עלון קביעותא 572 למייל

‫פר' קרח‪-‬חוקת תשפ"א • גליון ‪572‬‬ ‫בס"ד • ביאורים עיונים ומבחנים מביתקביעותא‬

‫ההלכה היומית‬ ‫המשנה היומית‬ ‫במשנה ובהלכה היומית‬
‫שו"ע או"ח‬ ‫סדר טהרות • טהרות‬
‫לקבלת העלון במייל‪offi[email protected] :‬‬
‫יום תאריך פרק משנה סימן סעיף‬

‫ד כט סיון א ז‪-‬ח צח ב‪-‬ד‬

‫ה ל סיון א‪-‬ב ט‪-‬א צח‪-‬צט ה‪-‬ב‬

‫ו א תמוז ב ב‪-‬ג צט‪-‬ק‪-‬קא ג‪-‬א‬

‫שב"ק קרח ב ד‪-‬ה קא ב‪-‬ד‬

‫א ג תמוז ב ו‪-‬ז קב א‪-‬ג‬

‫ב ד תמוז ב‪-‬ג ח‪-‬א קב‪-‬קג ד‪-‬א‬

‫ג ה תמוז ג ב‪-‬ג קג‪-‬קד ב‪-‬א‬

‫בפתח השער‬ ‫עיון במשנה‬

‫ַסָּבל‪ַּ ,‬תָּגר ְו ַי ְלּדֹון ׁשֹו ָבב‪...‬‬ ‫מסכת טהרות פרק ב' משנה א'‬

‫ְּב ִעיר ַא ַחת ִה ְתּגֹוֵרר ַרב ָּגדֹול ַּבּתֹוָרה‪ַ .‬רִּבים‬ ‫בפרק זה נשנו כללים רבים בעניני טומאה‪ ,‬והרבה מהם כבר נתבארו בפרק הקודם‬
‫ָהיּו ַּת ְל ִמי ָדיו‪ְ ,‬והּוא ֶה ְח ִּדיר ָּב ֶהם ִּב ְמ ִסירּות‪ּ ,‬תֹוָרה‬ ‫ובמסכת פרה פ"ח‪ ,‬ובעזה"י נבאר בקצרה את הכללים הנוגעים למשנה הראשונה של‬

‫ְו ִיְר ַאת ָׁש ַמ ִים‪.‬‬ ‫הפרק‪ ,‬ואח"כ נפרש את המשנה‪.‬‬

‫ְּב ֶא ָחד ַה ָּי ִמים ָי ָצא ָהַרב ְּב ִלְו ַית ַּכ ָּמה ִמ ַּת ְל ִמי ָדיו‬ ‫הכשר אוכלים לקבל טומאה ‪ -‬אוכל אינו מקבל טומאה אלא אם כן הוכשר לפני כן‬
‫ַהּׁשּו ָקה‪.‬‬ ‫על ידי אחד משבעה משקים‪ :‬יין‪ ,‬דבש דבורים‪ ,‬שמן‪ ,‬חלב‪ ,‬טל‪ ,‬דם‪ ,‬מים [י"ד שח"ט ד"ם]‪.‬‬
‫ואפילו אם נגע המשקה רק במקצת האוכל‪ ,‬הוכשר כל האוכל לקבל טומאה‪ .‬משקים אינם‬
‫ִה ִּגיעּו ֶאל ַהּׁשּוק ְוָראּו ַסָּב ִלים ֲעצּו ֵמי ּכֹו ַח‪ ,‬נֹוְׂש ִאים‬ ‫צריכים הכשר‪ ,‬וביאר המאירי (פ"ק דשבת בביאור הי"ח דבר) משום שהם מכשירים את עצמם‪.‬‬
‫ַמׁ ָּשאֹות ְּכ ֵב ִדים ֶאל ַהּדּו ָכ ִנים ַה ְּפזּוִרים ַּבּׁשּוק‪.‬‬
‫טומאת ידים ‪ -‬מדאורייתא אדם נטמא רק מאב הטומאה‪ ,‬ונטמא כל גופו‪ ,‬וצריך טבילה‬
‫" ַהִּביטּו ַּבַּסָּב ִלים ַהָּללּו" ‪ָ -‬א ַמר ָהַרב ‪" -‬מּו ָסר‬ ‫במקוה לטהרתו‪ ,‬אבל מדרבנן גזרו 'טומאת ידים' באופנים שונים שרק הידים נטמאים ‪-‬‬
‫ָּגדֹול ֵיׁש ִל ְל ֹמד ֵמ ֶהם‪ֵ .‬הם נֹוְׂש ִאים ַמׂ ָּשא ָּכ ֵבד ַעד‬ ‫ונקראו 'ידים מסואבות' ‪ -‬וטהרתן היא או על ידי נטילה מכלי או על ידי טבילת הידים‬
‫ֶׁשּקֹו ָמ ָתם ִנ ְכ ֶּפ ֶפת‪ָּ .‬כְך ֵהם ֲע ֵמ ִלים ָּכל ַהּיֹום ֻּכּלֹו‪ְ ,‬ו ֶאת‬ ‫במקוה‪ .‬שלמה המלך גזר עוד על 'סתם ידים' ‪ -‬כל שאינו ידוע שהן טהורות ‪ -‬שהן טמאות‬
‫ֲעבֹוָד ָתם ֵהם עֹוִׂשים ‪ֵּ -‬בין ַּבּקֹר ּו ֵבין ַּבחֹם‪ֹ ,‬לא ְמַׁשֶּנה‬ ‫לקודש‪ ,‬ובי"ח דבר הוסיפו שהן טמאות אף לתרומה‪ ,‬והטעם פירש"י (שבת י"ד א')‪' ,‬ונוגעין‬
‫בבשרו ובמקום טנופת‪ ,‬וגנאי לתרומה בכך‪ ,‬ונמאס לאוכלין כשנוגע בה בידים מסואבות'‪.‬‬
‫ַמה ּכֹ ֶבד ַה ַּמׂ ָּשא ּו ְל ָאן ֵהם ְצִרי ִכים ַל ֲה ִביאֹו"‪.‬‬
‫בטומאת ידים עשו את הידים שני לטומאה‪.‬‬
‫ַה ַּת ְל ִמי ִדים ִהִּביטּו ְּבַרָּבם‪ְ ,‬והּוא ִה ְמִׁשיְך‪ַּ " :‬גם ָאנּו‪,‬‬
‫ַאל ָלנּו ִל ְבחֹול ְּבׁשּום ַמ ֲא ָמץ‪ָ .‬ח ִלי ָלה ָלנּו ִמְּל ַהְרּפֹות‬ ‫משקים טמאים 'חוזרים להיות תחילה' ‪ -‬גזרו בי"ח דבר שכל משקים שנטמאו נעשים‬
‫ראשון לטומאה ‪' -‬חוזרים להיות תחילה' ‪ -‬אף אם נטמאו משני לטומאה ואפילו משני‬
‫ֵמ ֲע ַמל ַהּתֹוָרה ַאף ְלֶר ַגע ֶא ָחד‪."...‬‬ ‫דרבנן כגון ידים‪ ,‬וכלל אמרו בזה‪' :‬כל הפוסל את התרומה [דהיינו שני לטומאה שפוסל‬

‫ִה ְמִׁשיכּו ָהַרב ְו ַת ְל ִמי ָדיו ְּב ִטיּו ָלם‪ְ ,‬ו ָע ְברּו ַעל ַיד‬ ‫את התרומה לעשותה שלישי]‪ ,‬מטמא את המשקין להיות תחלה' (פרה פ"ח מ"ז)‪.‬‬
‫ֲחנּות ְּגדֹו ָלה‪ַּ .‬ב ַעל ַה ֲחנּות ָה ָיה ּ ֹכה ָׁשקּו ַע ְּב ִפ ְנ ַקס‬
‫ַה ֶחְׁשּבֹונֹות ֶׁשּלֹו‪ַ ,‬עד ֶׁשֹּלא ָׁשם ֵלב ַל ֲחבּוָרה ֶׁש ָח ְל ָפה‬ ‫משקים טמאים מטמאים כלים ‪ -‬עוד חומרא גזרו במשקים בי"ח דבר שאע"פ שמדאורייתא‬
‫ַּב ָּמקֹום ְו ִהִּבי ָטה ּבֹו‪ַ .‬על ַהׁ ֻּש ְל ָחן ֶׁשְּל ָפ ָניו ָה ְי ָתה ֻמַּנ ַחת‬ ‫אדם וכלים אינם נטמאים אלא מאב הטומאה ולא מראשון‪ ,‬מכל מקום מדרבנן משקים‬
‫ַצַּל ַחת ֹא ֶכל‪ ,‬אּו ָלם הּוא ֹלא ָנ ַגע ָּבּה ְּכ ָלל‪ .‬רֹאׁשֹו ָה ָיה‬ ‫טמאים [שדינם תמיד כראשון וכנ"ל] יטמאו כלים לעשותם שני לטומאה‪ ,‬וגזרו כן אטו‬
‫מעיינות הזב [זובו‪ ,‬רוקו‪ ,‬מימי רגליו] שהם משקים והם אב הטומאה ומטמאים כלים‬
‫ָטרּוד ְּב ִחּׁשּו ִבים ְו ֶחְׁשּבֹונֹות‪.‬‬
‫מדאורייתא‪ ,‬ולכן גזרו על כל משקים טמאים שיטמאו כלים מדרבנן‪.‬‬
‫ָהַרב ָּפ ָנה ֵא ָליו ְוָׁש ַאל‪" :‬יּו ַכל לֹו ַמר ִלי ְּב ַב ָּקָׁשה‪,‬‬
‫ֲאדֹו ִני‪ַ ,‬מּדּו ַע ֵאינֹו אֹו ֵכל??"‬ ‫שיעור אוכל ומשקה לקבל טומאה ולטמא אחרים ‪ -‬אוכל מקבל טומאה בכל שהוא‪,‬‬
‫אבל אינו מטמא אחרים אלא אם כן יש בו שיעור כביצה‪ .‬משקה מקבל טומאה וגם מטמא‬
‫ַהּסֹו ֵחר ֵהִרים ֶאת ַמָּבטֹו ִמן ַה ִּפ ְנ ָקס ְו ִה ְמ ֵהם‪:‬‬ ‫אחרים בכל שהוא‪ ,‬עכ"פ לתרומה וקדשים (עי' ר"ש מכשירין פ"ו מ"ז‪ ,‬תוס' חולין פ"ז ב' ד"ה כל)‪.‬‬

‫» המשך בעמוד ג’‬ ‫טבול יום ‪ -‬טבול יום הוא שני לטומאה מדאורייתא ופוסל את התרומה לעשותה‬
‫שלישי‪ .‬אע"פ שמשקים חוזרים להיות תחילה אפילו אם נגע בהם שני לטומאה‪ ,‬מכל מקום‬
‫רץ למשנה‬ ‫טבול יום שנגע במשקה טהור של תרומה רק פוסלו להיות שלישי‪ ,‬כי לא גזרו שמשקים‬

‫כל המוסיף מוסיף חיים‬ ‫חוזרים להיות תחילה במגע טבול יום‪ ,‬וכל שכן שאין אותם משקים מטמאים כלים‪.‬‬

‫טוב ללמוד בכל יום מעט מקרא ומשניות‪ ,‬וגם‬ ‫ה_לימוד השבוע מוקדש _לע"נ‬ ‫ה_לימוד השבוע מוקדש _לע"נ‬
‫בעת שאי אפשר ללמוד בעיון רק לומר משניות עם‬ ‫אהרן בן שמחה ז"ל‬ ‫ולרגל השלושים של האשה החשובה‬
‫פירוש המילות טוב‪ ,‬כי משנה אותיות נשמה‪ ,‬ומה‬
‫טוב אם תוכל להרגיל לחזור על איזה פרקים שתוכל‬ ‫נלב"ע ה תמוז‬ ‫מרת בלהה המאירי ע"ה‬
‫בת הרב שמואל אלעזר סלנט זצ"ל‬
‫לאומרם בעל פה‪ ...‬וכל המוסיף מוסיף חיים‪.‬‬
‫(הנהגות רבי מנחם מנדל מדעש‪ ,‬אות כד)‬ ‫נלב"ע ער"ח סיון תשפ"א ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬

‫• להפיץ את האור •‬ ‫מערכת‬ ‫להנצחות‬
‫השיעורים והמבחנים הממוחשבת‪:‬‬ ‫ותרומות‬
‫בשותפות של ‪ ₪ 54‬בחודש‬ ‫להצלחה‬
‫‪072-332-3020‬‬ ‫לע"נ יקיריך‬
‫תזכה להחזיק מוקד של עלוני המבחנים השבועיים באיזור שתבחר‪.‬‬ ‫התקשר‪:‬‬
‫‪072-272-2200‬‬
‫ניתן לתרום במערכת הטלפונית‪ 072-332-3020 :‬שלוחה ‪,6‬‬
‫וכן בכל עמדות נדרים פלוס וקהילות ברחבי הארץ‪.‬‬

‫קביעותא ללומדי המשנה היומית‬

‫ָה ִאׁ ָּשה ֶׁש ָה ְי ָתה כֹו ֶבֶׁשת ָי ָרק ִּב ְק ֵד ָרה ְו ָנ ְג ָעה ְב ָע ֶלה חּוץ ַל ְּק ֵד ָרה ְב ָמקֹום ַהָּנגּוב‪,‬‬ ‫מבחן שבועי במשנה ‪272 /‬‬
‫ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֶּיׁש ּבֹו ַכֵּבי ָצה‪ ,‬הּוא ָט ֵמא ְו ַהּ ֹכל ָטהֹור‪.‬‬
‫מסכת טהרות א‪ ,‬ז ‪ -‬ג‪ ,‬ג‬
‫המשנה מיירי באשה טהורה שכובשת ירק של תרומה‪ ,‬ומיירי בסוף הכבישה‪ ,‬שהירק‬
‫בתוך קדירה וכבר נתנו עליו יין או חומץ או שמן‪ ,‬ויש עלה אחד של הירק שאינו‬ ‫א‪ .‬אשה טהורה שהיתה כובשת ירק בקדרה ונגעה‬
‫מחובר לשאר הירק‪ ,‬שמקצתו בתוך הקדירה ומקצתו חוץ לקדירה‪ ,‬ושנינו שאם נגעה‬ ‫ֶּב ָע ֶלה חוץ לקדרה במקום הנגוב בידים מסואבות‪,‬‬
‫האשה בידיה באותו עלה במקום יבש‪ ,‬העלה טמא משום שסתם ידים שניות ופוסלות את‬
‫התרומה לעשותה שלישי‪ ,‬והרי הוא הוכשר לקבל טומאה כיון שמקצת העלה נגע במשקה‪,‬‬ ‫מה הדין?‬
‫אבל כל שאר הירק טהור‪ ,‬משום שאין חיבור בין אותו עלה לשאר הירק‪ ,‬ולכן לא נטמא‬ ‫‪ .1‬אפילו יש בעלה כביצה ‪ -‬הכל טהור‪.‬‬
‫הירק ביחד עם העלה‪ ,‬וגם העלה אינו מטמא את הירק ‪ -‬אע"פ שיש שיעור כביצה לטמא‬ ‫‪ .2‬יש בעלה כביצה ‪ -‬הכל טמא‪ .‬אין בעלה כביצה‬
‫‪ -‬הוא טמא והכל טהור | ‪ .3‬בין יש בעלה כביצה‪,‬‬
‫אחרים ‪ -‬משום ששלישי אינו עושה רביעי בתרומה‪.‬‬ ‫בין אין בעלה כביצה ‪ -‬הוא טמא והכל טהור‪.‬‬
‫‪ .4‬אפילו אין בעלה כביצה ‪ -‬הכל טמא‪.‬‬
‫ָנ ְג ָעה ִב ְמקֹום ַה ַּמְׁש ֶקה‪ִ ,‬אם ֶיׁש ּבֹו ַכֵּבי ָצה‪ַ ,‬הּכֹל ָט ֵמא‪ֵ .‬אין ּבֹו ַכֵּבי ָצה‪ ,‬הּוא ָט ֵמא‬
‫ְו ַהּ ֹכל ָטהֹור‪ָ .‬ח ַזר ַל ְּק ֵד ָרה‪ַ ,‬הּ ֹכל ָט ֵמא‪.‬‬ ‫ב‪ .‬במקרה הנ"ל‪ ,‬מה הדין אם נגעה במקום המשקה?‬
‫‪ .1‬אפילו יש בעלה כביצה ‪ -‬הכל טהור‪.‬‬
‫אמנם אם נגעה האשה בידיה בטיפת משקה שעל גבי העלה‪ ,‬הטיפה נעשית תחילה‬
‫ומטמאה את העלה לעשותו שני‪ ,‬ואם יש בעלה שיעור כביצה לטמא אחרים‪ ,‬העלה פוסל‬ ‫‪ .2‬יש בעלה כביצה ‪ -‬הכל טמא‪ .‬אין בעלה כביצה‬
‫את הירק לעשותו שלישי וגם מטמא את שאר המשקה לעשותו תחילה‪ ,‬והמשקה חוזר‬ ‫‪ -‬הוא טמא והכל טהור | ‪ .3‬בין יש בעלה כביצה‪,‬‬
‫ומטמא את הירק ואף את הקדירה‪ ,‬שמדרבנן משקה טמא מטמא כלים‪ .‬אם אין בעלה‬
‫שיעור כביצה‪ ,‬רק העלה בלבד טמא‪ ,‬אמנם אם העלה נפל לתוך הקדירה ‪' -‬חזר לקדירה'‬ ‫בין אין בעלה כביצה ‪ -‬הוא טמא והכל טהור‪.‬‬
‫‪ -‬הטיפה הטמאה שעל גבי העלה מטמאה את כל המשקה‪ ,‬והמשקה חוזר ומטמא את הירק‬ ‫‪ .4‬אפילו אין בעלה כביצה ‪ -‬הכל טמא‪.‬‬

‫ואת הקדירה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מהו שיעור אוכלים לפסול את הגויה?‬
‫‪ .1‬כזית | ‪ .2‬כביצה | ‪ .3‬חצי פרס | ‪ .4‬פרס‪.‬‬
‫ָה ְי ָתה ַמ ַּגע ְט ֵמא ֵמת ְו ָנ ְג ָעה‪ֵּ ,‬בין ִּב ְמקֹום ַה ַּמְׁש ֶקה ֵּבין ְּב ָמקֹום ַהָּנגּוב‪ִ ,‬אם ֶיׁש ּבֹו‬
‫ַכֵּבי ָצה‪ַ ,‬הּכֹל ָט ֵמא‪ֵ .‬אין ּבֹו ַכֵּבי ָצה‪ ,‬הּוא ָט ֵמא ְו ַהּכֹל ָטהֹור‪.‬‬ ‫ד‪ .‬במה טומאת ידים דרבנן חמורה מטבול יום‬
‫דאורייתא?‬
‫אם האשה טמאה בראשון לטומאה‪ ,‬כגון שנגעה בטמא מת ונעשית ראשון‪ ,‬אף אם נגעה‬
‫בעלה ‪ -‬בין בידיה ובין בכל מקום בגופה ‪ -‬במקום שאין שם משקה‪ ,‬טימאתו לעשותו‬ ‫‪ .1‬שפוסל את התרומה | ‪ .2‬שפוסל את החולין‪.‬‬
‫שני לטומאה‪ ,‬ואם יש בעלה שיעור כביצה‪ ,‬הוא חוזר ומטמא את הירק לעשותו שלישי‬ ‫‪ .3‬שמטמא את המשקין להיות תחילה‪.‬‬
‫לטומאה וגם מטמא את המשקה לעשותו תחילה‪ ,‬והמשקה מטמא את הקדירה‪ .‬אם אין‬ ‫‪ .4‬שספקו טמא‪.‬‬

‫בעלה שיעור כביצה לטמא אחרים‪ ,‬רק העלה בלבד נטמא‪.‬‬ ‫ה‪ .‬מה דין האוכל מאכל שהוא שני לטומאה?‬
‫‪ .1‬נעשה גופו אב הטומאה להיות מגעו ראשון‪.‬‬
‫ָה ְי ָתה ְטבּו ַלת יֹום ְמ ַנ ֶע ֶרת ֶאת ַה ְּק ֵד ָרה ְּב ָי ַד ִים ְמ ֹס ָאבֹות‪ְ ,‬ו ָר ֲא ָתה ַמְׁש ִקין ַעל ָי ֶדי ָה‪,‬‬ ‫‪ .2‬נעשה גופו ראשון לטומאה להיות מגעו שני‪.‬‬
‫ָס ֵפק ִמן ַה ְּק ֵד ָרה ִנ ְּתזּו‪ָ ,‬ס ֵפק ֶׁש ַה ֶּק ַלח ָנ ַגע ְּב ָי ֶדי ָה‪ַ ,‬ה ָּי ָרק ָּפסּול ְו ַה ְּק ֵד ָרה ְטהֹו ָרה‪.‬‬ ‫‪ .3‬רק אסור לאכול תרומה‪ ,‬אבל אם נגע בתרומה‬
‫לא פסלה | ‪ .4‬נעשה גופו שני לטומאה‪ ,‬ואם נגע‬
‫בסיפא מיירי שהאשה טבולת יום והיא שני לטומאה מדאורייתא‪ ,‬מלבד מה שידיה הן‬
‫'סתם ידים' שהן שני לטומאה מדרבנן‪ ,‬וראתה משקה על ידיה‪ ,‬ואינה יודעת אם ניתז‬ ‫בתרומה פסלה‪.‬‬
‫המשקה עליה וא"כ לא טימאה כלום‪ ,‬או שנגעה בקלח וא"כ טימאה את הכל‪ ,‬ושנינו‬
‫שמכח הספק‪ ,‬הירק טמא בשלישי לטומאה ['פסול']‪ ,‬והקדירה טהורה‪ .‬והטעם משום שמצד‬ ‫ו‪ .‬מה דין האוכל מאכל שהוא שלישי לטומאה‪,‬‬
‫הטומאה דאורייתא של טבול יום‪ ,‬בכחה לטמא את הירק של תרומה‪ ,‬וספיקה דאורייתא‬ ‫בחולין שנעשו על טהרת תרומה? [לדעת ר' יהושע]‬
‫לחומרא [עכ"פ ברשות היחיד]‪ ,‬ולכן הירק טמא‪ ,‬אבל אין בכחה לטמא מדאורייתא את‬
‫המשקה של חולין‪ ,‬משום שטבול יום אינו עושה משקה תחילה אלא שלישי‪ ,‬ואין שלישי‬ ‫‪ .1‬נעשה גופו שני לקודש להיות מגעו שלישי‬
‫בחולין‪ ,‬ואע"פ שמצד הטומאה דרבנן של ידים מסואבות בכחה לטמא אף את המשקה‬ ‫ורביעי לקודש‪ ,‬ושני לתרומה להיות מגעו שלישי‬
‫לעשותו תחילה והמשקה יחזור ויטמא את הקדירה‪ ,‬מכל מקום כיון שטומאת סתם ידים‬ ‫לתרומה | ‪ .2‬נעשה גופו שני לקודש להיות מגעו‬

‫היא דרבנן‪ ,‬ספקה לקולא [אף ברשות היחיד]‪ ,‬ולכן הקדירה טהורה‪.‬‬ ‫שלישי ורביעי לקודש‪ ,‬ושלישי לתרומה שאסור‬
‫לאכול תרומה אבל אם נגע בה לא פסלה‪.‬‬
‫פרפראות הפרשה‬
‫‪ .3‬נעשה גופו שלישי לקודש להיות מגעו רביעי‬
‫ְו ָכל ִיְׂש ָר ֵאל ֲאֶׁשר ְס ִביבֹ ֵתי ֶהם ָנסּו ְל ֹק ָלם ִּכי ָא ְמרּו ֶּפן ִּת ְב ָל ֵענּו ָה ָא ֶרץ (טז‪ ,‬לד)‬ ‫לקודש‪ ,‬ושלישי לתרומה שאסור לאכול תרומה‬

‫הקשו המפרשים‪ :‬דלכאורה היה צריך לכתוב נסו "מקולם" ולא נסו "לקולם"‪.‬‬ ‫אבל אם נגע בה לא פסלה‪.‬‬
‫‪ .4‬נעשה גופו שלישי לקודש להיות מגעו רביעי‬
‫אלא יש לומר בדרך רמז שהעצה היעוצה לכלל ישראל בעת צרה הוא לילך לבתי‬
‫כנסיות ובתי מדרשות לעסוק בתורה ובתפלה‪ ,‬כי הקול קול יעקב‪ ,‬בזמן שהקול קול‬ ‫לקודש‪ ,‬ומותר לאכול תרומה‪.‬‬
‫יעקב אין הידים ידי עשיו‪ ,‬וזהו "וכל העם נסו לקולם"‪ ,‬היינו להעצה של הקול קול‬
‫ז‪ .‬להלכה! שלישי שבתרומה שנעשו על טהרת‬
‫יעקב שנסו מיד לבית המדרש‪ ,‬ולכן כתיב "לקולם"‪.‬‬ ‫תרומה ולא נשמר על טהרת הקודש‪ ,‬מה דינו‬

‫ואפשר להוסיף דהנה אמרו חז"ל (בגמ' ערכין) שמי שחטא בחטא לשון הרע יתקן‬ ‫לענין קודש?‬
‫חטאו בתלמוד תורה‪ ,‬ולכן כאן יען שהם חטאו בלשון הרע על משה‪ ,‬לכן נסו לקולם‬ ‫‪ .1‬טמא‪ ,‬כאילו נטמא בשרץ | ‪ .2‬טמא‪ ,‬כאילו הוא‬
‫היינו ללמוד תורה להעצה של קול קול יעקב‪ ,‬כי זהו התיקון להחטא של לשון הרע‬
‫שני | ‪ .3‬שלישי ועושה רביעי‪.‬‬
‫ונסו ללמוד תורה להינצל מחטא לשון הרע‪.‬‬ ‫‪ .4‬פסול ואינו עושה רביעי‪.‬‬

‫ח‪ .‬חלב שנטמא ונעשה תחילה‪ ,‬ואחר כך נקרש‪,‬‬
‫מה דינו‪ ,‬ומדוע?‬

‫‪ .1‬ראשון‪ ,‬כי טומאתו הראשונה לא פקעה‪.‬‬
‫‪ .2‬שני‪ ,‬כי בשעה שהתחיל לקרוש‪ ,‬החלק שלא‬
‫קרש‪ ,‬שהוא משקה‪ ,‬נגע בחלק שנקרש וטימאו‪.‬‬
‫‪ .3‬שני‪ ,‬כי טומאתו הראשונה לא פקעה‪ ,‬אבל יורד‬

‫דרגה אחת משום שהוא אוכל ולא משקה‪.‬‬
‫‪ .4‬טהור‪ ,‬כי פרחה טומאתו כשנשתנה‪.‬‬

‫ט‪ .‬זיתים טמאים שנפלו לתנור והוסק‪ ,‬באיזה‬
‫אופן נטמא התנור?‬

‫‪ .1‬כשהזיתים בגוש שיש בו אפילו כביצה מכוונת‪.‬‬
‫‪ .2‬כשהזיתים בגוש שיש בו יותר מכביצה | ‪ .3‬כשיש‬
‫בזיתים אפילו כביצה מכוונת‪ ,‬ואפילו היו פרודין‪.‬‬
‫‪ .4‬כשיש בזיתים יותר מכביצה‪ ,‬ואפילו היו פרודין‪.‬‬

‫י‪ .‬זב שסחט זיתים‪ ,‬באיזה אופן נטמאים הזיתים?‬
‫‪ .1‬כשהם יותר מכביצה‪ ,‬וסחטן בידים | ‪ .2‬כשהם‬

‫יותר מכביצה‪ ,‬ואפילו דרכן בפשוטי כלי עץ‪.‬‬
‫‪ .3‬כשהם אפילו גרגר יחידי‪ ,‬וסחטן בידים | ‪ .4‬כשהם‬
‫אפילו גרגר יחידי‪ ,‬ואפילו דרכן בפשוטי כלי עץ‪.‬‬

‫תשובות למבחנים במערכת הטלפונית‪072-332-3020 :‬‬

‫קביעותא ללומדי ההלכה היומית‬

‫» המשך מעמוד א’‬ ‫עיון בהלכה‬

‫"ְּכָׁשֹלׁש ָׁשעֹות ֲא ִני ְמ ַנֶּסה ְל ָה ִבין ֵהי ָכן ֵיׁש ָטעּות‬ ‫איזה כוונה מעכבת בתפילה‪ ,‬ופרטי דינים בזה‬
‫ַּב ֶחְׁשּבֹונֹות‪ֲ .‬ח ֵסִרים ִלי ְׁש ֵני ְזהּו ִבים ְּת ִמי ִמים‪."...‬‬
‫מבואר בשו"ע סי' ק"א ס"א שהמתפלל פירוש המילות‪ ,‬אמנם יש להעיר שהפנ"י‬
‫"רֹו ִאים ַא ֶּתם ַּת ְל ִמי ַדי ַה ְּי ָקִרים?" ‪ָ -‬א ַמר ָהַרב‬
‫‪ַּ" -‬ב ַעל ַה ֲחנּות ַה ֶּזה ְמַו ֵּתר ַעל ַה ָּמזֹון ֶׁשּלֹו ֲעבּור‬ ‫צריך שיכוין בכל הברכות‪ ,‬ואם אינו יכול עצמו סיים שם שבטור איתא שכוונות אלו‬
‫ַמה? ֲעבּור ְׁש ֵני ְזהּו ִבים‪ִּ .‬בְׁש ִבי ָלם הּוא ִמְׁשּת‍וֹ ֵפף ַעל‬
‫לכוין בכולם‪ ,‬לפחות יכוין באבות‪ ,‬אם לא הם גם בעת התפלה]‪.‬‬
‫ִּפ ְנ ָקסֹו ְּכ ָבר ָׁשֹלׁש ָׁשעֹות‪."...‬‬
‫בדין הסיח דעתו באמצע הברכה‬ ‫כיון באבות‪ ,‬אף על פי שכיון בכל השאר‪,‬‬
‫" ַאף ָאנּו‪ְּ ,‬כֶׁש ָאנּו ֲעסּו ִקים ְּב ֻס ְּג ָיה ִלּמּו ִדית‪ָ ,‬ע ֵלינּו‬ ‫לדברים אחרים‬ ‫יחזור ויתפלל‪ .‬הגה‪ :‬והאידנא אין חוזרין‬
‫ִלְׁשקֹ ַע ָּבּה ְּב ָכל ְמאֹ ֵדּנּו‪ַ ,‬עד ֶׁשֹּלא ְי ַע ְנְינּו אֹו ָתנּו ֹלא‬ ‫בשביל חסרון כוונה‪ ,‬שאף בחזרה קרוב‬
‫ֹא ֶכל ְוֹלא ׁשּום ָּד ָבר ַא ֵחר‪ַ .‬רק ֶׁש ָּיבֹוא ַה ָּד ָבר ַעל‬ ‫וכתב הביאור הלכה דמשמע מלשון‬
‫הרשב"א המובא לעיל דיש ליזהר באבות‬ ‫הוא שלא יכוין‪ ,‬אם כן למה יחזור‪.‬‬
‫ֶה ְסֵּברֹו ַה ָּיָׁשר ְו ָהָראּוי‪ֶ .‬זהּו ֲע ַמל ַהּתֹוָרה ָה ֲא ִמ ִּתי"‪.‬‬ ‫שלא יהא לבו פונה באמצע הברכה‬
‫לדברים אחרים‪ ,‬ואפילו אם בעת שיאמר‬ ‫לא כיון באבות לא יצא‬
‫ָהַרב ְו ַה ַּת ְל ִמי ִדים ִה ְמִׁשיכּו ְּבמֹוַרד ַהּׁשּוק‪ְ .‬ל ֶנ ֶגד‬
‫ֵעי ֵני ֶהם ִנ ְקְר ָתה ֲחבּוַרת ְי ָלִדים ַעִּלי ָזה‪.‬‬ ‫ומקור הדברים בברכות לד‪ :‬המתפלל‬

‫ַה ְי ָל ִדים ַהּׁשֹו ָב ִבים ִהְׁשּתֹו ְללּו ִּב ְמ ִתיקּות‪ָ .‬היּו‬ ‫צריך שיכוין את לבו בכולן‪ ,‬ואם אינו יכול אח"כ התיבות של הברכה יכוין‪ ,‬וסיים ע"ז‬
‫ֶׁש ָּק ְפצּו ִּבְׁשלּו ִלית טֹו ְב ָע ִנית ּו ְמ ֻל ְכ ֶל ֶכת ְל ַה ֲחִריד‪ְ ,‬ו ָהיּו‬
‫לכוין בכולן ‪ -‬יכוין את לבו באחת; אמר כן משמע לכאורה שם מפשטות לשונו אף‬
‫ֶׁש ִה ְס ַּת ְּפקּו ְּב ִה ְת ַּפְּלׁשּות ֶּב ָע ָפר‪...‬‬
‫רבי חייא אמר רב ספרא משום חד דבי דיש לדחות קצת‪ ,‬ויש לעיין לענין דיעבד‪,‬‬
‫ַה ַּת ְל ִמי ִדים ִהִּביטּו ִמְׁש ָּת ִאים ַּבְּי ָלִדים ָהְר ֻטִּבים‬
‫ְו ַה ְּמ ֻאָּב ִקים‪ְ ,‬ו ָהַרב ָנָׁשא ֶאת מּו ַסר ַה ַהְׂשֵּכל ֶׁשּלֹו‪:‬‬ ‫ועכ"פ לכתחלה יש ליזהר בזה מאוד‪.‬‬ ‫רבי‪ :‬באבות‪.‬‬
‫"ְראּו ֶאת ַה ְי ָלִדים ַהָּללּו‪ֵ .‬הם עֹוִׂשים ַמה ׁ ֶּשִּלָּבם‬
‫ָח ֵפץ‪ִ ,‬מ ְת ַל ְכ ְל ִכים ּו ִמ ְתַר ְּפִׁשים‪ְ ,‬ו ֵאי ָנם ִמ ְתַּבְּיִׁשים ְּכ ָלל‬ ‫אמנם בשו"ת אגרות משה ח"ה סי' ה'‬ ‫טעם הדבר‬
‫ֵמ ַה ַּמ ְל ִעי ִגים ֲע ֵלי ֶהם‪ֵ .‬הם ֹלא חֹוְׁשִׁשים ַמה ַי ְחְׁשבּו‬
‫וכתב המשנה ברורה שזה משום שברכת חולק על הבאור הלכה‪ ,‬דכל כוונת הרשב"א‬
‫ֲע ֵלי ֶהם‪ְ ,‬וֹלא ְמ ַנִּסים ְל ַהְרִׁשים ַאף ֶא ָחד"‪.‬‬
‫הוא רק כשלבו פנה לדברים אחרים‬ ‫אבות הוא סידור שבחו של מקום על כן‬
‫" ָע ֵלינּו ִלְראֹות ּו ְל ַה ְפ ִנים ֹזאת ְּבתֹו ֵכנּו‪ַּ .‬כ ֲאֶׁשר ָאנּו‬
‫עֹו ְס ִקים ַּבּתֹוָרה ּו ַב ִּמ ְצוֹות‪ַ ,‬אל ָלנּו ְל ִה ְתַּבֵּיׁש ִמ ְּפ ֵני‬ ‫בשעת האמירה שדינו לחזור‬ ‫אינו בדין שיהא אז פונה לבבו‬
‫ַה ַּמ ְל ִעי ִגים ָע ֵלינּו ְּבׁשּום אֹ ֶפן‪ֵ .‬אי ֶנּנּו ְצִרי ִכים ַל ְחׁ ֹשׁש‬
‫ִמ ְּפ ֵני ֵאּלּו ֶׁש ַּמ ְח ִליִׁשים ֶאת רּו ֵחנּו ְורּו ָח ִנּיּו ֵתנּו‪ֶ .‬אָּלא‬ ‫לדברים אחרים‪ ,‬ומקורו בספר החינוך מצוה כאילו לא היה אומרם כלל‪,‬‬
‫ֶאת ֲאֶׁשר ָצִריְך ַל ֲעׂשֹות‪ְ ,‬ל ַק ֵּים ֶאת ַה ִּמ ְצוֹות ְו ַל ֲעׂשֹות‬ ‫מהרשב"א בברכות יג‪.‬‬
‫תלג וז"ל‪ :‬וענין הכוונה אבל הרהורים במחשבה‬
‫ֶאת ְרצֹון ה' ‪ַ -‬נ ֲעֶׂשה ְּבִׂש ְמ ָחה ּו ְב ַג ֲאָוה!"‬ ‫והאליה רבה כתב זו שחייבו בשבילה חזרה היא בעלמא‪ ,‬כשלא אמר‬
‫בשם האבודרהם הטעם לפי הדומה‪ ,‬שיתן האדם אל לבו כלל‪ ,‬אינו בדין הפסקה‪,‬‬
‫ַא ּגּו ְטן ַׁשָּבת‪ָ ,‬העֹוֵרְך‬ ‫שהקפידו דוקא בברכת שלפני ה' הוא מתפלל ואליו הוא אלא אם שהה כדי‬
‫גככרבבבעאתויד"'הבבאתבוובכררב‪.‬לושוותכואנתתוךונלסיבתשוקמכםזמישמנכנוהשפגוםסגהנהםידייאושלוהכממאםפכלשתמיתלשלתםבישקבביושאששושבלזיחז[גלראהרכושסבובואיךוונ'מהמתי"לתובטיםיוהבכע‪..‬נאו]מםווקמהוהע"אשמירמבליהשחי"האקמ‪,‬יארעושותשיבמאט"ופתנבעאנזתחרמכהלהיהרםתםומעעולחלזשםיהבבאוחייחןתזיוזווהרחר‪,‬נמחהדוהוכזאמקלהרוכירקרוןוותושמברנה"ואבהאאהרמוישכןהאבפיתטחסולבשלשורגקזח‪.‬לעומרחז"אוהירדסרירםרכלהומאוןביר"שתןו‪,‬אאש"ככשבועו‪.‬אוישלנםלשההה‪,‬י‪,‬הכוחןאשםיסשלדדרינאומנןףאוה‬
‫המבחן החודשי בהלכה מס' ‪9‬‬
‫מסימן צה סעיף א‬ ‫ואיך ינהג מי שעדיין באמצע תפילתו‬ ‫בא"ר ובכף החיים כאן‪.‬‬
‫עד סימן קיג סעיף ט‬
‫ולא כיון באבות‬ ‫באיזה כוונה מדובר‬
‫יופיע בעז"ה בגליון ‪574‬‬
‫וכתב ע"ז הביאור הלכה שלכאורה רק‬ ‫וכתב המשנה ברורה דהאי כוונה היינו‬
‫לחיות כהלכה‬ ‫בסיים שמו"ע אינו חוזר‪ ,‬אבל בעומד באתה‬ ‫פירוש המילות‪ ,‬ומקורו מהחיי אדם‪ ,‬וכן‬
‫גיבור ונזכר שלא כיון אינו יכול להמשיך‬
‫כ' הסמ"ג אף נשים שפטורות לגמרי ממצות‬ ‫ולומר הברכות‪ ,‬אבל מהחיי אדם משמע‬ ‫יוצא מדברי הרשב"א הנ"ל‪.‬‬
‫ת"ת מחוייבות ללמוד הדינים השייכים להן‪ ,‬ונפסק‬ ‫שיכול להמשיך בתפילתו‪ ,‬ויותר נראה‬ ‫אמנם בספר החינוך מצוה תלג וז"ל‪:‬‬
‫כן להלכה ברמ"א (יו"ד סי' רמ"ו סעיף ו') ונמצא‬ ‫שימתין עד שיחזור הש"ץ התפילה ויצא‬ ‫וענין הכוונה זו שחייבו בשבילה חזרה היא‬
‫שכ"ש באנשים שחייבים בת"ת שהחיוב ללמוד‬ ‫ממנו ברכת אבות ואח"כ ימשיך בתפילתו‪.‬‬ ‫לפי הדומה‪ ,‬שיתן האדם אל לבו שלפני‬
‫מקודם ההלכות השייכים‪ ,‬והחיוב והגית בו יומם‬ ‫ה' הוא מתפלל ואליו הוא קורא‪ ,‬ויפנה‬
‫ולילה (היינו ללמוד לפלפל ולהבין) הוא רק אחר‬ ‫ובקה"י בברכות סי' כ"ז כתב לבאר דעת‬ ‫מחשבתו מכל שאר מחשבות העולם וייחד‬
‫שכבר יודע כל דיני היהדות שהאדם צריך ליזהר‬ ‫החיי"א דנהי דבלא כוון לבו חוזר ומתפלל‬ ‫אותה על זה‪[ .‬וכן מבואר לכאורה מדברי‬
‫מ"מ אין הענין שבלא כוונה הוי ברכה‬ ‫הרמב"ם בפ"ד מהלכות תפילה הט"ו‬
‫שלא יכשל בהן‪.‬‬ ‫לבטלה דגם זה נקרא תפלה אלא שחסר‬ ‫וט"ז ובפ"י ה"א ועיין בחידושי הגר"ח‬
‫(ראשון לציון לאור החיים הק' זי"ע יו"ד סי' רמ"ו)‬ ‫עוד כוונה‪ ,‬וחוזר ומתפלל בשביל לקיים‬ ‫מבריסק על הרמב"ם בפ"ד שם ומש"כ‬
‫ג"כ ענין הכוונה‪ ,‬וכת"ש שמצא כן בספר‬ ‫ע"ד בגליונות חזו"א‪ ,‬והמ"ב לשיטתו בזה‬
‫ודרך חיים תוכחות מוסר‬ ‫בית אלוקים להמבי"ט שיש גם מצוה ע"י‬ ‫שכתב לעיל בסימן צ"ח סק"א בשם הפנ"י‬
‫קריאת התיבות עיי"ש [ויש לציין שכדבריו‬ ‫בר"פ אין עומדין שכל הכוונות המבוארות‬
‫בספר חיי אדם (הלכות יוה"כ) כתב וז"ל‪:‬‬ ‫מבואר לכאורה בדברי הפמ"ג במשבצות‬ ‫לעיל בסי' צ"ח אי אפשר לכוין בשעת‬
‫ופשיטא שהוא חוב גמור על כל אדם ללמוד בכל‬ ‫התפילה רק קודם ובתפילה צריך לכוין רק‬
‫יום בספרי היראה אם מעט ואם הרבה‪ ,‬שהוא יותר‬ ‫זהב סי' ס"ג סק"ג עיי"ש היטב]‪.‬‬
‫חיוב מכל לימודו‪ ,‬ואפילו אם יתבטל על ידי זה‬
‫מלימוד פרק משניות או משאר לימוד‪ ,‬כי מה ה'‬
‫אלקיך מבקש ממך ‪ -‬כי אם ליראה אותו‪ .‬כדאיתא‬

‫במשנה‪ :‬אם אין יראה אין תורה וכו'‪.‬‬

‫קביעותא לדי המשנה וההלכה היומית‬

‫מושגים במשנה ‪ /‬מאת הרב אשר שיק שליט"א‬

‫מח"ס ילקוט ביאורים על ששה סדרי משנה ותלמוד בבלי‬

‫ִוי ַטְּמאּו ֶאת ָהאֹ ֶכל ֶׁש ִּיְּגעּו ּבֹו ִל ְהיֹות ֵׁש ִני‬ ‫ִּב ְתרּו ָמה‪ֵ ,‬יׁש ַּגם ְׁש ִליִׁשי ְל ֻט ְמ ָאה‪.‬‬ ‫ֻט ְמ ַאת אֹו ְכ ִלין‬

‫ְּבקֹ ֶדׁש‪ְּ ,‬כגֹון ְּבַׂשר ָק ְרָּבן‪ֵ ,‬יׁש ַּגם ְר ִבי ִעי ְל ֻט ְמ ָאה‪.‬‬ ‫ֶנ ֱא ַמר ַּבּתֹו ָרה‪:‬‬

‫ּו ְכֶׁש ָּג ְזרּו ֵּבית ַׁשַּמאי ּו ֵבית ִהֵּלל י"ח ָּד ָבר‬ ‫ְל ֻט ְמ ָאה‪.‬‬ ‫" ְו ֶזה ָל ֶכם ַה ָּט ֵמא ַּבׁ ֶּש ֶרץ ַהּׁ ֹש ֵרץ ַעל ָה ָא ֶרץ‬
‫ַהחֹ ֶלד ְו ָה ַע ְכָּבר וגו' [ְׁשמֹו ָנה ְׁש ָר ִצים] ָּכל ַהּ ֹנ ֵג ַע‬
‫ַּב ֲע ִל ַּית ֲח ַנ ְנ ָיה ֶּבן ִח ְז ִק ָּיה ֶּבן ּגּו ְריֹון (ַׁשָּבת פ"א‬ ‫ּו ְב ֵמי ַח ָּטאת‪ֲ ,‬א ִפילּו ֲח ִמיִׁשי‪.‬‬ ‫ָּב ֶהם ְּבמֹ ָתם ִי ְט ָמא ַעד ָה ָע ֶרב וגו' ִמָּכל ָהאֹ ֶכל‬
‫ִמְׁש ָנה ד')‪ָּ ,‬ג ְזרּו ֶׁש ְּי ַטְּמאּו ַהַּמְׁש ִקין ַּגם ֵּכ ִלים‪ ,‬אע"פ‬ ‫ֲאֶׁשר ֵי ָא ֵכל ֲאֶׁשר ָיבֹוא ָע ָליו ַמ ִים ִי ְט ָמא ְו ָכל‬
‫ֶׁש ִמ ְּדאֹו ָר ְי ָתא ֵאין ְּכ ִלי ִנ ְט ָמא ֶאָּלא ֵמ ַאב ַה ֻּט ְמ ָאה‪.‬‬ ‫ָא ְמ ָנם‪ֵ ,‬יׁש חּו ְמרֹות ִמ ְּד ַרָּב ָנן‪ֶׁ ,‬ש ְּיכֹו ִלים‬ ‫ַמְׁש ֶקה ֲאֶׁשר ִיׁ ָּש ֶתה ְּב ָכל ְּכ ִלי ִי ְט ָמא"‪ַ( .‬וִּי ְקָרא‬
‫ַל ֲעׂשֹות ַּגם חּו ִלין "ְׁש ִליִׁשי ְל ֻט ְמ ָאה"‪ְ .‬ו ֵכן‬
‫עֹוד ָּג ְזרּו ְּבאֹותֹו יֹום‪ֶׁ ,‬ש ַאף ַעל ִּפי ֶׁש ֵאין‬ ‫ְּתרּו ָמה " ְר ִבי ִעי ְל ֻט ְמ ָאה"‪ְ .‬ו ַה ְיינּו ְּבחּו ִלין‬ ‫יא‪ ,‬כט ‪ -‬לד)‬
‫ָא ָדם ִנ ְט ָמא ֶאָּלא ֵמ ַאב ַה ֻּט ְמ ָאה‪ִ ,‬אם הּוא אֹו ֵכל‬ ‫ֶׁשַּנ ֲעׂשּו " ַעל ָט ֳה ַרת ְּתרּו ָמה" ‪ְּ -‬כגֹון ֶׁשַּב ֲע ֵלי ֶהם‬
‫ֹא ֶכל ִראׁשֹון אֹו ֵׁש ִני ְל ֻט ְמ ָאה‪ַ ,‬נ ֲעֶׂשה ּגּופֹו ֵׁש ִני‬ ‫ּ ֹכ ֵהן ְו ָר ִגיל ִּב ְתרּו ָמה ְו ִקֵּבל ָע ָליו ֶל ֱא ֹכל‬ ‫אֹ ֶכל ֶׁשִּנ ְט ָמא ְּבֶׁש ֶרץ ֵמת [ֶׁשהּוא " ַאב‬
‫ְל ֻט ְמ ָאה ּופֹו ֵסל ְּב ַמָּגעֹו ֶאת ַה ְּתרּו ָמה‪ְ .‬ו ָכאן‬ ‫חּו ִלין ֶׁשּלֹו ְּב ָט ֳה ַרת ְּתרּו ָמה ְּכ ֵדי ֶׁש ְּי ֵהא ָר ִגיל‬ ‫ַה ֻּט ְמ ָאה"]‪ַ ,‬נ ֲעֶׂשה " ִראׁשֹון ְל ֻט ְמ ָאה"‪ֵ .‬אין‬
‫ְּב ַמ ֶּס ֶכת ָט ֳהרֹות ֶּפ ֶרק ב' ִמְׁש ָנה ב' ְמ ֹב ָאר ֶׁשֶּזה‬ ‫ִל ְתרּומֹו ָתיו ְּב ָט ֳה ָרה ַהְּזקּו ָקה ָל ֶהן (רש"י סֹו ָטה‬ ‫ְּבאֹו ְכ ִלים אֹו ְּב ַמְׁש ִקים ֻט ְמ ָאה ֲחמּו ָרה יֹו ֵתר‬
‫ְל ַד ַעת ַרִּבי ְיהֹוֻׁש ַע‪ְ ,‬ו ִאּלּו ְל ַד ַעת ַרִּבי ֱא ִלי ֶע ֶזר‪,‬‬ ‫ל‪ְּ - ).‬ב ִמ ְק ֶרה ֶזה יּו ְכלּו ֵּפרֹות ַהחּו ִלין ִל ְהיֹות‬ ‫ֵמ ִראׁשֹון ְל ֻט ְמ ָאה‪ֵ .‬הם ֵאי ָנם ַנ ֲעִׂשים ַאב‬
‫ָהאֹו ֵכל ֹא ֶכל ִראׁשֹון ִנ ְה ֶיה ּגּופֹו ִראׁשֹון ( ְל ַגֵּבי‬ ‫ְׁש ִליִׁשי ְל ֻט ְמ ָאה‪ַ .‬על ַהַּמְׁש ִקין ָּג ְזרּו ֲח ַז"ל ִל ְהיֹות‬ ‫ַה ֻּט ְמ ָאה‪ְ [ .‬ל ֻעַּמת ֶזה ְּכ ִלי ָיכֹול ְל ֵה ָעׂשֹות ַאב‬
‫ְּתרּו ָמה) ְו ָהאֹו ֵכל ֹא ֶכל ֵׁש ִני ִנ ְה ָיה ֵׁש ִני ְל ֻט ְמ ָאה‪.‬‬ ‫ָּת ִמיד ִראׁשֹון ְל ֻט ְמ ָאה‪ְ .‬ו ָל ֵכן‪ִ :‬אם ָנ ַגע ִראׁשֹון‬
‫ְל ֻט ְמ ָאה ְּב ַמְׁש ִקין‪ַ ,‬נ ֲעׂשּו ַּגם ַהַּמְׁש ִקין ִראׁשֹון‬ ‫ַה ֻּט ְמ ָאה‪ַ ,‬ו ֲא ִפילּו ֲא ִבי ֲאבֹות ַה ֻּט ְמ ָאה]‪.‬‬
‫ִׁשעּור ֻט ְמ ַאת אֹו ְכ ִלין הּוא ְּב ַכֵּבי ָצה‪ֻ .‬ט ְמ ַאת‬
‫ְו ַה ֻּט ְמ ָאה ְיכֹו ָלה ְל ַה ְמִׁשיְך‪,‬‬
‫ְל ֻט ְמ ָאה‪ְ ,‬נ ֵב ָלה ִהיא ִּב ְכ ַז ִית‪ְ .‬ו ֻט ְמ ַאת ֶׁשֶרץ ְּב ַכ ֲע ָדָׁשה‪ֶׁ ,‬שהּוא‬
‫ַעל ְי ֵדי ְנ ִגי ָעה ִמֶּזה ְל ֶזה‪ַ ,‬עד‬
‫ִׁשעּור ָק ָטן ְּביֹו ֵתר‪.‬‬ ‫מבחן‬ ‫ְל" ֲח ִמיִׁשי ְל ֻט ְמ ָאה"‪ּ .‬ו ְכ ִד ְל ַהָּלן‪.‬‬
‫במשנה לילדים ‪572 /‬‬
‫‪ַ .3‬אף ִאם ֵאין ּבֹו‬ ‫ְּב ַמ ֲא ָכל ֶׁשהּוא חּו ִלין‪ֵ ,‬יׁש ַרק‬
‫ַּכֵּבי ָצה ‪ַ -‬הּ ֹכל ָט ֵמא‪.‬‬ ‫ַמֶּס ֶכת ָט ֳהרֹות ֶּפ ֶרק א ִמְׁש ָנה ז ‪ֶּ -‬פ ֶרק ג ִמְׁש ָנה ג‬ ‫ִראׁשֹון ְוֵׁש ִני ְל ֻט ְמ ָאה‪.‬‬

‫ה‪ָ .‬האֹו ֵכל אֹ ֶכל ֵׁש ִני‪ְּ ,‬ב ֵאיזֹו ֻט ְמ ָאה ִנ ְט ָמא ּגּופֹו?‬ ‫א‪ִּ .‬כָּכִרים נֹוְׁש ִכים ֶזה ָּב ֶזה‪ְ ,‬ו ִנ ְט ֵמאת ַא ַחת ֵמ ֶהם‬
‫‪ֵׁ .1‬ש ִני | ‪ְׁ .2‬ש ִליִׁשי | ‪ַ .3‬מ ְחֹל ֶקת‪.‬‬
‫ְּבֶׁשֶרץ‪ַ ,‬מה ִּדי ָנם ֶׁשל ַהׁ ְּש ָאר?‬
‫ו‪ָ .‬הִראׁשֹון ְו ַהׁ ֵּש ִני ֶׁשִּב ְתרּו ָמה‪ַ ,‬ה ִאם ְמ ַט ְּמ ִאים אֹו‬
‫ּפֹו ְס ִלים?‬ ‫‪ַ .1‬אף ִאם ָח ְזרּו ּו ָפְרׁשּו ‪ֻּ -‬כָּלן ְּת ִחָּלה‪.‬‬ ‫משיב כהלכה‬

‫‪ָ .1‬הִראׁשֹון ‪ְ -‬מ ַט ֵּמא‪ַ ,‬הׁ ֵּש ִני ‪ּ -‬פֹו ֵסל ְוֹלא ְמ ַט ֵּמא‪.‬‬ ‫‪ֻּ .2‬כָּלן ְּת ִחָּלה‪ְ ,‬ו ִאם ָח ְזרּו ּו ָפְרׁשּו ‪ֻּ -‬כָּלן ְׁש ִנּיֹות‪.‬‬ ‫שאלה למעשה מתוך‬
‫‪ְׁ .2‬ש ֵני ֶהם ְמ ַט ְּמ ִאים | ‪ּ .3‬פֹו ְס ִלים‪.‬‬ ‫‪ֻּ .3‬כָּלן ְׁש ִנּיֹות‪ֵּ ,‬בין ֶׁש ָּפְרׁשּו ּו ֵבין ֶׁשֹּלא ָּפְרׁשּו‪.‬‬

‫ז‪ַ .‬הׁ ֵּש ִני ֶׁשְּב ֻחִּלין‪ֵ ,‬אי ֶזה סּוג ֶׁשל ַמְׁש ִקין ְמ ַט ֵּמא אֹו ָתם‬ ‫ב‪ִ .‬מ ְקֶר ֶצת ֶׁש ָה ְי ָתה ְׁש ִליִׁשית ְו ִהׁ ִּשיְך ָלּה ֲא ֵחרֹות‪,‬‬ ‫הנלמד השבוע בהלכה‬
‫ַל ֲעׂשֹו ָתם ְּת ִחָּלה?‬ ‫ַמה ִּדי ָנם ֶׁשל ַהׁ ְּש ָאר?‬ ‫היומית‬

‫‪ַ .1‬רק ַמְׁש ֶקה ֹק ֶדׁש‪.‬‬ ‫‪ַ .1‬אף ִאם ָח ְזרּו ּו ָפְרׁשּו ‪ֻּ -‬כָּלן ְׁש ִליִׁשּיֹות‪.‬‬ ‫שאלה‪ֵ :‬אי ֶזה ְּת ִפּלֹות ָצִריְך‬
‫‪ַ .2‬אף ַמְׁש ֶקה ְּתרּו ָמה | ‪ַ .3‬אף ַמְׁש ֶקה חּו ִלין‪.‬‬ ‫‪ֻּ .2‬כָּלן ְׁש ִליִׁשּיֹות‪ְ ,‬ו ִאם ָח ְזרּו ּו ָפְרׁשּו ‪ְ -‬טהֹורֹות‪.‬‬ ‫ְל ַה ְס ִּדיר ֹק ֶדם? [שו"ע סי' ק' ומ"ב‬
‫‪ֻּ .3‬כָּלן ְטהֹורֹות‪ֵּ ,‬בין ֶׁש ָּפְרׁשּו ּו ֵבין ֶׁשֹּלא ָּפְרׁשּו‪.‬‬
‫ח‪ .‬חּו ִלין ֶׁשַּנ ֲעׂשּו ַעל ַּגב קֹ ֶדׁש‪ְ ,‬ל ַד ַעת ַרִּבי ֶא ְל ָע ָזר ַּבר‬ ‫ָׁשם]‪.‬‬
‫ַרִּבי ָצדֹוק ַה ִאם ִּדי ָנם ְּכחּו ִלין אֹו ִּכ ְתרּו ָמה אֹו ְּכקֹ ֶדׁש?‬ ‫ג‪ִּ .‬כְּכרֹות ֹק ֶדׁש ֶׁשְּבתֹוְך גּומ ֹו‍ ֵתי ֶהם ַמ ִים‬
‫ְמ ֻק ָּדִׁשים‪ְ ,‬ו ִנ ְט ֵמאת ַא ַחת ֵמ ֶהן ְּבֶׁשֶרץ‪ַ ,‬מה‬ ‫תשובה על שאלת‬
‫‪ְּ .1‬כחּו ִלין | ‪ִּ .2‬כ ְתרּו ָמה | ‪ְּ .3‬כ ֹק ֶדׁש‪.‬‬ ‫השבוע שעבר‬
‫ַה ִּדין?‬
‫ט‪ַ .‬על ֵאי ֶזה סּוג ַמְׁש ֶקה ָא ַמר ַרִּבי ִׁש ְמעֹון ְׁשזּוִרי ֶׁש ַאף‬ ‫שאלה‪ַּ :‬כ ָּמה ְז ַמן ָצִריְך ִלְׁשהֹות ֹק ֶדם‬
‫הּוא ַנ ֲעֶׂשה ְּת ִחָּלה ְלעֹו ָלם?‬ ‫‪ְּ .1‬ב ָכל אֹ ֶפן ‪ֻּ -‬כָּלן ְט ֵמאֹות‪.‬‬ ‫ַה ְּת ִפָּלה ְו ַא ַחר ַה ְּת ִפָּלה?‬
‫‪ְ .2‬מ ַט ֵּמא ְׁש ַנִים ּופֹו ֵסל ֶא ָחד‪ְ ,‬ו ִאם ֵיׁש ֵּבי ֵני ֶהם‬
‫‪ַ .1‬הׁ ֶּש ֶמן | ‪ַ .2‬ה ְּד ָבׁש | ‪ַ .3‬ה ַּי ִין‪.‬‬ ‫תשובה‪ִ :‬יְׁש ֶהה ָׁש ָעה ַא ַחת ֹק ֶדם‬
‫ַמְׁש ֶקה טֹו ֵפ ַח ‪ַ -‬הּ ֹכל ָט ֵמא‪.‬‬

‫‪ַ .3‬אף ִאם ֵיׁש ֵּבי ֵני ֶהם ַמְׁש ֶקה טֹו ֵפ ַח ‪ְ -‬מ ַט ֵּמא‬ ‫ֶׁש ָּיקּום ְל ִה ְת ַּפֵּלל‪ְּ ,‬כ ֵדי ֶׁש ְּי ַכֵּון ִלּבֹו ַל ָּמקֹום‪,‬‬

‫ְׁש ַנִים ּופֹו ֵסל ֶא ָחד‪.‬‬ ‫ְוָׁש ָעה ַא ַחת ַא ַחר ַה ְּת ִפָּלה‪ֶׁ ,‬שֹּלא ְּת ֵהא‬

‫י‪ְ .‬ט ֵמא ֵמת ֶש ָס ַחט ֵזי ִתים ַו ֲע ָנ ִבים‪ַ ,‬ה ִאם ַה ַּמְׁש ִקים‬ ‫ד‪ִ .‬אׁ ָּשה [‪ְ -‬טהֹוָרה] ֶׁש ָה ְי ָתה ּכֹו ֶבֶׁשת ָיָרק‬ ‫ִנְר ֵאית ָע ָליו ְּכ ַמׂ ְּשאּוי ֶׁש ְּמ ַמ ֵהר ָל ֵצאת‬
‫ִנ ְט ָמ ִאים?‬ ‫ַּב ְּק ֵדָרה‪ְ ,‬ו ָנ ְג ָעה [‪ְּ-‬ב ָי ַד ִים ְמסֹ ָאבֹות] ְּב ָע ֶלה‬ ‫ִמ ֶּמָּנה‪ .‬ותר"י הֹו ִכיחּו ֵמ ַה ְּג ָמָרא דאע"ג‬

‫‪ִ .1‬אם ֵיׁש ָׁשם ַּכֵּבי ָצה ְמ ֻכָּון ‪ָ -‬טהֹור ִאם ֹלא ָנ ַגע ְּב ָמקֹום‬ ‫חּוץ ַל ְּק ֵדָרה ְּב ָמקֹום ַהָּנגּוב‪ַ ,‬מה ַה ִּדין?‬ ‫ִּד ְב ָכל ָמקֹום ְּד ַא ְמִרי ָנן ָׁש ָעה פי' ָׁש ָעה‬

‫ַה ַּמְׁש ֶקה‪ ,‬יֹו ֵתר ִמַּכֵּבי ָצה ‪ָ -‬ט ֵמא‪.‬‬ ‫‪ִ .1‬אם ֵיׁש ּבֹו ַּכֵּבי ָצה ‪ַ -‬הּכֹל ָט ֵמא‪ֵ ,‬אין ּבֹו‬ ‫מּו ֶע ֶטת ָה ָכא פי' ָׁש ָעה ַא ַחת מי"ב ָׁשעֹות‬
‫‪ֲ .2‬א ִפילּו ַּגְר ֵּגר ְי ִחי ִדי ‪ָ -‬ט ֵמא‪.‬‬ ‫ַּכֵּבי ָצה ‪ -‬הּוא ָט ֵמא ְו ַהּכֹל ָטהֹור‪.‬‬ ‫ְּביֹום‪ּ ,‬ו ִמיהּו ֶזה ַל ֲח ִסי ִדים‪ְ ,‬ו ִלְׁש ַאר ַעם ַּדי‬
‫ְּבָׁש ָעה מּו ֶע ֶטת ֶׁש ִּיְׁש ֶהה קֹ ֶדם ֶׁש ַּי ְת ִחיל ֶׁשהּוא‬
‫‪ֲ .3‬א ִפילּו יֹו ֵתר ִמַּכֵּבי ָצה ‪ָ -‬טהֹור‪.‬‬ ‫‪ַ .2‬אף ִאם ֵיׁש ּבֹו ַּכֵּבי ָצה ‪ -‬הּוא ָט ֵמא‬

‫בהצלחה!‬ ‫ְו ַהּכֹל ָטהֹור‪.‬‬ ‫ְּכ ֵדי ִהּלּוְך ח' ְט ָפ ִחים‪ְ ,‬ו ָכ ַתב ְּב ֵס ֶדר ַהּיֹום ִאם‬

‫ָיכֹול ְל ִה ְת ַעֵּכב ַעד ֶׁשֹּלא ִיׁ ָּש ֵאר ֲעָׂשָרה בביה"כ‬

‫את התשובות ניתן לענות במערכת הטלפונית‪ 072-332-3020 :‬עד יום שישי שאחרי סיום החומר‪,‬‬ ‫טֹוב לֹו‪ ,‬עי"ש ַט ֲעמֹו‪.‬‬
‫את כללי המבחנים ושמות הזוכים ניתן לשמוע במספר הנ"ל‪.‬‬

‫תשובות למבחני המשנה היומית פרשת בהר‪-‬בחקותי‬

‫משה פרידמן ‪054-847-3031‬‬ ‫‪ -‬מבחן בהלכה מס’ ‪- 7‬‬ ‫‪ -‬מבחן לילדים מס’ ‪- 566‬‬ ‫‪ -‬מבחן שבועי מס’ ‪- 266‬‬
‫א‪ 3 .‬ב‪ 2 .‬ג‪ 3 .‬ד‪ 1 .‬ה‪ 3 .‬ו‪ 3 .‬ז‪ 3 .‬ח‪ 2 .‬ט‪ 3 .‬י‪3 .‬‬ ‫א‪ 2 .‬ב‪ 3 .‬ג‪ 2 .‬ד‪ 1 .‬ה‪ 3 .‬ו‪ 1 .‬ז‪ 3 .‬ח‪ 3 .‬ט‪ 1 .‬י‪2 .‬‬ ‫א‪ 1 .‬ב‪ 2 .‬ג‪ 3 .‬ד‪ 1 .‬ה‪ 4 .‬ו‪ 4 .‬ז‪ 3 .‬ח‪ 2 .‬ט‪ 1 .‬י‪2 .‬‬

‫להפקדה בבנק פאג"י סניף ‪ 168‬ח‪-‬ן ‪ | 548-634‬להפקדה בבנק הדואר‬ ‫"קביעותא" ‪ -‬המפעל ללימוד המשנה וההלכה היומית‬
‫להנצחת ששת המיליונים | ‪ | www.kviuta.org‬טלפון‪072-272-0000 :‬‬
‫ח‪-‬ן ‪ | 826-7258‬נא לשמור על קדושת הגליון‪ ,‬לא לקרוא בתפילה וקה"ת‬ ‫פקס‪ | 072-277-2272 :‬ת‪.‬ד‪ 1131 .‬בני ברק | דוא"ל ‪offi[email protected]‬‬

‫שיעורים ומבחנים בטלפון ‪ 24‬שעות‪072-332-30-20 :‬‬