עלון קביעותא 567 למייל

‫פר' בה"ב‪-‬במדבר תשפ"א • גליון ‪567‬‬ ‫בס"ד • ביאורים עיונים ומבחנים מביתקביעותא‬

‫ההלכה היומית‬ ‫המשנה היומית‬ ‫במשנה ובהלכה היומית‬

‫שו"ע או"ח‬ ‫סדר טהרות • פרה‬ ‫לקבלת העלון במייל‪offi[email protected] :‬‬

‫יום תאריך פרק משנה סימן סעיף‬

‫ד כג אייר ה‪-‬ו ט‪-‬א עז‪-‬ח‪-‬ט ב‪-‬א‬

‫ה כד אייר ו ב‪-‬ג עט ב‪-‬ד‬

‫ו כה אייר ו ד‪-‬ה עט ה‪-‬ז‬

‫שב"ק בה"ב ז א‪-‬ב עט‪-‬פ ח‪-‬א‬

‫א כז אייר ז ג‪-‬ד פא‪-‬פב א‪-‬א‬

‫ב כח אייר ז ה‪-‬ו פב‪-‬פג ב‪-‬ב‬

‫ג כט אייר ז ז‪-‬ח פג ג‪-‬ה‬

‫בפתח השער‬ ‫עיון במשנה‬

‫ֵהי ָכן ְמקֹומֹו ֶׁשל ָה ַרַּמאי?‬ ‫פסול מלאכה והיסח הדעת‬
‫מסכת פרה פרק ז'‬
‫זֹו ָה ְי ָתה ְטַר ֶּג ְד ָיה‪ְּ .‬ד ַבר ַה ַּמ ֲעֶׂשה ִה ְת ַּפְר ֵסם ָּב ִעיר‬
‫ִוי ְל ָנא ְוֹלא הֹו ִתיר ֵלב ָא ִדיׁש‪.‬‬ ‫פסול מלאכה‬

‫יֹו ַמ ִים ְל ַא ַחר ִסּיּום ְי ֵמי ַהׁ ֶּש ַבע‪ְּ-‬בָרכֹות ֶׁשל ִּבּתֹו‬ ‫שנינו לעיל בפרק ד' (מ"ד) 'המלאכה פוסלת בה [בפרה] עד שתיעשה אפר‪ ,‬והמלאכה‬
‫ֶׁשל ְמ ַנ ֵחם ַה ְּג ִביר‪ֶ ,‬נ ְע ַלם ֶה ָח ָתן ְּכ ִאּלּו ְּב ָל ַעּתּו ָה ֲא ָד ָמה‪.‬‬ ‫פוסלת במים עד שיטילו את האפר'‪ ,‬ומבואר שאם האדם המתעסק בעבודת הפרה ‪-‬‬
‫משעת שחיטתה ועד שעת שריפתה ‪ -‬עושה מלאכה באותה שעה‪ ,‬כגון שחותך דלעת או‬
‫יֹו ֵתר ֹלא ָׁש ְמעּו ִמ ֶּמּנּו‪ְ ,‬לטֹוב ּו ְלַרע‪...‬‬ ‫סוגר דלת‪ ,‬נפסלה הפרה‪ .‬וכן אם האדם המתעסק במים עושה מלאכה באותה שעה‪ ,‬נפסלו‬

‫ֲעגּו ָנה ּוְרצּו ַצת ֵלב נֹו ְתָרה ַהַּכָּלה ַהְּצ ִעיָרה‪ְּ ,‬ב ֵאין‬ ‫המים‪ ,‬ושנינו שמלאכה פוסלת 'עד שיטילו את האפר'‪.‬‬
‫ִאיׁש ָיכֹול ְלהֹוִׁשי ָעּה‪.‬‬
‫ובריש פרקין (פ"ז) שנינו חילוק בין עשיית מלאכה של המתעסק במילוי המים‪ ,‬לבין‬
‫ָח ְלפּו ָׁש ִנים ּו ְביֹום ִמן ַה ָּי ִמים ָצ ַנח ָּב ֵאזֹור ָּבחּור‬ ‫עשיית מלאכה של המתעסק בקידוש המים‪ ,‬שהמתעסק במילוי המים ועושה מלאכה‬
‫ֶׁשּדֹו ֶמה ָה ָיה ְמ ֹאד ַל ָח ָתן‪ְּ ,‬כֶׁשְּב ִפיו ְּבׂשֹוָרה‪ֲ " :‬א ִני‬ ‫אחרת‪ ,‬פוסל לא רק מים שממלא לעצמו‪ ,‬אלא גם מים שממלא לחבירו‪ ,‬אמנם המתעסק‬
‫בקידוש המים ועושה מלאכה אחרת‪ ,‬פוסל את המים רק אם הם של עצמו‪ ,‬אבל אם המים‬
‫ַהַּב ַעל!"‪...‬‬
‫שהוא מתעסק בקידושם הם של חבירו‪ ,‬אינו פוסלם‪.‬‬
‫ִמּׁשּום ַמה ָה ְי ָתה ַה ְּתחּוָׁשה ְּב ֵלב ָה ֲא ָנִׁשים ֶׁש ַהָּבחּור‬
‫ְמַׁש ֵּקר‪ַ .‬מׁ ֶּשהּו ּבֹו ִׁש ֵּדר ִאי‪ֲ -‬א ִמינּות‪.‬‬ ‫מים שלא נשמרו‪ ,‬נפסלו‬

‫הּוא הּו ָבא ִל ְפ ֵני ֵּבית ַה ִּדין‪ָׁ .‬ש ֲאלּו ַה ַּד ָּי ִנים‬ ‫הנה מלבד מה שהמים נפסלים אם המתעסק בהם עשה מלאכה אחרת‪ ,‬עוד נפסלים‬
‫ַו ֲח ָקרּוהּו ֵהי ֵטב‪ַ .‬הָּבחּור ָׁש ַלט ְּב ָכל ַה ְּפָר ִטים‪ּ ,‬כֹו ֵלל‬ ‫המים אם לא נשמרו מכל דבר הפוסלו‪ ,‬שממה שנאמר 'למשמרת מי נדה'‪ ,‬דרשו חכמים‬
‫ֵהי ָכן ּו ָמ ַתי ָה ְי ָתה ַה ֲח ֻתָּנה ְועֹוד ִסי ָמ ִנים ִאיִׁש ִּיים ְמ ֹאד‪.‬‬ ‫(ספרי פ' חקת פיסקא קכ"ד‪ ,‬ועוד) כשהם שמורים הם מי נדה‪ ,‬וכשאינם שמורים אינם מי נדה‪.‬‬

‫ֲא ָבל ַה ֲחָׁשד ִה ְמִׁשיְך ְל ַב ְעֵּב ַע‪ַ ,‬רק ָה ַלְך ְו ִה ְת ַח ֵּזק‪.‬‬ ‫מעיקר הדין גם אם לא נשמרו המים לא חיישינן שנטמאו‪ ,‬שהם בחזקת טהורים‪ ,‬ועוד‬
‫ַה ַּד ָּי ִנים ָחׁשּו ְּב ֵברּור ֶׁש ָה ִאיׁש ְמַׁש ֵּקר‪ֲ ,‬א ָבל ֵּכי ַצד ִנ ַּתן‬ ‫שאין סיבה לחוש כלל שנטמאו‪ ,‬אלא שבקרא של 'למשמרת' נתחדש שלגבי פרה צריך‬
‫שמירה יתירה‪ ,‬וחיישינן מדאורייתא שאירעה להם טומאה אף בדבר שלא שכיח‪ .‬כן מפורש‬
‫ְלהֹו ִכי ַח זֹאת?!‬ ‫ברמב"ן בחולין (ט' ב')‪ ,‬וכן נראה דעת רוב הראשונים‪[ ,‬והרמב"ן שם סובר שצריך שמירה‬
‫לא רק מטומאה‪ ,‬אלא גם משאר פסולים‪ ,‬כגון שלא יתערב בהם מים פסולים‪ ,‬וכל שלא‬
‫ִנ ְּגׁשּו ֶאל ַה ָּגאֹון ַה ָּקדֹוׁש ַרֵּבנּו ֵא ִלָּיהּו ִמִּוי ְל ָנא‬
‫זיע"א‪ִ ,‬ס ְּפרּו ֶאת ְּד ַבר ַה ַּמ ֲעֶׂשה ְו ִהִּביעּו ֶאת ֲחָׁש ָדם‪.‬‬ ‫שמר‪ ,‬חיישינן שאירע אותו פסול]‪.‬‬

‫ַה ָּגאֹון ָחַׁשב ְלֶר ַגע ְו ֵהִׁשיב‪ִׁ" :‬ש ְמעּו ִלי ַו ֲעׂשּו ָּכְך‪:‬‬ ‫אמנם ברמב"ם נראה שפירש את הגזירת הכתוב של 'למשמרת' באופן אחר‪ ,‬שכתב‬
‫ְּבַׁשָּבת ַה ְּקרֹו ָבה‪ַּ ,‬כ ֲאֶׁשר ָיבֹוא ַהָּבחּור ְל ֵבית ַהְּכ ֶנ ֶסת‪,‬‬ ‫(שם ה"ד)‪ ,‬וז"ל‪ ,‬המוליך מים לקדשן וכו'‪ ,‬לא יפשיל הכלי לאחוריו אלא לפניו‪ ,‬שנאמר‬
‫ַהְׁש ִאירּו אֹותֹו ִל ְצעֹד ְל ַבּדֹו ֶאל ַה ָּמקֹום ּבֹו ָיַׁשב ֶטֶרם‬ ‫למשמרת למי נדה‪ ,‬בזמן שהן שמורין הן מי נדה‪ ,‬ואם לאו‪ ,‬פסולין‪ .‬הרי שמילא שתי‬
‫חביות‪ ,‬נותן אחת לפניו ואחת לאחוריו‪ ,‬מפני שאי אפשר‪ ,‬עכ"ל‪ ,‬והדברים נראים תמוהים‪,‬‬
‫ֶנ ְעַּדר"‪.‬‬ ‫שמה מועיל שאי אפשר‪ ,‬הרי למעשה אין המים שמורים‪ ,‬והר"ש (מ"ה) פירש במשנה (שם)‬
‫שגם חבית אחת שנתנה מאחוריו נחשב שמור‪ ,‬ורק לכתחילה צריך ליתנה לפניו‪ ,‬ולפי זה‬
‫ָא ָתא ְו ִה ִּגי ַע ַׁשָּבת‪.‬‬
‫ה_לימוד השבוע מוקדש _לע"נ‬ ‫ה_לימוד השבוע מוקדש _לע"נ‬
‫ָהדּור ְו ָלבּוׁש ֵהי ֵטב ִנ ְכ ַנס ֶה" ָח ָתן" ְל ֵבית ַהְּכ ֶנ ֶסת‪,‬‬ ‫מרת פרטונה מסעודה בת ֶפרחה ע"ה‬ ‫ר' עזרי בן ר' משה ז"ל‬

‫» המשך בעמוד ג’‬ ‫נלב"ע כט באייר‬ ‫נלב"ע כז אייר תשע"ז‬

‫רץ למשנה‬ ‫ולע"נ ה' שלמה בן מרים א ֹורי ז"ל‬
‫ולע"נ יחיאל בן פרטונה מסעודה ז"ל‬
‫בספר מתוק מדבש מובא בשם הגר"א מי‬
‫שלומד משניות יש לו כח להפוך מידת הדין למידת‬
‫הרחמים‪ .‬וזה הפירוש אעשה לו עזר כנגדו‪ ,‬נגד‬
‫היצר הרע זה למוד משניות ל"ו היינו לימוד ו'‬

‫סדרי משניות‪.‬‬

‫• להפיץ את האור •‬ ‫מערכת‬ ‫להנצחות‬
‫השיעורים והמבחנים הממוחשבת‪:‬‬ ‫ותרומות‬
‫בשותפות של ‪ ₪ 54‬בחודש‬ ‫להצלחה‬
‫‪072-332-3020‬‬ ‫לע"נ יקיריך‬
‫תזכה להחזיק מוקד של עלוני המבחנים השבועיים באיזור שתבחר‪.‬‬ ‫התקשר‪:‬‬
‫‪072-272-2200‬‬
‫ניתן לתרום במערכת הטלפונית‪ 072-332-3020 :‬שלוחה ‪,6‬‬
‫וכן בכל עמדות נדרים פלוס וקהילות ברחבי הארץ‪.‬‬

‫קביעותא ללומדי המשנה היומית‬

‫מובן שבמקום שאי אפשר הקילו‪ ,‬אבל הרמב"ם כתב שבחבית אחת לא נחשב שמור כלל‪,‬‬ ‫מבחן שבועי במשנה ‪267 /‬‬
‫ואינם מי נדה‪ ,‬וא"כ מה מועיל שאי אפשר‪ ,‬עדיין אין המים שמורים‪.‬‬
‫מסכת פרה ה‪ ,‬ט ‪ -‬ז‪ ,‬ח‬
‫עוד כתב הרמב"ם (שם ה"ב) שמותר להניח את המים אצלו בלא קידוש כל זמן שירצה‬
‫ואין בכך כלום‪ ,‬והשיג הראב"ד‪ ,‬וז"ל‪ ,‬ובלבד שיהו שמורים ולא יהא בהם הסח הדעת‪,‬‬ ‫א‪ .‬האם מלאכה פוסלת באפר חטאת ובמי‬
‫עכ"ל‪ ,‬ומבואר ברמב"ם שכל שהניח את המים אצלו‪ ,‬לא נפסלו‪ ,‬אע"פ שנתעסק בשאר‬ ‫חטאת?‬

‫צרכיו ובעל כרחך גם ישן‪ ,‬וקשה‪ ,‬שאין המים שמורים‪ ,‬ולמה לא נפסלו‪.‬‬ ‫‪ .1‬כן | ‪ .2‬לא | ‪ .3‬באפר ‪ -‬פוסלת‪ .‬במים ‪ -‬אינה‬
‫פוסלת | ‪ .4‬הפוך מ‪.3-‬‬
‫ומכל זה נראה (עי' ערוך השולחן העתיד סי' ס"ה) שלדעת הרמב"ם לא נתחדש בקרא של‬
‫'למשמרת' שלגבי מי חטאת כל שאין שמירה יתירה חיישינן שנטמאו‪ ,‬אלא נתחדש שיש‬ ‫ב‪ .‬להלכה! נתן אפר הרבה על גבי המים‪ ,‬והאפר‬
‫חובה על האדם לעשות מעשה שמירה למים‪ ,‬וכל שלא קיים שמירה זו‪ ,‬נפסלו המים‪ ,‬אבל‬ ‫צף למעלה‪ ,‬האם אותו אפר כשר לקדש בו מים‬
‫לעולם המים מצד עצמם אין בהם חשש טומאה אף לגבי פרה‪ ,‬ורק אחרי שהתורה חייבה‬
‫את האדם לשמור‪ ,‬ולא שמר‪ ,‬נפסלו המים‪ ,‬ולכן במקום שאי אפשר‪ ,‬ולא ביטל האדם את‬ ‫אחרים?‬
‫חיובו לשמור‪ ,‬לא נפסלו המים‪ ,‬ולכן גם יכול להניח את המים אצלו כמה שירצה‪ ,‬שאינו‬
‫חייב לישב בטל יומם ולילה כדי לשמור את המים‪ ,‬אלא כל שהניחם אצלו‪ ,‬אין בכך כלום‬ ‫‪ .1‬בין נגע בין לא נגע ‪ -‬פסול‪.‬‬
‫‪ .2‬בין נגע בין לא נגע ‪ -‬כשר‪.‬‬
‫והם כשרים‪ ,‬ששמירה יותר מזה נחשב אי אפשר‪.‬‬ ‫‪ .3‬מה שנגע במים ‪ -‬כשר‪ .‬מה שלא נגע במים ‪-‬‬

‫שיטת הראב"ד שפסול מלאכה הוא מטעם היסח הדעת‬ ‫פסול | ‪ .4‬הפוך מ‪.3-‬‬

‫הנה בעיקר מה שנתבאר שיש פסול של 'מלאכה'‪ ,‬הראב"ד חולק וסובר שהכל מטעם‬ ‫ג‪ .‬היה קילוח יורד מההר‪ ,‬וכיוון את המים דרך‬
‫'היסח הדעת'‪ ,‬שהרמב"ם (הל' פרה אדומה פ"ז ה"ג) ביאר את הפסול של מי שעשה מלאכה בין‬ ‫אחד מהדברים הבאים כדי שיעברו לחבית‪ .‬במה‬
‫המילוי לקידוש‪ ,‬כגון שהתעסק במילוי מים לקידוש אחר‪ ,‬וז"ל‪ ,‬שהמילוי מלאכה‪ ,‬עכ"ל‪,‬‬
‫וכתב הראב"ד שאין כלל פסול של 'מלאכה'‪ ,‬אלא יש רק פסול אחד של היסח הדעת‪,‬‬ ‫פסול?‬
‫שכל שנתעסק בדבר אחר‪ ,‬נחשב שהסיח דעתו במקצת מהדבר הראשון‪ ,‬וז"ל‪ ,‬דעתי בכל‬
‫אלו‪ ,‬לא משום מלאכה הוא נפסל‪ ,‬אלא משום היסח הדעת וכו'‪ ,‬וכללו של דבר‪ ,‬אין אדם‬ ‫‪ .1‬עלי ירקות | ‪ .2‬עלי קנים‪.‬‬
‫יכול לכוין דעתו לשני דברים כאחד‪ ,‬או לשני בני אדם כאחד וכו'‪ ,‬ואי אפשר בלא היסח‬ ‫‪ .3‬עלי אגוז | ‪ .4‬כל התשובות נכונות‪.‬‬

‫הדעת וכו'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מי מהבאים צריך מים חיים?‬

‫והנה לדעת רוב הראשונים הפסול של חסרון שמירה הוא אף במי חטאת אחרי‬ ‫‪ .1‬זב ‪ -‬לטבילתו‪.‬‬
‫שנתקדשו‪ ,‬וכמו ששנינו לקמן (פ"ט מ"ה)‪ ,‬שפרה ששתתה מי חטאת וכו'‪ ,‬רבי יהודה אומר‬ ‫‪ .2‬מצורע ‪ -‬להזות עליו עם דם צפור‪.‬‬
‫'בטלו במעיה'‪ ,‬והטעם משום שבמעיה אינם נשמרים כלל (ר"ש פ"ט מ"ג והביא מתוספתא‪,‬‬ ‫‪ .3‬הנוגע במת ‪ -‬למי חטאת להזאתו‪.‬‬
‫תוס' פסחים י"ח א' ד"ה בטלו)‪ ,‬וכן כתב הרמב"ם (הל' פרה אדומה פ"י ה"ד) וז"ל‪ ,‬המוליך וכו' מים‬
‫שנתקדשו‪ ,‬לא יפשיל הכלי לאחוריו אלא לפניו‪ ,‬שנאמר למשמרת מי נדה‪ ,‬בזמן שהן‬ ‫‪ .4‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫שמורין הן מי נדה‪ ,‬ואם לאו‪ ,‬פסולין‪ ,‬עכ"ל‪ ,‬אמנם הראב"ד השיג עליו‪ ,‬וז"ל‪ ,‬תמה אני‬
‫על זה‪ ,‬והלא המלאכה אינה פוסלת אלא משום הסח הדעת‪ ,‬וכבר אמרו במשנה (סופ"ד)‬ ‫ה‪ .‬חמשה שמלאו חמשה חביות לקדש חמשה‬
‫והמלאכה פוסלת במים עד שיטילו את האפר‪ ,‬הא משיטילו אינה פוסלת וכו'‪ ,‬עכ"ל‪ ,‬והיינו‬ ‫קידושין‪ ,‬ונמלכו לקדשן קדוש אחד‪ ,‬מה הדין?‬
‫לפי שיטתו שהכל דין אחד של היסח הדעת‪ ,‬וכיון ששנינו שאין פסול אלא 'עד שיטילו‬
‫את האפר'‪ ,‬בעל כרחך אין פסול כלל אח"כ‪ ,‬אבל הרמב"ם ושאר ראשונים סוברים שמה‬ ‫‪ .1‬כולם פסולים | ‪ .2‬כולם כשרים‪.‬‬
‫ששנינו 'עד שיטילו את האפר'‪ ,‬מיירי בפסול מלאכה‪ ,‬אבל דין 'למשמרת' של חסרון‬ ‫‪ .3‬הראשון כשר | ‪ .4‬האחרון כשר‪.‬‬

‫שמירה הוא גם אחר כך‪.‬‬ ‫ו‪ .‬באיזה מקרה רק מה שקידש אחרון כשר?‬

‫שנינו בריש פרק ו'‪' :‬נטל משפופרת‪ ,‬וכיסה או שהגיף את הדלת‪ ,‬הקידוש [האפר]‬ ‫‪ .1‬יחיד מילא חמש חביות לחמשה קידושין‪,‬‬
‫כשר'‪ ,‬והר"ש ביאר הטעם שהאפר כשר משום שאין פסול מלאכה באפר‪ ,‬אמנם הפסול‬ ‫ונמלך וקידשן קידוש אחד‪.‬‬
‫של שמירה מטומאה נוהג אף באפר לדעת הר"ש‪ ,‬ולכן פירש מה ששנינו שם 'זקפה בארץ‬
‫[שזרק לארץ את השפופרת שיש בה אפר]‪ ,‬פסול'‪ ,‬שהאפר נפסל‪ ,‬שכיון שלא נשמר‪,‬‬ ‫‪ .2‬יחיד מילא חמש חביות לקידוש אחד‪ ,‬ונמלך‬
‫נפסל‪ ,‬אמנם לדעת הראב"ד שהכל דין אחד של היסח הדעת‪ ,‬כיון שמפורש במשנה שאין‬ ‫וקידשן חמשה קידושין‪.‬‬
‫פסול היסח הדעת באפר ‪' -‬נטל משפופרת וכיסה או הגיף את הדלת‪ ,‬הקידוש כשר' ‪-‬‬
‫בעל כרחך אין פסול כלל באפר‪ ,‬וא"כ מה ששנינו 'זקפה בארץ‪ ,‬פסול'‪ ,‬בעל כרחך יפרש‬ ‫‪ .3‬אמר לאחד קדש לך את אלו‪.‬‬
‫‪ .4‬שתי תשובות מהנ"ל נכונות‪.‬‬
‫שהמים נפסלים‪ ,‬וכמו שפירש הרמב"ם שם‪[ ,‬והרע"ב שם הביא את שני הפירושים]‪.‬‬
‫ז‪ .‬אימתי מלאכה פוסלת מים של חברו?‬
‫פרפראות הפרשה‬
‫‪ .1‬גם בשעת מילוי וגם בשעת קידוש‪.‬‬
‫ְו ִכי ֹתא ְמרּו ַמה ּנֹא ַכל ַּבׁ ָּש ָנה ַהׁ ְּש ִבי ִעת וגו'‪ְ ,‬ו ִצ ִּוי ִתי ֶאת ִּב ְר ָכ ִתי‪( .‬כה‪ ,‬כ‪-‬כא)‬ ‫‪ .2‬רק בשעת מילוי‪.‬‬
‫‪ .3‬רק בשעת קידוש‪.‬‬
‫הסביר הרבי ר' זושא מאניפולי זי"ע‪ :‬אילו היו בעלי אמונה והיו בוטחים‬
‫בהקב"ה שיהיה להם מה לאכול בשנה השביעית‪ ,‬אזי היה שובע גם ללא ציווי‬ ‫‪ .4‬לעולם מלאכה אינה פוסלת מים של חברו‪.‬‬
‫וברכה מיוחדת‪ ,‬אבל אם ישאלו "מה נאכל" – יהיה הכרח שיצווה השם את ברכתו‬
‫ח‪ .‬באיזה מקרה שניהם כשרים?‬
‫בנוסף שוב באופן מיוחד‪...‬‬
‫‪ .1‬קדש לי ואקדש לך‪.‬‬
‫(פניני תורה)‬ ‫‪ .2‬קדש לי ואמלא לך‪.‬‬
‫‪ .3‬מלא לי ואמלא לך‪.‬‬
‫‪ .4‬מלא לי ואקדש לך‪.‬‬

‫ט‪ .‬הממלא גם לצורך עצמו‪ ,‬וגם לצורך מי חטאת‪,‬‬
‫כיצד ממלא וכיצד נותן באסל?‬

‫‪ .1‬ממלא ‪ -‬של חטאת תחילה‪ ,‬ואח"כ שלו‪ .‬נותן‬
‫באסל ‪ -‬של חטאת לפניו‪ ,‬ושלו לאחוריו‪.‬‬

‫‪ .2‬ממלא ‪ -‬של חטאת תחילה‪ ,‬ואח"כ שלו‪ .‬נותן‬
‫באסל ‪ -‬שלו לפניו‪ ,‬ושל חטאת לאחוריו‪.‬‬

‫‪ .3‬ממלא ‪ -‬שלו תחילה‪ ,‬ואח"כ של חטאת‪ .‬נותן‬
‫באסל ‪ -‬שלו לפניו‪ ,‬ושל חטאת לאחוריו‪.‬‬

‫‪ .4‬ממלא ‪ -‬שלו תחילה‪ ,‬ואח"כ של חטאת‪ .‬נותן‬
‫באסל ‪ -‬של חטאת לפניו‪ ,‬ושלו לאחוריו‪.‬‬

‫י‪ .‬הדולה מים בחבית כדי לשים בשוקת‪ ,‬ולאחר‬
‫ששפך את המים בשוקת ולפני קידוש הצניע את‬

‫החבית‪ ,‬האם נפסלו המים?‬

‫‪ .1‬בין אם דלה למלאות בה עוד מים‪ ,‬בין אם דלה‬
‫להוליך בה את המים שנתקדשו ‪ -‬לא נפסלו‪.‬‬

‫‪ .2‬בין אם דלה למלאות בה עוד מים‪ ,‬בין אם דלה‬
‫להוליך בה את המים שנתקדשו ‪ -‬נפסלו‪.‬‬

‫‪ .3‬אם דלה למלאות בה עוד מים ‪ -‬לא נפסלו‪ .‬אם‬
‫דלה להוליך בה את המים שנתקדשו ‪ -‬נפסלו‪.‬‬
‫‪ .4‬הפוך מ‪.3-‬‬

‫תשובות למבחנים במערכת הטלפונית‪072-332-3020 :‬‬

‫קביעותא ללומדי ההלכה היומית‬

‫» המשך מעמוד א’‬ ‫עיון בהלכה‬
‫ְמנֹו ֵפף ְלָׁשלֹום ַל ֲא ָנִׁשים ְס ִביבֹו‪ְ .‬ו ָאז ֶזה ָקָרה‪:‬‬
‫ביאור דין הרחקה בצואה כמלא עיניו‬
‫הּוא ֶנ ֱע ַצר‪ַ ,‬מִּביט ָס ִביב ְּבחֹ ֶסר ְנ ִעימּות‪ֹ ,‬לא יֹוֵד ַע‬
‫ֵהי ָכן ָלֶׁש ֶבת‪ַ .‬הּ ֹס ֶמק ָה ַעז ֶׁש ָה ַלְך ְו ִה ְת ַּפׁ ֵּשט ְּב ָפ ָניו‬ ‫מבואר בשו"ע סי' עט ס"א שאם מלאחריו מצד הדין של מחניך קדוש ב]‬
‫ְו ָה ֵעי ַנִים ְמַׁש ְּדרֹות ַה ְּמצּו ָקה‪ָ ,‬חְׂשפּו ִּב ְפ ֵני ַהּ ֹכל ֶאת‬
‫היתה צואת אדם מאחריו‪ ,‬צריך להרחיק שמלפניו אסור כמלא עיניו מצד הדין של‬
‫ְקלֹונֹו‪.‬‬
‫ד' אמות ממקום שכלה הריח‪ .‬ומלפניו‪ ,‬ולא יראה לך‪ ,‬משא"כ בערוה יש רק דין‬
‫ַה ַּד ָּי ִנים ִהִּביטּו ְמרּו ִצים ַּב ִּמ ְתַר ֵחׁש‪ .‬אֹו ָאז ִנ ְּגׁשּו‬
‫ֵא ָליו ְׁש ֵני ְּג ָבִרים ֲחסֹו ִנים ֵמ ַה ָּק ָהל‪ָ ,‬א ְזקּו אֹותֹו ּו ְנ ֲעלּוהּו‬ ‫צריך להרחיק מלא עיניו‪ ,‬אפילו בלילה‪ ,‬אחד שלא ולא יראה לך אבל מותר לקרות‬
‫ְּב ֶח ֶדר ְצ ָדִדי‪ִ .‬עם ֵצאת ַהׁ ַּשָּבת ִנ ְל ַקח ַל ֲח ִקיָרה‪ָּ ,‬בּה‬
‫או שהוא סומא שאינו רואה אותה‪ ,‬צריך ק"ש תוך ד"א של ערוה מלאחריו‪.‬‬
‫ִה ְתָּבֵרר ָה ִע ְנָין ַל ֲאׁשּורֹו‪.‬‬
‫והרא"ש סובר שהולא יראה מתייחס רק‬ ‫להרחיק עד מקום שאינו יכול לראות ביום‪.‬‬
‫ָידֹו ַע ָי ַדע ַהּנֹו ֵכל ִּכי ֵיׁש ִּד ְמיֹון ִחיצֹו ִני ֵּבינֹו ְל ֵבין‬
‫ֲח ָתנֹו ַהָּטִרי ֶׁשל ְמ ַנ ֵחם ֲעִׁשיר ָה ִעיר ְו ָע ָלה ְּב ַד ְעּתֹו‬ ‫ובס"ב מבואר שאם היתה במקום גבוה לערוה‪ ,‬ולדעת הרא"ש צריך להבין למה‬
‫ַר ְעיֹון ְזד‍וֹ ִני‪ִ :‬ל ְגנֹב ֶאת ְזהּותֹו ֶׁשל ֶה ָח ָתן ָה ֲא ִמ ִּתי‪ַ .‬מה‬
‫ָעָׂשה? ָל ַכד ֶאת ֶה ָח ָתן‪ִ ,‬א ֵּים ַעל ַח ָּייו ְו ָנ ַטל ִמ ֶּמּנּו‬ ‫עשרה טפחים או נמוך עשרה‪ ,‬או שהיתה לפניו צריך להרחיק כמלא עיניו והרי‬
‫ֶאת ָּכל ַה ְּפָר ִטים ָה ֶא ְפָׁשִר ִּיים ַעל קֹורֹות ַח ָּייו‪ָּ" .‬כְך‬
‫אּו ַכל" ‪ָ -‬חַׁשב ְל ַע ְצמֹו ‪ְ " -‬ל ִה ְת ָקֵרב ֶאל הֹונֹו ְו ֵל ָהנֹות‬ ‫בבית אחד והוא בבית אחר‪ ,‬אפי' הפתח אי"ז בתוך מחנהו וכבר תמה כן הפנים‬

‫ִמ ֶּמּנּו ָּכל ַח ָּייו‪."...‬‬ ‫פתוח ויושב בצדה ורואה אותה‪ ,‬אם אין מאירות בסי' עד‪ ,‬וביאר השו"ע הרב [ס"א]‬

‫ֲא ָבל ָּד ָבר ֶא ָחד ָׁש ַכח ִלְׁש ֹאל‪ֵ :‬הי ָכן ְמקֹומֹו ֶׁשל‬ ‫לה ריח יכול לקרות‪ ,‬דכיון שהיא ברשות שהטעם הוא משום שכנגד פניו שם עיקר‬
‫ַה ָח ָתן ְּבַׁשָּבת?‬
‫אחרת קרינן ביה שפיר והיה מחניך קדוש חנייתו וצריך להיות מחנהו קדוש כמלא‬
‫ֲה ֵכי ַצד?‬
‫להרא"ש‪ ,‬אבל להרשב"א דוקא כשאינו עיניו ואפילו בלילה שאינו רואה אותה‬
‫ָא ַמר ַה ָּגאֹון ִמִּוי ְל ָנא ַל ַּד ָּי ִנים‪ַ" :‬ר ַּמאי‪ַּ ,‬דְרּכֹו ַל ְחׁ ֹשב‬
‫ַעל ָּכל ָּד ָבר ְורֹאׁשֹו ָמ ֵלא ַּת ְחּבּולֹות ְו ַת ֲעלּו ִלים‪ַ .‬רק‬ ‫עיי"ש‪ ,‬וכ"כ הפמ"ג במש"ז בפתיחה לסי'‬ ‫רואה אותה‪.‬‬

‫ַעל ְּד ָבִרים ֶׁשִּב ְק ֻדׁ ָּשה ‪ְ -‬לעֹו ָלם ֹלא ַי ְחׁ ֹשב‪."...‬‬ ‫ע"ט דין ב' אלא שמסתפק‬ ‫והביאו‬ ‫מקור הדין‬
‫שם אם איסור זה הוא‬
‫ַא ּגּו ְטן ַׁשָּבת‪ָ ,‬העֹוֵרְך‬ ‫מדאורייתא או מדרבנן‬ ‫ומקור דין זה‬

‫המבחן החודשי בהלכה‬ ‫עיי"ש [אמנם מלשון‬ ‫הראשונים מהירושלמי‬ ‫מברייתא בברכות‬
‫מס' ‪8‬‬
‫שו"ע הרב משמע‬ ‫שרבי אילעי וחבריו ישבו‬ ‫כה‪ .‬תניא לא יקרא‬
‫מסימן עט סעיף ח‬
‫עד סימן צד סעיף ט‬ ‫שזה מדאורייתא‪,‬‬ ‫בפונדק בלילה ומרחוק היה צואה‬ ‫אדם קריאת שמע‪,‬‬
‫יופיע בעז"ה בגליון ‪570‬‬ ‫ועיי"ע בשו"ת‬ ‫ודנו ביניהם אם מותר להם לומר‬ ‫כנגד צואת אדם‬
‫מהר"ם שי"ק‬ ‫וכו' ואם היה‬
‫לחיות כהלכה‬
‫מקום גבוה עשרה דברי קדושה‪ ,‬ואמר להם רבי אילעי סי' צ"ד שביאר‬
‫'טוב יותר מלא כף נחת' דהיינו פסקי‬ ‫טפחים‪ ,‬או נמוך‬
‫הלכות למעשה‪' ,‬ממלא חפנים עמל' דהיינו‬ ‫יותר וז"ל והטעם‬ ‫שמכיון שביום הם היו רואים את‬ ‫עשרה טפחים‪,‬‬
‫ממה שיודע להקשות ולתרץ ולהפוך בש"ס‪.‬‬ ‫[דבעינן ד' אמות‬ ‫זה אז גם בלילה הם צריכים‬ ‫יושב בצדו וקורא‬
‫לאחריו או מצדדים]‬
‫(ספר חסידים סי' תרמ"ח)‬ ‫קריאת שמע‪ ,‬ואם לאו‪,‬‬
‫כיון דכתיב מחניך קים‬ ‫להרחיק‬
‫ודרך חיים תוכחות מוסר‬ ‫מרחיק מלא עיניו‪.‬‬
‫להו לחז"ל דזה ד"א שהוא‬
‫בספר יערות דבש להגאון החסיד מהר"י זצוק"ל‬
‫בעל האורים ותומים כתב וז"ל‪ :‬והעיקר שילמוד כל‬ ‫מקום שימושו של אדם כמבואר‬ ‫[והביאו הראשונים מהירושלמי‬
‫אדם הן ת"ח הן ע"ה איש ואשה דף אחד בכל יום‬
‫מספרי מוסר כל אדם לפי ענינו‪ ,‬של"ה או שאר‬ ‫שרבי אילעי וחבריו ישבו בפונדק בלילה בערובין מח‪ .‬אבל ברחוק יותר מד"א לא‬
‫ספרי מוסר וכו' וזה יהיה לאדם ממש חומה בצורה‬
‫שלא בקל ילכדהו זקן וכסיל וכו'‪ .‬ועוד כתב שם‪:‬‬ ‫ומרחוק היה צואה ודנו ביניהם אם מותר יוכל לשמש שם אלא א"כ עוקר ממקומו‬
‫וכן מי שבשם ישראל יכונה מחוייב עליו לקרות‬
‫בכל יום ערב ובקר איזה דפין מספרי מוסר וכו' ולא‬ ‫להם לומר דברי קדושה‪ ,‬ואמר להם רבי הראשון ולכן אמרו חז"ל דכל זה לאחריו‬
‫יהיו בעוה"ר בחורים נעדרים מיראה והולכים אחר‬
‫הבל העולם‪ ,‬והאיש אשר אלה לו‪ ,‬לומד יום יום‬ ‫אילעי שמכיון שביום הם היו רואים את זה אבל לפניו השיעור כמלא עיניו שע"י‬
‫בספרים הנ"ל אז יבחין כמה חטא לנפש וכמה רעות‬
‫שעשה ויהיה חרד לדבר ה' בסור מרע ועשה טוב‪.‬‬ ‫הראיה הוא שולט שם לשמור חפציו או‬ ‫אז גם בלילה הם צריכים להרחיק‪].‬‬

‫שאר דברים ומה לי אם משמש שם בידיו‬ ‫מחלוקת הרשב"א והרא"ש‬
‫או במראית עיניו עיי"ש עוד‪.‬‬ ‫בביאור דין זה‪ ,‬וביאור דבריהם‬

‫ולדעת הרשב"א צריך להבין מה שאמרו‬ ‫וכתב שם הרשב"א דהא דאמרינן יושב‬
‫(בברכות דף כה (‪ :‬ונפסק בשו"ע לעיל‬ ‫בצידו וקורא‪ ,‬דוקא כשאינו רואה את‬
‫דצואה בעששית מותר לקרוא קרי"ש‬ ‫הצואה‪ ,‬והרא"ש שם [סי' מ"ו] כותב שגם‬
‫כנגדה ערוה בעששית אסור משום שהוא‬ ‫אם הוא רואה מותר‪ ,‬וביאור המחלוקת הוא‬
‫רואה את הערוה ותירץ הרשב"א שם דשאני‬ ‫כי בתורה נאמר שני איסורים בתחילה‬
‫צואה שהתורה גילתה במה שאמרה וכסית‬ ‫נאמר איסור קריאה במקום צואה והוא‬
‫את צאתך שכיסוי מועיל אפילו אם רואהו‪.‬‬ ‫בפסוק [דברים כג יד טו] וכסית את צאתך‬

‫והיה מחניך קדוש‪ ,‬ומיד אח"כ נאמר איסור להלכה‬

‫ולהלכה כתב הביה"ל [בד"ה אבל‬ ‫קריאה כנגד ערוה ולא יראה בך ערות‬
‫להרשב"א] בשם החיי"א שצריך להחמיר‬ ‫דבר‪ ,‬והרשב"א סובר שהלא יראה מתייחס‬
‫כהרשב"א משום שספק דאורייתא‬ ‫גם לצואה‪ ,‬והוא מוכיח את זה ממה דקי"ל‬
‫לחומרא‪ ,‬אבל כשמצטרף עוד ספק אפשר‬ ‫שלפניו צריך להרחיק כמלא עיניו‪ ,‬ונמצא‬
‫להקל כהרא"ש בשעת הדחק וכמש"כ‬ ‫לשיטתו דבצואה יש שני דינים א] שאסור‬
‫לקרוא קרי"ש בתוך ד' אמותיה ואפילו‬
‫הביה"ל בד"ה אותה עיי"ש‪.‬‬

‫קביעותא לדי המשנה וההלכה היומית‬

‫מושגים במשנה ‪ /‬מאת הרב אשר שיק שליט"א‬

‫מח"ס ילקוט ביאורים על ששה סדרי משנה ותלמוד בבלי‬

‫" ַהְּמ ַמֵּלא [ ַמ ִים] לֹו [ ְל ָצ ְרּכֹו ַהְּפ ָר ִטי] ּו ְל ַח ָּטאת‪ְ ,‬ל ֵמי ַח ָּטאת ְּכֵׁש ִרים ַרק " ַמ ִים ַח ִּיים"‪ַ ,‬ה ְיינּו ֵמי‬ ‫ִמְׁש ֶמ ֶרת ֵמי ַחּ ָטאת‬

‫נֹו ֵתן ֶאל ֶׁשּלֹו ַל ֲאחֹו ָריו ְו ֶאת ֶׁשל ַח ָּטאת ְל ָפ ָניו ַמ ְע ָין‪ְ .‬ו ִהֵּנה ִאם רֹו ֶצה ְל ַמְּלאֹות ָח ִבית ְל ַק ְּדָׁשּה‬
‫ָל ַמ ְדנּו ַּבְּפ ָר ִקים ַהּקֹו ְד ִמים ַעל ַהְּז ִהירּות [ֶׁשָּכְך ָיכֹול ְלָׁש ְמ ָרם]‪ְ .‬ו ִאם ָנ ַתן ֶאת ֶׁשל ַח ָּטאת ְּב ֵא ֶפר ַה ַח ָּטאת‪ְ ,‬ו ָהיּו ַהַּמ ִים ְמ ַקְּל ִחים ִמן ָה ָהר‪,‬‬
‫ֶׁש ָהיּו נֹו ְק ִטים ְּכ ֵדי ֶׁשֹּלא ִי ָּט ְמאּו ֵמי ַח ָּטאת‪ַ .‬ל ֲאחֹו ָריו ָּפסּול" (ֶּפֶרק ז' ִמְׁש ָנה ה') ‪ִּ -‬ד ְכ ִתיב ְוהּוא ְמ ַכ ֵּון אֹו ָתם ְלתֹוְך ֶה ָח ִבית ַעל ְי ֵדי ָידֹו אֹו‬
‫ַאְך ִמְּל ַבד ַהְּז ִהירּות ִמ ֻּט ְמ ָאה‪ֵ ,‬יׁש ַּבָּפ ָרה ּו ַבַּמ ִים " ְל ִמְׁש ֶמ ֶרת ְל ֵמי ִנ ָּדה"‪ִּ ,‬ב ְז ַמן ֶׁש ֵהן ְׁשמּו ִרין ֵהן ַר ְגלֹו‪ַ ,‬הַּמ ִים ְּפסּו ִלים‪ָּ .‬כְך ָׁש ִנינּו ַּבִּמְׁש ָנה‪:‬‬
‫ַהּמּו ָכ ִנים ְל ֵמי ַח ָּטאת‪ַּ ,‬גם ִאּסּור ְמ ָלא ָכה‪.‬‬
‫ֵמי ִנ ָּדה‪ִּ ,‬ב ְז ַמן ֶׁש ֵאי ָנן ְׁשמּו ִרין ֵאי ָנן ֵמי ִנ ָּדה " ָנ ַתן ָידֹו אֹו ַר ְגלֹו אֹו ֲע ֵלי ְי ָרקֹות ְּכ ֵדי‬
‫ַהָּפ ָרה‪ִ ,‬אם ֶנ ֶעְׂש ָתה ָּבּה ְמ ָלא ָכה‪ִ ,‬נ ְפ ֶס ֶלת‪ַ( .‬רֵּבנּו עֹו ַב ְד ָיה ִמַּבְר ְטנּוָרא)‪.‬‬
‫ֶׁש ַּי ַע ְברּו ַהַּמ ִים ֶל ָח ִבית‪ְּ ,‬פסּו ִלים‪ֲ .‬ע ֵלי ָק ִנים‬
‫ְו ֵכן ַהַּמ ִים ֶׁשִּנְׁש ֲאבּו ְלצֹ ֶרְך ֲה ָכ ַנת ֵמי ַח ָּטאת‪ְ ,‬ו ֵכן‪:‬‬
‫ַו ֲע ֵלי ֱאגֹוז‪ְּ ,‬כֵׁש ִרים‪ֶ .‬זה ַהְּכ ָלל‪ָּ ,‬ד ָבר ֶׁשהּוא‬ ‫ִנ ְפ ָס ִלים ִּב ְמ ָלא ָכה‪ַּ .‬בָּפ ָרה ֶנ ֱא ַמר (ַּבִּמ ְדָּבר יט‪ ,‬ב)‬
‫" ְו ִי ְקחּו ֵא ֶליָך ָפ ָרה ֲא ֻדָּמה ְּת ִמי ָמה ֲאֶׁשר ֵאין‬
‫ְמ ַקֵּבל ֻט ְמ ָאה‪ָּ ,‬פסּול‪ְ .‬ו ָד ָבר ֶׁש ֵאינֹו ְמ ַקֵּבל‬ ‫" ִמי ֶׁש ָהיּו ֵמי ָמיו ַעל ְּכ ֵתפֹו ְוהֹו ָרה הֹו ָר ָאה‪,‬‬ ‫ָּבּה מּום ֲאֶׁשר ֹלא ָע ָלה ָע ֶלי ָה ֹעל"‪ּ .‬ו ַבַּמ ִים‬
‫ֻט ְמ ָאה‪ָּ ,‬כֵׁשר" (ֶּפֶרק ו' ִמְׁש ָנה ד')‪ .‬לֹו ְמ ִדים ֹזאת‬ ‫ְו ֶה ְר ָאה ַל ֲא ֵח ִרים ֶאת ַה ֶּד ֶרְך‪ְ ,‬ו ָה ַרג ָנ ָחׁש ְו ַע ְק ָרב‪,‬‬ ‫ֶנ ֱא ַמר‪ָׁ( :‬שם ָּפסּוק ט) " ְו ָה ְי ָתה ַל ֲע ַדת ְּב ֵני ִיְׂש ָר ֵאל‬
‫ֵמ ַהָּפסּוק " ִמ ְק ֶוה ַמ ִים ִי ְה ֶיה ָטהֹור"‪ֶׁ ,‬ש ֲה ָו ָי ָתן ֶׁשל‬ ‫ְו ָנ ַטל ֳא ָכ ִלים ְל ַה ְצ ִני ָעם‪ָּ ,‬פסּול"‪ָׁ( .‬שם ִמְׁש ָנה ט')‬ ‫ְל ִמְׁש ֶמ ֶרת ְל ֵמי ִנ ָּדה ַח ָּטאת ִהיא" ‪ַ -‬מה ַח ָּטאת‬
‫ַמ ִים ַה ְמ ַט ֲהִרים ַעל ְי ֵדי ָט ֳה ָרה ְּת ֵהא‪ֵּ ,‬בין ֶׁש ַא ָּתה‬
‫ְמ ַה ֶּוה אֹו ָתן ִל ְהיֹות ִמ ְק ֶוה אֹו ִמּלּוי‪ֱ ,‬ה ֵוי ְמ ַה ֶּוה‬ ‫ְו ָכל ֶזה ִמּׁשּום ֶה ֵּסח ַה ַּד ַעת ִמׁ ְּש ִמי ָר ָתן‪.‬‬ ‫ִנ ְפ ֶס ֶלת ִּב ְמ ָלא ָכה‪ָּ ,‬כְך ַהַּמ ִים‬
‫אֹו ָתן ַעל ְי ֵדי ָּד ָבר ֶׁש ֵאינֹו ְמ ַקֵּבל ֻט ְמ ָאה‪ַ( .‬רֵּבנּו‬
‫ָּד ָבר נֹו ָסף ַהּפֹו ֵסל ֶאת ַהַּמ ִים‪ַּ :‬כ ָּידּו ַע‪,‬‬

‫עֹו ַב ְד ָיה ִמַּב ְר ְטנּו ָרא)‪.‬‬ ‫מבחן‬ ‫ִנ ְפ ָס ִלים ִּב ְמ ָלא ָכה‪.‬‬
‫במשנה לילדים ‪567 /‬‬
‫ֶאָּלא ֶׁשְּכ ָבר ָל ַמ ְדנּו ְל ֵעיל‬
‫ַמֶּס ֶכת ָּפ ָרה ֶּפ ֶרק ה ִמְׁש ָנה ט – ֶּפ ֶרק ז ִמְׁש ָנה ח‬ ‫(ֶּפֶרק ד' ִמְׁש ָנה ד')‪ֶׁ ,‬שַּבָּפ ָרה ּפֹו ֶס ֶלת‬

‫ַהְּמ ָלא ָכה ַרק ַעד ֶׁש ֵּת ָעֶׂשה ֵא ֶפר‪,‬‬

‫ּו ַבַּמ ִים ַהְּמ ָלא ָכה ּפֹו ֶס ֶלת ַרק ַעד א‪ְׁ .‬ש ֵּתי ֲא ָב ִנים ֶׁש ִה ִּקי ָפן זֹו ָלזֹו ַו ֲעָׂש ָאן ׁשֹ ֶקת‪ַ ,‬ה ִאם ה‪ָ .‬י ִחיד ֶׁש ִּמֵּלא ֲח ִמׁ ָּשה ָח ִבּיֹות ְל ַק ְּדָׁשן ֲח ִמׁ ָּשה‬

‫ִקּדּוִׁשים ְו ִנ ְמ ַלְך ְל ַק ְּדָׁשם ִקּדּוׁש ֶא ָחד‪ַ ,‬מה ִּדי ָנם?‬ ‫ֶׁש ַּי ִּטילּו ֶאת ָה ֵא ֶפר ְלתֹו ָכן‪ֶׁ .‬ש ֲה ֵרי ַה ַּמ ִים ֶׁשֵּבי ֵני ֶהם ְמ ֻק ָּדִׁשים?‬

‫‪ֻּ .1‬כָּלם ְּכֵׁשִרים | ‪ֻּ .2‬כָּלם ְּפסּו ִלים‪.‬‬ ‫‪ֵ .1‬אי ָנם ְמ ֻק ָּדִׁשים‪ְ ,‬ו ִאם ֲעָׂש ָאן ְּב ִסיד אֹו ְּב ִג ְּפ ִסים ְו ֵהן‬ ‫ַהָּפסּוק אֹו ֵמר " ְל ִמְׁש ֶמ ֶרת ְל ֵמי‬

‫‪ֵ .3‬אין ָּכֵׁשר ֶא ָלא ַא ֲחרֹון‪.‬‬ ‫ְיכֹולֹות ְל ִהָּנ ֵטל ְּכ ַא ַחת ‪ַ -‬ה ַּמ ִים ֶׁשֵּבי ֵני ֶהם ְמ ֻק ָּדִׁשים‪.‬‬ ‫ִנ ָּדה" ְּכלֹו ַמר ַמ ִים ַהּמּו ָכ ִנים ִל ְהיֹות‬
‫‪ַ .2‬אף ִאם ֲעָׂש ָאן ְּב ִסיד ִויכֹולֹות ְל ִהָּנ ֵטל ‪ֵ -‬אי ָנם‬ ‫ֵמי ִנ ָּדה‪ֵ ,‬מי ַח ָּטאת‪ְ ,‬וֹלא ִמׁ ֶּשַּנ ֲעׂשּו‬
‫ו‪ַ .‬ה ְּמ ַמֵּלא לֹו ּו ְל ַא ֵחר [‪ְּ-‬כ ַא ַחת]‪ַ ,‬מה ִּדי ָנם?‬ ‫ְמ ֻק ָּדִׁשים‪.‬‬
‫‪ֵּ .3‬בין ָּכְך ּו ֵבין ָּכְך ‪ְ -‬מ ֻק ָּדִׁשים‪.‬‬ ‫ְּכ ַבר ֵמי ִנ ָּדה‪.‬‬
‫‪ְׁ .1‬ש ֵני ֶהם ְּפסּו ִלים‪.‬‬
‫‪ְׁ .2‬ש ֵני ֶהם ְּכֵׁשִרים‪.‬‬ ‫ב‪ָ .‬נ ַטל ָה ֵא ֶפר ֵמ ַהׁ ְּשפֹו ֶפֶרת‪ְ ,‬ו ֵה ִגיף ֶאת ַה ֶּד ֶלת‬ ‫עֹוד ָל ַמ ְדנּו ִמָּפסּוק ֶזה‪ֶׁ ,‬שֵּמי‬
‫‪ֶׁ .3‬שּלֹו ‪ָּ -‬פסּול‪ְ ,‬וֶׁשל ַא ֵחר ‪ָּ -‬כֵׁשר‪.‬‬ ‫קֹ ֶדם ֶׁש ִּי ֵּתן ָה ֵא ֶפר ְּב ַמ ִים ִוי ַק ֵּדׁש‪ַ ,‬ה ִאם ַה ִּקּדּוׁש‬ ‫ַה ַח ָּטאת ְצ ִרי ִכים ִׁשּמּור‪ְ .‬ו ָל ֵכן‪:‬‬

‫ז‪ַ .‬ה ְּמ ַק ֵּדׁש לֹו ּו ְל ַא ֵחר‪ַ ,‬מה ִּדי ָנם?‬ ‫[‪ָ -‬ה ֵא ֶפר] ְו ַה ַּמ ִים ִנ ְפ ְסלּו ִּב ְמ ֶלא ֶכת ֲה ָג ַפת ַה ֶּד ֶלת?‬

‫‪ְׁ .1‬ש ֵני ֶהם ְּפסּו ִלים‪.‬‬ ‫‪ַ .1‬ה ִּקּדּוׁש ְו ַה ַּמ ִים ‪ְּ -‬פסּו ִלים‪.‬‬ ‫משיב כהלכה‬
‫‪ְׁ .2‬ש ֵני ֶהם ְּכֵׁשִרים‪.‬‬ ‫‪ַ .2‬ה ִּקּדּוׁש ‪ָּ -‬כֵׁשר‪ַ ,‬ה ַּמ ִים ‪ְּ -‬פסּו ִלים‪.‬‬
‫‪ֶׁ .3‬שּלֹו ‪ָּ -‬פסּול‪ְ ,‬וֶׁשל ַא ֵחר ‪ָּ -‬כֵׁשר‪.‬‬ ‫שאלה למעשה מתוך‬
‫‪ְׁ .3‬ש ֵני ֶהם ‪ְּ -‬כֵׁשִרים‪.‬‬ ‫הנלמד השבוע בהלכה‬
‫ח‪ַ .‬ק ֵּדׁש ִלי ַו ֲא ַמֵּלא ְלָך‪ַ ,‬מה ִּדי ָנם?‬
‫ג‪ִ .‬זֵּלף ֶאת ַה ַּמ ִים ְו ִנ ְמ ָצא ִקּדּוׁש ִמְּל ַמָּטן‪,‬‬ ‫היומית‬
‫‪ְׁ .1‬ש ֵני ֶהם ְּפסּו ִלים | ‪ְׁ .2‬ש ֵני ֶהם ְּכֵׁשִרים‪.‬‬ ‫ְל ַד ַעת ַרִּבי ֵמ ִאיר ְוַרִּבי ִׁש ְמעֹון ַה ִאם ָיכֹול‬
‫‪ָ .3‬הִראׁשֹון ָּכֵׁשר‪.‬‬ ‫שאלה‪ַ :‬ה ִאם ָצִריְך ְל ִה ְתַר ֵחק‬
‫ַל ֲחזֹור ּו ְל ַק ֵּדׁש ְּב ֵא ֶפר ְו ֵכי ַצד?‬ ‫ֵמ ֲה ָק ָאה ֶׁשל ָא ָדם? [מ"ב סי' ע"ו סק"כ‪,‬‬
‫ט‪ִ .‬מֵּלא ְׁש ֵני ַּכ ֵּדי ַמ ִים ְל ַחָּטאת‪ֵ ,‬הי ָכן נֹו ְת ָנם ָּב ֵא ֶסל?‬
‫‪ .1‬נֹו ֵטל ֶאת ַה ִּקּדּוׁש ּו ְמ ַק ֵּדׁש ּבֹו ְו ֵאינֹו ָצִריְך‬ ‫ְו ָערּוְך ַהֻׁש ְל ָחן סכ"א]‬
‫‪ .1‬נֹו ֵתן ֶא ָחד ְל ָפ ָניו ְו ֶא ָחד ַל ֲאחֹוָריו‪ְ ,‬ו ַאף ֶׁשל ֲאחֹוָריו‬ ‫ִנּגּוב‪.‬‬
‫ָּכֵׁשר‪.‬‬ ‫תשובה על שאלת‬
‫‪ְ .2‬מ ַנ ֵּגב ּו ְמ ַק ֵּדׁש‪.‬‬ ‫השבוע שעבר‬
‫‪ .2‬נֹו ֵתן ֶא ָחד ְל ָפ ָניו ְו ֶא ָחד ַל ֲאחֹוָריו‪ְ ,‬וֶׁשל ֲאחֹוָריו ָּפסּול‪.‬‬ ‫‪ָּ .3‬כל ֶׁשָּנ ַגע ַּב ַּמ ִים ‪ֵ -‬אין ְמ ַק ְּדִׁשים ּבֹו‪.‬‬
‫‪ .3‬נֹו ֵתן ֶאת ְׁש ֵני ֶהם ְל ָפ ָניו‪.‬‬ ‫שאלה‪ָּ :‬ב ֵאר ִּדין ִאּסּור ִה ְס ַּתְּכלּות‬
‫ד‪ָ .‬נ ַתן ֲע ֵלי ְיָרקֹות אֹו ֲע ֵלי ָק ִנים ְּכ ֵדי‬ ‫ְּב ָנִׁשים? [מ"ב סי' ע"ה סק"ז]‬
‫י‪ְ .‬ל ַד ַעת ַרִּבי יֹו ִסי‪ְּ ,‬ב ֵאיזֹו ְמ ָלא ָכה ִה ְכִׁשירּו ַח ְכ ֵמי‬ ‫ֶׁש ַּי ַע ְברּו ֲע ֵלי ֶהם ַה ַּמ ִים ֶל ָח ִבית‪ַ ,‬ה ִאם‬
‫ַי ְב ֶנה הֹוָר ַאת ָׁש ָעה?‬ ‫תשובה‪ַ :‬ה ִּמ ְס ַּתֵּכל ְּב ִאׁ ָּשה ֲא ִפילּו‬
‫ְּפסּו ִלים ְּב ָכְך?‬ ‫ְּב ֶא ְצַּבע ְק ַטָּנה ֵּכיָון ֶׁש ִּמ ְס ַּתֵּכל ָּבּה ֵל ָהנֹות‬
‫‪ַ .1‬הּמֹו ִליְך ֶאת ַה ֶח ֶבל ְּבָידֹו ֶׁשֹּלא ְלַדְרּכֹו‪.‬‬ ‫עֹו ֵבר ְּב ָלאו ְּדֹלא ָתתּורּו ַא ֲחֵרי ֵעי ֵני ֶכם‬
‫‪ַ .2‬ה ְּמ ַכ ֵנן ֶאת ַה ֶח ֶבל ָּב ַא ֲחרֹו ָנה‪.‬‬ ‫‪ְּ .1‬פסּו ִלים‪.‬‬ ‫ְו ָא ְמרּו ֶׁש ֲא ִפילּו ֵיׁש ְּבָידֹו ּתֹוָרה ומעש"ט ֹלא‬
‫‪ְּ .2‬כֵׁשִרים‪.‬‬ ‫ִיָּנ ֶקה ִמ ִּדי ָנּה ֶׁשל ֵּגי ִהּנֹם‪ּ ,‬וְר ִא ָּיה ְּב ָע ְל ָמא ְל ִפי‬
‫‪ַ .3‬ה ַּמ ְצ ִני ַע ֶאת ֶהָח ִבית ְלהֹו ִליְך ָּבּה ֶאת ַה ִּקּדּוׁש‪.‬‬ ‫‪ֲ .3‬ע ֵלי ְיָרקֹות ‪ְּ -‬פסּו ִלים‪ֲ ,‬ע ֵלי ָק ִנים ‪-‬‬

‫בהצלחה!‬ ‫ְּכֵׁשִרים‪.‬‬

‫את התשובות ניתן לענות במערכת הטלפונית‪ 072-332-3020 :‬עד יום שישי שאחרי סיום החומר‪,‬‬ ‫ֻּתּמֹו ְּבֹלא ֶנ ֱה ֶנה ָׁשִרי ִאם ֹלא ִמַּצד ַהּמּו ָסר‪,‬‬
‫ּו ְב ֵס ֶפר ִמ ְנ ַחת ְׁשמּו ֵאל הֹו ִכי ַח ְּד ָא ָדם ָחׁשּוב ֵיׁש‬
‫את כללי המבחנים ושמות הזוכים ניתן לשמוע במספר הנ"ל‪.‬‬ ‫לֹו ִלי ָּז ֵהר ְּב ָכל ַּגְו ֵני‪ְ .‬ו ָכ ַתב הפמ"ג ְד ִב ְמקֹומֹות‬
‫ֶׁש ֶּדֶרְך ִל ְהיֹות ְמ ֻכֶּסה [ְּכגֹון ְזרֹועֹו ֶתי ָה ְוכה"ג‬
‫תשובות למבחני המשנה היומית ‪ -‬פסח‬ ‫ְׁש ַאר ְמקֹומֹות ַהּגּוף] ַאף ְר ִא ָּיה ְּב ָעְל ָמא ָאסּור‪.‬‬

‫‪ -‬מבחן לילדים מס’ ‪- 561‬‬ ‫‪ -‬מבחן שבועי מס’ ‪- 261‬‬

‫משה פרידמן ‪054-847-3031‬‬ ‫א‪ 1 .‬ב‪ 3 .‬ג‪ 2 .‬ד‪ 3 .‬ה‪ 4 .‬ו‪ 3 .‬ז‪ 1 .‬ח‪ 4 .‬ט‪ 2 .‬י‪ 1 .‬א‪ 1 .‬ב‪ 2 .‬ג‪ 3 .‬ד‪ 2 .‬ה‪ 3 .‬ו‪ 1 .‬ז‪ 1 .‬ח‪ 2 .‬ט‪ 3 .‬י‪2 .‬‬

‫להפקדה בבנק פאג"י סניף ‪ 168‬ח‪-‬ן ‪ | 548-634‬להפקדה בבנק הדואר‬ ‫"קביעותא" ‪ -‬המפעל ללימוד המשנה וההלכה היומית‬
‫להנצחת ששת המיליונים | ‪ | www.kviuta.org‬טלפון‪072-272-0000 :‬‬
‫ח‪-‬ן ‪ | 826-7258‬נא לשמור על קדושת הגליון‪ ,‬לא לקרוא בתפילה וקה"ת‬ ‫פקס‪ | 072-277-2272 :‬ת‪.‬ד‪ 1131 .‬בני ברק | דוא"ל ‪offi[email protected]‬‬

‫שיעורים ומבחנים בטלפון ‪ 24‬שעות‪072-332-30-20 :‬‬