_____ ______2014-____8

‫"את אחי אנוכי מבקש" מאת אברהם עודד כהן‬

‫כשתשאל איך היה אענה‪:‬‬
‫כשתהיה שם תדע‪.‬‬
‫אל תיעלב‪,‬‬

‫פשוט קח רגליך וסע לשם‪,‬‬
‫שם תדע להיות יהודי וגאה‪.‬‬

‫שם תמצא את העבר העצוב‬
‫ואת השמחה שבהווה‪,‬‬

‫אך שם גם תמצא את הסכנה שבעתיד‪.‬‬

‫שם תרגיש המון דברים‪,‬‬
‫דברים שיכול להרגיש‬
‫רק מי שעבר את החוויה‬

‫המסעירה הזאת‪.‬‬

‫החוויה של טיול אל העבר למען העתיד‪,‬‬
‫העתיד שלו ושל הדור שאחריו‪.‬‬
‫סע לשם למענך‪,‬‬
‫סע לשם למענם‪.‬‬

‫תלמידים יקרים!‬

‫השואה לא הייתה אירוע שקרה‪ .‬השואה הייתה רצח מכוון של עם אחד‪ ,‬ע"י עם‬
‫אחר‪ .‬מדובר ברצח עם שיטתי ומובנה‪ .‬והעם שנרצח הוא עמנו‪ ,‬העם היהודי‪ .‬כדברי‬
‫סופר אחר מאותו דור‪ ,‬אהרון צייטלין‪" :‬אין נצח ישראל‪ ,‬אלא רצח ישראל"‪ .‬והעם‬

‫שרצח הוא העם הגרמני‪ ,‬הנאצים בראשותו של אדולף היטלר‪.‬‬
‫ואתם יוצאים למסע לפולין‪ ,‬ארץ המוות של ההיסטוריה היהודית‪ .‬המדינה בה‬
‫הוקמו רוב מחנות השמדה בעת מלחמת העולם השנייה‪ .‬תבקרו בשרידי בתי כנסת‪,‬‬
‫ומבנים‪ - ,‬שארית התרבות היהודית המפוארת שלפני השואה ובאתרי ההשמדה על‬
‫כל נוראותם ועוצמתם‪ .‬כל אבן במסע עלולה להיות מונחת על עפרו של יהודי שנספה‬
‫בשואה‪ ,‬כתרגומו של אברהם שלונסקי לשיר פונאר‪ ,‬אתר בורות הירי בהם נהרגו‬

‫כ‪ 07,777-‬יהודים ליד וילנה‪:‬‬
‫"שקט‪ ,‬שקט‪ ,‬בני נחרישה!‬

‫כאן צומחים קברים‪,‬‬
‫השונאים אותם נטעו‬

‫פה מעברים‪.‬‬
‫אל פונאר דרכים יובילו‪,‬‬

‫דרך אין לחזור‪,‬‬
‫לבלי שוב הלך לו אבא‬

‫ועמו האור‪"...‬‬
‫התכוננתם היטב למסע ונסייע בידיכם בכל פסיעה‪ .‬מובטחני שיש בידיכם הכלים‬
‫לעמוד באתגר‪ .‬אך זכרו כל העת‪ :‬בסיורכם שם אתם מייצגים את משפחותיכם‪ ,‬בית‬

‫ספרכם‪ ,‬עירכם ומדינתכם‪ ,‬והייצוג מחייב‪ .‬אנו מצפים מכם שבחוזרכם תדעו‬
‫העביר ולמסור כאנשי עדות ‪ -‬את אשר חוויתם‪ .‬חווית השואה שלכם בפולין צריך‬
‫שתועבר גם לחבריכם בביה"ס שנבצר מהם לצאת‪ .‬חשוב גם לזכור ולהפנים לקח‬

‫נוסף‪ :‬לעולם יש להתייחס בכבוד תוך מתן שוויון זכויות לאחר‪ ,‬לשונה‪ ,‬לחלש‬
‫ולמיעוט באשר הוא‪ .‬נקפיד תמיד בעצמנו ובעמנו‪ ,‬שלא ידבק בנו רבב ממגמה של‬
‫קיפוח וחלילה גזענות‪ .‬יוצאות עמכם מחנכות ומורים‪ ,‬שנבחרו בקפידה ‪ -‬כמלווים‬

‫מטעם ביה"ס‪ .‬אני בטוח בכך שתדעו לשאת בגאווה ובכבוד את דגל המדינה‬
‫וביה"ס‪ ,‬ממש כמו קודמיכם במשלחות ביה"ס לאורך השנים‪.‬‬

‫אסיים במילותיו של המשורר אברהם שלונסקי‪ ,‬מילים שהפכו למילות ה"יזכור" של‬
‫שואת יהודי אירופה‪:‬‬

‫"על דעת עיני שראו את השכול‪ ,‬נעמסו זעקות על ליבי השחוח‪ ,‬על דעת רחמי‬
‫שהורוני למחול‪ ,‬עד באו ימים שאיימו מלסלוח‪ ,‬נדרתי הנדר‪ :‬לזכור את הכל‪ ,‬לזכור‪-‬‬

‫ודבר לא לשכוח"‪ .‬ועל כן‪ ,‬יש לזכור ולהזכיר למען לא תשתלט השכחה או‬
‫ההכחשה‪.‬‬

‫שלכם‪ ,‬אילון נוה‪ ,‬מנהל ביה"ס‬

‫תלמידים יקרים!‬

‫בחרתם לקחת חלק במסע של משלחת בני נוער מישראל לפולין‪ .‬מסע שכותרתו‬
‫"נדרתי לי נדר להיות להם לקול"‪ .‬ואף אני נדרתי נדר זה למרות שאינני מתלווה‬

‫אליכם למסע‪.‬‬
‫מטבע הדברים‪ ,‬המסע לפולין מספר את סיפורם של יהודי פולין בעיקר‪ .‬לכן‪ ,‬לעיתים‬

‫נדמה כי ההתמקדות במורשת המפוארת של היהדות הפולנית ובאחריתה מעבירה‬
‫מסר שהשואה נוגעת ליהודי פולין בלבד‪.‬‬

‫עליכם לזכור שאדמת פולין בלעה לתוכה את כלל יהודי אירופה ואף מעט מיהודי‬
‫צפון אפריקה‪ .‬הגרמנים ועמי אירופה האחרים לא הבחינו בין יהודי ממוצא ספרדי‬

‫או אשכנזי‪ ,‬השתייכותם לעם היהודי הייתה הקריטריון שחרץ את דינם ‪ -‬יהודים‬
‫ספרדים‪ ,‬מרביתם מיון‪ ,‬יוגוסלביה הולנד ומקומות אחרים נרצחו כשם שנרצחו‬

‫יהודים אשכנזים בכל רחבי אירופה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬אפילו יהודים שהמירו את דתם לא‬
‫יכלו להימלט מציפורני הדורס הנאצי – גם הם וצאצאיהם נכלאו בגטאות ומחנות‬

‫ובסופו של דבר הושמדו‪.‬‬
‫בבואנו לפולין‪ ,‬אתר ההשמדה הגדול בעולם‪ ,‬עלינו לזכור ששפר עלינו חלקנו ‪ -‬אנו‬
‫שם משום שהנאצים לא הצליחו להשמיד את אבותינו ‪ -‬כולנו בני ניצולים כי כולנו‬

‫בני העם היהודי!‬
‫לסיום אני מבקשת לאחל לכם מסע מרתק ומעניין ושתיסעו בשלום ותחזרו בשלום‪.‬‬

‫אין לי ספק כי תייצגו את בית הספר ומדינת ישראל בכבוד רב!‬

‫שלכם‪,‬‬
‫ויקי ניצן‬

‫‪3‬‬

‫תלמידים יקרים‪,‬‬

‫בבואנו לפולין אנו עומדים פנים אל פנים מול ההיסטוריה עליה שמענו ואותה למדנו‬
‫אין ספור פעמים‪ .‬אך שום דבר לא דומה למראות בפולין‪ -‬שרידי הגטו והמחנות‬

‫המעידים על האובדן מצד אחד‪ ,‬בתי הכנסת והעיירות המעידים על ההחמצה מצד‬
‫שני‪.‬‬

‫החוזרים מהמסע לא יתנהגו או יחשבו שוב כבעבר בימי הזיכרון‪ ,‬אך לא רק בימים‬
‫אלה‪ .‬הביקור על אדמת פולין מותיר שליחות‪ -‬לזכור‪ ,‬להזכיר ולעולם לא לתת‬
‫לשכוח‪.‬‬

‫למסע יש מאפיינים ולוח זמנים משלו‪ :‬קושי נפשי ופיזי‪ ,‬מיעוט שעות שינה‪ ,‬שעות‬
‫נסיעה רבות‪ ,‬ותזמון מדויק של כל הפעילות שלנו על אדמת פולין‪ .‬את המסע‬
‫מנהלים‪ -‬מנהל המשלחת‪ ,‬המדריכים‪ ,‬המורים ומעל כולם אנשי האבטחה‬
‫שתפקידם לאפשר לנו מסע בטוח וחזרה בטוחה לארץ‪.‬‬

‫תלמיד היוצא למסע חייב לעמוד בלוח זמנים צפוף‪ ,‬להיות חלק מקבוצה‪ -‬לדעת‬
‫להקשיב‪ ,‬לתמוך ולעזור‪ ,‬להקשיב לדברי המדריכים‪ ,‬המורים המלווים והמאבטחים‬

‫ולהיות מסוגלים לעמוד בכללי התנהגות נאותים ולייצג בכבוד את בית הספר ואת‬
‫מדינת ישראל על אדמת פולין‪.‬‬

‫בכל זמן שהותנו על אדמת פולין זכרו כי אנו אורחים‪ .‬אורחים בארץ זרה שחיים בה‬
‫אנשים פרטיים את חייהם בתרבות שונה משלנו‪ .‬זכרו כי אנחנו צריכים להתאים‬
‫את עצמנו ולא להיפך‪ .‬בהתנהגות שלנו ברחובות בבתי המלון‪ ,‬באתרים השונים‪,‬‬
‫ובכל תגובה כלפי התושבים אנו שגרירים‪ .‬שגרירים של תיכון אחד העם‪ ,‬של העיר‬
‫פתח תקווה של מדינת ישראל ושל כל העם היהודי‪.‬‬

‫לכל אחד מאתנו יש את המסע האישי שלו לפולין‪ ,‬אך שם כולנו קבוצה אחת‬
‫המחוברת בנסיעות הארוכות‪ ,‬בעומס החוויות‪ ,‬בעצב וגם בשמחה‪ .‬המסע לפולין‬
‫הוא זכות גדולה ואתם עומדים להיות חלק ממנה‪ .‬אני מקווה שתוכלו להיות חברי‬
‫קבוצה תומכים‪ ,‬עוזרים וגם נעזרים‪ ,‬יודעים לקבל בהבנה כל תגובה והתנהגות של‬

‫חברי הקבוצה‪.‬‬

‫צוות המורים המלווים עומד לרשותכם בכל בעיה‪ ,‬בקשה או סתם רצון לשתף‬
‫ולשוחח‪.‬‬

‫אני מאחלת לכולנו מסע משמעותי מלא חוויות כאלה שילוו אותנו זמן רב גם לאחר‬
‫החזרה לארץ‬

‫כרמן ניר‬
‫ראש המשלחת‬

‫‪4‬‬

‫תלמידים יקרים!‬

‫" בתרמיל הזיכרונות על כתפי‪,‬‬
‫ובמקל תקווה בידיי‪,‬‬

‫יודע אני מהיכן אני בא!‬
‫ומתוך תקווה וחרדה‬
‫אני מבקש לדעת‬
‫לאן אני הולך‪".‬‬

‫ק‪ .‬צטניק‪.‬‬

‫המסע שלכם לפולין הוא בראש ובראשונה מסע לימודי‪ .‬אין כלמידה חווייתית – זו‬
‫מטביעה חותמה על הנפש לשנים‪ .‬המסע הזה‪ -‬אין קשה ממנו‪ :‬כמוהו כשריטה‬

‫חרוטה על לוח הלב‪ .‬הצלקת הזאת לא תעלם עוד‪ ,‬משום שבמגע עם גיא ההריגה‬
‫בפולין מתחדדת התובנה שהנאצים היו המוציאים אל הפועל של השטנית שבזימות‬
‫האדם‪ ,‬אך העולם כולו היה שותף בעצם עמידתו מן הצד‪ ,‬במעין קריצת עין זדונית‪.‬‬

‫ולא‪ -‬אין נחמה באותם יחידי סגולה חסידי אומות העולם‪ -‬הם המעט ויוצא הדופן‪,‬‬
‫שאינו מעיד על המרובה‪.‬‬

‫לקח קשה זה חייב ללוות אותנו במיוחד כיום‪ ,‬שעה שעולה שוב רעיון השמדת‬
‫מדינת ישראל על ידי שונאיה‪ .‬ושוב העולם שומע‪ ,‬מגלגל עיניים ושותק‪.‬‬

‫האנטישמיות המחלחלת הזאת היא ביטוי של שנאה לכל מה שהעם היהודי מסמל‪-‬‬
‫לתבונה‪ ,‬לקדמה ‪ ,‬לאנושיות‪ :‬זהו מסע רב שנים להרס הטוב שבאדם‪.‬‬

‫מי ייתן וסיורכם בפולין ייתן לכם כוחות לחשוף את תעצומות הנפש של עמכם כדי‬
‫שאוצרם יגן עליכם כפי שהגן על עם ישראל לדורותיו‪.‬‬

‫עם המון אהבה‪,‬‬

‫מיכל הנס‬

‫רכזת שכבת יא‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫אוטובוס ‪1‬‬

‫מורים‪ :‬כרמן ניר ‪750-5435730‬‬
‫חדווה נחום ‪757-2529053‬‬
‫תומר יצחק ‪750-5043342‬‬
‫מדריך‪ :‬חנוך מנחה‬

‫טל' אמא‬ ‫טל' אבא‬ ‫טלפון בבית‬ ‫נייד תלמיד‬ ‫שם תלמיד‬ ‫כיתה‬ ‫‪4‬‬
‫‪054-5527058‬‬ ‫‪050-6246048‬‬ ‫‪077-7006688‬‬ ‫‪054-5527056‬‬ ‫בלס מור‬ ‫יא ‪4‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪054-4973580‬‬ ‫‪052-3995020‬‬ ‫‪03 -9232307‬‬ ‫‪052-2653780‬‬ ‫יא ‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪052-2443993‬‬ ‫‪052-6002192‬‬ ‫‪03 -9244792‬‬ ‫‪052-6002198‬‬ ‫בן שלוש אופק‬ ‫יא ‪4‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪054-3287172‬‬ ‫‪054-6669800‬‬ ‫‪03 -9245089‬‬ ‫‪053-7177721‬‬ ‫ברוש רוני‬ ‫יא ‪4‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪054-4410020‬‬ ‫‪054-6091006‬‬ ‫‪077-3220982‬‬ ‫‪054-6642206‬‬ ‫יא ‪4‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪052-5253558‬‬ ‫‪057-5585518‬‬ ‫‪03 -6312012‬‬ ‫‪052-5253557‬‬ ‫ברזני רותם‬ ‫יא ‪4‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪050-9213347‬‬ ‫‪050-7848828‬‬ ‫‪03 -9213347‬‬ ‫‪050-2703997‬‬ ‫גלמן סתו‬ ‫יא ‪4‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪054-7779866‬‬ ‫‪054-3397867‬‬ ‫‪054-3287867‬‬ ‫כהן יעל‬ ‫יא ‪4‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪050-6519093‬‬ ‫‪054-7799181‬‬ ‫‪9197867‬‬ ‫‪050-7728973‬‬ ‫לוי לירז‬ ‫יא ‪4‬‬ ‫‪47‬‬
‫‪050-8803390‬‬ ‫‪052-4826225‬‬ ‫‪03 -9271562‬‬ ‫‪050-803383‬‬ ‫לירון רן‬ ‫יא ‪4‬‬ ‫‪44‬‬
‫‪057-5684284‬‬ ‫‪050-6769560‬‬ ‫‪03 -9232032‬‬ ‫‪055-6678967‬‬ ‫מור שקד‬ ‫יא ‪4‬‬ ‫‪40‬‬
‫‪054-4519380‬‬ ‫‪054-4210517‬‬ ‫‪03 -9379661‬‬ ‫‪054-4647501‬‬ ‫יא ‪4‬‬ ‫‪44‬‬
‫‪052-4473603‬‬ ‫‪054-6888231‬‬ ‫‪03 -9223752‬‬ ‫‪050-7832657‬‬ ‫מרכוס שיר עלי‬ ‫יא ‪4‬‬ ‫‪43‬‬
‫‪052-3767877‬‬ ‫‪054-4590366‬‬ ‫‪03 -9214239‬‬ ‫‪052-6500470‬‬ ‫נאסא דין‬ ‫יא ‪4‬‬ ‫‪45‬‬
‫‪054-4906070‬‬ ‫‪054-3036267‬‬ ‫‪03 -9240289‬‬ ‫‪054-2224252‬‬ ‫סידר לירי‬ ‫יא ‪4‬‬ ‫‪42‬‬
‫‪054-9720000‬‬ ‫‪054-7920720‬‬ ‫‪03 -6355245‬‬ ‫‪054-6720017‬‬ ‫ערד ירדן‬ ‫יא ‪4‬‬ ‫‪40‬‬
‫‪054-5323315‬‬ ‫‪054-5323314‬‬ ‫‪03 -9342464‬‬ ‫‪054-2508200‬‬ ‫יא ‪2‬‬ ‫‪45‬‬
‫‪052-5582174‬‬ ‫‪052-2801350‬‬ ‫‪03 -9245586‬‬ ‫‪052-8990071‬‬ ‫רשטי אוריאן‬ ‫יא ‪2‬‬ ‫‪49‬‬
‫‪250-0085222‬‬ ‫‪052-5917771‬‬ ‫‪03 -9229970‬‬ ‫‪052-5917773‬‬ ‫שגן ליגד‬ ‫יא ‪2‬‬ ‫‪07‬‬
‫‪050-7782971‬‬ ‫‪03 -6780417‬‬ ‫‪050-8893879‬‬ ‫שמש שני‬ ‫יא ‪2‬‬ ‫‪04‬‬
‫‪052-6886858‬‬ ‫‪052-6991096‬‬ ‫‪077-8844037‬‬ ‫‪052-6347424‬‬ ‫יא ‪2‬‬ ‫‪00‬‬
‫‪052-2505062‬‬ ‫‪050-5565050‬‬ ‫‪03 -9233527‬‬ ‫‪250-2020006‬‬ ‫אליה תום‬ ‫יא ‪2‬‬ ‫‪04‬‬
‫‪054-6170907‬‬ ‫‪077-7505062‬‬ ‫‪052-5605316‬‬ ‫בידרמן אור‬ ‫יא ‪2‬‬ ‫‪03‬‬
‫‪054-9967125‬‬ ‫‪054-6696066‬‬ ‫‪054-6170907‬‬ ‫‪054-6471571‬‬ ‫בן נעים טל‬ ‫יא ‪2‬‬ ‫‪05‬‬
‫‪054-3087331‬‬ ‫‪052-9437813‬‬ ‫‪03 -5518493‬‬ ‫‪054-3087332‬‬ ‫יא ‪2‬‬ ‫‪02‬‬
‫‪054-4291536‬‬ ‫‪054-7825875‬‬ ‫‪03 -9217429‬‬ ‫‪054-5590046‬‬ ‫טופז דור‬ ‫יא ‪2‬‬ ‫‪00‬‬
‫‪03 -9339503‬‬ ‫ינקלביץ ניקול‬ ‫רופא‬ ‫‪05‬‬
‫‪09‬‬
‫מרדכי עדן‬ ‫‪47‬‬
‫ניגיי עדן‬

‫סרוסי עידן‬
‫שניאור רועי‬

‫שרגיי קרן‬
‫דר' דסקלו שמעון‬

‫בן נעים הרצל‬
‫ברזני תמר‬

‫מרכוס אילנה‬

‫אוטובוס ‪ - 2‬קבוצה א‬

‫מורים‪ :‬מיכל הנס ‪750-3579045 -‬‬
‫ענת אשכנזי ‪757-0440022 -‬‬
‫זיו יהלום ‪757-5594402‬‬
‫מדריכה‪ :‬רחל שיבר‬

‫טל' אמא‬ ‫טל' אבא‬ ‫טלפון בבית‬ ‫נייד תלמיד‬ ‫שם תלמיד‬ ‫כיתה‬
‫אדמון נטלי‬ ‫יא ‪0‬‬
‫‪052-2942739‬‬ ‫‪052-3848683‬‬ ‫‪077-4342744‬‬ ‫‪052-6767570‬‬ ‫אטיאס שיר‬ ‫יא ‪0‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪054-2123422‬‬ ‫‪054-5690045‬‬ ‫‪03 -9230878‬‬ ‫‪054-3122296‬‬ ‫יא ‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪050-4203870‬‬ ‫‪054-4956711‬‬ ‫‪03 -9215357‬‬ ‫‪054-3041463‬‬ ‫איזק הדר‬ ‫יא ‪0‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪054-4814425‬‬ ‫‪050-5670114‬‬ ‫‪03 -9221123‬‬ ‫‪054-4666554‬‬ ‫אליהו זיו‬ ‫יא ‪0‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪054-2027820‬‬ ‫‪054-3272121‬‬ ‫‪03 -9213521‬‬ ‫‪054-4331967‬‬ ‫באסל דין‬ ‫יא ‪0‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪050-8577499‬‬ ‫‪054-2222745‬‬ ‫‪077-5340304‬‬ ‫‪054-2020153‬‬ ‫גליבוב דבורה‬ ‫יא ‪0‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪052-2494036‬‬ ‫‪052-8834424‬‬ ‫‪03 -9242045‬‬ ‫‪052-5290011‬‬ ‫יא ‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪050-6344933‬‬ ‫‪050-6344922‬‬ ‫‪03 -9226253‬‬ ‫‪050-8445979‬‬ ‫דלל גיא‬ ‫יא ‪0‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪052-3981656‬‬ ‫‪052-9276280‬‬ ‫‪03 -9225960‬‬ ‫‪052-8405928‬‬ ‫דסקאלו יהונתן‬ ‫יא ‪0‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪050-7233679‬‬ ‫‪054-5605894‬‬ ‫‪03 -9249043‬‬ ‫‪054-6722242‬‬ ‫יא ‪0‬‬ ‫‪47‬‬
‫‪052-2777156‬‬ ‫‪03 -9191969‬‬ ‫‪052-4662606‬‬ ‫הנדר ספיר‬ ‫יא ‪0‬‬ ‫‪44‬‬
‫‪054-7710260‬‬ ‫‪054-7710160‬‬ ‫‪03 -9248988‬‬ ‫‪054-7710667‬‬ ‫הרמבם עידו‬ ‫יא ‪0‬‬ ‫‪40‬‬
‫‪052-5393532‬‬ ‫‪052-3894162‬‬ ‫‪03 -7313783‬‬ ‫‪052-5542382‬‬ ‫יא ‪0‬‬ ‫‪44‬‬
‫‪050-6794403‬‬ ‫‪050-6794402‬‬ ‫‪03 -9212213‬‬ ‫‪050-4080428‬‬ ‫הרצנו שיר‬ ‫יא ‪0‬‬ ‫‪43‬‬
‫‪054-3007610‬‬ ‫‪054-5620340‬‬ ‫‪03 -9232371‬‬ ‫‪054-8080589‬‬ ‫וגנפלד לידר‬ ‫יא ‪0‬‬ ‫‪45‬‬
‫‪052-4214888‬‬ ‫‪050-8250912‬‬ ‫‪077-5401223‬‬ ‫‪052-6588101‬‬ ‫ולדמן הילה‬ ‫יא ‪0‬‬ ‫‪42‬‬
‫‪052-6878330‬‬ ‫‪052-6680647‬‬ ‫‪03 -9240633‬‬ ‫‪052-5115155‬‬ ‫יא ‪0‬‬ ‫‪40‬‬
‫‪052-3292643‬‬ ‫‪054-9944050‬‬ ‫‪077-7878862‬‬ ‫‪052-5637878‬‬ ‫ורט מאי‬ ‫‪45‬‬
‫‪054-6748913‬‬ ‫חביב לילך‬
‫‪054-7399996‬‬ ‫‪03 -9224225‬‬ ‫‪054-3054225‬‬ ‫‪49‬‬
‫‪054-4461416‬‬ ‫‪0048-602-‬‬ ‫‪03 -9216215‬‬ ‫‪054-7551666‬‬ ‫חי לירון‬
‫‪054-4911869‬‬ ‫‪798-583‬‬ ‫‪03 -6208787‬‬ ‫‪054-7722249‬‬ ‫טופלברג רוני‬ ‫‪07‬‬
‫‪057-7249815‬‬ ‫‪03 -9234953‬‬ ‫‪054-5722030‬‬ ‫‪04‬‬
‫‪052-7380738‬‬ ‫‪057-7711411‬‬ ‫‪03 -9244791‬‬ ‫‪050-6485489‬‬ ‫יוסף גל‬ ‫‪00‬‬
‫‪054-5587711‬‬ ‫‪052-6716931‬‬ ‫‪072-2363797‬‬ ‫‪054-2000385‬‬ ‫‪04‬‬
‫‪052-3358987‬‬ ‫‪054-2204800‬‬ ‫‪03 -9220725‬‬ ‫‪054-4902488‬‬ ‫לוין דרור‬ ‫יא ‪0‬‬ ‫‪03‬‬
‫‪054-5605739‬‬ ‫‪050-5286346‬‬ ‫‪03 -9215108‬‬ ‫‪054-4505081‬‬ ‫מנשה דניאל‬ ‫יא ‪0‬‬ ‫‪05‬‬
‫‪050-8914547‬‬ ‫‪052-3987264‬‬ ‫‪03 -9229621‬‬ ‫‪054-5787865‬‬ ‫יא ‪0‬‬ ‫‪02‬‬
‫‪050-4280385‬‬ ‫נסים רון‬ ‫יא ‪0‬‬ ‫‪00‬‬
‫‪054-3190909‬‬ ‫פוזננסקי אלמוג‬ ‫יא ‪0‬‬ ‫‪05‬‬
‫‪050-8914546‬‬ ‫יא ‪0‬‬ ‫‪09‬‬
‫צדוק לירון‬ ‫יא ‪0‬‬
‫קיסלמן דניאל‬ ‫יא ‪0‬‬
‫יא ‪0‬‬
‫רושו גילי‬
‫רז אור‬
‫רז מאי‬

‫ורט לאה‬
‫יוסף סיגל‬

‫‪7‬‬

‫אוטובוס ‪ - 2‬קבוצה ב‬

‫מורים‪ :‬מיכל הנס ‪750-3579045 -‬‬
‫ענת אשכנזי ‪757-0440022 -‬‬
‫זיו יהלום ‪757-5594402‬‬
‫מדריכה‪ :‬סנדרה הדר‬

‫טל' אמא‬ ‫טל' אבא‬ ‫טלפון בבית‬ ‫נייד תלמיד‬ ‫שם תלמיד‬ ‫כיתה‬

‫‪050-3777613‬‬ ‫‪052-3256884‬‬ ‫‪03 -9216373‬‬ ‫‪050-3777623‬‬ ‫איבזון שגיא‬ ‫יא ‪5‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪054-3301894‬‬ ‫‪050-8211077‬‬ ‫‪03 -9075661‬‬ ‫‪050-8800325‬‬ ‫אסיג זוהר‬ ‫יא ‪5‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪054-4801514‬‬ ‫‪052-2508078‬‬ ‫‪03 -9220952‬‬ ‫‪052-8558060‬‬ ‫בינדר ענבל‬ ‫יא ‪5‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪050-6977777‬‬ ‫‪050-3333339‬‬ ‫‪03 -9231861‬‬ ‫‪050-6833833‬‬ ‫ביתן טופז‬ ‫יא ‪5‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪050-7615226‬‬ ‫‪052-3867231‬‬ ‫‪03 -9232743‬‬ ‫‪050-3615226‬‬ ‫יא ‪5‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪054-6775304‬‬ ‫‪052-8207997‬‬ ‫‪03 -9233388‬‬ ‫‪052-2991549‬‬ ‫בלומנברג נדב‬ ‫יא ‪5‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪050-4525254‬‬ ‫‪050-4525203‬‬ ‫‪050-4525254‬‬ ‫‪052-5270392‬‬ ‫בן הרוש רועי‬ ‫יא ‪5‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪052-3471123‬‬ ‫‪052-6225185‬‬ ‫‪03 -9229925‬‬ ‫‪052-5919565‬‬ ‫בן טובים אלה‬ ‫יא ‪5‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪052-2630583‬‬ ‫‪050-4065019‬‬ ‫‪03 -9240481‬‬ ‫‪050-4333372‬‬ ‫גילה אריאל‬ ‫יא ‪5‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪054-7460670‬‬ ‫‪054-4929402‬‬ ‫‪03 -9233073‬‬ ‫‪054-7744617‬‬ ‫יא ‪5‬‬ ‫‪47‬‬
‫‪050-4592275‬‬ ‫‪050-6910567‬‬ ‫‪077-3243242‬‬ ‫‪050-6592275‬‬ ‫דוד עדן‬ ‫יא ‪5‬‬ ‫‪44‬‬
‫‪052-6333197‬‬ ‫‪052-3933453‬‬ ‫‪03 -9245323‬‬ ‫‪054-2550784‬‬ ‫העליון נוי‬ ‫יא ‪5‬‬ ‫‪40‬‬
‫‪050-9044123‬‬ ‫‪050-8511027‬‬ ‫‪03 -9249471‬‬ ‫‪050-9044126‬‬ ‫זגדון לינוי‬ ‫יא ‪5‬‬ ‫‪44‬‬
‫‪050-5731940‬‬ ‫‪050-7953112‬‬ ‫‪03 -9337698‬‬ ‫‪050-3450560‬‬ ‫ידלין דור‬ ‫יא ‪5‬‬ ‫‪43‬‬
‫‪050-8356106‬‬ ‫‪050-7350457‬‬ ‫‪03 -9240380‬‬ ‫‪050-4880110‬‬ ‫כהן סתיו‬ ‫יא ‪5‬‬ ‫‪45‬‬
‫‪052-8219350‬‬ ‫‪052-3605039‬‬ ‫‪03 -9244123‬‬ ‫‪052-8484481‬‬ ‫ליברמן יואב‬ ‫יא ‪5‬‬ ‫‪42‬‬
‫‪050-4633635‬‬ ‫‪052-2561758‬‬ ‫‪03 -9190955‬‬ ‫‪050-3500303‬‬ ‫מור טליה‬ ‫יא ‪5‬‬ ‫‪40‬‬
‫‪054-5373798‬‬ ‫‪054-5669635‬‬ ‫‪077-5500620‬‬ ‫‪054-7802300‬‬ ‫מנחם שלו‬ ‫יא ‪5‬‬ ‫‪45‬‬
‫‪054-4321137‬‬ ‫‪057-2502946‬‬ ‫‪03 -9217632‬‬ ‫‪054-4855874‬‬ ‫ניסן ליאור‬ ‫יא ‪5‬‬ ‫‪49‬‬
‫‪052-3261865‬‬ ‫‪054-5666626‬‬ ‫‪03 -9216464‬‬ ‫‪052-6386563‬‬ ‫עטיה ניב‬ ‫יא ‪9‬‬ ‫‪07‬‬
‫‪052-4866604‬‬ ‫‪052-4236390‬‬ ‫‪03 -9303371‬‬ ‫‪052-3866436‬‬ ‫שרון איתי‬ ‫יא ‪9‬‬ ‫‪04‬‬
‫‪054-6104095‬‬ ‫‪050-5782333‬‬ ‫‪03 -9240749‬‬ ‫‪054-3375498‬‬ ‫אלון עדי‬ ‫יא ‪9‬‬ ‫‪00‬‬
‫‪052-8820156‬‬ ‫‪053-4394220‬‬ ‫‪077-6426425‬‬ ‫‪054-8131310‬‬ ‫ריינה בר‬ ‫יא ‪9‬‬ ‫‪04‬‬
‫שבתאי עדן‬ ‫‪03‬‬
‫ששון מיתר‬
‫ריינה יצחק‬

‫‪8‬‬

‫אוטובוס ‪3‬‬

‫מורות‪ :‬דליה בן אסא – ‪757-5234535‬‬
‫ליאת פיינגולד – ‪750-2447474‬‬
‫מדריכה‪ :‬שושי גרוך‬

‫טל' אמא‬ ‫טל' אבא‬ ‫טלפון בבית‬ ‫נייד תלמיד‬ ‫שם תלמיד‬ ‫כיתה‬

‫‪052-9426113‬‬ ‫‪050-5276594‬‬ ‫‪03 -9191117‬‬ ‫‪050-5644623‬‬ ‫אמינוף אורן‬ ‫יא ‪3‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪052-3599986‬‬ ‫‪054-3157614‬‬ ‫‪03 -9044660‬‬ ‫‪052-5783199‬‬ ‫בלומנפלד עומר‬ ‫יא ‪3‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪050-2394313‬‬ ‫‪050-5888850‬‬ ‫‪03 -6773544‬‬ ‫‪050-2888803‬‬ ‫יא ‪3‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪052-8612626‬‬ ‫‪052-5380195‬‬ ‫‪03 -9307615‬‬ ‫‪052-7599669‬‬ ‫בן מור תום‬ ‫יא ‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪050-7529186‬‬ ‫‪252-2629262‬‬ ‫‪077-9321886‬‬ ‫‪054-5540128‬‬ ‫גראפי זוהר‬ ‫יא ‪3‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪050-5559176‬‬ ‫‪052-8466592‬‬ ‫‪03 -9212218‬‬ ‫‪054-2299351‬‬ ‫וינטרויב אריאל‬ ‫יא ‪3‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪050-3387636‬‬ ‫‪050-6776235‬‬ ‫‪03 -9224400‬‬ ‫‪050-7970078‬‬ ‫זמסקי מאור‬ ‫יא ‪3‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪054-4920232‬‬ ‫‪054-2660646‬‬ ‫‪03 -9048126‬‬ ‫‪054-4920233‬‬ ‫יא ‪3‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪054-7208944‬‬ ‫‪250-2262226‬‬ ‫‪03 -9216885‬‬ ‫‪054-5677680‬‬ ‫כהן נעם‬ ‫יא ‪3‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪050-7444496‬‬ ‫‪050-7444495‬‬ ‫‪03 -9215217‬‬ ‫‪050-2744495‬‬ ‫ליב תומר‬ ‫יא ‪3‬‬ ‫‪47‬‬
‫‪050-3328712‬‬ ‫‪050-2490336‬‬ ‫‪03 -9330293‬‬ ‫‪050-9330293‬‬ ‫ליברמן זיו‬ ‫יא ‪3‬‬ ‫‪44‬‬
‫‪052-6166556‬‬ ‫‪052-6166555‬‬ ‫‪03 -9321453‬‬ ‫‪052-6166557‬‬ ‫מוסן לוי אורי‬ ‫יא ‪3‬‬ ‫‪40‬‬
‫‪050-4377817‬‬ ‫‪050-9754093‬‬ ‫‪03 -9096673‬‬ ‫‪050-9096673‬‬ ‫מלכה יובל‬ ‫יא ‪3‬‬ ‫‪44‬‬
‫עוזיאל אלון‬
‫‪250-2222929‬‬ ‫‪052-6306044‬‬ ‫‪03 -9237651‬‬ ‫‪255-0060222‬‬ ‫עשרי סער חיים‬ ‫יא ‪3‬‬ ‫‪43‬‬
‫‪250-9022922‬‬ ‫‪050-8238829‬‬ ‫‪03 -9229587‬‬ ‫‪252-6229622‬‬ ‫פינקלסון‪/‬זובקוב‬ ‫יא ‪3‬‬
‫‪054-7396506‬‬ ‫‪03 -9229552‬‬ ‫‪054-3181041‬‬ ‫יא ‪3‬‬ ‫‪45‬‬
‫‪052-4534881‬‬ ‫‪052-4747963‬‬ ‫‪077-5402044‬‬ ‫‪052-5334549‬‬ ‫מיכאל‬ ‫יא ‪3‬‬ ‫‪42‬‬
‫‪054-4973207‬‬ ‫‪050-6298160‬‬ ‫‪03 -9301147‬‬ ‫‪054-9250760‬‬ ‫פישר אופק‬ ‫יא ‪3‬‬ ‫‪40‬‬
‫‪054-8186666‬‬ ‫‪054-8182222‬‬ ‫‪03 -9092555‬‬ ‫‪058-4048888‬‬ ‫קונצ'ן רוניה‬ ‫יא ‪3‬‬ ‫‪45‬‬
‫‪054-8186666‬‬ ‫‪054-8182222‬‬ ‫‪03 -9092555‬‬ ‫‪054-2024444‬‬ ‫קינן עומר‬ ‫יא ‪3‬‬ ‫‪49‬‬
‫‪052-7951844‬‬ ‫‪03 -9091290‬‬ ‫‪252-6252520‬‬ ‫רביב נועם‬ ‫יא ‪3‬‬ ‫‪07‬‬
‫‪054-6351579‬‬ ‫‪054-4932895‬‬ ‫‪03 -9301397‬‬ ‫‪054-6832895‬‬ ‫רבינוביץ אלמוג‬ ‫יא ‪3‬‬ ‫‪04‬‬
‫‪050-5265213‬‬ ‫‪054-4811143‬‬ ‫‪09 -7451414‬‬ ‫‪054-8031664‬‬ ‫רבינוביץ נופר‬ ‫יא ‪3‬‬ ‫‪00‬‬
‫‪050-6290015‬‬ ‫‪052-6886915‬‬ ‫‪03 -9231151‬‬ ‫‪050-8866623‬‬ ‫רוזנברג מתן‬ ‫יא ‪0‬‬ ‫‪04‬‬
‫‪052-6308034‬‬ ‫‪054-9912344‬‬ ‫‪03 -9217676‬‬ ‫‪054-9912340‬‬ ‫רוטמן מיכאל‬ ‫יא ‪0‬‬ ‫‪03‬‬
‫‪052-3286539‬‬ ‫‪052-2752979‬‬ ‫‪03 -9349636‬‬ ‫‪052-8604441‬‬ ‫שורץ עירון‬ ‫יא ‪0‬‬ ‫‪05‬‬
‫‪052-2235881‬‬ ‫‪052-5947771‬‬ ‫‪03 -6780417‬‬ ‫‪052-5917774‬‬ ‫אלפסי סתיו‬ ‫יא ‪0‬‬ ‫‪02‬‬
‫‪050-7166644‬‬ ‫‪057-6290990‬‬ ‫‪050-5741757‬‬ ‫יא ‪0‬‬ ‫‪00‬‬
‫‪052-3981656‬‬ ‫‪052-9276280‬‬ ‫‪03 -9225960‬‬ ‫בהיר גל‬ ‫יא ‪0‬‬ ‫‪05‬‬
‫‪052-8996305‬‬ ‫‪054-2878565‬‬ ‫‪03 -9199979‬‬ ‫‪052-6589977‬‬ ‫בורשבסקי לנה‬ ‫יא ‪0‬‬ ‫‪09‬‬
‫‪052-7353131‬‬ ‫‪052-4429856‬‬ ‫‪052-8354334‬‬ ‫יא ‪0‬‬ ‫‪47‬‬
‫‪050-6859249‬‬ ‫‪052-7291729‬‬ ‫‪03 -9086684‬‬ ‫‪050-6859249‬‬ ‫בן נעים אור‬ ‫יא ‪0‬‬ ‫‪44‬‬
‫‪054-2471262‬‬ ‫‪03 -9224878‬‬ ‫‪054-2470466‬‬ ‫גרוס חן‬ ‫יא ‪0‬‬ ‫‪40‬‬
‫‪052-6789956‬‬ ‫‪052-6789957‬‬ ‫הנדר צח‬ ‫יא ‪0‬‬ ‫‪44‬‬
‫‪052-3720130‬‬ ‫‪052-2783621‬‬ ‫‪03 -9211598‬‬ ‫‪052-6720170‬‬ ‫הרוש דין‬ ‫יא ‪0‬‬ ‫‪43‬‬
‫‪052-8080677‬‬ ‫‪054-2280918‬‬ ‫‪03 -9232137‬‬ ‫‪054-2280696‬‬ ‫יא ‪0‬‬ ‫‪45‬‬
‫‪057-8151182‬‬ ‫‪050-7577519‬‬ ‫‪03 -9245487‬‬ ‫הררי אופיר‬ ‫יא ‪0‬‬ ‫‪42‬‬
‫‪052-2715529‬‬ ‫‪052-8461227‬‬ ‫‪03 -9088555‬‬ ‫‪052-5906809‬‬ ‫יוסף נוי‬ ‫יא ‪0‬‬ ‫‪40‬‬
‫ילוז עדן‬ ‫‪45‬‬

‫פיסון אינה‬
‫קלדס רז‬

‫שואשי נועם‬
‫שפר בר‬

‫תורג'מן אדיר‬

‫‪9‬‬

‫אוטובוס ‪4‬‬

‫מורות‪ :‬עליזה מגן – ‪757-9453945‬‬

‫סלי מנור פרנקו ‪750-5020044 -‬‬
‫מדריכה‪ :‬איילת חיימוביץ'‬

‫טל' אמא‬ ‫טל' אבא‬ ‫טלפון בבית‬ ‫נייד תלמיד‬ ‫שם תלמיד‬ ‫כיתה‬

‫‪050-9750041‬‬ ‫‪054-4770120‬‬ ‫‪03 -9232703‬‬ ‫‪050-3456178‬‬ ‫אברהמי שחר‬ ‫יא ‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪050-6668017‬‬ ‫‪052-7907018‬‬ ‫‪03 -9210915‬‬ ‫‪054-2313339‬‬ ‫אברמוביץ אובל‬ ‫יא ‪4‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪050-5988787‬‬ ‫‪052-8496460‬‬ ‫‪03 -9227634‬‬ ‫‪054-4853394‬‬ ‫יא ‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪052-4595998‬‬ ‫‪052-2870565‬‬ ‫‪03 -9233777‬‬ ‫‪052-8025032‬‬ ‫אזערי סער‬ ‫יא ‪4‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪03 -5302636‬‬ ‫‪052-8428378‬‬ ‫‪03 -9240663‬‬ ‫‪052-8521171‬‬ ‫אידומסקי בני‬ ‫יא ‪4‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪054-2177209‬‬ ‫‪054-2177208‬‬ ‫‪03 -9215841‬‬ ‫‪054-4804018‬‬ ‫יא ‪4‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪050-2207574‬‬ ‫‪050-4562212‬‬ ‫‪03 -9240467‬‬ ‫‪050-4462212‬‬ ‫אקנין יניב‬ ‫יא ‪4‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪050-2320921‬‬ ‫‪050-8628068‬‬ ‫‪03 -9219511‬‬ ‫‪054-9708550‬‬ ‫בוזור שלי‬ ‫יא ‪4‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪050-5405966‬‬ ‫‪03 -9248047‬‬ ‫‪050-9248047‬‬ ‫בלחסן שגיא‬ ‫יא ‪4‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪054-4923389‬‬ ‫‪050-7922339‬‬ ‫‪03 -9233828‬‬ ‫‪054-4923390‬‬ ‫בר יוסף גל‬ ‫יא ‪4‬‬ ‫‪47‬‬
‫‪050-3047795‬‬ ‫‪054-4864041‬‬ ‫‪03 -9217643‬‬ ‫‪054-5695103‬‬ ‫גוליברודה יקיר‬ ‫יא ‪4‬‬ ‫‪44‬‬
‫‪054-4626849‬‬ ‫‪050-6806348‬‬ ‫‪077-9240916‬‬ ‫‪052-5814868‬‬ ‫גופול ויקטוריה‬ ‫יא ‪4‬‬ ‫‪40‬‬
‫‪050-5703311‬‬ ‫‪054-2110940‬‬ ‫‪03 -9216954‬‬ ‫‪050-3703311‬‬ ‫הלפר רון‬ ‫יא ‪4‬‬ ‫‪44‬‬
‫‪054-2420535‬‬ ‫‪052-6126771‬‬ ‫‪03 -9224506‬‬ ‫‪052-3809641‬‬ ‫זיידנברג אביב‬ ‫יא ‪4‬‬ ‫‪43‬‬
‫‪050-4014110‬‬ ‫‪050-8217446‬‬ ‫‪03 -9234636‬‬ ‫‪050-9234636‬‬ ‫יא ‪4‬‬ ‫‪45‬‬
‫‪050-8217430‬‬ ‫‪052-6342268‬‬ ‫‪03 -9245435‬‬ ‫‪054-8319369‬‬ ‫חבר דור‬ ‫יא ‪4‬‬ ‫‪42‬‬
‫‪052-2701277‬‬ ‫‪054-7388833‬‬ ‫‪03 -9242268‬‬ ‫‪052-7368568‬‬ ‫כהן ספיר‬ ‫יא ‪4‬‬ ‫‪40‬‬
‫‪054-8141532‬‬ ‫‪03 -9227596‬‬ ‫‪054-7483377‬‬ ‫לביא אושר‬ ‫יא ‪4‬‬ ‫‪45‬‬
‫‪052-6553632‬‬ ‫‪054-6094984‬‬ ‫‪03 -9344820‬‬ ‫‪052-6553432‬‬ ‫לוזון מיה‬ ‫יא ‪4‬‬ ‫‪49‬‬
‫‪052-8822464‬‬ ‫‪050-2915900‬‬ ‫‪03 -9213898‬‬ ‫‪054-3165738‬‬ ‫נאור ניב‬ ‫יא ‪4‬‬ ‫‪07‬‬
‫‪050-6262682‬‬ ‫‪057-5311101‬‬ ‫‪03 -9244816‬‬ ‫‪058-7876767‬‬ ‫פינטו ענבר‬ ‫יא ‪4‬‬ ‫‪04‬‬
‫‪050-4078881‬‬ ‫‪058-7940409‬‬ ‫‪03 -9041354‬‬ ‫‪054-6323165‬‬ ‫פרטיאטקה אנה‬ ‫יא ‪4‬‬ ‫‪00‬‬
‫‪052-4738613‬‬ ‫‪052-4372718‬‬ ‫‪03 -9246727‬‬ ‫‪052-3664142‬‬ ‫פרנסא איתן‬ ‫יא ‪4‬‬ ‫‪04‬‬
‫‪052-5786057‬‬ ‫‪052-6156511‬‬ ‫‪077-3295200‬‬ ‫‪052-3486091‬‬ ‫קוזוקרו מורן‬ ‫יא ‪5‬‬ ‫‪03‬‬
‫‪054-2060083‬‬ ‫‪054-7511500‬‬ ‫‪03 -9228914‬‬ ‫‪054-2339444‬‬ ‫שמחיס יעל‬ ‫יא ‪5‬‬ ‫‪05‬‬
‫‪054-7512500‬‬ ‫‪050-2915900‬‬ ‫‪03 -9247628‬‬ ‫‪054-7513500‬‬ ‫שניידרמן יעל‬ ‫יא ‪5‬‬ ‫‪02‬‬
‫‪050-6262682‬‬ ‫‪050-5678387‬‬ ‫‪03 -9244816‬‬ ‫‪058-6272536‬‬ ‫אוריאל לינוי‬ ‫יא ‪5‬‬ ‫‪00‬‬
‫‪050-7399285‬‬ ‫‪03 -9247967‬‬ ‫‪054-2469009‬‬ ‫בן אבי יובל‬ ‫יא ‪5‬‬ ‫‪05‬‬
‫מורג אמרגי טל‬ ‫‪09‬‬
‫קוזקרו מעין‬
‫קורן עדי‬
‫אברמוביץ אורית‬

‫‪01‬‬

‫פרטי מלונות‬

‫מספר הטלפון‬ ‫שם המלון‬ ‫העיר‬ ‫עד תאריך‬ ‫מתאריך‬

‫קידומת מס'‬ ‫קידומת‬ ‫‪Novotel‬‬ ‫‪Warsaw‬‬ ‫‪72.73.43‬‬ ‫‪74.73.43‬‬
‫הארץ‬ ‫‪Centrum‬‬ ‫‪Rzeszow‬‬ ‫‪70.73.43‬‬ ‫‪72.73.43‬‬
‫הטלפון‬ ‫העיר‬ ‫‪35‬‬ ‫‪Rzeszow‬‬ ‫‪47.73.43‬‬ ‫‪70.73.43‬‬

‫‪5927777‬‬ ‫‪00‬‬ ‫‪35‬‬
‫‪0004747‬‬ ‫‪40‬‬

‫‪2497777‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪Holiday‬‬ ‫‪Krakow‬‬
‫‪Inn‬‬

‫פרטי טיסות‬

‫‪FROM‬‬ ‫‪TO‬‬ ‫‪FLIGHT‬‬ ‫‪DATE‬‬ ‫‪DEPARTURE‬‬ ‫‪ARRIVAL‬‬
‫‪TIME‬‬ ‫‪TIME‬‬
‫‪Tel Aviv‬‬ ‫‪Warsaw‬‬ ‫‪IZ325‬‬ ‫‪03.04.2014‬‬
‫‪Katowice‬‬ ‫‪Tel Aviv‬‬ ‫‪ENT155‬‬ ‫‪10.04.2014‬‬ ‫‪04:55‬‬ ‫‪07:50‬‬
‫‪23:59‬‬ ‫‪05:00‬‬

‫לו"ז מסע‬

‫וורשה ‪ -‬זלוטה ובית החולים בשיינה‪ ,‬ארמון התרבות‪ ,‬אנדרטת‬ ‫יום ה' ‪3.4.2114‬‬
‫קורצ'אק‪ ,‬בית כנסת נוז'יק‪ ,‬בית הקברות היהודי‬ ‫לינה בוורשה‬

‫טרבלינקה‪ ,‬בית כנסת טיקוצין‪ ,‬יער לופוחובה‬ ‫יום ו' ‪4.4.2114‬‬
‫לינה בוורשה‬
‫אומשלאגפלאץ ‪ -‬מסלול הגבורה ‪ -‬טקס במילא ‪ ,45‬סיור בעיר‬
‫העתיקה‪ ,‬מפגש עם בית ספר בוורשה‬ ‫יום שבת ‪5.4.2114‬‬
‫לינה בוורשה‬
‫סיור במאידנק‬
‫טרנוב‪ -‬זביליטובסקה גורה‪ ,‬סיור בבית הכנסת ובבית הקברות‬ ‫יום א' ‪6.4.2114‬‬
‫לינה בז'שוב‬
‫בדז'ילושיצה‪ ,‬סיור במכרות המלח בוויאליצ'קה‬
‫יום ב' ‪7.4.2114‬‬
‫סיור ברובע היהודי‪ -‬קז'ימיש‪ ,‬שירוקה‪ ,‬רמ"א‪ ,‬אייזיק וטמפל‪ ,‬סיור‬ ‫לינה בקרקוב‬
‫בגטו קרקוב‪ ,‬נסיעה דרך החומה ובית החרושת שינדלר‪ ,‬ביקור‬
‫בפלאשוב‪ ,‬כיכר העיר העתיקה‬ ‫יום ג' ‪8.4.2114‬‬
‫לינה בקרקוב‬
‫אושוויץ ‪ -‬טקס לכל איש יש שם‪,‬סיור במחנה בירקנאו‪ ,‬מפגש עם‬
‫חסידת אומות עולם‬ ‫יום ד' ‪9.4.2114‬‬
‫לינה בקרקוב‬
‫זקופנה ‪ -‬עליה להר וסיור בו‪ ,‬סיור בשוק‪ ,‬נסיעה לשדה תעופה בקטוביץ‬
‫‪ -‬טיסה לתל אביב‬ ‫יום ה' ‪11.4.2114‬‬
‫לינה בבית‪.‬‬

‫‪00‬‬

‫הנחיות כלליות‬

‫שימו לב‪ :‬דרכונים וכרטיסים צמודים אליכם בכל עת‪.‬‬

‫הוראות והנחיות להתנהגות‬

‫בשדה התעופה בחו"ל‪:‬‬

‫‪ .4‬וודא‪/‬י שלא השארת חפצים במטוס‪.‬‬

‫‪ .0‬הנך נמצא‪/‬ת בארץ זרה‪ ,‬כבד‪/‬י את אנשי המקום‪ ,‬המנע‪/‬י ממעשי ליצנות העלולים לפגוע‬
‫בסובבים אותך‪.‬‬

‫‪ .4‬אם מתעוררת בעיה ‪ -‬פנה‪/‬י מיד אל המלווה‪.‬‬

‫‪ .3‬הקפד‪/‬י להיצמד לקבוצה כדי לא ללכת לאיבוד‪.‬‬

‫במלון‪:‬‬
‫‪ .4‬בדוק‪/‬י אם לא שכחת חפצים באוטובוס‪.‬‬
‫‪ .0‬יש להמתין בלובי לגמר סידורי הקליטה במלון‪ .‬המנע‪/‬י מקולניות יתר‪.‬‬
‫‪ .4‬קיבלת מספר חדר ומפתח ‪ -‬עלה‪/‬י לחדרך להתארגנות‪.‬‬
‫‪ .3‬אם יש בחדר מקרר ומשקאות ‪ -‬אל תשתמש‪/‬י בהם‪ .‬המלונות גובים תעריף גבוה‬

‫במיוחד‪.‬‬
‫‪ .5‬שיחות טלפון אל מחוץ למלון הינם בעלות גבוהה‪ .‬המנע‪/‬י מביצועם מתוך החדר‪.‬‬

‫‪ .2‬אין יציאה מהמלון‪.‬‬
‫‪ .0‬לפני עזיבת המלון וודא‪/‬י שלא שכחת חפץ כלשהו‪ .‬בדוק‪/‬י בשירותים‪ ,‬במגירות‪ ,‬מתחת‬

‫למטה‪.‬‬
‫‪ .8‬אין לשהות בלובי של בית המלון‪.‬‬

‫באוטובוס‪:‬‬

‫‪ .4‬האוטובוס נועד לשירותינו ורווחתנו‪ .‬הקפד‪/‬י על ניקיונו‪ ,‬הוא בבחינת ביתך במשך‬
‫המסע‪.‬‬

‫‪ .0‬אין למלא מאפרות בשיירי אוכל‪ ,‬קליפות ושקיות‪ .‬השתמש‪/‬י בשקית ניילון לריכוז‬
‫פסולת‪.‬‬

‫‪ .4‬חשוב ‪ -‬התנהג‪/‬י באדיבות אל הנהג‪ .‬אם מצב רוחו טוב ‪ -‬כולנו נשכרים‪.‬‬

‫‪ .3‬אל תיכנס‪/‬י לעימות עם המלווה הפולני‪ .‬אם דעותיו או המידע שברשותו שונה משלך ‪-‬‬
‫הבלג‪/‬י‪.‬‬

‫בסיור‪:‬‬
‫‪ .4‬השאר‪/‬י תמיד במסגרת הקבוצה‪.‬‬
‫‪ .0‬הקפד‪/‬י לקחת איתך את דפי הלימוד‪ ,‬מצלמה וכלי כתיבה‪.‬‬
‫‪ .4‬כבד‪/‬י בהתנהגותך את המדריך המקומי‪.‬‬
‫‪ .3‬בסיור ברחובות העיר‪ ,‬אל תתבלט‪/‬י בהתנהגותך‪ ,‬אין לעורר סערות‪.‬‬
‫‪ .5‬דאג‪/‬י לשלומך ולשלום חבריך‪ .‬אל תצעק‪/‬י בעברית‪ ,‬אל תסתבך‪/‬י עם שיכורים‪.‬‬

‫חל איסור מוחלט על עישון במהלך המסע !!!‬

‫יש להישמע להוראות הקב"ט והמורים כלשונם ‪ -‬ללא ויכוחים‬

‫מטרת הנחיות אלו להקל עלינו את ההתארגנות וההכנות לקראת המסע‬
‫זכרו ‪ -‬שיתוף פעולה ושמירה על ההנחיות תהווה בסיס חשוב להצלחת המסע‬

‫שניסע ונחזור בשלום – אמן‬

‫‪01‬‬

‫המסע לפולין‪ ,‬תיכון "אחד העם" פתח תקווה‪,‬‬
‫תשע"ד‪ ,‬אפריל ‪2114‬‬

‫בחוברת זו ניסינו לתת מושג כללי על האתרים והמקומות בהם נבקר‪ ,‬ולהכין את‬
‫עצמנו מראש למראות הלא קלים על אדמת פולין‪.‬‬

‫בעמודים הקרובים תמצאו פירוט על רוב האתרים בהם נבקר‪ ,‬קטעי עדות‬
‫וכן מכתבים אחרונים של קורבנות השואה‪.‬‬

‫כמו כן‪ ,‬השארנו לכם מקום לכתוב כל מה שתרצו‪.‬‬
‫מחשבות‪ ,‬רגשות‪ ,‬שירים‪ ,‬ועוד‪...‬‬

‫שיהיה לכולנו מסע מעשיר ומרתק ושנחזור בשלום!‬

‫‪03‬‬

‫מפת פולין‬

‫‪04‬‬

‫פולין – תעודת זהות‬

‫הגדולה במדינות מזרח אירופה‪.‬‬
‫לאורך כל ההיסטוריה נלחצה וסופחה על ידי גרמניה מחד ורוסיה מאידך‪ .‬גם בהיבט הלאומי‬
‫חברתי וגם בהיבט הדתי‪ .‬מהווה טריז של קתוליות בין הפרוטסטנטיות הגרמנית לאורתודוכסיה‬

‫הרוסית‪.‬‬
‫במיקומה – במרכז אירופה – מהווה צומת מסחרי‪ ,‬תרבותי וצבאי‪ ,‬לטוב ולרע‪.‬‬

‫מספר תושבים‪ 45.5 :‬מיליון נפש‪.‬‬
‫הרכב האוכלוסייה‪ 90% :‬פולנים; ‪ 4%‬מיעוטים‪ .‬רוב האוכלוסייה עירונית‪( .‬עיירות)‬

‫הדת הדומיננטית‪ :‬נצרות קתולית‪.‬‬
‫שטח‪ 440,255 :‬קמ"ר‪.‬‬
‫עיר הבירה‪ :‬ורשה‪.‬‬

‫גבולות‪ :‬במערב‪ :‬גרמניה; בדרום‪ :‬צ'כיה וסלובקיה; בצפון‪ :‬רוסיה והים הבלטי; ובמזרח‪:‬‬
‫אוקראינה‪ ,‬ביילורוסיה וליטא‪.‬‬

‫נקודות ציון בהיסטוריה‪:‬‬

‫‪ ‬ייסוד פולין‪ 922 :‬לספירה‪.‬‬
‫‪ ‬במאות ה‪ 43-40-‬הייתה פולין מעצמה‪ .‬השליט הבולט בתקופה זו נקרא "קזימייז'‬

‫הגדול" ועליו נאמר‪" :‬מצא פולין בנויה מעץ‪ ,‬ועזב אותה בנויה מלבנים"‪.‬‬
‫‪ ‬בראשית המאה ה‪ 42-‬חדרה תרבות הרנסנס לפולין‪ ,‬ובכך הגיעו לקיצם ימי הביניים‬

‫בפולין‪.‬‬
‫‪ ‬מן המאה ה‪ 42-‬נבחרו המלכים על‪-‬ידי ה"סיים" – אז מועצת האצילים‪.‬‬
‫‪ ‬בסוף המאה ה‪ ,42-‬זיגמונד וואזה השלישי משנה את עיר הבירה מקרקוב לוורשה‪.‬‬

‫‪ ‬ב‪ 4004-‬פולין מחולקת לראשונה בין רוסיה‪ ,‬פרוסיה ואוסטריה‪.‬‬
‫‪ ,4094 ‬פולין מתחלקת בשנית‪.‬‬

‫‪ ,4095 ‬פולין חדלה מלהתקיים – זו נודעה כחלוקה השלישית‪.‬‬
‫‪ ‬עם סיום מלחמת העולם הראשונה פולין מקבלת עצמאות (‪ .)4945‬עד ‪ 4949‬פולין היא‬

‫מדינה עצמאית‪.‬‬
‫‪ – 4949-4935 ‬פולין תחת כיבוש גרמני‪.‬‬
‫‪ – 4935-4959 ‬פולין הופכת להיות חלק מהגוש הקומוניסטי‪.‬‬
‫‪ – 4959 ‬מהפכת ארגון "סולידאריות"‪ .‬פולין הופכת לרפובליקה דמוקרטית‪.‬‬
‫‪ ‬פולין מורכבת משישה עשר מחוזות‪ .‬יש בה משטר נשיאותי ופרלמנט המורכב מהסנט‬

‫ומהסיים‪.‬‬

‫‪05‬‬

‫היהודים בפולין‬

‫‪ ‬במאה ה‪ – 44-‬יהודים מתיישבים לראשונה בפולין‪ :‬מרביתם פליטי פרעות ממערב‬
‫אירופה ומביזנטיון‪ ,‬וכן סוחרים‪ ,‬יזמים ובעלי ממון‪.‬‬

‫‪ ‬במאה ה‪ – 44-‬היהודים זכו לכתב החסות שהעניק להם מעמד ובטחון‪.‬‬
‫‪ ‬במאה ה‪ – 42-‬המוקד התורני‪-‬רוחני של היהדות עבר מאשכנז (גרמניה) לפולין‪.‬‬
‫‪ ‬במאה ה‪ – 40-‬פולין הפכה למרכז היהדות העולמית‪ :‬הן מספרית והן תרבותית‪.‬‬

‫‪ ‬במאה ה‪ – 45-‬בפולין וברוסיה נוצרה תנועת החסידות ולאחריה ההשכלה‪.‬‬
‫‪ ‬במאה ה‪ – 49-‬לצד תנועת ההשכלה מתפתחת התנועה הלאומית הציונית ברוסיה ובפולין‪.‬‬
‫‪ ‬במאה ה‪ – 07-‬היוו היהודים את המיעוט הגדול ביותר בפולין‪ .‬ב‪ 4949-‬חיו בפולין ‪4.5‬‬

‫מיליון יהודים‪ 47% ,‬מכלל האוכלוסייה‪.‬‬
‫‪ :4949-4935 ‬במהלך המלחמה שימשה פולין מרכז לביצוע "הפתרון הסופי"‪.‬‬
‫‪ :4935-4930‬כרבע מיליון יהודים שבו לפולין‪ .‬בשובם הם סבלו מאלימות אנטישמית‪ .‬דבר‬

‫זה עורר את תנועת הבריחה‪ ,‬בעיקר לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ב‪ :4935-‬נותרו בפולין כ‪ 57-‬אלף יהודים‪ .‬במהלך השנים רובם היגרו‪ .‬כיום חיים בפולין‬

‫כ‪ 47,777‬יהודים‪.‬‬

‫אוהל קברו של רבי אלימלך מליז'נסק‬

‫‪01‬‬

‫יום חמישי ‪3.4.2114‬‬

‫ורשה‬

‫בית היתומים של יאנוש קורצ'ק מחוץ לגטו‬
‫‪07‬‬

‫הכתובת של עמי עכשיו‬

‫אלי נצר‬

‫מילא שמונה עשרה‪ .‬שם רחוב בוורשה‬

‫ומספר של בית‪ .‬יכלו להיות ככל כתובת‬

‫בעולם אליה נכנסים ובאים‪ ,‬אליה שולחים‬

‫מכתבים ומקבלים תשובה‪ .‬ששם בחצר מי‬

‫שמשקה עציץ ופנים בחלון‪ .‬עכשיו זאת‬

‫הכתובת של עמי‪.‬‬

‫על מילא שמונה עשרה גדל עכשיו דשא‬

‫רענן וירוק‪ .‬מי שאומר שהדם זועק מן‬

‫האדמה‪ ,‬משקר‪ .‬ושהשמים שותקים‪,‬‬

‫משקר‪.‬‬

‫שותקים רק האנשים‪ ,‬זועק רק הזוכר וגם‬

‫ורשה‪ ,‬בירת פולין‬ ‫הוא בינו לבינו פנימה‪ .‬וגם הוא‪ ,‬עם הזמן‪,‬‬
‫מצניע את דמעות עינו‪.‬‬
‫בירת פולין והגדולה בעריה‪ .‬ב‪ 4592-‬הייתה לבירת‬
‫המדינה‪ .‬העיר שוכנת על גדות נהר הוויסלה‪ ,‬שני‬ ‫עכשיו שם שיכונים סביב וילדים עם‬
‫שלישים בגדה המערבית ושליש בגדה המזרחית של‬ ‫ילקוטים‪ .‬מרדכי היה שם בבונקר עם‬
‫חברתו מירה פוכרר ובמקום בו חי הוא‬
‫הנהר‪.‬‬ ‫אהב ולחם‪ ,‬ומת מוקף רעיו‪ .‬וזה הדבר‬

‫ורשה של אותם שנים הייתה בירה של יהדות פולין‬ ‫היותר נשגב שיכול לקרות לאיש יהודי‬
‫ומרכז חשוב של יהודי העולם בכלל‪ .‬בוורשה שכנו‬ ‫בזמן נורא ובכל עת‪ ,‬וזה קרה שם לעמי‪,‬‬
‫מרכזי המפלגות הפוליטיות‪ ,‬מוסדות סעד רבים‪,‬‬ ‫שמרדכי היה ממנו‪ ,‬וזה הדבר היותר נשגב‬
‫איגודים מקצועיים ומוסדות תרבות ודת‪ .‬בעיר‬ ‫שיכול לקרות לעם‪ ,‬וזה היה במילא שמונה‬
‫יצאו לאור מרבית העיתונים וכתבי העת היהודים‬ ‫עשרה‪ ,‬בוורשה‪ .‬וזאת הכתובת של עמי‬

‫בלשונות‬ ‫עכשיו‪.‬‬

‫השונות‪.‬‬

‫תנופת התרבות שכללה יצירה בתחום הספרות והאמנות‪,‬‬

‫הוצאות ספרים‪ ,‬תיאטראות ומועדונים למיניהם‪ ,‬עמדה‬

‫בניגוד בולט לשפל בכלכלה ולעוני המשווע של המוני‬

‫היהודים בוורשה‪.‬‬

‫קבר אחים בבית הקברות‬ ‫ערב הפלישה הגרמנית‪ ,‬היו כ‪ 305,777-‬יהודים בוורשה‬
‫היהודי בוורשה‬ ‫שהיוו כשליש מהאוכלוסייה בעיר‪.‬‬

‫בית הקברות היהודי היה חלק מהגטו‪.‬‬

‫בתחילה‪ ,‬התנהלה הקבורה כבימים ימימה‪ .‬עם ריבוי מקרי המוות‪ ,‬נאלצו פרנסי הקהילה לכרות‬
‫קברי אחים על מנת למנוע התפשטות מחלות‪.‬‬

‫‪08‬‬

‫יאנוש קורצ'אק ( ‪)4930 - 4505‬‬

‫יאנוש קורצ'אק הוא שם העט שבו נודע הנריק גולדשמיט‪ .‬סופר‪ ,‬רופא‪ ,‬מחנך והוגה חינוכי יהודי‬
‫בפולין שהיה מנהלם של בתי יתומים שהיוו את אחד הניסיונות המוקדמים ביותר בחינוך‬

‫דמוקרטי‪ .‬יאנוש קורצ'ק היה אדם המכובד ומוערך על פולנים ויהודים כאחד‪.‬‬

‫"הולכים ילדים ערוכים ברביעיות וקורצ'ק בראשם‪ ,‬עיניו נשואות נכחו‪ ,‬ידיו אוחזות ידי‬
‫שני ילדים‪ .‬את הטור השני מובילה סטפניה וילצ'ינסקי את השלישי‪ -‬ברוניאטובסקי‪,‬‬
‫ילדיה תרמילים כחולים על גבם‪ ...‬לא יכולתי לשאת עוד‪ ,‬דמעות פרצו מעיני‪,‬‬
‫הסתרתי פני בכפות ידי ובליבי פילח כאב עמוק‪ ,‬על כי חסרי ישע אנחנו‪ ,‬על שאין‬
‫בידי לעשות דבר אלא להתבונן בחוסר אונים במעשה הרצח‪ .‬בלילה נדמה לי שאני‬

‫שומע את צעדי רגליהם הקטנות מטופפות בסך‪ ,‬ומחנכם בראשם‪".‬‬

‫"יומן ורשימות מתקופת המלחמה"‪ ,‬עמנואל רינגלבלום‪ ,‬ירושלים תשנ"ג‪.‬‬

‫בשואה‪ -‬כאשר הגרמנים הקימו את גטו ורשה בשנת ‪ ,4937‬אולץ‬
‫בית היתומים היהודי לעבור אל הגטו‪ ,‬ובית היתומים לילדים‬
‫שאינם יהודים הופקע מידי קורצ'אק‪ .‬קורצ'אק עבר לגטו יחד עם‬
‫חניכיו היהודים‪ .‬בית היתומים המשיך לפעול במתכונת בית הספר‬

‫הדמוקרטי במשך כשנתיים‪ ,‬בתנאי תת התזונה ששררו בגטו‪.‬‬
‫ב־‪ 5‬באוגוסט ‪ 4930‬באו הגרמנים כדי לקחת את היתומים וחלק‬
‫מסגל העובדים למחנה ההשמדה טרבלינקה‪ .‬אחדים מידידיו‬
‫הפולנים שהיו בעלי השפעה בשלטון הגרמני ובמחתרת הפולנית‬
‫הציעו לקורצ'אק להציל את חייו אך הוא לא הסכים ויחד עם‬
‫סטפה וילצ'ינסקה‪ ,‬שותפתו המרכזית בניהול בית היתומים‪ ,‬חלק‬
‫עם חניכיו את רגעיהם האחרונים‪ .‬קורצ'אק הרגיע את היתומים וסיפר להם שהם יוצאים לטיול‬
‫וכך הוביל אותם לרכבות כשהם לבושים במיטב בגדיהם‪ .‬קורצ'ק‪ ,‬צוות עובדי בית היתומים‬
‫והיתומים עצמם נרצחו בתאי הגזים של טרבלינקה‪ .‬יחד עם כמה מן העובדות שלו‪ ,‬הלך עם‬

‫היתומים אל המוות בידי הנאצים‪.‬‬

‫"גבורתו של קורצ'ק‪ ..‬לא רצו לנטוש את ילדי הפנימיות‪ .‬קורצ'ק הוא אשר יצר את‬
‫האווירה‪ ,‬כי הכול צריכים להתלוות (לילדים) לאומשלאג‪ .‬בין מנהלי הפנימיות היו‬
‫שידעו מה מצפה להם באומשלג אבל סברו כי ברגע קשה אשר זה‪ ,‬אין הם יכולים‬

‫לנטוש את הילדים וחייבים ללכת איתם לקראת המוות‪".‬‬

‫"יומן ורשימות מתקופת המלחמה"‪ ,‬עמנואל רינגלבלום‪ ,‬ירושלים תשנ"ג‪.‬‬

‫‪09‬‬

‫גטו ורשה‬

‫בחודשים הראשונים של שנת ‪ 4937‬הופיעו שלטים בגבול רחובות היהודים שהזהירו מפני כניסה‬
‫לשטח מפני שהוא נגוע במחלות מדבקות‪ .‬ביום הכיפורים תש"א‪ ,4937 ,‬לעת נעילה‪ ,‬הודיע הרדיו‬

‫הגרמני כי היהודים צריכים לעבור לתחום הגטו‪ .‬כמה ימים לאחר מכן פורסמה מפת הרחובות של‬
‫הגטו‪ :‬בשטח שתפס ‪ 0.3%‬מן העיר‪ ,‬שוכנו ‪ 47%‬מתושבי העיר‪ .‬ב‪ 42-‬לנובמבר ‪ ,4937‬יום שבת‪,‬‬
‫הוקף הגטו בחומה ונותק הקשר בין הכלואים בגטו לבין תושביה של וורשה‪ .‬למן התקופה הזו‬

‫התגבר הרעב בגטו ותמותת התושבים מרעב וממגפת הטיפוס גדלה בהתמדה‪.‬‬

‫"סוף אוגוסט ‪( :1491‬את המתים) מובילים בעגלות רתומות לסוסים‪ ,‬בעגלות‪-‬יד‪ ,‬בתלת‪-‬‬
‫אופניים‪ ,‬באלונקות וכיו"ב‪ .‬עגלות הרתומות לסוסים טעונות גוויות‪ .‬לא רק תוכן‪ ,‬אלא גם‬
‫על פניהן‪ ,‬מזדקרים שלושה‪-‬ארבעה ארונות מלאים מתים‪ .‬בכמה מן הבתים של דלת‪-‬העם‪,‬‬

‫כגון אלה שברחוב וילינסקה‪ ,‬מתות משפחות שלמות‪.‬‬
‫לעתים קורה שאחרון בני המשפחה גווע בבית‪ ,‬וגווייתו מוטלת שם במשך ימים‪ ,‬עד שריח‬
‫הריקבון עולה באפם של השכנים‪ .‬כבר אירע שאם הסתירה את גוויית בנה‪ ,‬על מנת להמשיך‬
‫לקבל את תלושי המזון עוד זמן‪-‬מה‪ .‬בכמה מבתי רחוב וילינסקה כרסמו העכברושים בגויות‬
‫המוטלות כמה ימים בדירה‪ .‬ברחוב וילינסקה מס' ‪ 7‬נתרוקנו עשר דירות‪ -‬כל הדיירים מתו‪.‬‬
‫פטירת משפחות שלמות ביום אחד‪ ,‬או תוך ימים אחדים‪ ,‬היא תופעה שכיחה למדי‪ .‬אם יימשך‬

‫המצב‪ ,‬עד מהרה תיפתר מאליה "הבעיה היהודית" בוורשה‪.‬‬

‫עמנואל רינגלבלום‪ 1944-1911. :‬היסטוריון‪ .‬במלחמת העולם השנייה אסף חומר על קורות היהודים וקהילותיהם‪ .‬החומר‬
‫הוטמן בשלושה כדי חלב‪ ,‬ולאחר המלחמה נתגלו שניים מהם‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫יום חמישי ‪3.4.2114‬‬

‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬

‫‪10‬‬

‫יום שישי ‪4.4.2114‬‬

‫טיקוצ'ין‪ ,‬יער לופוחובה‪ ,‬טרבלינקה‬

‫‪11‬‬

‫יום שישי ‪4.4.2114‬‬

‫ואין עוד עיירה‬ ‫טיקוצ'ין ויער לופוחובה‬

‫משה כפיר‬ ‫טיקטין הוא שמה היהודי של העיר ‪Tykocin‬‬
‫השוכנת בצפון‪-‬מזרח פולין‪ .‬היישוב היהודי‬
‫שמואל הסנדלר בסינר עור‪,‬‬ ‫בעיירה נוסד ב‪ 4550-‬וקהילת טיקטין הפכה‬
‫הביא מרצע‪ ,‬פטיש ומסמרים‪ -‬ובא‪.‬‬ ‫לקהילה יהודית חזקה ומפורסמת בקרב‬

‫מנחם הטוחן מקומח כולו‪,‬‬ ‫היהודים‪.‬‬
‫הביא מרדעת ושקי קמח ריקים‪ ,‬ובא‪.‬‬ ‫ערב השואה התגוררו בטיקטין כ‪0,577-‬‬
‫יהודים‪ ,‬אשר היו הרוב בעיירה‪ .‬בית הכנסת‬
‫שלום יוסף חייט היה משקפיו עבי זכוכיות‪,‬‬ ‫הגדול‪ ,‬שהינו מפואר במיוחד‪ ,‬שרד את השואה‬
‫מחט וחוטים הביא ואף כרית סיכות‪ ,‬ובא‪.‬‬ ‫מאחר שבתקופת הכיבוש הנאצי שימש כמחסן‬
‫ברכה‪ ,‬אישה טובה והליכתה כבדה עליה‪ ,‬את‬ ‫נשק של הנאצים‪ .‬זמן קצר לאחר פרוץ מלחמת‬
‫ארבעת בניה זרזה ובנותיה תמכו בה‪ ,‬ובאו‪.‬‬ ‫העולם השנייה נמסר האזור כולו לרוסים‬
‫במסגרת הסכם ריבנטרופ‪-‬מולוטוב‪ .‬עם‬
‫הרב משה חיים רב העיירה‪ ,‬קשיש מלומד‪,‬‬ ‫הפלישה לברית המועצות הגיעו הגרמנים לעיר‬
‫סביבו עדת חסידים‪ ,‬ספרי הלכה בידם‪ ,‬ובאו‪.‬‬
‫שנית ב‪ 42-‬באוגוסט ‪.4934‬‬
‫מוישה שמש בית הכנסת‪ ,‬היה צולע מעט‪,‬‬ ‫בבוקר ה‪ 05-‬באוגוסט הופיעו אנשי הגסטאפו‬
‫הביא את צרור המפתחות הענק‪,‬‬ ‫מצוידים במשאיות ענק‪ ,‬העמיסו כ‪ 07 -‬יהודים‬
‫כקול פעמונים מצלצל‪ ,‬ובא‪.‬‬ ‫בכל פעם ונסעו ליער לופוחובה הסמוך‪ .‬שם הם‬
‫הושלכו לתוך הבור ומכונת ירייה אשר עמדה‬
‫ר' שלום הגביר חנוט החליפתו‪ ,‬הביא את‬ ‫מעל לבור טבחה בהם‪ .‬באותו יום נטבחו בצורה‬
‫מקל ההליכה המגולף‪ ,‬שזור חוטי כסף‪ ,‬ובא‪.‬‬ ‫זו למעלה מ‪ 4,377-‬מיהודי טיקטין‪ .‬בלילה כוסו‬
‫רבי יצחק המלמד‪ ,‬חומש "שמות" בידו הביא‬ ‫הבורות בידי הפולנים המקומיים בהשגחת‬
‫הגרמנים‪ ,‬שסיפרו להם כי מונחות שם‬
‫את ילדי החי'דר‪ ,‬צאן קודשים‪ ,‬ובא‪.‬‬ ‫גופותיהם של חללי מלחמה המובאות לקבורה‪.‬‬
‫רק מעטים מן הקהילה הגדולה של טיקטין‬
‫יוסף ושמילקה‪ ,‬שרה ביילה ונחמה הכובסת‪,‬‬
‫באו‪ .‬אברם השוחט עב הכרס‪ ,‬יענקב ותולי‬ ‫נותרו בחיים‪.‬‬
‫הקטן‪ ,‬גם הם באו‪ .‬שמשון הבטלן‪ ,‬דוד יצחק‬

‫הבלגולה' וגם ר' חיים הפחמי‪ ,‬באו‪.‬‬

‫כולם באו‪ ,‬כולם‪...‬‬

‫ולפתע ‪-‬‬
‫אין צחוק ילדים בחי'דר‪,‬‬
‫אין קול לימוד בבית המדרש‪,‬‬
‫אין צליפת שוט מעל סוסי העגלה‪,‬‬
‫גם השקט בכניסת השבת כבר לא נשמע‪.‬‬

‫רק מטח יריות אחד ‪,‬‬ ‫בורות הירי ביער לופוחובה‬
‫שמחק עיירה שלמה‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫טרבלינקה‬

‫מחנה השמדה הנמצא צפונית מזרחית לוורשה‪ ,‬במרחק של כשתי שעות נסיעה‪ .‬המחנה הוקם‬

‫באזור מיוער ומבודד ועוצב באופן כזה אשר יסתיר מעין רואה את מהותו האמיתית‪ .‬המשלוח‬

‫הראשון הגיע לטרבלינקה מגטו וורשה ב‪ .04.0.4930-‬היהודים האחרונים הגיעו לטרבלינקה‬

‫מביאליסטוק ב‪ .49-45.5.4934-‬מחנה זה עסק רק בהשמדה‪ .‬המוציאים להורג היו יהודים אשר‬

‫יהודים מגיעים‬ ‫נבחרו מתוך המגיעים‪...‬‬
‫לטרבלינקה‬
‫"בגמר העבודה ועם סיום מלאכת הרצח‬

‫של היהודים שהגיעו באותו יום‪ ,‬נלקחו‬

‫הגברים שהוצאו מתוך המשלוח לשם‬

‫ביצוע העבודות השונות‪ ,‬ונרצחו גם הם‬

‫בתאי הגזים או ליד בורות הירי‪".‬‬

‫טרבלינקה אבדן ומרד‪ ,‬יצחק ארד‪ ,‬עם עובד ‪.1983‬‬

‫הרצח במחנה בוצע בצורה אכזרית במיוחד‪ -‬כאן נבנו חדרים אשר אליהם הוזרם גז שנפלט ממנוע י‬
‫דיזל‪ .‬לפיכך התייסרו הלכודים בתאים במשך זמן רב (כחצי שעה)‪.‬‬

‫המרד בטרבלינקה פרץ ב‪ 0-‬באוגוסט ‪ .4934‬מרד זה פרץ בין השאר משום שככל שנקפו הימים‬
‫הבינו אסירי טרבלינקה שהידלדלות כמות המשלוחים פירושה שמרבית היהודים כבר נרצחו‬
‫ושלא נותרו יהודים רבים בחיים‪ .‬הם הסיקו כי התדלדלות האוכלוסייה היהודית וירידת קצב‬

‫המשלוחים משמעותם כי תורם שלהם מתקרב‪.‬‬

‫אחרי בריחתם‪ ,‬המשיך המחנה לפעול עד ה‪ 49-‬באוגוסט‪ ,‬יום בו נרצחו נוסעי שתי רכבות מתוך‬
‫חמישה‪ ,‬של יהודי ביאליסטוק‪ .‬שלושת הרכבות הנותרות הופנו לאושוויץ ומיידאנק‪.‬‬

‫אותם‬ ‫סגרו‬ ‫התאים‬ ‫"כשהתמלאו‬

‫האוקראינים‪ .‬האוקראיני איוון (דמניוק)‬

‫הפעיל את מנוע הדיזל‪ .‬עמדנו מהצד האחר‬

‫של הרמפה ושמעתי את הצעקות‪ ,‬את הבכי‬

‫המר ואת הילדים שצעקו 'אימא! אימא!'‬

‫שמעתי אנשים צועקים 'שמע ישראל'‪ .‬אחרי‬

‫כעשרים דקות נהיה שקט ותוך חצי שעה מאז‬

‫שהאנשים הוכנסו פנימה‪ ,‬כולם היו ללא רוח‬ ‫העשן היוצא מטרבלינקה‬
‫ביום המרד‬
‫חיים‪".‬‬

‫עדות – רוזנברג‪,‬‬
‫מתוך טרבלינקה אבדן ומרד‪ ,‬יצחק ארד‪ ,‬עם עובד ‪.1983‬‬

‫‪14‬‬

‫"ברגע מסוים קרבה אלי נערה צעירה כבת‬ ‫התחנה הקטנה טרבלינקה‬
‫עשרים‪ ,‬יפה להפליא‪ .‬היכרותנו ארכה‬ ‫ולדיסלאב שלנגל‬
‫דקות ספורות בלבד‪ ,‬אך פרק זמן זה‪,‬‬
‫הקצר כהרף עיין – היה בו כדי לפרנס את‬ ‫מפולנית‪ :‬הלינה בירנבאום‬
‫זכרוני במשך שנים ארוכות‪ .‬נודע לי מפיה‬
‫ששמה רות דורפמן‪ ...‬בעיניה היפות לא‬ ‫כאן התחנה טרבלינקה‬
‫הבחנתי בפחד‪ .‬היה בהן רק צער עמוק‪.‬‬ ‫כאן התחנה טרבלינקה‬
‫בקול עמום שאלה אותי כמה זמן עתידה‬
‫היא להתייסר‪ .‬עניתי שרק דקות אחדות‪.‬‬ ‫בקו שבין טלושץ' לוורשה‬
‫דומה שמעמסה נגולה מליבנו ועינינו‬ ‫מתחנת הרכבת וורשאו‪-‬אוסט‬
‫נתלחלחו מדמעות‪ .‬בסמוך עבר איש‬ ‫יוצאים ברכבת ונוסעים ישר‬
‫אס‪.‬אס‪ .‬ואנוס הייתי להוסיף ולגזור את‬
‫שער המשי הארוך של הנערה‪ .‬לבסוף קמה‪,‬‬ ‫הנסיעה נמשכת לפעמים‬
‫שילחה בי מבט מוזר‪ ,‬ממושך‪ ,‬כאילו‬ ‫חמש שעות ועוד ‪ 35‬דקות‬
‫נפרדה ממני ומהעולם חסר הרחמים כולו‪,‬‬ ‫לפעמים נמשכת אותה נסיעה‬
‫ואט אט התרחקה אל הדרך שאין ממנה‬
‫חזרה‪ .‬לאחר שעה קלה הגיע לאוזני טרטור‬ ‫חיים שלמים עד מותך‬
‫המנוע הפולט את הגז ובעיני רוחי ראיתי‬
‫את רות בתוך הגופות המעורטלות‪,‬‬ ‫והתחנה היא קטנטונת‬
‫שלושה אשוחים גדלים בה‬
‫חסרות החיים‪".‬‬
‫וכתובת רגילה אומרת‪:‬‬
‫עדות‪ -‬וילנברג שמואל‪ ,‬טרבלינקה– המחנה והמרד‪,‬‬ ‫כאן התחנה טרבלינקה‪...‬‬
‫ילקוט מורשת‪ ,‬חוברת ה'‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ ,‬אפריל ‪.1966‬‬ ‫כאן התחנה טרבלינקה‪...‬‬

‫ואין אפילו קופה‬
‫גם איש המטענים איננו‬

‫ובעבור מיליון‬
‫לא תקבל כרטיס חזור‬

‫ואיש לא מחכה בתחנה‬
‫ואף אחד לא מנפנף שם במטפחת‬

‫טרבלינקה כיום‬ ‫רק באוויר תלויה דממה‬
‫לקדם פניך בשממה אטומה‬

‫ושותק עמוד התחנה‬
‫ושותקים שלושת האשוחים‬
‫ושותקת הכתובת השחורה‬
‫כי כאן התחנה טרבלינקה‪...‬‬

‫כאן התחנה טרבלינקה‪...‬‬

‫ורק שלט פרסומת‬
‫תלוי עוד מאז‬

‫סיסמה ישנה ובלויה האומרת‪:‬‬
‫"בשלו רק בגז"‬

‫כאן התחנה טרבלינקה‪...‬‬
‫כאן התחנה טרבלינקה‪...‬‬
‫‪15‬‬

‫יום שישי ‪4.4.2114‬‬

‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬

‫‪11‬‬

‫יום שבת ‪5.4.2114‬‬

‫ורשה‪ -‬מסלול גבורה‬

‫‪17‬‬

‫יום שבת ‪5.4.2114‬‬

‫מרד גטו ורשה‬

‫מרד גטו וורשה פרץ ב‪ 91-‬באפריל ‪ ,9191‬ערב פסח‪ .‬המרד פרץ כתשעה חודשים אחרי שהחלו‬
‫השילוחים לטרבלינקה‪ .‬התנאים בהם התמרדו יושבי הגטו‪ ,‬היו קשים מנשוא‪ .‬הלוחמים היו‬
‫אנשים שבמשך ארבעת השנים שקדמו לכך חיו בתנאים פיזיים ונפשיים בלתי אנושיים‪ .‬גם להם‬
‫היה ברור כי המרד הוא בבחינת התאבדות‪ ,‬אך הם העדיפו אותה על פני המוות בטרבלינקה‪.‬‬
‫המרד דוכא לבסוף כאשר מרבית הלוחמים נהרגו בקרבות‪ .‬את יושבי מילא ‪ ,45‬ניסו הגרמנים‬
‫להוציא מהבונקר על ידי הזרמת גז לתוכם‪ .‬בתגובה התאבד חלק מהם‪ ,‬והשאר נחנקו למוות‪ .‬כך‬

‫מצא את מותו גם מרדכי אנילביץ'‪ ,‬מפקד המרד‪.‬‬

‫"בערבו של אותו יום ה‪ 14-‬באפריל‪ ,‬סרתי לבית מספר ‪ 9‬שברחוב קוז'ה‪ ,‬כדי להשיג שם‬
‫סוללת חשמל בשביל חבורת הלוחמים שלנו‪ .‬במפתיע מצאתי את עצמי בדירתו של הרב‬
‫מייזל‪ .‬אך דרכתי על מפתן הבית‪ ,‬נזכרתי כי פסח היום‪ ,‬ליל הסדר הראשון‪ … .‬מיוגע‬
‫מישיבת יום תמים בבונקר‪ ,‬המום אוזניים מהיריות הבלתי פוסקות ברחוב‪ ,‬נבוך‬
‫ומפוחד מכל ידיעה על הנעשה בגטו‪ ,‬הסב הרב לסדר אך כדי לצאת ידי חובה‪ .‬כבר‬
‫זקנתי ושבתי ‪ -‬אמר ‪ -‬אך אתם‪ ,‬עולי הימים‪ ,‬אל תיחתו‪ ,‬הילחמו ועשו חייל‪ ,‬ויהי‬
‫אלוקים עימכם‪ .‬אם נזכה ונחיה גם מחר ‪ -‬הוסיף ‪ -‬בוא אלי והבא עימך גם את‬
‫צבייה‪ ,‬ואכן קיימתי את הבטחתי‪ ,‬ולמחרת היום בליל הסדר השני פקדנו שנינו‪ ,‬צבייה‬

‫(לובטקין) ואני‪ ,‬את הרב‪".‬‬

‫טוביה בוז'קובסקי‪ ,‬בין קירות נופלים‪ ,‬הקיבוץ המאוחד‪ ,‬תש"י‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫על דמותו של מרדכי אנילביץ'‪ ,‬כתב עמנואל‬
‫רינגלבלום "מקרהו של זנדמן אינו יחיד‪ .‬למען‬
‫חבריו ילך מרדכי באש והם יסכנו חייהם למענו‪.‬‬
‫קשר כזה בין מנהיג לחבריו היה נדיר בגטו‪ .‬זו‬
‫נאמנות שאנו פוגשים בארגוני סתר‪ ,‬ששוררת‬
‫בהם אחווה ונכונות להקרבה של איש למען‬
‫חבר‪ ...‬במבצעי אפריל רבה במיוחד פעילותו‪.‬‬
‫הוא מוצא את מותו שבועות אחדים לאחר‬

‫התחלתם ועימו טובי לוחמיו‪".‬‬

‫"יומן ורשימות מתקופת המלחמה"‪ ,‬עמנואל רינגלבלום‪,‬‬
‫ירושלים תשנ"ג‪.‬‬

‫מרדכי אנילביץ'‬

‫מכתבו האחרון של מרדכי אנילביץ'‬
‫נכתב ביום ‪ 32‬לאפריל‪1491 ,‬‬

‫מה שעבר עלינו לא ניתן לתאר במילים‪ .‬נפל דבר שהוא למעלה מחלומותינו הנועזים‬
‫ביותר‪ .‬הגרמנים ברחו פעמיים מן הגטו‪ .‬פלוגה אחת שלנו החזיקה מעמד ‪ 94‬דקה‬
‫והשנייה‪ -‬למעלה מ‪ 6-‬שעות‪ .‬המוקש שהוטמן בשטח המברשתנים התפוצץ‪ .‬כמה פלוגות‬
‫שלנו התקיפו את הגרמנים אשר נמלטו‪ .‬אבדותינו בכוח אדם מעטות ביותר‪ .‬אף זה‬
‫הישג‪ .‬נפל י' [יחיאל]‪ .‬נפל כחייל גיבור על‪-‬יד מכונת הירייה‪ .‬אני מרגיש שמתרחשים‬

‫דברים גדולים והדבר אותו העזנו לבצע ערכו רב ועצום…‬
‫החל מהיום אנו עוברים לשיטה פרטיזנית‪ .‬הלילה יוצאות לשטח שלוש פלוגות קרב‪ ,‬ולהן‬
‫שני תפקידים‪ :‬סיור והשגת נשק‪ .‬נשק קצר אין לו בשבילנו כל ערך‪ .‬בנשק זה משתמשים‬

‫אנו לעיתים נדירות‪ .‬נחוצים לנו בדחיפות‪ :‬רימונים‪ ,‬רובים‪ ,‬מכונות ירייה וחומר נפץ‪.‬‬
‫לא אוכל לתאר לפניכם את התנאים בהם חיים עתה יהודי הגטו‪ .‬רק יחידים יחזיקו‬
‫מעמד‪ .‬השאר ייספו במוקדם או במאוחר‪ .‬גורלם נחרץ‪ .‬כמעט בכל מקומות המחבוא‪,‬‬

‫בהם מסתתרים אלפים‪ ,‬אי אפשר להדליק נר מחוסר אוויר‪.‬‬
‫באמצעות המשדר שלנו שמענו שידור נפלא של תחנת השידור "שוויט" על הלחימה שלנו‪.‬‬
‫העובדה שזוכרים אותנו מעבר לחומות בגטו מעודדת אותנו במאבקנו‪ .‬היה שלום יקירי!‬
‫אולי עוד נתראה! חלום חיי קם והיה‪ .‬ההגנה העצמית בגטו הפכה לעובדה‪ .‬ההתנגדות‬
‫היהודית המזוינת והנקמה הפכו למעשה‪ .‬הייתי עד ללחימה מופלאה ומלאת גבורה של‬

‫הלוחמים היהודים‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫יום שבת ‪5.4.2114‬‬

‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬

‫‪31‬‬

‫יום ראשון ה – ‪6.4.2114‬‬

‫מיידנק‬

‫‪30‬‬

‫יום ראשון ‪6.4.2114‬‬

‫"יום במיידאנק"‬ ‫מיידנאק (‪)Majdanek‬‬
‫עכשיו אתאר את מהלך החיים הרגיל‬
‫במחנה‪ :‬קמים בשלוש בלילה‪ .‬יש להתלבש‬ ‫מחנה ריכוז שהוקם בפאתי לובלין ב‪ .4934 -‬בקיץ ‪,4930‬‬
‫בחיפזון‪ ,‬להציע את "המיטה"‪ ,‬ישר ובהקפדה‬ ‫הוקמו במיידאנק תאי גזים ומשרפות‪ .‬מתחילת סתיו‬
‫כמו קופסת גפרורים‪ .‬בגלל אי‪-‬הדיוק הקל‬ ‫‪ ,4934‬חודשו במיידאנק ההוצאות להורג בירי‪ .‬ב‪-‬‬
‫מותר היו סופגים ‪ 31‬מלקות‪ .‬הכול מוכרחים‬ ‫‪ 4.44.34‬הוצאו להורג בירי ‪ 45,777‬אסירים יהודים‪.‬‬
‫לעזוב תכף ומיד את הצריפים‪ .‬בחוץ עוד‬ ‫הגרמנים כינו אירוע זה בשם "‪" -"Erntefest‬פסטיבל‬
‫ערפל‪ -‬מאיר הירח‪ .‬כדי להתחמם מצטופפים‬
‫האנשים בחבורות ‪ -‬חבורות של ‪ 14-34‬איש‪,‬‬ ‫הקציר"‪.‬‬
‫עומדים גב אל גב וכך הם מתחככים זה‬ ‫מחנה זה הוא היחיד שנותר בשלמותו‪ .‬כל המתקנים‬
‫בזה‪ .‬היה שם מה שכונה "חדר רחצה"‪ ,‬שבו‬
‫צריכים היו להתרחץ ‪ -‬ליד ברזים אחדים‬ ‫במחנה כולל המוצגים הינם מקוריים‪.‬‬
‫בלבד ‪ -‬כל יושבי המחנה‪ ,‬והינו אז בשדה זה‬
‫(מס' ‪ 9,144 )2‬איש‪ ...‬מובן מאליו‪ :‬לא סבון‪,‬‬ ‫"מבעד לחוט התיל של מיידנק‪,‬‬
‫לא מגבת ואף לא ממחטה לא היו בנמצא‪.‬‬ ‫מבעד לשער הדוקרני‪ ,‬החיים‬
‫ב‪ 1-‬בבוקר‪ ,‬בקירוב‪ ,‬היינו מקבלים חצי ליטר‬ ‫זורמים באורח רגיל… בשגרה‬
‫הנצחית‪ .‬עצב‪ ,‬דאגות‪ ,‬טרדות‪,‬‬
‫קפה שחור‪ ,‬מר‪.‬‬ ‫שמחה עוברים על ידידינו ועל‬
‫זו הייתה מה שקראו "ארוחת הבוקר"‪ ,‬ולא‬
‫יותר‪ .‬ב‪ 6-‬בבוקר מפקד‪" .‬להסיר את‬ ‫קרובינו‪ .‬בלעדינו הילדים גדלים‪,‬‬
‫הכובעים"‪" ,‬לשים את הכובעים"‪ .‬לאחר‬ ‫אימהות מזדקנות‪ ,‬פורחים דרדרים‬
‫המפקד‪ -‬עבודה‪ .‬קבוצות קבוצות היינו‬ ‫כחולים… שדות תבואה מתנועעים‪".‬‬
‫הולכים‪ -‬אלה לסלילת מסילת ברזל או‬
‫כביש‪ ,‬להוצאת זבל‪ ,‬לחפירות תפוחי אדמה‪,‬‬ ‫‪31‬‬
‫לניקוי בתי כסא‪ ,‬צריפים וביוב‪ .‬כל זה נעשה‬
‫בשטח הסגור של המחנה‪ .‬בשעת העבודה‬
‫מכים אנשי הס‪.‬ס‪ .‬באכזריות לא אנושית‪,‬‬

‫ובלא סיבה כלשהי‪".‬‬

‫יום ראשון ‪6.4.2114‬‬

‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬

‫‪33‬‬

‫יום שני ‪7.4.2114‬‬

‫טרנוב‪ ,‬דזי'לוביצה‪ ,‬ויאליצ'קה‬

‫‪34‬‬

‫טרנוב‬

‫עיר בדרום פולין‪ ,‬ממזרח לקרקוב‪ .‬מהקדומות בערי פולין‪.‬‬
‫עם פרוץ המלחמה בספטמבר ‪ 4949‬הגיעו לטרנוב אלפי פליטים יהודים ממערב פולין‪ .‬עם‬
‫התקדמות הגרמנים החלו גם יהודי טרנוב להימלט מזרחה‪ .‬ב‪ 5 -‬בספטמבר ‪ 4949‬נכבשה טרנוב‬
‫בידי הגרמנים‪ .‬מן היום הראשון לכיבוש החלו התעללויות ביהודים מצד חיילי הורמכט‪ ,‬חטיפות‬

‫לעבודות כפייה וגזל רכוש‪ .‬ב‪ 4 -‬בספטמבר ‪ 4949‬הועלו באש רוב בתי‪-‬הכנסת בעיר‪.‬‬
‫בתחילת נובמבר ‪ 4949‬הוקם היודנרט‪ .‬בתחילת דרכו ניסו חבריו‪ ,‬נוסף על מילוי הוראות‬
‫הגרמנים‪ ,‬להקל גם את מצוקת הקהילה היהודית‪ :‬אורגן סיוע כלכלי לנזקקים‪ ,‬נעשו מאמצים‬
‫לשחרר בני ערובה וניתנה עזרה רפואית‪ .‬ביוזמת היודנרט זכו גם פליטים לקורת גג‪ .‬בפסח ‪4937‬‬
‫נאסרו כמה מחברי היודנרט בשל פעילותם המסורה למען הקהילה‪ .‬במקומם מינו הגרמנים‬

‫אנשים פחות אמינים מבחינה ציבורית‪ ,‬ועל התנהגותם נמתחה ביקורת קשה מצד בני הקהילה‪.‬‬
‫בדצמבר ‪ ,4934‬לאחר תחילת המלחמה בין גרמניה לארצות‪-‬הברית‪ ,‬נאסרו בעיר יותר מ‪477 -‬‬
‫יהודים ורבים מהם הוצאו להורג‪ .‬באקציה ב‪ 44 -‬ביוני ‪ 4930‬שולחו כ‪ 4,577 -‬יהודים למחנה‬
‫ההשמדה בבלז'ץ‪ .‬ב‪ 45 -‬ביוני ‪ 4930‬חידשו הגרמנים את האקציה‪ ,‬ובתוך שלושה ימים שולחו עוד‬

‫כ‪ 47,777 -‬נפש לבלז'ץ ורבים נרצחו בבית‪-‬העלמין ובבורות ענקיים בקרבת העיר‪.‬‬
‫ב‪ 49 -‬ביוני ‪ 4930‬הוקם הגטו וגם בו נמשכו הרציחות‪.‬‬

‫ב‪ 47 -‬בספטמבר ‪ 4930‬נצטוו כול תושבי הגטו להתייצב בכיכר‪ ,‬ובה נערכה סלקציה‪ .‬בעלי‬
‫אישורים ממקומות עבודה חיוניים למשק הגרמני הופרדו מכלל הנאסרים‪ ,‬וכ‪ 5,777 -‬הובלו‬
‫לרציחה בבלז'ץ‪ .‬באוקטובר ‪ 4930‬הוכנסו לגטו בטרנוב יהודים מישובי הסביבה ומספר תושביו‬
‫הגיע ל‪ 45,777 -‬נפש‪ .‬בינתיים נמשך גל הגירושים למוות‪ ,‬ובאמצע נובמבר ‪ 4930‬שוב יצאה רכבת‬
‫עם ‪ 0,577‬יהודים לבלז'ץ‪ .‬במהלך ‪ 4934‬נמשכו רציחות בגטו‪ ,‬וב‪ 0 -‬בספטמבר ‪ 4934‬התחיל חיסולו‬
‫הסופי‪ .‬כ‪ 0,777 -‬יהודים גורשו לאושוויץ וכ‪ 4,777 -‬למחנה פלשוב‪ .‬בטרנוב נותרו רק כ‪ 477 -‬איש‬

‫לשם סידור רכוש המגורשים‪ ,‬אך בסוף ‪ 4934‬הועברו גם הם לפלשוב וטרנוב הוכרזה ל'יודנריין'‬

‫בית הכנסת העתיק‬

‫בית הכנסת ‪ -‬מבנה גדול ומפואר בסגנון‬
‫הבארוק שהוקם בשנת ‪ ,4247‬והתנשא מעל‬
‫לבנייני המגורים הסמוכים אליו‪ .‬כחודשיים‬
‫בלבד לאחר כיבושה של פולין‪ ,‬ב‪ 9-‬בנובמבר‬
‫של שנת ‪ ,4949‬עלה בית הכנסת הישן של‬
‫טרנוב בלהבות וכשלוש שנים לאחר השריפה‪,‬‬
‫הוא נחרב כליל על ידי חיילים גרמנים‪ .‬כיום‬
‫נותר שריד אחד בלבד‪ :‬בימת בית הכנסת ‪-‬‬
‫השטח שהיה במרכז בית התפילה הגדול‪,‬‬

‫ושמעליו נישאו התפילות‪.‬‬
‫בין חודש יוני של שנת ‪ 4930‬לחודש ספטמבר של שנת ‪ 4934‬היה בית הקברות של העיר למקום‬
‫רצח המוני של יהודי גטו טרנוב‪ .‬בשנת ‪ 4932‬הציב הפסל דיוויד בקר אנדרטה במקום שבו התבצע‬

‫הרצח ההמוני ‪ -‬עמוד שבור שנלקח משרידי בית הכנסת הישן‪.‬‬
‫בשנת ‪ 4950‬הותקנו מעל הבימה ארבעה עמודים התומכים בתקרת עץ‪ ,‬במטרה להגן על שרידי בית‬
‫הכנסת מפני פגעי מזג האוויר‪ .‬החל משנת ‪ 4992‬מופיעים על הבימה אמנים שונים מרחבי פולין‪,‬‬

‫ונערכים בה קונצרטים‪ ,‬לזכרם של יהודי חבל גליציה‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫עדות מהעיר טרנוב‪:‬‬

‫"הפגישה האחרונה של חברי 'השומר הדתי' (בטארנוב) הייתה על חורבות בית הכנסת 'נייע‬
‫שול' (בית הכנסת החדש)‪ ,‬ב ‪ .1493‬ידענו שזאת היא הפגישה האחרונה… אז אמר נתן היטר‪:‬‬
‫'תראו‪ ,‬השמש תמשיך לזרוח‪ ,‬אבל אנחנו כבר לא נהיה'‪ .‬היינו מיואשים לגמרי‪ .‬למחרת‬
‫(היום) ניסה נתן היטר לברוח אל הפרטיזנים‪ ,‬אבל הם רצחוהו‪ ,‬כרתו את ראשו והביאו‬
‫לגיטו את הראש הכרות‪ .‬גם צילה וילק‪ ,‬שהיה לה מראה 'ארי'‪ ,‬ניסתה לצאת אל‬
‫הפרטיזאנים‪ ,‬וגם את ראשה הכרות החזירו הפרטיזנים אל הגטו‪ .‬צילה וילק הייתה טיפוס‬
‫לוחם‪ .‬היא הייתה אומרת‪' :‬אנחנו נתגבר!' נתן היטר לא היה טיפוס של גיבור… שניהם היו‬

‫אז כבני ‪ 14‬או ‪ .34‬מה שקרה להם גרם ייאוש גמור בין החברים‪ .‬ראו שאין מוצא…"‬

‫(עדותה של מלכה הוטנר‪ .‬פנינה מייזליש‪ ,‬בני‪-‬עקיבא והשומר‪-‬הדתי בפולין ובליטא)‪.‬‬

‫הכפר זביליטובסקה גורה‬

‫כפר שהוקם אחרי המלחמה ובפאתו שוכן יער בוצי'נה‪.‬‬
‫החל מה‪ 47 -‬ביוני ‪ ,4930‬התבצעו ביער רציחות המוניות של‬
‫יהודים מגטו טארנוב וכן של פולנים רבים‪ .‬בתיק מס' ‪0554‬‬

‫שבקיבוץ לוחמי הגטאות‪ ,‬נמצאת עדותו של מר חזקל ב‪.‬‬
‫על הטבח ביהודי טארנוב ועל אקציית הילדים‪ ,‬אז נרצחו כ‬
‫‪ 577-‬ילדים בגילאי ‪ .4-47‬היה עד ראיה אחד‪ ,‬ילד פולני‬
‫שהסתתר על עץ במקום‪ .‬הגרמנים זרקו את הילדים לבור‬
‫וזרקו כמה רימונים‪ .‬חלק נהרג אך נותרו רבים בחיים‪ .‬הם‬
‫נקברו חיים‪ .‬מספרים שהאדמה זעה כל הלילה‪.‬‬

‫שאר הנותרים בגטו נרצחו אח"כ במחנה המוות בלזץ‪.‬‬

‫יער בוצ'ינה‬

‫יער סמוך לטרנוב ומבורות ההריגה הראשונים בפולין ואחד המקומות היחידים שיש בו בורות‬
‫הריגה של פולנים ויהודים‪ .‬במקום קבורים כ‪ 47,777-‬בני אדם ומתוכם כ‪ 2,777-‬מיהודי טרנוב ‪.‬‬
‫בין ‪ 45-45.2.4930‬כוחות אס אס אילצו פולנים לחפור בורות ענק ביער‪ .‬יהודי טרנוב הובאו למקום‬
‫במשאיות‪ ,‬נורו למוות וגופותיהם הושלכו לבורות‪ .‬בין הנרצחים היו כ‪ 577-‬ילדים‪ ,‬מרביתם מבית‬

‫היתומים של טרנוב‪.‬‬
‫בכניסה לשטח ההריגה בפולין ניצבת אנדרטה סמלית לזכר הנרצחים‪ .‬במקום נמצאים שלושה‬
‫קברי אחים התחומים באמצעות גדרות‪ :‬הבור שבו טמונים יהודי טרנוב‪ ,‬קבר האחים של הילדים‬

‫וקבר אחים נוסף של כ‪ 0,777-‬פולנים שנרצחו עם השנים על ידי הנאצים‪.‬‬

‫על האנדרטה לזכר הילדים רשום‪ 577" :‬ילדים שנהרגו באופן אכזרי בידי הרוצחים הגרמנים‪.‬‬
‫חודש תמוז תש"ב‪ .‬ד' יקום דמם‪ .‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה"‪ .‬בור נוסף‪ ,‬עמוק יותר בתוך היער משותף ליהודים‬

‫ופולנים וצבוע בכחול לבן‪.‬‬

‫‪31‬‬

‫דזי'לוביצה קיימות עדויות על‬

‫נוכחות יהודים בדזי'לוביצה עוד מתקופת‬

‫שלטונו של המלך קז'ימייז' השלישי‪ .‬כיום‬

‫נותר מעט מאוד מעברה המפואר של העיר‪,‬‬

‫כמו שרידי בית הכנסת שהוקם בה ב‪-‬‬

‫‪ .4550‬מלחמת העולם השנייה שמה קץ‬

‫לקיומה של הקהילה היהודית ב‪0-‬‬

‫בספטמבר ‪ .4930‬כל היהודים נצטוו‬

‫להתייצב בכיכר השוק בעיר ביום‬

‫שלמחרת‪ .‬חלקם נשלח למחנה ההשמדה‬ ‫שרידי בית הכנסת‬
‫בלז'ץ ומרביתם גורשו למחנה הריכוז‬ ‫בדזי'לוביצה‬

‫בפלאשוב ליד קרקוב‪ .‬ילדים‪ ,‬קשישים וחולים נלקחו לבית הקברות היהודי והמוניים נרצחו על‬

‫ידי חיילי הנאצים ב ‪ 4-‬בספטמבר ‪.4930‬‬

‫יהודים מדזי'לוביצה שנמלטו מהעיר ליער הצטרפו לפליטים יהודים ממקומות אחרים והקימו‬
‫יחידות פרטיזנים שהגדולות שבהן פעלו בהנהגת זלמן פיינשטט ומיכאל מייטק‪ .‬הם התאחדו כדי‬

‫ליצור יחידת גרילה בשם "זיגמונט"‪ ,‬שהוכרה על ידי משמר העם הפולני‪ .‬יחידה זו לחמה בנאצים‬

‫וסיפקה כיסוי מזוין ליהודים שהסתתרו ביער עד פברואר ‪ ,4933‬כאשר הושמדה יחידה זו כמעט‬
‫לחלוטין‪ .‬הקהילה היהודית לא התחדשה בעיר לאחר המלחמה‪.‬‬

‫ויאליצ'קה – מכרות המלח‬

‫גם לעיירה זו עבר יהודי‪" :‬אסע אל עיירת מולדתי‪,‬‬

‫אל ויאליצ'קה! אשוב אל בית הורי! ‪ ...‬ברעדה ירדתי‬
‫מן הרכבת בעיירתי‪….‬משני עברי הרחוב היו חנויות‬

‫יהודיות‪ .‬זכרתי כל אחת מן החנויות האלה‪ ,‬אותן‬
‫ואת בעליהן‪….‬בשוק הזה הייתה עוברת תמיד אימא‬
‫בנעליה בעלות העקבים הגבוהים‪ ,‬קטנה וזריזה‪...‬‬
‫בתוך מכרות המלח התגרניות אהבו אותה …בודאי‬
‫היה אומר אבא‪ ,‬כשאין את עומדת איתם על‬
‫המקח‪ ,‬הן רוצות בך כולן‪… .‬כן‪ ,‬כל זה היה לפנים‪.‬‬

‫ועכשיו? החנויות ריקות‪ ,‬פרוצות או נעולות‪ .‬את‬
‫היהודים הובילו מכאן – לשריפה‪.‬‬

‫הגעתי אל שער הכניסה‪ .‬ליבי הולם כפטיש‪ .‬עכשיו עוד‬
‫אותן עשרים מדרגות‪ ,‬וכבר אני בבית‪ .‬בביתי שלי! …‬
‫בודאי תלויות עוד על הקיר התמונות שציירתי בהיותי‬
‫בת ארבע עשרה‪" … .‬מה את רוצה?" – צרח כנגדי‬

‫קול גברי צרוד‪" ..‬זה ביתי שלי‪ .‬ביתם ודירתם של‬
‫הורי"‪" .‬שלך?!" – צווח כנגדי הגבר בזעם – "שלך?!‬
‫אני אראה לך מה פה שלך‪ ,‬יהודיה ארורה! לא די‬
‫שאת חיה‪ ,‬עוד באת לדרוש את רכושך? אני אתן לך‬
‫מיד את המגיע לך!" אגרוף גדול וחזק הורד‬

‫כמהלומה על ראשי‪".‬‬

‫לנה קיכלר‪ ,‬מאה ילדים שלי‪ ,‬עמ' ‪ ,119-121‬הוצאת שוקן‪ ,‬תשל"ז‬

‫‪37‬‬

‫יום שני ‪7.4.2114‬‬

‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬

‫‪38‬‬

‫יום שלישי ‪8.4.2114‬‬
‫קראקוב‪ ,‬פלאשוב‬

‫‪39‬‬

‫יום שלישי ‪8.4.2114‬‬

‫קז'ימייז' (קוזמיר)‬

‫בתחילת המאה ה‪ 43-‬כבר הייתה קהילת‬
‫קרקוב אחת הקהילות היהודיות החשובות‬
‫ביותר באירופה‪ ,‬קהילה שנהנתה מכתב‬
‫הזכויות שניתן לה ב‪ 4443-‬על ידי המלך‬
‫קז'ימייז' השלישי ("הגדול")‪ .‬ב‪4445-‬‬
‫החליט קז'ימייז' השלישי לתת את חסותו‬
‫האישית ליישוב קטן שהתקיים על אי‬
‫בנהר הויסלה ולהקים במקום עיר‪ .‬העיר‬

‫נקראה בתחילה קזימיר (‪ )Casimiria‬על חצר בית ברובע קז'ימיז' בקרקוב‬
‫שמו ומאוחר יותר שונה שמה לקז'ימייז'‪ .‬בשנת ‪ 4395‬גורשו יהודי קרקוב לקאז'ימייז'‪ .‬אך במשך‬
‫הזמן גדלה קרקוב‪ ,‬וקאז'ימייז' הפכה לשכונה של קרקוב‪ .‬רק בשנת ‪ 4520‬הורשו היהודים לגור‬

‫בכל חלקי העיר קרקוב‪.‬‬

‫פינוי גטו קרקוב‬ ‫פודגוז'ה‬

‫הגרמנים כבשו את קרקוב ביום ד' ה ‪2.9.4949‬‬
‫והפכו אותה לבירת שטח המינהל הכללי‬
‫הגרמני הגנרלגוברנמן‪ ,‬בראשותו של המושל‬
‫האנס פראנק‪ .‬פראנק קבע את מושבו בגבעת‬
‫הוואוול‪ ,‬מקום מושב מלכי פולין בתקופת‬
‫היותה של קרקוב בירת פולין‪ .‬באותה העת‬
‫מנתה קהילת יהודי קרקוב כ‪ 27,777 -‬נפש‪ .‬ב‬

‫‪.40.9‬‬
‫במאי ‪ 4937‬פרסם האנס פרנק המושל הכללי מודעה האומרת שהפיהרר בחר בקרקוב כמושב‬

‫שלטונות הרייך ולכן מגורי היהודים בעיר בלתי נסבלים‪.‬‬

‫‪41‬‬

‫תקופה קצרה לאחר מכן הוציא ראש עיריית קרקוב צו המורה‬

‫לרוב יהודי העיר לצאת ממנה‪ .‬לאחר הגירוש‪ ,‬נותרו בקרקוב כ‬

‫‪ 42,777‬יהודים‪ .‬כעבור ‪ 47‬חודשים‪ ,‬ב‪ ,4.4.4934-‬פרסם אוטו וכטר‪,‬‬

‫מושלו הגרמני של מחוז קרקוב‪ ,‬צו רשמי המורה על הקמת אזור‬

‫מגורים מבודד ליהודי קרקוב ברובע פודגוז'ה השוכן מעבר לנהר‬

‫הויסלה בצידו הדרום מזרחי‪ .‬ב ‪ 04.4.4934 -‬נסגר גטו קרקוב‬

‫בפודגוז'ה ולתוכו נדחסו כ‪ 07,777 -‬יהודים‪ ,‬חלקם מקרקוב‬

‫וחלקם מעיירות הסמוכות לקרקוב‪ .‬בתוך תחומי הגטו נשאר אחד‬

‫מבתי המרקחת של רובע פודגוז'ה ובעליו‪ ,‬מר תדיאוש פאנקייוויץ'‬

‫הפולני‪ .‬הוא נותר התושב הארי האחרון בגטו‪.‬‬

‫פאנקייוויץ' חי ועבד בגטו במשך שנתיים וחצי‪ ,‬ובכל אותה עת‬ ‫תדיאוש פנקביץ ‪ -‬חסיד אומות‬
‫הושיט עזרה לנצורים ככל יכולתו‪ .‬הוא שרד את המלחמה ובשנת‬ ‫עולם‬

‫‪ 4954‬הוענק לו תואר חסיד אומות העולם‪ .‬את החוויות הקשות הוא תיעד בספר זיכרונות שיצא‬

‫בשנת ‪" ,4930‬בית המרקחת בגטו קראקוב"‪.‬‬

‫"בינתיים התעסקה אימא במעשי קסמים‪ -‬הוקוס פוקוס‪ ,‬ומכל חומר אורגני שנפל לה‬
‫בידה‪ ,‬בישלה מין אוכל שהופיע על הצלחות בעילום שם‪ .‬קשה היה להגדירו‪ ...‬בתור‬
‫מרק היה סמיך מידי ובתור מנה ראשית‪ ,‬דל מידי‪ .‬ערבוביית גריסים‪ ,‬תפוחי אדמה‪,‬‬
‫סלק בהמות ועוד כל מיני מזונות‪ ,‬פחות או יותר ראויים לאכילה‪ ,‬בלי תוספת שומן‬
‫ובלי תבלינים… הכול כדי לרמות את קיבותינו ולנפח אותן‪ ,‬לבל יטרידו אותנו‬

‫בהפגנת ריקנותם‪".‬‬

‫יוסף באו‪ ,‬זיכרונות‪ ,‬אופסט‪ ,‬תל‪-‬אביב ‪.1982‬‬

‫‪40‬‬

‫"לחיסול יהודי קרקוב בחרו הנאצים‬ ‫פלשוב‪ :‬מחנה עבודה אליו פונו יהודי קרקוב‬
‫במקום סמלי ביותר… בית הקברות‬
‫היהודי החדש‪ ,‬בפרברי העיר‪ ,‬בשכונת‬ ‫לאחר חיסול הגטו‪ .‬מפקד המחנה היה אמון גת שהיה‬
‫אימת המחנה‪ .‬הוא נעצר אחרי המלחמה‪ ,‬נשפט‬
‫פלשוב‪ … .‬כמה פעמים רק נס הציל‬
‫אותי מכדורי אקדחו…לכן‪ ,‬פחדתי‬ ‫והוצא להורג‪.‬‬

‫פחד בלתי מוכנע‪ ,‬מפני הקומנדיר‬
‫גת‪ .‬לעצבי המתוחים בלאו הכי‪,‬‬
‫הספיקה רק שמיעת קולו של גת‪,‬‬
‫אפילו מסונן דרך הקיר‪ ,‬אפילו‬
‫מרחוק‪ ,‬כדי לרוקן את פרצופי עד‬

‫לטיפת הדם האחרונה‪".‬‬

‫יוסף באו‪ ,‬זיכרונות‪ ,‬אופסט‪ ,‬תל‪-‬אביב ‪.1982‬‬

‫ב‪ 13.11.2113 -‬התפרסמה כתבה מצמררת על מפגש בין ציפי קיכלר‪ ,‬בת לניצולים ממחנה‬
‫פלשוב‪ ,‬לבין בתו של אמון גת‪ ,‬מפקדו של מחנה פלשוב‪ ,‬מוניקה הרטוויג‪.‬‬

‫מוניקה הרטוויג (ביתו של אמון גת) מתגוררת בדרום גרמניה ומגדלת את נכדה בן החמש שנקרא‬
‫על שם אביה של הרטוויג בתוספת שם יהודי‪ :‬דוד‪-‬אמון‪ .‬הרטוויג גדלה בחיק משפחה שבה נחשב‬

‫האב אמון גת לגיבור‪ ,‬גם בבית אמה בגרמניה וגם בבית משפחתו של גת בווינה‪.‬‬
‫גת היה בנו היחיד של מו"ל וינאי ודיברו עליו בהערצה‪ .‬על הקיר בבית ילדותה היה תלוי תצלום‬
‫שלו‪ ,‬שהקפידו לגזור ממנו כל זכר למדי האס‪.‬אס‪ .‬לאחר שהוציאה לאור את ספרה‪" ,‬אני הרי‬

‫חייבת לאהוב את אבי"‪ ,‬ניתקה משפחתו של אביה באוסטריה כל קשר איתה‪.‬‬

‫בהתחלה כעסה על סטיבן ספילברג‪ .‬לא רק משום שהציג את אביה באור רע‪ ,‬אלא בעיקר משום‬
‫שהאיר גם את אמה באור שלילי‪" .‬ספילברג לקח ממני באותם רגעים את הכול‪ .‬לא רציתי להאמין‬
‫שאמי הייתה כל כך אדישה‪ .‬התחלתי לשנוא אותה‪ .‬לא יכולתי יותר להתמודד עם זה‪ ,‬כי אני הרי‬
‫חשבתי שהיא עזרה ליהודים"‪ ,‬סיפרה בראיון ל"ידיעות אחרונות"‪ .‬אמה‪ ,‬לדבריה‪ ,‬הייתה אישה‬
‫תאוות כסף וחיים טובים‪ ,‬שסיפרה לבתה כי התקופה היפה ביותר בחייה הייתה במחנה‪ .‬לדברי‬
‫הרטוויג‪ ,‬פרסמה את הספר על אביה כיוון שלא יכלה לנוע עוד בין הקרבה לאמה לבין ההזדהות‬
‫שלה עם הקורבנות והייתה צריכה להחליט איפה היא עומדת כדי שתוכל להמשיך את חייה‪.‬‬
‫"והדבר שהיה הכי חשוב לי להבין"‪ ,‬היא חזרה ואמרה גם בראיון לעיתון וגם במפגש‪" ,‬זה לדעת‬

‫שאני לא הוא‪ ,‬למרות שאמי נהגה לומר לי תמיד שאני דומה לו ושאגמור כמוהו"‪.‬‬

‫אחרי הפגישה עם ציפי נכנסו לחדר שני ניצולים ממחנה פלאשוב‪ ,‬נפתלי א‪ .‬ויאן רוזנסקי‪ .‬במהלך‬
‫השיחה זולגות דמעות מעיניה‪ .‬אריאן מדבר ורוזנסקי שומט מבט‪ ,‬לא מסוגל להסתכל להרטוויג‬
‫בעיניים‪ .‬הוא לוחש לציפי‪" :‬היא דומה לו! אני מסתכל עליה‪ .‬היא בדיוק הוא"‪ .‬ציפי בוכה ומלטפת‬
‫את ידו והרטוויג שואלת עוד ועוד‪ ,‬והוא מפרט בפרטי פרטים איך אביה התעלל באסירים‪ ,‬מדבר על‬

‫ידו שהייתה קלה על ההדק‪ ,‬על העירום‪ ,‬הרעב‪ ,‬הרצח‪ ,‬ועל שיתוף הפעולה של אמה‪.‬‬

‫"אתה בטוח שאתה מדבר על אימא שלי?"‪ .‬ואז הוא שואל "אימא שלך זו מיולה" ?‪ ,‬והיא עונה‬
‫"כן"‪ ,‬והוא‪ ,‬בשטף‪ ,‬בכעס עצור‪ ,‬בעיניים לחות שחודרות לעיניה של הרטוויג‪ ,‬עיניים שקודם לא‬
‫העזו להביט בה‪ ,‬צולף בה את כל האמת‪ .‬זה קורע לב וקשה לעיכול‪ ,‬במיוחד כשבסוף דבריו הוא‬

‫נאנח בכבדות ושואל את ציפי "אני צריך ללחוץ לה את היד?"‪ ,‬ואז לוקח נשימה ארוכה ולוחץ‪. . .‬‬

‫‪41‬‬

‫יום שלישי ‪8.4.2114‬‬

‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬

‫‪43‬‬

‫יום רביעי ‪9.4.2114‬‬

‫אושוויץ בירקנאו‬

‫‪44‬‬

‫אושוויץ‪-‬בירקנאו‬

‫אושוויץ בירקנאו הייתה מערכת של כ‪-‬‬
‫‪ 94‬מחנות המצוינים כ‪:‬‬

‫אושוויץ ‪ – 9‬מחנה ריכוז‪.‬‬
‫אושוויץ ‪ – 2‬שנקרא גם בירקנאו (על‬
‫שם כפר שהיה במקום)‪ .‬כאן היה מחנה‬

‫ההשמדה‪.‬‬
‫אושוויץ ‪ – 1‬מחנות חוץ שונים שהוקמו‬

‫ליד מפעלי החימוש והתעשייה הכימית‪.‬‬

‫מאפיינים ייחודיים‪:‬‬

‫זהו המחנה היחיד (אושוויץ ‪– 9‬‬ ‫‪-‬‬
‫מחנה העבודה) בו קועקעו מספרי‬
‫שער הכניסה לבירקנאו‬
‫האסירים על זרועם השמאלית‪.‬‬

‫"זכורה לנו עדיין תדהמתנו‪ ,‬כשקועקעו לנו מספרי האסירים בנובמבר ‪ 1493‬לאחר בואנו‬
‫לאושוויץ‪ .‬טרם ידענו מה היא משמעותה של אושוויץ‪ ,‬אך סימון גוף בני האדם במספר בלתי‬
‫נמחק‪ ,‬עורר בנו תחושה‪ ,‬לאו דווקא נעימה‪ .‬לאחר ימים מספר‪ ,‬אמר לנו אחד האסירים‬

‫הוותיקים יותר של אושוויץ‪ ,‬כי פשר הדבר הוא רק "מספר הטלפון לשמים"‪...‬‬

‫א' קראוס וא' קולקא‬

‫הגרמנים ראו במחנה מקום מחקר מדעי לשם קידום ההכרה התיאורטית של בעיות גזעיות‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הניסויים נוהלו עי" דר' מנגלה ודר' וירטס‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫במחנה זה הופעלה שיטת הסלקציה אשר הבחינה בין כשירים לעבודה לאלו שאינם יכולים‬
‫לעבוד‪.‬‬

‫האחרונים נשלחו מיד למוות‪ .‬הסלקציה הופעלה כשיטה על היהודים בלבד‪ .‬אסירים שאינם‬
‫יהודים נשלחו ישירות למחנה הריכוז‪.‬‬

‫אושוויץ ‪( 1‬מחנה העבודה)‪-‬‬
‫אושוויץ ‪ I‬שימש‪ ,‬כאמור‪ ,‬כמרכז המנהלי של כלל מערכת המחנות‪ .‬המחנה הוגדר על ידי הגרמנים‬
‫כשטאמלאגר (‪ ,)Stammlager‬מחנה ראשי‪ ,‬וסומן א'‪ .I‬בתחילה שימש המחנה למאסר‬
‫אינטלקטואלים פולנים וחברי תנועת ההתנגדות‪ ,‬ואחר כך נאסרו בו גם שבויים סובייטיים‪,‬‬

‫‪45‬‬

‫פושעים רגילים‪" ,‬אלמנטים אנטי‪-‬חברתיים" וכ‪ 57-‬הומוסקסואלים גרמנים‪ .‬גם יהודים נשלחו‬
‫למחנה כבר מהקמתו‪ .‬במחנה היו בדרך כלל בין ‪ 44‬ל‪ 42-‬אלף אסירים‪ ,‬אך ב‪ 4930-‬הגיע מספרם‬

‫לכ‪ 07-‬אלף‪.‬‬
‫בסך הכול היו במחנה ‪ 09‬מבנים‪" ,‬בלוקים"‪ ,‬המסודרים בשלוש שורות; במרכז השורה הצפונית‬
‫עמד המבנה שהיה מטבח המחנה‪ ,‬ולידו שער הכניסה‪ .‬על שער הכניסה הוצב (ועדיין ניצב) השלט‬

‫הציני "‪"( "Arbeit macht frei‬העבודה משחררת")‪ .‬אסירים שיצאו מהמחנה במשך היום לעבודות‬
‫בנייה או חקלאות אולצו‬
‫לצעוד דרך השער לקול נגינת‬
‫תזמורת‪ .‬המבנים השונים‬
‫במחנה סומנו במספרים‪.‬‬
‫חלקם נועדו למגורים‪,‬‬
‫וחלקם למטרות אחרות‪,‬‬
‫שנודעו לשמצה כשהתגלו‬
‫זוועות המחנה‪ .‬בין בלוקים‬
‫אלה היו‪:‬‬
‫בלוק ‪ -47‬ששימש כבית‬
‫חולים‪ .‬בלוק ‪ 47‬נודע לשמצה‬
‫באופן מיוחד מכיוון שנעשו‬
‫בו ניסויים בבני אדם‪ .‬בבלוק‬
‫זה ערך הגינקולוג פרופ' קרל‬
‫קלאוברג ניסויים בעיקור‬

‫נשים יהודיות‪ ,‬במטרה לפתח זריקה פשוטה שתשמש לעיקור בני העמים הסלאבים; תורת הגזע‬
‫הנאצית גרסה שבני עמים אלה הם בני גזע נחות‪ ,‬ומטרתם לשרת את בני הגזע הארי‪ .‬במסגרת זו‪,‬‬
‫המטרה הייתה לצמצם את התרבותם ולשלוט בה‪ .‬ד"ר יוזף מנגלה ערך באותו בלוק את הניסויים‬
‫הידועים לשמצה בתאומים‪ .‬גם מצבם של החולים ה"רגילים" היה קשה‪ ,‬ואסירים שאושפזו בו‬

‫ולא החלימו במהירות הומתו‪ ,‬כדבר שבשגרה‪ ,‬בזריקה קטלנית של פנול‪.‬‬
‫בלוק ‪ 44‬שימש כ"כלא בתוך הכלא"‪ ,‬בו נענשו האסירים על הפרת כללי המחנה הרבים‪ .‬מעבר‬
‫לתאי כליאה וחקירה שהיו במבנה‪ ,‬נערכו לראשונה ניסויים בהמתת אסירים פולנים ורוסים‬
‫באמצעות גז ציקלון בי‪ ,‬קוטל מזיקים ששימש קודם לכן להשמדת כינים‪ .‬הניסויים‪ ,‬שנערכו‬
‫בספטמבר ‪ ,4934‬הוכתרו בהצלחה‪ ,‬ובעקבותיהם נבנו במחנה תא גזים ומשרפה‪ ,‬בבונקר שהוסב‬

‫למטרה זו‪ .‬תא הגזים פעל מ‪ 4934-‬עד ‪ 4930‬ואז הוסב למקלט‪.‬‬
‫בלוק ‪ 03‬שימש כבית הבושת של המחנה‪ .‬הבלוק הופעל החל מקיץ ‪ 4934‬בפקודתו של הימלר‪,‬‬
‫ושימש כגמול לאסירים (לא יהודים) בעלי זכויות יתר על עבודתם‪ .‬בלוק זה אויש על ידי נשים לא‬
‫יהודיות שנבחרו במיוחד לשם כך מבין האסירות‪ ,‬והוכרחו על ידי הנאצים לעבוד בו‪ .‬על בלוק זה‬

‫מספר הספר "בית הבובות" מאת הסופר ק‪ .‬צטניק‪.‬‬

‫‪41‬‬

‫אושוויץ ‪( 2‬בירקנאו)‪:‬‬

‫רודולף הס‪ ,‬מפקדו של מחנה‬
‫אושוויץ‪-‬בירקנאו‪ ,‬סיפר‬
‫באוטוביוגרפיה שלו שבשנת‬
‫‪( 4934‬אין הוא מציין מועד‬
‫מדויק) הוא נקרא לברלין‬
‫והימלר מסר לו שהיטלר‬
‫פקד לפתור סופית את‬
‫"שאלת היהודים"‪ ,‬וכי על‬
‫אנשי הס"ס להוציא את‬
‫הפקודה אל הפועל‪" .‬נקודות‬
‫ההשמדה הקיימות במזרח הסלקציה באושוויץ‬
‫אינן מתאימות לפעולה בקנה‬
‫מידה גדול ולטווח ארוך‪ .‬הועדתי למטרה הזאת את אושוויץ"‪ ,‬אמר הימלר‪.‬‬
‫מחנה הריכוז אושוויץ‪-‬בירקנאו היה הגדול מבין מחנות הריכוז וההשמדה שהוקמו על אדמת‬
‫פולין והוא שימש מחנה עבודה וריכוז ובמקביל היה מחנה מוות‪ .‬אושוויץ‪-‬בירקנאו נבחר להיות‬
‫המחנה המרכזי לביצוע מלאכת ההשמדה של העם היהודי ונבנו בו כמה תאי גזים ומשרפות‪.‬‬
‫ההשמדה בוצעה באמצעות גז ציקלון ‪ B‬שנוסה לפני כן על שבויי מלחמה סובייטיים‪.‬‬

‫באוקטובר ‪ 4934‬הוקם מחנה נוסף – בירקנאו (אושוויץ ‪ )II‬במרחק שלושה קילומטרים מאושוויץ‪,‬‬
‫ובמרס ‪ 4930‬החלו פעולות ההשמדה במחנה החדש‪ .‬היו בו ארבעה תאי גזים ועד נובמבר ‪4933‬‬
‫היה המחנה "בית חרושת" לרצח המוני וקלט טרנספורטים מכל רחבי אירופה‪ .‬רוב המובאים היו‬
‫יהודים‪ ,‬והם נשלחו מיד אל תאי הגזים‪ .‬רק חלק קטן מן הבאים עברו את הסלקציה ונבחרו‬
‫לעבודות כפייה במחנה עצמו ובמפעלי חימוש שהיו ממוקמים במחנות הלוויין‪ .‬חלק מהבאים‬
‫שימשו שפני ניסיון בניסויים ה"רפואיים" של ד"ר מנגלה וצוותו‪ .‬באביב ובקיץ ‪ ,4933‬כשהובאו‬

‫יהודי הונגריה ויהודי גטו לודז' אל המחנה‪ ,‬הוגבר קצב ההשמדה‪.‬‬
‫מהלך הסלקציה וההמתה היה מתוכנן ומאורגן היטב‪ .‬כשעצרה הרכבת לצד הרציף הורדו ממנה‬
‫הקרבנות וחפציהם רוכזו במספר צריפים באזור שכונה "קנדה"‪ .‬המובאים הועמדו בשני טורים –‬
‫טור גברים ונערים וטור נשים וילדים – ורופאים של הס"ס ביצעו את הסלקציה‪ .‬המיון נקבע על‪-‬‬
‫פי מראה האסירים וגורלם הוכרע באקראי‪ :‬לעבודת כפייה או למוות‪ .‬הנידונים למוות נדרשו‬
‫להתפשט לפני כניסתם לתאים והאמינו שהם נשלחים לחיטוי‪ .‬בהיכנסם ננעלו הדלתות והוחל‬
‫בהזרמת הגז‪ .‬לאחר שהומתו נעקרו שיני הזהב מפיהם ושערן של הנשים נגזז בידי אנשי‬
‫הזונדרקומנדו – קבוצת היהודים שאולצו לעבוד במשרפות‪ .‬הגופות הובלו לשרפה בתנורי‬

‫המשרפות‪ ,‬העצמות נטחנו ואפר הקרבנות פוזר בשדות‪.‬‬

‫‪47‬‬

‫כל יום טמן בחובו סכנת חיים‪ ,‬משום שבקרב האסירים שהוצבו לעבודה נערכו סלקציות נוספות‬
‫במסדרים שהתקיימו כמה פעמים ביום‪ .‬החלשים והחולים הוצאו אל מחוץ לשורה ונשלחו אל‬
‫תאי הגזים‪ .‬במחנה שרר משטר נוקשה שהיה מבוסס על מערכת ענישה ועינויים ורק מעטים‬
‫הצליחו לשרוד‪ .‬באושוויץ‪-‬בירקנאו נרצחו יותר מ‪ 4,477,777-‬יהודים‪ 07,777 ,‬פולנים‪05,777 ,‬‬

‫סינטי רומא (צוענים)‪ ,‬כ‪ 45,777-‬שבויי מלחמה סובייטים ועוד בני ארצות שונות‪.‬‬

‫אושוויץ ‪3‬‬

‫עוד באביב ‪ 4934‬הוקם ממזרח לעיירה אושווינצ'ים‪ ,‬ליד העיירה מונוביץ'‪ ,‬מפעל גרמני בשם אי גה‬

‫פארבן‪ .‬המפעל נועד לייצור גומי סינתטי ודלק נוזלי‪ ,‬ונקרא "בונה‪-‬ורקה"‪ .‬הימלר התחייב לספק‬

‫לאי גה פארבן ‪ 47,777‬אסירים; ממאי ‪ 4934‬עד אוקטובר ‪ 4930‬הוצעדו אסירים לעבודה בבתי‬

‫החרושת‪ ,‬ומאוחר יותר הוסעו לשם ברכבות‪ .‬החל מסתיו ‪ 4930‬שוכנו האסירים שנועדו לעבודה‬

‫בבתי החרושת הללו‬

‫במחנה אושוויץ ‪,III‬‬

‫שנקרא גם ּבּונה או‬

‫מונוביץ'‪ .‬בשיאו היו‬

‫כ‪40,777-‬‬ ‫במחנה‬

‫אסירים; בתי החרושת‬

‫נועדו להפעלה בידי‬

‫האסירים בלבד‪ ,‬עם סגל‬

‫אס אס ושומרים שנועדו‬

‫לפקח עליהם‪ ,‬השומרים‬
‫היו בחלקם אסירים הלוויות עם שחרור המחנה‬

‫פליליים גרמנים ופולנים‪ .‬לאסירים ניתן מחסה מועט‪ ,‬וציוד מצומצם בלבד; מוות מרעב‪ ,‬מקור‬

‫ומתנאי העבודה האיומים היה נפוץ מאוד‪ ,‬אך כוח אדם חדש תמיד סופק למחנה‪.‬‬

‫‪48‬‬

‫יום רביעי ‪9.4.2114‬‬

‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬

‫‪49‬‬

‫יום חמישי ‪11.4.2114‬‬

‫זקופנה‬

‫עיירת נופש בהרי הקרפאטים הנקראים בפולנית הרי הטטרה‪ .‬כאן הקימה לנה קיכלר בית‬
‫יתומים אחרי מלחמת העולם השנייה‪ .‬לבסוף נאלצו לעזוב גם מכאן משום שקבוצות מסוימות‬

‫בקרב הפולנים סרבו לקבל את נוכחותם בעיירה ובפולין בכלל‪.‬‬

‫"התחילו רוצחים גם בזקופנה‪.‬‬

‫הרגו אדם זקן ונכבד‪ ...‬מצאו‬

‫אותו הרוג בדירתו ולמיקטרונו‬

‫מוצמדת בסיכה פתקה‪ ,‬כי נידון‬

‫למוות על ידי "הכוחות‬

‫הלאומיים המזוינים"‪ ,‬הואיל‬

‫והוא ממוצא יהודי‪ ...‬גם ד"ר‬

‫שארי‪ ,‬שחכר בשבילנו את נווה‬

‫יער והיה יהודי מזקופנה‪ ,‬לא‬

‫מכתבים‬ ‫מלקבל‬ ‫חדל‬

‫אלמוניים‪ ,‬שבה מודיעים לו כי‬

‫הוא צפוי למוות‪ ,‬משום שהביא‬

‫לזקופנה יהודים‪".‬‬

‫לנה קיכלר‪ ,‬מאה ילדים שלי‪ ,‬עמ' ‪,334‬‬
‫הוצאת שוקן‪ ,‬תשל"ז‬

‫‪51‬‬