תוכן דבר המערכת
עמ' :4לא פסקה ישיבה: תלמידים ,מעמידה – ועוד תעמיד כהנה למען ידעו דורותיכם
שיחה במעונו של מרן ראש וכהנה בס"ד.
הישיבה הגאון רבי דב לנדו גליון זה אותו נוטלים אתם כעת
⋅⋅⋅ בידכם ,בחינת "מתוך שלא לשמה בא
שליט"א "כל האזרח בישראל ישבו בסוכות -
מלמד שכל ישראל ראוים לישב בסוכה לשמה" יש בו.
עמ' :12סלבודקה – אות
היא לדורותם! שיחה במעונו אחת" (סוכה כז,א). הורתו ולידתו ,במסגרת ההכנות
של מרן ראש הישיבה הגאון לקראת המעמד הגדול "לדורותם",
רבי משה הלל הירש שליט"א הלב נרגש לקראת ההתכנסות הגדולה. כאשר זכינו להורמנא מאת רבותינו ,מרנן
על רובנו חלפו שנים מאז פקדנו את ראשי ורבני הישיבה שליט"א ,שפתחו
עמ' :21לדורותם :סדרי ההיכל ברחוב הרב שר בפעם האחרונה. דלתות ביתם וליבם באופן נדיר ,ודלו
המעמד הגדול הערכים שספגנו ,סולם הקדימויות מאוצרותיהם טובות זכרונות ,דברי
וסדר העדיפויות שנוצא אצלנו – עדיין הימים ותולדות הישיבה לדורותיה ,לצד
עמ' :22ואהבת את ד' מובילים ומנחים אותנו ,אך הלב עדיין חבר מחשובי בוגרי הישיבה שליט"א,
אלוקיך :שיח רוממות וזכרונות כמה לחוות ,לחזות בנועם .להביט בהדר שחלקו עמנו מתולדותיהם וזכרונותיהם
מאת מורנו המשגיח הגה"צ רבי בדמויות ההוד של מרנן ראשי הישיבה מאויר הפסגות של ממלכת כנסת ישראל,
שליט"א ,לשמוע את השיח ,ללמוד את אלופיה וגאוניה נבג"מ ,ולהבדיל בין
אברהם פולק שליט"א
הסוגיה – תרתי משמע. החיים לחיים – אלו שעמנו לאוי"ט.
עמ' :28חיי עולם נטעו
בתוכנו :מזכרונותיו של הגאון לו רק יכולנו ,מביאים היינו את כל כאמור ,זו היתה מטרתו הראשונית
בוגרי הישיבה ומכנסים אותם תחת של הוצאת גליון זה .אלא שאדהכי והכי,
רבי יהודה סילמן שליט"א צילה ,למרגלות הבנין בעל הגג המשושה. ותוך כדי עריכת הגליון והתקנתו לדפוס,
אופציות מעין אלו גם נשקלו בימי ההיגוי נגלה עלינו אור חדש .דומה ,כי מעולם
עמ' :34תורה חוזרת על הראשונים .אלא שלשמחתנו ,שום דרך לא נפרשה יריעה כה מרתקת ובהירה
אכסניא שלה :הגאון רבי טכנית לא נמצאה לכנס באופן מכובד, לדמותה של הישיבה ,עם דגש מיוחד על
אליעזר רוז שליט"א ,על למעלה משלשת אלפים בוגרים ,כולם יחודיותה של סלבודקה – זו שבליטא ,וזו
אהובים כולם ברורים ,ומשכך ,נשכר שבבני ברק ,וחוט השני הקושר ביניהן.
תולדות אביו רבי שמואל יעקב אולם יעודי ,מהבודדים בארץ המסוגלים
זצ"ל ,מליטא ועד בני ברק הזמן גרמא ,והגליון רואה אור לקראת
להכיל כמו שכזו בלעה"ר. מעמד ההוד "לדורותם" .מעבר למשמעות
עמ' :40קמח ותורה: הבסיסית של שם זה ,של התכנסות דורות
מאחורי הקלעים ,עם מנהל ובכן ,עולו ואיתכנשו ,באהבת רעים מפעימה (בין המוזמנים ישנם נכדים
הישיבה הרב ישראל ברודז'ק קדומים ,ותשב כל כנסת ישראל בסוכה וזקניהם!) ,הרי שהמשמעות העמוקה
אחת ,לחזק ולהקים סוכה לבל תהי נופלת יותר מצביעה על סלבודקה באשר היא,
הי"ו מסורת שנות דור .מעטים הם היכלי
ח"ו ,לגדלה ,לפארה ולרוממה. התורה בעולם ,אשר מאחוריהם מסורת
עמ' :46קל להיות דורות כה ותיקה ,שורשית ומלאת הוד.
סלבודק'ער? זעירא דמן חבריא מועדים לשמחה מסורת שהעמידה אלפי אלפים של
הועדה המכינה
בס"ד ,תשרי תשפ"ג
הרינו מתכבדים להזמין בזה
את כלל ציבור אברכי הכולל
ובוגרי הישיבה לדורותיה שיח'
לשמחת בית השואבה
שתתקיים בס"ד
ביום רביעי ,ב' דחומה"ס ,י"ז בתשרי תשפ"ג
לאחר תפילת מעריב
תפילת מעריב בשעה 7:30
בברכת גמר חתימה טובה ומועדים לשמחה
הנהלת הישיבה
עיצוב גרפי ועימוד :שיע ברים | סטודיו אורגינל | 052-7167080 2קורא הדורות
◄ בגליון מוזכרים פסוקים ודברים שבקדושה ,יש לנהוג בו מנהג כבוד ,ולגונזו ►
הכזבמונדת
ְּכֶנ ֶס+ת ִי ְ ָׂשר ֵאל
ְק+ר ּו ָאה ִּבְנ ִעי ָמ+ה
אליכם בני ישיבתנו הקדושה
חניכיה ובוגריה לדורותם
נקרא בקריאה של חיבה
לכבד ולהתכבד ,וליטול חלק במעמד הגדול
'לדורות+ם'
ועידת כנסת ישרא_ל ס_לבודקה _לדורותיה
בסימן הכרת הטוב לרבותינו ראשי הישיבה שליט"א
וחיזוק בדק בית תלמודנו ,ישיבת כנסת ישראל המעטירה
המעמד יתקיים אי"ה
ביום ראשון ,כ"ח בתשרי תשפ"ג
במשכן האירועים "אווניו" קרית שדה התעופה – לוד
(לוח זמנים וסדרי האירוע – בעמוד )21
מערך הסעות נרחב מכל רחבי הארץ יעמוד לטובת משתתפי המעמד
בברכה ורגשי ידידות
הועדה המכינה הנהלת הישיבה
קורא הדורות 3
4קורא הדורות
כי יש לכך חשיבות מרובה ותועלת עצומה לעורר באחד מערבי חודש אלול ,כשאווירת יום הדין
את בוגרי הישיבה לקראת המעמד הגדול ,ולנטוע מרחפת ,הניח מורנו ראש הישיבה הגאון רבי דב
בהם רגש קדומים ,מאותם ימים שכבר חלפו ואינם. לנדו שליט"א את כל סדרי יומו הקפדניים הצידה.
הוא ביקש מהחברותא שידחה את הלימוד המשותף
תשובתו של ראש הישיבה הדהימה את הנוכחים: לשעה אחרת ,והכין עצמו למטרה הנעלה שהוא
"כל מה שאפשר לעשות כדי לסייע לראש הישיבה רואה לנגד עיניו :לעמוד לצד רעו הגדול ,מורנו ראש
הישיבה הגאון רבי משה הלל הירש שליט"א אשר
בהחזקת הישיבה ,הריני מוכן ומזומן!" עול הישיבה הכבד מונח על כתפו ,ולקראת מעמד
רק בוגר סלבודקה ,מי שלמד בישיבה וחסה בצל הכנסיה הגדולה "לדורותם".
גאוניה ,יבין את משמעותה של התשובה וההסכמה.
חניכי הישיבה יודעים היטב את עיתותיו המדוקדקות עוד קודם לכן ,ביקשו מספר תלמידי חכמים מרבני
של ראש הישיבה שליט"א ,את סדר יומו הקפדני, הישיבה ,יחד עם חברי הוועדה המכינה ,להיכנס
המורכב מחברותות ושיעורים ,ונסוב סביב תורה, למעונו כדי לשמוע זיכרונות מימים מקדם .הם הסבירו
קורא הדורות 5
ועוד פעם תורה ,ורק תורה .ואת כל זאת הניח רבינו שליט"א
לשעה ארוכה ,כדי לתת משלו ,מהדבר היקר לו ביותר ,הזמן,
לסייע להחזקת הישיבה הקדושה.
וכך ,לשעה שלימה נסגרו כרכי הרשב"א והחזון איש הבלויים,
ממרכז השולחן הסגפני הוסטו הקצות החושן ורבי עקיבא אייגר,
כאשר מורנו הגאון רבי דב שליט"א מעניק למתאספים הצצה
נדירה לימים טמירים ,עת הגיע ללמוד בכולל שע"י הישיבה,
ולאחר מכן כשהחל למסור בה שיעורים ,כשהוא שוזר מיניה
וביה את מעלותיה של ישיבת סלבודקה בימינו.
אנו מגישים את הדברים קרוב ככל שאפשר לצורת ונוסח
אמירתם ,כשטעם והוד זקנים חופף עליהם ,לשעה ולדורות.
על שלשה דברים
■ברשות ראש הישיבה :התלמידים מבקשים לנצל את הימים מורנו רה"י הגר"ע זקס זצוק"ל
המרוממים ,שכולם מתגבשים לחטיבה אחת לכנס בוגרים עם יבלח"ט מורנו רה"י הגר"ד שליט"א
היסטורי ,כדי לשמוע מראש הישיבה זיכרונות ומחשבות
מרנן הגר"ב רוזנברג זצוק"ל
מההיסטוריה של הישיבה הקדושה. עם יבלח"ט הגר"ד לנדו שליט"א
לכבוד האירוע ,נגיד דברים ,לא חדשים ,אבל דברים שהם 6קורא הדורות
מאפיינים את הישיבה .הדברים שדרכם אני רואה את הישיבה,
דברים יסודיים.
נקודה אחת ,למרות שיש ר"מים שונים בישיבה ,ולכל אחד
דרך אחרת ,המכנה המשותף שכולם ביקשו את האמת .כל אחד
חותר לאמת .אומרים פלפול גם ,זה נכון ,אבל בקשת האמת זה
היסוד .זה חושב ככה וזה חושב ככה ,אבל זו הרוח .חידושים
זה דבר טוב ,מי שאומר חידושים הוא נהנה ,אבל מחפשים את
האמת .כמו שהחזון איש מגדיר שחידוש הוא לברר מה שהיה
סתום .זו המטרה .זה דבר אחד ,ולדעתי הוא דבר די חשוב.
דבר שני שיש בישיבה: מרנן ראשי הישיבה שליט"א
בדרך כלל ,כל אדם יש
לו רצון לכבוד .בישיבה
חיפשו צניעות .ראו אצל
ראש הישיבה רבי מרדכי
שולמן ,שהיה מאופיין
בצניעות .כמה שפחות
להתבלט .בולט זה מפריע.
סלדו מכבוד .בוודאי שיש
מנהגים של כבוד שאם לא
מכבדים כך זה כבר ביזיון,
אבל מעבר לזה -כלום.
■אולי יתכן לומר,
שהדבר הראשון -
חיפוש האמת ,גורם
לדבר השני -לבריחה
מן הכבוד שהוא היפך
האמת?
יכול להיות ,אני לא
מתנגד...
כן ,חשוב מאוד .גם בדור הקודם ,היה את המשגיח רבי משה דבר שלישי שיש בישיבה :חיים של יושר .שהכל יהיה ביושר,
טיקוצ'ינסקי ,הוא חידש לנו במוסר של כבוד בין בני האדם. ישר מאוד .כמה שמצליחים ,מחפשים לנהוג ביושר.
אספר לכם .הוא היה ש"ץ במוסף של ראש השנה .הוא היה ועוד דבר שקשור למה שאמרנו קודם :נוהגים כבוד אחד בשני.
אומר בשקט את הקטע מ'ואנחנו כורעים' עד הסוף .אחרי התפילה לא לזלזל .לכבד.
אמרתי לו ,שלדעתי אם זה חלק מחזרת הש"ץ ,צריכים להגיד
את זה בקול .למרות שהוא נהג ככה שנים רבות ,הוא לא נכנס נהגו כבוד זה בזה
בכלל לדיון ,וכבר למחרת שינה את מנהגו והתחיל לומר בקול.
■בעולם הישיבות שואלים במה זכו בישיבת סלבודקה שיש
זו הייתה ענווה מיוחדת. כאלו יחסי חיבה ורעות בין ראשי הישיבות ,מאז ומעולם –
להורות נתן בלבו ועד היום לאוי"ט ,מה שאיננו מובן מאליו תמיד.
אחד מבני המשפחה של ראש הישיבה שליט"א נזכר" :בשנת אולי זה קשור עם הדברים הקודמים שאמרנו .לתת כבוד .לא
תש"מ ראש הישיבה שליט"א שבר את הרגל ,והיו צריכים ללכת כבוד מלאכותי .אני לא יודע לגמרי מאיפה זה נובע .כי בזמן
לביקורות בתל השומר .הראש ישיבה הלך ארבע או חמש פעמים שרבי מרדכי היה ראש ישיבה הוא היה לבד ראש ישיבה .אחר
לביקורת ,וכל פעם רבי משה הגיע יחד עם הראש ישיבה .הוא כך היה את ראש הישיבה שהיה גברא רבא ,רבי ברוך (רוזנברג)
ממש דחף את את התור שיתנו לראש ישיבה להתקדם ,כשהוא
זצ"ל .הוא היה ראש ישיבה בפני עצמו.
מסביר ש'יש פה בן אדם שכל דקה שלו חשובה מאוד'".
אני זוכר שהוא היה אומר שיעור ,וכאשר התחלנו להגיד גם
ראש הישיבה נזכר ומחייך" :זה רבי משה .הרוח הטובה הייתה שיעורים ,הוא אמר 'זה לא בסדר שאת השיעורים שלי מדפיסים,
תמיד".
ואת שלכם לא' .זה היה רבי ברוך .היה יחס של כבוד ,הערכה.
אחד התלמידים מספר שפעם רבי ברוך זצ"ל מסר שיעור
כללי ,וכדי להבין אותו היה צריך להשתתף בשיעור הקודם שבו ■יש סיפור על רבי ברוך ,שפעם הייתה הכנסת ספר תורה
הונחו היסודות .התלמיד ,שנעדר מהשיעור הקודם ,הגיע לשאול לפני שבועות להיכל הישיבה ,ועמדו לקרוא בספר תורה החדש
מחוסר הבנה" .רבי ברוך מיד הבין שלא הייתי בשיעור הקודם, בחג .רבי ברוך היה ראש הישיבה ,ואחריו בסדר ההנהגה
והתחיל להסביר לי ברכות ובנעימות את הכל ,אני זוכר את זה בישיבה היה רבי עמרם זקס .משכך ,היה הנוהג שרבי ברוך
מקבל שלישי ורבי עמרם מקבל מפטיר .רבי ברוך אמר אז
עד היום" – העיד. שבגלל שרבי עמרם התעסק הרבה עם הספר תורה ,לא הוגן
שיתנו לו את העלייה הראשונה .הוא ביקש שיתנו לרבי עמרם
"זה חשוב מאוד ,חשוב מאוד" מטעים מורנו ראש הישיבה
שליט"א" ,להסביר בהרגשה טובה ,בנעימות". שלישי ,והוא יקבל את המפטיר"..
תלמיד מהימים ההם נזכר עוד" :הראש ישיבה רבי מרדכי ,היה (ראש הישיבה מהנהן בחיוב ,ומפטיר)" :זה רבי ברוך"!
קורא לעובדי המטבח בכינויי כבוד :ר' פסח ,ר' שמעון ,למרות
שהיו עובדי מטבח .זה נתן הרגשה שככה צריכים להתנהג לעובד ■לא מעט בוגרים מהישיבה מספרים ,שכל פעם שעולה
איזה דיון בין-אישי ,אם זה במשפחה או עם שכנים ,תמיד
מבוגר". עולה לנגד העיניים ההתנהלות של צוות הישיבה ,ומבקשים
ראש הישיבה מאשר את העובדה .לאחר מכן עובר לדבר על להעתיק את הכבוד והאחווה.
נושא מהותי ,החלב והדם של סלבודקה:
מורנו רה"י שליט"א במסירת שיעור בישיבה
קורא הדורות 7
■האם כבר מיסוד הישיבה למדו 'סוגיות' ,או שבהתחלה מרן הגר"י אברמסקי זצוק"ל עם יבלח"ט מורנו רה"י הגאון רבי דב שליט"א
למדו על סדר דפי המסכת?
"נזכיר עוד דבר חשוב בישיבה :דקדוק הדין .זה דבר בעל חשיבות
אני חושב ששיטת הסוגיות גם היא מרבי נתן .אני לא זוכר עצומה וגדולה מאוד".
איך בדיוק היה קודם .זה היה תהליך ,השתנו דברים באמצע.
■איך זה התחיל?
■מה היה קצב הלימוד אז?
רבי נתן שולמן הכניס את זה לישיבה בצורה מיוחדת .הוא
בתור בחור ,עוד לפני שבאתי לסלבודקה כאברך ,למדתי גיטין היה חי את זה מאוד מאוד .היו לי שיחות איתו מפעם לפעם
מאלול עד פסח את כל המסכת .הנייר של הדף גמרא היה חלש
יותר מהנייר של היום ,ובפסח כבר לא נשאר נייר אחד שלם. בעניין .זה היה בנפשו".
הכל נקרע .היינו מדברים בלימוד עם הגאון רבי יעקב אדלשטיין
'שיטה מקובצת'...
זצוק"ל ,הוא היה חצי 'משיב'.
אנו מבקשים לברר:
■בישיבה סיפרו על הגאון רבי ישראל יצחק קלמנוביץ
שלמד 'זיקה' שלושה חודשים ,ואחר כך הישיבה שלחה ■כאשר הראש ישיבה הגיע לישיבה ,לכולל ,האברכים
והבחורים למדו יחד או לחוד?
אותו לבית הבראה.
כמעט לא הייתי בכולל .למדתי בישיבה .היה לי חברותא בישיבה,
מסתמא היו עוד דברים שהחלישו אותו ,גם התפילות למדנו לבד בעצמנו .יש לי כתבים מאז .עברנו על כל מוקצה,
הארוכות .אני זוכר אותו מהשנים ההן ,דיברנו בלימוד. כל הרמב"ן והמלחמות .בכתבים אני מזכיר דברים בשם החזון
איש וכותב 'הכ"מ' (הריני כפרת משכבו) זו הייתה שנת האבל.
למדתי אז גם פרק 'אלו טריפות' .אחר כך החברותא לקח אותי הלימוד היה יסודי .היתה לי חברותא נוספת עם רבי משה יהודה
לבית המטבחיים לראות את הבדיקות .נסענו לבית המטבחיים. שלזינגר (כיום ראש ישיבת קול תורה) למדנו יחד גמרות כסדר.
ראינו בדיקת ריאה .את השחיטה היה קשה לי לראות .פעם
הוא הביא לי הביתה ראש של בהמה אחרי השחיטה ,הרבנית
לא כל כך שמחה...
עוד דבר אני זוכר ,בשנת תשי"ט נפטרה הרבנית שר ,למדנו
אז טהרות שנה שלמה.
■מתי ראש הישיבה שליט"א התחיל להגיד שיעורים?
בשנת תשכ"ד ,רבי ברוך ביקש שאני אתחיל למסור חבורות.
בהתחלה מסרתי בימי שני רביעי ושישי ,בשעה תשע בבוקר.
אחד פעם טען לי 'אתה שיטה מקובצת ,אומר עוד 'ראשון',
ועוד 'ראשון' ,הרשב"א אומר ככה ,וזה אומר ככה'.
■פעם אמרו לרבי נתן שולמן ,שהשיעורים של ראש
הישיבה שליט"א קשים ,ואולי לא לכולם יש תועלת...
כן...
■ורבי נתן אמר – כך מספרים – שבארמון של רוטשילד
לא מדברים על פרוטות...
אוי ואבוי ,עכשיו אני אצטרך ללמוד יותר מוסר...
בית שמגדלין בו תורה
■הישיבה היום לא נראית כמו סלבודקה של ליטא .כשהראש
הישיבה הגיע לישיבה ,היא הייתה נראית כמו היום או יותר
כמו בליטא?
כבר אז היו בחורים ירושלמים ,קבוצה מופלגת מאוד ,היו שם
רבי יהודה טרגר ,רבי יוסף חיים בלוי שהיה רב של אשקלון ,רבי
עזריאל אוירבך ,רבי אברהם דב אוירבך ,רבי יצחק זילברשטיין,
רבי אפרים ננקנסקי ,הם היו בחורים ירושלמים מוכשרים מאוד.
■לראש ישיבה יש שטיק'ל תורה ידוע על 'מחמץ אחר
מחמץ' .בישיבה מספרים שרבי יחזקאל אברמסקי טען טענה
8קורא הדורות
מורנו רה"י שליט"א בשיחה לגליון 'קורא הדורות' .לצידו יושב בנו הגאון רבי יוסי שליט"א,
כן נראים מסביב השולחן הרבנים הגאונים רבי יחיאל נדל ,רבי שלמה שוורץ ,רבי יוסף ספראי ורבי משה גרוסמן שליט"א
שהיו אצלו יודעים יותר טוב ,אני הייתי רק קצת... כנגד הדברים מתוספות ,אבל יש לזה תשובה מגמרא אחרת.
מספרים ,שראש הישיבה שמע מרבי חצק'ל את הטענה ,שתק,
"הקדמה לכולל" ולא השיב מהגמרא למרות שזכר את הגמרא בשעת מעשה.
■אחוז האברכים בוגרי הישיבה שנשארו בלימוד אחרי נו ,פשיטא...
החתונה -הוא גבוה מהרבה ישיבות .מה הסיבה לזה?
■לרבי יחזקאל היה קשר רצוף עם הבחורים בישיבה?
אגיד לכם מה אני חושב .פה בישיבה יש בנוסף מעלה מיוחדת
מאד :לימוד של דרישת האמת ובקשתה ,כל אחד לפי אורח לימודו, למי שהיה חוש לדבר איתו בלימוד -עשה את זה ,והיו כאלו.
ולא כעין מכשיר לחידוש חידושים (יהיו הטובים ביותר) -והוא
הבסיס הטוב ללימוד בכולל ,ששם אין תועלת רק ללימוד יסודי ■יש תיאורים מרתקים איך הרב אברמסקי היה מגיע למסירת
מבקש האמת ,ובשביל להגיע אחר כך לכולל ,זה הרגל יותר טוב השיעור כל שבוע ,וראש הישיבה והמשגיח היו עומדים לקבל
את פניו כשהיה יורד מהרכב שהביא אותו מבית וגן .המשגיח
כמו שלומדים פה בישיבה. רבי משה דאג שלא יפתחו שום חלון בשעת מסירת השיעור
■הראש ישיבה התבטא פעם שיש מעלה לדרך זו ויש מעלה של רבי חצק'ל ,כי הרוח מאוד הפריעה לו.
לדרך זו...
נכון ,היו מכבדים אותו מאוד .המשגיח רבי משה היה עוסק
נכון ,אני לא אומר שאין מעלה בישיבות .לא באתי להגיד בזה הרבה .הרי הרב אברמסקי עוד הספיד את רבי חיים בריסק,
ביקורת .אבל בשביל להגיע אחר כך לכולל ,זה הרגל יותר טוב למרות שהיה צעיר מאוד .היו לו הרבה סיפורים מרבי חיים.
כמו שלומדים פה בישיבה. סיפורים מאוד מעניינים.
••• ■למרן החזון איש היה קשר מיוחד עם הישיבה?
בסיום השיחה הביע ראש הישיבה שליט"א את תודתו הבחורים הלכו אליו .חלק מהבחורים .רבי יעקב מייזליש היה
למתאספים ,וציין כי גם עבורו הייתה בכך תועלת להיזכר בימים שם הרבה.
ראשונים .ראש הישיבה בירך את העוסקים במלאכה לקראת
האירוע ההיסטורי שיעלה בידם רצונם הטוב ,לטובת הישיבה ■הוא הגיע לבקר בישיבה?
ראשיה ותלמידיה. בוודאי .בהנחת אבן הפינה ,ובעוד הזדמנויות .הוא אמר איזו
הגדרה על הבחורים בישיבה ,אני כבר לא זוכר .הגדרה חיובית.
קורא הדורות 9 למרות שהחזון איש היה מבקר גדול מאוד למי שיודע .אבל אלו
כידוע עומד להתקיים אחר חג הסוכות
הבעל"ט הכנס הגדול "לדורותם"
אין צורך להאריך בחשיבותו ורוב תועלתו
של כנס גדול זה למען ביסוס המשכיותה
והתפתחותה של הישיבה .הדברים ברורים
ומוכרים.
וכתלמידי וחניכי הישיבה לשעבר
שקיבלתם כה רבות במשך השנים שהייתם
בה מכל הבחינות ,ודאי חשים אתם את
חובתכם הגדולה להכיר טובה עבור כל מה
שקיבלתם כאן.
ובייחוד הכרת הטוב העמוקה שהנכם
חייבים לראש הישיבה מורנו הגאון הגדול
מוהר"ר משה הלל הירש שליט"א ,אשר
בכל לב ונפש ובהתמסרות נפלאה עשה כה
רבות למענכם בכל העניינים ,ומה רב העול
הנכבד המוטל עליו למען המשך קיומה
של הישיבה בגשם וברוח.
תקוותי כי תשתתפו בכנס ובכל המשתמע
ממנו בכל יכולתכם בלב ונפש חפצה.
יתן השם ותבורכו כולכם בכל מילי דמיטב
נחת ובריאות לאוי"ט
10קורא הדורות
ְבּ ִה ְת ַא ֵסּף ָרא ֵ ׁשי ָעם
מועצת העיר קרית יערים – טלז סטון
חברי המועצה ובני העיר
שולחים את ברכתם והערכתם לישיבה המפוארת
והגדולה
כנסת ישראל – סלבודקה ,בני ברק
ולעומדים בראשה ,מרנן ורבנן מוסרי התורה
ומעתיקי השמועה
הגאון הגדול רבי דב לנדו שליט"א
הגאון הגדול רבי משה הלל הירש שליט"א
המשגיח הגה"צ רבי אברהם פולק שליט"א
ואיתם עמם רבני הישיבה הגאונים שליט"א
מן הבאר הזאת השקו כל העדרים מים,
ועוד י ְַׁשקּו כהנה וכהנה
ויאריכו ימים על ממלכתם ובעבודת הקודש
לאורך ימים ושנים טובים
כעתירת המברכים בכל לב
יצחק רביץ ראש המועצה
קורא הדורות 11
12קורא הדורות
קורא הדורות 13
דזכי דגלי לדרעיה נפל נהורא בגילויים אישיים על דרכו של ראש לקראת כינוס הבוגרים 'לדורותם' ,נכנסנו אל מעונו של מורנו
הישיבה ,ידיעות שיש בהן בכדי לקבל תמונה על הדרך אותה ראש הישיבה הגאון רבי משה הלל הירש שליט"א ,לנצל את
עשה מורנו ראש הישיבה שליט"א משממת אמריקה עד ישיבה ההזדמנות ובהורמנא לשוח וללמוד על 'סלבודקה' -משנתה
ומהותה .והיינו אומרים ,שאילו לא היה בא לעולם כינוס הבוגרים
בראש ממלכת התורה כנסת ישראל.
מרנן ראשי הישיבה ,הגר''י אברמסקי זצוק''ל
'רק תורה' במדבר ארה"ב עם יבלחט''א מורנו הגרמ''ה הירש שליט''א
■ראשית כל דבר ,נרצה לשמוע על הדרך שהראש ישיבה מורנו רה"י שליט"א מתברך עם שובו מחו"ל,
שליט"א עשה משממת ניו-יורק של אותם הימים עד כבשונה ממורנו ראש הישיבה הגאון רבי עמרם זקס זצוק"ל
של סלבודקה ,דרך בית מדרשו של מרן הגאון רבי אהרן
מרנן ראשי הישיבה שליט"א
קוטלר זצ"ל.
אלא בשביל האוצרות להם נחשפנו בשיחה זו – דיינו.
צריך לדעת שניו יורק של אותם הימים הייתה מרחק שמים בשיחה נדירה ורבת אנפין זו ,גולל ראש הישיבה את מהותה,
וארץ ממה שהיא היום .ליקווד היום היא מטרפולין של תורה שיטתה ,הגדרתה ,ודרך הלימוד ,של 'סלבודקה' -מאז ועד עתה,
ועבודה ,אז בימים ההם המושג של תורה בכלל ,ו'רק תורה' בין הבתרים שזר הוא שביבי אור והדרכה בדרכי הלימוד ,ומגו
בפרט -לא היה קיים.
לייקווד עצמה הייתה מעין קוריוז ,משהו לא ממסדי ולא מאפיין.
רוב בחורי הישיבות שהיו בימים ההם הלכו ללמוד אחה"צ או בלילה
באוניברסיטה ,כל השאלה הייתה רק כמה זמן למדו שם .בכלל,
החיים היו מלאים סתירות באידישקייט ,והתרבות האמריקאית
מילאה את כל הישות ,היו כמובן גם יוצאים מן הכלל ,אבל לא
ללמד על הכלל כולו יצאו.
■איפה הראש ישיבה למד קודם שבא לליקווד ,ומה הדרך
שהביאה את הראש ישיבה לשם ,להיות מתלמידיו של רבי
אהרן?
בהתחלה למדתי בישיבה שנקראה 'רבנו יעקב יוסף' ע"ש הרב
הכולל דניו יורק ,היו שם כמה ראשי ישיבה מאד חשובים .הדרך
הרשמית של הישיבה הייתה 'תורה עם דרך ארץ' אבל בפועל
במבחן התוצאה ,העיקר היה דרך ארץ ,רובם יצאו אח"כ לעבודה
או ללימודי מקצוע .כאמור ,זה היה טבעי ביותר באותם ימים.
לא היה במושגים דרך אחרת בכלל.
אבל היו כמה תלמידים ש'נשרפו' ועברו לליקווד ,והם היו באים
מפעם לפעם לישיבה כדי לשכנע להמשיך בליקווד .ולמעשה,
הבחורים הטובים של 'רבנו יעקב יוסף' הם אלו שהקימו את
ליקווד .גם את אלו שלמדו כל היום לא היה פשוט לשכנע אז
לגלות למקום תורה ל'ליקווד' .זה לא היה במושגים בכלל.
הלכתי ללייקווד יחד עם יד"נ הגאון רבי מאיר שטרן שליט"א
שהוא כיום מגדולי ראשי הישיבות של אמריקה ,ולמרות שגם
קודם היה ברור לנו שנשאר ללמוד ,בליקווד החדירו לנו את
ההכרה שהחיים בעולם הזה הם חיי פרוזדור לקראת העולם
הבא .זו התחושה וזו האווירה שהייתה שם.
זה בעצם היסוד שהעמיד שם מו"ר רבי אהרן זצוק"ל ,וזה
קשר אותנו לתורה בקשר בל ינתק ,וניתק אותנו ניתוק מוחלט
משאונה ותרבותה של אמריקה.
■כמה זמן הראש ישיבה למד בליקווד?
תקופת לימודי בליקווד התחלקה לשני זמנים; שש שנים עד
פטירתו של רבי אהרן זצ"ל ,ועוד שש וחצי שנים תחת הנהגת
בנו ,רבי שניאור זצ"ל.
לייקווד כמו שמכירים אותה כיום ,היא למעשה פרי עמלו של
14קורא הדורות
שהיו אז בתחתית המדרגה .בחורי הישיבות היו נקראים אז רבי שנאור זצ"ל .בחכמתו כי רבה השכיל להעצים את היסודות
'באנק קוועטשערס' (לוחצי ספסלים) ,זה היה המבט אז על שאביו רבי אהרן נטע שם בליקווד ,ומזה צמחה ליקווד למה
בחורי הישיבות ,וכדי שירגישו בעצמם מרוממים ,ושיראו בהם
שהיא כיום.
מרוממים עשו פעולות של התהדרות ונכבדות ע"י הלבוש.
צריך לדעת :כשרבי אהרן נפטר ,לפני ששים שנה ,היו בישיבה
בכלל ,ישנה טעות יסודית בתפיסה לגבי 'גדלות האדם' .כי בערך ארבעים וחמשה אברכים ותשעים בחורים (!) .רבי שנאור
עיקר מה שהאלטער בא להעמיד זה את השייכות ל'בנים אתם היה בחיי אביו נחבא אל הכלים ,וכל כך לא הכירו את גדלותו ,עד
לה' אלקיכם' ,חיבור ל'קדושים תהיו' ו'לממלכת כהנים' ,להרגיש ששקלו להביא מישהו אחר לאחר פטירת רבי אהרן ...אבל למעשה,
גדלות ורוממות מכך שהאדם הוא 'צלם אלקים' ,הוא קשור עם
הקב"ה .ולכן גם הלבוש הירושלמי היה יכול להסתדר טוב עם לולא רבי שנאור ,ליקווד לא הייתה מגיעה למה שהיא היום.
'גדלות האדם' .אמנם בליטא היו צריכים לזה עזרים חיצוניים ,אבל
פשוט שזה היה דבר צדדי מחמת הוראת שעה ,שע"י הרוממות אגב ,מי שיעץ לו להגדיל את הישיבה היה מרן הרב מפוניבז',
החיצונית יגיעו להרגשה האמיתית של הכרת ערכם ומעלתם. שהורה לו ללכת קדימה בלי חשבונות ,וכך הוא עשה .מלבד
מה שעמד בראשות הישיבה והנהיגה בשיעורים ושיחות ,היה
מו"ר רבי אהרן זצ"ל מאריך בנקודה זו ,שאדם חייב להתבנון מסתובב בניו יורק לגייס כספים עבור הישיבה .באותה תקופה
ולהכיר בחשיבות עצמו ,ובכח שמתהוה בו בפועל כשהוא מכיר הוא היה ישן אולי עד ארבע שעות בלילה ,ומהמסירות והחכמה
בערך זה ,וכלשונו שם "זה גורם גדול ועיקרי לתיקון המעשים הזו לייקווד התפתחה לממדים שהיא היום ,וזכתה לעשות מהפכה
יותר מכל" .והביאור הוא ,כי כשאדם מכיר בערך עצמו זה מונע
ממנו כל התנהגות מזולזלת .הרבה בעיות שיש היום אצל בחורי ממש באמריקה.
ישיבה היו נפתרות אם בחור היה מרגישים את הערך של זה
גדלות האדם – היכי דמי?
שהוא בן תורה ,וחי בהרגשה שהוא ילד שעשועיו של הקב"ה.
אנו מבקשים כעת לעסוק במהותה של סלבודקה ,נשמתה
זה למעשה ההמשך להנהגה של סלבודקה דליטא ,ובישיבה וצביונה:
מדברים הרבה על מעלתו וגדלותו של האדם והבן תורה .זה עיקר
■'סלבודקה' נקשרת יותר מכל עם המשנה החינוכית אותה
שיטתו של האלטער וכך היא ההנהגה בישיבה. טווה והטביע מרן 'האלטער' ,בדבר 'גדלות האדם' .זו העת
לשאול האם עדיין היא צועדת בדרכה של סלבודקה דליטא,
■הראש ישיבה הזכיר שהייתה תכנית לעלות עם כמה בחורים או שתפיסות החינוך מאז להיום נשתנו? לדוגמא ,כיום אנו
ולהתיישב בירושלים ,מדוע זה לא יצא לפועל? רואים שינוי בצורת הלבוש ממה שרואים בתמונות מסלבודקה
של ליטא .מה התרגום המעשי ,כיום ,למונח הזה שיצרה
כיון שאז בדיוק יצאה גזירה מהממשלה בליטא שהבחורים
צריכים להתגייס לצבא ,והיה פחד גדול מזה ,ולכן חשבו להעביר סלבודקה ' -גדלות האדם'?
את כל הישיבה לארץ ישראל .ומרן ראש הישיבה רבי משה מרדכי
אפשטיין זצ"ל שהיה אז באמריקה למטרת גיוס כספים עבור ברור שכל עניין הלבוש שעשו ממנו עסק בסלבודקה דליטא
הישיבה ,גייס כסף כדי למצוא מקום ולהעביר את כל הישיבה לא היה מהותי .השווער מרן ראש הישיבה רבי מרדכי שולמן
לארץ ישראל ,וכך התחילו לעשות .אלא שלאחר שבערך שחצי זצ"ל סיפר לי ,שהייתה לאלטער תכנית בערך בשנת תרפ"ג
מהישיבה עברה ,הגזירה נתבטלה ,וכך בעצם נולדו שני ישיבות; לעלות מסלבודקה לירושלים עם שנים עשר בחורים ,ולהלבישם
'סלבודקה' שנשארה אז בליטא ,והישיבה בחברון בארץ ישראל. כמנהג אנשי ירושלים .נו ,איך זה מסתדר עם 'תורת הלבושים'
התכנית כאמור הייתה לעלות לירושלים ולנהוג בלבוש כמנהג שהייתה בליטא?!
ירושלים ,רק שלאחר שהוחלט להעביר את כל הישיבה לארץ
ישראל ,אז עלה חשש שאם בחורי ירושלים יראו בחורים שנראים אבל האמת שאין זה קושיה .כי מה שעשו עסק מהלבוש לא
היה אלא הוראת שעה ,כדי לרומם את רוחם של בחורי הישיבות
קורא הדורות 15
אבל דקדוק אמיתי במצוות הוא שאם יש שאלה מבררים עד 'מודרניים' ,ואעפ"כ מתפללים בכוונה ולומדים ברצינות זה יגרום
הסוף ,כל אחד לפי הפוסק המקובל עליו ,ובתנאי שהוא פוסק חולשה לחינוך של הישוב הישן ,לכן החליטו ללכת למקום אחר.
שמותר שיהיה מקובל עליו ...דקדוק המצוות בעצם זה 'לתפוס
ומזה בעצם נולדה הישיבה שנקראת ישיבת חברון.
את המצוות והעבירות ברצינות' ,ואידך זיל גמור.
מידות טובות וותרנות
דרך הלימוד
■למעשה דרכה של סלבודקה כיום מסתכמת בהדגשת
■ציר מרכזי מאד במשנתה של סלבודקה שהתפתח כאן גדלות האדם?
בארץ ישראל ,הוא צורת ודרך הלימוד .מה מייחד את דרכה
של סלבודקה ,ומה הן המעלות המיוחדות בצורת הלימוד הזו? ישנה נקודה נוספת הנובעת גם היא מהכרת ערך גדלות האדם,
וזה הענין של תיקון המידות .זו נקודה שמתאפיינת מאד אצל
במבט שטחי ,החילוק הוא שאצלנו לומדים 'סוגיות' ויש מקומות בוגרי הישיבה הק' .ידוע שבכל מקום שיש אברכים של סלבודקה
אחרים שלומדים על סדר הדף .אבל באמת יש הרבה מקומות תמיד הם יהיו הוותרנים והמתרחקים ממחלוקת ,וזה מגיע גם
שלמעשה לומדים בצורת הלימוד הזו של סוגיות ,אלא שהם מכך שאדם מכיר בערך האמיתי של החיים ,ושל עצמו ,שאז הוא
קוראים לזה בשמות אחרים. בקל יכול להיות וותרן ובלתי מתנשא על אחרים.
ומה שאנחנו מדברים זה על החילוק בין צורת הלימוד הנהוגה מלבד זאת ,דרכה של הישיבה אינה שונה מכל הישיבות
בישיבה מול מקומות שלומדים מהר יותר ,כמובן שיש מעלות בזה המושתתות על ההכרה הברורה בדברי המסילת ישרים שעיקר
ויש מעלות אחרות במקומות אחרים ,אבל נדגיש את המעלות מציאות האדם בעולם הזה הוא רק לקיים מצוות ולעבוד ולעמוד
בנסיון ,וכל ענייני העולם אינם ראויים לאדם אלא שיהיו לו לעזר
הגדלות שיש לדעתנו בצורת הלימוד בישיבה. וסיוע בעבודת ה' ,ושיהיה לו נחת רוח וישוב דעת למען יוכל
לימוד הסוגיה הוא בהיקף של כל חלקיה ,נוגעים בסוגיה מכל לפנות לבו אל העבודה המוטלת עליו.
צדדיה ,ובכל המקומות בהם היא מתבארת; אם זה בגמרות
במקומות אחרים ובראשונים שם ,או באחרונים שיש בכל מקום אלא שלכל מקום יש ייחודיות בדברים עליהם שמים דגש,
במה שנוגע לענין הזה .בהרבה מקומות לא רואים רק את הגמ' ובסלבודקה ידוע שיש דגש מיוחד על דקדוק המצוות .אך גם
המקומית וחלק מהראשונים והאחרונים ,אולי שומעים שיש בזה ישנה טעות שכדאי להעמידה על מקומה ,יש החושבים
שיטה נוספת במקום אחר או איזה סברא חדשה שמתבארת שדקדוק המצוות היא 'חיפוש חומרות' ,ובאמת דקדוק המצוות
הוא לאו דוקא בדרך של חומרות ,אלא הגישה הרצינית להלכה,
שם ,אבל לא לומדים את זה בפנים. יש שאומרים לאדם שיש איזה שאלה בהלכה בעניין מסויים ,הוא
אומר מסתמא הדין כך וכך ...שמעתי פעם כך ...וזכור לי כך וכך....
ומלבד התועלת בעצם ההיקף ותוספת הידיעות ע"י זה ,יש וזה נקרא לטייח ולהוביל את ההלכה למקום שהלב רוצה -להתיר.
מעלה נוספת בצורת הלימוד הזו גם לגבי ההבנה ,כי כשלומדים
בצורה כזו ,ממילא מתעסקים עם הסוגיה יותר זמן ,כי בשביל
מורנו רה"י שליט"א בתפילה על ציון רבו הגדול מרן הגר"א קוטלר זצוק"ל
16קורא הדורות
בשיעור בפתיחת זמן אלול תשע"ט
מתאים רק לפי ראשון אחד ולא מסתדר עם שאר הראשונים. להקיף צריך זמן ,ואז גם ההבנה מתחדדת ,ולפעמים ההבנה שונה
בתכלית ממה שלומדים כשמתעסקים עם הסוגיה באופן מקומי.
יש כל מיני חידושים שידועים בעולם הישיבות שהאחרונים
חידשו ,אבל בלימוד הראשונים וגדולי האחרונים מוצאים את המציאות היא ,שמה שאצל אחרים יהיה כבר גמר החקירה,
המקורות היותר קדומים של הדברים .יש דברים שמבוארים כבר אצלנו תהיה עוד חקירה אחרי זה ,ואולי אפילו עוד חקירה ,וזה
בתוס' הרא"ש לפעמים בבעל המאור או ברמב"ן ,וכן בגדולי דבר הבא ממילא מחמת ההיקף הגדול .כשרואים את הראשונים
האחרונים כמו המקנה והמשנה למלך ,וכשרואים את הדברים בכמה מקומות ממילא הגדרים מתחדדים ומשתנים מכח מה
מהראשונים הרבה פעמים התמונה היא אחרת ,כי כשרואים את שמתבאר גם במקומות אחרים ,ואז התוצאה היא 'הבנה' ברורה
המקור זה משנה ג"כ את פני הדברים. ונכונה יותר.
וע"י לימוד הראשונים בפנים ,אפשר גם יותר להגיע לחקר מרן הגאון רבי ברוך בער זצ"ל אמר פעם על ת"ח אחד 'כשאני
האמת בסברא ובהגדרות .כי אם אומרים סברא או הגדרה מכח מה אומר חקירה עם שני צדדים ,אז יש לה 'רגלים' וממילא היא
שמסתבר או נראה ,אז אפשר לומר הרבה סוגי סברות והגדרות. 'הולכת' ,אבל אותו ת"ח עושה מכל צד עוד צד ,נמצא שיש לה
אבל כשלומדים את דברי הראשונים ,אז מלכתחילה משועבדים ד' רגליים ,ואז הסוגיא לא 'הולכת' אלא 'זוחלת'' ...אבל כמובן,
למהלך מסוים מה שכתוב באותו הראשון ,א"א ללכת סתם שהוא לא התכוון ממש למשמעות הדברים ,שהרי כל מי שיודע
קצת תורה של הגרב"ב יודע שהוא אומר כמה וכמה פעמים
מסברא אלא צריכים לומר משהו שמתאים לפי הראשון הזה. דברים שלא הולכים כ"כ מהר בכלל ,והוא עושה בכל ווארט ,עוד
קנייטש ועוד קנייטש .וכל נקודה קטנה בסברא שהיה לו להוסיף
ולכן אצלנו יש חשיבות גדולה לחשבון ,כי כל סברא או הגדרה -אצלו זה היה דבר גדול מאד ,אפילו דבר קטן מאוד ודק בסברא.
שאומרים בדעת איזה ראשון צריך לראות איך זה מתאים עם כוונתו היתה שצריך להיות לזה גבול ,וגם מה שאנחנו אומרים
הראיה שאותו הראשון הביא ,ואיך מסתדר מה שכתב במקום שאצלנו מתעכבים ,זה לא בצורה של 'זחילה' ,אלא תוספת של
אחר ,וכן לדון בראשונים אחרים שכתבו באופן קצת שונה, עוד צדדים מחמת ההכרח ממה שרואים בראשונים ואחרונים
באיזה נקודה נחלקו בסברא ,ואיך לפ"ז מתיישבים כל דבריו .וע"י
שלומדים הראשונים בפנים בכל המקומות ,ומחשבנים כל סברא במקומות אחרים.
האם ואיך זה מתאים במהלך הסוגיא לפי המבואר בדבריהם,
עמל בתורת אמת
אפשר להגיע לסברות והגדרות יותר מבוססות".
"אבל החילוק היסודי והמהותי שהוא הבסיס להכל" מוסיף
לא כל הנוצץ זהב מורנו הגרמ"ה שליט"א" ,שאצלנו בסלבודקה דרך הלימוד היא
'עמל בתורת אמת' ,אצלנו מחנכים מאד ל'חיפוש האמת' זו
■לימוד בדרך האמת -מאי משמע? הגישה אל הגמ' והראשונים .יש מקומות שחשוב להם מאד
א'גישמאקע ווארט' בלימוד ,ובשביל זה מרשים לעצמם קצת
דרך האמת היא לא 'דרך לימוד' ,אלא 'גישה ללימוד' .החפץ לטייח בגמ' ובראשונים ,אצלנו מחנכים מאד לא כך! וזה חלק
חיים לא למד כמו החזו"א ,אבל הח"ח בוודאי למד בדרך האמת. מהסיבה ללימוד בדרך הזו של סוגיות ,כי עי"ז אפשר להגיע
ברור שכל אחד צריך ללמוד כפי הגישה שלו ,לפי הדרך המתאימה יותר בקלות לדרישת האמת הזו ,כי מחוייבים יותר לדברי הגמ'
לו ,אבל צריך להיות צד השווה שבכולם -לחפש את דרך האמת
והראשונים בכל מקום.
ולא לטייח .מה שבאמת האמת ,זה מה שיש.
וזה גם הסיבה שאצלינו בישיבה דרך הלימוד הוא שקודם לומדים
אתן לכם דוגמא ,יש שאברך לומר איזה שטיקל רמב"ן קשה, את דברי הראשונים בפנים ,ורק אח"כ את דברי האחרונים שהביאו
עמל עליו בעיון רב במשך יומיים ,וב"ה עלתה בידו הבנה עמוקה את דבריהם ודנו בהם ,בשונה ממקומות אחרים שאפילו אלו
ונפלאה בשיטת רמב"ן ,למחר הוא בא לבית המדרש ושוטח לפי שלומדים בעיון ובהיקף ,בד"כ לימוד הראשונים הוא ע"י מה שהם
החברותא את הרמב"ן 'עם המהלך שלו' ,והחברותא מקשה על ניזונים מהאחרונים .ובכמה מקרים אם לומדים את הראשונים
המהלך הזה איזו קושה מגמ' מפורשת ,או מרמב"ן במק"א ,סתירה בפנים אז רואים בצורה ברורה שלפעמים מה שהאחרונים אמרו
כזו שאפשר היה לומר עליה "נו..שוין ,כשנראה שם את הגמ'
נכנס לזה" ...וכן ע"ז הדרך ,והעיקר שהפשט שלו יעמוד במקומו.
קורא הדורות 17
מעמיקה ,ובסדר ב' ,כשלומדים את המסכת עצמה אפשר לקנות אצלנו אומרים על זה 'לא בכל מחיר'! גמרנו ,הפשט לא נכון!
את כל הידיעות החשובות שמתבארות בה. וגם כשאין סתירה לדברים ,אצלנו יש 'שמרנות בחידוש' .דהיינו
אבל הרבה פעמים יש ידיעות חשובות שנמצאים בדברי שדבר שאינו מוכרח לא אומרים ,חידוש צריך להיות אמת ומוכרח.
הראשונים וגדולי האחרונים ,וכן יסודות חשובים בסברא שאפשר אבל מאידך צריך לדעת מה ששמעתי פעם ממו"ר רבי אהרן
להוציא מהגפ"ת עצמו .וכדי לא להפסיד את זה הדרך הראויה זצ"ל ,שאם יש לאדם איזה חידוש שנראה לו אמת ,גם אם יש
היא שלימוד הבקיאות יהיה בהספק של שנים או שנים וחצי דפים לו על זה איזו קושיה ,לא צריך למחוק את זה לגמרי ,אפשר
לשבוע ,ואז ע"י לימוד טוב של הגפ"ת יחד עם הר"ן או הנימוק"י, וצריך להניח את זה בצד אולי בהמשך יתיישבו הדברים .רבי
אהרן עצמו הביא לי דוגמאות משיעורים שהוא מסר .למשל יש
אפשר להגיע לעיקר הידיעות שיש בראשונים.
וכן אם יש איזה רעק"א או 'קצות' ידועים ,לומדים אותם שיעור של ר' אהרן על 'שבח' ,שיש אומרים שהחזו"א אמר ע"ז
ומגיעים אליהם ,וגם מגיעים לתחילת הסברות ביסודות שיש בכל 'שמותר להתעמק בזה כמו שמתעמקים ברשב"א' -ועל השיעור
דף ודף ,ועם הידיעות האלו הזה רבי אהרן עצמו אמר לי
אפשר להשתמש אח"כ בכל שבתחילה חשב שזה מופרך,
התורה. אבל לבסוף נהיה מזה שיעור
ממילא מי שלומד טוב טוב...
את הסוגיות ,וגם את סדר עוד נקודה חשובה בדרך
הבקיאות כמו שצריך, 'חיפוש האמת' .צריך לדעת
בעצם לומד את המסכת משפט הטבוע משמיה
עצמה כמעט כמו בכל דהחזו"א ש'לא כל מה
מקום שלומדים על סדר שנוצץ זהב' .אצלנו בישיבה
הדף ,ובנוסף לזה יש את מושפעים מדרכו של מרן
החלקים שלמד בעיון רב החזו"א זצ"ל במה שנוגע
עם כל ההיקף. לחיפוש וביקוש האמת ,ולא
■אגב דאיירינן בלימוד להסתנוור אחרי הברק של
הבקיאות :מה דעת ראש הסברא .היה מעשה כשהגיע
הישיבה על לימוד מהיר לארץ הגאון רבי אליעזר
של שבעה דפים ביום גולדשמידט ,שהיה אח"כ גם
דיין ,ובאחד השלבים במהלך
וכדו'? חייו הוא היה מגיד שיעור.
זו שאלה אם זה ראוי. הוא היה מקורב לחזו"א,
על לימוד שבעה דפים ביום ופעם בא לחזו"א ואמר לו
איני יכול לענות .לענ"ד קשה איזה חקירה ואיזה ווארט
לראות בזה תועלת .אמנם מרן הגאון רבי אהרן זצוק"ל. שהוא אמר היום בשיעור,
מי שמרגיש שיש לו כשרון מאחוריו נראה בנו הגאון הגדול רבי שניאור זצוק"ל והחזו"א אמר לו שזה יפה
תפיסה והוא קולט מלימוד כזה -מה טוב ומה נעים. מאד ,והראה לו שזה בדיוק
אבל מה שאני כן יכול לומר זה שאם בן אדם יקח שלשת רבעי מה שהוא כתב בספר שלו.
שעה ביום ללמוד גמ' רש"י בצורה כזו שישאר לו גם עוד רבע שעה רבי אליעזר שאל את החזו"א :למה כשאני אמרתי את הווארט
ביום לעשות חזרה על מה שלמד אתמול (כמובן תלוי בדף וכו'), זה נשמע יפה מאד ,אבל בספר זה כתוב 'יבש' ,אחרת לגמרי?
אזי עם לימוד הבקיאות כמו שאמרנו בצורה טובה ועם לימוד אמר לו החזו"א ,שהוא בכוונה כותב כך בספר – "כי אם לומדים
הסוגיות ,הוא יכול להגיע לשנת הארבעים עם ש"ס ,ובוודאי בצורה שאתה רוצה שאני יכתוב ,אז מסונוורים מכח הברק של
יצמח ת"ח גדול מאד מאד ,וזו הדרך שאני הייתי ממליץ לעשות. הדברים ומחפשים רק את הדברים היפים" .וכמובן צריך לשים
לב שהחזו"א לא אמר שכל מה שהוא מבריק ונוצץ הוא לא זהב••• ,
אלא שלא להגרר אחר הברק ,מול חיפוש האמת.
■אנו מתכנסים כעת לקראת המעמד הגדול 'לדורותם' ,של מסכתא בשלמות
כלל בני הישיבה .איזה מסר ניתן להעביר לתלמידים לדורותם?
אני מאד מקווה שבוגרי הישיבה יבינו את חשיבות הענין ,וכל ■ישנה טענה שבדרך הזו חסרים ידיעות נכבדות במסכת
אחד ואחד מהם יבא להשתתף בכינוס חשוב זה. עצמה.
וד' יעזור שתצמח מכינוס זה התועלת הנצרכת בשביל צורת הלימוד בישיבה היא ,שבסדר ב' לומדים את המסכת
הישיבה ,וכן באופן פרטי לכל אחד מהמשתתפים ,וכל העוסקים עצמה על סדר הדף ,כך שבעצם לימוד הסוגיות אינו מגרע את
והמשתתפים יזכו שימלא ד' משאלות ליבם לטובה כל הימים. לימוד עיקר המסכת ,אלא אדרבה הוא מוסיף עליו ,כאשר את
הנושאים המרכזיים של המסכת לומדים בכל ההיקף ובהבנה
18קורא הדורות
רציתי במילים ספורות אלו לכתוב
לכם בעניין הכינוס הגדול "לדורותם"
המתעתד להיות בס"ד
אחרי חג הסוכות הבעל"ט
ב"ה הישיבה גדלה מאוד בשנים
האחרונות והרבה פעמים יש קשיים
גדולים להשיג את התקציב הדרוש .ולכן,
אחרי ישוב הדעת רציני ובהתייעצות עם
אנשים מומחים לדברים אלו ,הוחלט
לעשות הכינוס הזה שבס"ד יקל עלינו
מאוד באופן משמעותי.
בכדי שהכינוס יצליח מוכרח להיות
ציבור גדול מאוד המשתתפים בה ,ולכן
זה מאוד חשוב שכל אחד ואחד ישתתף
בכינוס זה .הנני בבקשה גדולה מאוד
מכם להתאמץ לבוא לקחת חלק בכינוס
החשוב הזה.
הקב"ה יתן שנזכה שהכינוס ירבה כבוד
שמים וכבוד התורה ולומדיה ושיהיה
לתועלת גדולה לקיום הישיבה.
קורא הדורות 19
20קורא הדורות
ְסדלריד ֹוהר ֹו ָמתע+מםד
ְוד ֹור ָּבא...
7:00פתיחת שערים ,רישום והתכנסות
ִּבינ ּו ׁ ְשנ ֹות ּד ֹור ָוד ֹור
7:30תערוכה ומיצג וזכרונות משנות
הישיבה לדורותיה
ְל ֹדר ָו ֹדר ְנ ַס ֵּפר ְּת ִה ָּל ֶת ָך
8:00תפילת ערבית
ְל ֹד ֹר ֵתי ֶכםְּ ...ת ָח ֻּגה ּו
8:30ישיבה לשלחנות ערוכים באהבת ֵר ִעים
ֱא ֹמר ֲא ֵל ֶהם ְל ֹד ֹר ֵתי ֶכם
9:00פתיחה ,ודבר הנהלת הישיבה
ּד ֹור ּד ֹוְרׁ ָשיו
9:15משא מרנן רבותינו ראשי הישיבה שליט"א
ֹקֵרא ַה ֹּדר ֹות ֵמ ֹראׁש
9:30תרמ"ז – תש"ז – תשפ"ב :מליטא ועד בני ברק
מיצג היסטורי עשיר ומרתק
ְמ ׂש ֹו ׂש ּד ֹור ָוד ֹור
פרקי זמר ושמחה מאת בעל המנגן הר"ר יעקב דסקל ,ומקהלת 'נשמה' המורחבת
הכניסה לאולם תתאפשר מערך הסעות הלוך ושוב נרחב מכל
לבוגרי וידידי הישיבה בלבד ,ואך רחבי הארץ יעמוד לרשות בוגרי הישיבה
לאלו שאישרו הגעה טלפונית הנוטלים חלק במעמד .תחנות איסוף
בקו המידע .נבקשכם להזדרז מדוייקות ולוחות זמנים ,יתפרסמו
ולאשר את הגעתכם ,בכדי אי"ה מיד אחרי החג הסוכות ,ברשימת
שנוכל להיערך כראוי ולכבד התפוצה בדוא"ל ,ובקו המידע "ידעו
דורותיכם" ,02-6597050שלוחה 2
את מכבדנו.
לפרטים ואישור הגעה :קו המידע "ידעו דורותיכם" [email protected] | 02-6597050
קורא הדורות 21
בשנה זו ציין עולם התורה והמוסר שבעים שנה לפטירת מרן הגאון
רבי יצחק אייזיק שר זצוק"ל ראש ומייסד ישיבתנו הק' • שיחה
במעונו של תלמידו הוותיק ,יבלח"ט מורנו המשגיח הגה"צ רבי
אברהם פולק שליט"א ,שנזכר בהתרגשות בימי קדם בהם שהה
במחיצתו • ועל מערכת היחסים והכבוד בין הארי הסלבודקאי
לגדולי הדור הוא • זאת תורת גדלות האדם •
22קורא הדורות
תוכחה בחכמה הסתלקות רבי אייזיק זצוק"ל ,טיפסנו במעלה במעלה גבעת רוקח שבבני ברק ,בחורף תש"ז,
גבעת רוקח ,ברחוב שנקרא על שמו' ,הרב שר', הקים מרן הגאון רבי יצחק אייזיק שר זצוק"ל
"לפני שאתחיל לתאר את זכרונותיי באופן למעונו של משגיח הישיבה מורנו יבלח"ט הגה"צ מחדש את 'כנסת ישראל' סלבודקה .אחרי
אישי" ,פותח המשגיח" ,אני רוצה לצטט ממאמר רבי אברהם פולק שליט"א ,המעניק מזה עשרות שבשנות הזעם עלה הכורת על הישיבה בליטא,
נפלא שכתב הגאון רבי יחיאל יעקב ויינברג בשנים לבני הישיבה דעת חכמה ומוסר ,אותם עלה רבי אייזיק לארץ הקודש ,ובצוותא עם
זצוק"ל ,שלמד בסלבודקה בליטא ,בו הוא מיטיב חתנו מרן ראש הישיבה הגאון רבי מרדכי שולמן
לתאר את רבי אייזיק ,כפי שהכירו כבחור עדין שאב מרבי אייזיק הגדול. זצוק"ל ,ששהה כל שנות המלחמה בארה"ב ,בנה
ואחר כך כראש ישיבה ,כאשר הוא מבאר בשמו
מהי ענווה -המידה שרבים מתלבטים ולא ביקשנו מהמשגיח שליט"א ,תלמידו המובהק מחדש את הממלכה הסלבודקאית.
של מרן הגרי"א שר זצוק"ל ,לטעום על קצה
יודעים להסבירה אל נכון – וכותב כך: בחלוף שבעים וחמש שנים ,ושבעים שנה מעת
המטה מדרכי החינוך שלו ומהנהגתו.
קורא הדורות 23
איך מגיעים לזה? וענה רבי אייזיק' :זה לא כל כך פשוט; אחרי "ענווה ,אין פירושה כפיפת קומה ,הרכנת ראש ,עיניים מושפלות
חמישים שנה של תורה ועבודת ד' ,אפשר לזכות לזה .זו מתנת על הקרקע וצעידה איטית עקב בצד אגודל; הליכה כזו היא זחילה
של נמלה ,והיא גנאי לאדם ,שנברא בקומה זקופה .עניו הוא אדם
אלוקים ,שצריך לה הכשרה ארוכה מאוד'". המכיר בליבו את גודל המשימה שהתוותה לו תורתנו ,ורואה את
"ההרגשה הזו מלווה אותי למעלה משבעים שנה :ראיתי אדם המרחק הרב שבינו לבינה".
בשעה שהוא אוהב את ד' ,וזה השפיע מאוד על הרואים ,במידה
מסוימת זה שראיתי את התרגשותו ,הועיל לי הרבה מאוד לקבל והגר"א פולק שליט"א פותח ומעלה זכרונות מעת בואו לישיבה:
טעם באהבת ד' ,כי ראיתי כמה זה דבר מרומם את הנפש". "באלול תש"ח הגעתי לישיבה .רבי אייזיק נפטר כשלוש שנים
וחצי לאחר מכן ,בשבט תשי"ב .הייתי מאוד מוקסם מדמותו .הוא
והמשגיח שליט"א מוסיף" :היום לא מדברים על זה בשיחות היה פיקח גדול ,וידע איך לרכוש את לב התלמידים בתוכחה -
בישיבות ,אבל תראו ב'לקט שיחות מוסר' (ח"ג) כמה שיחות דבר שחסר כיום .הוא חינך אותי בהרבה דברים ,כאלו שהרגיש
יש על אהבה -אהבת ד' ,אהבת חברים ואהבת המשפחה ,וגם שנכונים לי ,בצורה עקיפה .ישבתי בחדרו ,דיברנו ,והוא סיפר
שני מאמרים איך לפתח את האהבה .משם אפשר לקבל ידיעה מעשה שהיה בסלבודקה בחו"ל ,עם בחור במצב מסוים' :אמרתי
ומושג על הענין הזה .נדמה לי שגם הדורות שלנו צריכים לדעת לו כך וכך ,הוא לא שמע בקולי ואחר כך קרה מה שקרה '...כאילו
משהו על זה ,כי 'ואהבת לרעך כמוך' זו מצוה מרכזית בבין אדם הסיפור לא קשור אלי ,אבל אני הרגשתי שהכוונה היתה להעיר
לחברו ,ו'ואהבת את ד' אלוקיך' זו מצוה מרכזית בחיים .רבי
אייזיק ראה הישג גדול בכך שזכה לאהבת ד' כאן בארץ ישראל, לי .מקרים כאלו היו רבים".
ודבר זה הקרין על כל אישיותו". "יש נושא אחד שהוא היה בו יחיד במינו .הוא הרבה לדבר על
אהבת ד' .הרי חותנו ,מרן הסבא מסלבודקא זצוק"ל ,דיבר הרבה
כיבוד הורים כהלכתו על חסד .ידוע שמרן ה'אלטער' אמר שיש לו שלוש שיחות :על
אדם הראשון ,חסד ועומק הדין .והוא תמיד פיתח את זה .בכל
■כיצד הוא השפיע על התלמידים? סיכום שיחה של מרן האלטער ,רואים שהיא היתה על חסד השם
איתנו .כך גם אצל רבי אייזיק' .יש חסד השם'' ,מכאן רואים עד
הוא היה אומר ,שאם רוצים להשפיע על תלמיד .צריך לשפוך כמה שד' אוהב אותנו' וכדו' .אבל לא רק חסד ,אלא עם דגש על
עליו דליים של אהבה .הוא תמיד הלך בסבר פנים יפות ,ובזה כך שהחסד הוא ביטוי לאהבתו של הקב"ה אותנו ואת כל יחיד
לבד השפיע על התלמידים. ויחיד מעם ישראל".
אספר לכם משהו אישי :אחרי שנתיים שהייתי בארץ ,ההורים ים דומה לרקיע,
שלי זכו לעלות ארצה .היה קשה לעלות ,והם בכל זאת הגיעו, רקיע דומה לכסא הכבוד
אבל לא היה להם כסף .חשבתי ,איך הם יסתדרו ,הם לא יודעים
את השפה ,ועלה בליבי רעיון לבקש רשות מרבי אייזיק להיעדר המשגיח שליט"א מתרגש ,וזכרונותיו שבים לאחור ,לפני יותר
משבעים שנה" :רבי אייזיק היה משוחח אישית עם בחורים ,ובדרך
מהישיבה למשך חודש כדי לעזור להם. כלל הוא נגע בדברים שהבין שהם נוגעים לבחור ,יותר בעזרת
סיפורים מאשר בהוראות .היו בחורים שנכנסו אליו קבוע ,פעם
כשנכנסתי אליו ,הוא החל לדון איתי בדבר ,כי רצה לחנך בשבוע ,והיו כאלו שביקשו ממנו בבוקר ,אחרי התפילה ,שהם
אותי ,ופתח הלכות תלמוד תורה ב'שולחן ערוך הרב' ,שם כתוב
באריכות רבה כי מי שיכול להגיע לדרגת ידיעת התורה בתרי"ג רוצים להיכנס ,והוא קבע להם זמן עבור זה".
מצוות ,פטור מכל שאר מצוות התורה ,כי היא קודמת .בכך הוא
בעצם נתן לי הרגשה שאני יכול להגיע לידיעת התורה ,והוסיף: "אני לא הייתי מ'הקבועים' ,אבל רציתי להיכנס ,וכל פעם
'יתכן שאתה פטור מעזרה להורים ,אבל תלך לשאול את מרן שביקשתי הוא מצא זמן בשבילי .הגבעה הזו (המשגיח שליט"א
מחוה באצבעו על מורד הגבעה) ,שהיום בנויה כולה ,היתה אז
החזון איש'. שממה .מהישיבה ועד הים ,לא היה שום בנין ,למעט כפר ערבי
זו היתה הפעם הראשונה שראיתי את מרן החזון איש .נכנסתי קטן בשם ג'ימוסין ,כך שמביתו של רבי אייזיק ראו את הים".
לביתו ,שאלתי את השאלה ואמרתי שרבי אייזיק שלח אותי
לשאול אותה .בנעימות ,הוא אמר לי 'תשב' ,ואז הוסיף' :זה "ישבתי אצלו בבית" נזכר המשגיח שליט"א ברגש" ,והוא היה
טבעי שילדים עושים את זה להורים' .הוא לא פסק לי מפורש עם הפנים מול הים ודיבר בהתלהבות רבה ובהתרגשות על אהבת
מה לעשות .חזרתי לרבי אייזיק ,שמראש ביקש לשמוע מה יאמר ד' .זה היה יום קיץ .השמים בצבע תכלת ,הים תכלת ,והאווירה
מרן החזו"א ,וסיפרתי לו .בתגובה ,הוא אמר לי' :שאלת אותו מה מאוד התאימה לדבריו .זו היתה הפעם היחידה בחיי שראיתי אדם
טבע בני האדם?!' ואז סיכם ופירש את התשובה' :מרן החזו"א בשעה שהוא נמצא בשעת התעלות רוחנית מוחשית .חשבתי
התכוון ,שכל דבר שמקובל שילד עושה להורים ,דוחה תלמוד תורה'. אז בליבי :אם יש לי יתרון על פני אחרים ,הרי הוא זה שראיתי
חכימא דיהודאי אדם שאוהב את השם!"
בהזדמנות זאת ,מבקש המשגיח שליט"א לחדד" :בכלל ,בין "אגב ,הוא ראה שאני מתרגש מהמחזה הזה ,ואמר לי' :דיברתי
מרן החזו"א לרבי אייזיק היתה הערכה מופלגת מאד .אני זוכר בחו"ל הרבה על אהבת ד' ,אבל כשהגעתי לארץ וזכיתי לאהבת
שפעם רבי אייזיק היה חולה ולא בא כמה ימים לישיבה .אחרי ד' ,ראיתי שאני לא יודע מה אני שח '...ככה הוא דיבר איתי,
שלושה ימים הלכתי לשאול בשלומו -כיום לא מקובל לדרוש בצורה גלויה .הבנתי שזו אהבת ד' אמיתית ,והעזתי לשאול:
בשלום ראש ישיבה שחולה ,אז זה היה פשוט שכן -והוא שאל
24קורא הדורות
להקים בארץ את הישיבה ,ורק אז בא לארץ. אותי למה אני בא רק עכשיו לדרוש בשלומו .אמרתי לו שכתוב
בינתיים רבי נתן למד בחברון ,וכשרבי מרדכי הגיע לארץ הוא בהלכה שממתינים שלושה ימים ,ומיד הגיב' :אם אבא חולה גם
הכניסו למרן החזו"א -הידידות של רבי מרדכי עם מרן החזו"א
היתה כמו בין אחים – ואז רבי נתן עבר ללמוד עמו בחברותא, ממתינים שלושה ימים?' הוא רצה שנתייחס אליו כמו לאבא.
רוב היום ,בביתו ובבית מדרש שם ,והקשר שנוצר היה חזק מאוד.
ואז סיפר לי שמקודם בא מרן החזו"א לבקר אותו ,ודיבר עליו -
בהמשך גם נוצר קשר בין מרן החזו"א לרבי אייזיק. הוא הכירו קצת כבר מחו"ל -ועל הפקחות שלו .רבי אייזיק עצמו
היה הרי מפורסם בפקחותו .ואז אמר לי עוד' :מרן החזו"א לא
מרן הגרי"א שר בחצר הישיבה .לצדו נראים מרנן משגיח הישיבה
הגר"מ טיקוצ"ינסקי ,והנער הגרנ"צ שולמן זצ"ל שייך לציבור מסוים ,כל מי שרוצה ,זוכה במרן החזו"א ולוקחו
לעצמו' .דהיינו בכל שעה יכולים להיכנס ולשאול אותו .ראיתי
מחשבה על 'נצח'
■אלו עוד הדרכות המשגיח שליט"א קיבל מרבי אייזיק אז את ההערכה הגדולה שהיתה לרבי אייזיק אליו.
זצוק"ל? נכון שיש מאמרים של רבי אייזיק שעשיו התחזה כצדיק ,שעל
כך מוסרים שמרן החזו"א זצוק"ל סבר שאין לפרש כך ,אבל
הוא ידע שאני בא מרומניה ,הרחוקה מליטא ,ורצה להכניס יש גם מאמרים (ב'לקט שיחות מוסר' ח"א ,פרשת תולדות)
אותי לגישה הליטאית .פעם דיבר איתי באריכות על כך שבמקום על השקר של עשיו ,בהם מובא המדרש שנאמר על עשיו 'הוא
ממנו באתי למדו בישיבות עד גיל מסוים ,ואחר כך התחתנו
ונכנסו למסחר .הוא רצה להעבירני ממחשבה זו .ואמרתי לו שוא שבראתי בעולמי'".
שאני צריך להילחם כדי לשבת 'סדר' אחד וללמוד .שאלתי :אז
איך ראש הישיבה רוצה שכל החיים אלחם כך? אני לא חושב "אגב" ,נזכר המשגיח שליט"א" ,רבי אייזיק אמר הגדרה
שאני מסוגל .ענה לי רבי אייזיק' :נכון .אם ככה ,אתה צודק .אבל מעניינת בקשר לרמב"ן הידוע בפרשת לך לך ,שאברהם אבינו
אחרי שתתחיל לקבל טעם בלימוד ,כבר תלמד כי אתה רוצה חטא בכך שיצא לחוץ לארץ .לרבי אייזיק זה היה קשה ,אבל
אמר שעדיף לו 'רמב"ן קשה' מאשר 'אברהם אבינו קשה'...
ללמוד ,ולא יהיה לך קשה'. הוא היה מאוד מקורי בהגדרותיו .למשל ,נכנס אליו בחור עם
אחרי כמה חודשים נכנסתי אליו ודיברנו על משהו אחר ,ולפתע שאלה ,בה הניח הנחה מסוימת .שאל אותו רבי אייזיק 'מאיפה
שאל אותי 'מה עם הענין ההוא שדיברנו אז' ,והודיתי' :כבר לא אתה לוקח את זה' ,וכשהבחור אמר שזו השערה ,הגיב :איך
צריך לדבר על זה '...ככה היה משפיע עלינו בדרך השפעה עקיפה. אפשר לומר השערה בלי הוכחה? ...ככה לימד בחורים ,והיה
מרחיב את הדעת בהגדרותיו".
"בכלל ,הוא הצטיין מאוד בראיית הנולד ,וזה היה חלק
מפקחותו .יש דברים שאני לא יכול לספר איך שראה את
הנולד ...אולי דבר אחד כן :כאשר עשו הכנות להעביר את
הישיבה לארץ ,בגלל שפחדו מגיוס בני הישיבה לצבא ,ניהלו
ראש הישיבה מרן הגרמ"מ אפשטיין זצוק"ל ומרן הסבא
זצוק"ל משא ומתן בענין עם הסוכנות היהודית .נציג הסוכנות,
אוסישקין ,הציע אז לבוא לחברון ,והיו גם הצעות להגיע לזכרון
יעקב או לחדרה .רבי אייזיק החליט אז להישאר ראש הישיבה
בסלבודקה ,ואמר שאמנם לא שאלו אותו ,אבל לדעתו אם
הציונים אומרים ללכת לחברון -לא הולכים לחברון .זו ראיית
הנולד .לצערנו ,היה קשה מאוד אחר כך בחברון ,כפי שידוע
לכולם ,עם עקידת עשרות בני הישיבה הי"ד".
■ככלל ,למרן החזון איש היה קשר הדוק עם הישיבה.
אכן .אותי אבל"ח ,כפי שסיפרתי לכם ,רבי אייזיק שלח לחזו"א.
הוא נפטר בתשי"ב ,ומרן החזו"א אחרי שנתיים .מרן ראש הישיבה
רבי מרדכי שולמן הכיר את מרן החזו"א כבר מוילנא .מורנו ראש
הישיבה הגאון רבי נתן שולמן זצ"ל ,בנו של רבי מרדכי ,שלמד
בישיבת חברון ,בא מהמחנות .במשך שנים הוא היה מוחבא
אצל גויים ,נורא מה שהוא עבר בשואה .בתום המלחמה הרבנית
שולמן נשארה בגטו בחיים ,ובמבצע מיוחד היא אספה את שאר
הילדים שהיו מוחבאים אצל גויים.
האבא ,רבי מרדכי ,היה כל המלחמה בארה"ב ,כי נסע בפעם
הראשונה לגייס כסף לישיבה ,ובדיוק פרצה המלחמה ורצה לחזור
אך רבי אייזיק כתב לו שלא יחזור .כל השנים האלו הוא לא ראה
את אשתו ושלושת ילדיו .אחרי המלחמה הוא נשאר עוד שנה
בארה"ב ,והיה דיון האם להקים את הישיבה שם .עד שנפל הפור
קורא הדורות 25
"אני זוכר ,שבכל יום שלישי לפני הצהריים הוא היה סגור בלימוד מוסר הוא מאוד אהב להדגיש כמה טוב בגן עדן ,כמה
בביתו ,לא קיבל קהל ,והיה לו חברותא מפתח תקווה שישב השכר על המצוות .לא רק פחד ועונש .הוא קרא לזה 'מוסר מתוק'.
איתו כמה שעות לביקורת עצמית; 'מה עשיתי במשך השבוע, הוא היה איש מוסר ,והבין שמוסר מתוק לא פחות חשוב מבכיות
מה נכון ומה לא' .סיפר לי הגר"י וולפא שליט"א ,שנכנס אליו
לשיחה אישית ,ורבי אייזיק הרגיש שצריך כוס תה .בדיוק בתו, בלימוד המוסר.
הרבנית שולמן ע"ה ,לא היתה בבית ,אז רבי יעקב וולפא אמר
לו :הילדות בבית (נכדותיו ,הרבנית זקס ע"ה ותבלח"א הרבנית "אגב ,אתם יודעים איך הוא הגיע בכלל לסלבודקה?" שואל
המשגיח ,ומשיב בעצמו" :הוא בא לישיבה כשכבר היה בחור
לנדו) ,אפשר לבקש מהן". מאוד מבוגר .וכך היה המעשה :הוא למד תחילה ברוסיה ,ב'קיבוץ'
של מרן הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצוק"ל .כשהגיע לשם גם
"הסביר רבי אייזיק :אם אפריע להן באמצע המשחק כדי להכין מרן הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל זצוק"ל ,הם התיידדו .ופעם
כוס תה לסבא ,הם יעשו זאת ברצון אבל ירגישו 'איזה סבא טרדן'... הראה לו רבי לייזר יוד'ל גלויה שאביו ה'סבא' כתב לו ,שיחשוב
ואז לא יקבלו ממני הדרכה .אם אני רוצה להשפיע על הנכדות
שלי ,אני לא צריך להיות סבא טרדן ,אלא סבא שלא דורש מהן". כל יום חמש דקות על נצח ,על המושג של נצחיות.
"וכך בכל דבר היה מחושב .כשיצא מהבית לישיבה כדי להתפלל שמע את זה רבי אייזיק והתעורר; עד היום הוא חשב על
מנחה ,ולקח את המברשת לנקות את כובעו ,שאלה אותו בתו קצות החושן ורעק"א ,אבל על נצח? הוא מוכרח להגיע לראות
הרבנית שולמן :מדוע אתה מבריש את הכובע ,הלא הברשת את האדם הזה שכך כתב ...לכן הוא הגיע לסלבודקה ,ומיד מרן
בבוקר? השיב לה :אם הייתי הולך לבקש כעת בקשה משר החינוך הסבא ראה בו כלי מפואר ,עד שלקחו לחתן לבתו .גם ידוע שהוא
הרוסי ,כך הייתי עושה ,אז אם אני הולך להתפלל -שלא אעשה
ביקש ממרן הסבא שיוכיח אותו".
כך?! .כל ההנהגות האלו שלו הקרינו עלינו".
מדוע לא לבקש מהנכדות?
המשגיח שליט"א נזכר" :הגה"צ רבי דב יפה זצ"ל למד כאן
תקופה בישיבה ,ולמד מרבי אייזיק הרבה .פעם כשהייתי אצלו, והתלמיד שליט"א ממשיך ונזכר בהליכותיו של איש המוסר:
מרן הגרי"א שר
נושא דברים
בהנחת אבן הפינה
לישיבה
(חנוכה תש"ז)
טובת עין נוסח סלבודקא
העשיר ,הוא הגביר ,והוא שמעניק לו". מרן הגאון רבי יצחק אייזיק שר זצוק"ל היה אומר" :שני
אנשים נכנסים לבית כנסת .אחד מהם רואה שזולתו נצרך
מענין לענין שמענו מאחד מוותיקי תלמידי ישיבת חברון לכבוד ולכן הוא מושיב אותו ב'מזרח' ,נותן לו עלייה חשובה
שליט"א ,שנזכר בתקופות ש'האיר פני המזרח עד שבחברון', ומסתובב ומכרכר סביבו .לעומד מן הצד נראה שזה שמכבדים
אלו דמויות ישבו בכותל המזרח של הישיבה בירושלים אותו הוא המכובד ,והשני משמש אותו .אך האמת היא
בשכונת גאולה ,בשנים ההן ,לפני ששים שנה ומעלה .היו שזה שמכבדים אותו הוא עני ,נצרך ,וזה שמכבד אותו הוא
26קורא הדורות
הגר"א פולק שליט"א בשנים מוקדמות במסירת שיחה בישיבה. אמר לי' :דב יפה היה פה ,ושאל אותי אם יכול ללמוד מהר"ל,
ואמרתי לו שאני לא מייעץ לו ,אתה יודע למה? כי את המהר"ל
בעל אחריות והרחבת הדעת ,המבין איך לנהוג בישיבה גדולה קשה להבין ,צריך רבי שילמד ויפענח אותו ,בלי רבי לא כדאי
ובצרכי ציבור ,ותהה אם הוא מתאים לכך ,כי יש לו מחשבות ללמוד ,ואם אדם לומד וחושב שמבין ,ולוחץ עצמו להבין מה
שלא מבין ,מעקם את שכלו' .הדברים האלו נתנו לי הבנה כללית,
רציניות בקשר לעתיד.
לשמור על 'השכל הישר' ולא להתעקם.
ענה לו רבי חיים עוזר במכתב מאוד משבח ,שהוא מתאים
ושיכול בלב שקט להטיל עליו את האחריות לנהל את הישיבה. בהזדמנות שאלתי את רבי דב אם זוכר את המעשה ,ואמר לי
תחשבו ,ראש ישיבה אחר שרוצה להכניס את חתנו ,האם יש לו שזוכר ששאל ,אבל בתשובה אמר לו סיבה אחרת לגמרי ...זה היה
בכלל מחשבה? ...אבל מבחינת רבי אייזיק ,אם רבי חיים עוזר
הכח החינוכי של רבי אייזיק ,לתת לכל אחד מה שהוא צריך".
לא יסכים -אז לא.
באר חפרוה שרים
אגב ה'מידות' של מרן הגרי"א שר ,נזכר המשגיח שליט"א,
וחותם במעשה על סבר הפנים יפות שלו" :פעם ,לפני תשעה ■רבי אייזיק העמיד את הישיבה בצביון הישיבה בליטא,
באב ,היה נדמה לי שהוא קצת מרצין פנים .שאלתי את הגה"צ ובשיטת חמיו הגדול ,מרן הסבא זצוק"ל .כיום ,עשרות שנים
רבי משה טיקוצינסקי זצ"ל ,המשגיח ,אם נכונה ההרגשה שלי, לאחר מכן ,וכמעט מאה וחמישים שנה מייסוד הישיבה
והוא לא הסכים' .אין אצל רבי אייזיק סבר פנים שאינן יפות'! בסלבודקא ,במה מתייחדת סלבודקא דהיום בדמיון לישיבה
אמר .ורבי משה היה תלמיד שהבין ברבו". ה ֵאם?
המשגיח שליט"א מהרהר מעט ,ולאחר מכן מציין" :העמקה
בלימוד – מרן ה'אלטער' דיבר על כך הרבה ,ומחשבה מקורית ,לא
המונית .אבל זה הולך ומתמעט ,לא נשארו הרבה כך ,רק יחידים.
לא כולם באותה הרמה של תלמידי מרן האלטער.
■חתנו ,מרן ראש הישיבה רבי מרדכי זצוק"ל ,המשיך בדרכו
הסלבודקאית של חמיו.
רבי מרדכי היה תלמיד של רבי אייזיק ,וגם תלמיד של מרן החזון
איש .כבר בתור בחור ,כשהיה כמה שנים בוילנא ,הוא הכיר שם
את מרן החזו"א ולמד איתו ,וגם הכיר את מרן הגאון רבי חיים
עוזר גרודז'ינסקי זצוק"ל ועוד גדולים שהיו שם .הוא היה צעיר,
ועם חלק מהגדולים למד בחברותא וחלק רק ראה והתבשם מהם.
כשרבי אייזיק לקחו לחתן ,הוא שלח מכתב לרבי חיים עוזר
בשאלה אם יוכל להפקיד את עתיד הישיבה בידי רבי מרדכי ,בתור
אך אחרי יום אחד רבי אייזיק חזר למקומו הקודם ,המקום שם שניים לפחות שעוד זכו לראות את מרנא רבי ישראל
השני מארון הקודש. סלנטר זיע"א .האווירה המרוממת שלהם השפיעה על כל
שאל אותו רבי יחזקאל לפשר הענין ,והשיב לו הגרי"א: הישיבה .ומעשה שהיה כך היה:
"רציתי לראות אם אתה מצידך מכבד ...כשאני רואה שאתה
ליד המשגיח מרן הגה"צ רבי מאיר חדש זצוק"ל ישב רבי
מצידך מפרגן ,אני כבר יכול לחזור למקומי"... אברהם שמואל פינקל ,בנו של מרן הסבא שעלה לארץ,
כשהוא יושב במקום הראשון הסמוך לארון הקודש; רבי
ולאידך גיסא ,כשרבי אייזיק פתח את הישיבה בבני ברק, מאיר נתן לו את המקום שלכאורה היה שמור לו כמשגיח,
הוזמן מרן הגאון רבי יחזקאל סרנא להשתתף במעמד הנחת כי הוא בנו של מרן האלטער .בצד השני ישב ליד ארון הקדש
אבן הפינה .היו כאלו שחשבו אז שבהקמת עוד ישיבת 'כנסת
ישראל' בארה"ק ,מלבד ישיבת חברון הירושלמית ,יש מעין ראש הישיבה מרן הגאון רבי יחזקאל סרנא זצוק"ל.
השגת גבול .והנה רבי יחזקאל הגיע ,וכובד לישא דברים,
ובעין טובה המופלגת שלו הוא אמר" :האם רק בבני ברק כשמרן הגאון רבי אייזיק שר הגיע לארץ וגר תחילה
צריך להקים סלבודקה?! סלבודקה צריך שיהיה בכל מקום בירושלים ,הוא התפלל בישיבה וישב ליד רבי יחזקאל .אחרי
כמה ימים ,רבי יחזקאל פינה לו את מקומו ,כדי שיישב
ישוב בארץ!"... ראשון ,כי הוא יותר מבוגר והוא חתנו של מרן האלטער.
קורא הדורות 27
מפארי גידוליה של ישיבת סלבודקה,
הלא הוא הגאון רבי יהודה סילמן
שליט"א ,ראב"ד בית דין צדק בני
ברק ורב קהל חסידים 'רמת אלחנן'
בני ברק | לקראת המעמד הגדול
והתכנסות בוגרי הישיבה לדורותם ,אנו
מתקבלים לשיחה במעונו של הראב"ד
שליט"א ,השב אל למעלה מיובל שנים
לאחור ,לעת כניסתו כבחור צעיר אל
ספסלי הישיבה ,על תורתם של גאוניה
זצוק"ל ,וגדלותם של ראשי הישיבה
שליט"א | ואת יהודה שלחו לפניהם
צורבים לבין תפילת מעריב ,התקבלנו במעונו של הגאון רבי הבית ברחוב אשל אברהם 6בבני ברק ,הינו תל תלפיות לשואלים
יהודה שליט"א ,לשיחה שהתארכה מעבר למצופה .זמנו של הגר"י בדבר הלכה בכל חלקי השולחן ערוך בכלל ,ובפרט ה'חושן משפט'.
שליט"א רצוף קביעות של למוד והוראה ,אך כאן ,למטרת הבעת מכאן יוצאת הוראה ודבר ד' זו הלכה לישראל בכל קצווי תבל,
זיכרון תודה להישיבה הגדולה כנסת ישראל – סלבודקה ,ניאות מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע להיעשות .זה שנות דור שהגאון
הוא במאור עיניים ולב חפץ לייחד מזמנו היקר ,כדי להעלות מסת רבי יהודה סילמן שליט"א ,מהווה יתד איתן לשלטון השולחן
זיכרונות מאז עומדות היו רגליו בשעריה של הישיבה הגדולה ערוך בישראל ,כוחו הגדול בהכרעת הדין ,בדעת תקיפה שאינה
'כנסת ישראל – סלבודקה' וקנה תלמודו ביני עמודי בשבתו עם
מתייראת בפני איש.
זקני ארץ.
ובשבוע שקודם ליום הדין ,בשעת ערב ,בין לימוד עם שני
28קורא הדורות
את הישיבה ,הגעתי לישיבה בסוף הזמן ,ותוך שבועיים ראיתי כי פה אשב כי איויתיה
טוב ,איוויתי את המקום הזה מכון לשבתי בו .לפני תחילת הזמן,
■איך היתה ראשית דרכו של הרב שליט"א דווקא אל
נבחנתי אצל הגאון רבי עמרם זקס זצ"ל ,והתקבלתי לישיבה. סלבודקה?
■מה היה הגורם המשפיע בשבועיים האלו שהביא להחלטה? מי שהיה הגורם לנו ללכת לסלבודקה ,היה קרוב משפחתנו הגאון
רבי יוסף הורביץ זצ"ל (שנלב"ע לפני כחודש ימים) .הוא היה ראש
שני דברים :אחד ,היה בחור אחד חסיד סאטמער בשם מיכאל ישיבה ב'חידושי הרי"מ' ,והציע לי ללכת לכמה שבועות לבדוק
קארלסברג ,נוצר בינינו קשר לימודי מאד חזק .וכן הגאון רבי
חיים ברים זצ"ל ,הוא כיהן כ'שואל ומשיב' בישיבה ,הוא היה
קורא הדורות 29
גבורי כח ,עמליה בטהרה מאד מקרב את הבחורים ומאיר להם פנים ,מעודד ונוסך חיזוק
בבחורים .אהבת הבריות שלו הייתה כל כך גדולה ,שזה משך
■ומה היה סגנון השיעורים האחרים?
את הבחורים אליו.
הראש ישיבה מרן הגאון רבי מרדכי שולמן זצוק"ל היה אומר
בעיקר את ה'רייד' של עולם הישיבות בסוגיה .השיעור של הגאון ■כבחור צעיר המגיע לישיבה ,מה היתה התרשמותכם
רבי ברוך רוזנברג זצוק"ל היה מאד חי ותוסס ,הוא גם היה אומר וחוייתכם הראשונית?
את ה'רייד' של הישיבות ,אבל עם נופך מבית אבא שהיה יותר
הייתה אווירה מאד חזקה של למוד והתעלות פנימית ,זו הייתה
קרוב לפלפול. האווירה שרוממה את הבחור והביאה אותו לעבודה אישית.
■והמשגיח ,בכל זאת זה הרי 'סלבודקה'? הדבר שתמיד ייחד את הישיבה ,היא היכולת של כל אחד למצוא
את דרכו בלימוד .היה בישיבה מגוון מאד רחב של בחורים ,אני
המשגיח הגאון רבי משה טיקוצ'ינסקי זצוק"ל אמר שיחות יכול לומר מנימה אישית ,שנמנו אז על תלמידי הישיבה כחמש
בישיבה .הוא היה בעל שיעור קומה ,תקיף במלוכה אבל ענוותן עשרה בחורים ממשפחות חסידי גור ,מהם היו שניים ממש
ושפל ברך .הוא מסר נפשו על הישיבה ועל הבחורים כפשוטו,
מסירות שלא יודעת גבול ,הוא חי כל פינה בישיבה וחי כל בחור מהטובים ביותר.
בישיבה. ■והשיעורים?
אתן דוגמה לכך .הוא לקח על עצמו תפקיד שלכאורה לא הראש ישיבה הגאון רבי מרדכי שולמן זצוק"ל היה נמצא
מתאים למעמד שלו ,מידי יום היה רץ לדואר כדי להביא לראש הרבה בחוץ לארץ לרגל גיוס כספים לישיבה .למעשה היו שלשה
ישיבה את המכתבים שהגיעו כדי להקל על ראש הישיבה .אבל שיעורים בישיבה ,כאשר שהה בארץ ,היה אומר שיעור ביום
הוא לא רצה לעזוב את היכל הישיבה להרבה זמן ,אז הוא רץ חמישי ראש הישיבה הגאון רבי מרדכי שולמן זצוק"ל .ביום
הלוך וחזור את העלייה של גבעת רוקח ,מי שמכיר יודע באיזה שלישי מרן הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצוק"ל ,וביום ראשון
מע ֶלה מדובר ,שגם אדם צעיר קשה לו לעלות שם ,הוא רץ את
הגאון רבי ברוך רוזנברג זצוק"ל.
זה במהירות עצומה הלוך ושוב.
■דמות כזו ,כמו מרן הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצוק"ל,
את הכוח העצום הזה ראינו גם בלילי חנוכה .הגאון רבי משה וודאי השפיעה על הבחורים?
היה מקפיד מאד להקדים למצווה ולהדליק סמוך לשקיעת החמה
כפי שנהג אדוננו הגאון זיע"א ,הריצה שהוא רץ מהישיבה לביתו בוודאי .רבי יחזקאל זצוק"ל היה מגיע ביום שני מירושלים,
להדלקה ,הייתה בלתי מושגת אפילו לאדם צעיר .כל פעם היינו ונותר ללון בבית הראש ישיבה .הייתה כלפיו הערצה עצומה.
הוא ישב ולמד בבית של הראש ישיבה והכין את השיעור יחד
משתאים איך הוא לא נופל בריצה כזו במדרגות של הישיבה. עם מורנו רה"י הגר"ע זקס זצוק"ל לקראת יום שלישי .השיעור
שלו נאמר באופן מאד ישר ,פשוט ,וממוקד בסוגיה .לא חיפש
הוא היה בעצמו בעל כוח ,מספרים שבפרעות תרפ"ט ,כשהיה
בישיבת חברון ,הגיף את הדלת מול ההמון הערבי ,כשהוא עוצר להתפרש מעבר לעצם הסוגיה.
בידיו ,והם לא יכלו לכוחו .אבל זה לא רק כוח גשמי ,לרוץ כך
הוא היה מאד תקיף בדעתו על מה שנראה לו ,לא היה שייך
לדבר מצווה ,זה עוצמה פנימית של גדלות. לשאול בשיעור ,אבל לאחר השיעור היו מתאספים סביבו ושוקלים
וטרים אודות השיעור.
מסיבת חנוכה תשמ"ו .נראים מימין לשמאל ,מרנן הגר"ב רוזנברג ,הגר"מ טיקוצ"ינסקי והגר"ע זקס זצוק"ל ,ויבלח"ט הגר"ד לנדו שליט"א
30קורא הדורות
הגר"י סילמן שליט"א בעריכת פרוזבול למרנן רבותינו ראשי הישיבה שליט"א ,בערב ראש השנה האחרון
ארי ודב הרבה למדתי מרבותי
■אפשר לומר ש'רוב תורתי הימנו'? ■העקבות של 'סלבודקא' דליטא נראו בדרך הישיבה?
כל מה שיש לי בעולם ממנו .התועלת העיקרית ,היא מעבר לכל היראת שמים והחיפוש המוסרי שהגאון רבי אייזיק שר זצוק"ל
החידושים ששמעתי ממנו ,למדתי מה זה להיות גדול בתורה. הטביע – נותרו ,ורבים גדלו לאורו והשפעתו של תלמידו המשגיח
רבי משה זצוק"ל .בכל תקופה ובכל מצב רוח הישיבה הייתה
אתן כמה נקודות .בדרך הלימוד ,הוא דרש שלא לומר רעיון
מבריק אם לא מלבנים ובוחנים אותו הדק הדק היטב בסוגיה, ספוגה ביראת שמים.
אם זה מתאים עם הראשונים בסוגיה. לצד זאת ,הייתה השפעה גדולה מאד למרן החזון איש' על
הישיבה .ראש הישיבה הגאון רבי מרדכי שולמן זצוק"ל ,הכיר
לדוגמה ,אני זוכר שפעם למדנו את הסוגייה של 'מתעסק את מרן ה'חזון איש' זיע"א עוד מליטא ,היה להם קשר כבר אז.
בחלבים' שעל זה אומרת הגמרא שחייב משום שנהנה .לכאורה כאן בארץ נכנס אל מרן ה'חזון איש' זיע"א ,ונוצרה השפעה
רואים מכאן שלולא שהחיוב מצד ההנאה ,מתעסק בכל התורה רחבה ,במיוחד נתן לה ביטוי חזק הגאון רבי נתן שולמן זצ"ל ,זה
צריך להיות פטור .ואילו במלאכת שבת כתוב שמתעסק פטור השפיע על תבנית וצורת הישיבה .אבל כפי שאמרתי ,מלכתחילה,
משום 'מלאכת מחשבת אסרה תורה' ,משמע שלולא הפטור של המרכז של הישיבה הייתה האווירה ,והאפשרות לתת לכל אחד
'מלאכת מחשבת' היה חייב ,אם כן בכל התורה כולה צריך להיות
את היכולת האישית לגדול בדרכו.
חייב .התקשינו ,שהרי הדברים סותרים זה את זה.
■זה באופן כללי ,אבל היכן הייתה נקודת העלייה הפרטית,
חשבתי לחדש ולומר ,שבשבת היה צד לומר שהמלאכה צריכה ההתגדלות האישית בישיבה?
להיות כזו שיש בה תועלת וחשיבות וזה דומה להנאה ,לכן יש
סיבה גם לחייב ,ועל זה באה התורה ומיעטה ב'מלאכת מחשבת היו מקורות רבים להשפעה ואי אפשר לפורטם ,אבל ה'הרבה
אסרה תורה' שצריך מחשבה .ומצאתי על זה לכאורה רש"י מפורש למדתי מרבותי' היה דבר ראשון .הלימוד שזכיתי ללמוד עם
שאומר 'שאם חשב ליטול את התלוש ועקר את המחובר שאפילו הגאון רבי עמרם זקס זצוק"ל בסדר א' זה היה תענוג גדול מאד.
בשבת מלאכת מחשבת אסרה תורה פטור' ,משמע לכאורה הוא היה אישיות מיוחדת ,טוב ומטיב ,צהלתו בליבו ועל פניו,
לא ידע מה זה גאווה .למדנו בהספק מאד נוח ,וזה היה עידון
שמלאכת מחשבת היה צד לחיוב.
הגדול בכל העידונים.
כשאמרתי זאת להגאון רבי דב שליט"א ,הוא לא הסכים עם
הדברים ,וכשהראתי את דברי רש"י ,הסתובב וחשב ואז אמר: בגיל יותר מבוגר זכיתי לקבוע למוד עם יבלח"ט מו"ר הגאון
'נראה שזה טעות סופר ,שבמקום המילה 'אפילו' יש לגרוס 'שאילו' רבי דב לנדו שליט"א .בשנים קודמות הוא היה חלק מה'כולל'
בשבת שמלאכת מחשבת אסרה תורה' .התפלאתי שכך בהינף בישיבה ,אבל כשאני למדתי בישיבה כבר המשמר היוצא של
של הבנה משנה הוא גירסא ברש"י ,ועל פי זה דוחה את הסברה
שהצעתי .והנה ,כעבור חצי שנה אמר לי רבי דב ,שהוא מצא הכולל התפזר ,והגאון רבי דוב שליט"א למד בביתו.
רש"י במהדורת כתב יד שהיה כתוב 'שאילו' שמלאכת מחשבת
הלימוד הזה היה מאד מאתגר ,דרש מאמץ וריכוז גדול של
אסרה תורה. מחשבה .הזיכרון של הגאון רבי דב שליט"א שאינו מאבד טיפה,
תפיסה של ארי ,הוא רץ מהר מאד בלימוד וצריך להחזיק ראש.
מעבר למבט הייחודי והסייעתא דשמיא שהיה כאן ,זה לימד
אותי שלא זזים מהעוגן של האמת העולה מהסוגייה ,גם אם זה היה לימוד מכונן בכל בחינה שרק יש.
אפשר לפתור את השאלות בסברא מבריקה .כך על זה הדרך ,היה
המכוון בלימוד ,להשקיע בכל הצדדים של הסוגיה ,ולהפך בדבר
קורא הדורות 31
טענתי -אזי לכאורה מורנו רה"י הגרמ"ה הירש שליט"א במסירת שיעור בישיבה עד שהדברים מחוורים
זה שייך רק כאשר מרנן הגר"י אברמסקי והגר"מ שולמן זצוק"ל בסיום הש"ס בישיבה ,תשכ"ו כשמלה.
האחרון חלק מסברא
או מראיה ,שעל זה אנו מימין לשמאל ,מרנן הגרנ"צ שולמן ,הגר"מ טיקוצ"ינסקי זצוק"ל, החזון
אומרים שאם הקודם ויבלח"ט הגר"ד לנדו שליט"א איש יכול
היה רואה זאת לא היה לחלוק!
פוסק כפי שפסק .אבל
אם הבתראי חולק ללא ■גם בהלכה קיבלתם
שום סברה מחודשת או ממנו?
ראיה חדשה ,אלא על
פי אותם נתונים מכריע בודאי .החלק של
שלא כקדמון ,לכאורה ה'פרומקייט' ,ה'יראת
כאן אין את הסיבה שמים' שבהלכה ,לא
להעדיף את האחרון לרמות את עצמך .בכל
על הראשון אלא אדרבה דבר ,כל עוד שאתה
לא מברר בבירור גמור
הראשון קודם. שמותר ,יש להחזיק את
ואם כן ,כאשר מרן זה באיסור.
ה'חזון איש' חולק על
המשנה ברורה ללא היחס אל ה'משנה
ראיה או סברא חדשה, ברורה' היה כרבם
עלינו לכאורה לנקוט המובהק של ישראל.
כמו ה'משנה ברורה' הוא למד את ה'משנה
ברורה' בדקדוק רב.
שהוא קודם. לדוגמה ,כשלמדנו
את השולחן ערוך על
טענה נוספת העליתי, הסדר ,הוא לא למד
שדברים שמרן ה'חזון ט"ז ,בגלל שיש בו הרבה
איש' כתב בספרו פלפולים .אבל כשהגענו
בצעירותו ,הרי אז לא אל ה'משנה ברורה' ,כל
יכול היה לחלוק על ט"ז שהמשנה ברורה
ה'משנה ברורה' שהרי מביא הוא מיד למד
אמר זאת בהיותו צעיר,
אם כן מה שנכתב בט"ז בפנים.
בספרים בצעירותו אולי
אין זה בכלל המחייב וכמובן ,במרן ה'חזון
איש' זיע"א ,רואה מו"ר
שלנו לפסוק כמותו? רבי דב שליט"א פוסק
אחרון ,ולכן נפסק
עוד דבר אמרתי, כמותו גם מול ה'משנה
שהנה כתוב ב'חזון איש' ברורה' כי אזלינן
בשביעית שתלמיד יכול
לנהוג כרבו אפילו יחיד כבתראי.
מול רבים ואפילו קטן
מול גדול ,אם כן ,מי פעם שאלתי אותו
שה'משנה ברורה' הוא בעניין זה ,שהרי הלכה
רבו לכל הדברים ,אולי כ'בתראי' בגלל שהם
לא צריך לפסוק כמו ראו את הקודמים ואף
מרן ה'חזון איש' ,על על פי כן חלקו ,ואילו
הקודמים לא ראו את
אף שהוא בתראי. הבתראי ,יתכן שאם
היו רואים או שומעים
על כל הטענות האלו, אותם היו משנים
ענה לי הגאון רבי דב את דעתם לכן הלכה
שליט"א תשובה קצרה
והחלטית' :לא .ה'חזון כבתראי.
איש' יכול היה לחלוק
תמיד ,ויש לנהוג כדעתו אם זו הסברא –
32קורא הדורות
לאחרונה מצאו פתק שכתב הגאון רבי יעקב אידלשטיין זצוק"ל, בכל דבר'!
והוא כתב דברים זהים למה ששמעתי בתחילה מאותו תלמיד
חכם מירושלים ,על המפגש ההוא בבית הבראה ,שראו מה זה ■על אף שהוא עצמו לא למד ממש כתלמיד מובהק אצל
ה'חזון איש'.
ידיעת התורה של הגאון רבי דב שליט"א.
מרגלא בפומיה דמו"ר הגאון שליט"א ,ש'תלמיד זה לא מי
כי גדול בקרבך שיודע מה שהרב אמר ,אלא תלמיד זה מי שיודע מה שהרב
מסתיר מתחת השרוול' ...דהיינו ,תלמיד זה מי שעומד על דעת
זכיתם בודאי גם לקשר של תורה עם מורנו ראש הישיבה הגאון רבו ,והוא מכיר ויודע מעבר למה שהרב אומר בפירוש ובגלוי.
רבי משה הלל שליט"א.
אב בחכמה ורך בשנים
בודאי .אני עוד זוכר שהגאון רבי משה הלל שליט"א הגיע כחתן
צעיר של הראש ישיבה רבי מרדכי שולמן זצ"ל .הוא עדיין לא נשא "אומר לכם בענין זה דבר נוסף" נזכר הגר"י סילמן שליט"א.
משרה בישיבה ואולם שמו הלך לפניו בכל הישיבה ואף חוצה לה. "חותני ,הגאון רבי גדלי' הרץ זצ"ל שהיה ראש ישיבת 'חידושי
ידעו שר' משה הילל נחשב לאברך ת"ח מופלא ,ומתמיד מיוחד. הרי"מ' ידע את כל הש"ס ,היה לו זיכרון צילומי .מעבר לכך הוא
היה במקומות רבים בעולם ,הכיר את מרבית גדולי הדור בארץ
אני זכיתי להכיר את ראש הישיבה שליט"א ,ובפרט בעשרים ובעולם ,מרן החזון איש קירב אותו מאד ,ואף למד עמו בחברותא
שנה האחרונות .דעו לכם ,הדבר שבולט אצל הראש ישיבה - פעם בשבוע( .הוא הכיר לו טובה על שמסר נפשו לדאוג לשחרור
מלבד גדלותו המופלגת בתורה -זה היראת שמיים ,הרצינות בני הישיבות מהצבא) .הוא השתעשע שעות בדברים עם מרן
והשיקול דעת ,האהבה והמחשבה על כל בחור .וכך זה גם בענייני הגאון רבי משה פיינשטיין זצוק"ל ,ישב לילה שלם עם האדמו"ר
ציבור שהוטלו על כתפיו .זו זכות עצומה לבני הישיבה לחסות רבי יואל מסאטמער ועוד רבים אחרים .כמעט כל ֵׁשם שהזכרתי
בצל אילן גדול שכזה. לפניו ,הוא סיפר שהיו לו עמו שיחות ארוכות.
■רבי משה הלל שליט"א הגיע מליקווד ,היישר ל ּכ ּור של בעת ה'תנאים' שלי ,פגש מו"ח את הגאון רבי דוב שליט"א
סלבודקה הבני-ברקית... שהיה אז אברך צעיר יחסית כבן ל' שנים .הוא דיבר עמו בלימוד,
ואחר כך פנה אלי ואמר בהתפעלות עצומה' :הצבור לא יודע
אספר לכם :היה לי חברותא שנים רבות ,הגאון רבי יצחק
ולדמן זצוק"ל .חלק מילדיו למדו בישיבה .רבי יצחק הכיר את איזה גדול הדור נמצא עמנו'...
יבלח"ט רבי משה הלל עוד מלייקווד ,והוא העיד בפניי כמה
פעמים ש'התלמיד האהוב ביותר על מרן הגר"א קוטלר זצוק"ל, אספר כאן עוד סיפור .באותה תקופה היו הישיבות מממנות
היה רבי משה הלל'! מי ששמע על הגדלות והתקיפות של רבי לבחורים שהות בבית הבראה של 'ועד הישיבות' בנתניה .הגאון
רבי משה טיקוצ'ינסקי זצוק"ל סידר לי שנה אחת שאשהה שם.
אהרן בתורה – ידע להעריך את העובדה הזו. פגשתי שם את אחד התלמידי חכמים הגדולים שבירושלים
שהתארח שם .כששמע שהנני לומד עם הגאון רבי דב שליט"א,
הוא סיפר לי עוד ,שרבי אהרן זצוק"ל סמך עליו בכתיבת
השיעורים ,ורבי אהרן לא נתן זאת לכל אחד ...זו היתה הערכה החל להפליג בשבחו.
מיוחדת גם להבנה שלו בלימוד ,וגם לאישיות שלו .בכלל הוא
סיפר לי ,שרבי אהרן ראה את תלמידו רבי משה הלל כבחור הוא סיפר שלא הכיר תמיד את הגאון רבי דב שליט"א ,אך
שנתיים קודם לכן ,הם שהו יחדיו בבית ההבראה של 'ועד הישיבות',
חשוב באופן מיוחד ,וחיבבו וכיבדו כראוי לו. ואזי הוא גילה את הגאונות שלו ,הם דיברו עד שתיים בלילה,
זכתה סלבודקה ,שראשי הישיבות שלה הם גדולי הדור ממש! והת"ח הנ"ל עמד לפניו כעבדא קמיה מריה.
••• הוסיף אותו תלמיד חכם וסיפר לי" :הייתי במעמד שכמה
תלמידי חכמים גדולים מירושלים דיברו בלימוד ,אחד אמר
■ מדברים כעת על חובת הכרת הטוב של אלו שזכו לשאוב שטיק'ל תורה ,והאברך הצעיר רבי דוב הגיב 'יש ראיה מירושלמי
מבאר מים חיים של הישיבה דסלבודקה. לא ככה' .אחר כך תלמיד חכם אחר השמיע את דבריו ,ושוב
האברך הצעיר מגיב' ,יש לי ראיה מתוספות במנחות לא כך' .נוצר
באופן אישי אני חש ,שהישיבה הקדושה גידלה עדרים עדרים מצב שפחדו להשמיע דברים משלהם ,והם אמרו דברים ששמעו
של בחורים בכל התקופות ובכל השנים ,שקיבלו בישיבה את מקור
חיותם הרוחני ,כל אחד מצא את מקומו ואת מי שישפיע עליו, מגדולי ישראל מהעבר ,ושוב הדבר חזר על עצמו.
כשכל יחיד יכול לבחור את הדרך המתאימה לו .לא ראי ראש
ישיבה זה כראי ראש ישיבה זה ,הצד השווה שבהן ,ששמירתן איך זה שיש מישהו שיכול להגיד על כל דבר או ראיה או
סתירה? הרהרתי בעצמי – אמר אותו תלמיד חכם – שאילולא
עבודת ד' צרופה. ענוותנותו ,היה כבר ה'אברך' הזה מרגיש ומרעיש ממלכות...
הוא לא נעצר בכך ,אלא הוסיף וסיפר ,שבין המשתתפים היה
כל אחד בדרכו ובצביונו קיבל בישיבה סבר פנים יפות והארת אחד מגדולי ירושלים ,למחרת התבטא הלה בפניו ואמר לו,
פנים שעומדת לו עד היום בדרכו האישית ,ואין לך חובת הכרת שהוא לא נרדם כל הלילה מחלישות הדעת .והדגיש ,שזה לא
הטוב גדולה יותר מאשר למקום ולרבו שלימדו תורה וחיי עולם בגלל שהוא חש פגיעה ,אלא שחלשה דעתו שאתמול הוא נוכח
שעדיין לא הגיע לדרגה של ידיעת התורה כדבעי ...כעבור זמן
נטעו בו! מה ,שמעתי מבחור מסלבודקה ,שהוא יודע במי המדובר ,באחד
קורא הדורות 33 מגדולי ישראל הנודעים.
34קורא הדורות
תחושה נעימה של חמימות ומאור פנים מילאה אותנו בעת
שהתקבלנו בשעת מוצאי שבת מאוחרת ,בימים שבין כסא לעשור,
בביתו של הגאון רבי אליעזר רוז שליט"א ,מחשובי בוגרי הישיבה
הקדושה .דווקא בין ד' אמות של צניעות ופשטות ,הינך חש
ברחבות שיש עבור הזולת; שולחן ,קיר ,מנורה ,וארונות ספרים
באים בימים עמוסים לעייפה.
על הכתלים ,תמונות דיוקן של אבות המשפחה זצוק"ל ,המהווים
גם את ה'חוט המקיף' לתוכן השיחה ,מסלבודקה ועד סלבודקה.
הגאון רבי אליעזר שליט"א הינו בן להגאון רבי שמואל יעקב
רוז זצ"ל ,מפארי גידוליה של סלבודקא דליטא ,ולימים רבה של
'מינכן' לאחר ימי עברה וזעם של מלחמת העולם השנייה ושואת
יהודי אירופה.
איש שיחנו ,הגאון רבי אליעזר שליט"א ,הינו דמות תבניתה
של תקופת הרת עולם בעת סער וסופה כאשר נעו גם זעו אמות
הסיפין והשתות ייהרסון .הוא בחינה מובהקת של 'אבן דשף
ויתיב' בסלבודקה ,אותה אבן שהונחה עשרות שנים קודם לכן
ב'סלבודקא' שבליטא ,לוטשה והבהיקה תחת ידם ועיניהם של
גאוני ארץ מרנן רבי אברהם גרודז'נסקי הי"ד ,ומרן הגאון רבי
אייזיק שר זצוק"ל.
ובנוע ארץ ומלואה ורוח סער נשבה בעוז ,התגלגלו אבני המשכן
הגדול אשר נהרס והודש בליטא ,והונחו מחדש בארץ ישראל ,כך
הבית הגדול אשר הוקם בשנת תש"ז על 'גבעת רוקח' בבני ברק
על ידי מרן הגאון רבי אייזיק שר זצוק"ל והבאים עמו בברית
חותמו ,חתנו מרן הגאון רבי מרדכי שולמן זצוק"ל.
אך בינות לכותלי הבית הגדול בהיבנותו ,ניטעו מחדש זמורות
מהכרם הישן שנעקר ממקום גידולו ,עזקוהו ויסקלוהו ויטעוהו
שורק וגם מגדל בנו בו ויקב חצבו בו .זמורות כאלו היו בני הגאון
רבי שמואל יעקב רוז זצ"ל אשר כאמור היה עצמו פרי גידוליה
של 'סלבודקא' בליטא ,ובניו אחריו ניטעו בישיבה אשר הוקמה
מחדש בבני ברק.
גלות שהיתה לחיים
לא אחת הסכינו תלמידי הישיבה החדשה שהוקמה בבני ברק,
לראות ולהתבונן בדמותו התמירה של הגאון רבי שמואל יעקב
זצ"ל ,בעת שהגיע לפקוד את הישיבה בבני ברק ,ולבקר בהיכלה.
עוקב אחר התפתחותו של הבן ושאר הבנים ,וממתיק סוד עם
מרן ראש הישיבה רבי מרדכי שולמן זצוק"ל ,או עם רעיו משכבר
הימים והשנים בשבתם יחדיו בימי נעוריהם טרם המו גויים
ומטו ממלכות.
מלחמת העולם פגשה את האבא רבי שמואל יעקב זצ"ל על
ספסל הלימודים .כנתין ליטאי' ,שפר גורלו' לכאורה ביחס לחבריו,
עליהם נגזרה גזירת גלות גזירה מרה שהעניקה לרבים מהם את
החיים במתנה ...אחד מהם ,שהיה מארץ ישראל הצטרף לרבי
שמואל יעקב בדרכו למשרד הפנים הליטאי לשם בקשת אשרת
שהיה בליטא.
"תקיפותו של הפקיד" מספר הרב רוז שליט"א" ,לא השאירה
מקום לספיקות :לא תהינה חריגות כלשהן בתקנות ההגירה
הנוקשות! כלומר ,האבא זצ"ל יליד ליטא – יישאר ,אך החבר
יצטרך לעקור' .רצית' -אמר האבא זצ"ל לחברו – 'שאתלווה אליך,
קורא הדורות 35
ביתו של מרן הגר"א גרודז"ינסקי זצוק"ל הי"ד בקובנה
בעדני שליט"א) -בעברו הרחוק והשני של רחוב רבי עקיבא, כדי להיבנות בזכותי ,אך נוכחת לראות כמה שווה זכות זאת'"...
וכך צועד רגלית עד מרגלות גבעת רוקח ,עולה ומטפס אל מרום
הגבעה ,כדי להתפלל במה שראה סדנא דארעא חד עם הישיבה החבר עצמו -כמו מתנבא הגיב" :מי יודע אולי זו הזכות",
שבליטא" .יצויין ,כי מקום מושבו של רבי שמואל יעקב זצ"ל, ונאלץ לעזוב ..היה זה המשגיח הגאון רבי משה טיקוצ'ינסקי
זצוק"ל ,מנהלה הרוחני של הישיבה בבני ברק ,ש'נאלץ' לעזוב
נקבע בכותל המזרח של הישיבה ,לצד ראשיה ורבניה. לארץ ישראל ,מה שהתברר כנס הצלה מגיא ההריגה באירופה.
■באיזו שנה אתם הגעתם לישיבה? דמותו של האבא הגאון רבי שמואל יעקב זצ"ל שיקפה את
דמות הענקים של בן סלבודקא שבליטא ,חצובה בעולם האצילות.
באלול תשכ"ה .אנחנו כילדים עלינו לארץ לגור עם הסבא זו הייתה הזדמנות לבני הישיבה בבני ברק לראות בעיניהם
והסבא בירושלים .האבא זצ"ל נותר עדיין במינכן ,הוא היה שם דמות שהוטבעה בה טביעת החותם של בית היוצר המוסרי תחת
לאחר המלחמה ,כאשר הצבא האמריקאי שחרר את המחנות הנהגתם של מרנן הגאון רבי אברהם גרודז'נסקי הי"ד ,והגאון
שהוקמו על ידי הגרמנים .קשה לתאר את המוראות מה שהאבא
רבי אייזיק שר זצוק"ל.
חווה מעת שהגרמנים נכנסו לסלבודקא.
ש"ס צבאי
בכוחות עצומים הוא התנער מעפר ומאפר ,איזה גוי סיפר
להם שיש לו 'ממצא' חשוב להם ,זו הייתה גמרא 'קידושין' "האבא זצ"ל – ממשיך ומספר לנו הגאון רבי אליעזר שליט"א,
דפוס וילנא .היה זה כמו אוויר של חמצן לנפש דוויה .הם עטו גדל בעיירה קעלם לאביו רבי משה דוב זצ"ל .באווירה של 'קעלם'
על הגמרא ,כל אחד ביקש לזכות ללמוד ממנה .והאבא ,ברוח נשבה הרוח המוסרית והשתקפה בבני המקום ,כאשר גדלו הבנים,
היצוקה של בן ישיבה סלבודקאי ,יזם הדפסת הגמרא מחדש .היא שלחם האב להסתופף בחיקה של הישיבה בסלבודקא אשר נשאה
הודפסה במהדורה מיוחדת בחסות הצבא האמריקאי ,בעשרת
ברמה את דגל העבודה המוסרית".
אלפי עותקים.
"זכורני ,כיצד היה האבא זצ"ל עושה את דרכו מביתנו ברחוב
אבא לא נעצר בזה ,הוא המשיך בהדפסת הש"ס כולו ,בחסות רבי עקיבא בבתי 'אור החיים' (היכן שנקבע הכולל של הגר"ש
הצבא האמריקאי והג'וינט .זה היה סמל של נביעת המעיין מחדש.
בעקבות פעילות זו התמנה האבא כרבה של מינכן .והוא נדרש
להישאר שם .אותנו שלח אל הסבא והסבתא לארץ ישראל .ורק
36קורא הדורות
בנין הישיבה בסלבודקה. כעבור מספר שנים הצטרף אלינו.
הקשה של אמנו עליה השלום ,אז עלה לפגוש את ראשי הישיבה עקידת סלבודקא
אלופיו ומיודעיו .אחר כך האמא עליה השלום נפטרה והאבא
זצ"ל עלה להשתקע והמפגש שלו עמם היה כבר עניין של דבר ■השואה תפסה אותו בסלבודקא בליטא?
יום ביומו. האבא זצ"ל נמנה על בני הישיבה ,כאשר זו נסגרה בשעתו על
ידי הרוסים בעת שהם שלטו על ליטא ,סגירת הישיבה הייתה
■היו שיחות של העלאת זיכרונות ביניהם? פשוט באמצע הסדר .שמעתי זאת מהגאון רבי שניאור קוטלר
זצוק"ל ,הוא השתתף בקידוש של עליה לתורה לבר מצווה של
לא הרבו בכך .אבל רצו לדעת פרטים על הימים האחרונים אחי הצעיר שליט"א שהתקיים בישיבת 'סלבודקא' בבני ברק.
של הגיטו ,פטירת רבי אברהם זצוק"ל ,וה'דבר אברהם' רבה של
קובנה שהאבא זצ"ל סעדֹו בימיו האחרונים ממש .היה גם יהודי העובדה שהאבא זצ"ל נמנה על בני הישיבה בסלבודקא,
בשם הרב ספויקונה שהיה מזכיר בישיבה ,הוא היה חניך סלבודקא וכמובן כבוד המקום ,הביא את הגאון רבי שניאור זצ"ל להעלות
בליטא ,לימים עלה לארץ והיה בחברון .השיחות על המאורעות מזיכרון אותם ימים .הוא סיפר שהרוסים לא רצו להפסיק את
הסדר באמצע ,הם המתינו ,והגאון רבי אברהם גרודז'ינסקי
בארץ ועל השמד בליטא היו בחינה של 'דמים בדמים נגעו'. הי"ד הורה להמשיך את הלמוד ככל שניתן ,אך בסופו של דבר
הסדר הסתיים והרוסים נעלו את הישיבה על בריח .אבל עדיין
הישיבה המשיכה להתקיים בבניין 'אהל תורה' -הישיבה קטנה
בסלבודקא.
אך כעבור זמן מה ,בשנת תש"א ,נכנסו הגרמנים ימח שמם,
הם ערכו את האקציה הנוראה אלפי תושבי סלבודקא וקובנא
נעקדו על קידוש השם ,אחר כך הוקם הגיטו וכמובן שכל החיים
השתבשו ,שלא לדבר על קיום ישיבה ולמוד תורה.
■מתי הוא נפגש לראשונה עם ראשי הישיבה בבני ברק?
בשעת המלחמה היה מרן הגאון רבי אייזיק שר זצוק"ל בשוויץ,
הוא נסע לשם לפני המלחמה ונותר שם .חתנו ,מרן הגאון רבי
מרדכי שולמן זצוק"ל היה באמריקה ,הוא נסע להשיג ויזות עבור
בני הישיבה אך כבר היה מאוחר מדי .ואילו מרן המשגיח ,הגאון
רבי משה טיקוצ'ינסקי זצוק"ל היה בארץ ישראל ,הוא הרי נמנה
על בני הישיבה ב'חברון' במאורעות תרפ"ט.
האבא זצ"ל הגיע לכאן לביקור קצר בתשכ"ב ,בעקבות מחלתה
לנער על פי דרכו מרן הגה"צ רבי אייזיק שר זצוק"ל
■נחזור אליכם .אתם כאן כילדים לבד בארץ ,איפה למדתם,
ואיך הגעתם לסלבודקה בבני ברק?
אנחנו למדנו ב'קמניץ' בירושלים ,אחר כך בתשכ"ה נכנסתי
לישיבה כאן.
אינני חושב שבבסיס ההחלטה שלי לבוא לישיבה היה הקשר
ההיסטורי של האבא זצ"ל ,אבל חיפשתי את הסגנון של הישיבה
שהתאימה לי .כמובן שעבור האבא זצ"ל היה זה בחינה של 'תורה
מחזרת על אכסניה שלה'...
■איך היו הימים הראשונים בישיבה?
הישיבה מנתה אז כמה שמונים בחורים .ראש הישיבה הגאון
רבי מרדכי זצוק"ל שהה בחוץ לארץ לרגל החזקת הישיבה.
קורא הדורות 37
כתלמידו המובהק של מרן הגאון רבי אהרן קוטלר זצוק"ל .הוא באותו זמן בישיבה לא היה העיקר סביב השיעורים כמו בשאר
הביא יסודות איתנים בצורת העמדת הישיבה ,הוא ממש יצק הישיבות ,לצעירים לא היה בכלל שעורים ,אבל הייתה מסגרת
מתורת רבו זצוק"ל יסודות לצעירים שהייתה בבית
איתנים בכל פרט ופרט כנסת סמוך לישיבה ,שם
בישיבה ,ההדגשה יותר על נאמרו שיעורים על ידי
השיעורים כמנחילי דרך, הגאון רבי נתן צבי שולמן
ועד בכלל ירידה לפרטים זצ"ל שהשתית את למודו
כמו קביעת חברותות ,אך על פי מה שלמד ממרן
במיוחד הכוונה של כל ה'חזון איש' זיע"א ,וכן
נאמרו שיעורים על ידי
בחור ובחור.
אוכל לספר בנימה יבדלחט"א הגאון רבי
אישית .אני זוכר שעליתי דוב לנדו שליט"א ,שהוא
אל הגאון רבי משה הלל כבר שילב גם מדרך עולם
שליט"א פעם ראשונה
הישיבות.
לדבר בלימוד ,היה זה לימים המסגרת עברה
מוצאי שבת ,שאלתי לתוך הישיבה והגאון רבי
שאלה ,והעניין המשיך, מרדכי כהן זצוק"ל אמר
כשהשיחה הסתיימה, את השיעורים לצעירים.
הבחנתי שעברו כשלש לבחורים המבוגרים היו
שעות!! זה חזר על עצמו השיעורים הכללים על
ידי הגאון הגדול רבי ברוך
כמה פעמים.
ומדוע? כי הוא לא רק מרן הגה"ק רבי אברהם גרודז'ינסקי זצוק"ל הי"ד רוזנברג זצוק"ל ,והשפעת
ענה על השאלה ,אלא בירר הגאון רבי עמרם זקס
וליבן עם הבחור מה בעצם זצוק"ל באישיות הגדולה
כוונתו להקשות ,והלך עם והפנימית שלו שזהרה
זה שלב אחר שלב לרוחו בשלל אורות .אבל למעשה
ולדעתו של הבחור עד עיקר הלימוד היה יותר
שהיו הדברים שמחים עצמאי ופחות הודגשו
באותה תקופה השיעורים.
כנתינתן.
■הייתה הדגשה על הדמות שמאד השפיעה
המוסר הסלבודקאי? בנוכחותה היה מרן הגאון
רבי יחזקאל אברמסקי
השיחות של המשגיח זצוק"ל ,השיעורים שאמר
הגאון הצדיק רבי משה
טיקוצ'ינסקי זצוק"ל היו והשיחות שהשמיע.
משפיעות .היו שיעורים חידוש
שלימד בשבת אחר בבית
הצהריים בפרקי אבות
עם רבינו יונה על הסדר, המדרש
ובאלול על הרמב"ם הלכות
תשובה ,זה הוסיף מאד אבל עניין השיעורים
והרגשנו בזה חיות גדולה. קיבל משנה חידוש גדול
בהמשך נאמרו וועדים בבית המדרש והשפעה
על ידי הגאון הצדיק רבי גדולה הייתה עם הופעתו
יצחק גרודזינסקי זצ"ל בן של הגאון רבי משה הלל
לאותו צדיק רבי אברהם הירש שליט"א ,חתנו
הי"ד ,ויבדלחט"א הגאון ציונו של רבי שמואל יעקב רוז זצ"ל בהר הזיתים הצעיר של מרן הגאון רבי
הצדיק רבי אברהם פולק מרדכי שולמן זצוק"ל.
שליט"א ,כולם כאחד היוו את הבית מדרש של יראת שמים, ■מה הכוונה חידוש גדול בבית המדרש?
אהבת התורה ,ודקדוק ההלכה שלאורם גדלנו ומבארם שתינו
ואת חיינו אנו חייבים להם. ראש הישיבה רבי משה הלל שליט"א הביא עמו רוח בראשית,
38קורא הדורות
ְו ָנ ְתנ ּו ְי ִדי ִדים ׁ ִשירֹות ְו ִתׁ ְש ָּבחֹות
הננו בזה לצרף את ברכותינו ואיחולנו ,קמיה משכן התורה ,מהישיבות
המפוארות והחשובות בדורנו ,אשר ממנו יצאו תלמידים הרבה לכבודה
של תורה ולתפארת כלל ישראל ,ובתוכם המובחרים מתושבי עירנו
ישיבת 'סלבודקא' המעטירה
לרגל מעמד ה'דינר' ההיסטורי
ברכתנו שלוחה בזאת למרנן ורבנן,
ראשי הישיבה שליט"א ,גאוני ואלופי ישראל ,עיני הדור,
מרן הגאון רבי דב לנדו שליט"א
מרן הגאון רבי משה הלל הירש שליט"א
ולרבני הישיבה הק' ומרביצי התורה והיראה שבה
ולכלל בוגרי הישיבה ,בני היכלא דסלבודקה,
פארי קהילות הקודש של אברכי הכוללים בעירנו המעטירה
יה"ר שיזכו להמשיך במפעל התורה העצום ,והמשך בניינה
ותפארתה ,להגדיל תורה ולהאדירה ,להעתיק מסורת דורות
ותורת גאוני ומצוקי ארץ ולהאיר לארץ ולדרים עליה מתוך
רוב נחת ,בריות גופא ונהורא מעליא.
ביקרא דאורייתא
דודי זלץ מאיר רובינשטיין
סגן ראש העיר ראש העיר
קורא הדורות 39
40קורא הדורות
מאחורי קלעי בית הכנסת :מנהל הישיבה ר' ישראל ברודז'ק הי"ו ,בשיחה
מרתקת לגליון 'קורא הדורות' על עול אחזקת הישיבה ,על התכניות הכלכליות,
דו"חות ההכנסות וההוצאות ,העקרונות המנחים וחזון מעמד 'לדורותם'
|| כל השאלות שרצינו לשאול :האם שכר הלימוד ותקציבי המדינה לא
מספקים עוגן כלכלי? כיצד מקצצים בהוצאות הישיבה? כמה תלמידים
נמנים על מוסדות הישיבה כיום? מנין התקציבים לבנינים החדשים ושיפוץ
הקיימים? || וגם :מה היה הסעיף החריג שביקש מרן ראש הישיבה להכניס
מול חברת החשמל בעת התקנת הלוחות הסולאריים ,ומי מופקד על ארגון
מעמד 'לדורותם? || כנסת ישראל ||
התקציבים והתרומות ,ואפילו הערכות ברורה ל'בלת"מים' רק כשנתיים ימים יושב הרב ישראל ברודז'ק הי"ו על כיסא
[ = בלתי מתוכננים] ומקרים חריגים שדורשים הוצאות נוספות. המנהל במוסדות ישיבת סלבודקה ,וכבר בקי הוא ורגיל בכל
הניואנסים הישיבתיים המובהקים המאפיינים את הישיבה
כמו בכל עסק שהבסיס לקיומו הוא הידיעה הברורה מה נכנס ומייחדים אותה בצמרת עולם התורה .אמנם הוא אינו צולל
אליו ומה יוצא ממנו ,כך גם אנחנו ברורים ומסודרים ביותר עמנו לסוגיות (תרתי משמע ,כמובן) העמוקות העתידות להילמד
בחלקים אלו .כשאנחנו מסתכלים על כלל המוסדות המאוחדים ב'זמן חורף' בממלכת התורה של ישיבות סלבודקה ,אך בסוגיות
בתוך ממלכת התורה של ישיבת סלבודקה הרי ששרטטנו מראש עליהן הוא מופקד ,ואותן הוא 'לומד' בהצלחה בס"ד ,מונח הוא
את קווי המתאר הבסיסיים :הוצאות של מזון ,מים ,חשמל, היטב ,ואת כל שאפשר לספר – הוא ניאות ומבאר ברוח טובה.
משכורות לצוותות הר"מים ואברכי הכוללים ,אחזקה שוטפת
וכיוצא בזה ,מול הכנסות משכר לימוד ,תקציבים ממשלתיים היודעים יודעים ,כי ר' ישראל מיודענו ,החביב ונעים ההליכות,
איננו מנהל ישיבה במובן הפשוט של המילה ,אלא אדם שתחום
ותרומות נדיבי עם. מומחיותו היא דווקא עסקים נטו ,אם בזיהוי הזדמנויות פיננסיות
ואם במתן פתרונות כלכליים נכונים ומכוונים ,וניהול מערכות.
החלק המקביל והמשלים של תוכנית זו ,הוא גם המבחן הסופי
ובדיקה עצמית קפדנית בסוף כל שנה ,לדעת האם אכן עמדנו ודוקא את יכולותיו אלו ,כאיש כלכלה ,מביא עימו הרב ברודז'ק
במדוייק ביעדים שהעמדנו לעצמנו .בשל כך ,בסוף כל שנה אנו אל ממלכת התורה של ישיבות סלבודקה ,אותן הוא מנהל בכישרון
גם בודקים את עצמנו בכל הפרמטרים ,ובכל שינוי יש לנו את רב ובמקצועיות .משכך ,נשמעים דבריו על אופייה של הישיבה
המידע הברור והמסודר היטב המצביע לנו על כל מה שעלינו כמרתקים ומעניינים במיוחד .מעניין לשמוע מפיו את משנת
החיים הסדורה של סלבודקה :הצניעות והיושר ,הפשטות והאמת,
לתקן ולסדר ,מתוך תיעוד מדוייק ומסודר שנאגר אצלנו.
כפי שהיא נעשית על ידיו הלכה למעשה בניהול הישיבה.
והוא מפתיע וחושף" :התוכנית הכלכלית של הישיבה נבנית
בשיתוף פעולה מלא והדוק עם מרן ראש הישיבה ,הגאון רבי בשיחתנו ,הוא נזהר על כל תג ותג בדבריו שיהיו מדוייקים
משה הלל הירש שליט"א ,היורד אל עומק השיתין של המערכת בהחלט .הגזמות או תוספות מתבקשות – לא במשרדה של
המסועפת מאוד והוא מלווה את כל ההכנסות וההוצאות ,מדקדק סלבודקה.גם אם אלו עלולים לפתוח את הלבבות ,הוא שמר על
בה בפרטי פרטים ,ונותן לה את הגושפנקא המלאה והמוחלטת, האמת הפנימית שלו והתעקש להמשיך להחזיק בעיקר ולא בטפל.
עד שניתן לומר שעל פיו ישק כל דבר. דבריו של המנהל היו כנים ואמיתיים ,נרגשים ויוצאים מהלב,
וכמובן מבהירים את משימתו הברורה" :תפקידי הוא לנהל את
מלבד עצם העניין שזכינו ו'גדול עומד על גבינו' והוא זה המכה הישיבה כפי שמנהלים עסק מצליח ,ואני קורא לבוגרי ואוהדי
על ראשנו ואומר לנו גדל ,הרי שהדרכתו המדוקדקת של מרן
הראש הישיבה שליט"א היא לנו לעיניים בכל אשר נעשה ,ללא הישיבה :בואו להיות שותפים מלאים עמנו בעסק זה".
יוצא מהכלל .פעמים רבות שאנו עומדים נפעמים מול הדברים
הדקים והעדינים שבדעת תורתו הכבירה הבחין בהם והעמידנו תכנית עסקית ודו"ח סיכום
בקרן אורה ,רוחנית ,ולא פחות מכך – גשמית ופיננסית. ■מה הנפק"מ אם ניהול הישיבה מונח בידי איש כלכלה
או 'מנהל' רגיל? ובמילים אחרות ,ישנן שיטות חדשות אותן
כמובן ,שכמו בכל עסק ,אנו שוקדים על הגדלת ההכנסות
באופנים מקוריים ומקצועיים ,ומביאים לכך פתרונות יצירתיים הבאת עמך לניהול המשרד?
בס"ד .בד בבד אנו כל הזמן עם יד על הדופק כיצד ניתן להוריד את
ההוצאות בצורה מושכלת ,אך כפי הנחייתו העקרנית והקבועה אכן .בכדי שהישיבה תתנהל כעסק מסודר ועל הצד היותר טוב,
של מרן ראש הישיבה שליט"א -מבלי לפגוע חלילה ברוחניות אנו בונים עבורה מדי תחילת שנה 'תכנית עיסקית' מסודרת,
ובגשמיות של כלל תלמידי המוסדות .השילוב הזה הוא למעשה הגדרות מדויקות של ההכנסות וההוצאות ,פילוח נכון של
סוד ההצלחה של ניהול הישיבה".
קורא הדורות 41
ואם אנו עומדים בסיומה של שנת השמיטה ,הרי שלמותר לציין שכר לימוד – האמנם?
שגם בזה היינו כמהדרין מן המהדרין ביתרון הכשרות וההידור.
השאלה הבאה אולי נובעת מבורות ,אך חשוב לנו להציג אותה:
אנו מעסיקים גם מנהל אחזקה מיוחד שכל תפקידו הוא אכן
לדאוג שהבחורים יקבלו את כל השירות על הצד היותר טוב, ■התלמידים לא לומדים בישיבה בחינם .הוריהם משלמים
להסיר את דאגות הגשמיות מליבם ולמנוע מהם טרדות מיותרות. שכר לימוד חודשי .המדינה מצידה מעניקה גם היא תקציבים
מנהל האחזקה כמובן גם מטפל באופן אדמיניסטרטיבי בכל כאלו ואחרים .כיצד נוצא מצב בו מגיעה הישיבה לגרעונות
ההערכות הלוגיסטית שקיימת מטבע הדברים לפני תחילת כל
זמן ,ומשתדל שכל הבחורים יקבלו את כל צרכיהם כראוי .כל משמעותיים?
בחור שזקוק לדבר מה ,לתיקון או לשיפור ,יכול לגשת אליו
התשובה הבסיסית ,שניתן לשער שאני אענה ,קשורה כמובן
ולקבל מענה מצוין. לפיחות העז בתקציבי הממשלה .כולם יודעים שבשנים האחרונות
אין ממשלה מסודרת ,והיא הנותנת שגם אין תקציבים מסודרים.
יש גם צעדים מהותיים שהישיבה נוקטת לחיסכון מקיף הוסיפו על זה גם את גזירות ממשלת הרשע ואת הייקור העצום
ולייעול כולל .הנה לכם דוגמא נאותה לכך :מערכות חימום במוצרי הבסיס ,כך שגם אם בעבר היה פער עצום בין ההכנסות
המים ,ה'בוילרים' ,שפעלו בישיבה מזה שנים רבות ,מלבד זה וההוצאות ,פער שעמד על מיליוני דולרים (!) הרי שבשנים אלו
שהם זללו חשמל ברעבתנות רבה ובכל חודש היו עולים הון
עתק ,הם גם היו מועדים לתקלות חוזרות ונשנות ,שגם בכדי הפער גדל בכשלושים אחוזים (!!!) ויותר.
לתקן אותם שוב ושוב היה עלינו להוציא סכומים גדולים .קיבלנו
איפוא החלטה אסטרטגית והחלפנו את כל ה'בוילרים' הישנים אבל יש עוד כאן עוד נקודה בסיסית בכל העניין הזה ,והיא
נוגעת ישירות לשאלה שהצגתם :לגאוותנו ושמחתנו ,הורים של
והעתיקים במערכות חדשות ומשוכללות להנאת כולם. תלמידי ישיבתנו ,מרביתם הם אברכים בני תורה ,שגם נפגעו
כלכלית בשנים האחרונות ,אם בשל מגיפת הקורונה ואם בשל
קופת שיפוצים ומבנים גזירות הממשלה ,וההכנסות שלהם הצטמצמו -לצד עליית
המחירים הקשה שאותה חוו ,עד שבקושי הם מסוגלים לשרוד
■ אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין ,אבל אולי
במספרים גסים ולא מחייבים – כמה תלמידים מונה הישיבה, את חיי היום יום.
על כל שלוחותיה ,כהיום הזה? אנו ,כמחווה בסיסית להורים של בחורי הישיבה ,שאנו כמובן
מעריכים אותם מאוד וגאים בהם ,לא העלינו את שכר הלימוד
תחת המטריה הרחבה של הישיבה חוסות נכון להיום הישיבה בשנים האחרונות ,בו בזמן שישיבות אחרות העלו משמעותית
הגדולה -עם למעלה מחמש מאות תלמידים כ"י; הישיבה קטנה ואף הכפילו את התעריף .כך שאפיק ההכנסה ששמו 'שכר לימוד',
הסמוכה בבני ברק ,והישיבה הקטנה במודיעין עילית -בהן יחד מלבד שכבר בבסיסו הוא אינו מסוגל למלא את חלקו ,הרי שהפרוץ
יש למעלה ממאתיים תלמידים כ"י; כולל האברכים המרכזי בבני בזה מרובה על העומד גם בשל כל אותם ההורים שאינם מסוגלים
ברק עם כמאתיים וחמישים אברכים כ"י ,לצד שלוחות הכולל
בבית שמש ,מודיעין עילית ואלעד בהם לומדים מאות אברכים לשלם אותו ברמה כזו או אחרת.
סה"כ .זו אימפריה ענקית שהבסיס התקציבי שלה מצוי באחריות
היכן מקצצים?
הנהלת הישיבה.
■ככלכלן ,אתה ודאי יודע ,שאם אין הכנסות – אין ברירה
הרב ברודז'ק מהרהר רגע ,ואז מבקש להבהיר: אלא לקצץ בהוצאות .ובכן ,כשמבקשים לקצץ בהוצאות של
הישיבה ,כיצד עושים זאת? מגישים רק שתי ארוחות ביום?
"בשנים האחרונות נערכו ,ועדיין נערכים בישיבה ,עבודות בניה
ושיפוצים .ראש לכל אלו היה חידוש בנין והיכל בית המדרש ,לצד כאן אנחנו משתדלים להתנהל בצורה מושכלת ביותר .כאמור,
שיפוץ הפנימיות שנשלם בימים אלו .אך יש לומר בקול ברור: הוראת מרן ראש הישיבה שליט"א שמנחה אותנו תמיד ,היא
תקציב העתק של כל תנופת הבנייה והשיפוצים המאסיבים לדאוג לבריאותם של הבחורים ולראות שהם יקבלו את התנאים
שנעשו בס"ד ,ועוד ייעשו אי"ה -אינו מופיע ואיננו חלק מתקציב הטובים ביותר ככל הניתן ובכל מצב ,בכדי שהם יוכלו לעסוק
הישיבה השוטף! עבודות אלו מתבצעות על בסיס קופה ותקציב
יעודי ,המוזרם לישיבה לצרכים אלו ורק אלו בלבד ,כמו תרומות במשנת תלמודם ללא כל הפרעה.
מתורמים או קרנות שונות ,תרומות המיועדות אך ורק למטרה
זו .בכלל זה סוד גלוי אצל היודעים :השגת מבנים ושיפוצם, משכך ,לא נקמץ בכל הקשור לדברים הבסיסיים ,אך נדלג תמיד
בהרבה מקרים קלה ופשוטה היא יותא מהשגת התקציב ללחם, על דברים שהם חיצוניות גרידא .אם נתפוס לשם משל את סעיף
חלב וחשמל .לבניית או שיפוץ מבנה ,קל יותר לרתום אדם בעל האוכל הרי שקיימת הקפדה מלאה שהבחורים יקבלו את אבות
יכולות ,תמורת הנצחה ראויה ליקיריו .אנשים משום מה לא המזון הנצרכים לבריאותם ,אך בפירוש אין בזבזת מיותרת ואין
נוטים להנציח את שם האבא שלהם על משאית חלב או ארגז מוצרי מותרות שאינם נצרכים ,תוך שמירה על רמה גבוהה של
ככרות לחם"... טעם האוכל וכו'.
"העיקרון הזה" הוא ממשיך ומחדד" ,שאנו לא חורגים ממנו בד בבד ,ראוי שנצביע גם על הידורי הכשרות המיוחדים שבהם
בשום אופן ,מלווה אותנו לאורך כל הדרך :הבדלה מוחלטת בין אין אנו חוסכים כלל ,ובשונה משאר סוגי ההוצאות ,כאן אנו
התקציב השוטף של הישיבה לבין ההוצאות שבאות מזמן לזמן. מבקשים להדר במקסימום האפשרי ,יהיה המחיר אשר יהיה .כך
למשל הבשר שניתן בישיבה הוא "שחיטה מיוחדת" מטעם הישיבה,
42קורא הדורות
זו הנחייה ברורה של מרן ראש הישיבה שליט"א ,ואנו נאמנים
לה .יש לכך כמובן השלכות שונות ,אבל התועלת שבכך ברורה:
הדבר החשוב ביותר הוא התקציב השוטף של הישיבה ,ואפילו
כל רוחות שבעולם באות אין יכולות להזיז אותו ממקומו .ועל
תקציב זה ,על קיומו ואחזקתו ,מכנסת הישיבה כעת את בוגריה
שליט"א ,לתת כתף ולייצר לו בסיס של קבע הגון".
ואינה לפי כבודו
אתה מגיע לישיבה לשם עבודת ניהול .אבל סוף סוף ,אתה מגיע
למקום מיוחד ,רווי תורה ויראת שמים ,עם מסורת של מאות
שנים .תאר לנו את התחושה של השותפות למקום הגדול הזה.
אין ספק שנקודת השיא של העבודה כאן ,היא הקשר המיוחד
שיש לי ולישיבה עם מרן ראש הישיבה שליט"א שעיניו וליבו
נתונים עלינו במסירות עצומה .מכל שיחותיי עימו אני רואה
את החכמה והפקחות המיוחדת שיש בדעת תורתו .הוא מגלה
הבנה נדירה בצרכיהם של בחורים צעירים והוא יודע היטב עם
מה הם מתמודדים .בכל שאלה ושאלה העולה על שולחנו מפליא
מרן ראש הישיבה פלאות לשקלל את כל הנתונים ,מתוך הכרות
מדהימה בנבכי הנפש ונסיבות הזמן.
אין זה סוד ,שבדורינו הוטל גם משא על כתפיו של מרן ראש
הישיבה שליט"א ,והוא תל שכל פיות פונים אליו בכל הקשור
להנהגת עולם התורה ולדרכי החינוך בכל המוסדות .מכל קצוות
תבל מגיעים אליו רבנים ומחנכים ,וגם אנשים פרטיים ,ומבקשים
ר' ישראל ברודז'ק בהתייעצות עם מרן
ראש הישיבה הגרמ''ה הירש שליט''א
כונן למשפט כסאו
כאמור ,באותה שעה לא ידעתי כלום על על כסא מיותר? "אתן לכם דוגמא מפליאה" ,מספר לנו
הכסא ,והאזנתי בקשב לדברי ראש הישיבה ר' ישראל ברודז'ק במהלך הראיון" ,למקרה
שהסביר לי גופי תורה :אם אין צורך בכסא בזהירות ניסיתי לגשש ולברר את כוונתו, שאירע לא מכבר שיש בו כדי ללמדנו את
חדש – הרי שאסור לבזבז כסף מקופת והתברר לי ,כי הנה על מקומו של מרן ראש אורחות החיים בישיבתנו ,ועל הצניעות
הישיבה על מותרות; גם אם יש צורך בכסא הישיבה הונח כסא חדש עבורו .עליכם להבין המופלגת של מרן ראש הישיבה שליט"א
חדש – מותר לקנות רק כסא סטנדרטי ולא שאחרי הכל זה עדיין ישיבת סלבודקה ,כך בהיותו נאה דורש ונאה מקיים על הדקדקנות
יותר מכך .וכאן ,הכסא שבו השתמשתי עד שלא היה מדובר שם בכסא מלכותי מפואר שכל פרוטה מכספי הישיבה לא תבוזבז
שנעשה בהזמנה מיוחדת ונקנה מנגריית
כה היה כסא ראוי וטוב! איכות יוקרתית .היה זה בסך הכל כסא מכובד חלילה.
קצת יותר מהכסא העתיק ששימש עד כה
לאחר שביררתי את הדברים לאשורם באחד מהימים ,בשעות הצהריים ,נכנס
מיהרתי אל ראש הישיבה וסיפרתי לו קושט את מרן ראש הישיבה. מרן ראש הישיבה שליט"א למשרדי הישיבה
דברי אמת :הכסא לא נקנה מכספי הישיבה,
לא מיניה ולא מקצתיה ,ונחה דעתו הגדולה". כך או כך ,אני לא הכרתי את הכסא כשהוא נרעש ונסער מאוד:
ולא ידעתי על קנייתו ,זאת מפני שתקציב
"בד בבד" מטעים הוא שוב" ,חובה עלי קניית הכסא בא מתרומה של אחד מתלמידי 'כסא זה על שום מה? מה צורך יש בכסא
להדגיש ,שבכל הקשור לרווחתם של בחורי הישיבה שביקש לכבד את מרן ראש הישיבה החדש ומי אישר את תקציב קניית הכסא?
הישיבה מבקש מרן ראש הישיבה שליט"א לשבת על כסא ראוי ומכובד .התלמיד על האם יש כסף מיותר בקופת הישיבה שניתן
עצמו להעניק לכלל תלמידי הישיבה את דעת עצמו הזמין את הכסא והביאו אל חדרו לבזבזו על מותרות ודברים שאינן נצרכים?'
הטוב ביותר בגשמיות וברוחניות ,בכדי של רה"י .כך שמקופת הישיבה לא יצא אפילו
שאכן יוכלו לשקוד על משנת תלמודם ברוגע שקל אחד עבור הכסא ,וכמובן שלא היה לי האמת תיאמר ,שלא ידעתי על מה ראש
הישיבה שח ובאיזה כסא מדובר .הישיבה
ובבריאות". כל מושג על עצם קניית הכסא. לא רכשה כסאות באותה תקופה לא ליחיד
ולא לרבים ,וכאן ראש הישיבה מדבר עמי
קורא הדורות 43
הפקה ותוכן ,שמבינים את גודל האירוע ואת אופי משתתפיו, לשאול בעצתו ולשמוע חוות דעתו .ולמרות העומס הרב הוא
ועליהם בלבד הוטלה המלאכה. מסור לחלוטין לכל ענייני הישיבה עד לפרט הקטן ביותר ונותן
עוד זאת חשוב לציין :קיימא לן "אין הבור מתמלא מחולייתו". לה זכות קדימה מוחלטת.
אין אנו יכולים ומסוגלים להסתמך רק על תרומות בוגרי הישיבה,
וההכרח ימשיך ויביא אותנו לפנות אל נדיבי עם שיצטרפו להחזקת דלתו של מרן ראש הישיבה שליט"א פתוחה בפני תמיד בכל
התורה .התכנית והחזון של המעמד (שאף היא נוצרה וחושבה לפי הקשור לענייני הישיבה ,ובסבלנות רבה ואינסופית הוא מתעסק
מודלים כלכליים יציבים ומובהקים) היא לייצר בסיס של הוראת בצרכי הישיבה ,כשגולת הכותרת היא מסירות נפשו לגיוס מיליוני
קבע ,ברמה כזו שיקל משמעותית את העול מעל כתפיו של מרן הדולרים הנצרכים להמשך קיומה של הישיבה .הוא מטה שכמו
ראש הישיבה שליט"א ,ויעניק לישיבה מנת חמצן כלכלית קריטית. לסבול עולה של תורה והחזקתה ,ומלבד השיעורים התורניים
שהוא מחייה בזה את נפשות אלפי תלמידיו ומקושריו הוא גם
■יש כאלו שלא מספיק מבינים ,איך משלבים ביחד בין
הצניעות והפשטות של סלבודקה ,לאולם יפה במרכז הארץ, דואג עבורם לכל הנצרך להם.
עם אירועים גדולים ונוצצים .זה לא כל כך הולך ביחד... באופן אישי ,אני לעתים רואה וצובט את עצמי :ככה זה צריך
להיראות? ראש הישיבה שליט"א ,עשרות שנים מרביץ תורה,
אני יכול להבין את התחושה ,מהיכרותי את האיכות של בני וכסתו מוטלת בין זקני הדור ,הוא אמור להתעסק עם הלוואות,
הישיבה בסלבודקה ...אבל מחובתי לציין כמה פרטים טכניים,
גיוסי כספים ,והפרשים של שערים יציגים?
שאולי ישפכו אור:
מכירי הטובה
מנין בוגרי הישיבה כיום עומד על למעלה משלשת אלפים.
אינני יודע אם אתם יודעים ,אבל אין כמעט אולמות בארץ ■בתקופה האחרונה נפל על המשרד פרוייקט נוסף :הפקת
שיכולים להכיל כל כך הרבה אנשים עם אפשרות לישיבה סביב וארגון מעמד 'לדורותם' .ספר לנו על כך.
שלחנות .האולם היחיד האלטרנטיבי המתאים נמצא בתל אביב,
אלא שלדאבוננו הוא מחלל שבת ומצוי בלב ליבה של העיר הזו זכינו ,ומרבית בוגרי הישיבה הם אברכים בני תורה הממשיכים
על כל המשתמע מכך ,וההוראה שקיבלנו היתה חד משמעית לא בעוז ובתעצומות את הדרך המיוחדת עליה הם התחנכו בישיבה,
וכל רואיהם יכירון כי זרע ברך ה' המה :פרי גידולי הישיבה
לשכור אותו בשל כך. לשם ולתפארת .רבים מהבוגרים גם לומדים בכוללים המיוחדים
שנמצאים גם הם תחת האחריות התקציבית של הנהלת הישיבה.
ישנם אולמות נוספים ,אלא שהם מצויים במקומות רחוקים
מאד בארץ ,והשינוע לשם קשה ומייגע .אמור מעתה ,הבחירה מידת הכרת הטוב שחשים הבוגרים אל הישיבה שלמדו בה היא
עצומה ונפלאה :תיכף כשהשמועה על קיומו של המעמד החלה
ב'אווניו' היתה לא בגלל היופי שלו ,אלא למרות היופי שלו. להתפרסם והיא עברה מפה לאוזן ,כבר קבלנו פניות מבוגרים
שהודיעו כי הם מבקשים ליטול חלק בראש ולהיות לנו לאחיעזר
עוד דבר חשוב שתדעו :חלק גדול מעלות ההפקה ,האולם ואחיסמך .אני מדגיש :היה זה לפני שפנינו וביקשנו ,והבוגרים באו
וכד' – ממומן על ידי חסויות .אנשי ההפקה והועדה המכינה ב'איתערותא דלתתא' ,הכריזו 'נעשה ונשמע' והרימו תרומות נאות
משקיעים מאמצים רבים בגיוס גופים שונים ,אשר כמקובל, ומשמעותיות ביותר למען הישיבה ,אם בממון ואם בשאר דרכים.
מעניקים חסות כזו או אחרת לאירוע ,כך שהכספים שיגוייסו
בס"ד מבוגרי הישיבה ילכו למטרתם – סיוע למרנן ראשי הישיבה המפליא הוא שלא מדובר בהכרח בבעלי יכולת מופלגים,
שליט"א בעול הכספי הכבד ,בעוד עלות המעמד עצמו ,תכוסה כי אם גם על אברכים מהשורה ,ובהם גם כאלה שעול נישואי
הילדים מוטל עליהם .ועם זאת ,בעיניים בורקות ובהתרגשות
בחלקה הגדול ,כאמור ,ע"י גורמים שונים. עצומה מיהרו להביא את נדבת לבם לכונן את בית ה' ולבוא
■ומשפט לסיום: לעזרת ה' בגיבורים.
אחי ורעי ,בואו ונוריד את העול הכבד המוטל על כתפיו של אנו פונים אם כן גם לשאר בוגרי הישיבה להצטרף למעגל
מרן ראש הישיבה שליט"א .הלוא תדעו שכל העול הכספי של מוקירי הטוב ומעמידי עולם התורה ולהרים את נדבתם בנפש
ממלכת התורה הענקית מוטל על שכמו ,ומדי שנה בשנה הוא חפצה וברוחב לב ,כשבקשה מיוחדת היא להרים את התרומה
מתרוצץ ברחבי העולם בכדי לגייס את סכומי העתק הנדרשים במסגרת הוראת קבע קבועה שיש בה כדי לחזק את המעמד
בכדי שהישיבה הקדושה תוכל להמשיך ולתפקד כראוי ואף
הפיננסי האיתן של הישיבה.
להגדיל תורה ולהאדירה.
אספר לכם עוד ,כי אמנם הוקמה ועדה – מצומצמת מאד -מקרב
כעת חייב לחול שינוי :במקום שראש הישיבה יבוא אליכם – בוגרי הישיבה וצוות ההנהלה ,שתפקידה לתכלל ולהנחות את
הקדימו ובואו אתם אליו ,ותרימו את נדבתכם בסבר פנים יפות. קווי ואופי המעמד ,אבל מעבר לזה ,הוראת מרנן ראשי הישיבה
אם תרצו ,המעמד הגדול שאנו מקיימים ,הוא המקום וזה הזמן שליט"א שאין לצרף לצוותות הארגון אברכים מהכוללים ועל
אחת כמה וכמה בחורים מבני הישיבה ,למרות שמדובר במוחות
לגשת אל ראש הישיבה ולומר לו: משופשפים מאד ,ובעלי מרץ ועשיה ....לשם כך נשכרה חברת
רבינו ,אנו נכונים...
44קורא הדורות
גגין ועליות – לשעתם לעתיד לבוא
רק לאחר שהדברים נאמרו בשפה ברורה גדול מהבנק ,ובאמצעותה בנינו את מיזם מתוך המיזם הענק של בניית הגגות
וחדה ,פנה מרן ראש הישיבה לבדוק את הלוחות הסולאריים .בתוכנית העסקית, הסולאריים של הישיבה ,בוחר המנהל הרב
שאר הפרטים ,וכדרכו בקודש ווידא שתקציב הרואה את פני העתיד ,תוכל הישיבה ישראל ברודז'ק ,לציין דווקא את רגישותו
בניית המיזם אינו מגיע מהתקציב השוטף להסתמך על ייצור החשמל שלה ,וכך תוכל המופלאה של מרן ראש הישיבה לקדושת
של הישיבה ,וכי הוא אכן רווחי ומשתלם לחסוך את העלויות הכבדות של חשבונות הישיבה ולשמירה ההדוקה על צביון הישיבה.
עבור הישיבה ,החל מהחיסכון בהוצאות החשמל כהיום הזה ,הנובעים בעיקר מהצורך
חשבונות החשמל ועד הרווחים העתידיים". למזג ולקרר את הישיבה בימי הקיץ הלוהטים, שמא תאמרו מה ענין זה לזה?
ולהיפך ,לחמם את הישיבה בימי החורף
"אתוודה על האמת ואגלה" ,ממשיך הרב הקרים .כשמלבד זאת ,הישיבה תוכל למכור הסכיתו ושמעו!
ברודז'ק ומספר" ,שבאותה שעה לא הבנתי את עודפי החשמל ולהגיע לרווחים גדולים
על מה ראש הישיבה שח :הרי טכנאות חשמל אך תחילה ,על רגל אחת ,פרטים בסיסיים
היא מקצוע גברי מובהק מימים ימימה ,וכי בהחלט". למי שלא מכיר את המושג גגות סולאריים:
מאן דהוא שמע על עֹובדֹות בחברת החשמל אם בעבר ייצור החשמל במדינה היה נעשה
שיוצאות לתיקונים ומטפסות על גגות? והנה "כפי שאין דבר בישיבה שאינו עובר רק על ידי חברת החשמל ,הרי שבשנים
כאן ראש הישיבה משוחח עמי על סעיף את עינו הפקוחה של מרן ראש הישיבה" האחרונות מעודדת המדינה ייצור חשמל
ברור בחוזה המוודא שהתיקונים ייעשו רק ממשיך הוא ומספר" ,הבאתי את התוכנית על ידי יצרנים פרטיים ,שלמעשה משתמשים
על ידי טכנאים גברים?! דבר זה היה נשמע העסקית כולה בפניו ,וביקשתי את עצתו באור השמש בכדי לייצר אנרגיה נקייה
לי מופרך ביותר ,אך כמובן שלא זזתי מדבריו והדרכתו .והנה למרבה הפלא ,פותח ראש וחדשנית ,חליפית לזו המסופקת על ידי
ימין ושמאל ועשיתי ככל אשר ציווה אותי. הישיבה ואומר לי' :ראשית כל ,חובה עליך חברת החשמל .מלבד כל המעלות שיש בעצם
לעגן בחוזה בצורה ברורה שבכל תקלה השימוש בחשמל כזה עבור הישיבה ,הרי שזו
חולפים כמה ימים או יותר מכך ,והנה שלא תהיה במערכת הלוחות הסולאריים גם השקעה מצויינת לרווחים כספיים ,שכן
מודעת עיתונות קטנה ,וכלל לא תמימה ,צדה – רשות הכניסה אל מתחם הישיבה תהא את עודפי החשמל המיוצרים ניתן למכור
את עיני :חברת החשמל פונה ומבקשת לגייס אך ורק לטכנאים .לא נוכל לאפשר בשום
נשים עובדות לתפקידי שטח ביצועיים - - - פנים ואופן לפרוץ את גבולות הקדושה במחיר נאה.
בישיבתינו עם כניסת טכנאיות ,ולכן עליך
הנה כי כן ,חברת החשמל מעסיקה כל מה שצריך עבור הפעלת מיזם שכזה,
טכנאיות לעבודה ,והיא עוד מבקשת להגדיל לוודא זאת מראש'. הוא גגות רחבים וכסף רב ראשוני בכדי
לקנות את הלוחות הסלואריים ,אותם
כהנה וכהנה את מצבת העובדות שלה. והראש ישיבה מנצל את ההזדמנות, פורשים על הגגות .והנה בעוד ששטח גגות
ומוסיף ומאלפני' :הישיבה שלנו היא חממה היה לישיבה -ובשפע ,הרי שכסף להפעלת
הייתה בכך השגחה פרטית שלימדה אותי רוחנית סגורה .המפתחות לדלתות הישיבה המיזם לא היה ,שהרי הישיבה משתמשת
שעיניהם של גדולי ישראל צופות למרחוק נתונות בידינו ואנו יכולים להחליט ולקבוע בכספיה רק עבור צרכיה השוטפים ולא לצורך
ובדעת תורתם ניצבים ועומדים הם כשומרים מי נכנס לישיבה ומי רק יוכל לראות אותה 'השקעות עתידיות' גם אם הן משתלמות
על חומות הישיבה לשעה ולדורות .כך התברר מבחוץ .כך אנו מוודאים שאל תוככי הישיבה ביותר .חוק ולא יעבור הוא אצל מרן ראש
לי שדווקא אני' ,איש העולם הגדול' המצוי לא יכנסו אנשים שאינם ראויים ואינם הישיבה שליט"א :כספי הקודש של הישיבה
בעסקים ,לא ידעתי ולא השכלתי את אשר מתאימים למסגרת הישיבה .ברגע שאנו נועדו בכדי להפעיל בהם את הישיבה ,ולא
ראה וחזה מרן ראש הישיבה ,אשר הוא חותמים חוזה עם גורם נוסף על דבר המצוי
כגברא דמריה סייעיה וכמלאך הניצב על בתוך הישיבה ,אנו נותנים לו בזה דריסת בכדי לשמור אותם לעתיד וכיוצא בזה.
ראש דרך מקדים ומתריע בפני הסכנות רגל לתוך הישיבה ,ומשכך חובה קדושה
עלינו להיזהר ולהישמר בזה עד מאוד ,לבל "כאן ניצלתי את הנסיון הכלכלי שלי"
הרוחניות העתידות לצוץ ולהופיע". יימצא מכך מכשול ותקלה עתידית חלילה'. מתאר ר' ישראל" ,ובניתי תוכנית עסקית
מפורטת וכוללת ,שלאורה קבלנו אשראי
קורא הדורות 45
עו ֹז לו ֹ ,בָּךְ!
ברכה ותהילה לממלכת תורה בעירנו ,הנושאת בגאון את דגל תפארתה
והמוני בני היכלא העמלים בטהרה בתורת א-ל חי ושוגים באהבתה בכל עת ושעה
רבנן ותלמידיהון חבורתא קדישתא
היכל התורה הגדול -אבן פינה בכתרה של עירנו
ישיבת סלבודקה – כנסת ישראל
בראשות רבותינו נזר מלכות ועטרה
מרן רבינו ראש הישיבה הגאון רבי דב לנדושליט"א
מרןרבינוראשהישיבההגאוןרבי משה הלל הירששליט"א
לרגל הרחבת גבולות הקדושהוכנסת הבוגרים
"כַּף ַאחַת עֲ ָש ׂ ָרה ז ָהָב" מלאה ברכה ועטרת מלוכה
לרבנן ותלמידיהון הנושאים בגאון את דגל תפארתה של תורה
לבוגרי הישיבה שיחי' ולהמוני בניה -חבורתא קדישתא:
הרבו אורה של תורה ויראה והשמיעו קולה בעוז ובגאון ,הוסיפו
פעלים לתורה ולתעודה והעמידו תלמידים הרבה ,עמוסים ונשואים
בהדר תורה וקנייניה לכבודה של תורה ולכבודה של עיר התורה
"הַ ְרחִיבִי ְמקו ֹם ָאהֳלֵךְוִי ִריעו ֹת ִמ ׁ ְשכְּנו ֹתַי ִךְ ...כִּי יָ ִמין ו ּ ְש ׂמ ֹאול ּתִפְר ֹצִי"
(ישעיהו נ"ד)
כה לחי!
בהערכה ובברכה לכבוד התורה ולומדיה
אברהם רובינשטיין
ראש העיר
46קורא הדורות
זעירא דמןִמיח ַביריאֲע ֶלה ָּבָהר...
שמים וארץ נושקים ,סולם המהברקות ,ואתה ..שוב לא דבר פשוט להיות
מוצב ארצה וראשו בגבהי מתייגע על עומק דברי סלבודקע'ר!
מרומים ,לא ישכילו להבין הראשונים ,בליטוש נוסף,
את גודל ההתרגשות הגואה, אפשר לומר שזה מאד
ביגיעה אחר יגיעה. מחייב .אחרי כור ההיתוך
את המורא הגדול. לא דבר פשוט להיות בשנות לימודינו בישיבה,
אבל אנחנו נהיה שם. סלבודקע'ר! לתת לשכן שום דבר כבר לא הולך בקלות
נעמוד בתחתית ההר, לבנות גם כשזה מפריע ,רק
נתיצב למרגלותיו ,כאיש כי "על פי דין וחושן משפט ---
אחד ובלב אחד ,באותה יתכן שמותר לו" ,וגם אם לא כבר אי אפשר לטייח.
נחישות ,עם אותה אמת -מותר לי לוותר ....ואולי מה רבותינו חינכו אותנו לבדוק,
שחקוקה בליבנו .עם אותה שאני חושב שהבניה תפריע לברר ,ללבן ,לשאול ולדון .גם
התבטלות מול כבוד התורה לי זה רק בגלל שיש לי נגיעה אם כשנכנסת לישיבה היית
שיהיה שם .נשאב שוב את לא לפרגן לו .וחבריך סביבך מאלו שהחיים 'זורמים' להם
ניחוחות הפיסגה ,נתרפק על לא ממש מעריכים את זה... בנחת ,בתחושה קלילה של
זכרונות ,ונ ַחֶיה בנפשותינו לא דבר פשוט להיות "הכל בסדר" ,כשיצאת אחרי
שאיפות טהורות לזּכּות, סלבוקע'ר! לבכר חיי ערך, מספר שנים ,נשמתך כבר
חיים של פנימיות ,בלי זוהר, צרורה בֶג ִנים הסלבודקאים
לטהרה ,לגדולה. בלי ברק ,עם מבט קדימה
••• לעתיד ,גם כשההוה אפור, המשובחים.
להעדיף את הנצח העתידי אתה כבר לא מסוגל
ועוד משהו. ללמוד ב"סתם כולל" כי זה
בסלבודקה ,כמו על פני ההוה המסנוור. קרוב לבית ,או שהוא משלם
בסלבודקה ,לא יהיו שם אבל באמת ,באמת - - - מלגה יותר גבוהה .אתה כבר
מסעי שכנוע חוצבים .לא קל מאד להיות סלבודקע'ר! לא קונה "סתם הכשר" כי כך
נשמע על חובות מוחלטות כשאתה רואה סביבך כולם עושים ,אתה גם לא
ודרישות ותביעות נוקבות. דורות מבורכים ,מלאים, מנהיג ארחות חיים בביתך
רבותינו ,ענקי העולם, ספוגים ,מחוברים ,זקנים
לא יצוו עלינו .הם בקושי ונערים שלכולם יש את אותו "סתם כי כך מקובל".
יבקשו ,יציעו ,יעמידו אמת מכנה משותף :חיבור פנימי, אתה מבין שהחיים
פשוטה ומזוקקת של צורך עמוק ומוחלט לעמל התורה, רציניים יותר ,אחראיים,
קיומי פשוט למגדלור הזה לדקדוק המצוות ,לזהירות ומשמעותיים .שלהיות
שימשיך להאיר .שמרן ראש מופלגת בבין אדם לחבירו, יהודי זה מחייב באמת .כמו
הישיבה הגרמ"ה הירש כבר כל אחד בסגנונו ,מגוון נדיר שחונכנו -וזעקת התביעה
לא יכול לשאת גם את משא של דרכים שהמשותף היחיד של מרן ראש הישיבה
הדור ,גם לדאוג לכל בחור לכולם הוא חתירה לאמת שליט"א מהדהדת באוזנינו -
לעוד חידוד של סברא ,וגם... ונקיות ,פנימיות ,ערך ומהות, לחשוב!!! לחשוב מה המטרה
וגם - ...וגם לכתת רגליים בין שלי בעולם ,מה הסיבה שאני
גבירים ,בחו"ל בארץ ,בלילה יהדות צרופה. רוצה את זה ....ומה רצון ד'
נכון .זר לא יבין זאת .יהיו
וביום ,בשלג ובחמסין. כאלו שיזקפו גבה ,לא יכילו ממני עכשיו.
ואנחנו עם האמת שגדלנו את גודל השעה והמעמד. •••
עליה ,נבין ,נפנים ,בלי רעש, לא יבינו את ההקשר .אותם לא דבר פשוט להיות
אלו שלא עברו את כור
בלי צלצולים. ההיתוך בגבעת רוקח ,שם סלבודקע'ר!
פשוט ניתן יד ,ונאחז גם בפסגת ההר ,המקום שבו ללבן שוב ושוב את
הסוגיא ,כשכל אלו שסביבך
אנו בעץ החיים. כבר התקדמו הלאה ונהנים
קורא הדורות 47
אלעד
הי עשיירבות
The words you are searching are inside this book. To get more targeted content, please make full-text search by clicking here.
קורא הדורות למייל עמודים
Discover the best professional documents and content resources in AnyFlip Document Base.
Search
קורא הדורות למייל עמודים
- 1 - 48
Pages: