עלון קביעותא 568 למייל

‫פר' במדבר‪-‬נשא תשפ"א • גליון ‪568‬‬ ‫בס"ד • ביאורים עיונים ומבחנים מביתקביעותא‬

‫ההלכה היומית‬ ‫המשנה היומית‬ ‫במשנה ובהלכה היומית‬
‫שו"ע או"ח‬ ‫סדר טהרות • פרה‬
‫לקבלת העלון במייל‪offi[email protected] :‬‬
‫יום תאריך פרק משנה סימן סעיף‬

‫ד א סיון ז ט‪-‬י פד‪-‬פה א‪-‬ב‬

‫ה ב סיון ז יא‪-‬יב פו‪-‬פז א‪-‬ב‬

‫ו ג סיון ח א‪-‬ב פז‪-‬ח‪-‬ט ג‪-‬א‬

‫שב"ק במדבר ח ג‪-‬ד פט ב‪-‬ד‬

‫א ה סיון ח ה‪-‬ו פט ה‪-‬ז‬

‫חג השבועות ח ז‪-‬ח פט‪-‬צ ח‪-‬ב‬

‫ג ז סיון ח ט‪-‬י צ ג‪-‬ה‬

‫בפתח השער‬ ‫עיון במשנה‬

‫ֱאמוּ ָנה ֵא ֶצל בּוֹ ֵרא עוֹ ָלם ‪ֲ -‬ה ֵכי ַצד?!‬ ‫פרה פרק ח' ‪ -‬כללים בדיני טומאה‬

‫ֶי ֶלד ָח ָלה ְבּ ַמ ֲח ַלת ַה ִטּפּוּס ַה ַקּ ְט ָל ִנית‪.‬‬ ‫משקים חוזרים להיות תחילה‬

‫ַמה עוֹ ִשׂים ִבּ ְכגוֹן ִמ ְקִרים ֵאלּוּ? ִנ ְכ ָנ ִסים ֶאל‬ ‫בגזירת י"ח דבר גזרו שכל משקה טמא‪' 1‬חוזר להיות תחילה' ]דין ראשון לטומאה[‪ ,‬אף‬
‫ַה ַצּ ִדּי ִקים‪ֶ ,‬שׁ ְתּ ִפ ָלּ ָתם ֲח ִבי ָבה ִל ְפ ֵני ה' וּ ִבְר ָכּ ָתם‬ ‫חולין שנטמא משני והיה ראוי להיות טהור‪ .‬וגזרו כן אטו משקים שנטמאו משרץ ונעשו‬
‫ראשון לטומאה מדאורייתא )שבת י"ד ב'(‪ ,‬והטעם שגזרו כן רק במשקים ולא באוכלים‪,‬‬
‫ֲחשׁוּ ָבה ְל ָפ ָניו‪.‬‬ ‫משום שמשקים נטמאים בקל אף בלא הכשר )רש"י שם(‪ .‬הנה עיקר החשש הוא למשקים‬
‫של תרומה שלא ייטמאו‪ ,‬אמנם החמירו אף במשקים של חולין כדי שיתרגלו ליזהר‬
‫ִנ ְכ ַנס ָא ִביו ֶשׁל ַה ֶיּ ֶלד ֶאל ַה ֹקּ ֶדשׁ ְפּ ִני ָמה‪ֶ ,‬אל‬
‫הרה"ק ַר ִבּי ִי ָשּׂשׂ ָכר דֹּב רוֹ ֵק ַח ִמ ֶבּע ְל ְזא זצוק"ל‪,‬‬ ‫בטהרת משקים‪.‬‬

‫ְל ַב ֵקּשׁ ַעל ְרפוּ ַאת ְבּנוֹ‪.‬‬ ‫טבול יום דינו כשני לטומאה מדאורייתא‪ ,‬אינם אינו בכלל הגזירה הנ"ל‪ ,‬ולכן משקים‬
‫שנגע בהם נעשים שלישי אם הם תרומה או קדשים‪ ,‬ואם הם חולין אינם נטמאים כלל‪.‬‬
‫ָשׁ ַמע ַה ַצּ ִדּיק ְו ָאז ֵה ִסיט ֶאת ַה ִשּׂי ָחה ְל ֶפ ַתע ְו ָא ַמר‪:‬‬ ‫הטעם שלא גזרו על משקים טמאים בטבול יום‪ ,‬ביאר רש"י )פסחים י"ד ב'( שאין דברי תורה‬
‫" ֶא ְשׁ ַאל אוֹ ְת‪ְ ‬שׁ ֵא ָלה‪ְ ,‬יהוּ ִדי ָי ָקר‪ַ :‬בּ ֲח ַז"ל מוּ ָבא‪,‬‬
‫שהקב"ה ְמ ַק ֵיּם ָכּל ַהתּוָֹרה ֻכּ ָלּהּ‪ְ .‬ו ִל ְכאוָֹרה ִנ ְשׁ ֶא ֶלת‬ ‫צריכים חיזוק‪.‬‬
‫ְשׁ ֵא ָלה‪ַ ,‬ה ֵאי‪ֶ ‬שׁ ְיּ ַק ֵיּם ה' ִי ְת ָבַּר‪ֶ ‬את ִמ ְצַות ָה ֱאמוּ ָנה?‬
‫וּ ִב ְכ ָלל‪ַ ,‬מה ַשׁ ָיּ‪ֵ ‬א ֶצל ַהבּוֵֹרא ִקיּוּם ִמ ְצַות ֱאמוּ ָנה?"‪.‬‬ ‫משקים טמאים מטמאים כלים‬

‫ָשׁ ַאל ָהַר ִבּי וּ ִמ ַיּד ֵתֵּרץ‪ֶ " :‬א ָלּא‪ֶ ,‬שׁ ַכּ ֲא ֶשׁר ָא ָדם‬ ‫עוד חומרא גזרו במשקים בי"ח דבר‪ ,‬שמדאורייתא אדם וכלים אינם מקבלים טומאה‬
‫ִמ ִיּ ְשָׂר ֵאל ָנתוּן ְבּ ָצָרה ְו ָזקוּק ִלישׁוּ ָעה‪ַ ,‬בּ ֶדֶּר‪ְ ‬כּ ָלל הוּא‬ ‫אלא מאדם וכלים שהם אב הטומאה‪ ,‬ולכן אוכלים ומשקים שלעולם אינם נעשים אב‬
‫פּוֹ ֶנה ֶאל הקב"ה ִבּ ְת ִפ ָלּה ֶשׁ ְיּ ַח ְלּ ֶצנּוּ ֵמ ַה ֵמּי ָצר וּ ַמ ְב ִטי ַח‬ ‫הטומאה אינם מטמאים אדם וכלים‪ ,‬אמנם גזרו מדרבנן על משקים ]שדינם תמיד כראשון‬
‫ֲעבוּר ֶזה ְל ַשׁ ֵפּר ֶאת ַמ ֲע ָשׂיו‪ .‬וה' ִי ְת ָבַּר‪ַ ‬מ ֲא ִמין‬ ‫וכנ"ל[‪ ,‬שיטמאו כלים ‪ -‬אבל לא אדם )והטעם עי' שטמ"ק בכורות ל"ח א' ד"ה ולא( ‪ -‬לעשותם‬
‫ִליהוּ ִדי וּמוֹ ִשׁיעוֹ ִמ ָצָּרתוֹ‪ְ .‬בּ ָכ‪ְ ‬מ ַק ֵיּם הוּא ִי ְת ָבַּר‪ֶ ‬את‬ ‫שני לטומאה‪ ,‬וגזרו כן אטו מעיינות הזב ]זובו‪ ,‬רוקו‪ ,‬מימי רגלו[ שהם משקים והם אב‬
‫ִמ ְצַות ָה ֱאמוּ ָנה‪ַ ,‬על ְי ֵדי ֶשׁ ַמּ ֲא ִמין ַבּיּהוּ ִדי ַהבּוֹ ֵט ַח בּוֹ"‬ ‫הטומאה ומטמאים כלים מדאורייתא‪ ,‬ולכן גזרו על כל משקים שיטמאו כלים מדרבנן‪.‬‬
‫וכדי שלא ישרפו תרומה וקדשים על טומאה זו‪ ,‬עשו חכמים היכר בדבר‪ ,‬שכלי שיש לו‬
‫‪ִ -‬ס ֵיּם ַה ַצּ ִדּיק ֶאת ְדּ ָבָריו‪.‬‬ ‫תוך שנטמא ממשקה מאחוריו‪ ,‬רק אחוריו טמאים ולא תוכו‪ ,‬מלבד לענין קדשים ופרה‬

‫ְו ַכ ֲעבוֹר ְז ַמן מוּ ָעט ִנ ְתַר ֵפּא ַה ֶיּ ֶלד‪.‬‬ ‫שגם תוכו נטמא‪.‬‬

‫ָע ֵלינוּ ְל ָה ִבין וּ ְל ַה ְפ ִנים‪ֶ ,‬שׁ ַכּ ֲא ֶשׁר ָאנוּ ִנ ְת ַח ֵזּק‬ ‫גזירה זו היא רק במשקים‪ ,‬שהם דומים למעיינות הזב‪ ,‬אבל אוכלים או שאר ראשון‬
‫ֶבּ ֱאמוּ ָנה‪ִ ,‬נ ְת ָקֵרב ְבּ ַא ֲה ָבה ֶאל בּוֵֹרא ָהעוֹ ָלם ‪ -‬הוּא‬ ‫לטומאה אינם מטמאים כלים כלל‪.‬‬
‫ִבּ ְתמוָּרה ַי ֲא ִמין ָלנוּ‪ַ ,‬גּם ְכּ ֶשׁ ֵאי ֶננּוּ ְראוּ ִיים ָל ֶזה‬
‫טהור לקודש הוא טמא לחטאת‬
‫ְויוֹ ִשׁי ֵענוּ ִמ ְקּ ָשׁ ֵיינוּ‪...‬‬
‫גזרו מדרבנן שצריך לשמור בטהרה כל דבר לפי דרגת טהרתו ‪ -‬חולין‪ ,‬מעשר שני‪,‬‬
‫ַא גּוּ ְטן ַשׁ ָבּת‪ָ ,‬העוֵֹר‪‬‬ ‫תרומה‪ ,‬קדשים ופרה‪ .‬ולכן שנינו בחגיגה )פ"ב מ"ו( שמי שטבל לשם חולין ]שאוכל חוליו‬
‫בטהרה[ עדיין אסור לאכול מעשר שני וגם בגדיו נחשבים טמאים לענין מעשר שני‪ ,‬וכן‬
‫ה>לימוד השבוע מוקדש‬ ‫מי שטבל לשם מעשר שני עדיין אסור לאכול תרומה וגם בגדיו נחשבים טמאים לענין‬
‫תרומה‪ ,‬וכו'‪ ,‬ולכן מי שלא שמר בטהרה לשם חטאת אף אם שמר לשם קדשים‪ ,‬נחשב טמא‬
‫לרגל השלושים לע"נ האשה הדגולה‬ ‫לענין חטאת‪ ,‬וז"ל הרמב"ם )הל' פרה אדומה פי"ג ה"א(‪ ,‬שהאדם הטהור‪ ,‬אפילו טבל לקודש‬
‫ועומד ומשמש על גבי המזבח‪ ,‬אינו טהור לחטאת‪ ,‬עכ"ל‪ .‬ולענין קדשים וחטאת החמירו‬
‫מרת רחל קליקשטיין ע"ה‬ ‫יותר שאף מאכלים שלא נשמרו בטהרה לשם קדשים או לשם חטאת נחשבים טמאים‬
‫לקדשים או לחטאת )עי' טהרות פ"ב מ"ו ואליה רבה שם סוף מ"ג(‪ ,‬ולכן כל משקה שלא נשמר‬
‫בתו של הגאון הצדיק‬ ‫בכוונה לצורך פרה‪ ,‬נחשב טמא לענין פרה‪ ,‬ומטמא כלים מדרבנן לענין פרה‪ ,‬כדין כל‬

‫רבי יונה שטנצﬦ זצ"ל‬ ‫משקים טמאים שמטמאים כלים מגזירת י"ח דבר וכנ"ל‪.‬‬
‫מחולל ומייסד המפעל הקדוש‬
‫נלב"ע בשיבה טובה – ו' באייר תשפ"א‬ ‫‪' .1‬משקה' הוא רק אחד משבעה משקים‪ :‬יין‪ ,‬דבש דבורים‪ ,‬שמן‪ ,‬חלב‪ ,‬טל‪ ,‬דם‪ ,‬מים ‪ -‬י"ד שח"ט ד"ם‪.‬‬

‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬

‫• להפיץ את האור •‬ ‫מערכת‬ ‫להנצחות‬
‫השיעורים והמבחנים הממוחשבת‪:‬‬ ‫ותרומות‬
‫בשותפות של ‪ ₪ 54‬בחודש‬ ‫להצלחה‬
‫‪072-332-3020‬‬ ‫לע"נ יקיריך‬
‫תזכה להחזיק מוקד של עלוני המבחנים השבועיים באיזור שתבחר‪.‬‬ ‫התקשר‪:‬‬
‫‪072-272-2200‬‬
‫ניתן לתרום במערכת הטלפונית‪ 072-332-3020 :‬שלוחה ‪,6‬‬
‫וכן בכל עמדות נדרים פלוס וקהילות ברחבי הארץ‪.‬‬

‫קביעותא ללומדי המשנה היומית‬

‫'אין מונין ראשון ושני בחטאת'‬ ‫מבחן שבועי במשנה ‪268 /‬‬

‫כל דרגות הטומאה הנוהגות בכל דיני טומאה ‪ -‬שהנטמא מאב הטומאה נעשה ראשון‬ ‫מסכת פרה ז‪ ,‬ט ‪ -‬ח‪ ,‬י‬
‫לטומאה‪ ,‬והנטמא מראשון נעשה שני וכו' ‪ -‬אינן נוהגות לענין פרה אדומה‪ ,‬והיא חומרא‬ ‫א‪ .‬להלכה! מי שהיו מימיו על כתפו והורה‬
‫מדרבנן‪ ,‬ולכן לענין פרה כל נטמא מטמא את חבירו‪ ,‬וחבירו את חבירו‪ ,‬עד עולם )פי"ב‬
‫הוראה‪ ,‬מה דין המים?‬
‫משניות ו'‪-‬ח'(‪.‬‬
‫‪ .1‬אם עמד ‪ -‬פסולים‪ .‬אם לא עמד ‪ -‬כשרים‪.‬‬
‫ונפקא מינה שאדם וכלים נטמאים אף מראשון לטומאה לענין חטאת )עי' פ"י מ"ב ורמב"ם‬ ‫‪ .2‬הפוך מ‪.1-‬‬
‫פיהמ"ש פ"י מ"ו בשורש השלישי(‪ ,‬שבכל דיני טומאה אדם וכלים נטמאים רק מאב הטומאה‪,‬‬
‫אבל כיון שלענין חטאת אין דרגות הטומאה‪ ,‬אף ראשון מטמא אדם וכלים‪ .‬אמנם אוכלים‬ ‫‪ .3‬בין עמד בין לא עמד ‪ -‬פסולים‪.‬‬
‫ומשקים אינם בכלל חומרא זו אע"פ שגם בהם אין ראשון ושני )פ"י מ"ב בסיפא(‪ ,2‬וכן תנור‬ ‫‪ .4‬בין עמד בין לא עמד ‪ -‬כשרים‪.‬‬
‫אינו בכלל חומרא זו )פ"י מ"ד(‪ ,‬ובתנור תמהו הרמב"ם והרא"ש מדוע‪ ,‬ותירצו שעשאוהו‬
‫כאוכלין ומשקין‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬אמנם באוכלין ומשקין עצמם לא נתבאר הטעם‪ ,‬ונראה שטומאת‬ ‫ב‪ .‬שנים שהיו ממלאים מים לחטאת וסייעו זה‬
‫אוכלין היא טומאה חלשה שאין בכחה לטמא אדם וכלים‪ ,‬ודין 'אין מונין ראשון ושני‬ ‫לזה להגביה‪ ,‬מה הדין?‬
‫בחטאת' הוא רק בענין דרגות הטומאה של ראשון ושני‪ ,‬אבל טומאה שמצד עצמה היא‬
‫‪ .1‬אם עושים קידוש אחד ביחד ‪ -‬פסול‪ .‬אם כל‬
‫חלשה ואין בכחה לטמא אדם וכלים‪ ,‬אף לענין פרה אינה מטמאה אדם וכלים‪.‬‬ ‫אחד עושה קידוש נפרד ‪ -‬כשר | ‪ .2‬הפוך מ‪.1-‬‬
‫‪ .3‬בין בקידוש אחד בין בשני קידושים ‪ -‬כשר‪.‬‬
‫טומאת ידים‬ ‫‪ .4‬בין בקידוש אחד בין בשני קידושים ‪ -‬פסול‪.‬‬

‫אין אדם נטמא מראשון לטומאה אפילו מדרבנן‪ ,‬אבל בי"ח דבר גזרו שאם נגע בידו‬ ‫ג‪ .‬באיזה מן המקרים הבאים נפסלים מי החטאת?‬
‫בראשון לטומאה‪ ,‬אותה יד נעשית שני לטומאה‪] ,‬ועוד גזרו שאסור לו לאכול לחם של‬
‫חולין ומעשר שני[‪ ,‬אבל שאר הגוף טהור‪ .‬גזירה זו היא לאו דוקא במשקים‪ ,‬אלא כל שנגע‬ ‫‪ .1‬הפורץ על מנת לגדור‪.‬‬
‫‪ .2‬האוכל על מנת לקצות ]כלו' בתחילה היתה‬
‫בידו בכל ראשון לטומאה‪ ,‬נטמאה ידו‪.‬‬
‫כוונתו לקצות ונמלך ואכל[‪.‬‬
‫יד שנטמאה‪ ,‬וכן ידים שנטמאו‪ ,‬נטהרות או על ידי נטילת ידים או על ידי טבילת ידים‬ ‫‪ .3‬היה אוכל והותיר‪ ,‬וזרק מה שבידו לתוך‬
‫במקוה‪] ,‬ולקדשים דוקא טבילת ידים[‪.‬‬
‫המוקצה בשביל שלא יאבד‪.‬‬
‫במי חטאת גזרו עוד‪ ,‬שכל שנטמאה ידו‪ ,‬כל גופו נטמא‪ ,‬ואינו נטהר אלא בטבילת כל גופו‪.‬‬ ‫‪ .4‬כל התשובות נכונות‪.‬‬

‫ולכן אם משקים טמאים ]שדינם כראשון מדרבנן[ נפלו על ידיו של המקדש‪ ,‬כל גופו‬ ‫ד‪ .‬המטיל אפר פרה למים‪ ,‬ונפלו משקין טמאים‬
‫נטמא ‪ -‬ידיו משום שגזרו על כל ראשון שנגע בו בידיו שמטמא את ידיו‪ ,‬וכל גופו משום‬ ‫על בשרו‪ ,‬או על כסותו שהוא לבוש בהם‪ ,‬מה‬
‫דין האדם?‬
‫חומרא דפרה‪ ,‬שכל שנטמאו ידיו‪ ,‬נטמא כל גופו‪.‬‬
‫‪ .1‬טמא | ‪ .2‬טהור | ‪ .3‬על בשרו ‪ -‬טהור‪ .‬על‬
‫עוד גזרו בי"ח דבר על 'סתם ידים' ‪ -‬כל שאינו ידוע בתורת ודאי שהידים טהורות‬ ‫כסותו ‪ -‬טמא | ‪ .4‬הפוך מ‪.3-‬‬
‫‪ -‬שהידים הן שני לטומאה‪ ,‬משום שידים עסקניות הם )שבת י"ד א'(‪ ,‬ופירש רש"י‪ ,‬וז"ל‪,‬‬
‫ונוגעין בבשרו ובמקום טנופת‪ ,‬וגנאי הוא לתרומה בכך ונמאס לאוכלין כשנוגע בה בידים‬ ‫ה‪ .‬מה מהבאים מטמא בגדים?‬
‫מסואבות‪ ,‬עכ"ל‪ ,‬ולכן גזרו עליהן שהן שני לטומאה‪ ,‬ועל ידי זה לא יגע אדם בתרומה בלא‬
‫‪ .1‬השורף פרה אדומה‪.‬‬
‫נטילת ידים משום שתרומה נעשית שלישי לטומאה‪.‬‬ ‫‪ .2‬השורף פר יום הכיפורים‪.‬‬
‫‪ .3‬המשלח את השעיר | ‪ .4‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫ביאור משנה ב'‬
‫ו‪ .‬מה מטמא האדם ובגדיו רק כשהאדם אוכלו‬
‫ועל פי מה שנתבאר יובן מה ששנינו במשנה ב' שהמקדש מי חטאת 'לא ינעול את‬ ‫]ובשעה שהמאכל בבית הבליעה[?‬
‫הסנדל'‪ ,‬והטעם משום שחששו שמא יפול משקה טמא – ובכלל זה משקה טהור שלא‬
‫נשמר לפרה שדינו כטמא לענין פרה ‪ -‬על סנדליו‪ ,‬ומשקה טמא מטמא כלים לעשותם שני‬ ‫‪ .1‬נבלת בהמה טהורה | ‪ .2‬נבלת עוף טהור‪.‬‬
‫לטומאה‪ ,‬וכיון ש'אין מונים ראשון ושני בחטאת'‪ ,‬הסנדל הטמא יטמא את האדם‪ ,‬ויהיה‬ ‫‪ .3‬בהמה טמאה | ‪ .4‬עוף טמא‪.‬‬
‫פסול להזות‪ ,‬אבל עכשיו שהוא יחף‪ ,‬אם יפלו המים על רגליו‪ ,‬לא יטמאוהו‪ ,‬שמשקה טמא‬
‫מטמא רק כלים ולא אדם‪ ,‬וגם אין אומרים 'אין מונין ראשון ושני בחטאת' לענין שאוכלים‬ ‫ז‪ .‬גזרו על משקים שנטמאו‪ :‬א( שמטמאים כלים‪,‬‬
‫ומשקים יטמאו אדם וכלים‪] ,‬אמנם אם יפלו המים על ידיו‪ ,‬ייטמא‪ ,‬משום שיד שנגעה‬ ‫ב( שנעשים ראשון‪ .‬האם גזרו כן רק כשנטמאו‬
‫מראשון‪ ,‬או אף כשנטמאו משני?‬
‫במים טמאים‪ ,‬נטמאה‪ ,‬ובפרה כל גופו נטמא[‪.‬‬
‫‪ .1‬שמטמאים כלים ‪ -‬אף אם נטמאו משני‪.‬‬
‫‪ .2‬אבל משקים טמאים מטמאים כלים מדרבנן אף בחולין‪ ,‬וכמו שנתבאר לעיל‪.‬‬ ‫שנעשים ראשון ‪ -‬רק אם נטמאו מראשון‪.‬‬
‫‪ .2‬שמטמאים כלים ‪ -‬רק אם נטמאו מראשון‪.‬‬
‫פרפראות הפרשה‬
‫שנעשים ראשון ‪ -‬אף אם נטמאו משני‪.‬‬
‫וּ ִב ְנ ֹס ַע ַה ִמּ ְשׁ ָכּן יוֹ ִרידוּ אֹתוֹ ַה ְל ִו ִיּם וּ ַב ֲח ֹנת ַה ִמּ ְשׁ ָכּן ָי ִקימוּ אֹתוֹ ַה ְל ִו ִיּם )א‪ ,‬נא(‬ ‫‪ .3‬שמטמאים כלים ‪ -‬אף אם נטמאו משני‪.‬‬

‫רמז נפלא למד רבי משה מקוברין זצ"ל מן הפסוק שלפנינו בעניני עבודת האדם‬ ‫שנעשים ראשון ‪ -‬אף אם נטמאו משני‪.‬‬
‫בעולמו‪ ,‬וכך אמר‪ :‬דרכו של עולם היא שנסיעה ונדודים ממקום למקום גורמים‬ ‫‪ .4‬שמטמאים כלים ‪ -‬רק אם נטמאו מראשון‪.‬‬
‫לאדם לירידה ברוחניות‪ ,‬ואילו חניה במקום אחד גורמת לישוב הדעת ובעקבותיה‬
‫שנעשים ראשון ‪ -‬רק אם נטמאו מראשון‪.‬‬
‫מגיעה‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬עליה רוחנית‪.‬‬
‫ח‪ .‬מה דינו של טבול יום?‬
‫רמז לדבר ‪ -‬ובנסע המשכן ‪ -‬יורידו אותו הלוים‪ ,‬ובחנת המשכן יקימו אותו‪.‬‬
‫‪ .1‬פוסל את התרומה ופוסל משקין‪.‬‬
‫בענין זה היה רבי נפתלי מרופשיץ זצ"ל אומר‪ :‬בוא וראה‪ ,‬כאשר אדם פותח‬ ‫‪ .2‬מטמא את התרומה ומטמא משקין‪.‬‬
‫ב"אשרי יושבי ביתך" הוא מסיים ב"תהלת ה' ידבר פי"‪ ,‬ואילו כשמתחילים "אשרי‬ ‫‪ .3‬פוסל את התרומה ומטמא משקין‪.‬‬
‫‪ .4‬מטמא את התרומה ופוסל משקין‪.‬‬
‫תמימי דרך" )תהלים קי"ט( מסיימים "תעיתי כשה אובד"‪.‬‬
‫ט‪ .‬להלכה! האם הים הגדול‪ :‬א( מטהר בזוחלים‪,‬‬
‫ב( יש עליו תורת מים חיים?‬

‫‪ .1‬מטהר בזוחלים‪ ,‬ויש עליו תורת מים חיים‪.‬‬
‫‪ .2‬אינו מטהר בזוחלים‪ ,‬ואין עליו תורת מים חיים‪.‬‬

‫‪ .3‬מטהר בזוחלים‪ ,‬ואין עליו תורת מים חיים‪.‬‬
‫‪ .4‬אינו מטהר בזוחלים‪ ,‬ויש עליו תורת מים חיים‪.‬‬

‫י‪ .‬להלכה! מה הדין של מי תערובת?‬

‫‪ .1‬מים פסולים שנתערבו עם מים טהורים ‪-‬‬
‫פסולים‪ .‬מים כשרים שנתערבו עם מים כשרים ‪-‬‬

‫כשרים | ‪ .2‬כל שהרוב מים כשרים ‪ -‬כשר‪.‬‬
‫‪ .3‬אפי' מים כשרים שנתערבו ‪ -‬פסולים‪ ,‬גזירה‬

‫אטו מים כשרים שנתערבו במים פסולים‪.‬‬
‫‪ .4‬אפי' מים כשרים שנתערבו ‪ -‬פסולים מעיקר‬

‫הדין‪.‬‬

‫תשובות למבחנים במערכת הטלפונית‪072-332-3020 :‬‬

‫קביעותא ללומדי ההלכה היומית‬

‫פרפראות המועד‬ ‫עיון בהלכה‬

‫אשר נתן לנו תורת אמת‪...‬‬ ‫בענין איסור אכילה ושתיה קודם התפילה‬

‫רבי אליעזר שמחה וסרמן זצ"ל ביאר‬ ‫יש איסור רק לאכול וכמו שמדויק בגמרא‪,‬‬ ‫מבואר בשו"ע סי' פ"ט ס"ג שאסור לו‬
‫פעם באופן נפלא‪ :‬שכשעולים לתורה‬ ‫וכל האיסור לשתות הוא רק מחמת הטעם‬ ‫לאדם לאכול לשתות‪ ,‬קודם שיתפלל אבל‬
‫מברכים בתחלה "אשר בחר בנו מכל‬
‫העמים ונתן לנו את תורתו"‪ ,‬ואח"כ‬ ‫השני‪ ,‬ולכן כתב שבשתיית מים מותר‪.‬‬ ‫מים מותר לשתות קודם תפלה‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬
‫מברכים שוב "אשר נתן לנו תורת אמת‬
‫על מה סמכו העולם‬ ‫שני טעמים לאיסור זה‬
‫וחיי עולם נטע בתוכנו"‪.‬‬
‫ולכאורה אם מברכים ומודים על נתינת‬ ‫ומקור הלכה זו בברכות דף י עמוד לשתות קפה ותה קודם התפילה‬
‫התורה לפני הקריאה‪ ,‬למה מיד אח"כ מודים‬
‫וכתב הפרי חדש וז"ל מה שכתב המחבר‬ ‫ב אמר רבי יוסי ברבי חנינא משום רבי‬
‫שוב פעם נוספת‪.‬‬
‫והתירוץ הוא‪ :‬שכאשר אחד מקבל‬ ‫אליעזר בן יעקב‪ :‬מאי דכתיב‪ :‬לא תאכלו אבל מים מותר לשתות‪ .‬דוקא בלא סוקאר‬
‫מתנה מחבירו‪ ,‬והמתנה ארוזה בקופסא‬
‫העטופה בנייר צבעוני‪ ,‬אינו יודע מה יש‬ ‫על הדם‪ ,‬לא תאכלו קודם שתתפללו על אבל בסוקאר אין לך גאוה גדולה מזו‪ ,‬והוא‬
‫בתוך הקופסא‪ ,‬ואם בכלל זקוק הוא לדבר‬
‫הנמצא שם‪ ,‬אבל בכל זאת אומרים 'תודה'‪,‬‬ ‫דמכם ]על חייכם[‪ .‬איכא דאמרי‪ ,‬אמר רבי הדין לקאוי שמותר לשתותו קודם תפילה‪,‬‬
‫מפני שעצם נתינת המתנה מראה על אהבה‬
‫והקדשת תשומת לב‪ .‬אבל אח"כ כשפותחים‬ ‫יוסי ברבי חנינא משום רבי אליעזר בן כדי שיוכל לכוין דעתו ולהתפלל‪ ,‬ובפרט‬
‫את הקופסא ורואים מה שיש בתוכה‪,‬‬
‫ומוצאים שם מתנה נפלאה שחפצים בה‬ ‫יעקב‪ :‬כל האוכל ושותה ואחר כך מתפלל בארץ מצרים שאין הדעת מתיישב בלא‬
‫מאוד‪ ,‬שכל חייו ישתנו מחמת המתנה‪ ,‬או‬
‫אז מיד מצלצלים לחבר ואומרים לו שוב‬ ‫‪ -‬עליו הכתוב אומר‪ :‬ואתי השלכת אחרי קאוי אבל בצוקאר אסור‪.‬‬
‫תודה על המתנה פעם נוספת‪ ,‬וזאת אינה‬
‫תודה מיותרת‪ ,‬כי בפעם הראשונה הודה לו‬ ‫וכתב ע"ז המ"ב וז"ל והעולם נוהגין‬ ‫גוך‪ ,‬אל תקרי גויך ]מלשון גוף[ אלא גאיך‪.‬‬
‫על היחס שקיבל ממנו‪ ,‬ובפעם השנייה כבר‬ ‫להקל לשתות עם צוקער ואפשר דכוונת‬ ‫אמר הקדוש ברוך הוא‪ :‬לאחר שנתגאה זה‬
‫האחרונים דעם צוקער אין לך גאוה גדולה‬ ‫]שאכל ושתה והחשיב את גופו[ ‪ -‬קבל‬
‫הודה על המתנה עצמה‪.‬‬ ‫מזו קודם התפלה רק אם נותן הצוקער‬
‫ובזה מובן שכאשר אנו ניגשים לבימה‬ ‫עליו מלכות שמים‪.‬‬
‫לעלות לתורה ורואים את ספר התורה‪ ,‬מיד‬
‫מודים להקב"ה "אשר בחר בנו מכל העמים‬ ‫בתוך הטיי"א למתקו דזהו אסור קודם‬ ‫שיטת הראבי"ה שמים מותר לשתות‪,‬‬
‫ונתן לנו את תורתו"‪ ,‬על שבחר לתת לנו את‬ ‫התפלה אבל אם לוקח מעט צוק"ר בפיו‬ ‫וביאור דבריו‬
‫המתנה ולא לכל העמים‪ ,‬וזו הודאה על עצם‬ ‫בעת השתייה ובלתי זה אין יכול לשתות‬
‫הנתינה שיש בה ביטוי לאהבת ה' את ישראל‪.‬‬ ‫וכתב הרא"ש ]סימן י[ שם וז"ל ואבי‬
‫אבל אחר שקראו בתורה ורואים‬ ‫הטיי"א אין זה בכלל גאוה‪.‬‬ ‫העזרי ז"ל כתב דמותר לשתות מים בבקר‬
‫ושומעים מה שקבלנו‪ ,‬אז מודים פעם‬
‫נוספת "אשר נתן לנו תורת אמת וחיי עולם‬ ‫אמנם למעשה היום הרבה נוהגים‬ ‫קודם תפלה דלא שייך במים גאוה‪.‬‬
‫נטע בתוכנו"‪ ,‬בזה כבר מודים על התורה‬ ‫ששותים קפה ותה ונותנים את הסוכר‬
‫לתוכם וכבר עמד בזה בשו"ת תשורת שי‬ ‫וכתב ע"ז הב"י בשם המהר"י אבוהב‬
‫עצמה ועל החיים שהעניק לנו בנתינתה‪.‬‬ ‫או"ח סי' שסז וכתב שסמכו את עצמם על‬ ‫דמשום הכי שינו הפסוק ואמרו אל תקרי‬
‫דברי האבי עזרי במקורם‪ ,‬וז"ל הראבי"ה‬ ‫גויך וכו' מפני שאם היינו תופסים הפסוק‬
‫לחיות כהלכה‬ ‫]חלק א – מס' ברכות סימן ל[ אסור‬ ‫כמו שהוא היה אסור לשתות מים שהרי‬
‫לשתות קודם התפילה ונ"ל דוקא מידי‬ ‫צורך הגוף הן והשתא דקרינן גאיך במקום‬
‫ראוי לכל איש מישראל לדעת חלק או"ח‬ ‫דמשכר‪ ,‬מדקא דריש ליה מואותי השלכת‬
‫ואחריו חלק יו"ד להבין ולהורות בביתו ונכללים בו‬ ‫גויך כיון שאין במים גאוה שרי‪.‬‬
‫תילי תילים מצות חובת הגוף‪ ,‬והנה בדורותינו זה‬
‫חלק המובחר והטוב‪ ,‬חלק אורח חיים כמו כן הוא‪,‬‬ ‫והב"י הוסיף על דבריו ונראה לי שהטעם אחר גויך אמר הקדוש ברוך הוא לאחר‬
‫ומוטל על כל איש ישראל לדעת לפחות כלליו ורוב‬
‫פרטיו והרי זה לימוד המובחר ששנו חז"ל הלומד‬ ‫שהיה כח ביד חכמים לשנות הפסוק שנתגאה זה קיבל עליו עול מלכות שמים‬

‫ע"מ לעשות ולקיים‪.‬‬ ‫ממשמעותו היינו מפני שזה שאסור לאכול ובמים לא שייך גיאות‪ ,‬וכן משמע בפ' הדר‬
‫)שו"ת חות יאיר סי' קכ"ד(‪.‬‬
‫ולשתות קודם שיתפלל אינו מדאורייתא ע"כ‪ .‬וכוונתו למה שנאמר בערובין סה‪.‬‬
‫ודרך חיים תוכחות מוסר‬
‫אמר רבי חנינא‪ :‬כל המפיק מגן ]המעביר‬ ‫אלא חכמים אסרוהו ולא נראה להם לגזור‬
‫במשנה אבות פ"ב מ"ב‪ :‬יפה תלמוד תורה עם‬ ‫תפלת מגן אברהם‪ ,‬שאינו אומרה[‪ .‬בשעת‬ ‫אלא במידי דהוי דרך גאוה דוקא וכי בעו‬
‫דרך ארץ‪ .‬ובתפארת ישראל שם‪ :‬ר"ל לימוד התורה‬ ‫גאוה ]בשעת שיכרות אינו מתפלל[ סוגרין‬ ‫לאסמוכי אקרא ראו שלפי פשטו משמע‬
‫וחותמין צרות בעדו ]שלא יבאו עליו[‪ .‬הרי‬ ‫לאסור אף במים ולכך הוצרכו לומר אל‬
‫הוא יפה רק כשיש עמה מוסר וענווה‪.‬‬ ‫שהקפידא היא דוקא על מידי דמשכר‪,‬‬ ‫תקרא גויך אלא גאיך‪ ,‬ועיי"ע בב"ח‬
‫והגם שמבואר בגמרא כריתות יג‪ :‬שגם חלב‬
‫שהוסיף ביאור נפלא בדברי הראבי"ה‪.‬‬

‫והנה לכאורה צריך להבין שהרי בגמרא ודבש משכר‪ ,‬זה דוקא כשהם בעין שאז‬

‫יש ב' טעמים על האיסור א[ מקרא דלא מחמת המתיקות משבש דעתו במקצת‪ ,‬אבל‬

‫תאכלו על הדם‪ ,‬ב[ מקרא דואותי השלכת כשאינו בעין אלא רק כתוספת אינו משכר‬

‫וגו' ונהי דבשותה מים לא שייך הטעם ומותר עכ"ד ]ולפי"ז לכאורה עדיף טפי‬

‫השני דאי"ז גאוה‪ ,‬אבל עדיין יש את הטעם לערב הסוכר במשקה ולא להכניסו לפיו‬

‫הראשון‪ ,‬ונראה ליישב שמצד הטעם הראשון בפני עצמו‪ ,‬ועיי"ע בערוך השולחן סכ"ג[‪.‬‬

‫המבחן החודשי‬ ‫ההכנה שלך לקבלת התורה‬
‫בהלכה מס' ‪8‬‬
‫מסימן עט סעיף ח‬ ‫הצטרף ללימוד הלכות תפלה‬
‫עד סימן צד סעיף ט‬ ‫סימן פ"ט בהלכה היומית‬
‫יופיע בעז"ה‬
‫בגליון ‪570‬‬ ‫ערש"ק במדבר ג' סיון תשפ"א‬

‫קביעותא לדי המשנה וההלכה היומית‬

‫מושגים במשנה ‪ /‬מאת הרב אשר שיק שליט"א‬

‫מח"ס ילקוט ביאורים על ששה סדרי משנה ותלמוד בבלי‬

‫ְכּ ַמ ִים ַח ִיּים‪ ,‬וּ ְפסוּ ִלים ְל ַק ֵדּשׁ ֵמ ֶהן ֵמי ַח ָטּאת‪.‬‬ ‫ַה ָגּדוֹל ) ָהאוֹ ְק ָינוּס( ְו ֵהן ְשׁ ַאר ַה ַיּ ִמּים‪ֶ ,‬נ ְח ָשׁ ִבים‬ ‫ַמ ִים ַח ִיּים‬
‫ְכּ ִמ ְק ֶוה ְל ָכל ִדּי ֵני ֶהם‪ְ .‬ו ָל ֵכן ְפּסוּ ִלים ְל ֵמי ַח ָטּאת‪,‬‬
‫עוֹד ָל ַמ ְדנוּ ַבּ ִמּ ְשׁ ָנה ֶשׁ ַגּם ַמ ִים ְמלוּ ִחים‪,‬‬ ‫ְו ַגם ֵאי ָנם ְמ ַט ֲה ִרים ְכּ ֶשׁ ֵהם זוֹ ֲח ִלין‪ ,‬וּ ְכ ִדין ִמ ְק ֶוה‬ ‫ֶנ ֱא ַמר ַבּתּוֹ ָרה‪:‬‬
‫ְו ֵכן ַמ ִים ֶשׁ ִנּ ְשׁ ַתּ ְנּ ָתה ַמ ְר ִאי ָתן ] ֵמ ֲח ַמת ְדּ ָב ִרים‬ ‫ֶשׁ ֵאינוֹ ְמ ַט ֵהר ְכּ ֶשׁ ֵמּי ָמיו זוֹ ֲח ִלין ְו‪‬א ְכּ ַמ ְע ָין‬ ‫" ְו ָל ְקחוּ ַל ָטּ ֵמא ֵמ ֲע ַפר ְשׂ ֵר ַפת ַה ַח ָטּאת ְו ָנ ַתן‬
‫ֶשׁ ָנּ ְפלוּ ְלתוֹ ָכן[‪ ,‬אוֹ ֶשׁ ִנּ ְשׁ ַתּ ָנּה ַט ֲע ָמם‪ֵ ,‬אי ָנם ַמ ִים‬
‫ַח ִיּים‪ְ .‬ו ֵכן ַמ ִים ַה ְמּ ֹע ָר ִבים ְבּחֹ ֶמר ְו ִטיט ְפּסוּ ִלים‪,‬‬ ‫ֶשׁ ְמּ ַט ֵהר ַגּם ְבּזוֹ ֲח ִלין‪.‬‬ ‫ָע ָליו ַמ ִים ַח ִיּים ֶאל ֶכּ ִלי" ) ַבּ ִמּ ְד ָבּר יט‪ ,‬יז(‪.‬‬

‫ְל ַד ַעת ַר ִבּי ְיהוּ ָדה ַרק ַה ָיּם ַה ָגּדוֹל‪ֵ ,‬כּי ָון ֶשׁ ַה ִטּיט חוֹ ֵצץ ֵבּי ָנם ְל ֵבין ַה ְכּ ִלי‪ְ .‬ו ֵכן ַמ ִים‬ ‫ְל ֵמי ַח ָטּאת ְכּ ֵשׁ ִרים ַרק " ַמ ִים ַח ִיּים"‪.‬‬

‫ֵמי ַמ ְע ָין ַהנּוֹ ֵב ַע ְכּ ֵשׁ ִרים‪ַ .‬א‪ֵ ‬מי ִמ ְק ֶוה ָהאוֹ ְק ָינוּס‪ִ ,‬נ ְק ָרא ִמ ְק ֶוה‪ְ ,‬ו ָל ֵכן הוּא ְו ָכל ַה ַיּ ִמּים ַח ִיּים ֶשׁ ִנּ ְת ָע ְרבוּ ָבּ ֶהן ַמ ִים ְפּסוּ ִלים ‪ְ -‬פּסוּ ִלים‪.‬‬

‫ְו ָכ‪ָ ‬שׁ ִנינוּ‪:‬‬ ‫ַה ְמּ ֻח ָבּ ִרים ֵא ָליו‪ֵ ,‬אי ָנם ַמ ִים ַח ִיּים‪ַ .‬א‪ַ ‬ה ַיּ ִמּים‬ ‫) ֲה ַנ ֲע ֶשׂה ִמ ֵמּי ְגּ ָשׁ ִמים( ְפּסוּ ִלים‪ֶ ,‬שׁ ֵהם ֵאי ָנם " ַמ ִים‬
‫ַה ְקּ ַט ִנּים ֶשׁ ֵאי ָנם ְמ ֻח ָבּ ִרים ַל ָיּם ַה ָגּדוֹל‪ְ ,‬כּ ַים‬ ‫ַח ִיּים"‪.‬‬
‫" ֵמי ַק ְר ְמיוֹן וּ ֵמי פוּ ָגה ] ֵשׁמוֹת ְנ ָהרוֹת‬ ‫ִכּ ֶנּ ֶרת ְו ַים ַה ֶמּ ַלח ְודוֹ ֵמי ֶהם‪ ,‬א ִנ ְק ְראוּ ִמ ְק ֶוה‪.‬‬
‫ְבּ ֶא ֶרץ ִי ְשׂ ָר ֵאל[‪ְ ,‬פּסוּ ִלים‪ִ ,‬מ ְפּ ֵני ֶשׁ ֵהם ֵמי ִב ִצּים‬ ‫וּ ַמה ְל ַג ֵבּי ֵמי ַה ָיּם?‬
‫] ֶשׁחֹ ֶמר ָו ִטיט ְמעֹ ָר ִבים ָבּ ֶהן[‪ֵ .‬מי ַה ַיּ ְר ֵדּן וּ ֵמי‬ ‫וּ ְל ַד ַעת ַר ִבּי יוֹ ֵסי‪ָ ,‬כּל ַה ַיּ ִמּים ֶנ ְח ָשׁ ִבים‬
‫ַי ְרמוּ‪ְ ,‬פּסוּ ִלים‪ִ ,‬מ ְפּ ֵני ֶשׁ ֵהם ֵמי ַת ֲערוֹבוֹת"‪.‬‬ ‫ְכּ ַמ ְע ָין ְל ִע ְנ ַין זוֹ ֲח ִלין‪ ,‬וּ ְמ ַט ֲה ִרים ְבּזוֹ ֲח ִלין‪ַ ,‬א‪‬‬ ‫" ָכּל ַה ַיּ ִמּים ַכּ ִמּ ְק ֶוה‪ֶ ,‬שׁ ֶנּ ֱא ַמר ) ְבֵּרא ִשׁית א(‪,‬‬
‫) ֶפּ ֶרק ח' ִמ ְשׁ ָנה י'(‪,‬‬ ‫ֵאי ָנם ֶנ ְח ָשׁ ִבים‬ ‫וּ ְל ִמ ְק ֵוה ַה ַמּ ִים ָק ָרא ַי ִמּים‪,‬‬
‫ִדּ ְב ֵרי ַר ִבּי ֵמ ִאיר‪ַ .‬ר ִבּי ְיהוּ ָדה‬

‫אוֹ ֵמר‪ַ ,‬ה ָיּם ַה ָגּדוֹל ַכּ ִמּ ְק ֶוה‪ ,‬מבחן‬
‫‪‬א ֶנ ֱא ַמר ַי ִמּים‪ֶ ,‬א ָלּא ֶשֶׁיּשׁ במשנה לילדים ‪568 /‬‬
‫בּוֹ ִמי ֵני ַי ִמּים ַה ְר ֵבּה‪ַ .‬ר ִבּי‬
‫ַמ ֶסּ ֶכת ָפּ ָרה ֶפּ ֶרק ז ִמ ְשׁ ָנה ט ‪ֶ -‬פּ ֶרק ח ִמ ְשׁ ָנה י‬ ‫יוֹ ֵסי אוֹ ֵמר‪ָ ,‬כּל ַה ַיּ ִמּים ְמ ַט ֲה ִרין‬
‫ְבּזוֹ ֲח ִלין‪ ,‬וּ ְפסוּ ִלין ַל ָזּ ִבים‬
‫ו‪ַ .‬השּׂוֵֹרף ָפָּרה וּ ָפִרים ַה ִנּ ְשָׂר ִפים ְו ַה ְמ ַשׁ ֵלּ ַח ֶאת ַה ָשּׂ ִעיר‪,‬‬ ‫א‪ִ .‬מי ֶשׁ ָהיוּ ֵמי ָמיו ַעל ְכּ ֵתפוֹ‪ְ ,‬ו ָהַרג ָנ ָחשׁ ְו ַע ְקָרב‪,‬‬ ‫ְו ַל ְמצוֹ ָר ִעים וּ ְל ַק ֵדּשׁ ֵמ ֶהן ֵמי‬
‫ַה ִאם ְמ ַט ְמּ ִאים ְבּ ָג ִדים‪ְ ,‬ו ַה ִאם ַה ָפָּרה ְו ַה ָפִּרים ְו ַה ָשּׂ ִעיר‬ ‫ַה ִאם ִנ ְפ ְסלוּ ַה ַמּ ִים?‬
‫ַח ָטּאת" ) ֶפּ ֶרק ח' ִמ ְשׁ ָנה ח'(‪.‬‬
‫ַע ְצ ָמם ְמ ַט ְמּ ִאים ְבּ ָג ִדים?‬ ‫‪ְ .1‬פּסוּ ִלים‪ְ ,‬ו ִאם ַהָר ָגּן ִמ ְפּ ֵני ֶשׁ ִע ְכּבוּ אוֹתוֹ ‪ְ -‬כּ ֵשִׁרים‪.‬‬
‫‪ְ .2‬בּ ָכל ֹא ֶפן ‪ְ -‬כּ ֵשִׁרים‪.‬‬
‫‪ֵ .1‬אי ָנם ְמ ַט ְמּ ִאים ְבּ ָג ִדים‪.‬‬
‫ַמ ְח‪ֶ ‬קת ַתּ ָנּ ִאים ִאם ַה ָיּם‬
‫‪ַ .2‬השּׂוֵֹרף ְו ַה ְמ ַשׁ ֵלּ ַח ‪ֵ -‬אי ָנם ְמ ַט ְמּ ִאים‪ַ ,‬ה ָפָּרה ְו ַה ָפִּרים‬ ‫‪ְ .3‬בּ ָכל ֹא ֶפן ‪ְ -‬פּסוּ ִלים‪.‬‬

‫ְו ַה ָשּׂ ִעיר ‪ְ -‬מ ַט ְמּ ִאים‪.‬‬ ‫ֶנ ְח ָשׁב ְכּ ִמ ְק ֶוה אוֹ ְכּ ַמ ְע ָין‪ְ .‬ל ַד ַעת ב‪ַ .‬המּוֹ ֵסר ֵמי ָמיו ְל ָטּ ֵמא‪ְ ,‬ל ַד ַעת ַר ִבּי ֱא ִלי ֶע ֶזר ַמה‬
‫‪ַ .3‬השּׂוֵֹרף ְו ַהשּׁוֹ ֵל ַח ‪ְ -‬מ ַט ְמּ ִאים‪ְ ,‬ו ַה ָפָּרה ְו ַה ָפִּרים ְו ַה ָשּׂ ִעיר ‪-‬‬ ‫ַר ִבּי ֵמ ִאיר‪ָ ,‬כּל ַה ַיּ ִמּים‪ֵ ,‬הן ַה ָיּם ִדּי ָנם?‬

‫ֵאי ָנם ְמ ַט ְמּ ִאים‪.‬‬ ‫‪ְ .1‬בּ ָכל ֹא ֶפן – ְפּסוּ ִלים‪.‬‬ ‫משיב כהלכה‬

‫ז‪ְ .‬ו ַלד ַה ֻטּ ְמאוֹת‪ַ ,‬ה ִאם ְמ ַט ֵמּא ֵכּ ִלים וּ ַמ ְשׁ ִקים?‬ ‫‪ִ .2‬אם ‪‬א ָע ָשׂה ַה ָטּ ֵמא ְמ ָלא ָכה ‪ְ -‬כּ ֵשִׁרים‪.‬‬

‫‪ְ .1‬מ ַט ֵמּא ֵכּ ִלים וּ ַמ ְשׁ ִקים‪.‬‬ ‫‪ִ .3‬אם ‪‬א ָעשׂוּ ַה ְבּ ָע ִלים ְמ ָלא ָכה ‪ְ -‬כּ ֵשִׁרים‪.‬‬ ‫שאלה למעשה מתוך‬
‫‪ֵ .2‬אינוֹ ְמ ַט ֵמּא ֵכּ ִלים‪ֶ ,‬א ָלא ַמ ְשׁ ֶקה‪.‬‬
‫ג‪ָ .‬האוֹ ֵכל ַעל ְמ ָנת ִל ְקצוֹת‪ַ ,‬ה ִאם ִנ ְפ ְסלוּ ַה ַמּ ִים‪,‬‬ ‫הנלמד השבוע בהלכה‬
‫‪ַ .3‬אף ַמ ְשׁ ִקין ‪‬א ְמ ַט ֵמּא‪.‬‬
‫וּ ַמה ַה ִדּין ִאם ָק ָצה?‬ ‫היומית‬
‫ח‪ִ .‬מי ְמ ַט ֵמּא ֶאת ַה ַמּ ְשׁ ִקים ִל ְהיוֹת ְתּ ִח ָלּה ְל ַט ֵמּא ֶא ָחד‬
‫ְו ִל ְפ ֹסל ֶא ָחד?‬ ‫‪ָ .1‬האוֹ ֵכל ַעל ְמ ָנת ִל ְקצוֹת ‪ְ -‬כּ ֵשִׁרים‪ְ ,‬ו ִאם ָק ָצה‬ ‫שאלה‪ַ :‬ה ִאם ֻמ ָתּר לוֹ ַמר ְבּ ֵבית‬
‫‪ְ -‬פּסוּ ִלים‪.‬‬ ‫ַה ֶמְּר ָחץ ְשׁמוֹ ִי ְת ָבַּר‪ִ ‬בּ ְלשׁוֹן לע"ז אוֹ‬
‫‪ָ .1‬כּל ַהפּוֹ ֵסל ֶאת ַה ְתּרוּ ָמה‪.‬‬ ‫‪ְ .2‬כּ ֵשִׁרים‪.‬‬ ‫ִכּנּוּ ֵיי ְשׁמוֹ ָתיו ית"שׁ? ]שׁו"ע סי' פ"ה‬
‫‪ָ .2‬כּל ַהפּוֹ ֵסל ֶאת ַה ְתּרוּ ָמה‪ ,‬חוּץ ִמ ְטּבוּל יוֹם‪.‬‬
‫‪ְ .3‬פּסוּ ִלים‪.‬‬ ‫ְס ִעיף ב' ומ"ב סק"י[‬
‫‪ְ .3‬טבוּל יוֹם ִבּ ְל ַבד‪.‬‬
‫ד‪ְ .‬שׁ ַנ ִים ֶשׁ ָהיוּ שׁוֹ ְמִרים ֶאת ַהשֹּׁ ֶקת‪ַ ,‬מה‬ ‫תשובה על שאלת‬
‫ט‪ְ .‬בּ ֵאלּוּ ַמ ִים ַה ֹכּל מוֹ ִדים ֶשׁ ֵהם ְפּסוּ ִלים ִמשּׁוּם ַמ ִים‬ ‫ַה ִדּין ִאם ִנ ְט ָמא ֶא ָחד ֵמ ֶהם‪ ,‬וּ ַמה ַה ִדּין ִאם‬ ‫השבוע שעבר‬
‫ַה ְמּ ַכ ְזּ ִבים?‬
‫ָט ַהר ָהִראשׁוֹן ְו ִנ ְט ָמא ַה ֵשּׁ ִני?‬ ‫שאלה‪ַ :‬ה ִאם ָצִרי‪ְ ‬ל ִה ְתַר ֵחק‬
‫‪ַ .1‬ה ְמּ ַכ ְזּ ִבים ֶא ָחד ְבּ ָשׁבוּ ַע‪.‬‬ ‫ֵמ ֲה ָק ָאה ֶשׁל ָא ָדם? ]מ"ב סי' ע"ו סק"כ‪,‬‬
‫‪ַ .2‬ה ְמּ ַכ ְזּ ִבים ְבּ ֻפ ְל ְמ ָסיּוֹת‪.‬‬ ‫‪ְ .1‬פּסוּ ִלים | ‪ְ .2‬כּ ֵשִׁרים‪.‬‬
‫‪ַ .3‬ה ְמּ ַכ ְזּ ִבים ִבּ ְשׁ ֵני ִבּ ָצּרוֹן‪.‬‬ ‫‪ִ .3‬נ ְט ָמא ֶא ָחד ‪ְ -‬כּ ֵשִׁרים‪ָ ,‬ט ַהר ְו ִנ ְט ָמא ַה ֵשּׁ ִני‬ ‫ְו ָערוּ‪ַ ‬ה ֻשׁ ְל ָחן סכ"א[‬

‫י‪ַ .‬מ ִים ְכּ ֵשִׁרים ֶשׁ ִנּ ְת ָעְרבוּ ְבּ ַמ ִים ְכּ ֵשִׁרים‪ַ ,‬ה ִאם ְכּ ֵשִׁרים‬ ‫‪ְ -‬פּסוּ ִלים‪.‬‬
‫ְל ַק ֵדּשׁ ֵמ ֶהם?‬
‫ה‪ָ .‬נ ְפלוּ ַמ ְשׁ ִקים ֶשׁל ֵמי ַח ָטּאת ַעל‬ ‫תשובה‪ָ :‬כּ ַתב ְבּ ִחדּוּ ֵשׁי רע"א ְבּ ֵשׁם‬
‫‪ֵ .1‬כּן | ‪ .2‬א‪.‬‬ ‫ְבּ ָשׂרוֹ אוֹ ַעל ְכּסוּתוֹ‪ַ ,‬ה ִאם ִנ ְט ְמאוּ?‬ ‫ַה' ְנּ ִזירוּת ִשׁ ְמשׁוֹן' דא"צ ְל ַהְר ִחיק ִמ ַמּה‬
‫‪ַ .3‬מ ְח‪ֶ ‬קת‪.‬‬ ‫ֶשׁ ָה ָא ָדם ֵמ ִקיא ַאף ֶשׁהוּא ָמאוּס‪ָ ,‬א ְמ ָנם‬
‫‪ִ .1‬נ ְט ְמאוּ | ‪ַ .2‬על ְבּ ָשׂרוֹ ‪ִ -‬נ ְט ָמא‪ַ ,‬על‬ ‫ֶה ָערוּ‪ַ ‬ה ֻשׁ ְל ָחן ָכּ ַתב ֶשׁ ָאסוּר ִל ְקרוֹת‬
‫בהצלחה!‬ ‫ְכּסוּתוֹ ‪ -‬א ִנ ְט ֵמאת | ‪ַ .3‬על ְבּ ָשׂרוֹ ‪ -‬א‬ ‫קרי"שׁ ֶנ ֶגד ָכּל ָדּ ָבר ַה ָמּאוּס ְכּמוֹ ַה ָקאוֹת‬
‫ֶשׁ ֵמּ ִקיא אוֹ ַהְר ֵבּה ִמ ֵלּיחוֹת ָה ַאף ְו ִכיחוֹ ְו ִניעוֹ‬
‫ִנ ְט ָמא‪ַ ,‬על ְכּסוּתוֹ ‪ִ -‬נ ְט ֵמאת ְו ִט ְמ ַאתּוּ‪.‬‬

‫את התשובות ניתן לענות במערכת הטלפונית‪ 072-332-3020 :‬עד יום שישי שאחרי סיום החומר‪,‬‬ ‫ִמ ֵלּיחוֹת ָהרוֹ ִקים ַה ְמּתֹ ָע ִבים ְדּ‪‬א ְגִּרי ָעא ִמ ֵמּי‬
‫את כללי המבחנים ושמות הזוכים ניתן לשמוע במספר הנ"ל‪.‬‬ ‫ַר ְג ַלִים עיי"ש‪.‬‬

‫תשובות למבחני המשנה היומית פרשת שמיני‬

‫משה פרידמן ‪054-847-3031‬‬ ‫‪ -‬מבחן בהלכה מס‘ ‪- 6‬‬ ‫‪ -‬מבחן לילדים מס‘ ‪- 562‬‬ ‫‪ -‬מבחן שבועי מס‘ ‪- 262‬‬
‫א‪ 1 .‬ב‪ 2 .‬ג‪ 2 .‬ד‪ 1 .‬ה‪ 1 .‬ו‪ 3 .‬ז‪ 3 .‬ח‪ 2 .‬ט‪ 1 .‬י‪2 .‬‬ ‫א‪ 3 .‬ב‪ 1 .‬ג‪ 2 .‬ד‪ 2 .‬ה‪ 3 .‬ו‪ 3 .‬ז‪ 1 .‬ח‪ 1 .‬ט‪ 2 .‬י‪2 .‬‬ ‫א‪ 3 .‬ב‪ 4 .‬ג‪ 3 .‬ד‪ 1 .‬ה‪ 1 .‬ו‪ 2 .‬ז‪ 1 .‬ח‪ 4 .‬ט‪ 1 .‬י‪2 .‬‬

‫להפקדה בבנק פאג"י סניף ‪ 168‬ח‪-‬ן ‪ | 548-634‬להפקדה בבנק הדואר‬ ‫"קביעותא" ‪ -‬המפעל ללימוד המשנה וההלכה היומית‬
‫להנצחת ששת המיליונים | ‪ | www.kviuta.org‬טלפון‪072-272-0000 :‬‬
‫ח‪-‬ן ‪ | 826-7258‬נא לשמור על קדושת הגליון‪ ,‬לא לקרוא בתפילה וקה"ת‬ ‫פקס‪ | 072-277-2272 :‬ת‪.‬ד‪ 1131 .‬בני ברק | דוא"ל ‪offi[email protected]‬‬

‫שיעורים ומבחנים בטלפון ‪ 24‬שעות‪072-332-30-20 :‬‬