לכל בר בי רב דחד יומא ,לא הרי ימי החנוכה
בישיבה כשאר הימים והזמנים .בעוד ישנם
מקומות בהם ימים אלו מוכרים כימי רפיון
וביטול בית המדרש ,בישיבה הק' החזירו
עטרה ליושנה ומקיימים בהם את ייעודם
המקורי – שהם הניצחון על אלו שביקשו
להשכיחנו תורת השם .אשר על כן ,הימים
ביני עמודי
סיקור קצר על פריחת הישיבה הקד'
וגידולה ,ועל המתרחש בין כותלי היכליה
הש"ס שנלמד על ידי בני החבורה לעילוי נשמת ידידינו בן זיכרון קדושי ישיבת טעלז
העליה הבחור החשוב שמואל אהרון גליק זכרונו לברכה בן
יבדלחט"א הרה"ג ר' חיים זבולון שליט"א ,שנלב"ע ביום י"ט לרגל ציון שמונים שנה ליום העקידה לישיבת 'טעלז' ראשיה
ובניה הי"ד -כ' תמוז תש"א ,התקיים בהיכל הישיבה הקד'
אב התש"פ. ביום כ' תמוז ,מעמד זיכרון מיוחד לקדושי טעלז הי"ד בו נשא
במשך השנה למדו בני החבורה חבריו וידידיו של שמואל דברים הגאון רבי משה חיים זילברברג שליט"א תלמידם של
אהרון ז"ל את כל התלמוד בבלי לעילוי נשמתו ובמלאות מצוקי ארץ מרנן ראשי הישיבה זצ"ל ומוותיקי תלמידי ישיבת
השנה להסתלקותו סיימו בני החבורה את הש"ס ,במעמד טעלז בקליבלנד ,שנשא דברי זיכרון וחיזוק בהיכל הישיבה
השתתפו מורינו ראש הישיבה הגר"ח שליט"א מורינו ראש
הישיבה הגרח"מ שליט"א ומורינו ראש הישיבה הגרש"ב הקד'.
שליט"א ובני משפחתו שיחי' ,ראשי הישיבה שליט"א נשאו לאחר מכן מסר מורינו ראש הישיבה הגאון רבי בנימין
סורוצקין שליט"א שיעור בסוגיית המקדיש דבר שאינו
מעמד סיום הש"ס ,מורינו רה"י הגר"ח שליט"א נושא דברים ברשותו ודבר שלא בא לעולם בהקדש ובקניינים ,לע"נ זקנו
דברי חיזוק והתעוררות לעילוי נשמתו על חשיבות ניצול
חיי העולם הזה לשם תכלית חיי העוה"ב ,ועוררו את בני מרן הגרא"י בלוך הי"ד וכל קדושי טעלז.
החבורה ללימוד מדרכיו של בן העלייה ז"ל. ימא טבא לרבנן
יחליפו כוח בבין הזמנים אב התקיים סיום מסכת 'מכות' שנלמד במהלך
הקיץ בחבורת הדף שע"י הישיבה הקד' בירושלים בבניין
במהלך ימי בין הזמנים אב קיימו בישיבה לצעירים שע"י
הישיבה הקד' בעיר ביתר קעמפ לתלמידי הישיבה, הכולל המרכזי ברח' דוד ילין.
בהשתתפות מורינו הגר"י יונגרייז שליט"א ורבני הישיבה כזכור חבורת הדף הוקמה בתחילת זמן קיץ דאשתקד
ע"י בוגרי הישיבה האברכים החשובים שליט"א ,במטרה
שליט"א. ליצור מסגרת מיוחדת ללימוד בעיון עם הספקים מיוחדים.
התוכנית המיוחדת החלה בהיכל הישיבה במבחן על
מסכת 'בבא בתרא' שנלמדה במשך השנה ,לאחמ"כ בני בראשות החבורה עומד מורינו הגר"ב ברוק שליט"א.
הישיבה האזינו לשיחת חיזוק באמונה מפי הרב אביגדור המעמד המיוחד התקיים בהשתתפות מורינו ראש הישיבה
חיות שליט"א שאיבד את בנו ל"ע באסון בציון הרשב"י הגרח"מ שליט"א ומורינו ראש הישיבה הגרש"ב שליט"א,
במירון ,משם יצאו בני הישיבה לצפון הארץ שם נהנו ביממה ראש החבורה הגר"ב ברוק שליט"א ועשרות האברכים בוגרי
הבאה מחוויות רבות .בני הישיבה מודים למנהל הרב יהודה הישיבה הקד' שליט"א וב"ב שיחי' שחגגו ושמחו לגומרה של
גודלבסקי שליט"א על המסירות להצלחת הקעמפ. תורה.
פתיחת הזמן מעמד סיום מסכת מכות
זמן אלול בישיבה הקד' נפתח בסייעתא דשמיא בלימוד סיום הש"ס
פרק 'נערה המאורסה' בהיכל הישיבה המרווח .כזכור ,עקב
בשכונת רמות בירושלים התכנסו בראשות רבותינו ראשי
הישיבה שליט"א בני הישיבה בימי בין הזמנים לסיום
50
The words you are searching are inside this book. To get more targeted content, please make full-text search by clicking here.
והודעתם 3
Discover the best professional documents and content resources in AnyFlip Document Base.
Search