כל העולם במה

תכן עניינים כל העולם במה العالم كله على خشبة المسرح ALL THE WORLD IS A STAGE גלעד הוד||جلعاد حوض|| HOD GILAD בהנחיית פרופסור מוטי בודק וד״ר רועי קוזלובסקי

העירוניות כבמה ............................................................................................................ 35-34 החשיבות של הבמה העירונית ............................................................................................. 37-36 הקדמה ........................................................................................................................ 1 תקציר ........................................................................................................................ 2 3-4 ………………………………………………………………………………………………………… השראה מורכבות וסתירה באדריכלות ואדריכלות עדינה ורכה 5-13 ………………………………………………………………………………………………… רפרנסים תכן עניינים בחירת אתר והצבת מטרות .......................................................................................... ‎16-13 טופוגרפיה ......................................................................................................... 17 תכסית ............................................................................................................ 18 סכימת במות ................................................................................................... 26-19 תפקיד האדריכל- כיוונן עירוני .................................................................................... 31-30 הסיפור האורבני והנרטיב העירוני ................................................................................. 33-32 ביבליוגרפיה .................................................................................................................. 38 תכניות וחתך ...................................................................................................... 29-27

, הקדמה העירוניות כבמה וחוויות הנראות בעיר ״ כל אור צהוב כזה מרגש אותי, כל אור כזה הוא סיפור״ אומר ספקלס שהוא מסתכל על קו הרקיע של בירדטאון. (מתוך ״Bertie & Tuca״ סדרת אנימציה למבוגרים בנטלפליקס) ספקלס הוא דמות של ציפור שעוסקת באדריכלות בבבירדטאון, ואחרי שראיתי אותו אומר את המשפט הזה, לא יכולתי שלא לחשוב. העיר היא אוסף סיפורים, המבנים שאנחנו בונים הם הרקע. העיר מורכבת מאנשים, ואנשים הם סיפורים, בכל רגע נתון בכל עיר מתרחשים אלפי סיפורים, העיר היא המצא,התפאורה והבמה לכל הסיפורים האלו. אנחנו כאדריכלים, תפקידנו הוא ליצור את התפאורה והבמה להתרחשויות הללו,אנחנו יוצרים את הדפים שעליהם נכתבים הסיפורים, ככאלו יש לנו תפקיד חשוב בתכנון האורבני ובתכנון בכלל, באיזשהו מובן יש לנו חלק גדול בכתיבת הסיפורים. הפרויקט אינו פרוקיט שימור, אינו מתרכז בפרוגרמות, הוא משתמש בקיים בסביבה האורבנית בכדי ליצור חללים נכונים יותר ליצירת מארג עירוני המשמש רקע לסיפור האורבני. 1

, העירוניות כבמה וחוויות הנראות בעיר הפרויקט עוסק בבלוק העירוני, בית הורד בגבעתיים, והיחס בין שלושה ותיאטרון גבעתיים. אובייקטים אורבנים שאינם מקיימים יחסי גומלין. מגדל הפניקס, בניין פלאפון באמצעות גישה תרבותית ששמה את התיאטרון במרכז הבלוק, הפרויקט מנסה מתרחשים עוד כמה מאות סיפורים. להפוך את הבלוק למרקם, מאסופת אובייקטים אורבנים ,לבמה אורבנית בה הפרויקט מנסה לקחת את החוויה התיאטרלית המתרחשת בתיאטרון, בה הבלוק. אנחנו באים לצפות בסיפור אך גם אנחנו הסיפור, ולהוציא אותה החוצה אל תיאטרון גבעתיים משמש כמוסד תרבותי בולט בנוף העירוני, והופך את רעיון היחס בין אמנות, מיצג והנוף העירוני שמסביב. התיאטרון המסורתי לבמה עירונית. פנינה אדריכלית זו, מגדירה מחדש את עם מיקומו האסטרטגי הופך התיאטרון לחלק בלתי נפרד מהמרקם העירוני, המגשר על הפער בין האמנותי ליומיום. הוא משמש כזרז למעורבות תרבותית, תפיסת הבמה האורבנית חורגת מעבר לגבולות הפיזיים של בניין התיאטרון. על הבמה. ומזמין הן את המקומיים והן את המבקרים להשתתף בדיאלוג היצירתי הנפרש היא חודרת לעיר, מפעילה מרחבים ציבוריים, רחובות ופארקים, ומטשטשת את קשרים ומעוררות שיחות בין קהלים מגוונים. הגבול בין פרפורמר לצופה. ההופעות נשפכות אל התחום העירוני, יוצרים גישה טרנספורמטיבית זו לתיאטרון מתעלה על תפיסות מסורתיות של ביטוי אמנותי, מאמצת את הנזילות והדינמיות של הסביבה העירונית. תיאטרון יצירתיות וקהילה. גבעתיים והבמה העירונית שלו הופכים לנקודת מפגש תוססת, שבה מתמזגים באמצעות התכנות והיוזמות השיתופיות שלו, התיאטרון הופך למרכז לחילופי תרבות, מטפח קשרים בין אמנים, תושבים והעיר עצמה. הוא חוגג את כוחן של קהילה עירונית משגשגת. של האמנויות לחרוג מגבולות, לאתגר תפיסות ולעצב את הנרטיב הקולקטיבי בעצם, תיאטרון גבעתיים ותפיסת הבמה האורבנית מגלמים את המיזוג של אמנות וחיים, והופכים את הנוף העירוני לקנבס תרבותי דינמי ומכיל. הוא לעורר השראה, לעורר ולחבר אנשים בתוך המארג העירוני. מציג את הפוטנציאל הטרנספורמטיבי של התיאטרון לא רק לבדר אלא גם תקציר 2

"מורכבות וסתירה בארכיטקטורה" הוא ספר מכונן שנכתב על ידי רוברט ונטורי, אדריכל ותיאורטיקן אמריקאי רב השפעה. הספר, שפורסם ב-1966 ,קרא תיגר על העקרונות המודרניסטיים הרווחים של עיצוב אדריכלי ודגל בגישה המאמצת מורכבות וסתירה. בספר טען ונטורי נגד הנטיות הרדוקציוניות של האדריכלות המודרניסטית, שחיפשה פשטות, טוהר ואחידות בעיצוב. הוא הציע שאדריכלות צריכה לשקף את האופי המגוון והמורכב של החוויה האנושית, תוך שהיא מאמצת את העושר והסתירות המצויות בהשפעות היסטוריות, תרבותיות והקשריות. ונטורי חגג את "החיוניות המבולגנת" של האדריכלות, אימץ עיטורים, התייחסויות היסטוריות ושימוש שובב בצורות. הוא הדגיש את חשיבות הגיוון האדריכלי ודגל בארכיטקטורה מכילה ומגיבה יותר הנותנת מענה לצרכים ורצונות המשתמשים בה. ל"מורכבות וסתירה באדריכלות" הייתה השפעה עמוקה על השיח האדריכלי, אתגר את האורתודוקסיה הרווחת וסללה את הדרך לאדריכלות פוסט-מודרנית. הרעיונות של ונטורי השפיעו על הדורות הבאים של אדריכלים שאימצו את רעיון המורכבות, הפלורליזם והקונטקסטואליזם בעיצוביהם. בסך הכל, הטיעון המרכזי של הספר הוא שאדריכלות לא צריכה להירתע מהמורכבות והסתירות של החוויה האנושית אלא לאמץ אותן כהזדמנויות ליצירתיות וחדשנות. אדריכלות עדינה היא גישה המדגישה יצירת עיצובים הרמוניים ורגישים המתחשבים הן בסביבה הטבעית והן ברווחתם של אנשים. היא שואפת ליצור מערכת יחסים עדינה ומכבדת בין הסביבה הבנויה לסביבתה. אדריכלות עדינה לוקחת בחשבון גורמים כמו קיימות, יעילות אנרגטית ושימוש בחומרים ידידותיים לסביבה. זה נותן עדיפות לנוחות האדם, הבריאות והחיבור לטבע על ידי שילוב של שפע של אור טבעי, אוורור ושילוב שטחים ירוקים. גישה זו שואפת ליצור מרחבים המקדמים שלווה, איזון ותחושת רווחה, תוך טיפוח השפעה חיובית על יחידים ועל הקהילה כולה. אדריכלות עדינה מעודדת גישה הוליסטית ומתחשבת בעיצוב, מתוך הכרה בחשיבות של יצירת חללים שאינם רק פונקציונליים אלא גם מטפחים והרמוניים עם ההקשר הטבעי והחברתי. "ארכיטקטורה אינה עוסקת רק בהצהרות נועזות או בצורות נוקשות; היא יכולה גם לאמץ את היופי של רכות עדינה. בתחום הסתירה והמורכבות, רוברט ונטורי מזכיר לנו שלאדריכלות יש את הכוח לנווט בפרדוקסים הללו, להתאים אלמנטים שונים וליצור חללים. שמענגים את החושים ומאתגרים את הדעות הקדומות שלנו". השראה אדריכלות עדינה ו"מורכבות וסתירה בארכיטקטורה" של רוברט ונטורי הם שני מושגים הקשורים זה בזה בשדה האדריכלות. ונטורי טען שאדריכלות צריכה לשקף את הטבע המגוון והמבולגן של החוויה האנושית במקום לחתור לאסתטיקה יחידה ומונוליטית. הוא חגג את עושרם של אלמנטים ארכיטקטוניים שעלולים להיחשב "רגילים" או "מכוערים" בסטנדרטים מודרניים, כגון שלטי חוצות, שילוט וצורות בנייה עממיות. גישה זו לארכיטקטורה הדגישה את חשיבות ההקשר, הפניות תרבותיות ושילובן של שפות אדריכליות שונות. ברוח דומה, הרעיון של אדריכלות עדינה מתיישר עם הרעיונות של ונטורי על ידי דחיית הטלת עקרונות עיצוב נוקשים. אדריכלות עדינה מכירה בכך שמבנים וחללים צריכים להגיב ברגישות לסביבתם, תוך התחשבות בהקשרים היסטוריים, חברתיים וסביבתיים. הוא מדגיש את הרעיון שאדריכלות צריכה ליצור יחסים הרמוניים בין בני אדם וסביבתם, לקדם רווחה ותחושת מקום. הן התיאוריות של ונטורי והן הרעיון של אדריכלות עדינה מאתגרים את הרעיון של סגנון אדריכלי יחיד ואוניברסלי ובמקום זאת מעודדים מעצבים לאמץ את הגיוון, המורכבות והמשחק הגומלין של אלמנטים מנוגדים. הם מדגישים את החשיבות של מתן מענה לצרכים ולשאיפות של אנשים וקהילות, תוך עיסוק במאפיינים הספציפיים של האתר. לסיכום, אדריכלות עדינה ו"מורכבות וסתירה באדריכלות" של רוברט ונטורי חולקים אמונה משותפת בערך של מורכבות, גיוון והקשר בתכנון אדריכלי. הם דוגלים בגישה מכילה המאמצת את הייחודיות של הסביבה הבנויה ומעודדת הבנה רחבה יותר של מה מהווה פתרונות אדריכליים משמעותיים ומגיבים. “LESS IS A BORE” "ARCHITECTURE IS NOT SOLELY ABOUT BOLD STATEMENTS OR RIGID FORMS; IT CAN ALSO EMBRACE THE BEAUTY OF GENTLE SOFTNESS. IN THE REALM OF CONTRADICTION AND COMPLEXITY, ROBERT VENTURI REMINDS US THAT ARCHITECTURE HAS THE POWER TO NAVIGATE THESE PARADOXES, HARMONIZING DISPARATE ELEMENTS AND CREATING SPACES THAT DELIGHT THE SENSES AND CHALLENGE OUR PRECONCEPTIONS.” CHATGPT העירוניות כבמה וחוויות הנראות בעיר 3

מורכבות וסתירה באדריכלות אדריכלות עדינה 4

רפרנסים 5

טופוגרפיה, רכות חלל ורגש הטופוגרפיה המלאכותית של Fjuki Ryumi היא קונספט אדריכלי בולט החוקר את השילוב של צורות מעשה ידי אדם עם נופים טבעיים. באמצעות מניפולציה של צורות קרקע, Fjuki יוצר סביבות דינאמיות ופיסוליות המאתגרות את המושגים אלמנטים של אמנות וארכיטקטורה, המקובלים של טופוגרפיה. על ידי שילוב העיצובים של Fjuki מעוררים תחושה של יראה ופליאה. הטופוגרפיה המלאכותית משקפת מערכת יחסים הרמונית בין התערבות אנושית להקשר הטבעי שמסביב, ומטשטשת את הגבולות בין הסביבה הבנויה והטבעית. עבודתו של Fjuki מדגימה את הפוטנציאל של עיצוב אדריכלי לעצב מחדש ולדמיין מחדש את וסוחפים ששובים את החושים. הנוף הפיזי, תוך יצירת חללים שובי לב , ARTIFICIAL TOPOGRAPHY BY RYUMI FJUKI 6

, טופוגרפיה, התחדשות עירונית ורכות "Knubben "הוא פרויקט שיפוץ שמטרתו להפוך את אזור Knubben בארנדל לשכונה תוססת ובת קיימא. הפרויקט כולל שיפוץ מבנים קיימים והקמת מבנים חדשים, תוך התמקדות ביצירת שילוב הרמוני של חללי מגורים, מסחר ובילוי. KNUBBEN BY SNOHETTA 7

, Plaza-V ,שעוצבה על ידי 3deluxe ,מרחב עירוני יוצא דופן, כיכר והשראה עיצובית עומדת כעדות לכוחו של עיצוב אורבני חדשני ומשמשת דוגמה יוצאת דופן למרחב אורבני יוצא דופן. עם האלמנטים האדריכליים שובי הלב והגישה הייחודית שלה, Plaza-V הפכה למקור השראה עיצובי שאין שני לו. המבנה המדהים הזה מאתגר את המושגים המקובלים של מרחבים עירוניים, תוך שילוב חלק של טבע וטכנולוגיה כדי ליצור סביבה מעוררת כבוד. המשחק המורכב שלו בין אור, צורות וחומרים מעורר תחושת פליאה, ומזמין את המבקרים לחקור ולקיים אינטראקציה עם החלל בדרכים בלתי צפויות. היכולת של Plaza-V ליצור הרמוניה בין פונקציונליות ואסתטיקה תוך דחיפת גבולות העיצוב העירוני כבשה ללא ספק את דמיונם של מעצבים ונקודות מבט לא שגרתיות. ומתכנני ערים המחפשים רעיונות רעננים V-PLAZA BY 3DELUXE 8

, מרחב עירוני תיאטרלי, בלוק עירוני תרבותי, כיכר כיכר הבימה ניצבת כדוגמה נוצצת לכיכר עירונית תיאטרלית, הממזגת בצורה חלקה את תחומי האמנות, התרבות והמרחב הציבורי. ממוקם בלב תל אביב, ישראל, הוא כאחד. בהשראת תיאטרון הבימה הסמוך, משמש כמוקד תוסס עבור מקומיים ותיירים עיצוב הכיכר משלב אלמנטים תיאטרליים ההופכים אותה לבמה דינמית לחיים אורבניים. יחסי הגומלין של אלמנטים אדריכליים, כמו גרם המדרגות הגדול והאמפיתיאטרון הפתוח, מעודדים אינטראקציה חברתית והופעות פומביות. הפריסה והגינון של הכיכר יוצרים תחושה של נזילות, ומזמינות את המבקרים לחקור ולעסוק בחלל. השילוב של ביטוי אמנותי ופונקציונליות אורבנית הופך את כיכר הבימה לסביבה שובת לב ומכילה החוגגת את החיבור בין אמנות לקהילה. הוא משמש עדות לכוחו הטרנספורמטיבי של התיאטרון האורבנית. וליכולתו לעצב ולהעצים את החוויה HABIMA SQUARE 9

, תכסית, טופוגרפיה וגישה תרבותית בכיכר עירונית מוזיאון עמוס רקס הוא מוסד תרבותי שובה לב הממוקם בהלסינקי, פינלנד. עוצב על ידי משרד האדריכלים JKMM, המוזיאון עומד כעדות לאסתטיקה אורבנית עכשווית ויצירתיות. עם קרקעיות החדשניות שלו הגלריות התת- וגג הכיפה האיקוני המכוסה בחלונות חלקה אמנות, ארכיטקטורה וטבע. זכוכית, מוזיאון עמוס רקס ממזג בצורה המוזיאון מציע מגוון מגוון של תערוכות, המציגות אמנות עכשווית בינלאומית ופינית כאחד, כמו גם מיצבים סוחפים וחוויות מולטימדיה. המבקרים מוזמנים לחקור את החללים המסקרנים של המוזיאון, להתפעל מהתצוגות מלאות הדמיון ולהתעמק בעולם התוסס של האמנות והתרבות. מוזיאון עמוס רקס משמש כמרכז לביטוי אמנותי ומקום בו המבקרים יכולים לעסוק בנרטיבים עכשווית. המתפתחים ללא הרף של אמנות AMOS REX MUSEUM BY JKRM ARCHITECTS 10

, רכות, מרחב עירוני יוצא דופן וטופוגרפיה יוצרים בריכה בשימוש בחפירה עם קווי טופוגרפיה בקנה מידה קטן, הבריכה הנוצרת גורמת לתחושת רוגע ורכות בנוסף להבדלי גובה הנוצרים בין החללים השקועים יותר, שבקנה מידה אנושי של מבנה אדריכלי מייצרים מערך מעניין בין גלוי לנסתר,אם נדמיין אדם עומד בכל אחת מהנקודות השקועות נגלה יחסים מעניינים בין החלל הרך הנוצר לבין הנקודות השונות בגבהים המשתנים המייצרות נקודות מבט מעניינות. MIDTOWN TLV BY TEMA 11

, השראה עיצובית הבניין הלבן של -Well Longquan Jingkai Chengdu עומד כסמל יוצא דופן של השראה עיצובית, שובה את הדמיון עם הקונספט הארכיטקטוני הייחודי שלו. מבנה יוצא דופן זה משלב בצורה חלקה אלמנטים סיניים מסורתיים עם עקרונות עיצוב מודרניים, ויוצר מיזוג הרמוני של עבר והווה. החזית הלבנה הבולטת של הבניין, המעוטרת בדוגמאות מורכבות ופרטים מעוטרים, משדרת אלגנטיות והדר. השימוש החדשני בחלל ושילובו החכם של אור טבעי יוצרים אווירה שלווה ומזמינה, ומציעים הפוגה מהנוף העירוני השוקק. הבניין הלבן של Longquan עדות משמש Well-Chengdu Jingkai לכוחו הטרנספורמטיבי של עיצוב, ומעורר השראה בארכיטקטים ומעצבים לחקור אפשרויות חדשות במסע שלהם ליצור חללים מדהימים ויזואלית ופונקציונליים. יופיו הנצחי ואומנותו המוקפדת ממשיכים השראה בעולם העיצוב. לרתק ולהצית את דמיונם של המחפשים LONGQUAN WELLCHENGDU JINGKAI WHITE BUILDING 12

, טופוגרפיה, אדריכלות וקונטקסט Ncaved Casa ,היא יצירה אדריכלית יוצאת דופן הממוקמת בהקשר ייחודי. בית המגורים ממוקם באזור אלגרבה של פורטוגל, בתוך נוף ציורי המאופיין בגבעות מתגלגלות וצמחייה ים תיכונית. ההקשר של האתר ממלא תפקיד חיוני בעיצוב העיצוב של Casa Ncaved ,שכן האדריכלים ביקשו להתאים את המבנה עם הסביבה הטבעית שלו. הקווים הנקיים והעכשוויים של הבניין והשימוש בחומרים ממקור מקומי משקפים כבוד עמוק להקשר של האתר, וממזגים בצורה חלקה את בית המגורים בנוף הנופי. החלונות הגדולים והחללים עוצרי נשימה של היופי שמסביב, הפתוחים בתוך הבית מציעים נופים מטפחים חיבור בין התושבים לסביבה הטבעית. Ncaved Casa מדגימה כיצד עיצוב מתחשב יכול לשפר את הקשר בין האדריכלות להקשר שלה, וליצור היופי הטבוע של האתר. חווית חיים הרמונית המחבקת את CASA NCAVED BY MOLD ARCHITECTS 13

גבעתיים תל אביב תיאטרון גבעתיים בניין פלאפון מגדל הפניקס בחירת אתר 14

תכנית מקורית של הבלוק חתך מקורי של הבלוק 15

Soft Feeling Relations between seen and unseen Unusual space Relation between void and volume Blending in context 0 25 50 75 100 סכימת מטרות הפרויקט 16

חקר הקשר עם אורבניזם טופוגרפיה בניית צורות קרקע מתייחסת לעיצוב ומניפולציה מכוונת של צורות הקרקע והשטח הטבעיים כדי ליצור נופים או מבנים רצויים. זה כולל טכניקות והתערבויות שונות לשינוי הטופוגרפיה, כגון עבודות עפר, דירוג, חפירה וקווי מתאר. המטרה של בנייה בצורת קרקע היא להפוך את הקרקע כדי לעמוד ביעדים פונקציונליים, אסתטיים או סביבתיים ספציפיים. פרקטיקה זו משמשת בדרך כלל באדריכלות נוף, תכנון עירוני ופרויקטים לפיתוח קרקע. בנייה בצורת קרקע יכולה לכלול יצירת גבעות, תלים, עמקים, טרסות או גופי מים כמו בריכות ואגמים. זה מאפשר למעצבים לעצב את הקרקע כדי להתאים למטרה המיועדת, בין אם זה שיפור העניין החזותי, שיפור הניקוז, אספקת מרחבי פנאי או ייעול קיימות סביבתית. על ידי מניפולציה אסטרטגית של צורת הקרקע, מעצבים יכולים לעצב את האופי והחוויה הכוללים של אתר, תוך מיזוג אלמנטים טבעיים ובנויים ליצירת סביבות הרמוניות ומרתקות. טופוגרפיה ואדריכלות קשורות קשר סבוך, שכן למאפיינים טופוגרפיים יש תפקיד מכריע בעיצוב התכנון והבנייה של מבנים. טופוגרפיה מתייחסת למאפיינים הפיזיים הטבעיים של אתר, לרבות קווי המתאר, המדרונות והצמחייה שלו. אדריכלים חייבים לשקול תכונות אלה בעת תכנון מבנים כדי להבטיח אינטגרציה הרמונית עם הנוף שמסביב. הטופוגרפיה של אתר יכולה לעורר החלטות עיצוביות, כגון ניצול שיפוע הקרקע ליצירת בניין מדורג או מדורג, או שילוב אלמנטים טבעיים כמו גבעות או גופי מים כנקודות מוקד. בנוסף, טופוגרפיה משפיעה על שיקולים כמו ניקוז, יציבות היסוד והזרימה והמחזור הכוללת של חללים בתוך בניין. על ידי הבנה ותגובה לטופוגרפיה, אדריכלים יכולים ליצור מבנים שלא רק מתפקדים היטב אלא גם משפרים את המשיכה החזותית והיחסים בין הסביבה הבנויה לנוף הטבעי. “Architecture and topography dance in a choreography of harmony and expression. Like a symphony of lines and forms, they shape the landscape, merging the built environment with the contours of the earth. In this union, architecture becomes a graceful response to the land, capturing the spirit of place and inviting us to experience the poetry of space."Chatgpt 17

חקר הקשר עם אורבניזם תכסית מתייחסת ליחס בין השטח הבנוי לשטח הקרקע הכולל של אתר. יש לה השלכות משמעותיות על האדריכלות, שכן היא משפיעה ישירות על העיצוב והפונקציונליות של מבנים, כמו גם על ההקשר העירוני הכולל. לבחירה בכיסוי הקרקע יש מגוון השלכות, כולל שיקולים של צפיפות, שטח פתוח, קיימות והקשר בין מבנים לסביבה הסובבת. חיבור זה בוחן את ההשלכות האדריכליות של תכסית והשפעותיו על עיצוב עירוני. צפיפות וצורת בנייה: לתכסית יש השפעה ישירה על צפיפות הפיתוח. כיסוי קרקע גבוה יותר מאפשר לבנות יותר מבנים בתוך אזור נתון, וכתוצאה מכך צפיפות מוגברת. יכולות להיות לכך השלכות על התכנון האדריכלי של מבנים בודדים ועל המרקם העירוני הכולל. כאשר כיסוי הקרקע גבוה, הבניינים לרוב גבוהים וצרים יותר כדי להכיל יותר קומות בתוך טביעת רגל מוגבלת. אדריכלים חייבים לשקול את האנכיות של העיצובים שלהם ולטפל בנושאים כמו גישה לאור טבעי, אוורור וקישוריות חזותית בין חללים. פיתוחים בצפיפות גבוהה עשויים לדרוש גם טכניקות ניצול שטח יעילות יותר, כגון תוכניות קומה קומפקטיות ומתקנים משותפים. שטח פתוח וסביבה חיצונית: הבחירה בתכסית משפיעה באופן משמעותי על כמות השטחים הפתוחים הפנויים בפיתוח. כיסוי קרקע נמוך יותר מאפשר להקדיש יותר שטחים לשטחים פתוחים, פארקים, גנים ושטחים ציבוריים. זה יכול לשפר את איכות הסביבה החיצונית, לספק הזדמנויות לבילוי, אינטראקציה חברתית והרפיה. אדריכלים חייבים לשקול שילוב של שטחים פתוחים בעיצוביהם, יצירת קשרים בין מבנים ושטחי חוץ. אסטרטגיות עיצוב כגון חצרות, רחבות וגגות ירוקים יכולות לעזור למקסם את השימוש בשטח פתוח בפיתוחים בצפיפות גבוהה עם כיסוי קרקע מוגבל. קיימות ותכנון אתרים: לתכסית יש גם תפקיד מכריע בתכנון אתר בר קיימא. תכסית גבוהה יותר יכול לגרום להשפעה מוגברת של אי החום, הפחתת משטחים חדירים וירק מוגבל, המשפיעים לרעה על הסביבה ועל נוחות האדם. אדריכלים צריכים לשקול אסטרטגיות לצמצום ההשפעות הללו, כגון שילוב תשתית ירוקה, הטמעת מערכות ניהול מי גשמים ושימוש בחומרים בני קיימא ובטכניקות בנייה. בנוסף, בחינה מדוקדקת של כיסוי הקרקע יכולה לאפשר שימור של מאפיינים טבעיים קיימים, כגון עצים וגופי מים, התורמים לערך האקולוגי של האתר. “Topography and architecture intertwine, תכסית creating a narrative of the land and its built form. As the contours of the earth embrace the structures above, they become a canvas for architectural expression. In this dynamic interplay, topography and building envelope become inseparable partners, shaping a harmonious dialogue between nature and human ingenuity.” 18

19 הצבת מסה בגובה קומת כניסה של התיאטרון תכסית

20 הצבת במות מרכזית ומשנית במות

21 הצבת במות מרכזית ומשנית במות

22 הצבת במות מרכזית ומשנית במות

23 הצבת במות מרכזית ומשנית במות

24 הצבת במות מרכזית ומשנית במות

25 הצבת במות מרכזית ומשנית במות

26 הצבת במות מרכזית ומשנית במות

תכנית גגות 27 1.כניסה תת קרקעית+טריבונות 2.רחבת טקסים 3.גן פסלים 4.גינת כלבים 5.מסך הקרנות 6.מגדל הפניקס 7.בניין פלאפון 3 4 5 1 2 7 6

תכנית מפלס תת קרקעי 28 1.פארק תת קרקעי 2.חדרי חזרות 3.גן פסלים 4.גינת כלבים 5.חנייה 6.כניסה תת קרקעית לתיאטרון 7.כניסת תפאורות 1 2 3 4 5 5 6 7

חתך פרספקטיבי 29

כוונון עירוני תפקידו של האדריכל ביצירת הבמה הציבורית בקנה מידה עירוני שזור באופן הדוק בתפקיד האדריכל של מיקום בתוך הבלוק העירוני. בעוד שהראשון מתמקד בעיצוב ותכנון של מרחבים ציבוריים המאפשרים אינטראקציה חברתית ומעורבות קהילתית, השני עוסק במיקום אסטרטגי ועיצוב של מבנים בתוך המרקם העירוני. בהקשר של הבלוק העירוני, תפקידו של האדריכל במיקום מבנים חיוני לעיצוב האופי והפונקציונליות הכוללים של הסביבה העירונית. על ידי הצבה אסטרטגית של מבנים, אדריכלים יכולים ליצור בלוק עירוני מגובש והרמוני שמעצים את הבמה הציבורית. מיקום המבנים בתוך הבלוק העירוני משפיע על הקישוריות והזרימה של תנועת הולכי הרגל, כמו גם על חלוקת המרחבים הציבוריים. אדריכלים חייבים להתחשב בגורמים כמו אוריינטציה של מבנים, סידור הכניסות והיציאות והקשר בין שטחים ציבוריים ופרטיים. באמצעות מיצוב מתחשב, אדריכלים יכולים ליצור בלוק עירוני מוגדר היטב המעודד אנשים לנווט ולעסוק בבמה הציבורית בצורה חלקה ואינטואיטיבית. יתר על כן, מיקומו של האדריכל בתוך הבלוק העירוני יכול להשפיע על ההרכב החזותי והחוויה המרחבית של התחום הציבורי. מיקום המבנים, קנה המידה וההמסה ועיצוב החזיתות כולם תורמים לאיכות האסתטית הכוללת של הבלוק העירוני. לאדריכלים יש הזדמנות ליצור סביבה מושכת ומגובשת מבחינה ויזואלית המעצימה את הבמה הציבורית ויוצרת תחושת מקום וזהות. תפקידו של האדריכל במיצוב בתוך הבלוק העירוני חורג מבניינים בודדים; היא מקיפה את ההבנה של ההקשר העירוני הגדול יותר ושילוב מבנים במרקם העיר. על ידי התחשבות ביחסים בין מבנים, שטחים פתוחים והקונטקסט האורבני שמסביב, אדריכלים יכולים לתרום ליצירת בלוק עירוני דינמי ומקושר זה לזה, המשפר את הבמה הציבורית ומטפח נרטיב עירוני תוסס. תפקיד האדריכל לסיכום, תפקידו של האדריכל ביצירת הבמה הציבורית בקנה מידה עירוני ותפקידו של אדריכל המיצוב בתוך הבלוק העירוני קשורים זה בזה. המיקום האסטרטגי והעיצוב של מבנים בתוך הבלוק העירוני תורמים לפונקציונליות, לאסתטיקה ולאופי הכללי של הבמה הציבורית. לאדריכלים יש הזדמנות לעצב את הסביבה העירונית בצורה שתקדם אינטראקציה חברתית, מעורבות קהילתית ונרטיב עירוני תוסס. “Architects hold the power to position buildings within the urban block, weaving together the threads of functionality and aesthetics. Through strategic placement and thoughtful design, they create an interconnected tapestry that shapes the public stage, fostering social interaction, community engagement, and a vibrant urban narrative."Chatgpt 30

חקר הקשר עם אורבניזם והבמה העירונית תפקידם של אדריכלים ביצירת הבמה הציבורית בקנה מידה עירוני הוא מכריע ורב פנים. לאדריכלים מוטלת האחריות הייחודית לעצב את הסביבה הבנויה ולעצב חללים המאפשרים אינטראקציה חברתית, ביטוי תרבותי ומעורבות דמוקרטית. להלן כמה היבטים מרכזיים בתפקידו של האדריכל ביצירת הבמה הציבורית: עיצוב שטחים ציבוריים: לאדריכלים תפקיד מרכזי בתכנון ותכנון חללים ציבוריים כגון פארקים, רחבות, כיכרות וטיילות. מרחבים אלו משמשים רקע לפעילויות חברתיות שונות, מפגשים ואירועים, מהווים במה לחיים ציבוריים ומטפחים תחושת קהילה. קידום נגישות והכלה: אדריכלים צריכים לשאוף ליצור מרחבים ציבוריים נגישים ומכילים עבור כל חברי החברה. זה כולל עיצוב סביבות נטולות מחסומים, התחשבות בצרכי משתמשים מגוונים, והבטחה שמרחבים ציבוריים מתאימים לקבוצות גיל, יכולות ורקע תרבותי שונים. שיפור הקישוריות העירונית: אדריכלים יכולים לתרום ליצירת במה ציבורית תוססת על ידי תכנון התערבויות עירוניות המקדמות קישוריות ואינטראקציה. זה יכול לכלול שילוב של שבילים ידידותיים להולכי רגל, שבילי אופניים ומערכות תחבורה ציבורית, המאפשרים לאנשים לנוע בצורה חלקה בעיר ולעסוק במרחבים ציבוריים שונים. איזון בין פונקציונליות ואסתטיקה: אדריכלים חייבים לשקול הן את ההיבטים הפונקציונליים והן את האיכויות האסתטיות של החללים הציבוריים. העיצוב צריך לתת מענה לצרכים מעשיים, כגון מקומות ישיבה, תאורה ומתקנים, תוך יצירת סביבות מושכות ומושכות מבחינה ויזואלית המעוררות תחושת מקום ומעוררות אנשים להתאסף ולהשתתף בחיים הציבוריים. שילוב הקשר תרבותי והיסטורי: אדריכלים צריכים להיות מודעים להקשר התרבותי וההיסטורי של האזור העירוני שבו הם מתכננים. על ידי שילוב אלמנטים המשקפים את התרבות, ההיסטוריה והזהות המקומית, אדריכלים יכולים ליצור מרחבים ציבוריים המהדהדים עם הקהילה ותורמים לתחושת שייכות וגאווה. שיתוף מחזיקי עניין: אדריכלים צריכים לעסוק באופן פעיל עם בעלי עניין, לרבות תושבים מקומיים, ארגונים קהילתיים ופקידי ציבור, כדי להבטיח שעיצוב המרחבים הציבוריים משקף את הצרכים והשאיפות של הקהילה. גישה השתתפותית זו מטפחת תחושת בעלות ומעצימה את הציבור לעצב את סביבתו העירונית. תפקיד האדריכל בסך הכל, תפקידו של האדריכל ביצירת הבמה הציבורית בקנה מידה עירוני כרוך בעיצוב חללים מכילים, נגישים ומרתקים המאפשרים אינטראקציה חברתית, מטפחים תחושת קהילה ומקדמים השתתפות דמוקרטית. באמצעות עיצוב מתחשב, אדריכלים יכולים לתרום ליצירת תחום ציבורי תוסס המעשיר את החיים העירוניים ומעודד פיתוח של נרטיב עירוני מגוון ומכיל. "ARCHITECTS ARE THE STORYTELLERS OF THE URBAN LANDSCAPE, CRAFTING SPACES THAT BECOME THE STAGE FOR COLLECTIVE EXPERIENCES, FORGING A VIBRANT PUBLIC STAGE WHERE COMMUNITIES THRIVE AND NARRATIVES UNFOLD." 31

חקר הקשר עם אורבניזם ערים אינן רק ישויות פיזיות; יש להם מארג עשיר של סיפורים ונרטיבים המעצבים את זהותם. הסיפור והנרטיב העירוני מתייחסים לחוויות הקולקטיביות, ההיסטוריות והביטויים התרבותיים המשובצים במרקם העירוני. אורבניזם, לעומת זאת, נוגע לתכנון, עיצוב וניהול של מרחבים עירוניים. הקשר בין הסיפור העירוני והנרטיב והאורבניזם הוא עמוק, שכן הוא עוזר לנו להבין כיצד ערים מתפתחות, כיצד הן מתקשרות עם תושביהן וכיצד הן תורמות להקשרים החברתיים, התרבותיים והכלכליים הרחב יותר. חיבור זה מתעמק ביחסים שבין הסיפור העירוני לנרטיב ואורבניזם, תוך הדגשת טבעם השזור ומשמעותם בעיצוב החוויה העירונית. הסיפור והנרטיב האורבניים לערים יש היסטוריה ומורשת תרבותית שורשית המשפיעה על מצבן הנוכחי ועל מסלולן העתידי. הסיפור האורבני מקפל את הזיכרון הקולקטיבי, המיתוסים והאגדות הקשורים לעיר. הוא מקיף את האירועים ההיסטוריים, התנועות החברתיות והביטויים התרבותיים שעיצבו את הנוף העירוני לאורך זמן. לדוגמה, לעיר עשוי להיות סיפור המושרש בעברה התעשייתי או נרטיב שנבנה סביב המאבקים של קהילות מודרות. סיפורים אלו מגדירים את אופייה של העיר, ערכיה ותחושת המקום שלה. הנרטיב העירוני, לעומת זאת, מתייחס לתהליך המתמשך של סיפור ויצירת משמעות בתוך ההקשר האורבני. הוא כולל את הסיפורים שסיפרו התושבים, את הנרטיבים המונצחים על ידי התקשורת, ואת השיח העולים מבעלי עניין שונים. הנרטיב האורבני הוא דינמי ומתפתח כל הזמן, ומשקף את השאיפות, האתגרים והניצחונות המשתנים של העיר ותושביה. אורבניזם ותפקידו בעיצוב הסיפור והנרטיב העירוני לאורבניזם יש תפקיד מכריע בעיצוב הסיפור והנרטיב העירוני. החלטות התכנון והעיצוב שהתקבלו על ידי מתרגלים עירוניים משפיעות ישירות על חוויות החיים של תושבי הערים ועל הסיפורים העולים מהחוויות הללו. לדוגמה, פריסת הרחובות, עיצוב המרחבים הציבוריים ואספקת השירותים יכולים לשפר או להפחית את איכות החיים ואת הנרטיבים הקשורים לאזור מסוים. “Urbanism is not just about concrete עירוני ונרטיב סיפור and steel; it is a narrative that weaves together the stories of people, spaces, and dreams, creating a tapestry of vibrant and inclusive communities.” Chatgpt בנוסף, האורבניות מהווה את הבמה לאינטראקציה בין הסביבה הבנויה למרקם החברתי של העיר. הצורה הפיזית של העיר פועלת כבד שעליו שזורים סיפורים אורבניים. אדריכלות, ציוני דרך וציוני דרך עירוניים הופכים לסמלים והתייחסויות שתורמים לזיכרון הקולקטיבי של העיר. לאורבניזם, באמצעות הסידורים המרחביים וההתערבויות העיצוביות שלו, יש את הכוח לעצב את הנרטיב על ידי יצירת חללים המטפחים לכידות חברתית, ביטוי תרבותי ותחושת שייכות. הקשר בין סיפור עירוני לנרטיב ואורבניזם הקשר בין הסיפור האורבני לנרטיב והאורבניזם הוא הדדי. מצד אחד, הסיפור העירוני והנרטיב משפיעים על האורבניזם על ידי מידע על החלטות תכנוניות וגישות עיצוביות. המשמעות ההיסטורית של אתר, הנרטיבים של קהילות מודרות, או שימור המורשת התרבותית, כולם תורמים לעיצוב אסטרטגיות עיצוב עירוניות. לדוגמה, עיר עם מורשת תעשייתית חזקה עשויה לשלב שימוש חוזר אדפטיבי של מפעלים ומחסנים ישנים במרקם העירוני שלה, ולאפשר לסיפור התעשייתי להמשיך ולהשפיע על הנרטיב של העיר. מצד שני, האורבניזם מעצב את הסיפור והנרטיב העירוני על ידי יצירת מרחבים וחוויות פיזיים המעוררים נרטיבים מסוימים. עיצובם של חללים ציבוריים תוססים יכול לטפח תחושת קהילה ולעודד נרטיבים עירוניים חיוביים. באופן דומה, פיתוח שכונות מכילות ושוויוניות יכול לתרום לנרטיבים של צדק חברתי ושוויון. הסביבה הבנויה משמשת רקע לסיפור האורבני, ומשפיעה על האופן שבו נרטיבים נתפסים ונחווים. הסיפור והנרטיב העירוני הם מרכיבים חיוניים של החוויה העירונית, מעצבים את הזהות, התרבות והזיכרון הקולקטיבי של עיר. אורבניזם, על התערבויות התכנון והעיצוב שלו, ממלא תפקיד מכריע הן בהשפעה והן בהשפעה מהעירוני. 32

33

"העיר כבמה" הוא מושג בארכיטקטורה הרואה במרחבים עירוניים מסגרות תיאטרליות דינמיות שבהן מתגלים חיי היומיום של יחידים. בהשראת התפיסה שערים הן פלטפורמות תוססות ומשתנה ללא הרף לאינטראקציה אנושית, גישה אדריכלית זו מדגישה את תפקידן של סביבות עירוניות בהקלת קשרים חברתיים, ביטויים תרבותיים והופעות פומביות. בפרספקטיבה זו, אדריכלים ומתכנני ערים מעצבים חללים תוך התייחסות מדוקדקת של הפוטנציאל שלהם למשוך ולרתק תושבים ומבקרים כאחד. רחובות, כיכרות, פארקים וכיכרות נתפסים כרקע להפקת תיאטרון מפוארת, שבה אנשים הופכים לשחקנים, והעיר עצמה הופכת לבמה. הארכיטקטורה של מסגרות עירוניות אלו נועדה לטפח תחושת קהילה ולעודד מעורבות ציבורית. שטחים פתוחים מתוכננים אסטרטגית כדי להכיל התכנסויות, הופעות ואירועים, המשמשים כמוקדים של החיים האזרחיים. סידור המבנים, הרחובות והנופים מתוזמן בקפידה ליצירת כוריאוגרפיה מרחבית המעצימה את החוויה של תושבי העיר. אלמנטים אדריכליים כגון תאורה, חומרים ומרקמים משמשים כדי לעצב את האווירה ולעורר רגשות. השימוש בטכנולוגיות חדשניות, מתקנים אינטראקטיביים ותצוגות מולטימדיה מעצים עוד יותר את התיאטרליות של חללים עירוניים, והופך אותם לסביבות סוחפות המטשטשות את הגבולות בין מציאות לדמיון. על ידי אימוץ העיר כבמה, גישה אדריכלית זו מבקשת לחגוג את הגיוון והעושר של החיים העירוניים. הוא מכיר בכוחה של אדריכלות להשפיע על התנהגות אנושית, אינטראקציות חברתיות וביטויים תרבותיים. העירוניות כבמה 34 . הבמה העירונית משמשת גם פלטפורמה לביטוי אמנותי ולמופעי תרבות. אמני רחוב משתמשים בקירות ובבניינים כקנבסים שלהם, יוצרים ציורי קיר המשקפים את זהות העיר ומעוררים מחשבה. מוזיקאים ממלאים את האוויר במנגינות שלהם, מושכים המונים לקונצרטים מאולתרים ומטפחים תחושת אחדות באמצעות הערכה משותפת למוזיקה. יתרה מכך, הבמה העירונית היא מוקד של פעילות כלכלית, הומה שווקים, חנויות ועסקים. ספקים מקימים את הדוכנים שלהם, ומציעים מגוון מגוון של סחורות ושירותים, בעוד שיזמים פותחים חלונות ראווה כדי לתת מענה לצרכים ולרצונות של תושבי העיר. פעילות מסחרית זו לא רק מתדלקת את כלכלת העיר אלא גם תורמת לתוססת ולחיותה. הבמה העירונית ממלאת גם תפקיד מכריע בחיים האזרחיים ובמעורבות פוליטית. במרחבים אלו מתקיימות הפגנות ועצרות פומביות, כאשר אזרחים מתאספים להביע את דעותיהם, לקדם מטרות ולדרוש שינוי. פעולות קולקטיביות אלו מחזקות את הערכים הדמוקרטיים של העיר ומספקות במה להשמעת קולות העם. עם זאת, הבמה העירונית אינה חפה מאתגרים. כאשר ערים גדלות ומתפתחות, עלולות להתעורר בעיות כמו צפיפות, אי שוויון והידרדרות סביבתית. יצירת איזון בין פיתוח לשימור הופכת חיונית כדי להבטיח שהבמה העירונית תישאר מרחב משגשג ומכיל עבור כולם. לסיכום, הבמה האורבנית היא תפאורה משתנה ודינמית בה מתפתחים חיי עיר. היא מייצגת את החיבור ההדדי של יחידים, תרבויות ופעילויות, מטפחת יצירתיות, גיוון ולכידות חברתית. ככל שהערים ממשיכות להתפתח, הבמה העירונית תמלא תפקיד אינטגרלי בעיצוב הזהות והאופי של קהילות עירוניות. חקר הקשר עם אורבניזם ״ARCHITECTURE IS THE STAGE ON WHICH THE URBAN DRAMA UNFOLDS." RICHARD ROGERS

35

החשיבות של במה 36 המושג "מרחב היראות" של חנה ארנדט מתייחס לתחום ציבורי שבו אנשים יכולים לעסוק בפעולה פוליטית משמעותית ולממש את חירותם כאזרחים. במרחב זה אנשים מתכנסים כשווים, מביעים את דעתם ומשתתפים בתהליכי קבלת החלטות קולקטיביים. לפי ארנדט, מרחב ההיראות חיוני לתפקוד של חברה דמוקרטית. זהו מרחב שבו אנשים יכולים לממש את זכותם לדיבור ולפעולה, לעסוק בשיח ציבורי ולאתגר מבני כוח קיימים. באמצעות השתתפותם הפעילה במרחב המראה יכולים האזרחים לעצב ולהשפיע על מהלך העניינים הפוליטיים. ארנדט מעמתת את מרחב הההיראות עם התחום הפרטי, שבו אנשים רודפים אחר האינטרסים האישיים שלהם ועוסקים בקשרים אישיים. בעוד שהתחום הפרטי הכרחי לקיום חיי אדם, התחום הציבורי הוא זה שמאפשר את מימוש החופש והסוכנות הפוליטית. חשוב לציין, ארנדט טוענת שמרחב ההיראות דורש תנאים מסוימים כדי לפרוח. תנאים אלה כוללים נוכחות של ריבוי, שבו ניתן לשמוע נקודות מבט ודעות מגוונות; ההגנה על חופש הביטוי וההתאגדות; וקיומם של מרחבים ציבוריים שבהם אנשים יכולים להתאחד. הכיכר כמרחב פלורליסטי דמוקרטי עם זאת, ארנדט גם מכירה באתגרים שעלולים לערער את מרחב ההיראות. עליית הבירוקרטיה, השליטה בדעת הקהל על ידי תקשורת ההמונים ושחיקת המרחבים הציבוריים עלולים לאיים על חיוניותו של התחום הציבורי. לסיכום, תפיסת מרחב ההיראות של חנה ארנדט מדגישה את החשיבות של מעורבות ציבורית, דיאלוג ועשייה בחברה דמוקרטית. הוא מדגיש את המשמעות של יצירה ושימור של מרחבים שבהם אנשים יכולים להתאחד כשווים, לממש את חירותם ולהשתתף באופן פעיל בעיצוב הנוף הפוליטי. “הופעה בעיר" הוא קונספט או גישה אמנותית הכוללת שימוש במרחבים עירוניים כבמה להופעות יצירתיות ואינטראקטיביות. לעתים קרובות היא קשורה לפרקטיקות אמנות ספציפיות לאתר או ציבוריות ומבקשת לעסוק בנוף העירוני, בתושביה ובדינמיקה החברתית של הסביבה העירונית. “The space of appearance, which is the widest space and embraces the world, is the world itself, and in it we are together with others as listeners and speakers.” Hannah Arendt

“LESS IS A BORE” 37

ביבליוגרפיה 1.ROBERT VENTURI, COMPLEXITY AND CONTRADICTION IN ARCHITECTURE (NEW YORK: THE MUSEUM OF MODERN ART, 1966) 2.Underground designs- Malcolm Wells Wells, M. Underground designs. United States: N. p., 1977. Web 3. Landform Building: Architecture's New Terrain STAN ALLEN AND MARC MCQUADE, editors Lars Mьller Publishers, 2011 480 page 4. The Human Condition,Arendt Hannah 1958 University of Chicago Press "The Human Condition" is one of Hannah Arendt's most influential works, where she explores the nature of human existence and the conditions necessary for political life. In this book, she introduces the concept of the "space of appearance" as a central element in her analysis of the public realm and the possibilities of democratic action. 5.Chatgpt 38

ציטוט זה של ריצ'רד רוג'רס, אדריכל בריטי נודע, ממציא את התפקיד המשמעותי לאדריכלות בעיצוב והגדרת הסביבה העירונית. הוא מדגיש כיצד מבנים ועיצובם הופכים לרקע לפעילויות ולאינטראקציות המגוונות המתרחשות בתוך עיר. האדריכלות מכינה את הבמה לתיאטרון התוסס של החיים העירוניים, המשפיעה על דינמיקה חברתית, ביטוי תרבותי והאופי הכללי של מקום. זה מדגיש את כוחה של האדריכלות לעצב ולשפר את החוויות שלנו בתוך הבמה העירונית. ״ARCHITECTURE IS THE STAGE ON WHICH THE URBAN DRAMA UNFOLDS." RICHARD ROGERS