The words you are searching are inside this book. To get more targeted content, please make full-text search by clicking here.
Discover the best professional documents and content resources in AnyFlip Document Base.
Search
Published by office, 2020-11-12 05:44:40

עלון קביעותא 543 למייל

עלון קביעותא 543 למייל

‫פר' תולדות‪-‬ויצא תשפ"א • גליון ‪543‬‬ ‫בס"ד • ביאורים עיונים ומבחנים מביתקביעותא‬

‫ההלכה היומית‬ ‫המשנה היומית‬ ‫במשנה ובהלכה היומית‬
‫שו"ע או"ח‬ ‫סדר טהרות • כלים‬
‫לקבלת העלון במייל‪offi[email protected] :‬‬
‫יום תאריך פרק משנה סימן סעיף‬

‫ד ב כסלו כד טו‪-‬טז ג ד‪-‬ו‬

‫ה ג כסלו כד‪-‬כה יז‪-‬א ג ז‪-‬ט‬

‫ו ד כסלו כה ב‪-‬ג ג י‪-‬יב‬

‫שב"ק תולדות כה ד‪-‬ה ג יג‪-‬טו‬

‫א ו כסלו כה ו‪-‬ז ג‪-‬ד טז‪-‬א‬

‫ב ז כסלו כה ח‪-‬ט ד ב‪-‬ד‬

‫ג ח כסלו כו א‪-‬ב ד ה‪-‬ז‬

‫בפתח השער‬ ‫עיון במשנה‬

‫ּפֹה ֵא ֵשׁב ִּכי‪ִ  ‬א ִּו ִתי ָה‪.‬‬ ‫'כלים שנטמאו במשקין'‬

‫ִהֵּנה ֶזה ִס ַּי ְמנּו ֶאת ַה ַּמ ֲחזֹור ַּב ֲה ָל ָכה ַהּיֹו ִמית‬ ‫מסכת כלים פרק כ"ה‬
‫ּו ְבֶי ֶתר ְׂש ֵאת ָועֹז ִה ְת ַח ְלנּו ׁשּוב ֶאת ַה ַּמ ֲחזֹור ֶה ָח ָדׁש‬
‫ַּב ֲה ָל ָכה‪ְ .‬ל ָכל ַמ ֲע ַמד ִסּיּום ַמֶּס ֶכת ֻה ְת ְק ָנה ְּת ִפָּלה‬ ‫גזירת משקים טמאים שמטמאים כלים‬
‫ְמ ֻי ֶח ֶדת ְו ִנְר ֶּגֶׁשת ֶׁש ִהיא ַּגם ְסגּו ָלה ַהּמֹו ִעי ָלה ְל ִז ְכרֹון‬
‫ַהִּלּמּוד‪ְ .‬וָׁשם ָאנּו מֹוִדים ְלחֹו ֵנן ַּד ַעת ֶׁשׂ ָּשם ֶח ְל ֵקנּו‬ ‫מדאורייתא אדם וכלים אינם מקבלים טומאה אלא מאב הטומאה‪ ,‬ולכן אוכלים ומשקים‬
‫ִמּיֹוְׁש ֵבי ֵּבית ַה ִּמ ְדָרׁש ְוֹלא ָׂשם ֶח ְל ֵקנּו ִמּיֹוְׁש ֵבי ְקָרנֹות‬ ‫שלעולם אינם אב הטומאה‪ ,‬אינם מטמאים אדם וכלים‪ ,‬אמנם גזרו בי"ח דבר שמשקים‬
‫טמאים מטמאים כלים לעשותם שני לטומאה‪ ,‬והכלים יטמאו תרומה או קדשים שנעשים‬
‫ֶׁש ָאנּו ַמְׁשִּכי ִמים ְו ֵהם ַמְׁשִּכי ִמים ְוכו'‪.‬‬ ‫שלישי‪ ,‬וכן משקים של חולין שאפילו שני לטומאה מטמאם כיון שמשקים לעולם נעשים‬
‫ראשון לטומאה ‪ -‬שגזרו בי"ח דבר שמשקים 'חוזרים להיות תחילה'‪ ,‬שמשקים שנטמאו אף‬
‫ְו ִהֵּנה ִּדּיּוק ִנ ְפ ָלא ִּד ֵּיק ָּכאן ָמָרן ּפֹו ֵסק ַהּדֹור‬ ‫מראשון או שני לטומאה‪ ,‬נעשים ראשון לטומאה ‪ -‬אבל כלי שנטמא ממשקה טמא אינו‬
‫ַה ְגִרי"ש ֶא ְלָיִׁשיב זצוק"ל (ְו ָנ ִאים ַה ְּד ָבִרים ֶׁשֶּנ ֶא ְמרּו‬
‫ִמ ֶּמּנּו ִּב ְב ִחי ַנת ָנ ֶאה ּדֹוֵרׁש ְו ָנ ֶאה ְמ ַק ֵּים) ֶׁש ֲהֵרי ֵא ֶצל‬ ‫מטמא אוכלים של חולין‪ ,‬משום שחולין אינם נעשים שלישי לטומאה‪.‬‬
‫ַה ַּת ְל ִמיד ָח ָכם ֶנ ֱא ַמר ַׂש ְמ ָּת ֶח ְל ֵקנּו ִמּיֹוְׁש ֵבי ֵּבית‬
‫ַה ִּמ ְדָרׁש ְלׁשֹון ָי ִחיד ֵּבית ַה ִּמ ְדָרׁש‪ְ ,‬ו ִאּלּו ֵא ֶצל ַע ֵּמי‬ ‫וגזרו גזירה זו שמשקים טמאים מטמאים כלים‪ ,‬אטו מעיינות הזב ‪ -‬זובו‪ ,‬רוקו ומימי רגליו‬
‫ָה ֲאָרצֹות ֶנ ֱא ַמר ֶׁשֹּלא ַׂש ְמ ָּת ֶח ְל ֵקנּו ִמּיֹוְׁש ֵבי ְקָרנֹות‪,‬‬ ‫‪ -‬שהם משקים והם אב הטומאה מדאורייתא ומטמאים אדם וכלים לעשותם ראשון לטומאה‪.‬‬
‫ְקָרנֹות ְלׁשֹון ַרִּבים ֶו ֱהֵוי ֵליּה לֹו ַמר יֹוְׁש ֵבי ֶקֶרן אֹו‬
‫יֹוְׁש ֵבי ָב ֵּתי ַה ִּמ ְדָרׁשֹות‪ַ .‬מדּו ַע ָנ ַקט ָּכאן ְלׁשֹון ָי ִחיד‬ ‫דין 'אחוריים'‬

‫ְו ָכאן ְלׁשֹון ַרִּבים?‬ ‫שנינו במשנה ו' שאם המשקה נגע בגבו של הכלי‪ ,‬לא נטמא אלא גבו בלבד‪ ,‬ובגמרא‬
‫בבכורות (ל"ח א') מבואר הטעם‪ ,‬שחכמים עשו היכר שידעו אנשים שטומאת כלים שנטמאו‬
‫ֶאָּלא ֵּתֵרץ ָהַרב ְּב ֶמ ֶתק ְׂש ָפ ָתיו‪ֶׁ ,‬ש ֶּזהּו אּו ַלי‬ ‫במשקין היא דרבנן‪ ,‬כדי שלא ישרפו תרומה וקדשים שנטמאו בטומאה זו ‪ -‬שהרי‬
‫ַה ֶה ְב ֵּדל ַה ְּתהֹו ִמי ֵּבין יֹוְׁש ֵבי ֵּבית ַה ִּמ ְדָרׁש ְליֹוְׁש ֵבי‬ ‫מדאורייתא לא נטמאו ואסור לשורפם ‪ -‬ואמרו שרק אם המשקה הטמא נכנס לתוכו של‬
‫ְקָרנֹות‪ .‬יֹוְׁש ֵבי ֵּבית ַה ִּמ ְדָרׁש ֵאי ָנם ְזקּו ִקים ָל ֶל ֶכת‬ ‫הכלי‪ ,‬נטמא כל הכלי‪ ,‬אבל אם המשקה הטמא נגע בגבו של הכלי‪ ,‬לא נטמא אלא אחורי‬
‫ּו ְל ַב ֵּקׁש ְמקֹומֹות ַרִּבים‪ .‬יֹוְׁש ִבים ֵהם ְּב ֵבית ַה ִּמ ְדָרׁש‬ ‫הכלי בלבד‪[ ,‬וכלי שאין לו תוך‪ ,‬נטמא כולו‪ ,‬ונחלקו תנאים בפרקין בכמה אופנים אם‬
‫ֶׁשָּל ֶהם ְו ָל ִנים ְּב ָע ְמ ָקּה ֶׁשל ֲה ָל ָכה‪ׁ ,‬שֹו ְכ ִחים ֵה ָּמה ִמָּכל‬ ‫נחשב שיש לו תוך]‪ ,‬ואמרו שם בגמרא שכלי שנטמא במשקים טמאים‪ ,‬דומה לכלי חרס‬
‫ַה ְב ֵלי עֹו ָלם ַה ֶּזה ִּכי ֲהֵרי ִנ ְמ ָצ ִאים ֵהם ְּב ֵבית ה' ְמׂשֹוׂש‬ ‫שנטמא בטומאה דאורייתא‪ ,‬שרק אם הטומאה בתוך הכלי‪ ,‬נטמא כל הכלי‪[ ,‬אמנם משקה‬
‫ַח ֵּיי ֶהם‪ְ .‬ל ֻע ָּמ ָתם ַהְּב ֵט ִלים יֹוְׁש ֵבי ַה ְּקָרנֹות ֵאי ָנם ָּב ִאים‬
‫ַעל ִסּפּו ָקם ְלעֹו ָלם ִמ ֶּקֶרן ַא ַחת‪ֶ ,‬אָּלא ְל ֶה ֶפְך‪ :‬הֹו ְל ִכים‬ ‫טמא אינו מטמא כלי שטף מאוירו‪ ,‬אלא רק אם נגע בגוף הכלי בתוכו]‪.‬‬
‫ֵהם ֵמ ָה ָכא ְל ָה ָתם‪ִ ,‬מ ְתרֹו ְצ ִצים ְל ַמְּלאֹות ַר ֲעבֹו ָנם‬
‫ְו ַת ֲאָו ָתם ְוֹלא מֹו ִתיִרים ָמקֹום ֶׁשֹּלא ִּב ְּקרּו ּבֹו‪ַ ,‬אְך‬ ‫לדעת רבי אליעזר (טהרות פ"ח מ"ז) הדין של 'אחוריים' שגבו נטמא‪ ,‬הוא רק לענין שהגב‬
‫ַל ְמרֹות זֹאת ֲעַד ִין ַמְר ִּגיִׁשים ֵרי ָקנּות‪ָ ,‬נ ִעים ְו ָנִדים‬ ‫מטמא משקים של חולין ותרומה ‪ -‬ש'חוזרים להיות תחילה' ‪ -‬משום שהחמירו במשקים יותר‬
‫כיון שמשקים אינם צריכים הכשר והם עלולים לקבל טומאה בקל (נדה ז' ב')‪ ,‬אבל אין הגב‬
‫ְו ֵאי ָנם ְׂש ֵב ִעים ְלעֹו ָלם‪.‬‬ ‫מטמא אוכלים‪ ,‬אמנם רבי יהושע (שם) דרש מקל וחומר שגבו של הכלי מטמא אף אוכלים‬
‫של תרומה לעשותם שלישי‪ .‬ולענין קדשים וחטאת אין כלל קולא של אחוריים‪ ,‬אלא אף אם‬
‫ַּכ ֲאֶׁשר ְמ ַס ְּי ִמים ַמֶּס ֶכת אֹו ֵס ֶדר ִלּמּוד ִמ ְת ַמׁ ֵּשְך‬
‫ֲהֵרי ֶׁש ַה ָּד ָבר ֹלא ָּבא ְּב ַקּלּות ֵמַרִּבית‪ּ ,‬ו ְפ ָע ִמים ַאף‬ ‫נגע המשקה בגבו של הכלי‪ ,‬כל הכלי נטמא ונעשה שני לטומאה (חגיגה פ"ג מ"א)‪.‬‬
‫עֹו ֶלה ְּבקִֹׁשי ַרב‪ַ ,‬אְך ִהֵּנה ֵעת ַהִּסּיּום ִה ִּגי ָעה ְו ָאנּו‬
‫ַמ ְצ ִהיִרים ְּבקֹול ּו ְבִׂש ְמ ָחה ֶׁשׂ ַּש ְמ ָּת ֶח ְל ֵקנּו ִמּיֹוְׁש ֵבי ֵּבית‬ ‫והנה לא גזרו עיקר טומאה זו אלא בכלים אבל לא באדם‪ ,‬שאם משקה טמא נגע באדם‪,‬‬
‫ַה ִּמ ְדָרׁש‪ ,‬מֹוִדים ָאנּו ַעל אֹותֹו ָמקֹום ְמ ֻי ָחד ‪ -‬אֹו ָתּה‬ ‫לא נטמא כלל‪ ,‬וביאר בשיטה מקובצת (בכורות ל"ו א' ד"ה ולא שוייה) בשם תוספות חיצוניות‪,‬‬
‫ֲאחּו ָזה ֶׁשל ְק ִביעּות ֶׁשֹּלא ְנַו ֵּתר ָע ֶלי ָה ְּב ַעד ׁשּום הֹון‬
‫ֶׁשָּבעֹו ָלם‪ .‬עֹוד יֹום ְועֹוד יֹום ב ֶזּה ְמ ַי ֲח ִדים ֶאת ַה ָּמקֹום‬ ‫ה_לימוד השבוע מוקדש _לע"נ‬ ‫הצטרפת כבר? עדיין לא מאוחר!‬
‫ֶׁשל ִלּמּוד ַהּתֹוָרה‪ֶ .‬זהּו קֹוד ַה ַה ְצ ָל ָחה ּו ְס ִלי ַלת ַה ֶּדֶרְך‬ ‫מרת ויטיא רייזל שושנה‬
‫בת הרה"ח יעקב שמשון ע"ה‬ ‫הצטרף להמוני בית ישראל שהתחילו‬
‫» המשך בעמוד ג’‬ ‫בכ"ה בחשון את המחזור ה־‪ 16‬בהלכה היומית‬

‫לומדים לחיות כיהודי!‬

‫• להפיץ את האור •‬ ‫מערכת‬ ‫להנצחות‬
‫השיעורים והמבחנים הממוחשבת‪:‬‬ ‫ותרומות‬
‫בשותפות של ‪ ₪ 54‬בחודש‬ ‫להצלחה‬
‫‪072-332-3020‬‬ ‫לע"נ יקיריך‬
‫תזכה להחזיק מוקד של עלוני המבחנים השבועיים באיזור שתבחר‪.‬‬ ‫התקשר‪:‬‬
‫‪072-272-2200‬‬
‫ניתן לתרום במערכת הטלפונית‪ 072-332-3020 :‬שלוחה ‪,6‬‬
‫וכן בכל עמדות נדרים פלוס וקהילות ברחבי הארץ‪.‬‬

‫קביעותא ללומדי המשנה היומית‬

‫שרק בכלים שאפשר לעשות היכר ‪ -‬שאם נגע בגבו לא נטמא אלא גבו ‪ -‬גזרו טומאה‪,‬‬ ‫מבחן שבועי במשנה ‪243 /‬‬
‫אבל באדם שאי אפשר לעשות היכר‪ ,‬לא גזרו כל עיקר‪.‬‬
‫כלים כד‪ ,‬טו ‪ -‬כו‪ ,‬ב‬
‫מחלוקת ראשונים אם גזירה אחת הן או שתי גזירות‬
‫א‪ .‬מהו פרקלינין?‬
‫נחלקו רש"י ותוספות בנדה (ז' ב') אם היו שתי גזירות או רק גזירה אחת‪ ,‬שבגמרא‬
‫שם אמרו שבגזירת אחוריים יש קולא‪ ,‬ורש"י פירש שהקולא היא שלא נטמא כולו‪ ,‬אבל‬ ‫‪ .1‬כפפת עור לצורך צידה‪.‬‬
‫תוספות פירשו שגזירת אחוריים לא היתה בי"ח דבר‪ ,‬שבגזירת בי"ח דבר גזרו רק שאם‬ ‫‪ .2‬כיפה שנושאות נשים על ראשן‪.‬‬
‫משקה טמא נגע בתוכו של הכלי נטמא כל הכלי‪ ,‬אבל אם נגע משקה טמא בגבו של הכלי‪,‬‬
‫לא נטמא הכלי כלל‪ ,‬ואפילו גבו לא נטמא ‪ -‬וכמו שאמרו בבכורות שהוא דומה לכלי‬ ‫‪ .3‬סל גדול‪.‬‬
‫חרס‪ ,‬שמקבל טומאה מגופו ואינו מקבל טומאה כלל מגבו ‪ -‬ורק אחר כך גזרו עוד גזירה‬ ‫‪ .4‬מין ארגז‪.‬‬
‫שאם המשקה נגע בגבו של הכלי‪ ,‬נטמא רק גבו‪ ,‬ובדעת ברש"י משמע שהכל גזירה אחת‪,‬‬
‫שאמרו שמשקים טמאים מטמאים כלים‪ ,‬אלא שהקילו באופן שהטומאה נגע באחורי הכלי‪,‬‬ ‫ב‪ .‬איזו סבכה טהורה מכלום?‬
‫שלא ייטמא כל הכלי אלא רק גבו‪ ,‬ולפי זה אינו דומה ממש לכלי חרס שאם נגעה טומאה‬
‫בגבו לא נטמא הכלי כלל‪[ ,‬מלבד דעת הראב"ן (סי' נ"ח)‪ ,‬שבאמת הוכיח מגמרא זו שכלי‬ ‫‪ .1‬של יוצאת לחוץ‪.‬‬
‫‪ .2‬של ילדה‪.‬‬
‫חרס מקבל טומאה מגבו לענין שנטמא גבו]‪.‬‬ ‫‪ .3‬של זקנה‪.‬‬

‫ויש לומר שתוספות מיאנו בפירוש רש"י שהכל גזירה אחת‪ ,‬משום שלא מצינו בשום‬ ‫‪ .4‬שתי תשובות מהנ"ל נכונות‪.‬‬
‫מקום שרק חלק מכלי נטמא‪ ,‬ולכן בי"ח דבר שגזרו על 'כלים' שנטמאו במשקים‪ ,‬אי אפשר‬
‫לפרש שהקילו שלא נטמא כל הכלי‪ ,‬ולכן פירשו שבגזירה הראשונה תקנו שיהא דינו כמו‬ ‫ג‪' .‬כל הכלים יש להם אחוריים ותוך'‪ .‬למה‬
‫כלי חרס‪ ,‬שאם טומאה בתוכו‪ ,‬נטמא כולו‪ ,‬ואם טומאה בגבו‪ ,‬לא נטמא כלל‪ ,‬אלא שגזרו‬ ‫הכוונה?‬
‫עוד גזירה שאם טומאה נגעה בגבו‪ ,‬נטמא גבו‪ ,‬וגזירה זו אינה גזירת 'כלים' כלל‪ ,‬אלא דין‬
‫‪ .1‬אם נגעו משקין טמאים באחורי כלים לא‬
‫חדש שהמקום ששם נגעה הטומאה‪ ,‬נטמא‪.1‬‬ ‫נטמא תוכן‪ .‬וכמו כן להיפך‪ ,‬אם נגעו בתוכם לא‬

‫שיטת הרמב"ם שגזרו דין אחוריים אף בכלי חרס‬ ‫נטמאו אחוריהם‪.‬‬
‫‪ .2‬אם נגעו משקים טמאים באחד מהם נטמא גם‬
‫ועל פי סברא זו יישבו האחרונים את שיטת הרמב"ם (הל' שאר אבות הטומאות פ"ז ה"ג) שדין‬
‫אחוריים נוהג אף בכלי חרס ‪ -‬שאם נגעה משקה טמא בגבו של כלי חרס‪ ,‬נטמא גבו ‪ -‬ותמה‬ ‫השני‪.‬‬
‫עליו הראב"ד שאין השכל נותן שמשקים טמאים יטמאו יותר ממה שהמת והשרץ מטמאים‪,‬‬ ‫‪ .3‬אם נגעו באחוריהם לא נטמא תוכן‪ ,‬נגעו בתוכן‬
‫שהרי גזרו שמשקים טמאים יטמאו כלים אטו מעיינות זב וזבה‪ ,‬ומעיינות זב וזבה עצמם‬
‫אינם מטמאים כלי חרס על ידי נגיעה בגבו‪ ,‬שכלי חרס מקבל טומאה רק מאוירו‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫נטמאו אחוריהם‪.‬‬
‫והנה בלשונות המשנה משמע כהרמב"ם‪ ,‬ששנינו 'כל הכלים יש להם אחוריים ותוך'‪ ,‬וכן‬ ‫‪ .4‬אם נגעו באחוריהם נטמא תוכן‪ ,‬נגעו בתוכן לא‬
‫שנינו בפרק ב' (מ"ג) 'זה הכלל‪ ,‬כל שאין לו תוך בכלי חרס‪ ,‬אין לו אחוריים'‪ ,‬אמנם מסברא‬
‫קשה וכמו שהקשה הראב"ד‪ ,‬ותירץ בחידושי רבי ארי' לייב (סי' ס"ה אות ג' ד"ה ולפ"ז י"ל) כעין‬ ‫נטמאו אחוריהם‪.‬‬
‫מה שנתבאר בדעת תוספות‪ ,‬שאין טומאה לחצי כלי‪ ,‬ובעל כרחך כשגזרו דין אחוריים‪ ,‬אינו‬
‫לפי כללי טומאת כלים‪ ,‬אלא דין חדש הוא שגבו נטמא‪ ,‬ולכן אע"פ שלפי כללי טומאת‬ ‫ד‪ .‬כיצד נקרא ברזל רחב מחודד לחתוך בו‬
‫כלים כלי חרס אינו מקבל טומאה מגבו‪ ,‬מכל מקום בדין חדש זה שגבו נטמא שלא לפי‬ ‫שרשים?‬

‫כללי טומאת כלים‪ ,‬אין סיבה לחלק בין כלי חרס לשאר כלים‪.‬‬ ‫‪ .1‬דרבן | ‪ .2‬לזבז‪.‬‬
‫‪ .3‬מרדע | ‪ .4‬חרחור‪.‬‬
‫מקומות שמבואר שאף משקה שנטמא בטומאת ידים‬ ‫‪ .1‬בספר משנת חיים (שבת סי' ז') יישב עפ"ז מש"כ‬
‫הוא בכלל טומאת אחוריים‪ ,‬וחילק בין עיקר גזירת כלים‬ ‫הרמב"ם שרק משקה שנטמא מאב הטומאה הוא בכלל‬ ‫ה‪ .‬כיצד נקראים שפתי הכלי?‬
‫שנטמאו במשקים לבין דין אחוריים‪ ,‬עיי"ש בכל דבריו‪.‬‬ ‫גזירת כלים שנטמאו במשקים‪ ,‬שלכאורה קשה מכמה‬
‫‪ .1‬אוגנים | ‪ .2‬אזניים‪.‬‬
‫פרפראות הפרשה‬ ‫‪ .3‬כן | ‪ .4‬ידות‪.‬‬

‫ַו ִּי ְת ֹר ֲצצּו ַהָּב ִנים ְּב ִק ְרָּבּה (כה כב)‬ ‫ו‪ .‬באיזה מקרה מהבאים‪ ,‬הדין הוא‪ :‬טהור‪ ,‬וסגי‬
‫בניגוב‪ ,‬ולא בעי טבילה?‬
‫כשהייתה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר‪ ,‬יעקב היה רץ ומפרכס לצאת‬
‫‪ .1‬נפלו משקים טמאים על יד של כלי שיש לו‬
‫(רש"י שם)‬ ‫בית קיבול‪.‬‬

‫מפני מה פרכס יעקב לצאת כל כך ולברוח לחדרי תורה‪ ,‬הרי שנו חז"ל שתינוק‬ ‫‪ .2‬נפלו משקים טמאים על יד של כלי שאין לו‬
‫בית קיבול‪.‬‬
‫עד שלא נולד ויצא ממעי אימו‪ ,‬יושב מלאך ומלמדו את כל התורה כולה‪ .‬וכי יש‬
‫‪ .3‬נפלו משקים טמאים רק על תוכו של הכלי‪.‬‬
‫מלמד תורה טוב יותר מאשר מלאך‪ .‬אלא כשנמצאים בחברתו של עשיו‪ ,‬כשסמוך‬ ‫‪ .4‬שתי תשובות מהנ"ל נכונות‪.‬‬

‫הוא לספסל הלימודים שלך‪ ,‬אזי גם מלאך ה' שמלמד באותה שעה תורה הרי שהיא‬ ‫ז‪' .‬כל הכלים יש להם אחוריים ויש להם בית‬
‫הצביעה'‪ .‬למה הכוונה?‬
‫(הרר"ב מפשיסחא זצוק"ל)‬ ‫בחזקת סכנה‪ .‬‬
‫‪ .1‬שאם נטמא האחד נטמא השני‪.‬‬
‫ּו ְשׁ ֵני ְל ֻאִּמים ִמֵּמ ַע ִיְך ִיָּפ ֵרדּו‪( ‬כה כג)‬ ‫‪ .2‬שאם נטמא האחד לא נטמא השני‪.‬‬
‫‪ .3‬נטמאו אחוריים נטמא בית הצביעה‪ ,‬נטמא בית‬
‫יש הבדל תהומי בין יעקב לעשיו בכל דבר ועניין‪ ,‬גם בעניין הכרס הרי שיש‬
‫הצביעה לא נטמאו אחוריים‪.‬‬
‫תהום פעורה באופיים ובהתנהגותם‪ .‬יעקב הצדיק הרי שתורתך בתוך מעי‪ ,‬דברי‬ ‫‪ .4‬הפוך מ‪.3-‬‬

‫תורה נבלעים בדמו ומבשרו אחזה אלוק'‪ .‬ואילו עשיו אחיו ובטן רשעים תחסר זולל‬ ‫ח‪ .‬מהו דין כלי הקודש?‬

‫(בשם מגידי אמת)‬ ‫ולא שבע‪ .‬‬ ‫‪ .1‬יש להם אחוריים ותוך‪ ,‬ויש להם בית הצביעה‪.‬‬
‫‪ .2‬יש להם אחוריים ותוך‪ ,‬ואין להם בית הצביעה‪.‬‬
‫‪ .3‬אין להם אחוריים ותוך‪ ,‬ויש להם בית הצביעה‪.‬‬
‫‪ .4‬אין להם אחוריים ותוך‪ ,‬ואין להם בית הצביעה‪.‬‬

‫ט‪ .‬להלכה! סנדל לדיקי שהותרו רצועותיו‪ ,‬האם‬
‫טמא? ומדוע?‬

‫‪ .1‬טהור‪ ,‬כי אינו ראוי להשתמש בו כמות שהוא‪.‬‬
‫‪ .2‬טמא‪ ,‬כי אע"פ שאינו ראוי להשתמש בו כמות‬

‫שהוא‪ ,‬הדיוט יכול להחזירם‪.‬‬
‫‪ .3‬טמא‪ ,‬כי ראוי להשתמש בו כמות שהוא‪.‬‬

‫‪ .4‬טהור‪ ,‬כי נעשה פשוטי כלי עור‪.‬‬

‫י‪ .‬להלכה! מה דין צרור המרגלית וצרור המעות?‬

‫‪ .1‬טהורים‪.‬‬
‫‪ .2‬טמאים‪.‬‬
‫‪ .3‬צרור המעות ‪ -‬טהור‪ .‬צרור המרגלית ‪ -‬טמא‪.‬‬
‫‪ .4‬הפוך מ‪.3-‬‬

‫תשובות למבחנים במערכת הטלפונית‪072-332-3020 :‬‬

‫קביעותא ללומדי ההלכה היומית‬

‫» המשך מעמוד א’‬ ‫לרגל התחלת המחזור החדש של לימוד ההלכה היומית‬
‫זכו ראשי ארגון קביעותא להכנס לקודש פנימה בהיכלו של‬
‫ְל ַס ֵּים ַמֶּס ֶכת‪ֵ ,‬ס ֶדר‪ְׁ ,‬ש ָאר ְס ָפִרים ֲא ֵחִרים ּו ְל ָבֵרְך ַעל‬
‫כ"ק מרן אדמו"ר מזוטשקא שליט"א‬
‫ַה ֻּמ ְג ָמר‪ַ .‬ה ַה ְח ָל ָטה ַהִּב ְל ִּתי ִמ ְת ַּפׁ ֶּשֶרת ַעל ַה ְּק ִביעּות‪,‬‬ ‫לאסיפת חיזוק והתייעצות ולקבל את ברכתו‬

‫ַעל אֹותֹו ֵנ ַתח ִלּמּוד ֶׁשהּוא ֹראׁש ְוִראׁשֹון ְּב ִס ְדֵרי‬ ‫האדמו"ר שליט"א קבלם בחביבות יתירה ובמאור פנים מיוחד ומסר דברי‬
‫חיזוק בגודל חשיבות ענין לימוד ההלכה דבר יום ביומו‪ .‬גם הקדיש מזמנו‬
‫ָה ֲעִדיפּויֹות‪ֶ ,‬זהּו אֹותֹו ָמקֹום ֶׁש ְּמ ֻכֶּנה ֵּבית ַה ִּמ ְדָרׁש‬
‫היקר לענות תשובות ברורות על השאלות ששטחו בפניו בענין זה‪.‬‬
‫ַה ְּפָר ִטי‪ּ ,‬בֹו ָּכל ֶא ָחד ְו ֶא ָחד מֹו ֵצא אֹו ָתה ִּפָּנה ַח ָּמה‬

‫ַא ּגּו ְטן ַׁשָּבת‪ָ ,‬העֹוֵרְך‬ ‫' ָמקֹום ֶׁשל ַהְׁש ָר ָאה'‪ .‬‬

‫המבחן החודשי בהלכה מס' ‪2‬‬ ‫מיוחד ומניעות גדולות על לימוד זה יותר‬ ‫"מנהג אבותינו בידינו"‬
‫מסימן ג סעיף יג עד סימן יא סעיף יב‬ ‫משאר הלימודים‪ .‬ואדרבה‪ ...‬מזאת נווכח‬
‫ונדע את חשיבות הלימוד הזה‪ ,‬שמפני‬ ‫האדמו"ר נתן דגש באופן מיוחד על‬
‫יופיע בעז"ה בגליון ‪546‬‬ ‫חשיבותו כך גודל הנסיון מצד היצה"ר‬ ‫החשיבות והצורך וההכרח שיש לכל אחד‬
‫ואחד מישראל‪ ,‬הקטנים והגדולים‪ ,‬בין‬
‫ש‪ .‬כיצד ניתן עוד לחזק את קביעות לימוד‬ ‫שלא נדע הלכה על בוריה‪.‬‬ ‫הלומדים שזוכים לשבת בבית ה' בהיכלי‬
‫ההלכה?‬ ‫הישיבות והכוללים כל ימיהם‪ ,‬ובין בעלי‬
‫האדמו"ר שליט"א סיפר מזקינו כ"ק‬ ‫הבתים העסוקים לפרנסתם‪ ,‬שלא יתכן‬
‫ת‪ .‬לכל לימוד קבוע יש ס"ד מיוחדת למצוא‬ ‫האדמו"ר הנחל יצחק‪ ,‬ואביו כ"ק האדמו"ר‬ ‫לוותר או לדלג על מקצוע חשוב זה‪.‬‬
‫הזמן הצריך לזה‪ ,‬אפילו בימים שהטרדות‬ ‫הנזר דוד זצוק"ל‪ ,‬שלימוד ההלכה היה נר‬ ‫בראשית דבריו הרחיב האדמו"ר שליט"א‬
‫מרובות‪ ,‬או בזמנים של מועדים וימים טובים‪.‬‬ ‫לרגלם תמיד ועמד בראש מעיינם‪ ,‬תוך‬ ‫אודות ריבוי המכשולות‪ ,‬שעלולים להכשל‬
‫ואדרבא‪ ,‬לפעמים בימים הטרודים שלפעמים‬ ‫שהם מקפידים לידע על כל דבר ודבר‪,‬‬ ‫בהלכות חמורות מתוך כלל ההלכות‬
‫מתבטלים סדרי הלימוד מחמת שטרודים‬ ‫איך ההלכה‪ ,‬מה דעת השו"ע‪ ,‬ואף השפיעו‬ ‫בשו"ע אורח חיים או בהלכות שבת או‬
‫במצוות וכדו'‪ ,‬יוצא שהלימוד הקצר שעליו לא‬ ‫מכוחם וממונם לעודד הציבור ללימוד‬ ‫הלכות ברכות או הלכות תפילה‪ ,‬והכל‬
‫ויתרו מציל את היום ‪ -‬שלא יהא יום בחיים בלי‬ ‫ההלכה‪ .‬אף הוזכר מערכת המבחנים‬ ‫מחוסר ידיעה‪ ,‬עד שלפעמים אומרים על‬
‫החודשיים מייסודם של זקינו זצוק"ל בבית‬ ‫האסור מותר ואפילו אם יוכיחו את אנשים‬
‫לימוד התורה הקדושה‪.‬‬ ‫מדרשם בלימוד הלכה עבור עשרות רבות‬ ‫אלו ‪ -‬לא יגיעו לאמת ו ִישנו באוולתם‪,‬‬
‫ומסבירים הם שהאמת איתם‪ .‬לפעמים אף‬
‫ש‪ .‬לפעמים לומדי ההלכה היומית נתקלים‬ ‫של נבחנים מידי חודש בחודשו‪.‬‬ ‫אומרים הם שמנהג אבותיהם בידם להורות‬
‫בהלכות קשות ומתלבטים האם להמשיך לעיין‬ ‫כך או כך בדברים שהם נגד ההלכה‪ ,‬וכן‬
‫ולהעמיק בהן יותר גם בימים הבאים‪ ,‬או שעדיף‬ ‫ש‪ .‬בסדר לימוד ההלכה היומית‪ ,‬פעמים מתוך‬ ‫הם תולים בוקי סריקי באבותיהם‪ .‬על כגון‬
‫התקדמות הלימוד דבר יום ביומו‪ ,‬בלי לתת‬ ‫זאת אמר בשם זקינו זצוק"ל שיש להמליץ‬
‫להמשיך הלאה ולאחוז בקצב הלימוד האחיד‪.‬‬ ‫זמן ורווח באמצע ‪ -‬עלול להיות שהלימוד‬ ‫על כך מה שאמרו "אבל אנחנו ואבותינו‬
‫שלמדו תמול שלשום לא ישמר בזכרון‪,‬‬ ‫חטאנו" ‪ -‬שהחטאים מיחסים לאבותיהם‬
‫ת‪ .‬ללימוד קבוע ומסודר יש מעלה וכח‬ ‫כאילו שמנהג אבותיהם בידם ובזה הם‬
‫מיוחד ואף סיעתא דשמיא מיוחדת‪.‬‬ ‫מחמת מיעוט החזרה‪ .‬מה ניתן לעשות?‬
‫מוצאים סמך להתלות עליו‪.‬‬
‫והוסיף האדמו"ר שליט"א בכלליות על ענין‬ ‫ת‪ .‬יש לצרף יחד עם הלימוד זמן גם‬
‫לימוד ההלכה שלפעמים אדרבא‪ ,‬יש בלימוד‬ ‫לחזור על הלימוד שלמדו תמול ושלשום‬ ‫דרך אגב‪ ,‬מבהיר האדמו"ר שליט"א‬
‫ההלכה משום בשורה טובה ועידוד לאלה‬ ‫בהתייחס לכלל המנהגים‪ ,‬במילים קצרות‪:‬‬
‫הלומדים אשר לא נתברכו בכשרונות מזהירים‪,‬‬ ‫שלא ישכח‪.‬‬ ‫יש מנהגים שיש להם יסוד בהלכה‪ ,‬שיש‬
‫ואף סיפר בידיעה על בחורים שלא הצליחו‬ ‫להם בית אב‪ ,‬או מסורת‪ .‬אבל לפעמים‬
‫בלימודם והרגישו עצמם כמיותרים בהיכלי‬ ‫ש‪ .‬לגבי לימוד הלכות מועדים וזמנים ‪-‬‬ ‫יש טעויות ודמיונות שהם נגד ההלכה‪,‬‬
‫הישיבות ונפלו ברוחם כיון שההצלחה בלימוד‬ ‫הלכות חג בחג‪ ,‬יש השואלים מדוע לא‬ ‫ובטעות אומרים עליהם שהם "מנהג‬
‫הישיבה ופלפול התלמידים לא האיר להם פנים‪,‬‬ ‫קבעו בסדר ההלכה היומית בימים שקודם‬ ‫ישראל" "מנהג אבותינו בידינו" ‪ -‬אילו היו‬
‫וסיפר שבהתייעצות עם גדולי ישראל המליצו‬ ‫החג שידלגו מהלימוד הקבוע לטובת‬ ‫לומדים הלכה כראוי‪ ,‬היו יודעים על כל‬
‫עבורם ִלקבוע לימוד בהלכה‪ ,‬ובמקצוע זה מצאו‬
‫את שאהבה נפשם וההצלחה האירה להם פנים‬ ‫לימוד הלכות החג‪.‬‬ ‫מנהג איך להתייחס לזה‪.‬‬
‫ומשם הלכו והצליחו לעלות ולהתעלות בתורה‬
‫ת‪ .‬יש כח מסוים וחזק בכך שהלימוד‬ ‫ראשי הארגון שטחו בפניו את תכנית‬
‫וביראת שמים ולגדול לשם ולתפארת‪.‬‬ ‫קבוע בלי דילוגים ע"פ הסדר וכן ראוי‬ ‫המבחנים על סדר ההלכה היומית ‪ -‬תכנית‬
‫שלא להפסיק הלימוד הקבוע בהלכה‬ ‫המסייעת אף לעצם התמדת לימוד ג'‬
‫על שאלות אלו ושאלות נוספות המשיך‬ ‫יומית גם בימים שלפני החג וכן לראות‬ ‫הסעיפים מידי יום ביומו‪ ,‬שע"י כך זוכים‬
‫הרבי שליט"א לענות במאור פנים תוך‬ ‫שבימים שלפני החג יוסיפו גם מזה וגם‬ ‫ללמוד כסדר מתחילת שו"ע או"ח ועד‬
‫שהוא מביע הערכה עצומה ללומדים היקרים‬
‫העתידים לאזור חיל ולהתגבר להיות בכלל‬ ‫מזה וילמדו גם הלכות חג בחג‪.‬‬ ‫סופו בלי דילוגים‪.‬‬
‫אלה אשר נאמר עליהם "כל השונה הלכות בכל‬
‫יום מובטח לו שהוא בן עוה"ב"‪ ,‬ובירכם מעומק‬ ‫ככל שחשוב יותר ‪ -‬קשה יותר‬
‫לבבו הטהור שיראו ברכה בעמלם ללמוד ללמד‬
‫האדמו"ר שליט"א נהנה והראה קורת‬
‫לשמור ולעשות‪.‬‬ ‫רוח מרובה מתכנית זו ואמר שכאשר‬
‫משתדלים להחדיר ולשלב את לימוד‬
‫ביקור זה נסך עידוד רב וכוחות מחודשים‬ ‫ההלכה בהיכלי הישיבות רואים שיש נסיון‬
‫אצל ראשי הארגון בדברים המעוררים היוצאים‬
‫מן הלב לחזק ולאמץ ולעודד את הלומדים‬
‫היקרים שלומדים כהיום‪ ,‬ואת אשר עתידים‬
‫להיות מן הנמנים לדבר המצוה החשובה הזו‬

‫ולקבוע לימודם בדבר ה' זו הלכה‪.‬‬

‫קביעותא לדי המשנה וההלכה היומית‬

‫מושגים במשנה ‪ /‬מאת הרב אשר שיק שליט"א‬

‫מח"ס ילקוט ביאורים על ששה סדרי משנה ותלמוד בבלי‬

‫ִּדּבּור [ ַמ ְחָׁש ָבה ָּכאן ַהַּכ ָּו ָנה ְּכֶׁש ָא ַמר ַמה ֶׁשהּוא‬ ‫ְודּו ְג ָמא נֹו ֶס ֶפת‪ֲ :‬ח ִתי ַכת עֹור ֶׁש ָחַׁשב ָע ָליו‬ ‫ַמ ְחָׁש ָבה ְוִׁשּנּוי ַמ ֲעֵׂשה‬
‫חֹוֵׁשב‪ּ .‬תֹו ְספֹות יֹום טֹוב] ִוי ֻב ַּטל ַמ ֲעֵׂשה‪ַ ,‬אְך‬ ‫ַל ֲעׂשֹותֹו ָׁש ִטי ַח ְו ַעל ְי ֵדי ֶזה ְמ ַקֶּב ֶלת ֻט ְמ ָאה‪,‬‬
‫ַּגם ִאם ָחַׁשב ָע ֶלי ָה ַא ַחר ָּכְך ְל ָח ְת ָכּה ִל ְרצּועֹות‬ ‫"ָּכל ַהֵּכ ִלים יֹו ְר ִדין ִלי ֵדי ֻט ְמ ָא ָתן ְּב ַמ ֲחָׁש ָבה‪,‬‬
‫ַמּדּו ַע ֹלא ַּת ְפ ִקי ַע ַמ ְחָׁש ָבה ִמי ֵדי ַמ ְחָׁש ָבה?‬ ‫ְו ַס ְנ ָּד ִלים‪ֶׁ ,‬שְּכ ָבר ָל ַמ ְדנּו ֶׁשעֹור ָּכ ֶזה ֵאינֹו ְמ ַקֵּבל‬ ‫ְו ֵאי ָנן עֹו ִלים ִמי ֵדי ֻט ְמ ָא ָתן ֶאָּלא ְבִׁשּנּוי ַמ ֲעֶׂשה‪,‬‬
‫ֻט ְמ ָאה ֵּכי ָון ֶׁשֹּלא ִנ ְג ְמ ָרה ְמ ַלא ְכּתֹו‪ֹ ,‬לא ּתֹו ִעיל‬ ‫ֶׁש ַהַּמ ֲעֶׂשה ְמ ַב ֵּטל ִמ ַּיד ַהַּמ ֲעֶׂשה ּו ִמ ַּיד ַמ ֲחָׁש ָבה‪,‬‬
‫ַה ְּתׁשּו ָבה‪ָ :‬מ ָצאנּו ְּב ִע ְנ ַין ַקָּב ַלת ֻט ְמ ָאה‬ ‫ַהַּמ ְחָׁש ָבה ְלהֹו ִציאֹו ִמּתֹו ַרת ַקָּב ַלת ֻט ְמ ָאה‪ִּ ,‬כי‬ ‫ּו ַמ ֲחָׁש ָבה ֵאי ָנּה ְמ ַב ֶּט ֶלת ֹלא ִמ ַּיד ַמ ֲעֶׂשה ְוֹלא‬
‫ֶׁשַּמ ְחָׁש ָבה ֶנ ְחֶׁש ֶבת ְּכ ַמ ֲעֵׂשה‪ֶׁ .‬ש ֲה ֵרי ַּכ ָּידּו ַע‬ ‫" ַמ ְחָׁש ָבה ֵאי ָנּה ְמ ַב ֶּט ֶלת ֹלא ִמ ַּיד ַמ ֲעֵׂשה ְוֹלא‬
‫ֵּפרֹות ֵאי ָנם ְמ ַקְּב ִלים ֻט ְמ ָאה ַעד ֶׁש ֵּי ָר ְטבּו‬ ‫ִמ ַּיד ַמ ֲחָׁש ָבה" (ֶּפֶרק כה ִמְׁש ָנה ט')‬
‫ְּב ַמ ִים‪ִּ ,‬ד ְכ ִתיב (ַו ִּי ְקָרא יא‪ ,‬לח) " ְו ִכי ִי ֵּתן ַמ ִים‬ ‫ִמ ַּיד ַמ ְחָׁש ָבה"‪.‬‬
‫ַעל ֶז ַרע"‪ְ .‬ו ִהֵּנה ַה"ְּכ ִתיב" ַּבָּפסּוק הּוא ִי ֵּתן‪,‬‬ ‫ֶיְׁש ָנם ֵּכ ִלים ֶׁש ֵאי ָנם ְמ ַקְּב ִלים ֻט ְמ ָאה‪ְּ ,‬כגֹון‬
‫ֶׁשַּמְׁש ָמע ֶׁש ָה ָא ָדם נֹו ֵתן ֲע ֵלי ֶהם ַמ ִים‪ְ ,‬ו ַה" ְק ִרי"‬ ‫ַאְך ִׁשּנּוי ַמ ֲעֵׂשה‪ַּ ,‬כ ֲאֶׁשר ְמַׁשֶּנה ֶאת צּו ַרת‬ ‫ֵּכ ִלים ֶׁש ֵהם ְמַׁשְּמֵׁשי ְּב ֵה ָמה ְו ֵאי ָנם ְמַׁשְּמֵׁשי‬
‫הּוא " ִי ֵּתן"‪ֶׁ ,‬שַּמְׁש ָמע ִנ ַּתן ֵמ ַע ְצמֹו‪ְ ,‬ו ָא ְמרּו ֲח ַז"ל‬ ‫ַהְּכ ִלי‪ ,‬מֹו ִעיל ְלהֹו ִציא ִמי ֵדי ַמ ְחָׁש ָבה‪ַ ,‬ו ֲא ִפילּו‬ ‫ָא ָדם‪ ,‬אּו ָלם ִאם ַי ְחׁשֹב ָה ָא ָדם ְל ִהְׁש ַּתֵּמׁש ָּב ֶהם‬
‫ֶׁש ַהָּפסּוק ְמ ַלְּמ ֵדנּו ֶׁש ִאם ִנ ְּתנּו ַהַּמ ִים ֵמ ַע ְצ ָמם‬ ‫ִמי ֵדי ַמ ֲעֵׂשה‪ֶׁ .‬ש ִאם ִׁשָּנה ֶאת צּו ָר ָתּה ַל ֲעׂשֹו ָתּה‬ ‫ְל ַע ְצמֹו‪ְ ,‬מ ַקְּב ִלים ֻט ְמ ָאה ִמָּכאן ּו ְל ַהָּבא‪ְּ .‬כגֹון‪,‬‬
‫ַעל ַהֵּפרֹות ְו ָה ָא ָדם ְּב ַמ ֲחַׁש ְבּתֹו ָה ָיה נֹ ַח לֹו‬ ‫ְּכ ִלי ָא ָדם‪ ,‬ואח"כ ִׁשָּנה צּו ָר ָתּה ַל ֲעׂשֹו ָתּה ְּכ ִלי‬ ‫ַטַּב ַעת ְּב ֵה ָמה ֶׁש ָחַׁשב ָע ֶלי ָה ִל ְּת ָנּה ְּב ֶא ְצַּבע‬
‫ְּב ֶזה ‪ֶ -‬נ ְחָׁשב ְּכ ִאּלּו ָנ ַתן ֶאת ַהַּמ ִים ְּב ַע ְצמֹו ‪-‬‬ ‫ְּב ֵה ָמה‪ ,‬מֹו ִעיל ִׁשּנּוי ַהַּמ ֲעֶׂשה ְל ַה ְפ ִקי ַע ִמֶּמָּנה‬ ‫ָא ָדם‪ְ ,‬מ ַקֶּב ֶלת ֻט ְמ ָאה ִמָּכאן ָו ֵאי ָלְך ְּב ַמ ְחָׁש ָבה זֹו‪.‬‬

‫"ִּכי יּו ַתן ּדּו ְמ ָיא ְּד ִכי ִי ֵּתן" ‪ִ -‬אם ֵּכן רֹו ִאים‬ ‫ְלעּו ַמת ֹזאת‪ַ ,‬טַּב ַעת ָא ָדם ֶׁש ָחַׁשב ָע ֶלי ָה ּתֹו ַרת ַקָּב ַלת ֻט ְמ ָאה‪.‬‬

‫ִל ְּת ָנּה ַלְּב ֵה ָמה‪ֹ ,‬לא ּתֹו ִעיל ַמ ְחָׁש ָבה זֹו ְל ַב ֵּטל ָא ְמ ָנם ֵיׁש ְל ָה ִבין‪ִּ :‬בְׁש ָל ָמא ִמי ֵדי ַמ ֲעֵׂשה ֹלא ֶׁשַּמ ְחָׁש ָבה ְל ַקָּב ַלת ֻט ְמ ָאה ֶנ ְחֶׁש ֶבת ְּכ ַמ ֲעֵׂשה‪,‬‬
‫ַּת ְפ ִקי ַע ַהַּמ ְחָׁש ָבה‪ִּ ,‬כי ֹלא ָיבֹוא ְו ָל ֵכן ֹלא ּתֹו ִציא ַהַּמ ְחָׁש ָבה ַהׁ ְּש ִנ ָּיה ִמי ֵדי‬ ‫ִמֶּמָּנה ַקָּב ַלת ֻט ְמ ָאה‪ּ ,‬ו ְלעֹו ָלם‬

‫ַמ ְחָׁש ָבה זּו ֶׁשֶּנ ְחֶׁש ֶבת ְּכ ַמ ֲעֵׂשה‪.‬‬ ‫ִהיא ְמ ַקֶּב ֶלת ֻט ְמ ָאה ַעד ֶׁש ַּי ֲעֶׂשה‬

‫ָּבּה "ִׁשּנּוי ַמ ֲעֵׂשה" ְלַׁשּנֹות מבחן‬
‫במשנה לילדים ‪543 /‬‬
‫ִנ ְט ָמא ֲח ִצי ָהרֹ ַבע – ֹלא‬ ‫צּו ָר ָתּה‪.‬‬
‫ִנ ְט ָמא ָהרֹ ַבע‪.‬‬
‫ַו ֲא ִפילּו ִאם ָי ְר ָדה ָלּה ּתֹו ַרת ַמֶּס ֶכת ֵּכ ִלים ֶּפ ֶרק כד ִמְׁש ָנה טו – ֶּפ ֶרק כו ִמְׁש ָנה ב‬

‫‪ַ .2‬אף ִאם ִנ ְט ָמא ָה ֹר ַבע – ֹלא ִנ ְט ָמא ֲח ִצי ָה ֹר ַבע‪.‬‬ ‫ַקָּב ַלת ֻט ְמ ָאה ַרק ַעל ְי ֵדי ַמ ְחָׁש ָבה‪ ,‬א‪ְּ .‬פַר ְק ִלי ִנין ֶׁשל ָצ ֵדי ַח ָּיה ְועֹוף ְוֶׁשל ֲח ָג ִבים‪ַ ,‬מה‬

‫‪ִ .3‬נ ְט ָמא ָה ֹר ַבע – ַמ ְחֹל ֶקת‪ִ ,‬נ ְט ָמא ֲח ִצי ָה ֹר ַבע ‪ֹ -‬לא‬ ‫ְּכגֹון ַטַּב ַעת ְּב ֵה ָמה ֶׁש ָחַׁשב ָע ֶלי ָה ִּדי ָנם?‬

‫ִנ ְט ָמא ָהרֹ ַבע‪.‬‬ ‫‪ְ .1‬ט ֵמ ִאים ִמ ְדָרס | ‪ְ .2‬ט ֵמ ִאים ְט ֵמא ֵמת‪.‬‬ ‫ְל ָא ָדם‪ֹ ,‬לא ּתֹו ִעיל ַמ ְחָׁש ָבה ְל ַה ְפ ִקי ַע‬

‫ו‪ִ .‬נ ְט ְמאּו ֲאחֹוֵרי ָה ֹר ַבע‪ַ ,‬ה ִאם ִנ ְט ְמאּו ַּגם ֲאחֹוֵרי ֲח ִצי‬ ‫‪ֶׁ .3‬של ָצ ֵדי ַח ָּיה ְועֹוף – ָט ֵמא ִמ ְדָרס‪ֶׁ ,‬של ֲח ָג ִבים –‬ ‫ִמֶּמָּנה ַקָּב ַלת ֻט ְמ ָאה‪ְ ,‬ו ַגם ִאם ַי ְחׁ ֹשב‬
‫ָהרֹ ַבע?‬ ‫ָט ֵמא ְט ֵמא ֵמת‪.‬‬ ‫ְל ַה ְח ִזי ָרּה ַלְּב ֵה ָמה‪ֹ ,‬לא ֻּת ְפ ַקע ִמֶּמָּנה‬

‫‪ֲ .1‬אחֹוֵרי ֲח ִצי ָה ֹר ַבע ְטהֹוִרים‪.‬‬ ‫ב‪ֻ .‬קָּפה ְמהּו ָהה ֶׁשְּט ָל ָיּה ַעל ַהְּבִר ָּיה‪ַ ,‬א ַחר ִמי‬ ‫ּתֹו ַרת ַקָּב ַלת ֻט ְמ ָאה‪.‬‬
‫‪ֵ .2‬אין חֹו ְל ִקים ֶאת ַה ַּגַּבִיין | ‪ַ .3‬מ ְחֹל ֶקת‪.‬‬ ‫הֹו ְל ִכים?‬

‫ז‪ְ .‬ל ַד ַעת ַרִּבי ַטְרפֹון‪ְ ,‬ל ֵאּלּו ֵּכ ִלים ֵיׁש ִּדין ֵּבית ְצ ִבי ָעה?‬ ‫‪ .1‬הֹו ְל ִכים ַא ַחר ַהְּבִר ָּיה | ‪ַ .2‬א ַחר ַה ְּגדֹו ָלה‪.‬‬ ‫משיב כהלכה‬
‫‪ַ .3‬א ַחר ַה ְּפ ִני ִמית‪.‬‬
‫‪ַ .1‬ל ֲעֵרי ָבה ְּגדֹו ָלה ֶׁשל ֵעץ‪.‬‬ ‫שאלה למעשה מתוך הנלמד‬
‫‪ַ .2‬אף ְלכֹוסֹות | ‪ְ .3‬ל ָכל ַהֵּכ ִלים‪.‬‬ ‫ג‪ְּ .‬כ ִלי ֶׁש ֵּיׁש לֹו תֹו ָברֹות‪ַ ,‬ה ִאם ֵיׁש לֹו ֲאחֹוַר ִים‬ ‫השבוע בהלכה היומית‬
‫ָותֹוְך [‪ֶׁ-‬ש ָחלּוק ִּדין ֻט ְמ ַאת ֲאחֹוָריו ִמ ִּדין ֻט ְמ ַאת‬
‫ח‪ַ .‬ה ִאם ַהֵּכ ִלים יֹוְר ִדים ִלי ֵדי ֻט ְמ ָאה ְועֹו ִלים ִמי ֵדי‬ ‫שאלה‪ָ :‬ל ָּמה ֵאין ִל ְלּבֹׁש ֶּב ֶגד ְּבצּוָרה‬
‫ֻט ְמ ָאה ַרק ְּב ַמ ֲעֶׂשה אֹו ַאף ְּב ַמ ְחָׁש ָבה?‬ ‫ּתֹוכֹו]?‬ ‫ֲהפּו ָכה‪ְ ,‬ו ִאם ָל ַבׁש ָמ ַתי ָצִריְך ְל ַת ְּקנֹו?‬

‫‪ַ .1‬רק ְּב ַמ ֲעֶׂשה | ‪ .2‬יֹוְרִדים ‪ַ -‬רק ְּב ַמ ֲעֶׂשה‪ ,‬עֹו ִלים – ַאף‬ ‫‪ֵ .1‬יׁש לֹו | ‪ֵ .2‬אין לֹו | ‪ַ .3‬מ ְחֹל ֶקת‪.‬‬ ‫(עיין שו"ע סימן ב' סעיף ג' ומשנ"ב ס"ק‬
‫ְּב ַמ ְחָׁש ָבה | ‪ .3‬יֹוְרִדים – ַאף ְּב ַמ ְחָׁש ָבה‪ ,‬עֹו ִלים ‪ַ -‬רק ְּב ַמ ֲעֶׂשה‪.‬‬ ‫ג‪-‬ד)‪.‬‬
‫ד‪ִ .‬מּדֹות ַי ִין ָוֶׁש ֶמן‪ְ ,‬ל ַד ַעת ַרִּבי ֵמ ִאיר ַה ִאם ֵיׁש‬
‫ט‪ְּ .‬כ ִפי ָפה ִמ ְצִרית ֶׁש ֻה ְּתרּו ְרצּועֹו ֶתי ָה‪ַ ,‬ה ִאם ַה ֶה ְדיֹוט‬ ‫ָל ֶהם ֲאחֹוַר ִים ָותֹוְך?‬ ‫תשובה על שאלת השבוע שעבר‬
‫ְו ָהאֹו ָמן ְיכֹו ִלים ְל ַה ְח ִזיָרם?‬
‫‪ֵ .1‬יׁש ָל ֶהם ֲאחֹוַר ִים ָותֹוְך ְל ִע ְנַין ַמה ׁ ֶּשְּבתֹו ָכן‬ ‫שאלה‪ַ :‬מה ַי ֲעֶׂשה ִמי ׁ ֶּש ָּקם ִמ ִּמָּטתֹו‬
‫‪ָ .1‬האֹו ָמן ‪ָ -‬יכֹול‪ַ ,‬ה ֶה ְדיֹוט – ֵאינֹו ָיכֹול‪.‬‬ ‫ְוֹלא ְל ִע ְנַין ַהְּכ ִלי ַע ְצמֹו‪ּ ,‬ו ְל ִפי ָכְך ִאם ִנ ְט ְמאּו‬ ‫ַּבּ ֹב ֶקר ְו ֵאין לֹו ַמ ִים ְלַיד ִמָּטתֹו? (משנ"ב‬
‫‪ַ .2‬אף ָהאֹו ָמן ‪ֵ -‬אינֹו ָיכֹול | ‪ַ .3‬אף ַה ֶה ְדיֹוט ‪ָ -‬יכֹול‪.‬‬ ‫ֲאחֹוֵרי ֶהן – ַמה ׁ ֶּשְּבתֹו ָכן ָטהֹור‪ְ ,‬ו ַהְּכ ִלי ָצִריְך‬ ‫סימן א' ס"ק ב') תשובה‪ָ :‬צִריְך ְמ ֹאד ְל ִה ָּז ֵהר‬
‫ְט ִבי ָלה | ‪ֵ .2‬יׁש ָל ֶהם ֲאחֹוַר ִים ָותֹוְך‪.‬‬ ‫ֶׁשֹּלא ָל ֶל ֶכת ַאְרַּבע ַאּמֹות ְּב ִלי ְנ ִטי ַלת ָי ַד ִים‪.‬‬
‫י‪ְ .‬צרֹור ַה ַּמְר ָּג ִלית ּו ְצרֹור ַה ָּמעֹות [ֶׁשהֹו ִציא ֵמ ֶהם ֶאת‬ ‫‪ֵ .3‬אין ָל ֶהם‪.‬‬
‫ַה ַּמְר ָּג ִלית ְו ֶאת ַה ָּמעֹות]‪ַ ,‬ה ִאם ְט ֵמ ִאים?‬
‫ה‪ֲ .‬ח ִתי ַכת ֵעץ ֶׁשל ְׁש ֵּתי ִמּדֹות ‪ -‬רֹ ַבע ַו ֲח ִצי‬

‫‪ַ .1‬מ ְחֹל ֶקת ִּבְׁש ֵני ֶהם‪.‬‬ ‫ֹר ַבע‪ִ ,‬אם ִנ ְט ָמא ָהרֹ ַבע‪ַ ,‬ה ִאם ִנ ְט ָמא ַּגם‬ ‫ּו ַבּזֹ ַהר ַה ָּקדֹוׁש ַמ ְפ ִליג ְמ ֹאד ְּב ֹע ֶנׁש ַה ְּמ ַז ְל ֵזל‬

‫‪ְ .2‬צרֹור ַה ַּמְר ָּג ִלית ‪ָ -‬ט ֵמא‪ְ ,‬צרֹור ַה ָּמעֹות – ַמ ְחֹל ֶקת‪.‬‬ ‫ֲח ִצי ָה ֹר ַבע? ְו ֵכן ִאם ִנ ְט ָמא ֲח ִצי ָה ֹר ַבע‪,‬‬ ‫ָּב ֶזה‪ִּ ,‬כי הּוא ַמְׁשֶרה ַעל ַע ְצמֹו רּו ַח ֻט ְמ ָאה‪.‬‬
‫‪ְ .3‬צרֹור ַה ַּמ ְר ָּג ִלית – ָטהֹור‪ְ ,‬צרֹור ַה ָּמעֹות – ַמ ְחֹל ֶקת‪.‬‬ ‫ַה ִאם ִנ ְט ָמא ַּגם ָהרֹ ַבע?‬ ‫ְו ִאם ֵיׁש ַל ֲח ֵברֹו ַמ ִים ָיכֹול ָל ַק ַחת ִמ ֶּמּנּו‪ִּ ,‬ב ְת ַנאי‬

‫בהצלחה!‬ ‫‪ִ .1‬אם ִנ ְט ָמא ָהרֹ ַבע – ִנ ְט ָמא ֲח ִצי ָהרֹ ַבע‪,‬‬ ‫ֶׁש ִּי ֵּתן ֵּת ֶכף ְּתמּוָר ָתם ֲא ֵחִרים‪ְ .‬ו ִאם ֵאין לֹו ַמ ִים‬

‫את התשובות ניתן לענות במערכת הטלפונית‪ 072-332-3020 :‬עד יום שישי שאחרי סיום החומר‪,‬‬ ‫ְּב ִקְר ָבתֹו‪ֵ .‬יׁש ִמַּב ֲע ֵלי ַהֶּנ ֶפׁש ֶׁשָּנ ֲהגּו ָל ֶל ֶכת‬
‫ָּפחֹות ָּפחֹות ִמד' ַאּמֹות‪ַ .‬אְך ַהׁ ַּש ֲעֵרי ְּתׁשּו ָבה‬
‫את כללי המבחנים ושמות הזוכים ניתן לשמוע במספר הנ"ל‪.‬‬ ‫ָּכ ַתב ׁ ֶּש ֵאין ַל ֲעׂשֹות ֵּכן ְו ָעִדיף יֹו ֵתר ֶׁש ֵּי ֵלְך ָה ָא ָדם‬

‫תשובות למבחני המשנה היומית פרשת בראשית‬ ‫ִּב ְמרּו ָצה ֶׁשֹּלא ְל ַהְׁשהֹות רּו ַח ֻט ְמ ָאה ַעל ָי ָדיו‪.‬‬

‫‪ -‬מבחן לילדים מס’ ‪- 537‬‬ ‫‪ -‬מבחן שבועי מס’ ‪- 237‬‬ ‫תשובות ניתן לשלוח לפקס‪072-277-2272 :‬‬

‫משה פרידמן ‪054-847-3031‬‬ ‫א‪ 1 .‬ב‪ 2 .‬ג‪ 3 .‬ד‪ 4 .‬ה‪ 2 .‬ו‪ 4 .‬ז‪ 3 .‬ח‪ 2 .‬ט‪ 3 .‬י‪ 1 .‬א‪ 3 .‬ב ‪ 3 .‬ג‪ 2 .‬ד‪ 2 .‬ה‪ 1 .‬ו‪ 2 .‬ז‪ 1 .‬ח‪ 3 .‬ט‪ 1 .‬י‪3 .‬‬

‫להפקדה בבנק פאג"י סניף ‪ 168‬ח‪-‬ן ‪ | 548-634‬להפקדה בבנק הדואר‬ ‫"קביעותא" ‪ -‬המפעל ללימוד המשנה וההלכה היומית‬
‫להנצחת ששת המיליונים | ‪ | www.kviuta.org‬טלפון‪072-272-0000 :‬‬
‫ח‪-‬ן ‪ | 826-7258‬נא לשמור על קדושת הגליון‪ ,‬לא לקרוא בתפילה וקה"ת‬ ‫פקס‪ | 072-277-2272 :‬ת‪.‬ד‪ 1131 .‬בני ברק | דוא"ל ‪offi[email protected]‬‬

‫שיעורים ומבחנים בטלפון ‪ 24‬שעות‪072-332-30-20 :‬‬


Click to View FlipBook Version
Previous Book
ДИСТАНЦИОННЫЙ ПРАКТИКУМ
Next Book
Ebook (download) Weird Parenting Wins: Bathtub Dining, Family Screams, and Other Hacks from the Parenting Trenches for ipad