flipped

6901128 ‫ תל אביב‬,16 ‫רחוב קלאוזנר‬
03-6460039 :‫טל‬

www.929.org.il | [email protected]
‫בן אדם למקום‬

*3639

www.parks.org.il

‫באדיבות הספרייה הלאומית‪www.nli.org.il ,‬‬

‫מקורות וזכויות לתמונות‪:‬‬ ‫כתיבת תוכן‪:‬‬ ‫‪ >>>> 50‬דרך ‪ .‬ארץ | ‪ 929‬תנך ביחד‬
‫מסלולים – נויה שגיב‬
‫עמוד ‪ 2‬ועמוד ‪ :51‬באדיבות הספרייה הלאומית‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫חי‪/‬צומח‪/‬דומם – איל שפירא‬
‫‪ .www.nli.org.il‬כל הזכויות בתצלומי הפריטים שהתקבלו‬ ‫טיפים – באדיבות מדריכי‬
‫רשות הטבע והגנים‬
‫מהספרייה הלאומית שמורות לספרייה הלאומית‪.‬‬ ‫חידות – יעל גסטרויט‬
‫עמוד ‪ 41 ,7-6‬צילם‪ :‬מנו גרינשפן‬ ‫תוכן‪ ,‬עריכה והפקה‪:‬‬

‫עמוד ‪ :9‬באדיבות רשות העתיקות‪ .‬מוצג במוזיאון ישראל‪,‬‬ ‫צוות ‪:929‬‬
‫ירושלים‪.‬‬ ‫שירלי אכסלרוד‬
‫מרים בלומנטל‬
‫צילום‪ © :‬מוזיאון ישראל‪ ,‬ע"י פטר לני‪.‬‬ ‫בת‪-‬אל בן חורין‬
‫עמוד ‪ :11-10‬צילם‪ :‬בן רוזנברג‪ ,‬רשות הטבע והגנים‬
‫נטע דנציגר‬
‫עמוד ‪ :12‬צילם‪ :‬דויד רזק‬ ‫טלי צין‬
‫עמוד ‪ :13‬איור‪ ,Erhard Reuwich :‬מתוך הספר‪Bernhard :‬‬
‫עריכת לשונית‪:‬‬
‫‪von BREYDENBACH, Peregrinationes in Terram‬‬ ‫עופרה שפירא‬
‫‪Sanctam, Speyer, 1486 (1st ed.) / 1502 (2nd ed.).‬‬
‫אודי לוינגר‬
‫עמוד ‪ :15‬צילם‪ :‬חגי עוז‪ ,‬רשות הטבע והגנים‪.‬‬ ‫נירית לוי‬
‫עמוד ‪ :16‬צילם‪ ,Berthold Werner :‬מתוך ויקישיתוף (פרט)‪.‬‬ ‫זכויות יוצרים‪:‬‬
‫דבורה גרודה‬
‫עמוד ‪ :19-18‬צילם‪ ,Almog :‬מתוך וקישיתוף‪.‬‬ ‫נועה נתנאל‬
‫עמוד ‪ :21-20‬צילם‪ :‬עופר קמחי‪https://commons. ,‬‬ ‫עיצוב‪:‬‬
‫‪ :wikimedia.org/wiki/File‬אחוזת_הקבר_של_אולגה_‬ ‫שירלי רחל רוכמן‬

‫ויהושע‪CC BY-SA 3.0 , .jpg.‬‬ ‫תודה‬
‫עמוד ‪ :23‬צילם‪AVRAM GRAICER, https://commons. :‬‬
‫‪wikimedia.org/wiki/File:%D7%AA%D7%9C_%D7%9E%D7‬‬ ‫לאנשי רשות הטבע והגנים‬
‫‪( %92%D7%99%D7%93%D7%95.JPG, CC BY-SA 3.0‬פרט)‬
‫עמוד ‪ :43-42 ,28 ,27 ,24‬צילם‪ :‬דורון ניסים‪ ,‬רשות הטבע‬

‫והגנים‬
‫עמוד ‪ :33 ,31-30‬צילם‪ :‬איל שפירא‬
‫עמוד ‪ :35‬צילם‪ :‬אברהם גרייצר‪https://commons. ,‬‬
‫‪wikimedia.org/wiki/File:QEIYAFA_C.JPG, CC BY-SA 4.0‬‬

‫עמוד ‪ :37‬צילמה‪ :‬נטע לנצמן‬
‫עמוד ‪ :39-38‬צילם‪Yuvalr, https://commons.wikimedia. :‬‬

‫_‪org/wiki/File:Two_Nubian_Ibexes,_Ein_Gedi_nature‬‬
‫‪reserve,_The_Judean_desert,_Israel.jpg, CC BY-SA 3.0‬‬

‫עמוד ‪ :45‬צילם‪ :‬צביקה צוק‪ ,‬רשות הטבע והגנים‬
‫עמוד ‪mervas / shutterstock.com :46‬‬
‫עמוד ‪Mix3r / shutterstock.com :47‬‬

‫עמוד ‪( 48‬מימין לשמאל)‪lady-luck / shutterstock.com :‬‬
‫‪; Vector Tradition SM / shutterstock.com‬‬

‫עמוד ‪(49‬מימין לשמאל)‪Iva Vagnerova / shutterstock. :‬‬
‫‪com ; KACHALKIN OLEG / shutterstock.com‬‬

‫השתדלנו לאתר ולציין את כל בעלי הזכויות לפריטים‬
‫המופיעים בחוברת‪ .‬אנו מתנצלים מראש על כל טעות או‬

‫השמטה‪ ,‬ואם יובאו לידיעתנו ‪ -‬נתקנן במהדורה הבאה‪.‬‬

‫זהה את החיה שבתמונה‪41:‬‬ ‫זהה את הצמח שבתמונה‪39:‬‬

‫(רמז‪ :‬שמורת חי בר כרמל)‬ ‫(רמז‪ :‬גן לאומי ירקון ‪ -‬תל אפק‬
‫יש שביל שנקרא כך)‬

‫‪ >>>> 49‬דרך ‪ .‬ארץ | ‪ 929‬תנך ביחד‬ ‫תשובות‬ ‫חיה שהופכת לאות (שמות ד)‪42‬‬
‫החיה הקטנה ביותר במכות‪43‬‬
‫‪2323‬שאול על דוד‬ ‫ההפך מהתחלה = הים שבו‪40‬‬
‫‪2424‬ב ֵרכה‪ ,‬ברך‬ ‫מצרים‪.‬‬ ‫עברו בני ישראל ביבשה‬
‫בצאתם ממצרים‬
‫‪2525‬חזקיהו המלך‬ ‫צמח שצמח בן לילה ונעלם בן‪44‬‬
‫‪2626‬הר תבור‬ ‫לילה בספר יונה‬
‫‪2727‬אל‪ ,‬אלה‬ ‫אילו פירות הביאו המרגלים‪45‬‬
‫‪2828‬נחל דוד‬ ‫מארץ ישראל להראות לבני‬
‫‪2929‬תנין‬ ‫ישראל במדבר? (במדבר יג)‬

‫‪3030‬חלב‪ ,‬חילבה‬
‫‪3131‬שפנים‬

‫‪3232‬באר שבע‬
‫‪3333‬ימין משה‬

‫‪3434‬גולית‬
‫‪3535‬חסיד‪ ,‬חסידה‬

‫‪3636‬דבורה‬
‫‪3737‬עץ הדעת ועץ החיים‬

‫‪3838‬עורב‬
‫‪3939‬חצב‬
‫‪4040‬סוף‬
‫‪4141‬יחמור פרסי‬
‫‪4242‬נחש‬
‫‪4343‬כינה‬
‫‪4444‬קיקיון‬
‫‪4545‬רימונים‪ ,‬ענבים ותאנים‬

‫ההפך משמאל ‪ +‬רבנו = אחת‬ ‫הוא‪ :‬אותו נתנה יעל לסיסרא‪30.‬‬ ‫מי שאל על מי “בן מי זה‪23‬‬ ‫‪ >>>> 48‬דרך ‪ .‬ארץ | ‪ 929‬תנך ביחד‬
‫הנער”? (שמואל א יז)‬
‫השכונות הראשונות שנבנו‪33‬‬ ‫היא‪ :‬מאכל חריף שמוריד לחץ דם‪.‬‬ ‫היא‪ :‬המקום בו בחן‪24‬‬
‫מחוץ לחומות בירושלים‪.‬‬ ‫גדעון את לוחמיו‪.‬‬
‫חידה מאוירת‪34:‬‬ ‫השלם את החסר‪ :‬הרים‪31‬‬ ‫הוא‪ :‬האיבר שעליו כרעו‬
‫הלוחמים שנפסלו במבחן‪.‬‬
‫=‪+‬עינקת מקראי‬ ‫הגבוהים ליעלים‪ ,‬סלעים מחסה‬
‫ל____________‪( .‬תהילים קד‪ ,‬יח)‬ ‫מלך יהודה אשר הרחיב וחיזק‪25‬‬
‫הוא‪ :‬צדיק העושה מעשים טובים‪.‬‬ ‫את חומות ירושלים‬
‫חידה מאוירת‪32:‬‬ ‫(דברי הימים ב פרק לב)‬
‫היא‪ :‬ציפור על רגל אחת‪35‬‬ ‫הר צפוני עם מראה הריוני‪26‬‬
‫עוקצנית וגם נביאה‪36‬‬ ‫יישוב מקראי ועיר עכשווית‬
‫עצים שיש רק בגן עדן‪37‬‬ ‫הוא‪ :‬אליו מתפללים המאמינים‪27.‬‬
‫‪+7‬‬ ‫היא‪ :‬עץ נפוץ בחורש‬
‫(בראשית ב)‬ ‫הארצישראלי‬
‫מהי החיה הראשונה ששלח נח‬ ‫נחל עם שם מלכותי‪28‬‬
‫האות האחרונה בא’‪-‬ב’ ‪ +‬הבן‪29‬‬
‫מן התיבה אחרי המבול?‪38‬‬ ‫של הנכד = חיה שנבראה ביום‬

‫החמישי‪( .‬בראשית א)‬

‫‪ >>>> 47‬דרך ‪ .‬ארץ | ‪ 929‬תנך ביחד‬ ‫תשובות‬ ‫במקום ששמו נשמע כמו “אל פחד”‪19‬‬ ‫נפל בשבי הפלישתי וחולל‪12‬‬
‫שחרר גדעון את לוחמיו החרדים‪.‬‬
‫‪1.1‬תור‪ ,‬תורה‬ ‫הנשים הגיבורות שבזכותן‪20‬‬ ‫מהומה רבה (שמואל א פרק ד)‬
‫‪2.2‬עין גדי‬ ‫הובס צבא סיסרא‬
‫חידה מאויירת‪21:‬‬ ‫מי נשבע בבאר שבע?‪13‬‬
‫‪3.3‬תל באר שבע‬ ‫(שמואל א פרק יז פסוק ‪)42‬‬ ‫(בראשית כא)‬
‫‪4.4‬גדעון‪ ,‬גדעונה‬
‫‪5.5‬תל אביב ותל דן‬ ‫עיר מ‪X=2‬קראית‬ ‫באיזו תקופה נבנו חומות העיר‪14‬‬
‫‪6.6‬הופיעו בחלומות של פרעה‬ ‫העתיקה בירושלים?‬
‫שאותם פתר יוסף‬ ‫שם נמצאה כתובת “בית דוד”‪ 22‬‬ ‫בת אחרי הקוף – במשפט זה‪15‬‬
‫‪7.7‬כרמל‪ ,‬כרמלית‬ ‫התערבבו אותיות שמו של אתר‬
‫המהווה עדות חשובה לשושלת‬ ‫ארכיאולוגי ליד צומת האלה‪ ,‬אשר‬
‫‪8.8‬אחאב‬ ‫חלק מהחוקרים מייחסים אותו‬
‫‪9.9‬קרב קרקר‬
‫‪1010‬בלק בן ציפור‬ ‫לימי דוד המלך‪ .‬מהו האתר?‬

‫‪1111‬עץ תמר‬ ‫מלך העופות ודימוי מקראי לאל‪16‬‬
‫‪1212‬ארון הברית‬ ‫ויחסו לישראל (דברים לב)‬
‫‪1313‬אברהם ואבימלך‬ ‫“דודי ירד לגנו‪ ,‬לערוגות‪17‬‬
‫‪1414‬העות'מאנית‬ ‫הבושם‪( ”...‬שיר השירים ו‪ ,‬ב)‪.‬‬
‫‪1515‬חורבת קיאפה‬ ‫בפסוק זה מסתתרים שם של‬
‫נחל‪ ,‬ושם של מלך‪.‬‬
‫‪1616‬הנשר‬
‫‪1717‬דוד המלך‪ ,‬נחל ערוגות‬ ‫הוא‪ :‬בירת פרס במגילת אסתר‪18.‬‬

‫‪1818‬שושן‪ ,‬שושנה‬ ‫היא‪ :‬דימוי לרעיה בשיר השירים‬
‫‪1919‬עין חרוד‬

‫‪2020‬יעל ודבורה‬
‫‪2121‬שעריים‬
‫‪2222‬תל דן‬

‫מלך ישראל‪ ,‬עם שם “משפחתי”‪,‬‬ ‫הוא‪ :‬סוג של יונה‪1.‬‬ ‫חילדדורתך‬ ‫‪ >>>> 46‬דרך ‪ .‬ארץ | ‪ 929‬תנך ביחד‬

‫שסוסיו המרובים אינם נזכרים‪8‬‬ ‫היא‪ :‬המגבש הראשון בספר הספרים‬ ‫בחידות שלפניכם‬
‫בספר מלכים‪.‬‬ ‫תמצאו מזכרות‬
‫איבר הראייה ‪ +‬בנה של העז =‪2‬‬ ‫מהמקומות‬
‫קפוא בקרב ‪ 12‬המלכים נגד‬ ‫והסיפורים‬
‫מקום אליו ברח דוד מפני שאול‪.‬‬ ‫שבחוברת וגם‬
‫שלמנאסר (וגם טעים ופריך)‪9‬‬ ‫טבע ונופים מרחבי‬
‫בו נמצא “מזבח ארבע הקרניים”‪3‬‬ ‫הארץ ומספר‬
‫מלך מואב‪ ,‬ששם אביו הוא בעל‬ ‫המפורק‬ ‫הספרים‪ .‬תיהנו!‬

‫כנף‪ ,‬ביקש מבלעם לקלל את‪10‬‬ ‫הוא‪ :‬שופט צנוע משבט מנשה‪4.‬‬
‫בני ישראל‪.‬‬
‫זהה את העץ בתמונה‪11:‬‬ ‫היא‪ :‬יישוב בעמק יזרעאל שנקרא‬
‫(רמז‪ :‬משבעת המינים)‬ ‫על שמו‪.‬‬

‫שני תלים חשובים נמצאים‪5‬‬

‫בנחלתו המפוצלת של השבט‪:‬‬
‫האחד‪ -‬ללא הפסקה והשני‪-‬‬
‫מבקרים בו בחופשה‪.‬‬

‫מה הקשר בין פרות‪ ,‬שיבולים‪6,‬‬
‫ופרעה מלך מצרים?‬

‫הוא‪ :‬הר שעליו ערך אליהו מעמד‪7‬‬
‫מרשים‪.‬‬
‫היא‪ :‬אמצעי תחבורה שפועל כיום‬

‫באותו אזור‪.‬‬

‫>> הירידה למאגר המים בתל באר שבע | צילם‪ :‬צביקה צוק‬

‫‪ >>>> 45‬דרך ‪ .‬ארץ | ‪ 929‬תנך ביחד‬ ‫צומח‬ ‫לענות לו איפה גר לבן‪ ,‬דודו‪ ,‬וידעו לספר “השלום‬
‫לו”‪ .‬הסצנה הנפלאה בספר בראשית מתארת את‬
‫סתוונית הנגב‬ ‫שכבר הגיעו‪ ,‬מחכים ליד הבאר לרועים שעוד יגיעו‪,‬‬ ‫ההתנהלות החברתית של הרועים‪ ,‬הנובעת מתנאי‬
‫מופיעה רחל‪ ,‬בתו של לבן‪ .‬מתברר שאין שום אבן‬ ‫השטח‪ .‬הבאר מכוסה באבן‪ .‬האבן היא “מכסה”‬
‫בשדות התבואה באזור תל באר‬ ‫כבדה מדי כאשר יעקב רואה לראשונה את רחל‪.‬‬ ‫מלאכותי שהיו נוהגים להניח על בארות‪ .‬מדוע?‬
‫שבע מצוי ריכוז מרשים של סתוונית‬ ‫אין לו צורך לחכות לאף אחד‪ .‬הוא לבדו‪ ,‬בכוחות על‪,‬‬
‫מרים את האבן (זו שהיו צריכים לחכות שיגיעו כמה‬ ‫כדי לאפשר חלוקה צודקת ושוויונית של המים‬
‫הנגב‪ ,‬גיאופיט הפורח בוורוד ולבן‬ ‫וכדי לדאוג לכך שאף אחד לא יוכל להשתלט לבדו‬
‫בשיא החורף (בשונה משאר‬ ‫רועים כדי להרים אותה)‪ .‬הוא משקה את הצאן‪,‬‬ ‫על הבאר‪ .‬איך זה “עובד”? אף אחד לא יכול להרים‬
‫נושק לרחל‪ ,‬בוכה‪ ,‬וההמשך‪ -‬היסטוריה‪.‬‬ ‫לבד את האבן‪ ,‬והרועים חייבים לחכות שכל הרועים‬
‫הסתווניות‪ ,‬הפורחות בסתיו)‪ .‬בעבר‬
‫הועלתה הצעה לקרוא לצמח הזה‬ ‫תל באר שבע‪ ,‬אם כך‪ ,‬הוא דוגמה נפלאה‬ ‫יגיעו כדי לעשות את מה שנקרא בלשון מדעית‬
‫" ְמב ֵשר החורף"‪ ,‬כפי שהוא נקרא‬ ‫למציאות חיים בתקופת המקרא‪ ,‬שבה הבאר לא‬ ‫“הי הופ!”‪ ,‬ורק אז לחלק ביניהם את המצרך היקר‪-‬‬
‫הייתה רק מקור חיים הכרחי אלא גם מרכז חיים‪,‬‬
‫בשפה הערבית‪.‬‬ ‫המים‪ .‬נחזור ליעקב‪ .‬מפה לשם‪ ,‬כאשר הרועים‪,‬‬
‫מקור כוח‪ ,‬מרחב של יחסי כוח‪-‬חולשה‪ ,‬מקום‬
‫דומם‬ ‫של חיזור ואם אפשר – גם של אהבה‪.‬‬
‫לס‬

‫התל ניצב בגבעות הלֶס שבפאתי‬
‫באר שבע‪ .‬לס הוא קרקע בצבעי‬
‫חום בהיר‪-‬צהוב שנוצרה כתוצאה‬

‫מבליית סלעים‪ ,‬ומורכבת מחול‬
‫וחרסית יחד עם חומרים אורגניים‬

‫ומינרלים שונים‪ .‬קרקע זו נוטה‬
‫להיאטם בקלות‪ ,‬ובכך "מאפשרת"‬

‫נגר עילי ושיטפונות מרשימים‪.‬‬

‫שוקקת ותוססת כל כך?‬ ‫למאגר שלושה חלקים‪ :‬פיר מדופן באבנים בעומק‬ ‫טיפ‬ ‫‪ >>>> 44‬דרך ‪ .‬ארץ | ‪ 929‬תנך ביחד‬
‫המים‪ ,‬ולא רק במקרא‪ ,‬הם מרכיב חיים בסיסי‪.‬‬ ‫כ‪ 20-‬מ' ובדפנותיו גרם מדרגות; מאגר תת קרקעי‬
‫בלעדיהם – אין חיים‪ .‬את אברהם אנחנו נוהגים‬ ‫אם תחפשו היטב על קירות‬
‫לאפיין כ”מכניס אורחים” לפי התנהגותו בסיפור‬ ‫בנפח ‪ 700‬מ"ק‪ ,‬החצוב בסלע הקירטון (אפשר‬ ‫מאגר המים‪ ,‬תגלו טביעות‬
‫בבראשית יח‪ ,‬שבו הוא ממהר לארח‪ ,‬להשקות‬ ‫לזהות בקירות את סימני החציבה); ותעלת הזנה‬ ‫אצבעות של הטייחים‪ ,‬ואפילו‬
‫ולהכין אוכל לאורחיו‪ ,‬בלי לדעת שהם מלאכים‪.‬‬ ‫המוליכה מי השיטפונות מנחל חברון אל המאגר‪.‬‬ ‫כף יד שלמה‪ .‬נראה שרובם היו‬
‫דמיינו את חיי המדבר‪ ,‬המסעות‪ ,‬האקלים‪ ,‬החום‪.‬‬
‫דמיינו אותם בלי מים‪ .‬האמת היא שלא צריך‬ ‫המאגר יצא מכלל שימוש בשלהי התקופה‬ ‫ימניים‪...‬‬
‫לדמיין הרבה‪ ,‬צריך רק לקרוא את סיפור הגר‬ ‫ההלניסטית‪ ,‬כנראה עקב רעידת אדמה שגרמה‬ ‫הקירות העשויים לבני בוץ‬
‫וישמעאל במדבר באר שבע‪ ,‬בבראשית כא‪ ,‬שבו‬ ‫שוחזרו כך בזכות קיר מקורי‬
‫מגורשים שניהם מבית אברהם‪ .‬להגר אזלו המים‪,‬‬ ‫לסתימת התעלה‪.‬‬ ‫העשוי לבני אדמה‪ ,‬ששרד‬
‫היא משליכה את בנה לשיחים ומתחבאת רחוק‬ ‫ •מה שבע ב"באר שבע"?‬ ‫‪ 3000‬שנה ונחשף בחפירות‬
‫ככל האפשר‪ ,‬בוכייה‪ ,‬כדי לא לחזות במות בנה‪.‬‬ ‫על פי המסופר בספר בראשית‪ ,‬פרק כא‪ ,‬היה ריב‬ ‫האתר בשנות השבעים של‬
‫אלוהים שומע‪ .‬לא אותה‪ -‬אלא את קול הנער‪,‬‬ ‫בעלות על בארות בין אברהם אבינו ובין אבימלך‪,‬‬
‫פוקח את עיני הגר והנה היא רואה‪ -‬באר מים‪ .‬וכך‬ ‫מלך פלישתים‪ .‬הריב הסתיים ב"שבועה" ולכן‬ ‫המאה ה‪.20-‬‬
‫ניצלים חיי שניהם‪ .‬בני ישראל בנדודיהם במדבר‬ ‫קרא אברהם למקום "באר שבע"‪ .‬בהמשך‪,‬‬
‫“מאבדים את זה” בכל פעם שהם צמאים‪ ,‬ואז הם‬ ‫בתיאור קורות יצחק‪ ,‬בנו של אברהם‪ ,‬ניתנת‬ ‫מיכל גלברד‬
‫עולים לטונים גבוהים של כעס ומרמור מול משה‪..‬‬ ‫סיבה נוספת‪ :‬עבדי יצחק חפרו במקום זה באר‬ ‫מנהלת מרכז חינוך והסברה נגב‬
‫קיצורו של עניין‪ :‬שוכני האוהלים במדבר ערבים זה‬ ‫וקראו לה "ִׁש ְב ָעה" (בראשית כו‪ ,‬לב‪-‬לג)‪ .‬העיר‬
‫לזה‪ ,‬ומנהג המקום הוא להפגין נדיבות ורוחב לב‬ ‫באר שבע מוזכרת עוד פעמים רבות במקרא‬ ‫צפוני ברשות הטבע והגנים‬
‫כאשר באים עוברי אורח ולהחיותם בעזרת המים‬ ‫כנקודת ציון גאוגרפית – הגר ברחה עם בנה‬
‫שבמקום‪ .‬גם רבקה ממהרת להשקות את שיירת‬ ‫ישמעאל למדבר באר שבע‪ ,‬יצחק התגורר בבאר‬
‫הגמלים של עבד אברהם‪ ,‬וזוכה להיות אשתו של‬ ‫שבע‪ ,‬יעקב עבר בבאר שבע בדרכו לחרן‪ ,‬שמואל‬
‫הנביא מינה את שני בניו לשופטים בבאר שבע‪,‬‬
‫יצחק (בראשית כד)‪.‬‬ ‫אליהו ברח ליהודה דרך באר שבע‪ .‬באר שבע‬
‫הצד השני של הכנסת האורחים הוא השררה‪ .‬בעל‬ ‫הייתה הגבול הדרומי של הממלכה בתקופת‬
‫המפתח לבאר הוא בעל הכוח‪ .‬וכפי שהבחין תלמידי‬ ‫המקרא ומכאן הביטוי "מדן ועד באר שבע"‪.‬‬

‫השובב‪ ,‬סביב הבאר יש גם רועים וגם רועות‪.‬‬ ‫ •באר‪ -‬לא רק מים‬
‫המתח המיני‪ ,‬החיזור ויחסי “חזק‪-‬חלש” צפים על‬ ‫אבל מדוע ה"באר" היא מקום משמעותי כל כך?‬
‫פני מימיה של הבאר‪ .‬יעקב בורח לחרן מפני אחיו‬
‫ֵע ָשו ומגיע תחילה לבאר‪ ,‬כמובן‪ .‬ייתכן שהוא מגיע‬ ‫למה צריך לריב על הבאר‪ ,‬למה צריך להישבע‬
‫אליה כי הוא צמא‪ ,‬אבל סביר להניח שהוא גם יודע‬ ‫עליה‪ ,‬למה היא מוזכרת פעמים רבות כל כך‬
‫שהבאר היא המקום לברר מה קורה “בשכונה”‪ .‬הוא‬ ‫במקרא? למה נוצרת סביב הבאר רקמת חיים‬
‫פוגש שם כמובן חבורה של רועים‪ .‬הם בטח ידעו‬

‫מקורו של הביטוי “אחז בקרנות המזבח”‪.‬‬ ‫>> הבאר בתל באר שבע | צילם‪ :‬דורון ניסים‬
‫על פי המזבח שנמצא בתל באר שבע‪ ,‬אפשר לשער‬
‫‪ >>>> 43‬דרך ‪ .‬ארץ | ‪ 929‬תנך ביחד‬ ‫חי‬ ‫שהיה בעיר מקום פולחן ומרכז דתי‪ ,‬אלא שלמרבה‬

‫יוני הסלע‬ ‫ההפתעה‪ ,‬המזבח עצמו נמצא מפורק ואבניו היו‬
‫משולבות ומוטמנות ב”בית המחסנים”‪ .‬כלומר‪ ,‬כבר‬
‫החללים התת‪-‬קרקעיים בבאר‬ ‫בתקופה שבה התקיימה העיר העתיקה מישהו פירק‬
‫ובמאגר המים באתר משמשים את‬
‫יוני הסלע לקינון‪ .‬יונים ממין זה בויתו‬ ‫את המזבח‪ .‬מדוע? אולי בשל הרפורמה הדתית‬
‫ככל הנראה עוד במצרים הקדומה‬ ‫של המלך חזקיהו בסוף המאה השמינית לפנה”ס‪,‬‬
‫ובמסופוטמיה‪ .‬היונה מוזכרת בתנך‬ ‫ששאף לבטל את המזבחות ברחבי הארץ ולרכז את‬
‫עשרות פעמים‪ ,‬והידועה שבהן היא‬ ‫הפולחן אך ורק במקדש המלך בירושלים‪ .‬המזבח‬
‫זו ששלח נח כדי לבדוק אם הסתיים‬
‫ה”מאוחה” נמצא היום במוזיאון ישראל‪ ,‬ואת‬
‫המבול "ו ַי ְׁ ַשּלַח ֶאת ַהּיֹונ ָה ֵמ ִאּתֹו‬ ‫השחזור שלו אפשר לראות בכניסה לגן הלאומי‪.‬‬
‫לִ ְראֹות ֲה ַקּלּו ַהּ ַמי ִם ֵמ ַעל ּ ְפנ ֵי ָה ֲא ָד ָמה"‪,‬‬
‫(בראשית ח‪ ,‬ח)‪ .‬היונים הנראות כיום‬ ‫ •מערכות המים‬

‫באתר מעורבות עם יוני בית‪.‬‬ ‫איך אפשר לחיות בעיר השוכנת במזרח הנגב‬
‫הצחיח? קודם כול צריך מים!‬
‫ •תעלומת מזבח ארבע הקרניים‬
‫בתל באר שבע היו שתי מערכות מים גדולות‬ ‫למה מזבח צריך קרניים? ה”קרניים” של המזבח הן‬
‫ומרשימות‪ .‬האחת – באר מים ששכנה חיצונית‬ ‫למעשה הפינות הבולטות שלו‪ ,‬שעליהן נהגו להתיז‬
‫לחומה‪ ,‬בצמוד לשער העיר‪ ,‬ששימשה כנראה‬
‫את אנשי העיר ואת הבאים לעיר בחיי היומיום‪.‬‬ ‫את דם הקורבן‪ .‬הדגם הזה נמצא בתל באר שבע‬
‫הרעיון המרכזי שעליו מתבססת מערכת המים‬ ‫ובמקומות נוספים‪ .‬במזרח הקדום היה נהוג להעניק‬
‫הוא ניצול זרימת הנחלים ומי התהום‪ .‬התל יושב‬
‫על נקודת מפגש של נחל חברון ונחל באר שבע‬ ‫לרוצחים מקלט במקום הקדוש ביותר‪ -‬במזבח‪,‬‬
‫מתוך תפיסת עולם שהקדושה מגינה על האדם‪ .‬זהו‬
‫ומשופע במי תהום‪ .‬אף על פי שהזרימה של‬
‫הנחלים חזקה והם מנקזים חבלי ארץ נרחבים‬
‫מצפון ומדרום‪ ,‬מפלס המים עצמו נמוך‪ .‬לכן‬

‫הבאר חצובה לעומק של שבעים מטר‪ ,‬עד‬
‫לנקודת המפגש עם המים ‪ -‬גובה מי התהום‪.‬‬
‫מערכת המים השנייה היא מאגר מים גדול ומרשים‬
‫שנבנה בתקופת הברזל‪ ,‬המשולב בביצורי העיר‪.‬‬

‫צ‬

‫“תשע בבאר”‪-‬‬ ‫מבגלהנבמבבגלאבילועבותישלאדוירתת‬
‫תל באר שבע‬
‫‪ >>>> 42‬דרך ‪ .‬ארץ | ‪ 929‬תנך ביחד‬
‫“ ַעל‪ֵּ-‬כן ָקָרא ַל ָּמקֹום ַההּוא ְּב ֵאר‬
‫ָׁש ַבע‪ִּ ‬כי ָׁשם ִנְׁשְּבעּו ְׁש ֵני ֶהם”‬

‫[ בראשית כא‪ ,‬לא ]‬

‫של שליט העיר והאזור‪ ,‬שאפשר למצוא בלא‬ ‫קטן יחסית‪ 10.5 :‬דונם‪ ,‬ועדיין לא כולו נחפר‪ ,‬אך די‬ ‫פעם אמר לי תלמיד בתיכון לפני שיצא‬
‫מעט ערים קדומות נוספות; ו”בית המחסנים”‪-‬‬ ‫בממצאים הארכיאולוגיים שבאתר כדי להמחיש‬ ‫להפסקה‪“ :‬אני הולך לבאר‪“ ”.‬איזו‬
‫את חשיבותו‪ .‬ארגון אונסק”ו הכריז על התל בשנת‬
‫כשמם כן הם‪ ,‬שבהם אוחסנו מאות כלי חרס‬ ‫‪ 2005‬כאתר מורשת עולמית‪ .‬מדוע? כי תל באר‬ ‫באר?” שאלתי מופתעת‪“ .‬לא יודע‪,‬‬
‫שיכולים להעיד על אורחות החיים של תושבי‬ ‫שבע הוא דוגמה לעיר מקראית על כל רכיביה‪.‬‬ ‫תמיד בסיפורים שאת מלמדת יש באר וליד הבאר‬
‫ •עיר מקראית מושלמת‬
‫העיר עד רמת התפריט היומיומי‪...‬‬ ‫באר שבע המקראית חרבה בשנת ‪ 701‬לפנה”ס‬ ‫יש בנות‪ ,‬אז אני הולך לבאר‪ ”.‬ובכן‪ ,‬במסע שלנו‬
‫ואולם‪ ,‬ללא ספק‪ ,‬שני הממצאים החשובים‬ ‫במסע הכיבוש של סנחריב מלך אשור‪ .‬בתל ‪-‬‬ ‫לתל באר שבע נפגוש בארות ונבחן דרכן את אורח‬
‫והייחודים ביותר באתר הם המזבח ומתקני‬ ‫כאילו הזמן עצר מלכת ומזמין אותנו לראות איך‬ ‫החיים בתקופת המקרא‪ ,‬ויחד נראה לאן המפגשים‬
‫נראית עיר מקראית‪.‬‬
‫מערכות המים‪.‬‬ ‫מה נמצא בתל? שערי העיר‪ ,‬וחורבות מגדלי‬ ‫האקראיים ליד הבאר מובילים אותנו‪ .‬‬
‫השמירה שלצדם; המבנה הבולט והחשוב של‬ ‫תל באר שבע הוא גן לאומי הממוקם ‪ 5‬ק”מ‬
‫“ארמון המושל”‪ -‬המתאים לדפוס מבנה הבית‬ ‫ממזרח לעיר באר שבע המודרנית‪ ,‬ממערב לתל‬
‫שבע הבדואית‪ ,‬מצפון ל ְנ ָב ִטים ומדרום לעומר‪.‬‬
‫וממבט על‪ -‬צומת דרכים מרכזי גם היום וגם בעבר‬
‫בין מישור החוף במערב‪ ,‬מדבר יהודה וים המלח‬
‫במזרח‪ ,‬צפונה להר חברון ודרומה לים סוף‪.‬‬
‫שטחו של הגן כולו ‪ 180‬דונם‪ ,‬אולם התל עצמו‬

‫‪ >>>> 41‬דרך ‪ .‬ארץ | ‪ 929‬תנך ביחד‬ ‫דומם‬ ‫מאוד‪ ,‬דויד‪ ,‬להגיד את הדברים האלה‪ ,‬כשאתה‬ ‫הוא הולך להתפנות (כן‪ ,‬גם המלך‪ ,‬כאחד האדם)‪,‬‬
‫יודע שכבר נמשחת למלך‪ ,‬ושאול יודע שהוא על‬ ‫בתוך מערה אשר בירכתיה יושבים דויד ואנשיו‪,‬‬
‫מקדש כלקוליתי‬
‫זמן שאול‪ .‬יתר על כן ‪ -‬ברגע שדויד שומר על‬ ‫חברי כנופיית המדבר‪ .‬ברגע זה דויד היה יכול‬
‫לא הרחק ממעיין עין גדי מצויים‬ ‫הערך ש”לא פוגעים במשיח ה’”‪ ,‬הוא שומר גם‬ ‫להרוג את רודפו‪ ,‬אולם הוא “רק” קורע את‬
‫שרידי מקדש כלקוליתי קדום שפעל‬ ‫על עצמו‪ .‬כי הוא עצמו משיח ה’‪ ,‬לא רק שאול‪.‬‬
‫מי ימצמץ ראשון? שאול נשבר‪ .‬בני‪ ,‬הוא קורא‬ ‫כנף בגדו של המלך‪ .‬רק? סמל דרמטי לקריעת‬
‫לפני יותר מ‪ 5,000-‬שנים‪ .‬האתר‬ ‫לדויד‪ ,‬נושא קולו ובוכה‪ .‬ואולי ברגע הזה‪ ,‬במדבר‪,‬‬ ‫המלוכה! איפה המערה‪ ,‬אחת משכיות החמדה‬
‫התגלה באמצע המאה העשרים‪,‬‬ ‫יורדים כל האסימונים (המקראיים) לשאול והוא‬ ‫של השמורה? מעל נחל עין גדי נתגלתה מערת‬
‫ומאחר שלא נמצאו לצדו רמזים‬ ‫הבֵרכה‪ ,‬המשקיפה על ערוץ הנחל ועל ים המלח‪.‬‬
‫ליישוב כלשהו‪ ,‬משערים כי הוא‬ ‫מבין את מה שכל הזמן ידע ולא רצה לדעת‪:‬‬ ‫מערה שמכנים אותה “מערת דויד”‪ .‬בתוך המערה‬
‫שימש אתר פולחן עבור מאמינים‬ ‫“ְו ַע ָּתה ִהֵּנה ָי ַד ְע ִּתי ִּכי ָמֹלְך ִּת ְמלֹוְך ְו ָק ָמה ְּב ָי ְדָך‬ ‫‪ -‬מעיין שמימיו נופלים במפל דק אל בֵרכה רדודה‪.‬‬
‫ַמ ְמ ֶל ֶכת ִיְׂשָר ֵאל” (שמואל א כד‪ ,‬כ)‪ .‬דויד הוא רעו‬ ‫במערה נמצאו שרידים מהתקופה הנאוליתית ‪-‬‬
‫שהגיעו מרחוק‪.‬‬ ‫המאה ה‪ 10-‬לפנה”ס היא תקופת דויד המלך‪ .‬האם‬
‫הטוב ממנו‪ .‬דויד הוא המלך הנבחר‪.‬‬ ‫זוהי המערה שמסופר עליה במקרא? שווה לעלות‬

‫>> עין גדי | צילם‪ :‬מנו גרינשפן‬ ‫ולראות‪ .‬אולי דויד עדיין מסתתר בה‪...‬‬
‫הסצנה הבאה בסיפור‪ ,‬בתפאורה הדרמטית‬
‫של צוקי המדבר‪ ,‬היא ללא ספק אחת הסצנות‬
‫הדרמטיות במאבק בין דויד לבין שאול‪ .‬דויד הוא‬
‫הנרדף‪ ,‬אולם ברגע אחד הוא הופך לרודף‪ .‬ושאול‬
‫‪ -‬הוא הופך מבעל הכוח לנרפה‪ ,‬והוא בוכה‪ .‬דויד‬
‫המלך הצטיין לא רק בידע טופוגרפי‪ ,‬באמונה‪,‬‬
‫בחוצפה ובאומץ לב‪ ,‬אלא גם בחרב המושחזת‬

‫ביותר‪ ,‬היא הלשון‪.‬‬
‫“ ֲא ֹד ִני ַה ֶּמ ֶלְך‪ ”,‬קורא דויד לשאול מתוך המערה‪,‬‬
‫ומשתחווה לשאול‪“ .‬אבי‪ ”,‬הוא קורא לו‪“ ,‬מלך‬

‫ישראל‪“ ”,‬משיח ה’‪ ”.‬ולעצמו הוא קורא “כלב‬
‫מת”‪“ ,‬פרעוש אחד”‪ .‬טכניקה של העצמת האויב‬
‫והקטנת ה”אני”‪ .‬יכולתי להרוג אותך‪ .‬הנה‪ ,‬תראה‬
‫את כנף המעיל‪ ,‬אבל בחרתי שלא לעשות זאת‪.‬‬

‫אני לא רוצה להרע לך‪ ,‬אז למה אתה רודף‬
‫אחריי? דויד המלך הוא באמת מלך הרטוריקה‪.‬‬
‫באופן שבו הוא מציג את הדברים מגיע לו צל”ש‬
‫על האיפוק‪“ .‬אתה משיח ה’‪ .‬חלילה לי מלפגוע‬

‫בך‪ ,‬וה’ הוא זה שישפוט ויכריע בינינו‪ ”...‬קל‬

‫בתקופה הבבלית‪ ,‬בתקופה החשמונאית‪ ,‬וניתן‬ ‫ֵמבין מיהו “ֵרעֹו הטוב ממנו‪ ”,‬מי שעתיד לקחת‬ ‫טיפ‬ ‫‪ >>>> 40‬דרך ‪ .‬ארץ | ‪ 929‬תנך ביחד‬
‫לבקר אפילו בשרידים המרהיבים של בית הכנסת‬ ‫ממנו את הכתר ואת כס המלוכה?‬
‫המקומי‪ ,‬שנוסד במאה ה‪ 3-‬לספירה ואשר נמצאה‬ ‫ •מחבואים בעין גדי‬ ‫על הבולדר הגדול הנמצא על‬
‫השביל היורד למפל דוד ניתן‬
‫בו כתובת המׁשביעה שלא לספר את סוד העיר‬ ‫דויד בורח למקום שהוא מכיר הכי טוב‪ ,‬למדבר יהודה‪,‬‬ ‫לראות מאובנים של צמחים‬
‫לזרים (כנראה מדובר על סוד בושם האפרסמון‪,‬‬ ‫ומושך אחריו את צבאו של שאול‪ 3,000 .‬חיילים‬ ‫שגדלו על המפל וכיסו את‬
‫אבל אל תגלו)‪ .‬אחרי כמעט ‪ 2,000‬שנה‪ ,‬במרץ‬ ‫הבולדר‪ ,‬וכשהוא נפל נותרו בו‬
‫‪ ,1949‬תפסה חטיבת אלכסנדרוני את אזור עין גדי‪,‬‬ ‫דולקים אחרי רועה הצאן שמשגע את הממלכה כולה‪.‬‬ ‫רק סימני הצמחים‪ :‬קנה‪ ,‬עלה‬
‫ובשנת ‪ 1953‬הוקמה היאחזות הנח”ל בעין גדי‪.‬‬ ‫ •רגע על עין גדי‪.‬‬
‫המטיילים בשמורה יכולים לטייל במסלול הארוך‬ ‫של תמר‪.‬‬
‫כבר ממשיכים בסיפור‬ ‫מעל השביל היורד מעין‬
‫של נחל ערוגות‪ ,‬שזורמים בו מים במשך כל‬ ‫ברוכים הבאים לשמורת הטבע ֵעין ֶגדי‪.‬‬ ‫שולמית למפל דוד‪ ,‬ניתן לראות‬
‫ימות השנה‪ .‬לאורכו ‪ -‬שביל טיול לאוהבי הליכה‪,‬‬ ‫את נקיקי הסלע‪ ,‬את המערות‪ ,‬את הנחלים‬ ‫ברֵכת אגירה גדולה מימין‬
‫המוביל אל המפל הנסתר ואל הבֵרכות שבמעלה‬ ‫והמעיינות‪ ,‬את בעלי החיים‪ ,‬את מבוא השמש‪,‬‬ ‫לשביל‪ ,‬למטה‪ .‬משמאל לשביל‪,‬‬
‫את הסכנות‪ ,‬מכיר רק מי שבקיא במדבר הצופה‬ ‫ניתן להבחין בפתח יציאת‬
‫הנחל‪ .‬אפשרות נוספת היא לטייל בנחל דויד‬ ‫אל ים המלח‪ .‬שמורת הטבע‪ ,‬במרכז מדבר‬ ‫המים של ברֵכה נוספת‪ ,‬שרק‬
‫הקצר יותר‪ ,‬שנקרא על שמו של דויד המלך‪ .‬גם‬ ‫יהודה‪ ,‬כוללת את הקניונים הגדולים של נחל‬ ‫קיר התמך שלה נראה היטב‬
‫בסופו מצוי מפל המכּונה “מפל שולמית”‪ .‬מכאן‬ ‫דויד ונחל ערוגות‪ ,‬הזורמים כל ימות השנה‪ ,‬ואת‬ ‫ובתוכו פתח יציאת המים‪.‬‬
‫יוכלו מיטיבי הלכת להמשיך בעלייה על המצוק‬ ‫המצוקים הגדולים שביניהם‪ .‬מצוקים שנוצרו‬
‫למקדש הכלכוליתי‪ ,‬ומשם לתל גורן‪ .‬למיטיבי‬ ‫לפני עשרות‪-‬מיליוני שנים‪ ,‬עם היווצרותו של‬ ‫מיכל גלברד‬
‫לכת של ממש נספר על חמישה שבילים תלולים‬ ‫בקע ים המלח‪ .‬יעלים‪ ,‬שועלים‪ ,‬זאבים‪ ,‬עצי‬ ‫מנהלת מרכז חינוך והסברה נגב‬
‫השיטה‪ ,‬פתילת המדבר הגדולה‪ ,‬מצטופפים‬
‫המטפסים מנווה עין גדי לרמת מדבר יהודה‪:‬‬ ‫כולם סביב נווה המדבר הגדול ביותר בישראל‪,‬‬ ‫צפוני ברשות הטבע והגנים‬
‫מעלה הר ישי‪ ,‬מעלה עין גדי (מעלה קדום‪ ,‬שיש‬
‫ויודעים כיצד לשרוד‪.‬‬
‫הסבורים שהוא “מעלה הציץ” הנזכר בדברי‬ ‫תחילתה של ההתיישבות באזור מדברי זה‬
‫הימים ב כ‪ ,)16 ,‬מעלה בני המושבים‪ ,‬מעלה‬
‫איסיים (מעלה רומי קדום) ומעלה צרויה‪ .‬כולם‬ ‫מתוארכת ללפני כ‪ 5,000-‬שנה‪ ,‬בתקופה‬
‫למיטיבי לכת בלבד ואין לטייל בהם בחודשי‬ ‫הכלקוליתית‪ ,‬בתל גורן‪ .‬את שרידי מקדשם של‬
‫תושבי המקום ניתן לראות בשמורת הטבע עין‬
‫הקיץ או בימים שבהם עומס החום כבד‪.‬‬
‫ •דרמה במערה‬ ‫גדי‪ֵ .‬מי המעיינות נוצלו להשקיה בשיטת “ ֵמי‬
‫ְׁש ָל ִחין” (בשונה מחקלאות הַּב ַעל‪ ,‬המבוססת‬
‫ודויד? ושאול? מה איתם? נפתח את התנך‬ ‫על ֵמי הגשמים)‪ ,‬והחלו לגדל באזור את התמר‬
‫בשמואל א פרק כד‪ .‬דויד‪ ,‬כאמור‪ ,‬הכיר את מדבר‬ ‫והאפרסמון‪ .‬בעין גדי הייתה התיישבות יהודית‬

‫יהודה כמו את כף ידו‪ .‬הוא מתחבא במערה‬
‫וממתין לבואו של שאול‪ .‬שאול‪ ,‬מצויד ב‪3,000-‬‬
‫לוחמים ובזעם מוטרף‪ ,‬נחשף ברגע של חולשה‪.‬‬

‫חי‬ ‫>> יעלים בסביבת נחל דוד | צילם‪yuvalr :‬‬

‫‪ >>>> 39‬דרך ‪ .‬ארץ | ‪ 929‬תנך ביחד‬ ‫היעל הנובי‬

‫כל טיול בשמורה מפגיש את‬
‫המטיילים עם היעל הנובי‪ ,‬שדמותו‬
‫משולבת כיום בסמל רשות הטבע‬

‫והגנים‪ .‬היעל‪ ,‬שנזכר במקרא‬
‫כמה פעמים‪ ,‬הוא יונק צמחוני‬
‫בעל קרניים המכונה "מלך מצוקי‬
‫המדבר" בשל יכולת הטיפוס‬
‫הגבוהה שלו " ָה ִרים ַהּגְב ֹ ִהים‪,‬‬
‫לַּי ְ ֵעלִים" (תהלים קד‪ ,‬יח)‪ .‬היעל‬
‫הנובי מצוי בסכנת הכחדה עולמית‪.‬‬

‫צומח‬

‫הסלוודורה הפרסית‬

‫הסלוודורה הפרסית הוא עץ נמוך‬
‫יחסית שמוצאו באפריקה‪ ,‬חובב‬

‫מושבע של נאות מדבר‪ .‬העץ ירוק‬
‫בכל עונות השנה ויש לו כמה גזעי‬

‫משנה‪ .‬בימי קדם נהגו במקומות‬
‫שונים בעולם להשתמש בענפיו‬
‫הדקים והגמישים כמברשת שיניים‬

‫בעלת סיבים צפופים‪.‬‬

‫צ‬

‫משחקי הכס ‪-‬‬ ‫מגחלנבלבגילקעויישלויתת‬
‫גרסת עֵין גֶדי‬
‫‪ >>>> 38‬דרך ‪ .‬ארץ | ‪ 929‬תנך ביחד‬
‫“[‪ִ ]...‬הֵּנה ָדִוד ְּב ִמ ְדַּבר ֵעין ֶ ּג ִדי‪”.‬‬

‫[ שמואל א כד‪ ,‬א ]‬

‫ורּו ַג ְט ָקה‪ ,‬הוא מכריע את הפלישתי‪ .‬שאול‪ ,‬שלא‬ ‫שאול‪ ,‬בחור טוב משבט בנימין‪ ,‬הומלך‬
‫מבין שעומד מולו מי שייקח ממנו את כתר‬ ‫לתפקיד המלך הראשון על ישראל‬

‫המלכּות‪ ,‬שואל בפליאה‪ :‬בן מי זה הנער? דויד‪,‬‬ ‫בניגוד לרצונו‪ .‬הוא מגלה סימני הססנות‬
‫הנער‪ ,‬הולך וצובר אהדה ברחוב הישראלי‪.‬‬ ‫וחולשה מהרגע הראשון‪ ,‬ודאי בקרבות הגדולים‬
‫והחשובים‪ .‬מגיע הרגע ושמואל מבשר לשאול‬
‫הנשים המברכות את החוזרים מהקרב שרות‬ ‫שהוא מפוטר מתפקידו‪ ,‬שצאצאיו לא יזכו ָלרשת‬
‫“היכה שאול באלפיו ודויד ברבבותיו‪ ”,‬ושאול‬ ‫את כס המלוכה‪ ,‬ושאת מקומו יתפוס “רעו הטוב‬
‫‪ -‬הוא הולך ומאבד את זה‪ .‬הוא לא שמח על‬ ‫ממנו”‪ .‬שאול דועך‪ .‬נדמה שרוח ה’ סרה מעליו‪.‬‬
‫שהבחור האמיץ משתלב בצבאו וקוצר עבורו‬ ‫בינתיים‪ ,‬שמואל הנביא מגיע לעיר בית לחם‬
‫ניצחונות אלא מבקש להרוג אותו‪ .‬הוא זורק‬ ‫וממליך שם את דויד‪ ,‬רועה הצאן הצעיר‪ ,‬לתפקיד‬
‫על דויד חנית בזמן שדויד מנגן לו‪ .‬הוא ממנה‬ ‫מלך ישראל‪ ,‬בהמלכה חשאית‪ .‬בקרב המתרגש‬
‫ובא נגד הפלישתים‪ ,‬שאול‪ ,‬שמבין שמצבו‬
‫אותו לתפקיד בכיר בשדה הקרב‪ ,‬במטרה‬
‫שהפלישתים יעשו בעבורו את העבודה‪ ...‬אבל‪,‬‬ ‫מידר ֵדר‪ ,‬אינו מסוגל להילחם בגוליית‪ ,‬הנציג הענק‬
‫כלום לא הולך‪ .‬להפך‪ ,‬ככל ששאול רודף את דויד‪,‬‬ ‫המּוצב מולו מטעם האויב‪ .‬דויד‪ ,‬הנער הצעיר‬
‫דויד מצליח‪ .‬מי לא מתאהב בו? יונתן בן שאול‪,‬‬
‫מיכל בת שאול‪ ,‬כל עבדי שאול‪ .‬שאול מוטרף על‬ ‫והאלמוני‪ ,‬מתנדב לייצג את ישראל‪ .‬אין לו צורך‬
‫דויד‪ ,‬רדוף על ידיו ורודף אחריו‪ .‬האם הוא כבר‬ ‫בשריון או בחרב‪ .‬בכוחה של אמונה‪ ,‬עזּות מצח‬

‫‪ >>>> 37‬דרך ‪ .‬ארץ | ‪ 929‬תנך ביחד‬ ‫דומם‬ ‫ •סוף דבר‪ ,‬תחילת דבר‪ ,‬המשכו של דבר‬ ‫השם “איש בעל” מוכר מספר דברי הימים כבנו‬
‫חורבת קיאפה‪ ,‬אתר ארכיאולוגי קדום‪ ,‬מספרת‬ ‫של שאול‪ ,‬שמלך על ישראל במשך כשנתיים‬
‫אוסטרקון‬ ‫סיפור על אנשי העיר‪ .‬הם שמרו על כשרות‪,‬‬ ‫לאחר מותו של אביו‪ ,‬במקביל לדוד המלך‪.‬‬
‫כתבו בעברית‪ , ,‬ונהגו לאכול זיתים‪ .‬אולי על‬
‫חפירות שנערכו בחורבת קיאפה‬ ‫האבנים האלה‪ ,‬בעיר הזאת‪ ,‬הלכו יהודאים‬ ‫סברה אחרת‪ ,‬של פרופ’ גרסיאל‪ ,‬היא כי מדובר‬
‫חשפו אוסטרקון (שבר חרס)‪,‬‬ ‫לפני ‪ 2,000‬שנה‪ ,‬ואולי אחד מהם אפילו היה‬ ‫במפקד בקבוצת הלוחמים המיוחדים של דוד‪.‬‬
‫דוד המלך‪ .‬וייתכן שכאן למטה‪ ,‬בין השדות‬
‫שעליו כתובות בדיו חמש שורות‬ ‫המוריקים‪ ,‬בין שוכה לעזקה‪ ,‬נלחם דוד הצעיר‬ ‫יש עוד סברות שונות לגבי משמעות החרס‪,‬‬
‫בכתב עברי קדום‪ .‬זהו החרס‬ ‫בגוליית הפלישתי‪ .‬כאן הרהיב עוז לבוא אל‬ ‫אבל בכל מקרה נראה שמדובר בתקופת דוד‬
‫שאול ולהתנדב להילחם עבור ישראל מול הענק‪.‬‬ ‫המלך ובעיר עברית קדומה שעוזרת להגדיר את‬
‫הקדום ביותר שבו מופיעה השפה‬ ‫האחים שלו אמנם שלחו אותו הביתה‪ ,‬אך הוא‬
‫העברית‪ ,‬והוא מתוארך לתחילת‬ ‫לא ויתר – וניצח‪ .‬החוקרים מתווכחים אם זה‬ ‫גבולות הממלכה‪.‬‬
‫המאה ה‪ 11-‬לפנה"ס‪ .‬במקור היה‬ ‫אכן קרה כאן‪ .‬אנחנו‪ ,‬כקוראים וכמטיילים‪ ,‬רק‬ ‫ •קודש וחול בעיר הקדומה‬
‫החרס חלק מקנקן‪.‬‬ ‫מרוויחים מהסיפורים והממצאים‪.‬‬ ‫בחפירות הראשונות נתגלו הממצאים הבולטים‬
‫– השערים הכבדים והנדירים וחומות העיר‬
‫>> מבנים בחורבת קיאפה | צילמה‪ :‬נטע לנצמן‬ ‫ברוחב ‪ 4.5‬מטרים ובגובה ‪ 3-2‬מטרים‪ .‬בהמשך‬
‫החפירות בתוך העיר התגלו ממצאים רבים‬
‫שמלמדים על החיים התוססים בעיר‪ :‬בתי‬
‫מגורים‪ ,‬מחסנים‪ ,‬כלי בישול‪ ,‬סכין ברזל‪ ,‬קנקנים‪,‬‬
‫וכמובן – חרצני הזיתים‪ .‬נחשף גם מבנה גדול‬
‫שהיה כנראה ביתו של מושל העיר‪ ,‬ועוד שתי‬
‫רחבות שכנראה יועדו לתפילה ולהתכנסות‪ .‬עיר‬
‫שוקקת חיים לכל דבר ועניין‪ .‬ומה לגבי הדת?‬
‫לא דוד המלך בנה את בית המקדש הראשון‪ ,‬אף‬
‫שהוא הגה את הרעיון‪ ,‬אלא בנו שלמה‪ .‬אז איך‬
‫זבחו לאלוהים לפני הקמת המקדש? מזבחות‬
‫שונים הפזורים בארץ מלמדים על פעילות דתית‬
‫המיוחדת ליישובים יהודאיים‪ .‬איך כל זה קשור‬
‫לחורבת קאיפה? בחפירות בשנת ‪ 2011‬התגלה‬
‫כלי פולחן ובו דגם מוקטן‪ ,‬נייד ומפורט של בית‬
‫המקדש‪ .‬יוסף גרפינקל וסער גנור מזהים אותו‬
‫כדגם מוקטן של מקדש שלמה המתואר בספר‬
‫מלכים‪ .‬האם היה רק חפץ אחד כזה? סביר להניח‬

‫שלא‪ ,‬אלא שהוא היחיד שנמצא‪.‬‬

‫ •עברי‪ ,‬דבר עברית!‬ ‫בעצם – גרעיני זיתים‪ .‬הגרעינים שאנחנו‬ ‫טיפ‬ ‫‪ >>>> 36‬דרך ‪ .‬ארץ | ‪ 929‬תנך ביחד‬
‫יוזמה משותפת של רשות העתיקות ומערכת‬ ‫זורקים בהיסח הדעת תוך כדי כרסום‪ ,‬עבור‬
‫הארכיאולוגיים הם ממתק שבעזרתו ניתן לקבוע‬ ‫בחורבת קיאפה נמצאו במקום‬
‫החינוך קוראת לבני נוער להתנדב ולעזור‬ ‫את גילו של האתר‪ .‬כיצד? ויליארד פרנק ליבי‪,‬‬ ‫אלפי עצמות של בעלי חיים ‪-‬‬
‫בחפירות ארכיאולוגיות‪ .‬רשות העתיקות נהנית‬ ‫כימאי אמריקאי‪ ,‬המציא בשנת ‪ 1949‬שיטת‬ ‫שריד למזונם של תושבי המקום‪.‬‬
‫מכוח צעיר ונמרץ שעובד בהתנדבות‪ ,‬ובני הנוער‬ ‫תיארוך רדיומטרי‪ ,‬הנחשבת לאחת השיטות‬ ‫המחקר יודע לומר לאיזו חיה‬
‫המדויקות להערכת גילם של ממצאים אורגניים‪.‬‬ ‫שייכת העצם‪ ,‬אם מדובר בזכר‬
‫זוכים בהרפתקה מיוחדת ובדרך משמעותית‬ ‫שיטה זו‪ ,‬שעליה זכה ליבי פרס נובל‪ ,‬מבוססת על‬ ‫או בנקבה ומתי הם נשחטו‪.‬‬
‫להעביר את הימים האחרונים של החופש הגדול‪.‬‬ ‫“פחמן ‪ – ”14‬איזוטופ שניתן לזיהוי על ממצאים‬ ‫המעניין בממצא הזה הוא היעדר‬
‫אורגניים‪ .‬עם הזמן הרכבו של פחמן ‪ 14‬הולך‬ ‫עצמות חזיר‪ .‬בתקופות שונות‬
‫בשנת ‪ ,2008‬במהלך חפירות ארכיאולוגיות‬ ‫ודועך עד שהוא הופך לחנקן‪ .‬הנקודה היא שקצב‬
‫של בני נוער בחורבת קיאפה‪ ,‬התגלה ממצא‬ ‫הדעיכה שלו ידוע‪ ,‬ולכן אפשר לזהות את אחוז‬ ‫ובאתרים אחרים בשפלה כן‬
‫משמעותי נוסף ששופך אור על זהותם של‬ ‫הפחמן ‪ 14‬על גרעין של זית (לדוגמה)‪ ,‬לחשב‬ ‫נמצאו עצמות חזיר‪ ,‬ומכאן אפשר‬
‫תושבי העיר‪ .‬אחד הנערים מצא חרס באורך‬ ‫את אחוז השינוי‪ ,‬וכך לחשב את זמן היווצרותו‪.‬‬ ‫להסיק שבאזור התקיימו תרבויות‬
‫של ‪ 15.5‬ס”מ וברוחב של ‪ 15‬ס”מ שהיה נראה‬ ‫גרעיני זיתים שנמצאו בחפירה מדגמית בבחורבת‬ ‫שנהגו לאכול בשר חזיר‪ .‬ומאחר‬
‫לו מעניין‪ .‬הוא הראה אותו לאנשי מקצוע שהיו‬ ‫קיאפה‪ ,‬נשלחו לבדיקות מעבדה והביאו לתיארוך‬ ‫שבמקרא קיים איסור על אכילת‬
‫במקום‪ ,‬וכולם פטרו אותו בטענה שמדובר‬ ‫חזיר (ויקרא יא‪ ,‬ז)‪ ,‬הממצא הזה‬
‫בפריט חסר ערך ארכיאולוגי‪ .‬אבל תוך כדי‬ ‫המדויק של ‪ 980-1020‬לפנה”ס‪ .‬הממצא‬ ‫מחזק את המסקנה כי בקיאפה‬
‫שטיפת החרס התגלתה עליו כתובת דיו‪ .‬בשנייה‬ ‫המרעיש הביא להרחבת החפירות ולכן בוטלה‬
‫הפכה חתיכת החרס ל”אוסטרקון” – חרס הנושא‬ ‫הקמת השכונה הדרומית של רמת בית שמש‬ ‫חיה אוכלוסייה יהודית ולא‬
‫עליו כתובת קדומה‪ .‬בתהליך של עצירת מחיקת‬ ‫שאמורה הייתה להיבנות באזור זה‪ .‬ההתרגשות‬ ‫אוכלוסייה פלישתית או כנענית‪.‬‬
‫הדיו בעזרת כימיקלים‪ ,‬נחשף הכתוב והתגלה כי‬ ‫הגדולה נבעה מכך שזו בדיוק התקופה של דוד‬
‫מדובר בחמש שורות בשפה העברית‪ ,‬באלף‪-‬בית‬ ‫ושלמה‪ ,‬התקופה המסקרנת ומעוררת המחלוקת‪.‬‬ ‫אדר סטולרו‪-‬מליחי‬
‫פרוטו‪-‬כנעני‪ .‬המילים יוצרות טקסט בעברית‬ ‫אם כן – תיארוך יש‪ ,‬אבל מניין שהעיר ישראלית‬ ‫מנהלת תוכן במחוז מרכז של‬
‫גבוהה‪ ,‬שבו מוזכר בנשימה אחת מלך‪ ,‬שפט‬
‫ועבד‪ .‬פתיחת הטקסט מתחילה במילים “אל‬ ‫ולא פלישתית או כנענית?‬ ‫רשות הטבע והגנים‬
‫תעש”‪ .‬הפועל ע‪.‬ש‪.‬ה הוא החשוב ביותר בכתובת‪,‬‬ ‫ •עיר גלאט כשר‬
‫מאחר שמשתמשים בו רק בשפה העברית ולא‬
‫בשפות אחרות‪ .‬החרס הזה שמצא הנער נחשב‬ ‫איך אפשר לדעת מי גר בעיר – פלישתים‪ ,‬כנענים‬
‫לחרס הקדום ביותר בשפה העברית (הכתובת‬ ‫או יהודים? בודקים את התפריט שהיה נהוג בה‪.‬‬
‫המרעישה נתונה כמובן לעוד פרשנויות רבות‬ ‫בחפירות בחורבת קיאפה לא נמצאו עצמות חזיר‬
‫אלא רק עצמות צאן ובקר (חיות כשרות לאכילה)‪.‬‬
‫לגבי תוכנה ומשמעותה)‪.‬‬
‫סיפור העברית לא נגמר בחרס‪ .‬בשנת ‪2012‬‬ ‫לשם ההשוואה‪ ,‬ביישובים שכנים המזוהים‬
‫נתגלה בדרום האתר כד חרס שעל חלקו העליון‬ ‫כיישובים פלישתים נמצאו עצמות חזיר‪.‬‬
‫כתוב כנראה‪ :‬אשבעל בן בדע‪ .‬מי הוא היה?‬

‫>> חורבת קיאפה | צילם‪ :‬אברהם גרייצר‬

‫‪ >>>> 35‬דרך ‪ .‬ארץ | ‪ 929‬תנך ביחד‬ ‫חי‬ ‫ב”שעריים”? העיר “שעריים” מוזכרת במקרא‬ ‫במאמר זה נציג את ניתוח הממצאים לשיטת‬
‫פעמיים כעיר בעמק האלה‪ .‬פעם אחת ברשימת‬ ‫גרפינקל וגנור שחפרו במקום‪ ,‬וזיהו את המקום‬
‫הצבי הארץ‪-‬ישראלי‬ ‫הערים והמחוזות שבפרק טו בספר יהושע‪ ,‬ופעם‬ ‫כעיר יהודאית מימי דוד המלך‪ .‬אין בכך נקיטת‬
‫שנייה בסיום סיפור דוד וגוליית בספר שמואל א‬
‫שטחי השפלה הנרחבים באזור זה‬ ‫פרק יז‪ַ“ :‬וָּי ֻקמּו ַא ְנֵׁשי ִיְׂשָר ֵאל ִויהּו ָדה ַוָּיִרעּו ַוִּיְר ְּדפּו‬ ‫עמדה מסוימת בוויכוח הגדול‪ ,‬אבל יש כאן‬
‫הם בית הגידול של הצבי הארץ‪-‬‬ ‫ֶאת ַהְּפ ִלְׁש ִּתי ַעד ּבֹו ֲאָך ַגְיא ְו ַעד ַׁש ֲעֵרי ֶע ְקרֹון‪ַ ,‬וִּיְּפלּו‬ ‫סיפור נהדר שכדאי להקשיב לו‪.‬‬
‫ישראלי‪ ,‬בעל חיים קל רגליים‬ ‫ַח ְל ֵלי ְפ ִלְׁש ִּתים ְּב ֶדֶרְך ַׁש ֲעַרִים ְו ַעד ַּגת ְו ַעד ֶע ְקרֹון”‪.‬‬
‫ •בין שערים‪ ,‬או‪ :‬לאן הגענו‬
‫("ו ְכִצְבָאי ִם ַעל‪ֶ -‬ה ָה ִרים לְ ַמ ֵהר"‪ ,‬דברי‬ ‫ •גרעינים – עניין של זמן‬ ‫בחומת העיר נמצאו שני שערים גדולים ומתוכננים‬
‫הימים א יב‪ ,‬ט) המתהדר במראה‬ ‫ממצאים מפתיעים הביאו לפיצוח משמעותי‬
‫בחישוב תיארוך האתר‪ .‬ממצאים מפתיעים?‬ ‫שהיו שערי הכניסה לעיר‪ .‬הממצא הזה‪ ,‬של‬
‫עדין ואצילי וחי בעדרים קטנים‪ .‬צבעיו‪,‬‬ ‫שני שערים מתוכננים בחומת עיר‪ ,‬הוא נדיר‪.‬‬
‫כצבעי הקרקע‪ ,‬משמשים לו הסוואה‬ ‫האם מדובר בעיר בעלת שני השערים‪ ,‬כלומר‬

‫ומקשים על טורפים להבחין בעדר‬
‫הרובץ בצל העצים‪.‬‬

‫צומח‬

‫השקד המצוי‬

‫בזכות פריחתו המוקדמת‪ ,‬זכה‬
‫השקד המצוי לכמה אזכורים במקרא‪,‬‬

‫המהללים את שקידתו‪ .‬בספר‬
‫בראשית מג‪ ,‬יא‪ ,‬נכתב‪ְ " :‬קחּו ִמּזִ ְמ ַרת‬
‫ָהָא ֶרץ ּבִכְלֵיכֶם‪ ,‬ו ְהֹו ִרידּו לָ ִאיׁש ִמנ ְ ָחה‪:‬‬

‫ְמ ַעט צֳ ִרי‪ּ ,‬ו ְמ ַעט ּ ְדבַׁש‪ ,‬נ ְכ ֹאת ו ָל ֹט‪,‬‬
‫ּבָ ְטנ ִים ּוׁ ְש ֵק ִדים"‪ .‬העץ‪ ,‬בן למשפחת‬
‫הוורדיים‪ ,‬תורבת לפני אלפי שנים‪.‬‬
‫הוא נמוך קומה אך שורשיו עמוקים‪,‬‬

‫ולכן יצליח לשגשג גם במקומות‬
‫שבהם הגשמים מועטים יחסית‪.‬‬

‫צ‬

‫אדמוני ואלמוני‪ ,‬שמתנדב להיות נציג ישראל בקרב‪.‬‬ ‫חורבת קיאפה –‬ ‫‪ >>>> 34‬דרך ‪ .‬ארץ | ‪ 929‬תנך ביחד‬
‫אין לו צורך בשריון או בחרב‪ ,‬יש לו אמונה באלוהיו‬ ‫אינדיאנה ג’ונס‬
‫וסיפורי זיתים‬
‫ורוגטקה‪ .‬הסיפור המקראי טוב ויפה‪ ,‬אבל איך‬
‫קושרים החוקרים בין המסופר במקרא לבין המקום?‬ ‫" ַא ָּתה ָּבא ֵא ַלי ְּב ֶחֶרב ּו ַב ֲח ִנית ּו ְב ִכידֹון‬
‫ְו ָא ֹנ ִכי ָבא‪ֵ -‬א ֶליָך ְּבֵׁשם ה' ְצ ָבאֹות"‬
‫ובכן‪ ,‬הקרב בין דוד לגוליית הוא לא הקרב היחיד‬
‫המתחולל כאן‪ .‬בימים אלו ממש יש מחלוקת בין‬ ‫[ שמואל א יז‪ ,‬מה ]‬
‫חוקרים על זיהוי המקום‪ִ .‬חבשו על הראש מגבעת‬
‫של אינדיאנה ג’ונס‪ ,‬והקשיבו לסיפור הבא‪ :‬כבר‬ ‫בתים‪ ,‬והנה עוד שער לעיר‪ .‬חיו כאן ‪ 600-500‬איש‪.‬‬ ‫למה חשוב לזרוק על הרצפה גרעיני‬
‫עיר גדולה מאוד לתקופתה‪.‬‬ ‫זיתים? מדוע בוטלה בניית השכונה‬
‫במאה ה‪ 19-‬היו חוקרים שהסתקרנו למראה‬ ‫הדרומית של רמת בית שמש? ומהי‬
‫החומות המבצבצות במיקום אסטרטגי כל כך‪.‬‬ ‫אם נתבונן מחורבת קיאפה לכיוון דרום‪-‬מערב‪ ,‬נוכל‬ ‫הכתובת העברית הראשונה? זאת ועוד בסיור‬
‫אולם החפירה המשמעותית והעדכנית ביותר‬ ‫לראות את העמק שבו אולי התרחש המפגש בין‬
‫היא של צוות חופרים בראשות יוסף גרפינקל‬ ‫בחורבת קיאפה‪.‬‬
‫מהאוניברסיטה העברית בירושלים וסער גנור‬ ‫הענק הפלישתי לבין דוד הצעיר‪ַ“ :‬וַּי ַא ְספּו ְפ ִלְׁש ִּתים‬ ‫חורבת קיאפה‪ ,‬אתר ארכיאולוגי כמעט סודי‪ ,‬נמצא‬
‫מרשות העתיקות‪ .‬הם הגיעו לכאן במקרה בשנת‬ ‫ֶאת ַמ ֲח ֵני ֶהם ַל ִּמ ְל ָח ָמה‪ַ ,‬וֵּי ָא ְספּו ׂשֹ ֹכה ֲאֶׁשר ִליהּו ָדה‪,‬‬
‫‪ ,2007‬אבל ארבעה גרעיני זיתים שמצאו במקום‬ ‫ַוַּי ֲחנּו ֵּבין ׂשֹוכֹה ּו ֵבין ֲעֵז ָקה ְּב ֶא ֶפס ַּד ִּמים ‪ְ.‬וָׁשאּול ְו ִאיׁש‬ ‫כקילומטר צפונית‪-‬מזרחית צומת האלה‪ .‬כמה‬
‫השאירו אותם כאן לחפירות של שבע שנים‪.‬‬ ‫ִיְׂשָר ֵאל ֶנ ֶא ְספּו ַוַּי ֲחנּו ְּב ֵע ֶמק ָה ֵא ָלה‪ַ ,‬וַּי ַעְרכּו ִמ ְל ָח ָמה‬ ‫מאות מטרים אחרי הפנייה בשביל הבוץ‪ ,‬מחנים‬
‫במהלך החפירות הם זיהו את האתר כעיר יהודאית‬ ‫ִל ְקַראת ְּפ ִלְׁש ִּתים ‪ּ.‬ו ְפ ִלְׁש ִּתים ֹע ְמ ִדים ֶאל ָה ָהר ִמֶּזה‪,‬‬ ‫את הרכבים‪ ,‬עולים כמה ברגל‪ ,‬ומגלים עולם שלם‪.‬‬
‫גם בהיעדר שילוט (עדיין אין שילוט מסודר)‪ ,‬אפשר‬
‫מימי דוד המלך‪ ,‬משנת ‪ 1000‬לפנה”ס בערך‪.‬‬ ‫ְוִיְׂשָר ֵאל ֹע ְמ ִדים ֶאל ָה ָהר ִמֶּזה‪ְ ,‬ו ַה ַּגְיא ֵּבי ֵני ֶהם‪”...‬‬ ‫להבין את התמונה‪ :‬כאן היה שער הכניסה לעיר‪ ,‬וכאן‬
‫הזיהוי של העיר המרשימה כעיר יהודאית הוא‬ ‫(שמואל א יז)‪ .‬לפי הסיפור המקראי‪ ,‬אפילו שאול‬ ‫נגמר קטע של החומה שהתנשאה עד לגובה של כ‪6-‬‬
‫חיזוק רב עוצמה לטענתם של אנשי “האסכולה‬ ‫המלך לא העז לייצג את ישראל בקרב מול הענק‬ ‫מטרים‪ .‬כאן היו הבתים‪ ,‬כנראה שהיו במקום כ‪90-‬‬
‫הירושלמית” במחקר הארכיאולוגי‪ ,‬הטוענים כי‬ ‫הפלישתי‪ .‬דמיינו את דוד‪ ,‬הנער הצעיר‪ ,‬רועה צאן‬
‫ממלכת דוד ואחריה ממלכת שלמה היו ממלכות‬

‫גדולות ומשמעותיות בדומה למתואר בתנך‪.‬‬
‫לעומתם‪ ,‬אסכולת המחקר שמקורה באוניברסיטת‬

‫תל אביב טוענת כי ממלכת דוד ושלמה הייתה‬
‫ממלכה זניחה ושלסיפורי המקרא אין בסיס היסטורי‪.‬‬

‫אם כן‪ ,‬חורבת קיאפה הפכה להיות זירת קרב בין‬
‫החוקרים‪ ,‬כאשר ברקע עומדת שאלה גדולה‪ ,‬עתיקה‬

‫ועמוקה יותר‪ ,‬ואם תרצו גם אידיאולוגית‪ ,‬בנוגע‬
‫לאמינות ההיסטורית של התנך וליחסי הגומלין בין‬

‫הארכיאולוגיה בארץ ישראל לבין התנך‪.‬‬

‫‪ >>>> 33‬דרך ‪ .‬ארץ | ‪ 929‬תנך ביחד‬ ‫דומם‬ ‫הם מצידם‪ ,‬לא ראו שום צורך לפגוע בחומה או‬ ‫סולימאן הגדול החליט לבנות את חומת העיר‪.‬‬
‫להרוס אותה אלא להפך‪ ,‬ראו בה פנינה אדריכלית‬ ‫האגדה מספרת שהוא ִהנחה לבנות את החומה על‬
‫שער האריות‬ ‫הראויה לשימור ואסרו על בנייה בצמוד לחומה‪.‬‬ ‫פי קו המתאר הרחב ביותר של חומת אאודוקיה‪,‬‬
‫הכוללת את כל חלקי העיר‪ ,‬לרבות עיר דויד הקדומה‬
‫מבין שערי ירושלים‪ ,‬מעניין להתוודע‬ ‫(סוף סוף נימוס אירופאי!)‬
‫לסיפור של האריות שדמויותיהם‬ ‫בשנת ‪ 1948‬הכריזה מדינת ישראל על עצמאותה‪,‬‬ ‫והר ציון‪ ,‬אולם אדריכליו כללו בחומות העיר רק‬
‫את ההרחבות של העיר המודרנית‪ -‬מה שלימים‬
‫חקוקות בצדי שער האריות‪ .‬אגדה‬ ‫אולם בקרב על ירושלים‪ -‬הפלמ"ח לא ניצח‪.‬‬ ‫ייקרא "העיר העתיקה"‪ .‬לשואלים מה עלה בגורל‬
‫נושנה טוענת כי סולימן‪ ,‬בונה החומה‪,‬‬ ‫ב‪ ,1967-‬לאחר הניצחון במלחמת ששת הימים‬
‫חלם שוב ושוב על אריות‪ ,‬ופירש זאת‬ ‫ואיחוד ירושלים‪ ,‬בנאום באסיפת המפלגה‪ ,‬האשים‬ ‫האדריכלים‪ -‬אותה אגדה מספרת כי בחומה‬
‫בן גוריון את חומת ירושלים בכישלון הצבאי של‬ ‫הסמוכה לשער יפו אפשר למצוא את שני הקברים‬
‫כמסר שעליו למגן היטב את העיר‬ ‫‪ .1948‬והציע להרוס אותה תגובות רבות וקשות היו‬ ‫של האדריכלים שטעו טעות מרה והצרו את גבולות‬
‫בחומה בצורה‪ .‬כשהקים את החומה‬ ‫לדברים אלה‪ ,‬ביניהן דבריו של עגנון‪" :‬בן גוריון אמר‬
‫ב‪ 1539-‬חקק דמויות של אריות באחד‬ ‫הרבה שטויות בחייו‪ .‬הצעתו להרוס את החומה היא‬ ‫העיר‪ .‬לא כדאי הסתבך עם הסולטן‪.‬‬
‫ •סוף דבר ‪ -‬המשכו של דבר‪ /‬יוצאים‬
‫משעריה‪ ,‬זכר לחלום‪.‬‬ ‫היותר גדולה‪".‬‬
‫אדרבה‪ ,‬בחודש יולי ‪ ,1967‬כחודש לאחר שחרור‬ ‫מהחומות ובונים חומה ירוקה‬
‫ירושלים‪ ,‬בישיבה שבה נכחו ראש הממשלה דאז‪,‬‬ ‫במחצית המאה ה‪ 19-‬התרחב היישוב היהודי‬
‫לוי אשכול‪ ,‬טדי קולק‪ ,‬ראש העיר‪ ,‬ונציגי ההנהלה של‬ ‫בארץ‪ ,‬יצא מחוץ לחומות ושינה את אורחות חייו‪.‬‬
‫רשות הגנים הלאומיים‪ ,‬הוחלט להקיף את חומת‬ ‫שכונות "ימין משה" ו"משכנות שאננים" הוקמו‬
‫העיר העתיקה בגן לאומי‪ ,‬וכך לשמור על "אזור חיץ‬ ‫בצידה המערבי של העיר‪ ,‬מעבר לגיא בן הינום‪,‬‬
‫והחומה הפכה לקו התפר בין החיים הישנים לחיים‬
‫ירוק" סביב חומות העיר העתיקה‪.‬‬ ‫החדשים‪ .‬כאשר צרו הבריטים על העיר‪ ,‬בשנת‬
‫ו‪ ...‬בשנת ‪ 1975‬הוכרז "גן לאומי סובב חומות‬ ‫‪ ,1917‬לא הייתה לחומה שום משמעות ביטחונית‪.‬‬
‫ירושלים"‪ ,‬שבו אנחנו מטיילים היום‪ .‬וזה היה‬

‫בקצרה סיפורה של חומה‪ .‬‬

‫>> חומות ירושלים באזור הר הבית | צילם‪ :‬איל שפירא‬

‫חומת אאודוקיה החזיקה מעמד כשש מאות שנה‪,‬‬ ‫חלק מהחומה‪ .‬העבודה תתבצע ביעילות‪ ,‬והאנשים‬ ‫טיפ‬ ‫‪ >>>> 32‬דרך ‪ .‬ארץ | ‪ 929‬תנך ביחד‬
‫גם לתוך תקופת השלטון המוסלמי‪ ,‬אלא שבשנת‬ ‫יפתחו שייכות למקום‪ .‬החומה נבנית במהירות רבה‬
‫‪ 1033‬פקדה את העיר רעידת אדמה והחריבה את‬ ‫בתוך ‪ 52‬יום‪ ,‬לא רק בגלל המוטיבציה הגבוהה‪ ,‬אלא‬ ‫"[‪ ]...‬על חומותייך עיר דוד‬
‫גם מכיוון שהיקף החומה קטן‪ -‬מותאם לגודלו של‬ ‫הפקדתי שומרים [‪ ".]...‬מי‬
‫החומה האדירה‪.‬‬
‫בהיעדר תקציב ודחיפות העניין‪ -‬לא שוקמה‬ ‫היישוב היהודי הקטן בארץ בזמן שיבת ציון‪.‬‬ ‫שומר על החומות?‬
‫החומה‪ .‬רק בשנת ‪ ,1055‬הח'ליף הפאטמי‪,‬‬ ‫סקירת תקופת המקרא נגמרה‪ ,‬אבל עדיין לא מצאנו‬ ‫בתקופת המנדט הבריטי נחשבה‬
‫אל ֻמ ְס ַת ְנ ִצר‪ ,‬שחש מאוים צבאית‪ ,‬הבין שעליו‬ ‫חומת העיר העתיקה בירושלים‬
‫למהר ולהגן על ירושלים ולבצר אותה בחומה‪ .‬בשל‬ ‫תשובה לשאלה‪ -‬מדוע עיר דויד‪ ,‬שבשלב הזה כבר‬
‫המהירות‪ ,‬התקציב הדל והצורך הביטחוני הדוחק‬ ‫קיימת לפחות חמש מאות שנה‪ ,‬אינה נכללת בתוך‬ ‫לפנינה אדריכלית ולאחד‬
‫הוחלט על שימוש בחורבות חומת אאודוקיה‪.‬‬ ‫מסמליה של מורשת העיר‪.‬‬
‫נוסף על כך הוחלט להשאיר בתוך החומות רק את‬ ‫חומות העיר העתיקה?‬ ‫הבריטים קבעו שיש להסיר את‬
‫החלק הצפוני המודרני‪ ,‬ולא להכניס את החלקים‬ ‫ •גלגולה של חומה‪ -‬פרק ב‪:‬‬ ‫כל הבתים הצמודים לחומה‬
‫הדרומיים‪ -‬הר ציון ועיר דויד הקדומה‪ .‬שכונות‬ ‫כדי שיהיה אפשר לשמֵר אותה‬
‫אימפריות קמות ונופלות‬ ‫ולחשוף אותה במלא הדרה‪.‬‬
‫הרחבה צפוניות‪ .IN -‬עיר דויד‪.OUT -‬‬ ‫תקופת בית המקדש השני הייתה תקופת שגשוג‬ ‫מיד לאחר איחוד העיר‪ ,‬בשנת‬
‫הבנו כיצד עיר דויד נשארה מחוץ לחומה‪ ...‬אבל‬ ‫ופריחה בעיר‪ .‬ירושלים הלכה והתרחבה לכיוון צפון‪.‬‬ ‫‪ ,1967‬קרא דוד בן גוריון להרוס‬
‫בכל זאת‪ ,‬משהו כאן לא מסתדר‪ ,‬כי העות'מאנים‬ ‫נוספו לה שטחים חקלאיים ופרוורי מגורים‪ ,‬ובכל‬ ‫את חומות ירושלים‪ .‬הוא ראה‬
‫פעם נבנתה חומה חדשה שניסתה "לעטוף" ולסמן‬ ‫בכך הזדמנות לומר לעולם כי‬
‫קיבלו עיר פרזות‪ ..‬אז לאן נעלמה החומה‬ ‫גבולות‪ .‬כך למעשה נבנו שלוש חומות לעיר‪ ,‬מעין‬ ‫ירושלים אחת היא‪ .‬אמירתו‬
‫הפאטמית?‬ ‫"בבושקה"‪ .‬והנה‪ ,‬כאשר צרו הרומאים על העיר‬ ‫זאת של בן גוריון זכתה לביקורת‬
‫בשנות השישים של המאה הראשונה לספירה‪ -‬הם‬ ‫רבה ולא יצאה אל הפועל‪ .‬יתרה‬
‫בתום המאה ה‪ 11-‬באה אל קיצה התקופה‬ ‫אומנם פגשו שלוש חומות‪ ,‬אך הצליחו להבקיע‬ ‫מזאת‪ ,‬טדי קולק‪ ,‬ראש עיריית‬
‫המוסלמית של העיר‪ ,‬והחלה התקופה הצלבנית‪.‬‬ ‫ירושלים‪ ,‬אימץ את תכנית‬
‫החומה הרעועה נפרצה בקלות על ידי הצלבנים‬ ‫אותן בקלות והחריבו את בית המקדש השני‪.‬‬ ‫המתאר הבריטית ופעל להקמת‬
‫שהגיעו לארץ במסע הצלב הראשון‪ .‬הם השתלטו‬ ‫רק במאה החמישית לספירה‪ ,‬בתקופה הביזנטית‪,‬‬ ‫גן לאומי סובב חומות ירושלים‪.‬‬
‫על העיר ושיפצו את החומה‪ .‬והנה‪ ,‬בשנת ‪,1187‬‬
‫צלאח א‪-‬דין שעמד בראש השושלת האיובית‪ ,‬כבש‬ ‫נבנתה שוב חומה‪ .‬והפעם‪ -‬רחבה וגדולה מאי‬ ‫אדר סטולרו‪-‬מליחי‪,‬‬
‫את העיר והחליט באופן מפתיע לפרוץ את החומה‬ ‫פעם‪ .‬אליה אודוקיה‪ ,‬אשתו של הקיסר‪ ,‬נוצרייה‬ ‫מנהלת תוכן במחוז מרכז של‬
‫אדוקה‪ ,‬החליטה בעקבות קריאת פסוק מהברית‬
‫ולפרק אותה‪ .‬אחיינו‪ ,‬אל ָמ ִלּכ אל ֻמ ָע ְט'ם עי ָסא‪,‬‬ ‫הישנה (התנך)‪ ,‬שצו אלוהי מחייב אותה לפעול‬ ‫רשות הטבע והגנים‬
‫המשיך במימוש ההרס השיטתי‪ .‬מדוע לפרק את‬ ‫למען בניית חומות העיר‪ֵ " :‬הי ִטי ָבה ִבְרצֹו ְנָך ֶאת ִצּיֹון‪,‬‬
‫החומה? האיובים התמחו בלוחמה בשטח פתוח‪.‬‬ ‫ִ ּת ְב ֶנה חֹומֹות ְירּו ָ ׁש ָלִים” (תהלים נא‪ ,‬כ)‪ .‬ואז נבנתה‬
‫מבחינתם‪ ,‬עיר מוקפת חומה לא הייתה יתרון אלא‬ ‫החומה הארוכה והמקיפה ביותר לעיר – חומת‬
‫חיסרון ומכשול ליכולת ההגנה על העיר‪ .‬ירושלים‬
‫אאודוקיה‪ .‬היא הקיפה את עיר דויד הקדומה‬
‫נותרה ללא חומה‪.‬‬ ‫ומעיין השילוח‪ ,‬את הר ציון‪ ,‬וגם את המרחב‬
‫וכך‪ ,‬במשך כשלוש מאות שנה הייתה ירושלים‬
‫מפורזת‪ ,‬עירומה מחומה‪ ,‬עד שהסולטן התורכי‬ ‫הצפוני של כל ההרחבות המאוחרות‪ .‬‬

‫‪ >>>> 31‬דרך ‪ .‬ארץ | ‪ 929‬תנך ביחד‬ ‫חי‬ ‫השילוח שבתוך העיר המבוצרת‪ .‬למי שרוצה‬ ‫>> העיר העתיקה בירושלים | צילם‪ :‬איל שפירא‬
‫לראות את הסיפור בעיניים ‪ -‬כדאי להגיע למרכז‬
‫סיס החומות‬ ‫היא בתקופת המלך עזיהו‪ ,‬שהרחיב את גבולות‬
‫המבקרים של עיר דויד ולצעוד בתוך הנקבה‬ ‫העיר וחיזק את מגדליה‪ ,‬כמתואר בדברי הימים ב כו‪.‬‬
‫אפילו חומות ירושלים עשויות להוות‬ ‫עצמה (לא לשכוח להביא פנס ובגדים להחלפה)‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 701‬לפנה"ס‪ ,‬האימפריה האשורית מאיימת‬
‫בית גידול ייחודי‪ .‬למעשה‪ ,‬הציפור‬
‫ומה קרה לחזקיהו ולירושלים? הצבא האשורי‬ ‫על ממלכת יהודה בגלל שחזקיהו‪ ,‬מלך יהודה‪,‬‬
‫הנודדת הקטנה סיס החומות‪ ,‬חובבת‬ ‫התייצב על חומות העיר‪ ,‬ובאופן מפתיע ‪-‬נסוג‪.‬‬ ‫אינו משלם מיסים‪ .‬אלא שחזקיהו הכין את‬
‫חריצים וחרכים של מבנים‪ ,‬מקננת מדי‬ ‫והחומה ‪ -‬נותרה על תילה‪ .‬עד היום אפשר למצוא‬
‫בתוך הרובע היהודי חלקים צפוניים מתוך חומת‬ ‫עריו למצור עתידי‪ .‬הוא ביצר את ערי יהודה‪,‬‬
‫שנה בין אבני הכותל‪ .‬סיס החומות‬ ‫הרחיב וחיזק את חומות ירושלים‪ ,‬וחפר בעזרת‬
‫שוהה רוב חייו באוויר‪ ,‬אוכל וישן בעודו‬ ‫חזקיהו‪" -‬החומה הרחבה"‪ .‬‬ ‫מהנדסים ופועלים נקבה אדירה שהעבירה מים‬
‫מעופף‪ ,‬ונוחת רק לצורך הטלת ביצים‪.‬‬ ‫אז‪ ...‬מה קורה פה? העיר נדדה? החומה עפה? ‬ ‫מהמעיין התחתון שנמצא מחוץ לעיר‪ ,‬אל בריכת‬

‫הסיס אף נזכר בספר ירמיהו (ח‪ ,‬ז)‪:‬‬ ‫נמשיך במסע‪.‬‬
‫"גַּם ֲח ִסי ָדה בַ ׁ ּ ָש ַמי ִם י ָ ְד ָעה מֹו ֲע ֶדי ָה‪ ,‬ו ְת ֹר‬ ‫חלפו כחמישים שנה והאימפריה האשורית איבדה‬

‫ו ְ ִסיס ו ְ ָעגּור ׁ ָש ְמרּו ֶאת ֵעת בָֹּאנ ָה‪ ,‬ו ְ ַע ִּמי‬ ‫את כוחה‪ .‬מי יירש את מקומה? מצרים או בבל?‬
‫ל ֹא י ָ ְדעּו ֵאת ִמ ׁ ְש ַּפט ה'"‪.‬‬ ‫מלכי יהודה הימרו על "הסוס" הלא נכון‪ ,‬ונקמת‬
‫הבבלים לא איחרה לבוא‪ ..‬וכך‪ ,‬בי"ז בתמוז‪ ,‬שנת‬
‫צומח‬ ‫‪ 586‬לפנה"ס‪ ,‬אחרי שלוש שנות מצור שהחלו‬
‫בעשרה בטבת‪ ,‬נבקעה חומת ירושלים‪ .‬ירושלים‬
‫סתוונית הנגב‬ ‫נחרבה‪ ,‬בית המקדש עלה באש ורבים מאנשיה‬

‫בחומות ירושלים ניתן למצוא את לוע‬ ‫הוגלו לבבל‪ .‬אין עיר ואין חומה‪.‬‬
‫הארי הסיצילי‪ ,‬צמח זר בצבעי לבן‪,‬‬ ‫אחרי כחמישים שנה פינו הבבלים את מקומם‬
‫לפרסים‪ .‬בשנת ‪ 538‬לפנה"ס‪ ,‬התיר המלך הפרסי‬
‫צהוב ואדום‪ ,‬שככל הנראה הגיע לכאן‬ ‫הראשון‪ ,‬המלך כורש‪ ,‬ליהודים ולכלל המיעוטים‬
‫עם הצלבנים כל הדרך מאיטליה‪.‬‬ ‫תחתיו‪ ,‬לחזור לארצם ולעבוד את האל המקומי‬
‫שלהם‪ .‬מסופר על כך בספר עזרא (פרק א ופרק ו)‪,‬‬
‫וגם בממצא המפורסם "גליל כורש"‪ .‬השבים לציון‬
‫החלו בבניית בית המקדש השני‪ .‬אחד המנהיגים‬
‫החשובים של אותה תקופה הוא נחמיה‪ .‬אל נחמיה‪,‬‬
‫שהיה שר המשקים של מלך פרס‪ ,‬הגיעה השמועה‬
‫שמצב אחיו בציון בכי רע‪ .‬הוא מקבל אישור להגיע‬
‫לכאן ולעשות סדר‪ .‬משימה ראשונה‪ -‬בניית חומה‪.‬‬
‫התוכנית מבריקה‪ -‬כל משפחה אחראית לבנייה של‬

‫צ‬

‫סובב חומת ירושלים‬ ‫במגלענביבבגלירלעבוישלדדויודת‬
‫" ַעל חֹו ֹמ ַתִיְך ְירּו ָ ׁש ִַלם ִה ְפ ַקד ִּתי ֹׁש ְמִרים‬
‫ָּכל ַהּיֹום ְו ָכל ַה ַ ּל ְי ָלה "‬

‫[ ישעיה סב‪ ,‬ו ]‬

‫כך לבנות חומה? יש הסוברים שהוא רצה להדגיש‬ ‫ •החומה הנודדת‪-‬‬ ‫‪ >>>> 30‬דרך ‪ .‬ארץ | ‪ 929‬תנך ביחד‬
‫את קדושתה של העיר‪ ,‬ויש הטוענים שהוא מיהר‬ ‫תמ"א ‪ 1536‬לספירה‬
‫בנו של דויד‪ ,‬מסופר על בניית חומה חדשה לעיר‪:‬‬ ‫לבנות חומת מגן מפני נוצרים‪ ,‬שאיימו לחזור לארץ‬ ‫סיור על חומות ירושלים‪ ,‬שהן חלק מהגן הלאומי‬
‫"ַוִּי ְת ַח ֵּתן ְׁשֹלמֹה‪ֶ ,‬את‪ַּ-‬פְרעֹה ֶמ ֶלְך ִמ ְצָרִים; ַוִּי ַּקח‬ ‫ישראל‪ .‬וכך ניסה לא רק להגן על העיר אלא להדגיש‬ ‫המקיף אותן‪ ,‬מעניק נקודת מבט בלתי שגרתית על‬
‫עיר הבירה‪ .‬נצא לסיור רגלי בראש החומה‪ ,‬הכולל‬
‫ֶאת‪ַּ-‬בת‪ַּ-‬פְר ֹעה‪ַ ,‬וְי ִבי ֶא ָה ֶאל‪ִ -‬עיר ָּדִוד‪ַ ,‬עד ַּכֹּלתֹו ִל ְבנֹות‬ ‫את הנוכחות המוסלמית בעיר‪.‬‬ ‫עלייה וירידה ממגדלים ונקודות תצפית ייחודיות‪.‬‬
‫ֶאת‪ֵּ-‬ביתֹו ְו ֶאת‪ֵּ-‬בית ה' ְו ֶאת‪-‬חֹו ַמת ְירּוָׁש ִַלם ָס ִביב‪  ".‬‬ ‫מפתיע לגלות שדווקא "עיר דויד" המיוחסת‬ ‫חלק זה של הסיור יסתיים בשער האשפות‪ .‬כדי‬
‫(מלכים א ג‪ ,‬א)‪ .‬מדוע צריך חומה חדשה? תקופת‬ ‫לתקופת דויד המלך‪ ,‬הסמוכה לכפר סילואן‪ ,‬נמצאת‬ ‫להשלים את התמונה‪ ,‬אפשר וכדאי להמשיך‬
‫שלמה היא תקופה של שגשוג וביטחון‪ .‬העיר גדלה‬ ‫מחוץ לחומות העיר העתיקה של ירושלים‪ .‬איך‬ ‫לסיור ב"עיר דויד"‪ ,‬שנמצאת מחוץ לחומות העיר‬
‫אפשר להבין את הפער בין מיקום העיר המקראית‬ ‫העתיקה‪ .‬הסיור כולל עלייה וירידה במדרגות רבות‪,‬‬
‫והיה צורך בגידור מחודש של העיר‪ .‬לאן? לכיוון‬ ‫ובין ירושלים של המאה ה‪ 16 -‬המוקפת חומה?‬ ‫ביקור באתרי חפירה ארכיאולוגיים והליכה במים‬
‫צפון ‪ -‬שם השטח פתוח ונוח לבנייה‪.‬‬
‫ •גלגולה של חומה‪ -‬פרק א‪:‬‬ ‫(לבוחרים בכך)‪.‬‬
‫נקודת ציון נוספת בהיסטוריה של חומת ירושלים‬ ‫תקופת המקרא‬ ‫חומת העיר העתיקה היא מתקופת השלטון התורכי‬

‫בספר שמואל ב‪ ,‬פרק ה‪ ,‬מתואר כיבוש מצודה‬ ‫(העות'מאני) בארץ ישראל שנמשך ארבע מאות‬
‫מידי היבוסים והפיכתה ל"מצודת דויד"‪ .‬זהו כנראה‬ ‫שנה‪ ,‬מ‪ .1917 - 1517-‬הסולטן סולימאן המפואר‬
‫הוא שיזם את בניית החומה בשנת ‪ .1536‬במשך‬
‫הגרעין של מה שאנחנו מזהים כיום כ"עיר דויד"‪,‬‬ ‫שלוש מאות שנה הייתה העיר חשופה‪ ,‬ללא חומה‬
‫בסמוך לכפר סילואן‪.‬‬ ‫(מה שקוראים "עיר מפורזת")‪ .‬מה היה דחוף לו כל‬

‫בספר מלכים‪ ,‬בתיאור של תקופת מלכות שלמה‪,‬‬

‫‪ >>>> 29‬דרך ‪ .‬ארץ | ‪ 929‬תנך ביחד‬ ‫דומם‬ ‫מה כבר יכול לקרות בלילה? באורח פלא‪ ,‬פסל‬ ‫מלחמה‪ .‬כיצד? הם מוציאים מהמקדש בשיֹלה‬
‫דגון נופל‪ .‬טוב‪ ,‬קמים בבוקר‪ ,‬מתפלאים‪ ,‬מרימים‬ ‫את ארון הברית (כן‪ ,‬כן‪ ,‬זה שבתוכו מבצר אפק‪,‬‬
‫מפעל שאיבת המים‬ ‫את הפסל וממשיכים את היום‪ .‬למחרת? קרקס‪.‬‬ ‫שבני ישראל סחבו במדבר שהוביל את הנכנסים‬
‫שוב קמים הפלישתים בבוקר ורואים את פסל דגון‬ ‫לארץ כאשר הם חצו את הירדן)‪ ,‬ולוקחים אותו‬
‫מזרחית למבצר אפק משתרעים‬ ‫על הרצפה‪ ,‬והפעם ‪ -‬ידיו ורגליו שבורות‪ .‬וארון‬ ‫עימם לשדה הקרב‪ .‬הם חושבים אולי שזהו קמע‪.‬‬
‫מבני בטון ששימשו את מפעל‬ ‫הברית? שותק‪ .‬מילה הוא לא אומר ולא מסגיר את‬ ‫שהקרב חשוב מספיק כדי להוציא את ארון הברית‬
‫מה קרה שם בלילה בין שניהם‪ .‬הפלישתים נבהלים‬
‫המים הבריטי‪ .‬היה זה חלק ממפעל‬ ‫מכוחו של הארון‪ ,‬מסרבים להיכנס לתוך בית דגון‪,‬‬ ‫מהמקדש‪ .‬ואולי נראה להם שאלוהים מגולם‬
‫שאיבת המים והעברתם לירושלים‪,‬‬ ‫מאשימים את ארון הברית במכת הטחורים שמכה‬ ‫בחפץ הזה ושזה יעזור מאוד לקחת איתם את‬
‫אותם ומסלקים מאשדוד את הארון השבוי שמביא‬ ‫אלוהים לשדה הקרב בתוך קופסה‪ .‬עם הגעת הארון‬
‫שתושביה סבלו ממחסור במי‬ ‫למחנה ישראל‪ ,‬עולה במחנה תרועת שמחה גדולה‪.‬‬
‫שתייה‪ .‬המים נאספו במעיינות ראש‬ ‫רק לנזק‪ .‬לאן? לגת‪ .‬וגם שם ‪ -‬נזקים‪ .‬ומשם?‬ ‫הפלישתים נבהלים מאוד מקולות השמחה במחנה‬
‫העין והועברו לב ֵרכות סינון‪ ,‬למבנה‬ ‫לעקרון‪ .‬וגם שם ‪ -‬חּו ָכא ְו ִא ְטלּו ָלא‪ .‬תודה רבה לארון‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬חושבים שעוד רגע ו”הלך עליהם”‪ ,‬אך הם‬
‫ממנפים את המשבר ואת הבהלה לגיוס כל הכוחות‬
‫הכלרה‪ ,‬לבית משאבות ומשם‬ ‫אנא חזור הביתה‪ .‬והפלישתים משחררים את‬ ‫והמאמצים‪ִ “ :‬ה ְת ַחְּזקּו ִו ְהיּו ַל ֲא ָנִׁשים ְּפ ִלְׁש ִּתים ֶּפן‬
‫"טיפסו" לירושלים‪.‬‬ ‫השבוי שלהם בחזרה למחנה ישראל‪ .‬כל זה מתואר‬ ‫ַּת ַע ְבדּו ָל ִע ְבִרים ַּכ ֲאֶׁשר ָע ְבדּו ָל ֶכם ִו ְהִיי ֶתם ַל ֲא ָנִׁשים‬
‫ְו ִנ ְל ַח ְמ ֶּתם‪( ”.‬שמואל א‪ ,‬ד)‪ .‬ארון הברית מסרב‬
‫בשמואל א פרק ה‪.‬‬ ‫כנראה לשמש כקמע או כחפץ דתי שתפקידו לנצח‬
‫מ ֵעבר לתיאור המשעשע של המתרחש בלילה בין‬ ‫את הקרב בעבור ישראל‪ ,‬ונעשה לסיבה שבגללה‬
‫הפלישתים נלחמים ביתר עוז‪ .‬הם לא רק מנצחים‬
‫הפסל לבין הארון ולמכת הטחורים שפקדה את‬ ‫במערכה‪ ,‬הם גם לוקחים שבוי‪ :‬את ארון הברית!‬
‫העיר‪ ,‬ולפני שנכבה את המדורה ונכנס לאוהל לישון‪,‬‬ ‫ההפסד בקרב‪ ,‬ומותם של שני בניו‪ ,‬לא שוברים את‬
‫עלי הכוהן כמו הידיעה על לקיחת ארון הברית בשבי‬
‫יש פה שני עניינים חשובים שצריך לסמן‪ .‬האחד‬ ‫הפלישתי‪ ,‬והוא נופל מהכיסא‪ ,‬שובר את מפרקתו‬
‫‪ -‬למרות שארון אלוהים נשבה‪ ,‬יש בסיפור מסר‬ ‫ומת‪ָּ “ .‬ג ָלה ָכבֹוד ִמִּיְׂשָר ֵאל‪ ”.‬הכבוד האבוד מתבטא‬
‫על עליונות ה’ לעומת אלילי הפלישתים‪ .‬איך ארון‬ ‫לא רק בלקיחתו של ארון הברית בשבי אלא בכל‬
‫הברית לא רק מנצח בקלות את האל דגון אלא הוא‬ ‫ההתנהלות הקלוקלת של ניהול הקרב והיעדר‬
‫משפיל אותו ולועג לו‪ .‬והשני ‪ -‬חשוב לא פחות‪ ,‬אם‬ ‫ההבנה לגבי תפקיד ארון הברית בקרבות ישראל‪.‬‬
‫לא יותר ‪ -‬המסר פנימה‪ ,‬למחנה ישראל‪ :‬איך יכול‬ ‫במלחמה מתפללים‪ ,‬מקסימום מעלים קורבן‪ ,‬אבל‬
‫להיות שכאשר נשלח ארון הברית למחנה ישראל‪,‬‬ ‫לא מבזים את כבוד הארון‪ .‬מחנה ישראל הפסיד‬
‫נדמה היה שהוא לא יודע לעשות דבר‪ .‬בכלל לא‬
‫עזר בקרב נגד הפלישתים וסתם נפל בשבי‪ ,‬כאילו‬ ‫וכולם שבורים‪.‬‬
‫היה ארון רגיל‪ ,‬ואילו כאשר היה במחנה הפלישתים‬ ‫והארון? בזמן הזה עושה הארון מופע לפלישתים‪.‬‬
‫התמלא הארון באקטיביות‪ ,‬ברוח חיים ואף בהומור‬ ‫הם לוקחים אותו מאבן העזר לאשדוד‪ ,‬ושמים אותו‬
‫לא רע? וזה המסר החשוב למחנה ישראל ‪ -‬לא‬ ‫במקדש באשדוד‪ ,‬ליד פסל האל הפלישתי‪ ,‬דגון‪.‬‬
‫אתם תחליטו מתי ואיך ה’ יפעל בשביל לנצח בקרב‪.‬‬
‫צריך להתאמץ קצת יותר‪ .‬אולי בכיוון של צבא‬

‫מוסרי ומאורגן והנהגה ראויה‪.‬‬

‫בערי הפלישתים‪ ,‬מלמדות גם על אמונתם‪.‬‬ ‫במישור החוף הדרומי של ארץ ישראל‪ ,‬בערים‬ ‫טיפ‬ ‫‪ >>>> 28‬דרך ‪ .‬ארץ | ‪ 929‬תנך ביחד‬
‫אם נסתכל על המפה ועל ציר הזמן‪ ,‬נראה‬ ‫המזוהות כ”ערי פלישתים” ‪ -‬עזה‪ ,‬עקרון‪,‬‬
‫שהפלישתים ובני ישראל נכנסו לארץ בערך‬ ‫אל תוותרו על תצפית "נתן‬
‫באותו הזמן ‪ -‬במאה ה‪ 12-‬לפנה”ס‪ .‬הפלישתים ‪-‬‬ ‫אשקלון‪ ,‬אשדוד וגת‪ .‬בתנך ובמקורות היסטוריים‬ ‫יונתן" מהשער המערבי של‬
‫ממערב‪ ,‬ובני ישראל ‪ -‬ממזרח‪ .‬הפלישתים שאפו‬ ‫נוספים ניתן לקרוא על מאבקים ועל שאיפה של‬ ‫המצודה העות'מאנית‪ ,‬שהוא‬
‫להתקדם לפנים הארץ ולצפונה דרך מישור החוף‬ ‫הפלישתים להשתלט על עוד חלקים מהארץ ‪-‬‬ ‫הכניסה המקורית למצודה‪.‬‬
‫הדרומי‪ ,‬ובני ישראל שאפו להיכנס לפנים הארץ‬ ‫מאזור ֵּתל ַּב ַטש ו ֲע ֵז ָקה (ליד טל שחר‪ ,‬לטרון‪ ,‬בית‬ ‫שירו את השיר "האיש ההוא"‪,‬‬
‫דרך בקעת הירדן‪ ,‬הרי יהודה ושומרון‪ .‬שבטי‬ ‫שכתב המשורר נתן יונתן שחי‬
‫ישראל מתפרסים על הארץ לצפונה ולרוחבה אך‬ ‫שמש של היום) דרך תל ָק ִסי ָלה (בתוך מוזאון‬ ‫שנים רבות ביישוב הסמוך‪,‬‬
‫לא יוצרים רצף טריטוריאלי של התיישבות‪ .‬מי‬ ‫ארץ ישראל‪ ,‬ברמת אביב של היום) ועד לאזור נחל‬
‫ינצח ומי ישיג ראשון את השליטה על האזור?‬ ‫ושערו מהם ההר והנחל‬
‫הירקון‪ ,‬שבו אנו נמצאים עכשיו‪.‬‬ ‫המופיעים בשיר ואיזהו המבצר‬
‫ •ארון מפתיע‬ ‫על המראה של הפלישתים ניתן ללמוד מתבליטים‬ ‫שמאבניו האפורות גיבור השיר‬
‫נחזור לאפק‪ ,‬לספר שמואל‪ ,‬ולסיפור הקרב‪.‬‬
‫כזכור‪ ,‬באפק חנו הפלישתים‪ .‬בקרב המתואר בספר‬ ‫מצריים המתארים את “שכירי החרב” ‪-‬‬ ‫"בנה לו בית"‪.‬‬
‫שמואל הייתה ידם של הפלישתים על העליונה והם‬ ‫הפלישתים‪ .‬שם מתוארים הפלישתים כלוחמים‬
‫מכים כ‪ 4,000-‬איש ממחנה ישראל‪ .‬הישראלים‪,‬‬ ‫בעלי קסדות ושריון‪ ,‬מגולחים‪ ,‬זקופי קומה ואוחזי‬ ‫ד"ר איל מטרני‬
‫מוכים וחבולים‪ ,‬מרגישים שהם חייבים להשיב‬ ‫ממונה קהל וקהילה במחוז מרכז‬
‫חניתות‪ .‬בקיאים‪ ,‬כיאה ל”גויי הים”‪ ,‬בהובלת‬
‫ספינות ומרכבות קרב‪ .‬ממצאים ארכאולוגים‬ ‫של רשות הטבע והגנים‬
‫ממקומות שונים בארץ‪ ,‬המיוחסים להתיישבות של‬
‫הפלישתים‪ ,‬מלמדים על תרבות חומרים ענפה ‪ -‬כדי‬
‫חרס המאופיינים בצבע אדום ובעיטורים שחורים‪,‬‬
‫וכלי ברזל‪ .‬צלמיות ששימשו לפולחן‪ ,‬אשר נמצאו‬

‫>> מבצר אפק | צילם‪ :‬דורון ניסים‬

‫‪ >>>> 27‬דרך ‪ .‬ארץ | ‪ 929‬תנך ביחד‬ ‫חי‬

‫לבנּון הירקון‬ ‫>> גן לאומי תל אפק | צילם‪ :‬דורון ניסים‬

‫בירקון נרשם המקרה הראשון‬
‫בעולם שבו הצליחו להשיב דג‬
‫של מים מתוקים אל בית גידולו‬
‫המקורי‪ .‬מדובר בפרויקט השבת‬
‫לבנּון הירקון אל מימי הנחל‪ .‬זהו‬
‫מין ייחודי (אנדמי) לישראל‪ ,‬השייך‬

‫למשפחת הקרפיוניים‪ ,‬ומצוי‬
‫בסכנת הכחדה חמורה‪.‬‬

‫צומח‬

‫שביל החצבים‬

‫כיאה לשמו‪" ,‬שביל החצבים" מציג‬
‫שפע של צמחי פקעת ממין זה‪,‬‬

‫המתהדרים בעמודי תפרחת גבוהים‬
‫בצבע לבן‪ .‬שמו של החצב ניתן לו‬

‫בזכות יכולתו "לחצוב" בסלע‪ .‬על פי‬
‫המדרש‪ ,‬יהושע בן נון נעזר בשורשיו‬

‫החזקים של החצב כדי לסמן את‬
‫הגבולות בין נחלות השבטים "ו ְ ַע ָּתה‪,‬‬

‫ַחלֵּק ֶאת‪ָ -‬הָא ֶרץ ַהז ֹּאת בְּנ ַ ֲחלָה‬
‫לְ ִת ׁ ְש ַעת ַה ׁ ּ ְשבָ ִטים" (יהושע יג‪ ,‬ז)‪.‬‬

‫צ‬

‫“ַוֵּי ֵצא ִי ְ ׂשָר ֵאל ִל ְקַראת ְּפ ִל ְ ׁש ִּתים ַל ִּמ ְל ָח ָמה ַוַּי ֲחנּו ַעל‬ ‫סיפורים ליד המדורה‬ ‫מגלנבבגילעוישלוית‬
‫ָה ֶא ֶבן ָה ֵע ֶזר ּו ְפ ִל ְ ׁש ִּתים ָחנּו ַב ֲא ֵפק” (שמואל א ד‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫בגן לאומי תל אפק‬
‫‪ >>>> 26‬דרך ‪ .‬ארץ | ‪ 929‬תנך ביחד‬
‫ •מיהו “מחנה ישראל”?‬ ‫“ַוֵּי ֵצא ִי ְ ׂשָר ֵאל ִל ְקַראת ְּפ ִל ְ ׁש ִּתים ַל ִּמ ְל ָח ָמה‬
‫נחזור לרגע אחורה במנהרת הזמן‪ :‬לאחר תקופת‬ ‫ַוַּי ֲחנּו ַעל ָה ֶא ֶבן ָה ֵע ֶזר ּו ְפ ִל ְ ׁש ִּתים ָחנּו ַב ֲא ֵפק‪”.‬‬
‫הנדודים במדבר‪ ,‬יהושע מוביל את שבטי ישראל‬
‫לארץ כנען‪ .‬לאחר ימי יהושע‪ ,‬בתקופת השופטים‬ ‫[ שמואל א ד‪ ,‬א ]‬
‫בני ישראל חיים במבנה שבטי ואין מנהיגות אחת‪,‬‬
‫מאחדת‪ .‬סופו של ספר שופטים מתאר הידרדרות‬ ‫אשר הוקם בתקופה העות’מאנית‪ ,‬בין השנים‬ ‫גן לאומי ירקון ‪ -‬תל אפק‪ ,‬הסמוך לראש‬
‫מוסרית‪ ,‬התרופפות הקשר לחוקי התורה‪ ,‬והיעדר‬ ‫‪ ,1574-1572‬ומכונה בטעות מבצר אנטיפטרוס על‬ ‫העין ולפתח תקווה‪ ,‬הוא גן לאומי‬
‫סולידריות בין השבטים‪“ :‬איש הישר בעיניו יעשה‪”.‬‬ ‫שם העיר הרומית הקדומה שהייתה גם היא כאן‪,‬‬
‫הפתרון כבר נרמז‪“ :‬בימים ההם אין מלך בישראל‪”.‬‬ ‫בתל אפק‪ .‬במתחם המבצר אפשר לראות חפירות‬ ‫פופולרי ומהנה והוא מתאים לטיולים‬
‫בתחילת ספר שמואל ממשיך תיאורה של החברה‬ ‫ארכאולוגיות המלמדות על מערך חיים במקום עוד‬ ‫עם כל המשפחה‪ .‬הוא קרוב למרכז‪ ,‬ובמהלך השנה‬
‫הישראלית כחברה חסרת הנהגה ובעלת ערכים‬
‫רופפים‪ .‬הסיפור נפתח בתיאור המקדש בשיֹלה‪.‬‬ ‫מלפני ‪ 5,000‬שנה‪ .‬אפשר ללכת לאורך החומה‪,‬‬ ‫יש בו פעילויות מגּוָונות לילדים ולכל המשפחה‪,‬‬
‫בניו של עלי הכוהן מתנהגים בבריונות כלפי באי‬ ‫להיכנס לצריחים‪ ,‬להציץ בחרכי הירי המיועדים‬ ‫כולל הופעות והקרנות סרטים‪ .‬יש בו מתקנים‬
‫המקדש‪ ,‬ובצורה מבזה במיוחד כלפי נשים‪ .‬במקביל‬ ‫לאוחזים בקשת‪ ,‬לשחק באבירים או בטורקים או‬ ‫למשחק‪ ,‬מרחבים להשתוללות‪ ,‬אגם ענק ובו‬
‫צומח במקדש מנהיג אלטרנטיבי שאינו יורש ביולוגי‬ ‫במשחקי הכס‪ ,‬וליהנות מנקודות התצפית היפות‬ ‫דגי הלבנון‪ ,‬ולצידו פלגונים חמודים לשכשוך‬
‫לעלי ולבניו‪ .‬זהו שמואל‪ .‬הסיפור ממשיך בתיאור‬ ‫שלאורך החומה‪ .‬ומי שממש בא לו להיות פרוע‬
‫הקרב בין ישראל לבין הפלישתים‪ .‬קרב שבו מחנה‬ ‫והרגיש את זה “וויילד”‪ ,‬יש בגן הלאומי חניון לילה‬ ‫הרגליים וצמחייה רבה לפיקניק ב ֵצל‪ .‬אפשר לבקר‬
‫חביב ביותר‪ .‬זהו אתר קמפינג מוסדר‪ ,‬עם מקלחות‬ ‫בטחנת קמח מתקופת הטורקים‪ ,‬לראות את‬
‫ישראל מאבד לחלוטין את ידיו ואת רגליו‪.‬‬ ‫חמות ועמדות בישול‪ ,‬שאפשר לפתוח בו אוהלים‪,‬‬
‫ •ומיהם הפלישתים?‬ ‫מסילת ה”רכבת העברית‪ ”,‬אשר הוקמה ב‪1922-‬‬
‫לפרוס שקי שינה‪ ,‬להדליק מדורה ולשמוע‬ ‫במטרה לחּבר בין עמק יזרעאל למצַרים‪ ,‬לזהות‬
‫ה”פלישתים”‪ ,‬המכּונים “גויי הים” מכיוון שהגיעו‬ ‫סיפורים על אפק הקדומה‪.‬‬ ‫את מבנה ה”פילבוקס” ‪ -‬עמדת ההגנה הבריטית‬
‫לחופי הארץ דרך “הים הגדול” (שאנחנו מכנים‬ ‫מתקופת המנדט‪ ,‬וכמובן‪ ,‬ליהנות מטיול לאורך‬
‫העיר “אפק” מופיעה בתנך בסיפור בספר שמואל‬ ‫נחל הירקון (מסלול הליכה בדרגת קושי קלה) עד‬
‫כיום בשם “הים התיכון”) ‪ -‬הדבר ארע במאה ה‪13-‬‬ ‫על מלחמה בין הפלישתים לבין מחנה ישראל‪:‬‬ ‫למקורות הירקון‪ .‬אי אפשר לפספס את המבצר‬
‫לפני הספירה‪ ,‬לאחר התפוררות הממלכות שמהן‬ ‫הגדול‪ ,‬מבצר “בינאר באשי” ‪ -‬ראש המעיינות‪,‬‬
‫באו‪ ,‬כאשר ניסו למצוא לעצמם מקום התיישבות‬
‫חדש‪ .‬במאה ה‪ 12-‬לפנה”ס התיישבו הפלישתים‬

‫‪ >>>> 25‬דרך ‪ .‬ארץ | ‪ 929‬תנך ביחד‬ ‫דומם‬ ‫ישראל בבצורת וברעב (סיפורי אליהו)‪ .‬מלך‬ ‫ •אז מי אחראי על בניית מפעל המים?‬
‫רודן שהתאכזר לנביאי ה’ נאמני ה’‪ ,‬וגזל מנבות‬ ‫ולמי שייכות אורוות הסוסים?‬
‫חותם עברי‬ ‫את כרמו (מלכים א‪ ,‬כא)‪ .‬המקרא אינו מספר על‬
‫כוחו‪ ,‬על סוסים ועל מרכבות; רק על חטאים ועל‬ ‫החוקרים הראשונים של האתר‪ ,‬אנשי אוניברסיטת‬
‫בסמוך לשער החצר התגלה‬ ‫שיקאגו‪ ,‬אשר חפרו וניתחו את הממצאים משנות‬
‫בתחילת המאה העשרים חותם‬ ‫עבודה זרה‪.‬‬ ‫ה‪ 20-‬ועד לסוף שנות ה‪ 30-‬של המאה העשרים‪,‬‬
‫עברי עתיק‪ ,‬נדיר ומרשים‪ ,‬הנושא את‬ ‫הממצאים מגלים לנו את מה שייתכן שהתנך‬ ‫סברו כי הביצורים‪ ,‬ובהם מפעל המים והאורוות‪,‬‬
‫שמו של ירבעם (ככל הנראה ירבעם‬ ‫מבקש לטשטש ולהעלים‪ .‬את אחאב המצביא‪,‬‬
‫השני)‪ .‬האריה השואג המעטר את‬ ‫הפוליטיקאי‪ ,‬מנהל אוצר המלך והאדריכל‪ .‬עכשיו‬ ‫שייכים לשלמה המלך‪ .‬הם קבעו זאת בעקבות‬
‫החותם אף התפרסם על שטר של‬ ‫ִסגרּו לרגע בטלוויזיה שלכם את “ערוץ התנך”‪,‬‬ ‫הצלבת הממצאים עם מידע שהתנך מוסר‪ .‬לפי‬
‫חמש לירות‪ .‬החותם המקורי אבד‪,‬‬ ‫ופתחו את “ערוץ אשור”‪ .‬במרכז מהדורת החדשות‬ ‫מלכים א ד‪ ,‬שלמה בנה את חצור‪ ,‬את מגידו ואת‬
‫וכיום מוצג העתק שלו במוזיאון‬ ‫מצויה כתובת ארכאולוגית המכּונה “מֹונֹו ִלית‬ ‫גזר‪ .‬ועוד מסופר על שלמה שהיו לו סוסים רבים‬
‫מכורח”‪ ,‬שנמצאה בשנת ‪ 1861‬בדרום‪-‬מזרח‬ ‫ואציליים (מלכים א‪ ,‬פרק י)‪ .‬בשנת ‪ 1958‬נתחדשו‬
‫ישראל בירושלים‪.‬‬ ‫טורקיה‪ .‬ב”מֹונֹו ִלית” (מצבה)‪ ,‬כתובה כתובת‬ ‫החפירות על ידי אגף העתיקות הממשלתי‪ ,‬והחוקר‬
‫מלכותית של המלך שלמנאסר השלישי‪ ,‬מלך אשור‪,‬‬ ‫יגאל ידין העלה סברה אחרת ‪ -‬כי הזכויות לאורוות‬
‫מהמאה ה‪ 9-‬לפנה”ס‪ ,‬אשר מתאר את מלחמותיו‬
‫בסוריה‪ ,‬בלבנון ובארץ ישראל‪ .‬בין היתר‪ ,‬המלך‬ ‫ולמפעלי המים שייכות לאחאב‪ ,‬מלך ישראל‬
‫מתאר את “קרב ַקְר ַקר”‪ .‬בקרב הוא מתאר ברית‬ ‫בתקופה מאוחרת יותר‪ ,‬במחצית הראשונה של‬
‫של ‪ 12‬מלכים נגדו‪ .‬הכתובת מפרטת את שמותיהם‬ ‫המאה התשיעית לפני הספירה‪ .‬על מה התבססה‬
‫של המלכים ואת כוחם הצבאי‪ .‬ובין כל המלכים‪ ,‬מי‬
‫מוזכר? הפתעה‪ :‬אחאב‪ .‬ומה מסופר עליו? שהיו‬ ‫טענתו של ידין? עוד רגע נגיע לכך‪.‬‬
‫לו ‪ 2,000‬מרכבות ו‪ 10,000-‬חיילים רגליים‪ .‬צבא‬ ‫לפני כן‪ ,‬בואו נשים דברים בפרופורציה ‪ -‬מדובר‬
‫עצום בכל קנה מידה‪ .‬אחאב הוא מהמלכים החזקים‬ ‫בסך הכול על הבדל בתיארוך של ‪ 130‬שנים‪ .‬זה‬
‫ברשימה‪ ,‬אם לא החזק מכולם‪ .‬רק דמיינו כמה‬
‫סוסים צריך להחזיק כדי להוביל ‪ 2,000‬מרכבות‪,‬‬ ‫נשמע לנו הרבה‪ ,‬אבל בעולם הארכאולוגיה זה‬
‫ואיפה שמים את הסוסים‪ ,‬וכמה ממון צריך כדי‬ ‫פירור‪ .‬מה זה כבר משנה? זה משנה‪ .‬כי שלמה‬

‫לקיים צבא כזה‪.‬‬ ‫היה שליטּה של ממלכת ישראל המאוחדת‪,‬‬
‫המֹונֹו ִלית מכורח מאשש את הסברה שמדובר‬ ‫וזיהויה של מגידו כעיר שבנה שלמה ובה מפעל‬

‫באורוות של המלך אחאב‪.‬‬ ‫מים אדיר ואורוות סוסים‪ ,‬מלמד על היקפה‬
‫הסיפור כולו מזכיר לנו שכל עדות וטקסט‪ ,‬לעולם‬ ‫של מלכות שלמה ועל כוחו הפוליטי‪ ,‬הצבאי‬
‫הם מגמתיים‪ .‬לכן עלינו להיות ביקורתיים וערניים‬ ‫והכלכלי של שלמה‪ .‬אנחנו זוכרים את שלמה‬
‫כאשר אנחנו קוראים ממקור ראשון‪ ,‬שהרי ברור‬ ‫כמלך אדיר‪ ,‬החכם באדם‪ ,‬בונה בית המקדש‪ ,‬זה‬
‫שהרחיב והנכיח את ירושלים הבירה‪ .‬ומה לגבי‬
‫שלא כל הידיעות הן “אחרונות”‪ .‬גם בעבר וגם‬ ‫אחאב? אם נקרא בתנך על אודות אחאב (מלכים‬
‫בישראל היום‪.‬‬ ‫א‪ ,‬יז‪-‬כא)‪ ,‬נגלה שמדובר במלך חוטא שהתחתן‬
‫עם בת מלך צידון‪ ,‬איזבל המרשעת‪ ,‬והכניס‬
‫לישראל עבודה זרה‪ ,‬ושבגללו נענשה ממלכת‬

‫גריעה? מה יהיה אמור להבין מזה הארכאולוג בעוד‬ ‫ההצלחה של שבט מנשה לכבוש אותה בספר‬ ‫טיפ‬ ‫‪ >>>> 24‬דרך ‪ .‬ארץ | ‪ 929‬תנך ביחד‬
‫‪ 2,000‬שנה?! מה בנו‪ ,‬ומתי? ואיזה ממצא שייך‬ ‫שופטים (שופטים א‪ ,‬כז)‪ ,‬תיאור מלכות דויד‬
‫לאיזו תקופה?‬ ‫ושלמה (מלכים א ט‪ ,‬טו)‪ ,‬וסיפור מותו הטראגי‬ ‫הידעתם כי במגידו נמצא ממצא‬
‫כיצד קובעים‪ ,‬אם כך‪ ,‬החוקרים‪ ,‬לאיזו תקופה‬ ‫של יאשיהו מלך יהודה‪ ,‬אשר מסופר במלכים ב‬ ‫של "תבנית כבד"‪ ,‬המרמז על‬
‫ולאיזה סיפור כל ממצא שייך? קודם כול‪,‬‬ ‫כג‪ ,‬כט‪ ,‬ומתואר שוב בספר זכריה (יב יא)‪ .‬תיאור‬ ‫מנהג הראייה בכבד? בעולם‬
‫זה בזכריה שימש השראה לתיאור האפוקליפטי‬
‫באמצעות בדיקת הממצאים עצמם וסיווגם – על‬ ‫ל”ארמגדון”‪ ,‬הלא הוא הר מגידו‪ ,‬בברית החדשה‪.‬‬ ‫הקדום נחשב הכבד‪ ,‬בדומה ללב‪,‬‬
‫פי אפיון תקופתי‪ ,‬צורה‪ ,‬ואפילו לפי בדיקות‬ ‫דווקא ההקשר ההיסטורי החשוב ביותר ‪ -‬מגידו‬ ‫למקום משכנם של הרגשות‪,‬‬
‫מעבדה כימיות‪ .‬במקביל מתבצעת הצלבת‬ ‫של תקופת אחאב ‪ -‬אינו מוזכר במקרא‪ .‬על כך‬ ‫ופולחן הקריאה בכבד נועד‬

‫הממצאים והשוואתם עם מקורות ארכאולוגיים‬ ‫התנהלו קרבות ארכאולוגיים מרים‪.‬‬ ‫לנחש את הגורל ואת העתיד על‬
‫נוספים‪ ,‬כמו גם באמצעות שימוש בטקסטים‬ ‫ה”בעיה” עם אתר ארכאולוגי היא שהוא שומר‬ ‫פי מצבו של כבד שנלקח מבעל‬
‫היסטוריים ש”מתארים את” ו”מספרים על”‪.‬‬ ‫הכול‪ .‬הרי בבתים שלכם אפשר למצוא בערבוביה‬ ‫חיים שהוקרב כקורבן‪ .‬כדי ללמד‬
‫גלויות‪ ,‬בולים‪ ,‬אסימונים‪ ,‬טלכארט‪ ,‬מכשיר נוקיה‬
‫במקרה שלנו‪ ,‬בארץ ישראל‪ ,‬החומרים שיש בידי‬ ‫שלא עובד ומטען לאייפון ‪ .7‬ובבניין שלכם‪ ,‬לחלק‬ ‫כוהנים את מלאכת הראייה‬
‫החוקרים הם רבים ‪ -‬גם ממצאים ארכאולוגיים‪,‬‬ ‫מהדיירים יש מרפסות ולחלק אין‪ .‬זוהי תוספת או‬ ‫בכבד‪ ,‬הועתקו הכבדים לתבניות‬

‫וגם טקסט מילולי מפורט שנשמר ומספר על‬ ‫העשויות טין‪ ,‬ולעתים אף‬
‫תקופת המקרא‪ ,‬והוא‪ ...‬המקרא‪ .‬התנך‪.‬‬ ‫נחרטו הסברים בכתב יד על גבי‬
‫התבניות האלה‪ .‬במגידו התגלו‬
‫>> תל מגידו | צילם‪ :‬דורון ניסים‬ ‫שתי תבניות כבד כאלה במקדש‬

‫מן המאה ה‪ 13-‬לפנה"ס‪.‬‬

‫רינת רוסו‬
‫מנהלת מרכז חינוך והסברה‬
‫כרמל ברשות הטבע והגנים‬

‫חי‬ ‫>> תל מגידו | צילם‪ :‬אברהם גרייצר‬

‫‪ >>>> 23‬דרך ‪ .‬ארץ | ‪ 929‬תנך ביחד‬ ‫הגירית המצויה‬

‫הגירית המצויה‪ ,‬שבה ניתן להבחין‬
‫במרחבים הסמוכים לגן הלאומי‪ ,‬היא‬
‫יונק אוכל‪-‬כול המוגדר טורף‪ .‬אורכה‬
‫כמטר ומשקלה כעשרה ק"ג‪ .‬ראשה‬
‫עטור פסים לבנים ושחורים‪ ,‬וטפריה‬
‫הארוכים משמשים לחפירת מאורות‬
‫מרשימות באורכן‪ .‬בלילות היא נוהגת‬
‫לצוד‪ ,‬ואת ימיה היא מעבירה מוגנת‬

‫במחילותיה‪.‬‬

‫צומח‬

‫עצי תמר‬

‫בתל מגידו מתנשאים כמה עצי‬
‫תמר‪ ,‬ויש הסבורים כי מקורם‬
‫בזרעים של תמרים שאכלו‬

‫החופרים בתל בתחילת המאה‬
‫העשרים‪ .‬חלקיו השונים של עץ‬
‫התמר‪ ,‬המשתייך לשבעת המינים‪,‬‬
‫מספקים לאדם שימושים מגוונים‪:‬‬
‫פירות לאכילה (ולהכנת מוצרים‬
‫נוספים)‪ ,‬גג לסכך הסוכה מהענפים‪,‬‬
‫קליעת סלסילות מהסנסנים‪ ,‬בנייה‬

‫מהגזעים ועוד‪.‬‬

‫צ‬

‫מהאלף השני לפני הספירה‪ ,‬ובמכתבי אל עמארנה‬ ‫גן לאומי תל מגידו –‬ ‫מגחלנבלבגילקעויישלויתת‬
‫הכתובים באכדית‪ ,‬המהווים עדות לקיומה של‬ ‫לפתוח את כל הערוצים‬
‫‪ >>>> 22‬דרך ‪ .‬ארץ | ‪ 929‬תנך ביחד‬
‫העיר עוד לפני ה”גלגול” העברי שלה‪ ,‬ומתארים את‬ ‫“ְו ֶזה ְד ַבר ַה ַּמס ֲא ֶ ׁשר ֶה ֱע ָלה ַה ֶּמ ֶלְך ְ ׁשֹל ֹמה ִל ְבנֹות‬
‫הקרבות על השליטה בה‪.‬‬ ‫ֶאת ֵּבית ה’ ְו ֶאת ֵּביתֹו ְו ֶאת ַה ִּמּלֹוא ְו ֵאת חֹו ַמת‬
‫ְירּו ָ ׁש ָ‍לים ְו ֶאת ָח ֹצר ְו ֶאת ְמ ִגּדֹו ְו ֶאת ָ ּג ֶזר‪”.‬‬
‫ •מהו מקור המשיכה של המקום?‬
‫התל חלש על הדרך בין מצרים מהדרום לבין‬ ‫[ מלכים א ט‪ ,‬טו ]‬
‫ארצות הפרת שבצפון‪ .‬למטיילים בתל מגידו‬
‫נגלים ממצאים כמו שער כנעני קדום (אשר שוחזר‬ ‫ •איך כל זה קשור לתל מגידו?‬ ‫אנחנו מתעדכנים בנעשה בעולם דרך‬
‫ושומר)‪ ,‬שרידי ביצורים היקפיים‪ ,‬במות פולחן‪,‬‬ ‫תל מגידו‪ ,‬הנמצא בעמק יזרעאל (‪ 2‬ק”מ צפונית‬ ‫מקורות מידע חדשותיים‪ ,‬מאמינים‬
‫שמונה עשרה אורוות סוסים ענקיות ובהן אבוסי‬ ‫לצומת מגידו שביציאה מכביש ואדי ערה)‪ ,‬הוא‬
‫שתייה‪ ,‬רחובות‪ ,‬מחסני תבואה‪ ,‬מבני קבורה‪ ,‬ממון‬ ‫אתר מורשת שימור עולמית (על פי הכרזת אונסק”ו‬ ‫שהמידע הזורם אלינו דרכם הוא‬
‫ושנהבים‪ .‬ניתן לעלות אל נקודת תצפית ולהבין‬ ‫משנת ‪ .)2005‬החפירות באתר החלו עוד לפני‬ ‫אובייקטיבי ומהימן ככל שאפשר‪ .‬אם רק נתבונן‬
‫מגובה ‪ 157‬מ’ את החשיבות האסטרטגית של‬ ‫מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬והן קיבלו תנופה בשנות‬ ‫בסיפור חדשותי אחד במגוון ערוצים נוכל לראות‬
‫העיר‪ .‬וכמובן‪ ,‬לראות את גולת הכותרת של מגידו ‪-‬‬ ‫ה‪ 20-‬של המאה העשרים‪ .‬באתר נחשפו ממצאים‬
‫מפעל המים האדיר‪ ,‬מפעל שנועד לשנע מים לעיר‬ ‫איך אותה מציאות מתוארת באופנים שונים‬
‫מבלי לצאת את חומותיה‪ .‬תושבי מגידו חפרו פיר‬ ‫מלפני כ‪ 6,000-‬שנה וממצאים המלמדים על‬ ‫ומנוגדים ולהבין את המגמתיות שבדיווח‪ .‬בעידן‬
‫ענק בעומק ‪ 25‬מ’‪ .‬מהפיר נחצבה מנהרה אופקית‬ ‫התיישבות מאסיבית לאורך תקופה של למעלה‬
‫באורך ‪ 70‬מ’‪ ,‬שנמתחה עד לנביעת המעיין במערה‬ ‫מ‪ 3,000-‬שנה‪ .‬בתל‪ ,‬ששטחו כ‪ 60-‬דונם‪ ,‬היו כנראה‬ ‫ה”כפר הגולבלי” ועולם הרשתות החברתיות‪,‬‬
‫החצובה מחוץ לחומות‪ .‬לא הרחק מפיר מפעל‬ ‫‪ 25‬ערים שונות ומתחלפות‪ ,‬אשר שרידיהן “נערמו”‬ ‫גבולות הבלעדיות של גופי התקשורת המרכזיים‬
‫המים נמצאת “הגלריה” ‪ -‬כינוי למעבר סתרים צר‬ ‫זו על גבי זו החל מהאלף הרביעי לפני הספירה‪.‬‬
‫מפנים החומות עד המעיין שלמרגלות העיר‪ .‬המעבר‬ ‫מגידו מוזכרת במקורות נוספים ‪ -‬בכתובות מצריות‬ ‫מיטשטשים‪ .‬יש עדיין מונופולים של חברות‬
‫היה מקורה כדי להסתיר את העוברים בו‪ .‬הגלריה‬ ‫חדשות‪ ,‬אולם אנחנו כצרכנים נעשים ביקורתיים‬
‫קיצרה את הדרך למעיין‪ .‬לפני בנייתה נאלצו תושבי‬
‫מגידו לצאת משער העיר בצדה האחר של מגידו‪.‬‬ ‫יותר ויותר‪ ,‬חשופים למידע ממקורות שונים‪,‬‬
‫אין ספק שמגידו הייתה עיר חשובה ומרכזית‬ ‫ביקורתיים‪ ,‬ונעשים פעמים רבות בעצמנו יצרני‬
‫ושמי ששלט בה היה בעל כוח ועצמה של‬ ‫חדשות‪ ,‬מגמתיים לא פחות מהרשתות עצמן‪.‬‬
‫שליטה באזור‪ .‬וכמובן‪ ,‬היא מוזכרת פעמים‬
‫רבות במקרא‪ .‬למשל בהקשר של תיאור הערים‬
‫בארץ בספר יהושע (יהושע יב‪ ,‬ז)‪ ,‬תיאור אי‬

‫אפשר לצאת לקרב‪ .‬קדימה? עוד רגע‪ ...‬גדעון‪,‬‬ ‫המים בלשונו ‪ -‬פסול‪ ,‬ומי שילקק את המים בידו‬
‫מנהיג שכבר גילינו שהוא חשדן אבל לא פחדן‬ ‫‪ -‬ראוי לצאת לקרב‪ .‬מדוע? יש שני הסברים לעניין‬
‫ובחור די יסודי‪ ,‬יוצא עם נערו לשליחות מודיעין‬ ‫– דתי וצבאי‪ .‬ההסבר הדתי ‪ -‬מי שרגיל להשתחוות‬
‫במחנה האויב – ומגלה שהם מפחדים‪ .‬הוא מהנדס‬
‫“טריק צבאי” של רעש וצלצולים‪ ,‬לפידים וחרסים‪,‬‬ ‫על ברכיו כנראה מורגל בעבודה זרה‪ ,‬ולכן אינו‬
‫חלוקה לשלושה ראשים ופעולה לילית מפתיעה‪.‬‬ ‫ראוי‪ .‬ההסבר הצבאי‪ -‬הלוקק את המים בידו נשאר‬
‫גדעון מוביל את אנשיו לניצחון סוחף ואנשי מדין‬
‫זקוף וערני וכך נשמר מפני האויב‪ .‬כמה עברו את‬
‫בורחים מזרחה‪ ,‬לכיוון ירדן‪.‬‬ ‫המבחן? ‪ 300‬לוחמים בלבד‪ .‬ועם הסיירת הזאת‬

‫דומם‬ ‫ •מי ימשול?‬

‫‪ >>>> 21‬דרך ‪ .‬ארץ | ‪ 929‬תנך ביחד‬ ‫בית חנקין‬ ‫כאשר פונים אל גדעון אנשי שבט אפרים בטענה‬
‫שלא גויסו לקרב‪ ,‬גדעון מגלה יכולות רטוריות של‬
‫מעל מעיין חרוד‪ ,‬על מדרון ההר‪,‬‬ ‫פוליטיקאי ‪ -‬הנה‪ ,‬עכשיו הרי הגיע החלק הכי חשוב‬
‫מתנשא בית חנקין‪ ,‬המנציח את גואל‬ ‫בקרב! “‪ֲ   ...‬הֹלא‪ ,‬טֹוב ֹע ְללֹות ֶא ְפַרִים ִמ ְב ִציר ֲא ִבי ֶעֶזר”‬
‫האדמות יהושע חנקין (‪,)1945-1864‬‬ ‫(שופטים ח‪,‬ב)‪ .‬הפופולאריות של גדעון רבה כל כך‪,‬‬
‫שרכש שטחים נרחבים בעמק יזרעאל‬ ‫עד כדי כך שאיש ישראל פונים אל גדעון ומבקשים‬

‫לטובת ההתיישבות היהודית‪ .‬כיום‬ ‫ממנו שימלוך עליהם‪.‬‬
‫פועל במקום מוזיאון קטן‪ .‬למרות שמו‬ ‫סוף כל סוף מנהיגות מאוחדת ויציבה‪ַ“ :‬וּ ֹיא ְמרּו‬
‫ִאיׁש‪ִ-‬יְׂשָר ֵאל‪ֶ ,‬אל‪ִּ -‬ג ְדעֹון‪ְ ,‬מָׁשל‪ָּ-‬בנּו ַּגם‪ַ -‬א ָּתה‪ַּ ,‬גם‪ִּ-‬ב ְנָך‬
‫של המבנה‪ ,‬יהושע חנקין ורעייתו‬ ‫ַּגם ֶּבן‪ְּ-‬ב ֶנָך‪ִּ  :‬כי הֹוַׁש ְע ָּתנּו‪ִ ,‬מַּיד ִמ ְדָין‪( “ .‬פסוק כב)‬
‫אולגה מעולם לא התגוררו בו‪.‬‬ ‫גדעון‪ ,‬שהיה ונשאר צנוע‪ ,‬עונה את התשובה הנכונה‪:‬‬
‫“ַוּ ֹיא ֶמר ֲא ֵל ֶהם‪ִּ ,‬ג ְדעֹון‪ֹ ,‬לא‪ֶ -‬א ְמׁ ֹשל ֲא ִני ָּב ֶכם‪ְ ,‬וֹלא‪-‬‬
‫ִי ְמׁשֹל ְּב ִני ָּב ֶכם‪ .‬ה’ ִי ְמׁ ֹשל ָּב ֶכם‪( ”.‬פסוק כג)‪ .‬למען‬
‫האמת ‪ -‬פסוק אחר כך מתואר איך כל העם אוסף‬
‫זהב‪ ,‬מייצר לעצמו אפוד וכך שוב עובד עבודה זרה‪...‬‬

‫אבל זה לסיפור אחר‪..‬‬
‫נסו לעמוד כאן‪ ,‬ליד הבריכה שבעזרתה בחר גדעון‬
‫את טובי לוחמיו‪ ,‬נסו לדמיין את מצוקת בני ישראל‬
‫וציינו לעצמכם את כישורי ההנהגה שהוכיח גדעון‬
‫– שילוב של צניעות וחוצפה‪ ,‬יסודיות ויצירתיות‪,‬‬
‫דיבור ופעולה‪ ,‬אמונה ומעשה‪ .‬אז מה אנחנו רוצים‬

‫מהמנהיגים שלנו‪?...‬‬

‫הוא בזכות‪ ...‬אלוהים‪ .‬גדעון מבקש ממי שמפחד‬ ‫מושיע (שופט) אחר שנלחם והציל אותם מידי‬ ‫טיפ‬ ‫‪ >>>> 20‬דרך ‪ .‬ארץ | ‪ 929‬תנך ביחד‬
‫שיעזוב‪ 22,000 .‬עולים אל הר גלעד‪ ,‬ועם גדעון‬ ‫משעבדיהם‪ .‬כך ברק‪ ,‬דבורה‪ ,‬אהוד וגם – גדעון‪.‬‬
‫נשארים ‪ 10,000‬לוחמים בלבד‪ .‬אפשר לצאת‬ ‫בספר שופטים‪ ,‬בפרק ו מסופר כי המדיינים שעבדו‬ ‫בכניסה למושב גדעונה‪ ,‬ליד‬
‫את ישראל מעמק יזרעאל ועד בואכה עזה‪ ,‬ובני‬ ‫חורשת גדעון‪ ,‬נמצאת נקודת‬
‫לקרב? עוד לא‪ .‬עוד מבחן אחד ב”גיבושון”‪ ...‬והנה‬ ‫ישראל חיו בדוחק רב‪ .‬אז נגלה מלאך בפני איש‬ ‫חמד ששוקמה על ידי רשות‬
‫אנחנו כאן‪ ,‬בבריכת גדעון‪ .‬ההנחיה ללוחמים היא‬ ‫שבט מנשה ‪ -‬גדעון‪ ,‬ואמר לו ‪“ :‬ה’ ִע ְּמָך ִּגּבֹור ֶה ָחִיל”‬ ‫ניקוז ירדן דרומי‪ .‬בנקודה הזאת‬
‫(שופטים ו ‪ ,‬יב)‪ .‬גדעון לא התרגש לא מהמלאך‬ ‫זורם פלג מים שמקורו במעיין‬
‫פשוטה‪ :‬לשתות מים מהבריכה‪ .‬אבל למעשה‬ ‫ולא מאלוהים‪ ,‬וענה שאם יש אלוהים‪ ,‬אז איפה הוא‬ ‫חרוד‪ ,‬ולאורכה מצויה צמחיית‬
‫מדובר במבחן‪ .‬מי שיכרע על ברכיו וילקק את‬ ‫ואיפה נפלאותיו‪ ,‬ובכלל‪ ,‬למה הוא לא עוזר לעמו‪.‬‬ ‫נחלים שופעת‪ .‬מברֵכת שכשוך‬
‫אלוהים‪ ,‬במקום לפטר אותו על המקום‪ ,‬דווקא די‬ ‫קטנה יוצא שביל מעגלי של‬
‫>> אחוזת הקבר של אולגה‬ ‫מרוצה מהתשובה שיש בה גם הרבה אמונה ‪...“ :‬‬ ‫כחצי קילומטר‪ ,‬המגיע לשרידיהן‬
‫ויהושע חנקין | צילם‪ :‬עופר קמחי‬ ‫ֵלְך ְּב ֹכ ֲחָך ֶזה‪ְ ,‬והֹוַׁש ְע ָּת ֶאת‪ִ-‬יְׂשָר ֵאל ִמַּכף ִמ ְדָין‪ֲ  :‬הֹלא‪,‬‬ ‫של שתי טחנות קמח שניצלו‬
‫בעבר את המים שזרמו בפלג‪.‬‬
‫ְׁש ַל ְח ִּתיָך‪( “ ‬פסוק יד)‪ .‬גדעון מבקש מהמלאך‬
‫הוכחה לכך שאלוהים יהיה לצדו (מזכיר את סיפור‬ ‫זהבה סייג‬
‫מדריכה במרכז חינוך והסברה‬
‫משה והסנה הבוער בספר שמות)‪ ,‬ואחרי סדרה‬ ‫גליל תחתון ברשות הטבע והגנים‬
‫של מבחנים שבהם גדעון בוחן את אלוהים‪ ,‬אפשר‬

‫לצאת לדרך‪ .‬גדעון ממלא אחר פקודת ה’ באומץ‬
‫רב ומנפץ את פסלי האליל בבית אביו (מזכיר את‬
‫המדרש על אברהם אבינו וחנות הפסלים של אביו)‪.‬‬
‫כאשר כל אנשי העיר רוצים להרוג אותו בשל כך‪,‬‬
‫דווקא אבא שלו‪ ,‬באופן מפתיע‪ ,‬מגן עליו‪( .‬סצנה‬
‫מעוררת השראה בפסוק לא‪ ,‬שכדאי להעמיק בה)‪.‬‬
‫גדעון תוקע בשופר‪ ,‬מצליח לגייס ‪ 32,000‬לוחמים!‬
‫ו‪ ...‬עוד לא יוצא לקרב‪ .‬למה למהר? גדעון מבקש‬
‫שוב אות מאלוהים‪ :‬שהרטוב יהיה יבש והיבש יהיה‬
‫רטוב‪ ,‬ולהפך‪ .‬רק רוצה להיות בטוח שאלוהים איתו‪.‬‬
‫אלוהים מוכיח לו שהוא איתו‪ ,‬ו‪ ...‬קדימה! אל עין‬
‫חרוד! “ַ ּי ְ ׁש ֵ ּכם ְיֻר ַ ּב ַעל הּוא ִג ְדעֹון ְו ָכל ָה ָעם ֲא ֶ ׁשר ִאּתֹו‬
‫ַוַ ּי ֲחנּו ַעל ֵעין ֲח ֹרד ּו ַמ ֲח ֵנה ִמ ְדָין ָהָיה לֹו ִמ ָ ּצפֹון ִמ ִ ּג ְב ַעת‬

‫ַהּמֹוֶרה ָ ּב ֵע ֶמק” (שופטים ז‪ ,‬א)‬
‫אלא שהפעם‪ ,‬אלוהים מעכב את הקרב‪ .‬מדוע?‬
‫אם ננצח‪ ,‬אומר אלוהים בגילוי לב‪ ,‬יאמרו אנשי‬
‫ישראל שזה בזכות היותם ַרּבים‪ ,‬והרי הניצחון‬

‫‪ >>>> 19‬דרך ‪ .‬ארץ | ‪ 929‬תנך ביחד‬ ‫חי‬

‫שפני הסלע‬ ‫>> מערת גדעון | צילם‪ :‬אלמוג‬

‫שפני הסלע המצויים באזור זה‬ ‫נאמן לתורה‪ ,‬ללא צורך בתיווך‪ .‬אבל‪“ ...‬העסק”‬
‫הם יונקים שקיבלו את שמם בשל‬ ‫לא עבד‪ .‬השבטים היו נתונים להשפעה של העמים‬
‫העדפתם להימצא בקרבת סלעים‬
‫המשמשים להם מסתור‪ְ "( .‬סלָ ִעים‪,‬‬ ‫השכנים‪ -‬כל אחד ושכניו שלו‪ ,‬ובכל פעם “נפלו”‬
‫ַמ ְח ֶסה לַׁ ְש ַפּנ ִים"‪ ,‬תהלים קד‪ ,‬יח)‪.‬‬ ‫לעבודה זרה ונענשו בכיבוש ובשעבוד לשכניהם‪.‬‬
‫קצב התרבותם המהיר‪ ,‬שפע המזון‬ ‫הם זעקו לאלוהים‪ ,‬ואלוהים מינה להם בכל פעם‬
‫הזמין ומיעוט אויבים טבעיים‪ ,‬הביאו‬
‫בשנים האחרונות לגידול בתפוצת‬
‫שפני סלעים‪ .‬בעונת הרבייה‪ ,‬באביב‪,‬‬
‫נוהגים הזכרים לפצוח ב"שירה" רמה‪,‬‬
‫שנשמעת כצווחות עולות ויורדות‪.‬‬

‫צומח‬

‫ׁשּום הַגַל ְגַל‬

‫באזור זה צומח ׁשּום ַהגַלְגַל‪ ,‬שמתהדר‬
‫בפריחה ורודה נהדרת‪ .‬זהו גֵיאֹו ִפיט‪,‬‬
‫בעל איבר אגירה תת‪-‬קרקעי‪ .‬לאחר‬

‫שפירותיו מבשילים‪ ,‬ניתקת התפרחת‬
‫שלו ומתגלגלת בסיועה של הרוח‪ ,‬וכך‬

‫מּופצים זרעיו לכל עבר‪.‬‬

‫ •אז מה הסיפור של גדעון?‬
‫בתקופת השופטים‪ ,‬לאחר הכניסה לארץ‪ ,‬כל‬
‫שבט חי לבדו‪ ,‬ללא מנהיגות מאחדת של מלך‪.‬‬
‫הברית שנכרתה עם יהושע הייתה שהעם יהיה‬

‫צ‬

‫מעיין חרוד‪ -‬גדעון‬ ‫מגחלנבלבגילקעויישלויתת‬
‫‪ -‬סיפורו של מנהיג‬
‫‪ >>>> 18‬דרך ‪ .‬ארץ | ‪ 929‬תנך ביחד‬
‫" ֵלְך ְּב ֹכ ֲחָך ֶזה ְוהֹוַׁש ְע ָּת ֶאת‪ִ-‬יְׂשָר ֵאל"‬

‫[ שופטים ו‪ ,‬יד ]‬

‫מדשאות‪ ,‬פארק לילה‪ ,‬בריכת שכשוך‪ ,‬מוזיאון‬ ‫בהם צניעות‪ ,‬פחד מפני המשימה‪ ,‬ואפילו לפעמים‬ ‫אילו תכונות אנחנו רוצים שיהיו‬
‫על שם יהושע חנקין – מחלוצי העמק‪ ,‬וכמובן‬ ‫העוז לפקפק באלוהים ובדרכו‪ .‬אבל את אלה‪ ,‬כך‬ ‫למנהיגים שלנו – כושר ניהול‪ ,‬אחריות‪,‬‬
‫‪ -‬מעיין חרוד‪ ,‬הנובע ממערה בצלע הר הגלבוע‪,‬‬ ‫נדמה‪ ,‬אלוהים הכי אוהב‪.‬‬ ‫יכולת קבלת החלטות? אולי‪ -‬עורמה‪,‬‬
‫אחת הדוגמאות היא גדעון‪ ,‬שופט מושיע‬
‫ובריכת גדעון‪.‬‬ ‫המזוהה עם תקופת השופטים‪ .‬הוא סירב לקבל‬ ‫“פוליטיקה” במובנה ה”ממזרי”? אולי דווקא‬
‫הסיור שלנו מתאים לכל המשפחה‪.‬‬ ‫את התפקיד‪ ,‬דרש הוכחות לכך שאלוהים עימו‪,‬‬ ‫חמלה ואנושיות? ואולי אנחנו רוצים שיהיו אנשי‬
‫היסס לפני ביצוע משימות צבאיות‪ ,‬ואולי דווקא‬
‫משום כך הפך למנהיג משמעותי כל כך‪ ,‬עד‬ ‫חזון ערכיים?‬
‫שהאנשים סביבו‪ ,‬שבתחילת דרכו דרשו להרוג‬ ‫ •סטנדרטים אלוהיים‬
‫אותו – סופם שרצו להמליך אותו למלך‪.‬‬ ‫ולפי מה בחר אלוהים את המנהיגים שלו במקרא?‬
‫את הסיפור של גדעון נספר ליד “בריכת גדעון”‬ ‫אפשר למצוא שם את‪ ...‬כולם‪ .‬אברהם שרדף‬
‫בגן הלאומי מעיין חרוד‪ .‬מדובר בגן רחב ידיים‬ ‫צדק‪ ,‬משה שהוביל את העם אל מימוש החזון‬
‫בעמק חרוד‪ ,‬למרגלות הר הגלבוע (המוכר לנו‬ ‫של ארץ זבת חלב ודבש‪ ,‬יהושע שהיה מנהיג‬
‫מסיפור מות שאול בספר שמואל)‪ ,‬שאליו‬ ‫צבאי‪ ,‬אהוד בן גרא שהיה אלוף התחבולות‪ ,‬עמוס‬
‫מגיעים דרך כביש ‪ 71‬עפולה‪ -‬בית שאן‪ ,‬ליד‬ ‫שדרש צדק חברתי‪ .‬אבל מפתיע לגלות שלא מעט‬
‫מנהיגים לא רצו כלל בתפקיד שהוטל עליהם‪ .‬היו‬
‫היישוב גדעונה‪ .‬בפארק הענק יש מתחמי משחק‪,‬‬

‫‪ >>>> 17‬דרך ‪ .‬ארץ | ‪ 929‬תנך ביחד‬ ‫חי‬ ‫למצוא מקלט באוהל של יעל‪ .‬יעל‪ ,‬אשתו של איש‬ ‫תבור‪“ :‬ופגע הגבול בתבור” (יהושע יט‪ ,‬כב)‪ ,‬ולכן‬
‫בשם חבר הקיני (לא מישראל ולא מכנען)‪ ,‬נשארה‬ ‫התגייסו כולם למלחמה נגד יבין מלך כנען‪ .‬הבדל‬
‫החיוויאי‬ ‫שני הוא בדמויות המובילות את הסיפור‪ .‬גיבורות‬
‫לבדה כשבעלה היה בשדה הקרב‪ .‬מהם קולות‬
‫אם תביטו מפסגת התבור למעלה‪,‬‬ ‫הריצה המתקרבים אל האוהל? בשירתה דבורה‬ ‫הסיפור הן נשים‪ .‬ברק בן אבינועם‪ ,‬שהוביל את‬
‫ייתכן שתוכלו לראות את החיוויאי‪ ,‬עוף‬ ‫לועגת לאמו של סיסרא‪ ,‬שבנה לא יחזור מהקרב‬ ‫הקרב‪ ,‬מונה על ידי אישה – דבורה‪ ,‬שהייתה‬
‫(ספוילר‪ .)...‬דבורה “מצטטת” את הציפייה של‬ ‫גם נביאה וגם שופטת‪ .‬נדיר בהחלט במקרא‪.‬‬
‫דורס ממשפחת הנציים שמקור שמו‬ ‫אם סיסרא לניצחון ולשלל‪ֲ “ :‬הֹלא ִי ְמ ְצאּו ְי ַחְּלקּו‬
‫במילה הארמית חיויא (נחש)‪ .‬ואכן‪,‬‬ ‫ָׁש ָלל ַר ַחם‪ַ ‬ר ֲח ָמ ַתִים ְל ֹראׁש ֶּג ֶבר‪( ”...‬שופטים ה‪ ,‬ל)‪.‬‬ ‫דבורה גם מכתיבה לברק את התוכנית הצבאית‪:‬‬
‫במילים אחרות‪ :‬חלק מהניצחון הוא לאנוס כמה‬ ‫לגייס ‪ 10,000‬לוחמים‪ ,‬לעלות איתם להר תבור‬
‫זהו המזון החביב על החיוויאי‪ ,‬המסוגל‬
‫לצוד ולטרוף מאות נחשים בשנה‪ ,‬כמו‬ ‫שיותר נשים מנשות האויב‪ .‬יכול להיות שיעל‪,‬‬ ‫וכך למשוך את הצבא הכנעני לכיוונם‪ .‬הצבא‬
‫שנשארה לבדה באוהל‪ ,‬מפחדת שמישהו מתכנן‬ ‫הכנעני מתואר כצבא כבד ואדיר המונה ‪ 900‬רכב‬
‫גם זוחלים רבים ממינים אחרים‪.‬‬ ‫ברזל‪ .‬למה צריך לגרום להם לרדוף אחרינו? מה‬
‫לאנוס אותה‪ .‬אבל היא לא בורחת ולא קופאת‪.‬‬
‫צומח‬ ‫היא הופכת לסופרוומן! שימו לב למהלך‪ :‬היא‬ ‫ההיגיון? “‪ֵ ...‬לְך ּו ָמַׁש ְכ ָּת ְּב ַהר ָּתבֹור ְו ָל ַק ְח ָּת ִע ְּמָך‬
‫יוצאת מהאוהל ומזמינה אליה את סיסרא‪ .‬אל‬ ‫ֲעֶׂשֶרת ֲא ָל ִפים ִאיׁש ִמְּב ֵני ַנ ְפ ָּת ִלי ּו ִמְּב ֵני ְז ֻבלּון‪.‬‬
‫אירוס הגלבוע‬ ‫תירא‪ ,‬היא אומרת לו‪ ,‬אל תירא‪ .‬זה סימן ראשון‬ ‫ּו ָמַׁש ְכ ִּתי ֵא ֶליָך ֶאל ַנ ַחל ִקיׁשֹון ֶאת ִסי ְסָרא ַׂשר‬
‫שכדאי לו להתחיל לפחד‪ .‬היא מכניסה אותו‬
‫אירוס הגלבוע‪ ,‬המשתייך למשפחת‬ ‫לאוהל ומכסה אותו בשמיכה‪ַ “ ,‬מִים‪ָׁ ‬ש ַאל – ָח ָלב‬ ‫ְצ ָבא ָי ִבין ְו ֶאת ִר ְכּבֹו ְו ֶאת ֲהמֹונֹו; ּו ְנ ַת ִּתיהּו ְּב ָי ֶדָך“‬
‫האיריסיים‪ ,‬הוא צמח הגדל בגושים‬ ‫ָנ ָת ָנה”‪ ,‬ולאט לאט היא הופכת מאישה מאוימת‬ ‫(שופטים ד)‪ .‬ובמילים פשוטות‪ :‬התוכנית הייתה‬
‫ומצוי רק בישראל (מין אנדמי)‪ .‬גובהו‬ ‫לאישה מפתה‪ ,‬ומאישה מפתה – לאימא חמה‬ ‫לפתות את הכנענים על מרכבותיהם להגיע אל‬
‫‪ 50-35‬ס"מ‪ ,‬עליו דמויי חרב ומסודרים‬ ‫ומזינה‪ .‬אחרי שהיא קונה את אמונו‪ ,‬סיסרא מבקש‬
‫כמניפה‪ ,‬והפרח היחיד והמרהיב שלו‬ ‫ממנה שתעמוד בפתח האוהל ותשמור עליו‪,‬‬ ‫נחל קישון שזורם למרגלות התבור‪ ,‬ואז – כפי‬
‫בצבע סגול עד ארגמן ובקוטר ‪12-10‬‬ ‫והנה היא כבר הופכת לחייל שומר‪ .‬וכך כשהוא‬ ‫שמתואר ב”שירת דבורה” (שופטים פרק ה)‪,‬‬
‫ס"מ‪ .‬לפי המיתולוגיה היוונית‪ ,‬איריס‬ ‫שבע ומנומנם‪ ,‬שבוי באמון ובחום שנתנה לו יעל‪,‬‬ ‫אלוהים המטיר גשם‪ .‬מרכבות הברזל שקעו‬
‫שולפת יעל את יתד האוהל ובעוצמה רבה תוקעת‬ ‫בבוץ‪ ,‬הלוחמים ברחו‪ ,‬וחייליו של ברק הפכו‬
‫הייתה אלת הקשת בענן‪.‬‬ ‫אותה ברקתו‪ .‬יעל היא שהכריעה את שר הצבא‬ ‫מ”פיתיון נרדף” לרודפים‪ .‬העוצמה והגודל של‬
‫של הכנענים‪ .‬תפארתָך תהיה ביד אישה‪ ,‬ניבאה‬
‫דומם‬ ‫הצבא הכנעני היו לו למכשול‪.‬‬
‫טרה רוסה‬ ‫דבורה‪ ,‬וכך היה‪.‬‬ ‫ •אישה מושיעה‪ .‬אפילו שתיים‪.‬‬
‫במקרא יש מעט סיפורים על נשים מנהיגות‬ ‫תוכנית מצוינת‪ ,‬אבל ברק בן אבינועם לא רוצה‬
‫ההר מתאפיין בקרקע טרה רוסה‬ ‫ומובילות‪ .‬סיפורן של דבורה ויעל הוא אחד‬ ‫ללכת לבדו‪ ,‬ומבקש מדבורה שתבוא איתו‪ .‬אין‬
‫("אדמה אדומה" בלטינית)‪ .‬קרקע‬ ‫מהסיפורים הבולטים‪ ,‬אבל גם החריגים‪ ,‬אולי‬ ‫שום בעיה‪ ,‬אבל תדע‪ ,‬ברק‪ ,‬שתפארתך תהיה‬
‫זו היא תוצר בלייה של סלעי הגיר‬ ‫משום ה”פלישה” לאזורים הגבריים של מלחמה‬ ‫ביד אישה‪ .‬אתם ודאי חושבים שפירוש הדבר‬
‫והדולומיט‪ ,‬וצבעה אדום מכיוון שיש בה‬ ‫והרג‪ .‬וכך על הבטן ההריונית של הר תבור‪ ,‬טבורו‬ ‫שדבורה תתפוס פיקוד על הצבא‪ .‬ובכן‪ ...‬לא כך‬
‫שפע תחמוצות ברזל וחומר אורגני רב‪.‬‬ ‫מתגלגלים הדברים‪ .‬שר הצבא הכנעני‪ ,‬סיסרא‪,‬‬
‫של הר‪ ,‬נשים הן גיבורות הקרב‪.‬‬ ‫בורח ברגע שהמרכבה שלו שוקעת ומבקש‬

‫טיפ‬ ‫‪ >>>> 16‬דרך ‪ .‬ארץ | ‪ 929‬תנך ביחד‬

‫>> כנסיית ההישתנות | צילם‪Berthold Werner :‬‬ ‫בחלקו הצפון‪-‬מזרחי של ההר‬
‫קיימת נקודת תצפית נהדרת‬
‫לעבר האופק‪ ,‬שממנה ניתן‬
‫לראות בטווח הקרוב את כפר‬
‫הנוער כדורי ואת יישובי הגליל‬
‫התחתון המזרחי‪ .‬בהפניית המבט‬
‫מזרחה נראה את מבנה הרמות‬
‫האופייני לגליל התחתון המזרחי‪,‬‬
‫ובמבט צפונה נזהה את מבנה‬
‫רכסי ּתּורְעָן ויֹודְפַת‪ ,‬האופייני‬
‫לגליל התחתון המרכזי‪ .‬ביום‬
‫של רְאּות בהירה נזהה בכיוון‬
‫צפון את רכסי הגליל העליון‬
‫ואת החרמון‪ .‬במבט לכיוון מערב‬
‫מתנשאים החפיר ופינת המצודה‬
‫המוסלמית האדירה שנבנתה‬

‫בתקופה הצלבנית‪.‬‬

‫אסף דורי‬
‫מדריך ומנהל שמורת טבע וגן‬
‫לאומי ארבל ברשות הטבע והגנים‬

‫מהדפוס החוזר בספר שופטים‪ .‬הבדל אחד הוא‬ ‫לעצמו‪ ,‬ולא היה בארץ מנגנון ארגוני ודתי מאחד‪.‬‬
‫בכך שבפרקים אלה מתוארת התאחדות של‬ ‫על פי הדפוס החוזר על עצמו בספר שופטים‪,‬‬
‫כמה שבטים נגד האויב‪ .‬ברק‪ ,‬בן שבט נפתלי‪,‬‬ ‫בני ישראל מושפעים מאחד העמים השכנים‪,‬‬

‫מאחד סביבו את אנשי שבט אפרים ושבט זבולון‬ ‫עובדים עבודה זרה‪ ,‬ונענשים בשעבוד לאותו עם‪.‬‬
‫למלחמה‪ .‬מדוע? כי לשבטים האלה היה אינטרס‬ ‫או אז בני ישראל זועקים לאלוהים‪ ,‬אלוהים שולח‬
‫אליהם מושיע‪ ,‬ושלום על ישראל (או על השבט)‬
‫משותף‪ .‬מספר יהושע פרק יט אנו לומדים‬
‫שנחלות השבטים הללו נשקו זו לזו בדיוק בהר‬ ‫לזמן מה‪ .‬הסיפור שלנו בפרקים ד‪-‬ה שונה מעט‬

‫‪ >>>> 15‬דרך ‪ .‬ארץ | ‪ 929‬תנך ביחד‬

‫>> הר תבור | צילם‪ :‬חגי עוז‬

‫צ‬

‫המרד הערבי הגדול בשנת ‪ ,1938‬ומלחמת‬ ‫התרפאתרבותרך ָ–ביד אישה‬ ‫‪ >>>> 14‬דרך ‪ .‬ארץ | ‪ 929‬תנך ביחד‬
‫העצמאות ב‪.1948-‬‬
‫"עּוִרי עּוִרי ְּדבֹוָרה ‪ ,‬עּוִרי עּוִרי ַּדְּבִרי‪ִׁ-‬שיר"‬
‫מדוע? תשובה אחת היא מיקומו האסטרטגי‪.‬‬
‫למרגלות ההר עברה דרך הים – מעמק יזרעאל‬ ‫[ שופטים ה‪ ,‬יב ]‬

‫צפונה לכיוון דמשק‪ ,‬ואליה התנקזו דרכים‬ ‫ועוד‪ ,‬תצפית מרהיבה על האזור כולו‪ ,‬כנסיות‪ ,‬מערות‬ ‫אי אפשר לטייל בגליל ולא לזהות את הר‬
‫שביקשו לחבור לדרך הראשית‪ .‬המטייל בשביל‬ ‫מסתור‪ ,‬וסיפורים מרתקים על סודותיו של ההר‪.‬‬ ‫תבור‪ .‬גובהו ‪ 562‬מטרים וצורתו ככיפה‬
‫ •השקט שאחרי הסערות‬ ‫עגלגלה הריונית ובמרכזה טבור‪ .‬אופן‬
‫סובב הפסגה‪ ,‬ממרפסת התצפית הצמודה‬ ‫למטיילים היום‪ ,‬הכול נראה יפה ופסטורלי‪.‬‬ ‫היווצרותו‪ ,‬בין ארבעה קווי שבר גיאולוגיים‪ ,‬יצר את‬
‫לכנסייה ולאורך השביל כולו‪ ,‬יוכל לחוש ולהבין‬ ‫התרוממותו ואת הבולטות שלו ביחס לסביבה‪.‬‬
‫בגינה המטופחת שברחבת הכניסה פוסעים נזירי‬
‫עד כמה השליטה בפסגת ההר מקנה שליטה‬ ‫כנסיית ה ִה ְשתנּות הפרנציסקנית כשתליון הצלב‬ ‫מסלולים רגליים מסומנים למיטיבי לכת המבקשים‬
‫אסטרטגית על האזור כולו‪ .‬התשובה השנייה‪:‬‬ ‫על צווארם‪ ,‬מהנהנים בנימוס לתיירים הנלהבים‬ ‫לטפס רגלית על ההר‪ ,‬או כבישים מפותלים‬
‫משום תחושת הקדושה‪ .‬לפי המסורת הנוצרית‪,‬‬ ‫לנוסעים ברכבים פרטיים‪ ,‬יובילו אותנו דרך‬
‫כאן חווה ישו את הקונפיגורציה (ה ִהשתנות)‬ ‫מכל העולם‪ .‬קבוצות של תנועות נוער מגיחות‬
‫– האירוע שבו היה לבן האלוהים‪ .‬המוסלמים‬ ‫מהשבילים למיטיבי לכת‪ ,‬וחוברות למשפחות‬ ‫הכפרים הבדואיים ִׁשְּב ִלי ו ֻאם אלע’ ַנם אל פסגתו‬
‫מאמינים שההר קדוש ומכנים אותו ג’בל א‪-‬טור‬ ‫המרהיבה של ג’ּבל א‪-‬טּור – בשמו הערבי‪ ,‬או‬
‫(כפי שמכונה גם הר הזיתים והר סיני)‪ .‬ועבור‬ ‫המטיילות במסלול הקצר‪ .‬אולם ההיסטוריה‬
‫היהודים? לפי המדרש (פסיקתא דרב כהנא כא‪,‬‬ ‫מגלה שהר תבור לא תמיד היה פסטורלי‪ .‬על‬ ‫היווני – ִאי ַתּבּוְריֹון‪ ,‬ובעברית‪ :‬הר תבור‪ .‬שדרת עצים‬
‫ד)‪ ,‬לעתיד לבוא‪ ,‬הר תבור יהיה חלק מקבוצת‬ ‫מחטניים לאורך הכביש המוביל אל המנזר מקבלת‬
‫ההר הזה ניטשו לא מעט קרבות‪ .‬מתקופת‬ ‫את פנינו‪ ,‬ואנו מתחילים בטיול‪ .‬זהו מסלול מעגלי‬
‫ההרים שעליהם ייבנה בית המקדש‪ .‬מדוע‬ ‫המקרא‪ ,‬דרך ימי בית שני‪ ,‬תקופת האסלאם‬
‫קבוצת הרים? כך המדרש מפרש את הפסוק‬ ‫ומסעות הצלב במאה ה‪ ,12-‬כיבושי נפוליאון‪,‬‬ ‫ומסומן שמתאים לכל המשפחה‪ ,‬ויש בו הכול –‬
‫יער מסתורי‪ ,‬עושר של צמחייה מגוונת‪ ,‬בתי גידול‬
‫מישעיהו‪ ,‬שבו כתוב “הרים” ברבים‪ְ“ :‬ו ָה ָיה‬ ‫טבעיים של אלונים‪ ,‬חלמוניות‪ ,‬אירוסים‪ ,‬סחלבים‬
‫ְ ּב ַא ֲחִרית ַה ָ ּי ִמים ָנכֹון ִי ְה ֶיה ַהר ֵבּית‪-‬ה’ ְ ּב ֹראׁש‬
‫ֶה ָהִרים” (ישעיהו ב‪ ,‬ב)‪ .‬מדרש זה נשען כנראה‬
‫על זמנים עתיקים מאוד שקדמו להתיישבות‬
‫הישראלית בארץ‪ ,‬שבהם הר תבור‪ ,‬ההר הגבוה‬
‫באזור‪ ,‬נחשב להר קדוש והיה בו אתר פולחן‪.‬‬

‫ •ברק דבורה ומה שקרה‬
‫אנו נתמקד בסיפור המסופר בספר שופטים‬
‫בפרקים ד‪-‬ה‪ ,‬והתרחש ממש כאן‪ ,‬בהר תבור‪.‬‬
‫בתקופת השופטים כל שבט משבטי ישראל חי‬

‫‪ >>>> 13‬דרך ‪ .‬ארץ | ‪ 929‬תנך ביחד‬ ‫דומם‬ ‫מהרעלות‪ ,‬מהתחשמלות‪ ,‬מהפרעה למקומות‬ ‫אותו לא רק כעוף גדול ומרשים‪ ,‬אלא כדימוי‬
‫קינון ואף מציד‪.‬‬ ‫לעוצמתו של האלוהים וכדימוי לסוג ולעוצמה‬
‫כלוב הנשרים‬ ‫של הקשר בין אלוהים לבין ַעם ישראל‪ .‬כך למשל‬
‫ •לשמר ולספר‬ ‫מופיע תיאור של אלוהים הנושא את ישראל על‬
‫מבקרים בשמורת טבע חי‪-‬בר‬ ‫מלאכת השימור וההגנה על בעלי חיים שחיו כאן‬ ‫כנפיו האדירות‪ָ" :‬ו ֶא ָשּׂא ֶא ְת ֶכם ַעל ַ ּכ ְנ ֵפי ְנ ָ ׁשִרים"‬
‫כרמל זוכים לצפות לעיתים בנשרים‬ ‫בעבר היא מלאכה רבת חשיבות‪ .‬גורלית ממש‪.‬‬
‫(שמות יט‪ ,‬ד)‪ ,‬או תיאור של אלוהים הדואג‬
‫הנחים על גג כלוב הנשרים‪ .‬לא‬ ‫גם בשם האיזון האקולוגי וגם בשם הסמליות‬ ‫לגוזליו‪ּ ְ " :‬כ ֶנ ֶשׁר ָי ִעיר ִקּנֹו ַעל ּגֹו ָז ָליו ְיַר ֵחף‪ִ ,‬י ְפ ֹרׂש‬
‫הגעגועים מביאים אותם לכאן אלא‬ ‫והקשר לבית הגידול הטבעי של בעלי החיים כאן‬
‫ְ ּכ ָנ ָפיו ִי ָקּ ֵחהּו ִי ָ ּׂש ֵאהּו ַעל ֶא ְבָרתֹו" (דברים לב‪,‬‬
‫תחנת ההאכלה הסמוכה‪ .‬רשות‬ ‫בארץ‪ ,‬שאותם חושף ומגלה ספר התנך‪.‬‬ ‫יא)‪ .‬חשיבותו של הנשר כסמל לעוצמת ההגנה‬
‫הטבע והגנים משתפת פעולה‬ ‫אם נקרא את תיאורי הטבע בתנך‪ ,‬נגלה שהם‬
‫עם ְחקלאים התורמים לתחנת‬ ‫מ ֵל ֵאי רגישות לטבע ואהבה לטבע‪ .‬לדוגמה‪,‬‬ ‫האלוהית גדולה עד כדי כך שאפשר למצוא‬
‫מזמור תהילים קד‪ ,‬המתאר את יחסי הגומלין‬ ‫את דמותו מפוסלת בבתי כנסת עתיקים בגליל‬
‫ההאכלה פגרי חיות משק‪ ,‬ומסייעים‬ ‫בין בעלי החיים לאלמנטים השונים בטבע‪]...[ “ :‬‬
‫בכך לקיום אוכלוסיית נשרים‬ ‫ֲח ִסי ָדה ְּברֹוִׁשים ֵּבי ָתּה׃ ָהִרים ַהְּג ֹב ִהים ַל ְּי ֵע ִלים‪,‬‬ ‫וברמת הגולן‪.‬‬
‫משגשגת בכרמל‪.‬‬ ‫ְס ָל ִעים ַמ ְח ֶסה ַלְׁש ַפִּנים׃” הכול מונח ומסודר‪ .‬כל‬ ‫והיום? נכון ל‪ 2017-‬אוכלוסיית הנשרים בארץ‬
‫אחד והמקום שלו‪ .‬עוד תיאור יפה מאותו מזמור‬ ‫ישראל מונה כ‪ 180-‬פרטים בלבד‪ .‬הם נפגעים‬
‫‪ -‬תיאור ה”תורנות” בין האדם לבין האריות‬
‫על השימוש באותו מרחב‪ .‬האריות פועלים‬ ‫>> בעלי החיים כפי שראינו אותם בעת ביקור‬
‫בלילה‪ ,‬והאדם ‪ -‬ביום‪ַ “ :‬הְּכ ִפיִרים ׁ ֹש ֲא ִגים ַלָּטֶרף‬ ‫בארץ הקודש | איור‪1486 ,Erhard Reuwich :‬‬
‫ּו ְל ַב ֵּקׁש ֵמ ֵאל ָא ְכ ָלם׃ ִּת ְזַרח ַהֶׁ ּש ֶמׁש ֵי ָא ֵספּון ְו ֶאל‬
‫ְמעֹונֹ ָתם ִיְרָּבצּון׃ ֵי ֵצא ָא ָדם ְל ָפ ֳעלֹו ְו ַל ֲע ֹב ָדתֹו ֲע ֵדי‬
‫ָעֶרב׃” אגב‪ ,‬אם נשאל את האנטילופה‪ ,‬לא בטוח‬
‫שהיא תסכים שהתיאור הזה מבטא הרמוניה‪,‬‬

‫אבל‪ ...‬אלה החיים‪ .‬המפגש הבלתי אמצעי‬
‫שלנו עם הטבע מרחיב את הלב ומעורר תמיד‬
‫רגשות חזקים‪ ,‬התפעלות‪ ,‬התרגשות‪ ,‬סקרנות‪,‬‬
‫ואיתם – שאלות רבות‪ .‬איך הדבורה יודעת לבוא‬
‫אל הפרח וליצור דבש מהצוף? איך מגיע הדם‬

‫למוח של הג’ירף? מתי ואיך נבראו העולם?‬
‫בעלי החיים? האבנים? הצמחייה? היצור שנקרא‬

‫“אדם”? אנחנו מתבוננים בטבע‪ ,‬ומספרים‬
‫לעצמנו סיפור‪.‬‬

‫>> נשר בחי בר כרמל | צילם‪ :‬דויד רזק‬ ‫טיפ‬ ‫‪ >>>> 12‬דרך ‪ .‬ארץ | ‪ 929‬תנך ביחד‬

‫אגב‪ ,‬מהתלמוד‪ ,‬מסכת חגיגה יג) וניתן לפגוש‬ ‫בית גידול לבעלי חיים הנמצאים בסכנת הכחדה‪,‬‬ ‫היחמור הפרסי שייך למשפחת‬
‫אותו בשמורת החי‪-‬בר בכרמל‪ .‬הנשר הוא אחד‬ ‫ולאפשר את הש ָבתם לטבע‪ .‬בשמורת החי‪-‬בר‬ ‫האיילים‪ .‬הקרניים של היחמורים‬
‫מהעופות הדורסים הגדולים בטבע‪ .‬אורך גופו‬ ‫בכרמל מצויים גרעיני רבייה של בעלי החיים שחיים‬
‫כ‪ 120-95-‬ס”מ‪ ,‬מּו ַטת הכנפיים שלו יכולה להגיע‬ ‫ושל כל משפחת האיילים הן‬
‫ל‪ 2.8-‬מ’‪ ,‬ובתעופתו הוא יכול הגיע למהירות של‬ ‫בחורש הים תיכוני‪ ,‬כמו הַיחמּור הפרסי ואייל‬ ‫קרניים מפוצלות‪ ,‬אשר נושרות‬
‫עד ‪ 140‬קמ”ש (לשם המחשה ‪ -‬נסו לדמיין איך‬ ‫הכרמל‪ ,‬נשרים ועופות דורסים‪ .‬ובשמורת חי‪-‬בר‬ ‫מדי שנה ואז הן מתחדשות! הן‬
‫אתם מרגישים כשאתם נוסעים ברכב במהירות‬ ‫גדלות בקצב מהיר מאוד‪ ,‬כשהן‬
‫יוטבתה מצויים בעלי חיים מדבריים‪ ,‬כמו הָיען‪,‬‬
‫‪ 120‬קמ”ש‪ .)...‬עוד דבר מעניין על הנשר הוא‬ ‫הר ֵאם הלבן‪ ,‬הפרא הפרסי‪ .‬מדובר בבעלי חיים‬ ‫עטופות ב'קטיפה' (‪)velvet‬‬
‫עניין המזון והדאגה לגו ָזלים‪ .‬הנשר ניזון מנ ֵבלות‬ ‫המוזכרים כבר בתנך‪ ,‬ואשר שרדו כאן במשך כמה‬ ‫המספקת דם לקרניים‪ ,‬עד‬
‫אלפי שנים‪ .‬זהו קו שאפשר למתוח בין הטקסט‬ ‫לסיום גידולן‪ .‬הקרניים נושרות‬
‫או מבשרם של בעלי חיים חולים או פצועים‬ ‫המתעד את בעלי החיים כאן לבין המציאות שלנו‬ ‫כל שנה סביב חודש פברואר‪,‬‬
‫(לעתים נדירות הוא יתקוף בעל חיים חי)‪ .‬הוא‬ ‫בהווה‪ .‬באותו המקום ממש שבו הטקסט הזה נכתב‪.‬‬ ‫והן צומחות מחדש עד לסוף‬
‫יוני‪ .‬בכל שנה הקרניים גדולות‬
‫מעמיס לתוך ה ֶז ֶפק שלו את הבשר‪ ,‬וכך הוא‬ ‫ •נשר‪ -‬נעים מאוד‬ ‫יותר‪ ,‬מסועפות יותר ועבות יותר‪.‬‬
‫נושא את האוכל אל גוזליו ומאכיל אותם‪( .‬לא‬ ‫קחו לדוגמה את הנשר‪ ,‬אשר אנחנו‪ ,‬בני האדם‪,‬‬
‫לדאוג לעניין המחלות מהבשר החולה ‪ -‬לנשר‬ ‫רינת רוסו‬
‫יש נוגדנים טבעיים למניעת מחלות זיהומיות‪).‬‬ ‫מכנים בשם “מלך העופות” (כינוי שלקּוח‪,‬‬ ‫מנהלת מרכז חינוך והסברה‬
‫ובתנ"ך? המו ָפעים של הנשר במקרא מתארים‬ ‫כרמל ברשות הטבע והגנים‬

‫‪ >>>> 11‬דרך ‪ .‬ארץ | ‪ 929‬תנך ביחד‬ ‫חי‬

‫היחמור הפרסי‬ ‫>> יחמורות בחי בר כרמל | צילם‪ :‬בן רוזנברג‬

‫בשמורת טבע זו‪ ,‬אחד מגרעיני‬
‫הרבייה של מיני בעלי חיים שחיו‬

‫בעבר בארץ ונכחדו ממנה הוא‬
‫היחמור הפרסי‪ .‬היחמור‪ ,‬מין‬

‫ממשפחת האיילים‪ .‬קיבל את שמו‬
‫בזכות צבעה האדמדם של פרוותו‪,‬‬

‫המזכיר את צבע אדמת החמרה‪.‬‬
‫היחמורים הראשונים הובאו לארץ‬
‫מאיראן‪ ,‬במבצע מורכב שנערך בסוף‬

‫שנות השבעים‪.‬‬

‫צומח‬

‫עץ האורן‬

‫האם יש צורך להציג את המין הנפוץ‬
‫כל כך של עץ האורן – אורן ירושלים?‬

‫הוא עץ מחטני‪ ,‬ירוק‪-‬עד‪ ,‬ומקורו‬
‫ככל הנראה באי מלטה‪ .‬שלא כמו‬
‫באזורים אחרים בארץ‪ ,‬בכרמל נותרו‬
‫אוכלוסיות טבעיות של יערות אורן‬
‫ירושלים‪ .‬האורנים אף נזכרו במקרא‬
‫(ישעיה מד‪ ,‬יד)‪" :‬לִכְ ָרת‪-‬לֹו ֲא ָרזִים וַּי ִּ ַקח‬
‫ּ ִת ְרזָה ו ְַאּלֹון‪ ,‬ו ַי ְַאּ ֶמץ‪-‬לֹו ּבַ ֲעצֵי‪-‬י ָ ַער; נ ָ ַטע‬

‫א ֹ ֶרן‪ ,‬ו ְגֶׁ ֶשם י ְגַּ ֵדל"‪.‬‬

‫צ‬

‫לעוף עם נשרים ‪-‬‬ ‫מגלנבבגילעוישלוית‬
‫חי בר כרמל‬
‫‪ >>>> 10‬דרך ‪ .‬ארץ | ‪ 929‬תנך ביחד‬
‫" ָמה ַרּבּו ַמ ֲעֶׂשיָך ה' ֻּכָּלם ְּב ָח ְכ ָמה‬
‫ָעִׂשי ָת ָמ ְל ָאה ָה ָאֶרץ ִק ְנָי ֶנָך׃"‬

‫[ תהלים קד‪ ,‬כד ]‬

‫הכל השתנה‪ .‬אז אם אתם רוצים להתרגש מנשרים‪,‬‬ ‫את המילים “טלפון”‪“ ,‬טלוויזיה”‬
‫מיעלים‪ ,‬מאיילות‪ ,‬מחסידות‪ ,‬משפנים‪ ,‬מנמרים‬ ‫ו”אוטו” לא נמצא בתנך‪ ,‬מהסיבה‬
‫ומצפרדעים‪ ,‬לא רק בטקסטים הקדומים אלא גם‬ ‫הפשוטה שבתקופה שבה נכתב התנך‬
‫לא היו בעולם טלפון‪ ,‬טלוויזיה ואוטו‪ .‬מה כן היה?‬
‫במציאות‪ ,‬אפשר פשוט לקנות כרטיס טיסה לארץ‬ ‫נראה שהיו “ ִמדָּבר”‪“ ,‬אוהל”‪“ ,‬עדשים” (להכנת‬
‫נדירה שיש בה גם חוף ים‪ ,‬גם מדבר‪ ,‬גם שטחים‬ ‫נזיד)‪“ ,‬חרבות” ו”חניתות”‪ ,‬והיו גם “ ִא ִּתים”‬
‫מיוערים‪ ,‬גם נהרות ונחלים‪ ,‬גם הרים‪ ,‬ואפילו‬ ‫ו” ַמז ֵמרֹות”‪ .‬הייתה “מצרים” והיה “ ְיאֹור”‪ ,‬וכנראה‬
‫היה גם “חרמון” (השם מופיע בשיר השירים‪,‬‬
‫המקום הנמוך ביותר בעולם נמצא בה‪ .‬ארץ ישראל‬ ‫לדוגמה)‪ .‬ספר התנך הוא כמו ֵעד היכול ללמד על‬
‫משופעת בבעלי חיים‪ .‬צריך רק לדעת היכן לחפש‬ ‫המציאות של התקופה שבה הוא נכתב‪ .‬אמנם לא‬
‫בעזרת תמונות או סרטונים‪ ,‬אבל דרך הדברים‬
‫אותם‪ .‬במדבר יהודה‪ ,‬בשמורת החּולה‪ ,‬ביערות‬ ‫הכתובים בו‪ ,‬המתארים בהרחבה את המציאות‬
‫הגליל‪ ,‬בחוף הים‪ .‬וכמובן ‪ -‬בשמורות הטבע חי‪-‬בר‬ ‫של אותה תקופה‪ .‬את אורחות החיים של בני‬
‫האדם‪ ,‬תפיסות עולם ואמונות שהתקיימו‪ ,‬את‬
‫כרמל וחי‪-‬בר יֹו ְט ְב ָתה‪.‬‬ ‫המרחב הגאוגרפי‪ ,‬את הצמחייה ובעלי החיים‪.‬‬
‫ •כאן גרים בכיף‬ ‫בעניין המרחב הגיאוגרפי ובעלי החיים‪ ,‬יש עבורנו‬
‫הדבר המיוחד בשתי שמורות הטבע האלה‪ ,‬מ ֵעבר‬ ‫הזדמנות מיוחדת‪ .‬כאן‪ ,‬למרות מרחק השנים‪ ,‬לא‬
‫לגודלן (‪ 6,000‬דונם בכרמל‪ ,‬ו‪ 3,200-‬דונם ביוטבתה)‪,‬‬
‫הוא היותן שמורות אשר שמו להן לַיעד לש ֵמש‬

‫‪ >>>> 9‬דרך ‪ .‬ארץ | ‪ 929‬תנך ביחד‬ ‫דומם‬

‫בית דוד בדן‬ ‫>> כתובת "בית דוד" מהמאה התשיעית לפנה"ס שנמצאה בתל דן | צילום‪ :‬מוזיאון ישראל‪ ,‬ירושלים‬

‫השער הכנעני הקדום בתל דן קוטף‬ ‫ואנשים בה מעט"‪ ,‬לעיר פולחן משמעותית על‬ ‫ָה ֶא ָחד ְּב ֵבית‪ֵ -‬אל‪ְ ,‬ו ֶאת‪ָ -‬ה ֶא ָחד ָנ ַתן ְּב ָדן" (מלכים א‬
‫את תהילת המבקרים‪ ,‬אך במקום‬ ‫מפת ארץ ישראל‪ .‬ושבט דן? הוגלה מן האזור בידי‬ ‫יב‪ ,‬כח)‪ .‬או במילים פשוטות‪ -‬בואו‪ ,‬אני אעשה לכם‬
‫התגלו ממצאים מרתקים נוספים‪.‬‬ ‫האשורים בשנת ‪ 733‬לפני הספירה‪ .‬ומה עם מקומו‬
‫המקורי של שבט דן? לאחר למעלה מאלפיים שנות‬ ‫מזבח קרוב לבית‪ ,‬לא חבל ללכת עד ירושלים?‬
‫אחד מהם הוא שבר לוח מאבן בזלת‬ ‫גלות‪ ,‬תוקם במקום התנחלותם המקורית של בני דן‬ ‫עדויות על המשך היותה עיר פולחן קדושה נמצאו‬
‫מהמאה התשיעית לפנה"ס‪ .‬זוהי‬ ‫בדן בכתובת הקדשה מהתקופה ההלינסטית‪ ,‬שבה‬
‫"עיר לא קטנה ואנשים בה די הרבה"‪...‬‬ ‫נכתב‪" :‬לאל אשר בדן"‪ .‬וכך הפכה ליש מ"עיר קטנה‬
‫כתובתו של חזאל מלך ארם דמשק‪,‬‬
‫ובה הוא מתפאר בניצחונו על מלך‬
‫ישראל‪ .‬זוהי הפעם הראשונה שהשם‬
‫"בית דוד" התגלה מחוץ למקרא‪ ,‬שם‬
‫הוא מוזכר פעמים רבות (ּכָ ַרּ ִתי בְ ִרית‪,‬‬
‫ּלכַעִִבְדְס‪ִ -‬חֲאיעֹךוִָריל;ָ ֶסםנ‪ִ,‬לָׁ ְָשה‪,‬אּבַכִי ְעתןּ ִתהזַי‪ְ,‬לרי ֶעלְםךָדָ;ו ִפּודטבָ‪,‬נַעִידבְ ִּ)ת‪ִ.‬ידי‪.‬לְד ֹר‪-‬ו ָדֹור‬

‫מאות אנשים חגורי כלי מלחמה כדי לכבוש את‬ ‫ְּב ִ ׁשֹלה ִל ְפ ֵני ה'‪ַ ,‬וְי ַח ֶ ּלק ָ ׁשם ְיהֹו ֻ ׁש ַע ֶאת ָה ָאֶרץ ִל ְב ֵני‬ ‫טיפ‬ ‫‪ >>>> 8‬דרך ‪ .‬ארץ | ‪ 929‬תנך ביחד‬
‫העיר‪ .‬בדרך הם עוברים בבית מיכיהו שבהר אפרים‪.‬‬ ‫ִי ְ ׂשָר ֵאל ְכּ ַמ ְח ְלקֹ ָתם"‪( ‬יהושע יח‪ ,‬י)‪.‬‬
‫ •איפה בעצם גוש דן?‬ ‫הליכה לאזור הקסום בשמורה‬
‫בכוחנות ובבריונות שלא היו מביישים את ארגוני‬ ‫המכּונה "גן העדן" (ואשר כשמו‬
‫המאפיה החזקים ביותר‪ ,‬הם גונבים ממיכיהו פסל‪,‬‬ ‫אם נשאל את עצמנו היכן נמצאת הנחלה שקיבל‬ ‫כן הוא)‪ ,‬יכולה לז ַמן מפגש עם‬
‫מסכה‪ ,‬אפוד‪ ,‬תרפים ו‪ ...‬נער כוהן‪ .‬עתה וכך מסופר‪:‬‬ ‫שבט יהודה‪ ,‬לדוגמה‪ -‬נוכל לענות ללא שום היסוס‪,‬‬ ‫הסלמנדרה הכתומה‪ ,‬דו‪-‬חי נדיר‬
‫באזור שאנחנו מכנים אותו גם היום "יהודה"‪ .‬הנחלה‬
‫"ַוָּיבֹאּו ַעל ַלִיׁש ַעל ַעם ׁשֹ ֵקט ּו ֹב ֵט ַח‪ַ ,‬וַּיּכּו אֹו ָתם‬ ‫בישראל‪ ,‬החי בשמורה‪.‬‬
‫ְל ִפי ָחֶרב‪ְ ,‬ו ֶאת‪ָ -‬ה ִעיר ָׂשְרפּו ָב ֵאש‪ְ  .‬ו ֵאין ַמִּציל ִּכי‬ ‫נושאת את שם השבט‪ .‬ושבט דן? שאלה טובה‪.‬‬ ‫הסלמנדרה חובבת אדמה לחה‪,‬‬
‫ְרחֹו ָקה ִהיא ִמִּצידֹון‪ְ ,‬ו ָד ָבר ֵאין ָל ֶהם ִעם ָא ָדם‪ַ....‬וִּי ְבנּו‬ ‫הרי אנו מכירים את גוש דן (ובו חברת האוטובוסים‬
‫ֶאת‪ָ -‬ה ִעיר ַוֵּיְׁשבּו ָבּה‪ַ   .‬וִּי ְקְראּו ֵׁשם‪ָ -‬ה ִעיר ָּדן‪ְּ ,‬בֵׁשם ָּדן‬ ‫ועל כן במשך רוב הזמן היא‬
‫ֲא ִבי ֶהם‪ֲ ,‬אֶׁשר יּוַּלד ְלִיְׂשָר ֵאל‪ְ .‬ואּו ָלם ַלִיׁש ֵׁשם‪ָ -‬ה ִעיר‬ ‫"דן")‪ ,‬אבל גם את "דן" בצפון‪ -‬נחל‪ ,‬קיבוץ‪ ,‬תל‬ ‫תימצא חבויה בין השיחים‪.‬‬
‫ָלִראׁשֹ ָנה" (שופטים יח‪ ,‬כז‪-‬כט)‪ .‬במילים פשוטות‪-‬‬ ‫ושמורה‪ .‬והרי אומרים "מדן ועד אילת" ומתכוונים‬ ‫בימים גשומים ולאחריהם‬
‫בלי הרבה דיבורים והסברים‪ ,‬אנשי שבט דן מנצלים‬ ‫לסימון הנקודה הצפונית ביותר במפה שלנו‪ .‬אז מה‬ ‫ניתן לראותה חוצה את שבילי‬
‫את המרחק של העיר ליש מחסות‪ ,‬את תמימות‬ ‫השמורה בהליכה איטית‪ .‬לכן‬
‫תושביה‪ ,‬כובשים את העיר‪ ,‬משנים את שמה‪ ,‬ושלום‬ ‫המקום הנכון?‬ ‫יש להיזהר בהליכה בשבילים!‬
‫על ישראל‪ .‬שלום על ישראל? לא בדיוק‪ ,‬הפסוקים‬ ‫ובכן‪ ,‬שבט דן קיבל בעת החלוקה את האזור של‬ ‫מובטחת התרגשות רבה‪...‬‬
‫מזכירים ולא שוכחים ששם העיר ליש לראשונה‪...‬‬ ‫צפון שפלת החוף‪ ,‬אבל זו לא הייתה נחלה שקל‬
‫לממש אותה‪ .‬הפלישתים חזרו ותקפו את שבט‬ ‫נעמה מנספלד‬
‫קשה שלא לקרוא את הביקורת של המספר‬ ‫דן מתוך עריהם ששמותיהן מוכרים לנו עד היום‪-‬‬ ‫מנהלת מרכז חינוך והסברה גולן‬
‫המקראי על המעשה של אנשי שבט דן – אם משום‬ ‫אשקלון‪ ,‬עקרון‪ ,‬אשדוד‪ ,‬גת ועזה‪ .‬הסיפור המפורסם‬
‫ברשות הטבע והגנים‬
‫שעברו על חוק הגרלת הנחלות והחליטו על דעת‬ ‫ביותר על שרשרת המאבקים בין שבט דן ובין‬
‫עצמם איפה להתיישב‪ ,‬אם משום שבדרך אל הנחלה‬ ‫הפלישתים מופיע בסיפורי שמשון‪ ,‬שופטים יג‪-‬טז‪.‬‬
‫אז מה עושה עכשיו שבט דן? צפוף וצר ולא נוח‬
‫הוכיחו את יכולתם לגנוב ולהתנהג באלימות‪ ,‬ואם‬
‫משום שגזלו אדמתם של אנשים שלא חטאו ולא‬ ‫ולא בטוח במקום שקיבלו‪ .‬בשופטים יח מסופר‬
‫על המצוקה ועל המהלך לפתרון‪ .‬חמישה נציגים‬
‫פגעו בהם‪ .‬כך הפכה העיר "ליש" לעיר "דן"‪.‬‬
‫ •מדן ועד בית אל‬ ‫משבט דן יצאו מאזור השבט שלהם (צרעה‬
‫ואשתאול) והלכו לחפש להם נחלה אחרת‪ .‬הם‬
‫לאחר פילוג הממלכה המאוחדת לשתי ממלכות‪-‬‬
‫ממלכת יהודה הדרומית וממלכת ישראל הצפונית‬ ‫נעים צפונה אל העיר ליש‪.‬‬
‫הפסוקים מתארים את העיר ליש כעיר שאין לה‬
‫‪ -‬הפכה העיר דן לסמן הגבול הצפוני של שטח‬ ‫דבר עם אדם‪ ,‬שיושבת שקטה לבטח‪ .‬זהו אזור‬
‫ממלכת ישראל‪ .‬ירבעם בן נבט הפך אותה למרכז‬ ‫חקלאי פורה‪ ,‬והרושם הראשוני הוא שיהיה די קל‬
‫פולחני חשוב‪ַ " :‬וִּיּ ָו ַעץ ַה ֶּמ ֶלְך ַוַּי ַעׂש ְׁש ֵני ֶע ְג ֵלי ָז ָהב‪ .‬‬ ‫לכבוש אותה‪ .‬אנשיה ודאי לא מתארים לעצמם‬
‫ַוּיֹא ֶמר ֲא ֵל ֶהם‪ַ ,‬רב‪ָ -‬ל ֶכם ֵמ ֲעלֹות ְירּוָׁש ִַלם‪ִ ,‬הֵּנה ֱאֹל ֶהיָך‬ ‫איזו סופה מתרגשת ובאה לקראתם‪ .‬נציגי שבט‬
‫דן ראו כי טוב‪ ,‬חזרו לאחיהם בשפלה‪ ,‬וגייסו שש‬
‫ִיְׂשָר ֵאל‪ֲ ,‬אֶׁשר ֶה ֱעלּוָך ֵמ ֶאֶרץ ִמ ְצָרִים ‪ַ .‬וָּיֶׂשם ֶאת‪-‬‬

‫‪ >>>> 7‬דרך ‪ .‬ארץ | ‪ 929‬תנך ביחד‬ ‫חי‬

‫הסלמנדרה הכתומה‬ ‫>> נחל דן | צילם‪ :‬מנו גרינשפן‬

‫הסלמנדרה הכתומה היא דו‪-‬חי‬
‫דמוי לטאה‪ ,‬המצויה בסכנת הכחדה‬

‫בישראל‪ .‬גופה צבוע בשחור ועל‬
‫גבה כתמים צהובים או כתומים‪.‬‬
‫שמה העממי הוא "סלמנדרת אש"‪,‬‬
‫רמז לצבעי האזהרה שלה‪ .‬בעורפה‬
‫חבויות בלוטות ארס שבהן רעל‬

‫הנקרא "סלמנדרין"‪.‬‬

‫צומח‬

‫עץ פו הדב‬

‫בין מיני העצים המרשימים‬
‫המשגשגים בשמורה‪ ,‬ישנו עץ מיוחד‬

‫שמכונה "עץ פו הדב"‪ .‬מדובר בעץ‬
‫מילה סורי שגילו יותר מ‪ 120-‬שנים‪.‬‬
‫בגזעו הרחב פעורים חללים גדולים‬
‫שאפשר אפילו להיכנס אליהם‪ .‬בשל‬

‫גילו המופלג‪ ,‬העץ עבר לאחרונה‬
‫תהליכי שיקום‪.‬‬

‫צ‬

‫דברים שרואים מדן‬ ‫מגלנבבגילעוישלוית‬
‫לא רואים משם‬
‫‪ >>>> 6‬דרך ‪ .‬ארץ | ‪ 929‬תנך ביחד‬
‫"ַוִּי ְקְראּו ֵׁשם‪ָ -‬ה ִעיר ָּדן ְּבֵׁשם ָּדן ֲא ִבי ֶהם"‬

‫[ שופטים יח‪ ,‬כט ]‬

‫ •נחלות וגורלות‬ ‫המטיילים בשמורת תל דן הקסומה‬
‫עוד בהיותם במדבר קבע משה את העקרונות‬ ‫ייהנו מטיול נעים לאורך הנחל לקול‬
‫שלפיהם יש להתיישב בארץ‪ְ" :‬ו ִה ְת ַנ ַח ְל ֶּתם ֶאת‪ָ -‬ה ָאֶרץ‬
‫ְּבגֹוָרל ְל ִמְׁשְּפ ֹח ֵתי ֶכם‪ָ ,‬לַרב ַּתְרּבּו ֶאת ַנ ֲח ָלתֹו ְו ַל ְמ ַעט‬ ‫פכפוך המים‪ ,‬בינות לצמרות עצי‬
‫ַּת ְמ ִעיט ֶאת ַנ ֲח ָלתֹו ֶאל ֲאֶׁשר ֵי ֵצא לֹו ָׁש ָּמה ַהּגֹוָרל‪ ,‬לֹו‬ ‫האלה המטילות צל נעים לאורך כל השנה; מה‬
‫ִי ְהֶיה ְל ַמּטֹות ֲאבֹ ֵתי ֶכם ִּת ְת ֶנ ָחלּו" (במדבר לג‪ ,‬נד)‪ .‬מהם‬
‫העקרונות שנקבעו? עיקרון אחד ‪ -‬גודל השבט יקבע‬ ‫עוד אפשר למצוא בשמורה? טחנות קמח;‬
‫את גודל הנחלה‪ .‬עיקרון שני ‪ -‬הגורל יקבע את מיקום‬ ‫תצפית יפה; עתיקות שער כנעני בן חמשת אלפים‬
‫הנחלות‪ .‬חשוב להבין שבתנכית כאשר מדברים‬
‫על הפלת גורל‪ ,‬לא מדובר בגורל של גירוד חיש גד‬ ‫שנה ובו שלוש קשתות – היחיד בעולם שנמצא‬
‫או מספרים אקראיים בלוטו‪ ,‬מדובר בחשיפה של‬ ‫בשלמותו‪ .‬תל דן עשיר בממצאים ארכיאולוגיים‬
‫הרצון האלוהי‪ .‬הגורל חושף אמת‪ .‬הגרלת הנחלות‬ ‫ביניהם מרכזים פולחניים‪ .‬החפירות באתר החלו‬
‫אינה הטלת קוביות על מפת חול במדבר‪ ,‬רגע לפני‬
‫הכניסה לארץ‪ ,‬אלא ביטוי לרצון ולהחלטה אלוהיים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1966‬וממשיכות עד היום‪ .‬פריט ייחודי‬
‫ואכן‪ ,‬יהושע‪ ,‬שהיה אמון על כיבוש הארץ‪ ,‬פעל ברגע‬ ‫שהתגלה בחפירות הוא כתובת ובה מצוין בפירוש‬
‫האמת על פי ההנחיות‪ַ“ :‬וַ ּי ְ ׁש ֵלְך ָל ֶהם ְיהֹו ֻ ׁש ַע ּגֹוָרל‬ ‫הביטוי "בית דוד"‪ .‬זוהי העדות היחידה מחוץ לתנך‬
‫לשושלת בית דוד‪ .‬האתר כה מרשים ונדיר שמדינת‬

‫ישראל הציעה שיוכר כאתר מורשת עולמית‪.‬‬
‫ואולם השלווה של האתר הקסום אינה מסגירה‬

‫את הדרמה שהתחוללה כאן באזור‪ ,‬בשלהי‬
‫תקופת השופטים‪.‬‬

‫יוצאים לדרך‬ ‫תלגןבלאראומשיבע‬
‫תוכן עניינים‬ ‫חידות לכל המשפחה‬
‫>>> עמוד ‪46‬‬ ‫>>> עמוד ‪42‬‬

‫שמעוירןתגדטיבע‬

‫>>> עמוד ‪38‬‬

‫צ‬

‫חורבת קיאפה‬ ‫גן לאומי תל אפק‬ ‫שמורת טבע‬
‫>>> עמוד ‪26‬‬ ‫חי בר כרמל‬
‫>>> עמוד ‪34‬‬
‫>>> עמוד ‪10‬‬
‫חומגוןתליארוומשילים‬
‫>>> עמוד ‪30‬‬ ‫גן לאומי תל מגידו‬
‫>>> עמוד ‪22‬‬
‫הר תבור‬
‫>>> עמוד ‪ 14‬מגןעיילןאוחרמויד‬
‫>>> עמוד ‪18‬‬

‫שמותרלתדןטבע‬

‫>>> עמוד ‪6‬‬

‫‪ >>>> 3‬דרך ‪ .‬ארץ | ‪ 929‬תנך ביחד‬ ‫מסע ‪ 929‬לקריאה ישראלית בפרקי התנך‪ ,‬הוא‬ ‫“השביל הזה מתחיל כאן‪ ‬‬
‫מסע מתחדש בשבילים ישנים וגם במסלולים לא‬ ‫בין סניף בנק למעין‪ ‬‬

‫מסומנים‪ .‬הוא דרך חדשה לחברה הישראלית‪-‬‬ ‫לא סלול‪ ,‬לא תמיד מסומן‪ ‬‬
‫לפגוש את ספר הספרים ואת עצמה‪ .‬לגלות אוצרות‬ ‫השביל הזה מתחיל כאן‪ .‬‬
‫חוצה את העיר‪ ‬‬
‫ישנים וגם ליצור קריאות חדשות‪ .‬לחשוב‪ .‬ללמוד‪.‬‬ ‫עולה על ההר‪ ‬‬
‫להרגיש‪ .‬ובעיקר להקשיב‪ 929 .‬מציע לכל אחד‬ ‫ממשיך על הים‪ ‬‬
‫ממשיך גם מחר‪ ‬‬
‫ואחת לקחת חלק במסע הזה בסביבות הדיגיטליות‪,‬‬ ‫חותך באויר‪ ,‬בין הבתים‪ ‬‬
‫בפעילויות בשטח ובקבוצות לומדות ברחבי הארץ‪.‬‬
‫החוברת שלפניכם מזמינה אתכם למפגש עם‬ ‫יוצא אל האור‪ ,‬אל חיים חדשים”‪ ‬‬

‫הסיפורים הקדומים במקומות המוכרים‪ .‬דרכה תוכלו‬ ‫[ יוצא לאור‪ /‬אהוד בנאי ]‬
‫לחצות את העיר‪ ,‬לעלות על ההר‪ ...‬לשמוע על דבורה‬

‫ויעל ‪ -‬הנשים המנצחות‪ ,‬על דויד וגלית והשאלות‬
‫שמטרידות עד היום את מי שמחפש עליהם עדויות‪,‬‬

‫על חיל הרכב המושתק של אחאב‪ ,‬על מפגשים‬
‫רומנטיים ליד הבאר‪ ,‬על תעלומת נחלת שבט דן‪ ,‬על‬

‫גורלה של חומת ירושלים הקדומה ועוד ועוד‪.‬‬
‫מסע מהנה בדרך ‪ .‬ארץ‬

‫צוות ‪929‬‬

‫© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם‬