עלון קביעותא 564 למייל

‫פר' תזו"מ‪-‬אחו"ק תשפ"א • גליון ‪564‬‬ ‫בס"ד • ביאורים עיונים ומבחנים מביתקביעותא‬

‫ההלכה היומית‬ ‫המשנה היומית‬ ‫במשנה ובהלכה היומית‬
‫שו"ע או"ח‬ ‫סדר טהרות • נגעים ‪ -‬פרה‬
‫לקבלת העלון במייל‪offi[email protected] :‬‬
‫יום תאריך פרק משנה סימן סעיף‬

‫ד ב אייר יד ד‪-‬ה סד א‪-‬ג‬

‫ה ג אייר יד ו‪-‬ז סד‪-‬סה ד‪-‬ב‬

‫ו ד אייר יד ח‪-‬ט סה‪-‬סו ג‪-‬ב‬

‫שב"ק תזו"מ יד י‪-‬יא סו ג‪-‬ה‬

‫א ו אייר יד יב‪-‬יג סו ו‪-‬ח‬

‫ב ז אייר א א‪-‬ב סו‪-‬סז ט‪-‬א‬

‫ג ח אייר א ג‪-‬ד סח‪-‬סט א‪-‬ב‬

‫עיון במשנה‬

‫בפתח השער‬ ‫דיני מצורע‬
‫בזמן הזה‬
‫ֶא ָחד = ֵמ ָאה ֶא ֶלף‪ֲ .‬ה ִי ָּת ֵכן?!‬
‫נגעי בגדים ונגעי בתים אינם מצויים כלל בזמננו‪ ,‬וכבר כתב הרמב"ן על התורה (תזריע‬
‫ָה ָיה ֶזה ִּב ְתקּו ַפת ַהַּצאר ָהרּו ִסי‪ִּ .‬ב ְצ ָבא רּו ְס ָיה‬ ‫י"ג‪ ,‬מ"ז)‪ ,‬וז"ל‪ ,‬זה הענין [נגעי בגדים] איננו בטבע כלל ולא הוה בעולם‪ ,‬וכן נגעי הבתים‪,‬‬
‫ָה ְי ָתה ְּפ ֻל ָּגה ֻמ ְב ֶחֶרת‪ַ .‬ה ְּפ ֻל ָּגה ֻמְרֶּכ ֶבת ָה ְי ָתה ִמ ֵּמ ָאה‬ ‫אבל בהיות ישראל שלמים לה'‪ ,‬יהיה רוח השם עליהם תמיד להעמיד גופן ובגדיהם‬
‫ֲח ָי ִלים ֻמ ְב ָחִרים ּו ְמ ֻי ָּמ ִנים ‪ַ -‬ע ִּתיֵרי ִנָּסיֹון ְקָרב ּו ְלמּו ֵדי‬ ‫ובתיהם במראה הטוב‪ ,‬וכאשר יקרה באחד מהם חטא ועון‪ ,‬יתהוה כיעור בבשרו או בבגדו‬
‫ַט ְכ ִסי ֵסי ִמ ְל ָח ָמה‪ַ .‬הּלֹו ֲח ִמים ִנ ְב ֲחרּו ִּב ְק ִפי ָדה ִמּתֹוְך‬ ‫או בביתו להראות כי ה' סר מאליו‪ ,‬עכ"ל‪ ,‬ומבואר שנגעי בגדים ונגעי בתים אינם דרך‬
‫ִמי ְליֹו ֵני ְצ ִעיִרים ֶׁשָרצּו ְו ִנּסּו ְל ִה ָּמנֹות ַעל שּורֹו ֵתי ֶהם‪.‬‬ ‫טבע אלא באים רק על חטא‪ ,‬ואילו נגעי אדם באים גם בטבע‪ ,‬וכן מבואר גם ברמב"ם (הל'‬
‫טומאת צרעת פט"ז ה"י)‪ ,‬וז"ל‪ ,‬וזה השינוי האמור בבגדים ובבתים וכו'‪ ,‬אינו ממנהגו של עולם‪,‬‬
‫ֵמ ֲח ַמת ֲחִׁשיבּו ָתּה‪ֻ ,‬מָּנה ַח ָּיל ִמּׁשּורֹות ַה ְּפ ֻל ָּגה‬ ‫אלא אות ופלא היה בישראל‪ ,‬עכ"ל‪ ,‬ומטעם זה נגעי בגדים ונגעי בתים אינם מצוים היום‪,‬‬
‫ְּכ ֵדי ְלַיֵּצג אֹו ָתּה מּול ַה ְּמ ַפ ֵּקד ָה ֶע ְליֹון ֶׁשל ַהָּצ ָבא ‪-‬‬ ‫כיון שאין אנו ראויים שיבוא שינוי זה בגופנו ובבגדינו ובבתינו מחמת חטא‪ ,‬אמנם נגעי‬
‫אדם באים בטבע אף בזמן הזה‪ ,‬ודינם כנגעים לכל דבר‪ ,‬ומדברי הראשונים והאחרונים‬
‫ַר ַמ ְטַּכ"ל ְצ ָבא רּו ְס ָיה ַהַּצאִרית‪.‬‬ ‫שדנו בטעם שלא נהגו דיני מצורע בזמנם ‪ -‬עי' לקמן ‪ -‬מבואר שהיו נגעי אדם אף בזמנם‪,‬‬

‫ְּביֹום ִמן ַה ָּי ִמים ִנ ְקָרא אֹותֹו ַח ָּיל ֶאל ִלְׁשָּכתֹו ֶׁשל‬ ‫וכתבו החוקרים שהם מצויים אף בזמננו‪.‬‬
‫ַה ְּמ ַפ ֵּקד ָה ֶע ְליֹון‪ְּ .‬כֶׁשִּנ ְכ ַנס‪ִ ,‬נ ְג ָלה ְל ֵעי ֵני ַה ְּמ ַפ ֵּקד ַמ ֲח ֶזה‬
‫ַמְר ִּגיז‪ַ :‬ה ַח ָּיל ָה ָיה ָלבּוׁש ְּבִרּׁשּול‪ֻ .‬ח ְל ָצתֹו ְזרּו ָקה ָע ָליו‪,‬‬ ‫קושיית האחרונים למה דין מצורע אינו נוהג היום‬

‫ֲחגֹוָרתֹו ֹלא ַּב ָּמקֹום‪ּ ,‬ו ַמְר ֵאהּו ַהְּכ ָל ִלי ֻמ ְז ָנח ּו ְמ ֻק ָּמט‪.‬‬ ‫התפארת ישראל בהקדמתו למסכת נגעים (מראה כהן אות ל"ח) כתב שבימי ילדותו‬
‫נתקשה למה אין נוהגים היום דיני מצורע‪ ,‬שהנה מפורש בחז"ל (תו"כ ריש פ' מצורע‪ ,‬תוספתא‬
‫ָהַר ַמ ְטָּכ"ל ָז ַעם ַעל ַה ֻח ְצ ָּפה ָה ֲאיּו ָמה‪ָּ" :‬כְך ַא ָּתה‬ ‫פ"ח ה"ג) שדיני טהרת מצורע נוהגים אף בזמן הזה‪ ,‬וכן פסק הרמב"ם (הל' טומאת צרעת‬
‫ַמ ִּגי ַע ֵא ַלי??" ‪ -‬הּוא ָׁש ַאג‪.‬‬ ‫פי"א ה"ו)‪ ,‬והראב"ד (תו"כ שם) כתב שהוא הדין דיני טומאת צרעת‪ ,‬וכן מבואר גם בתוס'‬
‫בברכות (ה' ב' ד"ה הא)‪ ,‬וכן כתב החינוך (מצוה קס"ט) [בדעת הרמב"ם]‪ ,‬וז"ל‪ ,‬ונוהגין דיני‬
‫ְמ ַפ ֵּקד ַה ְּפ ֻל ָּגה ַה ְּמ ֻי ֶח ֶדת ִנ ְקָרא ִּב ְמ ִהירּות ֶאל‬ ‫צרעת בזכרים ובנקבות‪ ,‬בכל זמן שיהיו לנו כהנים בקיאין רואים אותם‪ ,‬כן נראה מדברי‬
‫ַה ְּמ ַפ ֵּקד ָה ֶע ְליֹון‪ְ ,‬ו ִנ ְנ ַזף ַעל ִה ְת ַנ ֲהגּותֹו ַה ְמ ַז ְע ַז ַעת ֶׁשל‬
‫ִּפּקּודֹו‪ְ .‬ל ַא ַחר ִמֵּכן‪ָ ,‬ה ֳע ַמד ַה ַח ָּיל ַהּסֹוֵרר ְל ִמְׁש ָּפט‬ ‫הרמב"ם זכרונו לברכה‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬

‫ְצ ָב ִאי ְל ֵעי ֵני ְמ ַפ ְּקדֹו‪:‬‬ ‫וכתב שם התפארת ישראל ששאל קושיא זו להגרעק"א‪ ,‬והשיב לו הגרעק"א שגם הוא‬
‫תמה כן‪ ,‬ואין לו בזה תירוץ המתקבל על הדעת‪.‬‬
‫" ֱאמֹור ִלי‪ַ ,‬ח ָּיל! ְּב ַכ ָּמה ְי ֵמי ַמ ֲא ָסר ָה ִיי ָת קֹו ֵצב ֶאת‬
‫ָע ְנׁשֹו ֶׁשל ַח ָּיל ֶׁש ִה ְת ַנ ֵהג ָּכמֹוָך?" ‪ָׁ -‬ש ַאל ָהַר ַמ ְטָּכ"ל‪.‬‬ ‫תירוצם של הרבה ראשונים‬

‫"יֹום ֶא ָחד ְּב ַבִית ַהּסֹ ַהר" ‪ֵ -‬הִׁשיב ַה ַח ָּיל ַה ְמ ֻפ ָחד‪.‬‬ ‫אמנם בראשונים מצאנו יישוב לקושיא זו‪ ,‬שאמרו במדרש לקח טוב [הנקרא פסיקתא‬
‫זוטרתי] (פ' תזריע י"ג‪ ,‬ב') 'אמר רבי יוחנן‪ ,‬מיום שחרב בית המקדש‪ ,‬אין טהרה ממת ואין‬
‫" ִאם ָּכְך‪ֲ ,‬א ִני ּגֹו ֵזר ָע ֶליָך ַמ ֲא ַסר עֹו ָלם!" ‪ָּ -‬פ ַסק‬ ‫טומאת מצורע'‪ ,‬והטעם שהפסיקו לנהוג דיני צרעת‪ ,‬כתב שם בעל המדרש לקח טוב‬
‫ַה ְּמ ַפ ֵּקד ָה ֶע ְליֹון‪ְ ,‬וָד ַפק ְּב ַפִּטיׁשֹו ְלאֹות ִסּיּום ַה ִּמְׁש ָּפט‪.‬‬ ‫[רבינו טוביא ב"ר אליעזר‪ ,‬שהיה בימי הגאונים] בביאור דברי רבי יוחנן‪ ,‬וז"ל‪ ,‬פירוש‪:‬‬

‫ַה ַח ָּיל ֵה ֵחל ִלְר ֹעד‪ֲ " .‬א ָבל ָל ָּמה??" ‪ָ -‬ז ַעק ְּב ֶב ִכי‪.‬‬ ‫ה_לימוד השבוע מוקדש _לע"נ‬ ‫ה_לימוד השבוע מוקדש _לע"נ‬
‫מרת רבקה ב"ר מרדכי מנשה ז"ל‬ ‫הרה"ח ר' ישראל בן הרה"ח‬
‫ָהַר ַמ ְטָּכ"ל ַהָּכעּוס ֵנאֹות ְל ַה ְסִּביר‪ַ " :‬א ָּתה ָּפ ַס ְק ָּת‬ ‫ר' חיים שמואל חזקיהו זצ"ל‬
‫ֶאת ִּדינֹו ֶׁשל ַח ָּיל ֶׁשְּכמֹו ְתָך ְליֹום ֶא ָחד ַמ ֲא ָסר‪ָּ .‬כ ֵעת‬ ‫נלב"ע ד אייר‬
‫ָה ָבה ַנ ֲעֶׂשה ֶחְׁשּבֹון‪ַ :‬א ָּתה ֲהלֹוא ְמ ַיֵּצג ֶאת ֵמ ָאה ַח ָּי ֵלי‬ ‫נלב"ע ד אייר תשע"ז‬

‫» המשך בעמוד ג’‬

‫רץ למשנה‬

‫הגר"א מווילנא ז"ל‪ :‬ללמוד בכל יום פרק‬
‫משניות ולחזור היטב‪ ,‬ובהגה שם מביא מהגר"א‬

‫ז"ל‪ :‬דלימוד משניות קודמת ללימוד הגמרא‪.‬‬
‫(מעשה רב‪ ,‬ס)‬

‫• להפיץ את האור •‬ ‫מערכת‬ ‫להנצחות‬
‫השיעורים והמבחנים הממוחשבת‪:‬‬ ‫ותרומות‬
‫בשותפות של ‪ ₪ 54‬בחודש‬ ‫להצלחה‬
‫‪072-332-3020‬‬ ‫לע"נ יקיריך‬
‫תזכה להחזיק מוקד של עלוני המבחנים השבועיים באיזור שתבחר‪.‬‬ ‫התקשר‪:‬‬
‫‪072-272-2200‬‬
‫ניתן לתרום במערכת הטלפונית‪ 072-332-3020 :‬שלוחה ‪,6‬‬
‫וכן בכל עמדות נדרים פלוס וקהילות ברחבי הארץ‪.‬‬

‫קביעותא ללומדי המשנה היומית‬

‫אין טהרה ממת אבל טומאה איכא‪ ,‬לפי שאין לנו אפר פרה להזות‪ ,‬אבל טומאה ממצורע‬ ‫מבחן שבועי במשנה ‪264 /‬‬
‫ליכא כלל‪ ,‬שאין בהם מורה‪ ,‬עכ"ל‪ ,‬והיינו שאין מי שבקיא בדיני צרעת‪ ,‬כגון דרגת הלובן‬
‫של סיד ההיכל‪ ,‬ואי אפשר לידע דבר זה מעצמו אלא רק על ידי קבלה מרב‪ ,‬ואין לנו‬ ‫מסכת נגעים יד‪ ,‬ד ‪ -‬מסכת פרה א‪ ,‬ד‬

‫רב שיורה‪.‬‬ ‫א‪ .‬תגלחת של מי אינה נוהגת לדורות?‬

‫וגם בדברי החינוך הנ"ל מרומז שזהו הטעם שאינו נוהג בזמן הזה‪ ,‬שכתב שנוהגין דיני‬ ‫‪ .1‬נזיר‪.‬‬
‫צרעת 'בכל זמן שיהיו לנו כהנים בקיאין רואים אותם'‪ ,‬וכן כתב הראבי"ה (סו"ס תת"מ)‬ ‫‪ .2‬מצורע‪.‬‬
‫להדיא‪ ,‬וז"ל‪ ,‬הלכות מצורע לא הוזקקתי לפרש‪ ,‬דכיון דכהן לא חזי ליה ולא בקיאין‬ ‫‪ .3‬לויים‪.‬‬
‫למיחזי‪ ,‬ולא נהיגי בזמן הזה כל דיני מצורע‪ ,‬אבל מרחיקין מהן מפני הסכנה‪ ,‬עכ"ל‪ .‬וכעין‬ ‫‪ .4‬שתי תשובות מהנ"ל נכונות‪.‬‬
‫זה כתב גם בהלכות ארץ ישראל [מיוחס לרבינו יעקב בעל הטורים] (דיני קדושת הארץ‬
‫סי' ג')‪ ,‬וז"ל‪ ,‬אין לנו עכשיו כהן שיהיה בקי במצורעים ובשמותיהם‪ ,‬ואין לנו להבדילם‬ ‫ב‪ .‬מהו שיעורו של עץ ארז?‬
‫ולא ליזקק להם‪ ,‬אלא כדין שאר חולים וכו' עכ"ל‪ ,‬וכן כתב גם בספר המצוות למהר"ם‬
‫חאגיז שאין לנו היום כהן בקי‪[ ,‬מה שנקטו כולם שאין כהן בקי‪ ,‬לאו דוקא‪ ,‬שהרי מבואר‬ ‫‪ .1‬ארכו אמה‪ ,‬ועביו כרביע כרע המטה‪.‬‬
‫‪ .2‬ארכו חצי אמה‪ ,‬ועביו כחצי כרע המטה‪.‬‬
‫במשנתנו שישראל יכול לומר לכהן מה לומר‪ ,‬אלא הדרך שהכהן רואה בעצמו]‪.‬‬ ‫‪ .3‬ארכו חצי אמה‪ ,‬ועביו כרביע כרע המטה‪.‬‬
‫‪ .4‬ארכו ככרע המטה‪ ,‬ועביו כרביע כרע המטה‪.‬‬
‫והנה עיקר תירוץ זה שכתבו הרבה ראשונים‪ ,‬הוא משום שטומאת נגעים שונה משאר‬
‫טומאות‪ ,‬שאפילו אם יש נגע ודאי עם סימני טומאה מובהקים‪ ,‬אינו טמא אלא באמירת‬ ‫ג‪ .‬להלכה! מה דין מצורע שנקטעה בוהן ידו‬
‫הכהן‪ ,‬וכלשון הגר"א (באליה רבה סופ"ב)‪ ,‬וז"ל‪ ,‬כל ההלכות שבתורה אדם מורה לעצמו חוץ‬ ‫(לאחר שהוזקק לטהרה)?‬
‫משלשה אלו‪ ,‬נגעים ונדרים ובכורות‪ ,‬שתלוין במאמר פה ‪ -‬נגעים שיאמר הכהן טמא או‬
‫טהור‪ ,‬וכו'‪ ,‬עכ"ל‪ ,‬וכמו ששנינו לעיל (פ"ג מ"א) 'שהטומאה והטהרה בידי כהן'‪ ,‬שאילו היה‬ ‫‪ .1‬נותן על מקומן‪.‬‬
‫הנגע טמא מצד עצמו בלא מאמר הכהן‪ ,‬היינו מחמירים מספק כיון שאין אנו בקיאין‪ ,‬אבל‬ ‫‪ .2‬אין לו טהרה עולמית‪.‬‬
‫כיון שאין טומאה עד שיאמר הכהן‪ ,‬והיום אין כהנים בקיאים שיכולים לומר טמא‪ ,‬הנגע‬ ‫‪ .3‬נותן על של שמאל‪ ,‬ואם נתן על מקומן יצא‪.‬‬
‫‪ .4‬נותן על של שמאל‪ ,‬ואם נתן על מקומן לא‬
‫טהור לגמרי‪ ,‬ומטעם זה אין נוהגים היום דיני טומאת צרעת‪.‬‬
‫יצא‪.‬‬
‫קציצת בהרת בזמן הזה‬
‫ד‪ .‬להלכה! אם נחסר מלוג שמן‪ ,‬אימתי ימלאנו‬
‫הנה אדם שיש נגע בגופו‪ ,‬אסור מדאורייתא לקצצו‪ ,‬וכמו ששנינו (פ"ז מ"ד) 'התולש‬ ‫ואימתי יביא אחר?‬
‫סימני טומאה‪ ,‬והכווה את המחיה‪ ,‬עובר בלא תעשה'‪ ,‬ופירש הרע"ב‪ ,‬שנאמר 'השמר בנגע‬
‫הצרעת'‪ ,‬והוא הדין הקוצץ בהרת אף אם אין בה סימני טומאה (עי' שבת קל"ב ב')‪ ,‬ואיסור‬ ‫‪ .1‬תמיד ימלאנו‪.‬‬
‫זה נוהג אף לפני שמראהו לכהן (עי' פ"ז מ"ד)‪ ,‬ואם כן שייך איסור זה אף בזמן הזה‪,‬‬ ‫‪ .2‬תמיד יביא אחר‪.‬‬
‫ואע"פ שאין אנו רגילים לחתוך את העור‪ ,‬מכל מקום נחלקו הראשונים אם אסור אף‬ ‫‪ .3‬עד שלא יצק לכפו השמאלית של כהן אחר ‪-‬‬
‫לרפאות נגע‪ ,‬כגון על ידי משחה וכדומה‪ ,‬שהאברבנאל (פ' תזריע פי"ג) הביא דיעה שאסור‪,‬‬ ‫ימלאנו‪ .‬משיצק ‪ -‬יביא אחר‪.‬‬
‫והוא עצמו סובר שמותר לרפאותו ורק אסור לקצצו‪ ,‬ועל כל פנים לפי הדיעה שאוסרת‬ ‫‪ .4‬עד שלא נתן שבע מתנות כנגד בית קדש‬
‫הקדשים ‪ -‬ימלאנו‪ .‬משנתן ‪ -‬יביא אחר‪.‬‬
‫לרפאות נגע‪ ,‬ודאי נוגע לנו איסור קציצת בהרת אף בזמן הזה‪.‬‬
‫ה‪ .‬איזה קרבן גם מצורע עני וגם מצורע עשיר‬
‫טהרת מצורע בזמן הזה‬ ‫מביאים בהמה?‬

‫והנה גם בזמן הזה אפשר לקיים את הטהרה של צפורים ותגלחת‪ ,‬אע"פ שיישאר מחוסר‬ ‫‪ .1‬אשם‪.‬‬
‫כיפורים‪ ,‬כמו בכל זב ויולדת שיכולים ליטהר בטבילה‪ ,‬ונשארים מחוסרי כיפורים‪ ,‬אמנם‬ ‫‪ .2‬עולה‪.‬‬
‫נסתפק הרמב"ם (בפירוש המשניות סוף המסכת) לגבי האיסור תגלחת הראש‪ ,‬שהרי מגלחים‬ ‫‪ .3‬חטאת‪.‬‬
‫את כל הראש כולו ועוברים על האיסור של הקפת פאת הראש והזקן‪ ,‬ובכל טהרת מצורע‬ ‫‪ .4‬שלמים‪.‬‬
‫הותר מדין עשה דוחה לא תעשה‪ ,‬אבל בזמן הזה שלא יתכפר בקרבנות ולא יתקיים העשה‬
‫ו‪ .‬מה דין מצורע עני שהביא קרבן עשיר‪,‬‬
‫בשלמות‪ ,‬שמא לא אמרינן עשה דוחה לא תעשה‪.‬‬ ‫ולהיפך?‬

‫פרפראות הפרשה‬ ‫‪ .1‬עני שהביא קרבן עשיר ‪ -‬יצא ותבוא עליו‬
‫ברכה‪ .‬עשיר שהביא קרבן עני ‪ -‬לא יצא‪.‬‬
‫ֹזאת ּתֹו ַרת ַהּ ֹי ֶל ֶדת ‪ְ -‬ו ִאם ֹלא ִת ְמ ָצא ָי ָדּה (יב‪ ,‬ז‪-‬ח)‬
‫‪ .2‬עני שהביא קרבן עשיר ‪ -‬יצא אך לכתחילה‬
‫מקשה הרה"ק מהר"ש מבעלזא זי"ע‪ :‬לכאורה היה צריך לכתוב מקודם גם את‬ ‫לא יביא‪ .‬עשיר שהביא קרבן עני ‪ -‬לא יצא‪.‬‬
‫דינה של יולדת ענייה‪ ,‬ורק אח"כ "זאת תורת היולדת"‪.‬‬ ‫‪ .3‬שניהם ‪ -‬יצאו בדיעבד‪.‬‬
‫‪ .4‬שניהם ‪ -‬לא יצאו‪.‬‬
‫ותירץ‪ :‬שהתורה אומרת לנו "זאת תורת היולדת" שכך צריכה להיות תורת‬
‫היולדת‪ ,‬שתהי עשירה ותוכל להביא קרבן עשיר‪ ,‬ולא יחסר לה כלום‪ .‬ואחרי זה‬ ‫ז‪ .‬כל מקום שנאמר "עגל" בתורה‪ ,‬בן כמה הוא?‬

‫מוסיפה התורה‪" :‬ואם לא תמצא ידה די שה" ‪ -‬שזהו הלא רצוי‪.‬‬ ‫‪ .1‬בן שנה‪.‬‬
‫‪ .2‬בן שנתיים‪.‬‬
‫(מהר"ש מבעלזא זי"ע)‬ ‫‪ .3‬לר' אליעזר ‪ -‬בן שנה‪ .‬לחכמים ‪ -‬בן שנתיים‪.‬‬
‫‪ .4‬הפוך מ‪.3-‬‬
‫ְוֵׂש ָער ַּבֶּנ ַגע ָה ַפְך ָל ָבן‪ְ ...‬ו ִטֵּמא אֹתֹו (יג‪ ,‬ג)‬
‫ח‪ .‬להלכה! פרה בת כמה כשרה לפרה אדומה?‬
‫אומר הגאון ר' יונתן אייבשיץ זי"ע‪ :‬כשהאדם חוטא בימי ילדותו עדיין אפשר‬
‫לקוות שיעשה תשובה בהגיעו לעת זקנתו וייטיב מעשיו‪ ,‬אבל אם "ושער בנגע‬ ‫‪ .1‬בת שלש שנים או בת ארבע‪ ,‬אך לא זקנה‪.‬‬
‫הפך לבן" ‪ -‬כשהוא מזדקן ושערות לבנות צומחות לו יחד עם הנגעים‪ ,‬אז טמא‬ ‫‪ .2‬בת שלש שנים או בת ארבע‪ ,‬וזקנה‪.‬‬
‫‪ .3‬בת שתי שנים או בת שלש‪.‬‬
‫מוחלט הוא‪.‬‬ ‫‪ .4‬בת שלש שנים בלבד‪.‬‬

‫(פניני תורה)‬ ‫ט‪ .‬מאימתי נקרא "איל"?‬

‫‪ .1‬מבן י"ב חדש‪.‬‬
‫‪ .2‬מבן י"ב חדש ויום אחד‪.‬‬

‫‪ .3‬מבן י"ג חדש‪.‬‬
‫‪ .4‬מבן י"ג חדש ויום אחד‪.‬‬

‫י‪ .‬מאימתי כבשים כשרים לכתחילה‪ :‬א) לקרבן‬
‫פסח‪ ,‬ב) לחטאת?‬

‫‪ .1‬לקרבן פסח ‪ -‬מיום שמיני‪ .‬לחטאת ‪ -‬מיום‬
‫שלשים | ‪ .2‬הפוך מ‪.1-‬‬

‫‪ .3‬לקרבן פסח ‪ -‬מיום תשיעי‪ .‬לחטאת ‪ -‬מיום‬
‫שלשים ואחד‪.‬‬
‫‪ .4‬הפוך מ‪.3-‬‬

‫תשובות למבחנים במערכת הטלפונית‪072-332-3020 :‬‬

‫קביעותא ללומדי ההלכה היומית‬

‫» המשך מעמוד א’‬ ‫עיון בהלכה‬
‫ְּפלּו ָג ְתָך‪ָּ ,‬כְך ֶׁשָראּוי ַא ָּתה ְל ֹע ֶנׁש ֶׁשל ֵמ ָאה ְי ֵמי ַמ ֲא ָסר‪.‬‬
‫ֶאָּלא ֶׁשָּכל ַח ָּיל ֵמ ַה ְּי ִחי ָדה ַה ֻּמ ְב ֶחֶרת ָע ֶלי ָה ַא ָּתה ִנ ְמ ֶנה‪,‬‬ ‫מהו תפילה בציבור המאפשרת חזרת הש"ץ‬
‫ָׁשקּול ְּכ ֶנ ֶגד ֶא ֶלף ַח ָּי ִלים ֲא ֵחִרים ֶׁשֹּלא ִה ְת ַקְּבלּו‬
‫ַל ְּפלּו ָגה ‪ּ -‬ו ִמ ֵּמי ָלא ַא ָּתה ְמ ַיֵּצג ְּבנֹו ְכחּו ְתָך ֵמ ָאה ֶא ֶלף‬ ‫הנה יש לדון בדבר המצוי בפרט את הקדיש שאחר ישתבח וברכו וברכה‬
‫ֲח ָי ִלים‪ְּ ,‬כ ֶנ ְג ָּדם ָראּוי ְלָך ֹע ֶנׁש ֶׁשל ֵמ ָאה ֶא ֶלף ְי ֵמי‬
‫ַמ ֲא ָסר‪ֶׁ ,‬ש ֵהם ִּכְׁשֹלׁש ֵמאֹות ָׁש ָנה‪ֵ .‬מ ַע ָּתה‪ַ ,‬מ ֲא ָסר‬ ‫במנינים שמתפללים לפני סוף זמן תפילה ראשונה של יוצר‪ ,‬ויתחיל שמו"ע בקו"ר‬
‫ָהעֹו ָלם ֶׁש ָּג ַזְר ִּתי ָע ֶליָך הּוא ַרק ֵח ֶלק ָק ָטן ֵמ ָהעֹ ֶנׁש‬
‫שחצי מנין מתחילים להתפלל שמו"ע ואין עד אתה קדוש‪ ,‬ומדברי רש"י הנ"ל משמע‬
‫ֶׁשָראּוי ְל ָהִׁשית ָע ֶליָך ַעל ִה ְת ַנ ֲהגּו ְתָך ַהְּנלֹו ָזה!"‪.‬‬
‫ממתינים לשאר אנשים‪ ,‬והשאלה האם שצריך שדוקא כל הי' לא שמעו עדיין‬
‫***‬
‫ְו ַהִּנ ְמָׁשל‪:‬‬ ‫אפשר להם להתפלל חזרת הש"ץ ודין זה קדיש קדושה וברכו‪ ,‬אבל התוס' שם‬

‫ָהעֹו ָלם ֲהֵרי ֹלא ִנ ְבָרא ֶאָּלא ַל ֲעבֹוַדת ַהׁ ֵּשם‪.‬‬ ‫תלוי במה שנתבאר בסימן ס"ט וזה החלי במגילה הביאו שר"ת סובר דדי בזה שיש‬

‫ָּכ ֵעת‪ַּ ,‬כ ֲאֶׁשר ְנ ַחׁ ֵּשב ִמ ְס ָּפִרית ִנָּו ַכח‪ֶׁ ,‬שָּכל ְיהּו ִדי‬ ‫ז' שלא שמעו‪ ,‬וי"א ששה‪ ,‬ובספר הישר‬ ‫בעזהשי"ת‪:‬‬
‫ׁשֹו ֵמר ּתֹוָרה ּו ִמ ְצוֹות ָׁשקּול ְּכ ֶנ ֶגד ַעְׂשרֹות ֲא ָל ִפים ֶׁשל‬
‫כתב ר"ת שדי בחמשה‪ ,‬והתוס' עצמם‬ ‫תקנת חז"ל לומר כל יום קדיש‬
‫ְּב ֵני ָא ָדם ְּבַר ֲח ֵבי ֵּת ֵבל‪.‬‬ ‫סוברים בג'‪ ,‬ואח"כ הביאו שתלמידי רש"י‬ ‫קדושה וברכו‬
‫כתבו בשמו שדי בזה שיש אפילו אחד‬
‫ַּכ ָּמה ַא ֲחָריּות רֹו ֶב ֶצת‪ִ ,‬אם ֵּכן‪ַ ,‬על ְּכ ֵת ֵפנּו – ְלַיֵּצג‬ ‫הנה תקנו חכמים לומר בכל יום שבעה שלא שמע עיי"ש וכן פוסק המחבר בשו"ע‬
‫ֶאת ַהּתֹוָרה ַה ְּקדֹוָׁשה ָּכָראּוי‪ְ ,‬ל ַהְראֹות ֶאת ֵאיכּות‬ ‫קדישים כמבואר במ"ב סי' נ"ה סק"ה סי' ס"ט ס"א ועיי"ש כל פרטי הדין‪.‬‬
‫ַּדְרֵּכנּו ֶּדֶרְך ַהּתֹוָרה‪ּ ,‬ו ְל ַהְראֹות ֵּכי ַצד ִנ ְב ָּד ִלים ָאנּו ִמן‬ ‫ווווכדבבבבחסממסעאככדיייאגננללבמ'פמןקיייייבמן""רןבחחשבשלשירובקתיוווהניוששה"ןם‪,‬אםקתהםאבנטרלחורשוכושזחבלמגאבגז"לבכשםעב‪:‬וואןעדל‪,‬יסלקוהרוויירמב'סשןדכמלתגרווויהפרנלתרפקמבכחר'םהתתשכקקםןקלזכמהלנרפד""לה"וימויולאדב‪.‬ליטכש‪:‬הםלהלסווויק'כבתמ‪,‬כשדמירקשי"ובאכחו""אשששחדבאעגה‪,‬בלררלרביםוכסייברוביותו'אבדכבשרשצונויוחאכ""רתויוזא‪,‬דאמעעבכפרקרבויוסדןוייחד"אלאכושתיואאור‪,‬משביםחשםרת'תירההרלהבכאשועםנבשקקיהשוו"חד"שי"עכלמבואזיוודודרומם"ישאננהכישעסםןרתההיהה"מבבלתןםההןרשמיקהפיק"כאואלרבל"דשתשילמרל[וקו"סרינלשאבהקקםק"המצגעמואחשןבדובניוימלישמהבנקןיקי‪,‬הםמסדןוילביובנאיעאאממיובמבנעשעילחןםששבקראמילהשיוהיבשלגיכיודןיאםקכריכאםתשדולצההכי"למהשןשלאדיהווידעההאלותשרלגתהקמסאפספודכליפאופרמדמוכרעליבייזנעכ"נוריבלב"ונלירחאןןשאתזוסףתיללןר‬

‫ַהּתֹו ִעים ְּבָר ָמ ֵתנּו ּו ְב ִס ְגנֹו ֵננּו‪.‬‬ ‫א'] וכיון דפרח מינייהו אף על‬ ‫חיוב חזרת הש"ץ הוא רק‬

‫ַא ּגּו ְטן ַׁשָּבת‪ָ ,‬העֹוֵרְך‬ ‫כשיש רוב מנין שהתפללו יחד בלחש גב שאח"כ נתחברו עשרה אינם יכולים‬

‫המבחן החודשי בהלכה מס' ‪7‬‬ ‫וכתב המ"ב בסימן ס"ט סק"ח בשם לחזור ולהתפלל בקדיש וקדושה ואם חזרו‬
‫מסימן סב סעיף ג עד סימן עט סעיף ז‬
‫המ"א וז"ל נראה לי דאם אין שם ששה והתפללו הוי ברכה לבטלה ועי"ש שהוא‬
‫יופיע בעז"ה בגליון ‪566‬‬
‫שלא התפללו לא יתפלל הש"ץ בלחש רק מדייק כן מלשון הרמב"ם ז"ל פרק ח'‬
‫לחיות כהלכה‬
‫יתחיל מיד בקול רם דהא עיקר הכונה מהלכות תפלה ה"ד‪.‬‬
‫שכל העולם הגם שלומדים תורה אין לומדים‬
‫להיות יודעים איזה הלכה על בוריה לקיימה וכו'‬ ‫וסיים ע"ז שבספר מגן גיבורים ובח"א‬ ‫בהחזרה בזה הוא רק משום קדושה ויאמר‬

‫וזה גלות התורה‪.‬‬ ‫הג' ראשונות בקול רם והשאר בלחש הביאו דברי הרדב"ז להלכה‪ ,‬ובתשובת‬
‫(המגיד מקאזניץ זי"ע אור ישראל‬
‫על תיקו"ז תיקון כ"א)‬ ‫אבל כשיש רוב מנין הם כמו צבור גמור‪ .‬הרמ"ע סימן פ"ד ובדרך החיים בדיני‬

‫ודרך חיים תוכחות מוסר‬ ‫ומבואר דכשיש ששה שהתפללו ביחד ברכו אות ג' משמע דפוסק כהשו"ע‪ ,‬אכן‬

‫כתב בספר "יסוד ושורש העבודה" וז"ל‪ :‬הרי‬ ‫עם צירוף של עוד ד' אנשים יש חיוב של בתשובת ח"ס חא"ח סימן י"ז כתב דכן‬
‫מבואר שחיוב על האדם לחקור ולידע הדין והעונש‬
‫של עולם העליון וכו' וכל זה ימצא האדם בספרי‬ ‫חזרת הש"ץ‪[ ,‬ועיין בדברינו בזה בסי' נ"ה] עמא דבר כהרדב"ז‪.‬‬
‫יראים ומוסר‪ ,‬גם מלימוד ספרי יראים יבוא האדם‬
‫ג"כ למדרגת החסידות בכל עניני עבודתו יתב"ש‪,‬‬ ‫מה הדין להרדב"ז באופן שהיחידים‬ ‫דין פורס על שמע‪ ,‬ומחלוקת הר"ן‬
‫וגם למדות ישרות ומנהגים ישרים שנמצא בספרי‬ ‫התפללו בלחש עם צירוף‪ ,‬האם‬ ‫והרדב"ז‪ ,‬בביאור דין זה‬
‫יראים‪ .‬לכן‪ ,‬חיוב גדול מאוד מאוד על האדם בלימוד‬ ‫יכולים הם לחזור התפילה‬
‫ספרי יראים ומוסר בכל יום בשיעור קבוע‪ .‬וגם‬ ‫והנה במשנה במגילה כג‪ :‬מבואר‬
‫האר"י ז"ל מזהיר מאוד לאדם שילמוד בכל יום ספרי‬ ‫אמנם עיין בביאור הלכה שכל דברי‬ ‫שאין פורסין על שמע ואין עוברין לפני‬
‫הרדב"ז זה רק באופן שהיחידים התפללו‬ ‫התיבה פחות מי' וביאר שם רש"י והר"ן‬
‫יראה ומוסר ולא יעדר אף יום אחד מלימוד זה‪.‬‬ ‫כ"א לעצמו‪ ,‬אבל באופן שיש חמשה‬ ‫ביתר אריכות שהכוונה היא שגם באופן‬
‫שהתפללו יחד שמו"ע עם צירוף של עוד‬ ‫שי' אנשים התפללו כ"א לבדו יכולים‬
‫צריך שאחד מהם יאמר בקול עד אחר ואתה‬ ‫חמשה אז יכולים הם לעשות חזרת הש"ץ‬ ‫הם עדיין להשלים קדיש ברכו וקדושה‬
‫קדוש‪ ,‬שהרי אין לזה דין של תפילה בציבור‬ ‫אפילו לשיטת הרדב"ז‪ ,‬והגם שלכתחילה‬ ‫עי"ז שהם יתקבצו יחד‪ ,‬ואחד יאמר בקול‬
‫וכמו שהבאנו לעיל בשם המ"א דרק כשיש רוב‬
‫מנין שמתפללים נחשב לתפילה בציבור‪ ,‬מ"מ‬
‫אם לא עשו כן יכולים להתפלל חזרת הש"ץ‬
‫מכיון שכבר חל עלייהו חובת קדושה‪ ,‬עוד לפני‬
‫שהתפללו בלחש‪ ,‬וחיוב זה לא נפקע‪ ,‬ועיי"ש‬
‫שמסיים בצ"ע אמנם עיין בתהלה לדוד שפסק‬
‫כן למעשה‪ ,‬וכן פסק למעשה בשו"ת מנח"י ח"א‬

‫סי' נ"ז‪.‬‬

‫קביעותא לדי המשנה וההלכה היומית‬

‫מושגים במשנה ‪ /‬מאת הרב אשר שיק שליט"א‬

‫מח"ס ילקוט ביאורים על ששה סדרי משנה ותלמוד בבלי‬

‫ֶׁשּבֹו ָצרּור ַהּבֶֹׂשם ַהֶּזה‪ְ .‬והּוא ַה"מֹור" ֶׁשִּנ ְזָּכר‬ ‫ְמ ַקֶּב ֶלת ָמרּות‪ְּ .‬כֶׁשְּמ ַנ ִּסים ִל ְתּפֹס אֹו ָתּה ִהיא‬ ‫ִצּפֹו ֵרי ְמצֹו ָרע‬
‫ַּגם ְּבִׁשיר ַהׁ ִּשי ִרים‪ּ .‬ו ַמּדּו ַע ִנ ְק ָרא " ָמר ְּדרֹור"?‬ ‫יֹו ַד ַעת ְל ִה ְת ַחֵּמק‪ַ .‬ו ֲא ִפילּו ִאם ִּתָּכ ֵנס ְלתֹוְך‬
‫אֹו ֵמר ָה ַר ְמַּב"ן‪ְּ " :‬דרֹור ִמְּלׁשֹון "ּו ְק ָרא ֶתם ְּדרֹור"‬ ‫ַהַּב ִית‪ִ ,‬י ְה ֶיה ָקֶׁשה ְמ ֹאד ָלצּוד אֹו ָתּה ִּכי ִהיא‬ ‫" ֹזאת ִּת ְה ֶיה ּתֹו ַרת ַהְּמ ֹצ ָרע ְּביֹום ָט ֳה ָרתֹו‬
‫(ַו ִּי ְקָרא כה י)‪ֶׁ ,‬ש ִּי ְה ֶיה ָח ְפִׁשי ִמן ַהִּזּיּוף ְו ַה ַּת ֲערֹ ֶבת‪,‬‬ ‫ָע ָפה ְו ִנְׁש ֶמ ֶטת ִמַּצד ְל ַצד ְּב ָז ִוּיֹות ַהַּב ִית‪.‬‬ ‫ְוהּו ָבא ֶאל ַהּ ֹכ ֵהן‪ְ .‬ו ָי ָצא ַהּ ֹכ ֵהן ֶאל ִמחּוץ ַלַּמ ֲח ֶנה‬
‫ְואּו ַלי נֹא ַמר ֶׁש ִה ְצ ִריְך ַהָּכתּוב ִל ְהיֹותֹו ָח ְפִׁשי‪,‬‬ ‫" ְּדרֹור" הּוא ִמְּלׁשֹון חֹ ֶפׁש‪ּ ,‬ו ְכמֹו ֶׁשֶּנ ֱא ַמר‬ ‫ְו ָר ָאה ַהּכֹ ֵהן ְו ִהֵּנה ִנ ְרָּפא ֶנ ַגע ַהָּצ ַר ַעת ִמן‬
‫לֹו ַמר ֶׁש ֻּי ַּקח ִמן ַהְּצ ִבי ַההּוא ִּב ְהיֹותֹו ָח ְפִׁשי‬ ‫ְּבִׁשּלּו ַח ֲע ָב ִדים ַל ָח ְפִׁשי ִּבְׁש ַנת ַהּיֹו ֵבל (ַוִּי ְקָרא‬ ‫ַהָּצרּו ַע‪ְ .‬ו ִצ ָּוה ַהּ ֹכ ֵהן ְו ָל ַקח ַלִּמ ַּט ֵהר ְׁש ֵּתי ִצֳּפ ִרים‬
‫ִמ ְת ַהֵּלְך ֵּבין ֲערּוגֹות ַהְּבָׂש ִמים ּו ִמ ְת ַעֵּנג ִּכ ְרצֹונֹו‪,‬‬ ‫ַחּיֹות ְט ֹהרֹות ְו ֵעץ ֶא ֶרז ּוְׁש ִני תֹו ַל ַעת ְו ֵאזֹב‪.‬‬
‫ִּכי ַּכ ֲאֶׁשר ִיָּל ֵכד ְו ַי ֲעמֹד ִּב ְרׁשּות ָא ָדם ֹלא ַי ֲעֶׂשה‬ ‫כה‪ ,‬י) "ּו ְק ָרא ֶתם ְּדרֹור ָּב ָא ֶרץ"‪.‬‬ ‫ְו ִצ ָּוה ַהּ ֹכ ֵהן ְוָׁש ַחט ֶאת ַהִּצּפֹור ָה ֶא ָחת ֶאל ְּכ ִלי‬
‫ֶח ֶרׂש ַעל ַמ ִים ַח ִּיים‪ֶ .‬את ַהִּצּ ֹפר ַה ַח ָּיה ִי ַּקח אֹ ָתּה‬
‫מֹור ִּכי ִאם ְמ ַעט ְו ֵאי ֶנּנּו ְמ ֻבׂ ָּשם"‪.‬‬ ‫ְו ִהֵּנה ָמ ָצאנּו ַּבּתֹו ָרה ְּב ָמקֹום נֹו ָסף ֶׁשֶּנ ֱא ַמר‬ ‫ְו ֶאת ֵעץ ָה ֶא ֶרז ְו ֶאת ְׁש ִני ַהּתֹו ַל ַעת ְו ֶאת ָה ֵא ֹזב‬
‫" ְּדרֹור"‪ְּ :‬בֶׁש ֶמן ַהִּמְׁש ָחה‪ְ " .‬ו ַא ָּתה ַקח ְלָך ְּבָׂש ִמים‬

‫ּו ַמּדּו ַע לֹו ְק ִחים ַּד ְו ָקא ִצֳּפ ִרים ְל ָט ֳה ַרת‬ ‫ְו ָט ַבל אֹו ָתם ְו ֵאת ַהִּצּפֹר ַה ַח ָּיה ְּב ַדם ַהִּצּ ֹפר ֹראׁש ָמר ְּדרֹור" (ְׁשמֹות ל‪ ,‬כג)‪ּ .‬ו ַמהּו אֹותֹו " ָמר‬

‫ַהְּמצֹ ָרע?‬ ‫ַהׁ ְּש ֻח ָטה ַעל ַהַּמ ִים ַה ַח ִּיים‪ְ .‬ו ִהָּזה ַעל ַהִּמ ַּט ֵהר ִמן ְּדרֹור"?‬

‫ַהָּצ ַר ַעת ֶׁש ַבע ְּפ ָע ִמים ְו ִט ֲהרֹו ְוִׁשַּלח ֶאת ַהִּצּ ֹפר ֵיׁש אֹו ְמ ִרים ֶׁשֶּזהּו ּ ֹבֶׂשם ַה"ּמֹו ֵסק"‪ְ ,‬והּוא ֶנ ֱא ַמר ַּבִּמ ְד ָרׁש‪ָ :‬א ַמר ַרִּבי ְיהּו ָדה ַּבר ִסימֹון‪,‬‬

‫ִנ ְל ָקח ֵמ ַח ָּיה ַהּדֹו ָמה ִל ְצ ִבי‪ַ ,‬ה ְידּו ָעה ְּב ֶא ֶרץ ִאֵּלין ַצ ְפ ַר ָיא קֹו ָל ִנין [ ֵאֶּלה ַהִּצֳּפ ִרים קֹו ָל ִנ ִים]‪,‬‬ ‫ַה ַח ָּיה ַעל ְּפ ֵני ַהׂ ָּש ֶדה"‪ַ( .‬ו ִּי ְקָרא יד‪ ,‬ב ‪ -‬ז)‬

‫הֹודּו‪ֶׁ ,‬שְּב ַצ ָּוא ָרּה ֵיׁש ְּכ ִמין ִּכיס ָא ַמר הקב"ה ָיבֹא ַהּקֹול ִוי ַכֵּפר ַעל ַהּקֹול [ ַעל‬ ‫ֶזהּו ַהׁ ָּש ָלב ָה ִראׁשֹון‬

‫ַהְּמ ֹצָרע ֶׁש ִּדֵּבר ָלׁשֹון ָה ַרע ְו ָל ֵכן ִנ ְצ ָט ֵר ַע]‪.‬‬ ‫מבחן‬ ‫ְּב ָט ֳה ַרת ַהְּמצֹ ָרע‪.‬‬

‫‪ֵ .3‬אין לֹו ָט ֳהָרה‬ ‫במשנה לילדים ‪564 /‬‬ ‫ְׁש ֵּתי ַהִּצֳּפ ִרים ְצ ִריכֹות‬
‫עֹו ָל ִמית‪.‬‬ ‫ִל ְהיֹות ָׁשוֹות‪ּ .‬ו ְכמֹו ֶׁשׁ ְּש ֵני‬
‫ַמֶּס ֶכת ְנ ָג ִעים ֶּפ ֶרק יד ִמְׁש ָנה ד –‬ ‫ְׂש ִעי ֵרי יֹום ַהִּכּפּו ִרים ְצ ִרי ִכים‬
‫ו‪ָ .‬ח ַסר ַהּלֹוג ֶׁש ֶמן‪ִ ,‬מׁ ֶּש ָּי ַצק ַעד ֶׁשֹּלא ָנ ַתן‪ַ ,‬מה ַה ִּדין?‬ ‫ַמֶּס ֶכת ָּפ ָרה ֶּפ ֶרק א ִמְׁש ָנה ד‬ ‫ִל ְהיֹות ָׁש ִוים ְּב ַמ ְר ֶאה ּו ְבקֹו ָמה‬
‫‪ָ .1‬י ִביא ַא ֵחר ַּב ְּת ִחי ָלה‪.‬‬
‫‪ְ .2‬י ַמְּל ֶאּנּו | ‪ַ .3‬מ ְחֹל ֶקת‪.‬‬ ‫א‪ַ .‬הָּנ ִזיר ְו ַה ְּמ ֹצָרע ְו ַהְּלִו ִּים ֶׁש ִּגְּלחּו ֶׁשֹּלא ְּב ַת ַער‬ ‫ּו ְב ָד ִמים [ ְמ ִחי ָרם ָׁש ֶוה]‬
‫אֹו ֶׁשׁ ִּש ְּירּו ְׁש ֵּתי ְׂש ָערֹות‪ַ ,‬ה ִאם ִק ְּימּו ֶאת ִמ ְצַות‬ ‫ּו ִב ְל ִקי ָח ָתם [‪ְ -‬ק ִנ ָּי ָתם] ְּכ ֶא ָחד‪,‬‬
‫ז‪ְ .‬מ ֹצָרע ֶׁש ֵה ִביא ָקְרָּבנֹו ָע ִני ְו ֶה ֱעִׁשיר אֹו ָעִׁשיר ְו ֶה ֱע ִני‪,‬‬
‫ְל ַד ַעת ַרִּבי ְיהּו ָדה ַא ַחר ֵאי ֶזה ֵמ ַה ָּקְרָּבנֹות הֹו ְל ִכים?‬ ‫ַה ִּת ְג ַל ַחת?‬ ‫ָּכְך ַּגם ְׁש ֵּתי ַהִּצֳּפ ִרים‪.‬‬
‫‪ַ .1‬א ַחר ָה ָאָׁשם‪.‬‬
‫‪ַ .2‬א ַחר ָהעֹו ָלה | ‪ַ .3‬א ַחר ַה ַחָּטאת‪.‬‬ ‫‪ַ .1‬הָּנ ִזיר ְו ַה ְּמ ֹצָרע ‪ִ -‬ק ְּימּו‪ַ ,‬הְּלִו ִּים ‪ֹ -‬לא ָעׂשּו ְּכלּום‪.‬‬ ‫ְוֹלא ָּכל ִצּפֹור ְּכֵׁש ָרה ְל ָט ֳה ַרת‬

‫ח‪ְׁ .‬ש ֵני ְמ ֹצָר ִעים ֶׁשִּנ ְת ָעְרבּו ָקְרְּבנֹו ֵתי ֶהם‪ְ ,‬ו ָקַרב ָקְרָּבנֹו‬ ‫‪ֶׁ .2‬שֹּלא ְּב ַת ַער ‪ִ -‬ק ְּימּו‪ִׁ ,‬ש ְּירּו ְׁש ֵּתי ְׂש ָערֹות ‪ֹ -‬לא‬
‫ֶׁשל ֶא ָחד ֵמ ֶהם‪ּ ,‬ו ֵמת ֶא ָחד ֵמ ַה ְמ ֹצָר ִעים‪ַ ,‬מה ֵהִׁשיב ַרִּבי‬
‫ָעׂשּו ְּכלּום | ‪ֹ .3‬לא ָעׂשּו ְּכלּום‪.‬‬ ‫ַהְּמ ֹצ ָרע‪ֶ ,‬אָּלא ַּד ְו ָקא ִצּפֹור ְּדרֹור‪.‬‬
‫ְיהֹוֻׁש ַע ְל ַא ְנֵׁשי ֲא ֶלְּכ ַס ְנ ְּדִר ָּיא ֶׁשׁ ְּש ָאלּוהּו ְׁש ֵא ָלה זֹו?‬
‫‪ִ .1‬י ְקְרבּו ְׁש ַאר ַה ָּקְרָּבנֹות ְלֵׁשם ִמי ֶׁש ֵהן‪.‬‬ ‫ַמ ִהי ִצּפֹור ְּדרֹור? ‪ִ -‬צּפֹור ֶׁש ֵאי ָנּה ב‪ְׁ .‬ש ֵּתי ִצֳּפִרים ֶׁש ֵאי ָנן ָׁשוֹות ְּב ַמְר ֵאה ּו ְבקֹו ָמה‬
‫‪ִ .2‬י ְכּ ֹתב ְנ ָכ ָסיו ְל ַא ֵחר ְו ָי ִביא ָקְרָּבן ָע ִני‪.‬‬
‫‪ֵ .3‬אין לֹו ָט ֳהָרה עֹו ָלִמית‪.‬‬ ‫ּו ְב ָד ִמים‪ ,‬אֹו ֶׁשֹּלא ְל ָק ָחן ְּכ ַא ַחת ֶא ָלא ַא ַחת ַהּיֹום‬

‫ִר ְגׁשֹו ֵתינּו ּגֹו ִאים ‪ְּ -‬ב ִסּיּום ַמֶּס ֶכת ְנ ָג ִעים‪,‬‬ ‫ְו ַא ַחת ְל ָמ ָחר‪ַ ,‬ה ִאם ְּכֵׁשרֹות?‬ ‫משיב כהלכה‬
‫ְּב ִנּצּול ַה ַּדּקֹות ְו ָהְר ָג ִעים ‪ָ -‬אנּו ִמ ְת ָּג ִאים‪,‬‬
‫ְׁש ִקי ַדת ַה ִּמְׁש ָניֹות ּכֹה ֲעִׁשיָרה ּופֹוָרה‪,‬‬ ‫‪ִ .1‬מ ְצָו ָתן ֶׁש ְּיהּו ָׁשוֹות ּו ְל ִקי ָח ָתן ְּכ ַא ַחת‪ֶ ,‬א ָלא‬ ‫שאלה למעשה מתוך‬
‫ֶׁש ִאם ֹלא ָעָׂשה ֵּכן ‪ְּ -‬כֵׁשרֹות‪.‬‬

‫‪ַ .2‬אף ְל ַכ ְּת ִחי ָלה ָיכֹול ַל ֲעׂשֹות ֵּכן‪.‬‬ ‫הנלמד השבוע בהלכה‬
‫‪ַ .3‬אף ְּב ִדי ֲע ַבד ְּפסּולֹות‪.‬‬ ‫היומית‬

‫ג‪ִ .‬מ ְצַות ֵעץ ֶאֶרז‪ַּ ,‬כ ָּמה ְי ֵהא ִׁשעּור ָע ְביֹו?‬ ‫שאלה‪ַ :‬מה יֹו ֵתר ָחׁשּוב ַה ִאם‬

‫‪ַ .1‬א ָּמה | ‪ִּ .2‬כְר ִבי ַע ֶּכַרע ַה ִּמָּטה‪.‬‬ ‫ְּת ִפָּלה ְּב ִצּבּור‪ ,‬אֹו ְּת ִפָּלה ִעם ְּת ִפִּלין?‬
‫‪ָּ .3‬כל ֶׁשהּוא‪.‬‬
‫[מ"ב סי' ס"ו סק"מ]‬

‫ְמ ַמֵּלאת ֶאת ְיׁשּו ֵתנּו ְּב ַחּיּות‪ְ ,‬ו ָכ ֵעת – ְל ַמֶּס ֶכת ָּפָרה‬ ‫ד‪ְׁ .‬ש ֵני ּ ֹכ ֲה ִנים ֶׁש ִּקְּבלּו ֶאת ָדמֹו ֶׁשל ָה ָאָׁשם‪,‬‬ ‫תשובה על שאלת‬
‫ַּב ֶמה ִקְּבלּוהּו?‬ ‫השבוע שעבר‬
‫ט‪ָ .‬א ַמר ַרִּבי ְיהֹוֻׁש ַע‪ֹ ,‬לא ָׁש ַמ ְע ִּתי ֶא ָלא ְׁש ָלִׁשית‪ֵּ .‬כי ַצד‬
‫ֵּפֵרׁש ֶּבן ַע ַּזאי ֶאת ַהָּלׁשֹון ְׁש ָלִׁשית?‬ ‫‪ֶ .1‬א ָחד ִּב ְכ ִלי ְו ֶא ָחד ַּבָּיד‪.‬‬ ‫שאלה‪ַ :‬עד ֵהי ָכן ָצִריְך ְל ַכֵּון ֵּפרּוׁש‬
‫‪ְׁ .2‬ש ֵני ֶהם ִּב ְכ ִלי | ‪ְׁ .3‬ש ֵני ֶהם ַּבָּיד‪.‬‬ ‫ַה ִּמּלֹות ִּב ְקִרי ַאת ְׁש ַמע‪[ .‬שו"ע סי' ס'‬
‫‪ְׁ .1‬ש ִליִׁשית ַל ֲא ֵחרֹות ְּב ִמ ְנָין | ‪ַּ .2‬בת ָׁשֹלׁש ָׁש ִנים‪.‬‬ ‫ס"ה‪ ,‬ומ"ב שם‪ ,‬ומ"ב סי' ס"ג סקי"א וי"ג]‬
‫‪ֶׁ .3‬ש ֵעֶרך ָּפָרה ֲא ֻד ָּמה הּוא ָׁשֹלׁש ְּב ַח ְברֹו ֶתי ָה‪.‬‬ ‫ה‪ְ .‬ל ַד ַעת ַּתָּנא ַק ָּמא‪ַ ,‬מה ַה ִּדין ִאם ֵאין‬
‫ַל ְּמ ֹצָרע ּבֹ ֶהן ָיד אֹו ּ ֹב ֶהן ֶר ֶגל אֹו ֹא ֶזן‬ ‫תשובה‪ַ :‬הּקֹוֵרא ֶאת ְׁש ַמע ְוֹלא ִה ְתּבֹו ֵנן‬
‫י‪ֶּ .‬בן ְׁשֹלָׁשה ָע ָשׂר חֹ ֶדׁש‪ַ ,‬ה ִאם ָּכֵׁשר ְל ַא ִיל ּו ְל ֶכ ֶבׂש?‬ ‫ְי ָמ ִנית?‬ ‫ְוָׂשם ַעל ִלּבֹו ַמה ֶׁשהּוא אֹו ֵמר ְּב ָפסּוק ִראׁשֹון‬
‫‪ָּ .1‬כֵׁשר ְל ַא ִיל ּו ְל ֶכ ֶבׂש | ‪ֵ .2‬אינֹו ָּכֵׁשר ֹלא ְל ַא ִיל ְוֹלא ְלֶּכ ֶבׂש‪.‬‬ ‫ֶׁשהּוא ְׁש ַמע ִיְׂשָר ֵאל‪ֹ ,‬לא ָי ָצא ְי ֵדי חֹו ָבתֹו‪,‬‬
‫‪ .1‬נֹו ֵתן הּוא ַעל ְמקֹו ָמן‪.‬‬ ‫ִמּׁשּום ֶׁש ֵּיׁש ּבֹו ִע ָּקר ַקָּב ַלת עֹל ַמ ְלכּות ָׁש ַמ ִים‬
‫‪ָּ .3‬כֵׁשר ְל ַא ִיל‪ֲ ,‬א ָבל ֹלא ְל ֶכ ֶבׂש‪.‬‬ ‫‪ .2‬נֹו ֵתן ַעל ֶׁשל ְׂשמֹאל‪.‬‬
‫בהצלחה!‬

‫את התשובות ניתן לענות במערכת הטלפונית‪ 072-332-3020 :‬עד יום שישי שאחרי סיום החומר‪,‬‬ ‫ְו ַא ְחדּותֹו ית'‪ּ ,‬ו ָברּוְך ֵׁשם ִּב ְכ ָלל ָּפסּוק ִראׁשֹון‬
‫את כללי המבחנים ושמות הזוכים ניתן לשמוע במספר הנ"ל‪.‬‬ ‫הּוא‪ְ ,‬ו ֵיׁש ַמ ֲח ִמיִרין ַעד ' ַעל ְל ָב ֶבָך'‪.‬‬

‫תשובות למבחני המשנה היומית פרשת ויקהל ‪ -‬פקודי‬

‫משה פרידמן ‪054-847-3031‬‬ ‫‪ -‬מבחן בהלכה מס’ ‪- 5‬‬ ‫‪ -‬מבחן לילדים מס’ ‪- 558‬‬ ‫‪ -‬מבחן שבועי מס’ ‪- 258‬‬
‫א‪ 3 .‬ב‪ 1 .‬ג‪ 3 .‬ד‪ 1 .‬ה‪ 1 .‬ו‪ 3 .‬ז‪ 1 .‬ח‪ 3 .‬ט‪ 3 .‬י‪3 .‬‬ ‫א‪ 3 .‬ב‪ 2 .‬ג‪ 3 .‬ד‪ 1 .‬ה‪ 2 .‬ו‪ 1 .‬ז‪ 3 .‬ח‪ 2 .‬ט‪ 1 .‬י‪3 .‬‬ ‫א‪ 1 .‬ב‪ 2 .‬ג‪ 4 .‬ד‪ 3 .‬ה‪ 3 .‬ו‪ 4 .‬ז‪ 1 .‬ח‪ 4 .‬ט‪ 1 .‬י‪4 .‬‬

‫להפקדה בבנק פאג"י סניף ‪ 168‬ח‪-‬ן ‪ | 548-634‬להפקדה בבנק הדואר‬ ‫"קביעותא" ‪ -‬המפעל ללימוד המשנה וההלכה היומית‬
‫להנצחת ששת המיליונים | ‪ | www.kviuta.org‬טלפון‪072-272-0000 :‬‬
‫ח‪-‬ן ‪ | 826-7258‬נא לשמור על קדושת הגליון‪ ,‬לא לקרוא בתפילה וקה"ת‬ ‫פקס‪ | 072-277-2272 :‬ת‪.‬ד‪ 1131 .‬בני ברק | דוא"ל ‪offi[email protected]‬‬

‫שיעורים ומבחנים בטלפון ‪ 24‬שעות‪072-332-30-20 :‬‬