100
RABBI SHIMON PINSKI
YESHIVAT MAHARSHA
101
102
RABBI MOSHE CHAIM SALZER
SHAAREI TORAH
103
104
RABBI REUVEN FINKELSTEIN
TORAH ACADEMY SCHOOLS
105
106
107
(focus)
108
RABBI YOSSI SALZER
ADAS YESHURUN
(superstition)
109
RABBI DOV TANZER
OHR YISRAEL SHUL
110
הקשר בין אהבת ה' והמצוה ללמד תורה
RABBI YECHEZKIEL AUERBACH
OHR SOMAYACH GLENHAZEL
בפרשה ראשונה של קריאת שמע כתוב "ואהבת את ה' אלוקיך". התורה מצוה אותנו לאהוב את השם יתברך. רש"י מפרש " 'והיו הדברים האלה': מהו ה'אהבה'? 'והיו הדברים האלה'. שמתוך כך אתה מכיר בהקב"ה ומתדבק בדרכיו".
ובספרי איתא "ועדיין איני יודע באיזה צד אוהבים? תלמוד לומר 'והיו הדברים האלה על לבבך." '
בספרי מגלה לנו שהדרך היחידה לאהוב את השם יתברך זאת רק על ידי תלמוד תורה, כי בלי תלמוד תורה אין אנו יודעים כלל באיזה צד אוהבים.
מה שאנו רוצים לבאר זה שהמצוה של תלמוד תורה בפרשה זאת "ושננתם לבניך" שרש"י מפרש: " 'לבניך' אלו התלמידים שמצינו בכל מקום שתלמידים נקראים בנים וכו".'
התורה מצוה לכל חכם ללמד תורה לאחרים. אם כן המצוה המפורשת בפרשת "ואהבת" אינה החיוב ללמוד תורה אלא ללמד תורה לאחרים. בוודאי כל לימוד תורה מביא אותנו לאהבת השם אבל בפרשה מודגש דווקא "ושננתם לבניך" שיש בזה מעלה יתירה להביא האדם לידי אהבת השם בשלימותה.
ויש לבאר זאת על פי דברי חז"ל בסוכה דף מט: על הפסוק "ותורת חסד על לשונה" – "וכי יש תורה של חסד ויש תורה שאינה של חסד? איכא דאמרי תורה ללמד זו היא תורה של 'חסד'. שלא ללמדה זו היא תורה שאינה של חסד".
למדים אנו מכאן שכשמלמדים לאחרים אנו מכניסים בתוך הלימוד המדה של חסד.
הגמרא אומרת במסכת סוטה דף יד. ואמר רב חמא בר חנינא מאי דכתיב "אחרי ה' אלוקיכם תלכו"? וכי אפשר לו לאדם להלך אחרי השכינה? והלא כבר נאמר "כי ה' אלוקיך אש אכלה"! אלא להלך אחרי מדותיו של הקדוש ברוך הוא, מה הוא מלביש ערומים אף אתה הלבש ערומים. מה הקב"ה ביקר חולים אף אתה בקר חולים וכו.'
למדנו כאן שהתורה מצוה אותנו ללכת אחרי ה' ועל ידי זה אנו מתדמים לקדב"ה כלשון הרמב"ם בהלכות דעות פרק א' הלכה ה "להודיע שהם דרכים טובים וישרים וחייב אדם להנהיג עצמו בהן 'ולהתדמות' אליו כפי כחו."
התורה מלמדת אותנו שהדרך להתדמות לה' זאת על ידי מעשי חסד. הבורא עולם ברא עולם כדי להטיב לאחרים כמו שכתוב "טוב אתה ומטיב" (תהילים קיט פ"ח) ו"טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו" וכן הרבה פסוקים.
וידוע שמדת הטוב של הבורא עולם היא בלי גבול ותכלית לתת לכל אחד במדה שיכול לקבל כדאיתא במדרש אסתר רבה סוף פרק י' ועל זה נאמר "מה רב טובך אשר צפנת ליריאך" וחז"ל אומרים שהקדוש ברוך הוא נקרא טוב על שם התורה שכתוב בה "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו."
הטוב הכי יקר וגדול והאין-סופי זה התורה הקדושה שה' נתן לנו והוא המלמד תורה לעמו ישראל, שנאמר עליה "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף", ולכן כשאדם מלמד תורה לאחרים הוא מתדמה לה' שעושה החסד הכי גדול שאפשר לעשות למסור תורת ה' והוא הולך אחרי ה' במידת ההטבה.
על ידי שמתדמין להקב"ה הוא מתקרב אל ה' ומתדבק בו וזה בוודאי מוליד אצלו אהבה עזה ודביקות בה'. כי האהבה יכול להמצא רק מתוך קרבה ודביקות. ולכך על ידי שמקיים "ושננתם לבניך", ועושה החסד הגדול ללמד תורת ה' נעשה דבוק לה' ומגיע לקיים "ואהבת את ה' אלוקיך" בשלימותה.
111
112
RABBI GIDON FOX
SA RABBINICAL ASSOCIATION PRETORIA HEBREW CONGREGATION
113
RABBI TZADOK SHMUEL SUCHARD
JOHANNESBURG BETH DIN
114
will
115
"כל נדיב לבו" - צדקה שניתן על תנאי
RABBI LEVY WINEBERG
HAMAOR CENTRE
א. האם מותר להתנות בצדקה? ב. האם התנאי מגרע מזכות המצווה או מוסיף עליו? ג. התנאים לסוגיהם ד. באם לא נתקיים התנאי, האם עדיין על הנודר לקיים נדרו?
בהיות ששמעתי מרננים על אלו שנודרים לצדקה להצלחת או רפואת עצמם או קרובם, שכאילו איזה פגם יש בצדקה כזו, ולדעתי אין בחחששות שהעלו ממש, ולא עוד אלא שגורמים בזה שימשכו אנשי חסד ידיהם מלתת לצדקה, אמרתי אשנה פרק זה על פי שהורונו חז"ל ורבותינו הפוסקים. ויהיו דברים אלו ציון לנפש יקרה של המנוח זאב בן דוב שי' פאלוך שנקטף באבו, כי הי' מהעושים והמעשים במעשי צדקה וחסד הרבה מעל ומעבר להמתאים לגילו הרך. ויקויים
בו "וצדקתו עומדת לעד".
א. האם מותר להתנות בנתינת צדקה? גרסינן בבבא בתרא שם י,ב: צדקה תרומם גוי - אלו ישראל, דכתיב: ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ, וחסד לאומים חטאת - כל צדקה וחסד שאומות עובדי כוכבים עושין חטא הוא להן, שאינם עושין אלא להתגדל בו, כמו שנאמר: די להוון מהקרבין ניחוחין לאלהה שמיא ומצליין לחיי מלכא ובנוהי. (= המלך כורש נתן ליהודים בקר וצאן כדי שיקריבו קרבנות לה' ויהיו מתפללים לחיי המלך ובניו). ודעביד הכי לאו צדקה גמורה היא? והתניא: האומר סלע זה לצדקה בשביל שיחיו בני, ובשביל שאזכה לעולם הבא - הרי זה צדיק גמור! לא קשיא: כאן בישראל, כאן בעובד כוכבים. ופירש"י שם: כאן בישראל וכאן בעובד כוכבים - ישראל דעתן לשמים בין יחיה בין לא יחיה אינו מהרהר אחר מדת הדין אבל עכו"ם אינו נותן אלא על מנת
כן ואם לאו מתחרט.
ובבית הבחירה לרבנו המאירי שם: יש מדרגה אחרת בצדקה אלא שאינה ראויה למנות והוא הנותן לקנות לו שם ולהתגדל ולפרסם עצמו עליהם וזו אינה מדת ישראל והיא מדה מגונה עד למאד לא דיו שאינה נחשבת בצדקה אלא שהוא נקרא חוטא ועליה נאמר וחסד לאומים חטאת ומ"מ הנותן לכונת נטילת פרס כגון האומר סלע זה לצדקה בשביל שיחיו בני בשביל שאזכה לעולם הבא או שתמשך הצלחתי וכיוצא באלו הרי זו צדקה גמורה ובלבד במי שאם לא נתקיימה מחשבתו אינו קורא תגר ואינו מתחרט על שנתן ולא הועיל כאלו היה שכר רופא ואינו מהרהר אחר מדותיו
של מקום אלא שמצדיק עליו את דינו:
ונראה לכאורה שרחוק דעת רש"י מרחק רב מדעת המאירי. כי לפי המאירי גם אם באמת לא יתחרט הנותן אף אם נכזבה תוחתלו, מכל מקום חוטא הוא, אלא שצדקתו עדיין צדקה גמורה (-ויש לעיין אם המאירי גורס בגמרא ".... על מנת שיחיה בני הרי זו צדקה גמורה" במקום "הרי זה צדיק גמור"). ואילו לדעת רש"י הרי זה מותר לכתחילה,
ובלגבד שלא יהרהר אחרי מדותיו של הקב"ה .
וכדעת רש"י כתבו רוב הפוסקים בהלכות צדקה.
אך עדיין הי' אפשר לטעון דעד כאן לא קאמר שהעושה כדי שיחי' בנו, או שיהי' בן עוה"ב אלא בצדקה, שהוא בין אדם לחברו, ולמקבל כלל לא איכפת מה כוונת הנותן. וכמו שכתב כה"ג האוה"ח הק' (בפ' ויחי על הכתוב "ואתם חשבתם עלי רעה, אלקים חשבה לטובה")- "והרי זה דומה למי שרצה להשקות את חברו סם המות והשקה אותו כוס יין" שעל השותה להודות למשקהו, ואין לנו ענין בכוונתו הרעה של המשקה. וכן טען יוסף, כי מאחר שצמח טובה להאחים ול"עם רב" ממעשיהם במכירת יוסף, מגיע להם תודה. והקשה הכלי חמדה, וכי מה בין זה לאשה שנדרה והפר לה בעלה בלי ידיעתה, והיא נהנתה ממה שאסרה עליה בנדר, שעל זה בכה רבי עקיבא בהגיעו למקרא זה "וה' יסלח לה", ואמר "ומה אם מי שנתכוין לעלות בי בשר חזיר ועלה בידו בשר טלה צריך כפרה...." ( נזיר כג), והכא נמי דכוותה שנתכוונו להרע ליוסף ונמצאו מטיבין לו? ותירץ דדברי רבי עקיבא נכונים בעברה שבין אדם למקום,
116
.
.
.
.
117
בירור בברכת "שפטרני מעונשו של זה"
ROSH YESHIVA, RABBI AVRAHAM TANZER SHLIT”A
YESHIVA COLLEGE
With broken hearts and an ocean of tears, we extend our heartfelt prayer and bracha to Dov and Nicole for strength and comfort during this tragic period of their lives.
Young Ze’ev (Hugo) leaves a legacy quite unheard of in the life of a 14 year old, that a mature adult would be proud to have earned in the course of a long life. He leaves a legacy of love, caring, empathy, menschlichkeit and respect for every human being and the burning desire to help others, combined with a passion for learning and living Torah at its highest levels.
In his memory, I share a Dvar Torah written some years ago, which appeared in the memorial publication produced in memory of my beloved Rosh Yeshiva and very dear friend, Rabbi Boruch Sorotzkin z”l of Telz Yeshiva, Ohio, USA.
א
במדרש רבה בראשית פרק ס"ג אות י' ז"ל: "א"ר אלעזר, צריך אדם לטפל בבנו עד י"ג שנה, מכאן ואילך צריך שיאמר ברוך שפטרני מעונשו של זה" עכ"ל. ובתשב"ץ סימן ש"צ גרס ז"ל: "צריך שיאמר בא"י אמ"ה שפטרני מעונשו של זה" עכ"ל. וכ"כ במהרי"ל הלכות קריאת התורה ז"ל: "מהרי"ל בזמן שבנו נעשה בר מצוה וקרא בתורה היה מברך עליו, בא"י אמ"ה אשר פטרני מעונשו של זה, וכן איתא במרדכי הגדול ברכה זו בשם ומלכות"
עכ"ל.
אך ברמ"א סימן רכ"ה ס"ב כתב ז"ל: "וטוב לברך שלא בשם ומלכות" עכ"ל. וטעמו מבואר בדרכי משה שם ז"ל: "ולא מצאתי ברכה זו בגמרא, וקשה עלי שיברכו ברכה שלא הוזכרה בגמ' ובפוסקים, וכו'" עכ"ל. ולכאורה מקור לרמ"א ממש"כ הרא"ש בסוף פ"ח בבכורות בהלכות פדיון בכור אות א' ז"ל: "ולא נהגו לברך הכהן ברכה זו בצרפת ובאשכנז, דלא מצינו שמברכים שום ברכה שלא הוזכרה במשנה או בתוספתא או בגמרא, כי אחרי סידור רב אשי ורבינא לא נתחדשה ברכה" עכ"ל. וא"כ זה מש"כ הרמ"א כיון דלא הוזכרה ברכה זו בגמרא אין ראוי לברכה ולכן
כתב דעדיף שיברכו בלא שם ומלכות.
אך במעדני יו"ט על הרא"ש שם הקשה, דבכתובות פ"א סימן ט"ו, הביא הרא"ש ברכת אשר צג אגוז בגן עדן וכתב ע"ז שם: "ואפשר שברכה זו תקנוה הגאונים ז"ל, ומסתבר לברכה אחר שמצא בתולים". הרי מפורש ברא"ש דאף ברכה שניתקנה בזמן הגאונים ראוי לברכה, וסותר למש"כ בסוף הלכות בכורות, דלא ניתקנה שום ברכה אחר חתימת
התלמוד. וכבר עמד בסתירה זו הדרישה אבן העזר סימן ס"ג אות ב' עיי"ש.
ובשו"ע אה"ע סימן ס"ג ס"ב פסק ז"ל: "ויש אומרים שאחר שמצא בתולים מברך בא"י אמ"ה אשר צג אגוז בגן עדן וכו'" עכ"ל, וברמ"א שם ז"ל: "וי"א דאין מברכין אותה בלא כוס" עכ"ל. הנה להלכה פסקו השו"ע והרמ"א שם שמברכין ברכה זו בשם ומלכות (ועי"ש בחלקת מחוקק ס"ק ז', ובב"ש ס"ק ד.)'
ונראה דלא מבעיא לפוסקים דמברכינן אשר צג אגוז בשם ומלכות, דק"ו דמברכינן בשם ומלכות ברכת שפטרני מעונשו של זה, שהוזכרה להדיא במדרש רבה. אלא אפילו לשיטת הרא"ש בבכורות שאין לברך ברכה שלא הוזכרה במשנה או בגמ' או בתוספתא, מסתבר דרק בא לאפוקי אלא בכה"ג שלא הוזכרה כלל בחז"ל, אבל היכא שהוזכרה
מפורש במד"ר מסתבר דגם לרא"ש שם מברכינן.
וכן פסקו הגר"א סימן רכ"ה, והחיי אדם כלל ס"ה ס"ג, והקיצור שו"ע סימן ס"א ס"ז, דיש לברך שם ומלכות. וכיון שכן דעת המהרי"ל, והמרדכי הגדול, נראה דיש לסמוך ע"ז למעשה, ואין למחות בנוהגים לברך בשם ומלכות .
118
ַהק ָד ָמה
HAMAOR CENTRE | YESHIVA COLLEGE
בס"ד, אור לג' תמוז תשע"ז, יוהנסבורג
לכל מנהלי וחברי מוסדות תורה וחסד, אוהבי ושוחרי תורה בעירנו, ולכל ידידי משפחת פלוך המשתתפים באבלם ומרגישים באבידתם בהלקח מהם בנם מחמדם זאב ע"ה,
לא בני משפחת פלוך לבדם מרגישים שכולים, כי אם כל שלומי אמוני ישראל ביוהנסבורג, אשר עמדו על ידם עת ריחף זאב ע"ה בין החיים והמתים, ואשר באו בהמוניהם להתפלל יחד ולחזק את המשפחה.
אך כעת, בהתקרב סיום "השלושים" של האבלות, עלינו לשום ללבנו לעזור בשיקום ההריסות. ובזה עצמו נזכה לנחמה מעל, נחמה להורים למשפחה ולקהלה כולה.
חוק הוא בעולם: כאשר מתחילים בבנין , עושים סוף לחרבן. אך באיזה בנין עלינו להתעסק? על זה ענו חז"ל במאמרו של רבי אלעזר בשם רבי חנינא: שכאשר "בניך למודי ה', רב שלום בניך / בוניך."
על כן בימי ה"שבעה", קיבלו עליהן שתי המוסדות ששימשו מקומות תורה ותפילה למשפחת פלוך שי' ,ישיבה קולדז' ומרכז "המאור", להוציא לאור קובץ חידושי תורה בהלכה והשקפה אשר יכיל מאמרים בנושאים צדקה, חסד, בין אדם לחברו, עין טובה, טהרת הלשון, שמחה וכדומה - אשר בם עסק הנפטר זאב ע"ה בלהט נשמתו הטהורה.
קראנו למוסדות התורה והחסד בקהילתנו לזרז את חבריהם לתרום מפרי לימודם ומחשבתם, מאמרים מוקלדים ,ולהזדרז בזה כדי שנוכל להוציא את הקובץ לקראת יום ה"שלשים".
ב"ה שזכינו להוציא לאור את הקובץ ומודים אנו לכל אלו שתרמו בפרי עיטם, ובעריכת הקובץ. והקב"ה יאמר לצרותינו די, וינחמנו בכפלים בבנין ציון וירושלים. בשם ישיבה קולג' ומרכז המאור, ראש ישיבה, רב אברהם טנזר ומנכ"ל, רב לירון ברנשטיין - ישיבה קולג'
הרב לוי הלוי וויינבערג, הרב בער'ל הכהן רודל, הרב אלכסנדר זאב הלוי וויינבערג - מרכז המאור
119
TRIBUTES
120
121
REMEBERING HUGO Z”L’S MIDDOT
Reflections from Hugo z”l’s classmates
I will always remember Hugo as being...
The difference maker...
Kind, caring and loving to others, nothing was ever too much for Hugo. Hugo lived every single day caring and thinking of people in need, he was a Ben Torah, always at night Seder and doing Hashem’s will
A kind and caring person who will do anything to make his friends smile and be happy
Someone who achieved anything he set to mind to
אוהב שלום ורודף שלום An
A man who did a lot of mitzvot
The kindest and sweetest kid I knew, He always made everyone smile around him
THE chessed person, always there to help others So so caring. A truly great friend to me. The giver who always had a smile
Commited and dedicated
A huge mench
As being a great friend who always cared about others no matter who they are and as a person who loved to do chesed and help others.
.
122
Astoundingly positive
Able to see the light in the dark, the good from the evil and the neshama in evey human.
A kind person
A kind, warm and generous boy who loved doing chessed and truly cared about the feelings of those around him.
Always happy and so kind to everyone, doesn’t matter who
An amazing person who never spoke badly about anyone and loved Torah and chessed. he was an amazing kind person
An amazing Torah loving person
A very gentle person who always greeted me
A person who cared for others before himself
Always happy and smiling
A selfless Mensch who was always smiling
A kind-hearted leader
A Fun-loving friend
Complete inspiration to all his peers
A person we were privileged to know
Never getting cross or frowning
A person who always judged favorably Kindhearted, talmid and a giving and generous person
The most amazing friend, who's smile ALWAYS lit up your day.
Expetionally enthusiastic
The most determined person I ever met
123
TRIBUTE TO HUGO Z”L
NISSIM BLACK
Torah, Avodah, and Gemilat Chasidim are the pillars on which this world stands, and through them we learn how to emulate G- d.
Hugo A"H lived his life ״והלכתה בדרכיו״, going in the way of HaShem, acting on what the Torah teaches; helping his fellow Jew and fellow man, by always thinking
of another.
I have heard the tremendous initiative to continue his chessed to help those in need in South Africa.
In his zchut, may it inspire us all to go ״והלכת בדרכיו״, to do what we know to be right. May it spread across the globe!
With HaShem's help, we will all come closer to HaShem in the zchut of Hugo Paluch A"H.
May we hear B'sorot Tovot! With love,
Nissim Black
124
TRIBUTE TO HUGO Z”L
RABBI SHLOMO KATZ
One of the greatest Chasidic masters of the 18th century was Reb Meir of
Premishlan.
At one time, the Premishlaner wanted to see what transpires in heaven. The story
is that one of the first things to catch his eye was an eighty-five year old man,
acting as a servant to a seven-year-old boy. Reb Meir was shocked and
disappointed “Wow” said Reb Meir, “it seems pretty harsh up here. An old man of
eighty-five serving a little boy of seven?”
As one of the angles was passing by, the Premishlaner stopped him and asked
“What’s going on here, isn't there any respect in heaven?”
The angel looked at him and said, “Let me tell you something. You people below,
count the days of a person even if he doesn't do anything. If a person is eighty-five
years old and he never did anything in his life, you still consider him to be eighty-
five. But for us in heaven you only count the minutes and the days which were
important and meaningful. It just so happens that this eighty-five year old man is
ten days old and this seven year old boy is much older.”
In the z’chus of Ze’ev ben Dov a”h, may we merit to spend our days filled with
meaning. May our age down here on earth be the same as our age up there in
heaven, as we are saw how Hugo’s limited days on earth were long long days-days
that were filled with meaning and importance.
125
PROJECTS IN MEMORY OF HUGO Z”L
126
127
128
129