The words you are searching are inside this book. To get more targeted content, please make full-text search by clicking here.
Discover the best professional documents and content resources in AnyFlip Document Base.
Search
Published by office, 2021-04-06 17:09:55

עלון קביעותא 566

עלון קביעותא 566

‫פר' אמור‪-‬בה"ב תשפ"א • גליון ‪566‬‬ ‫בס"ד • ביאורים עיונים ומבחנים מביתקביעותא‬

‫ההלכה היומית‬ ‫המשנה היומית‬ ‫במשנה ובהלכה היומית‬
‫שו"ע או"ח‬ ‫סדר טהרות • פרה‬
‫לקבלת העלון במייל‪offi[email protected] :‬‬
‫יום תאריך פרק משנה סימן סעיף‬

‫ד טז אייר ג י‪-‬יא עד א‪-‬ג‬

‫ה יז אייר ד א‪-‬ב עד ד‪-‬ו‬

‫ו יח אייר ד ג‪-‬ד עה א‪-‬ג‬

‫שב"ק אמור ה א‪-‬ב עה ד‪-‬ו‬

‫א כ אייר ה ג‪-‬ד עו א‪-‬ג‬

‫ב כא אייר ה ה‪-‬ו עו ד‪-‬ו‬

‫ג כב אייר ה ז‪-‬ח עו‪-‬עז ז‪-‬א‬

‫בפתח השער‬ ‫עיון במשנה‬

‫ֵאיְך ָנ ַפל ַהָּג ִבי ַע?!‬ ‫למה מי חטאת אינם נפסלים מהדבר שנטמא מהם‬

‫ֵליל ַהֵּס ֶדר ְּב ֵביתֹו ֶׁשל ַה ָּגאֹון ַה ָּקדֹוׁש ַרֵּבנּו ֲע ִקי ָבא‬ ‫שנינו בריש מסכת כלים (פ"א מ"ב) שמי חטאת שיש בהם שיעור 'כדי הזייה' מטמאים‬
‫ֵאי ֶגר זיע"א‪.‬‬ ‫אדם וכלים במגע ובמשא‪ ,‬ומטמאים אדם במשא לטמא אדם לטמא בגדים‪ ,‬דהיינו שכל‬
‫כלי שהאדם נוגע בו בשעה שנושא את מי החטאת‪ ,‬נטמא‪ ,‬ותמה הר"ש (פ"ח מ"ב) שכל‬
‫ְס ִביב ֻׁש ְל ָחנֹו ֶׁשל ְּגדֹול ַהּדֹור ִנ ְקְּבצּו אֹוְר ִחים‬ ‫האוחז בכלי שיש בו מי חטאת נטמא וחוזר ומטמא את המים‪ ,‬שהרי הוא נושא מי חטאת‬
‫ַרִּבים‪ֻּ .‬כָּלם ָרצּו ִלְׁשהֹות ִּב ְמ ִחי ַצת ַרָּבם ַה ָּקדֹוׁש‬ ‫ומי חטאת מטמאים אדם לטמא בגדים‪ ,‬ונמצא שהכלי שיש בו מי החטאת גם כן נטמא‪,‬‬
‫ְו ַל ֲחזֹות ְּב ַה ְנ ָהגֹו ָתיו ַּבַּל ְי ָלה ַה ְּמ ֻס ָּגל ‪ֵ -‬ליל ַהׁ ִּשּמּוִרים‪.‬‬ ‫והכלי חוזר ומטמא את מי החטאת שבתוכו‪[ ,‬ולכאורה קשה אף מהכלי עצמו‪ ,‬שהמים‬

‫ְּג ִבי ַע ֶּכ ֶסף ָה ָיה ֻמָּנח ַעל ַיד ְמקֹומֹו ֶׁשל ָּכל אֹוֵר ַח‪,‬‬ ‫מטמאים את הכלי במגע‪ ,‬והכלי חוזר ומטמא את המים‪.],‬‬
‫ְו ַהּנֹו ְכ ִחים ָמ ְזגּו ְל ַע ְצ ָמם ַי ִין ֲעבּור ּכֹוס ִראׁשֹו ָנה ֶׁשל‬
‫ג' ביאורים במפרשים בטעם שלא נפסלו מי חטאת‬
‫' ַאְרַּבע ּכ ֹו‍ס‍וֹת'‪.‬‬
‫הרמב"ם (הל' פרה אדומה פט"ו ה"א‪ ,‬פיהמ"ש כלים פ"א מ"ב) תירץ על עיקר קושיא זו‪ ,‬שמה‬
‫ַא ַחד ָהאֹוְר ִחים ֹלא ִנ ְז ַהר ַמ ְס ִּפיק‪ְ ,‬ו ָידֹו ִנ ְת ְק ָלה‬ ‫ששנינו בריש מסכת כלים שמי חטאת מטמאים במגע ובמשא‪ ,‬היינו רק הנוגע בהם‬
‫ַּב ָּג ִבי ַע ַה ָּמ ֵלא ְּבַי ִין‪ַ .‬ה ָּג ִבי ַע ִאֵּבד ֶאת ַיִּציבּותֹו‪ָ ,‬נ ַפל‬ ‫והנושאם שלא לצורך הכנתם ושימושם‪ ,‬אבל כל שנגע בהם או נשאם לצורך הזאת מי‬
‫ַעל ַהֻׁש ְל ָחן‪ּ ,‬ו ְתכּו ָלתֹו ָה ֲא ַד ְמ ַּד ָּמה ִנְׁש ְּפ ָכה ְו ִה ְכ ִּתי ָמה‬ ‫חטאת או הכנתם‪ ,‬לא נטמא כלל‪ ,‬וממילא אינו חוזר ומטמאם כיון שהוא עצמו נשאר טהור‪.‬‬

‫ֶאת ַה ַּמ ָּפה ַהְּצחֹוָרה‪.‬‬ ‫הר"ש (פרה פ"ח מ"ב‪ ,‬פ"ט מ"ח) תירץ ‪ -‬וכן כתב גם הרע"ב (פ"ט שם) ‪ -‬שלעולם הנושא‬
‫נטמא‪ ,‬אמנם לא נטמא לענין מי חטאת‪ ,‬דהיינו שלענין כל דבר שאינו מי חטאת ‪ -‬כגון‬
‫ָהאֹוֵר ַח ֹלא ָי ַדע ֶאת ַנ ְפׁשֹו ִמּבּוָׁשה‪ֹ .‬לא ַרק‬ ‫חולין‪ ,‬תרומה וקדשים ‪ -‬האדם נחשב טמא גמור‪ ,‬ולענין מי חטאת הוא נחשב טהור גמור‪,‬‬
‫ֶׁש ַה ַּת ָּק ָלה ֵאְר ָעה ְל ֶנ ֶגד ֵעי ֵני ֶהם ֶׁשל ַהְרֵּבה ֲא ָנִׁשים‪,‬‬ ‫ולכן אע"פ שהוא עצמו טמא‪ ,‬מכל מקום אינו מטמא את מי החטאת כיון שלענין מי חטאת‬

‫ֶאָּלא ַּגם‪ּ ,‬ו ְב ִע ָּקר‪ ,‬מּול ְּגדֹול ַהּדֹור‪....‬‬ ‫נידון כטהור‪.‬‬

‫ָה ִע ְנ ָין ֹלא ִנ ְמַׁשְך ְז ַמן ַרב‪ִ ,‬מּׁשּום ֶׁש ָאז ִנְׁש ְמ ָעה‬ ‫הגר"א (אליה רבה פרה פ"ט מ"ח) תירץ קושיא זו באופן שלישי‪ ,‬שאדם שהוא טהור לחטאת‬
‫ֲח ָב ָטה‪ֶ .‬אל מּול ֵעי ֵני ֶהם ַהִּנ ְד ָהמֹות ֶׁשל ַהּנֹו ְכ ִחים‪ְּ ,‬ג ִביעֹו‬ ‫‪ -‬שטבל לשם חטאת ונשמר בטהרה לשם חטאת ‪ -‬לא נטמא כלל ממי חטאת‪ ,‬אף אם נגע‬
‫ֶׁשל ַרָּבם ַהֶּנ ֱעָרץ ִאֵּבד ֶאת ִׁשּוּוי ִמְׁש ָקלֹו‪ָ ,‬נ ַפל ַעל ִצּדֹו‪,‬‬ ‫בהם שלא לצרכם‪ ,‬ואף לענין תרומה וקדשים הוא טהור‪ ,‬וממילא אינו מטמא את מי החטאת‪.‬‬

‫ְו ַה ַּי ִין ֶׁשְּבתֹוכֹו ִנְׁש ַּפְך ַעל ַה ַּמ ָּפה ּו ִמׁ ָּשם ֶאל ָהִר ְצ ָּפה‪.‬‬ ‫והנה בדברי הגר"א יש חידוש גדול ‪ -‬וכנראה מטעם זה מיאנו הרמב"ם והר"ש בפירושו‬
‫‪ -‬שלכאורה כל ענין 'טהור לחטאת' הוא רק דרבנן‪ ,‬שחכמים גזרו שצריך שמירה יתירה‬
‫" ַמה ָקָרה ָּכאן?" ‪ֵ -‬ה ֵחּלּו ְל ִחיׁשֹות ְל ִהׁ ָּש ַמע ‪-‬‬ ‫לשם חטאת‪ ,‬ולכן הטהור לתרומה וקדשים עדיין נחשב טמא לחטאת‪ ,‬אמנם מדברי הגר"א‬
‫"ֵּכי ַצד ֶזה ָקָרה?"‪.‬‬ ‫מבואר שגם מדאורייתא יש חשיבות לענין 'טהור לחטאת'‪ ,‬שמי שאינו טהור לחטאת‬
‫נטמא ממי החטאת מדאורייתא‪ ,‬וא"כ גם חוזר ופוסלם מדאורייתא‪[ ,‬ונמצא שמי שאינו‬
‫ַה ִה ְת ַל ְחְׁשׁשּויו‍ֹת ַהּקֹו ָל ִנּיֹות ִה ִּגיעּו ְל ָא ְז ָניו ֶׁשל‬
‫ְּגדֹול ַהּדֹור‪ַ .‬רִּבי ֲע ִקי ָבא ֵאי ֶגר ֵהִרים ֶאת ֵעי ָניו‪ִ ,‬הִּביט‬ ‫טהור לחטאת‪ ,‬אינו כשר להזות מדאורייתא]‪.‬‬
‫ַּבּסֹו ְב ִבים ְו ָא ַמר ְּב ַפְׁשטּות‪ׁ" :‬שּום ָּד ָבר! ַּכִּנְר ֶאה ַהׁ ֻּש ְל ָחן‬
‫הנה שנינו לקמן (פי"א סוף מ"ג) שטהור לחטאת שהכניס ראשו ורובו למי חטאת‪ ,‬נטמא‪,‬‬
‫ָעקֹם‪ְ ,‬וזֹו ַהִּסָּבה ֶׁש ַה ְּג ִבי ִעים ִמ ְת ַה ְּפ ִכים"‪.‬‬ ‫ור"ל שאע"פ שמי חטאת אינם מטמאים אותו‪ ,‬וכמו שנתבאר כל אחד לפי דרכו‪ ,‬מכל‬
‫מקום נטמא בטומאה קלה של גזירת י"ח דבר‪ ,‬שגזרו שהנכנס ראשו ורובו במים שאובים‬
‫ַהס ֻהְׁש ַלְך ַּב ֶח ֶדר‪ְ ,‬ו ָהאֹוְר ִחים ִה ְנ ֲהנּו ַּב ֲה ָב ָנה‪.‬‬ ‫נעשה שני לטומאה‪ ,‬ולפי הגר"א שרק טהור לחטאת לא נטמא ממי חטאת‪ ,‬החידוש של‬

‫***‬ ‫ה_לימוד השבוע מוקדש _לע"נ‬ ‫ה_לימוד השבוע מוקדש _לע"נ‬
‫מרת מרים בת הר"ר יהודא ז"ל‬ ‫מרת אסתר יפה‬
‫ָּד ָבר ֶא ָחד ֹלא ָי ְדעּו ַהּנֹו ְכ ִחים‪ַ .‬הׁ ֻּש ְל ָחן ֹלא ָה ָיה‬
‫» המשך בעמוד ג’‬ ‫נלב"ע יח אייר תשע"ד‬ ‫בת יהושע אפרים ע"ה‬

‫רץ למשנה‬ ‫נלב"ע כא אייר תשע"ט‬

‫איתא שלימוד משניות מסוגל מאוד להכניע‬
‫כוחו של יצה"ר‪.‬‬

‫(אבקת רוכל‪ ,‬כלל ד‪ ,‬פרק טז‪ ,‬אות ו)‬

‫• להפיץ את האור •‬ ‫מערכת‬ ‫להנצחות‬
‫השיעורים והמבחנים הממוחשבת‪:‬‬ ‫ותרומות‬
‫בשותפות של ‪ ₪ 54‬בחודש‬ ‫להצלחה‬
‫‪072-332-3020‬‬ ‫לע"נ יקיריך‬
‫תזכה להחזיק מוקד של עלוני המבחנים השבועיים באיזור שתבחר‪.‬‬ ‫התקשר‪:‬‬
‫‪072-272-2200‬‬
‫ניתן לתרום במערכת הטלפונית‪ 072-332-3020 :‬שלוחה ‪,6‬‬
‫וכן בכל עמדות נדרים פלוס וקהילות ברחבי הארץ‪.‬‬

‫קביעותא ללומדי המשנה היומית‬

‫המשנה הוא שנעשה ראשון לטומאה‪ ,‬שאחרי שנטמא מכח גזירת י"ח דבר ואינו טהור‬ ‫מבחן שבועי במשנה ‪266 /‬‬
‫לחטאת [מדרבנן]‪ ,‬שוב נטמא ממי החטאת ונעשה ראשון לטומאה [מדרבנן]‪ ,‬אמנם לפי‬
‫הר"ש שמי חטאת מטמאים לענין שאר דברים ואינם מטמאים לענין מי חטאת‪ ,‬גם אחרי‬ ‫מסכת פרה ג‪ ,‬י ‪ -‬ה‪ ,‬ח‬
‫שנטמא בטומאה קלה מי החטאת לא יטמאוהו לענין מי חטאת לעשותו ראשון לטומאה‪,‬‬
‫ולדעת הר"ש בעל כרחך החידוש של המשנה הוא שהאדם שנטמא בטומאה קלה של שני‬ ‫א‪ .‬אימתי משליכים את הארז‪ ,‬האזוב והשני‪-‬‬
‫תולעת על הפרה?‬
‫לטומאה חוזר ופוסל את מי החטאת מכח אותה טומאה קלה‪.‬‬
‫‪ .1‬אחרי שהוצת האור ברוב הפרה ולפני שנעשתה‬
‫והנה לדעת הרמב"ם שהעוסק במי חטאת לצרכם לא נטמא מהם‪ ,‬לכאורה היה נראה‬ ‫אפר‪ ,‬ואחרי שנבקעה הפרה ואפילו בסכין‪.‬‬
‫שיפרש כהר"ש שלא נעשה ראשון לטומאה ורק חוזר ומטמא את המים מכח הטומאה קלה‪,‬‬
‫שהרי וודאי מיירי שנגע במי החטאת לצרכם ‪ -‬שאם לא כן נטמא מדאורייתא ‪ -‬וא"כ לא‬ ‫‪ .2‬אחרי שהוצת האור ברוב הפרה ולפני שנעשתה‬
‫נטמא מהם להיות ראשון לטומאה‪ ,‬אע"פ שהוא טמא בטומאה קלה‪ ,‬אמנם הרמב"ם כתב‪,‬‬ ‫אפר‪ ,‬ואחרי שנבקעה הפרה מעצמה ולא בסכין‪.‬‬
‫ואחריו הרע"ב‪ ,‬שנעשה ראשון לטומאה מכח מי החטאת‪ ,‬וכפירוש הגר"א‪ ,‬וז"ל‪ ,‬ומאחר‬ ‫‪ .3‬אחרי שהוצת האור במקצת הפרה ולפני‬
‫שנטמא לחטאת [מחמת גזירת י"ח דבר]‪ ,‬מטמאין אותו מי חטאת שנגע בהן ונהיה ראשון‬
‫לטומאה‪ ,‬עכ"ל‪ ,‬ונראה לבאר שכיון שנטמא בטומאה קלה ונפסל מלהתעסק במי חטאת‪,‬‬ ‫שנעשתה אפר‪ ,‬ואחרי שנבקעה הפרה מעצמה ולא‬
‫בסכין | ‪ .4‬אחרי שנעשתה אפר‪.‬‬
‫שוב נחשב שאינו עוסק לצורך מי חטאת‪ ,‬ולכן נטמא מהם‪.‬‬
‫ב‪ .‬היכן נתנו את האפר שהכהנים היו מקדשים‬
‫הטעם שלא נטמאת הפרה מחמת המתעסקים בה‬ ‫בו?‬

‫והנה הר"ש הקשה עוד קושיא‪ ,‬שגם העוסקים בפרה יטמאו את הפרה‪ ,‬שהרי כל העוסק‬ ‫‪ .1‬בחיל | ‪ .2‬בהר המשחה‪.‬‬
‫בפרה נטמא (במדבר י"ט‪ ,‬ז'‪-‬ח')‪ ,‬ואם כן יחזרו ויטמאו את הפרה‪ ,‬ותירץ על פי היסוד הנ"ל‬ ‫‪ .3‬בעזרה | ‪ .4‬בהר הבית‪.‬‬
‫שאע"פ שנחשב טמא גמור לענין שאר דברים‪ ,‬מכל מקום נחשב טהור גמור לענין הפרה‪,‬‬
‫ולכן אינו מטמאה‪ .‬וקושיא זו צריך ליישבה לדעת הרמב"ם והגר"א‪ ,‬שמה שתירץ הרמב"ם‬ ‫ג‪ .‬להלכה שצריך רחיצת ידים ורגלים לעבודת‬
‫שהנושא מי חטאת לצורך מי החטאת עצמם‪ ,‬לא נטמא כלל‪ ,‬אינו מתרץ לגבי העוסקים‬ ‫הפרה‪ ,‬האם צריך‪ :‬א) כלי שרת‪ ,‬ב) קידוש בפנים?‬
‫בפרה‪ ,‬שהרי הם עוסקים בפרה לצורך הפרה‪ ,‬ואעפ"כ נטמאים‪ ,‬וכן מה שתירץ הגר"א שמי‬
‫שטהור לחטאת אינו נטמא אינו מועיל לגבי העוסקים בפרה‪ ,‬שכל העוסקים בפרה ודאי‬ ‫‪ .1‬כלי שרת ‪ -‬כן‪ .‬קידוש בפנים ‪ -‬לא‪.‬‬
‫‪ .2‬קידוש בפנים ‪ -‬כן‪ .‬כלי שרת ‪ -‬לא‪.‬‬
‫הם טהורים אף לחטאת‪ ,‬ואעפ"כ נטמאים‪ ,‬וא"כ יחזרו ויטמאו את הפרה‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬
‫‪ .3‬לא קידוש בפנים ולא כלי שרת‪.‬‬
‫'אחכמה והיא רחוקה ממני'‬ ‫‪ .4‬גם קידוש בפנים וגם כלי שרת‪.‬‬

‫והנה בגמרא (יומא י"ד א') פירשו מה שאמר שלמה המלך ע"ה (קהלת ז'‪ ,‬כ"ג) 'אמרתי‬ ‫ד‪ .‬באיזה מקרה פסולה ההזאה?‬
‫אחכמה והיא רחוקה ממני'‪ ,‬שנתכוין לדין מי חטאת‪ ,‬שאם הם נופלים על אדם טמא הם‬
‫מטהרים אותו‪ ,‬ואם הם נופלים על אדם טהור הם מטמאים אותו‪ ,‬וזהו שתמה שלמה המלך‬ ‫‪ .1‬הזה מששית שביעית‪ ,‬וחזר והזה שביעית‪.‬‬
‫‪ .2‬הזה משביעית שמינית‪.‬‬
‫שיש במי חטאת שני כחות הפכיים‪.‬‬
‫‪ .3‬הזה משביעית שמינית‪ ,‬וחזר והזה שמינית‪.‬‬
‫והנה תמיהתו של שלמה המלך ע"ה אינה ענין כלל למה שביארו המפרשים הנ"ל שאין‬ ‫‪ .4‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫כח טומאה במי חטאת 'לצורך' מי חטאת או 'לענין' מי חטאת או ל'טהור לחטאת'‪ ,‬ששלמה‬
‫המלך ע"ה תמה על מה שדבר שיש לו כח לטמא יש לו גם כח לטהר‪ ,‬והמפרשים ביארו‬ ‫ה‪ .‬איזה מעשה בפרה כשר בלילה?‬
‫למה דבר שיש לו כח לטמא יש אופנים שאינו מטמא‪ ,‬וגם זה אינו מן הדין‪ ,‬אלא רק משום‬
‫שאם לא כן כל מי חטאת ייפסלו‪ ,‬וביארו ‪ -‬כל אחד לפי שיטתו ‪ -‬את הגדר בזה‪ ,‬וא"כ דין‬ ‫‪ .1‬אסיפת האפר‪.‬‬
‫זה שאינם מטמאים שהוא רק מחמת ההכרח ודאי אינו ענין למה שבכחם של המים לטהר‪.‬‬ ‫‪ .2‬מילוי המים‪.‬‬
‫[וגם עיקר הביאורים של המפרשים אינם שייכים בטהרת טמא מת‪ ,‬שהרי לדעת הר"ש רק‬
‫'לענין' מי חטאת אין טומאה‪ ,‬וטמא מת נטהר אף לחולין‪ ,‬ולדעת הרמב"ם רק בהתעסקות‬ ‫‪ .3‬הקידוש (לשים האפר בתוך המים)‪.‬‬
‫'לצורך' מי חטאת אין המים מטמאים‪ ,‬והזאה אינה התעסקות לצורך מי חטאת אלא לצורך‬ ‫‪ .4‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫הטמא מת‪ ,‬ולדעת הגר"א רק אדם וכלים הטהורים לחטאת אינם נטמאים ממי חטאת‪,‬‬
‫ו‪ .‬להלכה! חבר הקונה מעם הארץ כלי חרס‬
‫וטמא מת הוא טמא גמור]‪.‬‬ ‫לתרומה‪ ,‬כיצד נוהג?‬

‫פרפראות הפרשה‬ ‫‪ .1‬אם העם הארץ לא פתח את הכבשן ‪ -‬נוטל אף‬
‫מסדר ראשון‪ .‬ואם העם הארץ פתח ‪ -‬נוטל רק‬
‫ְקדִׁשים ִי ְהיּו ֵלאֹל ֵהי ֶהם‪ְ ...‬ו ָהיּו ֹק ֶדׁש (כא‪ ,‬ו)‬ ‫מסדר שני‪.‬‬

‫אמר פעם רבי שמעון קלוגר‪" :‬יש שרוצים להתקדש לפנים משורת הדין ואוסרים‬ ‫‪ .2‬אם העם הארץ לא פתח את הכבשן ‪ -‬נוטל רק‬
‫על עצמם דברים המותרים‪ ,‬אולם לא כל הרוצה להתחסד מותר לו‪ ,‬קודם עליו לקיים‬ ‫מסדר שני‪ .‬ואם העם הארץ פתח ‪ -‬אינו נוטל כלל‪.‬‬

‫מה שהתורה ציוותה לקיים ורק אחרי זה מותר לו להוסיף סייגים על מה שמותר‪.‬‬ ‫‪ .3‬לעולם אינו נוטל כלל מהכבשן‪ ,‬אפי' אם לא‬
‫פתח העם הארץ את הכבשן‪.‬‬
‫וזהו שכתוב‪ :‬קודם כל‪" ‬קדושים יהיו לאלוקיהם"‪ ‬שיהיו קדושים במה שנוגע‬
‫לאלוקיהם שיקיימו מצוות הבורא‪ ,‬ואחרי זה‪" ‬והיו קודש"‪ ‬יכולים הם להתקדש‬ ‫‪ .4‬הכל בחזקת טהרה ולוקח אף מסדר ראשון‪,‬‬
‫אפי' אם העם הארץ פתח את הכבשן‪.‬‬
‫מעצמם ביתר חומרות וסייגים‪...‬‬
‫ז‪ .‬המטביל כלי שטף כדי למלאות בו מים‬
‫ְו ִכי ִת ְזְּבחּו ֶז ַבח ּתֹו ָדה ַלה' ִל ְרצֹ ְנ ֶכם ִּת ְזָּבחּו (כב‪ ,‬כט)‬ ‫ולקדשם באפר‪ ,‬האם צריך לנגב?‬

‫בספר פניני תורה הביא מהגאון בעל הפלאה זי"ע שאמר כך‪ :‬אל תמתינו להקריב‬ ‫‪ .1‬כן‪.‬‬
‫קרבן תודה לה' רק אחר הצרה כשנצלתם מהסכנה‪ ,‬אלא "לרצונכם תזבחו" תביאו‬ ‫‪ .2‬לא‪.‬‬
‫את הקרבן מרצונכם הטוב עוד לפני שתבוא הצרה ח"ו‪ ,‬הרי ניסי ה' נעשים בכל יום‬ ‫‪ .3‬הטבילו במים הראויים לקדש ‪ -‬אינו צריך‬
‫לנגב‪ .‬הטבילו במים שאינם ראויים לקדש ‪ -‬צריך‬
‫ובכל רגע‪ ,‬אלא שהאדם אינו מכיר בהם‪.‬‬ ‫לנגב‪.‬‬
‫‪ .4‬הפוך מ‪.3-‬‬

‫ח‪ .‬מי כשר לקדש מי חטאת לדעת תנא קמא?‬

‫‪ .1‬קטן‪.‬‬
‫‪ .2‬אשה‪.‬‬
‫‪ .3‬חרש‪.‬‬
‫‪ .4‬שוטה‪.‬‬

‫ט‪ .‬באיזה כלים מקדשים‪ ,‬אע"פ שלענין טומאה‬
‫אינם נחשבים כלים אפילו מדרבנן?‬

‫‪ .1‬כלי גללים | ‪ .2‬כלי עץ‪.‬‬
‫‪ .3‬כלי עצם | ‪ .4‬כלי זכוכית‪.‬‬

‫י‪ .‬להלכה! מה כשר לקדש בו מי חטאת?‬

‫‪ .1‬ביצת התרנגולת | ‪ .2‬ביצת היוצרים‪.‬‬
‫‪ .3‬מגופת חבית‪.‬‬

‫‪ .4‬כל התשובות נכונות‪.‬‬

‫תשובות למבחנים במערכת הטלפונית‪072-332-3020 :‬‬

‫קביעותא ללומדי ההלכה היומית‬

‫» המשך מעמוד א’‬ ‫עיון בהלכה‬

‫ָע ֹקם ְּכ ָלל ּו ְכ ָלל‪ַ ,‬ר ְג ָליו ָהיּו ַיִּציבֹות ִויָׁשרֹות‪ֶ .‬אָּלא‬ ‫צואה ומ"ר בסוליית נעליו‬
‫ַּכ ֲאֶׁשר ָר ָאה ַרִּבי ֲע ִקי ָבא ֵאי ֶגר ֶאת ִאי ְנ ִעימּותֹו ֶׁשל‬
‫ָהאֹוֵר ַח‪ָ ,‬ר ָצה ִל ְמנֹ ַע ִמ ֶּמּנּו ֶאת ַה ְּמבּו ָכה‪ַ .‬מה ָעָׂשה ְּגדֹול‬ ‫מבואר בשו"ע סי' ע"ו ס"ב שאם יש כיסוי‪ ,‬כמו שהרגל עצמה אינה מועלת‬
‫ַהּתֹוָרה ְו ַה ִּמּדֹות? ָנ ַתן ַמָּכה ַקָּלה ְלֶר ֶגל ַהׁ ֻּש ְל ָחן‪ְ ,‬ו ַה ָּג ִבי ַע‬
‫ֶׁש ָע ַמד ְו ִנַּצב ִּב ְמֹלא ֲה ָדרֹו ‪ָ -‬נ ַפל‪ּ ,‬ו ְתכּו ָלתֹו ִנְׁש ְּפ ָכה‪...‬‬ ‫צואה בגומא‪ ,‬מניח סנדלו עליה וקורא‪ ,‬לכסות צואה שתחתיה בגומא משום דאין‬

‫ְּב ָכְך ָיַרד ָה ָאָׁשם ִמַּצָּוארֹו ֶׁשל ָהאֹוֵר ַח ַה ְּמ ֻבָּיׁש‪.‬‬ ‫דחשיבא כמכוסה וכיון שאין ריח רע מגיע זה מחניך קדוש כיון שאין הפסק כיסוי בין‬

‫ַעד ְּכ ֵדי ָּכְך ָחׁשּוב ָה ָיה ִל ְגדֹול ַהּדֹור‪ַ ,‬רֵּבנּו ֲע ִקי ָבא‬ ‫לו‪ ,‬מותר‪ ,‬והוא שלא יהא סנדלו נוגע בה‪ .‬גוף האדם לצואה שבגומא‪ ,‬אלא הסנדל‬
‫ֵאי ֶגר‪ִ ,‬לְדאֹג ֶׁש ַאף ְיהּו ִדי ֹלא ַיְר ִּגיׁש ֶׁשֹּלא ְּבנֹ ַח‪...‬‬
‫ומקור הדין בברכות כ"ה‪ :‬אמר רבא צואה הוא חשוב כיסוי והפסק ביניהם‪.‬‬
‫ַא ּגּו ְטן ַׁשָּבת‪ָ ,‬העֹוֵרְך‬
‫ומכל מקום בטל הוא לגבי רגלו לענין‬ ‫בגומא מניח סנדלו עליה וקורא ק"ש‪ ,‬בעא‬
‫מבחן חודשי בהלכה ‪7 /‬‬
‫מיניה מר בריה דרבינא צואה דבוקה בסנדלו שצריך שלא יהיה נוגע בצואה שבגומא‬
‫סימן סב‪ ,‬ג – עט‪ ,‬ז‬
‫שאם הוא נוגע בה יש להסתפק ולומר‬ ‫מאי‪ ,‬תיקו‪ .‬וספיקא דאורייתא לחומרא‪.‬‬
‫א‪ .‬באיזה אופן אין קורין ק"ש ?‬
‫‪ .1‬מה ֵלך | ‪ .2‬שוכב | ‪ .3‬פרקדן‪.‬‬ ‫והנה מזה שרבא אמר שהצואה מונחת שהרי זה כאלו נוגע ברגלו מפני שהסנדל‬
‫בגומא ולא אמר סתם שאפשר לכסות הוא טפל ומשמש לרגלו בנגיעה זו שהרגל‬
‫ב‪ .‬באיזה אופן לא יצא בק"ש?‬ ‫צואה בסנדלו משמע דר"ל שאין הסנדל נוגע בצואה על ידי הסנדל שהיא מעמידה‬
‫‪ .1‬האומן שקרא בראש האילן | ‪ .2‬קרא למפרע‬ ‫נוגע ממש בצואה‪ ,‬ומאידך גיסא מזה שמר את הסנדל על הצואה וחשובה כאלו היא‬
‫את ֵסדר הפסוקים | ‪ 3‬הקדים פרשה לחברתה‪.‬‬ ‫בריה דרבינא הסתפק רק בצואה שדבוקה עצמה נוגעת בצואה‪.‬‬
‫אבל צואה שעל בגדיו מבפנים כיון‬
‫ג‪ .‬נזדמנו לו טלית ותפילין בין גאולה‬ ‫בסנדלו משמע שבאופן שסנדלו רק‬
‫לתפילה‪ ,‬כיצד ינהג?‬ ‫נוגע בצואה מותר‪ ,‬ומצינו בזה מחלוקת שהוא מכוסה בבגדיו הרי זה מחניך קדוש‬
‫‪ .1‬יניחם בלי ברכה‪.‬‬ ‫ראשונים דדעת הרמב"ם והרא"ש להחמיר ואין אומרים שהבגד בטל לגבי גופו וכאלו‬
‫גופו נוגע בצואה על ידי הבגד כיון‬
‫‪ .2‬יניחם בברכה | ‪ .3‬תפילין יניח ויברך רק‬ ‫שאם הצואה נוגעת בסנדלו אסור‬
‫אחר התפילה‪ .‬טלית לא יניח אז‪.‬‬ ‫שאין הבגד משמש לגוף בנגיעה‬
‫זו שהבגד נוגע בצואה ולכן‬ ‫וכתב הערוך‬ ‫לקרוא ודבוקה לאו דוקא‪,‬‬
‫ד‪ָ .‬ס ֵפק אם קרא ק"ש‪ ,‬מה דינֹו?‬ ‫ואילו דעת התר"י להקל‬
‫‪ .1‬חוזר וקורא ומברך לפניה ולאחריה | ‪ .2‬אינו‬ ‫מותר לקרות ולהתפלל‬ ‫השולחן בס"ב אחר‬
‫שדוקא בדבוקה אסור‬
‫חוזר וקורא | ‪ .3‬חוזר וקורא‪ ,‬אך אינו מברך‪.‬‬ ‫והשו"ע פוסק להחמיר שהביא דין זה וז"ל ולכן כשהוא לבוש בבגדים‬
‫כדעת הרמב"ם והרא"ש‪ .‬יש ליזהר מאד היוצאין מבית אלה עכ"ל‪.‬‬
‫ה‪ .‬מה דין המ ַש ֵּמר את ה ֵמת לענין ק"ש?‬
‫‪ .1‬כשאינו ֵמתֹו – חייב‪.‬‬ ‫והיינו דסנדלו חשיב‬ ‫והקשה המ"א בסק"ו הכסא וממקומות שאינם‬

‫‪ .2‬חייב לקרות פרשה ראשונה‪.‬‬ ‫שמדברי השו"ע לקמן נקיים לקנח היטב מנעליו כידא אריכתא של רגלו‬
‫‪ .3‬פטור‪.‬‬ ‫משום שע"י נוגע בצואה‪,‬‬
‫אבל באופן שהצואה בגומא‬ ‫בסעיף ד' משמע שאם יש קודם כניסתן לבהמ"ד‬
‫ו‪ .‬באיזה אופן אסור לקרות ק"ש‪ ,‬משום‬ ‫ואינו נוגע בסנדלו מותר‪,‬‬ ‫צואה בין שני בגדיו מותר‬
‫שליבו רואה את הערוה?‬ ‫להתפלל‬
‫‪ .1‬היה ישן ערום בטליתו‪.‬‬ ‫לכו"ע לקרות קרי"ש‪ ,‬שהרי‬
‫והטעם משום שהנעל אינו משמש‬
‫‪ .2‬הרוחץ ערום במים צלּולים‪.‬‬ ‫זה צואה מכוסה‪ ,‬וה"נ כשהצואה‬
‫‪ .3‬שתי התשובות נכונות‪.‬‬ ‫נוגעת בסנדלו הרי היא מכוסה ומאי שנא לגופו בשביל לכסות את הקרקע אלא‬
‫הא מהא‪ ,‬ותירץ וז"ל וברא"ש משמע קצת בשביל שלא יטנפו רגליו או בשביל שלא‬
‫ז‪ .‬היה מכו ֶסה ממתניו ולמטה בלבד‪ ,‬האם‬ ‫דהסנדל בטל לגבי הגוף ושאר בגדים אין יכשלו בעץ ואבן ולכן לגבי זה לא בטיל‪.‬‬
‫מותר בק"ש ובתפילה?‬ ‫וכתב הערוך השולחן בס"ב אחר שהביא‬
‫‪ .1‬מותר | ‪ .2‬אסור‪.‬‬ ‫בטלים לגבי הגוף‪.‬‬
‫דין זה וז"ל ולכן יש ליזהר מאד היוצאין מבית‬
‫‪ .3‬בק"ש – מותר‪ .‬בתפילה – אסור‬ ‫הכסא וממקומות שאינם נקיים לקנח היטב‬ ‫וביאור דבריו דהרא"ש ביאר דברי‬
‫הגמרא דצואה בגומא מניח סנדלו עליה‬
‫ח‪ .‬האם מותר לקרות ק"ש כשרואה ֶערָוה או‬ ‫מנעליו קודם כניסתן לבהמ"ד להתפלל‪.‬‬ ‫וקורא‪ ,‬דהחידוש הוא שלא אמרינן דסנדל‬
‫צו ָאה דרך ַדפנות ע ָש ִשית?‬ ‫בטיל לגבי גופו ולא חשיב כיסוי‪ ,‬והבין‬
‫‪ .1‬אסור‪.‬‬ ‫ובאשל אברהם [בוטשאטש] כתב‬

‫‪ .2‬ערוה – אסור‪ .‬צואה – מותר‪.‬‬ ‫להזהיר גם בנכנס בנעליו לשלולית של מי‬ ‫המ"א שבזה באמת תלוי כל הדינים בגמרא‬
‫‪ .3‬הפוך מ‪.2 -‬‬ ‫רגליים לקנח היטב‪ ,‬או להרטיב הסוליה‬ ‫והיינו שכשהצואה בגומא ומניח סנדלו‬

‫ט‪ .‬קרא ק"ש ב ָמקום שראוי להסתפק בצו ָאה‬ ‫במים‪ ,‬אף שמן התורה אין אסור לקרות רק‬ ‫עליה אז הסנדל לא מתבטל לגוף ולכן זה‬
‫או במי רג ַלים ומצאם אח"כ‪ ,‬מה הדין?‬ ‫כנגד עמוד של קלוח בלבד ואחר שנפל‬ ‫חשיב כיסוי‪ ,‬וכשסנדלו נוגע בצואה אז‬
‫‪ .1‬יחזור ויקרא‪.‬‬
‫‪ .2‬אין צריך לחזור ולקרות‪.‬‬ ‫על הארץ אין איסורו אלא מדרבנן [עיין‬ ‫הסנדל מתבטל לגוף ולא חשיב כיסוי‪.‬‬
‫במ"ב לקמן סי' ע"ז סק"ב]‪ ,‬עכ"ז כל דתקון‬
‫‪ .3‬בצואה – צריך לחזור ולקרות‪ .‬במי רגלים –‬ ‫וד"ז צ"ב בתרתי א] דממ"נ או שהסנדל דרבנן כעין דאורייתא תקון‪ ,‬אבל בכה"ח‬
‫אין צריך לחזור ולקרות‪.‬‬ ‫מתבטל או שהוא לא מתבטל‪ ,‬ב] מאי שנא סק"י מביא בשם יד אהרן להקל בזה‪ ,‬כיון‬
‫שאר בגדים מסנדלו‪.‬‬
‫י‪ .‬היתה צואת אדם מאחוריו‪ ,‬כמה צריך‬ ‫דאף לענין צואה על סנדלו הוי בעיא‬
‫להרחיק?‬
‫אמנם עיין בשו"ע הרב ס"ב שביאר דלא איפשטא‪ ,‬לא נחמיר לענין מ"ר שאין‬
‫‪ .1‬צריך להרחיק ארבע אמות‪.‬‬
‫‪ .2‬צריך להרחיק עד שיכלה הריח‪.‬‬ ‫הדברים היטב וז"ל צואה בגומא מניח איסורם אלא מדרבנן [ומצינו כבר שנחלקו‬
‫‪ .3‬צריך להרחיק ארבע אמות ממקום שכ ֶלה‬
‫סנדל על גבי הגומא וקורא שעל ידי כן הראשונים לגבי כל תיקו שבש"ס באיסור‬
‫הריח‪.‬‬
‫חשובה כמכוסה והוא שאין ריח רע מגיע דרבנן דהיראים בסי' רי"ז סובר דאזלינן‬
‫תשובות למבחנים במערכת הטלפונית‪072-332-3020 :‬‬
‫אליו כמו שיתבאר בסי' ע"ט ואין אומרים לחומרא‪ ,‬והרשב"א בשו"ת ח"ה סי' ס"ח‬

‫שהסנדל בטל לגבי רגלו ואינו חשוב סובר שאזלינן לקולא]‪.‬‬

‫קביעותא לדי המשנה וההלכה היומית‬

‫מושגים במשנה ‪ /‬מאת הרב אשר שיק שליט"א‬

‫מח"ס ילקוט ביאורים על ששה סדרי משנה ותלמוד בבלי‬

‫ֵא ֶפר ָּפ ָרה ֲאדּו ָמה‬

‫" ֹזאת ֻח ַּקת ַהּתֹו ָרה ֲאֶׁשר ִצ ָּוה ה' ֵלאמֹר‪ ,‬זֹו ִּב ְל ַבד ָהיּו ִמְׁש ַּתְּמִׁשים ַעד ְז ַמן ַּב ִית ֵׁש ִני‪ַ ,‬מֶּזה ִמ ָּד ָמּה ְּב ֶא ְצָּבעֹו ֶׁש ַבע ְּפ ָע ִמים ְּכ ֶנ ֶגד ֵּבית‬

‫קֹ ֶדׁש ַה ֳּק ָדִׁשים ( ַמֶּזה ֵמ ָרחֹוק ְּב ַהר ַהִּמְׁש ָחה ְל ִכּוּון ֵּבית‬ ‫ַּדֵּבר ֶאל ְּב ֵני ִיְׂש ָר ֵאל ְו ִי ְקחּו ֵא ֶליָך ָפ ָרה ֲא ֻדָּמה ְּכֶׁש ָעָׂשה ֶע ְז ָרא ַהּסֹו ֵפר ֶאת ַהָּפ ָרה ַהׁ ְּש ִנ ָּיה‪.‬‬

‫ַהִּמ ְק ָּדׁש)‪ְ ,‬ל ַא ַחר ִמֵּכן ָהיּו ְמ ִצי ִתים ֶאת ָה ֵאׁש‪.‬‬ ‫ְּת ִמי ָמה ֲאֶׁשר ֵאין ָּבּה מּום ֲאֶׁשר ֹלא ָע ָלה ָע ֶלי ָה ְו ָכְך ָה ָיה ֵס ֶדר ְׂש ֵר ַפת ַהָּפ ָרה‪:‬‬

‫ְלתֹוְך ְּכ ֵדי ְׂש ֵר ַפת ַהָּפ ָרה‪ָ ,‬ה ָיה ַהּ ֹכ ֵהן ַמְׁש ִליְך‬ ‫מֹו ִצי ִאים אֹו ָתּה ֶאל ַהר ַהִּמְׁש ָחה‪ַ ,‬הר ַהֵּזי ִתים‪,‬‬ ‫עֹל‪ּ .‬ו ְנ ַת ֶּתם ֹא ָתּה ֶאל ֶא ְל ָע ָזר ַהּכֹ ֵהן ְוהֹו ִציא‬

‫אֹ ָתּה ֶאל ִמחּוץ ַלַּמ ֲח ֶנה ְוָׁש ַחט ֹא ָתּה ְל ָפ ָניו‪ֶ .‬אל ָמקֹום ְמ ֻי ָחד ַהַּמְׁש ִקיף ֶאל ַהִּמ ְק ָּדׁש‪ַ .‬הַּמ ֲע ָבר ֲאגּו ָדה ֶׁש ָהיּו ָּבּה ֵעץ ֶא ֶרז ְו ֵאזֹוב‪ַ ,‬הְּכרּו ִכים‬
‫ְו ָל ַקח ֶא ְל ָע ָזר ַהּכֹ ֵהן ִמ ָּד ָמּה ְּב ֶא ְצָּבעֹו ְו ִהָּזה ַלָּמקֹום ָה ָיה ַעל ַּגֵּבי ֶּכ ֶבׁש ְמ ֻי ָחד ַהָּבנּוי ִּכיִּפין ִּב"ְׁש ִני ּתֹו ַל ַעת" ‪ָ -‬לׁשֹון ֶצ ֶמר ָצבּו ַע ְזהֹו ִרית‪.‬‬
‫ֶאל ֹנ ַכח ְּפ ֵני ֹא ֶהל מֹו ֵעד ִמ ָּד ָמּה ֶׁש ַבע ְּפ ָע ִמים‪ְ ( .‬קָׁשתֹות) ַעל ַּגֵּבי ִּכיִּפין‪ְּ ,‬כ ֵדי ֶׁשֹּלא ִי ָּט ְמאּו‬
‫ּו ְל ַא ַחר ֶׁשִּנְׂש ְר ָפה ֵהי ֵטב‪ָ ,‬היּו חֹו ְב ִטין אֹו ָתּה‬ ‫ְוָׂש ַרף ֶאת ַהָּפ ָרה ְל ֵעי ָניו ֶאת עֹ ָרּה ְו ֶאת ְּבָׂש ָרּה ְּב ֻט ְמ ַאת ַה ְּתהֹום‪.‬‬

‫ְּב ַמ ְקלֹות‪ְ ,‬וכֹו ְב ִרין אֹו ָתּה ִּב ְכ ָברֹות‪ְ .‬ו ֶאת ָה ֵא ֶפר‬ ‫ְו ֶאת ָּד ָמּה ַעל ִּפ ְרָׁשּה ִיְׂשרֹף‪ְ .‬ו ָל ַקח ַהּכֹ ֵהן ֵעץ‬
‫ֶא ֶרז ְו ֵאזֹוב ּוְׁש ִני תֹו ָל ַעת ְו ִהְׁש ִליְך ֶאל ּתֹוְך‬
‫ָהיּו חֹו ְל ִקים ִלְׁשֹלָׁשה ֲח ָל ִקים‪ֶ :‬א ָחד ִנ ַּתן ְּב" ֵחיל"‬ ‫ָהיּו ָׂש ִמים ֶאת ַהָּפ ָרה ַעל ַּגֵּבי ַמ ֲע ֶר ֶכת ֵע ִצים‬
‫ֶׁשַּבִּמ ְק ָּדׁש ְל ִמְׁש ֶמ ֶרת‪ֶ ,‬א ָחד ִנ ַּתן ְּב ַהר ַהִּמְׁש ָחה‪,‬‬ ‫ְמ ֻי ֶח ֶדת‪ְ ,‬ו ָשם ְׁש ָחטּו ָה ְו ִקֵּבל ִּב ְכ ִלי ֶאת ָּד ָמּה‪,‬‬ ‫ְׂש ֵר ַפת ַהָּפ ָרה"‪...‬‬
‫ְו ֶא ָחד ָה ָיה ִמ ְת ַחֵּלק ְל ָכל ַהִּמְׁש ָמרֹות‪ּ ,‬ו ִמֶּמּנּו ָהיּו‬ ‫ְו ָה ָיה ַהּ ֹכ ֵהן‬
‫" ְו ָא ַסף ִאיׁש ָטהֹור ֵאת‬
‫ַמִּזין ַעל ָּכל ִיְׂש ָר ֵאל‪.‬‬ ‫מבחן‬ ‫ֵא ֶפר ַהָּפ ָרה ְו ִהִּני ַח ִמחּוץ‬

‫‪ .1‬טֹו ֵבל ְו ָלן ַעל ַהִּכ ְבָׁשן‪.‬‬ ‫ַלַּמ ֲח ֶנה ְּב ָמקֹום ָטהֹור ְו ָה ְי ָתה במשנה לילדים ‪566 /‬‬

‫‪ּ .2‬פֹו ֵת ַח ֶאת ַהִּכ ְבָׁשן ְונֹו ֵטל‪.‬‬ ‫ַמֶּס ֶכת ָּפ ָרה ֶּפ ֶרק ג ִמְׁש ָנה י – ֶּפ ֶרק ה ִמְׁש ָנה ח‬ ‫ַל ֲע ַדת ְּב ֵני ִיְׂש ָר ֵאל ְל ִמְׁש ֶמ ֶרת‬

‫‪ַ .3‬אף ֵמ ִביא ִמן ַהַּבִית‪.‬‬ ‫א‪ִ .‬נְׂשְר ָפה ַהָּפָרה‪ַ ,‬ה ִאם ָהיּו ּכֹו ְתִׁשים ַאף ֶאת‬ ‫ְל ֵמי ִנ ָּדה ַח ָּטאת ִהוא"‪.‬‬

‫ו‪ַ .‬ה ַּמ ְטִּביל ְּכ ִלי ְל ַחָּטאת ְּב ַמ ִים ֶׁש ֵהם ְראּו ִיים ְל ַק ֵּדׁש‪,‬‬ ‫ְׂש ֵר ַפת ַהָּפ ָרה ַּבִּמ ְדָּבר ָה ְי ָתה ָה ֶע ֶצם?‬

‫ַה ִאם ָצִריְך ְל ַנ ֵּגב?‬ ‫‪ָׁ .1‬שחֹור ֶׁש ֵּיׁש ּבֹו ֵא ֶפר ‪ּ -‬כֹו ְתִׁשים אֹותֹו‪ְ ,‬וֶׁש ֵאין ּבֹו ‪-‬‬ ‫ִמחּוץ ַלַּמ ֲח ֶנה‪ּ ,‬ו ְב ֵבית ַהִּמ ְק ָּדׁש‬
‫ַמִּני ִחים אֹותֹו‪.‬‬ ‫ֶנ ֶעְׂש ָתה ְּב ַהר ַהִּמְׁש ָחה‪ַ .‬על‬
‫‪ִ .1‬אם ְל ַק ֵּדׁש ‪ֵ -‬אינֹו ָצִריְך ְל ַנ ֵּגב‪ְ ,‬ו ִאם ְלהֹו ִסיף ְלתֹוכֹו ַמ ִים‬ ‫ַהָּפ ָרה ָה ִראׁשֹו ָנה‪ֶׁ ,‬שֶּנ ֶעְׂש ָתה‬
‫ְמ ֻק ָּדִׁשים ‪ָ -‬צִריְך ְל ַנ ֵּגב‪.‬‬ ‫‪ֵּ .2‬בין ָּכְך ּו ֵבין ָּכְך ‪ִ -‬נ ְכ ָּתׁש‪.‬‬ ‫ַּבִּמ ְדָּבר‪ָ ,‬א ַמר הקב"ה ְלמֶֹׁשה‬
‫‪ְּ .3‬ב ָכל ֹא ֶפן ‪ֵ -‬אין ּכֹו ְתִׁשים אֹותֹו‪.‬‬ ‫" ְו ִי ְקחּו ֵא ֶליָך"‪ ,‬אֹו ֵמר רש"י‪:‬‬
‫‪ֵּ .2‬בין ָּכְך ּו ֵבין ָּכְך ‪ֵ -‬אינֹו ָצִריְך‪.‬‬ ‫" ְלעֹו ָלם ִהיא ִנ ְק ֵראת ַעל ְׁש ֶמָך‪,‬‬
‫‪ֵּ .3‬בין ָּכְך ּו ֵבין ָּכְך ‪ָ -‬צִריְך‪.‬‬ ‫ב‪ָּ .‬פַרת ַחָּטאת ֶׁשׁ ְּש ָח ָטּה אֹו ִקֵּבל ְו ִה ָּזה ֶאת ָּד ָמּה‬ ‫ָּפ ָרה ֶׁש ָעָׂשה ֹמֶׁשה ַּבִּמ ְדָּבר"‪,‬‬
‫ֶׁשֹּלא ִלְׁש ָמּה‪ַ ,‬ה ִאם ִנ ְפ ְס ָלה?‬ ‫ואע"פ ֶׁש ֶא ְל ָע ָזר ַהּכֹ ֵהן הּוא‬
‫ז‪ְ .‬ל ַד ַעת ַרִּבי ְיהּו ָדה‪ַ ,‬ה ִאם ִאׁ ָּשה ְו ָק ָטן ְּכֵׁשִרים ְל ַק ֵּדׁש‬ ‫ֶׁש ִה ְת ַע ֵּסק ִּבְׂש ֵר ָפ ָתּה‪ְּ .‬ב ֵא ֶפר ָּפ ָרה‬
‫ֶאת ֵמי ַה ַחָּטאת?‬ ‫‪ֵּ .1‬כן‪.‬‬
‫‪ֹ .2‬לא‪.‬‬
‫‪ְּ .1‬פסּו ִלים‪.‬‬ ‫‪ַ .3‬מ ְחֹל ֶקת‪.‬‬
‫‪ִ .2‬אׁ ָּשה ‪ְּ -‬כֵׁשָרה‪ָ ,‬ק ָטן ‪ָּ -‬פסּול‪.‬‬
‫‪ִ .3‬אׁ ָּשה ‪ְּ -‬פסּו ָלה‪ָ ,‬ק ָטן ‪ָּ -‬כֵׁשר‪.‬‬ ‫ג‪ְׁ .‬ש ָח ָטּה ַעל ְמ ָנת ֶל ֱא ֹכל ִמְּבָׂשָרּה ְו ִלְׁשּתֹות‬

‫ח‪ֵּ .‬בי ַצת ַה ַּתְר ְנגֹ ֶלת‪ַ ,‬ה ִאם ֶנ ְחֶׁש ֶבת ְּכ ִלי ְל ֵמי ַחָּטאת?‬ ‫ִמ ָּד ָמּה‪ַ ,‬ה ִאם ִנ ְפ ְס ָלה?‬

‫‪ֵּ .1‬כן‪.‬‬ ‫‪ֵּ .1‬כן‪.‬‬ ‫משיב כהלכה‬
‫‪ֹ .2‬לא‪.‬‬ ‫‪ֹ .2‬לא‪.‬‬
‫‪ַ .3‬מ ְחֹל ֶקת‪.‬‬ ‫‪ַ .3‬מ ְחֹל ֶקת‪.‬‬ ‫שאלה למעשה מתוך‬
‫הנלמד השבוע בהלכה‬
‫ט‪ַ .‬הּׁשֹ ֶקת ֶׁש ָה ְי ָתה ְּכ ִלי ְו ִחְּבָרּה ְּב ִסיד‪ְ ,‬ו ִנ ְּק ָבּה ּו ְפ ָק ָקּה‬ ‫ד‪ֵ .‬אַרע ָּבּה ְּפסּול ַּב ֲה ָז ָּי ָתּה [‪ְּ-‬כגֹון ֶׁש ָעָׂשה‬
‫ִּב ְס ַמְרטּוט‪ַ ,‬ה ִאם ַה ַּמ ִים ֶׁשְּבתֹו ָכּה ְּכֵׁשִרים?‬ ‫ְמ ָלא ָכה ַא ֶחֶרת]‪ַ ,‬ה ִאם ָּכל ָה ֲעסּו ִקים ָּבּה‬ ‫היומית‬

‫‪ִ .1‬נ ְּק ָבּה ִמְּל ַמָּטן ‪ְּ -‬פסּו ִלים‪ִ ,‬מן ַהַּצד ‪ְּ -‬כֵׁשִרים‪.‬‬ ‫ְמ ַט ְּמ ִאים ְּב ָג ִדים?‬ ‫שאלה‪ָּ :‬ב ֵאר ִּדין ִאּסּור ִה ְס ַּתְּכלּות‬
‫‪ְּ .2‬פסּו ִלים‪.‬‬ ‫ְּב ָנִׁשים? [מ"ב סי' ע"ה סק"ז]‬
‫‪ְּ .3‬כֵׁשִרים‪.‬‬ ‫‪ָּ .1‬כל ָהעֹו ֵסק ָּבּה ִל ְפ ֵני ְּפסּו ָלּה ‪ְ -‬מ ַט ְּמ ָאה‬
‫ְּב ָג ִדים‪ְ ,‬ל ַא ַחר ְּפסּו ָלּה ‪ֵ -‬אי ָנּה ְמ ַט ְּמ ָאה‬ ‫תשובה על שאלת‬
‫י‪ְׁ .‬ש ֵּתי ְׁש ָקתֹות ֶׁשְּב ֶא ֶבן ַא ַחת‪ְ ,‬ו ָהיּו ְנקּובֹות זֹו ְלזֹו‬ ‫ְּב ָג ִדים‪.‬‬ ‫השבוע שעבר‬
‫ִּכְׁשפֹו ֶפֶרת ַהּנֹוד‪ְ ,‬ו ִק ֵּדׁש ַא ַחת ֵמ ֶהם‪ַ ,‬ה ִאם ַּגם ַה ַּמ ִים‬
‫‪ַ .2‬אף ָהעֹו ֵסק ָּבּה ְל ַא ַחר ְּפסּו ָלּה ‪ְ -‬מ ַט ְּמ ָאה‬ ‫שאלה‪ִ :‬מ ָּמ ַתי ַח ָּי ִבים ְל ַחֵּנְך ְק ַטִּנים‬
‫ֶׁשַּבׁ ְּש ִנ ָּיה ְמ ֻק ָּדִׁשים?‬ ‫ְּב ָג ִדים‪.‬‬ ‫ִּב ְקִרי ַאת ְׁש ַמע? [ׁשו"ע סי' ע' ס"ב ומ"ב‬

‫‪ֵ .1‬אי ָנם ְמ ֻק ָּדִׁשים‪.‬‬ ‫‪ַ .3‬אף ָהעֹו ֵסק ָּבּה ִל ְפ ֵני ְּפסּו ָלּה ‪ֵ -‬אי ָנּה‬ ‫שם]‬
‫‪ְ .2‬מ ֻק ָּדִׁשים‪.‬‬ ‫ְמ ַט ְּמ ָאה ְּב ָג ִדים‪.‬‬
‫‪ַ .3‬מ ְחל ֶקת‪.‬‬ ‫תשובה‪ָּ :‬פחֹות ִמ ִּגיל ִחּנּוְך ֶׁשהּוא ְּכ ֶבן‬
‫ה‪ַ .‬ה ֵּמ ִביא ְּכ ִלי ֶחֶרס ְל ַחָּטאת‪ְ ,‬ל ַד ַעת‬ ‫ֵׁשׁש אֹו ֶׁש ַבע ָּפטּור‪ִ ,‬מ ִּגיל ִחּנּוְך ַעד ֶׁשהּוא‬
‫בהצלחה!‬ ‫ַרִּבי ְיהּו ָדה ֵמ ֵהי ָכן הּוא ֵמ ִביא ְו ָכֵׁשר?‬

‫את התשובות ניתן לענות במערכת הטלפונית‪ 072-332-3020 :‬עד יום שישי שאחרי סיום החומר‪,‬‬ ‫ֶּבן י"ב ָׁש ָנה לר"ת הּו ַטל ַעל ָא ִביו ְל ַחְּנכֹו‬
‫ִל ְקרֹות קרי"ׁש ִּב ְז ַמָּנּה ִעם ִּבְרכֹו ֶתי ָה ְל ָפ ָניו‬
‫את כללי המבחנים ושמות הזוכים ניתן לשמוע במספר הנ"ל‪.‬‬ ‫ּו ְל ַא ֲחָריו‪ ,‬ולרׁש"י ָּפטּור‪ְ .‬וָראּוי ִל ְנהֹג ּכר"ת‪,‬‬
‫אע"ג ְּד ִמ ִּדי ָנא ִמ ְס ַּתְּבָרא כרׁש"י‪ְ .‬ו ָכ ַתב ַהב"ח‬
‫תשובות למבחני המשנה היומית פרשת צו‬
‫ֶׁש ִּמֶּבן י"ב לכו"ע הּו ַטל ַעל ָא ִביו ְל ַחְּנכֹו‪.‬‬
‫‪ -‬מבחן לילדים מס’ ‪- 560‬‬ ‫‪ -‬מבחן שבועי מס’ ‪- 260‬‬

‫משה פרידמן ‪054-847-3031‬‬ ‫א‪ 3 .‬ב‪ 1 .‬ג‪ 3 .‬ד‪ 1 .‬ה‪ 2 .‬ו‪ 1 .‬ז‪ 3 .‬ח‪ 2 .‬ט‪ 2 .‬י‪ 4 .‬א‪ 1 .‬ב‪ 2 .‬ג‪ 2 .‬ד‪ 3 .‬ה‪ 1 .‬ו‪ 3 .‬ז‪ 2 .‬ח‪ 1 .‬ט‪ 3 .‬י‪1 .‬‬

‫להפקדה בבנק פאג"י סניף ‪ 168‬ח‪-‬ן ‪ | 548-634‬להפקדה בבנק הדואר‬ ‫"קביעותא" ‪ -‬המפעל ללימוד המשנה וההלכה היומית‬
‫להנצחת ששת המיליונים | ‪ | www.kviuta.org‬טלפון‪072-272-0000 :‬‬
‫ח‪-‬ן ‪ | 826-7258‬נא לשמור על קדושת הגליון‪ ,‬לא לקרוא בתפילה וקה"ת‬ ‫פקס‪ | 072-277-2272 :‬ת‪.‬ד‪ 1131 .‬בני ברק | דוא"ל ‪offi[email protected]‬‬

‫שיעורים ומבחנים בטלפון ‪ 24‬שעות‪072-332-30-20 :‬‬


Click to View FlipBook Version