דביר קדשו הביאני עוסקי תורתך
על ערש הקמתה ובנייתם של כתבה מרתקת על תולדות
היכלי התורה של הישיבה הקד' "סדרי הישיבה" בעולם הישיבות
– פרק ראשון בסדרה מהקמתו ועד ימינו אנו
לעת תכין מטבח ואחר כן באו בניך
המראות המיוחדים ,האתגרים רשמי הוד מהמעמד האדיר של
ההלכתיים והדאגה לכל תלמיד .אם כינוס בוגרי הישיבה הקד'.
34 22
אין קמח אין תורה .הצצה למטבח 27 16
הישיבה עם סיום שנת השמיטה
מכתב שהתקבל בשער
בשולחן המערכת
עומדים אנו בערבם של ימי החנוכה ,זמן בו גברה ידם
כבוד עורכי הגיליון והודעתם ביטאון ישיבתינו הקד' שיחיו. של המעטים ,של 'עוסקי תורתך' ,על מי שניסו 'להשכיחם
תורתך' ,זמן בו גברו ידיהם של צדיקים ,על מי שניסו
א .כבר דנו והאריכו רבות בטעם מנהג הישיבה המיוסד על 'להעבירם מחוקי רצונך' ,ונתקדש שמו הגדול בעולם – 'ולך
מנהג ישיבת טעלז בליטא ,שלא לומר מזמור לדוד ה' אורי
בחודש אלול אלא בשחרית בלבד ,וכן שלא לאומרו בשבתות. עשית שם גדול וקדוש בעולמך'.
והנה ,באמת מנהג זה הוא מנהג בני אשכנז ,וכן נוהגים עד עיקרה של חובת ההודאה בחנוכה ,שכולו נתקן לשם כך,
היום בקהילות יוצאי אשכנז (ייק'ס) שאין אומרים המזמור כמו שאחז"ל 'וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו להודות ולהלל',
במעריב ובשבת ,אלא בשחרית דחול( .וגם במשנ"ב סי' תקפ"א היא על קידוש שמו ית' בעולם ,ומיסוד מטבע התפילה,
ס"ב שהביא המנהג לאומרו בוקר וערב לא הביאו אלא בלשון טבעו חז"ל בהודאה את חלק הנס שבו שמו הגדול נתגדל
'ונוהגים במדינתנו' וכו' יעו"ש ,ובמעשה רב הביא שהגר"א לא ונתקדש בעולם בנס החנוכה ,ללמדנו כי חלק הנס בו
היה אומרו .ולעניין עד אימתי אומרים אותו ,במשנ"ב שם הזכיר נתקדש שמו ,הוא יסוד חובת ההודאה שלנו בימי החנוכה.
שאומרים עד שמחת תורה ,אולם בשו"ע הרב כתב שאומרים
ימים אלו ,ימים שנקבעו להלל והודאה' ,זמן' שמזומן
אותו עד הושענא רבה ,כפי שאנו נוהגים). ומיוחד להודאה .הרי לנו ,כי יש לנו להודות על עצם קידוש
שמו בעולם .וזאת ההודאה ,אינה רק הודאה על שעתה בלבד,
והנה טעם מנהג אמירת המזמור ,הוא משום דברי המדרש אלא ההודאה היא על – 'בימים ההם' ,ועל – 'בזמן הזה'.
שאורי זה ראש השנה וישעי זה יום הכיפורים .ועתה איקלע
לידי ספר רינת יצחק על תפילה למועדים להג"ר יצחק סורוצקין כמדומה ,שאין ימים מתאימים מאלו ,לספר ולהודות
שליט"א שמביא שם ששמע מרה"י הגאון רבי אייזיק אוזבנד בניסי ה' יתברך שזיכה את כולנו ,יושבי שבת בית ה',
זצ"ל בשם דודו הגרי"א הירשוביץ זצ"ל [חתניה דמרן הגר"א בני הישיבה הקד' ,חכמיה ורבניה ,שזוכים להעמיד את
גורדון זצ"ל] שהמנהג לומר קפיטל זה הוא תמוה ,כיון שיסוד לגיון עוסקי תורתך שבדורנו ,וזוכים לקדש את שמו הגדול
הקפיטל הוא שאין צריך לפחד ולירא ,ובימים אלו אדרבה, בעולם בכל יום ,בתורתו .ולא זו בלבד ,אלא שעצם קיומם
צריכים להיות יראים וחרדים מיום הדין ,כמו שאומרים של אותם מעטים 'עוסקי תורתך' ,הוא הוא קידוש שם ה'
בסליחות זוחלים ורועדים מיום בואך .ע"כ .וכמדומני שאולי הגדול בעולם ,ההכרזה המהדהדת של 'שם גדול וקדוש
בעולמך'! בעולמו של הקב"ה ,עולם של חיל ה' ,עולם לומדי
זה הוא יסוד וטעם ההנהגה.
ועוסקי תורתך.
ב .בגיליון האחרון (כ' תמוז תשפ"ב) במדור מנהגי הישיבה
הובא שמנהג הישיבה שבצומות מתפללים מנחה גדולה ונושאים בגעגוע אנו מעלים את זכרו הטהור של מייסד ואבי
כפים ,ורציתי לברר האם ידוע לכם אם הוא מנהג ישיבת טעלז, ישיבתינו הקד' ,רבינו מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן
וכפי הידוע זו הייתה הוראת מרן החזון איש שנושאים בצום זצוקללה"ה שביום א' דחנוכה חל יום השנה החמישי
כפיים בתפילת מנחה ,ואם כך נהגו בטלז הרי שהוא מנהג להסתלקותו .זכינו והוא היה לנו לאב ואנו היינו לו לבנים,
בני שעשועים .מיום הקמת הישיבה הקד' נשאנו על לוח
קדום יותר. ליבו הטהור ,היכה על קודקודנו ואמר לנו גדלו ,יגע ועמל
בכל כוחו להעמדת הישיבה הקד' על כל היכליה ,וחזה
יישר כוחכם
י .ל. וצפה אחריתה העצומה עוד בימי ראשיתה.
תשובת עורך המדור: בגיליון זה פורסים אנו בפניכם ידידינו בוגרי הישיבה
בנוגע למנהג נשיאות כפיים בצומות במנחה גדולה ,הנה הקד' וידידיה ,פריסת שלום מהיכל בית ה' ,ממשכן העדות.
בישיבת טעלז בוודאי לא היה זה המנהג ,שהרי בחוץ לארץ אין בפתח החודש השלישי של זמן חורף ,נושאים אנו כפים
נושאים כפים כלל .אמנם בישיבה הקד' שנוהגים בה כבארץ אל אבינו שבשמים בתפילה ,שיהיה הזמן הזה להצלחה
ישראל שנו"כ בכל יום ,לפי הידוע לנו מנהג הישיבה הקד' גדולה לכל יושבי אוהל הספונים באוהלי החכמים ,כל באי
שהכהנים נו"כ בצומות במנחה גדולה הונהג בקום הישיבה שער -בני היכלי הישיבה הקד' די בכל אתר ואתר ,מי
שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם ,הוא יושיענו יחוננו
הקד' בהוראת רבינו רה"י הגרח"מ שליט"א.
ויברכנו ויאר פניו איתנו -בזמן הזה.
יוצא לאור ע"י: 2
ישיבת עטרת שלמה
ידיעות ותמונות:
ארכיון ישיבת עטרת שלמה
כתובת להערות ולשליחת חומרים:
[email protected]
עיצוב ועימוד:
שיע ברים -סטודיו אורגינל
אענה" אבל שם חנון המועיל בעת צרה ,מועיל רק אם צועקים ַעﬥ
ומתפללים להקב"ה ,וכדמשמע מהתוס' הנ"ל "לגאול הצועק" ִמׁ ְש ְּכנוֹﬨ
וכמפורש בקרא חנון יחנך לקול זעקך ,היינו דווקא כאשר האדם ָהﬧ ֹו ִעים
יתפלל וזועק. ממעיין הדעת של רבותינו
רועי ישיבת טעלז זיע"א
ולפי"ז י"ל דבמקום שכבר ישנה הצרה ואין כאן זעקה אין מידת
חנון יכולה להצילו ,אלא בכה"ג צריכים מידה חדשה שהיא יותר עיונים וביאורים
חזקה והיינו מידת רחמים רבים שמועילה אפי' בשעת הצרה, בתפילת על הניסים
ולפי"ז י"ל דבנס חנוכה הוצרכו למידה זו מפני שלא דבקו בתפילה.
ממשנתם של רבותינו
אבל נראה דוחק לומר שלא התפללו החשמונאים להקב"ה מרן רה"י הגאון רבי ברוך סורוצקין זצוק"ל
בעת צרתם ,כי הרי כולם היו צדיקים ,ועוד הראה לי בני היקר מרן רה"י הגאון רבי מרדכי גיפטר זצוק"ל
הרר"י נ"י בתרגום ירושלמי בשיר השירים מפורש דהתפללו בני
ְל ַהׁ ְש ִּכי ָחם ּת ֹוָר ֶת ָך ּו ְל ַה ֲע ִביָרם ֵמ ֻח ֵּקי ְרצ ֹו ֶנ ָך
ישראל בימי החשמונאים להשי"ת בלב אחד .יעו"ש.
דקדקו בזה בענין ה'חוק' שבכל התורה והמצוה ,שאף משפטי
ונראה לי באופן אחר ,שמידת חנון מועילה דווקא כשההצלה ד' הניתנים גם להבנת שכל האדם ,חס ושלום לגשת אליהם
באה באופן של דרך הטבע ,אבל כאשר צריכים להצלה שלא כדרך מנקודת שכל אנושי ,אלא שהמצוה נובעת מרצונו ית' שרצונו ית'
הטבע אז אפילו מידת חנון אינה מספקת ,אלא בשביל זה ישנה חוק הוא ,ותרבות יוון כל שורשה ומהותה בהמלכת שכל אנוש,
מידה חדשה ,שלא הוזכרה בי"ג מידות מכיון שהוא באופן שלא וכל אותה התרבות החילונית המתפארת בזה שהיא יונקת כוחה
כדרך הטבע ,והיא מידת "רחמים רבים" ועל זה אנו מודים להקב"ה ועוזה מתרבות יוון מושתת היא על היסוד של חופש המחשבה
'על רחמיך הרבים' ולא בהמידה של רחום סתם .שבמלחמת האנושית שלא תכיר בריבונות שאינה נתפסת בגבול השכל
החשמונאים שהוצרכו לניסים של 'גיבורים ביד חלשים' 'ורבים האנושי ,ולכן כל הנכנס לבתי מדרשיהם מושפע מאותו רוח
ביד מעטים' הוצרכו למידת רחמים מרובים שמידה זו מועילה
עיוועים שהוא ההיפך ממש מרוח התורה.
אפילו במקום שצריכים לשינוי הטבע.
(מרן הגר"מ גיפטר זצ"ל)
וראיה לזה ממה שאנו אומרים בתפילת 'מחיה מתים ברחמים
רבים' היינו שתחיית המתים שתהיה באופן נס שלא כדרך הטבע ְו ַא ָּתה ְּבַר ֲח ֶמי ָך ָהַר ִּבים ָע ַמ ְד ָּת ָל ֶהם ְּב ֵעת ָצָר ָתם
נצרכה למידה של רחמים רבים. עיין תוס' ר"ה י"ז ע"ב שכתב בביאור הי"ג מידות ,שכל אחת
היא מידה מיוחדת לזמן ולמצב מיוחד ,ושם מבואר ד"רחום" הוא
(מרן הגר"ב סורוצקין זצ"ל) קודם הצרה ,שקודם שבאה הצרה הוא מרחם שלא תבוא כלל,
אבל המידה של "חנון" הוא שחונן בשעת הדחק לגאול הצועק,
ַר ְב ָּת ֶאת ִרי ָבם כדכתיב (ישעיה ל') חנון יחנך לקול זעקך .ולפי זה תמוה למה קבעו
חז"ל בתפילת על הניסים לשון 'רחמיך' שאנו אומרים 'ואתה
מלכות יוון עמדה במדון וריב רוחני עם ישראל ,שענין 'ריב' ברחמיך הרבים עמדת להם בעת צרתם" ,ולא בלשון 'חנינה'
הוא ברקע של טענה והתווכחות ,וזה היה הכיוון בגזירות של יוון. שהיא המידה של שעת צרה שהרי הקב"ה הושיעם רק לאחר
(מרן הגר"מ גיפטר זצ"ל) שבאו הצרות והמלחמות על כלל ישראל.
ָמ ַסְר ָּת ִג ּב ֹוִרים ְּבַיד ַח ָּלׁ ִשים ְוַר ִּבים ְּבַיד ְמ ַע ּ ִטים ... והנה ראיתי ליישב קושיא זו בשם הפרי מגדים (ולא מצאתיו)
ְו ֵז ִדים ְּבַיד ע ֹו ְס ֵקי ת ֹוָר ֶת ָך שהרי בפשטות מידת חנון גדול ממידת רחמים שאילו כוח מידת
הרחמים יכול להגן רק על הצרה שלא תבוא כלל אבל בעת הצרה
זו הייתה הישועה הגלוי' לעין ,ותוך ישועה זו הייתה צפונה עצמה אין מידה זו יכולה להושיע ,רק נצרכים למידת חנון שמגן
הישועה הרוחנית .טמאים ביד טהורים ,רשעים ביד צדיקים, אפי' בשעת הצרה (וכן מבואר מדברי התוס' שם עוד מעלה במידת חנון שמועיל
וזדים -שענין זדים מכוון למחשבה ,עולם התרבות היוונית, אפילו שלא כדין ,יעו"ש) ,אבל מאידך גיסא יש יתרון למידת רחום
ביד עוסקי תורתך :הניצחון של אור התורה ,שעיקרו של זה שמועילה אפילו בלי בקשה קודמת בבחינת "טרם יקראו ואני
האור בעסק התורה ,שהוא הלימוד מתוך העמל והיגיעה ,שרק
זה הלימוד מעמיד את האדם על נקודת החוק הנצחי שבתורה
כדבריהם ז"ל :אם בחוקותי תלכו שתהיו עמלים בתורה .ובסידור
הרס"ג הנוסח' :ביד עושי תורתך' שרק הלימוד בעמלה של תורה
הוא הלימוד שעליו נאמר גדול תלמוד שמביא לידי מעשה .ומה
מגוחך ומסוכן הוא לתלות מבטחנו בכוח אנוש של גבורה בשדה
קרב ,מה מסוכנת דרך זאת לקיומו של עם ד'.
(מרן הגר"מ גיפטר זצ"ל)
3
עז להראות שתוכן הנס היה בניצחון אור תורת ד' ,אשר זה ּו ְל ָך ָע ִ ׂשי ָת ׁ ֵשם ָּגד ֹול ְו ָקד ֹוׁש ְּבע ֹו ָל ֶמ ָך
היה ענין הדלקת המנורה שבמקדש ,ולכן בבואם לטהר המקדש
ולחדשו לעבודת הקורבנות היה בזה ענין מיוחד ומסויים של ששמו ית' מתגדל ומתקדש בזה שעם ד' ניצב כעם התורה,
מצות הדלקה .ואין כאן זכר לנס ההדלקה שההודאה באה על ותרועת מלך בו ,וכשגברו עוסקי תורה בעמידתם איתן נגד תרבות
נס התשועה ,ונס ההדלקה בא רק להדגיש ולהבליט את הצורה יוון ,נראו המתיוונים שבעם ד' בכל נבלותם ,כדברי האלי' רבה
ש"זדים" כולל גם כל פריצי ישראל השואפים להתדמות לאומות,
האמיתית שבזה הפורקן.
ובניצחונה של התורה נגלה קבל עם כמה שפלים הם.
(מרן הגר"מ גיפטר זצ"ל)
(מרן הגר"מ גיפטר זצ"ל)
ְו ִה ְד ִליק ּו ֵנר ֹות ְּב ַח ְצר ֹות ָק ְדׁ ֶש ָך ּו ְל ָך ָע ִ ׂשי ָת ׁ ֵשם ָּגד ֹול ְו ָקד ֹוׁש ְּבע ֹו ָל ֶמ ָך ּו ְל ַע ְּמ ָך
ִי ְ ׂשָר ֵאל ָע ִ ׂשי ָת ְּתׁש ּו ָעה ְגד ֹו ָלה ּו ֻפְר ָקן ְּכ ַה ּי ֹום ַה ֶּזה
כיון שהדלקה כשרה בזר ,בחצרות הקודש ,לכן גם כהן המדליק
בהיכל מתייחסת ההדלקה לחצרות הקודש. לכאורה אנחנו באים להודות לד' על חסדיו המרובים עימנו בנס
גדול כזה של רחמים רבים ,ובזה שאנו אומרים 'ולך עשית שם
(מרן הגר"מ גיפטר זצ"ל) גדול וקדוש בעולמך' לכאורה מקטינים חסדי ד' ,וכמו ששמעתי
מאאמו"ר זצוק"ל שנס נסתר גדול מנס נגלה ,שהרי בנס נגלה גם
ְו ִט ֲהר ּו ֶאת ִמ ְק ָ ּדׁ ֶש ָך ְו ִה ְד ִליק ּו ֵנר ֹות ְּב ַח ְצר ֹות ָק ְדׁ ֶש ָך שמו של הקב"ה מתקדש ומתרומם ,משא"כ בנס נסתר אין שמו
ית' נתקדש בעולם ,רק שעושה הקב"ה הנס מצד החסד והרחמים
לכאורה מה הכוונה בזה שהדליקו נרות בחצרות קודשך? הרי ומאהבת ד' אותנו ,וא"כ למה בנס חנוכה אנו מוסיפים בתפילה
ההדלקה היא בהיכל ששם נמצאת המנורה ,ונראה בכוונתם שעל
ידי זה שטיהרו את המקדש והדליקו הנרות ,הוארה נפש ונשמת שגם לו עשה שם גדול וקדוש.
כלל ישראל לא רק בהיכל אלא אפילו אצל אלו שעומדים עדיין
בחצר ,טרם שנכנסו פנימה ,מכל מקום על ידי הדלקה זו גם הם ובמקום אחר יישבנו שההודאה שהוקבעה ע"י חז"ל לדורות
אינה רק על הנס שניצלנו מיד היוונים ,כי עבור זה לבד אין קובעים
נתעוררו וכל כלל ישראל שבו לד' על ידי נס חנוכה. יום טוב וזכרון לדורות ,רק שעל ידי מאורע זה נתקדש שם שמים
בעולם ונתקרב העולם לתכליתו ,ורק מכיון שכבר קובעים יום
אבל זה היה רק מפני שהיו צדיקים כאלו שטיהרו המקדש טוב על הנס הזה שנתקדש שם שמים גם מזכירים החסד שכלל
והדליקו נרות ,בזה הצליחו לחמם ולעורר גם את נפש הרחוקים, ישראל ניצל עי"ז .ומשו"ה אמרינן ולך עשית וכו' אף שזה מקטין
אבל מעצמם ומאיליהם אף שיש אצלם זיק כל שהוא ,מעמיא גודל הטבת הקב"ה ,לומר שעיקר ההודאה היא על הקידוש שם
עמיא ואזלא .ולדאבונינו בזמנינו אין מי שיטהר את הטומאה
מכלל ישראל וידליק נרות שיאירו אפילו בחצרות ,ואם יש איזה שמים ,ואחר כך מוסיפים ולעמך ישראל על נס ההצלה.
התעוררות מהמאורעות והניסים שנעשו בזמנינו ,זהו רק בהיכלי
הישיבות ואצל בני התורה ,שם נשארה האור .אבל אין זה מספיק אמנם כעת בדעתי לפרש באופ"א ,דהנה לכאורה צריך להבין
ולכן עלינו המאמינים ,להאיר נרות שיאירו את האפילה של מה היא הכוונה ב"ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך" מדוע אנו
מדגישים "בעולמך"? ומה בא למעט בזה .אמנם נראה שבעצם
הפוסחים על שתי הסעיפים שגם הם יוארו באור האמונה. ניסים המולבשים בטבע לא מביאים לידי קידוש שם שמים בעולם,
ואדרבה לפעמים הם גורמים לקלקול ומביאים לידי שכחת ד' ר"ל.
(מרן הגר"ב סורוצקין זצ"ל)
אבל אותם החיים בעולמו של הקב"ה ,עולם הרוחני ,אצלם
ְו ָק ְבע ּו ׁ ְשמ ֹו ַנת ְי ֵמי ֲח ֻנ ָּכה ֵא ּל ּו ְלה ֹוד ֹות ּו ְל ַה ֵּלל גם הנס המולבש בדרך הטבע בתוכו לרומם ולגדל שמו יתברך,
ְלׁ ִש ְמ ָך ַהָּגד ֹול וזהו הכוונה "בעולמך" ,דהיינו רק לאלו שחיים בעולם ד' רק
אנשים כאילו נתרוממו ע"י הניסים של ניצחון במלחמה ,אבל
אמרו רז"ל מאי חנוכה וכו' ועשאום ימים טובים בהלל והודאה. אלו החיים בעולם של גשמיות ותאוות הם ראו בזה רק גבורה
ורש"י שם פי' לא שאסורים במלאכה שלא נקבעו אלא לקרות
הלל ולומר על הניסים בהודאה .והיינו שתורת יום טוב שבו הוא של כוחי ועוצם ידי.
רק לענין קריאת ההלל ואמירת הודאה ,וזה צ"ב דב' דברים אלה
ולכן לא נתקטנו בזה חסדי ד' מכיון שבין כך תועלת הנס היא
אין בהם משום יום טוב. רק לאלו שהיו מאמינים בלאו הכי בהשי"ת ,רק שע"י הנס נתגדל
אצלם שם השם ,אבל העולם הרחוק מהשם לא שבו ונשארו
ונראה שהוא המקור לדברי הרמב"ם בפ"ג ממגילה וחנוכה ה"ג:
"ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת ימים האלו במדרגתם השפילה.
שתחילתן בכ"ה כסלו ימי שמחה והלל" וכו' .הרי שקבעום ל'ימי
שמחה' אשר זהו תורת היום טוב שבהם ,ויראה גם מדבריו שההלל (מרן הגר"ב סורוצקין זצ"ל)
שבחנוכה חייבים בו לא רק מדין ההלל שעל הנס ,וכמבואר שם
במג"ת ,שהוא מכלל שבח והודאה על הנס ,אלא שדין היום טוב ְו ַא ַחר ָּכ ְך ָּבא ּו ָב ֶני ָך ִל ְד ִביר ֵּבי ֶת ָך ּו ִפ ּנ ּו ֶאת ֵהי ָכ ֶל ָך
ְו ִט ֲהר ּו ֶאת ִמ ְק ָ ּדׁ ֶש ָך ְו ִה ְד ִליק ּו ֵנר ֹות ְּב ַח ְצר ֹות ָק ְדׁ ֶש ָך
שבו מחייב בהלל ,שהם ימי הלל כמו שמועדי ד' הם ימי הלל.
החשמונאים ברוב פרישותם ידעו צורת הדברים ,והיה חפצם
4
בשבח הקל והודי' על הניסים שעשה לנו" .וכן מפורש בנוסח ועי' ד"מ סי' תר"ע סק"א ובשו"ע שם ס"ב ובט"ז ,וגם ברמב"ם
ההודאה שמקורה במסכת סופרים "הנרות הללו אנחנו מדליקים מבואר רק שמחה ולא משתה ושמחה ,אכן לשיטת הרמב"ם
על הניסים ועל הנפלאות ועל התשועות ועל המלחמות וכו' הנרות שקביעות היום טוב הוא לדין שמחה נראה דאף דלא מיחייב
הללו קודש הם ..כדי להודות ולהלל לשמך הגדול על נסיך ועל באכילה מ"מ כל שאוכל יש באכילתו משום קיום דדין היום
טוב ואין בזה משום תורת אכילת רשות .ועי' פסחים ס"ח ע"ב
נפלאותיך ועל ישועתך".
דמפורש דליכא חובת סעודה בחנוכה עיי"ש.
הרי שצורת נס הישועה יש למצוא אותה בנס ההדלקה ,אין
זאת אלא מפני שגזירות מלכות יוון מכוונות היו נגד תורת ישראל (מרן הגר"מ גיפטר זצ"ל)
והצורה הרוחנית של עם ד' ,והישועה הייתה ישועה מחושך המינות
של מלכות יוון ,ובא נס ההדלקה לעורר את עם ד' להכרה זו באור ְלה ֹוד ֹות ּו ְל ַה ֵּלל ְלׁ ִש ְמ ָך ַהָּגד ֹול
תורה אשר זהו ענין מצות הדלקת המנורה שבמקדש ,ולמען נדע
להבין בצורת הישועה קבעו רז"ל מצות הדלקת הנר יחד עם בגמ' בשבת כ"א ע"ב לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים
ההלל וההודאה ,אשר נמצא לפי זה שישועת חנוכה העידה על בהלל והודאה" .הלל" זה הוא על כך שנתקדש שם שמים בעולם,
נצחיות תורת ד' ,ונצח עם ד' הנושא תורת ד' .אשר הוא החוק
שעליו הושתת עולם בבריאתו – בשביל התורה ובשביל ישראל ו"הודאה" זה על החסד שניצלנו מידי האויבים.
שנקראו ראשית. וכבר העירו הספרים על מה שאנו אומרים "וטמאים ביד
טהורים" וכו' הרי אין בזה נס ,וניחא שאנו באים להלל להקב"ה
ולכן מה נעימים הם דברי הגאון ר' יעקב עמדין ז"ל שכתב שנתקדש שמו ובזה שטמאים נופלים בידי טהורים נתקדש עי"ז
בסידורו שמספר התיבות הודאה דחנוכה ,כפי הנוסח שלנו ,עולה
למספר ק"ח .אותיות חק .עיי"ש .ומה נעים לפי זה להבין דברי שם שמים בעולם.
נעים זמירות ישראל שאמר 'ולרשע אמר אלוקים מה לך לספר
חוקי' שכל ענין התורה לפי אמיתותה רק בזה החוק .וגישת הרשע (מרן הגר"ב סורוצקין זצ"ל)
היא גישת שכל אנוש לאותו שכל עליון ,כביכול ,שהוא החוק,
הקביעות המתמדת שלא תדע שינוי ותמורה ,ולא כן גישת הרשע ְו ִה ְד ִליק ּו ֵנר ֹות ְּב ַח ְצר ֹות ָק ְדׁ ֶש ָך ְו ָק ְבע ּו ׁ ְשמ ֹו ַנת ְי ֵמי
המכוון בלימודו להתאים את התורה לליבו לב אנוש ,עד כדי ֲח ֻנ ָּכה ֵא ּל ּו ְלה ֹוד ֹות ּו ְל ַה ֵּלל ְלׁ ִש ְמ ָך ַהָּגד ֹול
לעשות את ההלכות שהם הליכות עולם לנימוסים המשתנים ח"ו.
לשונו הזהב של הרמב"ם ז"ל "מצות נר חנוכה מצוה חביבה
(מרן הגר"מ גיפטר זצ"ל) היא עד מאוד וצריך אדם ליזהר בה כדי להודיע הנס ולהוסיף
צו השעה /לימודינו מימי החנוכה
לא להתרשל
צו השעה בימי החנוכה הוא מסירות נפש למצוות היום ,הדלקת נר חנוכה אמירת הלל ועל הניסים ,אולם יש להוסיף כי
גם לימוד התורה הוא ממצות היום שהרי רצו היוונים לעקור לימוד התורה מישראל ,וכמאמרם ז"ל 'גלות יוון שהחשיכה
עיניהם של ישראל בגזירותיהם שהיתה אומרת להם כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל' ובחנוכה הוחזרה
העטרה ליושנה .לכן על בני הישיבה לשמור ימים אלו מבלי לבטל מלימוד התורה ואדרבה להתאמץ יותר מכל השנה מאחר
שזהו עניינם ותוכנם של ימים אלו לא להתרשל מן המצוות אלא להתמסר אליהם בכל הכוחות ולהתאמץ בהם יותר ויותר.
(מרן הגרח"מ קאץ זצ"ל ,באר מחוקק)
להיות נמנה בין עוסקי תורתך
צריך כל בן ישיבה ,וכל בן תורה ,לאזור חיל ,ולשאוב עוז ועוצמה מהתעוררות ימי החנוכה לעמל התורה בשקידה
וביגיעה ,להיות נמנה בין 'עוסקי תורתך' למען לסור ממוקשי מוות של זדים ממינים שונים ,לברוח מעצת השטן להקל
משקידת הלימוד בימים אלה ,שאין לך הודאה על הנס גדולה מהגברת ההכרה בעיקר צורת הדברים .לעמוד על נקודת
החוק שברצונו יתברך מתוך עמלה של תורה ,ובזה יזכנו השי"ת לראות באורו בגאולה ובישועה.
(מרן הגר"מ גיפטר זצ"ל)
5
ִמ ִּפי ֶהם מנהגי הישיבה
ָאנ ּו ַחִּיים חנוכה ופורים
משולחנם של רבותינו חנוכה
ראשי הישיבה שליט"א א .אבל מתפלל לפני העמוד מנחה ומעריב ,אך
בענינא דיומא לא שחרית.
ב .מברכים להדליק נר 'של' חנוכה.
בדין נרות דהידור ג .בני הישיבה מדליקין בפתח הבנין בו הם דרים,
ומפני הסכנה לא ידליקו בחדרים.
רבינו ראש הישיבה ד .במוצ"ש מדליקין ואח"כ מבדילין.
הגאון רבי בנימין סורוצקין שליט"א ה .מתפללים מעריב במוצ"ש בזמן הקבוע ,חמישים
אם מצא אחר כך עוד נרות ולא היה המגן אברהם בסי' תרנ"א סקכ"ה וחמש דק' לאחר השקיעה.
דעתו עליהן בשעת ההדלקה חוזר כתב זה לשונו ,כן כתב הרד"א בשם ו .אומרים על הניסים [ולא ועל הניסים].
ומברך ומדליק הוא משום דשאני נר הרמב"ם שאם בשעה שהדליק נר ז .בר"ח טבת קוראים בב' ספרים ,אומרים הקדיש
חנוכה שהוא מצוה שיש בה שיהוי דכל הראשון הייתה כוונתו להדליק אחרות, לאחר כל הקריאה ואין מניחים הס"ת הראשון על
אין צריך לברך ואם בירך והדליק ואחר
משך הדלקתו עדיין מצוותו קיימת. כך נזדמן לו נרות מברך בכל פעם ,עכ"ל. הבימה בשעת הקדיש.
ומבואר להדיא דדעת הרמב"ם היא
וכך כתב הרא"ש בפרק קמא דפסחים דמברך ברכה בפני עצמה על הנרות פורים
דהא דמברך להתעטף בציצית ולהדליק שמדליק מדין מהדרין ,וכבר הסתפק א .נוהגים לכבד רה"י במפטיר של ד' פרשיות.
נר חנוכה הוא משום דיש בהם שיהוי בזה הגרעק"א בתשו' ל"ב תשובה י"ג. ב .א"א אב הרחמים והזכרת נשמות בד' פרשיות,
מצוה ,ובתשו' רעק"א כתב דמהאי ויעויין שם שכתב דנחלקו בזה הפרי בשבת זכור מוציאים הס"ת המהודר לקריאת זכור.
טעמא גם לאחר שגמר המעשה הדלקה ג .לפני הקריאה מכריזים שיכוונו לצאת המצווה
יכול לברך כיון דעדין עוסק במצוותם חדש והאליהו רבה יעו"ש.
ואף דאינו עושה מעשה יעו"ש .ואם כן דאו' של זכירת מחיית עמלק.
נראה דמהאי טעמא לא חשיב פירש אלא דהא מיהא צריך ביאור ,דהרי ד .חוזרים על כל הפסוק האחרון של "זכור".
מהמצווה דאף על גב דעצם המעשה בחי' מרן רי"ז הלוי כתב לבאר בדעת ה .נותנים מחצית השקל בפורים בבוקר קודם
כבר נגמר מכל מקום כיון דעדין מצוותו הרמב"ם שאין חיוב כלל להדר ,ואם כן
קיימת ונמשכת שייך להוסיף בו הידור צריך עיון למה יברך עליו והאיך יכול קריאת המגילה.
דאף על גב דלעולם אין ההידור בעצם לומר וציוונו כיון דאין חיוב כלל להדר ו .בליל פורים מתפללים מעריב בניגון הימים
מעשה המצווה ,מכל מקום כיון דהמצוה יעו"ש ,ועוד צריך עיון דהרי יעויין שם
נמשכת חשיב שההידור שייך למעשה שר"ל בדעת הרמב"ם דדין ואנוהו לא הנוראים.
שייך רק לעיקר המעשה אבל כשפירש, ז .מדליקין שני נרות לקריאת המגילה וגם בקריאת
המצווה. ההידור אינו שייך למעשה מצווה כלל
ומשום הכי סבירא ליה להרמב"ם היום.
וכן כתב הבית הלוי לבאר דעת הטור דההידור בנר חנוכה הוא דהכל הדלקה ח .זמן שחרית הוא כבכל השנה.
דחוזר על ציצין שאין מעכבין גם לאחר אחת היא ,דכיון דכל הך מילתא דנר ט .לפני קריאת המגילה עושים הפסקה לנתינת
שפירש ,משום דסבירא ליה דמצות לכל אחד ואחד הוא ענין של הידור
מילה נמשכת יעו"ש ,ואם כן אף על גב מצוה ע"כ לא שייך כלל לומר שתהא מחצית השקל.
דבמילה יש לומר דאין כאן שיהוי מצוה, הדלקה מיוחדת לכל אחד ואחד ,דאם י .קודם הברכות ביום מכריזים שיכוונו בברכת
אולם בנר חנוכה ודאי שיש כאן שיהוי כן הא נמצא דההדלקה השניה היא רק
מצוה ואם כן שייך קיום דין ואנוהו אף משום הידור בלבד והיא נפרדת מעיקר שהחיינו על שאר מצוות היום.
על גב דפירש ,דהמצוה נמשכת ,אולם י"א .נוהגים לקיים סדר לימוד שעה אחת לאחר
מכל מקום אתיין היטב מה שכתב מרן המעשה יעו"ש.
הגרי"ז דבכהאי גוונא ההידור הוא בזה התפילה.
שיש הדלקה מיוחדת לכל אחד ואחד ולכאורה היה נראה לפי זה ,דאם י"ב .בקריאת פרשת פרה ,מקפידין לקרוא בס"ת
אם כן הא נמצא דההדלקה השניה היא הדליק ופירש ואחר כך מצא עוד נרות
רק משום הידור והיא נפרדת מעיקר אין לו להדליק כלל דכל שפירש וסילק היותר מהודר.
המעשה והוי כמו שהדליק נרות לאחר ידיו מעיקר המעשה נמצא ממילא
שכבתה נר שהדליק דבכהאי גוונא ודאי ההידור לאחר מכן אינו מכלל המצוה 6
לא שייך להדר[ .מלבד מה דחסר בעצם ואין זה בכלל ואנוהו ,ובעל כרחך צריך
לומר דהא דסבירא ליה להרמב"ם דגם
ההידור אם אין מנין נרות] ודו"ק.
משולחנם של רבותינו ראשי הישיבה שליט"א בענינא דיומא ִמ ּ ִפי ֶהם ָאנ ּו ַח ִּיים
מבקשים וקרב קץ הישועה שהרי אין שנה ובבל היתה הגזירה שיהיו בגלות בבל חשוף זרוע קדשך וקרב קץ הישועה
קץ לימי הרעה ,ר"ל דבגלות האחרון שבעים שנה .אבל בגלות זה האחרון לא נקום נקמת דם עבדיך מאומה הרשעה
לא נאמר שום זמן כמה צריכים להיות נאמר שום זמן כמה יהיו בגלות כי אם כי ארכה לנו הישועה ואין קץ לימי
בגלות וכיון שלא נאמר קץ לגלות 'היום אם בקולו תשמעו' ,ויכולים להיגאל הרעה דחה אדמון בצל צלמון הקם לנו
ויכולים להיגאל בכל יום ,על כן אנחנו בכל יום ,משום שלא נאמר שום קביעות
מתפללים דיקרב קץ הישועה שנזכה זמן כמה צריכים להיות בגלות ,ואם זכו רועה שבעה
אחישנה ,אבל בהיפוך נאמר קץ של גאולה,
לאחישנה .ודו"ק. כי לזמן הזה מוכרחים להיגאל וכמאמרם נראה הביאור בזה על פי מה שכתב מרן
הגרי"ז דשאני גלות האחרון מגלות מצרים
[ועי' בפירוש הגר"א בהגדה של פסח ז"ל לא זכו בעיתה. ומגלות בבל ,דאילו בגלות מצרים וגלות
דמשמע מדבריו דבעיתה אחישנה נאמר בבל נאמר זמן כמה יהיו בגלות ,במצרים
מעתה נראה ,דזהו הביאור במה שאנו נאמר ועבדום ועינו אותם ארבע מאות
בכל גלות וגם בגלות מצרים].
בעניני חנוכה
רבינו ראש הישיבה
הגאון רבי חיים פיינשטין שליט"א
על ידי כהניך הקדושים וכן מצינו אצל יעקב אבינו בריש נשיא אחד ליום
פרשת ויצא בעת שיצא מבאר שבע ללכת
בנוסח על הניסים אומרים 'בימי לחרן ,כתוב 'ויקח מאבני המקום וישם הנה בחנוכת המזבח נאמר דבר מיוחד
מתתיהו בן יוחנן כהן גדול' ,וכן בנוסח מראשותיו' ואח"כ עשה מאותן האבנים שתהא חנוכתו ע"י כל נשיא ונשיא בפני
הנרות הללו אומרים 'שעשית לאבותינו מזבח כמו שכתוב 'ויקח את האבן אשר עצמו ,והיינו דכל שבט ושבט יחנוך את
על ידי כהניך הקדושים' .הנה מזכירים שם מראשותיו וישם אותה מצבה המזבח בחנוכה בפני עצמה ,ולא שתהא
הענין שהם היו כהנים ,וצריך לבאר מה ויצוק שמן על ראשה' ובמדרש איתא חנוכת המזבח לכל ישראל במעשה אחד,
שייך כהונתם לענין הנס שנעשה על ידם. 'רבי יהודה אמר ,שתים עשרה אבנים ולא מצינו כזאת בשאר דברים וכלי
נטל 'אמר כך גזר הקב"ה שהוא מעמיד המקדש שכל שבט ושבט יחנוך אותו
ויש לבאר ,דהנה רש"י בריש פרשת שנים עשר שבטים ,אברהם לא העמידן,
בהעלותך הביא דברי חז"ל במדרש 'למה יצחק לא העמידן ,אני אם מתאחות הן בפני עצמו.
נסמכה פרשת מנורה לחנוכת הנשיאים, שתים עשרה אבנים זו לזו יודע אני שאני
לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים מעמיד שנים עשר שבטים ,כיון שנתאחו ונראה לבאר בזה ,דהנה כתוב אצל
חלשה דעתו שלא היה עמהם בחנוכה י"ב אבנים זו לזו ידע שהוא מעמיד י"ב אליהו הנביא )מלכים א' פרק י"ח ,ל'
לא הוא ולא שבטו ,אמר לו הקב"ה חייך שבטים ,הרי מבואר דהמזבח שבנה היה ל"א) אחר מה שהיה עם נביאי הבעל,
שלך גדולה משלהם שאתה מדליק ומטיב 'אמר אליהו לכל העם גשו אלי וגו' ,ירפא
את הנרות' ,וכתב ע"ז הרמב"ן שם 'ענין בנוי מי"ב אבנים שהם כנגד י"ב את מזבח ה' ההרוס .ויקח אליהו שתים
ההגדה הזו לדרוש רמז מן הפרשה על שבטים.
חנוכה של נרות שהיתה בבית שני על ידי עשרה אבנים כמספר שבטי בני יעקב
אהרן ובניו ,ר"ל חשמונאי כהן גדול ובניו, ומבואר דהמזבח יש בו ענין מיוחד אשר היה דבר ה' אליו לאמר ישראל
ובלשון הזה מצאתיה במגלת סתרים שכל ישראל נכללים בו ,ולכן הוא בנוי יהיה שמך' ועיי"ש ברש"י ,הנה מבואר
לרבינו נסים שהזכיר האגדה הזו ואמר, דהמזבח יש בו ענין מיוחד שהוא מתייחד
ראיתי במדרש כיון שהקריבו שנים עשר מי"ב אבנים כנגד י"ב שבטים. לכל שבט באופן מיוחד בפני עצמו ,והוא
שבטים ולא הקריב שבט לוי וכו' ,אמר לכל ישראל על ידי שיש בו י"ב חלקים,
לו הקב"ה למשה דבר אל אהרן ואמרת אשר לפי זה מבואר היטב ,דגם היה חלק מיוחד לכל שבט ,ולכן לקח אליהו
אליו ,יש חנכה אחרת שיש בה הדלקת צריך חנוכה מיוחדת לכל שבט בפני י"ב אבנים ,ומהם בנה את המזבח ,דמזה
הנרות ואני עושה בה לישראל על ידי עצמו ,דכל שבט חנך בעצמו ,את עניינו המזבח עשוי ,מי"ב חלקים כמספר שבטי
7 המיוחד לו במזבח. בני יעקב.
משולחנם של רבותינו ראשי הישיבה שליט"א בענינא דיומאִמ ּ ִפי ֶהם ָאנ ּו ַח ִּיים
הנס נתרחש ואירע בתוך ההיכל בהדלקת גבורות של הקב"ה ,וזהו שנעשה מזה בניך נסים ותשועה וחנוכה שקרויה על
המנורה ,וההיכל הוא מקום שרק כהנים שם גדול וקדוש להקב"ה בעולם ,ועוד יש שמם ,והיא חנוכת בני חשמונאי ,ולפיכך
נכנסים לתוכו ,וגם הכהנים נכנסים רק הודאה נוספת על קבלת הטובה שנצחו הסמיך פרשה זו לפרשת חנכת המזבח'
בשעת עבודה ,ואם כן נמצא שהנס אכן ישראל במלחמה ,ועל זה אומרים ולעמך
נעשה בהסתר ואינו מגולה ולא היה נראה ישראל עשית תשועה גדולה ,שזה הודאה עכ"ל הרמב"ן.
לרבים כלל ,ונעשה בצנעא ולא היה לנס
שום פרהסיא וגילוי לרבים ,והרי הוא נס על קבלת הטובה שקבלנו. ומבואר דחנוכה הוא נס שנעשה על ידם
מחמת שהיו כהנים בני אהרן ,וגם יש ענין
שנעשה בהסתר והוא נס מכוסה. גילוי הנס מיוחד שהנס נקרא על שמו ,ומבואר היטב
למה מזכירים ענין כהונתם בעשיית הנס.
וזהו ביאור דברי הרמב"ם שהדלקת הנה בחנוכה תיקנו חז"ל הדלקת הנרות
הנרות הוא גילוי על הנס ,שע"י הדלקת בעבור פרסומי ניסא .ופרסום היינו כדי ולך עשית שם גדול וקדוש
הנרות מתגלה ויוצא לאור ידיעת הדבר להודיע לרבים ,שכולם ידעו את הנס בעולמך
הנסתר שנעשה נס בצנעא בתוך ההיכל.
שנעשה לישראל. בנוסח על הניסים אומרים 'ולך עשית
לא בחיל ולא בכח כי אם שם גדול וקדוש בעולמך ולעמך ישראל
ברוחי אמר ה' אמנם הרמב""ם בתחילת הלכות חנוכה עשית תשועה גדולה ופורקן כהיום הזה'.
כתב ומפני זה התקינו חכמים שבאותו
יש לומר שהכתוב מדבר על מלחמת הדור וכו' ומדליקין בהן הנרות בערב על יש לפרש דחילק הדברים לשניים ,על
היונים ,ועל מלחמה זו אמר הכתוב פתח הבתים בכל לילה ולילה משמונת פי דברי אא"ז מרן הגרי"ז זצ"ל דיש שני
שהיא תהיה לא בחיל ובכח אלא ברוחי, הלילות כדי להראות ולגלות הנס .הנה מיני ברכות ,יש ברכות הנאמרות על קבלת
וזה כנגד מה שנמסרו רבים ביד מעטים מבואר בדבריו שענין הדלקת נר חנוכה הטובה מאת ה' ,כמו ברכת הגומל לחייבים
וגיבורים ביד חלשים ,שאם המלחמה ופרסומי ניסא הוא 'לגלות הנס' .וגילוי טובות ושעשה לי נס במקום הזה שעיקר
הייתה בדרך של בחיל וכח ,היה המעטים משמעותו שיש דבר נסתר ומכוסה ,דבר השבח הוא בשביל קבלת הטובה ,ויש
והחלשים צריכים להיות נמסרים ביד שהוא סוד ,וצריך גילוי כדי להראותו, ברכות שנאמרו על גבורותיו של הקב"ה,
הרבים והגיבורים ,אבל כיון שהיה זה ומבואר שבענין הנס של נרות החנוכה כמו ברכת משנה הבריות וחכם הרזים
באופן של ברוחי ,על כן שייך שרבים היה דבר נסתר ומכוסה ,ומכלל המצוה של
הדלקת הנרות הוא לגלות הדבר ולהוציאו וברכת עושה מעשה בראשית.
וגיבורים ימסרו ביד חלשים ומעטים. מהסתרו .וצריך להבין מהו אותו דבר
ולפי זה יש לבאר דמה שאומרים ולך
(מתוך שיעור חומש שנאמר בישיבה נסתר שהיה בנס הנרות חנוכה. עשית שם גדול וקדוש בעולמך זהו שבח
הקד') על גבורתו של הקב"ה שמסר רבים ביד
ונראה לבאר הענין ,דבאמת נס פך מעטים וגיבורים ביד חלשים שאלו הן
השמן הוא נס שנעשה בהסתר ,שהרי
בענין הדלקה בבית הכנסת
רבינו ראש הישיבה
הגאון רבי חיים מרדכי אוזבנד שליט"א
אדם חייב לשכון בבית החייב מזוזה נרות ביהכ"נ .והנה ,נחלקו הראשונים שו"ע סי' תרע"א ס"ז ומדליקין ומברכין
כדי שיעשה מזוזה כו' .ובה"ג כתב ,וכן אי הדלקת נרות חנוכה מוטלת רק על בבהכ"נ וכו' ,כתב הב"י ומ"ש שמניחין
כל המצוות שהן מד"ס ,בין מצוה שהיא מי שיש לו בית ,דהתוס' בסוכה דף מ"ו נר חנוכה בבית הכנסת ,נראה שתיקנו כן
חובה מדבריהם כגון מקרא מגילה א' כתבו דמי שאין לו בית אינו חייב, מפני האורחים שאין להם בית להדליק בו,
והדלקת נר בשבת והדלקת נר חנוכה והרמב"ם בפי"א מהל' ברכות כתב דחייב, וכמו שתיקנו קידוש בבית הכנסת משום
כו' ,הרי דהדלקת נרות חנוכה מוטל על וז"ל יש מצות עשה שאדם חייב להשתדל אורחים דאכלו ושתו בבי כנישתא .וכן
האדם ,ואף מי שאין לו בית ,וכפה"נ צריך ולרדוף עד שיעשה אותה כגון תפילין
להדליק במקום שהוא .ומדברי הכלבו וסוכה כו' ויש מצוה שאינה חובה אלא כתב הכל בו כו' ע"כ.
נראה כשיטת הרמב"ם ,דגם מי שאין לו דומין לרשות ,כגון מזוזה ומעקה ,שאין
ומבואר דאורח יוצא יד"ח בהדלקת
8
משולחנם של רבותינו ראשי הישיבה שליט"א בענינא דיומא ִמ ּ ִפי ֶהם ָאנ ּו ַח ִּיים
היה אלא הדלקה ,ורק דממילא מברכין אבל להמבואר נראה ,דקיימי' בשיטת בית חייב ,וצריך להדליק במקום שהוא.
בשעת הדלקה מדין ברכת מצות ,דס"ל הרמב"ם דחיוב הדלקה לא תלי בבית,
דמברכין על מנהג[ ,וצ"ע מ"ט מברכין וגם מי שאין לו בית חייב להדליק ,והנך ואין להקשות דהא מי שיש לו בית
דינים שנתנו חכמים פתח וחלון הם למי צריך להדליק על פתח ביתו מבחוץ,
שעשה נסים] שמדליק בביתו ,אבל מי שאין לו חייב וא"כ הנך דמדלקי בביהכ"נ נמי יהיה
בכל מקום ,וע"ז כ' הב"י דיוצא בבהכ"נ דינם להדליק בחוץ .אבל זה לא קשה,
והנה בחי' רע"א הביא שהח"צ הקשה, דכל הך מילתא דהדלקה בחוץ אינו
הא המחבר ס"ל סי' תכ"ב דאין מברכים וכש"נ. אלא משום פרס"נ כמבואר במש"ב
על הלל דר"ח ,דכ' שם דכן נוהגים בכל ס"ק ל"ה ובשעה"צ ס"ק ל' ועמש"ש
מלכות א"י וסביבותיה ,וא"כ איך סתם ועיקר ד' הרמב"ם צ"ע ,דבגמ' דף בהי"ת ,ובבהכ"נ איכא טפי פרס"נ בפנים
כאן כריב"ש ,דהא במלכות א"י דאין כ"ג א' אמר רב ששת אכסנאי חייב ושפיר נפקי יד"ח בפנים[ .אלא דצריכים
מברכים על הלל דר"ח ראוי שלא יברכו בנר חנוכה ,ולשיטת הרמב"ם צ"ע מאי להשתתף בפריטי ,ואולי לב ב"ד מתנה
על הדלקת נר בבהכ"נ .ולכאו' י"ל דבזה קמ"ל ,דפשיטא דחייב ,דהא גם מי שאין שיזכו האורחים בפרוטה מהשמן וצ"ע
סמך על הטעם הראשון ,דאי"ז מדין לו בית חייב ,ובשלמא לשיטת התוס' דמי בזה] .אבל לשיטת התוס' דרק מי שיש
ברכת המצות כ"א דברכה עצמה הוא שאין לו בית פטור איצטריך לאשמעינן לו בית ,לכאו' אין בהדלקת ביהכ"נ שום
מכלל המנהג ,דג"ז הוא בכלל פרסו"נ. דאכסנאי חשיב יש לו בית ,דלא בעינן
וקצת משמע כן מלשון השו"ע שכתב ביתו בקנין ממון ,כ"א ביתו שדר בה, קיום מעיקר דין הדלקה.
מדליקין ומברכין משום פרס"נ ,ומשמע וכל שדר בבית אף שאינו אלא אכסנאי
קצת דגם הברכה משום פרס"נ ,ולא רק חייב ,אבל להרמב"ם דלאו בבית תליא והנה ,בביאור הגר"א על מש"כ הרמ"א
שאין אדם יוצא יד"ח בהדלקת בהכ"נ
ההדלקה. מילתא קשה טובא מאי קמ"ל. כו' ,כתב וז"ל ,ואין אדם כו' שהרי אמרו
נר איש וביתו עכ"ל ,ובפשוטו כוונתו
והנה בזרע אמת סי' צ"ו כתב דהמדליק ב כש"נ בדעת התוס' דאין מצוה אלא
בביהכ"נ אינו חוזר ומברך שהחיינו בביתו ,ולא בבהכ"נ ,והדלקת בהכ"נ דינא
בביתו ,אבל אם בירך בביתו שהחיינו שם בב"י וכתב עוד טעם אחר שהוא אחרינא הוא וכש"כ הריב"ש ,אבל י"ל
חוזר ומברך בביהכ"נ ,כמו בברכת התורה כדי לפרסם הנס בפני כל העם ולסדר דגם להכל בו א"ש ,דנהי דעיקר מצות
שאע"פ שבירך לעצמו חוזר ומברך על הברכות לפניהם שיש בזה פרסום גדול הדלקה יוצאין בבהכ"נ ,אבל מלבד זה
קריאת התורה ע"כ ,ודבריו צ"ב דהתם להש"י וקידוש שמו כשמברכין שמו איכא חובת הדלקה בביתו ,וע"כ מי שיש
נתקנה הברכה על קריאת הציבור ,והוא במקהלות ,וזה לשון הריב"ש בתשובה
חובה בפ"ע מלבד חובת ברכת התורה של (סי' קיא) ,המנהג הזה להדליק בבית לו בית חייב לחזור ולהדליק בביתו.
כל יום ,ומש"ה חוזר ומברך ,אבל הכא הכנסת מנהג ותיקין הוא משום פרסומי
הרי הזמן שמברך בביתו והזמן שמברך ניסא ,כיון שאין אנו יכולין לקיים המצוה והנה השעה"צ ס"ק נ"ב הביא דבהג'
בביהכ"נ הם חדא ,דחיוב אחד הוא לברך כתיקונה להדליק כל אחד בפתח ביתו רב"פ נסתפק דאורחים יוצאים בהדלקת
זמן בשעת נרות חנוכה ,וכבר יצא חובה מבחוץ מפני שיד האומות תקיפה ביהכ"נ ואי"צ לחזור ולהדליק באכנסיא.
זו .ונראה דברכת זמן בביהכ"נ הוא דין ומברכין על זה כמו שמברכין על הלל וע' בהג' הרב"פ שכ' דתרי חיובי איכא,
בפ"ע [ממנהגא] ואינו החיוב זמן על דראש חדש אף על פי שאינו אלא מנהג הדלקת ביתו והדלקה דרמי אגופיה,
היום כמו בביתו ,והביאור כש"נ דנהגו עכ"ל .ונראה דנחלקו ,דהטעם הראשון ואורחים דמדליקים עליהם בביתם יצאו
לברך משום פרסו"נ ,ונהגו גם לברך זמן שהביא בשם הכל בו [נ"ב ,לפנינו בכל חובת הדלקה בביתם ,ולא רמי עלייהו
בו ליתיה] סבר דמה שמברכין אינו מדין אלא חובת גופם ,וחובה זו יוצאים
משום פרסו"נ מה"ט גופא. ברכת המצוות ,כ"א דהברכה גופא הוא בבהכ"נ .ומש"כ דמלבד חובת בית איכא
מן המנהג ,שיש בעצם הברכה פרסו"נ גם חובת גוף צריך ביאור ובירור ,דהא
והנה להלן במ"ב ס"ק מ"ז [בשם כמו ההדלקה[ ,דאין נראה דכוונתו בגמ' דף כ"ג א' אמר רבי זירא מריש כי
המג"א] דבע"ש מדליק ומברך אפילו לברכת שעשה נסים לחוד] וכעי"ז כ' הוינא בי רב משתתפנא בפריטי בהדי
כשאין מנין בשעת ההדלקה משום שיש בקה"י ברכות סי' ח' בהא דמברכין אושפיזא בתר דנסיבי איתתא אמינא
פרס"נ בהדלקה זו שאח"כ באין לבהכ"נ על מצות ביו"ט שני .ואין להק' דהיאך השתא ודאי לא צריכנא דקא מדליקי עלי
ורואין הנרות ,וע"ש בביאור הלכה, מברכין וצונו להדליק כו' כיון דהך הדלקה בגו ביתאי ,הרי דלא צריך להדליק ,ואם
ולכאו' זה אינו טעם אלא על ההדלקה אין בה ציווי ,די"ל דלא קאי על הדלקה כונתו דחייב להדליק מפני החשד אין
ולא על הברכה ,דבשעת הברכה ליכא זו אלא על עיקר מצות הדלקה וכש"כ מועיל לזה הדלקת ביהכ"נ ,ואולי כוונתו
עשרה ,ולשיטת הריב"ש דהברכה הוא התוס' בפסחים דף ז' לענין ברכת וצונו למה שנחלקו הפוסקים במי שמדלקים
מדין ברכת המצות א"ש ,כיון דהדלקה להכניסו וברכת אירוסין ,דאינה ברכת עליו בביתו ואינו רואה נרות ,חייב
זו יש בה מצוה ,אבל להמבואר בדעת המצות אלא ברכת השבח על עיקר להדליק כדי לראות ,וע"ז כ' דבשביל
הכל בו דהברכה הוא עצמו מדין פרסו"נ המצוה ,והכ"נ דכותה .אבל הריב"ש ס"ל דין זה סגי לראות נרות בהכ"נ ,ודחוק.
לכאו' בעינן עשרה בשעת ברכה וצ"ע. דהוא מדין ברכה על מצוה ,דהמנהג לא
9
משולחנם של רבותינו ראשי הישיבה שליט"א בענינא דיומאִמ ּ ִפי ֶהם ָאנ ּו ַח ִּיים
שהביאם ולדור הקודם ,אלא הם דבר לדור ודור נגיד גדלך כתבו על קרן השור
העומד לעצמו וחופשי לרצונו בלא שום
רבינו ראש הישיבה הגאון איתא במדרש עה"פ והארץ היתה תוהו
מחויבות. רבי שלום בער סורוצקין שליט"א ובוהו וחושך על פני תהום וכו' "רשב"ל
פתר קרא בגלויות והארץ היתה תוהו
וזה טעם מה שהם גזרו שיכריזו ישראל כל שאין הוא מכוון כנגד אביו ,כל שאינו זה בבל שנאמר וכו' ובוהו זה גלות מדי
את הכרזת אין לנו חלק באלוקי ישראל מכוח אביו אין בו ממש כלל ,וכל מה שיש שנאמר וכו' וחושך זה גלות יוון שהחשיכה
דווקא על קרנו של השור ,כי בכל מקום בו כוח להבה הוא דווקא כשהוא מכוון עיניהם של ישראל בגזירותיהן שהייתה
אחר בגופו של שור הרי מוכרז הדבר כנגד אביו( .ואף הלהבה שהוא הזהבי לא די לו אומרת להם כתבו על קרן השור אין לכם
שהוא חלק מהשור הברוא ,ברם קרן השור חלק באלוקי ישראל" (בראשית רבה ב' ד' וכעי"ז
הוא דבר העומד לעצמו שאין כוחו מגיע בניצוץ שלו אלא נצרך הוא אף לניצוץ אחד משל אביו,
מהשור אלא הוא כוח עצמי כאבן ,וע"ז שם לך לך מ"ד י"ז).
רצו שיכריזו ישראל מה שאין להם שום כי כוחו הוא רק כשבא מכוח אביו) ועי'.
מחויבות לבוראם ולמביאם ,ולדורות עוד מצינו בנוסח התפילה שתיקנו יל"ע מה טעם היתה הגזירה דייקא
שבאו מהם ,אלא הם עצמיים וכוחם 'לדור ודור נגיד גדלך ולנצח נצחים על 'קרן השור' מה יש בו בקרן דווקא
הוא עצמי ,ואין ניכר בהם ובכוחם בכל קדושתך נקדיש' ונראה שמכוון בזה הוא שאין במקו"א שהגזירה של הכרזת סילוק
שמה ש'לנצח נצחים קדושתך נקדיש' ישראל מהקב"ה נדרשה להיכתב דווקא
עת מהיכן הם באים. הוא יהיה דווקא רק כאשר יהיה 'לדור
ודור נגיד גדלך' וכאשר לדור ודור נגיד ע"ז? וכבר עמדו בזה.
ונראה שכתוב כאן ,כי באמת כאשר גדלך ממילא אפשר לומר גם שקדושתך
אין האדם מחוייב למהיכן שהוא בא, תוקדש לנצח נצחים ,אך ראשית כל בעי ונראה בזה בהקדם דברי המדרש רבה
ואין הוא עובד ד' באופן של 'לדור ודור' בתחילת וישב עה"פ 'והיה בית יעקב אש
אלא הוא עצמי ,הרי שבאמת ממילא 'לדור ודור נגיד גדלך'. ובית יוסף להבה' (עובדיה א') ולשון המדרש
אין בו חלק באלוקי ישראל ,כי כל החלק והיינו ש'לדור ודור' הוא האופן בו נמסר שם "אמר רבי לוי משל לנפח שהיה
באלוקי ישראל הוא רק באופן הזה שברור כוח ישראל בצורת 'דור לדור' ,שכל כוח פתוח באמצע פלטיא ופתח בנו זהבי
אצלינו שכוחנו הוא מכוון כנגד אבותינו, הדור הוא רק משום כוח הדור שמסר פתוח כנגדו וראה חבילות חבילות של
ושמחויבותנו ועבודתנו היא באופן של לו ,וכמו שכל כוח יוסף שכוחו רב והוא קוצים ונכנסו למדינה אמר אנה יכנסו כל
'לדור ודור נגיד גדלך' ,אבל האופן העצמי כוח הלהבה מ"מ עדין כל הכוח שלו הוא החבילות הללו ,והיה שם פיקח אחד אמר
שאין בו מחויבות מהיכן שבא ,הרי"ז רק על ידי שהוא מכוון כנגד אביו ,וכוחו לו מאלו אתה מתיירא גץ אחד יוצא משלך
ביטול החלק באלוקי ישראל ,כי קיום מגיע מכוח בית יעקב אש ,כך הוא כל וגץ אחד יוצא משל בנך ואתה שורפן כך
החלק שלנו באלוקי ישראל עומד הוא כוח ישראל שכוחו הוא רק בהיותו מגיע כיון שראה אבינו יעקב את עשיו ואלפיו
בכך שפתחינו וכוחנו מכוון כנגד אבותינו. מכוח הדור שמאיתו מגיע כוחו ,כי כך נתיירא א"ל הקב"ה מאלו אתה מתיירא
כוח ישראל הוא מ'לדור ודור' וממילא גץ אחד משלך וגץ אחד משל בנך ואתם
ובאמת יש להוסיף עוד ,כי כידוע היין שורפים את כולם הדא הוא דכתיב והיה
ככל יושנו כך שבחו ,והיין הישן הוא יישאר כוח ישראל לנצחיות.
המשובח ,ברם השמן אינו משתבח ביושנו, והנה בבהמה יש לה גזע וכל איבריה בית יעקב אש ובית יוסף להבה".
ומאבד הוא תכונה אחת מתכונותיו של וכו' מגיעים מכוח גזע השור ,וכל בשרה
השמן והוא כוח הבעירה .והנה כאן וגידיה וכו' יש בהם בשר השור דווקא ומדוקדק בדברי המדרש שהעמיד
בהדלקת הנרות בחצרות קדשך ,הייתה שכולה בריית השור .ברם חלוק מכך 'קרן' המשל שהנפח היה פתוח באמצע פלטיא
ההדלקה דווקא בשמן הישן שלכאורה היה השור כי קרן השור ברייתו הוא מהשור ופתח בנו זהבי מכוון כנגדו ,ובאמת רש"י
מאבד את תכונת הבעירה ,ודווקא היה אך הקרן עצמה אינה בשר השור וכדו' שם לא הביא כן ,וצריך ביאור מ"ט הוצרך
הנס של ההדלקה של המקדש ושל אור אלא הוא אבן ואין בו שום היכר שהוא לזה שהיה פתח בנו הזהבי כנגדו דווקא.
העולם בהארה זאת ,שהנס נעשה דווקא מגיע מהשור ,אלא הוא כוח העומד לעצמו
ע"י השמן הזה שהיה ישן ,ולא נעשה נס בתוך גוף השור ,ואחרי שתיטול אותו כוח ניצוץ הזהבי מכוח הפחמי
בעשיית שמן מיד וכדו' ,כי כל ההארה מהבהמה יישאר כוחו ,שהוא ככוח האבן,
שיש לנו היא רק מכוח האור של בית כי כוחו הוא כוח עצמי ולא תלוי בכוח ונראה בזה שבא ללמדנו כי הנה
יעקב אש ,וכל הלהבה שלנו הוא דווקא השור ,ואין בו שום הבדל בין שור חלש בפשוטו באומרו 'והיה בית יעקב אש
מהם ,וע"כ כל האור שיש לנו ,קיומו הוא לשור חזק וכדו' כי אין כוחו מגזעו של ובית יוסף להבה' יש כאן ב' כוחות וענינים
דווקא באור הזה שהוא האור החתום נפרדים ,יש את כוח אש שהוא של יעקב
בחותמו של כהן גדול ,שמשם כל האור השור אלא הוא כוח עצמי. ואילו ליוסף היה כוח להבה ואין שייכות
שלנו .כי כל בית יוסף להבה הוא דווקא בין שניהם ,אמנם במדרש כאן מבואר
מלחמת היוונים הוא בניתוק ל"כ ,שהמדרש מעמיד את המשל שהאב
מכוח בית יעקב אש. הברייה מבוראה הוא הנפח והבן הוא הזהבי ,והא פשיטא
שהזהבי עשיר ורב מהנפח ,אבל לימדנו
(נאמר במסיבת חנוכה בישיבה הקד') וזה הייתה מלחמת היוונים כי בזה כי דווקא כאשר פתחו של הזהבי
מלחמתם הייתה בהיות ישראל ברייה מכוון כנגד פתח אביו הנפח רק אז הם
עומדת לעצמה בלא שום מחויבות וקשר יכולים לנצח את החבילות של קוצים ע"י
למי שבראה ,וכן אין הם מחוייבים למי ניצוץ אחד שלך וניצוץ אחד של חברך,
ואילו לא היה הזהבי מכוון כנגד פתח אביו
לא היה בו כוח בפני עצמו .וזהו שלמדנו
כאן כי אף שכוח יוסף הוא 'להבה' מ"מ
10
משולחנם של רבותינו ראשי הישיבה שליט"א בענינא דיומא ִמ ּ ִפי ֶהם ָאנ ּו ַח ִּיים
באו פריצים וחיללוה שהחשיכו עיניהם של ישראל חשיכת מלכות יוון
זה מה שכתוב בחז"ל 'באו פריצים וחללוה' מורינו המשגיח הגאון ידועים מאוד דברי המדרש עה"פ בבראשית
שאמרו שהוא על גלות יוון ,וענינו של 'חילול' בכל הצדיק רבי יוסף דיויס שליט"א 'והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום'
מקום זה הוצאת הקדושה מחפץ אחד וחילולו תוהו זה מלכות בבל וכו' ובוהו זה מלכות מדי
על חפץ אחר .וזה היה אצל יוון ,שהוציאו את תורה בלא פנימיות וכו' וחושך זה מלכות יוון שהחשיכו עיניהם של
הקדושה ,וחיללו את הקדושה ואת הפנימיות ישראל ,שהיתה אומרת להם כתבו על קרן השור
והנה למעשה מלכות יוון הייתה בשעה
והחיות מישראל. שישראל ישבו באדמתם ובית המקדש קיים, שאין לכם חלק באלוקי ישראל.
והם לא רצו להחריב את בית המקדש ולעקור
ואם זו הייתה הגזירה של היוונים ,אם כן את התורה ,אדרבה ,הם אלו שדאגו לפרסם את המדרש מגדיר את יוון בתור 'חושך' במה
המלחמה ביוונים לכאורה גם הייתה צריך להיות התורה בשבעים לשון לכל האומות ,הם פירסמו שהחשיכו עיניהם של ישראל .והנה ,במשך
באופן הזה כמו שבאו היוונים להילחם בהם, את התורה ,אלא מה? הם רצו להפוך את הכל הדורות היו גזירות רבות ,ולא מצאנו את
מלחמה פשוטה של מי לד' אלי ,חלשים ,מעטים, לחלק מהתרבות שלהם ,להם היה חשוב לקחת ההגדרה של חושך על גוזרי הגזירות .וגם ,כתוב
את האור הפנימי שהאיר את בית המקדש ואת כאן שנקראו חושך בגלל הגזירה של החשיכו
עוסקי תורתך .זו הצורה של המלחמה. האור הפנימי שיש בתורה ,דהיינו שמבחינתם הם עיניהם של ישראל ,והיינו שלא היה הגזירות
הסכימו שיהיה תורה ויהיה בית המקדש אבל בלי שלהם גזירות על הגוף אלא על החשכת עיני
באמת המלחמה הייתה 'להעבירם מחוקי פנימיות ,בתורת 'תרבות' ובתורת 'חכמה' בלבד.
רצונך' כי רצונם לא היה להילחם במשפטי ד' ישראל.
אלא דווקא בחוקי ד' והם נלחמו בחוקים דווקא, כשהם יצאו למלחמה הם רצו לעקור את
כי משפט זה דבר שאפשר להבין בשכל האדם ההבדל בין ישראל לעמים ,כביכול אין ייחודיות יש עוד נקודה שצריך להתבונן ,הנה תקופה זו
וממילא הם יכלו לקבל את זה ,אבל החוקים שזה בישראל .מה שיש לישראל את התורה ,לכל שבה היתה המלחמה נקראת 'גלות יוון' ומושג
דבר שאינו לפי שכלינו אלא אנחנו מקיימים האומות הם תירגמו ,שכולם ילמדו את התורה, גלות הפשוט ,הוא מצב של הגלייה מהמקום
אותו כי זה חוקי ד'' ,חוקה שחקקתי'' ,זאת חוקת כי אין שום הבדל בין ישראל לבין האומות. ומהארץ ,גלינו -מארצינו ,תקופה של חורבן,
התורה' ,בחוקי התורה שם נמצא החותמת של (ובשעה שהם תרגמו את התורה היה חושך ג' ברם תקופת יוון היתה בעוד ישראל יושבים
הקב"ה ,שם המקום המיוחד של ישראל ,כי ישראל ימים כמו שאחז"ל) הם רצו שוויון של ישראל עם באדמתם ובית המקדש קיים ,ואור בית המקדש
כל העמים .הם גזרו כתבו לכם על קרן השור ,הם היה עליהם וכמו שכ' בגמ' שמשם יצאה הוראה
זה משהו אחר. רצו שישראל יכתבו כתב סילוק מהקשר היחודי לישראל .והיה להם אור בית המקדש ואור חכמי
ישראל ,ואעפ"כ הם היו בגלות .והגלות הזאת
הגזירות שלהם היו על שבת חודש ומילה, עם אלוקי ישראל. אינה כשאר הגלויות והדברים צריכים הסבר.
שכולם הם דברים המיוחדים לישראל ושם רואים
את הייחודיות של עם ישראל' .שבת' כידוע זה המהר"ל אומר מדוע דווקא על קרן השור? הדברים ידועים ,אבל אנחנו צריכים לחזור
ברית בין הקב"ה לישראל ואות ,ושבת זה למעלה משום שרצו להזכיר את חטא העגל ולגרום על זה ולשנן את זה .הנה יוון כידוע מגיעים
מששת ימי המעשה ,זה מעל לזמן' .חודש' זה לקטרוג על ישראל ,ולהפריד בין ישראל לקב"ה. מיפת שנתברך ב'יפת אלוקים ליפת' שזה יופי
בעלות ישראל על החודשים ,בעלות ישראל על חיצוני .והנה שם ויפת ביחד עשו את אותו
הזמן ,כמו שכתוב בירושלמי על הפחותה מבת ומבאר המהר"ל שענין שפיכות דמים הוא המעשה ,שכיסו את אביהם ,ושם קיבל מצווה
ג' שבתוליה חוזרים שמציאות זו תלויה בקביעת הוצאת הדם שזה החיות הפנימית של האדם, נצחית בשכרו ,מצוות ציצית לבניו ,ואילו יפת
החודשים של בי"ד ,ואם עיברו בי"ד את החודש הדם הוא הנפש .ושפיכת הדם זה הוצאת החיות קיבל שכר כזה של קבורה לבניו ,ומביא רש"י
יועיל גם לזה .וברית מילה זה ברית קודש ,וזה מהאדם ,זה המושג של שפיכות דמים .שופך דם בפרשת נח שהטעם לזה הוא משום ששם התאמץ
קדושת ישראל .ובכל אלה היה מלחמת היוונים. מאדם ,הוא נוטל את חיותו שזה נטילת הפנימיות, יותר מיפת ,והנה זה הלא דבר פלא שרק בגלל
התאמצות יש פער כה גדול בשכר בין שכר נצחי
וסוד הניצחון של החשמונאים היה ,כפי וזה שפיכות דמים ממש. לשכר זמני ,ונעמוד בזה בע"ה בהמשך .אולם סוף
שמצינו בנבואת דניאל שנקרא שמו של יוון 'נמר', סוף עיקר הנקודה שאנחנו רואים פה אצל יפת
והנה מה עיקר תכונת הנמר? שהרי אין עיקר כוחו היוונים הראו את היופי החיצוני ,מחד גיסא
במה שהוא חזק מטבעו ואינו כארי ,אלא היא הם פרסמו את יופי התורה לכל העולם ,אבל בד הוא הענין של החיצוניות.
ב'עזותו' של הנמר ,וכמו שכתוב במשנה 'יהודה בבד הם הוציאו מהתורה את החיות הפנימית,
בן תימא אומר הוי עז כנמר' וכמו שכתב השו"ע הפילוספיה כידוע מגיע מיוון ,ואליבא דאמת
בתחילת או"ח שצריך להיות עז כנגד המלעיגים את הדם ,את היחודיות. הפילוספיה כל כולו זה דבר חיצוני ,שהרי זה דבר
עליו .וכך ממש הייתה צורת המלחמה בהם וכך שאינו מחייב את הבן אדם בשום דבר ,אולי מוריד
הם לא רצו לפגוע בגופים ,או בבית המקדש, ממנו חיובים ,אבל לא מחייב בשום דבר .ויסוד
היה הניצחון וההצלחה של החשמונאים. הם לא רצו לגרש את ישראל מהארץ אלא הם רצו הדבר הוא כי היוונים האמינו בשכל האדם בלא
לעקור את החיות הפנימית .וזה שפיכות דמים.
אנחנו נמצאים בתקופה שיש בה מלחמה ויותר גרוע מסתם רציחה כי זה רציחה נצחית. שום רגש פנימי.
לעקור את פנימיותינו ,את הבפנים שלנו .ואם
אנחנו מרשים לעצמינו להכניס דברים מבחוץ ,זה ובאמת זה עומק הענין של שם ויפת ,שניהם מצינו בספרים הקד' שד' מלכויות זה כנגד ד'
מסוכן מאוד .אנחנו צריכים להאיר לבחוץ ,אך לא עשו את אותו מעשה מצווה ,ובעצם עשיית עבירות חמורות הג' של יהרג ואל יעבור והד'
להכניס את הבחוץ אלינו .אנחנו צריכים לשמור המצווה עצמה לא שייך מה שהוא עשה יותר זה לשון הרע ,ועוד כתבו בספרים שיוון זה כנגד
על ההבדל ,בין אם זה בלבוש איך שאנחנו יוצאים התאמצות ממנו ,אז היכן ההבדל? בכוונת
לרחוב ,ובין בסגנון הדיבור ובין בעניני מוזיקה העשייה ,ששם עשה מתוך פנימיות ,לא מתוך שפיכות דמים.
וכו' ,שבדברים האלה עלולים לרוקן אותנו ,וזו נימוס ,ולכן הוא זכה לשכר נצחי ופנימי ,לעומת
סכנה ,וכנגדה אנחנו צריכים להיות עז כנמר! זאת יפת זכה למשהו חיצוני כי זה שכר עשייתו, והנה לכאורה הרי זה ההפך ,שהרי הם הלא
בעזות! כך צריכה להיות צורת המלחמה שלנו, שכל העשייה שלו הייתה בגלל איזה נימוס ויופי דגלו בחכמה ובנאורות והם 'המתורבתים' כביכול,
ולכאורה לא מתאים שהם כנגד שפיכות דמים
ויעזרנו השי"ת לזה. חיצוני .וזה היה יסוד ההבדל ביניהם. הרי אצל יוון היה תקופה של חכמה ,ואדרבה הם
רצו לשכלל את האדם ,ומה כל זה שייך להריגה
(מתוך שיעור דעת שנאמר בישיבה הקד',
ע"ד הכותב בלבד) ושפיכות דמים.
11
שאלות לחידודא מתוך הסוגיות הנלמדות
בין כותלי בית המדרש ,להתבשם מאוויר
הפסגות ולצלול אל עמקי ההוויות.
יושבי בית המדרש מוזמנים להציע את תשובותיהם בלשון קצרה וברורה
ולשולחם בפקס 1533-6164903או בדוא"ל[email protected] :
חלק מהתשובות יפורסמו אי"ה בגליון הבא.
בידיים ובכוונה תחילה ,א''כ כבר אין פטור אונס. [כעי"ז יש לדון לפי"ז לגבי נטילת ידים באדם אישו משום חיציו לענין שחיטה
שמכניס את ידיו לתוך מפל מים אם חשיב ככח
[אמנם יש מקום לומר דכל עוד שמר אשו ל''ח בתוס' בסנהדרין (עז ).כתבו דלמ''ד דחיוב
כחיציו ,כיוון דהוי אש שמורה ורק אש מזיקה גברא]. אש הוא משום חיציו ,אם ''נפלה'' סכין מידו
תחשב כחיציו ע''י שפשע בהעמדת אש לא ושחטה ,שחיטתו כשרה ,דאם אדם שמדליק אש,
שמורה ,וא''כ במקרה דידן שכל מה שנהפכה וכן יש לדון ,מה הדין בסכין שהיתה מונחת נחשב כאילו הוא עשה את הנזק ,אע''פ שלא
ל''מזיק'' הוא ע''י אונס א''כ שמא י''ל דיפטר בראש הגג ,והגיעה רוח ,והעיפה את הסכין התכוון לעשות מעשה נזק ,כ''ש כאן שיחשב
בצורה כזו ,שיכולה לשחוט אם תהיה שם בהמה,
אף בכה''ג .ויל''ע]. כמעשה שחיטה.
וקירב בהמה אל הסכין.
צ''ע דברי הנימוק''י ,שהצריך פשיעה בשמירה, האם יש דינא ד''כלו לו חיציו'' אף במעשה
לחייב בזורק חץ ויל''ע בזה האם מהני קירוב בהמה כדי שיחשב שחיטה
מעשה שחיטה .אמנם בשונה ממכונה ,לענייננו,
בנימוקי יוסף דן ,באדם ששמר על חץ שלא כיוון שהיא עפה ע''י רוח ,לא יחשב כמעשה מה הדין בזורק סכין מראש הגג ,ותריס בידו,
יעוף ,ופשע בשמירה ,האם יתחייב .וצ''ב מ''ט ואח''כ סילק את התריס ,וע''י שסילק את התריס,
בעי' שיפשע בשמירה ,והא אף אם היה אנוס של הרוח .ויל''ע. הלכה הסכין ושחטה בהמה .האם נחשב כמעשה
בהפסקת השמירה ,לכאו' יתחייב ,דלכאו' הוי
כזורק חץ גמור .שבזה הדין שחייב אף באונס, האם יש פטור אונס במבעיר אש, שחיטה.
וכמו דאדם המזיק בידיים חייב אף באונס .עי' ובזורק חץ
לק' (כו ):דמבואר שם ,דאי היתה לו אבן מונחת ויל''ע ,דהא לגבי נזיקין ,לא נחשב כמעשה נזק,
בחיקו ,ולא הכיר בה ונפלה ,חייב ,לגבי נזיקין, אם מבעיר אש לר' יוחנן דומה לאדם המזיק, ופטור מטעם ד''כלו לו חיציו'' ,כיוון שבשעת
אף לענין להתחייב על אונס כרצון הזריקה הסכין לא היתה אמורה להזיק ,והאם
עיי''ש ובנימוק''י שם. גם לגבי שחיטה [לפי מה שכתבו התוס' ,לדמות
לשיטת ריו''ח דס''ל שחיוב אש ,הוא כעין בין מעשה שחיטה ,למעשה נזק ,וכמשנתב''ל],
בקושיית הנימוקי יוסף שכל זורק חץ ייפטר חיציו .מה הדין ,באדם שהיה אנוס ,להבעיר נאמר ,שכיוון שבשעת מעשה הזריקה ,הסכין
מטעם דהוא אנוס אש ,והלכה והזיקה .ויש לדון האם כמו שחייב לא היה אמור לשחוט ,מעשהו לא נחשב כמעשה
על הבערת אש בד' דברים ,ורואים שהוא נחשב
בנימוק''י הקשה ,שאדם שזורק חץ ,ייפטר לכאורה כעין אדם המזיק בידיים .כיוון שמבעיר שחיטה כלל .ויל''ע.
מטעם שהוא אונס ,כיוון שבזמן שהחץ מזיק, אש לשי' ריו''ח דומה לזורק חץ ,וזורק חץ לכאו'
כבר אינו יכול לשומרו[ .אם נאמר שחיובו הוא ודאי שחייב אף אם ירה חץ באונס (עי' לק' האם מועיל לשחיטה ,אופן של מקרב הבהמה
מכאן ולהבא] .וייש לעיין דלכאורה בזורק חץ כו,:דמבואר שם ,דאי היתה לו אבן מונחת בחיקו אצל הסכין .וכמו דבאש ,מקרב הדבר אצל
חשיב כזורק בידיים ממש ,וכמו שהוכחנו לעיל ולא הכיר בה ונפלה ,חייב ,לגבי נזיקין ,עיי''ש
מד' הגמ' לגבי היתה לו אבן בחיקו[ ,ועיי''ש ובנימוק''י שם) וא''כ ה''ה דיתחייב על הבערת האש ,מיחייב
בנימוק''י דכ' דבכה''ג הוי אונס] שחייב ,וא''כ אש באונס .או דילמא שעדיין מבעיר אש יש לו
מה הדין ,במכונה חשמלית ,שעושה מעשה
חזי' שזורק חץ באונס חייב. דין שונה ,ופטור על הבערת אש באונס. שחיטה כל הזמן ,והוא מקרב בהמה אל המכונה,
האם יחשב כמעשה שחיטה[ .עי' בחולין טז.
ושמא סבירא ליה ,שכיוון שאינו יכול לשומרו האם אדם ,שהיה אנוס בשמירה על האש,
כלל ,בזמן ההיזק ,נחשב כאונס גמור ,וס''ל ייפטר לר' יוחנן לגבי סרנא דמיא]
דבאונס גמור אף אדם המזיק פטור ,וכמש''כ
כן לקמן (כו .):אלא שצ''ע דלכל הפחות ייחשב יש לדון ,מה הדין באדם שהבעיר אש ויש לדון האם יחשב מעשה שחיטה של
כמכניס עצמו לאונס .ואיך ייחשב המכניס עצמו בידיים ,ומחמת כך התחייב לשמור על האש המכונה( .ואז יתכן שהדין יהיה תלוי ,האם
שלא תזיק .וע''י אונס ,בטלה שמירתו .ויל''ע, הפעיל את המכונה אדם שכשר לשחיטה) או של
לאונס ,כאונס גמור .וצ''ע. על הצד שמבעיר באונס ,פטור ,גם כאן פטור. המקרב ,וכמו שבאש אומרים שנחשב כמעשה
או דילמא דכיוון דחשיב כחיציו ,ע''י שהדליק הבערה של המקרב .ואם נאמר שנחשב שמעשה
השחיטה של המקרב ,יש לדון האם מעשה של
קירוב נחשב כמעשה שחיטה.
12
[ושמא כיוון דמחוסר מעשה העברה למקום ליד סרגל עם אותיות ,והסרגל מונח על דף ,וע''י בדברי האחרונים בדעת תוס' דלר'
המצווה א''כ חשיב כעין כלו לו חיציו ,וא''כ נגמר חום האש ,הדיו יורד מהסרגל לדף .ויל''ע אם יוחנן אם פשע בשמירה ,חשיב חיציו
מעשה ההדלקה שלו .ויל''ע .אך מ''מ במקרה נחשב למלאכת כותב בשבת[ .ואיירי כשהדליק
האש בשבת עצמה ,וכגון ביו''ט שהותר ,אך לא צ''ע מאיזה טעם חייב לשמור ,הרי ס''ל דאין
שהבאנו לעיל אכתי יל''ע] חיוב שמירה ,על דבר שאין בו ממש.
הותר כותב].
יודע שהנרות שמדליק עתידים להיכבות בתוס' (ד''ה אשו משום חיציו) כתבו וז''ל
כותב ע''י מדפסת "לא שיבעיר בעצמו האש אלא כל מקום שפשע
א .מעשה באדם שקשר את בית החנוכיה, ולא שימר גחלתו חיציו נינהו" ע"כ דבריהם.
באזיקונים ,ביום השמיני של חנוכה .ואחר יש לדון מה הדין באדם שלוחץ על מכונה בפני יהושע וביונת אלם ,ביארו בדברי התוס',
שהדליק ח' נרות ,מרוב החום ,הומסו האזיקונים שמדפיסה ע''י לחיצתו .ויל''ע האם למ''ד אשו שסוברים שאדם שפשע בשמירה ,על גחלת שלו,
שהחזיקו את בית החנוכיה ,ונפל בית החנוכיה משום חיציו יחשב ככותב ,א''ד ,דחשיב ככתיבה מתחייב לריו''ח משום חיציו ,ואע''פ שלא עשה
לארץ ,ומחמת כך כבו הנרות .ויש לדון האם
של המכונה. מעשה הבערה( .ועי' בדרכי דוד שחלק ע"ז).
יצא יד''ח הדלקת נרות.
ונפקא מינה למ''ד דאין איסור בונה ,בסגירת וצ''ע ,דכיון דהתוס' דיברו בהו''א של הגמ',
ואע''פ ד''הלכה כבתה אין זקוק לה'' ,מ''מ הרי מעגל חשמלי ,האם להדפיס בשבת ,הוי איסור שהגמ' סוברת שריו''ח חולק על הדין של אשו
אדם שמדליק בצורה כזו שרוח מצויה תכבה את דאורייתא או איסור דרבנן ,וכן נ''מ לחול המועד, משום ממונו לגמרי ,כיוון שסובר ,שא''א לתת
נרותיו ,לא יוצא יד''ח ,ולכאורה במקרה שלנו, דלכאו' אם הוא איסור דרבנן יהיה מותר להדפיס חיוב אחריות ,על דבר שאין בו ממש ,מאיזה
גם נחשב כרוח מצויה שיפול ע''י החום ,שהרי בחול המועד ,אא''כ נימא דחשיב כחיציו[ .ועי'
ידוע שהאזיקונים אינם עומדים בחום רב כזה. בשיעורי הגרב''ב שדן מה הדין ב''כותב ע''י טעם יהיה לו חיוב שמירה.
או שנאמר שכיוון שכשהדליק נר אחד ,כבר עלעקטרי'']. [וא''ל ,דבמה שר''ל מחייב משום ממונו ,ריו''ח
יצא יד''ח ,וחום של נר אחד ,אינו ממיס ,אם כן מחייב משום חיציו ,דוודאי ס''ל דחייב לשמור
שמא יש להגדיר הדלקת שאר הנרות שאחר כך בדברי הגרב"ב דלר' יוחנן חשיב על ממונו ,אף בלית ביה ממשא ,רק כיוון דלית
כמעשה שמתחדש לאחר שכבר הדליק בצורה כמבעיר אש כל זמן שהאש דולקת ביה ממשא א''כ ע''כ חשיב כחיציו ,ובאמת דלא
שאינו אמור להיכבות ,והדלקת שאר הנרות חשיב מעשה דידיה ויפטר בד' דברים ,דא''ה
הקשה הנמוקי יוסף דלמ''ד אשו משום חיציו,
חשיב כמעשה המתחדש .ויל''ע. חשיב כל זמן שהאש דולקת כעשיה דידיה ,וחשיב יפטר אף בטמון .ויל''ע].
כעשייה מתמשכת ,ועיין בגרב''ב ,שכתב דהטעם
ב .וכ''ת שחשיב כמעשה המתחדש ,א''כ כל משום דחשיב כעושה ועושה לכל מה שיבער[ .ויש אש של שותפים ,האם מתחייבים בתשלומים,
אדם שמדליק נר במקום שיש רוח ,וכגון שמדליק מן האחרונים שרצו לומר דלחלק מן הראשונים לפי חלקם באש
בבית חנוכיה במקום רוח ,וכשמדליק ,הבית כך הוא להלכה ,ומתרצים על קושית הנימוק''י
חנוכיה פתוח ויש רוחות ,ורק אחר ההדלקה יש לדון מה הדין באש של שני שותפים ,לאחד
סוגר את דלת בית החנוכיה ,דיש לדון דמאחר תירוצים אחרים]. יש בעלות על שלושה רבעים מהאש ,ולשני יש
דבשעת ההדלקה היה אמור להיכבות ברוח בעלות על רבע מהאש ,ושניהם שמרו על האש,
מצויה ,אף שאחר כך סגר מ''מ בעת ההדלקה האם יכול לברך ,מטעם דחשיב כמעשה ושניהם הפסיקו ביחד לשמור על האש .כמה
לא יצא יד''ח ,כיוון דסגירת הדלת הויא מעשה מתמשך ,אף אחר שהדליק
יתחייב כל אחד.
המתחדש לאחר ההדלקה .ויל''ע. יש לדון באדם שהדליק נרות שבת ,או נרות
חנוכה ,ולאחר זמן נזכר שלא בירך ,האם יוכל האם כל אחד חייב חצי .או שנאמר דלמי
כלו ליה חיציו לברך שוב ,ויחשב כ''עובר לעשיתן'' ,מחמת שהיה בבעלותו ,שלושת רבעי מהאש ,חייב גם
דחשיב כל הזמן כמדליק ,וכמש''כ הגרב''ב דחשיב בשלושת רבעי מתשלומי הניזקין[ .ובגוונא שאין
יש לדון באדם שזורק חץ כדי להזיק ,ולאחר לפטור אותם מחמת דבלא שמירתו דהא' לא
מכן נתחרט ושם תריס כדי לעצור את החץ. כעושה ועושה. היה הולך ומזיק ,דבזה שמא יל''ד דחשיב כגרמא
ולאחר זמן שוב חזר בו וסילק את התריס כדי בעלמא ,מה שהפסיקו לשמור ,וכעין מה שמבואר
הדליק מעל כ' אמה והתמעט מחמת האש לק' נט :דבמקום דאי ביד האחד כדי ללבותה
להזיק .האם חייב בתשלום הנזק. לתוך כ' ,אי יצא יד''ח
שניהם פטורים].
ויש לדון האם כיוון שבשעת הזריקה של החץ יש לדון באדם שהדליק נרות חנוכה למעלה
עדין לא היה תריס ,אם כן הרי הוא עשה מעשה מכ' אמה ,ומדובר בנרות שעווה ארוכים ,שלאחר גם יל''ע במקרה הפוך ,דלכל אחד יש בעלות
נזק גמור ,והחץ בסוף הלך והזיק ,וא"כ יש לו מעט זמן ,הם מתמעטים ,ויורדים לתוך כ' אמה. על חצי מהאש ואחד מינה שומר א' והשני מינה
להתחייב .או דילמא דסוף סוף מעשהו הופסק האם מטעם דהבערת אש נחשבת כמעשה ב' שומרים ,האם כ''א מהשומרים יתחייב שליש,
והתבטל בשעה שהיה התריס ,ומה שנעשה א''ד שב' השומרים של הא' חייבים כ''א רבע
לאחמ''כ כבר הוא לא תוצאה ממעשהו ,ואינו מתמשך ,יחשב כמדליק בתוך כ'.
והאחרון חייב חצי.
חייב מדין אש. וכיוון דלהלכה הדלקה עושה מצווה ,לכאורה
כיוון דבשעת ההדלקה ,היה למעלה מכ' אמה כתיבה בשבת ע''י אש
יושבי בית המדרש מוזמנים להציע לא עלתה לו ההדלקה .א'ו שנאמר דהא לר'
את תשובותיהם בלשון קצרה וברורה יוחנן ס''ל באשו משום חיציו ,שנחשב כ'עושה הנימוקי יוסף כתב לדון למ''ד דחיוב אשו
ולשולחם בפקס 1533-6164903או ועושה' ,א''כ כשהגיע למטה מכ' חשיב כמעשה הוא משום חיציו ,שייחשב כמבעיר בשבת ,אם
הדליק נר בערב שבת ,ודלק בשבת .ולכאורה חזינן
בדוא"ל[email protected] : הדלקה ,למטה מכ' .ויל''ע. דס''ל ,דבעיקר הדין ,אי אשו משום חיציו ,ייחשב
חלק מהתשובות יפורסמו כמעשה הבערה ,לגבי חילול שבת[ .רק דתירץ
מ''ט הניח נר דולק בפתח ביתו לא יצא יד''ח
אי"ה בגליון הבא. על זה דכבר נגמר מעשהו מער''ש].
צריך עיון להלכה ד'הדלקה עושה מצווה',
13 כשמדליק בביתו ,ולאחר מכן מניח בחוץ ,מדוע כותב ע''י חום האש
לא יוצא ידי חובתו דאם נחשב כעשיה מתמשכת,
לכאורה עשה מעשה הדלקה במקום המצווה, יש לדון מה הדין באדם שהדליק אש ,שדולקת
ומ''ט לא יצא יד''ח.
תשובות לשאלה מגיליון והודעתם - 5תמוז תשפ"ב
(נערך ע"י הרה"ג ר' יעקב יונגרמן שליט"א)
בענין “ביטול איסור ברוב" לכתחילה
אינו יודע שנתערב כאן צפור מצורע ,מ"מ “לח בלח" יש עירוב גם במציאות ,וי"ל דכל שאלה:
הכהן המשלח והבעלים כן יודעים שציפור מש"כ הרשב"א בשם הראב"ד הנ"ל דלבטל
זו נתערבה בציפורי העולם .אכן י"ל ,דצריך איסור ברוב לכתחילה זהו רק איסור דרבנן, הרשב"א (חולין צ"ח ב‘) הביא מהראב"ד,
“ידיעת בעלים" כמבואר בירושלמי שם ,ומי זהו רק בתערובת “לח בלח" שיש עירוב דהאיסור לבטל איסור ברוב לכתחילה זהו רק
שמוצא הוא הבעלים והוא לא יודע ,ויש גמור במציאות והאיסור בטל במציאות ,אבל
להעמיק בזה מי נחשב בעלים כאן ,ומהו גדר ב"יבש ביבש" שאין האיסור בטל במציאות, איסור דרבנן.
בזה האיסור לבטל לכתחילה הוא מדאו‘, וצ"ע מהגמ‘ (קידושין נ"ז ב‘) דציפור מצורע
הבעלות ,ואכמ"ל. ולכן בציפור מצורע שזהו “יבש ביבש" יש המשולחת מותרת מסברא ,דלא אמרה
ג .בשערי יושר (ש"ג פ"ו) תירץ ,דיסוד דין תורה שלח לתקלה (ופרש"י ,דאם הציפור אסורה מי
“ביטול ברוב" שייך רק באופן שהתערובת איסור לבטל לכתחילה ברוב מדאו‘.
במקום אחד ,וכדמוכח בתוספתא (תרומות פ"ו אכן בעצם דברי הנוב"י דב"יבש ביבש" לכו"ע שימצאנה ויאכלנה יכשל באיסור ,ולא אמרה תורה שלח
הי"א) וכאן אין כל ציפורי העולם מקובצים אסור לבטל לכתחילה מדאו‘ ,הפר"ח (יו"ד
סי‘ צ"ט סק"ח) חולק ,דגם “ביבש ביבש" מותר לתקלה) ומנין לגמ‘ דהציפור מותרת ,דלמא
במקום אחד ,ולא שייך דין ביטול ברוב. הציפור אסורה וכשמשתלחת מתערבת עם
ד .מטו בשם מרן הגר"ד לנדו שליט"א לתרץ, לבטל לכתחילה מדאו‘. שאר ציפורי העולם ומותרת מדין “ביטול
דדין ציפור משולחת המותרת נאמר בכל גווני ב .בקובץ שיעורים (סוף חלק ב‘ בקובץ שמועות חולין ברוב" ,ואין לומר דמ"מ אסור לבטל איסור
גם בציפור מיוחדת שניכרת במראה ,ובדבר קט"ו א‘) תירץ ,דהנה בירושלמי (ערלה פ"ב סוף ה"א) ברוב לכתחילה ,דהרי כאן מיירי כלפי דאו‘
מבואר ,דדין ביטול ברוב שייך רק “כשנודע ולדעת הרשב"א הנ"ל מותר מדאו‘ לבטל
הניכר לא שייך ביטול ברוב. התערובת" ,וא"כ לפי"ז כשמשלחים את
הציפור וימצאנה אדם ולא ידע כלל שנתערב איסור לכתחילה?
ציפור של מצורע בעולם ,לא חל כלפיו דין
תשובות:
“ביטול ברוב" ולכן זהו נחשב שלח לתקלה.
ויל"ע בזה ,דאמנם מי שמוצא את הציפור א .בשו"ת נוב"י (תנינא יו"ד סי‘ מ"ה) עמד בזה,
ותירץ הנוב"י ,דהנה בתערובת “יבש ביבש"
אין עירוב במציאות אלא בדין ,ובתערובת
מכתב למדור יש לעיין גיליון והודעתם - 5כ‘ תמוז תשפ"ב
מחכם אחד שליט"א מחשובי ורבני הכוללים
דאם נימא שרק החמש אינם מתוקנים ,א"כ יוצא ד] במה שהביאו [אות ח] מתוס‘ בשם בה"ג דמים הנני בזה בכמה הערות על ההערות והקושיות 14
שמה שהפריש על החמישה מתבטל בשקית ברוב, אחרונים אין מברכין עליהם ברכת המצוות כיון שאינם שהובאו בגיליון אחרון במדור יש לעיין שנכתב ע"י
באחד שהוא הפרשה על העשרה ,ודינו כמתוקן ,וא"כ אלא לינצל מסכנה ,ואמאי מברכים על מעקה והרי ת"ח חשובים שיחי‘ ,וכדרכה של תורה רציתי להעיר
הפריש מהפטור על החיוב .יל"ד בזה טובא ,שאפשר הוא לניצל מסכנה .לכאו‘ פשוט שאי"ז שייך להדדי, ולהציע בפני הלומדים החשובים יחי‘ כמה צדדים
שכל דין מפטור על החיוב הוא רק ב‘הפרשה‘ ובשעת כיון דמעקה הוא דאוריתא ולא דרשי‘ טעמא דקרא,
ההפרשה היה חיוב ,ומה שנשתנה דינו אח"כ לא משא"כ מלח סדומית הוא תקנת שמירה שתיקנו ליישוב.
מחשיבו כמפריש מפטור על החיוב ,ואכמ"ל בזה.
חכמים ,ולא תיקנוה אלא כשמירה. א] כתבו [אות א] לתמוה אמאי בשחיטה בשבת
ח] במה שהעירו [אות יד] שהאוכלים חולין על וביום הכיפורים אין שחיטתו פסולה מדין אי עביד לא
טהרת תרומה ,אינם מקפידים אלא בפירות ולא בבשר ה] במה שנסתפקו [אות יא] ע"ד הש"ך דביטול מהני ,וכן מ"ט לא נפסל מדין מצוה הבאה בעבירה.
כיון שלא שייך בשר של תרומה ,ובשר ליתא בתרומה יבש ביבש בחד בתרי ויש מי שאומר שאסור לאדם באמת נחלקו הראשונים אם שחיטה מצווה היא
וע"כ לא הקפידו ,שכל ההקפדה הייתה שמא יתחלפו לו אחד לאוכלן אפילו בזה אחר זה ,איך יהיה הדין ,אם או הכשר מצווה ,אמנם הא ברור שגם אי נימא
פירות חולין בטהרה ובבשר לא שייך .והקשו דמשכח"ל יוכל אדם אחד ליתן הג‘ חתיכות לשלושה אנשים, דשחיטה מצווה היא ,אין ההיתר מחמת המצווה
להרמ"א שיש חנ"נ בכה"ת כולה ,משכח"ל באופן של ואע"פ שכל אחד לדידו מותר לו לאכול ,אבל כלפי שבשחיטה ,וע"כ פשוט של"ש בזה מהב"ע ואף לא
פירות תרומה שנתבשלו עם בשר שיש בהם בנותן המכשיל יש באחד מהם ודאי איסור ,האם יש בזה
טעם שיהיה בשר כדין הפירות תרומה .נר‘ בפשיטות לפנ"ע .לכאו‘ פשוט שלפני עוור בכה"ג שלאוכל מותר אי עביד לא מהני.
שלא היו חוששים לזה שאין הדבר מצוי ורחוק הוא. לאכול החתיכה הזו לא שייך ,וכל איסור לפני עוור,
הוא ליתן מכשול לפני עוור ,ולא שייך כאן ,הא למה ב] הביאו [אות ה] מה שדן הפמ"ג ברצועת תפילין
ט] במה שהעירו [אות טז] על דברי המשך חכמה הדבר דומה לעוור שיתן מכשול לפני פיקח ,שאין פסולה שנתערבה ברוב כשרות ,אי מועיל ביטול ברוב
שאצל אברהם לא היה בשר בחלב כיון דהביא להם לזה להחיל דינים ,ואת"ל שמועיל ביטול אם אפשר
בן פקועה ,ולכאורה הרי משום מראית עין אסור. זה מכשול אצלו. לברך ע"ז ,ותמהו מ"ש לענין ברכה משאר מצוות.
יעוי‘ בתורא"ש בב"ב ו ב‘ שכתב דאף אי יש ביטול
צ"ל דהיה היכר שהוא ב"פ. ו] במה שנסתפקו עוד [אות יא] באחד שאכל ב‘ ברוב לענין מעשר בהמה מ"מ לא הוי עי"ז עשירי
חתיכות דחד בתרי ,והגיע אחד והאכילו חתיכה ודאי ,ומבואר ברא"ש הגדר שע"י ביטול ברוב מכלל
י] במה שדימו [אות יז] ציצית שאולה להדלקה מפני שלישית אם עבר בזה על לפני עוור ,שהרי השתא ספיקא לא נפקא ,וא"כ ה"ה לגבי ברכות דקיי"ל ספק
החשד ,והעירו אמאי בהדלקה מפני החשד אין מברך בודאי נכשל באכילת החתיכה האסורה .או שיכול ברכות להקל א"כ כל כמה שמכלל ספק לא נפקא
ובציצית שאולה מברך לכאו‘ .בודאי בציצית שאולה לטעון שהחתיכה האסורה הייתה בראשונות .לכאו‘ לא יועיל לענין זה ביטול ברוב ,אף אם מועיל ב"ב
רבנן חייבוהו ללבוש ציצית ,וחייב ביה מדרבנן ,אבל ענין לפני עוור תלוי בדינו של האוכל ,ואם מדינא
בהדלקה מפני החשד שכבר קיים מצותו בהדלקה אסור לו לאכול החתיכה השלישית ,לכאו‘ המכשילו לענין החלת דין.
קמא ,לא מסתבר שרבנן יחייבוהו במצוות הדלקה עובר בזה בלפנ"ע כיון שסוף סוף דינו שאסור לו
ג] במה שדנו [אות ז] לענין שפיכת יין מכוס של
חדתי ,וע"כ שאינו מצווה וע"כ אין מברך עלי‘. לאכול החתיכה. קידוש לשאר כוסות השומעים שיטעמו מכוס הברכה,
והרי מיעוט היין מכוס הברכה בטל ברוב היין ובמה
יישר כוח עצום ורב ויה"ר שתזכו להוסיף ולהגדיל ז] דנו [אות יב] לענין המעשר על חמישה פירות הועילו בזה ,וציינו לדברי הש"ך אם שייך ביטול היתר
תורה ולהאדירה ממקום אחד ועל עשרה פירות ממקום אחר ,ומפרישם בהיתר .צ"ל דאי"ז שייך לנידון דביטול ,כיון דאין
לשקית אחת ,ואיך יהיה הדין במקום שיש להסתפק
שאר היין סותר ליין הברכה.
י˘יב˙ "עטר˙ ˘למ˜ "‰רי˙ ‰י˘יב‰ מנין בוגרי הישיבה הקד'
בני ברק
מו„ים „רבנן
__________________________
בר‚˘י ‰ו„י' ל˘‰י"˙ לר‚ל ˙חיל˙ זמן חורף ‰בעל"ט ‰ננו ל‰ביע
‚ו„ל ˙ו„˙ינו ו‰ערכ˙ינו ‰עˆומ ‰לכבו„ ‡‰י ‚בר‡ רב‡ ˆורב‡ מרבנן זמני התפילות
‡י˘ ‡˘ר רוח בו חכם לב ורב ˙‰בונו˙ ‰מרב ‰פעלים ל˙ור ‰ולריבוי לומ„י‰ ל'שבת חנוכה' פרשת מקץ
י„י„ינו ומכוב„ינו
˘ליט"‡„ו„ בן י‡יר קבלת שבת 16:31 .................................
‰ר ‚"‰ר' מעריב 17:21 ........................................
שחרית 8:15 .......................................
על סיועו ועזר˙ו „‚‰ול ‰בנ„יבו˙ לב ובעין יפ ‰למען פ˙יח˙
‰יכל ˙‰ור˙ ‰למו„ ˙ור˘ ‰ע"י ‰י˘יב '„˜‰ ‰מערב -בני בר˜ קידושא רבא לאחר התפילה
כס„רן ובנ˘י‡˙ עול טוב˙ ורווח˙ ˙‰למי„ים ˘יחי' עליי˙ם
ידידנו בוגרי הישיבה שליט"א
וˆ‰לח˙ם ˘על ‰בל פי‰ם ‰עולם עומ„ ותלמידי הישיבה שיחי' מוזמנים
י˙ן „' ‡˙ ברכ˙ו עליו ועל ב"ב ל˘פע עולמים לˆ‰לח ‰מופל‚˙ לכל ‡˘ר לו התפילות מתקיימות
לסייע˙‡ „˘מי‡ בכל ולזכו˙ ל‰מ˘יך ל‰רבו˙ חיילים ל˙ו ˜"‰מ˙וך ‰רחב˙ בהיכל ישיבת עטרת יוסף רחוב חגי 7
„‰ע˙ בריו˙ ‚ופ‡ ונ‰ור‡ מעלי‡ ,וברכ˙ ˙‰ור˘ ‰ל עס˜ ˙ינו˜ו˙ ˘ל בי˙ רבן
בברכת התורה
‰י‡ ‰י‡ ‰עומ„˙ לכם לכל טוב ˘˘ון ו˘מח ‰ב‚בולכם וברכ ‰ע„ בלי „י
מו„ים בכל לב
בשורה משמחת לשאלת רבים
לאור בקשות רבות הוקם קו מידע
קו בוגרי הישיבה ניתן להירשם לקבלת
בו יהיה בעז"ה ניתן להתעדכן
בהודעות חשובות ובעדכונים שוטפים שיחות רבותינו
ראשי הישיבה שליט"א
079-4692-127
מידי שבוע בדוא"ל
15
שיחות ושיעור חומש מרבינו
ראש הישיבה הגר"ח שליט"א:
[email protected]
שיחת רבינו ראש הישיבה
הגרח"מ שליט"א:
[email protected]
ישיבת מיר בשנחאי
_+ילשמסשנד+רה
מסע בעקבות סדרי הישיבה – על עבר ,הווה וגם עתיד ,סדר
שלישי וגם רביעי ,תולדותן והולדתן של ה‘ישיבות לצעירים‘,
ובנוסף ,סדרי הישיבה בישיבת טעלז ,והוראת מרן הגראי"ל
זצוק"ל ומרן הגר"ח זצוק"ל – בדבר השתתפות בשמחות האברכים
בכלל ‘סדרי הישיבה‘ הם .ואדרבא ,מסופר שפעם נשאל מרנא הרב א .שפירא
הגר"ח מוולוז‘ין זצוק"ל מה עושים הבחורים בישיבה – נענה
ואמר ‘ישנים ואוכלים‘ .לפליאת השואלים מיהר להבהיר את מימותיהן של אבותינו לא פסקה ישיבה מהם .מימיהם ,ועד
תשובתו ,הבחורים ישנים ואוכלים בזמנים הקבועים לכך ,ובשאר ימינו אנו ,יעקב אבינו – איש תם ויושב אוהלים ,ותיק-תלמידי
כל הזמנים – פשוט לומדים .זהו הסדר הקבוע לכל עת ולכל שעה. ישיבת ‘שם ועבר‘ .פירש רש"י כי ‘תם‘ הוא ‘כליבו כן פיו‘ .דורשי
רשומות אמרו ,פיו וליבו שווים ,זהו כאשר כל דבר על מקומו
ואכן ,מיד עם ייסוד מרן הגר"ח זצ"ל בשנת תקס"ב את ישיבתו בא ,כי הסדר הוא עצם הלוז של הישיבה ,וכשיש סדר יש ישיבה.
המפוארת ,שזכתה לתואר ‘אם הישיבות‘ -העמיד ובנה את
צורת הישיבה וקבע וחקק את סדריה ,ובכך ראה רבי חיים את הסדר הוא השורש ,והישיבה היא תוצאתו.
הצלחת התלמידים בעלייתם בתורה ,וממילא גם הצלחת עתידה
של אומת ישראל בדורות האחרונים‘ .סדרי הישיבה‘ נקבעו צורת הישיבה בכל הדורות הייתה לאור דברי חכמינו ‘לעולם
מאז ועד היום כאבן היסוד למקום תורה .וכאמור ,בד בבד עם לא ימנע אדם את עצמו מבית המדרש אפילו שעה אחת‘ כך
ייסוד צורת הישיבה על סדריה ,נתקנו גם ‘בין הסדרים‘ למילוי היה נהוג בישראל בכל הדורות ,אשר לא פסיק פומיהו מגירסא,
ולא הייתה שעה ביממה שלא היה מתוקן וקבוע לה סדר מיוחד
משלה .וכמו שמקובלנו מרבותינו ,שאף סדרי האכילה והשינה
16
של מה בכך ,והיה קשה לחקוק בשעות אלו ‘סדר‘ קבוע לרבים, צורכי הגוף ,כאשר את שארית היממה ממלאים זמני ה‘סדרים‘
בזמנים שהחשיכה היוותה מכשול מרכזי בלימוד התלמידים, -קודש המה לה‘ .ידועה אמרתו של הנצי"ב ,אשר אף הוא היה
והיכולת לספק ללומדים אור מספק דיו הייתה מוגבלת מאוד, ראש ישיבת וולוז‘ין ,כי ‘מתמיד‘ הוא האוכל בזמן ,הישן בזמן,
כאשר הלומדים נזקקים להסתמך על האור המועט של נרות
נפט ואור עששית .רבים המשיכו להגות בתורה עד השעות וכמובן ,לומד בשאר הזמן.
הקטנות ,אך היה זה מן הנמנע ברוב המקרים לקבוע אז את
ניסינו במאמר זה ללכת בעקבי הצאן ,להתחקות אחר שנות
לימודם בחבורה ,כמנהגם בשעות היום. הפאר של עולם הישיבות דליטא ,עולם שכולו אש בוערת בלתי
יש ממין העניין לציין ,כי בזיכרונותיו של תלמיד מתקופת להשם לבדו .בקצה המטה נגענו ביערת הדבש ,לב-ליבה הפועם
ישיבת טעלז ,מובא על התמדתם של הבחורים שהתאמצו ללמוד של הישיבה לדורותיה – קביעת סדרי הישיבה ,על ידי רבותינו
לאורן הקלוש של מנורות נפט שהשתלשלו מן התקרה ,אולם מצוקי ארץ זיע"א .מי קבע ,מתי היכן ולמה ,ומה השתנה במשך
ברבות הימים נמצא נדיב שתרם לישיבה ‘מנורות לוקס‘ ,לטוב
ייזכר שמו לעולמים – ה"ה ר‘ שמואל פרסיץ ז"ל ממוסקבה, הדורות.
שליבו היה רחב לצרכי בני הישיבות לומדי התורה. סדרי הישיבה
ישיבת טעלז עד קומה של ישיבת וולוז‘ין ,מי שהיוותה את המודל לשאר
כל הישיבות שקמו אחריה עד לימינו אנו ,אף במקומות בהם
אך סיבה זו לבדה ,אינה מספקת בכדי להסביר את היעדרו של התקיימה ישיבה לכל דבר -היה הלימוד בה לימוד לפי זמן כל
הסדר השלישי בישיבות דאז .שהרי בלאו הכי הקשיים הטכניים אחד ואחד ,סדרם לא היה סדר ,ולימודם לא היה לפי מתכונת
רבו אז מספור ,ומי שמכשולות כגון אלו עצרו בעדו מללמוד, קבועה ,כי אם לימוד במשמרות ,כל משמרת בשעתה ,והיו
מלכתחילה לא היה יכול להחזיק מעמד זמן רב מידי בין כתלי אלו חסרים מתורתם של חבריהם .נוסף על כך גם לא היה
הישיבה .השאיפה הייתה לגבור על כל המכשולים הסביבתיים בית המדרש מלא ,כי אם בכל שעה ושעה היו אלו תלמידים
ולא לתת למים רבים לשטוף את האהבה העצומה שרחשו אחרים שלמדו בבית המדרש ,דבר שהחליש את קול התורה
מלהדהד בקביעות בבית המדרש .גם לא הייתה קביעות רציפה
לתורה הקדושה. לשמיעת שיעורים תמידים כסדרם ,דבר ההכרחי להעמדת
מעשה שממחיש זאת ,אירע באחד מסניפי ישיבת נובהרדוק, התלמיד על דרך הלימוד של רבו .תחת זאת היו שומעים מידי
כשביום בהיר נכנס מרן הסבא זצ"ל להיכל הישיבה וראה את פעם שיעור מהרב דמתא ,שבפעמים רבות אף לא היה עוסק
בית מדרש חסר קמעא בשעת הערב ,בעקבות מחסור בנרות במסכת אותה למדו הם.
להאיר את העלטה ששררה .הסבא היכה על הסטענדר ואמר
בקול רם בכאב“ :אם ח"ו הסדר לימוד לא יכול להיות כראוי ,למה הדבר הראשון שהעמיד מרן הגר"ח בישיבתו הוא -תיקון
לי ישיבה?" .הבחורים שהיו תחת הרושם העז ,אזרו עוז ,ויצאו סדרי הישיבה בהם איש בל ייעדר ,לימוד אחיד של אותה
כולם לבתי העיירה לאסוף נרות בעזרתם יוכלו להמשיך ללמוד. הסוגיא ע"י כל בני החבורה ,ושמיעת שיעור מפי רב מרבני
ואם כך ,עדיין החידה עומדת בעינה ,מדוע לא נקבע סדר הישיבה .כדבר האמור ‘ -אין התורה נקנית אלא בחבורה‘,
שלישי ,מתוקן ורשמי ,כדת וכיאות לבחירי לגיון עולם התורה. אשר כולם מבטם ומגמתם אחת ,לרכוש ולהקיף את הנושא
סדרי הישיבה – שווים לכל נפש הנלמד ,ולקנות את צורת ודרך הלימוד מפי רבם.
הסיבה האמיתית נעוצה דווקא בצורת חלוקת הגילאים בתוככי הסדרים שנקבעו בישיבת וולוז‘ין היו שני סדרים בלבד :סדר
הישיבות דאז ,או יותר נכון – באי קיומה של חלוקה שכזו. א‘ ,מהשעה 9:00בבוקר עד 12:30בצהריים ,אז נמסר השיעור.
וסדר ב‘ ,מהשעה 14:00עד השעה 21:00רצוף ,בקיץ ,ובחודשי
17 החורף עד 20:00בערב .בסדר א‘ ובסדר ב‘ למדו התלמידים את
אותו הספק ,התחילו בבוקר וסיימו בערב ,דף ליום בכל יום ,עליו
היו שומעים שיעור מפי הר"מ.
גם בשאר הישיבות ,נוסדו הסדרים באופן דומה ,מהשעה
10:00עד השעה 14:30התקיים סדר א‘ .סדר ב‘ התחיל בשעה
16:30עד השעה 21:30או אז התקיים ‘סדר מוסר‘ חצי שעה,
ואחר כך תפילת מעריב.
התעלומה הגדולה –
היעדרו של סדר שלישי
המעלעל בדפי ההיסטוריה ימצא את עצמו מתפלא לאור
השאלה הפשוטה ,מדוע למרות התמדתם העצומה שהייתה
לשם ולתהילה לדורות ,לא ראו לייסד ‘סדר שלישי‘ בישיבות
דליטא ,כפי הנהוג בימינו אנו.
יש לייחס זאת לשתי סיבות מרכזיות .ראשית ,היא העובדה
הפשוטה ,כי הלימוד בימים דאז בשעות הלילה לא היה דבר
בוילנא ,ואת הקיבוץ בפוניבז‘ של מרן רבי איצלה מפוניבז‘ זצ"ל. באותן שנים הישיבה הייתה מסגרת רחבה שמכילה בקרבה
מגוון רחב של גילאים -מתלמידים בגיל בר מצווה ,ועד לאברכים
המכינה בטעלז כאבן יסוד בעלי משפחות .כולם חבשו את אותם הספסלים ,כאשר מבנה
השיעורים היה נקבע לא לפי הגיל ,כפי שנהוג כיום ,אלא לפי
לישיבות לצעירים שנת הכניסה לישיבה .כך שיכולת לראות באותו שיעור -יושב
בחור מבוגר –‘אלטער‘ ,לצד נער שזה-עתה נכנס בעול תורה
לבן-דורנו ,החלוקה של ישיבה קטנה לצעירים ,מול ישיבה ומצוות .אי לכך ,היה זה מן הצורך לקבוע את סיום זמני הלימוד
גדולה – נראית פשוטה ומובנת מאליה .אך לא מעולם היה כך הרשמיים והמחייבים ,בשעה שתוכל לתת ללומדים זמן מנוחה
המצב .עצם החלוקה של הבחורים לפי שכבות גיל היה בזמנו
חידוש בעיני העולם ,קל וחומר לחלוקה לשני מוסדות נפרדים. ראוי לגילם.
וגם כאן ,ישיבת טעלז הייתה מהחלוצות בתחום זה. אחד מחידושיה הנפלאים של טעלז ,שהנחילה לכלל כולו ,הוא
חלוקת השיעורים לפי גילאים -כפי המתכונת שיסד מרנא רבי
בצוק העיתים ,ראה הגרי"ל בלוך זצ"ל לייסד מסגרת נפרדת אליעזר גורדון זצ"ל ,לחלק את השיעורים לארבע רמות שונות,
לתלמידים צעירים -מקצת קודם גיל בר מצווה‘ ,המכינה‘ היא לפי גילאי המשתתפים ,כך כל אחד ואחד מן התלמידים ,יוכל
נקראה .הצורך לכך נוצר כחלק מהמאמץ להילחם בתופעת לשמוע ולקבל את תורתו ברמה ובסגנון המתאים במדויק לרמתו.
החינוך הקלוקל שפשתה ,וסחפה אף את גדיי הצאן .בכך נוצרה
למעשה חלוקה מעשית של מוסד הישיבה ,אם כי לא רשמית, ואכן ,רוב רובן של הישיבות אז ,בתקופת ‘תור-הזהב‘ של
ל‘ישיבה קטנה‘ ו‘ישיבה גדולה‘ ,אם כי אז עדיין לא נקראו ממש הישיבות דליטא – הכילו את מגוון הגילאים .במאמר המוסגר
ראוי לציין שיוצאות מכלל זה הנה ישיבות ה‘קיבוץ‘ בהן למדו
בשמות אלו. בחורים מבוגרים בלבד ,שכבר מילאו את חוק לימודם בישיבות
המרכזיות .ברי ופשוט הוא ,כי בישיבות הקיבוץ אופי הלימוד
יש לציין כי ככל הנראה ,כבר קדמה בזאת ישיבת ‘סלבודקא‘. וצורת הלימוד שונה היה ,גם לומדי הקיבוץ היו נחשבים לתלמידי
מרן הסבא מסלבודקא זצ"ל ששמעה של הצלחת חלוקת הגילאים חכמים מופלגים .על ישיבות קיבוץ אלו ניתן למנות את ,הקיבוץ
בשיעורי הישיבה בטעלז הגיעה לאוזניו ,חילק אף הוא את ישיבתו בנובהרדוק ,את הקיבוץ של מרן רבי חיים עוזר גרודזינסקי זצ"ל
לפי גילאים ,ולכל גיל הקים מוסד בפני עצמו .את ישיבתו ייסד
במקום שכונה ‘ישיבת ר‘ הרשל‘ ,לאחר מספר שנים הקים ‘כולל‘
לימים ,שוב נשאלה השאלה בכינוס ראשי הישיבה ברית על חשבון הסדר
והכוללים שליט"א במעונו של מרן שר התורה הגר"ח
קניבסקי זצוק"ל ,תשובתו הייתה ,כי החברותא שלו והראש אצל מרנן ורבנן רבותינו מייסדי וקברניטי עולם הישיבות
לדורותיו ,ניתן היה לחוש ולראות בחרדה הגדולה והחשיבות
כולל ילכו ,משום חסד. שרחשו לכל סדר בודד מסדרי הישיבה והכולל .כאשר ביטול
תורה של אברכים יחידים אפילו לפעמים בודדות – עמדו
על החשיבות הגורלית שייחסו אותם גדולי עולם לשאלת על כף המאזניים – דנו בשאלה בכובד ראש ,משל עניין של
ביטולו של סדר – לטובת השתתפות בשמחות ,ניתן ללמוד
מן העובדה הבאה ,המסופרת על מרן הגר"א וסרמן הי"ד. פיקוח נפש או גזירה ציבורית – עומד כעת על כף המאזניים.
בעת לומדו בכולל קדשים בראדין בצילו של מרן החפץ באדר תשס"ז ,נשאל נשיא ומחולל הישיבה -מרן הגראי"ל
חיים זצ"ל ,היה זה תוך כדי לימודו עם החברותא -מרן שטיינמן זצוק"ל ,ע"י להבדל"ח רבינו רה"י שליט"א -כיצד
הגרי"ש כהנמן זצ"ל ,עסקו בדברי התוספות בחולין דף יש לנהוג בעניין עריכת ברית ע"י אחד מאברכי הכולל,
כ"ט ,ולרבי אלחנן מגיע מברק עם הבשורה על הולדת כאשר ההשתתפות במעמד בד"כ באה על חשבון חלק
בנו .ר‘ אלחנן נעמד ובירך ‘הטוב והמטיב‘ והמשיך בשטף הסדר ,כשמצד שני עומד כאן ענין של חסד והשתתפות
לימודו ,כאילו לא קרה דבר ,באומרו ‘וכי מסתבר שלמ"ד בשמחת האברך .מרן זצ"ל הורה‘ :שיילכו רק אלו שיושבים
אינה לשחיטה אלא לבסוף תחילת השחיטה אינה חלק
מהשחיטה‘ .החברותא שלו לעומת זאת ,כבר התקשה לידו בספסל‘.
להתרכז למראה גילוי כוחות הנפש העל-אנושיים של ר‘
אלחנן ,בדבקותו בתורה.
כאשר סיפר ר‘ אלחנן לחפץ חיים כי הוא מתכונן לנסוע
לברית של בנו ,שאל אותו החפץ חיים ‘ -האם אתה הוא
המוהל?‘.
בכך הורונו רבותינו ,את דבר ההשתתפות בשמחות
הנדרשת לפום מדרגתינו אנו ,אולם מאידך -לפי דרכנו
למדנו איך דנו הם ,זצוק"ל ביחס לעצמם -את הגורליות
הטמונה בשאלות אלו ,הנוגעות לקודש הקדשים – סדרי
הלימוד שנועדו לעסוק בהם בתורה.
18
ישיבת סלבודקא תרפ"ב
הפרדת הישיבות הקטנות – כגורם מכריע לאברכים צעירים ,לאחר תקופה נוספת הקים את ‘הקיבוץ‘,
לקביעת סדר שלישי ורק לאחר מכן הקים את ‘הישיבה גדולה‘ .וכך למעשה ,אחר
הקמת הישיבה הגדולה מטעם ‘סלבודקא‘ ,הפכה בעצם הישיבה
לפי עדותו של תלמיד ישיבת טעלז הרב ברון זצ"ל ,בניגוד המקורית‘ ,ישיבת ר‘ הרשל‘ ,למסגרת המהווה -ישיבת הכנה
לישיבה הגדולה ,שבה הסדר השני נמשך ברציפות משעות לישיבה גדולה ,הגרעין הראשון לעולם הישיבות הקטנות בדורנו.
הצהריים המוקדמות ועמוק לשעות הערב ,במכינה בטעלז,
התקיימה ‘הפסקה‘ לאחר סדר שני ,שהתחיל בשלוש והסתיים להצלחתו של מודל זה ,והנחלתו לכלל עולם הישיבות – תרמה
העובדה שישיבת סלבודקא ישיבת ‘כנסת ישראל‘ ,הייתה הישיבה
מרן החזון איש זצ"ל בוחן תלמידי ישיבה הראשונה שהגיעה לארץ מליטא ,וקבעה את מושבה בחברון.
19 היה לכך משקל מכריע בהמשך העמדת הישיבות בארץ ישראל
במתכונת זו .נוסף על כך גם ישיבת סלבודקא בבני ברק בשעתו,
וגם ישיבת מיר בארץ ישראל -נוסדו ע"י תלמידו וחתנו של
הסבא זצוק"ל ,מה שהעצים עוד יותר את השפעתה של הישיבה
מעבר לגבולותיה בחברון.
ממש במקביל ,באותה התקופה ,עלה לארץ ישראל מרן הרב
מפוניבז‘ זצוק"ל ,בעצמו תלמיד ישיבת טעלז ,וייסד אף הוא
ישיבה קטנה לצד הישיבה הגדולה שהקים .גם מרן החזון איש
סייע בהקמת ישיבת ‘תפארת ציון‘ בבני ברק שיועדה עבור
בחורים צעירים ,גם צא"י הקימה אז ישיבה קטנה בעיר כפר סבא
שנקראה ‘ישיבת חפץ חיים‘ ובראשה עמד מרן ראש הישיבה
הגראי"ל שטיינמן זצ"ל .היתה זאת הכרעה ברורה של גדולי
ישראל מייסדי הישיבות בארץ ישראל על צורת הישיבות דהיום.
מעלין בקודש -סדר ד‘ בשבע בערב -אז התקיימה הפסקה שלאחריה המשיכו
התלמידים בסדרי לימודם ,הסיבה לחלוקה זו מן הסתם היא
עם השנים שעות הלילה -כיום יאירו ,שעות המנוחה בפרט מחמת גילם הצעיר של התלמידים ,חלקם עדיין לא הגיעו למצוות,
בגיל הנעורים התאחרו ,ובהיכלי התורה קול התורה נשמע עוד
שעות ארוכות לאחר סדר שלישי .כמעט בכל בית מדרש תוכל עובדה שהצריכה לעיתים הפסקת התרעננות להחלפת כח.
למצוא בני עלייה השוקדים על לימודם ,הרבה לאחר ששעת
במאמר המוסגר ראוי לציין ,כי במכינה בטעלז מי שהיו מלמדים
סדר שלישי חלפה עברה לה. את הבחורים הצעירים היו חשובי בחורי הישיבה גדולה ,שאף
שימשו אוזן קשבת לתלמידים הרכים שגלו למקום תורה .ובעצם
אם הדברים אמורים כלפי היכלי התורה ,בבית המדרש אשר כאן הוא המקור ההיסטורי הקדום למנהג ה‘אילן‘ שהתפשט
בקרית הישיבה -דרך קבע מהדהד בעוז קול התורה גם שעות בהיכלי הישיבות בדור האחרון ,בו ילמד בחור מבוגר עם בחור
אחר סיום סדר שלישי ,בלימודם של בחורים רבים העמלים
בתורה עוד זמן רב .תורמת לכך עובדת היותה של הישיבה הקד‘ צעיר עם כניסתו לישיבה.
מנותקת משאון העיר וללא משיכה או ניסיונות כלשהם לצאת
מהישיבה .גם סדר ‘העתיקתא‘ שנוסד בישיבה בו חוזרים הבחורים לחלוקה ההיסטורית של הישיבה – לשני מוסדות נפרדים
על המסכת שלמדו בשנה שעברה ,בשעות הפנאי -מגביר את לצעירים ולבוגרים ,ישנן משמעויות רבות ומרחיקות לכת ,עד
שכיום ,מלבד השם ‘ישיבה‘ כמעט ואין דבר משותף ביניהם.
ההתמדה ומהביל את פיתויי חיי שעה. הישיבה לצעירים והישיבה הגדולה נבדלות ונחלקות זו מזו ,הן
ומכיוון שכך היו פני הדברים בישיבה מיום היוסדה ,הורה רבינו בסגנון הלימוד ,והן במבנה הניהולי והחינוכי.
רה"י שליט"א לייסד באופן רשמי ומעשי מטעם הישיבה את
‘סדר רביעי‘ ,בו הבחורים החפצים להמשיך ולשקוד על תלמודם אך דומה שהשינוי הראשון שהתחולל משנחלקו הגילאים
-מגבירים ומוסיפים חיל לתורת ה‘ ,ועוסקים בענייני הסוגיות ונקבעה הישיבה הגדולה ,הוא שעמדו רבותינו ובראשם מרן
שנלמדות בסדר א‘ .לא קול ענות חלושה ,אדרבא – קול ענות החזון איש זצ"ל -וקבעו את קיומו של סדר שלישי בישיבה,
גבורה ,זוגות מתנצחים במלחמתה של תורה ו‘חבורות‘ מיוחדות כחוק בל יעבור .אז נקבע הסדר באופן קבוע עד השעה אחת
נמסרות בשעה זו ,שחוט של חסד נסוך עליה .לסדר ד‘ יבואו
רבני הישיבה הקד‘ שליט"א שמונו במיוחד לכך -לשאת ולתת עשרה בלילה ,ובכך נחלק היום לג‘ סדרים של תורה.
עם התלמידים במשא ומתן של הלכה .מובן מאליו ,שכל זאת
מיועד לבני העלייה שמשערים בנפשם שכוחם במתניהם ,ועמל ואף גם מהבחינה הטכנית ,הדבר הלך והתאפשר במהלך
התורה יגביר חילם -באופן שלא תיפגע עבודתם ביום המחרת. השנים ,עם מהפכת החשמל ,כאשר היה כבר ניתן להאיר את
בית המדרש – לילה כיום יאיר – בתאורה המספקת ללמוד עד
ובשעה מסוגלת זו ,של אחר חצות ליל ,אותה בת קול המנהמת
כיונה על הבנים שגלו מעל שולחן אביהם ,תמצא נחמה פורתא השעות המאוחרות בלילה כראוי.
בראותה אותם עוסקים בחדוותא עילאה ,ושכינה שורה כנגדם.
כביכול נענית ואומרת ,ניצחוני בני חביבי ,אני נתתי להם לילות מעניין לעקוב ולראות ,כי ברבות הימים ,אף בני הישיבות
למנוחה ,והמה ביקשו חשבונות רבים -כיצד יוכלו להקדישם הקטנות לא ויתרו על עטרה זו ,ואף הם דרשו ליטול חלק ולהיות
נמנים על העוסקים בתורה בלילות .ואף להם נקבע סדר ג‘ –
לשמי ולתורתי.
זוטא ,שמסתיים בשעה המותאמת לצעירי הצאן.
אסיפת רבותינו ראשי הישיבה שליט"א 20
מסמך אותנטי
המסמכים נמצאו בין כתביו של הגאון רבי שלום בישיבסבידתמרייטםעהנ_ילוזרשיקא_יבליםהב_לנד
לייב בוימרינד זצ"ל ,נלב"ע שבט תשפ"א ,תלמיד
נאמן לישיבת טעלז בקליבלנד ולגדוליה זצוק"ל,
שאף קיבל סמיכה מהם ,נמסר למערכת ע"י אלמנתו
תבדלחט"א ותשו"ח להם.
21
תשנ"ה – תשפ"ג:
ועיושלשלמרןרגיהעיהיםיושסיהשטבהומהקורנימהההקשדש'שנשוב|לת+קההוליילחכשבליהי'לביבהההכהתלחויקרדד'–הה
פרק ראשון בסדרה
הישיבה הראשונה
בראשונה :שנת תשנ"ה :פתיחת הכולל הראשון של הישיבה הקד' בעיר בית שמש | שנת
תשנ"ח :הקמת הישיבה לצעירים 'ישיבת אור אליעזר' בית שמש | ע"ש הרב אליעזר לאטץ זצ"ל
טרם פתיחת הכולל של הישיבה היו בעיר בית שמש רק 3כוללים ---תשנ"ה
קטנים ועמלי התורה ותלמידי החכמים שבעיר נודדים לשקוד על
תלמודם בירושלים ובערים נוספות ,הכולל החדש ,היה למעשה קשה לדמיין היום את הימים בהם בעיר בית שמש היו כמאתיים
'הנחת אבן הפינה' למגוריהם של בני תורה בעיר ,כיום ,בפרספקטיבה משפחות תורניות בלבד ,וזה לא היה לפני שבעים שנה ,היה זה
היסטורית ניתן לומר כי היה זה 'המכה בפטיש' שהכריע את צביון לפני שלושה עשורים בלבד .היישוב התורני בעיר בית שמש כיום,
העיר ,הפך אותה למקום תורה והכשיר את יישובה ,בבחינת 'ואת עיר ואם בישראל ,מלאה ועמוסה בצורבים מטף ועד זקן ,ישיבות
וקהילות בכל פינה ,היה אז בראשיתו ,רוב שכונות העיר המוכרות
יהודה שלח לפניו -לתקן לו בית תלמוד'. כיום ,כלל לא נבנו עדיין ,ובקריה החרדית בעיר החלה התיישבות
באותם ימים לא ניתן היה למצוא מקום עבור הכולל הצעיר בקריה
החרדית שהיתה בשלבי התהוות ,ועל כן בשלב הראשון נפתח הכולל של משפחות אברכים בני תורה צעירים.
בבית כנסת "נעים זמירות ישראל" ברחוב המשלט בעיר הותיקה.
אגב ,הקשר עם גבאי בית הכנסת נעים זמירות ישראל נוצר בסיועו פתיחת הכולל הראשון של הישיבה הקד'
של חבר עירייה צעיר ,ה"ה ר' משה אבוטבול שיחי' .עבור האברכים
העמידה הישיבה הסעות לקריה החרדית ארבע פעמים ביום .בית לפני עשרים ושמונה שנים ,כשנתיים לאחר תחילת איכלוסה של
כנסת זה שימש את הכולל עד לאחר חנוכה תשנ"ו ,אז עבר הכולל הקריה החרדית "נחלה ומנוחה" ,שהייתה למעשה תחילת ההתיישבות
לבית כנסת "הקהילה התורנית" שנחנך בשכונת בית ומנוחה בקריה החרדית בעיר בית שמש ,נפתח הכולל הראשון בעיר ,על ידי ת"ח
החרדית עבור ציבור האברכים ,שלימים נקרא בשם "שערי תורה". צעיר שבהמשך ,לאחר כ– 4שנים אף הגיע עם משפחתו לגור בעיר
בחורף תשנ"ט עם תחילת איכלוסן של שכונות רמת בית שמש, הצעירה ,הלא הוא רבינו ראש הישיבה הגרש"ב סורוצקין שליט"א,
פתח רבינו רה"י שליט"א כולל ברמת בית שמש א' בדירה שכורה. כולל האברכים 'ישיבת עטרת שלמה' נקרא על שמו של פוסק הדור
לאחר מכן בשל הביקוש הרב ,והתרחבות הקהילות התורניות בעיר, מרן הגרש"ז אויערבך זצוק"ל שנלב"ע באותה שנה ,הכולל נפתח עם
נפתח סניף ברמת בית שמש ב' .כמו שאחז"ל כל ההתחלות קשות, כ 20-אברכים ,ובימים ההם היה עם פתיחתו הכולל הגדול ביותר
גם כאן קשה היה עד מאוד למצוא מקום לכולל ,ולכן הכולל נאלץ בעיר תוך פחות משלש שנים צמח הכולל ונמנו על שורותיו למעלה
ממאה אברכים.
22
הישיבה בשנה הראשונה בקראוון לעבור כמה "תחנות" ...בין השאר הוא אף חזר לתקופה מסוימת
לבית כנסת "נעים זמירות ישראל" שבעיר הותיקה .ובמקביל היו
כמנהלה הרוחני של הישיבה ,במהלך אותה שנה ,בחודשי החורף כבר סניפים בחניכי הישיבות ברמת בית שמש א' ובבית כנסת "היכל
התגבשה הקבוצה הראשונה של התלמידים שיהיו קבוצת התלמידים
הראשונה ,ובשכונת נחלה ומנוחה התקיים כנס צנוע של ייסוד אברהם" בקריה החרדית.
בין השנים תש"ס – תשס"ד שכן הסניף המרכזי של כולל הישיבה
הישיבה בהשתתפות הורי התלמידים ורבני השכונה. בבית הכנסת "בית תפילה" ברח' נחל דולב ברמת בית שמש א' .בשנת
ראוי לציין ,כי באותם ימים ,טרם התאכלסו שכונות רמת בית תשס"ד עבר הכולל למשכן קבע במתחם של שני בתי המדרש ברח'
שמש ,הציבור החרדי והתורני שהתגורר בעיר ,היה בקריה החרדית נחל לכיש ברמת בית שמש א' ,במשך הזמן התרכזו שם כל סניפי
בלבד ,כשרובו המוחלט מורכב ממשפחות צעירות ,ואך למשפחות הכולל בבית שמש .בשנים האחרונות עם איכלוס השכונות ברמה ג'
וד' נפתח סניף נוסף של כולל הישיבה הקד' בשכונה הצעירה רמה ד'.
בודדות היו ילדים בני גיל הבר מצווה ,שיעלו לישיבה קטנה.
אלא שסיפור השגחה בלתי שיגרתי בעליל ,נתן את האפשרות פתיחת הישיבה הראשונה
לפתיחת הישיבה .היה זה בערב אחד באמצע אותו חורף ,רבינו
רה"י שליט"א פגש יהודי בתחנת אוטובוס בצומת שמשון ,כששאל עם פתיחתו של הכולל כבר לא נזקקו חבר הלומדים הצעירים
אותו רה"י שליט"א מאין אתה? השיבו ,ממושב בית חלקיה ,שנמצא לנדוד למקומות אחרים ,ובכך הפך היישוב הצעיר ל'מקום תורה' לכל
במרחק של כ 25-דקות נסיעה מכאן ,רה"י שליט"א שאל אותו דבר .אלא שלא די בכך ,ושלוש שנים אחר כך ,רבינו ראש הישיבה
בבדיחותא :האם יש ילדי כיתה ח' בבית חלקיה ,והלה השיבו ,כי שליט"א ,החליט שהגיע הזמן להקים ישיבה לצעירים בעיר לבני
משפחות האברכים ובני התורה ,בלא שיצטרכו לנדוד לירושלים
ולהפליג בנסיעות ,בכך תהפוך בית שמש לעיר של תורה.
תשרי תשנ"ח ,בניית צוות הישיבה ושיעור א'
ממחשבה למעשה ,בעשי"ת תשנ"ח התחיל הגרש"ב לבנות את
צוות הישיבה ,הוא בחר את הג"ר משה שטיינמן שליט"א שהיה
כבר עם ניסיון של כשני עשורים בהרבצת תורה בישיבה לצעירים
מאה שערים לעמוד בראשות הישיבה ,וכמו"כ בחר לצוות הישיבה
את הג"ר חנוך הבלין שליט"א ,שכבר היה לצידו בהקמת ובראשות
הכולל מאז היוסדו .וכן את הג"ר זלמן מאיר נוביק שליט"א לשמש
תשנ"ה – תשפ"ג23 :
מעמד חנוכת הבית הבניין בהשלמת המלאכה
של הישיבה 'אור אליעזר' על שם הרבני הנכבד הר"ר אליעזר לאטץ לא רק שיש ארבעה תלמידים מצוינים בכיתה ח' ,אלא שהוריהם
ז"ל ,שמו הונצח ע"י בנו ידיד הישיבה הר"ר משולם דוד לאטץ הי"ו. מחפשים בעבורם ישיבה איכותית שתתאים לרמתם.
לאחר שנתיים ,בר"ח אלול תש"ס נכנסה הישיבה בס"ד למשכנה סוף דבר ,קשר נוצר עם ההורים מבית חלקיה ,ובכך הוחלט
הקבוע ברח' ר' מאיר בעל הנס ברמת בית שמש כי השיעור יורכב מתלמידי העיר בית שמש
ב' ,באירוע משולב של חנוכת הבית והכנסת ומתלמידי המושב בבית חלקיה ,שיצרו קשר עם
ספר תורה שתרם נדיב הישיבה הר"ר משולם המושב הסמוך יסודות .וכך התגבש לו שיעור א'
דוד לאטץ הי"ו לע"נ אביו הרבני הנכבד הר"ר כיום, הראשון ,עם 16תלמידים ,מחציתם מבית שמש,
אליעזר לאטץ ז"ל שעל שמו קרויה הישיבה. והשאר מביתר עילית בית חלקיה ויסודות.
את המזוזה בפתח הבנין קבע מרן הגרמ"ד בפרספקטיבה
סאלאווייצ'יק זצוק"ל.
בכ"ד סיון תשס"ג ,התקיים אירוע הכנסת היסטורית ניתן הקמת מבנה הישיבה
ס"ת השני לישיבה שנכתב לע"נ הרבנית לומר כי היה זה
שטיינמן ע"ה לרגל יום היארצייט הראשון, 'המכה בפטיש' בשעה טובה ,עיריית בית שמש הקצתה שטח
בהשתתפות גדולי ישראל ובראשם רבינו מרן לישיבה ,הישיבה הראשונה בעיר ,בשכונת רמת
ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל ,שמיום שהכריע את בית שמש ב' ,ברחוב רבי יהושע ,השכונה עדיין
הקמת הישיבה קוממה ובנאה במסירות אין קץ. לא התאכלסה ,והייתה בשלבי בנייה .עם
העירייה סוכם על בניית מבנה זמני לישיבה
בצד השטח שהוקצה לישיבה ,ובהמשך השנים
לבנות בניין קבע .בניית המבנה הזמני התקדמה
בשנת תשס"ה ,כשהמקום כבר היה צר צביון העיר, בקצב מהיר.
מלהכיל את התלמידים הרבים ,נבנתה לבנין
הישיבה קומה נוספת וכן הוכפל שטח בית הפך אותה
המדרש. למקום תורה אולם מעשה שטן שלצנינים היו בעיניו הקמת
מקום התורה החדש ,וביום בהיר משרד השיכון
במשך שנותיה הראשונות של הישיבה ,לבני הוציא צו הריסה למבנה הישיבה .שבועיים ימים
בלבד לפני פתיחת הישיבה מצא את עצמו רבינו
שיעור א' מסר שיעור הגר"מ שטיינמן שליט"א, והכשיר את רה"י שליט"א ללא מקום לפתוח את זמן אלול,
לבני ש"ב מסר שיעור הגרא"ח ריבלין שליט"א, אך לא היה בזה כדי למנוע ולו במעט מלימוד
ובשיעור ג' מסר שיעור רבינו ראש הישיבה התורה של התלמידים.
הגרש"ב סורוצקין שליט"א .בר"ח אלול תשס"ט, יישובה,
עם הגדלת הישיבה הגיע לכהן בראשות הישיבה
מורינו הגאון רבי אברהם ישעי' פלס שליט"א. בבחינת 'ואת לא נותרה ברירה אלא למצוא במהירות הבזק
מבנה חילופי לראש חודש אלול ,ובסייעתא
יהודה שלח דשמיא מרובה נמצא שטח ברחוב אור שמח
במשך שנים רבות הרביץ תורה בישיבת אור לפניו -לתקן בקריה החרדית נחלה ומנוחה ,שם קיבלה
אליעזר מורינו הגאון רבי אליעזר לוי שליט"א, לו בית תלמוד'. הישיבה רשות מחסידות גור להנחת קרוואנים
עם הקמת הישיבה הגדולה של הישיבה הקד' לשנתיים ימים ,בהשתדלותו המרובה של הרה"ח
בשנת תשע"ד ,נתמנה לכהן פאר בהרבצת תורה ר' יעקב ליצמן שיחי' .בקצב עבודה מסחרר,
שנמשך עד הדקה התשעים ותשע ,נפתחה
בישיבה הקד'.
כבוד ה' עלייך נגלה הישיבה בהתרגשות עצומה בראש חודש אלול
מיום הקמתה יצא שמה הטוב של הישיבה ,נודע טיבה ושמעה תשנ"ח עם 16תלמידים ,הישיבה נקראה בשם
'ישיבה לצעירים בית שמש' שע"י ישיבת עטרת שלמה.
למרחוק הגיע .גם בוגריה שזכו להיות טובי וחשובי תלמידי החכמים
בהיכלי התורה בכל אתר ואתר ,ביניהם אף מרביצי תורה מופלגים
רישי מתיבתות רבנים ויושבי על מדין ,מעידים זאת כאלף עדים. אור אליעזר
בשנתה הראשונה של הישיבה ,ביום י' בשבט תשנ"ט ,נקרא שמה
24
החשובים בעולם התורה כולו. מששה עשר תלמידים בשנה הראשונה ,לעשרות רבות של תלמידים
לעד ייזכרו ,סדרי החזרה כללית ,שנוסדו לראשונה כבר בתחילת שבכל שנה מתדפקים על דלתותיה של הישיבה ,טובי הבחורים בני
הישיבה ,שם נראתה ההצלחה הרבה של סדרי החזרה ,הממשיכים העלייה בעיר בית שמש ,גם כיום כשהעיר בית שמש מלאה ב"ה
עד היום בסופי הזמן בכל היכלי הישיבות של הישיבה הקד' ,והיוו בהיכלי תורה ,מקומה של ישיבת אור אליעזר הוא בראש כותל
את ההוכחה הגדולה שההר הנדמה לרבים כבלתי ניתן לכיבוש ,נכבש
ונקנה הוא בכל זמן מחדש ע"י התלמידים הצעירים ,הן בידיעת המזרח של הישיבות בעיר.
המסכת על בוריה היטב ,והן בעובדה שסופי הזמן אינם בהכרח זמני יצוין כי חמש עשרה שנה אחרי פתיחת הישיבה ,עדין מלבד מהעיר
בית שמש ,התקבלו לישיבה גם תלמידים רבים מהעיר ביתר עילית,
רפיון ,אלא אדרבה ,זמני חיזוק והתמדה. ומהמושבים בית חלקיה ויסודות .למרות הריבוי הגדול בתלמידי
הישיבה כ"י והביקוש הרב ,הישיבה המשיכה לשמור להם מקומות
מרן הגרמ"ד סאלווציק זצוק"ל קובע את המזוזה בכניסה לבניין בכל שנה ,בהיותם חלק איתן בייסוד הישיבה הקד' .בשנת תשע"ד
הישיבה ,נראה לצידו תלמידו רבינו רה"י הגרש"ב שליט"א עם פתיחת הישיבה לצעירים של הישיבה בעיר ביתר עילית ,ובשנת
תשע"ה עם פתיחת הישיבה לצעירים של הישיבה בנתיבות ,הנמצאת
כיום בעיר אופקים ,מגיעים אליה תלמידי המושבות בית חלקיה
ויסודות ,וכל תלמידי הישיבה בבית שמש הינם תושבי העיר בלבד.
ישיבת אור אליעזר בהיותה הישיבה קטנה הראשונה שהקים רבינו
רה"י שליט"א ,התוותה ,למעשה ,את הדרך במובנים רבים לאחיותיה
הרבות שקמו אחריה ,בירושלים ,בני ברק ,מודיעין עילית ,ביתר עילית,
אלעד ,אופקים ואחיסמך .רוחה הנפלאה הנושבת תדיר מבין כתליה,
והריתחא דאוריתא הנשמע בה ,היו אבן דרך לאחיותיה ,שאף הן
עמדו לישראל בדור האחרון ,למעמידי התלמידים ומקומות התורה
חנוכת הבית .תש"ס בניין הישיבה לקראת חנוכת הבית
מעמד הכנסת ספר תורה בהיכל הישיבה .תשס"ג והכנסת ספר התורה .תש"ס
תשנ"ה – תשפ"ג25 :
דברי הימים ◄
תעודת זהות
רבני הישיבה: שם הישיבה:
הגאון רבי אברהם ישעי' פלס שליט"א ישיבת אור אליעזר
ראש הישיבה שנת ההקמה:
הגאון רבי חנוך הבלין שליט"א אלול תשנ"ח
מראשי הישיבה מס' בחורים ביום הקמתה:
הגאון רבי זלמן מאיר נוביק שליט"א 16
משגיח הישיבה מס' בחורים כיום:
120
הגאון ר' רפאל בן ציון גרינהויז שליט"א
הגאון ר' משה שמעון לוי שליט"א מיקום הישיבה בהקמתה:
מבני קרוואנים ברח' אור שמח,
הגאון ר' ישראל מאיר פילץ שליט"א
נחלה ומנוחה ,בית שמש
בוגר הישיבה הקד' – קריית הישיבה מיקום הישיבה כיום:
הגאון ר' צבי לנדמן שליט" א רח' ר' מאיר בעל הנס 3
הגאון ר' שמחה במברגר שליט"א רמת בית שמש ב'
הגאון ר' אהרן שושן שליט "א
הגאון ר' יהודה בולאק שליט"א
בין בוגרי הישיבה לדורותיה ,כיהנו ומכהנים בהרבצת תורה בהיכלי
הישיבות של הישיבה הקד' בכל רחבי הארץ ,הרבנים הגאונים:
רבי יצחק קואן סגל שליט"א רבי צבי כהן שליט"א
בישיבת 'עטרת שלמה' ביתר בישיבה הקד' ב'קריית הישיבה'
רבי יהודה לייב וינר שליט"א רבי יוסף זיסקינד שליט"א
בישיבת 'עטרת שלמה אריה' ירושלים בישיבת 'עטרת שלמה' ביתר
רבי ישראל אהרון קופשיץ שליט"א רבי חיים לייב קפלן שליט"א
בישיבת 'עטרת שלמה אריה' ירושלים בישיבת 'עטרת יוסף שלום' מודיעין עילית
רבי יעקב לוי שליט"א רבי מרדכי קרמר שליט"א
בישיבת 'עטרת שלמה' אלעד בישיבת 'תורת ישראל' אופקים
רבי יעקב גנדלמן שליט"א רבי יוסף רוזנס שליט"א
ישיבת 'עטרת שלמה אריה' ירושלים. בישיבת 'עטרת שלמה אריה' ירושלים
26
האייבןתהמ_לארסוא השבופניינםה
סיקור ורשמים מכינוס הבוגרים הראשון של הישיבה הקד' ,שהתקיים
בחודש תמוז ,בראשות רבותינו ראשי ורבני הישיבה שליט"א ומאות בוגרי
הישיבה מיום הקמתה | רבינו ראש הישיבה הגרח"מ שליט"א במעמד:
"תלמידי חכמים שמנעימים זה לזה בהלכה ,אין לך חברות יותר מזה.
ההרגשה שיש לכל אחד מאיתנו כרגע זו הרגשה קדושה ורוחנית" | רבינו
ראש הישיבה הגרש"ב שליט"א במעמד" :אנחנו רואים כאן היום ציבור
שכולו ,כל אחד מעצמו ,וכולם ביחד ,חתומים בחותם של אוהלי החכמים"
כנסייה לשם שמים
האולם לקראת פתיחת המעמד הקדוש האדיר והמרגש .עם תחילת הם היו במחזורים שונים ,חלקם אף בהפרשי גילאים משמעותיים,
המעמד קיבלו בוגרי הישיבה לדורותיה בהתרגשות עצומה את פניהם אבל יחד הם באו ,בזה אחר זה לאולם 'כתר הרימון' בבני ברק ,אל
של רבותינו ראשי ורבני הישיבה שליט"א ,מאלפי הדעה ומכווני הדרך. כינוס הבוגרים הראשון והמרומם של הישיבה הקד' .ישובים זה לצד
זה ,סביב שולחנות ערוכים ,מאות רבות של תלמידי חכמים צעירים,
ארץ לא זרועה החוזרים לערב אחד ,לשעות ספורות לברע'ן של ספסל הלימודים
בהיכל הישיבה ולסטנדר האהוב ,באחת הם שבים לשנים הנפלאות
בפתח המעמד נישא ברגש רב דברם של בוגרי הישיבה" ,ברוכים והמתוקות ההן ,כשבראשם ניצבים כמלכים בגדוד מלאי נחת ,רבותינו
הבאים בשם ה' ברכנוכם מבית ה' ,הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים
גם יחד .ראש חודש אלול תשע"ד ,מתי מעט יחידי סגולה יצאו לארץ ראשי הישיבה שליט"א.
לא זרועה ,קבוצת מייסדי הישיבה קבעו את אוהל מועד ,בלתי לה'
לבדו ,בקריית הישיבה ,ועתה שאי סביב עיניך וראי כולם נקבצו ובאו היה זה בחודש תמוז האחרון ,לרגל נישואי בנו של רבינו ראש הישיבה
לך ,עדרים עדרים של תלמידי חכמים שכל מראיהם אומר תנו כבוד הגאון רבי שלום בער סורוצקין שליט"א הרב רפאל ברוך שליט"א,
לתורה .כל מראיהם אומר ,קמה אלומתי וגם ניצבה .החלום מתממש התקיים מעמד שבע ברכות בשילוב 'כנס הבוגרים הראשון' של הישיבה
הקד' .סביב שולחנות ערוכים התאספו מכל רחבי הארץ ממש ,מאות
ומשם יוצאת ותצא תורה לכלל ישראל".
רבות של בוגרי הישיבה מכל המחזורים מיום הקמתה ועד עתה.
"אנשים אחים אנחנו ,כולנו בני איש אחד נחנו ,כולנו משפחה אחת
'משפחת עטרת שלמה' משפחה של תלמידי חכמים שספר התורה המעמד התקיים בראשות רבותינו ראשי הישיבה שליט"א ,רבינו
נחקק בהם בתמצית דמם של רבותינו ראשי הישיבה בהיכל הישיבה ראש הישיבה הגאון רבי חיים שליט"א ,רבינו ראש הישיבה הגאון
הקד' ,והוא לא ימוש מפיהם בעזרת ה' כל ימי חייהם .זו היא השעה רבי חיים מרדכי שליט"א ,רבינו ראש הישיבה הגאון רבי שלום בער
להודות כלפי שמיא על העבר ולבקש שיהא רעוא והסייעתא דשמיא שליט"א ,ובהשתתפות רבני הישיבה הקד' שליט"א ,ועימם ראש הכולל
שלמעלה מדרך הטבע שמלווה את הישיבה הקד' מיום הקמתה תמשיך
מורינו הגאון רבי אלחנן זופניק שליט"א.
עד ביאת משיח צדקנו".
עוד קודם פתיחת המעמד התקבצו ובאו מכל רחבי הארץ במערך
27 הסעות מאורגן ,מאות מבוגרי הישיבה שיחי' ,שגדשו את כל מבואות
אין לך חברות אהלי החכמים
יותר מת_למידי חכמים
שמנעימים זה לזה בה_לכה לאחר מכן נשא דברים נרגשים רבינו ראש הישיבה הגאון רבי
שלום בער שליט"א שפתח את דבריו ברגש רב " בשבעה דנחמתא
משא רבינו ראש הישיבה אומר הפסוק ,איך ייראה קיבוץ ירושלים ובניין הבית? אומר הנביא
הגאון רבי חיים מרדכי אוזבנד 'שאי סביב עיניך וראי כולם נקבצו ובאו לך ,חי אני נאום ה' ,כי כולם
כעדי תלבשי ותקשרים ככלה' .כשרואים קיבוץ ,כשרואים אסיפה
שליט"א שאומרת בניין ,יודע ישראל כי הקיבוץ הנפלא ההוא שיהיה ,הוא
הוא יכריז על תקומת עמינו ,והוא יכריז על שוב השראת השכינה
שאי סביב עיניך וראי כולם נקבצו ובאו לך .זהו מעמד מרגש, בישראל .ברוך ה' אנחנו עומדים במעמד שעל כל אחד ואחד רואים
אני לא זוכה להיפגש מקרוב עם כל אחד ,אבל גם להיפגש את 'כעדי תלבשי ותקשרים ככלה' ,השמחה השלמה שלנו בשמחת
השבע ברכות בה אנו עומדים ,של בני יקירי הרב רפאל ברוך שליט"א
באופן זה ,זה מאוד מרנין ,מאוד מרגש. המקים ביתו נאמנה בע"ה ,היא עמכם יקירי ואהובי וחביבי .לראות
את המחזורים מדור המייסדים ועד היום ,הקיבוץ הזה הלא מכריז
אני מבין שכל אחד שנמצא פה הלב שלו מלא על גדותיו, בקול גדול על תקומה נפלאה של תורה בכלל ישראל .על מסירת
נפגשים עם ידידים אמיתיים ,מפורסמים דברי הרמב"ם בפירוש
המשניות בדמאי ,מדוע תלמידי חכמים נקראים 'חברים' מפני התורה בישראל".
שחברתן נאמנה מפני שהיא לשם שמים .דהיינו ,שהחברות
היחידה שקיימת ,החברות האמיתית שקיימת ,זה חברות של "אמרו חז"ל זאת התורה אדם כי ימות באוהל ,אין התורה מתקיימת
תלמידי חכמים ,של בני תורה שגדלו ביחד ,כולנו למדנו ביחד אלא במי שממית עצמו עליה ,אבל הלשון ברמב"ם הוא 'אין התורה
בתוך אותו בית מדרש .תלמידי חכמים שמנעימים זה לזה מתקיימת אלא במי שממית עצמו באוהלי החכמים' .כי לא די בממית
בהלכה ,אין לך חברות יותר מזה .וההרגשה שיש לכל אחד עצמו על התורה לעצמה ,אלא נדרש שימית עצמו באוהלי החכמים!
זו השלימות הנדרשת ,וזאת התורה! לפני שמונה שנים קם 'אוהלי
כרגע זו הרגשה קדושה .הרגשה של רוחניות. החכמים' של ישיבתנו הקדושה ,בסייעתא דשמיא עצומה שלמעלה
מדרך הטבע ,שהבורא עולם אמר בהקמתה שצריך אותה בכלל
פעם שמעתי הקלטה של דברים שאמר הגאון רבי יצחק הוטנר ישראל .וברוך ה' אנחנו רואים כאן היום ,ציבור שכולו זועק כל אחד
זצ"ל אחרי תקופה שלא היה בארצות הברית ,וחזר לישיבה מעצמו ,וכולם ביחד' ,אוהלי החכמים' ,אוהלי החכמים שמגדל ואוהלי
שלו בניו יורק ,ואני רוצה לחזור על דבריו ,כמובן שאנחנו לא החכמים שנותן ובונה צורת בן תורה ,אוהלי החכמים של רבותינו
משווים ,הוא אמר כך ,כתוב בגמ' במכות 'שלושה דברים עשו שליט"א ,ועל כל אחד ואחד רואים את אוהלי החכמים ואת החותם
בית דין של מטה והסכימו על דעתם בית דין של מעלה' ואחד הנפלא של אוהלי החכמים של הבית מדרש שלנו שחתום בו לנצח".
מהדברים הוא שיהיו שואלים בשם ה' ,ולומדים זאת מבועז
שהוא הבית דין של מטה ,שבועז פגש את הקוצרים ואמר להם בהמשך המעמד נשא דברים רבינו ראש הישיבה הגאון רבי חיים
ה' עמכם .והגמ' מביאה על זה פסוק שמן השמים הסכימו לזה. מרדכי אוזבנד שליט"א (ראה מסגרת).
אמר הרב הוטנר הלא דבר הוא ,שדווקא בועז הוא הוא הילפותא
אלול תשע"ד – תמוז תשפ"ב
לזה ששואלים בשלום חבירו בשם שמים.
לאחר שמחה של מצווה לכבוד התורה ולכבוד חתן וכלה נשמע
אז כמדומני שכך הוא אמר ,כתוב ברמב"ם בהל' מלכים גראמע'ן מיוחד מהרב אהרון וינטרוב שליט"א .ולאחר מכן הוצגה
הזהירה התורה על הטיית ליבו של מלך ,שנאמרו בו לאוים ,של מצגת מרגשת שהוכנה לכבוד המעמד הגדול ,בה נראו מראות הוד,
לא יטה לבבו ולא יסור לבבו ,מפני שהמלך ליבו לב כל ישראל, שנה אחרי שנה מיום א' אלול תשע"ד .אלומות אור מהורתה ,לידתה,
דהיינו שמלך ישראל ,מלך אמיתי ,ליבו זה 'לב כל ישראל' ואם פריחתה והתעצמותה במאוד מאוד של הישיבה הקד' ,עד עומדינו ביום
הזה .החל מפתיחת הישיבה במתי מעט ,בחבר תלמידים מובחרים
הלב שלו נוטה אז לב כל ישראל נוטה. ומופלגים ,ועד עתה ,בו זכינו והישיבה הקד' עומדת בחרטומה של
ספינת עולם התורה ,ומניפה בגאון את דגל העמדת התורה כמסירתה
דוד המלך נקרא נעים זמירות ישראל ,דבר ידוע הוא שכל מצב
שיש ליהודי במשך כל הדורות עד ביאת גואל צדק ,הוא מוצא מדור דור.
את עצמו בתהילים ,בין אם זה בזמן שמחה ,בין אם זה חלילה
זמן עצוב ,לכל מצב יש פרק בתהילים שמתאים בדיוק למצב. נימים מרטיטים חלפו בלבבות כולם למראה בית מדרש קטן ,בו
למה זה? בגלל שדוד המלך הוא מלך ישראל לכל הדורות ,דוד ישובים קומץ קטן של בני עלייה צורבים וצעירים ,חדורי שאיפה
מלך ישראל חי וקיים ,אז ליבו של דוד כלל בתוכו את הלבבות עמוקה להקמת תורה בישראל ,אך ספק רב אם חלמו אי פעם ,עד
כמה ואיך יתממש החזון הגדול .דמעות נסתרות ושקטות זלגו בזוויות
של כל אדם בישראל עד סוף כל הדורות. עיניים רבות ,למראה ימי הבראשית ,ולמול תפארת אחרית ,למחזה
המפעים של קול התורה הפועם בעוז יומם ולילה ,ומשמיע ברמה
את דבר ה' בעולמו.
בקורת רוח בדיבוק חברים ,בהתרגשות ובשירה אדירה ,ננעל
המעמד האדיר לאחר סעודת המצווה ,כשרישומו נחרט בלבבות כל
המשתתפים ,אשר שבו לבתיהם בכל מקומות מושבותיהם ,להמשיך
לעלות בהר ה' ולקום במקום קודשו.
28
טור אישי אמר הרב הוטנר ,השורש של מלכות בית דוד נמצא במגילת
רות ,כל המגילה הרי נכתבה בשביל הסיום שישי הוליד את
‘הנבא אל הרוח הנבא בן אדם' דוד ,ה'ויאמר לקוצרים ה' עמכם' נאמר שם ,נאמר בזמן שהוכן
השורש של מלכות בית דוד .אז סיבב הקב"ה שבועז שהוא
תחושות והרהורים בעקבות
המעמד ההיסטורי /מ .ד .ה. השורש למלכות בית דוד ,היה בו בבועז את לב כל ישראל.
עושה אני דרכי לעבר האולם והרהורים עולים ומי שהוא 'לב כל ישראל' ,ההרגשה שלו כשהוא נפגש עם
במחשבתי ,כנס בוגרים ראשון ,מה יהיה שם? מה נראה אדם בישראל זה בלי שום השוואה לאדם אחר ,אם נדמיין
שם? שמונה שנים חלפו מאז יצאנו לדרך ,קבוצה קטנה לעצמינו את ההרגשה של שני אחים שנפגשו אחרי חמישים
ומובחרת שהאמינה במשהו גדול וראתה כבר אז את שנה ,או שישים שנה ,כל זה מתגמד לעומת השמחה שהיה לבועז
מה שכולם רואים היום .מתוכם אברכים שמזה שנים כשהוא נפגש עם אדם מישראל .ולכן השמחה שלו הייתה כל
לא נפגשנו ,ומצד שני ציבור גדול של בוגרים ,שאנו כך גדולה ,שכאשר יש דבר גדול ,אז מלבישים על זה שם שמים.
המייסדים אפילו לא מכירים .מהי מהות התכנסות אז בועז מחדש לנו ,שכששואלים בשלום אדם מישראל ,יהודי
שהוא פגש אותו אתמול ויפגוש אותו מחר ,אז הוא מלביש על
כולם יחד? מהו התוכן? מה נראה כאן הערב? זה כבוד שמים! ובועז מלמד אותנו שכשיש לאדם דבר גדול אז
נכנס לאולם .בדמיון הרחוק את זה לא הייתי מלבישים עליו שם שמים.
מדמיין ,מאות מאות אברכים ,מחזור ועוד מחזור,
אני משער שאני מדבר בשם כל הנמצאים כאן ,לכל אחד יש
דור שלם ,מי ילד לי את אלה? אלה מי גידל? את אלה שהוא מכיר ,איננו במדרגה של בועז ,אבל עם חברים
שחברתם נאמנה ,עם כאלה שהיה לנו קשר אמיתי ,שהרי הקשר
שאלה מנקרת בי‘ .מכנה משותף' ברור יש לכולם - האמיתי היחיד הוא בתורה וביראת שמים ועבודת ה' ,אז הלב
‘בוגרי הישיבה הקדושה' ,אבל האם מעבר לכך ישנו
גם ‘מאפיין' משותף? האם מעבר ל'שם' של כולנו, שלנו מתמלא מעין הבחינה ההיא.
ישנו גם תוכן פנימי שווה? איני מצליח להגדיר. ומה שמתבקש מכזה כנס חשוב ,זה להלביש על זה כבוד
שמים .לעשות מזה שיגרום לנו המפגש הזה ,יותר עבודת ה',
רבינו ראש הישיבה שליט"א עומד לשאת את דבריו, יותר דבקות בתורה .אם יש חברות נאמנה אז כל מפגש אמור
לא מנסה להסתיר את התרגשותו ,מציין את הערב
כאחד הרגעים המיוחדים בחייו ,קל וחומר בחיינו. להוליד יותר שייכות עם הקב"ה.
ואז הוא אומר את משפט המחץ ,מגדיר בצורה
הנפלאה ביותר ,כדרכו ,את התחושה אותה אני אנחנו עומדים כעת גם במעמד שבע ברכות ,אבל זה חדא
מרגיש ,ומסתמא כמוני עוד רבים‘ ,...יושבים כאן מילתא ,כשמדברים על הישיבה ,זה מדבר על ראש הישיבה
מאות אברכים שמפניהם של כולם צועק ה'ישיבה' שליט"א .אבל באמת יש כאן נקודה נפלאה מאוד ,אני לא אוהב
לדבר על אנשים ,וראש הישיבה שליט"א לא רוצה שאני אדבר
– צועק -אני מגידולי עטרת שלמה'! עליו .אבל אומר רק מילה אחת ,כמובן שאנחנו לא מדמים לאף
אחד .אבל יש מושג של 'לב של מלכות' ,והרמב"ם מלמד אותנו
זו המילה! זה המאפיין! זהו התוכן! מה זה לב של מלך? זה לב שמרגיש את כל ישראל! כל מי שמכיר
יודע מה שאני מדבר ,והרבה יותר מזה .אינני יודע אם יש כאן
על כולם .כולם ממש - - - אחד שלא קיבל או ניזון מהלב הרחב של ראש הישיבה שליט"א.
וממילא הלב הרחב והמרגיש והמשפיע זה ממש ענינו של יום.
אתה רואה את ....ה ‘ -ישיבה'!!!
הולכים עכשיו לבנות בית ,בית שאמור להיות 'מעשה אבותיהם
נזכרתי אז באותו ליל שבת חורפי ,תחילת זמן בידיהם' 'שמע בני מוסר אביך' ואנו מתפללים ומקווים שהדורות
חורף הראשון בישיבה ,לחלומו וחזונו של מורינו הבאים ימשיכו ,אין לנו משהו אחר חוץ מלהמשיך את הדורות
רה"י נסחפנו כולנו ,כלל בני הקבוצה הנבחרת בה הקודמים' ,זה קלי ואנוהו – אלוקי אבי וארוממהו'' ,לא אני
בחר ה' לייסד את ביתו .האמנו ,היינו חלק מזה,
כולנו היינו בתוך הדבר ,מסרנו נפשנו עליו .אנחנו תחילת הקדושה ,מוחזקת היא בידי מאבותי'.
שיצאנו לדרך האמנו בכל מאודנו .לא יכולנו לעמוד
מהצד למול החלום והחזון .אבל עדיין ,עדיין ,ישיבה הקב"ה יעזור שנזכה כולנו ,כמו שאמרנו קודם ,להלביש
ראינו בדמיוננו .הצלחנו לחזות ביהמ"ד מלא באלפי שם שמים על החברות שלנו ,אם יותר דבוקים בתורה ויותר
לומדים .אבל מה תהיה ה'רוח'? מה יהיו ה'פנים'? מה דבוקים בקב"ה ,אז יותר דבוקים זה בזה .ובעזר ה' יהיה לראש
יהיה ה'מקום'? את זה רק הראש ישיבה האמין ,או הישיבה שליט"א כוחות מן שמיא להמשיך את הלב הגדול הזה
להשפיע .ושהבית הגדול שנבנה כאן יהיה המשך לזה .הקב"ה
יותר נכון – ראה כבר בעיניו. יעזור שנזכה ובקרוב יקויים בנו 'בקשו את ה' אלוקיהם ואת
קצת ‘כפירה' הייתה בי באותו ליל שבת ,שאלתי דוד מלכם אמן'.
>>
29
אלוקים אתה ידעת. ממשיך הקב"ה ומצווהוַ“ ,וּיֹא ֶמר >>
ֵא ַלי ִהָּנ ֵבא ַעל ָה ֲע ָצמ ֹות ָה ֵאּ ֶלה
מצווהו הקב"ה ‘הנבא' ,בכחך ְוָא ַמ ְרָּת ֲא ֵלי ֶהם ָה ֲע ָצמ ֹות ַה ְי ֵבׁש ֹות את רה"י ‘התקבצו לייסוד המקום
להחיות! אתה יכול! ‘אל תאמר ִׁש ְמעּו ְּד ַבר ה'ּ ,כֹה ָא ַמר ה' אלוקים בחורים מכמה מקומות תורה ,על
ָלֲע ָצמֹות ָה ֵאֶּלה ִהֵּנה ֲא ִני ֵמ ִביא ָב ֶכם יוצאי מקום פלוני ניכר עניין זה,
נער אנוכי'! רּו ַח ִו ְח ִיי ֶתםְ ,וָנ ַתִּתי ֲע ֵלי ֶכם ִּג ִדים וביוצאי מקום אלמוני ניכר ובולט
ְו ַה ֲע ֵל ִתי ֲע ֵלי ֶכם ָּבָׂשר ְו ָק ַר ְמִּתי עניין אחר ,באופן כללי לכל מקום יש
אלא שיחזקאל מתנבא‘ ,ורוח אין ֲע ֵלי ֶכם ע ֹור ְו ָנ ַתִּתי ָב ֶכם רּו ַח ִו ְח ִיי ֶתם איזשהו מאפיין ,איזושהי התבלטות,
בהם'. ומה ,מה יהיה המאפיין שלנו? מה
ִוי ַד ְעֶּתם ִּכי ֲא ִני ה'.
וכאן – ‘ויאמר אלי הנבא אל יראו עלינו?
הרוח הנבא בן אדם'! בכפילות! ויחזקאל פועל כפי שנצטווה -
“ ְו ִנֵּבא ִתי ּ ַכ ֲאֶׁשר ֻצֵּוי ִתי ַו ְי ִהי ק ֹול ‘בעוד כמה שנים' ,שאלתי,
התלהב מרנא הטלזער וביאר ,ה' ְּכ ִהָּנ ְב ִאי ְו ִהּ ֵנה ַר ַעׁש ַוִּת ְק ְרבּו ֲע ָצמ ֹות ‘כשנהיה ציבור גדול של מאות
אומר לו כך – ‘יחזקאל ,שטארקער'! ֶע ֶצם ֶאל ַע ְצמ ֹו" ,אמנםְ “ ,ו ָר ִאי ִתי ואלפים ,מה יראו על הפנים שלנו,
ְו ִהֵּנה ֲעֵלי ֶהם ִּג ִדים ּו ָבָׂשר ָע ָלה ַוִּי ְק ַרם מה יהיה המאפיין של בוגרי הבית
‘חזק יותר'! ‘עמוק יותר'! ֲע ֵלי ֶהם ע ֹור ִמ ְל ָמ ְע ָלה ְורּו ַח ֵאין
ָּב ֶהם" ,הגופות קרבות זו לזו ,אבל הגדול הזה'?
תשקיע עוד מאמץ! “הנבא אל העור והגידים שוכבים דוממים ללא
הרוח הנבא בן אדם"! רה"י לא היה צריך לחשוב הרבה,
רוח חיים. הוא ראה את זה במוחש ממש‘ ,על
ואז אכן ,כאשר נבאתי ,ותבוא כולם ,אבל על כולם ,יראו ‘עטרת
בהם הרוח‘ ,אלו מתים שהחיה ואז הקב"ה מוסיף לומר לו - שלמה'! זה מה שיראו ,עד עכשיו
“ַוּיֹא ֶמר ֵא ַלי ִהָּנ ֵבא ֶאל ָהרּו ַח ִהָּנ ֵבא צדקתי ,נאמין הלאה ועוד תראה'.
יחזקאל'. ֶבן ָא ָדם ְוָא ַמ ְרָּת ֶאל ָהרּו ַח ּ ֹכה ָא ַמר
ה' אלוקים ֵמַא ְרַּבע רּוחֹות ּבֹ ִאי ָהרּו ַח והנה ,הנה אנחנו כאן .היום הזה
כל מילה מיותרת. שהיה נראה אז כ"כ רחוק הגיע.
ּו ְפ ִחי ַּבֲהרּו ִגים ָה ֵאֶּלה ְוִי ְחיו". והמחזה המרהיב הזה ,אותו לא
‘כל מי שנמצא כאן יודע על מה הצלחתי לדמיין אז ,קם ועומד לנגד
מדובר.'... ורק אזְ “ ,ו ִהַּנֵּבא ִתי ּ ַכ ֲאֶׁשר ִצָּו ִני עינינו .היינו כחולמים‘ .על כולם
ַוָּתב ֹוא ָב ֶהם ָהרּו ַח ַוִּי ְחיּו ַוַּי ַע ְמדּו
זו הישיבה .אותה ה'עטרת שלמה' ַעל ַר ְג ֵלי ֶהם ַח ִיל ּ ָגד ֹול ְמ ֹאד ְמאֹד, יראו את הישיבה .'...
הניכרת על פני כולנו! ַוֹּיא ֶמר ֵא ַלי ֶּבן ָא ָדם ָה ֲע ָצמ ֹות ָה ֵאּ ֶלה
היטיב להסביר זאת אחד ממייסדי
בבוקר למחרת המעמד ,כשנכנסתי ּ ָכל ּ ֵבית ִיְׂש ָר ֵאל ֵהָּמה וכו'. הישיבה בדברי פרידה שנשא בסעודה
לביהמ"ד ,הרגשתי זקיפות קומה שלישית קודם חתונתו ,הוא הביא
פנימית .כן ,אני שייך ליחידה שאל אדונינו מהריי"ל זיע"א מה את מה שסיפר הגר"מ שפירא זצ"ל
מובחרת .אני מהישיבה הקדושה. פשר מהלך הדברים ,מדוע מתחילה [משגיח ישיבת נחל"ד] שהיה אחד
זעקת ‘הנבא אל הרוח בן אדם הנבא' כשנתנבא לא הצליח אלא לקרב עצם מנכבדי הבחורים המבוגרים דישיבת
אל עצם ולא הועילה נבואתו להביא טעלז ,ועוד זכה לישב קמיה אדונינו
פועמת בי. אליהם הרוח לחיותם ,ורק כששב מהריי"ל זיע"א ,והעיד בפני הגר"ח
ונתנבא ‘הצליח' לחיות העצמות מישקובסקי שיבלחט"א [מובא
מאות בוגרים מילאו את האולם, בספרו כאיל תערוג] על אחד
חלק הכירו רק את תחילת המצגת, ולהעמידם על רגלם .פלא. משיעורי הדעת בהם ‘התלהב' מרנא
חלק גדול יותר הכיר גם את ההמשך, הטעלזער זיע"א ‘על אף היותו איש
השנים האמצעיות ,ויש שהכירו רק עוד הוסיף ודייק שנוי לשון הקב"ה,
את הסוף ,אבל כולנו ,כולנו בני איש שבנבואה הראשונה אומר ליחזקאל הדעת' ,כלשונו.
‘הנבא אל העצמות' ,ואילו בהוראה
אחד אנחנו ,כולנו בני הישיבה. השניה לשון הציווי הוא ‘הנבא אל השיעור נסוב אודות נבואת
הרוח הנבא בן אדם' ,צ"ב הכפלות. יחזקאל [פ' ל"ז] וכמסופר שמתחילה
אני לא מכיר אותם והם לא מכירים הקב"ה הראה ליחזקאל בקעה
אותי ,אבל אבא אחד לכולנו ,וזעקתו ביאר ה'שיעורי דעת' ,מתחילה מלאה עצמות יבשות דוממות ללא
חדורה בעמקי ליבנו ,זעקה הנושבת כששואל הקב"ה את יחזקאל לחלוחית חייםְ “ ,ו ֶהֱע ִבי ַר ִני ֲע ֵלי ֶהם
אלינו מכל אבן ופינה בישיבה‘ ,הנבא ‘התחיינה העצמות האלה' מונח ָס ִביב ָס ִביב ְו ִהֵּנה ַרּבֹות ְמאֹד ַעל ְּפֵני
אל הרוח הנבא' ,וזעקה זו ניבטת בשאלה האם סבור אתה יחזקאל ַהִּב ְק ָעה ְו ִהֵּנה ְי ֵבׁשֹות ְמאֹד" ,הקב"ה
מפני כולנו ,כאחים הדומים זה לזה, שבכח תורתך ואמונתך יכול אתה פונה אליו בשאלהַ“ ,וּיֹא ֶמר ֵא ַלי ֶּבן
ָא ָדם ֲה ִת ְחֶייָנה ָהֲע ָצמֹות ָה ֵאֶּלה -
משפחת בני ובוגרי הישיבה. להחיות מתים?
ָואֹ ַמר ה' אלוקים ַאָּתה ָי ָד ְעָּת".
המשך הצלחה לכולכם אחי יחזקאל עונה שאינו יודע – ה'
היקרים .שאו בגאון את בית היוצר
ממנו הגענו .זכרו כל העת – ‘הנבא
אל הרוח הנבא בן אדם'.
30
יולאאמחריוחזק
קהיבלמתעבמוגדרנירגהיששיורבבה רהוקשד'םבנובנסידבהרק
המעמד התקיים בראשות רבינו ראש הישיבה הגרש"ב סורוצקין
שליט"א ובהשתתפות עשרות רבות מחשובי בוגרי הישיבה שליט"א
| לרגל ייסוד המניין נערך בשבת 'קידושא רבא' בראשות רבינו
ראש הישיבה הגרח"מ אוזבנד שליט"א ובהשתתפות מאות מבוגרי
הישיבה ותלמידיה שיחי' | התפתחות ותנופה גם בקהילת הבוגרים
במודיעין עילית שקיימה לראשונה 'מניין בוגרי הישיבה' בשמחת
תורה | בעיר ביתר עילית נפתח 'כולל בוגרי הישיבה' הקד'
האחרונה השתתפו במניין כמאה מבוגרי הישיבה שיחי' ומשפחותיהם אבן הייסוד
אשר הגיעו להתפלל בימים הקדושים ולחוג יחד בשמחתה של תורה.
בערבו של יום חמישי ,בסיומו של ירח האיתנים ולקראת זמן חורף,
היוזמה להקמת קהילת הבוגרים בבני ברק נולדה אחרי שבשנים התאספו בחדר האוכל של ישיבת 'עטרת יוסף' בבני ברק למעלה משישים
האחרונות רבים מבוגרי הישיבה קבעו את מקום מגוריהם בעיר, מחשובי בוגרי הישיבה הקד' שיחי' -תושבי העיר ,למעמד צנוע ונרגש
בחיבור של תורה קמה וניצבה היוזמה המלבבת של הקמת קהילת לציון ייסודה של 'קהילת בוגרי הישיבה' בעיר .המעמד התקיים בראשותו
הבוגרים בעיר ,לקבוע מקום תפילה ומקום רינה מתוך דיבוק חברים, של רבינו ראש הישיבה הגאון רבי שלום בער סורוצקין שליט"א אשר
ובהמשך רוח הישיבה הקד' ורבותיה הגדולים שליט"א החופפת על השתתף עם בוגרי הישיבה שיחי' בהנחת אבני היסוד למקום תורה
החדש שיהפוך אי"ה לבית שמגדלין בו תורה והוראה לכלל ישראל
כל באי היכלה.
בהמשך רוח ודרך הישיבה הקד' ורבותינו הגדולים שליט"א.
חבורה נאמנה
מניין בוגרי הישיבה שהחל עם תחילת זמן חורף ,נוסד לאור ההצלחה
כאמור ,ההתארגנות צברה תאוצה רבה עם ההצלחה הגדולה של הגדולה שנרשמה במניין בוגרי הישיבה אשר נוסד לפני שלוש שנים
המניין בימים הנוראים ובהיענות המרובה וקורת הרוח של כלל ידידינו והתקיים בראש השנה ביום הכיפורים ובשמחת תורה .זאת לאחר שבשנה
בוגרי הישיבה המתגוררים בעיר ,וכך לאחר שמחת תורה ,בתוך ימים
31
שהגיעו להתפלל יחד במניין. ספורים ,לקראת תחילת זמן חורף נוסד המניין כשעשרות רבות מבוגרי
הישיבה מתאגדים בתוכו יחד לחבורה נאמנה ,ומכל רחבי העיר קובעים
לאחר תפילת שחרית ביום השבת התקיים קידושא רבא לרגל ייסוד בו את משכנם לתורה ולעבודה בדיבוק חברים ולהגדיל תורה ולהאדירה.
המניין בשילוב הקידוש ל'חתן בראשית' שנערך ע"י רבינו ראש הישיבה
הגרח"מ שליט"א והקידוש 'חתן בראשית' שנערך ע"י ידידינו הרב יחזקאל לנוכח הדרישה שעלתה מהשטח וההיענות הגדולה ,הגו ושקדו
סגל שליט"א שכובד בחתן בראשית במניין הבוגרים בשמחת תורה. הגבאים החשובים שיחי' בימים שלאחר חג שמחת תורה להוציא אל
הפועל את התוכנית המיוחדת ,ואכן בשבת בראשית כבר התייסד
בקידושא רבא השתתפו עשרות רבות של בוגרי הישיבה ותלמידיה,
וכן כיבדו את המעמד בהשתתפותם רבותינו רבני הישיבה ,הגר"י המניין והחלו התפילות ברוב עם.
ויינפלד שליט"א ,הגרד"ש קריסטל שליט"א ,הגר"ג לוצקין שליט"א
והגר"ב דיאמנט שליט"א ,עוד השתתף במעמד הגר"ש ורנר שליט"א. לעת עתה בחודשי זמן חורף הקרוב המניין מתקיים בשבתות בין
הזמנים ,ובכל שבתות מברכים וכן בימי המועדים בהיכלה ההדור
בדברים שנשא רבינו ראש הישיבה הגרח"מ שליט"א במעמד ,עמד והמרווח של ישיבת 'עטרת יוסף' ברחוב חגי שבטבורה של עיר התורה.
בתוך דבריו על כך שכאשר מייסדים מקום תפילה חשוב שכזה של
בוגרי הישיבה שזה דבר נפלא מאוד ,מן הראוי עתה בשעת הקמתו ויהי נועם ה' עלינו
שיהיה ייסודו על שלימות צורת התפילה וכל דיני התפילה כראוי לבני
תורה ,וע"כ יש לעורר עתה בשעת ייסודו שבע"ה יהיה המניין מחוזק לרגל ייסוד הקהילה והפתיחה התקיים כנס חיזוק נרגש בליל שישי ערב
בעניין של הזהירות שלא לדבר בקריאת התורה וכיו"ב שהוא קיום שבת קודש בראשית ,בחדר האוכל של ישיבת עטרת יוסף בהשתתפות
עיקרי הדין ,ובוודאי שכאשר המניין יהיה מיוסד על חיזוק בכל זה,
עשרות רבות של ידידינו בוגרי הישיבה שיחי'.
יהיה בו הצלחה גדולה בע"ה.
לאחר שירת שירי תפילה והודיה להשי"ת על בניין המקום החדש
הייתה לראש פינה לתורה ולתפילה נערכה סעודת מרעים מרוממת ,במהלכה נשא רבינו
ראש הישיבה הגרש"ב סורוצקין שליט"א דברים נרגשים ונלהבים ,בדבריו
גם בשבת קודש פרשת חיי שרה התקיימו התפילות במניין ברוב עמד על חשיבות ייסוד מקום תפילה והשפעת ומעלת החיבור והאיגוד
עם בהשתתפות עשרות רבות של בוגרי הישיבה שיחי' בצוותא חדא, יחד של עמלי תורה ,רעים אהובים ,לעשות רצונו ית'( .ראה מסגרת).
כשבלב כולם נישאת התפילה והבקשה שיהיה מקום התורה והתפילה
בשבת קודש 'פרשת בראשית' נחנך לראשונה המניין ברוב עם
החדש לאבן שואבת ולמגדל אורה לעשות נחת רוח לבורא. ובתחושת התרוממות נלהבת ,בהשתתפותם של עשרות רבות מבוגרי
הישיבה שיחי' מכל רחבי העיר ,וכן רבים מתלמידי הישיבה שיחי'
מחיל אל חיל /מודיעין עילית
בימי חול המועד דסוכות התקיים 'כולל בין הזמנים' גם בעיר מודיעין עילית נרשמה התרחבות בקהילת
ע"י קהילת בוגרי הישיבה בהיכל הכולל של הישיבה הקד' בוגרי הישיבה ,אשר הוקמה לפני מספר שנים בברכתם
בעיר .כמו"כ התאספו בימי חול המועד בני החבורה בוגרי ובעידודם של רבותינו ראשי הישיבה שליט"א ,ושוכנת
הישיבה שיחי' למעמד
'שמחת חג' בראשות רבינו בהיכל הכולל של הישיבה
ראש הישיבה הגרש"ב הקד' בעיר ,כשבנוסף על
כך מתקיים גם כולל שישי
ושב"ק בקהילת הבוגרים.
שליט"א ,ובהשתתפות השנה לראשונה התקיים
הגרש"ד רייסנר שליט"א מניין בשמחת תורה,
רב קהילת בוגרי הישיבה שנערך בהיכל הישיבה
במודיעין עילית ומרא לצעירים של הישיבה בעיר.
דאתרא בעיר חריש, המניין התקיים בסייעתא
המעמד המרומם התקיים דשמיא בהצלחה מרובה
לכבוד היום טוב ,בשמחה
בשירה ובהתעלות הרוח, שמחת חג בקהילת בוגרי הישיבה במודיעין עילית בהשתתפות עשרות רבות
של בוגרי הישיבה שיחי'
וחיזוק רב לקראת הזמן חורף הבעל"ט. ומשפ' יחי' שקיימו את התפילות וההקפות כרוח וכנוסח
הישיבה הקד'.
32
ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם
הגאון רבמיששאלורבםינבוערראסושרוהיצשקייןבהשליט"א
אנחנו נמצאים ברגעים מאוד מאוד 'מימיהם של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם' .וטהור שיש בעולם ,ממקום שרוצים להמשיך
מרגשים .אני אומר תמיד שבכזה מעמד צריך וצריך להודות על זה לקב"ה באופן מיוחד .לגדול ביחד ,להמשיך את האגודה הזאת.
ייסוד הקהילה הזאת הוא נחת רוח לפני ה', הנושא שלשמו התכנסנו יחד ,הנושא לומר שהחיינו .מצאנו אצל משה רבינו שקרא
והשמחה כאן היא עצומה ,שלי ובודאי שלכם, החשוב של ייסוד קהילת הבוגרים ,צריך את שמות בניו גרשום ואליעזר ,וטעמא נאמר
כי באמת זה קיום של כל מה שקיבלתם לדעת שהוא לא עניין של מה בכך וזה לא בקרא 'כי גר הייתי בארץ נכריה' ואליעזר
בישיבה ,זה קיום של האגודה הנפלאה לשם מטרה כלשהי ,הנושא הזה באמת הוא 'כי אלוקי אבי בעזרי ויצילני מחרב פרעה'
שהקב"ה איגד את כולנו בה יחד ,לגדול ביסוד היסודות של העלייה של כל בן תורה (שמות י"ח) .והחפץ חיים תמה שלכאורה
ולצמוח ,ובאמת שהייסוד של הקהילה הוא קודם היה צריך לקרות אליעזר כי אלוקי אבי
קיום ומימוש לכל מה שקיבלנו בישיבה ,בבית ובן תורה. בעזרי ויצילני מחרב פרעה ,שקודם ניצל משה
מדרש המיוחד שלנו ,כמה שקיבלתם בעיונה מפרעה ,ורק אחר כך להודות על כי גר הייתי
של תורה ,בידיעת התורה ,וכולו בטהרת הלב, אם נתבונן ,הרי בעצם הקב"ה סיבב וגלגל בארץ נכריה במדיין .והוא תירץ על פי דרכו.
וכל המעלות שהבית מדרש שלנו התייחד שכולנו נלמד ונגדל ונצמח באותה חבורה
בהם ב"ה .אשרינו שזכינו לכך ,ואנחנו צריכים נפלאה ,מדוע הקב"ה סובב כך? ובאמת ואמרתי פעם פשט בזה ,שהנה כתוב
להודות לקב"ה על זה ,ולהראות לו שאנחנו אם נשים לב ,הרי שבמהלך עשרות השנים ברמב"ם (ברכות פ"י ה"ח) שארבעה צריכים
באים להמשיך את האגודה הזאת – לעשות האחרונות קמו ישיבות רבות ,ופעמים רבות להודות ,היינו שיש בהם חיוב הודיה וקרבן
בשעת מעשה לא היה ברור כל כך הצורך תודה ,חולה שנתרפא מחוליו וחבוש שיצא
רצונך בלבב שלם. בישיבה החדשה הזאת ,אולם בחלוף עשר מבית האסורים והולכי מדבריות שהגיעו
שנים ויותר ,פתאום רואים כולם שתלמידי למקום יישוב ויורדי הים כשעלו .והנה מבואר
כשצעירים ,לא תמיד מבינים את זה ,אבל הישיבה הזאת הם מתאימים בדווקא פה ברמב"ם שחיוב ההודאה ביסודו לא שייך
צריך לדעת שהחיבור והקשר הזה הוא קשר לתבנית המיוחדת שיש בישיבה זו ,ואף שיהיה באמצע ,כי אין הודאה באמצע ,והיינו
שבונה משפחות של תורה ,כפשוטו ,ורואים שבשעת מעשה לא היה זה כל כך מובן, שהולך מדבריות אפילו על חצי מהדרך לא
את זה גם על הבנים אחר כך שהם גדלים למעשה לימים רואים איך שהקב"ה מסובב שייך על זה שיודה ,אלא עד שהגיע למקום
בקהילה ובחיבור שכולו לתורה והוא נותן ומגלגל ,ולמפרע לא מבינים איך עד אז לא יישוב .וכן יורדי הימים עד שיעלו מן הים,
היה הישיבה ,והסיבה לזה הוא כי לכל אחד ומבואר בזה שהמושג הודאה הוא רק לאחר
צביון שמסתובב סביב תורה. יש את ה'ותן חלקינו בתורתך' את החלק של סוף דבר .ונראה שזה הפשט במשה שהודה
כל אחד ,לכל אחד ואחד יש את ה'וחיי עולם לקב"ה קודם על היותו גר בארץ נכריה ,כיון
הקשר הזה הוא קשר שמבוסס על תורה, שבסדר הדברים לא שייך שיהיה הודאה על
הוא לא קשר שנולד בנארישקייט ,הוא קשר נטע בתוכנו' יש בכל אחד את ה'נטע בו'. ההצלה מחרב פרעה כיון שההצלה מחרב
שמגיע מתורה ומעבודת ה' ,קשר מגדל ,קשר פרעה הושלמה רק כשבא למדיין ,ולא שייך
יסוד התכלית והשלימות של המלכת ה' הודאה אלא עד שיושלם ההצלה ,וע"כ קודם
מצמיח ובונה לדורות. זה 'ויעשו כולם אגודה אחת' .ועד אז הקב"ה הודה על מדיין ואחר כך על ההצלה מחרב
ברא את עולמינו שהוא אגודות אגודות ,כל
יעזור הקב"ה שאיש לרעהו יעזורו אחד משויך באגודה שלו ,והוא גדל באגודה פרעה.
ולאחיו יאמר חזק ,שהמקום תורה החדש שלו ,בתוך החיל של הקב"ה בעולם יש
והקהילה החדשה שקמה עכשיו על ידיכם, אגודות אגודות ,ואת הדרך הזאת והאגודה אני רוצה לומר הרגשה ,הרי באמת המטרה
ימשיכו את הבית מדרש ,ימשיכו את מה של מקום תורה הוא מקום שמגדלין בו תורה
שקיבלתם מגדולי ישראל שליט"א שאנחנו הזאת לוקחים לכל החיים. ותפילה ,ומקום שבו זוכים להכרת השי"ת
זוכים שמדריכים ומלמדים אותנו בישיבה, ע"י לימוד התורה ,שהרי קוב"ה וישראל
וזכיתם להיות תלמידיהם ,תמשיכו את כל המלכת ה' שלנו ,הוא לחיות באגודה ואוריתא חד הוא ,ורק דרך לימוד התורה
מה שקיבלתם מהתלמידי חכמים המופלגים שצועקת אני חייל של הקב"ה ,אגודה זוכים להיות חד עם הקב"ה .וב"ה בישיבה
שקיבלתם מהם ,תמשיכו את מה שקיבלתם שצועקת כבוד שמים בעולם ,וההכרה הקד' זוכים לגדול ולצמוח ולהיבנות ,אבל
בישיבה ,את הגישמאק בלהיות עובדי ה' ,את הזאת במה שהקב"ה הועיד לנו ולקחת את עכשיו אתם במצב של 'עלה מן הים' של
הגישמאק בלהיות שקועים בלימוד ,שנהיה זה לחיים הלאה ,זו המלכת ה' עלינו .כל 'הגיע למקום יישוב' ,עכשיו רואים עליכם
שמחים להיות בני תורה ,שמוסרים את כל אגודה יש לה את הייחודיות שלה בחייל ה', איך יצאתם מהישיבה ,רואים את הגדלות
ליבם על הסוגיות ,שרצוננו יהיה לעשות בצורה שלה בתורה ,בעיון התורה ,בשמחת בתורה ,את עיונה של תורה ,את הנקיות
התורה ,וכששומרים על זה ,זו אגודה של המיוחדת ,ורואים את זה על כל אחד ואחד
רצונך. ריבוי כבוד שמים ,ריבוי של כבוד שמים דרך
תזכו ותבנו יחד את המקום החדש הזה, לימוד התורה.
מיקירי ואהובי שיושבים כאן ,אז ממילא זה ללא ספק ,המעמד הזה שאנחנו נמצאים שיהיה מקום תפילה ומקום רינה ,שהתפילה
זמן מיוחד של הודאה לקב"ה ,זו הודאה שהיא בו הלילה ,הוא נחת רוח לפני הקב"ה ,ועכשיו משותפת והרינה משותפת ,ותזכו לעשות
בבחינה של הגענו למקום יישוב .הגעתם זו עת רצון לפניו ,כי מתחברים כאן לקשר נחת רוח לבורא ,להיות אגודה אחת לעשות
לבחינה כבר שבחיים בפועל ,ישיבה עימכם ,של תורה ,קשר שמגיע מהמקום הכי קדוש רצונך בלבב שלם.
33
לא רעב ללחם
ולא צמא למים
כי אם לשמוע את דברי ה‘
אחד המקומות המאתגרים בשנה שעברה ובשנה זו הוא ללא ספק – המטבח.
בסיום שנת השבע נכנסנו לתוככי מטבח הישיבה לשמוע ולהבין איך מתנהל
מטבח אדיר ממדים שכזה ,בהקפדה מוחלטת על שמירת כל הידורי ודיני
קדושת השביעית • על הקביעות בימי שישי עם ראש הישיבה הגרח"מ שליט"א,
על ‘גוי של וואטסא‘פ‘ ,על ‘מחסן ליברמן‘ ,ומדוע ביקש מורינו רה"י שליט"א
לקיים מסיבה בט"ו בשבט? • הרב י .קלמן בשיחה עם מנהל מטבח הישיבה
הרה"ח ר‘ נפתלי מסלו שליט"א שפותח חרך הצצה מרתק אל ניהולו של
אחד המטבחים הגדולים בעולם התורה כולו • על קצה המזלג תרתי משמע
הענק של המטבח. הרב י .קלמן
את מי שמופקד נאמנה על המערך האדיר הזה ,מכירים כולם ,מנהל מטבח זה אמנם ‘היכי תימצי‘ אבל זה גם חלק בלתי נפרד .חדר אוכל במקום תורה
הישיבה הרה"ח ר‘ נפתלי מסלו שיחי‘ .או ‘ר‘ תולי‘ – כפי שהוא מכונה. הוא המקום שבו יקבלו תלמידי החכמים את מנת הכוח הנדרשת לעמל
ר‘ נפתלי עושה זאת ביד רמה בכישרון ובשכל טוב ,במסירות עצומה התורה ,עליה הם זוכים למסור את חייהם ,לגדול ולהתעלות .אם אין קמח
ובמיומנות ,אבל מעל הכל הרבה מעבר לתחומי הקולינריה ,באהבת תורה אין תורה ,ולהכנת החלק של הקמח נדרשת מומחיות .מדובר הרי בשותפות
מיוחדת ובאהבת תלמידי חכמים הוא מספק את הציוד לגדודי חיל ה‘ שבין בעל הקמח לבין בעלי התורה ,ואם בעל התורה ממלא את חלקו
הלוחמים את מלחמתה של תורה. בשלימות ,כנראה ,שגם בעל הקמח ממלא את חלקו בשותפות.
אנחנו פוגשים את ר‘ נפתלי במטבח הישיבה ,לצד סירים מבעבעים ,לשמוע ניהול המטבח של הישיבה הקד‘ ,אינו מסתכם באספקה סדירה של שלוש
ממנו איך נשמרת קדושת השביעית במטבח כה ענק ,על הלוגיסטיקה ארוחות ביום לתלמידים ,שזה לבדו אינו דבר של מה בכך .כי כשאמרת
והיערכות הענק הנדרשת כדי לזכות לקיים את שמירת השביעית כהלכתה מטבח של הישיבה ,אמרת בזה ‘חלוקות‘ ,אמרת אספקת ארוחות לכל
וככל חוקיה ,ומקבלים מימד נוסף בדרשת חז"ל על שומרי השביעית ‘גיבורי הכוללים בחנוכה ובהזדמנויות נוספות ,אמרת סיומים בכל אתר מהיכלי
כוח עושי דברו‘ כי דווקא גיבורי הכוח ,תלמידי חכמים ,הם הם שזוכים להיות התורה של הישיבה ,תקופות חזרה ,ימים טובים ,ועוד היד נטויה .מדובר
בכמויות בלתי נתפסות שקשה לדמיין אותן עד שלא רואים את מחסני
עושי דברו בשלימות.
34
לרמ'כנתפבתיליהושקירחי'ה בשסהיוגיםשותתקולפמיתדיהקהיפשסיובלוהת
ומורכבת .בשורה תחתונה ,רוב המוסדות משתמשים בנכרי. אצלינו אין פרווה
אצלינו בישיבה ,לפני שנת השמיטה ,קרא לי ראש הישיבה שליט"א ,ואמר,
אצלינו בישיבה אין פרווה ,או שיש קדושת שביעית בכל חומרת הדין ,או בכל בית יהודי בשנת השבע תחום המטבח לא כבכל שנה ,לצד פח השמיטה
שאין קדושת שביעית ,אצלינו לא יהיה מצב שבו יש שינהגו ויש שלא ,כי הניצב בפינת המטבח ,ישנו מרחב אפשרויות נרחב לקיים את דיני השמיטה
עלול לצאת מכך זלזול בהלכות שביעית ,ולכן צריך להביא או יבול חו"ל ,או כהלכותיה בהישג יד ,כשמדובר במטבח כמו של הישיבה ללא ספק הסיפור
אוצר בית דין שזה ודאי בקדושת שביעית .וכך היה ב"ה כל השנה ,או פירות מורכב יותר ,רצינו לשמוע על ההתמודדות בשמירה על קדושת שביעית
מקדושת שביעית של אוצר בית דין ,או שאנחנו מביאים מחו"ל. במטבח הישיבה.
ר‘ נפתלי :ברוב או כמעט בכל הישיבות והמוסדות בתחילת שנת שמיטה
מדובר הרי על כמויות ענק ,הספקים היו מוכנים לכך? השאיפה התיאורטית היא שכל הירקות והפירות יהיו יבול חו"ל ,ולא
יזדקקו לבעיות של הפסד פירות שביעית ושמירה על קדושת השביעית.
מהיכרותי עם השוק חשבתי שזה לא ריאלי ,מהיכרותי עם ראש הישיבה המציאות בשטח היא ,שברוב המוסדות הגדולים אחרי שבועות ספורים
שליט"א ידעתי שזה מה שיהיה... מתחילת שמיטה ,מתחילים להשתמש ביבול נכרי .הסיבה לכך היא בעיקר
בגלל המחיר ,פירות וירקות חו"ל עולים בממוצע של פי שלוש עד ארבע
וזה מה שאכן היה. ויותר ממחיר של יבול נכרי ,במוסדות שמדובר בהם על אלפי מנות ביום,
זה כמעט ובלתי אפשרי .סיבה נוספת ,היא מורכבות השינוע והמחסורים
הספקים בתחילה גיחכו עלינו ,אחד הספקים הגדולים בארץ שעובד עם רוב שנוצרים כל הזמן .כך הנוהג בכל המקומות ,כפי שידוע לי ,וכפי שאני שומע
הישיבות והמוסדות בציבור שלנו ,אמר לי ,נדבר עוד חודש נראה אם תרצו
חו"ל ,אך עם הזמן הם הבינו שאנחנו רציניים ,חלקם הפסיקו לעבוד איתנו מכל הספקים הגדולים.
השנה כי לא היה להם את האפשרויות ברמה המעשית ,בשנה זו הוספנו
לעבוד עם שלושה ספקים נוספים שמתמחים בענין ,עימם אני עובד יש חיסרון בלהביא יבול נכרי לתלמידים?
במקביל ,וזאת משום שיש חוסרים רבים כל הזמן ,יש צורך להיות מבוטח
שאם אחד לא יצליח להביא ,או שסחורה נתקעת בנמל ,נביא מהספק השני. על פניו ,להביא יבול נכרי לתלמידים זה לא מורכב מידי ,נדרשת מודעות
הבאת סחורה מחו"ל ,זה דבר מורכב מאוד ,לא רק בשל העלויות אלא גם לשמירה על קדושת הפירות ,וזהו .אלא מאי ,שיש בכך שלוש בעיות
בשל החוסרים ובעיות שינוע ,למעשה ,רוב הירקות קיבלנו מיבוא מטורקיה. גדולות ,ראשית ,פירות וירקות הקדושים בקדושת שביעית הכנתם יותר
מורכבת ומוגבלת שכן אי אפשר לבשל ולהכין באופן רגיל .שנית ,עובדים
אמרת מקודם ,שהבאתם או יבול חו"ל או אוצר בית גויים אסור להם לאכול פרות הקדושים בקדושת שביעית ,במטבח שיש
דין ,איך התמודדתם מבחינה מעשית עם פירות
עובדים גויים זו בעיה ,וזה דבר שקשה לעמוד עליו.
אוצר בית דין הקדושים בקדושת שביעית? הבעיה הגדולה יותר ,היא העובדה שישנם תלמידים שאינם נוהגים קדושת
שביעית בנכרי ,ואם יש שנוהגים בקדושת שביעית ויש שלא ,נהיה בלאגן,
בכל האוכל המוכן לא השתמשנו אלא ביבול חו"ל ,רק הפירות היו מאוצר בי"ד, ומלבד זאת ,אם אתה – כהנהלת ישיבה – חפץ לעמוד על כך שתשמר
פירות שלמים ,אותם אנחנו מקבלים כל יום ,מארגון שנת השבע דרך משנת קדושת שביעית בהם ,זו בעיה גדולה ,כיון שיש שלא נוהגים ואחרי כל
יוסף מחקלאים שומרי השביעית ,פירות אלו נמצאים בבר מיוחד של פירות ארוחה להתחיל לחפש במה יש פירות קדושים ובמה אין ,זו משימה גדולה
שביעית ,לצידם יש פחי שמיטה ,בהם מכניסים הבחורים את השאריות ,בבר
זה ,עובדי המטבח הגויים לא נוגעים כלל ,הם יודעים שאסור להם לגעת.
35
לדעת כמה אתם צריכים להיערך לזה ,אם בכלל? אם הגויים ,עובדי המטבח והניקיון לא נוגעים בבר
מה שרלוונטי למטבח ,היות וכמו שאמרתי הבאנו השנה הכל מחו"ל ,נותר השמיטה ,אז למעשה האחריות על שמירת קדושת
להיערך בתחום השימורים ,שעכשיו מתחילים הפירות מוטלת על הבחורים?
להיות מיבולי שנת השמיטה ,להבנתנו בעז"ה אכן .זה באחריות הבחורים .כאשר בסיום האוכל
ניתן יהיה להשיג את כל המוצרים גם מיבול מניחים את השאריות בפח השמיטה ,ולא זו
חו"ל ,על כן אין צורך בהיערכות מוקדמת לזה. לראות את בלבד אלא מהדרים שכל סוג וסוג יהיה בשקית
לעומת זאת ,בעקבות שמועה שהגיעה אלינו האחריות הזאת נפרדת בפח ,ובכל יום בנפרד ,בכדי שלא ייגרם
מספקים ,שעלולות להיווצר בהמשך השנה שיש לבחורים הפסד לפרי אחד המתקלקל מהר על ידי פרי
שאלות על הקטשופ ,שיהיה רק מהיתר מכירה, כבר שנה ,וגם
הזמנו כבר כעת שמונים אלף יחידות קטשופ הלאה עוד תקופה אחר שמתקלקל פחות מהר.
שישית ,כדי שלא לקחת סיכון על אף שכרגע אני חייב לומר ,לראות את האחריות הזאת שיש
לבחורים כבר שנה ,וגם הלאה עוד תקופה לא
לא נראה שיהיו בעיות. מבוטלת ,זה ממש קידוש השם .אתה רואה
השינוע מחו"ל יותר מורכב כמו לא מבוטלת, את הרצינות ואת כובד הראש והאחריות
שציינת ,האם במהלך השנה זה ממש קידוש בה לוקחים הבחורים את הענין ,ומהדרים
השם .אתה רואה ומדקדקים .אני אישית רואה פה אצל הבחורים
נתקלתם במחסור? את הרצינות ואת בהתעניינות הגדולה שלהם בכל ההלכות
כובד הראש ובכל ההידורים והפרטים ‘יראת שמים‘ שנדיר
אין ספק שמדובר במורכבות גדולה מאוד ,אבל והאחריות לראות ,והופתעתי לראות את יראת השמים
ברוך ה‘ לא הורגש בישיבה מחסור .בערב פסח בה לוקחים
כמויות גדולות מאוד של ירקות נתקעו בנמל, הבחורים את הגדולה שיש בישיבה שניכרת ובולטת.
וכשהסחורה השתחררה כבר היה חול המועד, הענין ,ומהדרים
ומטבע הדברים בחול המועד הביקוש לזה ומדקדקים .אני פסי ייצור מיוחדים
ירד מאוד ,עד שהתחילו ללמוד בישיבות כבר אישית רואה פה
לא נשארו הירקות ראויים לאכילה ,וזה גרם אצל הבחורים אז יש את בר פירות השביעית
באותה תקופה למחסור גדול ולזינוק במחירים, בהתעניינות הנפרד הנמצא באחריות
שאלנו שוב את הראש ישיבה שליט"א האם הגדולה שלהם הבחורים ,אבל כן ישנם דברים
להמשיך להקפיד על יבול חו"ל או שלאור בכל ההלכות שהמטבח מספק ,ט"ו בשבט
הנסיבות שנוצרו אפשר להסתפק בנכרי ,והורה ובכל ההידורים למשל ,מיץ ענבים לקידוש
לנו באופן חד משמעי להמשיך להביא מחו"ל והפרטים שנצרך בכל שבת ושבת ,האם
בלבד ,כדי שלא ייגרם סרך של חילול או של 'יראת שמים'
שנדיר לראות זה גם אוצר בי"ד?
זלזול בשביעית.
לגבי ט"ו בשבט ,בשנה שעברה הפירות עוד לא
באיזה הפרש מחירים מדובר? היו שביעית ,אבל בט"ו בשבט השנה זה באמת
נוגע למעשה ,בכל שנה הישיבה הרי נותנת
בממוצע ,יבול חו"ל הוא בערך פי שלוש מיבול לבחורים סעודת ט"ו בשבט עם פירות כיד
נכרי .לדוגמא ,קילו פלפל נכרי עולה ,2.60יבול המלך ,השנה אי"ה נשתדל להביא הכל מחו"ל,
בצד יהיה בר של פירות שלימים אוצר בית דין,
חו"ל לעומתו עולה כמעט .8.00
עליהם יש לשמור בקדושת שביעית.
חוץ מהירקות שהם בודאי מצרך ולגבי מיץ ענבים בשבתות ,נערכנו מבעוד
בסיסי בארוחות ובסעודות ,זה מועד וב"ה יש לנו מיץ ענבים קדימה לכל
השנה הבאה מיבול שישית ,בכדי שלא להיכנס
נוגע גם לבסיס האוכל עצמו?
לשאלה של אחר הביעור.
בוודאי .בניגוד לתפיסה הרווחת ,גזר ותפוחי
אדמה כמשל ,רובם תוצרת הארץ ,מתוצרת כמו כן לקראת החלוקה של ערב פסח השנה,
גידולי משפחת שרון ,והשנה הזמנו הכל יבול כידוע שהישיבה נותנת בחלוקה של אברכי
חו"ל .קח לדוגמא ,צולנ‘ט ,בכל שישי שבת הישיבה והרבנים בין היתר מיץ ענבים ויינות,
אנחנו מכינים צולנ‘ט יש לליל שישי ,לליל שבת מדובר על בערך שישים אלף ליטר יין ומיץ
ולשבת בבוקר ,ונצרך לזה כמות ענקית של תפוחי אדמה ,וכן הלאה בכל ענבים ,אנחנו רואים עדיפות מרובה להביא מחו"ל ,בכדי לא להיכנס
ארוחה ישנם מוצרים רבים בבסיס של הארוחה שלא רצינו להשתמש בנכרי לשאלות של אחר הביעור ,וכן לא להיכנס לשאלות במקרה שהיין נשפך
והבאנו מחו"ל. וכדו‘ -מדובר הרי על אלפי משפחות ברוכות ילדים בלעה"ר וזה דבר שמצוי
אתה אומר ,שיבול חו"ל זה הפרש עלויות של פי כל יום .אי לכך נערכים כרגע מגעים על אפשרויות לפס ייצור מיוחד בהכשר
שלוש בערך לקילו ,על אלו היקפים של צריכה רבני הישיבה שליט"א במפעל כשר באחת ממדינות אירופה ,ומובן מאליו
שההיערכות לכך היא כפולה ומכופלת ,אבל הישיבה רואה בכך חשיבות
מדובר במטבח כמו של הישיבה?
גדולה.
אנחנו מכינים כל יום לישיבה ,אלף מאה חמישים מנות ,כפול שלוש
ארוחות ,ועוד ארוחה קלה לבחורים שעמלים עד מאוחר בלילה ,תעשה העלית את ההתמודדות עם ענין הביעור ,מעניין
36
מהמטבח אני יודע שעכשיו חשבון לבד על כמה מדובר...
זה החזרות של המסכתא זה ביום יום ,אך בודאי שיש תקופות שהמספרים עולים ,כמו חודש תשרי,
כאשר בראש השנה אנחנו מכינים אלף ארבע מאות מנות לשני הימים,
הזכרת את ‘תקופת המסכתא‘ ,התקופה שהיא כידוע כי זה כולל את משפחות הרבנים והבוגרים שבאים להתפלל בישיבה והם
בלתי נשכחת אצל תלמידי הישיבה לדורותיה ,אתה נמצאים בקריית הישיבה ,בנוסף ,סעודות ערב יום כיפור אנחנו מכינים
בערך אלף חמש מאות מנות ,במוצאי יום כיפור יש מסיבת סיום ,לשמחת
מרגיש את זה בחדר אוכל?
מורגש ועוד איך .אני יכול לספר ,שבתקופה של החזרות ,אני צריך להוסיף תורה ,אנחנו מכינים אלף שש מאות מנות .וכמו שאתם יודעים ,כל סעודה
באוכל ,כי בחורים מתאמצים מאוד בימים אלו ואם אין קמח אין תורה. בישיבה ,זה כסעודת שלמה בשעתו ...בנוסף לזה יש את שמחת בית
אגב ,אני לא צריך להיכנס לחדר אוכל בשביל לדעת שזה תקופת המסכתא, השואבה .אני יכול להגיד לך על קצה המזלג ,שבתקופת החגים לבד נגמר
אני יכול להיות במטבח ומהקול הנשמע מחדר האוכל ,והוויכוחים בלימוד
כאן משטח שלם של דגי סלמון.
שנשמעים ברקע ,אני יודע שעכשיו זה החזרות... -טוב ,זה אני מניח שלא היה
בטעלז...
וזה לא רק במסכתא ,יש ימים שאני נמצא
אם כבר הזכרת את טעלז ,תשמע דבר מעניין,
במטבח ואני שומע את הרעש והדיבורים בטעלז נהגו בראש השנה ,כאשר המנהג בכלל
ישראל הוא לעשות סימן שנהיה לראש ולא לזנב,
מהחדר אוכל ,אני מבין שהיום היה ‘שיעור נהגו שהסימן הוא על כל הבשר שאוכלים בראש
השנה שיהיה בשר ראש ,לסימן ‘שנהיה לראש
כללי‘ חזק או שנתפצחה איזו סוגיא ,או בעקבות שמועה ולא לזנב‘ ,וכך נוהגים בישיבה ,ומדובר במאות
שהתחילו סוגיא חדשה .סתם כשלעצמו,
קילו של בקר.
להסתובב בחדר אוכל ולשמוע בחורים יושבים שהגיעה אלינו דוגמא נוספת לתקופה עמוסה ,זה עכשיו
ומדברים בלימוד ,זו הרגשה נפלאה מאוד. מספקים ,שעלולות בחנוכה .כדי שלא יהיה ביטול תורה בכוללים,
להיווצר בהמשך האברכים של הישיבה נשארים ללמוד אחרי
מהעובדות המרתקות שהעלית השנה שאלות על סדר א‘ עד הדלקת נרות .ואחרי מנחה ,מהמטבח
על ניהול מטבח הישיבה בשנת פה אנחנו שולחים לכוללים שלנו בכל הארץ
השמיטה ,אנחנו רואים כמה ארוחת צהרים מבושלת ,בניכוי הימים שלא
בישיבה הקד‘ נושא דקדוק הקטשופ ,שיהיה
ההלכה לכתחילה דייקא ,עומד רק מהיתר מכירה,
בראש .עד כמה זה מתבטא גם
בניהול המטבח ביום יום? הזמנו כבר כעת
ראשית ,יש כאן משגיח כשרות שמגיע כל יום שמונים אלף יחידות לומדים בכולל בחנוכה כמו יום שישי ושבת וכדו‘,
למטבח .הוא פותח את הביצים ובודק ,הוא קטשופ שישית ,כדי תגיע לבערך תוספת של שתיים עשרה אלף
בורר את האורז והשעועית ,הוא שוטף את מנות בחנוכה .בנוסף ,חנוכה זה תקופת החזרות
העלים ,חסה וכדו‘ ובודק מתועלים ,והוא גם שלא לקחת סיכון המכונה בישיבה תקופת ה‘מסכתא‘ ,שבת קודם
מעשר את כל האוכל שמגיע למטבח ,עישור לחנוכה מתחיל לימוד החזרה ,וזו שבת מיוחדת
נוסף כמנהג המהדרין ,בנוסף לזה ,הוא עם אוכל מיוחד ,וכמובן שיש מסיבת חנוכה,
גם עובר וגם למסיבות חנוכה בישיבות הקטנות אנחנו
שולחים מהמטבח פה את הסעודה וכל זה בנוסף
לארוחות היום יום ,ב"ה.
37
מפתח אחד ,שנמצא אצלי ואיש לא יכול לפתוח את החדר .כך שב"ה לא נזקקנו פעמיים בשבוע על כל כלי המטבח ,לראות שהעובדים הגויים לא עירבו בין כלים
להיתרים בענין הזה. בשריים לכלים חלביים.
נושא הבשרי והחלבי שהזכרת ,עד כמה הוא אתגר אצלינו במטבח ,כל צוות העובדים היהודיים הם יראי שמים .את ההזמנות למטבח
במטבח כזה ענק? מהספקים אני מבצע באמצעים כשרים ,והספקים יודעים את זה ,ואם הם דורשים
מאיתנו תקשורת דרך אמצעים פסולים אנחנו לא יכולים לעבוד איתם .ולאף אחד
ברוך ה‘ פה בישיבה, מעובדי המטבח אין מכשיר לא כשר .הסיבה לזה היא ברורה ,עבודה במטבח
המטבח מחולק דורשת יראת שמים ,על אחת כמה וכמה במטבח שמכין אוכל לתלמידי חכמים.
לאגפים ,יש את אגב ,במקרים קיצוניים ,שאנחנו חייבים לשלוח תמונה במיידי וכדו‘ ,יש לנו ‘גוי של
האגף החלבי ויש
את האגף הבשרי וואטס‘פ‘ ...אחד העובדים הגויים מצלם ושולח.
ואין שום קשר שתדע אני לא מזמין בכלל אלא בטלפון או במייל ,אבל לא בשום אמצעים אחרים,
ביניהם ,ועל כן מטבח צריך יראת שמים ,גם כשיש משגיח ,עדין צריך יראת שמים .כל העובדים
באורח טבעי ב"ה פה הם יראי שמים ולא מחזיקים פלאפונים לא כשרים ,במקרי חירום יש לנו כמו
נשמרת ההפרדה גוי של שבת יש גוי של וואטסאפ ,שהוא מצלם ושולח .ואגב ,ספקים שלא נענים
בין הכלים לזה אנחנו לא עובדים איתם .פעם עבדנו עם טרה ,והם רצו שנזמין דרך האתר ,אז
הבשריים לחלביים
באופן מוחלט הפסקנו לעבוד איתם.
וברור ,לא זו אף זו, כמובן שכל תחילת זמן אלול כשהישיבה גדלה ,יש צורך בקנייה גדולה של כלים
בין הבשרי לחלבי חדשים ,משגיח הכשרות מטביל אותם במקווה של הישיבה בקריית הישיבה,
ישנו אגף נוסף, ובהוראת ראש הישיבה שליט"א מכבים קודם הטבילה את הפילטרים בכדי לא
שהוא אגף הפירות להיכנס לבעיות הלכתיות ,ומיד עוד טרם נכנסים הכלים למטבח ,מסמן עליהם
והירקות ,כך
שמעבר של כלים משגיח הכשרות את הסימון של הבשרי והחלבי.
בין הבשרי לחלבי
מבחינה טכנית הגויים יודעים :בשרי וחלבי זה אש
הוא לא מצוי.
אבל כמו שציינתי, עד כמה המודעות של העובדים הגויים לנושאי הכשרות
פעמיים בשבוע במטבח?
משגיח הכשרות
הגויים שעובדים במטבח ,יודעים שכללי ההלכה זה הדבר החמור ביותר פה ,ולא
עובר על כל הכלים בחדר אוכל לראות שלא היה שום ערבוב חלילה. ניתן להפר את ההוראות אפילו לא בפסיק הקטן ביותר ,התחושה שלהם במטבח
היא ,שבשרי וחלבי זה אש! ,אני נזכר בסיפור ,כשהגעתי פה לישיבה ,ראיתי גוי
מזונות על הגריסים בצולנ‘ט מדליק אש ,שאלתי אותו למה אתה מדליק ,אסור להם הרי לגעת באש בכלל ,והוא
ענה שזה בשביל חביתה לעצמו ,ובכל אופן העפתי אותו מיד .עברו מאז הרבה
עד כמה מורכב ניהול מטבח כזה כהלכתו בשבת קודש?
שנים ,תחלופת העובדים הגויים גבוהה ,והסיפור הזה עובר אצלם ב‘מסורת‘...
מטבע הדברים ישנן מורכבויות ,אבל ב"ה ההקפדות על שמירת ההלכה נשמרות כעיקרון ,יש לי איתם כללי ברזל במטבח .א .עובד בזמן שאינו צריך לעבוד במטבח,
בכל מחיר .בערב שבת משגיח הכשרות לא נמצא ,אני מפריש תרו"מ על כל אינו שוהה באיזור המטבח כלל ,כי המטבח אינו מקום בשבילם לשהות בו .בנוסף,
האוכל ,וגם מפריש חלה .יש לי ‘קביעות‘ מיוחדת ,שראש הישיבה הגרח"מ אוזבנד כעיקרון ,הם לא עובדים במטבח בזמן שאנחנו לא נמצאים ,ובארוחת ערב שאני
שליט"א מתקשר אלי בערב שבת להזכיר לי להפריש תרו"מ ,וב"ה תמיד זה כבר לא נמצא ,יש רשות לעובד אחד להיכנס להגיש את הארוחה ,זאת כמובן ,ארוחה
שהוכנה טרם יציאתי ,ואת הכלים אחרי הארוחה הוא אוסף ולמחרת בבוקר
אחרי שאני מפריש. כשאני מגיע למטבח ,אז שוטפים אותם .מה גם ,שהם יודעים היטב שאיזור
היתה לנו שאלה מעניינת ,אצלינו במטבח יש ‘ארונות חימום‘ שמחממים בהם את
האוכל ,והתעוררה שאלה אם מותר לחמם שם אוכל בשבת .בשל כך ,דבר ראשון המטבח מרושת במצלמות ולא כדאי להם לחרוג מהכללים...
מה שאנחנו עושים זה עם הגעת ארון החימום למטבח ,אני מביא בעל מקצוע במאמר המוסגר ,מציין ר‘ נפתלי ,אחת הבעיות הנפוצות בעבודה עם גויים,
שמנטרל את התרמוסטט ,בכדי שלא יהיה שינוי בחום הארון בהכנסה וביציאה במטבח בסדר גודל של הישיבה ,הוא איסור ‘בשר שנתעלם מן העין‘ בהפשרת
הבשר לפני הבישולים ,ברוב המקומות הגדולים ,מסתמכים על מצלמות ,ויש
וכדומה ,ובנוסף לזאת הוא גם עושה שהארון יהיה ‘גרוף וקטום‘. מקומות שמסתמכים על היתרים דחוקים אחרים ,הפתרון שמצאנו ,הוא לייעד
לגבי השימוש בפועל בארונות אלו ,בהכנסת האוכל בשבת ,העלנו את השאלה חדר מיוחד רק לזה ,בו אנחנו עושים את הפשרות הבשר
בפני רבני הישיבה שליט"א ובפני גדולי הפוסקים שליט"א ,שלמעשה אמרו, במהלך ימי השבוע ,לחדר יש
שמצד איסורי מבשל וכו‘ אין חשש כיון שזה לעולם לא מגיע לחום שיכול לבשל,
אך ישנה בעיה נוספת של ‘עובדין דחול‘ ,למעשה ההוראה שקיבלנו הייתה
שנעשה ‘היכר‘ על הארונות והכנסה ע"י גוי ודאי מותרת באופן זה .הגאון רבי
עמרם פריד שליט"א הציע לנו פתרון ,שנפעיל את ארון החימום ע"י שעון שבת,
והגוי יכניס בזמן שהארון לא עובד ובכך אין שום חשש ,ובאמת כך אנחנו עושים,
ע"י גוי עם היכר ובזמן שהארון מכובה.
38
שהוא מעדיף .אגב, באופן כללי ,בחורים רבים מגיעים לשאול אותי שאלות ,תשובתי הקבועה היא,
אנחנו מכינים גם שישאלו את גדולי הרבנים שליט"א שיש בישיבה .ברמה הטכנית ,אני יכול לתת
מרק כל יום .וב"ה את האינפורמציה אבל לא ברמה ההלכתית ,לדוגמא ,בחור ששואל אותי האם
גם ‘המפונקים‘ צריך לברך מזונות על הגריסים בצולנ‘ט ,אז אני יכול לומר לו את הנתונים ,באיזה
כביכול ,יהיה להם כמות מדובר ,אבל למעשה ,אני אומר לו שישאל את הרבנים הגדולים שיש
תמיד ארוחה שהם בישיבה.
יאהבו. בהזדמנות
זאת אני
אחד הדברים רוצה לשאול,
אתה עומד
המיוחדים שאני בניהול מטבח
של למעלה
מתפעל מהם מאלף
מאתיים
פה בישיבה ,ואני מנות כל יום
כפול שלוש,
יכול להעיד על לימדונו חז"ל
שכשם שאין
זה ,זו העובדה פרצופיהם
שווים כך
שהבחורים פה אין דעותיהן
שוות ,שייך
תמיד מרוצים, לענות
בארוחה על
מנהל מטבח הישיבה והם מאוד מאוד דרישות של
הרה"ח ר' נפתלי מסלו שליט"א מתנהגים בדרך כל כך הרבה
ארץ ,תמיד יבואו
תלמידים?
להגיד תודה רבה ומילה טובה ,פעמים בודדות בלבד זכורות לי שבחורים ביקשו
תראה ,בחור שמגיע
עוד מנה.
לישיבה לא חושב שהוא
מצד שני ,צריך גם לדעת לחשוב לא רק להכין אוכל טוב ,אלא גם שיהיה מתאים.
מגיע לבית מלון ,אבל ברגע שהוא יודע שאנחנו מצידנו נעשה את המירב בשביל
לדוגמא ,שהבחורים נוסעים לשבת חופשית ,אז אני מכין להם לחמנייה עם שוקו,
שיהיה לו טוב מזין ובשפע! אז ההסתכלות שלו היא אחרת ,ואנחנו משתדלים
כדי לא להכביד עליהם בארוחה שלימה ,או שהבחורים חוזרים אז אני מכין גם
תמיד שיהיה בשפע ושיהיה כמה תוספות ,כדי שלא יחסר לאף בחור .אני יכול
מלווה מלכה ,וגם מזונות למי שקשה לו אחרי נסיעה לאכול סעודה .ובשעה שבחור
לספר ,שבכל שנה ,במהלך חודש אלול אני מקבל עשרות טלפונים ,לא פחות,
יודע ומרגיש שדואגים שיהיה לו טוב ,ההרגשה היא אחרת לגמרי.
מהורים של בחורים בשיעור א‘ ,שמספרים :בישיבה קטנה הבן היה אוכל בבית,
אגב ,אחד הדברים שמרגשים אותי כל פעם ,זה שבחור מגיע ואומר לי שטוב לו
והוא מאוד חשש מה יהיה בישיבה ,או במקרים אחרים :הבן שלנו בן בכור או בן
כאן והוא מרוצה ושיש לי חלק בזה ,יש לי בבית ‘אוסף מכתבים‘ אוסף שלם של
זקונים ,הוא קצת ‘מפונק‘ והיה לנו חששות שהוא לא יסתדר עם האוכל בישיבה,
מכתבים שבחורים שלחו לי לפני חתונה וכדו‘ ,זה מחמם את הלב.
וחשבנו איך לשלוח לו אוכל מהבית .והנה ,התחיל הזמן ,והכל טוב ,הוא נהנה ולא
האם אפשרי בכלל במטבח כה גדול ,להכין אוכל כל יום
לכמות כזאת של בחורים מרישא ועד גמירא ,או שכפי חסר לו שום דבר ,והוא אומר ,אמא ,בסוף את לא צריכה לשלוח אוכל מהבית...
המקובל היום ,אתם מזמינים אוכל מוכן ורק מכניסים
הוא כל כך מרוצה ב"ה .וזה חוזר על עצמו כל שנה.
לתנור?
אנחנו מאוד משתדלים שיהיה בשפע גדול ,ולא חוסכים בזה ,כדי שלא יהיה חסר
אחד הדברים שמאוד חשובים לי ,זו הבריאות של הבחורים .מאוד אכפת לי שיהיה
לבחורים אוכל בריא ,חוץ ממה שהוא יהיה טעים ,זה מאוד חשוב לי .ובאמת ברוב לבחורים .כשבאתי לפה ,עשינו בר מאה מטר ,שבו מידי יום יש מאה חמישים
המקומות היום ,עובדים עם אוכל מתועש ומעובד ,אבל אצלינו בכדי שהאוכל יהיה
מגשים של תוספות ,חוץ מהמנה עיקרית שעל השולחנות .וכל אחד יכול לבחור מה
בריא ,אין בכלל תעשייתי או מעובד ,ובנוסף האוכל כאן הוא טרי בלבד.
כמה זה פרקטי?
זה דורש יותר אבל זה אפשרי .אתן לך דוגמא ,שניצלים אנחנו פורסים לבד ומצפים
לבד ,למעלה מאלף שניצלים בשבוע .דוגמא נוספת ,כמעט בכל מוסד ציבורי,
מכינים ציפ‘ס בצי‘פסר ייעודי ,פה אין ציפסר ,אתה יודע למה? כי בצי‘פסר יש שמן עמוק,
חיוך מהקב"ה
בכדי שלא ליתן יעקב למשיסה וישראל לבוזזים ,רכשנו כמות כל מי שדרכה רגלו במפתנה של ישיבת עטרת שלמה ,שומע
אדירה של חד פעמי בתעריף המחיר דאז ,במאות אלפי שקלים, ויודע על הסייעתא דשמיא שמלווה את המקום כבר הרבה שנים
בנינו מחסן ענק במיוחד לזה שמכונה בישיבה ‘מחסן ליברמן‘. באופן שנראה בחוש ממש .בהזדמנות זאת ,מספר לנו ר‘ נפתלי,
הגזירה הייתה לפני שנה וקצת ,עד שהיא תתבטל וירדו המחירים אספר אנקדוטה קטנה שמראה על סייעתא דשמיא מיוחדת.
תיקח עוד תקופה .לכמה זמן הזמינה הישיבה חד פעמי? לשנה בזמנו ,עם הטלת המיסים על החד פעמי שיועדו לפגוע בציבור
החרדי ,החלטנו לרכוש מלאי של חד פעמי טרם העלאת המס,
וחצי! זה לא חיוך מהקב"ה?
39
שלנו כאן והשליחות שלי כאן היא ,לדאוג שיהיה לכל ואם המקפיא
בחור את הכי טוב שיוכל לסייע לו ללמוד תורה.
זה מכשיר ייעודי לכך,
ללא ספק נדרשת לזה שימת לב
מיוחדת ,איך אתה מצליח לשלב משתמשים בשמן כמה פעמים ,הוא מיועד לזה אבל כמה זה
בתוך ‘התמונה הגדולה‘ כל כך
הרבה צרכים ופרטים קטנים בריא זו שאלה אחרת ,לעומת זאת טיגון במחבת כפי שאנחנו עושים ,זה
ופרטניים ,כמו אלו שהזכרת? חד פעמי לכל טיגון.
זה מכוחו של ראש הישיבה שליט"א ,וזה מרוחו. שלא יחסר
אני אספר לך סיפור ,באחת השנים ראש
הישיבה שליט"א קרא לי ,ואמר שהשנה יש הזכרת מקודם את החשיבה הרבה שלא יחסר שום
מסיבה לבחורים בט"ו בשבט ,שאלתי אותו, דבר ,עד כמה זה מתבטא באופן פרטי ,האם שייך
מה נשתנה? לא זכור לי שהיה בשנים עברו, בכלל במטבח ציבורי להגיע לחשיבה על מקרים
והוא השיב לי :תראה ,השנה שנה מעוברת,
יש שני אדרים ,מכיון שכך ,ומכיון שבחורים פרטניים?
הם הרי בחורים ,אני מרגיש בבית המדרש שצריך
תוספת דירבון ,ואני חושב שאם יהיה להם מסיבה זה יתן ‘דחיפה‘ להמשך אספר לך ,אחד הדברים הראשונים שהורה לי ראש הישיבה שליט"א עם
תחילת עבודתי בניהול המטבח ,הוא שלא יחסר לאף בחור כלום ,ויש לנו
השטייגע‘ן .וזה סיפור קטן שמלמד על הכלל. מודעות מאוד גדולה שהישיבה תספק לכל אחד ואחד את מה שהוא צריך.
פשיטא ,אתה שואל ,ובכן ,במה דברים אמורים? כשיש אלפי תלמידים
עובדים במטרת החיים בישיבה במשך השנים ,מטבעו של עולם ,ישנם גם תלמידים שיש להם
בעיות אכילה ,ההוראה של ראש הישיבה שליט"א וזה מאוד חשוב לו ,היא
ר‘ נפתלי ממשיך ,הרבה פעמים אני שואל את עצמי ,מדוע כל כך אכפת לי שהישיבה תספק להם סעודות וארוחות ללא שום הבדל ,בלא שיצטרכו
מהבחורים? אני עבדתי בעוד מקומות ודווקא כאן בישיבה כל כך אכפת לי להביא שום דבר מאכל מחוץ לישיבה ,ובאמת אנחנו דואגים לזה ,שלא
מהבחורים .התשובה שלי ברורה ,הרוח של ראש הישיבה שליט"א שמשרה
עלינו היא לדאוג שיהיה את הכי טוב לבחורים ,וזה סוחף ומשפיע על כל מי יחסר להם מאומה.
שעובד בישיבה ,זה משנה את כל ‘תפיסת העבודה‘ שלנו. מה למשל?
הייתי רוצה לשאול שאלה אישית ,העבודה של אם יש בחורים שיש להם בעיות גלוטן ,בל פעם שנכין ארוחה שיש בה
ניהול המטבח היא עבודה עמוסה מאוד ,בפרט גלוטן ,במקביל ,נכין גם את אותו דבר ללא גלוטן .החל מסיר צולנ‘ט נפרד
בתקופות כמו ערבי החגים וחנוכה וכדו‘ ,איך אתה בשבת ,עם קישקע ללא גלוטן .חלות ,בורקס ,שניצל ,פיצה ,שקדי מרק
בעצם מצליח לשלב את העומס שיש על המטבח משלהם וכו‘ וכו‘ .לא יחסר מאומה .לכל בחור יש את המענה המתאים לו
בתקופות כאלו עם פרוייקטי ענק ,ועם זאת לדאוג
לכל הפרטים שהיום יום דורש ,כמו שלוש ארוחות בחלק של ה‘קמח‘ – שהרי אם אין קמח אין תורה.
היו בישיבה בעבר שני בחורים שהיה להם קרוהון ,מחלת מעיים ,כל יום היה
ביום? להם אוכל שמתאים להם ,ראינו אותם למול העיניים בתפריט של כל יום,
הכנו להם מרקים וכדו‘ שמתאימים להם .היו תלמידים עם סכרת ,היה להם
אומר זאת כך ,בעבודה של מטבח ,המנעד שבין המינימום שאתה צריך אוכל מותאם לכל ארוחה .היו תלמידים עם אלרגיה לחלב ,היה להם חלב
לעשות לבין המקסימום שאתה יכול ,זה שמים וארץ .עכשיו ,אם אתה
עובד ,נניח ,במטבח של מלון ,מה יגרום לך לעשות יותר ממה שאתה צריך? עיזים ,היה להם מעדנים ויוגורט שמתאימים להם.
אתה זקוק להרבה מאוד שכנוע עצמי כל פעם בשביל להשקיע ,אתה זקוק אם נרצה לסכם זאת ,ישנה אנקדוטה שתגיד הכל ,כל ליל שבת הישיבה
לגרום לעצמך לסיבה שתניע אותך להשקיע ולתת מעצמך יותר ממה מספקת חמישה סוגי חלות .חלות רגילות ,חלות ללא גלוטן ,חלות מקמח
מלא לרגישים ,חלות ללא שומשום לתלמיד שרגיש לזה ,וחלות כוסמין.
שאתה מחויב.
בעבודה פה ,אני לא צריך להסביר לעצמי למה אני עובד! אני עובד פה לחם משנה!.
במטרת החיים שלנו! אני עובד סביב תורה ,עובד בשביל בני תורה ,כל וזה לא נגמר בזה ,בחור שנמצא בתהליך דיאטה ,בשמחה אני אעזור לו עם
העבודה פה היא סביב התורה ,זו לא עבודה שהמטרה שלה היא משכורת, פירות וירקות או מוצרי חלב .בחור שבא ומבקש דבש כי הוא צרוד ,יקבל
בשמחה .בחור שלקח נגן או פלאפון מהגמ"ח של הישיבה והמכשיר נפל לו
אלא עבודה שהמטרה שלה היא תורה ,וזה נותן כוח וסיפוק עצום. למים יקבל בשמחה רבה אורז כדי לייבש .והרשימה עוד ארוכה ,כי התפקיד
בנוסף ,בעבודה פה ,יש הרבה עבודה נלווית מחוץ לבסיס העבודה שאני
מופקד עליה .לדוגמא :כל כמה שבועות יש ‘סיום הש"ס‘ של בחורים ,ואני
מכין לכבודו מסיבה כיד המלך .אני לא ארגיש תחושה שאני מבצע עבודה
שלא הייתי אמור לעשות ,כי בסופו של דבר זה בשביל תורה ,זה בשביל
בחור תלמיד חכם ,או בשביל אברך תלמיד חכם .אני לא סתם עובד ,אני
עובד בשביל סיום מסכתא ,בשביל חזרות ,או בשביל סעודת מצווה אחרת,
אני לא מרגיש ניצול ,אני מרגיש זכות.
וברוך ה‘ שאני נמצא פה בישיבה ,שמאוד קל להתחבר לישיבה ,בגלל
האווירה המיוחדת והרוח הנפלאה שנושבת כאן ,אני מרגיש כל יום וכל
שעה שזכיתי להיות שליח לעזור ולסייע לבחורים ללמוד תורה ,כי הכל פה
הוא בשביל תורה.
40
שאל שתבירעויגת
על היותם האתרוגים המרוקאים המיוחסים. כידוע ,מזה שנים רבות שהישיבה הקד' מעניקה לכל בחור
ובחור מתלמידיה-בחלוקה המתקיימת מידי מוצאי יום כיפור
במהלך הביקור שהה רבינו ראש הישיבה שליט"א בליווי הרב בקריית הישיבה ,ד' מינים מהודרים ומושלמים במחיר מינימלי
בן שמעון שליט"א בעיר 'מרקש' שם קיבלו את פניהם נגידי בלבד ,כדי שיוכלו לקיים את המצווה בהידור רב .כמו כן מעניקה
ונכבדי הקהילות היהודיות במרוקו בקבלת פנים מיוחדת ,כשמיד הישיבה כתשורה לתורמיה אתרוגים מיוחדים ונדירים לקיום
לאחר תפילת שחרית בבית הכנסת היהודי העתיק הנמצא במרכז המצווה במארז ד' מינים ,המתנה המיוחדת קנתה את שמה בדין
ה'מלאח' – הרובע היהודי ,נסעו לאיזור 'תרודאנת' הממוקם ובמשך השנה כולה מחכים נדיבי העם מחזיקי הישיבה לאתרוגים
במרחק של כשלוש וחצי שעות נסיעה ,ונמצא מערבית למדבר המיוחדים ושאר ד' המינים אותם יקבלו כאות שותפות אמת
סהרה ,שם ממוקמים מטעי האתרוגים הנחשבים למוחזקים
ביותר כלא מורכבים ,שעל חזקתם קיימות עדויות של גדולי בהעמדת התורה בכלל ישראל.
עולם מלפני מאות שנים עד כי יש הטוענים שאתרוגים אלו
לצורך אלפי האתרוגים אותם מביאה הישיבה לתלמידיה
גדלים שם מאז גלות בית שני. ותומכיה ,נערכים רבני הישיבה מחודשי הקיץ בהיערכות מיוחדת,
בפיקוח מיוחד ובסינון קפדני של רבני הישיבה שליט"א על
במהלך הסיורים במטעים שהתקיימו לאורך היום ,יחד עם פרדסים רבים בארץ ישראל על מנת לקבל את האתרוגים הטובים
המגדלים הוותיקים ומומחים נוספים ולאחר הבדיקות הרבות, ביותר ,הן מבחינת זן האתרוג ,הן מבחינת גודלו ,והן מבחינת
הוחלט על ייבוא והזמנת אלפי אתרוגים ממטעים מיוחסים אלו, נקיות האתרוג וגידולו .נוסף על כך ישנו פיקוח מיוחד של רבני
עליהם היה מברך מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל. הישיבה שליט"א להסיר חששות הלכתיות של ערלה וכדו'.
ימים ספורים אחר הביקור של רבינו ראש הישיבה שליט"א אלא שהשנה שנת השמיטה ,ההיערכות לקראת החלוקה
בתרודנאת ,יצאה מארץ הקודש משלחת מיוחדת של רבנים הגדולה היתה גדולה במיוחד ,שכן ,בשנת השמיטה בהם מושמטים
מטעם הישיבה ,מומחים ובעלי נסיון של שנים רבות ,בראשות הפרדסים ואין בהם עבודות כי אם להצלת האילן בלבד ,הקושי
הרב בן שמעון שליט"א ,שנסעו למקום למיון קפדני של פרדסי במציאת אתרוגים מהודרים של 'אוצר בית דין' בשלימות הנקיות
האתרוגים ,מהם נשלחו מאות אתרוגים מהודרים ונדירים ביופיים וההידור כיאה וכנאה לעמלי התורה ומחזיקי התורה ,נעשה
לארה"ב לנגידי הישיבה ,ומהם הובאו לארה"ק לתלמידי הישיבה כפול ומכופל ,נוסף על כך הוא האיסור לכתחילה להוציא פירות
הקד' ,לצד אתרוגי זן חזון איש וזנים נוספים מאוצר בית דין
שביעית מארץ ישראל לחוצה לארץ.
שהובאו לישיבה.
לאור זאת ,החליטה הנהלת הישיבה לייבא במיוחד אלפי
במקביל לייבוא המיוחד שנערך ממרוקו ,ובכדי לא להיכנס אתרוגים הגדלים בפרדסי מרוקו ובכך להביא אתרוגים מהודרים
לשאלות שהובאו לעיל ,הובאו במאמצים גדולים גם אתרוגי זן ביותר ונדירים ביופיים ובגידולם היישר מהמטעים המרוקאים.
'יאנווע' (חב"ד) מהמטעים בעיר קלבריה באיטליה ,שנשלחו וכפי הידוע שיש מאתרוגי מרוקו ,הנחשבים למוסמכים מאוד
ובעלי מסורת רבת שנים על היותם א ת ר ו ג י ם ב ל ת י
היישר מאיטליה לארה"ב עבור נדיבי הישיבה.
מורכבים ,ועליהם בירך מרן הגרי"ז
מבריסק זצוק"ל.
לשם כך ולבדיקת המטעים,
הגיע רבינו ראש הישיבה הגרש"ב
שליט"א לביקור בזק בן יום וחצי
במדינת מרוקו ,יחד עם נאמנו
הרה"ג רבי דוד בן שמעון שליט"א
הנחשב למומחה בעל שם עולמי
בבדיקת אתרוגים ועומד בראש
מערך פיקוח ובדיקת האתרוגים
של נדיבי הישיבה הקד' זה קרוב
לעשרים שנה .בביקור נבדקו
איכות האתרוגים והידורם ורמת
האמינות והוודאות המוחלטת
41
מיושבי בית המדרש:
הישיבה החדשה לצעירים באחיסמך
הקיץ האחרון הסתיים הרישום לישיבה ,כאשר מתוך הביקוש העצום בשמחה רבה ובהתרגשות ,נפתח זמן אלול בישיבה הקד' לצעירים
התקבלו בני עלייה המובחרים שבתלמידי כיתות ח' בשכונה ,ואליהם שע"י הישיבה הקד' בשכונה התורנית 'אחיסמך' שבעיר לוד ,הישיבה
הצטרפו קבוצת תלמידים מצויינים מהקהילה התורנית בעיר רחובות פתחה בסייעתא דשמיא את שעריה בראש חודש אלול תשפ"ב,
בראשות ראשי ורבני הישיבה שליט"א ותלמידי שיעור א' ,שחנכו
הסמוכה.
לקראת ייסוד הישיבה התכנסו בחודש תמוז האחרון למעמד נרגש וייסדו את הישיבה הקד'.
ומיוחד של ייסוד הישיבה הקד' בראשות מרנן ורבנן רבותינו ראשי כעשרים ושש בני עלייה תלמידי שיעור א' מצוינים ומצטיינים,
הישיבה שליט"א ראשי ורבני הישיבה הקד' באחיסמך שליט"א רבני מסלתה ושמנה של משפחות בני התורה בשכונה התורנית ,ועימם
קהילות בני התורה באחיסמך וברחובות שליט"א ,מנהלי התלמודי מיטב התלמידים בעיר רחובות הסמוכה ,פתחו את זמן אלול בישיבה
תורה שליט"א והורי התלמידים שיחי'. החדשה לצעירים באחיסמך.
במעמד נשאו דברים נלהבים רבותינו ראשי הישיבה הגאון רבי חיים בצוות הישיבה מכהנים פאר מרביצי תורה מופלגים שידם רב להם
שליט"א והגאון רבי שלום בער שליט"א ,וכן רה"י דאחיסמך הגאון בהעמדת תלמידים ,ובראשם ראש הישיבה מורינו הגאון רבי אברהם
רבי אברהם יצחק קוק שליט"א .עוד יצחק קוק שליט"א ,כמשגיח הישיבה
נשאו דברי ברכה ראש ישיבת מאור מכהן הגאון רבי מרדכי פיש שליט"א
התלמוד הגאון הגדול רבי אברהם לצד הישיבה בעיר ב"ב ,הגאון רבי דוד
יצחק קוק שליט"א ,ורבני השכונה מאיר הכהן שבדרון שליט"א והגאון
הגרש"צ רוזנבלט שליט"א והגר"א רבי ישראל ברמץ שליט"א מכהנים
ברוידא שליט"א .שעמדו בדבריהם כר"מים בישיבה החדשה.
בגודל הזכות של הקמת מקום התורה
הנכבד והגדול לה' ולתורתו ,בית כזכור ,עם התיישבותן של מאות
שיגדלו בו תורה ויראת שמים .כן בירכו משפחות בני תורה בשכונה במשך
מרנן ורבנן שליט"א את התלמידים השנים האחרונות ,הגיעו במהלך
היקרים שיחי' שיזכו לעלות מעלה השנה האחרונה בקשות רבות מפרנסי
מעלה ולהיות גדולים בתורה וביראה ורבני שכונת אחיסמך שליט"א להקמת
עובדי ה' באמת ובתמים ,ויראו הוריהם בישיבה שיעור הישיבה ,עקב הצורך הגובר והולך
יפסוק ולא יבטול מפתגמא דאורייתא. שיחי'
לא די זרעא אמת, נחת בהקמת מקום תורה ובית חינוך לבני עלייה מצויינים להעמדתם
והצלחתם בתוי"ש ,לאור זאת נעתר רבינו ראש הישיבה שליט"א
כאמור ,בראש חודש אלול נפתחה הישיבה בס"ד עצומה ,בלב לייסד ולהקים את הישיבה החדשה ,שעומדת במרכז מוסדות התורה
השכונה במבנה הדור ורחב ידים כנאה וכיאה ,וקול התורה נשמע בשכונה ,ומשמיעה את דבר ה' ואת קול התורה ברמה בין כותליה.
ברמה ויישמע בעזה"י עד ביאת גואל.
עם פתיחת הישיבה הקד' נרשמה הצלחה מרובה בס"ד ,כשבשורת
הקמת הישיבה הופכת לשיחת היום בקרב ציבור בני התורה ,במהלך
42
שבבמשנחיליםםן
במעמד קהל רב בעיצומה של 'שמחת בית השואבה' ,נקרא
שםלהיכלההחדששל הישיבההקד'לצעיריםבעירמודיעין
עילית ,ההיכל שבבניין הישיבה החדש אשר בנייתו הושלמה
עתה בסייעתא דשמיא ברוב פאר והדר .עם תחילת זמן
החורף נכנסו התלמידים היקרים שיחי' בראשות ראשי ורבני
הישיבה שליט"א להיכל הישיבה החדש הממוקם במרכז
שכונת נאות הפסגה בעיר ,כשקול התורה נשמע ברמה.
האחרונות בשכונת נאות הפסגה בעיר ברוב פאר והדר ,לאחר המעמד המיוחד התקיים בחול המועד סוכות בעת שמחת
שבמהלך השנים האחרונות נתרבו ספסלי בית המדרש וכבר צר בית השואבה ,בראשות רבינו ראש הישיבה הגרש"ב שליט"א
המקום מהכיל את כל תלמידי הישיבה יחי' אשר שמה וששמעה וראשי ורבני הישיבה שליט"א .היכל הישיבה החדש ,שנחנך
יוצא למרחוק ,לשם כך ברוב סייעתא דשמיא נבנה הבניין החדש במעמד מרומם זה להיות משכן לתורה ובית ללומדיה ,נקרא על
שמו של ידיד הישיבה הר"ר יוסף מאייער ז"ל .המעמד התקיים
והמרווח. בהשתתפות ידידי הישיבה ובני המשפחה שיחי' ,במהלכו נקבעו
מזוזות לפתחי ההיכל – "ונתתי להם בביתי ובחומותי יד ושם".
ואכן ,בחודש אלול הושלמה המלאכה ,ובתחילת זמן חורף
נחנך הבית הגדול לה' ולתורתו ,בכניסת תלמידי הישיבה להיכלו בניין הישיבה החדש שמלאכת בניינו הושלמה זה עתה
והתאכלס עם תחילת זמן חורף ,הוקם ונבנה במהלך השנים
להרבות קול התורה בעולם.
43
נשלמות ההכנות לקראת
חנוכת הבניין החדש של ת"ת מערב ב"ב
בימים אלו ממש נשלמות ההכנות לקראת אכלוס הבניין שם .הבניין אליו עברו התלמידים באורח זמני לתקופה זו הוא
החדש ההדור והמפואר לת"ת של הישיבה הקד' מערב ב"ב ,הבניין החדש של 'ת"ת החדש' הממוקם ברחוב הלוחמים בעיר,
כשמנהל ת"ת החדש ידידינו הרב הגאון ר' דוד בן יאיר שליט"א השוכן ברחוב צפת בעיר.
נעתר בעין יפה ובנדיבות לב מופלאה להעמדת המקום לת"ת
ולסייע בלימודם של תינוקות של בית רבן שעל הבל פיהם בשנים האחרונות הכפיל ושילש הת"ת את ספסליו ,ועם
העולם עומד ,ישלם לו ה' הצלחתו הגדולה ב"ה
משכורתו מן השמים כפי נרשם ביקוש אדיר
להתקבל לת"ת עד אשר
פועלו. צר המקום מהכיל .בשל
לקראת המעבר התקיים כך בשנים האחרונות
מעמד 'לחיים' בביתו של החלה הישיבה בבניית
רבינו ראש הישיבה הגר"ח בניין הקבע לתלמוד תורה
שליט"א ברחוב רבי החדש של הישיבה ,הבניין
מאיר בעיר ,בו השתתף האדיר שבנייתו הולכת
גם רבינו ראש הישיבה ונשלמת בימים אלו
הגרש"ב שליט"א ,רבותינו ממש ,מתנוסס לתפארה
שליט"א הודו למנהל ת"ת ברחוב צפת במערב
החדש הרה"ג ר"ד בן יאיר הג"ר דוד בן יאיר שליט"א אצל רבינו רה"י הגר"ח העיר ,ומכיל שבע קומות
שליט"א על סיועו בריבוי שליט"א עם רבינו רה"י הגרש"ב שליט"א לעשרות כיתות לימוד
תורה בעולם ובירכוהו בהצלחה גדולה ברו"ג לו ולכל אשר לו. נאות ומרווחות עבור מאות רבות של תלמידים כ"י.
כאמור ,בימים אלו ממש נשלמות ההכנות האחרונות לקראת במקביל לכך ,מיד לאחר חג הסוכות נאלצו תלמידי הת"ת 44
איכלוס הבניין ,כשאי"ה כבר בשבועות הקרובים יעברו לבניין להתפנות מהמבנה הקודם של הת"ת ,כשבסייעתא דשמיא
החדש והמרווח תלמידי הת"ת ,ובעז"ה יהיה הבית הזה גדול מיוחדת שלא יתבטלו התלמידים ולו יום אחד ,נמצא בסמיכות
למבנה הישן של הת"ת ,מקום המותאם לילדי הת"ת ללימודם
לה' ולכלל ישראל.
מעמד ייסוד ת"ת עטרת שלמה ב"ב צפון
לקראת השנה הבעל"ט:
תלמוד תורה של הישיבה הקד' ייפתח
לשכונות צפון העיר בני ברק
בשורה נפלאה לציבור בני התורה בשכונות קריית הרצוג ובמערב פרדס כץ בעיר בני ברק,
בהקמת תלמוד התורה החדש שע"י הישיבה הקד' ת"ת 'עטרת שלמה – צפון' שמצטרף
לתלמודי התורה של הישיבה הקד' בעיר ,ת"ת עטרת שלמה –מרכז ,ות"ת עטרת שלמה – מערב,
ולשאר תלמודי התורה של הישיבה הקד' בערים בית שמש ,מודיעין עילית ,טלז סטון ,וחריש.
ספורים נפוצה הידיעה בקרב ציבור בני התורה בשכונות צפון הקמת הת"ת החדש מהווה בסיס להעמדת הקהילות התורניות
העיר בפרט ,ובכל קהילות בני התורה בעיר בכלל ,השמועה שעברה באיזור המתעצמות ומתרחבות מאוד בשנים האחרונות ,ויהיה
מפה לאוזן הביאה לעשרות רבות של בקשות להתקבל לכיתה א' בעז"ה תלמוד התורה ובית החינוך המרכזי לציבור בני התורה
בת"ת החדש ,כשמתוכן נבחרו ,ע"י ההנהלה הרוחנית של תלמודי
התורה של הישיבה הקד' ,כשלושים וחמישה תלמידים בלעה"ר תושבי השכונות בצפון העיר.
ייסוד הת"ת החדש נולד ובא בשל הביקוש הרב והצורך האדיר
לכיתה החדשה שתהיה הכיתה הראשונה בת"ת. של ציבור בני התורה להקמת ת"ת לתושבי השכונות ,בשנים
האחרונות השכונות שינו את פניהן וצביונן לחלוטין והאזור
עם סיום הרישום התאספו עשרות מאברכי השכונה הורי מהווה היום אחד האזורים המבוקשים והבולטים בעיר התורה
התלמידים שיחי' ,מייסדי מקום התורה החדש ,בהתרגשות רבה למגורי ציבור משפחות האברכים ועמלי התורה ,עם הפריחה
בראשותו של רבינו ראש הישיבה הגרש"ב שליט"א שנשא את התורנית המרובה ב"ה באזור נוצר צורך מובהק להקמת תלמוד
המשא המרכזי במעמד .עוד השתתפו רבני השכונה הגר"י ליברמן
שליט"א והגרמ"א פינקוס שליט"א ,שנשאו דברים נרגשים תורה נוסף בשכונה.
על השמחה וההתרגשות שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. בשבחם של תלמודי התורה של הישיבה הקד' ,באיכות החינוך
הגרמ"א פינקוס שליט"א אף הביא את ברכתו הנרגשת של והתלמידים שיחי' ,אין צורך להרחיב ,וכבר נודעו לתהילה בכל
המרא דאתרא הגרי"א שוורץ שליט"א למעמד ,באשר נבצר תפוצות קהילות בני התורה בארץ ישראל ,לכן היה זה אך טבעי
ומתבקש שהבקשה והפנייה במשך השנים האחרונות מצידם של
ממנו להשתתף במעמד. רבני השכונות שליט"א להקמת הת"ת החדש עלתה על שולחנו
של רבינו ראש הישיבה הגרש"ב שליט"א ,אשר הכריע עתה
מיותר לציין שהרישום לשנה הבעל"ט הושלם ואין אפשרות שבס"ד הגיע העת להקמת המקום תורה החדש של הישיבה הקד'.
לקבלת תלמידים נוספים ,בימים אלו שוקדים בהנהלת הישיבה הודעת הנהלת הישיבה הקד' על הקמת התלמוד תורה נמסרה
הקד' על הכשרת המבנים כראוי לת"ת של הישיבה הקד' ,כשלצד בכולל המרכזי של הישיבה הקד' בעיר ,כשבתוך שעות וימים
זאת בהנהלה הרוחנית של תלמודי התורה של הישיבה הקד'
עמלים על איתור וגיבוש צוות המחנכים והמלמדים לת"ת כמסורת
התתי"ם של הישיבה הקד' בחינוך ילדי ישראל.
45
חיזוק רב בהיכלי התורה של הישיבה הקד'
בעיר בית שמש במעמדי הכנה והתעוררות
שהתקיימו במהלך חודש אלול
לקראת ימי הדין והרחמים התקיימו כינוסי חיזוק בהיכלי התורה של הישיבה הקד'
בעיר בית שמש לאברכי הכוללים שליט"א לתלמידי הישיבה שיחי' ולילדי התתי"ם
נ"י | רבינו ראש הישיבה הגאון רבי חיים פינשטיין שליט"א במשא המרכזי בישיבת
אור אליעזר :אנחנו מיושבי בית המדרש ולא כל אחד זוכה ,ואנחנו צריכים לדעת
שאנחנו מתעסקים ,איזה זכות עצומה יש לנו ,להתעסק בדברי אביי ובדברי רבא.
זה להתעסק בדברים שהם מפי הגבורה | הכינוסים ננעלו בהתעוררות רבה ובחיזוק
עצום לקראת השנה הבאה
שאנחנו זוכים ללמוד תורה ולעבוד את הקב"ה ,ועלינו לזכור ולדעת חיזוק רב בהיכלי התורה של הישיבה הקד' בעיר בית שמש במעמדי 46
ולהפנים כי אין אושר גדול מזה ואין תכלית בעולם מלבד זה ,ואין הכנה והתעוררות שהתקיימו במהלך חודש אלול לקראת ימי הדין
זכות אמיתית גדולה מזו ,ואשריכם שזכיתם לכך ,להיות צאן קדשים והשנה החדשה הבעל"ט ,בראשות רבינו ראש הישיבה הגאון רבי חיים
שעל הבל פיהם העולם עומד ואי"ה תזכו לעלות מעלה מעלה להיות פינשטיין שליט"א ראשי הכוללים שליט"א ראשי הישיבה שליט"א
ומנהלי הת"ת של הישיבה שליט"א ,בכינוסי החיזוק השתתפו מתלמידי
עבדי ד'. גיל הטף ועד זקני הת"ח היושבים שבת תחכמוני בהיכלי התורה של
הישיבה הקד' בעיר לאמץ כוח ולחזק ידים לקראת השנה הבעל"ט.
לאחר מכן עברו לפני רבינו רה"י שליט"א כל התלמידים במשך הכינוס למאות ילדי שלושת התלמודי תורה של הישיבה הקד',
שעה ארוכה מאוד ,בהם בירך כל אחד ואחד לקראת יום הדין ולקראת התקיים בחצר התלמוד תורה של הישיבה השוכן ברמה א' .שם
התכנסו ובאו כל התלמידים מהתלמודי התורה של הישיבה הקד'
השנה הבאה שתהיה שנה של עלייה בתוי"ש והצלחה בכל. בעיר ,ברמה א' ,רמה ב' ,ורמה ג' .במשך שעה ארוכה שרו התלמידים
שירי הכנה והתעוררות לקראת ימי הדין והרחמים ,כשבמשך שעה
כינוס חיזוק נוסף התקיים בכולל של הישיבה הקד' ברמה ד' ,העומד ארוכה שרו התלמידים ברגש רב 'ותן בנו יצר טוב לעובדך באמת'.
בראשות הגר"מ שלזינגר שליט"א והגר"ע מונק שליט"א ,שם מסר לאחר מכן נשאו דברי חיזוק בפני התלמידים מנהלי התלמודי תורה
רבינו ראש הישיבה הגאון רבי חיים שליט"א שיעור מיוחד בהיכל הרבנים הגאונים שליט"א שעמדו על דרכי החיזוק לקראת יום הדין
הכולל בפני מאות האברכים החשובים שליט"א ,ועמד במשאו בעניני ולקראת השנה הבאה לטובה ,ועל הקבלות אותם ראוי לקבל להתחזק
ובמהות הימים הקדושים מצוותם חובתם ותוקפם ובחובת עבודתינו הן בתורה ביראה בעבודה שבלב ולהתקין עצמינו במידות טובות.
לאחר מכן ,בקשב רב ובהתרוממות נשמע משאו המיוחד של רבינו
וצורת עבודתינו בימים אלו להתקרב אל ד'. ראש הישיבה הגאון רבי חיים שליט"א את המשא המרכזי במעמד,
ועמד בדבריו בהרחבה על מהות ימי הדין והרחמים הממשמשים
לאחר מכן הגיע רבינו ראש הישיבה שליט"א לישיבה לצעירים ובאים ,ומה שמוטל עלינו לעשות ולהכין עצמינו במעשים טובים
של הישיבה הקד' בעיר ,ישיבת 'אור אליעזר' ,שם נשא במשך שעה ובקבלות טובות לזכות בדין ,ולהשתדל להרבות תורה ומעשים לזכות
ארוכה שיחה מיוחדת על דרך ההכנה לראש השנה לעמלי התורה
הזוכים לישב באוהלה של תורה (ראה מסגרת) ובסיום הדברים לחסד ד' עלינ לשנה טובה ומתוקה ועל כל ישראל.
בירך את התלמידים היקרים שיחי' שיזכו לגדול בתורה ויזכו לשנה עוד הרחיב רבינו ראש הישיבה שליט"א בדבריו ,על הזכות המיוחדת
טובה ומתוקה.
הכינוסים ננעלו בהתעוררות עצומה לקראת ימי הדין ובחיזוק
עצום לקראת השנה הבאה בע"ה כשרגש הרושם העז נותר חקוק
בליבות התלמידים.
ששמת חלקינו
מיושבי בית המדרש
מתוך משאו של רבינו ראש הישיבה
הגאון רבי חיים פינשטיין שליט"א
בהיכל ישיבת אור אליעזר
שאף העוונות החמורים שהקורבנות אינם ואנחנו צריכים לדעת במה זכינו. אני רוצה לומר לכם ,אנחנו זוכים לשבת
מכפרים עליהם ,מ"מ דברי תורה מכפרים מצאנו שאת תקיעות השופר תוקעים באוהלה של תורה ,וללמוד את תורת ה',
עליהם ,כמו שמבואר אצל בני עלי שאמרו בבימה ,מדוע דווקא שם? מדוע לא בעמוד ללמוד ולהתעסק בגמרא רש"י תוס',
עליהם חז"ל בזבח ובמנחה אין מתכפרים של החזן? כתוב שהטעם הוא משום בראשונים ובאחרונים .לנו יש את הזכות
אבל מתכפרים בדברי תורה ,וכן בגמ' שבבימה קוראים בתורה בקריאת התורה! הזאת ולא כל אחד זוכה לכך ,ואנחנו מודים
במגילה מבואר שגדול תלמוד תורה יותר והרי בזה ,שהתקיעות צריכים את הצירוף על זה' ,מודים אנחנו לך ששמת חלקינו
הזה של התורה שיצטרף עם הזכות של מיושבי בית המדרש ולא שמת חלקינו
מהקרבת קרבן. התקיעה .גם מצינו בטור שכתב בטעם מה
ונוסף עוד מעלה לנו ,והוא מה שכתוב שקוראים המזמור קודם התקיעות ,כיון מיושבי קרנות'.
בגאון ,שבתורה כל מילה ומילה זו מצווה שיש שם ס"ח תיבות כנגד ס"ח אלפי"ן שיש צריך לדעת שכל מי שלא לומד תורה
בפני עצמה .ואם אחד מתעסק ימים רבים בעשרת הדברות ,והיינו שאנחנו מתפללים הוא בגדר 'יושבי קרנות'! ובכל מה שעושים
במצוות ארבעת המינים ,סוף סוף זה מצווה לפני התקיעה שיעמוד לנו זכות התורה עם בכל העולם הזה אין שום חשיבות ,וכך
אחת ,ובוודאי שלפום צערא אגרא ויש זכות השופר .וזה כבר מבואר בגמ' בסוטה שלמה המלך מלמד אותנו בקהלת 'הבל
על זה שכר עצום ,אבל בתורה כל מילה שהזכות של התורה זה יותר זכות וכוח וזה הבלים אמר קהלת הכל הבל מה יתרון
ומילה יש לה שלימות של מצווה שלימה!, לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש',
וכבר מנה החפץ חיים שבדקה אחת אפשר יותר עליון מזכות מצווה. רבבות אלפים של אנשים בעולם עושים
להספיק לומר מאתיים מילים ,וא"כ מי הנפש החיים (ש"ד פל"א) מביא שלימוד ומתעסקים ,ובונים בניינים ,ואין לזה שום
שלומד ,יכול בדקה אחת ללמוד ולקיים התורה מכפר על הלומד ,ומביא את דברי חשיבות ושום כבוד ,אומר לנו שלמה המלך
הגמ' בסוף מנחות שמי שעוסק בתורה שכל זה 'מה יתרון?' איזה יתרון יש לזה?
מאתיים מצוות. אינו צריך לא עולה ולא מנחה ,אז אנחנו הרי הכל הבל! .ואומרים לנו חז"ל על דברי
ואני רוצה להוסיף ,שזה בכל מילה של שיושבים ולומדים תורה זה בעצמו הכפרה. שלמה' ,בעמלו אין יתרון אבל בעמלה של
תורה ,אבל גם כל סברא בתורה זו מצווה! בהפטרת שבת שובה כתוב 'קחו עימכם תורה יש יתרון' דהיינו ,שאם יושב כאן
וגם כל הבנה בלימוד זו מצווה! וכל עמקות דברים ושובו אל ה'' ,אומר המדרש מה בבית מדרש בחור ומתייגע להבין פשט
וכל תוספת הבנה או קושיה זו מצווה בפני הכוונה קחו עימכם דברים? איזה דברים בתוס' ,זה יותר חשוב ויותר יתרון מכל מה
עצמה ,אם כך הרי אין מספר לזכות של תיקחו? אלא שישראל אומרים לקב"ה שאנשי העולם בכל העולם כולו עושים.
שאין להם מספיק כסף להביא לקורבנות אנחנו מיושבי בית המדרש ולא
הריבוי מצוות שיש בתורה. לכפר עליהם ,אומר להם הקב"ה אין אני כל אחד זוכה ,ואנחנו צריכים לדעת
ואם כן ,החיזוק הכי גדול שיש לנו מבקש ממכם אלא דברים ,תביאו דברי כשאנחנו מתעסקים ,איזו זכות עצומה
להתחזק הוא בתורה! ואתם זוכים ב"ה תורה ,תשובו אל ה' בדברים! .כך מביא שם יש לנו ,להתעסק בדברי אביי ובדברי רבא.
ללמוד ביום וגם בלילה ,ולהתפלל טוב, הנפש החיים ,ומוסיף שם עוד דבר גדול, זה להתעסק בדברים שהם מפי הגבורה!
וממילא החיזוק הכי טוב והקבלה הכי טובה
שלנו הוא לנצל את הזמן לתורה ולתפילה.
47
ונהנג+ישתיו+שרבזל+אתה
ספר תורה ,כשאת האות האחרונה בספר התורה בפסוק 'לעיני כל במשעולי קריית הישיבה הלבושה חג ,הוצאו ספרי התורה מהיכל
ישראל' כותב רבינו ראש הישיבה הגאון רבי בנימין סורוצקין שליט"א. הישיבה הקד' לקבל את פני ספר התורה החדש המובא אל הקודש
משם יצא התהלוכה לכיוון היכל הישיבה הקד' ,ברחובות קריית בהיכל הישיבה ,כשכל העם רוקד בכל עוז בחוצות קריה ,מפזז ומרקד
הישיבה שהוארו וקושטו לכבוד השמחה הגדולה ,כשלמול ספר לכבוד התורה הקדושה ,בראשם רבותינו ראשי ורבני הישיבה שליט"א
התורה רוקדים מאות תלמידי הישיבה במשך שעות ארוכות ברחבת ועימם מאות רבות מתלמידי הישיבה ,בני המשפחה וידידי המשפחה
הישיבה ובראשם רבותינו ראשי ורבני הישיבה שליט"א שהכניסו שיחי' ,במעמד הנרגש והדומע של הכנסת ספר התורה המהודר אשר
את ספר התורה לארון הקודש בהיכל הישיבה בשירת שאו שערים ננדב ,נתרם ונכתב ,לזכותה ולעילוי נשמתה של הצדקנית מרת ברכה
ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד. סרברניק ע"ה.
לאחר הכנסת ספר התורה ,התקיימה בחדר האוכל של הישיבה המעמד האדיר והנרגש התקיים בקריית הישיבה בחודש תמוז
הקד' סעודת המצווה לכבוד התורה בראשות רבותינו ראשי ורבני האחרון ,עם מלאות שנה להסתלקותה של מרת ברכה סרברניק ע"ה
הישיבה שליט"א ובהשתתפות בני המשפחה שיחי' וידידי המשפחה, ביתו של יבלדחט"א רבינו ראש הישיבה הגאון רבי בנימין סורוצקין
ועימם קהל רב שהיסב לשמחה של מצווה לגמרה של תורה ברוב שליט"א ואחותו של רבינו ראש הישיבה הגרש"ב שליט"א ,שנסתלקה
הדר .במהלך האירוע חולק הספר 'ברכת בנימין' שיצא לאור לכבוד לאחר ייסורים קשים ,בכ"ח תמוז תשפ"ה והיא בשנת המ"א לחייה.
המעמד משיעורי רבינו ראש הישיבה הגר"ב שליט"א על מסכת אהלות, ספר התורה הוקדש לישיבה הקד' על ידי בנותיה שתחי' של מרת
הספר המיוחד נערך משיעורים שנמסרו בשיעור הקבוע אשר נוסד ברכה סרברניק ע"ה ,שזכו לתרום את ספר התורה לעילוי נשמת אימן
לע"נ של מרת ברכה ע"ה בכולל המרכזי של הישיבה הקד' בירושלים. ע"ה למקום התורה עליו מסרה את נפשה -הישיבה הקד' ובניה-
את המשא המרכזי בסעודת המצווה נשא רבינו ראש הישיבה עליהם נתנה את כל כולה במשך שנים רבות מאוד ,בהתמסרות עצומה
הגאון רבי בנימין סורוצקין שליט"א .בדבריו הזכיר כי לתורה שבכתב ובהקרבה גדולה ומתוך הזדככות בייסורים קשים ומרים ,ובוודאי
היו ב' ארונות ,היה ארון בתוך אוהל מועד והיה ארון בו היו מונחים זכות התורה עומדת לה ותעמוד לעילוי נשמתה וזכות לנצח נצחים.
מעמד סיום כתיבת האותיות התקיים לאחר תפילת מנחה במשרדי
שברי הלוחות ,שהיה יוצא למלחמה. הישיבה שבקריה משעות אחר הצהרים ,שם סיימו בני המשפחה
אמנם מלבד זה היה לכלל ישראל ארון לתורה נוסף ,וזה מבואר שיחי' וידידי המשפחה את כתיבת אותיות ספר התורה לשם קדושת
48
כויהאי+ואל+נורעהוז
התורה מהישיבה הקדושה ,שזה היה ביתה של מרת ברכה ע"ה ושל במעשה שהיה עם רבינו סעדיה גאון שאמר לנדיב אחד שתרם
הבנות היקרות שתחי' ,שהישיבה הקד' היא ביתן .ואהבת התורה לישיבה שלו ארון קודש ,ואמר לו יש תורה שבכתב ויש תורה שבעל
הזו הגיעה מהבית הגדול בו היא גדלה ,ששם היא ינקה את זה ,הבית פה ,ושווה לך לתרום את הארון קודש של התורה שבעל פה ,והארון
הזה הוא בית המדרש של החכמים ,ושווה לך לתרום את כספך לארון
שבו נושמים אהבת תורה! הקודש של תורה שבעל פה .כי כמו שלתורה שבכתב צריך לייחד
עוד הוסיף להודות ,לאחד ומיוחד החפץ בעילום שמו שיחי' ,שיש מקום משלה ,כך גם התורה שבעל פה גם היא צריכה ייחוד מקום,
לו זכות ושותפות בעצם בניין הישיבה הקד' בשורשיה וביסודותיה,
ובמהלך השבעה הביע את רצונו לתרום את ספר התורה ,והוא נתן וזה הארון של התורה שבעל פה.
לבנות היקרות שתחי' בקניין את ספר התורה שיתרמו לעילוי נשמתה כתוב בפסוק "זאת התורה אדם כי ימות באוהל" ואמר ריש לקיש
אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה ,וזה נאמר על
למקום התורה הקדוש והנורא הזה. תורה שבעל פה .ולכאורה לא מובן כיצד שייך לכאן האוהל? והתשובה
הוא הוסיף וציטט בדבריו ממכתבו של הגאון רבי משה גולדשטיין היא ,כי אוהל הוא מחיצה! ובשביל להמית עצמו על התורה ,צריך
שליט"א ר"י איילת השחר לבני המשפחה שיחי' בו כתב" ,עומק עניין להיבדל ,לעשות מחיצה המבדלת ולהבדיל בינו לבין העולם .וזה
כתיבת ספר תורה הוא האפשרות להפוך חפץ גשמי למהות רוחנית בא לביטוי מעשי בישיבה של תלמידים שלומדים תורה שבעל פה!.
קדושה ביותר ,וזה גם תמצית חיי האדם בעוה"ז להפכם לחיי עולם אנחנו מכניסים היום ספר תורה ,שזה תורה שבכתב ,אבל אנחנו
מכניסים אותו בתוך האוהל ,לא רק באוהל הארון ,אלא באוהל של
נצחי ,והכח לזה מצוי במחשבת האדם ,ובקדושתו". התורה שבעל פה .הארון של ספר תורה זה בחינה של 'סוף הקדושה
אשריכם שזכיתם להוסיף זכות מופלאה זו לעילוי נשמת המנוחה לצאת' .וזה מיוחד עכשיו בהכנסת ספר התורה לישיבה ,שהוא לא רק
הצדקנית ע"ה ,שכל ימיה הפכה יסורי עולם הזה לקדושת האמונה נמצא בארון של תורה שבכתב ,אלא גם בתוך הארון של התורה שבעל
התמימה ,ובוודאי תשמח בגן עדן בזאת .ויהא רעוא שתזכו כולכם פה ,ואני מקווה שיהיה זה לסגולה נפלאה לבתי ע"ה ולעילוי נשמתה.
הרב יהודה סרברניק שליט"א ,מנכ"ל הישיבה ומוסדותיה ,נשא
לשמחת התורה לאורך ימים ,עמו"ש. דברים נרגשים בשם בני המשפחה ,ואמר בדבריו ,כי הנהוג הוא
המעמד המרומם ננעל בשעות הלילה המאוחרות לאחר שירה שמוציאים את ספר התורה מבית כותבי הספר ,ולא בכדי יצא ספר
וריקודים ולקול השמחה הגדולה שנשמעה למרחקים -שישו ושמחו
בשמחת תורה ,שישו איתה העמלים בה.
49
ביני עמודי
סיקור קצר על פריחת הישיבה הקד'
וגידולה ,ועל המתרחש בין כותלי היכליה
רבינו ראש הישיבה הגאון רבי שלום בער שליט"א ,וכן ר"י מאור עוד אבנך
התלמוד וחבר מועצגה"ת הגאון הגדול רבי אברהם יצחק
קוק שליט"א ,רבני השכונה הגרש"צ רוזנבלט שליט"א והגר"א במהלך חודש תמוז לקראת זמן אלול ,התקיים בראשות רבותינו
ברוידא שליט"א ,וראש ראשי הישיבה שליט"א
הישיבה מורינו הגאון רבי 'מעמד היסוד' לישיבה
אברהם יצחק קוק שליט"א. לצעירים שע"י הישיבה הקד'
מרנן ורבנן שליט"א עמדו בשכונת אחיסמך בעיר לוד.
בדבריהם על חשיבות הישיבה נפתחה בסייעתא
ומעלת ייסוד מקום התורה דשמיא מרובה בזמן אלול
החשוב הזה ,שיהווה בע"ה (ראה כתבה נרחבת).
תל תלפיות להעמדת בכנס הייסוד שהתקיים
תלמידים שלמים ומצוינים בראשות רבותינו ראשי
בתורה וביראת שמים, הישיבה שליט"א ,השתתפו
והוסיפו להרבות בהודי' רבני שכונת אחיסמך וכן רבני
לקב"ה על הסייעתא דשמיא העיר רחובות ,מנהלי תלמודי
המיוחדת שזכה מקום תורה התורה והורי התלמידים
זה כבר מראשיתו ובע"ה כן שיחי' .במעמד נשאו דברים
יתן ה' וכן יוסיף. נרגשים רבינו ראש הישיבה
הגאון רבי חיים שליט"א ,רבינו ראש הישיבה הגר"ח שליט"א במשא המרכזי בכנס ייסוד הישיבה באחיסמך
אין לך בן חורין אלא שיחי' ,בני הישיבה שיחי' שמחו וחגגו ונתן לנו את תורתו
יחד עימו בשמחה לגומרה של תורה,
מי שעוסק בתורה בראשות ראשי ורבני הישיבה הקד' לקראת סיום זמן קיץ התקיים
בישיבה לצעירים של הישיבה הקד'
זמן קיץ ננעל בסיום תקופת שליט"א. בעיר ביתר עילית מעמד סיום הש"ס
החזרות על כל הנלמד במסכת שנלמד ע"י אחד מחשובי התלמידים
קידושין .בזמן אלול למדו בישיבה
הקד' סוגיית 'עבדים' .ובתחילת
זמן חורף התחילו בס"ד ללמוד
בישיבה הקד' מסכת בבא קמא.
בהיכלי הכוללים שע"י הישיבה
הקד' התחילו בתחילת זמן
חורף בס"ד בלימוד סוגיית 'אישו
משום חיציו' שבפרק כיצד הרגל
במסכת ב"ק .ובהיכלי הישיבות
לצעירים שע"י הישיבה הקד'
ימשיכו בלימוד מסכת גיטין.
ריקודי השמחה לכבוד התורה בהיכל הישיבה
50ביני עמודי
The words you are searching are inside this book. To get more targeted content, please make full-text search by clicking here.
ישיבת עטרת שלמה
Discover the best professional documents and content resources in AnyFlip Document Base.
Search