חזון בן גוריון- אוסף מקורות

‫"על במת‬
‫ההיסטוריה‬
‫העולמית צעדנו‬
‫כשספר הספרים‬

‫בידינו‪"...‬‬

‫אוסף מדברי‬
‫בן גוריון‬

‫על התנ"ך‬
‫והחברה‬

‫הישראלית‬

‫‪1‬‬

‫מבט חינוכי עכשווי‬
‫על לימוד פרקי תנ"ך‬

‫ודברי ימי הנביאים‬

‫שנת תשפ"ג‪ ,‬מזמנת למערכת החינוך‪ ,‬הזדמנות להעמיק את‬
‫החינוך הערכי והזהות היהודית ישראלית בתוך סדר היום הלימודי‪,‬‬
‫והחינוכי ערכי‪ .‬בשנה זו נציין ‪ 75‬שנה לעצמאות מדינת ישראל‪ ,‬וכן‬
‫נציין יובל למורשתו של דוד בן גוריון‪ ,‬ו ‪ 70 -‬שנה לעלייתם של פולה‬
‫ודוד בן גוריון לשדה בוקר‪ .‬עיסוק בארועי המדינה מאז תקומתה‬
‫יחד עם עיון בדרכו המנהיגותית של ראש הממשלה הראשון‪ ,‬יעניקו‬
‫למורה ולתלמיד כאחד הזדמנות יוצאת דופן להכיר הכרות קרובה‬

‫את סוגיות הליבה של החברה הישראלית אז – והיום‪.‬‬
‫את התהליך הלימודי בשנה זו נמקד בהכרות עם מורשתו של‬
‫דוד בן גוריון‪ .‬נבקש להכיר את מוריו ומעצבי דרכו של דוד בן גוריון‪,‬‬
‫כפי שאלה תועדו בכתביו ואף בתעודות‪ ,‬יומנים‪ ,‬ובמחקרים הרבים‬
‫שנכתבו אודות דמותו ומורשתו‪ .‬כחלק מהחיבור הלימודי והעיון‬
‫בדמותו ובמורשתו של בן גוריון‪ ,‬נעיין בדברי ימי הנביאים בתנ"ך‪ .‬מן‬
‫המפורסמות הוא‪ ,‬שספר התנ"ך וסיפור דברי מלכי ישראל ונביאיו‪,‬‬
‫היו מגורמי ההשפעה המרכזיים בעיצוב דרכו והכרעותיו הערכיות‬
‫והחברתיות של בן גוריון‪ ,‬ואף נודע להם מקום משמעותי במורשתו‬

‫ובכתביו‪.‬‬
‫כמחנכים נמצא את פרקי התנ"ך השונים‪ ,‬ובמיוחד את אלה‬
‫המתארים את ימי התקומה הישראלית ודברי הנביאים‪ ,‬כמתארים‬
‫סיפורים אנושיים בהם משולבים דילמות‪ ,‬אתגרים‪ ,‬מתחים‪,‬‬
‫והכרעות הרות גורל והכל מנקודת המבט האנושית של מנהיגי כל‬
‫דור ודור‪ .‬ברוח גישתו של בן גוריון‪ ,‬נבקש להעניק לפרקי התנ"ך‬
‫משמעות עכשווית‪ ,‬תוך הדגשת עוצמת האחריות וההשפעה‬
‫שנודעת למנהיגות בהשפעה על חיי החברה‪ ,‬העם והמדינה‪ ,‬כפי‬

‫שאלה מתוארים בסיפור ימי המלוכה ודברי הנביאים‪.‬‬
‫כאנשי חינוך‪ ,‬המופקדים על העמקת הידע‪ ,‬פיתוח המיומנויות‪,‬‬
‫וביסוס המחוייבות הערכית של תלמידי ובוגרי מערכת החינוך‪ ,‬הרי‬

‫‪1‬‬

‫שהעיון בתנ"ך ברוח גישתו של בן גוריון‪ ,‬מהווה הזדמנות לקיום‬
‫תהליך לימודי רלוונטי‪ ,‬אקטואלי ומשמעותי‪ .‬בן גוריון ראה את תקומת‬
‫המדינה ומרכזיות מעשה המנהיגות בת זמננו כממשיכה את חזון‬
‫הנביאים‪ .‬בגישתו הוא ביקש לחזק את ההכרה כי ערכי הנצח העל‬
‫זמניים המופיעים בתנ"ך‪ ,‬כמו גם תאור ההתמודדות וההתנהגות‬
‫האנושית בעבר‪ ,‬מהווים מקור השראה להתמודדות העכשווית‬
‫בימינו‪ ,‬ובתהליך הצמיחה וההתפתחות של מדינת ישראל‪ .‬כמנהיג‬
‫וכמחנך הדגיש בן גוריון כי סיפורי המלוכה ודברי הנביאים מהווים‬
‫מסר לדורות אודות המחוייבות הערכית של המנהיגות לפעול למען‬
‫החברה‪ ,‬העם והמדינה‪ ,‬ובכך מהווה תאור ימי המלכים והנביאים‬

‫בתנ"ך מצפן ערכי לעיצוב המנהיגות הישראלית לדורותיה‪.‬‬
‫שנת תשפ"ג מעניקה למחנכים ולקהילת החינוך הזדמנות ליצור‬
‫חיבור על זמני‪ ,‬בין העבר‪ ,‬ההווה והעתיד‪ .‬בשנה זו‪ ,‬נכיר את העבר‪,‬‬
‫ויחד עם זאת נבקש לכתוב את הפרק שלנו בדברי ימי העם והמדינה‪.‬‬
‫פרק המשלב מחוייבות ממלכתית ערכית לצד תשוקה ורצון‬
‫להתחדש‪ ,‬ליזום‪ ,‬ולפרוץ קדימה‪ .‬פרק המתבסס על מקורות השראה‬
‫בהכרות עם דמויות ומעשי השראה בעבר‪ ,‬יחד עם הזמנה לחלוציות‬

‫ישראלית בת זמננו‪.‬‬
‫את התהליך כולו‪ ,‬ניישם יחד עם תהליכי העומק אותם מובילה‬
‫מערכת החינוך בימים אלה‪ ,‬תהליכי הרחבת הגמישות והאוטונומיה‬
‫הניהולית‪ ,‬תהליכי התחדשות הלמידה ושילוב החקר במקצועות‬
‫המורשת החברה והרוח‪ ,‬ותהליכים גלובליים של חיזוק האחריות‬
‫האזרחית למניעת ההתחממות הגלובאלית‪ ,‬וחיזוק המחוייבות‬

‫לחיים משותפים בין כלל הקהילות והקבוצות בחברה הישראלית‪.‬‬
‫"הנביאים באים"‪ ,‬זו הזמנה‪.‬‬

‫"הנביאים באים"‪ ,‬זו הזדמנות‪.‬‬
‫"הנביאים באים" זו קריאה לאדם‪ ,‬למחנך‪ ,‬למנהיג‬

‫לקום ולעשות מעשה‪,‬‬
‫למענם‪ ,‬למעננו‪ ,‬למען הדורות הבאים‪.‬‬
‫רם זהבי‪ ,‬מנהל מחוז דרום‪ ,‬משרד החינוך‬

‫‪2‬‬

‫"מאז באתי לארץ עוצבתי בעיקר‬
‫מהתנ"ך‪ ,‬שרק פה‪ ,‬בארץ‪ ,‬החילותי‬
‫להבין אותו בכל עומקו‪ ,‬והושפעתי‬
‫ממנו יותר מכל ספר וספרות אחרים"‬
‫בן גוריון במכתב לסופר חיים הזז‪ ,‬תשכ"ב‬

‫דור המייסדים של התנועה הציונית ספג את התנ"ך לשורשי‬
‫זהותו וראה עצמו שותף למסע הגדול של העם היהודי בנדודיו בגולה‬
‫ובשיבתו לארץ ישראל‪ .‬התודעה העמוקה של שייכות לרצף היסטורי‬
‫היא זו שיצרה את המוטיביציה להיאבק על דמותה של המדינה‪.‬‬
‫המאבק הזה היה שייך לאנשי שמאל וימין כאחד‪ ,‬לאנשים המאמינים‬
‫בקבלת תורה מסיני ולאלה המאמינים שזוהי יצירה אנושית המספרת‬

‫את סיפורו של העם שלנו‪.‬‬
‫מסיבות רבות ושונות חל פיחות זוחל ומתמיד במעמדו של התנ"ך‬
‫והוא הפך להיות ספר שלמרות היותו נוכח בבית איננו ממלא את‬
‫ייעודו כמעצב זהות ואף הפך להיות אחד מסמלי המאבק התרבותי‬

‫בין מגזרים בחברה הישראלית‪.‬‬
‫לשינוי עמוק ומשמעותי של השבר הזה ולתיקון רוחני בהשראת‬
‫דוד בן גוריון קם מיזם ‪ .929‬שפת הפעילות של ‪ 929‬היא שפה‬
‫משוחררת מבעלות של סקטור זה או אחר‪ .‬התנ"ך הוא ירושת‬
‫הדורות כולם וירושת האנשים למפלגותיהם ודעותיהם‪ .‬אין איש‬
‫מודר מהספר ואין לאיש תביעת בעלות גדולה משל רעהו‪ .‬ברוח זו‬
‫מזמין מיזם ‪ 929‬את כל הקולות היוצרים של החברה הישראלית‬
‫לנהל קריאה יומית משותפת של פרק תנ"ך בכל יום‪ .‬המחלוקת‬
‫בדעות מתקבלת באהדה ובשמחה‪ .‬הריבוי הוא העושר של החברה‬

‫והמגוון יוצר את הססגוניות והגובה‪.‬‬
‫בימים שבהם החברה הישראלית מתהלכת בסביבת סיכון גבוה‬
‫של הכפשות והעמקת השסעים שבתוכה מהווה ‪ 929‬נקודת עוגן‬

‫ותקווה ליצירת אקלים תרבותי וחינוכי מכיל ומצמיח טובה‪.‬‬
‫הרב בני לאו‪ ,‬ראש מיזם ‪929‬‬

‫‪3‬‬

‫"איני יודע מילה היכולה להביע מהו‬
‫התנ"ך בשביל עם ישראל"‬
‫בן גוריון‪' ,‬דבר'‪8.6.1960 ,‬‬

‫בשנת ‪ ,1936‬כשנשאל בן‪-‬גוריון על זכותם של היהודים על ארץ‬
‫ישראל' הוא הצביע על התנ"ך וענה‪" :‬התנ"ך הוא המנדט שלנו‪,‬‬
‫התנ”ך שנכתב על‪-‬ידינו‪ ,‬בשפתנו העברית ובארץ הזאת עצמה‪,‬‬
‫הוא‪-‬הוא המנדט שלנו‪ ".‬אבל לבן‪-‬גוריון היה התנ"ך לא רק אישור‬
‫לזכותם של היהודים לשבת בארץ ישראל אלא גם מפת דרכים לחיים‬
‫האישיים והלאומיים‪ .‬מהתנ"ך שאב את תפיסת חברת המופת שלו‪,‬‬

‫את היחס לנגב‪ ,‬את היחס לאנשים ואת יחסו לעצמו‪.‬‬
‫כילד יהודי קטן בגולה‪ ,‬רצה בן‪-‬גוריון לראות את עצמו כגיבורי‬
‫התנ"ך – המנהיגים הגדולים שהובילו את ישראל‪ :‬משה‪ ,‬יהושע‪,‬‬
‫דוד ועוזיאל וגם הנביאים‪ :‬עמוס‪ ,‬ישעיהו וירמיהו שהטיפו לעם ללכת‬
‫בדרך הישר‪ .‬אחרי שעלה לארץ‪ ,‬כמו רבים מבני דורו‪ ,‬הלך בשביליה‬
‫וראה בעיניו את הסיפורים קמים לתחייה‪ .‬לא היו אלה רק סיפורים‬
‫אלא אידיאל לשאוף אליו‪ :‬אידיאל של ניצחון החלש‪ ,‬של ניצחון הצדק‬

‫ושל ממלכה עברית בארץ ישראל‪.‬‬
‫בן‪-‬גוריון ראה בתנ"ך את ההוכחה לקשר המתמשך בין העם‬
‫לארצו‪ .‬כשחיבר אליו את תפיסת הלאומיות המודרנית הוא קיבל‬
‫את ההשראה לחיי עצמאות‪ .‬בחזון הנביאים‪ ,‬שנתפס בעיניו כשיא‬
‫מוסרי אוניברסלי‪ ,‬מצא דגם לחברה שרצה להקים‪ .‬על כן‪ ,‬כשאנחנו‬
‫עוסקים בקשר של בן‪-‬גוריון לתנ"ך אנחנו מגיעים לחידוד ההבנה של‬

‫השאיפות והאידאלים הציוניים בכלל‪.‬‬
‫בשנת העשור למדינה החליט בן גוריון לערוך בביתו 'חוג תנ"ך'‪,‬‬
‫קבוצת לימוד משותפת במסגרתה הוא‪ ,‬חוקרי תנ"ך‪ ,‬אישי ציבורי‬
‫ואחרים למדו יחד פרקים נבחרים‪ .‬ביוני ‪ ,1960‬אמר דוד בן גוריון‪:‬‬

‫"לימוד התנ"ך מקל עלי עול הדאגות כראש ממשלה‪".‬‬
‫כך היה התנ"ך לבן‪-‬גוריון מקור השראה אישי ולאומי‪ ,‬וודאי היה‬
‫שמח שאנחנו חוזרים לרעיון נוסף שעלה כבר בתקופתו ‪ -‬לימוד פרק‬

‫יומי בתנ"ך‪.‬‬
‫צוות המכון למורשת בן‪-‬גוריון‬

‫‪4‬‬

‫איור‪ :‬מיכל בן חמו‬
‫מתוך איור ‪ 929‬דברי הימים א'‪ ,‬כ"ז‬

‫התנ״ך‬

‫מורה הדרך‬

‫התנ״ך | מורה הדרך‬

‫מורה הדרך הנאמן והמחנך שנטע‬
‫בלב עמנו חזון הגאולה הלאומית‬

‫והכל‪-‬אנושית ‪ -‬היה ספר הספרים‪ ,‬ואם‬
‫נוסיף ללכת לאורו‪ ,‬גם העם וגם המנהיגות ‪-‬‬

‫נעשה ונצליח‪.‬‬
‫"התנ"ך והעם היהודי"‪,‬‬
‫בתוך‪ :‬עיונים בתנ"ך‪ ,‬הוצאת עם עובד‪ ,‬תשל"ו‬

‫סוד הפלא המשולש הוא ביצירה‬
‫בת‪-‬האלמוות של עמנו בימי קדם‬
‫‪ -‬ספר התנ"ך המלווה את עמנו בכל גלגוליו‬

‫ונדודיו זה אלפיים וחמש מאות שנים‪.‬‬
‫בספרי התנ"ך ניתנו ‪ -‬זו הפעם הראשונה‬
‫בהיסטוריוגרפיה האנושית ‪ -‬תולדות צמיחתו‬
‫וגידולו ומאבקיו של עם‪ .‬כתיבת ההיסטוריה‬
‫העברית קדמה לספריו של הרודוטס‬
‫ותוקידידס‪ ,‬ושאר ספרי ההיסטוריה שנכתבו‬

‫על ידי יוונים ורומאים בימי קדם‪.‬‬
‫התנ"ך הנחיל לעם ישראל ַה ָּכַרת מוצאו‪,‬‬
‫עברו הגדול‪ ,‬מאבקיו המדיניים‪-‬הצבאיים‬
‫והתרבותיים‪-‬רוחניים עם שכניו‪ .‬ייחודו‬
‫המוסרי והרליגיוזי ויעודו ההיסטורי בעתיד‪.‬‬

‫"התנ"ך והעם היהודי"' בתוך‪ :‬עיונים בתנ"ך‪,‬‬
‫הוצאת עם עובד‪ ,‬תשל"ו‬

‫‪6‬‬

‫התנ״ך | מורה הדרך‬

‫לפרופ' רוטנשטרייך ‪ -‬שלום וברכה‪,‬‬

‫אין לי זיקה נפשית לעבר הקרוב או הרחוק‬
‫בגולה‪ .‬זיקתי העמוקה וההיסטורית היא‬
‫לתקומתנו הקדומה ‪ -‬מימי האבות עד‬
‫ראשוני החשמונאים‪ .‬איני שולל לגמרי ערך‬
‫היצירה העברית שלאחר התנ"ך‪ ,‬ובספרות‬
‫של המשנה‪ ,‬הגמרא והזוהר‪ ,‬ישנן פנינים‬
‫יקרות‪ ,‬אבל הן מתגוללות בתוך ערמות של‬
‫קש וגבבא שאינן אומרות לי כלום‪ ,‬ואני‬
‫חושש‪ ,‬לא יאמרו כלום לדורות שיגדלו‬

‫בארץ [‪]...‬‬
‫איני שולל ברכתה של הספרות העברית‬
‫מימי מנדלי ואחד העם‪ ,‬אבל החיים הקרובים‬
‫לי הם חיי עמנו בתקופת הבית הראשון ‪-‬‬
‫ובמקצת ‪ -‬בימי הבית השני; רק אז חיינו‬
‫ופעלנו ויצרנו כעם ברשות עצמו‪ ,‬ולא היינו‬

‫חומר ביד יוצרים (או מציקים) זרים‪.‬‬
‫אקלימו של התנ"ך הוא אקלים חיינו‪ ,‬אם כי‬
‫בימינו נתעטרנו בהישגי המדע ‪ -‬העיוניים‬
‫והמעשיים שאינם בתנ"ך‪ ,‬ומשום כך אין אנו‬
‫דומים ליהודים שבימי התנ"ך‪ ,‬אבל חייהם‬

‫ויצירתם הם חלק אורגני של חיינו היום‪.‬‬
‫מכתב לפרופ' נתן רוטנשטרייך‬
‫אפריל ‪1957‬‬

‫‪7‬‬

‫התנ״ך | מורה הדרך‬

‫אם כי התנ"ך הוא דבר שקשה‬
‫להגדירו הייתי אומר שהוא נשמת‬
‫העם היהודי מראשיתו ועד סוף כל הדורות‪,‬‬
‫בו נתגלתה ומתגלה כל רוחו העברית‪ .‬התנ"ך‬
‫הוא ספר האומה‪ ,‬וזהו יותר מספר‪ .‬איני יודע‬
‫מילה היכולה להביע מהו התנ"ך בשביל עם‬

‫ישראל"‪.‬‬
‫'דבר'‬

‫‪8.6.1960‬‬

‫מעברנו ירשנו ירושה מפוארת‬
‫ובת‪-‬אלמוות‪ :‬ספר הספרים‪ .‬אין‬
‫לזלזל בם ביצירות שיצרנו אחרי התנ"ך‪,‬‬
‫בארץ ובגולה‪ .‬הספרות הגנוזה‪ ,‬משנה‪,‬‬
‫מדרש‪ ,‬תלמוד‪ ,‬אגדה‪ ,‬הלכה‪ ,‬ספרות הגאונים‪,‬‬
‫הפילוסופיה הדתית‪ ,‬שירת ימי הביניים‪,‬‬
‫הספרות הרבנית והספרות המודרנית‪,‬‬
‫בעברית‪ ,‬ארמית‪ ,‬יוונית‪ ,‬ערבית‪ ,‬יהודית‬
‫ובשאר הלשונות‪ .‬אולם על במת ההיסטוריה‬
‫העולמית צעדנו כשספר הספרים בידינו‪,‬‬
‫הוא עשה אותנו לעם עולם בשני מובנים‪:‬‬

‫לעם עולמי ועם נצחי‪.‬‬
‫שנתון 'דבר'‬
‫‪1952‬‬

‫‪8‬‬

‫איור‪ :‬מיכל בן חמו‬
‫מתוך איור ‪ 929‬דברי הימים א'‪ ,‬ד׳‬

‫עם ישראל‬

‫עם בארצו‬

‫עם ישראל | עם בארצו‬

‫בזו ארץ‪-‬המכורה נולדה‪ ,‬גדלה‬
‫ונתגבשה האומה העברית‪ ,‬וכאן‬
‫העמידה את נכס‪-‬הנצחים שלה‪ ,‬שפירנס‬
‫את רוחה מאז ועד היום – את ספר‪-‬הספרים‪.‬‬
‫מפעלה וחינוכה של האומה העברית יכונו‬
‫בעתיד על שני אלה‪ :‬הארץ והספר‪ ,‬ארץ‪-‬‬

‫הצבי וספר‪-‬התנ״ך‪.‬‬
‫"מהפכת הרוח"‪ ,‬חזון ודרך‬
‫הוצאת מפלגת פועלי ארץ ישראל‪1951 ,‬‬

‫סיפורי האבות מלפני ארבעה‬
‫אלפים שנה; מסעיו‪ ,‬מעשיו‪ ,‬וחייו‬
‫של אברהם אבינו‪ ,‬נדודי ישראל במדבר‬
‫לאחר צאתם ממצרים; מלחמת יהושע בן‪-‬‬
‫נון והשופטים שבאו אחריו; חיי שאול‪ ,‬דוד‬
‫ושלמה ופעולותיהם; עלילות עוזיהו מלך‬
‫יהודה וירבעם השני מלך ישראל‪ ,‬יש בהם‬
‫יותר אקטואליות‪ ,‬הם יותר קרובים ומאלפים‬
‫ומלאים לשד חיוני בשביל הדור הנולד‪ ,‬הגדל‬
‫והחי בארץ‪ ,‬מאשר כל הנאומים והוויכוחים‬

‫בקונגרסים של באזל‪.‬‬
‫"שמות ותכנים"‪,‬‬
‫'דבר' ‪1956‬‬

‫‪10‬‬

‫עם ישראל | עם בארצו‬

‫אלפִיים שנה נכתבו פירושים‬
‫ופירושי פירושים לספר יהושע;‬
‫ואיש לא יזלזל בערכם‪ ,‬וכמה דברים סתומים‬
‫ומקומות נעלמים נתבהרו ונזדהו‪ .‬אבל‬
‫הפירוש שניתן לספר זה בקרבות מלחמת‬
‫הקוממיות והאור הרב הנשפך על עברנו‬
‫בחידוש עצמאותנו – יחוורו לעומתם כל‬

‫הפרשנים מבני ברית ומשאינם מבני ברית‪.‬‬
‫רק עם החי בארצו ועומד ברשותו יקרא‬
‫בעין פקוחה ובהבנה אינטואיטיבית בספר‬
‫הספרים‪ ,‬שנוצר באותה הארץ ועל־ידי אותו‬
‫העם‪ .‬רק דור שחידש קוממיות במולדת‬
‫הקדומים יבין לרוחו ולנפשו של קודמיו‬
‫שפעלו‪ ,‬לחמו‪ ,‬כבשו‪ ,‬יצרו‪ ,‬עבדו‪ ,‬סבלו‪ ,‬הגו‪,‬‬

‫שרו‪ ,‬אהבו וניבאו בתחומי אותה מולדת‪.‬‬
‫"ישראל בעמים"‪,‬‬

‫הוצאת ספרים עיינות‪ ,‬תשכ"ד‬

‫‪11‬‬

‫עם ישראל | עם בארצו‬

‫‪...‬כל חיינו בגולה היתה גם חכמתנו‬
‫נתוקה משורש‪ ,‬קרועה מהמקור‪,‬‬
‫וטיפלה רק בבבואת‪-‬הדברים ולא ביסודם‪.‬‬
‫חיטטנו בספרים‪ ,‬ספרים חשובים‪ ,‬גדולים‬
‫ויקרים‪ ,‬כתבנו עליהם פירושים ופירושי‪-‬‬
‫פירושים‪ ,‬וחקרנו את הפירושים והוספנו‬
‫עליהם‪ .‬גם חכמת‪-‬ישראל מילאה שליחות‬
‫– לקיים מה שיכולנו לקיים בנכר‪ ,‬בגולה‪,‬‬
‫אבל לא היתה זו תרבות‪-‬מקור אלא תרבות‪-‬‬
‫בבואה בלבד‪ .‬אנו זקוקים עכשיו לחכמת‪-‬‬
‫ישראל חדשה‪ .‬לא רק חיטוטים בספרים‪,‬‬
‫אלא חיטוטים באדמת המולדת‪ ,‬בסלעיה‪,‬‬
‫הריה‪ ,‬מעייניה‪ ,‬נחליה ונהרותיה [‪ ]...‬אנו‬
‫זקוקים למהנדסים וטבעונים אשר יתכנו‪,‬‬
‫בעזרת הנסיון של התיישבותנו עד עכשיו‬
‫ובעזרת הנסיון של ארצות אחרות‪ ,‬הקמת‬

‫הריסות והפרחת השממה‪.‬‬
‫משא השממה‪,‬‬

‫הוצאת מפלגת פועלי א"י‪ ,‬תש"י‬

‫‪12‬‬

‫איור‪ :‬מיכל בן חמו‬
‫מתוך איור ‪ 929‬שמות ל"ב‬

‫הנגב‬

‫עלו הנגבה‬

‫הנגב | עלו הנגבה‬

‫בנגב ייבחן העם בישראל ומדינתו‬
‫– כי רק במאמץ מלוכד של עם‬
‫מתנדב ומדינה מתכננת ומבצעת נוכל‬
‫למשימה הגדולה של הפרחת השממה‬

‫ויישובה‪.‬‬
‫"משמעות הנגב"‪,‬‬
‫'דבר'‪21.1.1951 ,‬‬

‫המחצית הדרומית של המדינה‬
‫הנקראת נגב – והיא מרבית אדמת‬
‫המדינה‪ ,‬עמדה בשממונה זה מאות בשנים‪,‬‬
‫מאז הכיבוש הערבי‪ .‬גם התורכים והבריטים‬
‫לא ניסו להפריח שממה זו‪ .‬תחת השלטון‬
‫הזר רבצה על הנגב קללת ירמיהו הנביא‪:‬‬
‫“ ָעֵרי ַה ֶ ּנ ֶגב ֻס ְ ּגרּו‪ְ ,‬ו ֵאין ּפֹ ֵת ַח” (ירמיהו יג’‪ ,‬יט)‪.‬‬
‫מאז ‪ ,1939‬לאחר פרסום “הספר הלבן” של‬
‫ממשלת צ’מברלין‪ ,‬נאסרה על היהודים‬
‫דריסת רגל בנגב‪ .‬צבא הגנה לישראל החזיר‬
‫שטח נרחב וריק זה לצאצאיו של המתיישב‬
‫העברי הראשון בנגב לפני ארבעת אלפים‬

‫שנה‪.‬‬
‫בנגב י ָ ּבחן כושר היצירה והעוז החלוצי של‬
‫ישראל – ומבחן זה יהיה גורלי‪ .‬בנגב יבחן‬

‫כושר המדע והמחקר היהודי‪.‬‬
‫"משמעות הנגב"‪,‬‬
‫'דבר'‪21.1.1951 ,‬‬

‫‪14‬‬

‫הנגב | עלו הנגבה‬

‫הנגב הוא עריסת אומתנו‪ ,‬אזור‬
‫התורפה המסוכן של המדינה‬

‫ותוחלתה הגדולה‪.‬‬
‫כשאברהם אבינו נצטווה ללכת מארצו‬
‫וממולדתו באור‪-‬כשדים‪ ,‬לארץ היעודה –‬
‫הלך ונסע הנגבה‪ .‬לאחר שהרעב הוריד אותו‬
‫מצרימה – שב ועלה הנגבה‪ .‬אחרי מהפכת‬
‫סדום‪ ,‬חזר " ַאְר ָצה ַה ֶנ ֶגב‪ַ ,‬וֵי ֶ ׁשב ֵבין ָקֵדׁש ּו ֵבין‬

‫ׁשּור ַוָי ָגר ִב ְגָרר"‪( .‬בראשית כ׳‪ ,‬א)‪.‬‬
‫גם יצחק בנו היה יושב בארץ הנגב‪ ,‬וכאן פגש‬
‫ברבקה בבואה מארם נהריים‪ .‬והסיבה ברורה‪:‬‬
‫זה היה חלק הארץ הפחות מיושב ומאוכלס‪,‬‬
‫כמו בימינו אלה‪ ,‬ו"העולה הראשון מעיראק"‬
‫מצא בנגב מרחב ָחפשי וריק‪ ,‬כאשר לא מצא‬

‫בכל שאר חלקי הארץ‪.‬‬
‫גם המרגלים ששלח משה לתור הארץ עלו‬
‫תחילה בנגב‪ ,‬ומשם באו לחברון‪ .‬והמלך‬
‫הכנעני הראשון אשר נתקלו בו בני ישראל‬
‫במסעיהם מהדרום לצפון היה מלך ערד‪,‬‬

‫היושב בנגב‪.‬‬
‫בתנ"ך לא נמצא אף פעם המבטא המשובש‬
‫של ימינו – "לרדת" לנגב‪ .‬בתנ"ך "עלו" הנגבה‪.‬‬
‫כאז כן גם היום‪ ,‬הנגב הוא המרחב הגדול‬

‫והריק של ישראל‪.‬‬
‫"משמעות הנגב"‪,‬‬
‫'דבר'‪21.1.1951 ,‬‬

‫‪15‬‬

‫איור‪ :‬מיכל בן חמו‬
‫מתוך איור ‪ 929‬ויקרא י"ט‬

‫חינוך‬

‫חברה מתוקנת‬

‫חינוך | חברה מתוקנת‬

‫בחינוך הנוער לא נוכל להתעלם‬
‫מהיעודים האנושיים הגדולים‬
‫שבישרו נביאנו‪ ,‬ייעודי הצדק והחסד‪ ,‬האחווה‬
‫האנושית‪ ,‬אהבת הבריות; עלינו לנטוע בלב‬
‫הילדים משחר ילדותם שאיפה לחברה‬
‫מתוקנת שאין בה קיפוח ועוול וניצול‪ ,‬אלא‬
‫שוויון וצדק‪ ,‬ואחוות יצירה וחירות וסובלנות‬

‫הדדית‪.‬‬
‫"נצח ישראל"‪,‬‬
‫הוצאת ספרים עיינות‪ ,‬תשכ"ד‬

‫‪17‬‬

‫חינוך | חברה מתוקנת‬

‫ילדינו מדברים עברית בלשון‬
‫אמם‪ ,‬ואנו אפופים אקלים יהודי‪,‬‬
‫והמורשה ההיסט­ורית שלנו היא‬
‫סביבנו ובתוכנו‪ .‬לא כן היהודים בתפוצה‪ .‬הם‬
‫מדברים בלשונות העמים בתוכם הם שוכנים‪,‬‬
‫וביודעים ובלא־יודעים הם מושפעים‬
‫מ ­הסביבה הזרה; והמרחקים בינינו וביניהם‬
‫עלולים לגדול במשך הזמן — ועלינו להגביר‬
‫בדור הצעיר הזיקה לעם היהודי‪ ,‬הכרת חייו‬
‫בגולה‪ ,‬כשם שיש הכרח שהיהודים בתפוצה‬
‫יגבירו זיקתם לישראל וללשון העברית‪.‬‬
‫קיימת שותפות־גורל בין מדינת ישראל‬
‫ובין העם היהודי‪ .‬מדינה זו לא תתקיים בלי‬
‫העם‪ ,‬והעם היהודי לא יתקיים בלי המדינה‪.‬‬

‫"מגמת החינוך הממלכתי"‪,‬‬
‫דברים בכינוס הפדגוגי של‬

‫הסתדרות המורים‪1954 .‬‬

‫‪18‬‬

‫חינוך | חברה מתוקנת‬

‫על החינוך הממלכתי להקנות לכל‬
‫ילד וילדה‪ ,‬נער ונערה במדינה‬
‫ערכי ישראל‪ .‬אין ההיסטוריה שלנו מתחילה‬
‫מייסוד מדינת ישראל‪ ,‬מהקונגרס הציוני‬
‫הראשון‪ ,‬מעריכת ה'שולחן ערוך'‪ ,‬מסידור‬
‫המשנה או מחתימת ספר התנ"ך [‪ ]...‬אפילו‬
‫לא ממעמד הר סיני ויציאת מצרים‪ .‬כל אלה‬
‫הם תחנות חשובות בדרכנו הארוכה‪ ,‬וקדמו‬
‫להם מאורעות ועלילות‪ ,‬מבחנים ומסות מימי‬
‫האבות ובניהם אחריהם‪ .‬מאחורינו ארבעת‬
‫אלפי שנה של מאבק ויצירה‪ ,‬שהטביעו את‬
‫חותמן על תולדות האנושות‪ ,‬ועיצבו את‬
‫רוחנו‪ ,‬גורלנו וייעודנו [‪ ]...‬מעטות האומות‬
‫בעולם שיש להן היסטוריה רצופה במשך‬
‫תקופה כה ארוכה ועבר כה עשיר בעלילות‬
‫גבורה רוחנית‪ ,‬ביצירות מופת יחידות במינן‬
‫ובאישים דגולים ומורי עולם כאשר יש‬
‫לעם ישראל‪ .‬עושר רב זה שמור עכשיו רק‬
‫למעטים‪ ,‬ויש לעשותו נחלת הכלל‪ ,‬החינוך‬
‫במדינה יחטיא אם לא יפתח אוצרות גנוזים‬

‫אלה לנוער כולו‪ ,‬ועל ידיו – לעם‪.‬‬
‫("נצח ישראל"‪,‬‬

‫הוצאת ספרים עיינות‪ ,‬תשכ"ד)‬

‫‪19‬‬

‫איור‪ :‬מיכל בן חמו‬
‫מתוך איור ‪ 929‬דברים א׳‬

‫מנהיגות‬

‫ממשלת סגולה‬

‫מנהיגות | ממשלת סגולה‬

‫שני דברים למדתי מהמציאות‬
‫בארץ ומהתנ"ך‪ ..‬א ‪ -‬שדברים‬
‫בלבד‪ ,‬ולו גם היפים ביותר‪ ,‬אם אינם מלווים‬
‫מעשים המתאימים לדברים‪ ,‬אין להם כל‬
‫ערך‪ ]...[ .‬וב ‪ -‬הגעתי למסקנה שצדק משה‬
‫רבנו ‪ -‬כי אנו המעט מכל העמים‪ ,‬ולכן עלינו‬
‫להיות עם סגולה [‪ ]...‬אך לשם כך דרושה‬
‫לנו‪ ,‬יותר מאשר לכל עם אחר בעולם ‪ -‬גם‬

‫ממשלת סגולה‪.‬‬
‫המלוכה והנבואה‪ ,‬חוג התנך בשדה בוקר‬

‫אינני מתיימר שהעם בכיסי‪ .‬אני‬
‫יודע רק‪ ,‬כך נדמה לי‪ ,‬מה רצוי‬
‫לעם‪ .‬ועל זה אני נלחם‪ ,‬נלחמתי כל חיי‬
‫ואלחם כל חיי‪ .‬לעם רצוי שבארצנו ישלטו‬

‫האמת והצדק‪.‬‬
‫מכתבי בן גורון למשה שרת‬

‫‪21‬‬

‫מנהיגות | ממשלת סגולה‬

‫מכל הדמויות המדיניות בתנ"ך‬
‫אין אף אחד הקרוב לרוח זמננו –‬
‫כעוזיהו מלך יהודה‪ .‬הוא הבין [שיש] לחזק‬
‫את צבאו‪ ,‬לשכלל אימונו וזיונו‪ַ" :‬וָ ּי ֶכן ָל ֶהם‬
‫ֻע ִ ּזָ ּיהּו ְל ָכל ַה ָצ ָבא ָמ ִג ִנים ּוְר ָמ ִחים ְוכֹו ָב ִעים‬
‫ְו ִ ׁשְר ֹינֹות ּו ְק ָ ׁשתֹות ּו ְל ַא ְב ֵני ְק ָל ִעים‪ַ .‬וַ ּי ַעׂש‬
‫ִבירּו ָ ׁש ַלִ‍ם ִח ְ ׁש ֹבנֹות ַמ ֲח ֶ ׁש ֶבת חֹו ֵ ׁשב ִל ְהיֹות ַעל‬
‫ַה ִמ ְגָד ִלים ְו ַעל ַה ִפּנֹות ִלירֹוא ַב ִח ִצים ּו ָב ֲא ָב ִנים‬
‫ְ ּג ֹדלֹות‪( ".‬דברי הימים ב כו'‪ ,‬יד‪-‬טו) – זה היה‬
‫"חיל התותחנים" הראשון בתולדות יהודה‬
‫וישראל‪ַ" .‬וֵ ּי ֵצא ְ ׁשמֹו ַעד ְל ֵמָרחֹוק ִ ּכי ִה ְפ ִליא‬
‫ְל ֵה ָע ֵזר ַעד ִכי ָח ָזק‪ ".‬בעזרת צבא מאומן‬
‫ומזוין זה הרחיב עוזיהו גבולי מלכותו במערב‬
‫ובמזרח‪ַ" :‬וֵי ֵצא ַוִ ּי ָל ֶחם ַב ְפ ִל ְ ׁש ִתים ַוִי ְפ ֹרץ ֶאת‬
‫חֹו ַמת ַגת ְו ֵאת חֹו ַמת ַי ְב ֵנה ְו ֵאת חֹו ַמת ַא ְ ׁשּדֹוד‬
‫ַוִ ּי ְב ֶנה ָעִרים ְב ַא ְ ׁשּדֹוד ּו ַב ְפ ִל ְ ׁש ִ ּתים‪ַ .‬וַ ּי ְע ְזֵרהּו‬
‫ָה ֱאֹל ִהים ַעל ְ ּפ ִל ְ ׁש ִ ּתים ְו ַעל ָה ַעְר ִבים ַה ֹּי ְ ׁש ִבים‬
‫ְבגּור ָב ַעל ְו ַה ְ ּמעּו ִנים‪ַ .‬וִי ְתנּו ָה ַעּמֹו ִנים ִמ ְנ ָחה‬
‫ְל ֻע ִזָיהּו ַוֵ ּי ֶלְך ְ ׁשמֹו ַעד ְלבֹוא ִמ ְצַרִים ִ ּכי ֶה ֱח ִזיק‬
‫ַעד ְל ָמ ְע ָלה" (דברי הימים ב‪ ,‬כו'‪ ,‬ו‪-‬ח)‪ .‬אולם‬
‫מלך גבור ונבון זה לא הסתפק בכיבושי‪-‬‬
‫חרב‪ .‬הוא הבין שעליו לפתח הארץ‪ ,‬להרחיב‬
‫התיישבותה‪ ,‬ולהפריח השממה‪ַ" .‬וִי ֶבן ִמ ְגָ ּד ִלים‬
‫ַ ּב ִ ּמְד ָ ּבר ַוַ ּי ְח ֹצב ֹּברֹות ַר ִ ּבים ִ ּכי ִמ ְק ֶנה ַרב ָהָיה‬
‫לֹו ּו ַב ְ ׁשּ ֵפ ָלה ּו ַב ִ ּמיׁשֹור ִא ָ ּכִרים ְו ֹכְר ִמים ֶב ָהִרים‬

‫ּו ַב ַכְר ֶמל ִכי ֹא ֵהב ֲאָד ָמה ָהָיה" (שם)‪.‬‬
‫"משמעות הנגב"‪,‬‬
‫דבר‪21.1.1951 ,‬‬

‫‪22‬‬

‫תנך ביחד‬

‫נעים להכיר!‬

‫מיזם ישראלי לקריאה ב ‪ 929‬פרקי התנך‪ .‬פרק ביום‪.‬‬
‫כי התנך הוא הנכס התרבותי המשותף שלנו‬
‫וכל אחד יכול ומוזמן לקרוא בו בדרכו שלו‪.‬‬

‫‪ 929‬שמחים להזמין אותך להצטרף למסע הזה בנגיעה‬
‫יומית שמחברת כל אדם לסיפור הראשית שלו‪,‬‬

‫לפקוח עיניים סקרניות כלפי גישות חדשות ורבגוניות‬
‫ולגלות מחדש את עושרו של ספר הספרים‪.‬‬

‫ויהי פודקאסט‬ ‫אתר ‪929‬‬
‫הסכת סיפורי התנך‬ ‫תנך מבואר‪ ,‬קריאות‬
‫ישראליות בפרק היומי‪,‬‬
‫לכל המשפחה‪.‬‬ ‫שיעורים על הפרק ועוד‪.‬‬
‫‪ 929‬בקטנה‬ ‫סרטונים וסדרות רשת‬

‫דפים פעילות ושיח‬ ‫על סיפורי התנך‬
‫להורים וילדים‬ ‫ובהשראתו בערוץ‬
‫היוטיוב של ‪.929‬‬
‫קבוצות לומדות‬
‫ברחבי הארץ‬