שם הקטלוג :סיפורי אהבה
עורכת :רוית לצר
עריכת טקסט :קרן גליקליך
עיצוב גרפי :גבריאלה אביטן
דפוס :ע.ר .הדפסות בע״מ
שם המוזיאון מנהלת :מרסל קליין מנהלת בית ספר לאמנות הקרמיקה
רוית לצר אוצרת הגלריה מ־ :2013טלי פרידמן אוצרת הגלריה
:2013-2011רונית צור אוצרת גלריה קטנה
תרצה ילון קולטון ספרייה וארכיון :אסתר בקימי עיון ,הרצאות
ואירועים מיוחדים :שירה סילברסטון קשרי חוץ :יעל נובק עוזרת הפקה.
נטע לבבי משרד :ציפי נתיב
כל המידות בס"מ מהדורה ראשונה ,יוני ©️ 2020כל הזכויות שמורות לאמנים המשתתפים
אין לשכפל ,להעתיק ,לצלם ,להקליט ,לאחסן במאגר אלקטרוני ,אופטי או מכני או אחר כל חלק שהוא מהחומר שבספר זה.
שימוש מסחרי מכל סוג שהוא בחומר הכלול בספר אסור בהחלט אלא ברשות מפורשת בכתב מהמוזיאון.
נדפס בישראל Printed in Israel 2020מסת״ב ISBN 978-965-572-116-4
5 7 14
Welcome About Love Stories
30 40 43BiographyQuates
Works
ליכטנשטיין הצהיר פעם "אומנות לא משתנה, Welcome
היא רק מתהווה".
הציורים של ליכטנשטיין התבססו על דימויים
ותהליכים ששימשו בקומיקס.
ליכשטניין הפך לאחד האומנים המוכרים ביותר
והמשפיעים ביותר בתחום הפופ ארט.
בעקבות האידאליים של הפופ הוא שף ליצור יצירות שהיו
עותקים ,ולא יצירות אומנות שנועדו להראות את האוטו־
ביוגרפיה של האומן או לעורר מחשבה.
ליכטשטיין רצה שהצופה ישאל את עצמו אם יש
להראות בעבודתיו כיצירות אומנות,
תשובתו של האומן הייתה שלילית וטען שיצירותיו הם
עותקים ולא אומנות אמיתית של אומנים באותה העת.
הוא התעניין באופן שבו קומיקס יכול להציג רגשות עזים
וסיפור שלם מתוך סצנה אחת.
למרות רצונו ליור העתק מדוייק מתוך ספרי
הקומיקס,ליכטנשטין שינה את הרכב המקור וצבעיו כדי
להפוך אותו ליותר דרמטי ומושך את העין.
הוא בחר את הסצנה המדוייקת והתייחס לבחירת השם
בכל עבודה ובכך יצר יחודיות.
הנושא המרכזי שנוכח בכל עבודותיו של המתוחכם שבין
אמני הפופ בא לידי ביטוי בצורה ברורה ביותר בסדרה
"מראות" (.)1972-1970
4
5
בתערוכה "רוי ליכטנשטיין :בנות" ,שהוצגה האומן שאהב בלונדיניות
ב 28בחודש בגלריה לארי גגוזיאן ,מוצגים
12מציוריו המוקדמים המתארים יצורים ממין בתערוכה "רוי ליכטנשטיין :בנות" ,שהוצגה
ב 28בחודש בגלריה לארי גגוזיאן ,מוצגים
נקבה ,המכונים גם נשים. 12מציוריו המוקדמים המתארים יצורים ממין
דמויות הנשים מבוססות על ציורי קומיקס,
רובן בלונדיניות ,והן אנונימיות ,יפות ולעתים נקבה ,המכונים גם נשים.
קרובות מוטרדות ,בדרך כלל בגלל גברים. דמויות הנשים מבוססות על בעיקר ציורי
קומיקס ,רובן בלונדיניות ,והן אנונימיות,
הציורים שאין בהם בלוני דיבור נראים יפות ולעתים קרובות מוטרדות ,בדרך כלל
לפעמים אילמים מדי ,אבל השקט של עבוד־ בגלל גברים .בלי להתייחס לכותרת היא
תיו הוא החשוב ביותר שבהם. התערוכה נהדרת אשר מרא את מיטב
מאחר שהמגנונים החזותיים שלהם גלויים יצירותיו רובן עם מסרים סמויים שמעביר.
לעין ,הם גורמים למונחים שבדרך כלל עוטים בדיוק כשאדם חושב שהוא ראה יותר פופ
מסתורין אך אם מתעמקים בהם מגלים את
המסרים הסמויים אותם רצה להעביר האומן ארט בחייו ,המבחר הזה מוכיח ההיפך.
בדרכו המיוחדת של העתקת דימויי קומיקס התערוכה מגלה את מצחצח את הסגנון
מחוברות קומיקס קיימות ומפורסמות. המובהק ועם זאת הלא-אישי שלו,
אמן בוחר את הדימויים ,ברגע שהוא מוציא והיא מוצגת באחד האתרים הידידותיים ביותר
אותם מהקשרם הרגיל הוא ממקד את מבחינה אדריכלית לציורים בניו יורק.
תשומת לבנו בדברים שבמצב אחר ייתכן שלא רק מפלצת תכחיש שציוריו של ליכטנשטיין
מאדירים את שמה של האשה האמריקאית
היינו שמים לב אליהם ,למשל :הגיבורה של בכך שהוא מעניק לגלגולים חסרי הייחוד של
"הנערה הטובעת" ( ,)1963שיכולה להראות
דמותה להפוך ליצירת אומנות עם מסר.
כאידאל האישה הרומנטית בהקשר של בתמונות ,המבוססות על ציורי
קומיקס מוצגת במבט אירוני.
קומיקס שצוירו ב 1963 ,1962-ובעיקר ,1964
במבט ראשוני נראה כי רוי ליכטנשטיין העביר שולטים גוונים עזים של אדום ,צהוב וכחול,
את יצירותיו אל מקור כמעט ללא שינוי ..מה
בכל זאת הופך את ציוריו ליצירות אומנות? מוקפים בקווים שחורים .לכאורה של הדמויות
נקטעים בבלוני קומיקס של דיבור או מחשבה
האם לפנינו רק העתקה?
האומן בוחר את הדימויים ,הצבעים ,בועות בשחור-לבן ,הממלאים תפקיד חזותי חשוב
ביצירותיו ,הצבעים מהווים יחודייות ושונות.
הדיבור והשמות של היצירות. אומנם ליכטשנטיין לא היה אומן רגיל אשר
משום כך זה לא העתקה ,אלה יצירת אומנות ממציא מחדש את יצירותיו והוא אכן העתיק
של ממש שאפילו מעבירה מסר מאוד חשוב מעבודות קומיקס קמוייות דמויים ,אך הפך
לעיתים קרובות. את כלל יצירותיו ליחודייות בדרכו שלו.
6
"Pop art looks
out into the
world
it doesn't look
like a painting
of someting, it
looks like the
thing itself."
77
בזכות נקודות הבנדיי ,הציור של ליכטנשטיין בלונדינית מחכה
נראה הן יותר והן פחות מלאכותי,הן מסמלות
ייצור מכני ,אבל הן גם מוסיפות רמזים של אור הוא ניכר בדגשים ,כמו בדמעות השמחה של
והשתקפות ,צבעים נעים ומגע משתנה ותנועתי. אשה ב" ,"Kiss Vקומפוזיציה קומפקטית
ההשתקפויות הובילו למראות הרבות שצייר,
שהפיקה תועלת מיוחדת מכן הציור המסתובב
אבל קודם לכן הן הניבו פסלים קרמיים של רוי לייכטנשטיין אשר זכה להצלחה רבה.
באמייל פורצלן על פלדה ,שמבחר קטן אבל הצבע הלבן בעיקר מסתנן מבעד למרקם
מהוצללים מזויפים של נקודות בנדיי במתחרים נקודות בנדיי האופייניות מעין פיקסלים של
דפוס אשר נהג להשתמש בהם ולהעצים את
בהשתקפויות וצללים אמיתיים. עבודתיו לתת תחושה של קונספט ויחודיות.
בתערוכה "רוי ליכטנשטיין :בנות", ליכטנשטיין בדפוס הנקודות הוא אחד המסרים
מאחר שהמגנונים החזותיים שלהם גלויים לעין,
הם גורמים למונחים שבדרך כלל עוטים החבויים העיקריים בתערוכה.
מסתורין אמן בוחר את הדימויים. ביצירות המוקדמות ביותר בתערוכה הקלאסית
ברגע שהוא מוציא אותם מהקשרם הרגיל הוא
ממקד את תשומת לבנו בדברים שבמצב אחר (שם האשה אומרת את המלים הנבואיות,
ייתכן שלא היינו שמים לב אליהם ,למשל: "בראד יקירי ,הציור הזה הוא יצירת מופת!")
הגיבורה של "הנערה הטובעת" (,)1963 הנקודות דהויות ואינן שוות .אבל הן צוברות
שיכולה להראות כאידאל האישה הרומנטית
בהקשר של קומיקס מוצגת במבט אירוני. גודל ונוכחות ונעשות רב-גוניות עד מהרה.
במבט ראשוני נראה כי רוי ליכטנשטיין העביר לדוגמה ,שפתי הנשים מצוירות לעתים קרובות
את יצירותיו אל מקור כמעט ללא שינוי..
מה בכל זאת הופך את ציוריו ליצירות אומנות? לא באדום מוצק אלא בבנדיי בצורת כוכבים,
פסים או עניבות פרפר קטנות ,ואלה בולטים על
האם לפנינו רק העתקה?
האומן בוחר את הדימויים ,הצבעים ,בועות רקע נקודות הבנדיי של הפרצופים.
בזכות נקודות הבנדיי והצבעים שחוזרים על
הדיבור והשמות של היצירות. עצמן הציור של ליכטנשטיין נראה הן יותר והן
משום כך זה לא העתקה ,אלה יצירה של ממש
פחות מלאכותי ויותר טבעי ונינוח לעין.
אשר בנויה מסצנת קומיקס ,האומן בחר את מאחר והמגנונים החזותיים שלהם נלויים לעין,
הסצנה המדוייקת בחר את השם שלה וכך יצר
הם גורמים למונחים שבדרך כלל עוטים
אינטרקציה עם הצופה ועניין רב אצל מבקרי מסתורין להיות גלויים לעין ואף לעורר מחשבה
אומנות אשר התעניינו בסיפור מאחורי היצירה. רבה בקרב מבקרי האומנות הפופ אפ של אותה
ליכטנשטיין היה אומן שפעל מהרגש ,הוא התקופה ,ליכטנשטיין עשה דבר שונה.
העביר את רגשותיו לסיפור על ידי הסצנות. האומן אהב לחבר בין הדמות לסיפור אישי וכך
גרם לצופה להתעניין בסיפור מאחורי הציור
שצייר ,לפעמים התבסס על סיפורי קומיקס
ולקח את הסצנה הראשית אשר מרכיבה.
8
"The U.S. museums
weren't looking at my
paintings at all - they
hated them
irredeemably
People metaphorically
threw up when they saw
my work! They thought I
was enlarging comics or
just copying them"
9
ליכטנשטיין השתמש רק בצבעי יסוד ,הצבעים אפיון ציורי הקומיקס
הבסיסים האלו יצרו אפקט סמלי ,ולא נטור־
ליסטי כמו שאר האומנות באותה התקופה. בסופו של דבר ,כפי שדורותי ליכטנשטיין,
אלמנתו של האמן ,מציינת בראיון בקטלוג
עבדות המברשת החלקה והבלתי מורגשת של
ליכטנשטיין מעניקה תחושה,ואינה משאירה התערוכה" ,רוי העריץ נשים".
שום סימן או זכר לידו של האומן. ואף שרוב האובייקטים של ציוריו היו לא
האופי הרווי של הצבעים גורם להם להיראות
שלמים למדי ולכן החליט להשתמש בצבעי מוכרים ,היו גם חריגים.
בסיס בעיקר בכחול,צהוב לבן ואדום. האשה המחייכת ב"צלילי המוסיקה" היא ג'ולי
האומן בוחר את הדימויים ,הצבעים והשמות
אנדרוז שעומדת לפצוח בשיר על רקע תווי
של העבודות ובכך משאיר את חותמו על עבו־ מוסיקה הזורמים מבעד לחלון -אף שעליזותה
דתיו והופך אותם ליחודיות ולמלאות השראה, מעורערת בשל הצל השחור החד המחלק את
למרות שהם העתק לפעמים מדוייק של ציורים פניה לאזורים של אדום וכחול ,בצורה המזכירה
מחוברות קומיקס מפורסמות ,ליכטנשטיין מעט את הפס הירוק בדיוקן הפוביסטי מאת
יודע לבחור את הסצנה המודייקת לשנות את מאטיס של אשתו וכובע לראשה ומשם לקח
צבעייה ולאפיין אותה ליצירת אומנות משלו.
השראה ,הציורים הם התפרצויות,
האומן נחשב לאחד אומני הפופ המצליחים גלי חום של קומפוזיציות ,אמריקה הומור וצבע.
ביותר עקב שימושו בדימויים אלה ובצבעי יסוד בציור "בלונדינית מחכה" מרגישים איך השניות
אלה,ברגע שהוא מוציא אותם מהקשרם הרגיל
עוברות בשתיקתה של אשה בעלת תסרוקת
הוא ממקד את תשומת לבנו בדברים שבמצב צהובה המתבוננת בריכוז בשעון מעורר צהוב
אחר ייתכן שלא היינו שמים לב אליהם, לצד מיטה צהובה ,תוהה עוד כמה זמן יחלוף עד
שיכולה להראות כאידאל האישה הרומנטית שיבוא הנסיך על הסוס הלבן.
בהקשר של קומיקס מוצגת במבט אירוני בציור השתיקה נהפכת לסרט אפל שם הצבעים
של ליכטנשטיין בעוד שבסיטואציה בלתי רומ־ העיקריים הם שחור וכחול עמוק ,ואחת הנשים
נטית ברור שעדיף לקרוא לעזרה מאשר לוותר היחידות שאיינה בלונדינית אצל ליכטנשטיין.
הצבע הלבן הוא מרכיב חשוב מאוד בציוריו של
על החיים .בנוסף מגדיל האמן את הדימויים האומן ,צבע שמשתלבש עם צבעי הבסיס ועדיין
לממדים מונומנטליים ,וכך מעצים גם את
בולט לעין במיוחד ויצר פלטה משלו.
הבנליות שלהם ולבסוף רוי ליכטנשטיין מבצע ליכטנשטיין השתמש במכחול ,משטח וצורות
שינויים קלים בצבע ,בקומפוזיציה ובצורה
כשהוא מעביר דימויים מן המקורות. כדי ליצור העתק של קומיקס שהוא שטוח
מאחר שמהנגנונים החזותיים שלהם גלויים בהיר,ליכטנשטיין השתמש בצבעים רווים
ובהירים כדי לחזק ולהביע את אסטקית
לעין ,הם גורמים למונחים שבדרך כלל עוטים הקומיקס ,הוא העתיק את המראה הפופלארי
של גברים ונשים בתרבות האמריקאית.
10
" I'm interested in
what would normally
be considered the
worst aspects of
commerical art, I
think it's the tension
between what seems
to be so rigid the fact
art really can't be this
way."
117
העבודות — במדיומים שונים ,בהם ציור ,צילום, מוזיאון תל אביב -אוסף אומנות עכשווית.
פיסול ,וידיאו ומיצב משקפות טווח רחב של
מוזיאון תל אביב לאמנות — בכור מוזיאוני
מגמות באמנות העכשווית ונושאים המעסיקים האמנות בישראל ,שנוסד ב־ — 1932הוא מוסד
אותה ,כגון זהות אישית ומשמעות הקיום בעידן
מוביל ורב השפעה המוקדש לאיסוף ,שימור
הגלובלי ,נוכחות של גוף מול מציאות מנוכרת ותצוגה של אמנות מודרנית ועכשווית מהארץ
וצינית ,ועצם מעשה האמנות בעולם צרכני ומהעולם .כגורם פעיל במטרופולין התוססת
וקפיטליסטי כמו שלנו כיום.
ובחיי התרבות והאמנות בישראל ,המוזיאון
המוזיאון מחוייב לטיפוחה של כל אנשי העולם מציע למבקריו חוויה רב־תרבותית ,שבזכותה
סביבה אומנותית ותרבותית עכשווית הנגישה הוא מּוּכר כיום כאבן שואבת לקהלים מקומיים
למגוון רחב של קהלים כגון צעירים וסטודנטים.
המוזיאון הוא בכור מוזיאוני האמנות בישראל, וגם לקהלים המגעים מחו"ל להתרשם.
שנוסד ב־ 1932הוא מוסד מוביל ורב־השפעה אוסף האמנות העכשווית של המוזיאון כולל
המוקדש לאיסוף ,שימור ותצוגה של אמנות מו־ עבודות של אמנים בולטים הפועלים בשלושת
דרנית ועכשווית מהארץ ומהעולם .כגורם פעיל
במטרופולין התוססת ובחיי התרבות והאמנות העשורים האחרונים בזירת האמנות הבינ־
בישראל ,המוזיאון מציע למבקריו חוויה רב־ לאומית ,בהם צמד האמנים מיכאל אלמגרין
תרבותית ,שבזכותה הוא מּוּכר כיום .שואבת ואינגר דראגסט ,פיטר דויג ,פיטר האלי ,אנט
מסאז׳ה ,חיים סטיינבך ,וילהלם ססנל ,ריינר
לקהלים מקומיים ובינלאומיים. פטינג ,אניש קאפור ,גד קווין ,אנסלם קיפר,
עבודות אחרות (מאת רבקה קוויטמן ,מאתיו דיי
ג׳קסון ,מירוסלב בלקה ,אלכס ישראל ואחרים) גרגור שניידר ,ורבים אחרים.
משימתו העיקרית של המוזיאון היא איסוף,
מרחיבות את מנעד הביטויים של אמנות שימור ותצוגה של אמנות מודרנית ועכשווית
העוסקת בעצמה בגבולותיה ,באפשרויותיה ובה־ שיוצרים אמנים ישראלים ובינלאומיים .המוזיאון
גדרותיה הנזילות .מגוון העבודות באוסף מצטבר מציע חוויה דינמית החובקת את שלל תחומי
לפריׂשה רחבה של נרטיבים ,נקודות מבט ואופני האומנות השונים ,האמנות החזותית ,העיצוב,
עשייה ,ומשקף את רוחב היריעה של האמנות האדריכלות ,המופע ,המוזיקה ,הקולנוע
בת־זמננו לעומת האומנות של אז. והתיאטרון באמצעות אגף החינוך שלו מבקש
המוזיאון להוביל דרכים חדשות ללמידת האמ־
ברוב עבודתיו ליכטנשטיין מדגיש ואף מוסיף נות וללימוד באמצעות אמנות ,ובתוך כך לטפח
בועות טקסטים לדמויות ביצירותיו ,זאת על מנת
קשרים הדוקים עם דורות צעירים של
לאפיין את הדמויות ביצירה ולאפיין את שמה. שוחרים אשר אוהבים אומנות.
ליכטנשטיין משתשמש הרבה פעמיים בטקסט
קיים ואף מוסיף משלו דבר המחבר את הקורא מוזיאון תל אביב לאמנות הוא מעוז של
המתבונן ליצירת האומנות ואף מעורר מחשבה. מודרניּות ופתיחּות ובעיקר של חיבור.
והוא משמש כמקור חשוב ללמידה חשוב מאוד.
12
ליכטנשטיין השתמש במכחול ,משטח וצורות קיר מוזיאון תל אביב1989 ,
כדי ליצור העתק של קומיקס שהוא שטוח צבעי שמן על בסיס אקריליק ,על קאנבס
בהיר ועז לעומת ציורי הקומקיס שהיו נועזים. 700*840
ליכטנשטיין השתמש בצבעים רווים ובהירים
ברגע שהוא מוציא אותם מהקשרם הרגיל הוא
כדי לחזק ולהביע את אסטקית הקומיקס. ממקד את תשומת לבנו בדברים שבמצב אחר
הוא העתיק את המראה הסטרואוטיפי ייתכן שלא היינו שמים לב אליהם ,למשל :הגי־
הפופלארי של גברים ונשים בתרבות
האמריקאית של אותה התקופה. בורה של "הנערה הטובעת" (,)1963
שיכולה להראות כאידאל האישה הרומנטית
ליכטנשטיין השתמש רק בצבעי יסוד ,הצבעים בהקשר של קומיקס מוצגת במבט אירוני בציור
הבסיסים האלו יצרו אפקט סמלי ,ולא
של רוי ליכטנשטיין כמו שאר עבודתיו.
נטורליסטי כמו שאר האומנות באותה העת. הגיבורה ביצירה "הנערה הטובעת" חושבת:
עבדות המברשת החלקה והבלתי מורגשת של
"עדיף לי לטבוע מאשר להזעיק את בראד
ליכטנשטיין מעניקה תחושה מכנית, לעזרה" ,בעוד שבסיטואציה בלתי רומנטית ברור
ואינה משאירה שום סימן או זכר לידו של
שעדיף לקרוא לעזרה מאשר לוותר על החיים.
האומן וזאת הייתה כוונתו. בנוסף מגדיל האמן את הדימויים לממדים
האופי הרווי של הצבעים גורם להם להיראות
שלמים למדי ,לכן החליט להשתמש בצבעים. מונומנטליים ,וכך מעצים גם את הבנליות שלהם
ולבסוף רוי ליכטנשטיין מבצע שינויים קלים
בשנות השבעים המאוחרות ובמשך שנות בצבע ,בקומפוזיציה ובצורה כשהוא מעביר
השמונים ליכטנשטיין קיבל את ההזמנות דימויים מן המקורות שהיו שימושיים באותה
הציבוריות העיקריות שלו לציורי קיר. התקופה לו,מאחר שמהנגנונים החזותיים שלהם
העבודה הענקית ,דיפטיכון (שני משטחים גלויים לעין ,הם גורמים למונחים שבדרך כלל
מחוברים) ברוחב של 4מטרים ,מציגה הגדלה עוטים מסתורין ,שהא מוציא אותם מהקשרם
מסוגננת של שילוב קטעים ששלף האמן מחו־ הרגיל הוא ממקד את תשומת ליבנו לפרטים.
ברת קומיקס אמיתית (לפי וויקיפדיה ,הוא
לקוח מגיליון 1962של חברת קומיקס.
יש בה מצג של מטוס קרב היורה טיל על
מטוס אויב .הפיצוץ צבוע בצבעי צהוב ואדום
חזקים ,כמו ברוב עבודות "הקומיקס" המפו־
רסמות של האמן יצירה מתבססת על חוויות
מלחמת העולם השנייה של החייל האמריקני
ליכטנשטיין ,מי שעבר אימוני טיסה בצבא
ואף החל ללמוד טיסה והפסיק.
13
באופן הולם ,מי שמראיין את אשתו של ליכטנשטיין בראיון בקטלוג 1964
הוא אמן הפופ העכשווי ג'ף קונס .זו תערוכה נוספת בסדרת התע־
רוכות באיכות מוזיאון שגלריה לארי גגוזיאן מציגה ולכל דבר בה יש
תפקיד כפול ,למשל עירוב אמנים שכל סוחר היה שמח לייצג .נראה
כי איורי הפאם-פאטאל החטובה בלבוש מינימלי לא
העסיקו אות ,אלא הצורה והקומפוזציות השונות שהצליח ליצור.
טרנספורמציה של המונחים אמיתי ומזויף ,שכפי שקונס רומז ,היתה
מעבר לשניהם .התערוכה מבהירה כיצד יצירתו של ליכטנשטיין היא
מין ספר לימוד למתחילים להתבוננות ולהבנה של הבדיה הגדולה
של הציורים שלו .שעזב את גלריה גלדסטון ועומד להציג תערוכה
מיצירותיו בגלריה של גגוזיאן ברומא ,ערך השוואה בין כל אחד מ22-
כריכות ספרים לוהטות של רומנים זולים (שנקראים בשמות פרטיים
המחשבה הדרושה ליצירה ,המנגנון המרכיב אותה ,הפשטות הסופית
והמוזרות שלה .הציורים החשובים האלה מעבירים כל זאת בהבזק
של עונג ,מעורב בהתרגשות של הבנה.
מאחר שהמגנונים החזותיים שלהם גלויים לעין ,הם גורמים למונחים
שבדרך כלל עוטים מסתורין אך אם מתעמקים בהם מגלים את המס־
רים הסמויים אותם רצה להעביר האומן בדרכו המיוחדת של העתקת
דימויי קומיקס מחוברות קומיקס קיימות ומפורסמות.
אמן בוחר את הדימויים ,ברגע שהוא מוציא אותם מהקשרם הרגיל
הוא ממקד את תשומת לבנו בדברים שבמצב אחר ייתכן שלא היינו
שמים לב אליהם ,למשל :הגיבורה של "הנערה הטובעת" (,)1963
שיכולה להראות כאידאל האישה הרומנטית בהקשר של קומיקס
מוצגת במבט אירוני של אותה התקופה פופלארית בארצות הברית.
במבט ראשוני נראה כי רוי ליכטנשטיין העביר את יצירותיו אל מקור
כמעט ללא שינוי ..מה בכל זאת הופך את ציוריו ליצירות אומנות?
האומן בוחר את הדימויים ,הצבעים ,בועות הדיבור והשמות של
היצירות משום כך זה לא העתקה ,אלה יצירת אומנות של ממש.
שאפילו מעבירה מסר מאוד חשוב לעיתים קרובות.
14
""Vicki I thought...
צבעי שמן ואקריליק קנבס
106.7 * 106.7ס"מ
15
""Forget it..
שמן ומגנה על קנבס
172.7 * 203.2ס"מ
16
1964
היה לו קשה להיפרד ,אבל הכי היה לו קשה להראות לה שהוא חזק.
הוא לבש את החליפה הכחולה שהיא אז בחרה לו ,המבט שלו היה
עצוב וריקני .היא שמה את השפתון האדום שהוא אהב ונראתה
מבולבלת,הוא ידע שהוא עושה את הדבר הנכון ,אבל היה לו קשה
להיפרד ממנה היום הוא אהב אותה באמת למרות הכל.
הקשר שלהם כבר לא יכל לעבוד יותר ..הוא היה כבר חייב לחזור
שוב לעבודה שלו בלונדון ,והיא לא יכלה לעזוב את הלימודים שלה
בניו -יורק ,הלוואי שיום אחד היא תבין אותו חשב לעצמו ,הלוואי
שהיא תסלח לו הלוואי שיום אחד היא תבין את ההחלטה שלו.
החיים שלהם שונים מדי עכשיו ,והם לא ישרדו את המרחק הזה ,אז
היא נשארה שם מאחור פגועה ובודדה ,היא הרגישה שהיא שוב לבד
בעולם ,שוב השאירו אותה מאוחר והפעם זה היה אהוב ליבה שעזב.
הוא הרי הבטיח לה פעם ששום דבר לא יפריד בינהם ,שהוא ישמור
עליה לנצח ועכשיו הוא מבקש ממנה רק דבר אחד..
"לשכוח את זה ,לשכוח אותי".
17
""Oh Jeff...
שמן ומגנה על קנבס 1962
121.9 * 121.9ס"מ
18
""It is me...
שמן ומגנה על קנבס
100 * 70.5ס"מ
19
""Kiss V
שמן ומגנה על קנבס
121.9 * 121.9ס"מ
20
1964
היא כל כך אהבה אותו ..כבר שנה שלמה מאז שהם נפרדו והיא עדיין
חיכתה לו לא הייתה מסוגלת להבין שנגמר.
היא לא יכלה להיות עם אף אחד אחר ,הוא תפס לה כל פינה בלב
ובמחשבה ,הוא היה הגבר המושלם מבחינתה.
הוא ידע שהיא מחכה רק לו ,הוא לא רצה לפגוע בה אך הוא המשיך
הלאה אחריה ..הוא היה רגיש אליה אך מצד שני היה לו קל עם
בחורות אחרות והוא המשיך הלאה.
היא חיכתה לו שיחזור ,למרות הכל ידעה שזה יום אחד יקרה ,למרות
שכולם חשבו אחרת ואמרו לה להתקדם אמרו לה שהיא מבזבזת את
הימים הכי יפים שלה היא חיכתה לו וידעה שיחזור.
ואז זה קרה ,אחרי שנה של בדידות הוא חזר לזרועתיה ולא רצה
לעזוב הפעם לעולם ,אחרי יותר משנה שהיא חיכתה לו הוא חזר.
הם התחבקו חזק ,והוא הרכיב לה מחדש את הלב שהוא אז שבר,
למרות כל מה שעברו היא סלחה לו על הכל ..היא אהבה אותו והפעם
ידעה הוא ישאר לצידה לתמיד.
21
1963
22
""Crying Girl
צבעי שמן ואקריליק קנבס
61 * 40.6ס"מ
23
""Drowing girl
צבעי שמן ואקריליק קנבס
61 * 40.6ס"מ
1963
24
""Hopeless
צבעי שמן ואקריליק קנבס
111.8 * 111.8ס"מ
25
ליכטנשטיין הצהיר פעם "אומנות לא משתנה ,היא רק מתהווה" 1963
הציורים של ליכטנשטיין התבססו על דימויים ותהליכים ששימשו
בקומיקס ,ליכשטניין הפך לאחד האומנים המוכרים ביותר
והמשפיעים ביותר בתחום הפופ ארט.
בעקבות האידאליים של הפופ הוא שף ליצור יצירות שהיו עותקים,
ולא יצירות אומנות שנועדו להראות את
האוטוביוגרפיה של האומן או לעורר מחשבה.
ליכטשטיין רצה שהצופה ישאל את עצמו אם יש להראות בעבודתיו
כיצירות אומנות ,תשובתו של האומן הייתה שלילית וטען שיצירותיו
הם עותקים ולא אומנות הוא התעניין באופן שבו קומיקס יכול להציג
רגשות עזים וסיפור שלם מתוך סצנה אחת.
למרות רצונו ליור העתק מדוייק מתוך ספרי הקומיקס,ליכטנשטין שינה
את הרכב המקור וצבעיו כדי להפוך אותו ליותר דרמטי ומושך את
העין ,הוא בחר את הסצנה המדוייקת והתייחס לבחירת השם בכל
עבודה ובכך יצר יחודיות.
26
""In the car..
שמן ומגנה על קנבס
172 * 203.5ס"מ
27
שיטות כמו שימוש בנקודות בנדיי נקודות ששימשו למילוי משטחים 1963
בדפוס וקומיקס ,צבעים בסיסיים כמו אדום וכחול ,קווים שחורים
עבים ,דמויות קומיקס ובועות עם משפטים -כל אלה שולבו ביצירותיו
ושימשו בהם בצורה מוגדלת ,שריתקה את הקהל האמריקאי והפכה
אותו לאמן ידוע ונערץ.
הוא לא ניסה לצייר את המציאות אלא להעבירה "באופן מלאכותי ככל
האפשר" כמו חברו לתנועת ה"פופ ארט" ,אנדי וורהול,
גם ליכטנשטיין לא עסק רק באמנות.
בעברו הוא שימש גם כשרטט וכמעצב חלונות ראווה ורכש כלים
והיכרות עם חומרים ושיטות עיצוב שהשפיעו מאד על האמנות שייצר
מאוחר יותר כמו אחרים בזרם הפופ ,גם הוא נהג לתת יחס מרומם
לדברים שגרתיים ולזוטות ולהציבם בתערוכה ,בתור אמנות ,האמן
רוי ליכטנשטיין היה מראשי זרם הפופ בארה"ב (קראו לזה פופ-ארט)
שהפך לזרם מאוד פופלרי בתרבות של אותה.
הוא היה בעיקר צייר אמריקאי ,אם כי הוא גם פיסל ופסלים שלו
נמצאים היום בחוצות ירושלים ,ברצלונה וערים גדולות נוספות.
ליטנשטיין זכה לשם עולמי בשילוב וההשפעה שספג מתרבות
הקומיקס והדרך שבה שילב את הקומיקס באמנות שלו הוא ידע לשלב
אותה כך שהפכה לאומנות מעצמה.
28
""In the shower..
שמן ומגנה על קנבס
172 * 203.5ס"מ
29
ליכטנשטיין נולד ב ,1923-למשפחה יהודית מן המעמד
הבינוני בעיר ניו יורק .עד גיל 12הלך לבית-ספר ציבורי,
ולאחר מכן לאקדמיה פרטית ,שם החל להתעניין באמנות
כתחביב .במקביל ,החל להתעניין גם בג'אז וביקר לעיתים
קרובות בקונצרטים בתיאטרון אפולו בהארלם ,הוא גם צייר
באותה תקופה דיוקנאות של אמני ג'אז וכלי הנגינה שלהם.
אחרי שסיים את לימודיו ב 1940-עזב ליכטנשטיין את ניו
יורק על מנת ללמוד באוניברסיטת המדינה של אוהיו
שהציעה בזמנו תואר משולב בעבודת סטודיו.
ליכטנשטיין נאלץ להפסיק את לימודיו לטובת שלוש שנות
שירות צבאי בזמן מלחמת העולם השנייה.
30
31
ליכטנשטיין נאלץ להפסיק את לימודיו לטובת שלוש שנות
שירות צבאי בזמן מלחמת העולם השנייה .לאחר תום
המלחמה הוא שב לאוהיו והתקבל גם לבית הספר ללימודים
גבוהים של האוניברסיטה .ב 1951-הוא הציג את התערוכה
הראשונה שלו בגלריה בניו יורק ,שזכתה להצלחה מועטה.
ב 1951-הוא עבר לקליבלנד ,שבה הוא גר כשש שנים ,ועבד
בעבודות שונות ,כשרטט וכמעצב חלונות ראווה בין תקופות
שבהן צייר ,באותה תקופה סגנונו כלל פרשנות לציוריהם של
אחרים .ב 1957-הוא עבר לצפון מדינת ניו יורק ושב ללמד.
בתקופה זו הוא אימץ את סגנון האקספרסיוניזם מופשט,
לאחר שהושפע יחסית מאוחר מסגנון זה ,אך ציוריו שהוצגו
קיבלו ביקורות פושרות.
32
33
ב 1960 -לימד ליכטנשטיין בניו ג'רזי ,ושם פגש את אלן
קאפרו ,קלאוס אולדנברג ,ג'ים דיין וג'ורג' סגל ,ונוכח בכמה
מן המיצגים הראשונים .מפגשים אלה עוררו בו עניין
בדימויים של אמנות פופ .אך הגירוי המידי ליצירת הפופ שלו
בא כנראה מאחד מבניו .יום אחד הצביע בנו על ספר
הקומיקס ואמר" :אני בטוח שאתה לא יודע לצייר ככה".
ליכטנשטיין הרים את הכפפה וצייר את ששת הציורים
הראשונים המבוססים על ספרי קומיקס .בציורים אלו
הופיעו כל המאפיינים שהפכו לסימני ההיכר של יצירתו
נקודות דפוס ,כיתוב" ,בלונים" של דיבור.
לאחר שליכטנשטיין ביסס את הסגנון האנונימי של קומיקס
ופרסומות כסגנונו האישי הוא פנה ליצירות מוכרות של
אמנים אחרים" :אישה עם כובע" ( )1963מבוססת על
יצירתו של פיקסו ,ו"לא פיגורטיבי" ( )1964על עבודותיו של
מונדריאן האופנתי או חדר השינה בארלס של ואן גוך.
34
35
ב 1964 -שינה ליכטנשטיין את מנהגו המתבסס על עבודות
מקור של אמנים אחרים ,ויצר עבודות כמו "משיכת מכחול
לבנה" ( )1965שהן "קריצה" אירונית לעבר האקספרסיוניזם
המופשט .מדי פעם הוא אף פנה לפיסול" :בלונדי" (,)1965
"סדרות של "פסלים מודרניים" (.)1968 1967-
בשנות השבעים המאוחרות ובמשך שנות השמונים
ליכטנשטיין קיבל את ההזמנות הציבוריות העיקריות שלו
לציורי קיר "משיכות מכחול עפות" ,1984 ,בשדה תעופה
פורט קולומבוס .ציור קיר נוסף נמצא במוזאון תל אביב.
הנושא המרכזי שנוכח בכל עבודותיו של המתוחכם שבין
אמני הפופ בא לידי ביטוי בצורה הברורה ביותר.
36
37
בשנות השבעים המאוחרות ובמשך שנות השמונים
ליכטנשטיין קיבל את ההזמנות הציבוריות העיקריות שלו
לציורי קיר רבים ,ציור קיר נוסף נמצא במוזאון תל אביב.
בשנת 1970רכש רוי ליכטנשטיין בית קרונות לשעבר
בסאות'המפטון ,לונג איילנד ,ניו יורק.
שם בנה ליכטנשטיין סטודיו ובילה את רוב שנות העשור
מתוך הזרקור הציבורי הוא כלל ייצוגים של יצירותיו הישנות
בכמה מציוריו החדשים בסוף הקריירה שלו קיבל
ליכטנשטיין עמלות על עבודות ציבוריות רחבות היקף שלו.
38
39
" I like to pretend
that
my art has
nothing
to do with me."
42
ממבט ראשון נראה כי ליכטנשטיין העביר אל יצירותיו את
המקור (קומיקס ,פרסומת) כמעט ללא שינוי.
מה בכל זאת הופך את ציוריו ליצירת אמנות ייחודית?
האם לפנינו רק העתקה? האמן בוחר את הדימויים .ברגע
שהוא מוציא אותם מהקשרם הרגיל הוא ממקד את תשו־
מת לבנו בדברים שבמצב אחר ייתכן שלא היינו שמים לב
אליהם ,למשל :הגיבורה של "הנערה הטובעת" (,)1963
שיכולה להראות כאידאל האישה הרומנטית בהקשר של
קומיקס מוצגת במבט אירוני בציור של ליכטנשטיין.
הגיבורה ביצירה "הנערה הטובעת" חושבת:
"עדיף לי לטבוע מאשר להזעיק את בראד לעזרה" ,בעוד
שבסיטואציה בלתי רומנטית ברור שעדיף לקרוא לעזרה
מאשר לוותר על החיים .בנוסף מגדיל האמן את הדימויים
לממדים מונומנטליים ,וכך מעצים גם את הבנליות שלהם.
ולבסוף ,ליכטנשטיין מבצע שינויים קלים בצבע,
בקומפוזיציה ובצורה כשהוא מעביר דימויים מן המקור לבד,
למעשה השינויים הקלים הללו יוצרים את הערך המוסף של
היצירה שעשתה עניין רב בקרב הקהל האמריקאי.
41
1961
42
""Look Mickey
שמן ומגנה על קנבס
172 * 203.5ס"מ
43
הציור "וואם!" הוא אחת העבודות הראשונות והידועות
בסגנון הפופ ארט",וואם!" משנת 1963הייתה לעבודתו
המפורסמת ביותר של ליכטנשטיין.
העבודה הענקית ,דיפטיכון (שני משטחים מחוברים)
ברוחב של 4מטרים ,מציגה הגדלה מסוגננת של שילוב
קטעים ששלף האמן מחוברת קומיקס אמיתית לפי
וויקיפדיה ,הוא לקוח מגיליון 1962של חברת קומיקס.
יש בה מצג של מטוס קרב היורה טיל על מטוס אויב.
הפיצוץ צבוע בצבעי צהוב ואדום חזקים ,כמו ברוב עבודות
"הקומיקס" המפורסמות של האמן היצירה מתבססת על
חוויות מלחמת העולם השנייה של החייל האמריקני
ליכטנשטיין ,מי שעבר אימוני טיסה בצבא ואף החל ללמוד
טיסה והפסיק,היא אחת מכמה יצירות שלו בנושא.
בצירוף האותיות טקסט הקומיקס של הציור ,משתמש
ליכטנשטיין באונומטופיה ,מילה שנשמעת כמו הצליל שהיא
מתארת .האמן מציג גם את ההתרחשות האופיינית
לסיפורי הקומיקס:אבל את המשמעות של הציור השאיר.
1963
44
"!"Whaam
שמן ומגנה על קנבס
172 * 406.5ס"מ
45
1962
46
""The ring..
צבעי שמן ואקריליק קנבס
61 * 40.6ס"מ
47
""A girl with a hat
צבעי שמן ואקריליק קנבס
61 * 40.6ס"מ
1963
48
""Maybe..
צבעי שמן ואקריליק קנבס
111.8 * 111.8ס"מ
49
1923 - 1997
50