סקירה לאשכול - ספטמבר-נובמבר 2022 (תשפ''ג)

‫ייעוץ וחקיקה (משפט כלכלי) – אשכול תאגידים ושוק ההון‬

‫סקירה‪ :‬ספטמבר‪-‬נובמבר ‪ ,2022‬תשפ"ג‬

‫תוכן עניינים‬

‫מאמרים‪1..................................................................................................................................................‬‬
‫פסיקה‪4....................................................................................................................................................‬‬
‫חקיקה וכללים מהעולם‪6............................................................................................................................‬‬
‫עיתונות ופרסומים נוספים במרשתת ‪8.........................................................................................................‬‬

‫מאמרים‬

‫מנגנון להשבת תגמול ‪ (Claw-Back):‬תאוריה‪ ,‬ראיות ומדיניות (ד"ר אסף אקשטיין‪ ,‬דן בן אריה ויוסף סטולר‪.‬‬
‫מתוך אתר הממשל התאגידי של אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ 8 ,‬בנובמבר ‪)2022‬‬

‫מאמר שפורסם לאחרונה עוסק באחד הנושאים המדוברים כיום בדיני תאגידים‪ :‬השבת גמול על‪-‬ידי נושאי משרה‬
‫בחברות ציבוריות לאחר אירועים שהסבו נזק לחברה‪ .‬הנושא עלה לכותרות בארה"ב לאחר מספר מקרים שהובילו‬
‫לחקיקת ‪ ,Sarbanes-Oxley Act of 2002‬הכולל‪ ,‬בין היתר‪ ,‬הוראה בדבר השבת תגמולים על‪-‬ידי המנהל הכללי‬
‫ומנהל הכספים של החברה‪ .‬בישראל‪ ,‬סוגיית ההשבה נדונה לאחרונה במסגרת תביעות בעלי מניות כנגד נושאי‬
‫משרה בחברה‪ .‬במאמר‪ ,‬ד"ר אסף אקשטיין‪ ,‬דן בן אריה ויוסף סטולר סוקרים את הכללים החלים בישראל‬
‫ובארה"ב‪ ,‬ואת ההצדקות לכללים אלו‪ .‬מהמאמר עולה‪ ,‬שבעוד שבארה"ב כללי ההשבה שחברות אימצו משתנים‬
‫מחברה לחברה‪ ,‬בישראל קיימת אחידות בין החברות‪ ,‬כאשר המשותף לארה"ב ולישראל הוא אימוץ כללים‬
‫המחייבים השבה רק במקרים חריגים‪ .‬בהמשך המאמר‪ ,‬הכותבים מדגישים‪ ,‬שמכיוון שמדובר במנגנון חוזי בין‬
‫בעלי המניות מצד אחד‪ ,‬החברה ונושאי המשרה מצד שני‪ ,‬יש לאפשר לחברה לעצב מנגנון מעין זה לפי צרכיה‪ ,‬תוך‬
‫התחשבות במאפייניה הייחודיים‪ ,‬באופי הפעילות שלה ובפרופיל הסיכון שלה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬לאור האופי החוזי של‬

‫המנגנון‪ ,‬אין לבצע בו שינויים או התאמות בדיעבד ללא הסכמה מצד נושאי המשרה‪ ,‬אשר חשופים למנגנון זה‪.‬‬

‫כמו כן‪ ,‬בהתייחס למדיניות הרצויה ביחס לאימוץ מנגנון ההשבה‪ ,‬הכותבים גורסים כי ראוי לייחד את השימוש‬
‫במנגנון למקרים חריגים העולים כדי רשלנות חמורה‪ ,‬פזיזות‪ ,‬כוונה או זדון של נושאי משרה‪ ,‬כאשר הנחת המוצא‬
‫היא‪ ,‬שהרחבת השימוש במנגנון למקרים קלים יותר עלולה ליצור הרתעת יתר של נושאי משרה‪ ,‬ובכך לפגוע‬
‫בתפקודם ובטובת החברה‪ ,‬ובנוסף‪ ,‬להקשות על הדירקטוריון ובית‪-‬המשפט בהכרעה בנוגע לצורך בהשבה‪ .‬נקודה‬
‫חשובה נוספת שעולה במאמר נוגעת לכשל של דירקטורים בפיקוח‪ .‬המאמר מציע הבחנה בין שני סוגי כשלים‪ .‬כשל‬
‫אחד נוגע לניהול עסקים באופן תקין‪ ,‬ובאשר אליו ההשבה תעשה רק בשל "כשל מוחלט בפיקוח"‪ ,‬העולה כדי הפרה‬
‫של חובת אמונים‪ .‬הכשל השני הוא בפיקוח על ציות לחוק או לדבר אסדרה‪ ,‬כאשר אז ההשבה תהיה מוצדקת גם‬
‫במקרים של רשלנות חמורה‪ ,‬אף אם הפרה זו אינה עולה כדי פזיזות או הפרה של חובת אמונים‪ .‬נוסף על כך‪,‬‬
‫הכותבים מדגישים שכאשר מתגלה טעות מהותית שבגינה נושאי המשרה קיבלו תגמול עודף‪ ,‬באופן שמחייב הצגת‬
‫הדו"חות הכספיים מחדש‪ ,‬יש מקום לבצע השבה בין שקיים ובין שלא קיים אשם מצד נושאי המשרה או מצד‬
‫החברה – וראו ההסדר בעניין זה בתוספת הראשונה א' לחוק החברות‪ ,‬תשנ"ט – ‪( 1999‬פרט ‪ 2‬בחלק ב)(קישור‬

‫למאמר; קישור לחוק החברות)‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫‪Corporate Social Activism and the New Business of Change‬‬
‫פרופ' טום לין‪ ,‬אוניברסיטת טמפל (מתוך בלוג משפט ועסקים של אוניברסיטת אוקספורד‪ 4 ,‬בנובמבר ‪)2022‬‬

‫במאמרו‪ ,‬פרופ' לין מדבר על האקטיביזם החברתי שחודר בשנים האחרונות לעולם התאגידים‪ .‬אם בעבר חברות‬
‫ותאגידים התמקדו בפעילות שתכליתה רווח מסחרי גרידא‪ ,‬היום ניתן לראות כיצד נושאים חברתיים מקבלים‬
‫ביטוי בפעילות המסחרית השוטפת באמצעות חרמות‪ ,‬הצהרות‪ ,‬חסויות‪ ,‬לובינג‪ ,‬השקעות ומכירה‪ .‬בעלי תפקידים‬
‫בכירים נמצאים בחזית של כמה מהנושאים הפוליטיים והחברתיים החשובים והמעוררים מחלוקת בימים אלו‪,‬‬
‫ובכלל זאת‪ ,‬הפלישה הרוסית לאוקראינה וזכויות הצבעה לשוויון מגדרי‪ .‬פרופ' לין גורס‪ ,‬שהשינויים הללו חדרו‬
‫לקפיטליזם המסורתי בארצות הברית‪ ,‬באופן ששינה את הגישה הן למבנה הקפיטליסטי והן למושג האקטיביזם‪.‬‬
‫לדעתו‪ ,‬האקטיביזם החברתי בעולם התאגידים מתבטא במעבר מהתמקדות רק בעושרם של בעלי מניות בלבד‬
‫לחשיבה גם על בעלי עניין אחרים‪ .‬כדוגמה‪ ,‬הוא מצביע על הרחבה של משאבים תאגידיים לצורך התמודדות עם‬
‫אתגרים חברתיים ומציג שתי פסיקות של בית‪-‬המשפט העליון בארצות הברית‪ Citizens United ,‬ו‪Hobby -‬‬
‫‪ ,Lobby‬אשר מובאות כדוגמאות למתן אפשרות לתאגידים להקצות משאבים לצרכים חברתיים‪ .‬לגישתו של פרופ'‬
‫לין‪ ,‬אקטיביזם חברתי תאגידי עכשווי יכול להועיל לתאגידים‪ ,‬משום שמקנה להם הזדמנות לשפר את הערך שלהם‪,‬‬

‫ליצור שווקים חדשים ומשופרים יותר ולמשוך משקיעים וכישרונות לחברות שלהם‪.‬‬

‫פרופ' לין מזהיר גם מפני הסכנות האפשריות באקטיביזם חברתי תאגידי ומסביר שיש בו בכדי להעמיק פוליטיזציה‬
‫של "שוק עבודה מפוצל" ("‪ (1"fragmented marketplace‬ממילא‪ ,‬לדחוק לשוליים נושאים חברתיים חשובים‪,‬‬
‫לפגוע בליבה של ערכים דמוקרטיים ולטייח מעשי פשיעה שתאגידים מבצעים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בתגובה לפעילות חברתית‬
‫תאגידית של מנהלי נכסים כמו ‪ ,BlackRock‬התעשייה הפיננסית ומדינות פלורידה וטקסס אסרו על קרנות הפנסיה‬
‫הממשלתיות שלהן להשקיע בקרנות ‪ ESG‬מסוימות‪ .‬בדומה לכך‪ ,‬מספר חברות התמודדו עם ביקורת רגולטורית‬
‫מוגברת וקיבוץ של סובסידיות וחוזים מהמדינה בשל עמדותיהן בנושאים חברתיים מסוימים‪ .‬לדעת פרופ' לין‪,‬‬
‫הסיכונים בתגובות כדוגמת אלו הם שהן עלולות לשתק תאגידים‪ ,‬שבתורם עשויים להימנע לחלוטין מפעילות‬
‫חברתית ארגונית‪ .‬לכן‪ ,‬הוא מציע לתאגידים להכיר בסיכונים שבאקטיביזם חברתי תאגידי ולהתנהל מולם‬
‫במחשבה‪ ,‬בכנות ובביקורתיות‪ ,‬ובכך להפיק את המיטב מהיתרונות שבו‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוא גם מציע לא לוותר לגמרי על‬
‫מעורבות באקטיביזם מסוג זה‪ ,‬בנימוק שהוא נוכח מאוד בממשל התאגידי‪ ,‬בממשל הדמוקרטי ובעולמות העסקיים‬

‫והחברתיים‪ ,‬ואף לא צפוי להיעלם בשנים הקרובות (קישור למאמר)‪.‬‬

‫"‪ 50‬גוונים של שחור‪ :‬דרגות של אי‪-‬עצמאות אצל דירקטורים חברי "ועדה עצמאית" ובכלל" (מתוך "נקודה בסוף‬
‫משפט" (פרופ' עמיר ליכט)‪ 24 ,‬באוקטובר ‪)2022‬‬

‫‪In Re BGC Partners, INC/Court of Chancery of Delaware (Published in August 19, 2022‬‬
‫המאמר עוסק בהבחנה בין מידת הנגיעות של חבר ועדה עצמאית בעסקה נגועה לבין זו של דירקטור בהקשר של‬
‫הליכי תביעה נגזרת‪ .‬לצורך הדיון בסוגיה זו‪ ,‬כותב המאמר מתייחס לפסק‪-‬דין שניתן לאחרונה בדלאוור בעניין‬
‫תביעה נגזרת על הגינות הרכישה של חברת ‪ Berkeley Point Financial LLC‬על‪-‬ידי חברת ‪.BGC Partners, Inc‬‬
‫כנגד בעל השליטה ומספר דירקטורים בחברה הרוכשת‪ ,‬שהיו חברי ועדה מיוחדת שהוקמה לצורך המשא ומתן‬
‫בעסקת הרכישה (ואשר אישרו את עסקת הרכישה)‪ ,‬הוגשה תביעה נגזרת ללא פנייה מוקדמת לחברה‪ .‬לטענת‬
‫התובעים (בעלי המניות בחברה) הגינות ההעסקה נפגעה אנושות‪ ,‬משום שהרכישה בוצעה תוך פגיעה בבעלי המניות‪,‬‬
‫אשר התבטאה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בהעלמת מידע על הערכת שווי מהוועדה המייעצת וקבלת מחיר מנופח עבור רכישת‬

‫‪ 1‬מושג שטבע הסוציולוג מייקל פיורה‪ ,‬אשר מתאר מצב בו באותה מערכת כלכלית מתקיימים שני שווקי עבודה או יותר‪ ,‬כאשר בכל‬
‫אחד מהם קיימים תנאי העסקה ושכר שונים‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫החברה‪ ,‬שנועד לכסות את חובות המס של אחד מחברי הוועדה המיוחדת‪ .‬כמו כן‪ ,‬התובעים טענו שהשקעת ‪100‬‬
‫מיליון דולר ברכישת החברה הוא הפסד כספי עבור החברה ועבורם‪ .‬מנגד‪ ,‬הנאשמים הציגו ראיות שמצביעות על‬
‫כך שהוועדה המיוחדת ויועציה פעלו בעצמאות‪ .‬בפסק‪-‬הדין‪ ,‬בית‪-‬המשפט מבחין בין נגיעות לעניין כהונה בוועדה‬
‫בלתי תלויה המוקמת לצורך מו"מ עם בעל השליטה לבין נגיעות לעניין כהונה בוועדת תביעות בלתי תלויה (‪)SLC‬‬
‫בקשר לתביעה נגזרת‪ ,‬וקובע שבשני המצבים הדירקטור חייב להתנהל בעצמאות ובניקיון דעת‪ ,‬אך שהסף לקביעת‬

‫היעדר עצמאות והפרת חובת אמון נמוך ורגיש יותר בהקשר השני‪.‬‬

‫בקביעתו‪ ,‬בית‪-‬המשפט נסמך על פסק‪-‬הדין בעניין ‪ ,Oracle‬בו שני חברי דירקטוריון נפסלו מכהונתם בוועדה‬
‫שנועדה להחליט האם טובת החברה מצדיקה להפסיק תביעה נגזרת שהוגשה נגד דירקטורים המכהנים בה‪ .‬זאת‪,‬‬
‫בנימוק שהם אינם עצמאיים‪ ,‬לאחר שנמצא שיש להם זיקה לחברה‪ .‬בתוך כך‪ ,‬בית‪-‬המשפט קבע שעל תובע נגזר‪,‬‬
‫אשר טוען לפטור מפנייה מוקדמת‪ 2,‬חל הנטל להצביע על עובדות שמעלות חשש סביר לפיו מחצית מחברי‬
‫הדירקטוריון מנועים מהפעלת שיקול דעת עצמאי בהחלטה האם להגיש את התביעה‪ .‬כותב המאמר מציין‪ ,‬כי‬
‫בהלכת ‪ Oracle‬בית‪-‬המשפט נשען על החשש מפני הטיה מבנית‪ 3‬של הדירקטורים‪ ,‬והוא תומך בגישתם של פרופ'‬
‫אסף חמדני והשופטת רות רונן‪ 4,‬שלפיה‪ ,‬לאור החשש מפני הטיה מבנית ככלל אין להחיל את שיקול הדעת העסקי‬
‫על החלטת דירקטורים בנוגע להגשת תביעה כנגד דירקטורים מכהנים אחרים או כנגד בעל השליטה‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫הוא מוצא קושי בגישה האומרת שבנסיבות בהן חוסר שיקול הדעת העצמאי נובע מהטיה מבנית‪ ,‬בית‪-‬המשפט ינהג‬

‫בצורה מחמירה יותר‪.‬‬

‫במילים אחרות‪ ,‬כותב המאמר ביקורתי לגבי ההבחנה בין סוגים שונים של חוסר עצמאות בשיקול דעת בהקשר של‬
‫הטיה מבנית‪ ,‬משום שלדידו‪ ,‬בית‪-‬המשפט יתקשה להבחין בהבדל הדק שבין חשש להטיה מבנית של דירקטורים‬
‫במשא ומתן בעסקה נגועה לבין חשש להטיה מבנית בקרב דירקטורים שאינם חשופים לסיכונים הכרוכים בתביעה‬
‫נגזרת‪ ,‬אם הם לא כיהנו בתקופה הרלוונטית‪ .‬בשולי הדברים‪ ,‬כותב המאמר מציין שככול שבית‪-‬המשפט סובר‬
‫שהוא אכן יתקשה לבצע הבחנה זו‪ ,‬אזי שיש מקום לנקוט בגישה מחמירה ביחס לעצמאות דה‪-‬פקטו של‬
‫הדירקטורים העצמאיים לכאורה בהליכי תביעה נגזרת‪ .‬לעניין פסיקתו של בית‪-‬המשפט בעניין דנן‪ ,‬בית‪-‬המשפט‬
‫קבע שמדובר ברכישה של נכס ייחודי עבור החברה הרוכשת‪ .‬כמו כן‪ ,‬נקבע שהמחיר שהוועדה המיוחדת הסכימה‬
‫לשלם בעבור רכישת החברה עמד בקנה אחד עם הסכום שקבע היועץ הפיננסי‪ ,‬מחיר שלדעת בית‪-‬המשפט נמצא‬
‫בטווח ההגינות‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬נקבע שהיקף ההשקעה הנוספת נחתך בשליש תוך שמירה על היתרונות האסטרטגיים‬
‫עבור החברה הרוכשת‪ .‬לפיכך‪ ,‬נפסק כי הרכישה וההשקעה הנלווית היו הוגנים לחלוטין כלפי החברה הרוכשת‬
‫ובעלי מניות המיעוט שלה‪ .‬כמו כן‪ ,‬נפסק שחברי הוועדה המיוחדת לא הפרו את חובת האמונים שלהם (קישור‬

‫לפסק‪-‬דין; קישור למאמר של פרופ' עמיר ליכט)‪.‬‬

‫‪ 2‬ס' ‪(194‬ד)(‪ )1‬לחוק החברות‪ ,‬התשנ"ט – ‪ 1999‬קובע שאין צורך לפנות בדרישה מוקדמת לחברה אם לאורגן המוסמך להחליט על הגשת‬
‫תביעה יש עניין אישי בהחלטה‪ .‬אם האורגן כאמור מורכב מכמה יחידים‪ ,‬פטור מדרישה לפנייה מוקדמת יחול על מחצית או יותר מיחידי‬

‫האורגן‪ ,‬אשר הם בעלי עניין אישי בהחלטה‪.‬‬
‫‪ 3‬הטיה מבנית בדיני תאגידים מתקיימת כאשר דירקטורים‪ ,‬שאין להם עניין אישי בתביעה‪ ,‬מעדיפים שלא למצות את ההליכים המשפטיים‬

‫נגד נושאי משרה בחברה‪ ,‬עמיתיהם לדירקטוריון או בעל השליטה שלו הם חבים את כהונתם בדירקטוריון‪.‬‬
‫‪ 4‬אסף חמדני‪ ,‬רות רונן‪" ,‬מי שולט בתביעה הנגזרת (‪ ,"?)211‬מתוך ספרו של יורם דנציגר (לימור זר‪-‬גוטמן‪ ,‬עידו באום עורכים‪,)2019 ,‬‬

‫בעמודים ‪ 213‬ו‪.232-‬‬

‫‪3‬‬

‫פסיקה‬

‫תנג (ת"א) ‪ 1944-03-20‬אורי שניידר נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (פורסם בנבו‪)4.10.2022 ,‬‬
‫השופטת סיגל יעקבי – המחלקה הכלכלית בבית‪-‬המשפט המחוזי בתל‪-‬אביב יפו‬

‫בחודש אוקטובר האחרון אושר הסכם פשרה בתביעה נגזרת שהוגשה נגד חברת טבע‪ .‬במסגרת פסק‪-‬הדין‪ ,‬בית‪-‬‬
‫המשפט התייחס לעמדת היועצת המשפטית לממשלה‪ ,‬שלא הביעה התנגדות להסכם הפשרה‪ ,‬אך ביקשה להתייחס‬
‫לסוגיות עקרוניות העולות ממנו‪ ,‬ובכלל זאת‪ :‬עיתוי הפשרה‪ ,‬סכום הפשרה וכלל שיקול הדעת העסקי‪ .‬באשר לעיתוי‬
‫הפשרה‪ ,‬בית‪-‬המשפט קבע כי אכן קיים קושי בהוכחת סיכוניי וסיכויי התביעה טרם שהתקבלה הכרעה בבקשה‬
‫לגילוי מסמכים ולפני שהסתיימו ההליכים המתנהלים בארה"ב‪ .‬לעניין סכום הפשרה‪ ,‬בית‪-‬המשפט לא מצא לנכון‬
‫להידרש לשאלה האם ייתכנו הסכמי פשרה בתביעות נגזרות שאין לאשר מקום שהסכום גבוה מידי‪ .‬זאת‪ ,‬בנימוק‬
‫שסכום הפשרה משקף באופן סביר את הסיכויים והסיכונים שהצדדים נוטלים עליהם בהליך‪ ,‬וכן‪ ,‬משום שהפשרה‬
‫בכללותה משרתת את טבע‪ .‬כמו כן‪ ,‬בית‪-‬המשפט קיבל את עמדת היועצת המשפטית לממשלה לעניין שיקול הדעת‬
‫העסקי‪ ,‬לפיה החלטות דירקטוריון אינן חוסות תחת שיקול הדעת העסקי‪ ,‬ובאותה נשימה‪ ,‬נקבע כי באישור הסכם‬

‫פשרה יש להעניק להן משקל משמעותי (קישור לפסק‪-‬דין)‪.‬‬

‫רעא ‪ 3774/22‬תרו תעשיה רוקחית בע"מ נ' משה הייט (פורסם בנבו‪.)25.10.22 ,‬‬
‫השופט עופר גרוסקופף – בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים‬
‫בבית‪-‬המשפט העליון נדונה לראשונה השאלה האם ניתן להמציא לחברת אם ישראלית כתב תביעה המיועד לחברת‬
‫בת זרה שלה‪ ,‬מקום שאין לאחרונה פעילות בישראל‪ ,‬בהתאם לתקנה ‪(163‬ג) לתקנות סדר הדין האזרחי‪ ,‬תשע"ט –‬
‫‪ .2018‬חברת האם היא תרו ישראל‪ ,‬שמניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך בארה"ב‪ .‬חברת תרו ישראל מחזיקה‬
‫ב‪ 96.6%-‬ממניות תרו ארה"ב וב‪ 50%-‬מזכויות ההצבעה בה‪ .‬כנגד תרו ארה"ב‪ ,‬היא חברת הבת‪ ,‬מתנהלים הליכים‬
‫אזרחיים ופליליים בחשד לפעולות לא חוקיות‪ ,‬והיא נדרשת לשלם קנסות בסך מיליוני דולרים‪ ,‬במסגרת הסדרים‬
‫שונים עם הרשויות הפדרליות וקנסות שהטילו עליה מספר מדינות‪ .‬בעלי מניות בתרו ישראל הגישו למשרדיה בקשה‬
‫לגילוי ועיון במסמכים‪ ,‬במטרה להכין את הקרקע להגשת תביעה נגזרת בשם תרו ישראל ותרו ארה"ב‪ ,‬כנגד נושאי‬
‫משרה של החברה‪ ,‬בשל הנזקים שנגרמו‪ ,‬לדבריהם‪ ,‬לשתי החברות‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬מצוין כי הבקשה לגילוי מסמכים‬
‫צופה גם את האפשרות שתוגש תביעה נגזרת כפולה‪ ,‬שעניינה מימוש עילת התביעה של חברת תרו ארצות הברית‬
‫נגד נושאי המשרה בה‪ .‬השופט גרוסקופף‪ ,‬שכתב את דעת הרוב‪ ,‬קבע שהחברות לא הוכיחו עוצמת זיקה בין תרו‬
‫ארה"ב לתרו ישראל‪ ,‬שלכל הפחות מייחסת לתרו ארה"ב נוכחות קונסטרוקטיבית בישראל‪ .‬לפיכך‪ ,‬נקבע שתרו‬
‫ישראל לא יכולה לרכוש סמכות בינלאומית מכוח נוכחות ולהגיש תביעה נגזרת גם בשם תרו ארה"ב‪ ,‬בנימוק שלא‬
‫תיתכן נציגות במדינה זרה באמצעות נציג עבור מי שלא ביקשה למנות לעצמה נציג ואף לא מקיימת כל פעילות‬

‫במדינה זו (קישור לפסק‪-‬דין)‪.‬‬

‫)‪BTI 2014 LLC (Appellant) v Sequana SA and others (Respondents)( Published in 5 October 2022‬‬
‫‪Lord Reed, President; Lord Hodge, Deputy President; Lord Briggs; Lady Arden; Lord Kitchin‬‬
‫בבית המשפט העליון בבריטניה נדונה לאחרונה סוגיית חובת הנאמנות של דירקטורים כלפי נושי החברה במצב של‬
‫חדלות פירעון‪ .‬במסגרת העיסוק בסוגיה זו עלו שתי שאלות מעניינות‪ .‬שאלה אחת היא האם עומדת לדירקטורים‬
‫חובת נאמנות עצמאית כלפי נושי החברה (שכינוייה "חובת הנושה") כאשר היא מגיעה לחדלות פירעון‪ .‬שאלה נוספת‬
‫היא האם על דירקטורים בחברה חלה החובה להתחשב או לפעול בהתאם לאינטרסים של נושי החברה כבר כאשר‬
‫היא נמצאת בסיכון ממשי או סביר לחדלות פירעון או רק כאשר היא הופכת לחדלת פירעון‪ .‬במקרה הנדון‪,‬‬
‫הדירקטורים של החברה החליטו על חלוקת דיבידנדים בסך ‪ 135‬מיליון יורו במאי ‪ .2009‬באותה תקופה‪ ,‬החברה‬

‫‪4‬‬

‫אומנם לא נמצאה בחדלות פירעון‪ ,‬אך היו לה חבויות מותנות ניכרות‪ ,‬שמועד פירעונן לא היה ידוע‪ .‬בשל חבויות‬
‫אלו‪ ,‬היה סיכון ממשי ואפילו סביר שהחברה תגיע לכדי חדלות פירעון בעתיד‪ .‬כעבור עשור‪ ,‬באוקטובר ‪,2018‬‬
‫החברה נכנסה להליכי פירוק וחדלות פירעון‪ .‬נושי החברה טענו כי הדירקטורים הפרו את חובת הזהירות כלפיהם‬
‫כאשר חילקו את הדיבידנדים עשור קודם לכן‪ ,‬תוך שהיו מודעים לחבויות אלו ולכך שלחברה יש סיכון ממשי‬
‫להימצא במצב של חדלות פירעון בגינן‪ .‬בפסק‪-‬הדין ישנה התייחסות למספר סעיפי חוק אשר מצביעים על חובת‬
‫נאמנות של דירקטורים כלפי נושים‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬סעיף ‪ )1(172‬ל‪ Companies act 2006-‬מעגן את החובה המוטלת‬
‫על דירקטורים לנהל את החברה וענייניה בתום לב למען בעלי המניות ולשקול את ענייניהן של קבוצות עניין שונות‪,‬‬
‫ובכללן‪ ,‬קבוצת הנושים‪ .‬דוגמה נוספת היא סעיף ‪ )3(172‬לחוק זה‪ ,‬אשר מעגן את חובת הדירקטורים להתחשב‬

‫בנושים או לפעול לטובתם‪.‬‬

‫כזכור‪ ,‬סוגיה דומה נדונה גם בישראל‪ ,‬בערעור שהוגש לבית‪-‬המשפט העליון בעניין בטר פלייס‪ ,‬שניתן על‪-‬ידי השופט‬
‫עמית‪ 5.‬במקרה זה‪ ,‬בבית‪-‬המשפט המחוזי מרכז‪-‬לוד סולקה על הסף התביעה שהגישו המפרקים בשם המערערות‬
‫(החברות שבפירוק) נגד נושאי משרה בחברות ומבטחיהן ונגד רואי החשבון המבקרים של החברות‪ .‬התביעה סולקה‬
‫על הסף מכוח כלל שיקול הדעת העסקי‪ ,‬ולכן הוגש ערעור‪ .‬ביחס לשאלת תחולת כלל שיקול הדעת העסקי ב"סביבת‬
‫חדלות פירעון"‪ ,‬בית המשפט העליון הזכיר את עמדת היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬לפיה כלל שיקול הדעת העסקי‬
‫מוסיף לחול באזור חדלות פירעון‪ ,‬וכי הימצאותה של חברה באזור חדלות פירעון אינה משנה‪ ,‬כשלעצמה‪ ,‬את‬
‫החובות החלות על נושאי המשרה‪ ,‬ואינה מעמידה‪ ,‬באופן מובנה‪ ,‬את נושאי המשרה בניגוד עניינים השולל את‬
‫תחולת כלל שיקול הדעת העסקי‪ .‬אולם‪ ,‬בית המשפט קבע כי נושא זה‪ ,‬כמו גם הטענה ביחס לאי הפעלת שיקול דעת‬
‫עצמאי כסותרת את כלל שיקול הדעת העסקי‪ ,‬לא עלו בכתב התביעה ולא התלבנו בגדרו של ההליך בבית‪-‬המשפט‬

‫המחוזי‪ ,‬ולכן אין להעמיק בהן במסגרת הערעור לראשונה‪6.‬‬

‫בדומה לעניין בטר פלייס‪ ,‬גם בעניין )‪ BTI 2014 LLC v Sequana SA and others (Respondents‬נקבע שאכן‬
‫עומדת לדירקטורים חובת התחשבות בנושים בנסיבות של חדלות פירעון‪ .‬כמו כן‪ ,‬נקבע כי חובת הדירקטורים כלפי‬
‫הנושים יכולה לחול גם על החלטת דירקטורים לחלק דיבידנדים‪ .‬במאמרו‪ ,‬פרופ' ליכט מסביר‪ ,‬שהדגש הוא על כך‬
‫שחובת הדירקטורים לפעול בנאמנות ובתום לב למען טובת החברה מפנה את הזרקור מהתנהלות לטובת בעלי‬
‫מניותיה‪ ,‬שהיא חובה כללית‪ ,‬להתנהלות לטובת החברה‪ ,‬כאשר עניינם של הנושים כקבוצה מבטא הלכה למעשה‬
‫את עניינה של החברה‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬אצל כמה משופטי המותב ניתן למצוא אמרות שלפיהן הנקודה שבה על‬
‫הדירקטורים להתמקד בעניינם של הנושים היא כאשר הם יודעים או עליהם לדעת שהליך חדלות פירעון הוא בלתי‬
‫נמנע‪ .‬בית‪-‬המשפט סומך את פסיקתו גם על סעיף ‪ 214‬לחוק חדלות פירעון‪ 1986-‬הבריטי‪ ,‬אשר מחייב דירקטורים‬
‫להתחשב בנושי החברה או לפעול לטובתם כאשר החברה נכנסת לחדלות פירעון‪ .‬כמו כן‪ ,‬סעיף ‪ 214‬לחוק זה קובע‬
‫שהדירקטורים אף חייבים לצפות שהחברה תכנס להליכי חדלות פירעון ולפעול למזעור ההפסד הפוטנציאלי‪ .‬יצוין‬
‫בהערת אגב‪ ,‬שסעיף ‪ 214‬לחוק חדלות פירעון הבריטי עולה בקנה אחד עם סעיף ‪ 288‬לחדלות פירעון ושיקום כלכלי‪,‬‬
‫תשע"ח‪ ,2018-‬אשר קובע כי דירקטור או מנהל כללי שידעו או שהיה עליהם לדעת שהתאגיד נמצא בחדלות פירעון‪,‬‬
‫אך לא נקטו באמצעים סבירים לצמצום היקף הנזק‪ ,‬עלולים לשאת באחריות כלפי התאגיד בגין הנזקים שנגרמו‬

‫לנושי התאגיד בעקבות מחדל זה‪.‬‬

‫‪ 5‬ע"א ‪ 7829/18‬בטר פלייס ישראל נ' שי אגסי (נבו‪()8.2.2022 ,‬להלן‪" :‬עניין בטר פלייס")‪.‬‬
‫‪ 6‬שם‪ ,‬בפסקאות ‪ 53-52‬לפסק דינו של השופט עמית‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫זאת ועוד‪ ,‬בית‪-‬המשפט קובע‪ ,‬שגם חלוקת דיבידנד כשרה עשויה להתקבל תוך הפרת חובת הדירקטורים כלפי‬
‫הנושים‪ ,‬מקום שהם מחליטים להזרים מזומנים בצורת דיבידנדים‪ ,‬כאשר החברה לא מסוגלת לשלם את חובותיה‬
‫במועד פירעונם‪ .‬סוף דבר‪ ,‬ערעור הנושים נדחה בנימוק שחובת הדירקטורים כלפי הנושים לא חלה במקרה זה‪,‬‬
‫מכיוון שבתקופה בה חולקו הדיבידנדים החברה לא נמצאה בסיכון סביר או ממשי להגיע לכדי חדלות פירעון‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬ובהמשך לאמור לעיל‪ ,‬רוב השופטים סברו כי לדירקטורים עומדת חובה עצמאית להתמקד בעניינם של הנושים‬
‫בלבד כאשר הם יודעים או צריכים לדעת שהחברה נמצאת באחד מהמצבים הבאים (במצבים הללו טובת הנושים‬
‫נעשית בכירה)‪ :‬היא חדלת פירעון‪ ,‬היא גובלת בחדלות פירעון או שהיא בעלת סיכוי סביר להגיע לכדי חדלות פירעון‬
‫באופן בלתי נמנע‪ ,‬כאשר חשש ממשי לא מספיק‪ .‬אולם‪ ,‬כאשר החברה נמצאת במצוקה או בחדלות פירעון בת חלוף‪,‬‬
‫על הדירקטורים לאזן בין טובת בעלי המניות לבין טובת הנושים‪ ,‬כאשר המשקל שיינתן לטובת כל אחת מהקבוצות‬
‫יהיה בהתאם לחומרת המצב‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬פרופ' ליכט סבור שהתמקדות מוחלטת בטובת הנושים‪ ,‬תוך העדפתה על‬
‫פני טובת בעלי המניות‪ ,‬רק בסמוך מאוד לחדלות פירעון‪ ,‬זו המדיניות הרצויה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הוא טוען שהדרישה‬
‫לאזן בין טובת בעלי המניות לבין טובת הנושים מעוררת קשיים מעשיים ובלתי עבירים מנקודת מבט של ביקורת‬
‫שיפוטית‪ .‬בהערת אגב יצוין‪ ,‬שהשופטים משאירים בצריך עיון את שאלת הידיעה הסובייקטיבית של הדירקטורים‬

‫על כך שהחברה עלולה להגיע לכדי חדלות פירעון (קישור לפסק‪-‬דין; קישור למאמר של פרופ' עמיר ליכט)‪.‬‬

‫חקיקה וכללים מהעולם‬

‫הרחבת הסליקה המרכזית באוצר (מתוך ‪ 14 ,US Securities And Exchange Commission‬בספטמבר ‪)2022‬‬
‫הרשות לניירות ערך בארה"ב מבקשת להרחיב את הסליקה המרכזית בעסקאות האוצר‪ ,‬תוך שמציעה לתקן את‬
‫הסטנדרטים החלים על מסלקות ניירות ערך של משרד האוצר האמריקאי‪ .‬ההצעה מחייבת סוכניות סליקה‬
‫בארה"ב לאמץ מדיניות ונהלים‪ ,‬שיחייבו את חבריהן להגיש עסקאות מסוימות בניירות ערך‪ 7,‬שמתקיימות בשוק‬
‫המשני‪ ,‬לסליקה במשרד האוצר‪ .‬ההצעה נועדה להביא לסליקה מוגברת של ניירות ערך בשוק האוצר‪ ,‬ובכך להגדיל‬
‫את הסליקה המרכזית של עסקאות האוצר‪ .‬בנוסף‪ ,‬ההצעה מבקשת לשפר את ניהול הסיכונים עבור משקיעים‬
‫בשוק האוצר‪ ,‬לאפשר אופציה נוספת לסליקת עסקאות בניירות ערך ולצמצם את הסיכונים הרגילים שמשקיעים‬
‫נאלצים להתמודד מולם בשוק ההון‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬סליקה מרכזית יכולה לצמצם את סיכון האשראי של צד נגדי‬
‫לעסקה‪ ,‬באמצעות הבטחת פוזיציות ולפשט את המורכבות התפעולית והמשפטית של העסקאות (קישור לידיעה)‪.‬‬

‫פאנל ההשתלטות בבריטניה מציע להעלות את הרף להשתלטות על חברות (פרסום ההצעה להערות ציבור‪19 ,‬‬
‫באוקטובר ‪)2022‬‬

‫הגוף האמון על קוד ההשתלטות בבריטניה – ‪ ,The Takeover Panel‬פרסם לאחרונה הצעה להערות לציבור‪,‬‬
‫המפרטת תיקונים מוצעים למושג "‪( "Acting in concert‬חזקת הפעולה בתיאום)‪ .‬המושג "‪"Acting in concert‬‬
‫מתייחס למספר גורמים הפועלים מכוח הסכמה או הבנה משותפת‪ ,‬פורמאלית או בלתי פורמאלית‪ ,‬כדי להשיג או‬
‫לגבש שליטה בחברה או כדי לסכל הצעת רכישה של חברה‪ .‬לפי המצב היום‪ ,‬הרף המינימאלי הדרוש כדי שחברות‬
‫ייחשבו כקשורות זו לזו (”‪ )“associated company status‬הוא ‪ .20%‬כך‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬אם חברה אחת מחזיקה במניות‬
‫שנושאות בין ‪ 20%‬ל‪ 29.9%-‬מזכויות ההצבעה בחברה אחרת‪ ,‬אז ההנחה היא שהן פועלות במשותף‪ ,‬אף שהחברה‬

‫‪ 7‬בעסקאות אלו יכללו‪ :‬כל הסכמי הרכישה החוזרת וההפוכה המובטחות על ידי ניירות ערך של משרד האוצר האמריקאי‪ ,‬שנכרתו על ידי‬
‫חבר בסוכנות הסליקה; כל עסקאות הרכישה והמכירה שנעשו על‪-‬ידי חבר בסוכנות הסליקה שהיא מתווך בין‪-‬דיל; וכל עסקאות הרכישה‬
‫והמכירה שבוצעו בין חבר בסוכנות סליקה לבין עוסק ברוקר רשום‪ ,‬ברוקר בניירות ערך ממשלתי‪ ,‬עוסק בניירות ערך ממשלתי‪ ,‬קרן גידור‬

‫או סוג מסוים של חשבון ממונף‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫הראשונה לא שולטת בחברה השנייה על‪-‬פי דין (שכן‪ ,‬החזקותיה בחברה השנייה לא מגיעות ל‪ ,30%-‬כאשר זה הוא‬
‫הרף שהקוד דורש לצורך שליטה)‪.‬‬

‫לכן‪ ,‬על‪-‬מנת ליצור הלימה בין מצבים שנראים כשליטה דה‪-‬פקטו (אך אין בהם עמידה ברף ההשתלטות כנדרש‬
‫בקוד)‪ ,‬לבין שליטה דה יורה‪ ,‬קרי‪ ,‬השליטה הנדרשת לפי הקוד (‪ The Takeover Panel ,)30%‬מציע להעלות את רף‬
‫ההשתלטות על זכויות הוניות וזכויות הצבעה מ‪ 20%-‬ל‪ ,30%-‬באופן שיעלה בקנה אחד עם הסף הדרוש לשליטה‬
‫בקוד‪ .‬תיקון נוסף שהוצע נוגע לאופן חישוב החזקות בשרשור לעניין שליטה‪ .‬כך‪ ,‬החזקה בחברה בשיעור של ‪30%‬‬
‫באמצעות זכויות הצבעה‪ ,‬ודרכה בחברה נוספת בשיעור של ‪ 30%‬מזכויות ההצבעה‪ ,‬תחשב כהחזקה ב‪30%-‬‬
‫בשרשור‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם ההחזקה היא בזכויות הוניות בשיעור שבין ‪ 30%‬ל‪ 50%-‬ההחזקה בשרשור תדולל (בדומה‬
‫להלכה בעניין חדשות ישראל)‪ .‬החזקה הונית בשיעור ‪ 50%‬נחשבת שליטה בכל מקרה (קישור להצעה; קישור לקוד‬

‫ההשתלטות)‪.‬‬

‫ה‪ SEC-‬מחייבת קרנות לשפר את אופן העברת המידע למשקיעים‬
‫מתוך ‪ 3( Corporate Government ,Harvard Law School Forum On‬בנובמבר ‪)2022‬‬
‫הרשות לניירות ערך בארה"ב מאמצת כללים שיחייבו קרנות לפרסם טפסי גילוי מידע בפורמט הניתן לקריאה‬
‫ולניתוח אלקטרוניים בקלות‪ ,‬במטרה לשפר את אופן העברת המידע שקרנות נאמנות שנסחרות בבורסה וקרנות‬
‫רשומות מדווחות למשקיעים שלהן בנוגע להצבעות‪ .‬במסגרת השינויים המוצעים‪ ,‬רשומות ההצבעה של הקרנות‬
‫הללו יהפכו למפורטות‪ ,‬שמישות וקלות לניתוח‪ ,‬באופן שיביא לשיפור יכולת המשקיעים לפקח על ההצבעות ויאפשר‬
‫להם להשוות בין ההצבעות בקרנות השונות‪ .‬כמו כן‪ ,‬הכללים מחייבים מנהלי השקעות מוסדיים לחשוף כיצד‬
‫הצביעו על תגמולי בכירים‪ ,‬תוך סיווג ההצבעות לפי נושא וסוג‪ .‬בנוסף‪ ,‬הכללים קובעים כיצד על קרנות ומנהלים‬
‫לארגן את הדו"חות ומחייבים שימוש בשפת נתונים מובנית וברורה כדי להקל על ניתוח וחשיפת האופן בו מנהלי‬
‫קרנות מצביעים על מניות המוחזקות בשמם‪ .‬כמו כן‪ ,‬הקרנות והמנהלים יידרשו לחשוף מידע לגבי מספר המניות‬
‫שהתקיימה עליהם הצבעה ואת מספר המניות שלגביהם לא התקיימה הצבעה‪ .‬הכללים החדשים ותיקוני הטפסים‬
‫ייכנסו לתוקף עבור הצבעות שיתקיימו החל מ‪ 1-‬ביולי ‪ 2023‬או לאחר מכן‪ ,‬תוך כפיפות לתיקונים שיבוצעו בשנת‬

‫‪( 2024‬קישור נוסף לידיעה‪.(US Securities And Exchange Commission :‬‬

‫דירקטיבה חדשה של האיחוד האירופי לגיוון מגדרי בדירקטוריון (‪ 7‬ביוני ‪ ,2022‬מתוך ‪)European commission‬‬
‫לאחרונה פורסמה הודעה לעיתונות מטעם הנציבות האירופאית‪ ,‬לפיה הושגה הסכמה פוליטית בין הפרלמנט‬
‫האירופי לבין המועצה האירופית על הנחיה לשיפור האיזון המגדרי בקרב דירקטורים‪ ,‬שאינם מכהנים בתפקידי‬
‫ניהול בחברות בורסאיות‪ .‬זאת‪ ,‬לאחר שבמשך עשור מדינות החברות באיחוד האירופי סברו שגיבוש צעדים‬
‫מחייבים על‪-‬ידי האיחוד האירופי זו לא הדרך הטובה ביותר להשגת מטרה זו‪ .‬ההנחיה מגדירה למדינות החברות‬
‫באיחוד האירופי‪ ,‬אשר רשומות בבורסת האיחוד האירופי‪ ,‬יעד לייצוג של ‪ 40%‬נשים מקרב הדירקטורים‪ ,‬שאינם‬
‫נושאי משרה בתאגיד‪ ,‬או ‪ 33%‬נשים מכלל הדירקטוריון‪ .‬כמו כן‪ ,‬ההנחיה קובעת שבחברות שבהן היעד לאיזון‬
‫מגדרי לא הושג‪ ,‬כאשר שני מועמדים ממינים שונים כשירים לתפקיד דירקטור באותה המידה‪ ,‬תינתן עדיפות‬
‫למועמד מהמין שאינו מיוצג בדירקטוריון‪ .‬בנוסף‪ ,‬חברות שאינן עומדות ביעדים מחויבות לדווח על האמצעים שהן‬
‫נוקטות על‪-‬מנת להשלים את החסר‪ .‬הסנקציות על חברות שאינן עומדות בהנחיה יכולות לכלול קנסות או ביטול‬
‫מינוי של דירקטור מתמודד‪ .‬יש לציין‪ ,‬שהדירקטיבה אושרה ועתידה להיכנס לתוקף ביוני ‪( 2026‬קישור להודעה‬

‫שפורסמה לעיתונות)‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫עיתונות ופרסומים נוספים במרשתת‬

‫אחריות תאגידית וסיכוני ‪ ESG‬באגודות שיתופיות (מתוך העמוד של משרד הכלכלה והתעשייה‪ 20 ,‬בספטמבר‬
‫‪)2022‬‬

‫הוועדה המייעצת לנושאים חשבוניים ועסקיים לרשמת האגודות השיתופיות פרסמה נייר עמדה בנושא אחריות‬
‫תאגידית וסיכוני ‪ ESG‬באגודות שיתופיות‪ .‬הנייר מפנה למתווה שהציעה הרשות לניירות ערך באפריל ‪2021‬‬
‫ולהוראות שפרסמה רשות שוק ההון בנובמבר ‪ ,2021‬ומצוין בו שממצאי ההוראות וההמלצות של שני הגופים‬
‫מצביעים על כך שחברות המתנהלות בשקיפות‪ ,‬תוך מודעות לאחריות הסביבתית והתאגידית המונחת על כתפיהם‪,‬‬
‫חשופות פחות לתביעות מצד אחרים ולהתערבות של הרגולטור‪ .‬כמו כן‪ ,‬ההוראות האמורות מצביעות על קשר ישיר‬
‫והדוק בין ציון ‪ ESG‬גבוה שהחברה מקבלת לבין ביצועי היתר של מניותיה‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬מודגשת הרלוונטיות של‬
‫תחום ה‪ ESG-‬לאגודות שיתופיות‪ ,‬שההסדרה שלהן פחותה מזו של חברות ציבוריות או גופים פיננסיים‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫מוצע לחברי ועד בהנהלה ובעלי תפקידים באגודות שיתופיות לשים דגש על שיקולים וניהול סיכונים הנלווים ל‪-‬‬
‫‪ ESG‬כאשר הם קובעים החלטות ביחס לפעילות האגודות השיתופיות‪ .‬לדעת הרשמת‪ ,‬אכיפה של ועדת ביקורת‬
‫מקצועית ובלתי תלויה באגודות שיתופיות עם מחזור פעילות גבוה לצד ההבנה כי פעילויות שמזהמות את הסביבה‬
‫עתידות להיעלם ולכן אינן כדאיות‪ ,‬תאפשר חשיבה מעמיקה על פעולות חלופיות שאינן מזהמות את הסביבה‪ .‬יש‬
‫בכך כדי לקדם חיזוק של פעילות האגודה ושל יציבותה הכלכלית‪ .‬אם כן‪ ,‬לחיזוק היבטי ‪ ESG‬באגודות שיתופיות‬
‫נייר העמדה מציע‪ :‬לגבש כללים לניהול סיכוני ‪ ;ESG‬לשפר את השקיפות‪ ,‬הדיווח והגילוי החשבונאי; לקבוע נהלים‬
‫בנושאי התקשרויות‪ ,‬צדדים קשורים וניגודי עניינים; למנות מבקר פנימי ולקבוע את הרכב‪ ,‬כשירות ועבודת ועדת‬
‫הביקורת; לפרסם דו"ח אחריות תאגידי שנתי על בסיס קריטריונים בינלאומיים‪ .‬בשולי הדברים מצוין‪ ,‬כי אומנם‬
‫הדיווח על היבטי ‪ ESG‬בישראל הוא וולונטרי‪ ,‬אך הנושא נמצא במוקד הדיונים הן בשוק ההון והן בגופי הפיקוח‬

‫והתקינה החשבונאית (קישור לנייר עמדה)‪.‬‬

‫הבורסה לניירות ערך עתרה לבג"ץ נגד רשות ניירות ערך לעניין בקשתה להפוך לגוף תחרותי (‪ 1‬בספטמבר ‪,2022‬‬
‫מתוך גלובס)‬

‫בספטמבר האחרון‪ ,‬הבורסה לניירות ערך עתרה לבג"ץ בטענה כי רשות ניירות ערך מונעת ממנה להפוך לגוף‬
‫תחרותי‪ ,‬תוך שמתעקשת לאשר את התעריפים שלה בניגוד לסמכותה‪ .‬עיקר המחלוקת בין הבורסה לרשות נוגע‬
‫לאי‪-‬יישום הרפורמה בהפיכת הבורסה לגוף עסקי תחרותי‪ .‬בגוף העתירה נכתב‪ ,‬כי הבורסה ניסתה להגיע לפתרון‬
‫המחלוקת עם הרשות‪ ,‬אך ללא הצלחה‪ ,‬בשעה שהרשות מערימה מכשולים בלתי סבירים על פעילות הבורסה‪ ,‬כל‬
‫זאת בסתירה לכוונת המחוקק‪ .‬כמו כן‪ ,‬בעתירה נטען שהרשות פועלת בחוסר סמכות בדרישתה לאשר את תעריפי‬
‫הבורסה עבור הרשאות שימוש במדדי מניות ואיגרות חוב שהיא עורכת‪ ,‬וכי פעולותיה נגועות בשורת פגמים‬
‫מנהליים‪ .‬לטענת הבורסה‪ ,‬מדובר בפגיעה ביכולתה לפעול כגוף עסקי ותחרותי וכמוקד לגיוס הון לחברה בישראל‬

‫על‪-‬פי הסטנדרטים הפיננסיים העדכניים ביותר‪ ,‬ובתוך כך‪ ,‬בפגיעה בבעלי העניין ובציבור בכללותו‪.‬‬

‫הרשות לניירות ערך מקדמת ביצוע עסקאות ללא כרטיסי אשראי ומזומן (‪ 5‬בספטמבר ‪ ,2022‬מתוך רשות ניירות‬
‫ערך)‬

‫רשות ניירות ערך פרסמה להערות ציבור תוספת להוראה למבקשי ובעלי שירות מידע פיננסי‪ 8,‬שמרחיבה את‬
‫הפעילות של בעלי רישיון שירות מידע פיננסי גם לשירותי ייזום תשלומים‪ ,‬אשר מהווה שירות משלים לשירות מידע‬
‫פיננסי‪ .‬לפי דברי ההסבר לחוק שירות מידע פיננסי‪ ,‬התשפ"ב‪ ,2021-‬רשות ניירות ערך מוסמכת להעניק רישיונות‬

‫‪ 8‬הוראה לפי סעיפים ‪( 27 ,5 ,4‬ג)(‪ 36 ,35 ,)1‬ו‪(63-‬ב) לחוק שירות מידע פיננסי‪ ,‬התשפ"ב‪.2021-‬‬

‫‪8‬‬

‫למתן שירות מידע פיננסי לתאגידים ולפקח על בעלי רישיונות‪ ,‬בהתאם להוראות החוק‪ .‬החוק עוסק במתן שירות‬
‫מידע פיננסי מקוון‪ ,‬במסגרתו ניתנת גישה לבעלי רישיון למתן מידע פיננסי לאסוף מידע פיננסי אודות לקוחות של‬
‫גופים פיננסיים‪ ,‬כאשר על בסיס מידע זה ניתן השירות ללקוח‪ .‬איסוף המידע מתבצע באמצעות מערכת מקוונת‬
‫שכינוייה "מערכת הממשק למידע פיננסי"‪ .‬לבעלי רישיון כאמור יש גישה למערכת זו ומקורות מידע מחויבים לתת‬

‫להם גישה למידע פיננסי‪.‬‬

‫כאמור לעיל‪ ,‬שירות ייזום תשלומים ללקוח מהווה מעין שירות משלים לשירות מידע פיננסי‪ ,‬ולכן הרשות מציעה‬
‫לתקן את ההוראה למבקשי ובעלי רישיון למתן שירות מידע פיננסי באופן שיאפשר את הרחבת השירותים המוצעים‬
‫על ידם‪ ,‬כך שיוכלו להעניק גם שירות של ייזום תשלומים כשירות נלווה לשירות מידע פיננסי‪ .‬מדובר למעשה‬
‫באמצעי תשלום חלופי‪ ,‬המגוון את דרכי התשלום לבתי העסק בכך שמאפשר ביצוע עסקאות ללא שימוש בכרטיס‬
‫אשראי‪ .‬זאת‪ ,‬בתנאי שאותם שחקנים מפוקחים על‪-‬ידי אחד מהמאסדרים הפיננסים ובעלי סרטיפיקט מאותו‬
‫מאסדר‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬השירות מאפשר ללקוח להעביר תשלומים מחשבונו לבית העסק באופן פשוט‪ ,‬נוח וללא צורך‬
‫בהזנת פרטי מקבל התשלום באופן ידני‪ ,‬כאשר הלקוח מצידו נדרש רק לאשר את הוראת התשלום מול הבנק שלו‬
‫באופן מקוון‪ ,‬בדומה להעברה בנקאית שהלקוח מבצע‪ .‬לצורך מתן השירות‪ ,‬בעלי רישיון אשר מפוקחים על‪-‬ידי‬
‫הרשות לניירות ערך‪ ,‬ישתמשו בתעודה דיגיטאלית שהרשות תנפיק עבורם ובמערכת הממשק למידע פיננסי‪ ,‬שדרכה‬

‫הם יקבלו גישה למקורות המידע‪ ,‬כל זאת בהתאם לסטנדרט בנקאות פתוחה של בנק ישראל‪.‬‬

‫במסגרת התיקון להוראה‪ ,‬שירות ייזום תשלומים שולב בהוראות הפרקים השונים‪ .‬להלן השינויים שהוצעו‪:‬‬
‫ההגדרות בפרק א ("כללי") תוקנו כך שיתאימו להגדרה של שירות ייזום תשלומים ולתכליות של שירות זה‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬התוספת להוראה בדבר שירות ייזום תשלומים‪ ,‬מנויה בסעיף ‪7‬א ונוסחה כדלהלן‪" :‬בעל רישיון רשאי לתת‬
‫שירות ייזום תשלומים‪ ,‬ובלבד שיפעל בהתאם לסטנדרט ויעמוד בחובות החלות בהוראה זו"‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬לפי סעיף‬
‫‪.8‬ג‪ ,)2(.‬שתחת פרק ג (דרישות ביטוח או פיקדון)‪ ,‬במסגרת השיקולים שעל דירקטוריון בעל הרישיון לשקול בבואו‬
‫לקבוע היקף ביטוח או פיקדון עליו להתייחס גם לסוג הפעילות של בעל הרישיון‪ ,‬ובכלל זאת‪ ,‬לשירות ייזום‬
‫תשלומים‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬לפי סעיף ‪.10‬ג‪ ,‬שתחת פרק ה (אבטחת מידע והגנת הפרטיות)‪ ,‬בעלי רישיון מידע פיננסי‬
‫מחויבים לפעול בהתאם לסטנדרט אבטחת המידע הנדרש בהוראה גם בעת מתן שירות ייזום תשלומים‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫בסעיף ‪ ,11‬שתחת סימן ב להוראה (רישום ראשוני של הלקוח‪-‬הקמת חשבון משתמש בבעל רישיון)‪ ,‬נוספה הדרישה‬
‫לאימות הסכמת הלקוח לקבלת מידע פיננסי גם כאשר מדובר בשירות ייזום תשלומים‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬בסעיף ‪,17‬‬
‫שתחת סימן ד (שימוש בסרטיפיקט)‪ ,‬בהוראה המתייחסת לבקשות לשימוש במידע פיננסי‪ ,‬מצוין כי הכוונה היא גם‬
‫לבקשות המוגשות במסגרת שירות ייזום תשלומים‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬לפי סעיף ‪ ,19‬שתחת סימן ז (ניהול סיכונים)‪ ,‬החובה‬
‫החלה על בעל רישיון באשר לניהול סיכונים רלוונטית גם לשירות ייזום תשלומים‪ .‬כמו כן‪ ,‬לפי סעיף ‪ ,34‬שתחת‬
‫סימן א בפרק ו (שרשרת אספקה‪-‬מיקור חוץ)‪ ,‬בעלי רישיון אשר מבצעים פעילויות שההוראה מתירה לבצע‬
‫באמצעות מיקור חוץ‪ ,‬נדרשים לבצע בעצמם את הפעילות המהותית הכרוכה במתן שירות ייזום תשלומים‪ .‬זאת‬
‫ועוד‪ ,‬בסעיף ‪(59‬ב)‪ ,‬שתחת סימן ג בפרק ח (דיווחים)‪ ,‬במסגרת חובת הדיווח החודשית‪ ,‬בעלי הרישיון נדרשים לדווח‬
‫על בעיות בחיבור למקורות מידע או כשלים מהותיים גם בנוגע לשירות ייזום תשלומים (ראו הצעה לתיקון הוראה‬

‫למבקשי ובעלי רישיון למתן שירות מידע פיננסי בעניין ייזום תשלומים – פרסום להערות ציבור – קישור כאן)‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫בקרוב חברות פינטק גלובאליות יוכלו לספק שירותי תשלום בישראל (‪ 12‬בספטמבר ‪ ,2022‬מתוך רשות ניירות‬
‫ערך)‬

‫ועדת הכספים של הכנסת‪ ,‬בראשות ח"כ אלכס קושניר‪ ,‬אישרה יוזמת חקיקה שקידם משרד האוצר בשיתוף עם‬
‫הרשות לניירות ערך‪ ,‬במסגרת תקנות הפיקוח על שירותים פיננסים (שירותים פיננסים מוסדרים)(פטור מחובת‬
‫רישוי)‪ ,‬התשפ"ב – ‪( 2022‬להלן‪" :‬התקנות")‪ .‬מדובר בהוראת שעה‪ ,‬שתהא תקפה עד תחילת שנת ‪ .2024‬הוראה זו‬
‫מציעה לפטור חברות זרות שנותנות שירותי תשלום מרישיון נותן שירות בנכס פיננסי ומרישיון אשראי‪ ,‬בהתאם‬
‫לקריטריונים הבאים‪ :‬מדובר בחברות שהתאגדו בארצות הברית‪ ,‬באחת מהמדינות החברות באיחוד האירופי או‬
‫בבריטניה (מדינות אלו מוגדרות בתקנות‪" :‬מדינות מוכרות"); החברות מחזיקות ברישיון לעסוק בשירותי תשלום‬
‫מטעם רשות פיקוח במדינות המוכרות; החברות מפוקחות במדינות מוכרות לעניין שירותי תשלום; חלות על‬
‫החברות הללו הוראות לעניין איסור הלבנת הון במדינה שבה הן מוכרות‪ ,‬לרבות לעניין פעילותן בישראל‪ .‬במכתב‬
‫שנשלח לח"כ ויו"ר ועדת הכספים דאז‪ ,‬אלכס קושניר‪ ,‬מטעם ח"כ ושר האוצר אביגדור ליברמן‪ ,‬מוסבר כי הפטור‬
‫מהפיקוח האמור מוצע במסגרת הוראת שעה עד לחקיקת חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום‪ ,‬על‪-‬מנת למנוע‬
‫מצב שבו חברות מוכרות נדרשות לקבל רישיון מרשות שוק ההון‪ ,‬בזמן שהממשלה מקדמת במקביל חוק שלפיו‬

‫סמכויות הפיקוח ומתן הרישיון יועברו לידי רשות ניירות ערך‪.‬‬

‫בתקנה ‪ )4(2‬לתקנות שבנדון‪ ,‬הורחב הפטור מחובת רישיון למתן אשראי גם לתאגידים הפועלים במדינות שחברות‬
‫בארגון ה‪ ,OECD-‬אשר מפוקחים על‪-‬ידי רשות פיקוח במדינה החברה בארגון זה‪ .‬הדבר נעשה לבקשת רשות ניירות‬
‫ערך‪ ,‬שהעירה כי פעילות של שירותי מסחר בניירות ערך נעשית לרוב באמצעות השאלה בניירות ערך‪ ,‬כך שיש מקום‬
‫להבהיר כי גם מתן אשראי אגב עסקת השאלה בניירות ערך פטור מחובת רישוי‪ .‬כמו כן‪ ,‬לפי תקנה ‪ )1(3‬לתקנות‪,‬‬
‫הפטור האמור יינתן גם לתאגידים שהתאגדו במדינה החברה בארגון ה‪ ,OECD-‬אשר מחזיקים ברישיון מבטח או‬
‫ברישיון לעסוק במתן שירותי מסחר בניירות ערך‪ ,‬מטעם מדינה החברה בארגון ה‪ .OECD-‬זאת‪ ,‬בדומה לפטור‬
‫שניתן לגוף כאמור מרישיון למתן אשראי צרכני‪ ,‬ועל בסיס אותם רציונאליים‪ ,‬שמכוחם ניתן פטור זה‪ .‬בהקשר זה‪,‬‬
‫יש לציין‪ ,‬כי באשר לבעל אשראי מבטח הפטור יינתן רק לגבי אשראי שאינו צרכני‪ ,‬ובאשר לבעל רישיון למתן‬
‫שירותי מסחר בניירות ערך‪ ,‬הפטור תקף רק לגבי אשראי שניתן אגב ביצוע עסקאות‪ .‬כמו כן‪ ,‬יצוין כי דרישת הפיקוח‬

‫נועדה לוודא שחל על מתן האשראי פיקוח נאות‪.‬‬

‫היוזמה מהווה חלק מקידום רפורמת עולם פיננסי פתוח‪ ,‬ומטרתה קידום התחרות במערכת הפיננסית והנגשת‬
‫שירותים פיננסים מתקדמים לצרכנים בישראל‪ .‬מלבד שירותי התשלום‪ ,‬החברות הזרות שיקבלו פטור יוכלו להציע‬
‫שירותים נוספים כמו הקדמת תשלומים לעסק או פריסת תשלומים ללקוחות‪ .‬חברות שמעוניינות לפעול בישראל‬
‫יצטרכו להגיש בקשה לרשות ניירות ערך‪ ,‬לצורך בדיקה שהן עומדות בקריטריונים שונים‪ ,‬ובכלל זאת‪ ,‬הון עצמי‪,‬‬
‫רישיון מהרגולטור הזר וביצוע פיקוח על היבטי הלבנת הון ומימון טרור על‪-‬ידי הרגולטור הבינלאומי‪ .‬יש לציין‪ ,‬כי‬
‫עד היום חברות פינטק היו צריכות לקבל אישור לפעול בישראל מטעם המפקח על שוק ההון‪ .‬הפיקוח על נותני‬
‫שירותי תשלום אמור היה לעבור לידי רשות ניירות ערך‪ ,‬אך המהלך התעכב עקב פיזור הכנסת‪ .‬כאמור‪ ,‬הפטור תקף‬
‫עד לתחילת שנת ‪( 2024‬קישור להצעת תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)(פטור‬

‫מחובת רישוי)‪ ,‬התשפ"ב‪ ;)2022-‬קישור לכתבה בגלובס‪ ,‬מיום ‪.)15.9.2022‬‬

‫‪10‬‬

‫רשות שוק ההון מאיימת על היתר השליטה של שלמה אליהו בחברת מגדל (‪ 11‬בנובמבר ‪ ,2022‬מתוך גלובס)‬
‫לאחרונה הודיעו יו"ר מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן‪" :‬מגדל חברה לביטוח")‪ ,‬יפתח רון‪-‬טל‪ 9‬ומנכ"ל מגדל חברה‬
‫לביטוח‪ ,‬שגיא יוגב‪ 10,‬על התפטרותם‪ ,‬בטענה שמבנה הבעלות וההתנהלות התאגידית הנגזרת ממנה מגבילות את‬
‫העצמאות התאגידית הנדרשת מהדירקטוריון וחברי ההנהלה‪ ,‬באופן שפוגע ביכולתם לפעול לייצוב מגדל חברה‬
‫לביטוח ולקידומה האסטרטגי והעסקי‪ .‬ביום ‪ 10‬בנובמבר ‪ 2022‬התקבל בחברת מגדל אחזקות ביטוח ופיננסים‬
‫בע"מ (להלן‪" :‬החברה") מכתב מטעם ממלא מקום הממונה על שוק ההון‪ ,‬ביטוח וחיסכון‪ ,‬שכותרתו "התמשכות‬
‫חוסר היציבות בדירקטוריון והנהלת מגדל חברה לביטוח בע"מ"‪ .‬במכתב מצוין‪ ,‬כי הוא מהווה המשך למכתב‬
‫הממונה מיום ה‪ 23-‬באוגוסט ‪ 11,2022‬שהתרה על הפגיעה המתמשכת בניהול התקין של מגדל חברה לביטוח ולאור‬
‫החשש כי האופן שבו היא מתנהלת עלול לפגוע בטובת הציבור וביציבות שלה‪ .‬המכתב מחודש נובמבר האחרון‬
‫מופנה אל בעלי השליטה בחברה‪ ,‬שלמה וחיה אליהו‪ ,‬אל חברי הדירקטוריון בה ואל חברי הדירקטוריון במגדל‬
‫חברה לביטוח‪ .‬המכתב מציג את התחלופה התכופה של נושאי משרה בדירקטוריון ובהנהלת מגדל חברה לביטוח‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬כמו גם הכשלים והליקויים המאפיינים את הממשל התאגידי שלה‪ ,‬כגורמים המעצימים את‬
‫חוסר היציבות הניהולית בה‪ .‬לעמדת הממונה‪ ,‬סוגיות אלו לצד העובדה שמגדל חברה לביטוח לא פועלת כבר תקופה‬
‫לפי תוכנית אסטרטגית סדורה‪ ,‬מערערות את יציבות החברה ואת ניהולה התקין‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬במכתב מצוין כי‬
‫הממונה שוקל להשתמש בסמכותו על‪-‬פי חוק לצורך שינוי ההיתר להחזקת אמצעי שליטה ולשליטה במגדל חברה‬
‫לביטוח‪ ,‬שניתן לבעלי השליטה הנוכחיים‪ ,‬שלמה וחיה אליהו‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬צוין כי בשימוש בסמכויותיו הממונה‬
‫עשוי להתייחס להיבטים הנוגעים לגרעין השליטה והיקפו‪ ,‬למערכת היחסים בין החברה לבין מגדל חברה לביטוח‬

‫ולעדכון כתבי התחייבויות להשלמת הון עצמי שניתנו יחד עם היתר זה‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬במכתב צוין כי הממונה ישקול להורות על כל אלו‪ )1( :‬מינוי של יו"ר הדירקטוריון של מגדל חברה לביטוח‬
‫לתקופה של ‪ 3‬שנים‪ ,‬לכל הפחות; (‪ )2‬קביעת הוראות בדבר הגדלת שיעורם של הדירקטורים הבלתי תלויים‬
‫בדירקטוריון מגדל חברה לביטוח; (‪ )3‬קביעת מגבלות על חלוקת דיבידנד על‪-‬ידי מגדל חברה לביטוח; (‪ )4‬קידום‬
‫ביסוסה של הפרדה מבנית בין החברה ובין מגדל חברה לביטוח‪ ,‬לרבות‪( :‬א) הפרדה מוחלטת במקום מושבם של‬
‫בעלי התפקידים במגדל חברה לביטוח ובעלי התפקידים בחברה; (ב) איסור על כהונה של נושאי משרה ועובדים‬
‫אחרים במגדל חברה לביטוח במקביל לכהונתם כנושאי משרה בחברה; (ג) איסור על העברת מידע ממגדל חברה‬
‫לביטוח לחברה‪ ,‬באופן שאינו מוסדר בדין הנוגע להעברת מידע בין תאגיד לבעל מניות או לשליטה בו‪ .‬זאת‪ ,‬בכפוף‬
‫לנוהל שייקבע‪ ,‬אשר יסדיר את הפעילות מול בעלי השליטה; (‪ )5‬עיגון נוהל בנושא תקשורת גורמי המפתח במגדל‬
‫חברה לביטוח מול בעלי השליטה‪ ,‬אשר יתייחס להיבטים מהותיים‪ ,‬שלעמדת הממונה טרם עוגנו כנדרש בנוהל‬
‫שמגדל חברה לביטוח גיבשה‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬צוין כי המכתב אינו ממצה את הפעולות שנשקלות בעניינה של מגדל חברה‬
‫לביטוח ובעלי השליטה בה‪ ,‬וכן‪ ,‬שהוא לא גורע מסמכויות רשות שוק ההון‪ ,‬ביטוח וחיסכון או מסמכויות הממונה‪,‬‬
‫לפי העניין‪ .‬בימים אלו החברה בוחנת את המכתב‪ ,‬וככל שהיא תמצא לנכון היא תגיש את התייחסותה לממונה‬

‫(קישור לדיווח מתוך אתר מאיה)‪.‬‬

‫‪ 9‬כאן‪.‬‬
‫‪ 10‬כאן‪.‬‬
‫‪ 11‬כאן‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫רכישת כלל מקס‪" :‬עסקת הענק בסכנה? ברקת דורש הבהרות לגבי מכירת מקס לכלל" (‪ 22‬בספטמבר ‪,2022‬‬
‫גלובס)‬

‫הממונה על שוק ההון‪ ,‬ביטוח וחיסכון‪ ,‬מר משה ברקת‪ ,‬שלח לאחרונה מכתב לחברת הביטוח כלל ביטוח ופיננסים‬
‫(להלן‪" :‬כלל" או "החברה")‪ ,‬בו הוא מבקש הבהרות בנוגע לסוגיות העולות מעסקת הרכישה‪ ,‬ובכלל זאת‪,‬‬
‫התייחסות להיבט היציבות הפיננסית של כלל ומניעת פגיעה בחברה כתוצאה מרכישת מקס – מחויבות שחלה עליה‬
‫כנגזרת מעסקת הרכישה‪ .‬בנוסף‪ ,‬הממונה דורש מהחברה להציג בפניו מתווה לשמירה על עמיתי כלל‪ ,‬אשר‬
‫ההחזקות שלהם במקס עומדות על ‪ .9%‬במכתבו‪ ,‬הממונה דורש שכלל תפעל לפי מנגנון השלמת הונה העצמי‪,‬‬
‫בהתאם לסף המינימאלי הקבוע במשטר כושר פירעון כלכלי (‪ ,)MCR‬למשל‪ ,‬באמצעות ביצוע פעולות להגדלת ההון‬
‫העצמי שלה‪ ,‬תוך דילול החזקות החברה‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬הממונה מציין כי שיעור סך ההון העצמי מתוך המאזן כולו‬
‫לאחר עסקת הרכישה‪ ,‬לא יפחת מ‪ 50%-‬בכל עת‪ ,‬כאשר במסגרת המאזן העצמי המותאם יובאו בחישוב כלל‬

‫ההתחייבויות גם סכומי ערבויות פיננסיות‪ ,‬שהחברה תעמיד לטובת תאגידים אחרים בקבוצה‪ ,‬למעט כלל עצמה‪.‬‬

‫בנוסף לכך‪ ,‬המכתב כולל הוראה לפיה סך ההון העצמי של החברה לא יפחת בכל עת מ‪ 50%-‬מההון הנדרש לכושר‬
‫פירעון (‪ )SCR‬של כלל‪ .‬זאת‪ ,‬בהתאם לדו"חות הכספיים שלה לרבעון השני של שנת ‪ ,2022‬כשהוא מוכפל בשיעור‬
‫ההחזקה המינימאלי הנדרש לצורך שליטה באותו גוף מוסדי (‪ .)30%‬בהקשר זה‪ ,‬מצוין כי הרשות שומרת על זכותה‬
‫לבחון ולעדכן רף זה בחלוף תקופה שלא תפחת משנתיים ממועד הקביעה הראשוני‪ .‬הן‪ ,‬כלל נדרשת להעביר לידי‬
‫הרשות מתווה להפסקת הפעילות של "מקס לסוכנות הביטוח" (סוכנות ביטוח שנמצאת תחת שליטת מקס) וביטול‬
‫הרישיון שלה‪ .‬בנוסף‪ ,‬רשות שוק ההון דורשת שכלל תגדיר כללים לשמירה על האינטרסים של עמיתי כלל בכובעם‬
‫כבעלי מניות ב‪ ,WPI-‬שבה מחזיקים בעלי מניות כלל ב‪ 9%-‬מהמניות‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬כלל גם מתבקשת לקבוע כללים‬
‫בנוגע לאופן קבלת ההחלטות בדבר הצטרפותה לעסקת הרכישה על‪-‬ידי וועדת ההשקעות של העמיתים לצד הוספת‬

‫"תנאי מיטיב" לתמורה שתשולם לעמיתי כלל‪ ,‬שיבחרו למכור את ההחזקות שלהם ב‪.WPI-‬‬

‫זאת ועוד‪ ,‬הרשות הודיעה כי היא בוחנת סוגיות נוספות‪ ,‬ובכלל זאת‪ ,‬המשמעויות המשפטיות שיגזרו על מתווה‬
‫הפעלת אמצעי השליטה ככל שהעסקה תצא לפועל‪ ,‬ואת נחיצותם של תנאים להפרדה בין הפעילות העסקית של‬
‫כלל לבין זו של מקס‪ .‬בתגובה‪ ,‬כלל פרסמו כי נכון להיום החברה עומדת בכל דרישות הממונה‪ ,‬וכן‪ ,‬שהחברה גייסה‬
‫זה עתה ‪ 500‬מיליון ‪ ₪‬עבור כלל באמצעות חברת גיוס האג"ח שלה‪ ,‬חברת כלל ביט‪ .‬הן‪ ,‬לפי תגובה למכתב הממונה‪,‬‬
‫שכלל פרסמה בתאריך ‪ ,27.9.2022‬התקיים התנאי הנוגע לבדיקות המקדימות בדבר עמדת הממונה‪ ,‬תוך הסכמת‬
‫הצדדים לכך שלתנאים המתלים לעסקת הרכישה יתווסף תנאי לפיו לא יוטלו תנאים נוספים על‪-‬ידי הממונה‪,‬‬
‫שאינם כלולים במפורש במכתב הממונה‪ ,‬אשר יש בהם בכדי לפגוע מהותית לרעה בחברה או ב‪ .WPI-‬בנוסף‪ ,‬מודגש‬
‫כי השלמת עסקת הרכישה כפופה לתנאים מתלים נוספים‪ ,‬אשר קבועים בהסכם הרכישה‪ ,‬וכן‪ ,‬שאין ודאות לגבי‬
‫יכולת החברה להשלים את העסקה העומדת במרכז הסכם הרכישה או לגבי עיתוי השלמתה (קישורים‪ :‬עדכון כלל‬

‫על מכתב הממונה מה‪ 22-‬בספטמבר ‪ ;2022‬עדכון כלל על תגובתה למכתב הממונה מה‪ 28-‬בספטמבר ‪.)2022‬‬

‫קנדה‪ :‬בפעם השמינית‪ ,‬פורסמה הסקירה השנתית של ייצוג נשים בדירקטוריון ובהנהלה בכירה (‪ 27‬בספטמבר‬
‫‪ ,2022‬מתוך ‪)Canadian Securities Administrators‬‬

‫בפעם השמינית‪ ,‬הרשויות הרגולטוריות בקנדה פרסמו את תוצאות הסקירה השנתית של גילויים הנוגעים לנשים‬
‫המכהנות בדירקטוריון ובתפקידים בכירים בהנהלה‪ .‬ממצאי הסקירה מסכמים את גילויי הממשל התאגידי של‬
‫‪ 625‬מנפיקים‪ ,‬שאינם מיזמים‪ .‬ממצאים אלו פורסמו על‪-‬ידי הרשויות לניירות ערך בתחומי השיפוט המשתתפים‬
‫בסקירה‪ .‬להלן עיקרי הממצאים‪ :‬ב‪ 24%-‬ממושבי הדירקטוריון מכהנות נשים – המדובר בעלייה של ‪ 2%‬מהשנה‬

‫‪12‬‬

‫הקודמת; אחוז המשרות הפנויות שנשים איישו עלה מ‪ 35%-‬בשנה שעברה ל‪ 45%-‬בשנה זו – המדובר בעלייה של‬
‫‪ ;10%‬ל‪ 87%-‬מהמנפיקים יש לפחות אישה אחת המכהנת במועצת המנהלים – המדובר בעלייה של ‪ 5%‬מהשנה‬
‫שעברה; ל‪ 30%-‬מהמנפיקים יש לפחות שלוש נשים המכהנות בדירקטוריון – המדובר בעלייה של ‪ 6%‬מהשנה‬
‫שעברה; ב‪ 7%-‬מהמנפיקים אישה מכהנת בתפקיד יו"ר דירקטוריון‪ .‬בעקבות הממצאים‪ ,‬יו"ר מועצת הרגולטורים‬
‫של ניירות הערך בקנדה‪ ,‬סטן מגידסון‪ ,‬ציין שמשקיעים מחפשים יותר ויותר מידע על גיוון בדירקטוריון ובהנהלה‬
‫בכירה‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬יו"ר ומנכ"ל ועדת ניירות הערך של פרובינציית אלברטה אמר כי הייצוג המוגבר של נשים‬

‫בדירקטוריון ובהנהלה הבכירה הוא מעודד‪ ,‬וכי נשקלת האפשרות לגיוון רחב יותר (קישור לתוצאות הסקירה)‪.‬‬

‫הרשות לניירות ערך הנפיקה רישיונות לחברות פינטק בשירותי מידע פיננסי (‪ 28‬בספטמבר‪ ,‬מתוך רשות ניירות‬
‫ערך)‬

‫רשות ניירות ערך הנפיקה רישיונות ראשונים לחברות פינטק שפועלות בתחום שירותי מידע פיננסי‪ ,‬בהתאם לסעיף‬
‫‪ 26‬לחוק שירות מידע פיננסי‪ ,‬התשפ"ב – ‪ ,2021‬שנכנס לתוקף ביום ‪ 14‬ליוני ‪ .2022‬הרישיונות הונפקו במסגרת‬
‫הרפורמה להגברת התחרות במערכת הפיננסית‪ ,‬אשר מכונה "פלוס"‪ .‬חברות אלו יוכלו מעתה לספק ללקוחות‬
‫המעוניינים בכך תמונת מצב פיננסית מלאה ומידע השוואתי בנוגע לשירותים הפיננסים‪ .‬כמו כן‪ ,‬בהתאם להסכמת‬
‫הלקוחות‪ ,‬החברות יוכלו גם לקבל גישה למידע האישי שלהם אשר שמור בבנקים‪ ,‬בחברות האשראי ובגופים‬
‫פיננסיים נוספים‪ .‬הלקוחות מצידם יצטרכו לאשר את סוג המידע ואת משך הזמן שהם מאפשרים לחברות הפינטק‬
‫לקבל גישה אליו‪ .‬על חברות הפינטק שקיבלו רישיון יחולו חובות אמון‪ ,‬זהירות וסודיות כלפי לקוחותיהם‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫יחולו עליהם החובות הקבועות בחוק בנוגע לאופן שמירת המידע הפיננסי ומחיקתו‪ ,‬איסור על העברת המידע‬
‫הפיננסי אלא בהתאם להוראות החוק‪ ,‬גילוי נאות ומניעת ניגוד עניינים (קישור לחוק שירות מידע פיננסי‪ ,‬התשפ״ב‬

‫–‪.)2021‬‬

‫בעלי מניות מבקשים להגיש תביעה נגזרת נגד חברת טבע בעניין תרופת קופקסון (‪ 20‬באוקטובר ‪ ,2022‬גלובס)‬
‫בעקבות פרסום ממצאים ראשוניים של חקירת נציבות האיחוד האירופי בעניין דחיית התחרות לתרופת קופקסון‬
‫(תרופה המיועדת לחולים בטרשת נפוצה)‪ ,‬בעלי מניות בטבע הגישו לבית‪-‬המשפט המחוזי בתל‪-‬אביב ארבע בקשות‬
‫לגילוי מסמכים‪ ,‬לצורך הגשת תביעה נגזרת נגד חברת טבע‪ .‬במכתב ששלחה הנציבות לחברת טבע‪ ,‬נטען כי טבע‬
‫ניצלה לכאורה את חוקי הפטנטים כדי להגן על עצמה ונקטה בפרקטיקות שנועדו לדחות את התחרות לתרופה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬נטען כי קיים מידע המעלה חשד כי טבע הפיצה מידע מטעה בנוגע למתחרות שלה‪ .‬בעקבות הפרסום מניית‬
‫טבע‪ ,‬הנסחרת בניו‪-‬יורק ובישראל‪ ,‬נפלה‪ .‬חלק מבעלי המניות שפנו לבית‪-‬המשפט טענו כי נושאי המשרה בטבע‬
‫הפרו חובות אמון וזהירות אשר הם חבים בהן כלפי טבע לפי החוק‪ .‬טענה נוספת שעלתה היא שנושאי המשרה בטבע‬

‫עשויים להימצא אחראיים בכך שאפשרו את ההפרות‪ ,‬באופן העולה כדי התרשלות מצידם‪.‬‬

‫‪13‬‬