עלון קביעותא 541-542 - למייל

‫פר' וירא‪-‬חיי שרה תשפ"א • גליון ‪541-542‬‬ ‫בס"ד • ביאורים עיונים ומבחנים מביתקביעותא‬

‫ההלכה היומית‬ ‫המשנה היומית‬
‫קיצור שו"ע‬ ‫סדר טהרות • כלים‬

‫יום תאריך פרק משנה סימן סעיף‬

‫ד יז חשון כב ב‪-‬ג ריד‪-‬טז ג‪-‬א‬

‫ה יח חשון כב ד‪-‬ה רטז‪-‬יז ב‪-‬ד‬

‫ו יט חשון כב ו‪-‬ז ריח‪-‬יט א‪-‬ג‬ ‫במשנה ובהלכה היומית‬
‫שב"ק וירא כב ח‪-‬ט ריט ד‪-‬ח‬
‫א כא חשון כב‪-‬כג י‪-‬א ריט‪-‬כ ט‪-‬ד‬

‫ב כב חשון כג ב‪-‬ג רכ ה‪-‬ט‬ ‫לקבלת העלון במייל‪offi[email protected] :‬‬
‫ג כג חשון כג ד‪-‬ה רכ‪-‬א י‪-‬ד‬

‫ה‪-‬ח‬ ‫ד כד חשון כד א‪-‬ב רכא‬ ‫גליון מורחב לרגל תחילת המחזור ה־‪ 16‬בהלכה היומית‬

‫א‪-‬ג‬ ‫התחלת לימוד שו"ע או"ח‬ ‫יום חמישי כ"ה בחשון תשפ"א‬
‫ד‪-‬ו‬ ‫ה כה חשון כד ג‪-‬ד א‬
‫ז‪-‬ט‬ ‫ו כו חשון כד ה‪-‬ו א‬ ‫תוכן העניינים‪:‬‬
‫א‪-‬ג‬ ‫שב"ק חיי שרה כד ז‪-‬ח א‬
‫ד‪-‬ו‬ ‫א כח חשון כד ט‪-‬י ב‬ ‫ •מכתב לראשי הישיבות‪.....................................‬עמ' ו'‬ ‫ •מבחני המשנה היומית‪.......................................‬עמ' ב'‬
‫א‪-‬ג‬ ‫ב כט חשון כד יא‪-‬יב ב‬ ‫ •מבחן בהלכה היומית‪.......................................‬עמ' ט'‬ ‫ •עיון במשנה‪...........................................................‬עמ' ב'‬
‫ג א כסלו כד יג‪-‬יד ג‬ ‫ •מדורי הילדים מושגים במשנה‪....................‬עמ' יב'‬ ‫ •המכתב ההיסטורי‪................................................‬עמ' ג'‬
‫משיב כהלכה‪......................................................‬עמ' ד'‬ ‫ •ראיון מיוחד לרגל תחילת המחזור החדש עמ' י'‬
‫ •קריאת גדולי ישראל‪.........................................‬עמ' ה'‬
‫ •מרן החזון־איש‬ ‫ •פניה מהרב שלמה שטנצל זצ"ל‪....................‬עמ' ו'‬
‫לרגל יום ההילולא ותחילת המחזור‪............‬עמ' ח'‬

‫בפתח השער‬ ‫ב כפ"עהםבחהש־ון‪16‬‬

‫ְּד ָמעֹות ֶׁשל ּתֹו ָדה‬ ‫פעם ב‪ 4-‬וחצי שנים זה קורה!‬

‫ָה ָיה ֶזה ְּב ַא ַחד ִמֵּלי ֵלי ַה ֹחֶרף ַהַּס ְּגִריִר ִיים‪ְ ,‬ירּוָׁש ַלִים‬
‫ָע ְט ָתה ֲעָר ֶפל ָס ִמיְך ְּב ִפ ְסגֹו ֶתי ָה‪ּ .‬ו ֵבינֹות ְלסֹוְר ֵגי‬
‫ַהַּבְר ֶזל ַה ֲחלּו ִדים ִנְׁש ְמעּו ְׁשִריקֹות ָהרּו ַח‪ֹ ּ .‬פה ָוָׁשם‬
‫ִנְראּו ְצ ָל ִלּיֹות חֹוצֹות ֶאת ָהְרחֹוב ִּב ְב ִהילּות ְו ֶנ ֱע ָלמֹות‬
‫ְּב ִעּקּו ֵלי ַהִּס ְמ ָטאֹות‪ֹ .‬לא ָרחֹוק ִמׁ ָּשם ְּבקֹו ָמה ְּגבֹו ָהה‬

‫ֶׁשל ַא ַחד ַהִּב ְנָי ִנים ָיְׁשבּו ְּבאֹו ָתּה ָה ֵעת ִאיׁש ֲע ָס ִקים‬ ‫שי בן‪-‬שלמה‬
‫מאות ואלפים מבין לומדי 'ההלכה היומית' בארץ ובעולם מתחילים בכ"ה בחשון‬
‫מאנ"ש ּו ִמּמּולֹו ַא ַחד ָהרֹו ְפ ִאים ַה ֲחׁשּו ִבים ְו ַהּנֹוָד ִעים‬ ‫תשפ"א את לימוד שולחן‪-‬ערוך חלק אורח‪-‬חיים יחד עם מסגרת המבחנים‬

‫ָּב ָאֶרץ‪ֵ .‬הם ָל ְגמּו ִמּכֹוסֹות ַה ֵּתה ַהּלֹו ֵהט ִּב ְכ ֵדי‬ ‫החודשיים של 'קביעותא'‪.‬‬

‫ְל ִה ְת ַח ֵּמם ִל ְקַראת ַה ְּי ִצי ָאה ֶאל ֵע ֶבר ְׂשִריד ֵּבית‬ ‫במערכת קביעותא שוקדים על פרויקט חדש נוסף של שאלות יומיות בהלכה היומית‬
‫עליהן יהיה ניתן לענות במערכת הטלפונית הממוחשבת של 'קביעותא'‪ ,‬זאת לאחר‬
‫» המשך בעמוד ט'‬ ‫ִּת ְפ ַאְר ֵּתנּו ' ַהּכֹ ֶתל ַה ַּמ ֲעָר ִבי'‪.‬‬ ‫פניות ובקשות רבות מצד הלומדים בטענה שהדבר יכול לתרום הרבה להתמדת הלימוד‬

‫המסלול למיטיבי הל(י)כה!‬ ‫וסיכומו מידי יום ביומו‪.‬‬

‫שנו חז"ל (ברכות ח) מיום שנחרב בית‬ ‫ועוד משהו קטן נרקם מאחורי הפרגוד‪ .‬דבר אשר אם נזכה ויצא לאור זו תהיה בשורה‬
‫המקדש אין לו לקב"ה בעולמו אלא ד'‬ ‫מרנינה לעולם כולו‪.‬‬
‫אמות של הלכה‪ ,‬האמירה הזו כמובן‬

‫מלאה סוד אך בהמשך דברי הגמרא עולה‬ ‫והוא‪ :‬כולל קביעותא ללימוד ההלכה היומית‪ .‬מדובר בשלושה מסלולים ואופנים שונים‪,‬‬
‫שאביי נקט כפשוטם של דברים ושינה את‬ ‫שיכללו בתוכם גם את הבעלי בתים העמלים לפרנסתם‪ ,‬וגם את אברכי הכוללים‬
‫מקום תפילתו מבית הכנסת לבית המדרש‬ ‫העוסקים במגמות לימוד אחרות‪ .‬וגם‪ ,‬כן! גם משהו לבחורי הישיבות‪ .‬פרויקטים‬
‫(בין העמודים) היכן שהיה גורס ומשנן את‬
‫הזוכים לתמיכה נלהבת מגדולי ישראל שליט"א‪ .‬הלוואי ונזכה!‬

‫ההלכות‪ .‬כי שם שכינה שורה באותם ד'‬ ‫הפרטים המלאים עדיין לא הותרו לפרסום‪ ,‬היות שבהנהלת "קביעותא" עדיין שוקדים‬
‫אמות של הלכה‪.‬‬ ‫למציאת ה"נחשונים" שיזכו להיות התומכים הראשונים לפרויקט אדיר זה‪ .‬אך בכל‬

‫כוותיקים ורגילים מידי יום ביומו טרם‬ ‫זאת עוד קצת פרטים תוכלו לראות בעמ' ד'‪.‬‬

‫ניגש לגולל את רצועות התפילין‪ ,‬סמוך‬

‫ונראה לקראת סיום התפילה אנו משננים‬ ‫ה_לימוד השבוע מוקדש _לע"נ‬ ‫ה_לימוד השבוע מוקדש _לע"נ‬
‫את דברי התנא הקדוש‪ :‬תנא דבי אליהו כל‬ ‫לע"נ ה' יעיש בן סעידה ז"ל‬ ‫לע"נ מרת רחל בת לונה ע"ה‬
‫השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן‬

‫עולם הבא‪ .‬אמרה ספציפית זו בסיומה של‬ ‫נלב"ע יד תשרי תשע"ב‬ ‫נלב"ע יט חשון תשע"ו‬

‫» המשך בעמוד יב‬

‫• להפיץ את האור •‬ ‫מערכת‬ ‫להנצחות‬
‫השיעורים והמבחנים הממוחשבת‪:‬‬ ‫ותרומות‬
‫בשותפות של ‪ ₪ 54‬בחודש‬ ‫להצלחה‬
‫‪072-332-3020‬‬ ‫לע"נ יקיריך‬
‫תזכה להחזיק מוקד של עלוני המבחנים השבועיים באיזור שתבחר‪.‬‬ ‫התקשר‪:‬‬
‫‪072-272-2200‬‬
‫ניתן לתרום במערכת הטלפונית‪ 072-332-3020 :‬שלוחה ‪,6‬‬
‫וכן בכל עמדות נדרים פלוס וקהילות ברחבי הארץ‪.‬‬

‫קביעותא ללומדי המשנה היומית‬

‫עיון במשנה‬ ‫מבחן שבועי במשנה ‪241 /‬‬

‫האם 'משחק' מקבל טומאה‬ ‫מסכת כלים כב‪ ,‬ב ‪ -‬כג‪ ,‬ה‬

‫מסכת כלים פרק כ"ג משנה א'‬ ‫א‪ .‬להלכה! באיזה אופן השולחן טמא?‬
‫‪ .1‬ניטלה אחת מרגליו | ‪ .2‬ניטלו שתי רגליים | ‪ .3‬ניטלו שלש רגליו וחשב‬
‫נחשב כלי לענין קבלת טומאה‪.‬‬ ‫שנינו בריש פרק כ"ג 'הכדור‬
‫והאימום והקמיע והתפילין‬ ‫לאכול עליו | ‪ .4‬ניטלו שלש רגליו ואין צריך מחשבה‪.‬‬
‫והקשה המשנה אחרונה‬ ‫שנקרעו‪ ,‬הנוגע בהן טמא‪,‬‬
‫(לקמן ריש פכ"ד) ממה ששנינו‬ ‫ובמה שבתוכן טהור'‪ ,‬ומיירי‬ ‫ב‪ .‬ספסל שניטלו שתי רגליו‪ ,‬מה דינו?‬
‫בפרק כ"ד 'דיצת הערביין‬ ‫בכלים שיש להם ציפוי של עור‬ ‫‪ .1‬טהור | ‪ .2‬טמא‪.‬‬
‫טהורה מכלום'‪ ,‬ופירש הרע"ב‪,‬‬ ‫ומילוי של שער או מוכין ['כל‬
‫ע"פ הרמב"ם‪ ,‬שהוא תריס‬ ‫דבר רך קרוי מוכין‪ ,‬כגון צמר‬ ‫‪ .3‬אם הדף עבה טפח ‪ -‬טמא | ‪ .4‬אם הדף עבה אצבע ‪ -‬טמא‪.‬‬
‫קטן ביותר שהערביים עושים‬ ‫גפן ותלישי צמר רך של בהמה‬
‫לדיצה ולשמחה ולשחוק‪ ,‬ואינו‬ ‫וגרירת בגדים בלויים (רש"י‬ ‫ג‪ .‬כסא של כלה שניטלו חיפוייו‪ ,‬מה דינו לפי בית הלל‪ ,‬ומדוע?‬
‫כלי של תשמיש‪ ,‬ומבואר שכלי‬ ‫שבת מ"ז ב')]‪ ,‬ושנינו שגוף הכלי‪,‬‬ ‫‪ .1‬טמא‪ ,‬כי ראוי לישיבה | ‪ .2‬טהור‪ ,‬כי אינו ראוי לישיבה כלל | ‪ .3‬טהור‪,‬‬
‫שכל תשמישו הוא לשחוק‪ ,‬לא‬ ‫דהיינו העור החיצון‪ ,‬מקבל‬ ‫אע"פ שראוי לישיבה‪ ,‬כי אינו ראוי לכלה | ‪ .4‬טמא‪ ,‬כי עדיין ראוי לכלה‪.‬‬
‫נחשב כלי לענין קבלת טומאה‪,‬‬ ‫טומאה‪ ,‬אבל המילוי לא נחשב‬
‫וכן מבואר גם בפרק ט"ו (מ"ו)‬ ‫חלק מן הכלי‪ ,‬וגם לא נחשב‬ ‫ד‪ .‬להלכה! איזו שידה (שאינה מחזקת ארבעים סאה) טהורה‪ ,‬ומדוע?‬
‫'המרכוף טהור'‪ ,‬ופירש הרע"ב‬ ‫חיבור לכלי‪ ,‬ולכן אף אם הכלי‬ ‫‪ .1‬שניטל או העליון או התחתון‪ ,‬ששוב אינה ראויה לשימושה המיוחד לה‪.‬‬
‫'סוס של עץ שעושים הליצנים‬ ‫נטמא ונעשה אב הטומאה‪ ,‬מכל‬
‫לרכוב עליו לצחק בו‪ ,‬וא"כ‬ ‫‪ .2‬שניטל רק התחתון‪ ,‬ששוב לא נחשב כלי קיבול‪.‬‬
‫קשה מכל המקומות שמבואר‬ ‫מקום הנוגע במילוי לא נטמא‪.‬‬ ‫‪ .3‬שניטלו התחתון והצדדים‪ ,‬ששוב לא נחשב כלי קיבול‪.‬‬
‫שכלי לשחק בו נחשב כלי‬ ‫‪ .4‬שניטלו העליון והתחתון‪ ,‬ששוב לא נחשב כלי קיבול‪.‬‬
‫ו'כדור' ששנינו שהנוגע בו‬
‫לקבלת טומאה‪.‬‬ ‫טמא‪ ,‬פירשו הרמב"ם (כאן)‬ ‫ה‪ .‬מה מהבאים טמא מדרס?‬
‫והרע"ב (לקמן ריש פכ"ח) שהוא‬ ‫‪ .1‬ישיבת הסתת | ‪ .2‬האסלה | ‪ .3‬אף לא אחד מהם | ‪ .4‬שניהם‪.‬‬
‫והנה השבלי הלקט (ענין שבת‬ ‫כדור שמשחקין בו‪ ,‬ומבואר‬
‫סי' קכ"א) דן אם כדור נחשב‬ ‫שאע"פ שכל תשמישו הוא‬ ‫ו‪ .‬אסלה שפירש העור מן הברזל‪ ,‬מה דינה?‬
‫מוקצה בשבת‪ ,‬והקדים לדון‬ ‫לשחק בו‪ ,‬מכל מקום הוא מקבל‬ ‫‪ .1‬העור טמא מדרס‪ ,‬והברזל טמא טמא מת | ‪ .2‬הכל טמא טמא מת‪.‬‬
‫אם כדור נחשב כלי לענין‬ ‫טומאה‪ ,‬וכן מבואר גם לקמן (ריש‬
‫קבלת טומאה‪ ,‬וכתב בשם מורי‬ ‫פכ"ח) בענין בגד שעשאו כדור‪,‬‬ ‫‪ .3‬הכל טהור | ‪ .4‬העור טמא מדרס‪ ,‬והברזל טהור‪.‬‬
‫יהודה אחי שני נ"י לחלק בין‬ ‫שבגד ג' על ג' אצבעות נחשב‬
‫הכדור ששנינו כאן שהוא מקבל‬ ‫כלי לקבל טומאה‪ ,‬כגון טומאת‬ ‫ז‪ .‬מה מהבאים שנטמא ונקרע‪ ,‬הנוגע במה שבתוכו טמא?‬
‫טומאה לבין 'כדורים שלנו'‪,‬‬ ‫מת‪ ,‬אבל לטומאת מדרס שיהא‬ ‫‪ .1‬כדור | ‪ .2‬אוכף | ‪ .3‬קמיע | ‪ .4‬תפילין‪.‬‬
‫שבכדור שבמשנה המילוי של‬ ‫ראוי לישב עליו צריך שיעור ג'‬
‫הבית קיבול נראה כלפי חוץ‪,‬‬ ‫על ג' טפחים‪ ,‬ושנינו שם שאם‬ ‫ח‪ .‬מהו "זריז"?‬
‫אבל הכדור שלנו לא נראה‬ ‫עשה כדור מבגד בשיעור ג' על‬ ‫‪ .1‬מכתשת | ‪ .2‬קורנס | ‪ .3‬דפוס של מנעל‪.‬‬
‫המילוי כלפי חוץ‪ ,‬והוסיף‪ ,‬וז"ל‪,‬‬ ‫ג' טפחים בצמצום‪ ,‬אינו מקבל‬ ‫‪ .4‬חגורה רחבה שבה חובשים את הבהמה‪.‬‬
‫ומחשבת השחוק שחישב לשחוק‬ ‫טומאת מדרס‪ ,‬משום ש'התפר‬
‫בו לא משוי ליה כלי‪ ,‬עכ"ל‪,‬‬ ‫ממעטו' ‪ -‬שבמקום התפר תמיד‬ ‫ט‪ .‬מה דין מרכב?‬
‫ומבואר שהתשמיש של שחוק‬ ‫צד אחד הוא במקצת מעל הצד‬ ‫‪ .1‬נוגע מטמא בגדים‪ ,‬נושא אינו מטמא בגדים | ‪ .2‬הפוך מ‪.1-‬‬
‫לא נחשב תשמיש לעשותו כלי‪,‬‬ ‫השני‪ ,‬ונתמעט השיעור ‪ -‬אבל‬
‫ומה שכדור נחשב כלי הוא מפני‬ ‫עדיין מקבל טומאת מת‪ ,‬ועכ"פ‬ ‫‪ .3‬בין נוגע ובין נושא מטמאים בגדים‪.‬‬
‫שיש לו בית קיבול ‪ -‬ובזה חילק‬ ‫מבואר שכדור מקבל טומאה‪.‬‬ ‫‪ .4‬שניהם אינם מטמאים בגדים‪.‬‬
‫אם הבית קיבול נראה כלפי‬ ‫וכעין זה מבואר גם בפרק י"ז‬
‫חוץ או לא ‪ -‬ומבואר שהטעם‬ ‫(מט"ו) ששנינו 'הרימון האלון‬ ‫י‪ .‬מה מהבאים משמש לצידת עופות?‬
‫שנחשב כלי ומקבל טומאה הוא‬ ‫והאגוז שחקקום‪ ,‬התינוקות‬ ‫‪ .1‬אקון | ‪ .2‬מדף | ‪ .3‬רטוב | ‪ .4‬תשובות ‪ 2‬ו‪ 3-‬נכונות‪.‬‬
‫מחמת הבית קיבול שלו‪ ,‬אבל‬ ‫למוד בהם את העפר וכו'‪ ,‬טמא‪,‬‬
‫לעולם שחוק לא נחשב תשמיש‬ ‫ופירש התוי"ט בשם רש"י‪' ,‬כדרך‬ ‫את התשובות ניתן לענות במערכת הטלפונית‪072-332-3020 :‬‬
‫שהתינוקות עושים לשחוק'‪,‬‬
‫לעשותו כלי‪.‬‬ ‫ומבואר מכל אלו שכלי שכל‬ ‫עד יום שישי שאחרי סיום החומר‬
‫תשמישו הוא לשחוק בעלמא‪,‬‬ ‫את כללי המבחנים ושמות הזוכים ניתן לשמוע במספר הנ"ל‪.‬‬
‫ובזה מיושבות הסתירות‬
‫הנ"ל‪ ,‬שדיצת הערביין ומרכוף‬ ‫מבחן במשנה לילדים ‪541 /‬‬
‫אינם מקבלים טומאה משום‬
‫ַמֶּס ֶכת ֵּכ ִלים ֶּפ ֶרק כב ִמְׁש ָנה ב ‪ֶּ -‬פ ֶרק כג ִמְׁש ָנה ה‬
‫מבחן מס' ‪ ,242‬ו‪ 542-‬מצורפים בדף נפרד‬ ‫א‪ַ .‬הׁ ֻּש ְל ָחן ֶׁשִּנְּט ָלה ַא ַחת ֵמַר ְג ָליו‪ ,‬אֹו ֶׁשִּנְּטלּו ָּכל ְׁשֹלֶׁשת ַר ְג ָליו‪ְ ,‬ל ַד ַעת ַּתָּנא‬

‫כמו"כ ניתן לקבלם בפקס דרך המערכת הטלפונית‬ ‫ַק ָּמא‪ַ ,‬ה ִאם ָט ֵמא?‬
‫‪ִ .1‬נְּט ָלה ַא ַחת ֵמַר ְג ָליו ‪ָ -‬ט ֵמא‪ְׁ ,‬שֹלֶׁשת ַר ְג ָליו ‪ָ -‬טהֹור‪.‬‬
‫‪ 072-332-3020‬שלוחה ‪2‬‬ ‫‪ַ .2‬א ַחת ֵמַר ְג ָליו ‪ָ -‬טהֹור‪ְׁ ,‬שֹלֶׁשת ַר ְג ָליו ‪ָ -‬ט ֵמא ְּכֶׁש ַּי ְחׁשֹב ָע ָליו‪.‬‬

‫‪ְּ .3‬ב ָכל ֹא ֶפן ‪ָ -‬ט ֵמא ְו ֵאין ָצִריְך ַמ ְחָׁש ָבה‪.‬‬
‫ב‪ְׁ .‬שַר ְפַרף ֶׁשִּנַּטל ֶא ָחד ֵמָראָׁשיו‪ַ ,‬ה ִאם ָט ֵמא?‬
‫‪ָ .1‬ט ֵמא | ‪ִ .2‬אם ֵיׁש ּבֹו ּ ֹג ַבּה ֶט ַפח ‪ָ -‬ט ֵמא | ‪ָ .3‬טהֹור‪.‬‬
‫ג‪ִ .‬מי סֹו ֵבר ֶׁש ַאף ִּכֵּסא ֶה ָעׂשּוי ְּבגּוף ָה ֲעֵרי ָבה ַע ְצ ָמּה ָט ֵמא?‬

‫‪ַׁ .1‬ש ַּמאי | ‪ֵּ .2‬בית ַׁש ַּמאי | ‪ֵּ .3‬בית ִהֵּלל‪.‬‬
‫ד‪ִּ .‬כֵּסא ֶׁשִּנְּטלּו ִחּפּו ָייו ַה ִחיצֹו ִנ ִּיים ְו ָה ֶא ְמ ָצ ִעי ַק ָּים‪ְ ,‬ל ַד ַעת ַרִּבי ִׁש ְמעֹון‪ַ ,‬ה ִאם ָט ֵמא?‬

‫‪ָ .1‬ט ֵמא | ‪ִ .2‬אם ָה ָיה ָר ָחב ֶט ַפח ‪ָ -‬ט ֵמא | ‪ָ .3‬טהֹור‪.‬‬
‫ה‪ִׁ .‬ש ָּדה ֶׁשִּנַּטל ָה ֶע ְליֹון ֶׁשָּלּה אֹו ֶׁשִּנַּטל ַה ַּת ְחּתֹון ֶׁשָּלּה‪ַ ,‬ה ִאם ְט ֵמ ָאה?‬
‫‪ִ .1‬נַּטל ָה ֶע ְליֹון ‪ְ -‬ט ֵמ ָאה ִמ ְּפ ֵני ַה ַּת ְחּתֹון‪ִ ,‬נַּטל ַה ַּת ְחּתֹון ‪ְ -‬טהֹוָרה ְו ֵאי ָנּה ְט ֵמ ָאה‬
‫ִמ ְּפ ֵני ָה ֶע ְליֹון | ‪ַ .2‬אף ִאם ִנַּטל ַה ַּת ְחּתֹון ‪ְ -‬ט ֵמ ָאה ִמ ְּפ ֵני ָה ֶע ְליֹון | ‪ַ .3‬מ ְחֹל ֶקת‪.‬‬

‫ו‪ּ .‬כֹ ֶפת‪ְ ,‬ל ַד ַעת ֲח ָכ ִמים ִמ ָּמ ַתי ְמ ַט ֵּמא?‬
‫‪ִ .1‬מׁ ֶּשֵּסְרקֹו ְו ִכְרְּכמֹו | ‪ִ .2‬מׁ ֶּש ָעָׂשה ּבֹו ָּפ ִנים | ‪ֵ .3‬אינֹו ִמַּט ֵּמא ַעד ֶׁש ָּיחֹוק ּבֹו‪.‬‬
‫ז‪ַ .‬הְּטַר ְס ָקל ֶׁש ִחּפּויֹו ֶׁשל עֹור‪ּ ,‬ו ֵפְרָׁשה ִמ ֶּמּנּו ָהעֹור‪ַ ,‬מה ִּדי ָנם ֶׁשל ָהעֹור ְוֶׁשל ַהְּטַר ְס ָקל?‬

‫‪ָ .1‬העֹור ְו ַה ְטַר ְס ָקל ‪ְ -‬ט ֵמ ִאים ִמ ְדָרס ּו ְט ֵמא ֵמת | ‪ָ .2‬העֹור ‪ָ -‬ט ֵמא ִמ ְדָרס‪,‬‬
‫ַהְּטַר ְס ָקל ‪ָ -‬ט ֵמא ְט ֵמא ֵמת | ‪ָ .3‬העֹור ‪ָ -‬ט ֵמא ִמ ְדָרס‪ַ ,‬הְּטַר ְס ָקל ‪ָ -‬טהֹור ִמְּכלּום‪.‬‬

‫ח‪ַ .‬טִּפי ָטן ֶׁשל סּוס‪ְ ,‬ל ַד ַעת ַּתָּנא ַק ָּמא ִמַּט ֵּמא ִמּׁשּום ָמה?‬
‫‪ִ .1‬מּׁשּום ֶמְרָּכב | ‪ִ .2‬מּׁשּום ִמְׁשָּכב | ‪ִ .3‬מּׁשּום מֹוָׁשב‪.‬‬

‫ט‪ִּ .‬כֵּסא ֶׁשל ַּכ ָלה‪ַ ,‬ה ִאם ֵיׁש ּבֹו ִמּׁשּום ֻט ְמ ַאת מֹוָׁשב? ַּבְר ְטנּוָרא‪.‬‬
‫‪ֵּ .1‬כן | ‪ֹ .2‬לא | ‪ַ .3‬מ ְחֹל ֶקת‪.‬‬

‫י‪ַ .‬ה ַּמ ָּדף ְו ָהְר ֹטב‪ַ ,‬ה ִאם ְט ֵמ ִאים?‬
‫‪ַ .1‬ה ַּמ ָּדף ‪ָ -‬ט ֵמא‪ָ ,‬הְרטֹב ‪ָ -‬טהֹור | ‪ַ .2‬ה ַּמ ָּדף ‪ָ -‬טהֹור‪ָ ,‬הְרטֹב ‪ָ -‬ט ֵמא | ‪ַ .3‬מ ְחֹל ֶקת‪.‬‬

‫ב‬

‫קביעותא ללומדי ההלכה היומית‬

‫לעשותו כלי‪ ,‬משחק לא נחשב תשמיש‪ ,‬אבל לענין 'נעשה לקבלה'‪,‬‬ ‫ששחוק אינו נחשב תשמיש לעשותו כלי‪ ,‬ולכן אינם נחשבים כלי‬
‫כל אופן שמשתמשים בבית קיבול נחשב נעשה לקבלה‪ ,‬וכיון שהדרך‬ ‫תשמיש‪ ,‬וכמו שפירש הרע"ב שם‪ ,‬אבל כדור‪ ,‬וכן רימון אלון ואגוז‬
‫שחקקום‪ ,‬נחשבים כלים מפני שיש להם בית קיבול‪[ ,‬ולדעת מורו של‬
‫היא להכניס מוכין לבית קיבול שלהם‪ ,‬נחשב נעשה לקבלה‪.‬‬ ‫השבלי הלקט גם נראה המילוי שלהם]‪ ,‬אע"פ שעומדים רק לשחוק‪.‬‬

‫הטעם שכדור מקבל טומאת מדרס‬ ‫דין 'נעשה לקבלה' בכלי לשחק בו‬

‫ולפי מה שנתבאר יש ליישב קושיית התפארת ישראל והמשנה‬ ‫והנה בדין בית קיבול של כלי עור וכלי עץ‪[ ,‬וכן כלי חרס לדעת‬
‫אחרונה לקמן בריש פרק כ"ח על מה ששנינו שם שבגד ג' על ג'‬ ‫הרמב"ם שצריך בית קיבול אף בכלי חרס‪ ,‬ולא רק 'תוך']‪ ,‬צריך גם‬
‫טפחים בצמצום שעשאו כדור‪ ,‬אינו מקבל טומאת מדרס משום שהתפר‬ ‫שיהא 'נעשה לקבלה'‪ ,‬וכמו שכתב רש"י בשבת (קכ"ג ב' ד"ה ואמאי)‪,‬‬
‫ממעטו‪ ,‬והקשו שגם אם יש שיעור ג' על ג'‪ ,‬מכל מקום כדור ודאי אינו‬ ‫שכלי שאינו עשוי לקבל נחשב פשוטי כלי עץ‪ ,‬וכמו ששנינו בהרבה‬
‫מקבל טומאת מדרס משום שאומרים לו עמוד ונעשה מלאכתנו‪ ,‬שהרי‬ ‫מקומות‪ ,‬כגון בדין כיסוי כלים שאינם מקבלים טומאה כשאינם‬
‫תשמישו הוא לשחק בו‪ ,‬ואם ישבו עליו לא יוכלו לשחק בו‪ ,‬וכלל הוא‬ ‫עשויים לקבל‪ ,‬וכן בנבלי בני לוי (פט"ו מ"ו) שטהורים אע"פ שיש‬
‫בדין טומאת מדרס‪ ,‬שאם ישיבה על הכלי מבטלתו מתשמישו‪ ,‬לא‬ ‫להם בית קיבול‪ ,‬ופירש הרע"ב שאינם עשויים לקבל‪ ,‬וכן בחבית‬
‫של שייטים (פ"ב מ"ג) שהוא כלי חלול שלומדים בו לשוט על פני‬
‫נחשב עומד לישיבה ואינו מקבל טומאת מדרס‪.‬‬ ‫המים‪ ,‬ושנינו שהוא טהור‪ ,‬ופירש הרע"ב ע"פ הרמב"ם שאינו נעשה‬
‫לקבלהא‪ ,‬וכן מבואר בעוד במקומות רבים‪ .‬ואין להקשות שכיון‬
‫ולפי מה שנתבאר‪ ,‬ניחא‪ ,‬שכדור נחשב כלי מפני שמשתמשים‬ ‫שתשמיש של משחק לא נחשב תשמיש כלי‪ ,‬מטעם זה גם לא ייחשב‬
‫בבית קיבול שלו‪ ,‬ולא משום שמשחקים בו‪ ,‬ולא אמרינן עמוד ונעשה‬ ‫נעשה לקבלה משום שנעשה לקבלה רק לצורך המשחק‪ ,‬שרק לענין‬
‫מלאכתנו אלא כשהישיבה מבטלת את תשמישו של הכלי‪ ,‬ולכן מה‬
‫שאי אפשר לשחק בכדור כשיושבים עליו‪ ,‬לא מעלה ולא מוריד‪,‬‬
‫שתשמישו של הכלי הוא הבית קיבול שלו‪ ,‬ולא נתבטל תשמישו של‬

‫הבית קיבול כשיושבים עליו‪ ,‬ולכן נחשב כלי הראוי לישיבה‪.‬‬

‫א‪ .‬ומבואר שסובר שמילוי של אויר לא נחשב נעשה לקבלה‪ ,‬אע"פ שצריך שיהיה אויר בבית קיבול‪ ,‬והרמב"ם לשיטתו פירש דין בגד שעשאו כדור שמקבל טומאה (לקמן‬
‫ריש פכ"ח)‪ ,‬שתפר סביב מוכין וכדומה‪ ,‬אבל הר"ש שם פירש שכרך את הכדור בצורת עיגול‪ ,‬ומבואר שסובר שגם מילוי אויר נחשב נעשה לקבלה‪ ,‬ולא קשה ממה שחבית של‬
‫שייטים אינה מקבלת טומאה‪ ,‬ששם הוא כלי חרס‪ ,‬ודעת הר"ש (ריש פ"ב) שבכלי חרס לא צריך בית קיבול ונעשה לקבלה‪ ,‬אלא תוך ושימוש של תוך‪ ,‬ובחבית של שייטין אין‬

‫שימוש של התוך‪.‬‬

‫מתוך המכתב ההיסטורי‬
‫מאת יוזם ומחולל רעיון לימוד ההלכה היומית‬
‫הגאון הרב יונה שטנצל זצ”ל‬

‫״המשנה היומית״‬ ‫“זה שנים רבות שמורגש הצורך לעשות משהו בכדי לקרב‬
‫כ״יד ושם״ ליהדות זו‬ ‫את היהודים שומרי תורה ומצוות ללמוד הלכה למעשה‪ .‬שומה‬
‫כדי שזכרם לא ימוש‬ ‫עליהם לדעת פשוט איך מניחים תפילין‪ ,‬מה הדין באם נפסק‬
‫הרצועה בין של יד לשל ראש‪ ,‬ומה הדין באם הפסיק בינתיים‬
‫מקרבנו לעולם‪.‬‬ ‫בדיבור‪ ,‬מתי מותר להפסיק בק״ש‪ ,‬טעות בתפילה‪ ,‬טעות ופסול‬
‫בס״ת איך נוטלים ידיים לסעודה‪ ,‬פרטי דיני שבת‪ ,‬הלכות פסח‬
‫לימוד זה הנו‬
‫ועוד ועוד‪.‬‬
‫היחידי‬ ‫הזכרון‬
‫חלק גדול של יהודים שומרי מצוות אינם יודעים את הדין‬
‫לימוד‬ ‫למענם‪.‬‬ ‫מלימוד מהמקורות‪ ,‬ואינם יודעים מה לעשות כשנולד ספק בדין‬

‫ה”משנה היומית״‬ ‫יעלה ויבא באמצע התפלה‪ ,‬או ספק אחר‪ ,‬הייתכן?‬

‫נתקבל בארץ ובכל‬ ‫ולא רק יהודים המוניים אינם יודעים‪ ,‬אלא אף יהודים הלומדים‬
‫בכל יום דף גמרא ומשנה וביניהם למדנים מופלגים‪ ,‬אינם יודעים‬
‫תפוצות ישראל‪,‬‬ ‫את הדין‪ .‬עוסקים בלמדנות ובפלפול אבל מזניחים בלמוד הלכה‬
‫למעשה שזו עיקר התורה ״לשמור ולעשות ולקיים ״עיין ש״ך‬
‫לומדים את המשנה‬ ‫יור״ד סי׳ רמ״ו ס״ק ה׳ באם לומדים גמפ״ת ולא לומדים פוסקים‬
‫למעשה לא יוצאים ידי ת״ת וכמה מאמרי חז״ל מדברים על‬
‫היומית באלפי בתי כנסת לזכר הקדושים‪ ,‬זכותם עומד לנו לעד‪.‬‬ ‫חשיבות של למוד הלכה‪“ :‬כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו‬
‫שהוא בן עולם הבא״‪ ,‬״אין לו להקב״ה בעולמו אלא ד׳ אמות של‬
‫אפשר לקבוע שהלמודים היומיים הרבו תורה בישראל‪ .‬למוד‬
‫מסודר הקשור ליום‪ ,‬יש בכוחו לקשור את הלומד ללמוד (עיין‬ ‫הלכה״‪ ,‬״גדול תלמוד שמביא לידי מעשה״ ועוד‪.‬‬
‫עירובין ס״ח ר׳ אבא בר יעקב יזיף ופרע ברש״י שם)‪ ,‬מפני שכל יום‬
‫שעובר בלי למוד‪ ,‬הלומד נעשה כאילו בעל חוב וחייב להשלים‬ ‫לפני שנים הבאתי הצעתי לפני גדולי ישראל להנהיג למוד‬
‫״הלכה יומית״‪ ,‬הרגשתי שצריך להקדים ולפרסם מקודם את‬
‫את החסר‪ .‬היום קורא לו להשלים את למוד אותו יום‪.‬‬ ‫תכנית הלמוד של “משנה יומית”‪ .‬זה היה אחרי החורבן הגדול‬
‫של היהדות האירופית‪ ,‬שמיליוני יהודים הושמדו מבלי שנשאר‬
‫כמו שהוכח הדבר ע״י למוד ה״משנה היומית״ ו״הדף היומי״‪,‬‬ ‫אחריהם איזה זכר שהוא‪ ,‬והבנתי שצריך תחילה להנהיג את למוד‬
‫והוא הדין בחיוב שחייב אדם להשלים בכל שבוע את פרשת‬

‫השבוע‪.‬‬

‫עכשיו אחרי שלמוד ״המשנה יומית״ הונהג בכל מקום ומקום‪,‬‬
‫ראיתי לי לחובה‪ ,‬להשתדל שיושלם וימומש גם הרעיון של למוד‬
‫הלכה למעשה‪ .‬למוד הלכה למעשה הוא חיוני לאיש שומר תורה‪.‬‬

‫הוקם המפעל הזה בהסכמת גאוני דורנו‪,‬‬

‫» המשך בעמוד הבא‬

‫ג‬

‫קביעותא ללומדי המהלשכנה היומית‬

‫עוברים במשך זמן מסוים על כל הדינים שאיש ישראלי חייב‬ ‫» המשך מעמוד ג’‬
‫להיות בקי בהם‪ .‬לדעתנו למוד מועט‪ ,‬אבל מקיף המונים‪ ,‬חשוב‬
‫המכתב ההיסטורי‬
‫יותר מלמוד מרובה המאפשר את השתתפותם של מעטים‪.‬‬
‫ופורסם לוח עולמי של ״הלכה יומית״‪ .‬הלמוד הוא יום־יומי‬
‫לוח הלכה יומית כולל רק את הדינים הנוהגים לגבי כל איש‬ ‫ולומדים שלש הלכות ליום‪.‬‬
‫מישראל משום זה כולל את כל חלקי או״ח מסימן א עד סימן‬
‫תרצ״ז‪ ,‬וכן את הדינים המפוזרים בשאר חלקי שו״ע יור״ד אה״ע‬ ‫אחרי שהתייעצתי עם גאון הדור “החזון‪-‬איש” זצ”ל‪ ,‬חיוה הוא‬
‫חושן משפט שכל יהודי חייב לדעת אותם‪ .‬צרפנו מספר ״קיצור‬ ‫את דעתו שלימוד הלכה צריך להיות ממקור “מחבר” ו”רמ”א”‪.‬‬
‫שולחן ערוך” חמשה סעיפים ליום‪ ,‬השארנו מחוץ למסגרתנו‬ ‫כמובן בכדי לדעת את הדין למעשה יש ללמוד ג”כ מאחרוני‬
‫את שאר חלקי שו״ע הניתן רק להכרעתו ולשקול דעתו של רב‬ ‫הפוסקים “באר היטב” או “משנה ברורה”‪ .‬רצוי מאד שמגיד‬
‫השיעור יעבור על “המשנה ברורה” בטרם שילמד את שלשת‬
‫בישראל או ת״ח מופלג‪.‬‬ ‫ההלכות עם הציבור וימסור את התמצית והמסקנה לפני השומעים‪,‬‬

‫בפגישתך עם חבר‪ ,‬מכיר‪ ,‬ידיד‪ ,‬ברחוב‪ ,‬באוטובוס‪ ,‬בחנות‪,‬‬ ‫בכדי שהשומעים יקבלו את ההלכה ויבינו אותו‪.‬‬
‫במקום עבודה‪ ,‬אל תפרד ממנו עד שתזכיר לו את ה״הלכה‬
‫היומית״ שלמדת היום‪ .‬״אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר‬ ‫מטרתנו היא שלמוד ״הלכה יומית״ יקיף את כל היהודים‬
‫הלכה שמתוך כך זוכרהו!״ ‪ -‬לפרש‪ :‬מתוך כך זוכרהו שמתוך‬ ‫שומרי תורה ומצוות בעולם כולו ויאפשר גם לאנשים העסוקים‬
‫שחוזר על ההלכה בפגישתו עם חברו הוא יזכור את ההלכה ולא‬ ‫והטרודים ביותר בעסקם להשתתף בלמוד זה למוד מינימום‪ ,‬היינו‬
‫רק שלש הלכות ליום‪ ,‬אבל בכל זמן שהלימוד הוא ברציפות‪,‬‬
‫תשכח ממנו‪.‬‬

‫ניסן תשי”ד‪ ,‬יונה שטנצל במוהר”ש זצלה”ה‬

‫» המשך מעמ' א'כ"ה בחשון בפעם ה־‪16‬‬
‫פעם ב‪ 4-‬וחצי שנים זה קורה!‬
‫ובסופו שיעור סיכום וחידושים‪ ,‬בשילוב שיעור במשנה היומית‪.‬‬ ‫לגבי תוכנית כולל קביעותא ללימוד ההלכה היומית‬

‫כאן מדובר בהשתתפות של בין ‪ ₪ 100‬ל‪ ₪ 200-‬עבור כל אברך‪,‬‬ ‫מדובר כעת בעז"ה על ‪ 3‬מגמות‪:‬‬
‫כך שביחד עם הנהלת הכולל המקומית – האברך יוכל להגיע‬
‫מגמה א'‪ :‬מסלול בוקר – והוא לימוד עצמי של ההלכה היומית‬
‫לסכום מכובד יותר‪.‬‬ ‫רבע שעה לפני התפילה‪ ,‬ולאחר התפילה עוד כרבע שעה שיעור‬
‫סיכום של ההלכה היומית והלכות למעשה בקצרה בשילוב לימוד‬
‫מתאים אף לכוללים קיימים המעונינים להכניס את מסלול ההלכה‬
‫היומית בכולל – תכנית זו מותנית בעשיית המבחן החודשי גם כן‪.‬‬ ‫המשנה היומית‪.‬‬

‫המגמה השלישית והחביבה היא לבחורי הישיבות שבמסגרת‬ ‫מדובר בתכנית מיוחדת שמתאימה לכולם – לבעלי בתים ואברכי‬
‫הישיבה לומדים את סדר ההלכה ע"פ לוח ההלכה היומית‪ .‬תוקם‬ ‫כולל גם יחד‪ .‬כי המגמה מתאימה לכל מנין בכל שעה שהיא‪,‬‬
‫בעז"ה קרן מילגות מיוחדת שתעניק לבחורים מילגה על הצלחתם‬ ‫משעת הנץ החמה ועד סוף זמן תפילה‪ ,‬ומחולק באופן של שוהין‬
‫במבחני הישיבה על חומר זה‪ ,‬ומותנה אף במענה על המבחנים‬ ‫שעה קטנה לפני התפילה (רבע שעה) ורבע שעה לאחר התפילה‪.‬‬
‫התכנית היא עידוד ע"י מתן שכרה בצידה של מילגה ע"ס ‪₪ 100‬‬
‫החודשיים של קביעותא‪.‬‬ ‫לחודש לאברך‪ ,‬כאשר מדובר במינימום ‪ 10‬משתתפים בכל מקום‪,‬‬
‫ומותנה בענית השאלות היומיות בטלפון‪( .‬כמובן שהאחראי במקום יוכל‬
‫למרות שלעת עתה לא הושלם הפרויקט כאמור לעיל‪ ,‬ואין‬
‫התחייבות מצד מערכת קביעותא להנ"ל‪ ,‬עכ"פ מנהלי כולל או‬ ‫כרצונו להוסיף על המילגה‪).‬‬
‫ישיבה המוצאים עצמם מתאימים לאחד משלושת המגמות ישלחו‬
‫פרטיהם למייל ‪ [email protected]‬וישאירו מס' טלפון של‬ ‫מגמה ב'‪ :‬כולל ערב – כאן מדובר על המעונינים ללמוד את ההלכה‬
‫היומית בעיון יותר ובשלימות כפי הניתן‪.‬‬
‫האחראי ליצירת קשר‪.‬‬

‫מדובר בתכנית של לימוד של בין שעה לשעתיים בכולל ערב‪ ,‬יהי רצון שחפץ ד' בידינו יצליח‪.‬‬
‫כאשר רוב הזמן מוקדש ללימוד עצמי איכותי של ההלכה היומית‬

‫משיב כהלכה‬ ‫הלימוד השבוע מוקדש _לע"נ‬ ‫הבל פיהם‬
‫הרב יחיאל זלמן‬
‫ְׁש ֵא ָלה ְל ַמ ֲעֵׂשה ִמּתֹוְך ַהִּנ ְל ָמד‬ ‫ִנְׁש ַאל ָמ ָרן ַה ִחּדּוֵׁשי ָה ִרי"ם ִמּגּור ְּבעֹודֹו ַנ ַער‪ֶׁ ,‬שּנֹו ַדע ְׁשמֹו‬
‫ַהׁ ָּשבּו ַע ַּב ֲה ָל ָכה ַהּיֹו ִמית‬ ‫בן הרב יעקב מאיר ז"ל‬ ‫ְּכ ָח ִריף ּו ֵמ ִאיר ֵעי ֵני ֲח ָכ ִמים‪ֵּ ,‬כי ַצד ֶזה ִּבְׁש ַעת ָה ֲע ֵק ָדה ָל ַקח‬
‫ַא ְב ָר ָהם ֶאת ָה ַא ִיל ְלעֹו ָלה ַּת ַחת ִי ְצ ָחק ְּבנֹו‪ֲ .‬ה ֵרי ַהׂ ָּש ָטן ִה ְרָּבה‬
‫ְׁש ֵא ָלה‪ַ :‬מה ַי ֲעֶׂשה ִמי ׁ ֶּש ָּקם‬ ‫נלב"ע כט חשון‬ ‫ְּב ַת ְחּבּולֹות ְל ַמ ַען ִיָּמ ַנע ַא ְב ָר ָהם ִמַּל ֲעקֹד ֶאת ְּבנֹו‪ּ .‬ו ִמן ַה ְּס ָתם‬
‫ִמ ִּמָּטתֹו ַּבּבֹ ֶקר ְו ֵאין לֹו ַמ ִים‬ ‫זֹו ַא ַחת ִמ ַּת ְחּבּולֹות ַהׂ ָּש ָטן ַּגם ֵּכן‪ַ .‬הַּנ ַער ִה ְר ִצין ָּפ ָניו ְו ֵהִׁשיב‬
‫ְלַיד ִמָּטתֹו? (משנ"ב סימן א'‬ ‫ה_לימוד השבוע מוקדש _לע"נ‬ ‫ִמ ָּיד‪ַ :‬א ִיל ֶׁשֶּנ ֱא ָחז ַּב ְּס ַבְך ְּב ַק ְר ָניו ֶנ ֱא ַבק הּוא ְל ִהְׁש ַּת ְח ֵרר ְוֹלא‬
‫לע"נ ר' זלמן ב"ר שבתאי ז"ל‬ ‫ַמ ְצ ִלי ַח ִּכי ִאם ְּב ֹקִׁשי‪ָּ .‬ד ָבר ַהּדֹו ֵרׁש ַמ ֲא ָמץ ֵאינֹו ִמן ַהׂ ָּש ָטן ‪-‬‬
‫ס"ק ב')‬ ‫ְּד ָב ִרים ֶׁש ַהׂ ָּש ָטן ַמ ְז ִמין ָּב ִאים ֵהם ְּב ַקּלּות ּו ְבנֹוחּות ַמ ְת ֶמ ֶדת‪.‬‬
‫נלב"ע ל תשרי‬
‫תשובות ניתן לשלוח‬ ‫ד‬
‫לפקס ‪072-277-2272‬‬

‫קביעותא ללומדי ההלכה היומית‬

‫קריאת גדולי ישראל‬
‫מתוך קריאת גדולי ישראל זצוקללה"ה זי"ע‬
‫ללימוד ההלכה היומית – ‪ 3‬סעיפים מידי יום‬
‫(מסודר לפי תאריך הקריאת‪-‬קודש)‬

‫כ"ק אדמו"ר רבי אברהם יעקב‬ ‫הגה"ק רבי עקיבא סופר זצוק"ל‬ ‫הגאון גאב"ד טשיבין זצוק"ל ‪-‬‬
‫מסדיגורא זצוק"ל‬ ‫אב"ד פרשבורג‬ ‫א' בניסן תשי"ד‬

‫‪...‬הננו פונים בזה לכל חרד למצוות לקבל‬ ‫‪...‬הננו פונים בזה לכל חרד למצוות לקבל‬ ‫אף אני תומך בכל לב להצעה הנכבדה של‬
‫על עצמו כחובה להצטרף ללומדי ההלכה‬ ‫על עצמו כחובה להצטרף ללומדי ההלכה‬ ‫כבוד ידידי הרב הגאון החו"ב וכו' מוה"ר‬
‫היומית ולתת ללימוד זה דין קדימה לשאר‬ ‫היומית כיון שלימוד זה נוגע הלכה‬ ‫יונה שטנצל ללמוד בכל יום גם הלכה‬
‫לימודים כיון שלימוד זה נוגע הלכה‬ ‫למעשה‪ ...‬כן הננו פונים להנהלות בתי‬ ‫למעשה‪ ,‬וכבר אמרו כל השונה הלכות‬
‫למעשה‪ .‬כל יהודי שומר תורה מחויב‬ ‫הכנסת ומקומות לימוד לארגן במקומותיהם‬ ‫וכו' מובטחני כי אחינו בני ישראל יקבלו‬
‫לדעת איך להתנהג בקיום מצוות התורה‬ ‫קבוצות אשר תלמדנה בצוותא את ההלכה‬ ‫עליהם עולה של תורת הלכה למעשה וד'‬
‫ולא יכשל ח"ו בקיום המצוות או באיסורים‪,‬‬ ‫היומית בחבורה לפי לוח "הלכה יומית"‪.‬‬
‫כגון איסורי שבת שיש בהן כרת וסקילה‬ ‫גדול לימוד הלכה שמביא לידי מעשה‬ ‫עוז לעמו יתן ויברך את עמו בשלום‪.‬‬
‫וזה עיקר לימוד תורתנו הקדושה‪ ,‬ובזכות‬
‫וכד'‪...‬‬
‫לימוד זה נזכה לחיי עולם‪...‬‬

‫מרן גאב"ד זכרון מאיר בעל "שבט הלוי" –‬ ‫מועצת גדולי התורה בארה"ק‪ ,‬ארה"ב ואירופה –‬
‫רבי שמואל הלוי וואזנר זצוק"ל ‪ -‬ח' אד"א תשמ"א‬ ‫י"ז מנ"א תשכ"ד‬

‫וכי אפשר לצאת ידי חובתו בעולמו של תורה חיי עוה"ז וחיי עוה"ב בלי‬ ‫‪...‬מוטלת החובה על כל אחד ואחד מישראל להשתתף‬
‫לימוד הלכה למעשה ובפרט בשו"ע או"ח אשר היא בית חיינו‪ ...‬ע"כ‬ ‫בלימוד ההלכה היומית‪ ,‬אשר ע"י לימוד זה יימנע האדם‬
‫ראוי מאד להחזיק טובה למי שמעורר ע"ד למוד זה דבר יום היומו וכל‬ ‫מעבור על איסורים קלים וחמורים הנעשים רח"ל מחוסר‬
‫ידיעה‪ .‬ובלימוד ההלכה היומית נזכה לקיים את דבר ד'‬
‫המחזיק בזה אשרי חלקו – בזה ובבא‪.‬‬
‫זו הלכה‪.‬‬
‫מרן גאב"ד קרית אגו"י בעל "להורות נתן" ‪-‬‬
‫רבי נתן גשטטנר זצוק"ל ‪ -‬כ"ג כסלו תש"ן‬ ‫בית‪-‬דין‪-‬צדק של העדה החרדית – ט"ז חשון‬
‫תשכ"ח‬
‫אפריון נמטייה להאי גברא יקירא מע"כ הרב הגאון איש חי ורב פעלים‬
‫להפצת התורה מוה"ר שלמה שטנצל שליט"א אשר זה עידן ועידנים‬ ‫‪...‬אשרי האיש המצטרף ללימוד זה‪ ,‬לדקדק ללמוד כל יום‬
‫הוא עוסק במצוה רבה להאיר את לבב אחינו בני ישראל ללמוד בכל‬ ‫ויום את ההלכה ולהיות חבר עם כל אלה אשר קבלו וקיימו‬
‫יום "הלכה יומית"‪ ,‬מייסודו של אבוה דרב הגה"צ מוה"ר יונה שטנצל‬ ‫עליהם ללמוד לפי הסדר את ההלכה היומית‪ .‬מה רב טוב‬
‫זצ"ל ובהסכמתם הנלבבה של גדולי ישראל מהדור שלפנינו ‪ -‬זכר‬ ‫צפון ברעיון זה‪ ,‬ובפרט ללמוד את ההלכה היומית בצוותא‪,‬‬
‫צדיקים לברכה ‪ -‬ואף ערך והתקין לוח להלכה היומית על פי עצת‬
‫והדרכת גאון ישראל וקדושו בעל חזון איש זצ"ל‪ ...‬ולזאת אמינא לפעלא‬ ‫אין ערוך למצוה זו‪...‬‬
‫טבא יישר‪ ,‬ואשרי הזוכה להשתתף בלימוד ההלכה היומית‪ ,‬ואשרי‬
‫המסייע לעשות פעלים להתעוררות לימוד זה ושכרו כפול מן השמים‬ ‫מרן הראשל"צ הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל –‬
‫ה' אדר א' תשמ"א‬
‫הכו"ח למען כבוד התוה"ק ולומדיה‬
‫עם פתיחת המחזור החדש בשולחן‪-‬ערוך אורח‪-‬חיים‬
‫מרן הגה"ק רבי מיכל יהודה ליפקוביץ זצוק"ל ‪-‬‬ ‫בהלכה היומית הנני פונה בזה בקריאה של חיבה אל אחינו‬
‫ב' שבט תשס"ט‬ ‫בני ישראל בארץ ישראל ובכל תפוצות התורה לקבוע‬
‫עיתים לתורה בכל יום ‪ -‬כמצווה עלינו‪ ...‬ובפרט עתה עם‬
‫הנני פונה בזאת בקריאה קדושה אל כל יהודי בארץ ישראל ובכל תפוצות‬ ‫הסיום העולמי של לימוד ה"הלכה היומית" ופתיחת המחזור‬
‫הגולה‪ ,‬להצטרף למעגל הרבבות לומדי "המשנה היומית"‪ ...,‬כמו"כ‬ ‫השביעי‪ ...‬ינצל נא כל יהודי את ההזדמנות הזו להשתלב‬
‫להצטרף ללימוד הלכות שבת כעת בסדר "ההלכה היומית" ‪ -‬בלימוד ‪3‬‬ ‫במעגל לימוד הלכה למעשה‪ ,‬ע"פ תכנית הלוח של‬
‫סעיפים ליום משולחן‪-‬ערוך אורח‪-‬חיים‪ ...‬הלימוד הלכה יומית וכן משנה‬ ‫ה"הלכה היומית" השווה לכל נפש‪ ,‬והכוללת לימוד יומ‪-‬יומי‬
‫יומית מקיימים בזה שיוכלו לענות תשובה ברורה על מה דאיתא בחז"ל‬
‫שאחת מהשאלות אם קבעת עיתים ללימוד התורה‪ ,‬אז יוכלו לומר בפה‬ ‫של שלושה סעיפים מתוך שלחן‪-‬ערוך אורח‪-‬חיים ליום‪...‬‬

‫ובלב שלם לכן כל אחד ואחד יצטרף להנך שני הלימודים‪.‬‬

‫ה‬

‫קביעותא ללומדי המהלשכנה היומית‬

‫אימוץ לימוד ההלכה היומית ע"י בני הישיבות והכוללים‬

‫מאת‪ :‬הרב שלמה שטנצל (זצ"ל ‪ -‬לרגל פתיחת מחזור חדש של ההלכה היומית)‬

‫ובחסרו תנאי אחד‪ ,‬מתנאי דקדוקיה לא‬ ‫הריני מרשה לעצמי לפנות בזה אלא אחי‬
‫קיים המצווה‪ ,‬והאיש הזה שהניח תפילין‬ ‫בני התורה בכל אתר‪ ,‬הממיתים את עצמם‬
‫בראשו‪ ,‬והפרשיות לא נכתבו כדין‪ ,‬חבר הוא‬ ‫באוהלה של תורה‪ ,‬השוקדים על מרחבי‬
‫לזה שלא הניח תפילין כלל‪ ,‬וכו‪ .‬יש מחלל‬ ‫ים התלמוד‪ ,‬וצוללים לעומקן של סוגיות‬
‫את השבת מתוך נעימות הזמירות לכבוד‬ ‫הש"ס מי אני? בכל זאת אבקש נא רשות‬
‫השבת וקיומה‪ ,‬כשר בורר את עצמות הדג‪,‬‬ ‫בזה‪ ,‬להציע לעמלי תורה‪ ,‬שעליהן מושתת‬
‫נוטל ידיו דרך החלון הפתוח לגינתו‪ ,‬וכן‬ ‫העולם‪ ,‬היושבים באהלה של תורה בישיבות‬
‫בשאר עבירות כ מאכלות אסורות‪ ,‬כנקימה‬ ‫ובכוללים לאמץ לעצמינו את סדר לימוד‬
‫ונטירה כשנאה‪ ,‬וקטטות בגניבה וגזילה‪,‬‬ ‫ההלכה היומית‪ ,‬דהיינו שלוש סעיפים משלחן‬
‫ע"כ‪ .‬ובאגרותיו ציין ‪":‬מה טוב לקבוע לימוד‬ ‫ערוך אורח חיים ליום‪ ,‬כך שתוך ארבע שנים‬
‫אפשר לעבור ביסודיות ובלמדנות‪ ,‬על כל‬
‫אורח חיים בכל יום" עכ‪.‬‬ ‫חלק אורח חיים‪ ,‬ולהיות בקיא בהלכותיו‪,‬‬
‫הלכה למעשה‪ ,‬בהלכות החיוניות לחיי היום‬
‫ישנן ישיבות אחדות בהן קיים סדר קבוע‬ ‫יום‪ .‬כידוע את חלוקת סדר הלימוד קבע מרן‬
‫ורשמי בהלכה של כחצי שעה‪ ,‬מיד לאחר‬ ‫החזון איש כאשר התייעץ עימו יוזם המפעל‬
‫תפילת שחרית‪ ,‬כמו ישיבות‪ ,‬כפר חסידים‪,‬‬
‫תפרח‪ ,‬קול תורה המהוללות‪ .‬שמעתי מהגאון‬ ‫אבי הגאון רבי יונה שטנצל זצ"ל‪.‬‬
‫רבי הלל זקס ראש ישיבת חברון ונכדו של‬ ‫כמה כוחות השקיע מרן החזון איש‪ ,‬לחזק‬
‫"המשנה ברורה" שגילה את אוזני ואמר כי‬ ‫את לימוד ההלכה‪ ,‬וזעק על הזנחתה‪ ,‬בספרו‬
‫השעה בין גמר תפילת שחרית‪ ,‬לתחילת‬ ‫אמורה ובטחון פ"ד כתב‪ :‬חובה על כל אדם‬
‫סדר ראשון בישיבות‪ ,‬והוא בן שמונה לתשע‬ ‫מישראל לקיימה דווקא בשלמות הדקדוק‬
‫בבוקר‪ .‬שתוקן ע"י קדושי עליון‪ ,‬נועד‬
‫במפורש ללימוד שלחן ערוך אורח חיים‪,‬‬ ‫מכתב לראשי הישיבות מהגאון רבי יונה שטנצל זצ"ל‬
‫ולטעימת פת שחרית‪ .‬ומחובתינו להחזיר‬
‫עטרה ליושנה ע"ד הקדמונים‪ ,‬גם יש לציין‬ ‫ו‬
‫מעלת לימוד ע"פ לוח ההלכה היומית‪,‬‬
‫המחייבת לימוד במכסה יומית‪ ,‬ללא דילוגים‪,‬‬

‫האפשרית רק עם נצמדים ללוח‪.‬‬
‫רבים מתחילים את השו"ע ב"יתגבר‬
‫כארי" אולם כאשר מגיעים לסימנים קשים‬
‫כמו הלכות תפילין‪ ,‬רבים נשברים‪ ,‬ומתחילים‬

‫לדלג מהלכות להלכות‪ ,‬ומרפים אט אט‪.‬‬
‫אכן גבורת ארי צריכים כדי להתחיל‬
‫ולסיים בעקשנות‪ ,‬ואז אשרי מי שבא לכאן‬
‫ותלמודו בידו‪ .‬הכל ברור ומסודר במוחו‪ ,‬בו‬
‫ישיבה זה‪ ,‬בנוי ואז בונה את ביתו‪ ,‬ואת כל‬
‫סביבתו‪ ,‬כי משנתו ברורה וסדורה אצלו‪ ,‬לא‬
‫לחינם השקיע "החפץ חיים"‪ ,‬את כל חייו‬
‫כדי לחבר את "המשנה ברורה" ולחזק דווקא‬
‫את לימוד ההלכה‪ ,‬ואף גדולי החסידות שמו‬
‫דגש על לימוד ההלכה ובפרט אורח חיים‪,‬‬
‫וכמו שהצדיק רבי שלום מבעלז אמר כי את‬
‫יראת השמיים שלו קיבל מלימוד טור אורח‬

‫חיים עם הבית יוסף‪.‬‬
‫הגה"צ רבי יחזקאל לוינשטיין זי"ע‬
‫המשגיח דפוניבז' ומיר באגרת ששלחו ליוזם‬
‫המפעל רבי יונה שטנצל זצ"ל כתב‪ :‬דבריו‬
‫הנאמרים על נחיצות לימוד ההלכה היומית‬
‫למעשה יום יום טובים וישרים הם‪ ,‬ברכה‬
‫למפעלו הכביר‪ ,‬להחדיר רוח הלימוד למעשה‬
‫בין הלומדים‪ ,‬יתן ה' שיצא את הצעתו לפועל‬

‫בכל הישיבות כרצונו הטוב ע"כ‪.‬‬

‫קביעותא ללומדי ההלכה היומית‬

‫לימוד ההלכה היומית‪ ,‬בל נחמיץ הזדמנות‬ ‫ומהישיבות‪ ,‬הקדושות הולכת ונבנית‬ ‫והסכימו לתוכנית זו גאוני הדור‬
‫זו‪ ,‬ונראה בזה לימוד המתאים לגאוני הדור‪,‬‬ ‫בבטחה‪ ,‬האומה הישראלית‪ ,‬לכן כה נחוץ‬ ‫בקריאותיהם‪ ,‬כמו הגאון מטשעבין רבי‬
‫לתלמידי חכמים האברכים‪ ,‬לבני הישיבות‬ ‫להעמיד את ההלכה בראש הסולם הערכי‬ ‫דב בריש ויידנפלד‪ ,‬מרן הגר"מ פיינשטיין‪,‬‬
‫הגבוהות‪ ,‬ואעיז להציע בזה לקבוע שיעור‬ ‫בישיבות‪ ,‬ואז תתחזק ההלכה‪ ,‬והדיור קיומה‪,‬‬ ‫הגאב"דים של העדה החרדית‪ ,‬וחברי בתי‬
‫ע"י הרמ"ים לכל תלמידי הישיבות קטנות‪,‬‬ ‫דינם‪ ,‬ובראשם רבי זליג בענגיס‪ ,‬הגר"פ‬
‫להשתלב בלימוד ההלכה היומית‪ .‬כל אחד‬ ‫למעשה בעם כולו‪.‬‬ ‫עפשטיין‪ ,‬הגר"י וייס‪ .‬אב"ד פרעשבורג‪,‬‬
‫לפי רוממות דרגתו‪ .‬ובמעלתו בקודש‪.‬‬ ‫הגר"ע סופר ועוד הרואים "חוב קדוש"‬
‫כלשונו של תשובות "חוות יאיר סימן קכ"ג‬ ‫לכן הייתי מציע לכל חברי הנכבדים‪ ,‬בני‬
‫זה החלק המובחר והטוב חלק אורח חיים‪,‬‬ ‫הישיבות והכוללים‪ ,‬עמודי העולם‪ ,‬לראות‬ ‫להשתתף בלימוד ההלכה היומית‪.‬‬
‫כשמו כן הוא וכו'" כל לימוד הוא המעשה‪,‬‬ ‫בלימוד ההלכה למעשה‪ ,‬לימוד חיוני ולקבל‬
‫יש בו מעלה יתירה‪ ,‬כפול ומכופל מלימוד‬ ‫את הקביעה של כל הפוסקים שאמרו כי‬ ‫מה עוד שבתקופתנו כל בן ישיבה‪ ,‬נחשב‬
‫אחר כמ"ש גדול לימוד שמביא לידי מעשה‪.‬‬ ‫"ללימוד של הלכה למעשה יש דין קדימה‬ ‫לבר סמכא בקרב בעלי הבתים‪ ,‬ובפרט‬
‫על כל לימוד אחר"‪ .‬ולהישמע להדרכתו‬ ‫בנקודות יישוב בהן אין רב‪ ,‬התורה הוא תל‬
‫כמו שפורסם אפשר לקבל ללא תשלום‬ ‫של נרו הגר"י קנייבסקי זי"ע הסטייפלער‬ ‫תלפיות לכל שאלה הלכתית‪ ,‬וכדי לפסוק‬
‫את לוח ההלכה היומית ב ‪072-2720000‬‬ ‫באגרתו המפורסמת לבן ישיבה הוראת מרן‬ ‫כהלכה‪ ,‬חובה אלמנטרית‪ ,‬לעבור על השלחן‬
‫ויקויים בנו הבטחת אליהו הנביא תד"א "כל‬ ‫"הקהילות יעקב" אומרת הרבה לכל בן‬ ‫ערוך‪ ,‬לפחות פעם בצורה רצינית‪ ,‬ובפרט‬
‫השונה הלכות ביום יום מובטח לו שהוא בן‬ ‫תורה‪ ,‬הוא מייעץ להקדיש חצי שעה ליום‬ ‫אותם רבים היוצאים עם הזמן לתפקיד‬
‫ראשות ישיבה‪ ,‬רבנות‪ ,‬דיינות‪ ,‬וניהול חיי‬
‫העולם הבא" שלהי נידה‪.‬‬ ‫ללימוד שו"ע אורח חיים‪.‬‬ ‫קהילות ישראל‪ ,‬בארץ ישראל ובכל תפוצות‬
‫הגולה‪ ,‬כאשר במקומות רבים‪ ,‬המצב מחייב‬
‫אי לזאת כאשר נפתח היום מחזור‬ ‫לבנות את הקהילה‪ ,‬מן היסוד‪ ,‬מהתשתית‪,‬‬

‫הטעצימהט מרדבפריו גתדוליהיישראשליבדבבורת‬ ‫כמו מקווה‪ ,‬עירוב‪ ,‬כשרות‪ ,‬שבת וכו‪.‬‬
‫לסדר ההלכה היומית‪:‬‬
‫גם יש לציין את דברי "המשנה ברורה"‬
‫מכתב שנשלח להנהלת הישיבות מוועד הישיבות בארץ ישראל ח' כסלו תשכ"א‬ ‫בהקדמתו להלכות שבת‪ " :‬גם אם ילמד האדם‬
‫את כל ענייני המוסר‪ ,‬המזרזים לשמירת‬
‫רחש ליבו של הרב הגאון מוהר"י שטנצל שליט"א להנהיג לימוד הלכה יומית בקנה‬ ‫שבת כראוי אם יטעה בעיקר בחושבו על כל‬
‫מידה עולמי‪ ...‬אין ספק כי רצון זה ראוי לתמיכה בייחוד בישיבות הקטנות במגמה‬ ‫דבר שאינו אסור שהוא אסור‪ ,‬כמו מלאכות‬
‫לחנך את הנוער הרך ע"פ דרך ההלכה למעשה ולהרגילם לשמור ולעשות ולקיים את‬ ‫ושבות‪ ,‬מה יועילו לו דברי המוסר‪ ,‬והביא‬
‫המצוות המעשיות שבכל יום ויום לאור ידיעה ברורה ובבחינת ושננתם‪ ,‬שיהיו דברי‬ ‫דברי "היערות דבש" רבי יונתן אייבשיץ‬
‫תורה מחודדים בפיך‪ .‬לימוד זה בצוותא ובדיבוק חברים‪ ,‬ובשעה שרבים עוסקים באותה‬ ‫שכתב‪ :‬כי אי אפשר כלל במציאות שינצל‬
‫מאיסור שבת אם לא יתלמד כל הדינים על‬
‫הלכה תרבה חכמה ודעת‪...‬‬
‫בורים היטב"‪.‬‬
‫בברכת התורה זלמן סורוצקין אב"ד לוצק ‪ /‬מנהל‬
‫מי חלם שמאפרות הכבשנים‪ ,‬יצמח ויקום‬
‫ראב"ד העדה החרדית מרן הגאון רבי פנחס עפשטיין זצוק"ל –‬ ‫דור חדש‪ ,‬עולם התורה והישיבות‪ ,‬תופעה‬
‫ט"ז חשון תשכ"ח‬ ‫שאינה חודלת מלהפעים‪ ,‬על רוממות‬
‫ומסירות נפש לתורה של בנינו ובנותינו‬

‫אף ידינו תיכון עם הרעיון הנפלא של קביעת לימוד הלכה סדורה דבר יום ביומו‪ .‬אשרי‬

‫האיש המצטרף ללימוד זה‪ ,‬לדקדק ללמוד כל יום ויום את ההלכה ולהיות חבר עם כל‬

‫אלה אשר קבלו וקיימו עליהם ללמוד לפי הסדר את ההלכה היומית‪...‬ואת כל המוסדות‬

‫נאום פנחס עפשטיין ראב"ד‬ ‫והישיבות שלנו שתקיימו דבר זה‪ .‬‬

‫מרן הפוסק האדיר הגאון רבי משה פיינשטיין זצוק"ל – י' אלול תשל"ח‪:‬‬

‫הנה זה שלושים שנה שהנהיג ע"י הרב הגאון הצדיק‬
‫מוהר"ר רבי יונה שטנצל זצ"ל את מסגרת לימוד המשנה‬
‫היומית‪ ...‬ולימוד ההלכה היומית‪ ..‬וכבר נתפרסם ונתפשט‬
‫בבית ישראל באופן גדול‪ ..‬ואמינא לפעלא טבא יישר‪..‬‬
‫וגם לחזק לימוד המשנה וההלכה בישיבות ומוסדות‬

‫החינוך‪..‬‬

‫מרן הראשל"צ הגאון האדיר רבי עובדיה יוסף זצוק"ל‬ ‫לקבלת לוח הלימוד לשנת תשפ"א או לבירור על‬
‫מוקד באיזורך‪ | 072-332-3020 :‬כמו"כ ניתן להשיג‬
‫רבני ישראל הנכבדים וגבאי בתי הכנסת בישראל ובגולה נקראים להקים חוגי לימוד‬
‫הלכה יומית בציבור וכידוע כבר קבעו כל הפוסקים כי ללמוד הלכה המביאה לידי‬ ‫בכל חנויות רשת ספרי אור החיים‬
‫מעשה יש דין קדימה על פני כל לימוד אחר‪ .‬בכח לימוד קבוע מסודר ושיטתי זה‬
‫ליצור מהפכה רוחנית בצורת החיים‪ ...‬אשרי חלקו של כל המסייע להקים מקומות‬

‫לימוד תורה ברבים‪.‬‬

‫ז‬

‫קביעותא ללומדי המהלשכנה היומית‬

‫‘חזון ישעיהו’‬

‫לרגל יומא דהילולא של מרן פוסק הדור‬

‫בעל החזון איש זצוק”ל (ט”ו חשון)‬

‫ולרגל תחילת המחזור החדש בהלכה היומית‬

‫כפי הנראה בתמונה מרן החזו"א כובד בסנדקאות‬ ‫אור זרח בשמי קוסובה בי”א חשון תרל”ט בביתו הקט של הרב שמריהו‬
‫והגאון רבי יונה שטנצל זצ"ל באמירת הברכות‬ ‫יוסף קרליץ רב העיירה‪ .‬תינוק פלאי זה עוד עתיד לגדול ולהוות רשכבה”ג‬
‫ועמוד ההוראה של כלל ישראל‪ .‬תולדותיו של מרן גאון ישראל קודש‬
‫הקודשים בעל החזון‪-‬איש זצוק”ל ידועים ומפורסמים‪ .‬אך כאן נעלה את‬
‫קשרו האישי והחם לרעיון המהפכני של הגאון רבי יונה שטנצל זצ”ל‬

‫מחולל המשנה וההלכה היומית‪.‬‬
‫כידוע‪ ,‬מרן החזון־איש הוא זה שקבע את אופן החלוקה של שלשה‬
‫סעיפים מידי יום‪ ,‬גם עוד קודם לכן הרצו מכתבים הני תרי רבנן‬
‫אודות הלכות עירובין הסבוכות שעלו על שולחנם עם התבססות הישוב‬
‫היהודי בתל אביב‪ .‬נקודה מאלפת נלמד מהענין שמציין רבי יונה שטנצל‬
‫זצ”ל במכתבו ההסטורי לגבי הוראת והכוונת רשכבה”ג מרן החזון איש‬
‫זצוק”ל באופן מסירת השיעורים בהלכה היומית ע”י המגידי שיעורים‬

‫(לתועלת הציבור הבאנו בעלון זה את המכתב ההסטורי‪ ,‬ראה ותרווה צמאונך)‪.‬‬

‫מרן החזון איש ‪ -‬שר ההלכה‪ ,‬מרא דאתרא – לא רק לדורו דאג‪ ,‬וטרם‬
‫פטירתו סייעו לו משמים להנחיל לדורות עולם את הקשר הנצחי ללימוד‬
‫ההלכה בסדר העולמי של ‪ 3‬סעיפים מידי יום לכל יהודי ויהודי‪ .‬והנה זה‬
‫פלא‪ :‬שתחילת לימוד ההלכה קרם עור וגידים והחל במלוא עוזו בדיוק‬
‫ביום ט”ו מנחם‪-‬אב תשי”ד תשעה חודשים מיום ליום מעת שנסתלק‬
‫מרן החזון איש לבית עולמו‪ ,‬לאחר תשעה ירחי לידה מפטירת מרן‬
‫החזון‪-‬איש‪ ,‬תשעה חודשים תמימים‪ ,‬עד שנולדה תקנה חשובה זו של‬
‫לימוד ההלכה היומית‪ .‬בזכות אותו זקן זכינו כולנו לעצה ותקנה טובה‬
‫של לימוד ג’ סעיפים בשולחן ערוך מדי יום ביומו והיום ואף לנצח‬
‫נמשיך את מורשתו של מרן החזון‪-‬איש זצוק”ל בלימוד ההלכה היומית‬
‫מידי יום ביומו – לימוד המביא לידי מעשה‪ .‬וכהוראתם של גדולי ישראל‬

‫בכל הזמנים‪.‬‬
‫זכותו של מרן החזון איש לעד קיימת ותעמוד לנו בימים אלו ממש‬
‫לחזק ולהתחזק שוב בלימוד המחזור הט”ז בהלכה היומית בכ”ה בחשון‬

‫תשפ”א‪ ,‬למען דעת מצוות ה’ ולעשות חיל‪ .‬זי”ע ועכי”א‬

‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬

‫תשובתו של מרן הגאון מטשעבין לרבי יונה שטנצל זצ"ל בענין העירוב עם הערותיו של מרן החזון איש בכתב יד‬

‫ח‬

‫קביעותא ללומדי ההלכה היומית‬

‫» המשך מעמוד א’‬ ‫מבחן בהלכה היומית ‪59 /‬‬

‫ַהּכֹ ֶתל ָה ָיה ִּכ ְמ ַעט ֵריק ֵמ ָא ָדם‪ִ .‬מי ְי ַב ֵּקר ָּכאן‬ ‫קיצשו"ע ריד‪ ,‬ג – רכא‪ ,‬ח ‪ -‬סיום מחזור הט"ו בהלכה היומית‬
‫ְּב ַלְי ָלה ַמ ְק ִּפיא ֶׁשָּכ ֶזה‪ָ .‬הרֹו ֵפא ָח ַבׁש ֶאת ִּכ ַּפת ַהַּבד‬
‫ַהְּל ָב ָנה ֶׁש ֻּמ ֶּג ֶׁשת ַּבְּכ ִני ָסה ְלַר ֲח ַבת ַה ְּת ִפָּלה‪ָ ,‬ט ַפח ָע ֶלי ָה‬ ‫ב‪ .‬אבל על אביו ואמו עד מתי יכול‬ ‫א‪ .‬אבל שהוא מוהל‪ ,‬מהו לצאת מביתו‬
‫ְּבָידֹו ְט ִפי ָחה נֹו ֶס ֶפת ִּב ְכ ֵדי ֶׁש ִּת ְת ַמ ֵּקם טֹוב ַעל ֹראׁשֹו‬ ‫לקרוע‪.‬‬ ‫בתוך שבעה לצורך מילה?‬
‫ּו ָפ ָנה ְּב ִחיל ּו ְבֶר ֶגׁש ִעם ֲח ֵברֹו ָה ַע ְס ָקן ֶאל ֵע ֶבר ַה ִּקיר‬ ‫‪ .1‬מותר‪.‬‬
‫ֶׁשָּכל ִּפּיֹות ֶׁשָּבעֹו ָלם ּפֹו ִנים ֵא ָליו‪ִ .‬מׁ ֶּשִּס ְּימּו ְל ִה ְת ַּפֵּלל‬ ‫‪ .1‬לעולם‪.‬‬ ‫‪ .2‬אסור‪.‬‬
‫ָמַׁשְך ָה ַע ְס ָקן ְּבַׁשְרוּולֹו ֶׁשל ָהרֹו ֵפא ְו ֵהִׂשים ֶאת ִלּבֹו‬ ‫‪ .2‬תוך שבעה‪.‬‬
‫ֶאל ְיהּו ִדי ְנמּוְך קֹו ָמה ָהעֹו ֵמד ְּב ָזִוית ַעל ַיד ְמ ִחי ַצת‬ ‫‪ .3‬תוך שלשים‪.‬‬ ‫‪ .3‬לא יצא תוך שלשה‪ .‬ואם אין מוהל אחר ‪-‬‬
‫ַהָּנִׁשים ּו ְמ ָמֵרר ִּב ְב ִכי ֲח ַסר ַמ ֲעצֹוִרים‪ְ .‬לֹלא ִסּדּור אֹו‬ ‫הולך אפילו ביום הראשון‪.‬‬
‫ְּת ִהי ִלים ְּבָידֹו‪ָּ ,‬פׁשּוט ָע ַמד ָׁשם ְוָׁש ַפְך ֶאת ֲאֶׁשר ִעם‬
‫תחילת מחזור ט"ז‬
‫ִלּבֹו ֶאל ָה ֲא ָב ִנים ַהְּכ ֵבדֹות‪.‬‬
‫מבחן בהלכה היומית ‪1 /‬‬
‫ָהרֹו ֵפא ִה ְתַר ֵּגׁש ִלְראֹות ֶאת ַה ַּמ ֲח ֶזה‪ְ :‬יהּו ִדי ִּב ְס ָתם‬
‫ַלְי ָלה ֶׁשל ֹחֶרף ּ ֹכה ִמ ְת ַחֵּנן ּו ִמ ְתַר ֵּגׁש‪ִ ,‬מ ְתַר ֵּפק ַעל‬ ‫שו"ע או"ח א‪ ,‬א ‪ -‬ו‪ ,‬ד‬
‫ַא ְב ֵני ַהּכֹ ֶתל ְּכ ֵבן ַה ִּמ ְת ַחֵּטא ִל ְפ ֵני ָא ִביו‪ְּ .‬בֶר ַגע ֶׁשל‬
‫ְּפ ִתיחּות ַהֵּלב ָּפ ָנה ָהרֹו ֵפא ֶאל ֲח ֵברֹו ָה ַע ְס ָקן ְו ָא ַמר –‬ ‫ד‪ .‬מה יש לומר דוקא ַּביוׂם?‬ ‫א‪ .‬לאלו שעות י ַכֵון המשכים להתחנן‬
‫ְר ֵאה ְיהּו ִדי ָי ָקר ֶזה‪ַ ,‬הֵּבט ֵּכי ַצד הּוא ּבֹו ֶכה ּו ִמ ְצ ַט ֵער‪.‬‬ ‫‪ .1‬פרשת העקידה‪.‬‬ ‫‪ .1‬חצות‬
‫ַוַּדאי הּוא ָזקּוק ְל ֶע ְזָרה ְרפּו ִאית ִמ ֶּמִּני אֹו ִל ְסכּום ֶּכ ֶסף‬ ‫‪ .2‬פרשת הקרבנות‪.‬‬
‫ִנ ְכָּבד ִמ ְּמָך‪ַ ,‬ה ְיׁשּו ָעה ֶׁשּלֹו ֻמַּנ ַחת ֵּבי ֵנינּו‪ָ .‬ה ָבה ִנ ַּגׁש‬ ‫‪ .3‬פרשת הִּכיור‪.‬‬ ‫‪ .2‬שעות ִהש ַתּנות ה ִמש ָמרות‪.‬‬
‫‪ .3‬עלות השחר‪.‬‬
‫ֵא ָליו ּו ְנ ַמֵּלא ֶאת ְמ ֻב ָּקׁשֹו ּו ְצָר ָכיו‪.‬‬
‫ה‪ .‬מהו סדר נעילת הנע ַליים?‬ ‫ב‪ .‬על מה אומר "המחבר" שראוי לכל‬
‫ֵהם ָּפ ְסעּו ְּב ִהּסּוס ְלאֹותֹו ְיהּו ִדי ְו ִהִּציגּו ֶאת ַע ְצ ָמם‪:‬‬ ‫‪ .1‬נעילת ימין‪ ,‬נעילת שמאל‪ ,‬קשירת שמאל‪,‬‬ ‫ְיֵרא – ָש ָמ ִים?‬
‫ֲא ִני רֹו ֵפא ַו ֲח ֵבִרי ִאיׁש ֲע ָס ִקים נֹוָדע‪ָ .‬ר ִאינּו ֵּכי ַצד‬
‫ַא ָּתה ּבֹו ֶכה ּו ְמ ַיֵּבב ְו ָג ַמְרנּו ֹא ֶמר ַל ֲע ֹזר ְלָך‪ְּ .‬ב ָמה ְּכבֹודֹו‬ ‫קשירת ימין‪.‬‬ ‫‪ .1‬שיתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת‬
‫‪ .2‬נעילת ימין‪ ,‬קשירת ימין‪ ,‬נעילת שמאל‪,‬‬ ‫בוראו‪.‬‬
‫ָזקּוק ְל ִסּיּו ַע ִּבְרפּו ָאה אֹו ֶׁש ָּמא ְּב ָממֹון‪.‬‬
‫קשירת שמאל‪.‬‬ ‫‪ .2‬שי ַק ֵיים "שויתי ה' לנגדי תמיד‪.‬‬
‫ַה ְּיהּו ִדי ָמ ָחה ֶאת ִּד ְמעֹו ָתיו ְו ָא ַמר ָל ֶהם‪ִ :‬ס ְלחּו‬ ‫‪ .3‬נעילת ימין‪ ,‬נעילת שמאל‪ ,‬קשירת ימין‪,‬‬ ‫‪ .3‬שיהא ֵמי ֵצר ודואג על החורבן‪.‬‬
‫ִלי ַרּבֹו ַתי‪ֶׁ ,‬ש ֵא ָא ֵלץ ְל ָסֵרב ְּב ִנימּוס ְל ֶע ְזַר ְת ֶכם‪ָ ,‬ה ִע ְנָין‬
‫ַהְרֵּבה יֹו ֵתר ָּפׁשּוט‪ֶ .‬א ְתמֹול ִח ַּת ְנ ִתי ֶאת ִּב ִּתי ָה ַא ֲחרֹו ָנה‬ ‫קשירת שמאל‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מה מותר לומר דוקא ביחיד ולא‬
‫ְל ַא ַחר ֲעָׂשָרה ְי ָלִדים ֶׁשְּכ ָבר ָז ִכי ִתי ְל ַח ֵּתן ַּבׁ ָּש ִנים‬ ‫בציבור?‬
‫ֶׁש ָח ְלפּו‪ָּ .‬כ ֵעת ָּבא ִתי ַרק ְלהֹודֹות ַלּבֹוֵרא ִי ְתָּבַרְך‬ ‫ו‪ .‬מהו סדר חליצת הנעליים?‬
‫ֶׁש ֶה ֱח ָי ִני ְו ִק ְּי ָמ ִני ְו ִה ִּגי ַע ִני ַעד ֲהלֹום‪ַ .‬רק ָּבא ִתי ְל ַה ִּגיד‬ ‫‪ .1‬שמאל תחילה‪.‬‬ ‫‪ .1‬עשרת הדיברות‬
‫‪ .2‬ימין תחילה‪.‬‬ ‫‪ .2‬ה ֵשם המפורש‪.‬‬
‫לֹו ּתֹוָדה‪ָּ .‬כ ָכה‪ָּ ,‬פׁשּוט!‬ ‫‪ .3‬לא מש ֶנה‪.‬‬ ‫‪ .3‬פרשת העקידה‪.‬‬

‫ַרֵּבנּו ָה ַאּבּו ְדְר ָהם ְּב ִס ְפרֹו ְמ ָב ֵאר ִּכי ִּבְׁש ַעת ֲח ָזַרת‬ ‫תשובות למבחנים במערכת הטלפונית‪072-332-3020 :‬‬
‫ַהׁ ַּש"ץ עֹו ְמ ִדים ַהִּצּבּור ִּב ְד ָמ ָמה ּו ַמ ְקִׁשי ִבים ַל ַח ָּזן‬
‫ִמְּל ַבד ְּב ִבְרַּכת 'מֹוִדים'‪ָׁ ,‬שם ֵהם ִמ ְצ ָטְר ִפים ְואֹו ְמִרים‬ ‫רץ למשנה‬
‫מֹוִדים ְּדַרָּב ָנן‪ִּ .‬כי ִּב ְכ ֵדי ְל ַה ִּגיד ּתֹוָדה ֵאין ָי ֶאה ִלְׁשֹל ַח‬
‫ָׁש ִלי ַח ֶאָּלא ְמ ֻצ ֶּפה ִמן ָה ָא ָדם ֶׁש ָּיבֹא ְו ֹיא ַמר ְּבכֹחֹות‬ ‫אפילו מי שלא יבין מפני שאינו בקי בביאורו אלא הוא מתעסק בקריאה לבדה‪ ,‬גם יש לו שכר‬
‫טוב בעמלו‪ ,‬ועל אלו וכיוצא בהן נאמר 'ובתורתו יהגה יומם ולילה' ודרשו ובתורה לא נאמר אלא‬
‫ַע ְצמֹו ּתֹוָדה‪.‬‬
‫ובתורתו פירוש כפי שיעור ידיעתו‪.‬‬
‫חֹ ֶדׁש ֶחְׁשָון ָּכ ְתבּו ַּבְּס ָפִרים ֶׁשהּוא ִמְּלׁשֹון 'ְרחּוֵׁשי‬
‫ְמַר ֲחֵׁשי ְׂש ַפ ֵתיהּו' ֶׁש ַהׂ ְּש ָפ ַתִים ֲעַד ִין ְמַר ֲחׁשֹות ְולֹו ֲחׁשֹות‬ ‫(שלה"ק)‬
‫ִמ ְּת ִפּלֹות ַה ָּי ִמים ַהּנֹוָר ִאים ְו ַחג ַהֻּסּכֹות‪ָּ .‬כל ָּכְך ַהְרֵּבה‬
‫ִּב ַּקְׁשנּו ְו ִה ְת ַחַּנּנּו ִל ְפ ֵני ּבֹו ֵחן ִלּבֹות ֶׁש ְּי ַמֵּלא ֶאת ָּכל‬ ‫ויזהר לקרות משניות בניגון בנועם כדי שתהא תורתו עריבה עליו‪ ,‬והשונה בלא זמרה עליו‬
‫ְצָר ֵכינּו ְו ָיִריק ָע ֵלינּו ְּבָר ָכה‪ָּ .‬כ ֵעת ִל ְקַראת ִעּתֹות ֶׁשל‬ ‫הכתוב אומר 'גם אני נתתי לכם חוקים לא טובים'‪.‬‬
‫ִּגְׁש ֵמי ְּבָר ָכה ִמ ְתעֹוֶרֶרת ֶנ ֶפׁש ָה ָא ָדם לֹו ַמר ִּבְׂש ָפ ַתִים‬
‫נֹו ְטפֹות מֹור‪ :‬מֹוִדים ֲא ַנ ְחנּו ְלָך ַעל ָּכל ִטי ָּפה ְו ִטי ָּפה‪.‬‬ ‫(סידור האר"י ז"ל)‬

‫ְו ָאנּו ָנִרים ָי ֵדינּו ְּכ ַל ֵּפי ַמ ְע ָלה ְונֹו ִסיף ְו ֹנא ַמר‪:‬‬ ‫זיכרון לקדושים‬
‫מֹוִדים ֲא ַנ ְחנּו ְלָך ֶׁש ִזִּכי ָתנּו ְל ִה ְצ ָטֵרף ְל ִלּמּוד ַה ֲה ָל ָכה‬
‫ַהּיֹו ִמית‪ֶׁ ,‬שׂ ַּש ְמ ָּת ֶח ְל ֵקנּו ִמּיֹוְׁש ֵבי ֵּבית ַה ִּמ ְדָרש ְוֹלא‬ ‫זכורני לילה אחד חשתי ברעב עצום והרגשתי כי שעותי ספורות‪ .‬בניסיון אחרון יצאתי לרחוב‬
‫ַׂש ְמ ָּת ֶח ְל ֵקנּו ִמּיֹוְׁש ֵבי ְקָרנֹות‪ַ .‬אְׁשֵרינּו ַמה טֹוב ֶח ְל ֵקנּו!‬ ‫הגטו אולי אמצא משהו להחיות את נפשי‪ ,‬אך הרחובות קרים וריקים‪ ,‬אין נפש חיה בשעה כזו‪.‬‬
‫ַא ּגּו ְטן ַׁשָּבת‪ָ ,‬העֹוֵרְך‬ ‫ואני מסתובב כשיכור צועד צעד קדימה ושתיים אחורה מסתובב סביב עצמי‪ .‬יצחק'לההה‪ ...‬אני‬
‫שומע קול צעקה מוכר‪ ,‬אני מסתובב ואני רואה את חבר כיתתי מנדל‪ .‬אתה עוד חי אתה? אני‬
‫ודרך חיים תוכחות מוסר‬ ‫שואל אותו – והוא בחיוך משיב לי‪ ,‬ברור‪ ,‬ויש לי סיבה טובה לחיות‪ .‬ותוך כדי דיבור נכנס לאחד‬
‫הבניינים ונעלם‪ .‬לאחר מספר רגעים הוא חוזר ובידו אוצר של ממש פרוסת לחם דקיקה וסלק קטן‪.‬‬
‫בכל מילה ומילה שבספר חובת הלבבות יש‬ ‫הנה לך! הוא מגיש לי בחביבות‪ .‬אכן אני זוכר את השמחה שלי דאז‪ ,‬ממש כמו ירידת המן במדבר‬
‫'יש מאין' אכלתי לשובע ועד היום אני חייב לחברי מנדל את חיי‪ .‬עברו שנים‪ ,‬הקמתי משפחה‬
‫חכמה‪ ,‬לב וקדושה‪ ,‬ואכן העיד הג"ר ברוך בער‬ ‫לתפארת‪ ,‬ועד היום יש הרבה דברים שאני לא מבין‪ .‬נסיבות וסוד החיים עמוקים מני ים‪ .‬אך את‬
‫אותה מסירות נפש של ילדים רכים בזמן המלחמה לא אדע לפתור‪ .‬מי חינכם לכך‪ ,‬מי הורה להם‬
‫זצ"ל כאשר נשאל פעם האם רבי חיים זצ"ל נהג‬ ‫את הדרך הנאצלת לוותר על חייהם בכזה רצון עבור חבריהם‪ ,‬אין זאת כי אנו העם הנבחר‪ ,‬ובנו‬

‫ללמוד בספרי מוסר אמר‪ :‬אכן‪ ,‬לפנות בוקר הוא‬ ‫בחר הבורא מכל העמים‪.‬‬

‫(הרב מבריסק ח"ב)‬ ‫נהג להסתכל בספרים ‪.‬‬ ‫(אוד מוצל מאש רבי יצחק טלר יליד קראקא)‬

‫ט‬

‫קביעותא ללומדי המהלשכנה היומית‬

‫רשמי הוד מאסיפת ראשי קביעותא‬

‫בביתו של מרן הגאון‬

‫רבי מרדכי שמואל אדלשטיין שליט"א‬

‫לקראת תחילת המחזור החדש‬
‫בהלכה היומית‬

‫היומית‪ .‬היתה לאבא קביעות גם בעצמו‬ ‫מוגדר דווקא‪ ,‬שיתן לבחורים את השליטה‬ ‫"דבר גדול! דבר גדול! כבר סמכו ידיהם‬
‫למסור שיעורים בהלכה באורח חיים (מלבד‬ ‫והסיפוק מהלימוד‪ .‬רבי יונה זצ"ל מבכה‬ ‫קמאי – גדולי הדור הקודם"‪ .‬כך פתח‬
‫במכתבו על כך שיש ת"ח מופלגים שלא‬ ‫את דבריו מורנו הגאון הגדול רבי מרדכי‬
‫שיעוריו ביו"ד)‪.‬‬ ‫שמואל אדלשטיין שליט"א באסיפת ראשי‬
‫יודעים הלכות פשוטות איך להתנהג‪.‬‬ ‫קביעותא שהתקיימה בביתו במוצאי שב"ק‬
‫וכאן הועלה על נס הקשר המיוחד‬ ‫פר' בראשית‪ ,‬לרגל תחילת המחזור החדש‬
‫והחיבה ההדדית ששרתה בין מרן הגאון‬ ‫על השולחן הועלו דיונים ושאלות על‬
‫הגדול רבי יעקב אדלשטיין זצוק"ל לבין‬ ‫אופן הלימוד ודין קדימה בין סוגי הלימודים‪.‬‬ ‫בהלכה היומית‪.‬‬
‫נשיא קביעותא רבי שלמה שטנצל זצ"ל הן‬ ‫ש‪ .‬מה היתה דעתו של אבא (רבי יעקב‬
‫באופן אישי והן בהתיעצות ובהכוונה במשך‬ ‫אדלשטיין זצוק"ל) בענין לימוד ההלכה‬ ‫באסיפה דובר על פרויקט המבחנים‬
‫שכעת מתחיל את המחזור‬
‫השנים בפעילות הארגון‪.‬‬ ‫לכל אחד?‬ ‫השלישי‪ .‬הרב הביע התפעלותו‬
‫ש‪ .‬בן תורה שלומד כל היום בעיון‪ ,‬האם‬ ‫מהעשיה הברוכה והרחבה‬
‫יש ענין שיקדיש זמן גם ללימוד ההלכה‬ ‫ת‪ .‬אבא הקפיד על השיעור במשנה‬ ‫של 'קביעותא'‪ ,‬וביותר כאשר‬
‫היומית בבית הכנסת כל יום‪ ,‬ובעצמו היה‬ ‫גוללו בפניו את אופני ההפצה‬
‫היומית?‬ ‫מוסר את השיעור כל יום אחרי התפילה‬ ‫בלמעלה מ‪ 300-‬יישובים ברחבי‬
‫כל השנים‪ .‬הוא היה מפשט מאד אפילו את‬ ‫הארץ ובעשר מדינות בעולם‪.‬‬
‫ת‪ .‬ובוודאי שגם אחד שלומד בעיון – יש‬ ‫המשניות הקשות‪ .‬בשבתות כשהיו יהודים‬ ‫כמו"כ התבונן בהתפעלות‬
‫ענין גדול שילמד כל יום הלכה‪ .‬חשוב מאד!‬ ‫נוספים שהשתתפו‪ ,‬היה מרחיב בשיעור‬ ‫במכתבי גדולי ישראל זצוק"ל‬
‫חשוב מאד! חשוב מאד! לפחות כחצי שעה‬ ‫שלכל יום ישנה חשיבות בפני עצמה‪ .‬פעם‬ ‫ובפרט באלו העוסקים האיך‬
‫בשבוע גם יש ענין גדול שאנשים ילמדו את‬ ‫להכניס זאת גם בהיכלי הישיבות‬
‫בכל יום‪.‬‬ ‫ומסגרות הלימוד ובמכתבו של‬
‫המשניות‪ .‬הוא אחז שזה דבר גדול מאד‪.‬‬ ‫רבי יונה שטנצל זצ"ל המדגיש‬
‫אנחנו גם תלמידים של רבי ניסים קרליץ‬ ‫את החשיבות הגדולה ללמוד‬
‫זצ"ל‪ .‬הוא עשה מהפך גדול בענין החיוב‬ ‫גם שיעור בהלכה היומית היה שם בבית‬ ‫בהיכלי הישיבות על‪-‬פי סדר‬
‫לכל אחד ללמוד הלכה ולא רק אברכים‬ ‫הכנסת‪ ,‬ואותו היה מוסר ת"ח אחר כל יום‬ ‫י‬
‫שהם בוודאי צריכים עוד יותר‪[ ,‬ולא רק‬ ‫בקביעות‪ ,‬וכמדומני שלמדו את זה אפילו‬
‫תוספת מהצד]‪ ,‬אלא גם בחורים בישיבות‪.‬‬ ‫עם משנ"ב‪ .‬עשרות שנים‪ .‬קבוע‪ .‬אני זוכר‬
‫יש ישיבות שבישיב"ק לבד זכו ללמוד‬ ‫שם בבית הכנסת שהיו שם הרבה סטים של‬
‫כמעט את כל חלקי המשנ"ב‪ ,‬שבוודאי כך‬ ‫משנ"ב שהרב שטנצל היה שולח לשיעורים‪.‬‬
‫הוא כשיש סדר שמסודר ומונגש לכל אחד‬ ‫לאבא זה היה מאד מאד חשוב ענין ההלכה‬
‫היומית‪ .‬ואבא גם חתם על מכתב בגודל‬
‫בהספק קבוע‪.‬‬ ‫חשיבות לימוד המשנה היומית וההלכה‬

‫ועוד מעלה עצומה כשכולם לומדים אותו‬
‫דבר זה תורה דרבים‪.‬‬

‫קביעותא ללומדי ההלכה היומית‬

‫האבני נזר למד אז בהתמדה‪ ,‬וצדיקים אמרו‬ ‫ונקודה נוספת – הוסיף הרב‪:‬‬ ‫וכמו שהמהר"ם שפירא אמר על ענין‬
‫שבזכות כמה דקות שבזכותו העולם התקיים‬ ‫הדף היומי‪ ,‬שכששני יהודים נפגשים תהיה‬
‫‪ -‬בזכות זה זכה לבן שיאיר את העולם‪ .‬אם‬ ‫עוד מעלה בסדר הקבוע שכך לומדים‬ ‫שיחה משותפת‪ ,‬כשאדם נוסע מוורשה לוינה‬
‫לא בריתי יומם ולילה – חוקות שמים וארץ‬ ‫גם ביומא דפגרא‪ .‬כל יום כל יום‪ .‬שלולא‬ ‫שיוכל לדבר איתו על הענין הנלמד‪ ,‬הוא‬
‫הקביעות היו הולכים לאיבוד כל הזמנים‬ ‫הדין לענין ההלכה היומית‪ ,‬זו מעלה עצומה‬
‫לא שמתי‪.‬‬
‫הללו‪.‬‬ ‫כשכולם לומדים את אותו דבר‪.‬‬
‫בן אדם לא יודע עד כמה הוא מרוויח‬
‫לפעמים אף מכל מיני דברים קטנים שעושה‪,‬‬ ‫האבני נזר ‪ -‬אביו זכה שיהיה לו בן שיאיר‬ ‫בתוך השיחה נידון אופן לימוד ההלכה‬
‫כגון שמנצל את הזמן ולומד בקביעות אף‬ ‫את העולם‪ .‬זה היה בזכות יום הפורים‪.‬‬ ‫היומית והעלה הרב שליט"א שוב את מה‬
‫שנה אחת כאשר עסקו במצוות פורים‪ ,‬היו‬ ‫שכבר דובר קודם לכן (מהדרכת מרן החזון‪-‬איש‬
‫ביומא דפגרא‪.‬‬ ‫כמה דקות שאף אחד לא למד‪ ,‬ואביו של‬ ‫לרבי יונה זצ"ל) שמלבד זאת שלכל אחד ואחד‬
‫טוב ללמוד הלכה בעיון‪ ,‬אך חשוב לציין את‬
‫פרפראות הפרשה‬ ‫אופן מסירת השיעור ‪ -‬שהמגיד שיעור ילמד‬
‫דרך קצרה דהיינו את דברי המחבר והרמ"א‬
‫פרשת וירא‬ ‫ויוסיף בע"פ את עיקרי ההלכות הנוגעות‬
‫למעשה מתוך המשנ"ב וכו'‪ .‬הרב שליט"א‬
‫אּו ַלי ִיָּמ ְצאּון ָ ׁשם ֲע ָ ׂש ָרה (י"ח כ"ט)‬ ‫מאד שיבח את הרעיון והתבטא שבאופן זה‬
‫מקווה אף הוא ללמד את ההלכה היומית‬
‫אין לנו לחפש צדיקים‪ ,‬כי המה מעטים ונסתרים מעין כל חי‪ .‬עלינו תור (להעתיר?)‬
‫בשיעורים שמוסר‪.‬‬
‫ולהתפלל על החוטאים‪ .‬אברהם אבינו עליו השלום חיפש צדיקים וישרי דרך שיגנו על‬
‫בהמשך האסיפה דובר על השנים של‬
‫העיר ולא עלה בידו‪ .‬ואילו משה רבינו אמר 'סלח נא לעוון העם הזה' ותכף ומיד אמר‬ ‫הייסוד ודברי רבי יונה זצ"ל שמזכיר באחד‬
‫ממכתביו את חשיבות לימוד ההלכה עד כדי‬
‫(היהודי הקדוש)‬ ‫הקב"ה 'סלחתי'‪ .‬‬ ‫כך שהמטרה שלו העיקרית היתה לימוד‬
‫ההלכה והרגיש שצריך קודם כל לפרסם את‬
‫ְולֹוט יֹ ֵשׁב ְּב ַ ׁש ַער ְסדֹם (י"ט א)‬ ‫סדר המשנה היומית‪ ,‬אבל מאד היה כאוב‬
‫על חסרון לימוד ההלכה לדעת את המעשה‬
‫אותו היום מינוהו שופט עליהם (רש"י) לכאורה בכללים כה נוקשים וצפופים איך‬ ‫אשר יעשון ולהתנהג כמו יהודי‪ ,‬ע"פ שו"ע‪,‬‬
‫יכלו אנשי סדום עצמם לעמוד בהם ולשמור את החוק‪ .‬אלא שהשופטים עצמם היו‬
‫אנשי סדום רעים וחטאים פורעי חוק בנשמתם‪ ,‬ממילא יכלו גם אנשי המקום להעלים‬ ‫כאמור לעיל‪.‬‬
‫עין מן החוק והסדר‪ .‬אבל משמינו את לוט לשופט ‪ -‬הוא בתמימותו חפץ לשמור על‬
‫חזר הרב בשנית וקרא בהתלהבות‪" :‬מאד‬
‫החוקים 'חוקי סדום' ועל כן היה הכרח בו ביום כבר להפוך את העיר‪.‬‬ ‫חשוב‪ .‬מאד חשוב‪ .‬אין ספק‪ .‬אין ספק‪ .‬זכות‬
‫גדולה מהשמים זיכו אתכם‪ .‬מגלגלים זכות‬
‫(עפ"י ר"י מוולוזין)‬
‫ע"י זכאי‪".‬‬
‫פרשת חיי שרה‬ ‫ש‪ .‬יש אחד שטוען שהוא במילא לא מסוגל‬
‫ללמוד באופן שידע לפסוק למעשה‪ .‬זה לא‬
‫ְו ַא ְב ָר ָהם ָז ֵקן ָּבא ַּב ָּי ִמים ַוד' ֵּב ַרְך ֶאת ַא ְב ָר ָהם ַּבּ ֹכל‪( .‬כ"ד א)‬ ‫בשבילו‪ ,‬ממילא חושב שעדיף שילמד כל‬
‫היום גמרא‪ ,‬וכשתהיה לו שאלה – ישאל‬
‫אברהם הלא הוא מאותם זקנים שכל זמן שמזקינים דעתם מתיישבת עליהם‪ .‬ורק‬
‫מורה הוראה‪ .‬האם זה נכון?‬
‫כאשר הזקין אברהם מאוד ובא בימיו השכיל להבין שלמרות כל מה שעבר עליו עשרה‬ ‫ת‪ .‬ח"ו! הזדעק הרב שליט"א‪ .‬אם לא‬
‫ילמד – לא ידע מה לשאול‪ .‬צריך לדעת מה‬
‫ניסיונות של זיכוך הנפש וצירוף האמונה הטהורה‪ .‬הרי ה' בירך אותו בכול ‪ -‬כל ימי‬ ‫לשאול‪[ .‬הגדולים של הדורות האחרונים‬
‫ראו שיש ירידת הדורות והרגישו את הצורך‬
‫(נועם מגדים)‬ ‫חייו היו לטובה‪ .‬‬ ‫לכה"פ לתקן שילמדו מתוך השו"ע אף ללא‬
‫הרחבת כל הנושאי כלים כדי שידעו לפחות‬
‫ָו ָא ֹבא ַהּיֹום ֶאל ָה ָע ִין (כ"ד מ"ב)‬
‫מה לשאול‪]...‬‬
‫יפה שיחתם של עבדי אבות מתורתם של בנים (רש"י) הלא חז"ל למדו מדברי‬ ‫ש‪ .‬ומי שיש לו זמן מועט ללמוד רק שעה‪/‬‬
‫שעתיים ביום‪ ,‬ורוצה לנצל את כולו ללימוד‬
‫אליעזר עבד אברהם כמה וכמה הלכות (עיין חולין צ"ד) וע"כ יפה שיחתם של עבדי אבות‬
‫הגמרא‪ ,‬האם טענתו צודקת?‬
‫כי הבנים לעתיד לבוא יהפכו הכול לתורה‪ ,‬ולימוד הלכות ע"י תורתן של בנים נעשית‬ ‫ת‪ .‬בוודאי שגמרא זה חשוב‪ ,‬אבל כמה‬
‫דקות מותר להוריד בשביל ללמוד הלכה‪.‬‬
‫(ספרים)‬ ‫שיחתן של עבדי אבות יפה לתפארת‪ .‬‬ ‫אם לומדים ולא יודעים איך לקיים אז מה‬

‫שווה הלימוד?!‬

‫רבי ישראל סלנטר אמר בזמנו לגבי‬
‫לימוד המוסר‪ ,‬שאם ילמד ‪ -‬יראה שיש לו‬
‫יותר זמן‪ ,‬ואף שכאן אולי לא שייך ממש‬
‫אותה טענה‪ ,‬אך בוודאי חובה להוריד זמן‬

‫גם ללימוד ההלכה‪.‬‬

‫יא‬

‫קקבבייעעוותתאא לללומדידיההממששננההוהיהולמכיהתהיומית‬

‫מושגים במשנה ‪ /‬מאת הרב אשר שיק שליט"א‬

‫מח"ס ילקוט ביאורים על ששה סדרי משנה ותלמוד בבלי‬

‫ִצּדֹו ֵּכי ָון ֶׁש ִּי ְת ַנ ְד ֵנד ‪ַ -‬הִּכ ֵּסא ָטהֹור‪.‬‬ ‫ֵמ ַר ְג ָליו ְי ֵהא ָט ֵמא‪ֵּ ,‬כי ָון ֶׁשַּגם ְּכֶׁשהּוא ֻמ ֶּטה ַעל‬ ‫ָט ֳה ַרת ֻׁש ְל ָחנֹות ְו ִכ ְסאֹות‬
‫ִצּדֹו ֲע ַד ִין ָראּוי ְלִׁשּמּוׁשֹו‪.‬‬
‫עֹוד ֶנ ֱא ַמר ַּבִּמְׁש ָנה‪ּ" :‬כֹ ֶפת ֶׁש ֵּס ְרקֹו‪ְ ,‬ו ִכ ְרְּכמֹו‪,‬‬ ‫ְּב ֶפ ֶרק כ"ב ָּד ָנה ַהִּמְׁש ָנה ְּב ֻט ְמ ַאת ְו ָט ֳה ַרת‬
‫ַו ֲעָׂשאֹו ָפ ִנים‪ַ ,‬רִּבי ֲע ִקי ָבא ְמ ַטֵּמא‪ַ .‬ו ֲח ָכ ִמים‬ ‫ִּכ ֵּסא ַּב ַעל ִמְׁש ָענֹות ִמׁ ְּש ֵני ִצ ָּדיו‪ִ ,‬אם ִנ ְּטלּו‬ ‫ֻׁש ְל ָחנֹות ְו ִכ ְסאֹות ִמּסּו ִגים ׁשֹו ִנים‪.‬‬
‫ְמ ַט ֲה ִרין‪ַ ,‬עד ֶׁש ָּיחֹוק ּבֹו‪ֶּ( .‬פֶרק כב ִמְׁש ָנה ט')‪.‬‬ ‫ַהִּמ ְׁש ָענֹות ֲע ַד ִין ָראּוי ְלִׁשּמּוׁש ְו ָט ֵמא‪ַ .‬אְך ִאם ֶזה ִּכ ֵּסא‬
‫ְּכלֹו ַמר‪ֲ ,‬ח ִתי ַכת ֵעץ ָע ָבה ּו ְר ָח ָבה‪ֶׁ ,‬ש ֶה ֱח ִלי ָקה‬ ‫ָּכ ָלה‪ֶ ,‬ה ָעׂשּוי ְלנֹוי ּו ְל ָכבֹוד‪ְּ ,‬כֶׁשִּנְׁשְּברּו ַהִּמ ְׁש ָענֹות‬ ‫ַהׁ ֻּש ְל ָחנֹות‪ ,‬אע"פ ֶׁש ֵהם ְּפׁשּו ֵטי ְּכ ֵלי ֵעץ‬
‫ְו ָצ ַבע אֹו ָתּה ְּב ֶצ ַבע ָי ֶפה‪ַ ,‬רִּבי ֲע ִקי ָבא ְמ ַטֵּמא‪,‬‬ ‫[" ִחּפּויֹו" ִּב ְלׁשֹון ַהִּמְׁש ָנה] ָּב ֵטל ֵׁשם ְּכ ִלי ֵמ ָע ָליו ְו ָטהֹור‪.‬‬ ‫ְו ֵאין ָל ֶהם ֵּבית ִקּבּול‪ְ ,‬מ ַקְּב ִלים ֻט ְמ ָאה ִמ ְּד ַרָּב ָנן‪.‬‬
‫ֵּכי ָון ֶׁשַּמ ְחִׁשיבֹו ְלמֹוָׁשב‪ַ .‬אְך ֲח ָכ ִמים ְמ ַט ֲה ִרים‪,‬‬
‫ּו ְב ִכ ֵסא ָר ִגיל‪ַּ ,‬גם ִאם ִנ ְּט ָלה ָּכל ַהְּפ ָל ָטה‬ ‫ַהִּכ ְסאֹות ְו ַה ַּס ְפ ָס ִלים‪ְּ ,‬כֶׁש ֵהם ְראּו ִיים‬
‫ׁ ֶּש ֵאין זֹו ֶאָּלא ֲח ִתי ַכת ֵעץ ְּב ָע ְל ָמא‪.‬‬ ‫ֶׁש ָע ֶלי ָה יֹוְׁש ִבים‪ֲ ,‬ע ַד ִין ֵי ָחֵׁשב ִּכ ְכ ִלי‪ֵּ ,‬כי ָון ֶׁש ֶא ְפָׁשר‬ ‫ִליִׁשי ָבה‪ְ ,‬מ ַקְּב ִלים ֻט ְמ ַאת ִמ ְד ָרס ‪ִ -‬אם ָיַׁשב‬
‫ְלהֹו ְפכֹו ַעל ִצּדֹו ְו ָלֶׁש ֶבת ַעל ַהְּנ ָס ִרים ַהַּמ ִּקי ִפים‬
‫ַס ְפ ָסל ֶה ָעׂשּוי ֵמ ֶא ֶבן אֹו ִמׁ ַּש ִיׁש‪ֵ ,‬אינֹו‬ ‫ֶאת ַהִּכ ֵּסא ִמן ַהְּצ ָד ִדים‪ַ .‬אְך ִאם ַהְּנ ָס ִרים ּבֹו ְל ִטים‬ ‫ֲע ֵלי ֶהם ָזב אֹו ִאׁ ָּשה ִנ ָּדה‪.‬‬
‫ְמ ַקֵּבל ֻט ְמ ָאה‪ַ .‬אְך ִאם ָהיּו ַר ְג ָליו ֵמ ֵעץ‪ִ ,‬נ ְט ְמאּו‬ ‫ִמחּוץ ְל ַר ְג ֵלי ַהִּכ ֵּסא‪ֶׁ ,‬ש ָאז ֹלא ָיכֹול ְל ַהּטֹותֹו ַעל‬
‫ַהׁ ֻּש ְל ָחנֹות ֶׁש ֲע ֵלי ֶהן ְמ ַדֶּבֶרת ַהִּמְׁש ָנה ָהיּו ְּב ֵני‬
‫ָה ַר ְג ַל ִים‪ְ .‬ו ַה ַּס ְפ ָסל ַע ְצמֹו ָטהֹור‪.‬‬ ‫ָׁשֹלׁש ַר ְג ַל ִים‪ִ .‬אם ִנְׁשְּבָרה ֶר ֶגל ַא ַחת אֹו ְׁש ַּת ִים‬
‫‪ַ -‬הׁ ֻּש ְל ָחן ָטהֹור‪ֵּ ,‬כיָון ֶׁש ֵאינֹו ָראּוי ְלִׁשּמּוׁש‪ַ .‬אְך‬
‫» המשך מעמוד א’‬ ‫המסלול למיטיבי הל(י)כה! ‬ ‫ִאם ִנ ְּטלּו ָּכל ְׁשֹלֶׁשת ָהַר ְג ַל ִים ‪ַ -‬הׁ ֻּש ְל ָחן ָט ֵמא‪,‬‬
‫ֵּכיָון ֶׁש ַע ָּתה יּו ַכל ְל ִהְׁש ַּתֵּמׁש ִּב ְפ ָל ָטה ( ַט ְב ָלא) ֶׁשל‬
‫התפילה משמשת לנו גם כתזכורת שכדאי להתפלל במקום שמשננים הלכה כי דייקא‬ ‫ַהׁ ֻּש ְל ָחן‪ְ .‬ו ֶנ ְח ְלקּו ר' יֹו ֵסי ַו ֲח ָכ ִמים ִאם ָצִריְך ַל ְחׁשֹב‬
‫ְל ִהְׁש ַּתֵּמׁש ּבֹו ָּכְך‪ ,‬אֹו ֶׁשַּגם ְּב ִלי ַמ ְחָׁש ָבה ְי ֵהא ָט ֵמא‪.‬‬
‫שם במקום בו נאמרות ההלכות שם שורה השכינה‪.‬‬
‫ְל ֻע ַּמת ֹזאת‪ַ ,‬ס ְפ ָסל‪ֶׁ ,‬שִּנ ְּטלּו ְׁש ֵּתי ַר ְג ָליו‬
‫בהתרגשות ושמחה שאין בדומה לה שוב עומדות רגלינו בתחילת מחזור חדש של‬ ‫ְו ִנְׁש ֲא ָרה ַרק ַהְּפ ָל ָטה‪ִ ,‬י ְה ֶיה ָטהֹור‪ֵּ ,‬כי ָון ֶׁשּׁשּוב‬
‫ֵאינֹו ָראּוי ִליִׁשי ָבה‪ֶׁ ,‬ש ַהּיֹוֵׁשב ָע ָליו ְּכיֹוֵׁשב ַעל‬
‫ההלכה היומית ע"פ הסדר שהורה מרן החזון‪-‬איש זי"ע למחולל המפעל הגאון רבי יונה‬ ‫ַּגֵּבי ַה ַּק ְר ַקע‪ָ .‬א ְמ ָנם‪ִ ,‬אם ָה ְי ָתה ַהְּפ ָל ָטה ָע ָבה‬

‫שטנצל זצ"ל‪ .‬שערים מצוינים בהלכה שיסודם בהררי קודש בכדי להטביע ולהטמיע‬ ‫ֶט ַפח‪ֲ ,‬ע ַד ִין ָראּוי ִליִׁשי ָבה ְו ָט ֵמא‪.‬‬

‫בעוד ועוד יהודים בכל רחבי תבל את דבר ה' זו הלכה‪ .‬אבן הפינה של מחוללי הרעיון‬ ‫ְׁש ַר ְפ ַרף‪ֶׁ ,‬שהּוא ַס ְפ ָסל ָנמּוְך ַהְּמַׁשֵּמׁש‬
‫ַּכ ֲהדֹום ְל ַר ְג ָליו ֶׁשל ָא ָדם‪ַּ ,‬גם ִאם ִנ ְּט ָלה ַא ַחת‬
‫היה ועודנו לעודד ולהנגיש ולהפיץ את מכלול ההלכות המצויות למען ידעו מה וכיצד‬

‫לנהוג עפ"י ההלכה ולאורח חיים יהודי כפשוטו‪.‬‬

‫בפי תלמידי חכמים מסופר כי מרן הגאון הנודע רבי יוסף רוזין זצ"ל המוכר יותר‬

‫בכינוי הרוגוצ'ובר‪ .‬בשעה שהיה מסמיך להוראה היה עורך את הבחינה בדגש על הלכות‬

‫ספר תורה וקריאת התורה‪ .‬והטעים זאת פעם בחדות לשונו המפורסמת‪ :‬כי בשעת‬ ‫ְלֶר ֶגל ַה ְת ָח ַלת ַה ַּמ ֲחזֹור ֶה ָח ָדׁש‬

‫קריאת התורה כשכל הקהל עומד וממתין לפסיקת רב בית הכנסת הלא יבוש הרב לגשת‬ ‫ֶׁשל ִלּמּוד " ַה ֲה ָל ָכה ַהּיֹו ִמית"‬

‫לפתוח ספר ולעיין בעניין זמן מה‪ ,‬כי אות הוא שאין הוא בקיא מספיק בהלכות‪ .‬וממילא‬ ‫ַי ְלֵדי ַה ִּמְׁש ָנה ְו ַה ֲה ָל ָכה ַהּיֹו ִמית‪,‬‬

‫סיכם הגאון מרוגוצ'וב ‪ -‬ירא אני שהרבנים יפסקו בלי דעת מחמת שלא יתפסו בבושתם‪.‬‬ ‫ִמְׁש ַּת ְּת ִפים ַּגם ֵהם ַּב ֲח ִגי ָגה ָהעֹו ָל ִמית‪,‬‬

‫על כן ראשית עודד אותם לדעת הלכות אלו‪.‬‬ ‫ְּכֶׁש ֲא ָל ִפים ּוְר ָבבֹות ְׂש ֵמ ִחים ‪-‬‬

‫כאן המקום לעורר ולהתעורר שהרי כמה וכמה פעמים אנו נקלעים למקרה דומה‬ ‫ַּב ַה ְת ָח ָלה ְו ַגם ַּבִּסּיּום‪,‬‬ ‫ ‬

‫סביב שולחן השבת והחג‪ ,‬או כאשר מי ניגש אלינו ומברר מהי ההלכה‪ .‬ואין אנו יודעים‬ ‫ֶׁשל 'ֻׁש ְל ָחן ָערּוְך ֹאַרח ַח ִּיים' ‪-‬‬

‫או זוכרים בערך ובמעומעם כי הדברים נשתכחו או שמא מעולם לא ידענו‪ .‬ובמקום‬ ‫ְׁשֹלָׁשה ְס ִעי ִפים ְּביֹום‪,‬‬ ‫ ‬

‫להתאזר בגבורה ולומר אין אני יודע‪ ,‬אנו מתחמקים בענווה מוחצנת שאין אנו יודעים‬ ‫ְוֶׁשל ִּדי ִנים ַמ ֲעִׂש ִּיים נֹו ָס ִפים ‪-‬‬

‫מאומה וכו' וגו'‪.‬‬ ‫ֶׁשְּבֻׁש ְל ָחן־ ָערּוְך ֵאי ָנם מֹו ִפי ִעים‪,‬‬

‫תחילת מחזור לימוד ההלכה היומית ועוד יותר עם מסגרת המבחנים של "קביעותא"‬ ‫ּו ְב' ִקּצּור ֻׁש ְל ָחן ָערּוְך' ִנ ְל ָמ ִדים‪,‬‬

‫הוא הוא הזדמנות לשנות את המשוואה בתכלית‪.‬‬ ‫ְּב ִלּמּוד יֹו ִמי ֶׁשל ֲח ִמׁ ָּשה ְס ִעי ִפים‪,‬‬

‫סדר של ג' סעיפים בכל יום הוא הזדמנות בשלה שנפלה לפתחנו 'תחילת מחזור‬ ‫ְּבתֹוְך ְּכ ַאְרַּבע ָו ֵח ִצי ָׁש ִנים ִּב ְל ַבד‪,‬‬

‫בקביעותא' הוא קריאת השכמה לכולם כולל כולם‪ .‬לבוא לקחת חלק מעשי בהליכות‬ ‫ַמ ֲחזֹור ָׁש ֵלם ֶׁשל ַה ֲה ָל ָכה ַהּיֹו ִמית ִנ ְל ַמד‪,‬‬

‫חיים ולהשתיתם עפי' ההלכה והשולחן ערוך‪.‬‬ ‫ּבֹו ַמ ְס ִּפי ִקים ְל ַה ִּקיף ֶאת ָּכל ַה ֲה ָלכֹות‪,‬‬

‫מד' אמות של הלכה רבתי אלו נישא תפילה לשוכן מעונה שישים חלקינו מיושבי‬ ‫ֶׁש ַעל ֹאַרח ַה ַח ִּיים ַה ְּיהּו ִדי‬

‫בית המדרש ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תורתך באהבה רבה‬ ‫ַמְׁש ִּפיעֹות ּו ַמְׁש ִליכֹות‪.‬‬ ‫ ‬

‫ולהגדיל תורה ולאדירה‪.‬‬ ‫ָה ָבה ְנ ַנֵּצל ֶאת ַה ִה ְז ַּד ְּמנּות ַהִּנ ְפ ָל ָאה‪,‬‬

‫תשובות למבחני המשנה היומית פרשת האזינו‬ ‫ֶאל ַה ַּמ ֲחזֹור ֶה ָח ָדׁש ִנ ְצ ָטֵרף ְּב ִגי ָלה‪,‬‬

‫‪ -‬מבחן לילדים מס’ ‪- 535‬‬ ‫‪ -‬מבחן שבועי מס’ ‪- 235‬‬ ‫ְּב ָכְך ֶאת ַמ ֲא ַמר ֲח ַז"ל ְנַיׂ ֵּשם ְו ַנ ֲעֶׂשה‪:‬‬
‫א‪ 1 .‬ב‪ 3 .‬ג‪ 3 .‬ד‪ 3 .‬ה‪ 2 .‬ו‪ 2 .‬ז‪ 1 .‬ח‪ 2 .‬ט‪ 1 .‬י‪2 .‬‬ ‫א‪ 4 .‬ב‪ 1 .‬ג‪ 2 .‬ד‪ 3 .‬ה‪ 2 .‬ו‪ 1 .‬ז‪ 2 .‬ח‪ 2 .‬ט‪ 4 .‬י‪1 .‬‬
‫ִּכי ' ָּגדֹול ַה ַּת ְלמּוד ַה ֵּמ ִביא ִלי ֵדי ַמ ֲעֶׂשה'‪.‬‬

‫תשובות למבחני המשנה היומית פרשת חג הסוכות ‪ -‬שמיני עצרת‬

‫משה פרידמן ‪054-847-3031‬‬ ‫‪ -‬מבחן בהלכה מס’ ‪- 57‬‬ ‫‪ -‬מבחן לילדים מס’ ‪- 536‬‬ ‫‪ -‬מבחן שבועי מס’ ‪- 236‬‬
‫א‪ 1 .‬ב‪ 1 .‬ג‪ 3 .‬ד‪ 2 .‬ה‪ 2 .‬ו‪ 2.‬ז‪ 1 .‬ח‪ 2 .‬ט‪ 1 .‬י‪2 .‬‬ ‫א‪ 2 .‬ב‪ 1 .‬ג‪ 3 .‬ד‪ 3 .‬ה‪ 1 .‬ו‪ 1 .‬ז‪ 2 .‬ח‪ 3.‬ט‪ 2 .‬י‪1 .‬‬ ‫א‪ 1 .‬ב‪ 2 .‬ג‪ 2 .‬ד‪ 3 .‬ה‪ 3 .‬ו‪ 4 .‬ז‪ 2 .‬ח‪ 1 .‬ט‪ 4 .‬י‪1 .‬‬

‫להפקדה בבנק פאג"י סניף ‪ 168‬ח‪-‬ן ‪ | 548-634‬להפקדה בבנק הדואר‬ ‫"קביעותא" ‪ -‬המפעל ללימוד המשנה וההלכה היומית‬
‫להנצחת ששת המיליונים | ‪ | www.kviuta.org‬טלפון‪072-272-0000 :‬‬
‫ח‪-‬ן ‪ | 826-7258‬נא לשמור על קדושת הגליון‪ ,‬לא לקרוא בתפילה וקה"ת‬ ‫פקס‪ | 072-277-2272 :‬ת‪.‬ד‪ 1131 .‬בני ברק | דוא"ל ‪offi[email protected]‬‬

‫שיעורים ומבחנים בטלפון ‪ 24‬שעות‪072-332-30-20 :‬‬