עלון קביעותא 569 למייל

‫פר' נשא‪-‬בהעלותך תשפ"א • גליון ‪569‬‬ ‫בס"ד • ביאורים עיונים ומבחנים מביתקביעותא‬

‫ההלכה היומית‬ ‫המשנה היומית‬ ‫במשנה ובהלכה היומית‬
‫שו"ע או"ח‬ ‫סדר טהרות • פרה‬
‫לקבלת העלון במייל‪offi[email protected] :‬‬
‫יום תאריך פרק משנה סימן סעיף‬

‫ד ח סיון ח‪-‬ט יא‪-‬א צ ו‪-‬ח‬

‫ה ט סיון ט ב‪-‬ג צ ט‪-‬יא‬

‫ו י סיון ט ד‪-‬ה צ יב‪-‬יד‬

‫שב"ק נשא ט ו‪-‬ז צ טו‪-‬יז‬

‫א יב סיון ט ח‪-‬ט צ יח‪-‬כ‬

‫ב יג סיון י א‪-‬ב צ כא‪-‬כג‬

‫ג יד סיון י ג‪-‬ד צ כד‪-‬כו‬

‫בפתח השער‬ ‫עיון במשנה‬

‫ְׁש ַלח ַל ְח ָמ ִניֹו ֶתיָך ַעל ְּפ ֵני ַהָּמ ִים‪...‬‬ ‫מים שנפלו למי חטאת‬

‫ַרֵּבנּו ַּב ַעל ַה'נֹוָדע ִּביהּו ָדה'‪ַ ,‬רִּבי ְי ֶח ְז ֵקאל ַל ְנ ֹד‍א‬ ‫מסכת פרה פרק ט' משנה א'‬
‫זצ"ל‪ָ ,‬ר ָאה ַּפ ַעם ֶי ֶלד ּגֹוי ּבֹו ֶכה ְּב ֶא ְמ ַצע ָהְרחֹוב‪.‬‬
‫ְצלֹו ִחית ֶׁשָּנ ַפל ְלתֹו ָכּה ַמ ִים ָּכל ֶׁש ֵהן‪,‬‬
‫ְׁש ָאלֹו ְל ֵפֶׁשר ִּב ְכיֹו ְו ַה ֶּי ֶלד ֵהִׁשיב‪ֵ " :‬יׁש ִלי ִא ָּמא‬ ‫ַרִּבי ֱא ִלי ֶע ֶזר אֹו ֵמר ַי ֶּזה ְׁש ֵּתי ַה ָּזיֹות‪ַ ,‬ו ֲח ָכ ִמים ּפֹו ְס ִלין‪.‬‬
‫חֹוֶר ֶגת‪ְּ .‬ב ָכל ּבֹ ֶקר ִהיא ׁשֹו ַל ַחת אֹו ִתי ֶאל ַהּׁשּוק‬
‫ִל ְמּכֹור ַל ְח ָמ ִניֹות ֶׁש ָא ְפ ָתה‪ִ .‬אם ֲא ִני ַמ ְצ ִלי ַח ִל ְמּכֹור‬ ‫המשנה מיירי במי חטאת שכבר נתקדשו המונחים בתוך צלוחית‪ ,‬ונפלו לתוכם סתם‬
‫ֶאת ַה ַל ְח ָמ ִניֹות ‪ְ -‬מ ַחָּכה ִלי ַּבַּבִית ֲארּו ַחת ֶעֶרב‪ְ ,‬ו ִאם‬ ‫מים‪ ,‬ורבי אליעזר סובר שיש למים תקנה במה ש'יזה שתי הזיות'‪ ,‬וחכמים סוברים שאין‬
‫ֵאי ֶנִּני ַמ ְצ ִלי ַח ִל ְמּכֹור ֶאת ָּכל ַה ַל ְח ָמ ִניֹות ‪ֲ -‬א ִני הֹו ֵלְך‬
‫ִליׁשֹון ָר ֵעב‪ַ .‬הּיֹום‪ָ ,‬א ְמ ָנם‪ִ ,‬ה ְצ ַל ְח ִּתי ִל ְמּכֹור ַהּ ֹכל‪ֲ ,‬א ָבל‬ ‫להם תקנה‪.‬‬
‫והנה בעל כרחך המים שנפלו נשמרו בטהרה לשם פרה‪ ,‬שאם לא כן נחשבים טמאים‬
‫ַהֶּכ ֶסף ָא ַבד ִלי‪ֲ .‬אבֹוי ִלי ֵמ ִא ִּמי ַהחֹוֶר ֶגת‪."...‬‬ ‫לענין פרה ומטמאים את מי החטאת‪ ,‬אלא ודאי מים טהורים הם אף לענין פרה (משנה‬
‫אחרונה)‪ ,‬ונחלקו הרמב"ם והרע"ב אם מיירי במים הראויים להזאה או במים שאינם ראויים‬
‫ָׁש ַאל ָהַרב‪ַּ" :‬כ ָּמה ֶּכ ֶסף ָה ָיה ְלָך?"‬ ‫להזאה‪ ,‬שהרע"ב פירש שהמים 'אינם כשרים להזאה'‪ ,‬אמנם הרמב"ם פירש שרק לא‬
‫נתקדשו‪ ,‬ומשמע שהם כשרים להזאה ורק לא נתן עליהם אפר פרה‪ ,‬והרש"ש תמה על‬
‫ֱהִׁשיבֹו ַה ֶּי ֶלד‪ָ " :‬מא ַתִים ַו ֲח ִמׁ ִּשים ְזלֹו ִטי"‪.‬‬ ‫הרע"ב שלא פירש כהרמב"ם‪ ,‬שהרי שנינו לעיל (פ"ה מ"ב) שהמטביל כלי למלאות מי מעיין‬
‫הראויים לחטאת‪ ,‬אם רוצה לשים באותו כלי מי חטאת שכבר נתקדשו‪ ,‬צריך לנגב את‬
‫ָנ ַתן ָהַרב ַלֶּי ֶלד ַהּגֹוי ֶאת ְסכּום ַהֶּכ ֶסף ְוִׁשְּלחֹו‬ ‫הכלי כדי שהמים שמילאם לא יתערבו עם מי החטאת שכבר נתקדשו‪ ,‬וביאר שם הרע"ב‬
‫ְל ַדְרּכֹו‪.‬‬ ‫משום ששנינו במשנתנו שסתם מים פוסלים מי חטאת‪ ,‬ומבואר שאף מים הראויים לחטאת‬
‫פוסלים מי חטאת‪ ,‬וקשה למה לא פירש הרע"ב גם כאן דמיירי במים שראויים לחטאת‪,‬‬
‫ָח ְלפּו ָׁש ִנים‪ֵ .‬ליל ַהֵּס ֶדר ְּב ֵביתֹו ֶׁשל ַה'נֹוָדע‬
‫ִּביהּו ָדה'‪ְ .‬נ ִקיׁשֹות ִנְׁש ָמעֹות ַּב ֶּד ֶלת ‪-‬‬ ‫ורק לא נתקדשו‪.‬‬
‫ונראה ליישב שבמים הראויים לחטאת יכול לקדשם על ידי שיתן עליהם עוד אפר‬
‫ַּבֶּפ ַתח ִנְר ָאה ּגֹוי ְמ ֻג ָּדל ְו ָת ִמיר‪-‬קֹו ָמה‪ּ ,‬דֹוֵרׁש ִל ְפּגֹׁש‬ ‫חטאת‪ ,‬שיש לומר שמה שצריך ליתן את המים לפני האפר ‪ -‬שנאמר 'ונתן עליו מים חיים‬
‫ֶאת ָהַרב ַּב ֶה ְק ֵּדם ָה ֶא ְפָׁשִרי‪.‬‬ ‫אל כלי'‪ ,‬שצריך שהמים יגיעו לכלי תחילה (סוטה ט"ז ב') ‪ -‬לא הקפידה התורה אלא על‬
‫הסדר‪ ,‬שהמים יהיו תחילה‪ ,‬ולא שהמים יגעו בכלי ממש‪ ,‬וא"כ כל שהוסיף עוד אפר אחרי‬
‫הּו ָבא ֶאל ָהַרב ְו ַה ִּמִּלים ָּפְרצּו ִמ ִּפיו ְּבֶׁש ֶצף‪ְּ" :‬כבֹודֹו‪,‬‬ ‫שנפלו המים‪ ,‬נתקדשו אותם מים‪ ,‬ולכן הוכרח הרע"ב לפרש דמיירי במים שאינם ראויים‬
‫ֲא ִני עֹו ֵבד ַּב ַּמ ֲא ִפ ָּיה‪ַ .‬רק ָר ִצי ִתי ְל ַעְדֵּכן אֹו ְתָך ֶׁש ֲח ֵבַרי‬ ‫כלל להזאה שאין להם תקנה זו‪ ,‬וצריך לדון את התערובת כמות שהיא‪ .‬והרמב"ם שפירש‬
‫ָהאֹו ִפים ְמ ַת ְכ ְנ ִנים ְל ַהְר ִעיל ֶאת ַהֶּל ֶחם ְּבמֹו ָצ ֵאי ַחג‬ ‫שהמשנה מיירי במים שלא נתקדשו‪ ,‬יש לומר שסובר שאינו מועיל לחזור וליתן עוד אפר‬
‫ַה ֶּפ ַסח‪ַּ ,‬כ ֲאֶׁשר ָּכל ְיהּו ֵדי ָה ִעיר ָיעּוטּו ַעל ַה ַמ ֲא ִפיו‍ֹת!"‪.‬‬
‫על המים שנפלו‪ ,‬משום שצריך 'מים אל כלי' דוקא (עי' חזון איש סי' י"א סקי"ג)‪.‬‬
‫ִס ֵּים ֶאת ְּד ָברֹו ְו ִה ְתַּכֵּון ָל ֵצאת‪.‬‬
‫ביאור המחלוקת רבי אליעזר וחכמים‬
‫ְׁש ָאלֹו ַה'נֹוָדע ִּביהּו ָדה'‪ִ " :‬מי ַא ָּתה? ּו ַמּדּו ַע ָּבא ָת‬
‫ְל ַה ְז ִהיר אֹו ִתי?"‪.‬‬ ‫והנה בגמרא בזבחים (פ' א') ביארו שחכמים פוסלים משום שסוברים 'הזאה צריכה‬
‫שיעור' ‪ -‬דהיינו שאין ההזאה מטהרת אלא אם כן יש שיעור מי חטאת שנופל על הטמא‬
‫» המשך בעמוד ג’‬ ‫מת‪( 1‬יומא י"ד א') ‪ -‬וכיון שסתם מים מעורבים במי החטאת‪ ,‬אינו מזה שיעור שלם של מי‬

‫רץ למשנה‬ ‫‪ .1‬וכתב תוס' ר"י הלבן (יומא שם)‪' :‬לא הוה ידע רבי כמה הוא שיעורא‪ ,‬ואינו מפורש בשום מקום'‪.‬‬

‫ועל כן נראה לי דשורש כל הנפשות דבני‬ ‫ה_לימוד השבוע מוקדש _לע"נ‬ ‫ה_לימוד השבוע מוקדש _לע"נ‬
‫ישראל כלולות בחיבור המשנה‪ ,‬וכן כלולים בה‬ ‫דניאל בן יעקב ז"ל‬ ‫משה בן יצחק ז"ל‬
‫כל הדברי תורה שיקלטו ע"י הגלויות בין אומות‬
‫העולם דע"י זה הוא קיבוץ הגלויות‪ ...‬והרבה דברי‬ ‫יב סיון תשס"ז‬ ‫נלב"ע ח סיון‬
‫תורה מתחדשים בין האומות באופנים שונים ובדרך‬
‫זה הוא קליטת הניצוצות מהם‪ ,‬והם רמוזים כולם‬

‫במשנה בדרכים שונים‪.‬‬
‫(תקנת השבין דף ל"ה)‬

‫• להפיץ את האור •‬ ‫מערכת‬ ‫להנצחות‬
‫השיעורים והמבחנים הממוחשבת‪:‬‬ ‫ותרומות‬
‫בשותפות של ‪ ₪ 54‬בחודש‬ ‫להצלחה‬
‫‪072-332-3020‬‬ ‫לע"נ יקיריך‬
‫תזכה להחזיק מוקד של עלוני המבחנים השבועיים באיזור שתבחר‪.‬‬ ‫התקשר‪:‬‬
‫‪072-272-2200‬‬
‫ניתן לתרום במערכת הטלפונית‪ 072-332-3020 :‬שלוחה ‪,6‬‬
‫וכן בכל עמדות נדרים פלוס וקהילות ברחבי הארץ‪.‬‬

‫קביעותא ללומדי המשנה היומית‬

‫חטאת‪ ,‬וגם לא יועיל להזות עוד הזאות להשלים את השיעור‪ ,‬משום שסוברים שהזאות‬ ‫מבחן שבועי במשנה ‪269 /‬‬
‫אינן מצטרפות‪[ ,‬והקשה בשיטה מקובצת (זבחים שם אות ה') שיזה הזאה אחת ארוכה‪,‬‬
‫ותירץ שחששו שמא יעשה הזאה קצרה]‪ .‬ויוצא שמה ששנינו 'וחכמים פוסלין'‪ ,‬אין המים‬ ‫מסכת פרה ח‪ ,‬יא ‪ -‬י‪ ,‬ד‬

‫'פסולים'‪ ,‬ורק אין היכי תימצי להזות מהם כדין‪.‬‬ ‫א‪ .‬להלכה! באר שנפל לתוכה חרסית‪ ,‬מה דין‬
‫המים?‬
‫ובדעת רבי אליעזר שאמר 'יזה שתי הזיות'‪ ,‬נחלקו אמוראים בביאור שיטתו‪:‬‬
‫‪ .1‬פסולים | ‪ .2‬כשרים לכתחילה מיד‪.‬‬
‫ריש לקיש פירש שגם רבי אליעזר סובר 'הזאה צריכה שיעור'‪ ,‬אבל סובר שהזאות‬ ‫‪ .3‬מיד ‪ -‬פסולים‪ .‬אחרי שחוזרים להיות צלולים ‪-‬‬
‫מצטרפות‪ ,‬ולכן בהזאה אחת אין שיעור‪ ,‬אבל בשתי הזאות יש שיעור‪ ,‬דמיירי שהסתם‬ ‫כשרים | ‪ .4‬כשרים‪ ,‬ולכתחילה ימתין עד שחוזרים‬
‫מים שנפלו אין בהם יותר משיעור הזאה אחת‪ ,‬וא"כ בשתי הזאות בעל כרחך יש שיעור‬
‫להיות צלולים‪.‬‬
‫הזאה של מי חטאת‪.‬‬
‫ב‪ .‬מים שנפלה לתוכם חיפושית‪ ,‬מה הדין?‬
‫רבא פירש שרבי אליעזר סובר 'הזאה אינה צריכה שיעור'‪ ,‬ולכן מן הדין הזאה אחת‬
‫מטהרת‪ ,‬אבל קנס קנסו חכמים שלא ירויח ממעשיו‪ ,‬שחששו שאם אפשר להוסיף סתם‬ ‫‪ .1‬נתבקעה או נשתנה מראה המים ‪ -‬פסולים‪.‬‬
‫מים למי חטאת והכל כשר להזאה‪ ,‬שמא יוסיפו אנשים סתם מים בכוונה‪ ,‬ולכן תקנו שבכל‬ ‫‪ .2‬אפילו לא נתבקעה ולא נשתנה מראה המים ‪-‬‬
‫פסולים | ‪ .3‬נתבקעה ‪ -‬פסולים‪ .‬כל שלא נתבקעה‬
‫הזאה צריך להזות פעמיים‪ ,‬וכך לא ירויחו במה שמוסיפים‪.‬‬ ‫‪ -‬כשרים | ‪ .4‬נשתנה מראה המים ‪ -‬פסולים‪ .‬כל‬

‫רב אשי פירש שרבי אליעזר סובר 'הזאה אינה צריכה שיעור'‪ ,‬ואף על פי כן צריך שתי‬ ‫שלא נשתנה ‪ -‬כשרים‪.‬‬
‫הזאות מן הדין‪ ,‬משום שרבי אליעזר סובר 'אין בילה' [משקים אינם מתערבים יפה]‪ ,‬וא"כ‬
‫אפשר שכל המים שהיזה בהזאה הראשונה היו סתם מים‪ ,‬ולא היזה כלל מי חטאת‪ .‬אלא‬ ‫ג‪ .‬יונה ששתתה מן המים‪ ,‬מה הדין‪ ,‬ומדוע?‬
‫שלפי זה קשה איך מועיל שתי הזאות‪ ,‬שגם בהזאה השנייה יש לחוש שהיזה רק סתם מים‪,‬‬
‫שכיון שהזאה אינה צריכה שיעור ובכל הזאה מזה רק כל שהוא‪ ,‬אפשר ששני הפעמים‬ ‫‪ .1‬פוסלת‪ ,‬מפני שהיא מוצצת‪.‬‬
‫שהיזה כל שהוא היה סתם מים‪ ,‬ותירץ רב אשי שמטעם זה שנינו 'נפל מים לתוכה כל‬ ‫‪ .2‬אינה פוסלת‪ ,‬מפני שהיא מוצצת‪.‬‬
‫שהן'‪ ,‬דמיירי שנפל רק כל שהוא סתם מים‪ ,‬ואי אפשר להזות כל שהוא אלא פעם אחת‪,‬‬
‫‪ .3‬פוסלת‪ ,‬מפני שהיא מלקת‪.‬‬
‫וא"כ מוכרח להיות מי חטאת באחת מן ההזאות‪ .‬והרע"ב פירש כרב אשי‪.‬‬ ‫‪ .4‬פוסלת‪ ,‬מפני שהיא מקיאה‪.‬‬

‫פירוש הרמב"ם בדעת רבי אליעזר‬ ‫ד‪ .‬להלכה! פרה ששתתה מי חטאת‪ ,‬מה דין‬
‫בשרה?‬
‫הרמב"ם פירש שמה שאמר רבי אליעזר 'יזה שתי הזיות'‪ ,‬ר"ל שישליך שתי הזאות‬
‫לחוץ‪ ,‬ואז תולים שכל המים שנשארו הם מי חטאת‪ ,‬ויזה מהם הזאה אחת בלבד על כל‬ ‫‪ .1‬טמא אם שחטה בתוך מעת לעת משתייתה‪.‬‬
‫טמא מת‪ .‬והרע"ב תמה על פירוש זה‪ ,‬וז"ל‪ ,‬ופליאה היא בעיני‪ ,‬דבפרק כל הזבחים בגמרא‬ ‫‪ .2‬טמא אפי' שחטה לאחר מעת לעת משתייתה‪.‬‬
‫(פ' א') משמע כמו שפירשתי‪ ,‬עכ"ל‪ ,‬וכוונתו שהגמרא הקשו על רבי אליעזר שאם סובר‬
‫אין בילה‪ ,‬איך מועיל שתי הזאות‪ ,‬שמא כל המים בשתי ההזאות הם סתם מים‪[ ,‬ורב אשי‬ ‫‪ .3‬טהור‪ ,‬כי בטלו במעיה‪.‬‬
‫תירץ שיש רק כל שהוא של סתם מים]‪ ,‬ואם סובר שיש בילה והזאה אינה צריכה שיעור‪,‬‬ ‫‪ .4‬טהור‪ ,‬כי בעלי חיים אינם מקבלים טומאה‪.‬‬
‫למה צריך שתי הזאות‪[ ,‬ורבא תירץ שהוא קנס]‪ ,‬ואם סובר הזאה צריכה שיעור‪ ,‬מה מועיל‬
‫שתי הזאות [וריש לקיש תירץ שסובר הזאות מצטרפות]‪ ,‬ומכל זה מבואר ששתי ההזאות‬ ‫ה‪ .‬באיזה אופן מותר להעביר מי חטאת בנהר?‬
‫שאמר רבי אליעזר הן על הטמא מת ולא השלכה לחוץ‪ ,‬ועי' במפרשים מה שהעלו ביישוב‬
‫‪ .1‬כשמשיטם על פני המים‪.‬‬
‫דעת הרמב"ם‪.‬‬ ‫‪ .2‬כשעומד בצד אחד וזורק לצד שני | ‪ .3‬כשעובר‬

‫האם מועיל ביטול שהסתם מים יהיו כשרים למי חטאת‬ ‫במים ברגליו | ‪ .4‬כל התשובות נכונות‪.‬‬

‫בעיקר הדין של המשנה שלרבי אליעזר יש תקנה להזות שתי הזיות‪ ,‬ולחכמים אין‬ ‫ו‪ .‬להלכה! אפר פרה שנתערב באפר מקלה‪ ,‬האם‬
‫תקנה‪ ,‬תוספות (זבחים ע"ט ב' ד"ה תנן) כתבו שמדאורייתא הסתם מים עצמם נהפכים להיות‬ ‫מקדשין בו?‬
‫כשרים כיון שהם בטלים ברוב מי חטאת‪ ,‬שמדאורייתא מין במין בטל ברוב וסתם מים ומי‬
‫חטאת הם מין במינו‪ ,‬וכל המחלוקת במשנה היא חומרא דרבנן לענין פרה‪ ,‬אמנם בשיטה‬ ‫‪ .1‬אפילו אם האפר מקלה הוא רוב‪ ,‬מקדשין בו‪.‬‬
‫מקובצת שם הביא בשם ריב"א שאינו מועיל ביטול לחדש עליו דין מי חטאת‪ ,‬שביטול‬ ‫‪ .2‬אפילו אם כל שהוא אפר מקלה‪ ,‬אין מקדשין‬
‫מועיל רק לבטל דינים‪ ,‬כגון מיעוט נבילה ברוב שחוטה שמכח דין ביטול בטל השם נבילה‬
‫בו | ‪ .3‬רק אם רובו אפר חטאת‪ ,‬מקדשין בו‪.‬‬
‫והותרה באכילה‪ ,‬אבל אין בכחו של ביטול לחדש דינים (ועי' עונג יום טוב סי' ד')‪.‬‬ ‫‪ .4‬אם מטילים כל התערובת למים‪ ,‬מקדשים בו‬

‫פרפראות הפרשה‬ ‫בכל האופנים‪.‬‬

‫ִאיׁש אֹו ִאׁ ָּשה ִּכי ַי ְפ ִלא (ו‪ ,‬ב)‬ ‫ז‪ .‬מי חטאת שנפסלו‪ ,‬האם מטמאים אדם הטהור‬
‫לתרומה?‬
‫למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה‪ ,‬לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה‪,‬‬
‫יזיר עצמו מן היין (רש"י)‪.‬‬ ‫‪ .1‬לא | ‪ .2‬נגע בהם בין בידיו בין בגופו ‪-‬‬
‫מטמאים מדאורייתא‪.‬‬
‫ולכאורה קשה לפי דברי רש"י שהרי דרשו חז"ל עה"פ "וכפר עליו מאשר חטא‬
‫‪ .3‬נגע בהם בין בידיו בין בגופו ‪ -‬מטמאים‬
‫על הנפש" (ו‪ ,‬יא) שהנזיר נקרא חוטא על שציער עצמו מן היין‪ .‬אלא שידוע שהאדם‬ ‫מדרבנן | ‪ .4‬נגע בהם בידיו ‪ -‬מטמאים מדרבנן‪.‬‬

‫השלם אינו רואה שום פגם וחטא באחרים‪ ,‬ומי שרואה פגם וחטא באחרים סימן‬ ‫נגע בהם בגופו ‪ -‬טהור‪.‬‬

‫שהוא בעצמו אינו מתוקן ולכן רואה פגם גם באחרים‪ .‬ולפי זה מובן דברי חז"ל לפי‬ ‫ח‪ .‬להלכה! הסיט דבר הראוי ליטמא טמא מת‪,‬‬
‫האם נטמא לפרה?‬
‫רש"י שהרי הנזיר אם לא היה רואה סוטה בקלקולה ‪ -‬אשר מראה שהוא בעצמו אינו‬
‫‪ .1‬נטמא | ‪ .2‬לא נטמא | ‪ .3‬אם הדבר הוא טמא ‪-‬‬
‫שלם ללא פגם‪ ,‬לא היה צריך לצער עצמו מן היין‪..‬‬ ‫נטמא‪ .‬אם לאו ‪ -‬לא נטמא‪.‬‬

‫(פניני תורה)‬ ‫‪ .4‬הסיט בידו ‪ -‬נטמא‪ .‬הסיט בגופו ‪ -‬לא נטמא‪.‬‬

‫ט‪ .‬טהור לחטאת שנגע באוכלים‪ ,‬באיזה אופן‬
‫נטמא לחטאת?‬

‫‪ .1‬רק אם האוכלים טמאים לחולין‪ ,‬ורק אם נגע‬
‫בידו | ‪ .2‬רק אם האוכלים טמאים לחולין‪ ,‬בין נגע‬

‫בידו בין נגע ברגלו‪.‬‬
‫‪ .3‬אפי' אם האוכלים טהורים לקודש‪ ,‬אבל רק אם‬

‫נגע בידו | ‪ .4‬אפי' אם האוכלים טהורים לקודש‪,‬‬
‫בין נגע בידו בין נגע ברגלו‪.‬‬

‫י‪ .‬להלכה! קלל של חטאת שנתנו על גבי השרץ‪,‬‬
‫מה הדין‪ ,‬ומדוע?‬

‫‪ .1‬טהור‪ ,‬כי כלי חרס אינו מיטמא מגבו‪ ,‬וגם‬
‫נחשב מקום טהור | ‪ .2‬טהור‪ ,‬כי כלי חרס אינו‬

‫מיטמא מגבו‪ ,‬ולא צריך מקום טהור‪.‬‬
‫‪ .3‬טמא‪ ,‬כי מעלה עשו בפרה שכלי חרס מיטמא‬

‫מגבו | ‪ .4‬טמא‪ ,‬כי לא נחשב מקום טהור‪.‬‬

‫תשובות למבחנים במערכת הטלפונית‪072-332-3020 :‬‬

‫קביעותא ללומדי ההלכה היומית‬

‫» המשך מעמוד א’‬ ‫עיון בהלכה‬
‫ַהָּנ ְכִרי ֵהיִׁשיר ַמָּבט ְו ָא ַמר‪ֶ " :‬את ַה ֶח ֶסד ֶׁש ָעִׂשי ָת‬
‫ִע ִּמי ִל ְפ ֵני ֶעְׂשִרים ָׁש ָנה‪ֵ ,‬אי ֶנִּני ָיכֹול ִלְׁשּ ֹכ ַח‪ָ .‬נ ַת ָּת ִלי‬ ‫בענין החיוב להתפלל בציבור‬
‫ְסכּום ֶּכ ֶסף ִּב ְמקֹום ֶזה ֶׁש ָא ַבד ִלי ַּב ֲח ָזָר ִתי ִמ ְּמ ִכיַרת‬
‫ַה ַל ְח ָמ ִניֹות ֶׁש ָא ְפ ָתה ִא ִּמי ַהחֹוֶר ֶגת‪ .‬אֹוי‪ַּ ,‬כ ָּמה ָּפ ַח ְד ִּתי‬ ‫מבואר בשו"ע סי' צ' ס"ט ישתדל אדם בתפלתן של רבים‪ ,‬לפיכך צריך אדם‬
‫ָאז‪ַ .‬ע ְכָׁשו ִנ ֶּת ֶנת ִלי ַה ִה ְז ַּד ְּמנּות ְל ָהִׁשיב ִל ְכבֹודֹו טֹו ָבה‬
‫ּו ְל ַהִּציל אֹותֹו ְו ֶאת ְק ִהָּלתֹו ִמּגֹוָרל נֹוָר ִאי!"‪ִ .‬נָּכר ִמּטֹון‬ ‫להתפלל בב"ה עם הציבור‪ ,‬ואם הוא אנוס לשתף עצמו עם הציבור‪ ,‬ולא יתפלל‬

‫ִּדּבּורֹו ֶׁש ֱא ֶמת ְּב ִפיו‪.‬‬ ‫שאינו יכול לבוא לב"ה‪ ,‬יכוין להתפלל ביחיד כל זמן שיכול להתפלל עם הציבור‬

‫ְּכ ַבר ְל ָמ ֳחָרת ִּכֵּנס ָהַרב ֶאת ָּכל ְיהּו ֵדי ָה ִעיר‬ ‫בשעה שהציבור מתפללים‪ ,‬וכן אם נאנס וכו'‪ ,‬ומבואר מזה ששורש החיוב להתפלל‬
‫ַל ֲא ֵס ָפה ְּדחּו ָפה ְּב ֵבית ַהְּכ ֶנ ֶסת ַה ָּגדֹול ְו ִה ְכִריז‬
‫ְּב ָא ְז ֵני ֶהם‪ְּ " :‬דעּו ָל ֶכם‪ֶׁ ,‬ש ַהׁ ָּש ָנה ָט ִעינּו ְּב ֶחְׁשּבֹון ַה ָּי ִמים‪,‬‬ ‫ולא התפלל בשעה שהתפללו הציבור והוא בציבור הוא משום שתפילתן נשמעת‬
‫ְו ָח ַג ְגנּו ֶּפ ַסח יֹום ֶא ָחד ִל ְפ ֵני ְז ַמּנֹו ָה ֲא ִמ ִּתי‪ֲ .‬אֶׁשר ַעל‬
‫ֵּכן‪ַ ,‬על ָּכל ֶא ָחד ֵמ ַהּנֹו ְכ ִחים ְל ַה ְז ִהיר ֶאת ְּב ֵני ֵּביתֹו‬ ‫מתפלל ביחיד‪ ,‬אעפ"כ יתפלל בבית הכנסת‪ .‬תמיד ולכן כיון שבציבור התפילה נשמעת‬
‫ְלהֹו ִסיף עֹוד יֹום ְל ַחג ַה ֶּפ ַסח ּו ְל ַבל ִי ְקנּו ָח ִלי ָלה ָח ֵמץ‬
‫ְּבמֹו ָצ ֵאי ֶה ָחג‪ִ .‬הׁ ָּש ְמרּו ְמאֹד‪ִּ ,‬כי מֹו ָצ ֵאי ֶּפ ַסח ֵאי ֶנּנּו‬ ‫תמיד ותפילת יחיד אינו ברור שתתקבל‬ ‫והנה יש שדקדקו מדברי המחבר כאן‬
‫יש חיוב על כל אדם להתפלל בציבור‪,‬‬ ‫שמה שצריך להתפלל עם הציבור זה רק‬
‫ֶאָּלא ְׁש ִבי ִעי ֶׁשל ֶּפ ַסח!"‪.‬‬ ‫כדי שתהיה תפלתו רצויה ומקובלת שהוא‬ ‫בגדר מעלה והידור‪ ,‬ואין כאן חיוב מדרבנן‪,‬‬
‫אמנם רוב הפוסקים נוקטים שזה חיוב‬
‫ֲח ָז ָקה ֲע ֵלי ֶהם הֹוָר ָאתֹו ֶׁשל ַרָּבם ַהֶּנ ֱעָרץ‪ְּ ,‬במֹו ָצ ֵאי‬ ‫תכלית התפילה‪.‬‬
‫ַה ֶּפ ַסח ִנְׁש ֲארּו ָּכל ַה ְיהּו ִדים ְּב ֵבי ָתם‪.‬‬
‫ואף שבשו"ע כתוב רק הלשון "ישתדל"‬ ‫מעיקר הדין [ועיין בפסק"ת כאן שציין‬
‫ָהאֹו ִפים ַהּגֹו ִיים ִחּכּו ָל ֶהם ַעד ּבֹוׁש‪ּ ,‬ו ִמ ֶש ֵאּלּו‬
‫ֹלא ִה ִּגיעּו ‪ֻ -‬ה ְצְרכּו ִל ְזרֹק ָל ַאְׁש ָּפה ֶאת ָּכל ַהְּל ָח ִמים‬ ‫להם] ובשו"ת אגרות משה ח"ב סי' כ"ז אדם וכו' אין לדייק מזה לומר שהוא רק‬

‫ֶׁש ָה ְפכּו ֵּבי ְנ ַתִים ְלֹלא‪ְ -‬טִר ִּיים‪.‬‬ ‫מאריך לבאר דין זה ודבריו שם קילורין מעלה בעלמא דגם על חיוב שייך לשון זה‪,‬‬

‫ְו ָאז ֵה ֵחּלּו ַה ִּמ ְל ָחמֹות ַה ְּפ ִני ִמּיֹות ֵּבי ֵני ֶהם ַע ְצ ָמם‪:‬‬ ‫לעיניים ונבאר סעיף זה עפ"י דרכו עם עכ"ד האגרות משה עיי"ש‪.‬‬
‫ָּכל ֶא ָחד ֶה ֱאִׁשים ֶאת ֲח ֵברֹו ִּב ְב ִגי ָדה ּו ְב ַה ְד ָל ַפת‬
‫ויש ליישב לשון השו"ע דהנה המחבר‬ ‫קצת תוספת נופך ומקודם נקדים שורש‬
‫ַה ְּמ ִז ָּמה‪.‬‬
‫כתב כאן עוד דין שאם נאנס ולא התפלל‬ ‫הדברים וזה החלי בעזהשי"ת‪:‬‬
‫ְּב ִקּצּור‪ַ ,‬לְי ָלה ֹלא‪ָׁ-‬ש ֵקט ָע ַבר ְּב ֶקֶרב ָהאֹו ִפים‬
‫ָה ַא ְנ ִטיֶׁש ִמ ִּיים‪ְ ,‬ו ַלְּיהּו ִדים ָה ְי ָתה אֹוָרה ְוִׂש ְמ ָחה‪...‬‬ ‫בשעה שהתפללו הציבור והוא‬ ‫איתא בברכות ז‪ :‬אמר ליה‬

‫ָּכ ֵעת נֹו ְס ָפה ַּגם ַמְׁש ָמעּות ְּכפּו ָלה ַל ָּפסּוק‪ְׁ" :‬ש ַלח‬ ‫מתפלל ביחיד‪ ,‬אעפ"כ‬ ‫תפלת‬ ‫רבי יצחק לרב נחמן‪ :‬מאי‬
‫ַל ְח ְמָך ַעל ְּפ ֵני ַה ָּמ ִים‪ִּ ,‬כי ְּברֹב ַה ָּי ִמים ִּת ְמ ָצ ֶאּנּו"‪...‬‬ ‫יתפלל בבית הכנסת‪.‬‬ ‫הציבור נשמעת‬ ‫טעמא לא אתי מר לבי‬
‫ומקור הדין הוא‬ ‫תמיד ואפילו היו בהן‬ ‫כנישתא לצלויי [למה‬
‫ַא ּגּו ְטן ַׁשָּבת‪ָ ,‬העֹוֵרְך‬ ‫ברכות ו‪ .‬תניא‪ ,‬אבא‬ ‫לא באת לבית‬

‫המבחן החודשי‬ ‫בנימין אומר‪ :‬אין‬ ‫חוטאים אין הקדוש ברוך הוא‬ ‫הכנסת להתפלל]‬
‫בהלכה‬ ‫תפלה של אדם‬ ‫מואס בתפלתן של רבים‪ ,‬לפיכך‬ ‫אמר ליה‪ :‬לא‬
‫מס' ‪8‬‬ ‫נשמעת אלא בבית‬ ‫יכילנא [ענה ר"נ‬
‫הכנסת‪ ,‬שנאמר‪:‬‬ ‫צריך אדם לשתף עצמו עם‬ ‫לא יכולתי כי תש‬
‫מסימן עט סעיף ח‬
‫עד סימן צד סעיף ט‬ ‫לשמוע אל הרנה‬ ‫כוחי]‪ .‬אמר ליה‪ :‬הציבור‪ ,‬ולא יתפלל ביחיד‬
‫יופיע בעז"ה בגליון ‪570‬‬ ‫ואל התפלה‪ ,‬במקום‬ ‫לכנפי למר עשרה‬
‫כל זמן שיכול להתפלל‬ ‫וליצלי [תאסוף מנין‬
‫לחיות כהלכה‬ ‫רנה שם תהא תפלה‪.‬‬ ‫עם הציבור‬ ‫להתפלל בביתך]‪ .‬אמר‬

‫ולנכון שיהי' לך שיעור בדיני או"ח או מס'‬ ‫והטור הביא דין זה וז"ל‬
‫ברכות עם רבינו יונה או או"ח דינים הנצרכים לכל‬
‫לא יתפלל אדם אלא בב"ה עם‬ ‫ליה‪ :‬טריחא לי מלתא [זה‬
‫איש בכל יום‪.‬‬
‫(מכתב אדמו"ר בעל אמרי אמות מגור זצ"ל)‪.‬‬ ‫טורח גדול בשבילי]‪ - .‬ולימא ליה מר הצבור דא"ר יוחנן אין תפלתו של אדם‬

‫ודרך חיים תוכחות מוסר‬ ‫לשלוחא דצבורא‪ ,‬בעידנא דמצלי צבורא נשמעת אלא בב"ה פירוש עם הצבור‪.‬‬

‫מעידני עלי שלא יחשב בכל ימי הבלי שום זמן‬ ‫ליתי ולודעיה למר [תאמר לש"ץ הממונה ועיין בב"י שכתב ע"ז שמשמע מדברי‬
‫מהזמנים כל כך יקר וחפצי בו‪ ,‬כמו שעה שעתיים‬
‫אלו שאני דורש דברי תוכחת מוסר‪ ,‬וזהו חלקי‬ ‫על זמני התפילות שכשהציבור מתפללים הטור שאם אינו מתפלל עם הציבור אז‬
‫חפצי וישעי מכל הימים אשר אני חי על האדמה‪.‬‬
‫(יערות דבש מר' יונתן אייבשיץ זצ"ל)‬ ‫שיודיע לך‪ ,‬כדי שתוכל להתפלל בשעה אין חילוק בין מתפלל בבית הכנסת‬

‫שהציבור מתפללים]‪ - .‬אמר ליה‪ :‬מאי למתפלל בבית אחר אבל ה"ר יונה (ד‪ .‬ד"ה‬

‫כולי האי [למה צריך כ"כ להתאמץ] אמר אימתי) כתב בשם הגאונים שאפילו כשאין‬

‫ליה‪ :‬דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן הציבור מתפללין יש לו לאדם להתפלל‬

‫יוחי‪ ,‬מאי דכתיב ואני תפלתי לך ה' עת בבית הכנסת מפני שהוא קבוע ומיוחד‬

‫רצון ‪ -‬אימתי עת רצון ‪ -‬בשעה שהצבור לתפילת ציבור‪ .‬ומבואר שיש מחלוקת‬

‫ראשונים מה הפירוש בזה שאין תפלתו‬ ‫מתפללין וכו' עיי"ש עוד‪.‬‬

‫של אדם נשמעת אלא בב"ה‪ ,‬דלהרבינו‬ ‫וגמרא זו היא המקור למה שמבואר‬
‫יונה הכונה היא בבית הכנסת דוקא ואפי'‬ ‫בשו"ע שצריך להתפלל בציבור‪ ,‬ושאם‬
‫מתפלל ביחידות‪ ,‬ואילו הטור סובר דהכונה‬ ‫הוא אנוס צריך הוא לכל הפחות להתפלל‬
‫בשעה שהציבור מתפללין וכמו שאמר‬
‫שיתפלל בציבור‪.‬‬

‫ולפי זה י"ל שמה שכתב המחבר ישתדל‬ ‫ר' יצחק לר"נ‪ ,‬ושורש החיוב בזה הוא‬

‫מחמת שתפילת הציבור גורם עת רצון אדם להתפלל בב"ה עם הציבור‪ ,‬עיקר‬

‫לאבינו שבשמים‪ ,‬שהתפילה תתקבל‪ ,‬וכן הכונה היא שגם כשמתפלל בציבור צריך‬

‫מבואר מלשון הרמב"ם רפ"ח מתפלה וז"ל להשתדל להתפלל בביהכ"נ‪[ ,‬וכן מבואר‬

‫תפלת הציבור נשמעת תמיד ואפילו היו מדברי המשנה ברורה בס"ק כז עיי"ש]‪ ,‬אבל‬

‫בהן חוטאים אין הקדוש ברוך הוא מואס החיוב להתפלל בציבור הוא מעיקר הדין‪.‬‬

‫קביעותא לדי המשנה וההלכה היומית‬

‫מושגים במשנה ‪ /‬מאת הרב אשר שיק שליט"א‬

‫מח"ס ילקוט ביאורים על ששה סדרי משנה ותלמוד בבלי‬

‫ְו ֵא ֶפר ַח ָּטאת ִּב ְס ִפי ָנה ַּב ַּי ְר ֵּדן ְו ִנ ְמ ָצא ְּכ ַז ִית ֵמת‬ ‫" ַהחֹוֵׁשב ַעל ֵמי ַח ָּטאת ִלְׁשּתֹות‪ַ ,‬רִּבי‬ ‫ְז ִהירּות ְּב ֵמי ַחּ ָטאת‬
‫ָּתחּוב ְּב ַק ְר ָק ִעי ָתּה ֶׁשל ְס ִפי ָנה‪( .‬הרע"ב)‬
‫ֱא ִלי ֶע ֶזר אֹו ֵמר‪ָּ ,‬פסּול [ֶׁשִּנ ְפ ְסלּו ְּב ַמ ְחָׁש ָבה זֹו]‪.‬‬ ‫ִמְּל ַבד ַמה ֶׁשָּל ַמ ְדנּו ְל ֵעיל‪ֶ ,‬יְׁש ָנם ְּד ָב ִרים‬
‫ַּגם ְל ַא ַחר ֶׁשִּנ ְפ ְסלּו ֵמי ַה ַח ָּטאת‪ֲ ,‬ע ַד ִין ֵהם‬ ‫ַרִּבי ְיהֹוֻׁש ַע אֹו ֵמר‪ְּ ,‬כֶׁש ַּי ֶּטה [ְּכֶׁש ַּי ֶּטה ֶאת ֶה ָח ִבית‬ ‫נֹו ָס ִפים ֶׁש ֶה ְח ִמירּו ָּב ֶהם ֲח ָכ ִמים ִל ְפ ֹסל ֵמי ַח ָּטאת‪.‬‬
‫ְמ ַטְּמ ִאים‪ְ .‬ו ָל ֵכן‪ֵ " :‬מי ַח ָּטאת ֶׁשִּנ ְפ ְסלּו‪ֹ ,‬לא‬ ‫ִלְׁשּתֹות אֹו ִלי ָקח ִמֶּמָּנה ַמ ִים ִלְׁשּתֹות]‪ָ .‬א ַמר‬
‫ְי ַגְּב ֵלם ְּב ִטיט‪ֶׁ ,‬שֹּלא ַי ֲעֵׂשם ַּת ָּק ָלה ַל ֲא ֵח ִרים"‬
‫[ֶׁש ִּיְּגעּו ְּב ִטיט ִוי ַטְּמאּו ְּב ֵמי ַח ָּטאת ֶׁשּבֹו‪.‬‬ ‫ִאם ָׁשתּו ְּב ֵה ָמה ַח ָּיה אֹו עֹוף ִמן ַהַּמ ִים ‪ַ -‬רִּבי יֹו ֵסי‪ַּ ,‬בֶּמה ְד ָב ִרים ֲאמּו ִרים‪ְּ ,‬ב ַמ ִים ֶׁש ֵאי ָנם‬
‫הרע"ב]‪ַ .‬רִּבי ְיהּו ָדה אֹו ֵמר ִּב ְּטלֹו [ִּב ְּטלֹו ְּב ִטיט‬
‫ְוׁשּוב ֵאי ָנם ְמ ַטְּמ ִאים ֵמ ַא ַחר ֶׁש ִגְּב ָלן]‪ָׁ( .‬שם‬ ‫ַהַּמ ִים ִנ ְפ ָס ִלים‪ִ .‬מְּפ ֵני ֶׁש ַהַּמְׁש ֶקה ֶׁשִּנ ְכ ַנס ְל ִפי ֶהן ְמ ֻק ָּדִׁשים‪ֲ .‬א ָבל ְּב ַמ ִים ַה ְמ ֻק ָּדִׁשין‪ַ ,‬רִּבי ֱא ִלי ֶע ֶזר‬

‫ִמְׁש ָנה ה')‬ ‫ִמ ְת ָע ֵרב ְּברֹוק ֶׁשְּב ִפי ֶהן ְו ִאם ִיּפֹול ְלתֹוְך ַהַּמ ִים אֹו ֵמר‪ְּ ,‬כֶׁש ַּי ֶּטה‪ַ .‬רִּבי ְיהֹוֻׁש ַע אֹו ֵמר‪ְּ ,‬כֶׁש ִּיְׁש ֶּתה"‬

‫ָּפ ָרה ֶׁשׁ ָּש ְת ָתה ֵמי ַח ָּטאת‪ְּ ,‬בָׂש ָרּה ָט ֵמא ֵמ ֵעת‬ ‫ִי ְפ ְס ֵלם‪ .‬ואע"ג ְד ָס ֵפק ְּד ַרָּב ָנן הּוא‪ְ ,‬ד ֲה ֵרי (ֶּפֶרק ט' ִמְׁש ָנה ד')‬
‫ְל ֵעת‪ְּ .‬כלֹו ַמר ִאם ְׁש ָח ָטּה ְּבתֹוְך ֵמ ֵעת ְל ֵעת ֶׁשל‬
‫ַהׁ ְּש ִת ָּיה‪ֲ [ .‬א ָבל ִאם ָׁש ֲה ָתה יֹו ֵתר ִמָּכְך‪ִ ,‬נ ְת ַעְּכלּו‬ ‫ִמ ְּדאֹו ָר ְיי ָתא ָּב ֵטל ְּב ֹרב‪ֲ ,‬א ִפילּו ָה ֵכי ִמּׁשּום ֹח ֶמר עֹוד ֶה ְח ִמירּו חז"ל‪:‬‬
‫ַהַּמ ִים ְּב ֵמ ֶעי ָה]‪ַ .‬רִּבי ְיהּו ָדה אֹו ֵמר‪ָּ ,‬ב ְטלּו‬ ‫ַהֵּמי ַח ָּטאת ֶה ְח ִמירּו ַּגם ְּב ָס ֵפק ְּכ ַהאי ַּג ְו ָנא‪.‬‬
‫ְּב ֵמ ֶעי ָה [ ַו ֲא ִפילּו ְׁש ָח ָטּה ְּבתֹוְך ֵמ ֵעת ְל ֵעת‬ ‫" ֵמי ַח ָּטאת ְו ֵא ֶפר ַח ָּטאת‪ֹ ,‬לא ַי ֲע ִבי ֵרם ְּב ָנ ָהר‬
‫ְּבָׂש ָרּה ָטהֹור]‪.‬‬ ‫( ִּת ְפ ֶא ֶרת ִיְׂש ָר ֵאל)‬
‫ּו ִב ְס ִפי ָנה‪ְ ,‬וֹלא ְיִׁשי ֵטם ַעל ְּפ ֵני ַהַּמ ִים‪ְ ,‬וֹלא‬
‫יֹו ֵצאת ִמן ַהְּכ ָלל ִהיא ַהּיֹו ָנה ‪ֶׁ -‬ש ִאם ַי ֲעמֹוד ְּב ַצד ֶזה ְו ִי ְז ְר ֵקם ְל ַצד ֶזה" (ָׁשם ִמְׁש ָנה ו')‪.‬‬
‫ָׁש ְת ָתה ִמן ַהַּמ ִים ֵאי ָנם ִנ ְפ ָס ִלים‪ֵּ ,‬כי ָון ֶׁש ִהיא‬
‫ְו ַה ִּסָּבה ָל ֶזה‪ְ :‬דָּג ְזרּו ִמּׁשּום ַמ ֲעֶׂשה ְּב ָא ָדם‬ ‫מֹו ֶצ ֶצת‪ְ ,‬ו ֵאין ַהַּמְׁש ֶקה ֶׁשְּב ִפי ָה‬
‫ֶא ָחד ֶׁש ָה ָיה ַמ ֲע ִביר ֵמי ַח ָּטאת‬ ‫חֹו ֵזר ַלַּמ ִים‪.‬‬

‫ַּגם ָא ָדם ֶׁשׁ ָּש ָתה ֵמ ַהֵּמי מבחן‬
‫ַח ָּטאת ּפֹו ְס ָלן‪ְ .‬וֹלא ַרק ִאם במשנה לילדים ‪569 /‬‬

‫ַמֶּס ֶכת ָּפ ָרה ֶּפ ֶרק ח ִמְׁש ָנה יא ‪ֶּ -‬פ ֶרק י ִמְׁש ָנה ד‬ ‫ָׁש ָתה‪:‬‬

‫‪ֹ .1‬לא ַי ֲע ִביֵרם‪.‬‬ ‫א‪ְּ .‬ב ֵאר ֶׁשָּנ ַפל ְלתֹו ָכּה ַחְר ִסית אֹו ֲא ָד ָמה‪ְ ,‬ל ַד ַעת‬ ‫משיב כהלכה‬
‫‪ַ .2‬י ֲע ִביֵרם‪.‬‬ ‫ַרִּבי ִיְׁש ָמ ֵעאל ַמה ִּדי ָנּה?‬
‫שאלה למעשה מתוך‬
‫‪ֵ .3‬מי ַחָּטאת ַה ְּמ ֻק ָּדִׁשים ‪ֹ -‬לא ַי ֲע ִביֵרם‪ֵ ,‬א ֶפר ַחָּטאת ‪-‬‬ ‫‪ְּ .1‬פסּו ָלה ְלעֹו ָלם‪.‬‬ ‫הנלמד השבוע בהלכה‬
‫ַי ֲע ִביֶרּנּו‪.‬‬ ‫‪ַ .2‬י ְמ ִּתין ָלּה ַעד ֶׁש ֵּתַּצל‪.‬‬
‫‪ֵ .3‬אינֹו ָצִריְך ְל ַה ְמ ִּתין‪.‬‬ ‫היומית‬
‫ז‪ֵ .‬מי ַחָּטאת ֶׁשִּנ ְט ְמאּו‪ַ ,‬ה ִאם ְמ ַט ְּמ ִאים ֶאת ַהָּטהֹור‬

‫ב‪ְ .‬צלֹו ִחית ֶׁשל ַמ ִים ְמ ֻק ָּדִׁשים ֶׁש ָּיַרד ְלתֹו ָכּה ַטל‪ְ ,‬ל ַחָּטאת?‬ ‫שאלה‪ֵ :‬מ ֵאי ֶזה ָמקֹום ָצִריְך‬

‫‪ְ .1‬מ ַט ְּמ ִאים ֶאת ַהָּטהֹור ְל ַחָּטאת ְּבָי ָדיו‪ֲ ,‬א ָבל ֹלא ְּבגּופֹו‪.‬‬ ‫ַמה ִּדי ָנּה?‬ ‫ָלרּוץ ְל ֵבית ַהְּכ ֶנ ֶסת? [שו"ע סי' צ'‬
‫‪ֵ .2‬אי ָנם ְמ ַט ְּמ ִאים אֹותֹו ֹלא ְּבָי ָדיו ְוֹלא ְּבגּופֹו‪.‬‬ ‫סי"ב ומ"ב סק"מ]‬
‫‪ְ .3‬מ ַט ְּמ ִאים אֹותֹו ַאף ְּבגּופֹו‪.‬‬ ‫‪ַ .1‬י ִני ֶח ָנּה ַּב ַח ָּמה ְו ַהַּטל עֹו ֶלה‪.‬‬
‫‪ְּ .2‬פסּו ִלים‪.‬‬ ‫תשובה על שאלת‬
‫ח‪ֵ .‬א ֶפר ָּכֵׁשר ֶׁשְּנ ָתנֹו ַעל ַּגֵּבי ַה ַּמ ִים ֶׁש ֵאי ָנם ְראּו ִיים‬ ‫‪ַ .3‬מ ְחֹל ֶקת‪.‬‬ ‫השבוע שעבר‬

‫ְל ַק ֵּדׁש‪ַ ,‬ה ִאם ְמ ַט ְּמ ִאים ֶאת ַהָּטהֹור ִל ְתרּו ָמה ְּב ָי ָדיו‬ ‫ג‪ָ .‬נ ְפ ָלה ִחּפּוִׁשית ְלתֹו ָכּה‪ַ ,‬מה ַה ִּדין?‬ ‫שאלה‪ַ :‬ה ִאם ֻמ ָּתר לֹו ַמר ְּב ֵבית‬
‫ּו ְבגּופֹו?‬ ‫ַה ֶּמְר ָחץ ְׁשמֹו ִי ְתָּבַרְך ִּב ְלׁשֹון לע"ז אֹו‬
‫‪ִ .1‬נ ְתַּב ְּק ָעה ‪ְּ -‬פסּו ָלה‪ֹ ,‬לא ִנ ְתַּב ְּק ָעה ‪ְּ -‬כֵׁשָרה‪.‬‬ ‫ִּכּנּו ֵיי ְׁשמֹו ָתיו ית"ׁש? [ׁשו"ע סי' פ"ה‬
‫‪ְ .1‬מ ַט ְּמ ִאים ֶאת ַהָּטהֹור ִל ְתרּו ָמה ְּבָי ָדיו‪ֲ ,‬א ָבל ֹלא ְּבגּופֹו‪.‬‬ ‫‪ֵּ .2‬בין ָּכְך ּו ֵבין ָּכְך ‪ּ -‬פֹו ֶס ֶלת‪.‬‬
‫‪ֵ .2‬אי ָנם ְמ ַט ְּמ ִאים אֹותֹו ֹלא ְּבָי ָדיו ְוֹלא ְּבגּופֹו‪.‬‬ ‫‪ְּ .3‬ב ָכל ֹא ֶפן ‪ְּ -‬כֵׁשָרה‪.‬‬ ‫ְס ִעיף ב' ומ"ב סק"י]‬
‫‪ְ .3‬מ ַט ְּמ ִאים אֹותֹו ַאף ְּבגּופֹו‪.‬‬
‫ד‪ָׁ .‬ש ְת ָתה ֵמ ֶהן יֹו ָנה‪ַ ,‬ה ִאם ִנ ְפ ְסלּו ּו ַמּדּו ַע?‬ ‫תשובה‪ַ :‬הִּכּנּו ִיים‪ְּ ,‬כגֹון ַרחּום‪,‬‬
‫ט‪ָ .‬הָראּוי ִלַּט ֵּמא ַרק ְּט ֵמא ֵמת‪ְ ,‬ל ַד ַעת ֲח ָכ ִמים ַה ִאם‬ ‫ֶנ ֱא ָמן ְו ַכּיֹו ֵצא ָּב ֶהם‪ֻ ,‬מ ָּתר ְל ָא ְמָרם ָׁשם‪,‬‬
‫ַנ ֲעָׂשה ַמ ָּדף ְל ַחָּטאת?‬ ‫‪ְּ .1‬כֵׁשִרים‪ִ ,‬מ ְּפ ֵני ֶׁש ִהיא מֹו ֶצ ֶצת‪.‬‬ ‫והראב"ד אֹו ֵסר ְּבַרחּום ְו ָכ ַתב הב"ח‬
‫‪ְּ .2‬פסּו ִלים‪ִ ,‬מ ְּפ ֵני ֶׁש ִהיא ַמֶּל ֶקת‪.‬‬ ‫ְו ֵיׁש ְל ַה ְח ִמיר וכ"פ הפר"ח ִמיהּו בלע"ז‬
‫‪ַ .1‬מ ָּדף‪.‬‬ ‫‪ְּ .3‬פסּו ִלים‪ִ ,‬מ ְּפ ֵני ֶׁש ִהיא ְמ ִקי ָאה‪.‬‬ ‫לכו"ע ָׁשִרי הֹו ִאיל ְו ֶזה ֵאינֹו ְמ ֻי ָחד ַּדְו ָקא‬
‫‪ַ .2‬הָּט ֵמא ‪ַ -‬מ ָּדף‪ַ ,‬הָּטהֹור ‪ֵ -‬אינֹו ַמ ָּדף‪.‬‬ ‫להקב"ה‪ֲ ,‬א ָבל ְׁשמֹו ַה ְּמ ֻי ָחד ָאסּור לֹו ַמר‬
‫ה‪ֵּ .‬מי ַחָּטאת ֶׁשִּנ ְפ ְסלּו‪ַ ,‬ה ִאם ֻמ ָּתר ְל ַגְּב ָלם‬ ‫ָׁשם ֲא ִפילּו ִּב ְלׁשֹון לע"ז ְּכגֹון גא"ט ִּב ְלׁשֹון‬
‫‪ֵ .3‬אינֹו ַמ ָּדף‪.‬‬ ‫ְּב ִטיט?‬ ‫ַאְׁשְּכ ַנז אֹו בוגא ִּב ְלׁשֹון ּפֹו ִלין ְורּו ְס ָיא‬
‫וכה"ג ֶׁש ַאף ֶׁשׁ ֵּשם ֶזה ֵאין ּבֹו ְק ֻדׁ ָּשה‬
‫י‪ָ .‬ק ָלל ֶׁשל ַחָּטאת ֶׁשָּנ ַגע ְּבֶׁשֶרץ‪ַ ,‬ה ִאם ִנ ְט ָמא?‬ ‫‪ֹ .1‬לא ְי ַגְּב ֵלם‪.‬‬ ‫ְּבאֹו ִתּיֹות ְּכ ִתי ָבתֹו ּו ֻמ ָּתר ְלמֹו ֲחקֹו מ"מ ֵיׁש‬
‫‪ְּ .2‬ב ֵט ִלים ַּבִּטיט‪.‬‬ ‫ּבֹו ִמּׁשּום ִּב ָּזיֹון ְּב ַה ְזָּכָרתֹו ְּב ָמקֹום ִטינֹו ֶפת‬
‫‪ֵּ .1‬כן‪.‬‬ ‫ְּכמֹו ְּב ַה ְזָּכַרת ַהׁ ָּשלֹום ֶׁש ֻּמ ָּתר ג"כ ְלמֹו ֲחקֹו‬
‫‪ֹ .2‬לא‪.‬‬ ‫‪ַ .3‬מ ְחֹל ֶקת‪.‬‬
‫‪ַ .3‬מ ְחֹל ֶקת‪.‬‬
‫ו‪ֵּ .‬מי ַחָּטאת ַה ְּמ ֻק ָּדִׁשים ְו ֵא ֶפר ַחָּטאת‪,‬‬
‫בהצלחה!‬ ‫ַה ִאם ֻמ ָּתר ְל ַה ֲע ִביָרם ְּב ָנ ָהר ּו ִב ְס ִפי ָנה?‬

‫את התשובות ניתן לענות במערכת הטלפונית‪ 072-332-3020 :‬עד יום שישי שאחרי סיום החומר‪,‬‬ ‫ואעפ"כ ֵּכיָון שהקב"ה ִנ ְקָרא ּבֹו ַאף ַעל ִּפי‬
‫ֶׁש ֵאינֹו ְמ ֻי ָחד לֹו ָאסּור ְל ַה ְזִּכירֹו ְכֶׁש ִמ ְתַּכֵוין ַעל‬
‫את כללי המבחנים ושמות הזוכים ניתן לשמוע במספר הנ"ל‪.‬‬ ‫ִע ְנַין ַהׁ ָּשלֹום וכ"ש ָּב ֶזה ֶׁשְּל ַכ ָּמה ְּד ָבִרים ִּדי ָנם‬
‫ִּכְׁשמֹות שבלשה"ק ְּכגֹון ְל ִע ְנָין ְׁשבּו ָעה ּו ְל ִע ְנַין‬
‫תשובות למבחני המשנה היומית פרשת תזריע מצורע‬ ‫ַה ְזָּכַרת ׁש"ׁש ְל ַבָּט ָלה ּו ְל ִע ְנַין ִק ְל ַלת ֲח ֵברֹו ְּבֵׁשם‪.‬‬

‫‪ -‬מבחן לילדים מס’ ‪- 563‬‬ ‫‪ -‬מבחן שבועי מס’ ‪- 263‬‬

‫משה פרידמן ‪054-847-3031‬‬ ‫א‪ 2 .‬ב‪ 3 .‬ג‪ 1 .‬ד‪ 2 .‬ה‪ 1 .‬ו‪ 1 .‬ז‪ 2 .‬ח‪ 2 .‬ט‪ 1 .‬י‪ 4 .‬א‪ 2 .‬ב‪ 3 .‬ג‪ 1 .‬ד‪ 3 .‬ה‪ 1 .‬ו‪ 2 .‬ז‪ 3 .‬ח‪ 2 .‬ט‪ 1 .‬י‪2 .‬‬

‫להפקדה בבנק פאג"י סניף ‪ 168‬ח‪-‬ן ‪ | 548-634‬להפקדה בבנק הדואר‬ ‫"קביעותא" ‪ -‬המפעל ללימוד המשנה וההלכה היומית‬
‫להנצחת ששת המיליונים | ‪ | www.kviuta.org‬טלפון‪072-272-0000 :‬‬
‫ח‪-‬ן ‪ | 826-7258‬נא לשמור על קדושת הגליון‪ ,‬לא לקרוא בתפילה וקה"ת‬ ‫פקס‪ | 072-277-2272 :‬ת‪.‬ד‪ 1131 .‬בני ברק | דוא"ל ‪offi[email protected]‬‬

‫שיעורים ומבחנים בטלפון ‪ 24‬שעות‪072-332-30-20 :‬‬