חוברת תקצירי כנס מורי חטיבת ביניים מדע וטכנולוגיה

‫מדינת ישראל‬
‫משרד החינוך‬

‫המזכירות הפדגוגית‬
‫אגף א' למדעים‬

‫הפיקוח על הוראת הביולוגיה‬

‫הכנס הארצי ה‪26-‬‬
‫של מורי הביולוגיה‬

‫יום ה‘‪ ,‬ג‘ תמוז תש“ף‪| 25.6.2020 ,‬כנס מקוון‬
‫בשיתוף ובסיוע של‪:‬‬

‫הפיקוח על הוראת הביולוגיה‪ ,‬משרד החינוך‪ ,‬עמותת בשער ‪-‬‬
‫קהילה אקדמית למען החברה בישראל‬

‫הפרויקט מבוצע עפ"י מכרז ‪ 9/7.2013‬עבור האגף לתכנון ולפיתוח‬
‫תכניות לימודים‪ ,‬המזכירות הפדגוגית‪ ,‬משרד החינוך‪ .‬במימון מינהלת מל"מ –‬

‫המרכז הישראלי לחינוך מדעי טכנולוגי ע"ש עמוס דה שליט‪.‬‬















‫הוראה עתירת מדיה בביולוגיה‬
‫רבקה משגב‪ ,‬על יסודי קבוצת יבנה‬
‫מטרת ההוראה עתירת המדיה בביולוגיה היא לפתח מיומנויות להתמודדות עם‬
‫העולם החזותי בכלל ועם עולם המחקר בפרט‪.‬‬
‫מיומנות חזותית מצריכה רכישת שפה חדשה אותה יש להכיר וללמוד‪ .‬תלמידים‬
‫הרוכשים ארגז כלים לניתוח מיומנויות חזותיות‪ ,‬לומדים להתבונן‪ ,‬לתאר‪,‬‬
‫להמליל‪ ,‬לנתח ולהסיק מסקנות‪ ,‬וכך‪ ,‬מבנים לעצמם ידע ביולוגי‪ .‬בגרות עתירת‬
‫מדיה מותאמת לדרך ההוראה‪ .‬הבחינה נערכת במחשב‪ ,‬ומשולבת תמונות‪,‬‬
‫הדמיות וסרטונים‪ .‬לאחרונה הוכנס לשימושנו ‪ ,my test box‬כלי המאפשר יצירת‬
‫פעילויות‪ ,‬עבודות ובחינות עתירות מדיה‪.‬‬
‫במושב אדבר על הכלי העומד לרשות המורה‪ ,‬על האפשרויות ועל היתרונות של‬
‫פעילויות עתירות מדיה בביולוגיה‪ ,‬ועל קהילת המורים המתפתחת בתחום זה‪.‬‬

‫הכנסת מיפוי מושגים לכיתה בקלות וביעילות באמצעות כרטא‬
‫ד"ר צחי בר‪ ,‬בית הספר השש שנתי על שם יצחק שמיר‪ ,‬פ"ת‪ ,‬ד"ר אסתי לסלו‪,‬‬

‫מחוז תל‪-‬אביב‪ ,‬משרד החינוך‬
‫למרות האפקטיביות הגבוהה של מיפוי מושגים שהודגמה בעשרות אלפי מחקרים‪,‬‬
‫השימוש במיפוי מושגים בכיתות הוא יחסית נמוך‪ .‬שני החסמים העיקריים בפני‬
‫שימוש נרחב במיפוי מושגים הם חוסר היכרות עם שלושת הכללים המנחים של‬

‫מיפוי מושגים ומישוב אפקטיבי על סטייה מהם‪.‬‬
‫כרטא‪ ,‬תוכנה ללימוד והוראה עם מפות מושגים מאפשרת למורה למשב‬
‫תלמידים בזמן אמת בקלות ובמהירות על הטכניקה והתוכן של מפות תלמידים‪,‬‬

‫ומאפשרת הטמעת מיפוי מושגים בהוראה בקלות וביעילות‪.‬‬
‫במהלך השיעור נתנסה בשימוש בכרטא כתלמידים‪ ,‬ונכיר את השימוש בכרטא‬
‫מהצד של המורה‪ .‬כמו כן‪ ,‬נצפה בדוגמאות מתוך שיעור אמיתי כיצד המשוב‬

‫המדויק בזמן אמת מסייע לתלמידים לתקן תפיסות שגויות‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫מושב שני ‪ -‬הזדמנויות ללמידה מרחוק‬

‫שילוב ‪ MOOC‬בתהליך ההוראה מרחוק (תיכון אקדמי מקוון)‬
‫ד"ר שירי‪-‬רבקה מסה‪ ,‬תיכון השלום‪ ,‬מצפה רמון‬

‫תיכון אקדמי מקוון מאפשר הזדמנות נדירה לשלב קורסי ‪ MOOC‬אקדמיים‬
‫בתכנית הלימודים לבגרות‪ .‬הלמידה בתכנית מצריכה מיומנויות ניכרות של‬
‫יכולת למידה עצמאית‪ ,‬הנלמדות תוך כדי טיפוח היכולות על‪-‬ידי המורה‪ .‬במפגש‬

‫נעסוק ביתרונות התכנית כמעוררי מוטיבציה בלומד ובמורה‪.‬‬

‫התלמיד כלומד עצמאי ואקטיבי ‪ -‬תקופת הקורונה כמנוף‬
‫חגית קליין‪ ,‬אולפנת אורות‪ ,‬מודיעין‬

‫נראה שמורי הביולוגיה לא נבהלו מההנחייה שלא להגיע לכיתות‪ ,‬ונרתמו מיד‬
‫להמשך ההוראה ‪ -‬מרחוק‪ .‬מורים רבים התנסו מבעוד מועד בהוראה שכזו‪ ,‬הן‬
‫כמשתלמים והן בהוראה מתוקשבת בפועל‪ ,‬ונעשו למדריכים ומובילים בתחום‬
‫בקרב צוות ההוראה בבתי הספר שלהם‪ .‬אני מקווה שתקופה זו תשנה את‬
‫ההוראה שלנו גם בעתיד ותאפשר למידה היברידית שבה נשלב את היתרונות‬

‫של מגוון דרכי ההוראה‪.‬‬
‫במפגש אנסה לגעת במספר דרכים לביצוע הוראה מרחוק לאחר התנסות שלי‬
‫ושל מורים נוספים‪ ,‬אשר שימוש בהן יסייע לנו להביא לכך שהתלמיד יהיה יותר‬

‫עצמאי ואקטיבי‪ ,‬וההוראה תהיה יותר מותאמת אישית‪.‬‬
‫אציג את עיקרי הנושאים אליהם ארצה להתייחס במפגש‪:‬‬
‫ •הכנת סרטוני הדרכה קצרים (עד ‪ 15‬דקות) והעלאתם לערוץ היוטיוב הפרטי‪-‬‬
‫ •אציג את ערוץ היוטיוב שלי המשמש אמצעי הדרכה לכלים מתוקשבים למורים‪,‬‬

‫וגם ככלי להוראה לתלמידים‪.‬‬
‫ •נראה כיצד ניתן להפוך מפגש ‪ zoom‬עם תלמידים למפגש אקטיבי‪ ,‬וכן למענה‬

‫מותאם אישית‪.‬‬
‫ •נדון באפשרות להשתמש באקטואליה כמנוף לדיון בקבוצת הווצאפ הכיתתית‪.‬‬

‫ •אציג את היתרון בבניית אתר מלווה הוראה ‪.‬‬
‫ •נדון בחשיבות המישוב ואפשרות המישוב מרחוק‪.‬‬

‫ •ולסיום ‪ -‬מעבדה וירטואלית‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫"תן לאצבעות ללכת במקומך"‪ ,‬טיול וירטואלי כהעשרה ללימוד‬
‫אקולוגיה‬

‫תמי סימינובסקי‪ ,‬מדריכה מחוזית‪ ,‬מנח"י‬
‫מומלץ ללמד את נושא האקולוגיה בשילוב מעקב אחרי אחד מבתי הגידול‬
‫הסמוכים לבית הספר לאורך זמן‪ .‬לא תמיד מתאפשר לצאת ל"סביבה" במסגרת‬

‫השיעורים ולא תמיד קל להגיע לבתי גידול שונים‪.‬‬
‫בשיעור תוצג אפשרות להכיר אינטראקטיבית בתי גידול בארץ‪ ,‬לאורך שביל‬
‫ישראל‪ ,‬תוך אפשרות ללימוד עצמאי חוויתי על‪-‬ידי התלמיד‪ ,‬במטרה להעשיר‬

‫את שיעורי אקולוגיה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬יוצג יישום הרעיון בשנה זו כשהלמידה מרחוק הפכה לדרך עיקרית של‬

‫למידה‪.‬‬

‫שיעורי לייב בווטסאפ‬
‫גילת שלמה‪ ,‬תיכון שוהם‬
‫כלי חדשני ולא שגרתי לחיזוק ותיגבור תלמידים מרחוק לקראת הבגרות או בסיום‬

‫נושא‪.‬‬
‫שיעור לייב הינו ‪ -‬שימוש בווטסאפ בהתכתבות בזמן אמת עם התלמידים‪ ,‬תוך‬

‫שילוב טקסטים‪ ,‬באנרים‪ ,‬הפניות לתמונות‪ ,‬קישורים ‪ ,‬סרטים‪ ,‬סקרים ועוד‪.‬‬
‫הקבוצה מהווה פלטפורמה ללמידה‪ ,‬תוך גירוי והפעלת הלומד בקבוצה‪ ,‬שבירת‬

‫מרחב הכיתה והזמן‪ ,‬והגדלת מעורבות הלומדים‪.‬‬
‫הכלי כבר רץ ‪ 3‬שנים בביולוגיה בקבוצות ה ‪ B-Online‬ושנה שעברה השתתפו‬

‫בקבוצות מעל ‪ 7000‬תלמידים מכל רחבי הארץ‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫מושב שלישי ‪ -‬נושאים חברתיים ומדע אזרחי‬

‫כשמדע וחברה נפגשים‪ :‬רכישת מיומניות חקר בגישת למידה‬
‫קהילתית מבוססת פרוייקטים‬

‫איסלאם עקאד‪ ,‬מקיף מועאויה‪ ,‬בסמ"ה וד"ר עידית אדלר‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬‬
‫אביב‬

‫מגיפת הקורונה העולמית הבהירה לרבים מאיתנו עד כמה חיינו שלובים במדע‪,‬‬
‫ועד כמה הידע המדעי יכול להשפיע על חיינו ועל התנהלותינו היום יומית‪.‬‬
‫בסדנה זו נציג את גישת הלמידה הקהילתית מבוססת פרוייקטים – ‪community-‬‬
‫‪ ,inspired project-based learning‬שבבסיסה הקשר בין מדע וחברה‪ .‬גישה זו‬
‫מחברת בין העקרונות של למידה מבוססת פרוייקטים (‪ )PBL‬ומרחיבה אותם‬
‫לכלול גם מעורבות חברתית‪ .‬באמצעות המעורבות החברתית נוצר חיבור בין‬
‫למידה פורמאלית ולמידה בלתי‪-‬פורמאלית‪ ,‬ונפתחות בפני התלמיד הזדמנויות‬

‫ייחודיות‪ ,‬רלוונטיות ואותנטיות ללמידת מדעים‪.‬‬
‫כדוגמא לגישת הלמידה הקהילתית מבוססת פרוייקטים נפרט אודות יחידה‬
‫להוראת מחלת הסוכרת "מה משפיע על הבריאות שלי?"‪ ,‬שפותחה על פי‬
‫עקרונות הגישה‪ ,‬ויושמה בארה"ב ובישראל‪ .‬נשתף קצת בחוויותיהם של תלמידי‬
‫ביולוגיה בכיתה י' בבית ספר מקיף מועאויה‪ ,‬אשר התנסו בלמידה בדרך זו‪ ,‬תוך‬
‫כדי ההתמודדות עם האתגר של למידה מרחוק בשל המצב הנוכחי‪ .‬נציג כיצד‬
‫פיתחו התלמידים את הידע המדעי אודות מחלת הסכרת ואת מיומנויות החקר‪,‬‬
‫במקביל לגילוים של אחריות אישית‪ ,‬ומעורבות קהילתית‪-‬חברתית החשובה‬

‫לטיפוחם של אזרחי העתיד‪.‬‬
‫לסיום‪ ,‬נראה כיצד ניתן ללמד נושאים נוספים בגישה זו‪ ,‬כדוגמת יחידה בנושא‬

‫קורונה ואחריות חברתית שפתחנו לאחרונה בעקבות המצב‪.‬‬

‫התחממות כדור הארץ‪ ,‬משבר האקלים ‪ -‬העלאת המודעות‬
‫ד"ר אורית לשם זוכוביצקי‪ ,‬צוות ביולוגיה חטיבה עליונה‪ :‬טל אדר‪-‬רונן‪ ,‬יקי‬
‫גווטה‪ ,‬שירז משהראוי‪ ,‬אורלי ששון‪ ,‬טליה עשת‪ ,‬איילת פרל‪ .‬הרב תחומי ליידי‬

‫דייויס‪ ,‬תל אביב‬

‫"התחממות כדור הארץ מורגשת בטמפרטורת האוויר‪ ,‬במימי האוקיינוסים‪,‬‬
‫בקצב הפשרת הקרחונים והקרח הימי ובעליית פני הים ברחבי העולם‪ 11 .‬מתוך‬
‫‪ 12‬השנים האחרונות היו החמות ביותר מאז החלו הרישומים במאה ה‪ .19-‬הפאנל‬
‫הבין‪-‬ממשלתי לשינויי אקלים‪ ,‬ארגון‪-‬על המאגד כ‪ 2,500-‬מדענים הפועלים‬

‫‪11‬‬

‫בתחום‪ ,‬קבע כי "ההתחממות בחצי המאה האחרונה חריגה ביחס ל‪1,300-‬‬
‫השנים האחרונות"‪.‬‬

‫בסדנה זו אציג פרוייקט שנסינו להעמיד השנה כדרך אפשרית להעלאת המודעות‬
‫לכל הנושא החשוב שנקרא משבר האקלים או התחממות גלובלית‪ .‬הפרויקט‬
‫כולל את כלל החטיבה העליונה תוך כדי שיתוף פעולה עם רכזת וצוות המדעים‬

‫של חטיבת הביניים‪.‬‬
‫החלטנו כצוות לנצל את הבמה שיש לנו בבית הספר‪ ,‬חטיבה עליונה‪ ,‬כחלק‬
‫מלימודי הביולוגיה להכניס את כל הנושא של התחממות כדור הארץ‪ .‬משכבת‬
‫י‪ -‬הלומדים ביולוגיה כמקצוע השכלה כללי וכמובן במגמת הביולוגיה יא ו‪-‬יב‪.‬‬
‫לכל שכבה חילקנו חקר בנושא מכיוון שונה‪ .‬כשהכל מתכנס ליום שיא אחד גדול‪,‬‬
‫המנוהל על ידי התלמידים‪ ,‬בו כל בית הספר מתעסק מהבוקר ועד שהולכים‬
‫הביתה רק במשבר האקלים‪ .‬יום השיא נקבע לתאריך ‪ 24.3‬בצמוד למצעד‬

‫האקלים‪ .....‬אבל‪ ....‬כמו המשפט הידוע‪-‬‬
‫"אנחנו מתכננים ואלוהים צוחק‪"...‬‬

‫או ג'ון לנון‪Life is what happens to you while you're busy making other" :‬‬
‫‪".plans‬‬

‫במצפה‪-‬רמון לומדים מרחוק כל השנה‬
‫ד"ר שירי‪-‬רבקה מסה‪ ,‬תיכון השלום‪ ,‬מצפה רמון‬
‫מצפה‪-‬רמון הוא יישוב קהילתי סביבתי בעל מרקם אנושי מגוון‪ ,‬אך קטן ומנותק‬
‫משאר חלקי הארץ ואינו מאפשר הזדמנויות למידה כפי שמתאפשר בערים‬
‫המרכזיות ובקרבה למרכזים אקדמיים‪ .‬שיתופי הפעולה עם אנשי היישוב‪ ,‬איגום‬
‫משאבים עם מסגרות חינוך נוספות ביישוב‪ ,‬ניצול משאבים מקוונים ייחודיים‪,‬‬
‫יצירתיות מחקרית ומדע אזרחי‪ ,‬ננקטו על מנת לייצר הזדמנויות ייחודיות‬
‫ואיכותיות ללמידה ובתקווה‪ ,‬כי יהוו השראה לכל מי שרוצה ללמד וללמוד במקום‬
‫שאין בו כלום‪ .‬המפגש ילווה בדוגמאות על דרכי ההוראה‪ ,‬הפרויקטים והמשאבים‬
‫אותם אני מנצלת על מנת ללמד את תלמידי ביולוגיה במצפה‪-‬רמון‪ ,‬שלומדים‬

‫"מרחוק" כל השנה‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫"שיעורי מולקולתא ‪ -‬שיעורים שמלמדות אותנו המולקולות‪ ,‬ושיעורי‬
‫חינוך אחרים"‬

‫נורית שושני הכל‪ ,‬תיכון הרטמן בנים‪ ,‬ירושלים‬
‫הוראת הביולוגיה חשובה‪ ,‬אבל העברת השקפת עולם‪ ,‬בצידה‪ ,‬חשובה לא פחות‬

‫ממנה‪.‬‬
‫לאורך השנים האחרונות‪ ,‬מצאתי את עצמי‪ ,‬דנה עם תלמידיי בשיעורי ביולוגיה‪,‬‬

‫בצורת החשיבה שלנו כבני אדם‪ ,‬כיהודים‪ ,‬כבני משפחה‪ ,‬וכחברים‪.‬‬
‫הדרך להגיע לנושאים אלו מגוונת‪ :‬הם עולים‪ ,‬כאשר אנו יוצרים מקבילות בין‬
‫עולם המולקולות לעולם החי‪ ,‬כאשר אנחנו עוקבים אחרי ההתפתחות המדעית‪,‬‬

‫וכאשר אנחנו דנים בהם בכיתה‪ ,‬כחלק מניתוח עקרונות החשיבה מדעית‪.‬‬
‫במפגש אשתדל להדגים‪ ,‬כיצד יכולים שיעורי ביולוגיה להיות גם שיעורי חינוך‪.‬‬
‫כיצד המולקולות הן משלי איזיפוס לחיים‪ ,‬כיצד התפתחות עולם המדע מלמדת‬
‫אותנו על חיים חברתיים‪ ,‬וכיצד הוראת עקרונות מטה‪-‬קוגניטיביים יכולים להוות‬
‫מקפצה לבעיות המתעוררות בסביבתנו‪ ,‬ולקוות שכל אלו יסייעו להפוך אותנו‬

‫לאנשים מורכבים וטובים יותר‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫מושב רביעי ‪ -‬משחוק‬

‫סטודיו נגיפים‪ :‬יצירת סרטוני אנימציה בכיתת הביולוגיה‬
‫גור אריה לבני אלכסיד‪ ,‬תיכון רביבים‪ ,‬ראשון לציון‬

‫כדי ללמוד ביולוגיה חייבים תלמידים להכיר ולהבין מנגנונים ביולוגיים רבים‪ ,‬כגון‬
‫נשימה תאית ותרגום חלבונים‪ .‬במהלך ההוראה של מנגנונים אלו‪ ,‬התלמידים‬
‫נחשפים לעומס של מידע אודות רכיבי המנגנון ואודות האינטראקציות ביניהם‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬הם צריכים גם לעבד את המידע תוך כדי שימת לב לשינויים ברכיבי‬
‫המנגנון הן בזמן והן במרחב‪ .‬העומס הרב מוביל תלמידים שונים לשינון של פרטי‬
‫המנגנון ללא הבנה שלו וללא יכולת לקשור בין המנגנון לבין התופעה אותה הוא‬

‫מסביר‪.‬‬

‫בסדנא זו נחשוף דרך שונה ויצירתית בה תלמידים התבקשו ללמוד את מנגנון‬
‫הפלישה של נגיף אל תוך תאים‪ .‬תלמידים בכיתות יא' התבקשו ליצור סרטוני‬
‫אנימציה מסוג סטופ‪-‬מושן באמצעים פשוטים ויום יומיים‪ ,‬הכוללים טלפון סלולרי‬
‫וחפצים הנמצאים בביתם‪ .‬במהלך הסדנא נצפה בתוצרים של התלמידים‪ ,‬ננסה‬
‫להבחין במאפייני התוצרים ונדון באופן בו תוצרים אלו מעידים על רמות ההבנה‬

‫השונות של התלמידים‪.‬‬

‫חדר בריחה וירטואלי – "תעלומת הוירוס"‬
‫ד"ר מוריה אריאלי‪ ,‬המחלקה להוראת המדעים‪ ,‬מכון ויצמן למדע‬

‫חדר בריחה למטרות הוראה הוא כלי פדגוגי חדשני‪ ,‬שמטרתו להשיג תהליך‬
‫למידה המאופיין בלמידה אקטיבית בצד שימוש במיומנויות המאה ה־‪ 21‬ובשינוי‬
‫הסביבה הפיזית של הכיתה‪ .‬למידה בדרך המשחק אינה רעיון חדש‪ .‬אחד‬
‫המשחקים הפופולאריים כיום הם חדרי הבריחה‪ .‬במתכונתו הקלאסית‪ ,‬נדרשים‬
‫המשתתפים לצאת מחדר נעול באמצעות פתרון של חידות ורמזים הפזורים‬

‫בחלל החדר‪.‬‬

‫חדר הבריחה הדיגיטלי פותח באתר ‪ ,Wix‬שהינו אתר חינמי לבניית אתרים‪,‬‬
‫המתאים במיוחד למי שאינם בוני‪-‬אתרים מקצועיים‪ .‬חדר הבריחה מיועד‬
‫לתלמידים בכיתות יא'‪-‬יב' אשר למדו את הנושאים מגן לחלבון‪ ,‬תורשה‪,‬‬
‫ומיקרוביולוגיה (בעיקר וירוסים)‪ .‬בפעילות מסופר סיפורו של מדען‪ ,‬אשר שולח‬
‫את התלמידים למצוא ולהביא אליו את התרופה לוירוס מסתורי וקטלני‪ ,‬המאיים‬
‫על אוכלוסיית העולם‪ .‬במהלך הפעילות התלמידים נדרשים לפתור חידות‬
‫מסוגים שונים‪ ,‬אשר חלקן הגדול דורשות מהם ליישם ידע ביולוגי כגון תעתוק‪,‬‬
‫תרגום‪ ,‬תורשה מנדלית‪ ,‬זיהוי מוטציות‪ ,‬שלבי הדבקה של נגיפים ועוד‪ .‬המשחק‬

‫זמין וחינמי לכל מי שירצה להתנסות בו‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫בסדנה אציג את חדר הבריחה‪ ,‬ואת העקרונות הבסיסיים לפיתוח ובנייה של חדר‬
‫בריחה דיגיטלי מסוג זה‪ ,‬ללא צורך בשום ידע בתכנות ו‪/‬או בבניית אתרים‪.‬‬

‫לכובע של מדעי החיים יש (יותר מ) שלוש פינות‬
‫ד"ר ציפי פרנקו‪ ,‬תיכון תלמה ילין‪ ,‬גבעתיים‬

‫האם לעיתים אתם מהרהרים‪ ,‬כמורים לביולוגיה בעלי תשוקה‪ ,‬איך אפשר לעשות‬
‫שיעור מדעים קצת יותר מעניין לתלמידים‪ ,‬יותר יצירתי‪ ,‬יותר מהנה‪ ,‬בדרך‬

‫שתפתח על הדרך את החשיבה על כל ממדיה?‬
‫שיטת "ששה כובעי החשיבה" של אדוארד דה בונו מאפשרת לנתח מחקרים‪/‬‬
‫סרטונים‪/‬קטעי מידע בהוראת הביולוגיה בפרט ובמדעים בכלל בצורה יצירתית‬

‫המטפחת כישורי חשיבה ומרחיבה את נקודות המבט‪.‬‬
‫השיטה מתאימה גם להנחיית מתמחים בהוראה ולניהול צוותים בביה"ס (צוותי‬

‫הנהלה‪ ,‬צוותי מקצוע‪ ,‬מחנכים‪ ,‬רכזי שכבה ועוד)‪.‬‬
‫אז מה דעתכם‪ ,‬הילכו יחדיו ‪ -‬מדעים‪/‬חינוך ויצירתיות? לדעת דה בונו ‪ -‬הכל עניין‬

‫של כובעים‪.‬‬

‫הנדסת חיידקים בשירות המדינה! ‪ -‬חדר בריחה דיגיטלי המלמד‬
‫עקרונות בסיס בהנדסה גנטית‪.‬‬

‫יהונתן בן‪-‬דוד‪ ,‬היחידה הקדם אקדמית‪ ,‬הטכניון‬

‫משחקים דיגיטליים מהווים חלק משמעותי מעולמם של ילדים ובני נוער‬
‫(ומבוגרים!)‪ ,‬והשימוש בהם בהוראה הולך וצובר עניין ותאוצה‪ .‬מחקרים רבים‬
‫הראו את ההשפעה החיובית של משחקים על מוטיבציה ועניין בלמידה‪ ,‬כמו‬
‫גם על הפנמה עמוקה יותר של החומר‪ .‬כחלק מאהבה רבת שנים למשחקים‬
‫ולביולוגיה‪ ,‬יצרתי לאחרונה חדר בריחה דיגיטלי סביב הנושא של הנדסה גנטית‪.‬‬
‫במשחק יוצאים למשימה סודית בשירות המדינה‪ ,‬ועל הדרך נחשפים לעקרונות‬
‫בסיס בהנדסה גנטית‪ ,‬השלכות אתיות של הנושא‪ ,‬דוגמאות לעבודה בסביבת‬
‫מעבדה ועוד‪ ...‬כל זאת תוך פתרון חידות מאתגרות וחשיפת העלילה המותחת‬
‫והכיפית של סיפור המשחק‪ .‬המשחק חינמי וזמין לכל דורש‪ ,‬ומאות תלמידים‬

‫כבר שיחקו בו ונתנו משובים חיוביים‪.‬‬
‫בסדנה נדבר (קצת) על משחקים ולמידה באופן כללי‪ ,‬אציג את המשחק וכיצד‬

‫אפשר להשתמש בו‪ ,‬וככל שיאפשר הזמן‪ ,‬גם קצת על תהליך היצירה שלו‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫מושב חמישי ‪ -‬מיומנויות חקר ומעבדה‬

‫שילוב מערכת ‪ My First Bio Lab‬בניסויי חקר ובהוראת הנושא "חיידקים‬
‫ונגיפים בדגש האדם"‬

‫ד"ר עומר חורש‪ ,‬תיכון הראשונים הרצליה‬

‫מיקרוביולוגיה מהווה עמוד תווך בתכנית הלימודים בביולוגיה‪ ,‬הן בעבודות חקר‬
‫והן כנושא העמקה במסגרת התכנית העיונית‪ .‬במסגרת זו עורכים התלמידים‬
‫ניסויים הכרוכים בגידול חיידקים‪ ,‬לרוב על פני מצע גידול מוצק‪ ,‬וכן מורים עורכים‬
‫ניסויי הדגמה הנוגעים לשיעור ההתרבות של חיידקים‪ .‬ביצוע עבודות החקר‬
‫במיקרוביולוגיה לוקה לעתים בחסרונות כגון היעדר ציוד בטיחותי מתאים ‪ ,‬היעדר‬
‫תנאים סטריליים וקושי במעקב אחר התרבות חיידקים בתרבית נוזלית‪ .‬בכנס‬
‫אציג מערכת חדשה לניסויים במיקרוביולוגיה ולמעקב אחר שלבים בעקום גידול‬
‫של חיידקים – ‪ My First Bio Lab‬שפותחה על ידי חברת ‪ MFB‬מהמרכז הבין תחומי‬
‫בהרצליה‪ .‬שימוש במערכת מאפשר להתגבר על חסרונות השיטות הנהוגות כיום‪,‬‬
‫ופותח פתח לרעיונות חדשים לעבודות חקר‪ .‬המערכת‪ ,‬הניסויים ותוצאותיהם‬
‫יוצגו על ידי ביחד עם התלמידים עצמם‪ .‬כמו כן‪ -‬יוצגו רעיונות חדשים לעבודות‬

‫ביוחקר‪ ,‬העושות שימוש במערכת‪.‬‬

‫הצעה להשתלמות‪ :‬פיתוח מקצועי של מורי ביולוגיה בנושא הכוונה‬
‫עצמית ללמידה בביוחקר‪.‬‬

‫ד"ר פרחי וקסמן‪ ,‬שמעון בן‪-‬צבי‪ ,‬גבעתיים‪ ,‬אפרת לינק‪ ,‬תיכון עירוני א'‪ ,‬מודיעין‪,‬‬
‫לירון שוורץ‪ ,‬ד"ר שושי הרמן‪ ,‬פרופ' מיכל ציון‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‬

‫במטרה לייעל את עבודת המורה ולעודד את המוטיבציה של התלמיד בתהליך‬
‫החקר‪ ,‬אנו מציעים ההשתלמות ייחודית וחדשה בה נתמקד במספר מיומנויות‬
‫של המאה ה‪ .21-‬נכיר כלים ליישום בכיתה של תחום ההכוונה העצמית ללמידה‪:‬‬
‫מיומנויות הנחיה בהקשר למוטיבציה של התלמיד‪ ,‬ומיומנויות בהקשר למודעות‬
‫מטה‪-‬קוגניטיבית של התלמיד‪ .‬מיומנויות אלו נמצאו חשובות במיוחד בהקשר של‬
‫עידוד התלמידים בתהליך הלמידה‪ ,‬ובהבנה מעמיקה של תהליך החקר הארוך‪.‬‬
‫ההשתלמות תכלול מפגשי פנים אל פנים וכן מפגשים מקוונים‪ .‬המורים ישמעו‬
‫הרצאות אקדמיות‪ ,‬ויתנסו בסדנאות סימולציה מול שחקנים מקצועיים במרכז‬
‫לסימולציות בחינוך באוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ .‬בנוסף‪ ,‬המורים יקבלו תמיכה‬
‫סדנאית שתסייע להם להטמיע מיומנויות אלו בהוראה השוטפת שלהם בביוחקר‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫מי הזיז את האפנדורף שלי? מעבדות וירטואליות וארגון עבודת החקר‬
‫נעמי ריבשטיין‪ ,‬תיכון האקדמיה למוסיקה ולמחול‪ ,‬ירושלים‪ ,‬כרמל בר‪ ,‬המחלקה‬

‫להוראת המדעים‪ ,‬מכון ויצמן למדע‬
‫מעבדות וירטואליות מהוות פלטפורמה מצוינת לתרגול מיומנויות חקר‪ ,‬יכולות‬
‫הסקת מסקנות וחשיבה מדעית‪ .‬בהרצאה זה נציג כיצד מעבדות ממוחשבות‬
‫מאפשרות עשרות חזרות על אותו הניסוי‪ ,‬ונתנסה בניתוח תוצאות הניסויים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬נציג תשתית למעקב התקדמות אחר עבודת החקר‪ ,‬בו התלמיד והמורה‬

‫יכולים לעקוב אחר סטטוס הפרויקט‪ ,‬לעדכן אותו‪ ,‬ולרכז את הקבצים הנלווים‪.‬‬

‫הצעה ליריד תופעות כפתיח לביוחקר‬
‫יוליה אובטרכט‪ ,‬עירוני א' לאמנויות‪ ,‬תל אביב‬
‫בתחילת הביוחקר אנו נתקלים לעיתים קרובות בקושי של התלמידים לבחור‬
‫נושא‪ .‬מכיוון שמגוון הנושאים שעליהם ניתן לעשות חקר בבית הספר מוגבל הן‬
‫מבחינת ציוד והן מבחינת חוזרי בטיחות‪ ,‬תלמידים לעיתים מתקשים למצוא את‬
‫מקומם בתהליך ובוחרים נושאים שנחקרו בעבר בבית הספר‪.‬‬
‫אנו פיתחנו השנה פעילות שבמהלכה התלמידים נחשפים לתופעות ביולוגיות‬
‫שונות במסגרת "יריד חקר"‪ .‬ליריד היו שתי מטרות‪ :‬להדגים מהי תופעה ולעשות‬
‫חזרה מעמיקה על מושגי חקר שחיוניים לתכנון הניסויים ולכתיבת הביוחקר‪.‬‬
‫התלמידים נחשפו ל‪ 12‬תחנות בהן תופעות ביולוגיות שונות מנושאי הליבה‬
‫השונים‪ ,‬בעקבות החשיפה לתופעות‪ ,‬התלמידים תיכננו ניסויים שמטרתם לבדוק‬
‫את ההשערות השונות שעלו בעקבות ההתבוננות בתופעות‪.‬‬

‫‪17‬‬

‫התמונות שעלו לגמר תחרות הצילומים‬

‫תמונה מס‪" - 1 .‬דו קיום"‪.‬‬
‫טבע עירוני‪ ,‬הוא שטח עירוני המכיל‬
‫מערכת אקולוגית טבעית פחות או‬
‫יותר‪ .‬אזור הטבע העירוני‪ ,‬משמר‬
‫את מגוון צמחים ובעלי החיים‬
‫האופייניים לאזור בו הוא נמצא ומזמן‬
‫אפשרות לשימור מגוון מינים‪ .‬לאזור‬
‫של טבע עירוני יש חשיבות בוויסות‬
‫הטמפרטורות בעיר‪ ,‬היות וטבע עירוני‬
‫עשיר יכול לתרום להפחתת זיהום אוויר ולספיגת פחמן דו חמצני‪.‬‬

‫תמונה מס‪" - 2 .‬הנאה התל בעינייך"?‬
‫ברירת הזוויג‪ :‬זכר בונה תל שעליו‬
‫הוא עומד‪ ,‬מתקתק בעזרת צבתות‬

‫ומכריז על זמינותו לנקבות‪.‬‬

‫תמונה מס‪" - 3 .‬כאן זה בית (של‬
‫הדאה)"‪.‬‬

‫קינון‪-‬דאה שחורת כתף‪ .‬דאה שחורת‪-‬‬
‫כתף היא מין עוף דורס יום מסוג‬
‫דאה‪ ,‬המשתייך למשפחת הנציים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות נצפתה הדאה‬
‫שחורת הכתף בארץ ישראל מספר‬
‫פעמים‪ ,‬ומאז יש תצפיות של קינונה‬
‫‪ .‬הדאה שחורת‪-‬כתף מתרבה בזמנים שונים של השנה בכל אזורי תפוצתה‪ .‬הקן‬
‫הוא פלטפורמה רפויה של זרדים בה תטיל הנקבה ‪ 4–3‬ביצים‪ .‬הנקבה תשקיע‬
‫יותר מאמץ בבניית הקן מאשר הזכר‪ .‬הביצים בצבע קרם חלש ומנוקדות באדום‬

‫כהה‪ .‬שני ההורים ידגרו על הביצים‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫תמונה מס‪" - 4 .‬מלכה בונה"‪.‬‬
‫צרעה מהמין פלכית שכיחה בונה קן‬
‫המורכב מחלה אחת ועשוי מחומר‬
‫צמחי לעוס ומעורבב ברוק‪ .‬הקן‬
‫דבוק לענף של הצמח גדילן מצוי‬
‫באמצעות גבעולון ‪ .‬בכל תא מתאי‬
‫הכוורת מוטלת ביצה אחת‪ .‬המערכת‬
‫מתארת סוג של קומנסליזם‪ :‬הצרעה‬
‫מפיקה תועלת מהקשר אך הגדילן המצוי אדיש אינו מפיק תועלת אך גם אינו‬

‫ניזוק‪.‬‬

‫תמונה מס‪" - 5 .‬מרעילה אות ָך ל‪...‬‬
‫הגנת ָך!"‬

‫חיפושית הפרג נמשכת לפרחי צלחת‬
‫אדומים‪ .‬בפרחים של מינים אלו הן‬
‫אוכלות אבקה ומזדווגות (האבקה‬
‫העשירה מאוד בחלבונים‪ ,‬מכינה את‬
‫החיפושיות לקראת תקופת הרביה)‪.‬‬
‫חיפושית הפרג חורצת את עלי‬
‫הכותרת של הפרח‪ .‬משערים כי‪ ,‬חיפושית הפרג אוספת לתוך גופה את הרעלים‬

‫המצויים באברי הפרח וכך מוגנת מטריפה במיוחד של ציפורים‪.‬‬

‫תמונה מס‪" - 6 .‬צייד הדבורים"‪.‬‬
‫השרקרק ציפור צבעונית‪ ,‬קולנית‬
‫ומקסימה‪ .‬השרקרק צד דבורה‬
‫בטכניקה ייחודית ‪ .‬התמונה ממחישה‬
‫יחסי גומלין בין טורף לנטרף והתאמת‬
‫מבנה המקור ללכידת חרקים‬

‫מעופפים‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫תמונה מס‪" - 7 .‬הסוואה בגינה"‪.‬‬
‫הסוואה של הטורף ‪ -‬עכביש יפרוחית‪.‬‬
‫היפרוחית אינה אורגת רשת קורים‬
‫לציד‪ .‬היא מסוגלת לשנות לאט את‬
‫צבעה בין הגוונים צהוב‪ ,‬לבן וורוד‪,‬‬
‫בהתאימה את הצבע לצבע הפרח‬

‫עליו היא אורבת לטרפה‪.‬‬

‫תמונה מס‪" - 8 .‬ארוחת בוקר‬
‫ישראלית"‪.‬‬

‫עיט ניצי‪ ,‬שנולד בגמלא השנה (על פי‬
‫הטיבוע)‪ ,‬הוא עוף דורס נדיר בארצנו‪.‬‬
‫העיט טורף יונה לארוחת בוקר בעמק‬
‫צרעה‪ .‬הטרף הוא יונה פצועה או חולה‬
‫ובכך משמש העיט כסניטר השומר על‬

‫אוכלוסייה בריאה של היונים‪.‬‬

‫תמונה מס‪" - 9 .‬מושית החיפושית"‪.‬‬
‫בתמונה רואים את מושית השבע‬
‫(התמונה צולמה בתקופה בה‬
‫כולנו מגידים לבנינו על משה רבינו‬
‫ועלילותיו) נחה על פרח או טורפת‬

‫כנימות לארוחת הבוקר‪.‬‬

‫תמונה מס‪" - 10 .‬הלך עליו"‪.‬‬
‫בתמונה‪ :‬נקבה של כסופי דק פסים‬
‫(‪ - )Argiope trifasciata‬בזמן טווית‬

‫קורים עבור "אריזת" הטרף ‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫תמונה מס‪" - 11 .‬בית חם"‪.‬‬
‫זחל עש ממשפחת התנשמיתיים‪.‬‬
‫הזחל ניזון מחרצית עטורה‪ .‬בהמשך‬
‫הזחל יבנה לעצמו גולם שיהיה מוכן‬
‫להגיח החוצה כפרפר‪ .‬תהליך הגלגול‬
‫של עשים ממשפחת התנשמיתיים‬
‫הוא גלגול מלא‪ .‬המין המוצג בתמונה‬

‫הוא ‪ -‬תנשמית צפורני החתול‪.‬‬

‫תמונה מס‪" - 12 .‬יניקה טבעית"‪.‬‬
‫מערכת אקולוגית וביולוגית בחסות‬
‫ההזנה האורגנית‪ .‬במטע תמרים‬
‫אורגני ‪ ,‬בקיבוץ שדה אליהו ‪,‬נמצאים‬
‫חמורים לצורך דישון אורגני של‬
‫הקרקע‪ .‬זכינו לראות את יופי‬
‫הבריאה‪ ,‬עייר זעיר ניזון מחלב אמו‬

‫האתון‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫המציגים בכנס ופרטי התקשרות‬

‫דואר אלקטרוני‬ ‫ה‬/‫שם המציג‬
[email protected] ‫יוליה אובטרכט‬
[email protected] ‫ד"ר מוריה אריאלי‬
[email protected]
[email protected] ‫דוד‬-‫יהונתן בן‬
[email protected] ‫כרמל בר‬
[email protected]
[email protected] ‫ד"ר צחי בר‬
[email protected] ‫ד"ר פרחי וקסמן‬
[email protected] ‫ד"ר עומר חורש‬
[email protected] ‫גור אריה לבני אלכסיד‬
[email protected]
[email protected] ‫אפרת לינק‬
[email protected] ‫ד"ר אסתי לסלו‬
[email protected] ‫ד"ר אורית לשם זוכוביצקי‬
[email protected] ‫פודולסקי‬-‫סטלה מגיד‬
[email protected] ‫רבקה מסה‬-‫ד"ר שירי‬
[email protected]
[email protected] ‫רבקה משגב‬
[email protected] ‫תמי סימונובסקי‬
[email protected] ‫איסלאם עקאד‬
[email protected]
[email protected] ‫מורן פרבר‬
‫ד"ר ציפי פרנקו‬

‫חגית קליין‬
‫נעמי ריבשטיין‬
‫הכל‬-‫נורית שושני‬

‫גילת שלמה‬

22



‫השפעת ההתחממות העולמית על השינויים בטמפרטורה‬
‫מעל פני הקרקע השנתית בין ‪ 1880‬ל‪2020-‬‬

‫‪1.2‬‬
‫‪1‬‬

‫‪0.8‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.2‬‬

‫‪0‬‬
‫‪-0.2‬‬
‫‪-0.4‬‬
‫‪-0.6‬‬

‫שנה‬

‫איור ‪ :1‬שינויי הטמפרטורה במהלך ‪ 140‬השנים האחרונות (מבוסס על נתונים מתוך ‪)IPCC, 2014‬‬
‫שינויי טמפרטורה ביחס לממוצע הטמפרטורה‬
‫מעל פני הקרקע השנתית )מ“צ(‬

‫‪1880‬‬
‫‪1890‬‬
‫‪1900‬‬
‫‪1910‬‬
‫‪1920‬‬
‫‪1930‬‬
‫‪1940‬‬
‫‪1950‬‬
‫‪1960‬‬
‫‪1970‬‬
‫‪1980‬‬
‫‪1987‬‬
‫‪1990‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2019‬‬

‫הצטברות מנות קור‬

‫‪1965‬‬
‫‪1967‬‬
‫‪1969‬‬
‫‪1971‬‬
‫‪1973‬‬
‫‪1975‬‬
‫‪1977‬‬
‫‪1979‬‬
‫‪1981‬‬
‫‪1983‬‬
‫‪1985‬‬
‫‪1987‬‬
‫‪1989‬‬
‫‪1991‬‬
‫‪1993‬‬
‫‪1995‬‬
‫‪1997‬‬
‫‪1999‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2015‬‬
‫‪2017‬‬

‫שנה‬

‫איור ‪ :2‬הירידה בהצטברות מנות קור לאורך ‪ 52‬השנים האחרונות (‪.)Fernandez et al., 2020‬‬

‫מנת קור שווה למעלה אחת מתחת לאפס הביולוגי הנ״ל למשך שעה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אם עץ שהאפס הביולוגי‬
‫שלו הוא ‪ 4‬מ"צ‪ ,‬ובלילה ירדה הטמפרטורה ל‪ 2-‬מ"צ (דהיינו ‪ 2‬מעלות מתחת לאפס הביולוגי)‪ ,‬למשך‬

‫‪ 10‬שעות‪ ,‬פירוש הדבר שהעץ קיבל ‪ 20‬מנות קור (‪ 2‬כפול ‪)10‬‬

‫ְק ֵטנה בטמפרטורות אוויר גבוהות‪ .‬פירות תפוח עץ החשופים‬ ‫ששוררות בהם טמפרטורות נמוכות יותר‪.‬‬
‫לשמש הם בעלי תכולה גבוהה יותר של סוכר‪ ,‬בהשוואה לפירות‬ ‫לכל פרי או ירק קיימות דרישות לטמפרטורות מיוחדות כתנאי‬
‫הגדלים בין ענפי העץ‪ .‬ענבים הגדלים בטמפרטורות גבוהות‬ ‫לקבלת יבול איכותי‪ .‬למשל‪ ,‬צבע פרי של תפוח עץ קשור ליצירת‬
‫מכילים סוכר גבוה אך חומצה טרטרית נמוכה‪ ,‬דבר המשנה‬ ‫אנטוציאנינים (הפיגמנט שמקנה לחלקים שונים בצמח או בפרי‬
‫את המאזן בין סוכר וחומצה‪ ,‬ובכך פוגע בטעם האופייני והטוב‬ ‫את צבעם האדום‪-‬סגול‪ .‬האנטוציאנינים הם נוגדי חמצון חזקים‬
‫של הענב‪ .‬בניסוי שנערך נמצא כי עלייה של ‪ 10‬מעלות הקטינה‬ ‫התורמים להאטת תהליכי הזדקנות באדם)‪ .‬יצירת אנטוציאנינים‬

‫‪25‬‬ ‫>קריאתביניים גליון ‪ 35-34‬יולי ‪▪ ▪2020‬‬

‫חדשות שיפגעו בגידולים חד‪-‬שנתיים או רב‪-‬שנתיים בחקלאות‪,‬‬ ‫ב‪ 50%-‬את תכולת החומצה הטרטרית בענבים‪ .‬דווח גם כי‬
‫דבר שיהווה סכנה עולמית לביטחון במזון‪ .‬שינויים אקלימיים‬ ‫טמפרטורות גבוהות במהלך הגדילה וההתפתחות של הפרי‬
‫אלה עלולים להגביר את מחוללי המחלות בצמחים באזורי‬ ‫הקטינו את תכולת הוויטמינים‪ .‬טמפרטורות גבוהות בעת גדילה‬
‫הגידול הקיימים והידועים בקשר פונדקאי‪-‬פתוגן (הצמח מחולל‬ ‫והתפתחות של אבוקדו גרמו לעלייה בתחולת החומר היבש‬
‫המחלה)‪ ,‬או להרחיב את תפוצתם של מחוללי המחלות לאזורי‬ ‫ולירידה בתכולת השמן‪ ,‬דבר שהאריך את משך הבשלת הפרי‪,‬‬
‫גידול חדשים‪ ,‬אזורים שכרגע אינם נגועים במחוללי המחלות‬ ‫ולכן פגם באיכותו וביכולת החקלאים לשווק פרי אבוקדו איכותי‬
‫השונות עקב הטמפרטורות הנמוכות‪ ,‬יחסית‪ ,‬ולכמות המשקעים‪.‬‬
‫טמפרטורות גבוהות יכולות לזרז את מחזור החיים של החרק‪-‬‬ ‫(‪.)Bisbis et al., 2018‬‬
‫המזיק‪ ,‬להאיץ את גדילתו ויצירת דורות רבים יותר במהלך השנה‬
‫(‪ .)Kiritani, 2006‬החשה וקיצור של מחזור החיים של החרק‪-‬‬ ‫גם חלק מהירקות חייבים להיחשף למנות קור על מנת שיתקבלו‬
‫המזיק עלולים ליצור חרקים‪-‬מזיקים העמידים לטמפרטורות‬ ‫היבולים האיכותיות והטובים ביותר‪ .‬נמצא כי טמפרטורות גבוהות‬
‫הגבוהות‪ ,‬דבר שיגביר את הנזקים שאלה יחוללו בחקלאות‬ ‫מדי במהלך שלב התרדמה‪ ,‬לפני התפתחות הפרי (עגבנייה) או‬
‫(‪ .)Lehmann et al., 2020‬ההתחממות העולמית יכולה גם‬ ‫ראש הירק (למשל‪ ,‬חסה‪ ,‬כרובית) מובילות לעיכוב התפתחות‬
‫לשנות אוכלוסיות של חרקים בצורה לא ישירה‪ ,‬על ידי השינויים‬ ‫הירק ולירידה ביבול‪ .‬משך התרדמה באספרגוס התארך ב‪15-‬‬
‫שיתרחשו בכמויות ואיכויות הצמחייה והצמחים‪ ,‬או באופן ישיר‬ ‫ימים כאשר הטמפרטורה עלתה ב‪ 3-‬מ"צ‪ ,‬מ‪ 2-‬מ"צ ל‪ 5-‬מ"צ‪,‬‬
‫על ידי שינויים בתפוצת המזיקים‪ ,‬הקטנה בקצב תמותתם‬ ‫דבר שגרם לירידה בהיווצרות גבעולי אספרגוס הראויים לשיווק‬
‫כתוצאה מחורפים לא קרים‪ ,‬תחילת הופעתם המוקדמת‬ ‫(‪ .)Nie, Chen & Liu, 2016‬מדדי איכות כמו סוכרים‪ ,‬חומצות‬
‫באביב והאצת הגדילה ויצירת דורות רבים יותר במהלך השנה‬ ‫ותכולת חומרים נוגדי חמצון ישתנו אף הם כתוצאה משינויי‬
‫(‪ .)Lehmann et al., 2020‬נמצא כי טמפרטורות גבוהות הקטינו‬ ‫האקלים הקיצוניים (‪ .)Bisbis et al., 2019‬כאמור‪ ,‬טמפרטורות‬
‫את יעילות חומרי ההדברה בקטל מזיקים ומחלות‪ ,‬דבר שהגביר‬ ‫גבוהות מאיצות את קצב התפתחות הירקות‪ ,‬מה שגורם להאצה‬
‫בהתפתחות באיברי הצמח‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬מהפריחה להיווצרות‬
‫את הצורך במתן ריסוסים נוספים (‪.)Lehmann et al., 2020‬‬ ‫הפרי והבשלתו‪ .‬הדבר מוביל לקטיף של מוצר עם מאפיינים‬
‫לא רצויים‪ ,‬כמו תכולת סוכר נמוכה וחומציות גבוהה‪ ,‬או ריכוזים‬
‫השפעת ההתחממות העולמית על איכות הפרי לאחר‬ ‫נמוכים ברכיבים התזונתיים של הפרי או הירק הקטופים‪ .‬עגבניות‬
‫הקטיף‬ ‫שגדלו והתפתחו בטמפרטורות גבוהות‪ ,‬בדרך כלל גודלן קטן‬
‫והן בעלות תכולת חומר יבש גבוה וריכוז סוכר נמוך‪ ,‬דבר הפוגע‬
‫איכות הפרי וכושר אחסנתו נקבעים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬משילוב‬ ‫בטעם הפרי לאחר הקטיף‪ .‬בברוקולי‪ ,‬חום יכול לגרום לעיוות‬
‫של מדדים חיצוניים ופנימיים בפרי‪ ,‬הכוללים תכונות‬ ‫בראש הירק ובקבלת ניצני פרחים גדולים‪ ,‬גם בטמפרטורה של‬
‫פיזיו‪-‬כימיקליות‪ ,‬רכיבים תזונתיים‪ ,‬טעם וארומה‪ .‬הטמפרטורה‬ ‫‪ 25‬מ"צ‪ ,‬אשר גורמת להבשלה מוקדמת של ראש הברוקולי‪ ,‬עד‬
‫היא אחד הגורמים החשובים ביותר בקביעת מדדי הקטיף אשר‬ ‫כדי פסילתו לשיווק‪ ,‬ירידה במתיקות הראש ועלייה במרירותו‬
‫יקבעו את איכות הפרי לאחר הקטיף ובאחסנה ממושכת‪ .‬קטיף‬ ‫( ‪.)Kaluzewic z, Kr zesinski & Knaflewski, 2009‬‬
‫של תוצרת חקלאית טרייה מתרחש בזמנים שונים של השנה‪,‬‬ ‫בטמפרטורות מעל ‪ 16–12‬מ"צ‪ ,‬השראת הפריחה בירקות‬
‫התלויים בזן‪ ,‬במשטר השקיה‪ ,‬בתנאי מזג האוויר (טמפרטורה‪,‬‬ ‫נפגעת כתוצאה מחוסר מנות קור‪ .‬בכרובית‪ ,‬השראת יצירת ראש‬
‫לחות וקרינת השמש)‪ ,‬בהדברת המזיקים והמחלות במהלך‬ ‫הכרוב מתרחשת רק בטמפרטורות של ‪ 10–7‬מ"צ‪ ,‬וטמפרטורות‬
‫הגידול וכן במדדי ההבשלה השונים‪ .‬על מנת למזער את‬ ‫גבוהות ישרו עיכוב ביצירת הראש האכיל‪ .‬לכן בקיץ‪ ,‬כאשר‬
‫השינויים הלא‪-‬רצויים במדדי האיכות השונים לאחר הקטיף‪,‬‬ ‫הטמפרטורות הרגילות גבוהות מהרגיל‪ ,‬נוצר מחסור בכרובית‬
‫חקלאים‪ ,‬משווקים ויצואנים מאמצים טכנולוגיות להארכת חיי‬ ‫איכותית (‪ .)Bisbis, Gruda & Blanke, 2019‬שינוי האקלים‪,‬‬
‫המדף של המוצרים‪ .‬טכנולוגיות אלו כוללות שיטות קטיף שונות‬ ‫בעיקר העלייה בטמפרטורה‪ ,‬עלול לזרז התפתחות של מחלות;‬
‫(בעיקר ידניות)‪ ,‬ניקוי‪ ,‬שטיפה‪ ,‬חיטוי‪ ,‬אריזה‪ ,‬קירור‪ ,‬אחסנה‬ ‫לגרום להופעתן מוקדם יותר בעונה; או להוביל לפיתוח מחלות‬

‫>קריאתביניים גליון ‪ 35-34‬יולי ‪▪ ▪2020‬‬ ‫‪26‬‬

‫מספר מדדים פיזיקליים וכימיים קשורים לקביעת מוצקות‬ ‫באווירות שונות‪ .‬עלייה‪ ,‬כאמור‪ ,‬בטמפרטורה משפיעה בעיקר על‬
‫התפוח‪ .‬כמות המים ותכולת החומר היבש מיוחסים למוצקות‬ ‫תהליכי ההבשלה וההזדקנות המתרחשים בצמח ובפרי או הירק‬
‫הפרי בהתאם לזן‪ .‬אפילו חומציות הציפה (‪ )pH‬יכולה להשפיע‬ ‫הקטוף‪ .‬רוב התהליכים הפיזיולוגיים הקשורים להבשלה תקינה‬
‫על מוצקות הפרי‪ .‬בנוסף‪ ,‬התרככות הפרי מוסברת בעיקר‬ ‫של הפרי או הירק מתרחשים בטמפרטורות הנעות בין ‪ 0‬ל‪40-‬‬
‫בשינויים בתכולת הפקטין בפרי ובהתפרקותו‪ .‬ההתרככות‬ ‫מ"צ‪ .‬אולם הטמפרטורות המתאימות ביותר לתהליכי הבשלה‬
‫נגרמת בעקבות דחייה בהבשלת הפרי כתוצאה מהטמפרטורות‬ ‫מיטביים חייבות לנוע בתחום שבין ‪ 10‬ל‪ 30-‬מ"צ‪ .‬ככל שהפרי‬
‫הגבוהות במהלך הגדילה (‪ .)Chitu & Paltineanu, 2020‬דוגמה‬ ‫על העץ נחשף לטמפרטורות גבוהות יותר‪ ,‬כך תוקדם הבשלתו‪,‬‬
‫נוספת היא מנדרינה מזן סטצומה‪ .‬נמצא כי עלייה של בין ‪ 2‬ל‪4-‬‬ ‫ואיכותי תיפגע‪ ,‬לא יהיו לו חיי מדף ארוכים‪ ,‬הטעם והארומה‬
‫מ"צ מעל לטמפרטורה הממוצעת‪ ,‬בעיקר במהלך הבשלת הפרי‬ ‫ייפגעו גם הם (רמות סוכר וחומצה והיחס ביניהם) וכן רכיבים‬
‫על העץ‪ ,‬גורמת לנזק המתבטא בהיפרדות הקליפה מהציפה‬ ‫תזונתיים מועילים (נוגדי חמצון‪ ,‬פוליפנולים‪ ,‬פלאבנואידים)‪.‬‬
‫(‪( )peel puffing‬תמונה ‪ ,)1‬לפגיעה בהיווצרות הצבע הכתום‬ ‫על מנת לשמור על איכות התוצרת הטרייה לאחר הקטיף יש‬
‫של הקליפה‪ ,‬לירידה ברמות הסוכר והחומצה במיץ הפרי‪,‬‬ ‫צורך לקרר אותה כמה שיותר מהר‪ ,‬כדי לסלק את חום השדה‬
‫דבר הפוגם באיכות הנאכלת של הפרי ובכושר אחסנת הפרי‪,‬‬ ‫ובכך לעכב את הנשימה‪ ,‬את איבוד המים ואת התפתחותם של‬
‫עקב העלייה ברגישות הפרי למחוללי מחלות לאחר הקטיף‬ ‫מחוללי מחלות‪ .‬לכן צפוי שעם ההתחממות העולמית‪ ,‬הפרי‬
‫נקטף שעה שטמפרטורת הקליפה שלו גבוהה יותר‪ ,‬דבר המצריך‬
‫(‪.)Sato & Ikoma, 2020‬‬ ‫שימוש באנרגיית קירור רבה וחזקה יותר על מנת להוריד את‬
‫טמפרטורת הפרי לטמפרטורת האחסנה המיטבית‪ .‬צריכה רבה‬
‫תמונה ‪ :1‬היפרדות הקליפה מהציפה במנדרינה (‪.)peel puffing‬‬
‫יותר של אנרגייה מייקרת את מחיר הפרי‪.‬‬
‫צילום‪ :‬אלי פליק‬
‫כאמור‪ ,‬איכות הפרי וחיי המדף יוארכו ככל שהוא יאוחסן מהר‬
‫נזקי הצינה הם גורמים המשפיעים על רגישות הפרי‪ ,‬ומושפעים‬ ‫יותר בקור לאחר שנקטף‪ .‬על כל ירידה של ‪ 10‬מ"צ יתארכו‬
‫מהטמפרטורה במהלך הצמיחה והתפתחות הפרי לפני הקטיף‬ ‫חיי המדף של התוצרת פי ‪ 2‬עד ‪ .3‬האחסנה בקור מקטינה‬
‫(טבלה ‪ .)2‬פירות פלפל שנקטפו בערבה בתחילת עונת היצוא‪,‬‬ ‫את קצב הנשימה והפעילות האנזימתית של הפרי הקטוף‬
‫בין החודשים דצמבר–ינואר‪ ,‬נמצאו רגישים הרבה יותר לנזקי‬ ‫הקשורים לתהליכי הבשלת הפרי‪ .‬לכן איכות התוצרת נשמרת‬
‫כתוצאה מהאטה בתהליכי ההבשלה וההזדקנות‪ ,‬הקטנה של‬
‫‪27‬‬ ‫שיעור איבוד המים‪ ,‬שמירת מוצקות או גמישות המוצר ועיכוב‬
‫התפתחות מחוללי מחלות עקב הקירור (‪Talbot & Chau,‬‬

‫‪.)2002‬‬

‫כדוגמה להשפעת שינוי האקלים על התוצרת הקטופה נתייחס‬
‫שוב לתפוחי העץ‪ .‬משך אחסון ואיכות תפוח עץ לאחר הקטיף‬
‫מושפעים באופן משמעותי ממוצקות הפרי בזמן הקטיף וכן‬
‫ממדדי איכות נוספים הקובעים את מועד הקטיף המיטבי של‬
‫הפרי‪ .‬אולם‪ ,‬שינוי האקלים וההתחממות העולמית גורמים‬
‫לשינויים בתהליכים הפיזיולוגיים בעץ ובפרי ומשפיעים על‬
‫קביעת מדדי קטיף אלה‪ ,‬באופן הפוגע במהימנותם‪ .‬לכן בשנים‬
‫האחרונות נקטפים תפוחי עץ גמישים ולא מוצקים‪ .‬ידוע כי‬

‫>קריאתביניים גליון ‪ 35-34‬יולי ‪▪ ▪2020‬‬

‫הזאת חייבים לבצע טיפולי הסגר שמטרתם לקטול את המזיק‬ ‫צינה כשהפרי אוחסן ב‪ 1.5-‬מ"צ‪ ,‬בהשוואה לפירות שנקטפו‬
‫טרם כניסתו לארץ היעד‪ .‬אחד הטיפולים המעשיים הינו טיפול‬ ‫בפברואר‪-‬מרץ‪ .‬הדבר נבע מטמפרטורות הגידול הגבוהות שבהן‬
‫בקור – אחסנת התוצרת בטמפרטורות תת‪-‬אופטימליות‪,‬‬ ‫גדל הפרי במהלך ספטמבר–נובמבר ולפני שנקטף בדצמבר–‬
‫המחסלות את המזיק‪ ,‬אולם אחסנה בטמפרטורות תת‪-‬‬ ‫ינואר‪ ,‬בהשוואה לטמפרטורות הגדילה הקרירות ששררו‬
‫אופטימליות עלולה גם לגרום להתפתחות נזקי צינה ולפסילת‬ ‫בערבה בדצמבר–ינואר כאשר הפרי נקטף בפברואר–מרץ‬
‫הפרי לשיווק (לדוגמה – תפוזים מאוחסנים ב‪ 6-‬מ"צ‪ ,‬ואחסנה‬ ‫(‪ .)Bar-Yosef et al., 2009‬בתפוח עץ‪ ,‬המחלה הפיזיולוגית‬
‫בטמפרטורה נמוכה יותר תגרום להתפתחות נזקי צינה בפרי‪.‬‬ ‫צרבון בזן גרני‪-‬סמיט (השחרת הקליפה ופסילת הפרי לשיווק)‪,‬‬
‫טיפול בהסגר דורש אחסנת התפוז ב‪ 1.2-‬מ"צ למשך ‪ 16‬ימים‬ ‫המתפתחת באחסנה ממושכת ב‪ 0-‬מ"צ‪ ,‬נמצאה קשורה‬
‫כדי להרוג את זבוב הים התיכון‪ ,‬אך קיימת טכנולוגיה למניעת‬ ‫לטמפרטורות ששררו במטע לפני הקטיף‪ .‬ככל שהפרי נחשף‬
‫נזק צינה)‪ .‬לא מן הנמנע כי ההתחממות העולמית תגביר את‬ ‫לטמפרטורות קרות במטע‪ ,‬כך היה עמיד יותר להתפתחות‬
‫רגישות הפרי לנזקי קור‪ ,‬באופן שלא יאפשר פיתוח טיפולי הסגר‬ ‫הצרבון (תמונה ‪ )2‬כאשר אוחסן ב‪ 0-‬מ"צ (‪Diamantidis,‬‬
‫בטמפרטורות תת‪-‬אופטימליות‪ ,‬והדבר יפגע במדינות המייצאות‬ ‫‪ThomaI, Genitsariotis, Nanos, Bolla & Sfakiotakis,‬‬
‫‪ .)2002‬לכן התחממות עולמית תגביר את רגישות הפרי‬
‫תוצרת טרייה‪.‬‬ ‫המאוחסן לנזקי צינה עד כדי אי היכולת לאחסן פירות או ירקות‬

‫בקירור‪ ,‬עקב רגישותם הגבוהה לנזקים אלה‪.‬‬

‫טבלה ‪ :2‬השפעת עונת הקטיף ביחס לעונת הגידול (תחילת עונת הקטיף‬
‫בחודשים דצמבר–ינואר‪ ,‬כאשר הפרי גדל בטמפרטורות גבוהות בחודשים‬
‫ספטמבר–נובמבר; סוף עונת הקטיף בחודשים פברואר–מרץ‪ ,‬כאשר הפרי גדל‬
‫בטמפרטורות נמוכות בחודשים דצמבר–ינואר) על אחוז פירות פלפל מתוק‬

‫עם נזקי צינה וחומרת הנזקים (‪)Bar-Yosef et al., 2009‬‬

‫חומרת נזקי הצינה‬ ‫נזקי צינה (‪)%‬‬ ‫טיפול ‪/‬‬
‫(‪*)3-0‬‬ ‫טמפרטורת‬

‫תחילת עונה סוף עונה תחילת עונה סוף עונה‬ ‫אחסנה‬

‫‪00 0 0‬‬ ‫‪ 7‬מ"צ‬

‫‪0.7 1.5 20 40‬‬ ‫‪ 1.5‬מ"צ‬

‫תמונה ‪ :2‬צרבון בתפוח עץ מזן גרני‪-‬סמיט‪ .‬צילום‪ :‬אלי פליק‬ ‫*‪ = 0‬אין נזקי צינה;‬
‫‪ = 1‬כ‪ 10%-‬מהפרי מכוסה בזנקי צינה;‬
‫סיכום‬ ‫‪ = 2‬כ‪ 25%-‬מהפרי מכוסה בנזקי צינה;‬
‫שינויי האקלים המתרחשים עם ההתחממות העולמית והעלייה‬
‫ברמת הפד"ח באטמוספרה מהווים סכנה ממשית לאורגניזמים‬ ‫‪ = 3‬כ‪ 50-‬מהפרי מכוסה בנזקי צינה‪.‬‬
‫החיים ולסביבה‪ .‬לכן אחד האתגרים העומדים בפני החקלאות‬
‫הינו להתמודד עם שינוים אלה ולאפשר המשך קבלת יבולים‬ ‫עם העלייה במסחר העולמי של יצוא ויבוא תוצרת חקלאית‬
‫גבוהים וזמינים; ואיכות חיצונית‪ ,‬פנימית ובריאותית של פירות‬ ‫טרייה‪ ,‬קיימת סכנת הפצה של מזיקים לארצות שבהן מזיקים‬
‫וירקות טריים לאחר הקטיף‪ .‬ההתחממות העולמית עלולה‬ ‫אלה אינם נמצאים (למשל‪ ,‬זבוב הים התיכון שנמצא בישראל‬
‫להגדיל את העוני על ידי הקטנת היבולים והעלאת מחיריהם‪,‬‬ ‫ותוקף פירות רבים‪ ,‬אך אינו נמצא ביפן‪ ,‬בסינגפור או בקוריאה‪,‬‬
‫שאליהן ישראל מייצאת פירות הדר)‪ .‬על מנת למנוע את הסכנה‬
‫>קריאתביניים גליון ‪ 35-34‬יולי ‪▪ ▪2020‬‬
‫‪28‬‬

Bisbis, M., Gruda, N. & Blanke, M. (2018). Adapting to climate ‫ דבר שייקר אף יותר‬,‫וכתוצאה מהצורך בשימוש יתר בקירור‬
change with greenhouse technology. Acta Hortic 1227: 107- ‫ כמו כן‬.)Hallegatte et al., 2016( ‫את מחירי הפירות והירקות‬
114. ‫ להאטה או לחוסר יכולת של‬,‫התחממות זו עלולה לגרום לשינויים‬
‫ארצות שונות לגדל את הגידולים הקלאסיים שהן מגדלות לאורך‬
Bisbis, M.B., Gruda, N.S. & Blanke, M.M. (2019). Securing ‫ דבר שעלול להגביר אף יותר את סכנות הרעב במדינות‬,‫שנים‬
horticulture in changing climate – a mini review. ‫ תרחיש‬.‫אלו ואת חוסר יכולתם של התושבים לקנות מוצרים אלה‬
Horticulturae 56. http://doi:10.3390/horticulturae5030056 ‫כזה יכול לקרות בין היתר כתוצאה מחוסר במים זמינים ואיכותיים‬
‫ או המלחת‬,‫(שימוש יתר בהשקיה עקב הטמפרטורות הגבוהות‬
Brown, M.J., Dicks, L.V., Paxton, R.J., Baldock, K.C., Barron, ‫ כדי להתגבר‬.‫המים) ומפגיעה באדמות הראויות לעיבוד חקלאי‬
A.B., Chauzat, M.P., et al. (2016). A horizon scans of future ‫על ההשלכות של ההתחממות העולמית יש צורך דחוף למצוא או‬
threats and opportunities for pollinators and pollination. ,‫לטפח זני ירקות ופירות המשלבים יבול טוב עם איכות תזונתית‬
Peer. J. 4, e2249. https://peerj.com/articles/2249/ ‫ התפתחות והבשלה בטמפרטורות יום‬,‫וזאת גם בתנאי גדילה‬
‫ והן מסייעות‬,‫ טכנולוגיות כאלה כבר קיימות‬.‫ולילה גבוהות‬
Chitu, E. & Paltineanu, C. (2020). Timing of phenological ‫ דוגמה לכך היא טיפולי‬.‫להקטין את רגישות הפרי לנזקי צינה‬
stages for apple and pear trees under climate change in a .‫חום לזמן קצר בשילוב עם אריזת הפרי בתוך בטנה פלסטית‬
temperate-continental climate. Intl. J. Biometeorol. https:// ‫קיימים גם טיפולי אקלום שבהם הפרי או הירק מאוחסנים‬
doi.org/10.1007/s00484-020-01903-2 ‫במחזורי טמפרטורות גבוהות ונמוכות למשכי זמן קצרים‬
‫(שעות) על מנת לאפשר לפרי לקבל "חסינות" כנגד נזקי צינה‬
Diamantidis, G., ThomaI, T., Genitsariotis, M., Nanos, Fallik, Perzelan, Alkala-Tuvia, Nemny-Lavy & ester,(
G., Bolla, N. & Sfakiotakis, E. (2002). Scald susceptibility ‫ נעשים ניסויים הבוחנים את האפשרות לגדל‬,‫ בנוסף‬.)2012
and biochemical/physiological changes in respect to low ‫עצי פרי בעלי דרישות לקור באזורי גידול חדשים וקרירים‬
preharvest temperature in ‘starking delicious’ apple fruit. ‫ או פירות וירקות היכולים לחנוט ולגדול באזורים‬,‫יותר‬
Sci. Hort. 92: 361-366. ‫חמים מאוד או באזורים שיסבלו מההתחממות העולמית‬
Lippmann, Babben, Menger, Delker & Quint, 2019;(
Fallik, E., Alkalai-Tuvia, S., Chalupowicz, D., Zaaroor-
Presman, M., Offenbach, R., Cohen, S. & Tripler, E. (2019). .)Scarano et al., 2020
How water quality and quantity affect pepper yield
and postharvest quality. Horticulturae 5: https://doi. ‫רשימת ספרות‬
org/10.3390/horticulturae5010004
Bal, S.K., Saha, S., Fand, B.B., Singh, N.P., Rane, J. & Minhas,
Fallik, E., Perzelan, Y., Alkala-Tuvia, S., Nemny-Lavy, E. & P.S. (2014). Hailstorms: Causes, damage and post-hail
Nester, D. (2012). Development of cold quarantine protocols management in agriculture. Technical Bulletin No. 5.
to arrest the development of the Mediterranean fruit fly National Institute of Abiotic Stress Management, Malegaon,
(Ceratitis capitata) in pepper (Capsicum annuum L.) fruit Baramati. 413 115. Pune, Maharashtra (India), pp. 44.
after harvest. Postharvest Biol. Technol 70: 7-12.
Bar-Yosef, A., Alkalai-Tuvia, S., Perzelan, Y., Aharon, Z., Ilic’,
El Yaacoubi, A., El Jaouhari, N., Bourioug, M., El Youssfi, Z., Lurie, S. & Fallik, E. (2009). Effect of shrink packaging in
L., Cherroud, S., Bouabid, R., Chaoui, M. & Abouabdillah, combination with rinsing and brushing treatment of chilling
Z. (2019). Potential vulnerability of Moroccan apple orchard injury and decay development of sweet pepper during
to climate change-induced phenological perturbations: storage. Adv. Hort. Sci. 23: 225-230.
effects on yield and fruit quality. Intl. J. Biometeorol 64:
377-387. ▪ ▪2020 ‫ יולי‬35-34 ‫>קריאתביניים גליון‬

29

Lloyd, J. & Farquhar, G.D. (2008). Effects of rising Fernandez, E., Whitney, C., Cuneo, I.F. & Luedeling, E. (2020).
temperatures and CO2 on the physiology of tropical forest Prospects of decreasing winter chill for deciduous fruit
trees. Philosop. Trans. Royal Soc. Biol. Sci. 363: 1811-1817. production in Chile throughout the 21st century. Climatic
Change 159: 423-439.
Mditshwa, A., Magwza, L.S. & Tesfay, S.Z. (2019). Shade
netting on subtropical fruit: Effect on environmental Hallegatte, S., Bangalore, M., Bonzanigo, L., Fay, M., Kane,
conditions, tree physiology and fruit quality. Sci. Hortic. T., Narloch, U., Rozenberg, J., Treguer, D. & Vogt-Schilb,
256: 108556. A. (2016). Shock waves: Managing the impacts of climate
change on poverty. Climate Change and Development
Nie, L.C., Chen, Y.H. & Liu, M. (2016). Effects of low Series. Washington, DC: World Bank, 2016. doi:10.1596/978-
temperature and chilling duration on bud break and 1-4648-0673-5
changes of endogenous hormones of asparagus. Eur. J.
Hortic. Sci. 81: 22-26. IPCC. Climate change. (2014). Working group II: Impacts,
adaptations and vulnerability. <http://www.grida.no/
Peña, J.F. & Carabalí, A. (2018). Effect of honey bee (Apis climate/ipcc_tar/wg2/005.html> Accessed 13.03.09.
mellifera L.) density on pollination and fruit set of avocado
(Persea americana Mill.) cv. Hass. J. Apic. Sci. 62: 5-14. Kaluzewicz, A., Krzesinski, W. & Knaflewski, M. (2009). Effect
of temperature on the yield and quality of broccoli heads.
Pham, V.T., Herrero, M. & Hormaza, J.I. (2015). Effect of Veg. Crops Res. Bull. 71: 51-58.
temperature on pollen germination and pollen tube growth
in longan (Dimocarpus longan Lour.). Sci. Hortic. 197: 470- Kiritani, K. (2006). Predicting impacts of global warming
475. on population dynamics and distribution of arthropods in
Japan. Population Ecology 48: 5-12.
Sato, K. & Ikoma, Y. (2020). Effects of elevated temperatures
during the flowering to physiological fruit drop stage and Lehmann, P., Ammunet, T., Barton, M., Battisti,
at the fruit maturation stage on fruit quality of the satsuma A., Eigenbrode, S.D., Uhd Jepsen, J., Kalinkat, G., Neuvonen,
mandarin. J. Agric. Meteo. 76: 29-35. S., Niemela, P., Terblanche, J.S., Okland, B. & Bjorkman, B.
(2020). Complex responses of global insect pest to climate
Scarano, A., Olivieri, F., Gerardi, C., Liso, M., Chiesa, warming. Front. Ecol. Environ. 18: 141–150. doi:10.1002/
M., Chieppa, M., Fruscuante, L., Barone, A., Santino, A. & fee.2160
Rigano, M.M. (2020). Selection of tomato landraces with
high fruit yoeld and nutritional quality under elevated Lin, Y-P., Lu, C-Y. & Lee, C-R. (2020). The climatic association
temperatures. J. Sci. Food Agric. 100: 2791-2799. of population divergence and future extinction risk of
Solanum pimpinellifolium. AoB PLANTS 12: plaa012. doi:
Ta l b ot , M .T. & C h a u , K .V. ( 2 0 0 2 ) . P re co o l i n g 10.1093/aobpla/plaa012
strawberries agricultural and biological engineering
department, Florida cooperative extension Lippmann, R., Babben, S., Menger, A., Delker, C. & Quint, M.
service. Gainesville: Institute of Food and Agricultural (2019). Development of wild and cultivated plants under
Sciences, University of Florida [11 p, Bulletin 942]. global warming conditions. Curr. Biol. 29: R1326-R1338.

▪ ▪2020 ‫ יולי‬35-34 ‫>קריאתביניים גליון‬ 30

‫חזית המדע‬

‫בין זהירות מונעת לרשלנות פושעת‬

‫עופר מוקדי‪1‬‬

‫המאמר סוקר את תולדות הבנתנו את שינויי האקלים‪ ,‬מדגיש את החשיבות של ידע מדעי רחב ומעמיק הדרוש‬
‫להבנה זו‪ ,‬מעלה את שאלת חלקו של האדם בתופעה‪ ,‬את המחיר הסביבתי והכלכלי שלה ומציג מה עושות‬
‫מדינות העולם כדי להפחית את התופעות הללו בכללן ישראל – לא עושות מספיק!‬

‫הנטל הכלכלי של הייצוב הנדרש‪ ,‬מציבה האמנה שאלות‬ ‫"כדי להגן על הסביבה‪ ,‬גישת עקרון הזהירות המונעת‬
‫רבות שמשלבות מרכיב ערכי גבוה עם הצורך בידע מדעי רחב‬ ‫תיושם בצורה נרחבת על ידי מדינות‪ ,‬בהתאם ליכולותיהן‪.‬‬
‫ומעמיק‪ :‬איזה שינוי נחשב "התאמה" של מערכת אקולוגית ומה‬ ‫במקרים שבהם קיים איום של נזק חמור או בלתי הפיך‪,‬‬
‫נחשב כ"פגיעה"? מה נחשב כפיתוח "בר‪-‬קיימא"? ובכלל – מהי‬ ‫היעדר ודאות מדעית מלאה לא ישמש עילה להימנע משימוש‬

‫התערבות "מסוכנת"? (‪.)Grassl & Metz, 2013‬‬ ‫באמצעים יעילים למניעת הידרדרות סביבתית‪".‬‬
‫(סעיף ‪ 15‬ב"הצהרת ריו" שנכתבה עם סיומה של‬
‫תולדות הבנתנו את שינויי האקלים‬
‫"פסגת כדור הארץ" ]‪)]Rio declaration, 1992‬‬
‫ארהניוס (‪ )Arrhenius, 1896‬היה‪ ,‬אולי‪ ,‬הראשון שהצביע על‬
‫הקשר בין שריפת דלקים פוסיליים להתחממות גלובלית‪ .‬בדמיון‬ ‫החתימות החשובות באמת של נציגי ‪ 153‬המדינות שהשתתפו‬
‫מרשים לאומדן המודרני‪ ,‬הוא חזה שהכפלת ריכוז הפחמן‬ ‫בפסגת כדור הארץ בריו דה‪-‬ז'נירו‪ ,‬ברזיל‪ ,‬הן אלה ששורבטו ביוני‬
‫הדו‪-‬חמצני (פד"ח) באטמוספירה תגרום עליה של ‪5-3‬‬ ‫‪ 1992‬על "אמנת המסגרת של האו"ם בעניין שינוי האקלים" –‬
‫מעלות צלזיוס (מ"צ); הטווח המקובל כיום הוא ‪ 4.5-2‬מ"צ‬ ‫מסמך המצהיר על מטרה מרכזית ברורה‪" :‬להביא לייצוב ריכוז‬
‫(‪ .)IPCC, 2007‬מאוחר יותר הציג קלנדר (‪)Callendar, 1938‬‬ ‫גזי החממה באטמוספרה ברמה שתמנע התערבות אנושית‬
‫את הקשר בין שינוי בריכוזי הגזים לבין ההתחממות על פני חצי‬ ‫מסוכנת במערכת האקלימית‪ .‬יש להשיג ייצוב זה במסגרת זמן‬
‫מאה‪ .‬הקהילה המדעית לא התרגשה מכך‪ ,‬בלשון המעטה‪,‬‬ ‫שיש בה כדי לאפשר למערכות אקולוגיות להתאים את עצמן‬
‫בין היתר מתוך חוסר אמון במדידות עצמן‪ .‬אכן‪ ,‬לשם הערכה‬ ‫באופן טבעי לשינוי האקלים‪ ,‬להבטיח שייצור המזון אינו בסיכון‪,‬‬
‫אמינה של שינויי ריכוז פד"ח‪ ,‬מתוך שיתוף פעולה בינלאומי בין‬
‫מעבדות אנליטיות‪ ,‬צריך היה להמתין עד שנות השישים‪ ,‬ובאשר‬ ‫ולאפשר המשך פיתוח כלכלי בר‪-‬קיימא" (‪.)UNFCCC, 1992‬‬
‫לשני השחקנים החשובים האחרים בתחום "גזי החממה" –‬
‫חמצן דו‪-‬חנקני (‪ ,nitrous oxide – N2O‬חד"ח) ומתאן (‪– )CH4‬‬ ‫המסמך אושרר בתוך כשנתיים על‪-‬ידי ‪ 189‬מדינות (כולל‬
‫ישראל)‪ ,‬והוא כולל התפתלויות מורכבות‪ ,‬לא לגמרי מחייבות‬
‫אפילו עד שנות השמונים המאוחרות‪.‬‬ ‫משפטית‪ ,‬שפירושן המעשי הוא (בערך)‪ :‬מדינות מפותחות‬
‫ישתדלו לייצב את פליטות גזי החממה לרמתם בזמן מוקדם‬
‫בראשית שנות השישים הוקמו תחנות ניטור לריכוזי פד"ח‬
‫במקומות מרוחקים מהשפעות אדם (אנטארקטיקה‪ ,‬הוואי)‪,‬‬ ‫כלשהו (לא לגמרי מוגדר‪ ,)...‬עד סוף המאה העשרים‪.‬‬

‫מעבר לקשיים שמשקפים הניסוחים הפתלתלים‪ ,‬בעיקר באשר‬
‫‪1‬לחלקן היחסי של המדינות המפותחות והמתפתחות בנשיאת‬

‫‪ 1‬ד"ר עופר מוקדי‪ ,‬מפמ"ר מדע וטכנולוגיה‪ ,‬המזכירות הפדגוגית‪ ,‬משרד החינוך‪.‬‬

‫>קריאתביניים גליון ‪ 35-34‬יולי ‪▪ ▪31 2020‬‬

‫העשורים החמים ביותר מאז ‪ .1850‬האוקיינוסים הם קולטי‬ ‫ובתום העשור הראשון לפעולתן כבר הסתמנה עלייה יציבה‬
‫החום העיקריים‪ ,‬ואפשר לקבוע בוודאות מוחלטת ששכבת‬ ‫בריכוז הפד"ח של ‪ 0.4%‬בשנה; עלייה שרק מתגברת מאז‪.‬‬
‫המים העליונה (עד לעומק של כ‪ 700-‬מטר) התחממה לאורך‬ ‫תחנות ניטור נוספות שהוקמו מציגות עלייה יציבה בריכוז הפד"ח‬
‫‪ 40‬השנה האחרונות‪ .‬כיפות הקרח בגרינלנד ובאנטארקטיקה‬ ‫(‪ .)NOAA, 2011‬כפי שאפשר לראות בפרסומי מעבדת הניטור‬
‫מאבדות מסה בהתמדה‪ ,‬וכך גם הקרחונים ברחבי העולם‪.‬‬ ‫הגלובלית – ב‪ 40-‬השנה האחרונות עלה ריכוז הפד"ח בכ‪,22%-‬‬
‫מראשית המאה העשרים עד היום עלו פני האוקיינוסים‬ ‫מ‪ 340-‬חלקים למיליון (חל"מ) לכ‪ 415-‬חל"מ‪ ,‬שמבטאים עלייה‬
‫בכ‪ 20-‬ס"מ‪ .‬ריכוז הפד"ח עלה בכ‪ 40%-‬מלפני העידן‬ ‫של קצת פחות מ‪ 0.5%-‬בשנה‪ .‬ריכוזי מתאן החלו להימדד‬
‫התעשייתי‪ ,‬ובאוקיינוסים (הקולטים העיקריים!) יש לכך השפעה‬ ‫משנות השמונים המאוחרות ומראים גם הם עלייה יציבה‪ ,‬וכך‬

‫משמעותית של החמצה (הורדת ה‪.)pH-‬‬ ‫גם חד"ח‪ ,‬שנמדד מראשית האלף הנוכחי‪.‬‬

‫מה חלקו של האדם?‬ ‫הפאנל הבין‪-‬ממשלתי לשינוי אקלים (‪)IPCC‬‬

‫התשובה לשאלה "עד כמה אחראי האדם להתחממות?"‬ ‫ההבנה שהמדע הוא אשר צריך להניח את תשתית הידע לשם‬
‫התפתחה אף היא בהדרגה‪ .‬דוח ‪ IPCC‬השני (‪ )IPCC, 1995‬קבע‬ ‫קביעת מדיניות נמצאת בלב העיסוק בנושא שינוי האקלים‪.‬‬
‫כי "מאזן העדויות מציג השפעה אנושית מוחשית על האקלים‬ ‫הבנה זו הובילה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬להקמת קבוצות העבודה הנרחבות‬
‫הגלובלי"‪ .‬הדוח השלישי (‪ )IPCC, 2001‬הציג "עדויות חדשות‬ ‫הפועלות מאז ‪ 1988‬במסגרת ה‪ ,IPCC-‬שנחשב לסמכות‬
‫וחזקות יותר לכך שרוב ההתחממות במחצית השנייה של‬ ‫המדעית העליונה עבור קובעי המדיניות‪ :‬קבוצת עבודה ‪1‬‬
‫המאה העשרים נגרמה בהשפעת האדם"‪ ,‬ואילו הדוח הרביעי‬ ‫(‪ )WGI‬עוסקת בריכוז המחקרים באשר לשינויים עצמם‪ ,‬ובאשר‬
‫(‪ )IPCC, 2007‬קבע "ברמת ביטחון גבוהה מאוד"‪ ,‬שפעילות‬ ‫למעורבות פעילות האדם בגרימתם; קבוצה ‪ )WGII( 2‬עוסקת‬
‫האדם הובילה להתחממות גלובלית מאז ‪ .1750‬התייחסות זו‪,‬‬ ‫בהשפעות של השינויים; קבוצה ‪ )WGIII( 3‬עוסקת בצעדים‬
‫המחלקת את תולדות שינוי האקלים ל"לפני" ו"מאז" העידן‬ ‫שאפשר לנקוט נוכח השינויים‪ .‬להלן אני סוקר על קצה המזלג‬
‫כמה מן הממצאים הבולטים בדוחות שהוגשו במסגרת זו‪,‬‬
‫התעשייתי‪ ,‬עוברת כחוט השני בכל המחקרים והפרשנויות‪.‬‬
‫והפרשנויות שניתנו להם‪.‬‬
‫בשנים שקדמו לפרסום הדוח החמישי עלו ערעורים על המשקל‬
‫שיש לייחס לפעילות האנושית‪ ,‬וכתוצאה מכך – לקביעה שהאדם‬ ‫מעבר לקביעה שיש עלייה ניכרת בריכוז גזי חממה כתוצאה‬
‫מסוגל‪ ,‬ואף אחראי במידה רבה‪ ,‬לנקוט צעדים לשיפור המצב‪.‬‬ ‫מפעילות אדם‪ ,‬הציג הדוח הראשון (‪ )IPCC, 1990‬מתאם‬
‫בדוח החמישי (‪ )IPCC, 2014‬ההתבטאות חריפה בהרבה גם‬ ‫גבוה בין ריכוז פד"ח לטמפרטורה הגלובלית‪ ,‬לפי ליבות קרח‬
‫בקשר להשפעת האדם‪ .‬הדוח מציג ראיות לכך שהשפעת‬ ‫המתעדות כ‪ 160,000-‬שנה (‪ .)Jouzel et al., 1989‬עליית‬
‫האדם ניכרת בכל היבטי ההתחממות ותוצאותיה‪ .‬הוא קובע‬ ‫טמפרטורה דרסטית של סוף תקופות קרח מאופיינת בעליית‬
‫"בסבירות גבוהה במידה קיצונית" שפעילות אנושית הייתה‬ ‫ריכוז פד"ח לרמה של כ‪ 270-‬חל"מ‪ ,‬ובשיא תקופות קרח – בריכוז‬
‫הגורם הדומיננטי להתחממות הגלובלית מאז אמצע המאה‬
‫העשרים‪ .‬עוד מרחיב הדוח ומעיד על כך שפליטות אנושיות‬ ‫פד"ח נמוך (כ‪ 200-‬חל"מ)‪.‬‬
‫גברו בהתמדה מאז ראשית העידן המתועש‪ ,‬כחלק מגידול‬
‫האוכלוסייה והתפתחות הכלכלה‪ ,‬והובילו לריכוז גזי חממה ללא‬ ‫תיאור שינויי האקלים השתכלל והתחדד לאורך שנות ה‪.IPCC-‬‬
‫כיום ‪ ,‬על פי הדוח החמישי (‪" ,)IPCC, 2014‬התחממות‬
‫תקדים לאורך ‪ 800‬אלף השנים האחרונות‪!2‬‬ ‫‪1‬האקלים ברורה באופן חד‪-‬משמעי"‪ .‬כל אחד משלושת‬
‫העשורים האחרונים היה חם יותר‪ ,‬ובקנה מידה גלובלי היו אלה‬

‫‪ 2‬מומלץ מאוד לצפות עם תלמידים באנימציה המציגה מחזוריות בריכוז הפד"ח על פני כ‪ 800-‬אלף שנה‪ ,‬וממשיכה עד לעלייה‬
‫המזעזעת בתקופתנו‪...‬‬

‫>קריאתביניים גליון ‪ 35-34‬יולי ‪▪ ▪2020‬‬ ‫‪32‬‬

‫המטיל על המדינות המפותחות מחויבות להפחתת פליטות גזי‬ ‫מה המחיר הסביבתי? והכלכלי?‬
‫חממה (‪ .)UNFCCC, 1997‬מדינות אלה התחייבו להפחית את‬
‫הפליטות ב‪ 5.2%-‬יחסית לרמה בשנת ‪ ,1990‬שנקבעה כשנת‬ ‫אף שכל הדוחות עסקו בתוצאות ההשפעה של ההתחממות‬
‫בסיס‪ ,‬ולעמוד ביעד זה במהלך ‪ .2012–2008‬ערכו היישומי של‬ ‫הגלובלית‪ ,‬הדוח הרביעי (‪ )IPCC, 2007‬היה הראשון שנקב‬
‫הפרוטוקול נשחק מאוד‪ ,‬בכך ששתי התורמות הגדולות ביותר‬ ‫במחירים סביבתיים קונקרטיים‪ .‬ברובד הפיזי‪ ,‬מתאר הדוח‬
‫לפליטות גזי החממה – ארצות הברית וסין – לא השתתפו בנטל‬ ‫הגברה בתדירות ובחומרה של אירועי מזג אוויר קיצוני; שינויים‬
‫המחויבות‪ .‬ארצות הברית פרשה מההסכם ב‪ 2001-‬במחאה‬ ‫במערכות הידרולוגיות בעקבות שינוי במשטר המשקעים‪ ,‬והתכת‬
‫על כך ש‪ 80%-‬מהעולם אינו נושא בנטל המחויבות‪ ,‬ובכלל זה‬ ‫שלגי‪-‬עד ומשטחי קרח‪-‬עד; הצפת נהרות מצד אחד ובצורות‬
‫ריכוזי אוכלוסייה גדולים כמו סין והודו‪ .‬סין (וכאמור‪ ,‬הודו‪ ,‬ומדינות‬ ‫מתמשכות מצד שני; שיבושים חריפים באזורי חוף בעקבות‬
‫נוספות) הייתה משוחררת מלכתחילה‪ .‬פרישתה של קנדה‬ ‫עליית מפלס הים‪ ,‬כולל הצפות הרסניות של אזורים נרחבים‪.‬‬
‫ממחויבותה לפרוטוקול קיוטו‪ ,‬ב‪ ,2012-‬חיזקה את השחיקה‬ ‫ברובד הביוטי ניכר הנזק למערכות ימיות (בין היתר בעקבות‬
‫החמצת מי האוקיינוס); ריבוי אירועי שריפות ענק; שינויים‬
‫בערכו של הפרוטוקול‪.‬‬ ‫בתפוצתם של מינים רבים‪ ,‬בדגמי הנדידה שלהם ובהתנהגותם‬
‫בעקבות כל השינויים שנזכרו לעיל‪ .‬הנזקים לרובד האנושי‬
‫תקווה מחודשת ניצתה ב‪ ,2015-‬כאשר התכנסו שוב נציגי ‪196‬‬ ‫נגרמים גם בעקיפין‪ ,‬דרך שינויים לרעה ביבולים חקלאיים‬
‫מדינות בפריז‪ ,‬מתוך הכרה מחוזקת עוד יותר בהכרח לנקוט‬
‫פעולה לייצוב האקלים (‪ .)UNFCCC, 2015‬ככלות הכול‪ ,‬באותו‬ ‫ופגיעות נוספות בייצור מזון‪ ,‬אך גם בנזקים ישירים לבריאות‪.‬‬
‫שלב כבר החלו להתפרסם חלקי הדוח החמישי של ‪ ,IPCC‬והיה‬
‫ברור שאין כל אפשרות להמתין‪ .‬כל המדינות התחייבו לעשות את‬ ‫הדוח הרביעי אף העמיד תחזיות עתידיות קודרות למדי באשר‬
‫"הכמעט‪-‬בלתי‪-‬אפשרי" – להגביל את ההתחממות הגלובלית‬ ‫למחיר הסביבתי‪ .‬למשל‪ 30%–20% ,‬ממיני החי והצומח שנבחנו‬
‫"הרבה מתחת ל‪ 2-‬מ"צ" (בשפת המקור – "‪ ,)"well below‬וככל‬ ‫צפויים לסכנת הכחדה בהתחממות של יותר מ‪ 2.5–1.5-‬מ"צ‪.‬‬
‫האפשר אף מתחת ל‪ 1.5-‬מ"צ‪ ,‬יחסית לטמפרטורה טרם העידן‬ ‫הדוח החמישי (‪ )IPCC, 2014‬מרחיב ומפרט את התחזיות‪,‬‬
‫המתועש‪ .‬גם הבסיס לקיום המחויבות נראה מבטיח יותר – כל‬ ‫בדרגה גבוהה יותר של ביטחון‪ ,‬במרחב ובזמן‪ .‬הסיכונים‬
‫מדינה תגדיר לעצמה את "תרומתה" למאמץ העולמי‪ ,‬תצהיר‬ ‫העתידיים בהחלט אינם אחידים על פני כדור הארץ‪ ,‬ופגיעתם‬
‫עליה ואף תעדכן אותה אחת לחמש שנים באתר אינטרנט ייעודי‬ ‫באוכלוסיות ובאזורים מוחלשים עתידה להיות חמורה יותר‪.‬‬
‫(סעיף ‪ 4.2‬בהסכם פריז)‪ .‬נכון להיום הגישו ‪ 186‬מדינות הגדרות‬ ‫ניתוח קודר במיוחד עוסק בזמינות המזון בשני היבטים – ירידה‬
‫דרמטית בדגה ובמזון‪-‬ימי אחר‪ ,‬וירידה ביבולים חקלאיים כמו‬
‫ראשונות‪ ,‬ו‪ 4-‬כבר הגישו גם עדכון‪.‬‬
‫חיטה‪ ,‬תירס‪ ,‬אורז וסויה‪.‬‬
‫התרומה של ישראל‬
‫אף שהתועלת המעשית בתרומתה של מדינת ישראל להפחתת‬ ‫אז מה עושים?‬
‫הפליטות העולמיות‪ ,‬מעצם חלקה הזניח בסך הפליטות של גזי‬
‫חממה (כ‪ ,)0.2%-‬יש חשיבות הצהרתית‪ ,‬ציבורית ואף חינוכית‬ ‫בזה אחר זה‪ ,‬בדרגות פירוט ּוודאות גדלות והולכות‪ ,‬הבהירו‬
‫בשותפותה בהסכם פריז‪ .‬ביעד ההפחתה שהגישה ישראל‬ ‫דוחות ‪ IPCC‬שקיימים אמצעים טכנולוגיים ומדיניותיים לייצוב‬
‫בנובמבר ‪ ,2016‬היא מתחייבת להוריד את הפליטה לנפש‬ ‫האקלים‪ .‬לצד דוחות אלה ראוי לציין דוח כלכלי נרחב של שטרן‬
‫בשיעור שאפתני של ‪ 7.7( 26%‬טון פד"ח ב‪ 2030-‬לעומת ‪10.4‬‬ ‫(‪ ,)Stern, 2007‬מתוכו חשוב להדגיש שתי קביעות; ראשית‪ ,‬ניתן‬
‫טון ב‪ ,)2005-‬על ידי הפחתה של ‪ 17%‬בצריכת החשמל כתוצאה‬ ‫עדיין למנוע את ההשפעות החמורות ביותר של שינוי האקלים‬
‫מהתייעלות‪ ,‬מעבר לייצור ‪ 17%‬מהחשמל ממקורות אנרגיה‬ ‫אם ננקוט פעולה מיידית‪ .‬שנית‪ ,‬אפשר לעמוד בעלויות של ייצוב‬
‫ירוקים‪ ,‬ומעבר של ‪ 20%‬מתחבורה פרטית לתחבורה ציבורית‪.‬‬
‫האקלים‪ ,‬ודחיית הפעולה תהיה יקרה בהרבה ואף מסוכנת!‬
‫‪33‬‬
‫חמש שנים אחרי החתימה הראשונית על אמנת המסגרת‬
‫(‪ ,)UNFCCC, 1992‬בשנת ‪ ,1997‬נחתם ביפן "פרוטוקול קיוטו"‪,‬‬

‫>קריאתביניים גליון ‪ 35-34‬יולי ‪▪ ▪2020‬‬

‫חצי מעלה – מה זה משנה?‬ ‫בינתיים – המצב "לא משהו"‬
‫בנובמבר ‪ 2019‬הודיעה ארצות הברית של הנשיא טראמפ על‬
‫עד היום ההתחממות הגלובלית‪ ,‬בעיקר בעקבות פליטת‬ ‫פרישתה מהסכם פריז‪ ,‬צעד שייכנס לתוקף בנובמבר ‪2020‬‬
‫גזי חממה בפעילות האדם‪ ,‬הובילה לעליית טמפרטורה של‬ ‫(שנה מיום ההכרזה)‪ .‬מזכיר המדינה פומפאו‪ ,‬אשר מסר את‬
‫קצת פחות מ‪ 1-‬מ"צ יחסית לטרום העידן המתועש (יטע"מ)‪.‬‬ ‫הודעת הפרישה‪ ,‬ציין כי "הנטל הכלכלי אינו הוגן" ואילו הנשיא‬
‫המשך המגמה הנוכחית צפוי להוביל לעליית טמפרטורה של‬ ‫טראמפ נקט ניסוח אופייני לו – "הסכם פריז הוא עסקה רעה‬
‫‪ 1.5‬מ"צ יטע"מ בטווח הזמן שבין ‪ 2030‬ל‪ .2055-‬הסכם פריז‬ ‫לאמריקנים‪ ...‬ממשל אובמה נשא ונתן על ההסכם וחתם מתוך‬
‫מדגיש את החשיבות במאמץ להגביל את עליית הטמפרטורה‬
‫לערך זה‪ ,‬ולא להגיע ל‪ 2-‬מ"צ יטע"מ‪ .‬למה‪ ,‬בעצם? מה כבר‬ ‫ייאוש"‪.‬‬

‫ההבדל?‬ ‫כפי שמראים הנתונים שנסקרו לעיל‪ ,‬נכון להיום הפליטות עדיין‬
‫בעלייה‪ .‬לרוע המזל‪ ,‬יש להניח שפרישתה של ארצות הברית לא‬
‫מתברר שלצד ההבדל של ‪ 0.5‬מ"צ בטמפרטורת פני השטח‪,‬‬ ‫תעודד מדינות אחרות למאמץ‪ ,‬וגדולה מאוד הסכנה שגם הסכם‬
‫צפויים להיגרם הבדלים משמעותיים בכל ההיבטים הבאים‪,‬‬
‫פריז לא יניב את הפרי הנדרש‪.‬‬
‫בסיכוי של למעלה מ‪( 67%-‬רמת ביטחון "גבוהה" ומעלה)‪:‬‬
‫הוראת מדע וטכנולוגיה – אמרנו?‬
‫ ■אירועי שרב קיצוניים‪.‬‬ ‫תפקידה של הוראת מדע וטכנולוגיה בהקשר של שינוי האקלים‬
‫הוא הגברת המודעות של תלמידים לבעיות אלה‪ ,‬הרחבה‬
‫ ■פגיעה במגוון המינים ובהיבטים נוספים של המערכות‬ ‫והעמקה של הידע הרלבנטי בתחומי הפיזיקה‪ ,‬הכימיה‪,‬‬
‫הטבעיות‪ ,‬כולל פגיעה ב"שירותי הטבע" לאדם‪.‬‬ ‫הביולוגיה והטכנולוגיה‪ ,‬ואף מדעי כדור הארץ (כולם רלבנטיים!)‪,‬‬
‫תוך שילוב והנכחה ברורה של המרכיב הערכי‪ .‬ככל מנוף חינוכי‪,‬‬
‫ ■עליית טמפרטורת האוקיינוסים‪ ,‬החמצתם וירידה בריכוז‬ ‫גם כאן מדובר בהשפעה לטווח הבינוני והארוך‪ ,‬ובהיעדר פעולות‬
‫החמצן במים‪ .‬הפגיעה במערכות חי ימיות תפגע גם‬ ‫ממשלתיות בטווח המיידי‪ ,‬יש מקום לחשוש לירידת המוטיבציה‬
‫החינוכית‪ .‬עם זאת‪ ,‬חובתנו לקבל את המשימה החינוכית הזאת‬
‫בשירותי המערכות לאדם‪.‬‬
‫ולבצעה על הצד המלא ביותר‪.‬‬
‫ ■סיכונים בריאותיים קשורי‪-‬אקלים‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬כמעט שלושה עשורים אחרי ועידת ריו‪,‬‬
‫ ■ביטחון תזונתי ואספקת מי שתייה‪.‬‬ ‫חרף מחקר מעמיק ּוודאות כמעט‪-‬מוחלטת בדבר‬

‫ ■היבטים כלכליים‪ ,‬ובכללם עלות הצעדים שיידרשו‬ ‫הסכנות והדרכים למניעתן‪ ,‬עדיין רב המרחק‬
‫להתמודדות עם המצב‪ .‬בכך תהיה פגיעה ברווחה‬ ‫מהיעד של ייצוב האקלים‪...‬‬

‫הכלכלית העתידית‪.‬‬ ‫מאחר שזה מכבר אין האנושות נוקטת את‬
‫הנדרש על פי עקרון הזהירות המונעת‪,‬‬
‫חשוב לדעת‪:‬‬
‫יש חשש ברור שכל המתנה או דיחוי הם בגדר‬
‫ ■דרוש מאמץ גבוה יותר על מנת להתייצב על ‪ 1.5‬מ"צ‬ ‫רשלנות פושעת!‬
‫יטע"מ‪ .‬למשל‪ ,‬נדרשת הפחתת פליטות של ‪ 45%‬מ‪2010-‬‬
‫עד ‪ ,2030‬ואיפוס הפליטות כבר ב‪ .2050-‬על מנת להתייצב‬
‫על ‪ 2‬מ"צ יטע"מ אפשר להסתפק בהפחתה של ‪ 25%‬בין‬

‫‪ 2010‬ל‪ ,2030-‬ולהגיע לאיפוס הפליטות רק ב‪.2070-‬‬

‫ ■ההתחייבויות הנוכחיות של מדינות‪ ,‬במסגרת הסכם פריז‪,‬‬
‫אינן מספיקות לשם ייצוב על ‪ 1.5‬מ"צ יטע"מ‪.‬‬

‫(דוח מיוחד – ‪)IPCC, 2018‬‬ ‫ ‬

‫>קריאתביניים גליון ‪ 35-34‬יולי ‪▪ ▪2020‬‬ ‫‪34‬‬

IPCC (2018).Summary for Policymakers. In: Global Warming ‫רשימת ספרות‬
of 1.5°C. An IPCC Special Report on the impacts of global
warming of 1.5°C above pre-industrial levels and related Arrhenius, S. (1896). On the influence of carbonic acid in
global greenhouse gas emission pathways, in the context of the air upon the temperature of the ground. The London,
strengthening the global response to the threat of climate Edinburgh and Dublin Philosophical Magazine and Journal
change, sustainable development, and efforts to eradicate of Science 5:237–276.
poverty [Masson-Delmotte, V., P. Zhai, H.-O. Pörtner, D.
Roberts, J. Skea, P.R. Shukla, A. Pirani, W. Moufouma-Okia, Callendar, G.S. (1938). The artificial production of carbon
C. Péan, R. Pidcock, S. Connors, J.B.R. Matthews, Y. Chen, dioxide and its influence on climate. Quarterly Journal of
X. Zhou, M.I. Gomis, E. Lonnoy, T. Maycock, M. Tignor & T. the Royal Meteorological Society 64:223–240.
Waterfield (eds.)]. In Press.
Grassl, H.& Metz, B. (2013). Climate change: science and
Jouzel, J., Barkov, N.I., Barnola, J.M., Genthon, C., the precautionary principle. In: Late lessons from early
Korotkevitch, Y.S., Kotlyakov, V.M., Legrand, M., Lorius, C., warnings: science, precaution, innovation. European
Petit, J.P., Petrov, V.N., Raisbeck, G., Raynaud, D., Ritz, C. Environment Agency report 1/2013. p. 308-346.
& Yiou, F. (1989). Global change over the last climatic cycle
from the vostok ice core record (Antarctica). Quarternary IPCC (1990). First Assessment Report, Cambridge University
International 2:15-24. Press, Cambridge, United Kingdom and New York, NY, USA.

NOAA (2011). Global monitoring laboratory. National IPCC (1995). Climate Change 1995: A report of the
Oceanic and Atmospheric Administration. Intergovernmental Panel on Climate Change, Second
Assessment Report of the Intergovernmental Panel on
Rio Declaration (1992). Rio Declaration on Environment and Climate Change. IPCC
Development.
IPCC (2001). Climate Change 2001: Synthesis Report. A
Stern, N.(2007). The Stern review on the economics of Contribution of Working Groups I, II, and III to the Third
climate change. Cambridge University Press, Cambridge, Assessment Report of the Integovernmental Panel on
United Kingdom and New York, NY, USA. Climate Change [Watson, R.T. and the Core Writing Team
(eds.)]. Cambridge University Press, Cambridge, United
UNFCCC (1992). United Nations Framework Convention on Kingdom, and New York, NY, USA.
Climate Change.
IPCC (2007). Climate Change 2007: Synthesis Report.
UNFCCC (1997). Kyoto Protocol to The United Nations Contribution of Working Groups I, II and III to the Fourth
Framework Convention on Climate Change. Assessment Report of the Intergovernmental Panel on
Climate Change [Core Writing Team, Pachauri, R.K and
UNFCCC (2015). Adoption of the Paris Agreement. Reisinger, A. (eds.)]. IPCC, Geneva, Switzerland.

35 IPCC (2014). Climate Change 2014: Synthesis Report.
Contribution of Working Groups I, II and III to the Fifth
Assessment Report of the Intergovernmental Panel on
Climate Change [Core Writing Team, R.K. Pachauri and L.A.
Meyer (eds.)]. IPCC, Geneva, Switzerland.

▪ ▪2020 ‫ יולי‬35-34 ‫>קריאתביניים גליון‬