פר' תולדות-ויצא תשפ"א • גליון 543 בס"ד • ביאורים עיונים ומבחנים מביתקביעותא
ההלכה היומית המשנה היומית במשנה ובהלכה היומית
שו"ע או"ח סדר טהרות • כלים
לקבלת העלון במיילoffi[email protected] :
יום תאריך פרק משנה סימן סעיף
ד ב כסלו כד טו-טז ג ד-ו
ה ג כסלו כד-כה יז-א ג ז-ט
ו ד כסלו כה ב-ג ג י-יב
שב"ק תולדות כה ד-ה ג יג-טו
א ו כסלו כה ו-ז ג-ד טז-א
ב ז כסלו כה ח-ט ד ב-ד
ג ח כסלו כו א-ב ד ה-ז
בפתח השער עיון במשנה
ּפֹה ֵא ֵשׁב ִּכיִ א ִּו ִתי ָה. 'כלים שנטמאו במשקין'
ִהֵּנה ֶזה ִס ַּי ְמנּו ֶאת ַה ַּמ ֲחזֹור ַּב ֲה ָל ָכה ַהּיֹו ִמית מסכת כלים פרק כ"ה
ּו ְבֶי ֶתר ְׂש ֵאת ָועֹז ִה ְת ַח ְלנּו ׁשּוב ֶאת ַה ַּמ ֲחזֹור ֶה ָח ָדׁש
ַּב ֲה ָל ָכהְ .ל ָכל ַמ ֲע ַמד ִסּיּום ַמֶּס ֶכת ֻה ְת ְק ָנה ְּת ִפָּלה גזירת משקים טמאים שמטמאים כלים
ְמ ֻי ֶח ֶדת ְו ִנְר ֶּגֶׁשת ֶׁש ִהיא ַּגם ְסגּו ָלה ַהּמֹו ִעי ָלה ְל ִז ְכרֹון
ַהִּלּמּודְ .וָׁשם ָאנּו מֹוִדים ְלחֹו ֵנן ַּד ַעת ֶׁשׂ ָּשם ֶח ְל ֵקנּו מדאורייתא אדם וכלים אינם מקבלים טומאה אלא מאב הטומאה ,ולכן אוכלים ומשקים
ִמּיֹוְׁש ֵבי ֵּבית ַה ִּמ ְדָרׁש ְוֹלא ָׂשם ֶח ְל ֵקנּו ִמּיֹוְׁש ֵבי ְקָרנֹות שלעולם אינם אב הטומאה ,אינם מטמאים אדם וכלים ,אמנם גזרו בי"ח דבר שמשקים
טמאים מטמאים כלים לעשותם שני לטומאה ,והכלים יטמאו תרומה או קדשים שנעשים
ֶׁש ָאנּו ַמְׁשִּכי ִמים ְו ֵהם ַמְׁשִּכי ִמים ְוכו'. שלישי ,וכן משקים של חולין שאפילו שני לטומאה מטמאם כיון שמשקים לעולם נעשים
ראשון לטומאה -שגזרו בי"ח דבר שמשקים 'חוזרים להיות תחילה' ,שמשקים שנטמאו אף
ְו ִהֵּנה ִּדּיּוק ִנ ְפ ָלא ִּד ֵּיק ָּכאן ָמָרן ּפֹו ֵסק ַהּדֹור מראשון או שני לטומאה ,נעשים ראשון לטומאה -אבל כלי שנטמא ממשקה טמא אינו
ַה ְגִרי"ש ֶא ְלָיִׁשיב זצוק"ל (ְו ָנ ִאים ַה ְּד ָבִרים ֶׁשֶּנ ֶא ְמרּו
ִמ ֶּמּנּו ִּב ְב ִחי ַנת ָנ ֶאה ּדֹוֵרׁש ְו ָנ ֶאה ְמ ַק ֵּים) ֶׁש ֲהֵרי ֵא ֶצל מטמא אוכלים של חולין ,משום שחולין אינם נעשים שלישי לטומאה.
ַה ַּת ְל ִמיד ָח ָכם ֶנ ֱא ַמר ַׂש ְמ ָּת ֶח ְל ֵקנּו ִמּיֹוְׁש ֵבי ֵּבית
ַה ִּמ ְדָרׁש ְלׁשֹון ָי ִחיד ֵּבית ַה ִּמ ְדָרׁשְ ,ו ִאּלּו ֵא ֶצל ַע ֵּמי וגזרו גזירה זו שמשקים טמאים מטמאים כלים ,אטו מעיינות הזב -זובו ,רוקו ומימי רגליו
ָה ֲאָרצֹות ֶנ ֱא ַמר ֶׁשֹּלא ַׂש ְמ ָּת ֶח ְל ֵקנּו ִמּיֹוְׁש ֵבי ְקָרנֹות, -שהם משקים והם אב הטומאה מדאורייתא ומטמאים אדם וכלים לעשותם ראשון לטומאה.
ְקָרנֹות ְלׁשֹון ַרִּבים ֶו ֱהֵוי ֵליּה לֹו ַמר יֹוְׁש ֵבי ֶקֶרן אֹו
יֹוְׁש ֵבי ָב ֵּתי ַה ִּמ ְדָרׁשֹותַ .מדּו ַע ָנ ַקט ָּכאן ְלׁשֹון ָי ִחיד דין 'אחוריים'
ְו ָכאן ְלׁשֹון ַרִּבים? שנינו במשנה ו' שאם המשקה נגע בגבו של הכלי ,לא נטמא אלא גבו בלבד ,ובגמרא
בבכורות (ל"ח א') מבואר הטעם ,שחכמים עשו היכר שידעו אנשים שטומאת כלים שנטמאו
ֶאָּלא ֵּתֵרץ ָהַרב ְּב ֶמ ֶתק ְׂש ָפ ָתיוֶׁ ,ש ֶּזהּו אּו ַלי במשקין היא דרבנן ,כדי שלא ישרפו תרומה וקדשים שנטמאו בטומאה זו -שהרי
ַה ֶה ְב ֵּדל ַה ְּתהֹו ִמי ֵּבין יֹוְׁש ֵבי ֵּבית ַה ִּמ ְדָרׁש ְליֹוְׁש ֵבי מדאורייתא לא נטמאו ואסור לשורפם -ואמרו שרק אם המשקה הטמא נכנס לתוכו של
ְקָרנֹות .יֹוְׁש ֵבי ֵּבית ַה ִּמ ְדָרׁש ֵאי ָנם ְזקּו ִקים ָל ֶל ֶכת הכלי ,נטמא כל הכלי ,אבל אם המשקה הטמא נגע בגבו של הכלי ,לא נטמא אלא אחורי
ּו ְל ַב ֵּקׁש ְמקֹומֹות ַרִּבים .יֹוְׁש ִבים ֵהם ְּב ֵבית ַה ִּמ ְדָרׁש הכלי בלבד[ ,וכלי שאין לו תוך ,נטמא כולו ,ונחלקו תנאים בפרקין בכמה אופנים אם
ֶׁשָּל ֶהם ְו ָל ִנים ְּב ָע ְמ ָקּה ֶׁשל ֲה ָל ָכהׁ ,שֹו ְכ ִחים ֵה ָּמה ִמָּכל נחשב שיש לו תוך] ,ואמרו שם בגמרא שכלי שנטמא במשקים טמאים ,דומה לכלי חרס
ַה ְב ֵלי עֹו ָלם ַה ֶּזה ִּכי ֲהֵרי ִנ ְמ ָצ ִאים ֵהם ְּב ֵבית ה' ְמׂשֹוׂש שנטמא בטומאה דאורייתא ,שרק אם הטומאה בתוך הכלי ,נטמא כל הכלי[ ,אמנם משקה
ַח ֵּיי ֶהםְ .ל ֻע ָּמ ָתם ַהְּב ֵט ִלים יֹוְׁש ֵבי ַה ְּקָרנֹות ֵאי ָנם ָּב ִאים
ַעל ִסּפּו ָקם ְלעֹו ָלם ִמ ֶּקֶרן ַא ַחתֶ ,אָּלא ְל ֶה ֶפְך :הֹו ְל ִכים טמא אינו מטמא כלי שטף מאוירו ,אלא רק אם נגע בגוף הכלי בתוכו].
ֵהם ֵמ ָה ָכא ְל ָה ָתםִ ,מ ְתרֹו ְצ ִצים ְל ַמְּלאֹות ַר ֲעבֹו ָנם
ְו ַת ֲאָו ָתם ְוֹלא מֹו ִתיִרים ָמקֹום ֶׁשֹּלא ִּב ְּקרּו ּבֹוַ ,אְך לדעת רבי אליעזר (טהרות פ"ח מ"ז) הדין של 'אחוריים' שגבו נטמא ,הוא רק לענין שהגב
ַל ְמרֹות זֹאת ֲעַד ִין ַמְר ִּגיִׁשים ֵרי ָקנּותָ ,נ ִעים ְו ָנִדים מטמא משקים של חולין ותרומה -ש'חוזרים להיות תחילה' -משום שהחמירו במשקים יותר
כיון שמשקים אינם צריכים הכשר והם עלולים לקבל טומאה בקל (נדה ז' ב') ,אבל אין הגב
ְו ֵאי ָנם ְׂש ֵב ִעים ְלעֹו ָלם. מטמא אוכלים ,אמנם רבי יהושע (שם) דרש מקל וחומר שגבו של הכלי מטמא אף אוכלים
של תרומה לעשותם שלישי .ולענין קדשים וחטאת אין כלל קולא של אחוריים ,אלא אף אם
ַּכ ֲאֶׁשר ְמ ַס ְּי ִמים ַמֶּס ֶכת אֹו ֵס ֶדר ִלּמּוד ִמ ְת ַמׁ ֵּשְך
ֲהֵרי ֶׁש ַה ָּד ָבר ֹלא ָּבא ְּב ַקּלּות ֵמַרִּביתּ ,ו ְפ ָע ִמים ַאף נגע המשקה בגבו של הכלי ,כל הכלי נטמא ונעשה שני לטומאה (חגיגה פ"ג מ"א).
עֹו ֶלה ְּבקִֹׁשי ַרבַ ,אְך ִהֵּנה ֵעת ַהִּסּיּום ִה ִּגי ָעה ְו ָאנּו
ַמ ְצ ִהיִרים ְּבקֹול ּו ְבִׂש ְמ ָחה ֶׁשׂ ַּש ְמ ָּת ֶח ְל ֵקנּו ִמּיֹוְׁש ֵבי ֵּבית והנה לא גזרו עיקר טומאה זו אלא בכלים אבל לא באדם ,שאם משקה טמא נגע באדם,
ַה ִּמ ְדָרׁש ,מֹוִדים ָאנּו ַעל אֹותֹו ָמקֹום ְמ ֻי ָחד -אֹו ָתּה לא נטמא כלל ,וביאר בשיטה מקובצת (בכורות ל"ו א' ד"ה ולא שוייה) בשם תוספות חיצוניות,
ֲאחּו ָזה ֶׁשל ְק ִביעּות ֶׁשֹּלא ְנַו ֵּתר ָע ֶלי ָה ְּב ַעד ׁשּום הֹון
ֶׁשָּבעֹו ָלם .עֹוד יֹום ְועֹוד יֹום ב ֶזּה ְמ ַי ֲח ִדים ֶאת ַה ָּמקֹום ה_לימוד השבוע מוקדש _לע"נ הצטרפת כבר? עדיין לא מאוחר!
ֶׁשל ִלּמּוד ַהּתֹוָרהֶ .זהּו קֹוד ַה ַה ְצ ָל ָחה ּו ְס ִלי ַלת ַה ֶּדֶרְך מרת ויטיא רייזל שושנה
בת הרה"ח יעקב שמשון ע"ה הצטרף להמוני בית ישראל שהתחילו
» המשך בעמוד ג’ בכ"ה בחשון את המחזור ה־ 16בהלכה היומית
לומדים לחיות כיהודי!
• להפיץ את האור • מערכת להנצחות
השיעורים והמבחנים הממוחשבת: ותרומות
בשותפות של ₪ 54בחודש להצלחה
072-332-3020 לע"נ יקיריך
תזכה להחזיק מוקד של עלוני המבחנים השבועיים באיזור שתבחר. התקשר:
072-272-2200
ניתן לתרום במערכת הטלפונית 072-332-3020 :שלוחה ,6
וכן בכל עמדות נדרים פלוס וקהילות ברחבי הארץ.
קביעותא ללומדי המשנה היומית
שרק בכלים שאפשר לעשות היכר -שאם נגע בגבו לא נטמא אלא גבו -גזרו טומאה, מבחן שבועי במשנה 243 /
אבל באדם שאי אפשר לעשות היכר ,לא גזרו כל עיקר.
כלים כד ,טו -כו ,ב
מחלוקת ראשונים אם גזירה אחת הן או שתי גזירות
א .מהו פרקלינין?
נחלקו רש"י ותוספות בנדה (ז' ב') אם היו שתי גזירות או רק גזירה אחת ,שבגמרא
שם אמרו שבגזירת אחוריים יש קולא ,ורש"י פירש שהקולא היא שלא נטמא כולו ,אבל .1כפפת עור לצורך צידה.
תוספות פירשו שגזירת אחוריים לא היתה בי"ח דבר ,שבגזירת בי"ח דבר גזרו רק שאם .2כיפה שנושאות נשים על ראשן.
משקה טמא נגע בתוכו של הכלי נטמא כל הכלי ,אבל אם נגע משקה טמא בגבו של הכלי,
לא נטמא הכלי כלל ,ואפילו גבו לא נטמא -וכמו שאמרו בבכורות שהוא דומה לכלי .3סל גדול.
חרס ,שמקבל טומאה מגופו ואינו מקבל טומאה כלל מגבו -ורק אחר כך גזרו עוד גזירה .4מין ארגז.
שאם המשקה נגע בגבו של הכלי ,נטמא רק גבו ,ובדעת ברש"י משמע שהכל גזירה אחת,
שאמרו שמשקים טמאים מטמאים כלים ,אלא שהקילו באופן שהטומאה נגע באחורי הכלי, ב .איזו סבכה טהורה מכלום?
שלא ייטמא כל הכלי אלא רק גבו ,ולפי זה אינו דומה ממש לכלי חרס שאם נגעה טומאה
בגבו לא נטמא הכלי כלל[ ,מלבד דעת הראב"ן (סי' נ"ח) ,שבאמת הוכיח מגמרא זו שכלי .1של יוצאת לחוץ.
.2של ילדה.
חרס מקבל טומאה מגבו לענין שנטמא גבו]. .3של זקנה.
ויש לומר שתוספות מיאנו בפירוש רש"י שהכל גזירה אחת ,משום שלא מצינו בשום .4שתי תשובות מהנ"ל נכונות.
מקום שרק חלק מכלי נטמא ,ולכן בי"ח דבר שגזרו על 'כלים' שנטמאו במשקים ,אי אפשר
לפרש שהקילו שלא נטמא כל הכלי ,ולכן פירשו שבגזירה הראשונה תקנו שיהא דינו כמו ג' .כל הכלים יש להם אחוריים ותוך' .למה
כלי חרס ,שאם טומאה בתוכו ,נטמא כולו ,ואם טומאה בגבו ,לא נטמא כלל ,אלא שגזרו הכוונה?
עוד גזירה שאם טומאה נגעה בגבו ,נטמא גבו ,וגזירה זו אינה גזירת 'כלים' כלל ,אלא דין
.1אם נגעו משקין טמאים באחורי כלים לא
חדש שהמקום ששם נגעה הטומאה ,נטמא.1 נטמא תוכן .וכמו כן להיפך ,אם נגעו בתוכם לא
שיטת הרמב"ם שגזרו דין אחוריים אף בכלי חרס נטמאו אחוריהם.
.2אם נגעו משקים טמאים באחד מהם נטמא גם
ועל פי סברא זו יישבו האחרונים את שיטת הרמב"ם (הל' שאר אבות הטומאות פ"ז ה"ג) שדין
אחוריים נוהג אף בכלי חרס -שאם נגעה משקה טמא בגבו של כלי חרס ,נטמא גבו -ותמה השני.
עליו הראב"ד שאין השכל נותן שמשקים טמאים יטמאו יותר ממה שהמת והשרץ מטמאים, .3אם נגעו באחוריהם לא נטמא תוכן ,נגעו בתוכן
שהרי גזרו שמשקים טמאים יטמאו כלים אטו מעיינות זב וזבה ,ומעיינות זב וזבה עצמם
אינם מטמאים כלי חרס על ידי נגיעה בגבו ,שכלי חרס מקבל טומאה רק מאוירו ,עיי"ש. נטמאו אחוריהם.
והנה בלשונות המשנה משמע כהרמב"ם ,ששנינו 'כל הכלים יש להם אחוריים ותוך' ,וכן .4אם נגעו באחוריהם נטמא תוכן ,נגעו בתוכן לא
שנינו בפרק ב' (מ"ג) 'זה הכלל ,כל שאין לו תוך בכלי חרס ,אין לו אחוריים' ,אמנם מסברא
קשה וכמו שהקשה הראב"ד ,ותירץ בחידושי רבי ארי' לייב (סי' ס"ה אות ג' ד"ה ולפ"ז י"ל) כעין נטמאו אחוריהם.
מה שנתבאר בדעת תוספות ,שאין טומאה לחצי כלי ,ובעל כרחך כשגזרו דין אחוריים ,אינו
לפי כללי טומאת כלים ,אלא דין חדש הוא שגבו נטמא ,ולכן אע"פ שלפי כללי טומאת ד .כיצד נקרא ברזל רחב מחודד לחתוך בו
כלים כלי חרס אינו מקבל טומאה מגבו ,מכל מקום בדין חדש זה שגבו נטמא שלא לפי שרשים?
כללי טומאת כלים ,אין סיבה לחלק בין כלי חרס לשאר כלים. .1דרבן | .2לזבז.
.3מרדע | .4חרחור.
מקומות שמבואר שאף משקה שנטמא בטומאת ידים .1בספר משנת חיים (שבת סי' ז') יישב עפ"ז מש"כ
הוא בכלל טומאת אחוריים ,וחילק בין עיקר גזירת כלים הרמב"ם שרק משקה שנטמא מאב הטומאה הוא בכלל ה .כיצד נקראים שפתי הכלי?
שנטמאו במשקים לבין דין אחוריים ,עיי"ש בכל דבריו. גזירת כלים שנטמאו במשקים ,שלכאורה קשה מכמה
.1אוגנים | .2אזניים.
פרפראות הפרשה .3כן | .4ידות.
ַו ִּי ְת ֹר ֲצצּו ַהָּב ִנים ְּב ִק ְרָּבּה (כה כב) ו .באיזה מקרה מהבאים ,הדין הוא :טהור ,וסגי
בניגוב ,ולא בעי טבילה?
כשהייתה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר ,יעקב היה רץ ומפרכס לצאת
.1נפלו משקים טמאים על יד של כלי שיש לו
(רש"י שם) בית קיבול.
מפני מה פרכס יעקב לצאת כל כך ולברוח לחדרי תורה ,הרי שנו חז"ל שתינוק .2נפלו משקים טמאים על יד של כלי שאין לו
בית קיבול.
עד שלא נולד ויצא ממעי אימו ,יושב מלאך ומלמדו את כל התורה כולה .וכי יש
.3נפלו משקים טמאים רק על תוכו של הכלי.
מלמד תורה טוב יותר מאשר מלאך .אלא כשנמצאים בחברתו של עשיו ,כשסמוך .4שתי תשובות מהנ"ל נכונות.
הוא לספסל הלימודים שלך ,אזי גם מלאך ה' שמלמד באותה שעה תורה הרי שהיא ז' .כל הכלים יש להם אחוריים ויש להם בית
הצביעה' .למה הכוונה?
(הרר"ב מפשיסחא זצוק"ל) בחזקת סכנה .
.1שאם נטמא האחד נטמא השני.
ּו ְשׁ ֵני ְל ֻאִּמים ִמֵּמ ַע ִיְך ִיָּפ ֵרדּו( כה כג) .2שאם נטמא האחד לא נטמא השני.
.3נטמאו אחוריים נטמא בית הצביעה ,נטמא בית
יש הבדל תהומי בין יעקב לעשיו בכל דבר ועניין ,גם בעניין הכרס הרי שיש
הצביעה לא נטמאו אחוריים.
תהום פעורה באופיים ובהתנהגותם .יעקב הצדיק הרי שתורתך בתוך מעי ,דברי .4הפוך מ.3-
תורה נבלעים בדמו ומבשרו אחזה אלוק' .ואילו עשיו אחיו ובטן רשעים תחסר זולל ח .מהו דין כלי הקודש?
(בשם מגידי אמת) ולא שבע . .1יש להם אחוריים ותוך ,ויש להם בית הצביעה.
.2יש להם אחוריים ותוך ,ואין להם בית הצביעה.
.3אין להם אחוריים ותוך ,ויש להם בית הצביעה.
.4אין להם אחוריים ותוך ,ואין להם בית הצביעה.
ט .להלכה! סנדל לדיקי שהותרו רצועותיו ,האם
טמא? ומדוע?
.1טהור ,כי אינו ראוי להשתמש בו כמות שהוא.
.2טמא ,כי אע"פ שאינו ראוי להשתמש בו כמות
שהוא ,הדיוט יכול להחזירם.
.3טמא ,כי ראוי להשתמש בו כמות שהוא.
.4טהור ,כי נעשה פשוטי כלי עור.
י .להלכה! מה דין צרור המרגלית וצרור המעות?
.1טהורים.
.2טמאים.
.3צרור המעות -טהור .צרור המרגלית -טמא.
.4הפוך מ.3-
תשובות למבחנים במערכת הטלפונית072-332-3020 :
קביעותא ללומדי ההלכה היומית
» המשך מעמוד א’ לרגל התחלת המחזור החדש של לימוד ההלכה היומית
זכו ראשי ארגון קביעותא להכנס לקודש פנימה בהיכלו של
ְל ַס ֵּים ַמֶּס ֶכתֵ ,ס ֶדרְׁ ,ש ָאר ְס ָפִרים ֲא ֵחִרים ּו ְל ָבֵרְך ַעל
כ"ק מרן אדמו"ר מזוטשקא שליט"א
ַה ֻּמ ְג ָמרַ .ה ַה ְח ָל ָטה ַהִּב ְל ִּתי ִמ ְת ַּפׁ ֶּשֶרת ַעל ַה ְּק ִביעּות, לאסיפת חיזוק והתייעצות ולקבל את ברכתו
ַעל אֹותֹו ֵנ ַתח ִלּמּוד ֶׁשהּוא ֹראׁש ְוִראׁשֹון ְּב ִס ְדֵרי האדמו"ר שליט"א קבלם בחביבות יתירה ובמאור פנים מיוחד ומסר דברי
חיזוק בגודל חשיבות ענין לימוד ההלכה דבר יום ביומו .גם הקדיש מזמנו
ָה ֲעִדיפּויֹותֶ ,זהּו אֹותֹו ָמקֹום ֶׁש ְּמ ֻכֶּנה ֵּבית ַה ִּמ ְדָרׁש
היקר לענות תשובות ברורות על השאלות ששטחו בפניו בענין זה.
ַה ְּפָר ִטיּ ,בֹו ָּכל ֶא ָחד ְו ֶא ָחד מֹו ֵצא אֹו ָתה ִּפָּנה ַח ָּמה
ַא ּגּו ְטן ַׁשָּבתָ ,העֹוֵרְך ' ָמקֹום ֶׁשל ַהְׁש ָר ָאה' .
המבחן החודשי בהלכה מס' 2 מיוחד ומניעות גדולות על לימוד זה יותר "מנהג אבותינו בידינו"
מסימן ג סעיף יג עד סימן יא סעיף יב משאר הלימודים .ואדרבה ...מזאת נווכח
ונדע את חשיבות הלימוד הזה ,שמפני האדמו"ר נתן דגש באופן מיוחד על
יופיע בעז"ה בגליון 546 חשיבותו כך גודל הנסיון מצד היצה"ר החשיבות והצורך וההכרח שיש לכל אחד
ואחד מישראל ,הקטנים והגדולים ,בין
ש .כיצד ניתן עוד לחזק את קביעות לימוד שלא נדע הלכה על בוריה. הלומדים שזוכים לשבת בבית ה' בהיכלי
ההלכה? הישיבות והכוללים כל ימיהם ,ובין בעלי
האדמו"ר שליט"א סיפר מזקינו כ"ק הבתים העסוקים לפרנסתם ,שלא יתכן
ת .לכל לימוד קבוע יש ס"ד מיוחדת למצוא האדמו"ר הנחל יצחק ,ואביו כ"ק האדמו"ר לוותר או לדלג על מקצוע חשוב זה.
הזמן הצריך לזה ,אפילו בימים שהטרדות הנזר דוד זצוק"ל ,שלימוד ההלכה היה נר בראשית דבריו הרחיב האדמו"ר שליט"א
מרובות ,או בזמנים של מועדים וימים טובים. לרגלם תמיד ועמד בראש מעיינם ,תוך אודות ריבוי המכשולות ,שעלולים להכשל
ואדרבא ,לפעמים בימים הטרודים שלפעמים שהם מקפידים לידע על כל דבר ודבר, בהלכות חמורות מתוך כלל ההלכות
מתבטלים סדרי הלימוד מחמת שטרודים איך ההלכה ,מה דעת השו"ע ,ואף השפיעו בשו"ע אורח חיים או בהלכות שבת או
במצוות וכדו' ,יוצא שהלימוד הקצר שעליו לא מכוחם וממונם לעודד הציבור ללימוד הלכות ברכות או הלכות תפילה ,והכל
ויתרו מציל את היום -שלא יהא יום בחיים בלי ההלכה .אף הוזכר מערכת המבחנים מחוסר ידיעה ,עד שלפעמים אומרים על
החודשיים מייסודם של זקינו זצוק"ל בבית האסור מותר ואפילו אם יוכיחו את אנשים
לימוד התורה הקדושה. מדרשם בלימוד הלכה עבור עשרות רבות אלו -לא יגיעו לאמת ו ִישנו באוולתם,
ומסבירים הם שהאמת איתם .לפעמים אף
ש .לפעמים לומדי ההלכה היומית נתקלים של נבחנים מידי חודש בחודשו. אומרים הם שמנהג אבותיהם בידם להורות
בהלכות קשות ומתלבטים האם להמשיך לעיין כך או כך בדברים שהם נגד ההלכה ,וכן
ולהעמיק בהן יותר גם בימים הבאים ,או שעדיף ש .בסדר לימוד ההלכה היומית ,פעמים מתוך הם תולים בוקי סריקי באבותיהם .על כגון
התקדמות הלימוד דבר יום ביומו ,בלי לתת זאת אמר בשם זקינו זצוק"ל שיש להמליץ
להמשיך הלאה ולאחוז בקצב הלימוד האחיד. זמן ורווח באמצע -עלול להיות שהלימוד על כך מה שאמרו "אבל אנחנו ואבותינו
שלמדו תמול שלשום לא ישמר בזכרון, חטאנו" -שהחטאים מיחסים לאבותיהם
ת .ללימוד קבוע ומסודר יש מעלה וכח כאילו שמנהג אבותיהם בידם ובזה הם
מיוחד ואף סיעתא דשמיא מיוחדת. מחמת מיעוט החזרה .מה ניתן לעשות?
מוצאים סמך להתלות עליו.
והוסיף האדמו"ר שליט"א בכלליות על ענין ת .יש לצרף יחד עם הלימוד זמן גם
לימוד ההלכה שלפעמים אדרבא ,יש בלימוד לחזור על הלימוד שלמדו תמול ושלשום דרך אגב ,מבהיר האדמו"ר שליט"א
ההלכה משום בשורה טובה ועידוד לאלה בהתייחס לכלל המנהגים ,במילים קצרות:
הלומדים אשר לא נתברכו בכשרונות מזהירים, שלא ישכח. יש מנהגים שיש להם יסוד בהלכה ,שיש
ואף סיפר בידיעה על בחורים שלא הצליחו להם בית אב ,או מסורת .אבל לפעמים
בלימודם והרגישו עצמם כמיותרים בהיכלי ש .לגבי לימוד הלכות מועדים וזמנים - יש טעויות ודמיונות שהם נגד ההלכה,
הישיבות ונפלו ברוחם כיון שההצלחה בלימוד הלכות חג בחג ,יש השואלים מדוע לא ובטעות אומרים עליהם שהם "מנהג
הישיבה ופלפול התלמידים לא האיר להם פנים, קבעו בסדר ההלכה היומית בימים שקודם ישראל" "מנהג אבותינו בידינו" -אילו היו
וסיפר שבהתייעצות עם גדולי ישראל המליצו החג שידלגו מהלימוד הקבוע לטובת לומדים הלכה כראוי ,היו יודעים על כל
עבורם ִלקבוע לימוד בהלכה ,ובמקצוע זה מצאו
את שאהבה נפשם וההצלחה האירה להם פנים לימוד הלכות החג. מנהג איך להתייחס לזה.
ומשם הלכו והצליחו לעלות ולהתעלות בתורה
ת .יש כח מסוים וחזק בכך שהלימוד ראשי הארגון שטחו בפניו את תכנית
וביראת שמים ולגדול לשם ולתפארת. קבוע בלי דילוגים ע"פ הסדר וכן ראוי המבחנים על סדר ההלכה היומית -תכנית
שלא להפסיק הלימוד הקבוע בהלכה המסייעת אף לעצם התמדת לימוד ג'
על שאלות אלו ושאלות נוספות המשיך יומית גם בימים שלפני החג וכן לראות הסעיפים מידי יום ביומו ,שע"י כך זוכים
הרבי שליט"א לענות במאור פנים תוך שבימים שלפני החג יוסיפו גם מזה וגם ללמוד כסדר מתחילת שו"ע או"ח ועד
שהוא מביע הערכה עצומה ללומדים היקרים
העתידים לאזור חיל ולהתגבר להיות בכלל מזה וילמדו גם הלכות חג בחג. סופו בלי דילוגים.
אלה אשר נאמר עליהם "כל השונה הלכות בכל
יום מובטח לו שהוא בן עוה"ב" ,ובירכם מעומק ככל שחשוב יותר -קשה יותר
לבבו הטהור שיראו ברכה בעמלם ללמוד ללמד
האדמו"ר שליט"א נהנה והראה קורת
לשמור ולעשות. רוח מרובה מתכנית זו ואמר שכאשר
משתדלים להחדיר ולשלב את לימוד
ביקור זה נסך עידוד רב וכוחות מחודשים ההלכה בהיכלי הישיבות רואים שיש נסיון
אצל ראשי הארגון בדברים המעוררים היוצאים
מן הלב לחזק ולאמץ ולעודד את הלומדים
היקרים שלומדים כהיום ,ואת אשר עתידים
להיות מן הנמנים לדבר המצוה החשובה הזו
ולקבוע לימודם בדבר ה' זו הלכה.
קביעותא לדי המשנה וההלכה היומית
מושגים במשנה /מאת הרב אשר שיק שליט"א
מח"ס ילקוט ביאורים על ששה סדרי משנה ותלמוד בבלי
ִּדּבּור [ ַמ ְחָׁש ָבה ָּכאן ַהַּכ ָּו ָנה ְּכֶׁש ָא ַמר ַמה ֶׁשהּוא ְודּו ְג ָמא נֹו ֶס ֶפתֲ :ח ִתי ַכת עֹור ֶׁש ָחַׁשב ָע ָליו ַמ ְחָׁש ָבה ְוִׁשּנּוי ַמ ֲעֵׂשה
חֹוֵׁשבּ .תֹו ְספֹות יֹום טֹוב] ִוי ֻב ַּטל ַמ ֲעֵׂשהַ ,אְך ַל ֲעׂשֹותֹו ָׁש ִטי ַח ְו ַעל ְי ֵדי ֶזה ְמ ַקֶּב ֶלת ֻט ְמ ָאה,
ַּגם ִאם ָחַׁשב ָע ֶלי ָה ַא ַחר ָּכְך ְל ָח ְת ָכּה ִל ְרצּועֹות "ָּכל ַהֵּכ ִלים יֹו ְר ִדין ִלי ֵדי ֻט ְמ ָא ָתן ְּב ַמ ֲחָׁש ָבה,
ַמּדּו ַע ֹלא ַּת ְפ ִקי ַע ַמ ְחָׁש ָבה ִמי ֵדי ַמ ְחָׁש ָבה? ְו ַס ְנ ָּד ִליםֶׁ ,שְּכ ָבר ָל ַמ ְדנּו ֶׁשעֹור ָּכ ֶזה ֵאינֹו ְמ ַקֵּבל ְו ֵאי ָנן עֹו ִלים ִמי ֵדי ֻט ְמ ָא ָתן ֶאָּלא ְבִׁשּנּוי ַמ ֲעֶׂשה,
ֻט ְמ ָאה ֵּכי ָון ֶׁשֹּלא ִנ ְג ְמ ָרה ְמ ַלא ְכּתֹוֹ ,לא ּתֹו ִעיל ֶׁש ַהַּמ ֲעֶׂשה ְמ ַב ֵּטל ִמ ַּיד ַהַּמ ֲעֶׂשה ּו ִמ ַּיד ַמ ֲחָׁש ָבה,
ַה ְּתׁשּו ָבהָ :מ ָצאנּו ְּב ִע ְנ ַין ַקָּב ַלת ֻט ְמ ָאה ַהַּמ ְחָׁש ָבה ְלהֹו ִציאֹו ִמּתֹו ַרת ַקָּב ַלת ֻט ְמ ָאהִּ ,כי ּו ַמ ֲחָׁש ָבה ֵאי ָנּה ְמ ַב ֶּט ֶלת ֹלא ִמ ַּיד ַמ ֲעֶׂשה ְוֹלא
ֶׁשַּמ ְחָׁש ָבה ֶנ ְחֶׁש ֶבת ְּכ ַמ ֲעֵׂשהֶׁ .ש ֲה ֵרי ַּכ ָּידּו ַע " ַמ ְחָׁש ָבה ֵאי ָנּה ְמ ַב ֶּט ֶלת ֹלא ִמ ַּיד ַמ ֲעֵׂשה ְוֹלא
ֵּפרֹות ֵאי ָנם ְמ ַקְּב ִלים ֻט ְמ ָאה ַעד ֶׁש ֵּי ָר ְטבּו ִמ ַּיד ַמ ֲחָׁש ָבה" (ֶּפֶרק כה ִמְׁש ָנה ט')
ְּב ַמ ִיםִּ ,ד ְכ ִתיב (ַו ִּי ְקָרא יא ,לח) " ְו ִכי ִי ֵּתן ַמ ִים ִמ ַּיד ַמ ְחָׁש ָבה".
ַעל ֶז ַרע"ְ .ו ִהֵּנה ַה"ְּכ ִתיב" ַּבָּפסּוק הּוא ִי ֵּתן, ֶיְׁש ָנם ֵּכ ִלים ֶׁש ֵאי ָנם ְמ ַקְּב ִלים ֻט ְמ ָאהְּ ,כגֹון
ֶׁשַּמְׁש ָמע ֶׁש ָה ָא ָדם נֹו ֵתן ֲע ֵלי ֶהם ַמ ִיםְ ,ו ַה" ְק ִרי" ַאְך ִׁשּנּוי ַמ ֲעֵׂשהַּ ,כ ֲאֶׁשר ְמַׁשֶּנה ֶאת צּו ַרת ֵּכ ִלים ֶׁש ֵהם ְמַׁשְּמֵׁשי ְּב ֵה ָמה ְו ֵאי ָנם ְמַׁשְּמֵׁשי
הּוא " ִי ֵּתן"ֶׁ ,שַּמְׁש ָמע ִנ ַּתן ֵמ ַע ְצמֹוְ ,ו ָא ְמרּו ֲח ַז"ל ַהְּכ ִלי ,מֹו ִעיל ְלהֹו ִציא ִמי ֵדי ַמ ְחָׁש ָבהַ ,ו ֲא ִפילּו ָא ָדם ,אּו ָלם ִאם ַי ְחׁשֹב ָה ָא ָדם ְל ִהְׁש ַּתֵּמׁש ָּב ֶהם
ֶׁש ַהָּפסּוק ְמ ַלְּמ ֵדנּו ֶׁש ִאם ִנ ְּתנּו ַהַּמ ִים ֵמ ַע ְצ ָמם ִמי ֵדי ַמ ֲעֵׂשהֶׁ .ש ִאם ִׁשָּנה ֶאת צּו ָר ָתּה ַל ֲעׂשֹו ָתּה ְל ַע ְצמֹוְ ,מ ַקְּב ִלים ֻט ְמ ָאה ִמָּכאן ּו ְל ַהָּבאְּ .כגֹון,
ַעל ַהֵּפרֹות ְו ָה ָא ָדם ְּב ַמ ֲחַׁש ְבּתֹו ָה ָיה נֹ ַח לֹו ְּכ ִלי ָא ָדם ,ואח"כ ִׁשָּנה צּו ָר ָתּה ַל ֲעׂשֹו ָתּה ְּכ ִלי ַטַּב ַעת ְּב ֵה ָמה ֶׁש ָחַׁשב ָע ֶלי ָה ִל ְּת ָנּה ְּב ֶא ְצַּבע
ְּב ֶזה ֶ -נ ְחָׁשב ְּכ ִאּלּו ָנ ַתן ֶאת ַהַּמ ִים ְּב ַע ְצמֹו - ְּב ֵה ָמה ,מֹו ִעיל ִׁשּנּוי ַהַּמ ֲעֶׂשה ְל ַה ְפ ִקי ַע ִמֶּמָּנה ָא ָדםְ ,מ ַקֶּב ֶלת ֻט ְמ ָאה ִמָּכאן ָו ֵאי ָלְך ְּב ַמ ְחָׁש ָבה זֹו.
"ִּכי יּו ַתן ּדּו ְמ ָיא ְּד ִכי ִי ֵּתן" ִ -אם ֵּכן רֹו ִאים ְלעּו ַמת ֹזאתַ ,טַּב ַעת ָא ָדם ֶׁש ָחַׁשב ָע ֶלי ָה ּתֹו ַרת ַקָּב ַלת ֻט ְמ ָאה.
ִל ְּת ָנּה ַלְּב ֵה ָמהֹ ,לא ּתֹו ִעיל ַמ ְחָׁש ָבה זֹו ְל ַב ֵּטל ָא ְמ ָנם ֵיׁש ְל ָה ִביןִּ :בְׁש ָל ָמא ִמי ֵדי ַמ ֲעֵׂשה ֹלא ֶׁשַּמ ְחָׁש ָבה ְל ַקָּב ַלת ֻט ְמ ָאה ֶנ ְחֶׁש ֶבת ְּכ ַמ ֲעֵׂשה,
ַּת ְפ ִקי ַע ַהַּמ ְחָׁש ָבהִּ ,כי ֹלא ָיבֹוא ְו ָל ֵכן ֹלא ּתֹו ִציא ַהַּמ ְחָׁש ָבה ַהׁ ְּש ִנ ָּיה ִמי ֵדי ִמֶּמָּנה ַקָּב ַלת ֻט ְמ ָאהּ ,ו ְלעֹו ָלם
ַמ ְחָׁש ָבה זּו ֶׁשֶּנ ְחֶׁש ֶבת ְּכ ַמ ֲעֵׂשה. ִהיא ְמ ַקֶּב ֶלת ֻט ְמ ָאה ַעד ֶׁש ַּי ֲעֶׂשה
ָּבּה "ִׁשּנּוי ַמ ֲעֵׂשה" ְלַׁשּנֹות מבחן
במשנה לילדים 543 /
ִנ ְט ָמא ֲח ִצי ָהרֹ ַבע – ֹלא צּו ָר ָתּה.
ִנ ְט ָמא ָהרֹ ַבע.
ַו ֲא ִפילּו ִאם ָי ְר ָדה ָלּה ּתֹו ַרת ַמֶּס ֶכת ֵּכ ִלים ֶּפ ֶרק כד ִמְׁש ָנה טו – ֶּפ ֶרק כו ִמְׁש ָנה ב
ַ .2אף ִאם ִנ ְט ָמא ָה ֹר ַבע – ֹלא ִנ ְט ָמא ֲח ִצי ָה ֹר ַבע. ַקָּב ַלת ֻט ְמ ָאה ַרק ַעל ְי ֵדי ַמ ְחָׁש ָבה ,אְּ .פַר ְק ִלי ִנין ֶׁשל ָצ ֵדי ַח ָּיה ְועֹוף ְוֶׁשל ֲח ָג ִביםַ ,מה
ִ .3נ ְט ָמא ָה ֹר ַבע – ַמ ְחֹל ֶקתִ ,נ ְט ָמא ֲח ִצי ָה ֹר ַבע ֹ -לא ְּכגֹון ַטַּב ַעת ְּב ֵה ָמה ֶׁש ָחַׁשב ָע ֶלי ָה ִּדי ָנם?
ִנ ְט ָמא ָהרֹ ַבע. ְ .1ט ֵמ ִאים ִמ ְדָרס | ְ .2ט ֵמ ִאים ְט ֵמא ֵמת. ְל ָא ָדםֹ ,לא ּתֹו ִעיל ַמ ְחָׁש ָבה ְל ַה ְפ ִקי ַע
וִ .נ ְט ְמאּו ֲאחֹוֵרי ָה ֹר ַבעַ ,ה ִאם ִנ ְט ְמאּו ַּגם ֲאחֹוֵרי ֲח ִצי ֶׁ .3של ָצ ֵדי ַח ָּיה ְועֹוף – ָט ֵמא ִמ ְדָרסֶׁ ,של ֲח ָג ִבים – ִמֶּמָּנה ַקָּב ַלת ֻט ְמ ָאהְ ,ו ַגם ִאם ַי ְחׁ ֹשב
ָהרֹ ַבע? ָט ֵמא ְט ֵמא ֵמת. ְל ַה ְח ִזי ָרּה ַלְּב ֵה ָמהֹ ,לא ֻּת ְפ ַקע ִמֶּמָּנה
ֲ .1אחֹוֵרי ֲח ִצי ָה ֹר ַבע ְטהֹוִרים. בֻ .קָּפה ְמהּו ָהה ֶׁשְּט ָל ָיּה ַעל ַהְּבִר ָּיהַ ,א ַחר ִמי ּתֹו ַרת ַקָּב ַלת ֻט ְמ ָאה.
ֵ .2אין חֹו ְל ִקים ֶאת ַה ַּגַּבִיין | ַ .3מ ְחֹל ֶקת. הֹו ְל ִכים?
זְ .ל ַד ַעת ַרִּבי ַטְרפֹוןְ ,ל ֵאּלּו ֵּכ ִלים ֵיׁש ִּדין ֵּבית ְצ ִבי ָעה? .1הֹו ְל ִכים ַא ַחר ַהְּבִר ָּיה | ַ .2א ַחר ַה ְּגדֹו ָלה. משיב כהלכה
ַ .3א ַחר ַה ְּפ ִני ִמית.
ַ .1ל ֲעֵרי ָבה ְּגדֹו ָלה ֶׁשל ֵעץ. שאלה למעשה מתוך הנלמד
ַ .2אף ְלכֹוסֹות | ְ .3ל ָכל ַהֵּכ ִלים. גְּ .כ ִלי ֶׁש ֵּיׁש לֹו תֹו ָברֹותַ ,ה ִאם ֵיׁש לֹו ֲאחֹוַר ִים השבוע בהלכה היומית
ָותֹוְך [ֶׁ-ש ָחלּוק ִּדין ֻט ְמ ַאת ֲאחֹוָריו ִמ ִּדין ֻט ְמ ַאת
חַ .ה ִאם ַהֵּכ ִלים יֹוְר ִדים ִלי ֵדי ֻט ְמ ָאה ְועֹו ִלים ִמי ֵדי שאלהָ :ל ָּמה ֵאין ִל ְלּבֹׁש ֶּב ֶגד ְּבצּוָרה
ֻט ְמ ָאה ַרק ְּב ַמ ֲעֶׂשה אֹו ַאף ְּב ַמ ְחָׁש ָבה? ּתֹוכֹו]? ֲהפּו ָכהְ ,ו ִאם ָל ַבׁש ָמ ַתי ָצִריְך ְל ַת ְּקנֹו?
ַ .1רק ְּב ַמ ֲעֶׂשה | .2יֹוְרִדים ַ -רק ְּב ַמ ֲעֶׂשה ,עֹו ִלים – ַאף ֵ .1יׁש לֹו | ֵ .2אין לֹו | ַ .3מ ְחֹל ֶקת. (עיין שו"ע סימן ב' סעיף ג' ומשנ"ב ס"ק
ְּב ַמ ְחָׁש ָבה | .3יֹוְרִדים – ַאף ְּב ַמ ְחָׁש ָבה ,עֹו ִלים ַ -רק ְּב ַמ ֲעֶׂשה. ג-ד).
דִ .מּדֹות ַי ִין ָוֶׁש ֶמןְ ,ל ַד ַעת ַרִּבי ֵמ ִאיר ַה ִאם ֵיׁש
טְּ .כ ִפי ָפה ִמ ְצִרית ֶׁש ֻה ְּתרּו ְרצּועֹו ֶתי ָהַ ,ה ִאם ַה ֶה ְדיֹוט ָל ֶהם ֲאחֹוַר ִים ָותֹוְך? תשובה על שאלת השבוע שעבר
ְו ָהאֹו ָמן ְיכֹו ִלים ְל ַה ְח ִזיָרם?
ֵ .1יׁש ָל ֶהם ֲאחֹוַר ִים ָותֹוְך ְל ִע ְנַין ַמה ׁ ֶּשְּבתֹו ָכן שאלהַ :מה ַי ֲעֶׂשה ִמי ׁ ֶּש ָּקם ִמ ִּמָּטתֹו
ָ .1האֹו ָמן ָ -יכֹולַ ,ה ֶה ְדיֹוט – ֵאינֹו ָיכֹול. ְוֹלא ְל ִע ְנַין ַהְּכ ִלי ַע ְצמֹוּ ,ו ְל ִפי ָכְך ִאם ִנ ְט ְמאּו ַּבּ ֹב ֶקר ְו ֵאין לֹו ַמ ִים ְלַיד ִמָּטתֹו? (משנ"ב
ַ .2אף ָהאֹו ָמן ֵ -אינֹו ָיכֹול | ַ .3אף ַה ֶה ְדיֹוט ָ -יכֹול. ֲאחֹוֵרי ֶהן – ַמה ׁ ֶּשְּבתֹו ָכן ָטהֹורְ ,ו ַהְּכ ִלי ָצִריְך סימן א' ס"ק ב') תשובהָ :צִריְך ְמ ֹאד ְל ִה ָּז ֵהר
ְט ִבי ָלה | ֵ .2יׁש ָל ֶהם ֲאחֹוַר ִים ָותֹוְך. ֶׁשֹּלא ָל ֶל ֶכת ַאְרַּבע ַאּמֹות ְּב ִלי ְנ ִטי ַלת ָי ַד ִים.
יְ .צרֹור ַה ַּמְר ָּג ִלית ּו ְצרֹור ַה ָּמעֹות [ֶׁשהֹו ִציא ֵמ ֶהם ֶאת ֵ .3אין ָל ֶהם.
ַה ַּמְר ָּג ִלית ְו ֶאת ַה ָּמעֹות]ַ ,ה ִאם ְט ֵמ ִאים?
הֲ .ח ִתי ַכת ֵעץ ֶׁשל ְׁש ֵּתי ִמּדֹות -רֹ ַבע ַו ֲח ִצי
ַ .1מ ְחֹל ֶקת ִּבְׁש ֵני ֶהם. ֹר ַבעִ ,אם ִנ ְט ָמא ָהרֹ ַבעַ ,ה ִאם ִנ ְט ָמא ַּגם ּו ַבּזֹ ַהר ַה ָּקדֹוׁש ַמ ְפ ִליג ְמ ֹאד ְּב ֹע ֶנׁש ַה ְּמ ַז ְל ֵזל
ְ .2צרֹור ַה ַּמְר ָּג ִלית ָ -ט ֵמאְ ,צרֹור ַה ָּמעֹות – ַמ ְחֹל ֶקת. ֲח ִצי ָה ֹר ַבע? ְו ֵכן ִאם ִנ ְט ָמא ֲח ִצי ָה ֹר ַבע, ָּב ֶזהִּ ,כי הּוא ַמְׁשֶרה ַעל ַע ְצמֹו רּו ַח ֻט ְמ ָאה.
ְ .3צרֹור ַה ַּמ ְר ָּג ִלית – ָטהֹורְ ,צרֹור ַה ָּמעֹות – ַמ ְחֹל ֶקת. ַה ִאם ִנ ְט ָמא ַּגם ָהרֹ ַבע? ְו ִאם ֵיׁש ַל ֲח ֵברֹו ַמ ִים ָיכֹול ָל ַק ַחת ִמ ֶּמּנּוִּ ,ב ְת ַנאי
בהצלחה! ִ .1אם ִנ ְט ָמא ָהרֹ ַבע – ִנ ְט ָמא ֲח ִצי ָהרֹ ַבע, ֶׁש ִּי ֵּתן ֵּת ֶכף ְּתמּוָר ָתם ֲא ֵחִריםְ .ו ִאם ֵאין לֹו ַמ ִים
את התשובות ניתן לענות במערכת הטלפונית 072-332-3020 :עד יום שישי שאחרי סיום החומר, ְּב ִקְר ָבתֹוֵ .יׁש ִמַּב ֲע ֵלי ַהֶּנ ֶפׁש ֶׁשָּנ ֲהגּו ָל ֶל ֶכת
ָּפחֹות ָּפחֹות ִמד' ַאּמֹותַ .אְך ַהׁ ַּש ֲעֵרי ְּתׁשּו ָבה
את כללי המבחנים ושמות הזוכים ניתן לשמוע במספר הנ"ל. ָּכ ַתב ׁ ֶּש ֵאין ַל ֲעׂשֹות ֵּכן ְו ָעִדיף יֹו ֵתר ֶׁש ֵּי ֵלְך ָה ָא ָדם
תשובות למבחני המשנה היומית פרשת בראשית ִּב ְמרּו ָצה ֶׁשֹּלא ְל ַהְׁשהֹות רּו ַח ֻט ְמ ָאה ַעל ָי ָדיו.
-מבחן לילדים מס’ - 537 -מבחן שבועי מס’ - 237 תשובות ניתן לשלוח לפקס072-277-2272 :
משה פרידמן 054-847-3031 א 1 .ב 2 .ג 3 .ד 4 .ה 2 .ו 4 .ז 3 .ח 2 .ט 3 .י 1 .א 3 .ב 3 .ג 2 .ד 2 .ה 1 .ו 2 .ז 1 .ח 3 .ט 1 .י3 .
להפקדה בבנק פאג"י סניף 168ח-ן | 548-634להפקדה בבנק הדואר "קביעותא" -המפעל ללימוד המשנה וההלכה היומית
להנצחת ששת המיליונים | | www.kviuta.orgטלפון072-272-0000 :
ח-ן | 826-7258נא לשמור על קדושת הגליון ,לא לקרוא בתפילה וקה"ת פקס | 072-277-2272 :ת.ד 1131 .בני ברק | דוא"ל offi[email protected]
שיעורים ומבחנים בטלפון 24שעות072-332-30-20 :