בני מלכים

‫דברי המנהל ‪ -‬הרב אברהם שלו' פינזל שליט"א‬

‫בס"ד‬

‫בראשית הדברים אודה לד' ית"ש על הזכות הגדולה שנפלה בחלקי להיות אחד מהחבורה של‬
‫הת"ת הנפלא "חכמת שלמה" בו מתחנכים ולומדים תורה בטהרה תלמידים יקרים ונפלאים‬

‫שכמותכם‪.‬‬
‫אני כותב תוך כדי התרגשות עזה ובלב מלא תודה לד' ית"ש על שזכינו לחזור כמעט לשיגרה‬
‫מלאה וילדי החמד התלמידים היקרים והאהובים שלי שוב ממלאים את הכיתות‪ .‬אמת מה‬
‫נהדר הוא המראה של מאות מאות הילדים‪ ,‬בעלי החן המיוחד במינו והאופייני לתלמידי‬
‫"חכמת שלמה"‪ ,‬נוהרים בבוקר לעוד יום שכולו גדוש בתורה‪ ,‬תפילה ורוממות‪ .‬הקב"ה יעזור‬
‫וירחם שלא יהיו עוד חולים והחולים יתרפאו ונוכל ליהנות ולהשתכר בכל יום ובכל שעה‬
‫מלשמוע ולראות אתכם שקועים בתורה‪ ,‬גודלים ומתעלים‪ ,‬בלי להיות במתח שמא חלילה‬

‫ימצא עוד חולה או עוד נדבק "הושע נא נפש מבהלה"‪.‬‬
‫בפרשת בשלח מבואר בחז"ל שבעת שבא משה רבינו ע"ה לקרוע את ים סוף הי'ה לו מו"מ‬
‫עם הים שסירב להיבקע ולסגת מפניו‪ ,‬כפי שכתוב בשמו"ר כ"א ו' "שהתריס כנגד משה ואמר‬
‫לו אין אני נקרע מפניך שאני נבראתי ביום שלישי ואתה נבראת ביום שישי וכו' עד שנטה‬
‫ד' ימינו על ימינו של משה שנאמר (ישעי'ה ג' י"ב) "מוליך לימין משה וגו'" ורק אז כשנטה ד'‬
‫ימינו על ימינו של משה נבקע הים‪ ,‬ואילו בגמ' בחולין דף ז ע"א‪ ,‬מובא המעשה ברבי פנחס‬
‫בן יאיר שהיה צריך לעבור נהר לצורך פדיון שבויים ולאחר שסירב הנהר לאפשר לו לעבור‬
‫דרכו הזהירו ר' פנחס בן יאיר שיגזור עליו ויתייבש‪ .‬מיד נעצר הנהר ממרוצתו ופתח לו שביל‬
‫ולא רק בשבילו אלא אף עבור הישמעאלי שהלך עמו‪ .‬נשאלת השאלה‪ :‬היתכן שר' פנחס בן‬
‫יאיר שהיה כמה דורות אחר משה רבינו ע"ה עצר את הנהר ובכך שינה ממעשה בראשית‬
‫ע"י שהזהירו שאם לא ישמע לו ייבשו ואילו משה רבינו ע"ה אדון הנביאים הי'ה צריך לנהל‬
‫מו"מ ולא נשמע לו הים עד שלא נטה ד' ימינו על ימין משה? ומבאר האור החיים הקדוש‬
‫שההבדל הוא משנתנה וירדה תורה לישראל לקודם שהיה לישראל את התורה‪ ,‬וז"ל האוה"ח‬
‫"אכן תנאי זה הוא בכלל התנאים שהתנה ד' על כל מעשה בראשית להיות כפופים לתורה‬
‫ועמליה ולעשות כל אשר יגזרו עליהם‪ ,‬וממשלתם עליהם כממשלת הבורא ברוך הוא‪ ,‬הכל‬
‫בכח התורה‪ ,‬ולזה כל צדיק וצדיק שיעמוד אחרי קבלת התורה יביא בידו שטר חוב אחד לכופו‬

‫לחלק מפניו"‪.‬‬
‫וזהו ההבדל בין המעשה של ר' פנחס בן יאיר שהי'ה אחר מתן תורה ואז כל מעשי בראשית‬
‫כפופים ללומדי ועמלי התורה ואילו בקריעת ים סוף ניסה הים להתווכח היות ועדיין לא היה‬

‫את כח התורה לבני האדם‪.‬‬
‫תלמידים יקרים‪ ,‬ערב חג השבועות מתן תורה תש"פ נזכור שהתורה היא החיים בעצמם‬
‫תכלית האדם בעולמו זה עסק לימוד ושקיעות בתורה כל הבריאה כולה כפופה ללומדי התורה‬

‫ובעז"ה ית"ש נזכה לראותכם ת"ח מופלגים יר"ש ובעלי מידות טובות‪.‬‬

‫אוהבכם בלו"נ‬
‫אברהם שלו'ם פינזל‬

‫תשוח"ח לידינו איש החינוך הרב אביגדור שטיגל שליט"א על סיועו בעריכת הקונטרס‬

‫עיצוב ועימוד‪ :‬סטודיו מלודיקארט‬
‫ציורים‪ :‬יוטי לוי‬

‫‪1‬‬ ‫לתשומת לב‪ ,‬בעלון זה ישנם דברים‬
‫הטעונים גניזה‬

‫דברי המפקח ‪ -‬הרב נתנאל סטפנסקי שליט"א‬

‫ערב שבועות תש"פ‬
‫תלמידים יקרים‪,‬‬

‫אחר תקופה של כמעט חודשיים שלא זכינו ללמוד יחד בת"ת‪ ,‬ריחם עלינו הקב"ה וחזרנו‬
‫למקום האהוב עלינו‪ ,‬ויושבים ולומדים כמאז ומתמיד‪ .‬שוב שומעים קול התורה שעליו‬

‫העולם עומד היוצא מכל הכיתות‪.‬‬
‫לקראת חג השבועות – חג מתן תורה‪ ,‬בו אנו מקבלים מחדש בכל שנה בשנה השפעות‬
‫מיוחדות לקבלת התורה‪ ,‬הבה נתבונן על הנקודה המרכזית שזוכים בה לקבלת התורה – היא‬

‫אהבת תורה!‬
‫מסופר על גאון ישראל "האור שמח"‪ ,‬הגאון ר' מאיר שמחה הכהן מדווינסק זצ"ל‪ ,‬שבאחד‬
‫הפעמים שישב ועמל בתורה עם החברותא ולמדו את סוגיות הגמרא‪ ,‬התאמצו להבין קושיה‬

‫של ה'תוספות'‪ .‬אך ככל שעמלו בה עוד ועוד‪ ,‬לא הצליחו להבין כהוגן את דברי ה'תוספות'‪.‬‬
‫האור שמח פנה לחברותא ואמר לו‪" :‬הגיע הזמן שנתפלל לה' שנבין את דברי ה'תוספות'"‪.‬‬
‫החלו להתפלל ולומר פרקי תהילים בהתלהבות ובבכיות עצומות‪ .‬החברותא היטה אוזן‬
‫לתפילת האור שמח‪ ,‬ושמע שהוא מתפלל ואומר‪" :‬אוי‪ ,‬רבונו של עולם‪ ,‬גיב מיר אהבת תורה"‪.‬‬
‫החברותא שאל בדרך ארץ‪" :‬רעבע‪ ,‬והלא לפי העמל וההתמדה‪ ,‬יש לרעבע אהבת תורה‪ .‬היה‬

‫ראוי להתפלל שנזכה להבין את התורה"‪.‬‬
‫אמר לו ר' מאיר שמחה‪" :‬הראית מימיך תינוק בוכה כשאמא שלו לא נמצאת? הרי כל אחד‬
‫מנסה להרגיע את התינוק‪ .‬זה אומר שהתינוק רעב‪ ,‬וזה אומר שהתינוק עייף‪ ,‬זה אומר שלתינוק‬
‫יש כאב בטן וכו' וכו'‪ .‬אולם‪ ,‬ברגע שהאמא באה‪ ,‬היא מיד יודעת מה מפריע לתינוק‪ .‬נו‪ ,‬וכי‬

‫יש לה רוח הקודש או נבואה? אלא‪" ,‬אמא" אוהבת את בנה‪ ,‬וכשאוהבים יודעים מה מפריע‪.‬‬
‫אילו היינו אוהבים את התורה כראוי‪ ,‬היינו יודעים "וואס שטערט תוס'"‪ .‬אם אנו לא יודעים‪,‬‬

‫כנראה שלא אוהבים מספיק את התורה"‪.‬‬
‫נמצאנו למדים שאהבת תורה הוא המפתח להבנת התורה כראוי‪.‬‬
‫מה הוא הדרך להגיע לאהבת תורה? התשובה היא במילה אחת – התמדה! אמנם‪ ,‬בתחילת‬
‫הדרך ההתמדה היא קשה‪ ,‬אך בכל שיתמידו נהיה יותר קל וזוכים ליותר ויותר אהבת תורה‬

‫וגעשמאק ומתיקות בתורה‪.‬‬
‫יש לנו הזדמנות בימים הקדושים הבאים עלינו – ערב יו"ט‪ ,‬יו"ט‪ ,‬שבת‪ ,‬לנצל כראוי את הימים‬
‫האלו בהתמדה ובניצול הזמן‪ ,‬ועל ידי זה‪ ,‬נזכה כולנו בע"ה לקבלת התורה ולמתיקות התורה‪.‬‬

‫בברכת‬
‫והערב נא את דברי תורתך בפינו‬
‫הרב נתנאל סטפנסקי‬

‫‪2‬‬

‫דברי המפקח ‪ -‬הרב אפרים קוגל שליט"א‬

‫ערב שבועות תש"פ‬

‫תלמידים חביבים ויקרים הי"ו‬
‫ָא ַמר ַר ִּבי ְיהֹו ֻׁש ַע ֶּבן ֵל ִוי‪ְּ( :‬כ ָבר ָע ָׂשה ַה ָּקדֹוׁש ָּברּוְך הּוא ֵמ ֵעין ֻּד ְג ָמא זֹו) ִּב ְׁש ַעת ַמ ַּתן‬
‫ּתֹוָרה‪ְּ .‬כ ֶׁש ָּי ְצאּו ִי ְׂשָר ֵאל ִמ ִּמ ְצַר ִים‪ָ ,‬היּו ָּב ֶהן ַּב ֲע ֵלי מּו ִמין ֵמ ֲעבֹו ַדת ֶּפֶרְך ֶׁש ָהיּו עֹו ִׂשין‬
‫ְּב ִטיט ּו ִב ְל ֵב ִנים‪ְ ,‬ו ָה ְי ָתה ָה ֶא ֶבן נֹו ֶפ ֶלת ָע ָליו ִמן ַה ִּב ְנ ָין ְוׁשֹו ֶבֶרת ָידֹו ְוקֹו ַט ַעת ֶאת ַר ְגלֹו‪.‬‬
‫ָא ַמר ַה ָּקדֹוׁש ָּברּוְך הּוא‪ֵ :‬אינֹו ִּדין ֶׁש ֶא ֵּתן ֶאת ּתֹוָר ִתי ְל ַב ֲע ֵלי מּו ִמין‪ֶ .‬מה ָע ָׂשה? ָר ַמז‬
‫ְל ַמ ְל ֲא ֵכי ַה ָּ ׁשֵרת ְו ָיְרדּו ְוִרְּפאּו אֹו ָתן‪ּ .‬ו ִמַּנ ִין ֶׁשֹּלא ָהיּו ָּב ֶהן סּו ִמין? ֶׁשֶּנ ֱא ַמר‪ְ :‬ו ָכל ָה ָעם‬
‫ֹר ִאים ֶאת ַהּקֹוֹלת (שמות כ‪ ,‬טו)‪ּ .‬ו ִמַּנ ִין ֶׁשֹּלא ָהיּו ָּב ֶהן ֵחְר ִׁשין‪ֶׁ .‬ש ָא ְמרּו‪ִ ,‬נ ְׁש ָמע (שמות‬
‫כד‪ ,‬יז)‪ּ .‬ו ִמַּנ ִין ֶׁשֹּלא ָהיּו ָּב ֶהן ִּג ְּד ִמים ֶׁש ָא ְמרּו ַנ ֲע ֶׂשה (שמות יט‪ ,‬ח)‪ּ .‬ו ִמַּנ ִין ֶׁשֹּלא ָהיּו ָּב ֶהן‬

‫ִח ְּגִרין‪ִּ ,‬ד ְכ ִתיב‪ַ :‬ו ִּי ְת ַיְּצבּו ְּב ַת ְח ִּתית ָה ָהר‪( .‬שמות יט‪ ,‬יז)‪.‬‬

‫מדוע היה צריך לרפא אותם מכל המומים האלו?‬
‫אלא‪ ,‬לפי שקבלת התורה צריכה שתהיה כאשר בני ישראל בשלמות עם כל האיברים‪.‬‬
‫ללמדנו שלימוד התורה הקדושה גם הוא צריך להיות עם כל רמ״ח איברים ושס״ה‬

‫גידים‪.‬‬
‫״לפקוח ה"עינים״ [ללמוד מתוך הספר]‪" ,‬להטות ה"אזניים״‪[ ,‬להקשיב לשיעורים]‪,‬‬

‫"לפתוח ״פיו"‪[ ,‬לימוד בקול ובחשק]‬
‫לעמול ולאמץ את ״הראש״‪ ,‬ללמוד במרץ [לא כחגרים וצולעים ח"ו]‪.‬‬

‫החלטה איתנה של לימוד בשלימות עם כל הכוחות‪ ,‬זו ההכנה הצריכה להיות לפני‬
‫קבלת התורה‪.‬‬

‫אזי נזכה לשאוב קדושה ושפע מהאור הא' המאיר ביום זה‪ ,‬ונראה הצלחה רבה‬
‫בלימוד שנזכה ללמוד וללמד לשמור ולעשות את כל התורה כולה‪ ,‬לשמחתנו ושמחת‬

‫הורינו‪ ,‬ונחת רוח לד׳ יתברך שמו‪.‬‬

‫חג שמח ומרומם‬
‫הרב אפרים קוגל‬

‫‪3‬‬

‫יומן קורונה | שגרת הת"ת בצל הקורונה‬

‫• ערב פורים תש"פ‪ ,‬שבוע‬
‫פרשת כי‪-‬תשא‪ .‬המגיפה‬
‫מתחילה להשפיע על‬
‫חיינו‪ ,‬כבר ישנם הנחיות‬
‫על הגבלת התקהלות‬
‫של ‪ 500‬איש‪ ,‬אך עדיין‬
‫ניתן לקיים אירועים כפי‬
‫שזכינו לראות בחיידר‪,‬‬
‫את המסיבות המרוממות‬
‫של כל הכיתות‪ ,‬ואנו‬
‫זוכים לחגוג את הפורים‬

‫כהלכתו‪.‬‬

‫• למחרת כבר אסורה‬
‫התקהלות של ‪ 100‬איש‪.‬‬
‫אנחנו מתחילים להקפיד‬
‫על רחיצת ידיים ונזהרים‬
‫ממגע אחד עם השני‪ ,‬אך‬
‫לשמחתנו עדיין יכולים‬
‫לקיים את הלימודים כרגיל‪.‬‬

‫• במשך השבוע שלאחריו פרשת ויקהל‪-‬פקודי‬
‫לאור ההנחיות החדשות ההנהלה עושה כל‬
‫מאמץ כדי להמשיך בלימוד התורה והחיידר‬
‫מתפצל ללימוד בשירת דבורה ובסמינר דרכי‬
‫רחל והלמידה מתקיימת בקבוצות כדי שניתן‬

‫יהיה לשבת במרחקים‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫• בהוראת מרן שר התורה‪ ,‬הגר"ח קנייבסקי‬
‫שליט"א ממשיכים ללמוד עוד כשבוע‬
‫במסירות למרות הקשיים וההגבלות‪ .‬בשבוע‬
‫פרשת ויקרא הילדים מגיעים בקבוצות קטנות‬
‫ללימוד בשעות הבוקר‪ ,‬כמעט ללא הפסקות‪.‬‬

‫• שבועיים של בין הזמנים ניסן‪ ,‬כל אחד‬ ‫• ר"ח ניסן בצער רב‬
‫מסתגר בביתו כפי ההוראות‪ ,‬את הפסח‬
‫חוגגים במתכונת שונה‪ ,‬כאשר התפילות‬ ‫הלימודים בחיידר‬

‫הינם במרפסות‪ ,‬והכל סגור ומסוגר‪.‬‬ ‫מסתיימים‪ ,‬והלימוד‬

‫בשבוע האחרון של‬

‫החורף עובר ללמידה‬

‫מרחוק באמצעות‬

‫הטלפון‪ ,‬והילדים‬

‫בתפילה‬ ‫מרבים‬

‫לרפואת המנהל‬

‫המסור שנדבק בנגיף‪.‬‬

‫• לאחר חג הפסח‪ ,‬לקראת‬
‫פתיחת זמן קיץ‪ ,‬כאשר אנו‬
‫רחוקים פיזית אך קרובים בלב‪,‬‬
‫הלימוד בטלפון צובר תאוצה‪,‬‬
‫העומס העצום על קוי הטלפון‬
‫מביא לקריסתן‪ ,‬והשיעורים‬
‫מוקלטים ונשלחים למערכת‬
‫הטלפון בניצוחו של הרב בראנד‬
‫שליט"א‪ .‬כולם משתוממים‬
‫מהשיעורים הנפלאים והאהבה‬
‫של המלמדים לתלמידים‬
‫ומתקבלת הבשורה על‬
‫החלמתו השלמה של המנהל‬

‫בזכות התפילות‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫• ב"ה בשבוע פרשת אחרי‪-‬קדושים‬
‫עם ההקלות בהגבלות אנו עומדים‬
‫נדהמים לראות את היוזמה של‬
‫מעט ילדים שמתקבצים ללימוד‬
‫משותף עם מלמדים שגרים‬
‫בסמוך בשטחים פתוחים‪ ,‬רוב‬
‫הילדים ממשיכים ללמוד בטלפון‪,‬‬
‫וחומרי למידה ממשיכים להגיע‬

‫למוקדי החלוקה‪.‬‬

‫• מי היה מאמין שבפרשת אמור עדיין לא נחזור לשגרה אך לשמחתנו כיתות ז'‬
‫וח' נפתחו עם הרמי"ם‪ ,‬בסוף השבוע הילדים מגיעים לחיידר ומקבלים ערכה‬
‫של חומרי למידה מהמלמדים בצירוף מסכה לפנים עם לוגו של החיידר וממתק‪.‬‬

‫בשבוע פרשת בהר‪-‬בחוקותי‬
‫תלמידי כיתות ו' מצטרפים‬
‫ללימוד בכיתות בקבוצות‬
‫קטנות‪ ,‬ובל"ג בעומר במקום‬
‫מדורה מדליקים נרות לכבוד‬
‫התנא האלוקי רבי שמעון בר‬

‫יוחאי זיע"א‪.‬‬

‫"אין הטוב ניכר אלא בהיעדרו"‬
‫בדרך כלל לא שמים לב כמה דברים טובים יש לנו בחיים‪ ,‬ויש‬
‫כאלו שאף מרבים להתלונן כשלא נראה להם משהו‪ .‬אך התקופה‬
‫האחרונה לימדה אותנו להעריך ולהחשיב כל דבר‪ ,‬פתאום יש ילדים‬
‫שיודעים להוקיר ולהעריך את שהם מקבלים בחיידר‪ ,‬לפתע למדנו‬
‫להעריך את השגרה‪ ,‬ואת זה שיש לנו איפה ללמוד ולהתפלל‪.‬‬

‫חיזוקים מתקופת הקורונה‬

‫‪6‬‬

‫יומן קורונה | מכתב מרגש‬

‫בס"ד‬

‫למעלת כבוד התלמידים המתמידים‬
‫היקרים והאהובים שבזכותם מתקיים העולם‬
‫איני יכול לתאר לכם את התרגשותי הגדולה‪,‬‬
‫כאשר אני נזכר בקורונה בה עבדתי יומם ולילה‪,‬‬

‫שנים רבות שאני נזרק כעצם לכלבים‪,‬‬
‫בביהכנ"ס ובבית המדרש אותי מכבים‪,‬‬

‫כולי סך הכל פלסטיק עם בטריה‪,‬‬
‫תמיד אני מסור מציית לכל פניה‪,‬‬
‫ובתקופה זו זכיתי להיות תל תלפיות‪,‬‬
‫כלי שרת של ממש עלה בגורלי להיות‪,‬‬
‫נהייתי מעתיק השמועה דולה ומשקה‪,‬‬

‫מי תורה צלולים כמעיין מפכה‪,‬‬
‫זכיתי לשמוע עשרות שיעורי תורה‪,‬‬
‫שנמסרו ע"י המחנכים בשפה ברורה‪,‬‬
‫פעלתי סביב השעון ללא הפוגה קצרה‪,‬‬
‫בשעות הלילה המאוחרות נכנסו בי שיעורי הגמרא‪,‬‬

‫אודה לקל לבב וכליות חוקר‪,‬‬
‫על שיעורים שנכנסו לפנות בוקר‪,‬‬
‫מיד אחר נץ החמה אלי התקשרתם‪,‬‬
‫ל'גוט מארגן' בנימה מיוחדת התחברתם‪,‬‬
‫כמו בכל דבר טוב היו לי עליות ומורדות‪,‬‬
‫שוב ושוב ניסיתם כשלצידכם אמהות מעודדות‪,‬‬
‫נכנסתם לשלוחות שמעתם שיעורים נפלאים‪,‬‬
‫הסתובבתם בין הכתות לשמוע דברי חכמים‪,‬‬
‫הווארטים המיוחדים בערב שבת קודש ‪,‬‬
‫מבחני ההדרן שהתקיימו בי פעמיים בחודש‪,‬‬
‫חדרי ועידה שהתמלאו בחברי הכיתה‪,‬‬
‫כאשר חלקם יושבים להם עדיין במיטה‪,‬‬

‫‪7‬‬

‫שידורים חיים מאמירת תהילים של נעים זמירות‪,‬‬
‫שיעורי חומש עם השאלות היפות והברורות‪,‬‬

‫בנעימּות מיוחדת נשמעה 'שיר השירים' אשר לשלמה‪,‬‬
‫מפיהם הטהור צאן קדשים של חכמת שלמה‪,‬‬
‫מנהלכם הדגול לא חשך מכל אשר יכול‪,‬‬

‫הביא עוד 'שמועסין' כיצד בתורה לפרוח ולגדול‪,‬‬
‫עמודי העולם בשיחתו של הרב גלאי שליט"א‪,‬‬
‫הרב שושן והרב דרוק במסר אהובים למטה‪,‬‬

‫גם כאשר קרסתי מעומס ויצאתי לחופשה קצרה‪,‬‬
‫התקשרתם למנהל בצימאון אדיר "הבה לנו מי תורה"‪,‬‬

‫המחנכים את המצב הנעימו ברוב חיבה ואהבה‪,‬‬
‫הגדילו לעשות והכינו משחקי טריוויה‪,‬‬

‫המפקחים היקרים דאגו בכל עוז לקנות מתנות‪,‬‬
‫למרות שעסוקים היו בעוד מטלות רבות ומגוונות‪,‬‬

‫אך כעת ידידי היקרים הגענו לשלב הפרידה‪,‬‬
‫היה נעים להכיר וכאן מקום להגיד תודה‪,‬‬
‫מכאן והלאה ממשיכים אתם בהתמדה‪,‬‬
‫לעלות ולהתעלות מעלה בדרכי העבודה‪,‬‬

‫תקשיבו היטב לשיעורים המתוקים והבהירים‪,‬‬
‫זכרו את הגעגועים השאיפות והרצונות הכבירים‪,‬‬
‫כעת כשאתם פוגשים את החברים פנים אל פנים‪,‬‬

‫כבדו אותם כמו שאתם בשבילכם מעונינים‪,‬‬
‫הוריכם היקרים שכל משאלותם היא אחת‪,‬‬
‫כבדו אותם ודאגו לתת להם מלוא חופניים נחת‪,‬‬
‫כאשר תמשיכו ללמוד ולגדול בתורה ויראת שמים‪,‬‬
‫תממשו את שאיפתם לגדל תלמידי חכמים מופלגים‪,‬‬
‫שלום רב‬
‫ונתראה רק בשמחות ולב שמח!‬

‫‪8‬‬

‫ְזכֹר ְימֹות עֹו ָלם ִּבינּו ְשׁנֹות ּדֹור ָודֹור ְשׁ ַאל ָא ִביָך‬
‫ְו ַי ֵגּ ְדָך ְז ֵק ֶניָך ְו ֹיא ְמרּו ָלְך‪ְּ .‬ב ַה ְנ ֵחל ֶע ְליֹון ּגֹו ִים‬
‫ְּב ַה ְפ ִרידֹו ְּב ֵני ָא ָדם ַיֵּצב ְּג ֻבֹלת ַע ִּמים ְל ִמ ְסַּפר ְּב ֵני‬

‫ִי ְשׂ ָר ֵאל‪ִּ .‬כי ֵח ֶלק ד' ַעּמֹו ַי ֲע ֹקב ֶח ֶבל ַנ ֲח ָלתֹו‪:‬‬

‫(דברים ל"ב)‬

‫מתוך שבח והודיה להשי"ת על שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה‪ ,‬האי יומא אשר הוא‬
‫תכלית כל הבריאה‪ ,‬עליונים ששו ותחתונים עלזו בקבלת תורה מסיני‪ ,‬מתכוננים אנו גם‬
‫השנה לקבלת התורה מאת נותן התורה‪ ,‬נותן דייקא לשון הווה ולא לשון עבר‪ ,‬כי בכל‬

‫שנה זוכים אנו לקבל את התורה‪ ,‬לקבל על עצמינו קבלות טובות בנעשה ונשמע‪.‬‬
‫לרגל החג שמאפיין את התלמוד תורה יותר מכל‪ ,‬כאשר חג זה כל מהותו הוא עסק‬
‫התורה‪ ,‬מוגש לפניכם תלמידים אהובים קונטרס זה בשם "בני מלכים" המכיל בתוכו‬
‫את כל הנצרך לבני מלכים יקרים שכמותכם‪ ,‬עניני חג השבועות‪ ,‬קבלת התורה‪ ,‬כמו"כ‬
‫הקצינו מקום מיוחד על מנת לסכם את התקופה המיוחדת שחווינו בזמן האחרון‪ ,‬הוקרה‬

‫והערכה לתלמידים היקרים היושבים והוגים בתורה בכל זמן ועידן בכל מצב ומקום‪.‬‬
‫הקונטרס מסודר עפ"י הפסוקים הנ"ל בשירת האזינו‪:‬‬

‫"זכר ימות עולם בינו שנות דור ודור" – על מגיפות שהיו בעבר הרחוק בכלל ישראל‪.‬‬
‫"שאל אביך ויגדך"‪ -‬על עניני כיבוד הורים שזכיתם לקיים בהידור רב‪.‬‬

‫"זקניך ויאמרו לך"‪ -‬צוהר והצצה קלה לאהבת התורה של גדולי ישראל‪.‬‬
‫"בהנחל עליון גויים" ‪ -‬על גר הצדק אברהם בן אברהם שנעקה"ש בחג השבועות‪.‬‬
‫"בהפרידו בני אדם" ‪ -‬ראיון מרתק עם מקים עולה של תורה‪ ,‬המנהל הדגול שליט"א‪ ,‬על‬

‫תקופת הבידוד האחרונה שעבר‪.‬‬
‫"יצב גבולות עמים למספר בני ישראל"‪ -‬מניעת המגיפה ועצירתה אצל אומות העולם ע"י‬

‫מספר בני ישראל ‪ -‬מאה הברכות‪.‬‬
‫"כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו" ‪ -‬עניני האי יומא בו קבלנו את חלק ה' תורתינו הקדושה‪,‬‬

‫טעמו וראו כי טוב ה' ‪.‬‬
‫בברכת מאורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד‬

‫צוות העורכים‬

‫‪9‬‬

‫זכור ימות עולם | מגפות אז והיום‬

‫מתן בסתר יכפה אף‬

‫ְל ַב ַעל ַה ַּב ִית‪ִּ ,‬כי ָהַרב רֹו ֶצה ְל ַד ֵּבר ִאּתֹו‪ַ .‬ה ְּג ִביר‬ ‫ִּב ְׁש ַנת תקצ"א ִה ְׁשּתֹו ְל ָלה ַמ ֵּג ַפת חֹ ִלי‪-‬‬
‫ָי ָצא‪ָ ,‬חֵרד ְו ִנ ְפ ָחד‪ֶ ,‬אל ַה ַּ ׁש ַער ְוַר ִּבי ְׁשֹלמֹה‬ ‫ַרע ְּב ֵאירֹוָּפה‪ַ .‬ר ִּבים ֲח ָל ִלים ַהִּפי ָלה ַה ַּמ ֲח ָלה‬
‫ְקלּו ֶגר ֵה ֵחל ִל ְצ ֹעק ַעל ַה ַה ְח ָל ָטה ֶׁש ִה ְת ַק ְּב ָלה‬ ‫ְּבִר ְׁש ָּתּה‪ַ ,‬ו ֲעצּו ִמים ָהיּו ָּכל ֲהרּו ֶגי ָה‪ַ .‬ה ַּמ ֲח ָלה‬
‫ְּב ֶקֶרב ַע ְס ָק ֵני ָה ִעיר ּו ְג ִביֶרי ָה‪ְ ,‬ו ָדַרׁש ִמ ֶּמּנּו‬ ‫ִה ְתַּפ ְּשׁ ָטה ַּגם ָּב ִעיר ְּבָראד‪ִ ,‬עירֹו ֶׁשל ַר ִּבי‬
‫ִל ְתרֹם ֶּכ ֶסף ֲעבּור ַּת ְכִרי ֵכי ָה ֲע ִנ ִּיים‪ְ ,‬והֹו ִסיף‬ ‫ְׁשֹלמֹה ְקלּו ֶגר‪ְ ,‬וַר ִּבי ְׁשֹלמֹה ְקלּו ֶגר ִה ְת ַמֵּסר‬
‫ִּב ְדִרי ָׁשה ֶׁש ָּי ֹבא ַּגם ִּב ְק ָׁשִרים ִעם ַה ְּג ִביִרים‬ ‫ְמאֹד ֲעבּור ַהחֹו ִלים‪ִּ ,‬ב ְמ ֻי ָחד ָה ֲע ִנ ִּיים ֶׁש ָּב ֶהם‪.‬‬

‫ָה ֲא ֵחִרים‪ֶׁ ,‬ש ַּגם ֵהם ִי ְתְרמּו‪.‬‬ ‫ֵּכי ָון ֶׁש ַה ְּמ ִציאּות ָה ְי ָתה ֶׁשֹּלא ָה ָיה ַּב ִית‬
‫ֶׁשֹּלא ָה ָיה ּבֹו ֵמת‪ ,‬נֹו ָצר ַמָּצב ָּכ ֶזה ֶׁש ְּמ ִחיר‬
‫ַר ָּבּה ֶׁשל ְּבָראד ֹלא ִה ְס ַּתֵּפק ִּב ְדִריׁשֹות‬ ‫ַה ַּת ְכִרי ִכים ִל ְקבּוָרה ָע ָלה ְל ַמ ְע ָלה ֵמ ָה ֹראׁש‪,‬‬
‫ֵאֶּלה‪ֶ ,‬אָּלא ָא ַמר ַל ְּג ִביר ְּבקֹול ָּגדֹול " ִאם‬ ‫ְוֹלא ָה ָיה ִּביכֹו ְל ָתם ֶׁשל ָה ֲע ִנ ִּיים ִל ְקנֹות‬
‫ֹלא ַּת ֲע ֹזר ַל ֲע ִנ ִּיים ֵחי ַנ ְפ ִׁשי ִּכי ָ ׁש ִגי ֶתם‪ֹ ,‬לא‬ ‫ַּת ְכִרי ִכים ֲעבּור ְקרֹו ֵבי ֶהם ֶׁשִּנ ְפ ְטרּו‪ָ .‬רא ֵׁשי‬
‫יֹו ִעיל הֹון ְּביֹום ֶע ְבָרה‪ַּ ,‬גם ֲע ֵלי ֶכם ַּת ֲעבֹור‬ ‫ַה ָּק ָהל ִּב ְבָראד ָעׂשּו ָאז ֲא ֵס ָפה ְּגדֹו ָלה‪,‬‬
‫ּכֹוס‪ִּ ,‬ת ְׁשּתּו ּכֹוס ַה ַּתְר ֵע ָלה"‪ַ ,‬ה ְּג ִביר‪ֶׁ ,‬שֹּלא‬ ‫ְו ִנ ְמנּו ְו ָג ְמרּו ֶׁש ַה ֵּמ ִתים ָה ֲע ִנ ִּיים ִי ָּק ְברּו‬
‫ִה ְת ַנָּסה ַעד ַהּיֹום ְּב ֻנ ְס ָחאֹות ָּכ ֵאֶּלה‪ִּ ,‬ב ְמ ֻי ָחד‬ ‫ְּב ַמ ְלּבּו ֵׁשי ֶהם ְּבֹלא ַּת ְכִרי ִכים! ַּכ ֲא ֶׁשר ִה ִּגי ָעה‬
‫ֹלא ֵמ ַה ַמ ַהְר ַׁש"ק‪ֲ ,‬א ֶׁשר הּוא עֹו ֶׂשה ְל ַמ ֲענֹו‬ ‫ַה ְּ ׁשמּו ָעה ַל ַמ ַהְר ַׁש"ק‪ְ ,‬ל ֵעת ֶעֶרב‪ֵּ ,‬בין ִמ ְנ ָחה‬
‫ָּכל ַהּטֹובֹות ֶׁש ָּבעֹו ָלם‪ְ ,‬ו ָה ָיה ָר ִגיל ֶׁש ְּמ ַד ְּבִרים‬ ‫ְל ַמ ֲעִריב‪ָ ,‬א ַמר ִּכי ַרע ָע ָליו ַה ַּמ ֲע ֶׂשה ִל ְמאֹד‪,‬‬
‫ֵא ָליו ְּב ִנימּוס ּו ַב ֲע ִדינּות‪ֵ ,‬ה ִגיב ִּב ְקִרירּות‬ ‫ַה ִנ ְה ְי ָתה ָּכ ֹזאת ְּב ִי ְׂשָר ֵאל? ַל ֲעׂשֹות ִּב ָּזיֹון ּכֹה‬
‫ְו ָא ַמר ֶׁשהּוא ִאי ִׁשית ֹלא ִה ְׁש ַּת ֵּתף ַּב ֲא ִסי ַפת‬ ‫ָּגדֹול ְל ֵמ ִתי ָה ֲע ִנ ִּיים‪ִּ ,‬כי ָׁשם ְּבעֹו ָלם ָה ֱא ֶמת‬
‫ָה ַע ְס ָק ִנים ַה ִהיא‪ְ ,‬ו ֵאינֹו יֹו ֵד ַע ַעל ַה ְח ָל ָט ָתם‬
‫ְּב ִע ְנ ַין ַּת ְכִרי ֵכי ָה ֲע ִנ ִּיים‪ .‬הּוא ָא ַמר ְלַר ִּבי‬ ‫ֹלא ִנָּכר ׁשּו ַע ִל ְפ ֵני ָּדל‪.‬‬
‫ְׁשֹלמֹה‪ֶׁ ,‬ש ַע ְכ ָׁשו ַּבַּל ְי ָלה הּוא ֵאינֹו ָיכֹול‬
‫ַל ֲעׂשֹות ְמאּו ָמה‪ַ ,‬רק ָמ ָחר ֵא ַדע ְּכ ָדת ַמה‬ ‫ִמ ַּיד ְל ַא ַחר ַה ְּת ִפָּלה ֹלא ָה ַלְך ְל ֵביתֹו‪ֶ ,‬אָּלא‬
‫ָׂשם ְּפ ָע ָמיו ֶאל ֶא ָחד ְמ ֻי ָחד ֵמָרא ֵׁשי ַה ְּג ִביִרים‬
‫ַל ֲעׂשֹות‪.‬‬ ‫ֶׁשל ַה ְּק ִהָּלה‪ָ ,‬א ָדם ֶׁש ָה ָיה לֹו ְל ִמ ְׁש ָען‬
‫ּו ְל ַמ ְשׁ ֵע ָנה יֹו ֵתר ִמָּכל ַה ְּג ִביִרים ָה ֲא ֵחִרים‪,‬‬
‫ְו ִהֵּנה‪ְּ ,‬באֹותֹו ַמ ֲע ָמד ָנ ַכח ַּגם ֶּבן ֶמ ֶׁשק‬
‫ֵּביתֹו ֶׁשל ַה ְּג ִביר‪ַּ ,‬ת ְל ִמיד ָח ָכם ְיֵרא ָׁש ַמ ִים‪,‬‬ ‫ְו ִס ֵּי ַע לֹו ַרּבֹות ְּב ָצְר ֵכי ַה ְּק ִהָּלה‪.‬‬
‫ֶׁש ֶה ֱעִריְך ִּב ְמאֹד ֶאת ָהַרב ְו ַגם הּוא ִה ְתַּפֵּלא‬
‫ְמ ֹאד ַעל ֻנַּסח ַה ִּדּבּור ַהִּנ ְמָרץ ֶׁשל ָהַרב ְּכ ַלֵּפי‬ ‫ְּג ִביר ֶזה‪ָ ,‬חַרד ְמ ֹאד ְל ַנ ְפׁשֹו ֵמ ַה ַּמ ֲח ָלה‪,‬‬
‫ַה ְּג ִביר‪ָ .‬ה ִאיׁש ַה ֶּזה ָח ַׁשׁש ֶׁשְּלאֹור ֱהיֹות‬ ‫ְו ִה ְס ַּת ֵּגר ְּב ֵביתֹו‪ֶ ,‬ח ֶדר ְּבתֹוְך ֶח ֶדר ֶׁשֹּלא ִי ְה ֶיה‬
‫ַה ְּג ִביר ַרְך ְו ָע ֹנג‪ְ ,‬ו ַעל ֵי ֵדי ֵּכן הּוא נֹו ַח ִל ְכעֹוס‪,‬‬ ‫לֹו ִסיג ָו ִׂשי ַח ִעם ׁשּום ָא ָדם‪ַּ .‬כ ֲא ֶׁשר ַהּ ׁשֹו ֵמר‬
‫ֲהֵרי ְּכ ֶׁש ַע ְכ ָׁשו ְּכ ֶׁש ָהַרב ָּכל ַּכְך ָּכ ַעס ַעל‬ ‫ָּפ ַתח ֶאת ַה ֶּד ֶלת‪ָ ,‬א ַמר לֹו ָהַרב ֶׁש ִּי ְקָרא ִמ ַּיד‬

‫‪10‬‬

‫ַה ְּג ִביר ָּתַרם ְל ִע ְנ ַין ַה ַּת ְכִרי ִכים ְסכּום ָע ֵתק‬ ‫ַה ְּג ִביר‪ ,‬יֹוִריד ַה ְּג ִביר ֶאת ַה ְׁש ָּג ָחתֹו‬
‫ֶׁשל ַא ְלַּפ ִים ֻר ָּבל ֶּכ ֶסף‪ְ ,‬ו ִצּ ָוה ַּגם ַעל ֶי ֶתר‬ ‫ִמָּצְר ֵכי ָה ִעיר‪ְ ,‬וֹלא ִי ְתרֹם יֹו ֵתר‪.‬‬
‫ְּג ִביֵרי ָה ִעיר ֶׁש ִּי ְתְרמּו ְסכּו ֵמי ֶּכ ֶסף ְּגבֹו ִהים‪,‬‬
‫ְו ַהּנֹו ֵׂשא ָּבא ַעל ְמקֹומֹו ְּב ָׁשלֹום‪ּ .‬ו ַמה ָקָרה‬ ‫ָה ַלְך עֹו ְזרֹו ֶׁשל ַה ְּג ִביר ַא ֲחֵרי ָהַרב‪,‬‬
‫ְל ַא ַחר ִמֵּכן? ָר ָאה ַה ֵּשׁם ִי ְת ָּבַרְך ֶאת ְנ ִדיבּות‬ ‫ּו ִב ְהיֹותֹו ְּכ ָבר ִמחּוץ ְל ַׁש ֲעֵרי ִטיָרתֹו‬
‫ַעּמֹו ְל ַמ ַען ָה ֲע ִנ ִּיים‪ְ ,‬ו ָע ַצר ֶאת ַה ַּמ ֵּג ָפה‪.‬‬ ‫ֶׁשל ַה ְּג ִביר‪ִ ,‬הִּציב ְּב ָפ ָניו ֶאת ַה ְּ ׁש ֵא ָלה‬
‫ַה ַּמ ְל ָאְך ַה ַּמ ְׁש ִחית ֹלא ָּבא יֹו ֵתר ֶאל ָה ִעיר‪,‬‬ ‫ַהּזֹו‪ַ ,‬מּדּו ַע ָע ָׂשה ָּכ ָכה ְל ַד ֵּבר ְּד ָבִרים‬
‫ְו ַה ַּמ ֵּג ָפה ֶנ ֶע ְצָרה ַל ֲחלּו ִטין‪ִ .‬ס ַּי ְע ָּתא ִּד ְׁש ַמ ָּיא‬ ‫ָק ִׁשים ְּכ ִגי ִדים ְּכ ַלֵּפי ַה ְּג ִביר‪ֲ " ,‬א ֶׁשר‬
‫ָּכזֹאת ֶׁש ָה ְי ָתה ְלַר ִּבי ְׁשֹל ֹמה ְקלּו ֶגר זֹו ִכים‪,‬‬ ‫ָּכל ַעּמּו ֵדי ִעיֵרנּו ִנ ְׁש ָע ִנים ָע ָליו‪,‬‬
‫ַרק ַעל ְי ֵדי ִלּמּוד ִּב ְמ ִתיקּות ַהּתֹוָרה ע"י‬ ‫ּו ְביֹום ֲחרֹון ַאּפֹו ְל ִמי ִי ְפ ֶנה ַה ָּגאֹון‬
‫ְל ֶע ְזָרה‪ָ "...‬הַרב ֹלא ִנ ְב ָהל ֵמ ַה ְּשׁ ֵא ָלה‪,‬‬
‫ְמ ִסירּות ֶנ ֶפׁש‪.‬‬ ‫ּו ְב ֹג ֶדל ִצ ְד ָקתֹו ּו ִב ְלבּוׁש ָה ֱא ֶמת ֶׁשּבֹו‪,‬‬
‫ֵה ִׁשיב ֶׁש" ָא ֹנ ִכי ִמ ְתַּפֵּלל ְּב ָכל יֹום‬
‫( ִחּ ׁשּו ֵקי ֶח ֶמד ַמּכֹות ַה ְק ָּד ָמה)‬ ‫ֶׁשה' ֹלא ָי ִסיר ַה ְׁש ָּג ָחתֹו ֵמ ָע ַלי‪ּ ,‬ו ַמה‬
‫ַי ֲע ֶׂשה ָא ָדם ִלי‪ַ ,‬רק לֹו ִי ְת ָּבֵרְך ֵעי ַני‬

‫ְּתלּויֹות!"‬

‫ַּבַּל ְי ָלה ַההּוא ָנ ְד ָדה ְׁש ַנת ַה ְּג ִביר‪,‬‬
‫ּו ִמ ַּיד ֵה ֵחל ְל ַהְר ִּגיׁש ְּכ ֵא ִבים ַע ִּזים ְּב ִב ְטנֹו‪,‬‬
‫ְו ִי ְת ַח ְל ֵחל ְּמאֹד‪ְ ,‬ו ֵה ִבין ֶׁש ֶּזה קֹוֶרה לֹו ִּב ְג ַלל‬
‫ַּכ ֲעסֹו ֶׁשל ָהַרב‪ּ ,‬ו ִמְּפ ֵני ֶּשׁ ִּשַּׁלח ֶאת ַה ָּגאֹון‬
‫ְּבֹלא ֶׁשִּנְר ַּתם ִמ ַּיד ְל ֶע ְזָרתֹו‪ֵּ .‬כי ָון ֶׁש ָח ַׁשׁש‬
‫ִמ ַּתְרעֹו ְמתֹו ֶׁשל ָהַרב‪ִׁ ,‬ש ֵּגר ִמ ַּיד ֶאת ֶּבן‬
‫ַה ֶּמ ֶׁשק ֵּביתֹו ֶאל ָהַרב ִעם ַה ְב ָט ָחה ֶׁש ָא ֵכן‬
‫הּוא ִמ ְת ַח ֵּיב ַל ֲעׂשֹות ַהּכֹל ְּכ ֵדי ִל ְתרֹם ֶאת‬
‫ַּת ְכִרי ֵכי ָה ֲע ִנ ִּיים‪ .‬אֹו ָאז ָר ָאה ַּגם ִאיׁש ֶמ ֶׁשק‬
‫ַה ַּב ִית הנ"ל ִּכי ָה ִאיׁש ַהּבֹו ֵט ַח ַּבה'‪ּ ,‬ומֹו ֵדד‬
‫ָּכל אֹוְרחֹו ָתיו ִּב ְק ֵנה ָה ֱא ֶמת‪ ,‬ה' ֹלא ַי ַע ְז ֵבהּו‬

‫ְו ַא ְׁשֵרי ָּכל חֹו ֵסי ּבֹו‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫זכור ימות עולם | מגפות אז והיום‬

‫מגיפת החוליר"ע בתקופת מרנא‬
‫הגאון רבי עקיבא איגר זיע"א‬

‫ואמנם כידוע על אף מימדי המגיפה‬ ‫היה זה בשנת תקצ"א‪ ,‬כאשר החלה‬
‫ההמוניים‪ ,‬פגעה היא פחות בקהילות‬ ‫התקוממות פולין נגד מלכות רוסיה‬
‫ישראל‪ ,‬באשר הללו אמונים על ההלכה‬ ‫השלטת‪ ,‬כדרכם של מלחמות גוררות‬
‫היהודית המחייבת נקיון הגוף לברכה‬ ‫הם לא רק הרג וחורבן‪ ,‬אלא בפרט עוני‬
‫ללימוד ולתפילה‪ ,‬ולפיכך גורם זה של‬ ‫וחוסר כל לצד המנוצח‪ .‬כך נתרוששו בני‬
‫חוסר היגיינה כמעט ואינו קיים‪ ,‬אך‬
‫עדיין מי הביוב מהם שתו רבים‬ ‫מדינת פולין בפרט‪ ,‬ועמם גם שאר‬
‫וטובים‪ ,‬היה בהם כדי להדביק‬ ‫בני המדינות הסמוכות שהיו‬
‫עמם בקשרי מסחר וכלכלה‪.‬‬
‫ולמוטט רבים מבני עמנו‪.‬‬ ‫על אף שכבר מספר שנים‬
‫קודם למלחמה החלה‬
‫המצב הכלכלי הקשה‬ ‫מחלת החולי‪-‬רע (כולירה)‬
‫לתת את אותותיה הרעים‬
‫שלאחר המלחמה‪ ,‬מצב‬ ‫בכל רחבי אירופה‪ ,‬כעת‬
‫הלכה היא והתפתחה בצעדי‬
‫בו רבים הנודדים על‬ ‫ענק לכדי מגיפה איומה בכל‬
‫רחבי מדינת פולין‪ .‬כותבי קורות‬
‫המיושבים‪ ,‬בתים חרבים‪,‬‬
‫הימים מספרים כי מגיפת החולי רע‬
‫המסתובבים‬ ‫ואנשים‬ ‫הלזו נמשכה משנת תקפ"ח עד תקצ"ז‪.‬‬

‫ברחובות ללא בגדים נקיים‪,‬‬ ‫תחילת המגיפה והתפשטותה‬

‫ללא מיטה נקיה וללא מקום‬ ‫את תחילת דרכה‪ ,‬עשתה המגיפה ממש‬
‫כמו בימינו בהודו וסין ומשם עברה לרוסיה‬
‫לנקות ולרחוץ את גופם ואת ידיהם‬ ‫ולשאר אירופה‪ ,‬עברה אף את האוקיינוס‬
‫האטלנטי והתפשטה אף בארצות הברית‪,‬‬
‫כראוי‪ ,‬עורר את ההידבקות מהמחלה‬ ‫מהודו הטרופית ועד נורבגיה בצפון‪ .‬ואף‬
‫יהודי אר"י סבלו מנחת זרועה‪ ,‬כעדות על‬
‫ביתר עוז‪ .‬זאת ועוד‪ .‬תקופת הדגירה של‬ ‫הפחד העצום שפחדו אנשים מפניה של‬
‫מחלה זו‪ ,‬תעיד העובדה‪ ,‬כי כשהגיעה‬
‫מחלה זו קצרה מאד‪ ,‬נמשכת היא בין‬ ‫המגפה לפריז ברחו רבבות אנשים מן‬

‫יום לארבעה ימים ולפיכך מדבק הוא‬ ‫העיר‪.‬‬

‫במהירות‪ ,‬את הנוגעים בו‪ .‬וברוב המקרים‬

‫מתחילה המחלה פתאום ללא סימני‬

‫אזהרה‪ .‬ותוצאותיה הרות אסון‪ ,‬המוות‬

‫עלול לבוא תוך שעות‪ .‬העניים – הנדבקים‬

‫ראשונה גורמים אלו המצטרפים להאמור‬

‫מסבירים מדוע גל הנדבקים הראשון היה‬

‫גדול והמוני‪ ,‬בבת אחת‪ ,‬וגרם לזעזוע‬

‫ולהלם גדול בין תושבי פולין‪ .‬המחלה‬

‫התפשטה בכל רחבי פולין במהירות‬

‫‪12‬‬

‫מסחררת‪ ,‬והשלטונות עשו כל אשר בחודש אלול תקצ"א‪ ,‬ביום ב' לפרשת‬

‫לאל ידם בנסיון לעצור את המגיפה‪ ,‬אך נצבים‪ ,‬ל'הגאון ר' אלי' גאב"ד פלעשען'‪,‬‬

‫בתחילה לא צלחה דרכם‪ ,‬באשר המגיפה כותב רבינו בזה"ל‪" :‬ולומר בבוקר ובערב‬

‫גרמה לכך שהמצב הכלכלי התרופף עוד אחר פ' התמיד בציבור כל נוסח פ' הקטורת‪,‬‬

‫יותר ולכך המצב הגשמי הפך לגרוע יותר‪ ,‬ואח"כ נוסח הריבון הנדפס במעמדות ביום‬

‫וההידבקות עלתה יותר ויותר וגבתה עמה א' אחר הקטורת"‪.‬‬

‫הנהגות כיצד לנהוג בשעת המגיפה‬ ‫את קורבנותיה‪.‬‬

‫אמנם לא רק בעצות על צורת התפילה‬ ‫הגרק"א מנווט את העזרה לבני קהילתו‬

‫וכך מתאר מרן הגרעק"א זיע"א את ודרכה הסתפק רבינו‪ ,‬אלא דאגת אב דאג‬

‫לכל עמ"י וטרח לישב ולכתוב‬ ‫הדברים במכתב מאותם ימים‪,‬‬

‫הוראות ברורות כיצד לנהוג‪,‬‬ ‫המחלה‬ ‫בו עורר על נתינת צדקה‪:‬‬
‫מה ללבוש‪ ,‬מה לאכול ועם מה‬ ‫התפשטה בכל‬ ‫"והעיקר ליתן מזה מידי‬
‫לשטוף את הפנים‪ ,‬הוראות‬ ‫שבת ושבת סכומים גדולים‬

‫ברורות‪ ,‬כאם דואגת הכותבת‬ ‫לעניים וביותר לאביונים אשר רחבי פולין‬

‫לבנה‪ ,‬וז"ל במכתב שם‬ ‫במהירות‬ ‫מלפנים היו מפרנסים עצמם‬
‫"ולהישמר מאד מלהתקרר‪,‬‬ ‫מסחררת‪,‬‬ ‫בכבוד ומשפיעים לאחרים‬
‫טוב שלא לאכול מאכלים רעים‬ ‫והשלטונות עשו‬ ‫ונשאו עול הקהילה ומעת‬
‫וביחוד גורקען (מלפפונים)‪,‬‬ ‫הזה ערך שנה כאשר הוחלה‬

‫ולמעט באכילת פירות דגים‬ ‫כל אשר לאל ידם‬ ‫השערוריה בפולין נתמעט‬
‫ויי"ש‪ ,‬שלא לאכול על השובע‪,‬‬ ‫בנסיון לעצור‬ ‫הפרנסה ממבעלי האומנים‪,‬‬
‫וטוב יותר לאכול פעמים הרבה‬ ‫את המגיפה‬ ‫והמעט מסחר שם כלה לגמרי‬
‫ובכל פעם שלא במרובה‪.‬‬ ‫ע"י התפשטות החולי רע‬

‫להיות נקי שלא להשהות‬ ‫אשר סוגרו השערים מלילך‬

‫ולבוא הסוחרים הנה והנה עד שנתרוששו טינוף וליכלוך בבית ובכלל הזה להחליף‬

‫ונתמוטטו כמעט עד ככר לחם ובמסתרים איזה פעמים בשבוע כתונת מכובס ונקי‪.‬‬

‫בכתה נפשם לסבול דוחק מבלי לבזות את שלא לדאוג ולהרחיק כל מיני עצבות‪.‬‬

‫שלא לילך בלילה באויר העיר‪ ,‬ובצהריים‬ ‫עצמם בפני אחרים"‪.‬‬

‫כשהחמה זורחת טוב לטייל על פני השדה‪,‬‬
‫הדרכת רעק"א על תפילה בשעת המגיפה לשאוב אויר‪ ,‬ולפתוח חלונות בבוקר שיבוא‬

‫אנו אין לנו אלא להתבונן במכתבים אויר בחדרים‪ .‬שלא לילך לביתו אליבא‬

‫אותם שלח רבינו הגרעק"א באותה ריקנא‪ ,‬לאכול איזה גרגרים חרדל אליבא‬

‫התקופה‪ ,‬ודרכם להעמיק קמעא בשיחת ריקנא‪ ,‬וליקח קליפת עץ אלון לשאוב‬

‫חולין של תלמידי חכמים במכתב ששלח במים ולרחוץ בזה שחרית פניו וידיו‪ .‬לזלף‬

‫‪13‬‬

‫זכור ימות עולם | מגפות אז והיום‬

‫ותשובה ותפילה וצדקה‬ ‫החדרים איזה פעמים בחומץ חזק וטוב‬

‫אכן העלה רבינו את דבריו עלי כתב‬ ‫מעורב במי ורדים"‪.‬‬

‫וכה הם הוראותיו וגם כאן תחילה וראש‬ ‫מצודתו של רבינו פרוסה בכל אתר‬
‫לכל דבריו‪ ,‬בקשם לישא תפילה לעשות‬
‫כפי שארע בכל דבר ודבר וכל מאורע תשובה וליתן צדקה "ותשובה ותפילה‬
‫ומאורע באותם ימים‪ ,‬מיד עם פרוץ וצדקה מעבירין את רוע הגזירה"‪" :‬עדתי‬
‫המגיפה שטחו רבני ומאורי ישראל את עדה הקדושה דפה‪ ,‬ה' עליהם ירחם‪ ,‬עשו‬
‫בקשתם הרמתה‪ ,‬אל הוד כבוד מנהיג כאשר הערתי אותם‪ ,‬ליחד לבם לד' עד‬
‫הדור‪ ,‬הלוא הוא מרן הרעק"א‪ ,‬בשאלה אשר לא יבואו ימי הרעה ומורא מפני פחד‬
‫ובבקשה מה לעשות‪ .‬ברם כה עסוק היה ד' והדר גאונו‪ ,‬לפשפש במעשים לתקן‬
‫רבינו בטיפול במגיפה עד שבקושי רב המעוות‪ ,‬לדפוק על פתחי ד' בתפילות‬
‫כתב מכתבים לרבנים הרבים ששאלו את ותחנונים‪ ,‬ולומר בקיבוץ יום יום‪ ,‬ערב ובוקר‬
‫דעתו בענינים רבים שעמדו‬
‫וצהריים מזמורי תהילים כפי‬
‫על שולחנם‪ ,‬ואף בענין‬
‫העת והזמן‪ ,‬אחד המרבה‬
‫המגיפה‪ ,‬השקיע את מירב‬
‫ואחד הממעיט ובלבד שיכוון‬
‫זמנו בדאגה לעדתו‪ .‬כפי‬
‫לבו לשמים‪ .‬וכו' ולומר‬
‫הניכר מהמכתב הבא‪ ,‬בו‬
‫בציבור יום יום ערב ובקר‬
‫כתב כי החליט לכתוב מכתב‬
‫אחר פרשיות התמיד פיטום‬
‫אחד להדפיסו ולשולחו לכל‬
‫הקטורת וכל הסדר‪ .‬ולהרבות‬
‫השואלים אותו מה לעשות‬
‫בצדקה המצלת ממיתה‬
‫בימים כה קשים‪ ,‬וז"ל‪" :‬בל‬
‫וכו' והעיקר ליתן מזה מידי‬ ‫קמיע של רבי עקיבא איגר זיע"א‬ ‫יפלא על שלילת מכתב‬
‫שבת ושבת סכומים גדולים‬
‫תשובתי עד כה לכבודכם על מכתבכם אלי לעניים וביותר לאביונים אשר מלפנים‬
‫בדרישה וחקירה ממני למצוא תיקונים היו מפרנסים עצמם בכבוד ומשפיעים‬
‫להגן משליטת החולי חאללערא‪ ,‬שנתפשט לאחרים ונשאו עול הקהילה ומעת הזה‬
‫בעו"ה כמעט בכל מדינה ומדינה ועיר ועיר‪ ,‬ערך שנה כאשר הוחלה השערוריה בפולין‬
‫ד' ירחם מהרה‪ .‬תדעו כי לגודל חלישת כוחי נתמעט הפרנסה מהסרסורים ומבעלי‬
‫בעו"ה ולרוב טרדות העצומות אשר עלי אומנים‪ ,‬והמעט מסחר שם כלה לגמרי ע"י‬
‫נלאתי נשוא‪ ,‬ומהנמנע להשיב לכל שואלי התפשטות החולי רע אשר סוגרו השערים‬
‫בענין הזה מקרוב ומרחוק‪ ,‬ואחרי באתי מלילך ולבוא הסוחרים הנה והנה עד‬
‫מעט אל המנוחה‪ ,‬אמרתי כן אעשה‪ ,‬אערוך שנתרוששו ונתמוטטו כמעט עד ככר לחם‬
‫מכתב אחד נוסח תשובתי בקוצר אמרים ובמסתרים בכתה נפשם לסבול דוחק מבלי‬
‫ואח"ז אקבענו בדפוס למען אוכל מהר לבזות את עצמם בפני אחרים"‪ .‬עכל"ק‪.‬‬
‫השיב לשואלי ולשלוח הספרים הנה והנה"‬

‫‪14‬‬

‫תיאור מרטיט וחי בלשון מקראית ופיוטית מאשר ארע את‬
‫עדתו‪ ,‬שלח מרן הרעק"א‪ ,‬לקהילות המבורג‪ ,‬לונדון ואמסטרדם‬
‫וביקשם להיות לעזר לקהילתו‪ .‬וכך מתאר את שארע בפוזנא‪:‬‬

‫"שמעתם כי החולי‪-‬רע בעוונותינו הרבים מועף ביעף אלינו וקונן פה‬
‫עירנו‪ ,‬העלתה באשה וצחנתה בקריתנו‪ ,‬הנה היא הורגה הרוגי'ה וברגזה‬
‫רחם בל תזכרה‪ ,‬כוסה בידה חמר מלא מסך ותגר מזה‪ ,‬ערכה שולחנה‪,‬‬
‫טבחה טבחה והקדיש קרואי'ה‪ ,‬אדי העבים מלאו סך רעל‪ ,‬והמה כאשר‬
‫ירדו לארץ לא ישובו עד אם כלו לאכול‪ ,‬בכל אשר תפנה מוות ומשחית‬

‫תריק מדי עברה הכל תיקח גם שב גם ילד לא מצאו מנוח"‪.‬‬
‫"המחלה הזאת לא אמרה הון כי אם אך נפש אחת היתה לה לשלל‪ ,‬לא‬
‫תשקוט ולא תנוח עדי גם מגרת בית המת היתה לה למנה טורפה ורומסה‬
‫ואין מציל‪ ,‬אין מחסה מתרעלתה‪ ,‬אין מגן לפני כלי משחיתה וכו' עקובה‬
‫מדם הליכותי'‪ ,‬יגון ותוגה באורחותי'‪ ,‬תרהב בנער בזקן וגם על עוללים‬
‫ויונקי שדים תלהט להבה‪ ,‬לא תשכח ממוות נפשם"‪ .‬באיגרת זו אף‬
‫מזכיר את מכתב התודה אשר קיבל ממלך פרוסיא‪ ,‬ובסיומו מתאר את‬
‫התרוששותם של בני העיר‪ ,‬עד שאף בני העיר העשירים נזקקים לעזרה‪,‬‬
‫או אז פונה הוא בקריאה נרגשת לעזרתם של נדיבי עם‪" :‬נא אחי! תנופף‬
‫לעניי עירנו ברכת ידכם הביאו להם פרי טובת לבבכם‪ ,‬מרחק תביאו‬
‫להם לחם תנופה‪ ,‬היו להם מחסה ומגן‪ ,‬פרשו כנפי חסדיכם עלי הדלים‬
‫מאין עוד להם מקום פנות ימין ושמאל‪ ,‬נדבת טובת לבבכם תעלה לרצון‬
‫כתפוח בעצי היער וכשרון בערבה‪ ,‬ונא אל יקטן בעיניכם זאת‪ ,‬כי לא‬

‫תמול שלשום דברתי לכם אודות מנחה"‪.‬‬

‫מקורות למאמר‪ :‬ספר פסקים ותקנות רעק"א עמ' ע‬
‫חי' רעק"א החדשים נדרים לט' מ' אגרות סופרים סי' כ"ט‬

‫‪15‬‬

‫שאל אביך ויגדך | מעניני כיבוד הורים‬

‫ביוצר ליום א' של חג השבועות במצות כבד את‬ ‫בסיומה של‬
‫אביך וגו'‪ ,‬מונה הפייטן והולך כמה יגיעות וטרחות‬ ‫תקופת הקורונה‪,‬‬
‫טורחים ההורים על בניהם‪ ,‬מעת היוולדם ועד‬
‫אחרי נישואיהם‪ ,‬ולפיכך גדול החיוב המוטל על‬ ‫כאשר עת בא לחננה‪,‬‬

‫הבנים להכיר טובה להוריהם ולכבדם‪.‬‬ ‫עומדים אנו‬
‫נפעמים מהסיפורים‪,‬‬
‫ונעתיק מלשון הפיוט‪:‬‬
‫מהתגובות המיוחדות‬
‫ֱאזֹן ְלהֹו ֶריָך ַּב ֲע ִתירֹות אֹו ְתָך קֹו ִנים (שמע לקול‬ ‫של ההורים‪,‬‬
‫הוריך שילדו אותך ע"י תפילותיהם להשי"ת) ְּג ָררּוָך‬
‫ִּב ְב ִרית ֵאי ָת ִנים (הכניסוך בבריתו של אברהם אבינו)‪,‬‬ ‫שומעים אנחנו‬
‫ַה ַּמ ְלִּביֶׁשיָך ְלבּוׁש ֲע ָד ִנים ּו ַמ ֲא ָכ ִלים ְּב ִפיָך‬ ‫כי ילדי 'חכמת שלמה'‪,‬‬
‫נֹו ְת ִנים זֹו ֲע ִקים ַּב ַע ְדָך ַּת ֲחנּו ִנים‪ַ .‬ח ָּי ְתָך ְלמֹו‬
‫ָדר ֶע ְליֹו ִנים (הם מתפללים וצועקים להשי"ת עבור‬ ‫כיבדו את הוריהם‬
‫חייך)‪ .‬טֹו ֲע ֶניָך ַעל ִׁש ְכ ָמם ְּכאֹו ְמ ִנים‪ְּ ,‬כ ֵאב ִאם‬ ‫בתבונה וחכמה‪,‬‬
‫ִי ְק ָר ֲאָך ֵהם ִמ ְת ַעִּנים (אם יקרה לך חולי או מכאוב‬
‫הם מתענים בעבורך)‪ְ .‬ל ִי ְר ַאת ה' אֹו ְתָך ַמ ְפ ִנים‪.‬‬ ‫כאשר הם מנצלים‬
‫ִמ ְצ ֹות ְו ָדתֹות ְלָך ַמ ְק ִנים (הם מפנים אותך ליראת‬ ‫את הזמן המיוחד‪,‬‬

‫שמים ומקנים לך את התורה הקדושה ומצוות השי"ת)‪.‬‬ ‫בו נמצאים בבית‬
‫כולם כאחד‪,‬‬
‫סֹו ְמ ִכים ְלָך ֵע ֶזר ּו ִמ ְת ַח ְּת ִנים (משיאים לך אשה‬
‫להיות לך לעזר)‪ֲ ,‬עֵׂשה ֶח ְפ ָצם ְוֹלא ָת ֵעז ָּפ ִנים‪ֶּ .‬פן‬ ‫הזמן גרמא‬
‫ַי ֲע ִמידּוָך ִל ְפ ֵני ַּד ָּי ִנים‪ְ .‬צ ֵפה ָּדת סֹו ֵרר ּומֹו ֶרה‬ ‫לנצל את המועד‪,‬‬
‫ַּבָּב ִנים‪ָ .‬ק ָהל ִי ְר ְּגמּוָך ָּב ֲא ָב ִנים‪ְ .‬ר ֵאה ֶּפן ַּת ַע ְז ֵבם‬
‫ְל ֵעת ְזקּו ִנים‪ָׁ .‬ש ְר ֵתם ְּכ ֶע ֶבד ַל ֲאדֹו ִנים‪ְּ .‬ת ִפ ָל ָתם‬ ‫שיישאר חקוק בנו‬
‫לעולם ועד‪,‬‬
‫ַקח ְו ַת ֲא ִריְך ָי ִמים ְוָׁש ִנים‪:‬‬
‫נכתוב בענין כיבוד ההורים‬
‫עד היכן מגיע מצוה זו של כיבוד אב ואם נוכל‬ ‫בהלכה ובאגדה‪,‬‬
‫ללמוד מדברי רע"א ז"ל כי הכותב מכתב להוריו‬
‫ישתדל לכתוב בכתב נאה ומהודר‪ ,‬שגם זה מחלקי‬ ‫והתלמידים המצטינים‬
‫המצוה שיהיה הכתב מאיר עינים כתיבה תמה‬ ‫נהנים מהלמידה!‬

‫ונאה‪ ,‬וגורם להם בזה נחת רוח מרובה‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫תפזורת כיבוד הורים‬

‫כ לע ז ו ר להמל‬
‫ז ב י ח י משל עא‬
‫תפד ו ז י מקס י‬
‫מל לאחל ו ו ל כ‬
‫לסא י תעעממ נ‬
‫קא י שטאסמ ל ס‬
‫ו ז סא י סבסקל‬
‫מ ג תמקפס י הד‬
‫מצ ו ו תצ י ל כ ב‬
‫תקר ו חת ז ו סר‬
‫י צדאלהל ג ל י‬
‫שמ ב ב א ו תטאה‬
‫הצ ר י י טתכ למ‬
‫מס י ו שמ ל י סמ‬
‫נ חהתבסהמתפ‬
‫כממ י בפמס ו ר‬
‫נטנ רמי כקרמ‬
‫סב נ אקעב י דס‬
‫ימו ו ו צ ומבל‬
‫מ נ מ ו מד דטרת‬
‫י סתממה ו י מפ‬

‫מחסן מילים‪:‬‬
‫כבד את אביך‪ ,‬לשמוע‪ ,‬מצוות‪ ,‬איש אמו ואביו תיראו‪ ,‬לקום מתי שהם נכנסים‪,‬‬

‫לא יסתור דבריהם‪ ,‬לא יכנס לדבריהם‪ ,‬לתת להם כבוד‪ ,‬לא ישב במקומם‬

‫‪17‬‬

‫זקניך ויאמרו לך | מעולמם של רבותינו‬

‫האבידה‬ ‫הצצה קלה לעולמם‬
‫של רבותינו הגדולים‪,‬‬
‫סיפר הגר"י זילברשטיין שליט"א‪ ,‬חתנו של מרן‬
‫רבינו הגרי"ש אלישיב זצוק"ל‪ :‬באחת הפעמים‬ ‫להתבונן בדרכיהם‬
‫שהזדמנתי לבית מו"ח‪ ,‬ראיתיו מסתובב אנה‬ ‫ובמשנתם רבת הפעלים‪,‬‬
‫ואנה‪ ,‬כשפניו אדומות והיה נראה עליו‪ ,‬כמי‬
‫שאבדה לו מזוודה המכילה שטרות בעלות‬ ‫כיצד בערה בהם‬
‫ערך של מיליון דולר לפחות‪ .‬ריכוזו התגבר‪,‬‬ ‫אש פנימית ויוקדת‪,‬‬
‫והוא ניסה בכל כוחו להיזכר‪ .‬מאמצי חיפוש‬
‫האבידה היו מופלאים‪ .‬תהיתי לפשר האבידה‪...‬‬ ‫בעירה שבכל זמן‬
‫עד שנודע לי‪ ,‬שמו"ח מנסה להיזכר בסימן‬ ‫יושבת ולומדת‪.‬‬
‫מסויים מתוך שו"ת מהרשד"ם! הלא כל התורה‬ ‫לרגל חג מתן‬
‫פרושה לפניו כשמלה‪ ,‬והוא מסוגל לצטט את‬
‫ספרי רבותינו הראשונים והאחרונים כלשונם‪.‬‬ ‫תורתינו הקדושה‪,‬‬
‫כל שאלה שנשאלת לפניו‪ ,‬נענית כהרף עין‬ ‫ננסה להבין‬
‫כשכל דברי הגמרא‪ ,‬הראשונים והאחרונים‬
‫ניצבים לנגד עיניו כאילו למד את דבריהם זה‬ ‫ולהרגיש את התחושה‪,‬‬
‫עתה‪ .‬מה ממנו יהלוך‪ ,‬אם סימן אחד בשו"ת‬ ‫נצא למסע‬
‫מהרשד"ם יעלם לרגע מזיכרונו? מדוע‬
‫מאדימות פניו כל כך? אלא שבעבור מו"ח‪,‬‬ ‫בעקבי הצאן‪,‬‬
‫התורה הינה הרכוש היחיד עלי אדמות‪ ,‬הרכוש‬ ‫נמלא שאיפות‪,‬‬
‫האמיתי‪ .‬אם נעלם מזיכרונו לרגע מקומו של‬
‫סימן בשו"ת מהרשד"ם‪ ,‬הוא חש כמי שאיבד‬ ‫חשק ורצון!‬

‫רכוש יקר אשר לא יסולא בפז‪...‬‬

‫‪18‬‬

‫לימוד במשך עשרות שעות רצופות‬

‫מרן רה"י הגאון ר' מיכל יהודא ליפקוביץ זצוק"ל נהג לנפוש בכל שנה בתקופת‬
‫"בין הזמנים" בדירת נופש במושב "חזון יחזקאל"‪ .‬בכל פעם ניסה הצדיק לשלם‬
‫לבעל דירת הנופש על זמן שהותו‪ ,‬אך בכל שנה התחמק בעל הדירה ולא הסכים‬
‫לקחת כסף‪ .‬ר' מיכל יהודה‪ ,‬שהבין שלשלם בכסף מזומן הוא לא יוכל לשלם‪,‬‬
‫רצה לשמח את בעל דירת הנופש ולפני ששב לביתו בבני‪-‬ברק‪ ,‬השאיר מכתב‬
‫נרגש בכתב ידו‪ ,‬שבו הודה על האכסניה הנעימה‪ .‬הרב הוסיף גם את המשפט‬
‫הבא‪" :‬בזכותכם כתבתי בדירתכם חידושי תורה במשך ‪ 130‬שעות"‪ .‬בדירת הנופש‬
‫במשך ‪ 13‬יום הוא ישב וכתב ברציפות‪ ,‬בכל יום במשך ‪ 10‬שעות‪ ,‬מ‪ 9-‬בבוקר ועד‬
‫‪ 7‬אחה"צ‪ .‬עשר שעות רצופות של כתיבת חידושי תורה ובירורי סוגיות‪ .‬בהמשך‬
‫היה מתפלל מנחה‪ ,‬ומיד לאחר מכן התיישב ללמוד בהתמדה ובחשק עוד מספר‬

‫שעות‪ ,‬כאילו לא ישב וכתב היום כבר עשר שעות רצופות ומאומצות‪...‬‬
‫מרן זצ"ל‪ ,‬זכה ללמד תורה לשלושה דורות למעלה משישים שנה‪ .‬תחת הנהגתו‬
‫התחנכו אלפי תלמידים‪ ,‬ולפעמים אף שלושה דורות למדו והתחנכו אצלו‪ .‬וכך‬
‫שח פעם‪" :‬פעמים רבות ראיתי תלמידים‪ ,‬שבתחילה נחשבו ללא מוצלחים ובסופו‬
‫של דבר הצליחו מאוד‪ .‬מה הסיבה לכך?"‪ ,‬הטעים הרב ואמר‪" :‬דווקא אלו‪ ,‬מתוך‬
‫שלא הצליחו‪ ,‬הוריהם העתירו עליהם תחנונים‪ ,‬שפכו דמעות בתפילה‪ ,‬אמרו‬
‫תהילים ונתנו צדקה בעדם‪ ,‬ובזכות מעשים אלו בנם עלה על הדרך הנכונה ועשה‬
‫חיל בתורה‪ .‬אך לעיתים הילדים המוצלחים‪ ,‬הרי הם מוצלחים ועליהם לפעמים‬

‫'שכחו' להתפלל ולהעתיר‪ ,‬ולכן לא תמיד ההצלחה שלהם התמידה"‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫זקניך ויאמרו לך | מעולמם של רבותינו‬

‫מסירת התורה בברע"ן וחיות‬

‫בהזדמנות מסויימת נגש אליו אחד‬ ‫זכורה לרבים ההשקעה הנוראה‬
‫ממקורביו ושאל אותו‪" :‬מדוע ראש‬ ‫בתמצית הדם‪ ,‬שהשקיע רשכבה"ג‬
‫הישיבה כל כך מתרגש? הלא את‬ ‫מרן רה"י הגרא"מ שך זצ"ל‪ ,‬על מנת‬
‫השיעור הזה העוסק בסוגיא פלונית‪,‬‬ ‫שה'שיעור כללי' שמסר מדי שבוע‬
‫ראש הישיבה כבר מסר מספר פעמים‬ ‫יהיה חי‪ ,‬תוסס ושמח‪ .‬תוך שימת דגש‬
‫בעבר! מהו המתח הגדול שהוא שרוי‬ ‫מיוחד לטעת אהבת תורה בתלמידים‪,‬‬
‫בו קודם השיעור?" השיב לו הרב‬ ‫ולהרעיף טל של תחיה ושמחה‬
‫שך בבת שחוק‪" :‬שמא תשאל‪ ,‬מדוע‬ ‫מיוחדת בדברים‪ .‬הרב שך היה מתאמץ‬
‫בכלל צריך אני לומר את השיעור‪ ,‬הרי‬ ‫למעלה מכחותיו להחיות את השיעור‪,‬‬
‫הדברים מודפסים בספר 'אבי עזרי'‪.‬‬
‫יכול אני להניח בישיבה חמש מאות‬ ‫שיורגש ה'ברען' והחום שבלמוד‪.‬‬
‫עותקים של הנכתב שם בספר‪,‬‬
‫וכולם ילמדו את הדברים‬ ‫תלמידי ישיבת פוניבז' לדורותיה‬
‫בזמן חיי חיותו של הרב שך‪,‬‬
‫שכתבתי מתוך הכתב‪...‬‬ ‫בוודאי זוכרים את הפחד‬
‫לגשת אליו ביום בו היה‬
‫"אולם לא! התורה הרי‬ ‫אמור למסור את ה'שעור‬
‫נמסרה מדור לדור‪ :‬משה‬ ‫כללי'‪ ,‬בנוגע לעניינים‬
‫קבל תורה מסיני‪ ,‬ומסרה‬ ‫שונים שלא היו קשורים‬
‫ליהושע‪ ,‬ויהושע לזקנים וכן‬ ‫אל השיעור‪ .‬עד השיעור‬
‫הלאה‪ .‬מסירה זו ממשיכה עד‬ ‫הוא היה שרוי במתח נורא‪,‬‬
‫היום הזה‪ ,‬וזו יכולה להעשות אך‬ ‫כל כולו תפוס בשרעפיו‪.‬‬

‫ורק מתוך 'לעבעדיק' (‪ -‬חיות)!"‪.‬‬ ‫הוא היה מגיע למסירת השעור מותש‬
‫ועייף‪ ,‬עד שהיה נדמה כי בקושי רב‬
‫זכורני כיצד מרן רה"י התבטא פעם‪,‬‬ ‫כוחותיו הדלים נותנים לו לעמוד‬
‫בלהט ובחדוותא דאוריתא‪ ,‬בעצומו של‬ ‫על שתי רגליו‪ .‬אך מהרגע שהחלו‬
‫שיעור‪ ,‬בהיותו תחת רושם של שאלה‬ ‫הויכוחים וההתנצחויות והשיעור עלה‬
‫עצומה שהשמיע‪" :‬אמרו נא לי‪ ,‬כמה‬ ‫לטונים גבוהים‪ ,‬חיות נזרקה בו‪ .‬קולו‬
‫שווה קושיא שכזו?!…" הוא מותיב לה‬ ‫הרם נשמע היטב בכל חדר השיעורים‪,‬‬
‫והוא מפרק לה – "לפחות מיליון דולר‬ ‫כשלחם כארי להשמיע את טענותיו‬
‫יש לשלם עבור שאלה עצומה שכזו‪.‬‬ ‫ולהטעים את דבריו באוזני השומעים‪.‬‬

‫(אוצרותיהם אמלא)‬

‫‪20‬‬

‫אדם כי ימות באוהל‬

‫כתרים רבים הלמו‬

‫ועיטרו את אישיותו‬

‫הגדולה של מרן‬

‫שפירא‬ ‫הגרמ"ש‬

‫זצוק"ל ר"י באר יעקב‪,‬‬

‫אולם דומה כי מעל‬

‫הכל בלטה באישיותו‬

‫מסכת יגיעתו הנוראה‬

‫בתורה שהייתה אצלו‬

‫ללא שיור ועד כלות‬

‫הכוחות ממש‪ ,‬החל‬

‫מנעוריו ועד לערוב‬

‫ימיו‪.‬‬

‫התמדתו בתורה החלה עודנו בנעוריו ואחר כך בבחרותו‪ ,‬כאשר התפרסם‬
‫לבחיר הישיבות בליטא‪ ,‬וזאת בגין למדנותו הנדירה לצד עמלו בתורה שהייתה‬

‫לאות ולפלא‪.‬‬

‫הרבנית העידה‪ ,‬שרבינו היה מתעלם לחלוטין מצרכי גופו‪ ,‬בעודו שקוע בעומקה‬
‫של הלכה‪ .‬לא אחת‪ ,‬היתה צריכה להזכיר לו כי עליו לשתות משהו לשם קיום‬
‫גופו‪ ,‬אולם הוא היה מתחנן ואומר‪" :‬עוד לא‪ ...‬עוד לא הגיע הזמן!" רק לאחר‬
‫שהיתה הסוגיא פרושה לפניו כשמלה‪ ,‬ודעתו הגדולה נחה אחר שפילסה לה‬
‫נתיב בתהומות ים התורה היה מרשה לעצמו להסב את תשומת לבו לגופו‪ ,‬אשר‬

‫תבע את שלו‪.‬‬

‫כך היה שקוע כל כולו בתורה‪ .‬סיפר אחד הנכדים כי זכור לו שידידו הגר"ש‬
‫בירנבוים זצ"ל התקשר לרבינו בענין נחוץ‪ ,‬השיחה נפתחה מטבע הדברים‬
‫במשא ומתן תלמודי בסוגיא עמוקה מסוגיות הש"ס‪ ,‬וכך מחצית שעה חלפה‪,‬‬
‫מבלי שאיש מבין הצדדים העלה את מטרתה המקורית של השיחה‪ .‬פשוט‬
‫מאד‪ ,‬בלהט הדברים נשכח הענין הדחוף‪ ,‬ועם סיום ה'ריתחא דאורייתא' סיימו‬

‫את השיחה‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫זקניך ויאמרו לך | מעולמם של רבותינו‬

‫אהבת התורה שהציתה את האש אצל הפונוביז'ער רב‬

‫יצאתי את בית הורי‪ ,‬ובידי משלוח‬ ‫פעם שאלו את הגאון רבי יוסף שלמה‬
‫המנות המפואר‪ ,‬ואיתי גם הגמרא‪.‬‬ ‫כהנמן זצוק"ל מתי והיכן קיבל את‬
‫נרגש עד דמעות הופעתי על מפתן‬ ‫התנופה רבת המרץ‪ ,‬להרבות פעלים‬
‫דלת בית הרב ואכן‪ ,‬הרב ורעייתו‬ ‫לתורה בלא להרפות‪ .‬פתח הרב וסיפר‬
‫קבלוני בסבר פנים יפות והודו לי‬ ‫מעשה מימי ילדותו‪" :‬ילד קטן הייתי‬
‫מקרב לב‪ .‬הושטתי לרב את השקית‬ ‫אז‪ ,‬התגוררתי עם הורי בעיר שבליטא‪.‬‬
‫ובה מסכת 'בבא בתרא' ואמרתי‪" :‬זה‬ ‫בהתקרב יום הפורים רבתה התכונה‬
‫בביתנו‪ .‬זמן מה לפני יום הפורים כבר‬
‫מאבא"‪.‬‬ ‫בישרה לנו אמא ע"ה‪ ,‬כי אנו עומדים‬
‫לאפות עוגה מיוחדת כמשלוח מנות‬
‫הרב פתח את השקית‪ ,‬וכשראה את‬ ‫עבור הרב‪ ,‬לכבוד הרב! אמא אפתה‬
‫הגמרא‪ ...‬במו עיני המשתאות ראיתי‬ ‫עוגה‪ ...‬בצק מיוחד‪ ,‬עם מיני פירות‪,‬‬
‫את הרב המכובד‪ ,‬נשוא הפנים‪ ,‬עוצם‬
‫את עיניו בסילודין ושמחה עצומה‬ ‫עיצוב מופלא וריח מיוחד‪.‬‬
‫מציפה אותו‪ ,‬כמו היה חובק ברגע‬
‫זה בן זכר אחר עשרים שנות המתנה‪.‬‬ ‫אותה שנה נבחרתי אני מבין ילדי‬
‫הרב לא יכול היה להמתין‪ .‬הוא ביקש‬ ‫המשפחה להוביל את משלוח המנות‬
‫מרעייתו‪" :‬אנא! במטותא מינייכי!‬ ‫לבית הרב‪ .‬לא היה מאושר ממני‬
‫הרשי לי לבקש מאיתך לדחות את‬ ‫בתבל‪ .‬אני? אני אשא אל בית הרב את‬
‫הסעודה‪ ,‬עז רצוני להתחיל ללמוד‬ ‫משלוח המנות המכובד? בדמיוני כבר‬
‫כמה דפים במסכת מאירת עיניים זו"‪.‬‬ ‫ראיתי את הרב ואת רעייתו מקבלים‬
‫ובעוד רגליו מוליכות אותו בחדוה‬ ‫אותי בקריאות גיל‪ ,‬הרב יצבוט בלחיי‬
‫לחדרו‪ ,‬הודה לי בחום‪ ,‬והתיישב‬ ‫ויכניסני פנימה לשתות יין‪ ,‬והרבנית‬
‫שעות אחדות ללמוד דפים אחדים מן‬ ‫תמלא את ידי במיני מתיקה‪ ...‬רגע לפני‬
‫שיצאתי את הבית אמר אבי ז"ל‪" :‬בני‬
‫המסכת‪.‬‬ ‫יקירי‪ ,‬המתן רגע קט"‪ .‬הוא פנה אל‬
‫תוך הבית וחזר עם שקית ובה גמרא‪,‬‬
‫"בעיצומו של יום הפורים‪ ,‬עמדתי‬ ‫מסכת בבא בתרא‪ .‬באותה תקופה‬
‫מספר שעות בפתח חדרו‪ ,‬והבטתי בו‬ ‫החלו להוציא את הש"ס במהדורה‬
‫מוקסם ומשתאה‪ ,‬נוכח חדוות הלימוד‬ ‫מאירת עיניים‪ ,‬ואבי חפץ לשמח את‬
‫והתענוג העצום שהקרין בעת לימודו‪.‬‬
‫הרב בכרך חדש ממהדורה זו‪.‬‬
‫זה נתן לי את התנופה ואת הכח"‪.‬‬

‫‪22‬‬

‫בהנחל עליון גויים | סיפורו של הגרף פוטוצקי‬

‫ביום שני של חג השבועות‪ ,‬חל‬ ‫ביום חג השבועות‬
‫יומא דהילולא של גר הצדק‬ ‫בו קוראים את מגילת‬
‫אברהם בן אברהם‪-‬הגרף פוטוצקי‬
‫שהתגייר‪ ,‬נתפס והועלה על‬ ‫רות‪,‬‬
‫המוקד בווילנא על קידוש ה'‬ ‫בו נתתחזק יחד‬
‫ביסורי הגיורת בכמות‬
‫בשנת תק"ט‪.‬‬
‫ובאיכות‪,‬‬
‫היהודי המפורסם בשם "גר הצדק" ‪" -‬הגרף פוטצקי"‪,‬‬ ‫כיצד עמדה‬
‫היה בנו של אחד מאצילי פולין‪ .‬אשר נשלח ע"י הוריו‪,‬‬ ‫בעוז ובגבורה‪,‬‬
‫ללמוד בבית המדרש הגבוה למדעים‪ ,‬ולהשתלם‬ ‫להתקרב לאומתנו‬
‫במדעי החכמה‪ .‬אולם‪ ,‬לאחר שהכיר את בוראו‪ ,‬עבר‬
‫לאמשטרדם והתגייר שם‪ ,‬עד שהגיע לוילנא וקבע‬ ‫הטהורה‪,‬‬
‫את מושבו באחד מבתי המדרש‪ ,‬תוך ניתוק מלא מכל‬ ‫נביא בזאת‬
‫הבלי העולם הזה‪ .‬הנשים הצדקניות דאגו לצעיר‬ ‫את סיפור הגבורה‬
‫שהצטרף מקרוב לחובשי בית המדרש‪ ,‬וצירפו אותו‬ ‫של גר הצדק‬
‫לאוכלי לחמם הקבועים‪ .‬הלא הם ה"פרושים"‪ ,‬שאינם‬ ‫אברהם בן אברהם הי"ד‬
‫אשר נהרג‬
‫יוצאים מאהלה של תורה‪.‬‬ ‫על קידוש השם‬
‫ביום מתן תורה‬
‫לאחר שנתפס למלכות‪ ,‬בעטיה של הלשנה עמד‬ ‫יו"ט שני של גלויות‬
‫הגרף הצעיר על דעתו והכרתו‪ ,‬שדת ישראל היא דת‬ ‫שנת תק"ט‬
‫האמת‪ .‬בהדגישו‪ ,‬שהוא נכון לכל התוצאות הכרוכות‬
‫בכך‪ .‬שיחות ממושכות התנהלו בינו ובין הוריו ויתר‬
‫בני משפחתו‪ .‬וכיון שלא נענה להם‪ ,‬הועבר הצעיר‬
‫התקיף באמונתו לטיפולה האינקביויטורי של‬
‫הכנסיה הקתולית‪ .‬מאמצי השכנוע והשידולים שלא‬
‫נשאו פרי‪ ,‬פינו את מקומם לעינויים אכזריים‪ .‬הצעיר‬
‫פוטוצקי‪ ,‬שלא גילה נכונות כל שהיא לחזור בו‪ ,‬נידון‬
‫למיתה‪ .‬ואף נקבע המועד שבו יועלה על המוקד‬
‫במעמד פומבי בכיכר המרכזית של וילנא‪ .‬שלוחי‬
‫הכנסייה‪ ,‬לא חדלו להתעלל בו בתקופת הביניים‬
‫עד היום שנקבע להוצאתו להורג‪ .‬הם הוסיפו לשדל‬

‫‪23‬‬

‫בהנחל עליון גויים | סיפורו של הגרף פוטוצקי‬

‫אותו‪ ,‬על מנת להחזירו ל"מוטב"‪ .‬אולם‪ ,‬בהתכוננותו הנפשית לקדש את השם‪.‬‬

‫הנוצרים בראותם את עקשנות הגר‪,‬‬ ‫הצעיר האמיץ עמד בגבורה על דעתו‪.‬‬

‫השמועות על עמידתו האיתנה של הגרף ודביקותו בדת ישראל‪ ,‬לבלי שוב לנצרות‪.‬‬

‫פוטוצקי‪ ,‬חדרו אל מעבר לחומות הכלא‪ .‬על אף כל האיומים‪ .‬התעללו בקורבנם‬

‫עד שהגיעו לבית המדרש של אדונינו קשות‪ .‬לפני ביצוע גזר הדין‪ .‬הם צחקו‬

‫הגר"א‪ ,‬שהתרגש למשמע מסירותו של ואמרו לו‪" :‬כאן בעולם הזה אנו נוקמים‬

‫גר הצדק‪ .‬שיגר לו את עידודו ואיחולו בך‪ .‬אך לעומת זאת שם בעולם העליון‬

‫להחזיק מעמד‪ .‬ואף הביע נכונות להפעיל תתנקם אתה בנו"‪ .‬השיב הגר בחיוך שליו‪,‬‬

‫את כוחו האלוקי להשתמש בשמות על חופשי מכעס ונקמה למעניו צמאי הדם‪:‬‬

‫פי סודות הקבלה ולהציל את פוטוצקי "אספר לכם סיפור מימי נעורי באחוזתו‬

‫של אבי הייתי משחק עם‬ ‫מידי מעניו‪ .‬אולם‪ ,‬כשנמסרו‬

‫ילדי האיכרים‪ .‬פעם עלה‬ ‫הדברים לצעיר האמיץ‪ ,‬דחה מאז שהכרתי‬

‫בידי לייצר מחמר‪ ,‬פסלים של‬ ‫את אלקי האמת‪,‬‬ ‫את ההצעה‪ .‬מאז שהכרתי‬
‫חיילים שהצבתים בתוך הגן‪.‬‬ ‫אני מתפלל מתי‬ ‫את אלקי האמת‪ ,‬אני מתפלל‬
‫באו ילדי האיכרים ובמגפיהם‬ ‫מתי תגיע מצוה זו של קידוש‬
‫הגסות רמסו את הכל לעפר‬ ‫תגיע מצוה זו‬ ‫השם לידי‪ .‬ואין ברצוני לוותר‬

‫עליה תמורת הצלת הגוף של קידוש השם מיד אצתי אל אבי‪ ,‬ובדמעות‬
‫בעיני סיפרתי לו על 'אסוני‬ ‫לשנות חלדי עלי אדמות‪ .‬לפי‬
‫הכבד'‪ ,‬ובקשתיו כי יעניש‬ ‫לידי‪ ,‬ואין ברצוני‬ ‫מסורת אחת‪ ,‬ביקר הגר"א‬
‫קשות את חברי‪ .‬אבי‪ ,‬במקום‬ ‫לוותר עליה‬ ‫בכלאו‪ ,‬ומצאו יושב ודואג‪.‬‬
‫למלא את בקשתי‪ ,‬הוכיח אותי‬ ‫"מה תדאג?"‪ ,‬פנה אליו הגר"א‪.‬‬
‫תמורת הצלת‬

‫על פני באומרו‪ .‬היות ואתה‬ ‫"הרי תוך ימים אחדים תגיע הגוף‬

‫משכיל יותר מילדי האיכרים‪,‬‬ ‫למדרגה עליונה‪ ,‬שרבי עקיבא‬

‫אל לך לדרוש עונשים על‬ ‫נשא אליה את נפשו והתפלל‬

‫מתי תגיע מצוה זו לידו‪ .‬תעבור לעולם דברים פעוטים חסרי ערך כאלו‪ .‬הרהרתי‬

‫שכולו טוב ומקומך שמור בהיכלם של בלבי‪ ,‬אמנם כעת הנני חדל אונים‪ ,‬אך‬

‫מקדשי שם שמים ברבים"‪" .‬צר לי‪ ,‬כי לכשאגדל אנקום אני בעצמי במחבלי‬

‫אין לי יחוס אבות"‪ ,‬השיב לו פוטוצקי‪ .‬מעשי ידי‪ .‬הסבורים אתם המשיך אברהם‪,‬‬

‫"הורי הנוכרים במרדם עומדים‪ ,‬והם כי משגדלתי עלה אי פעם במחשבתי‬

‫מסרבים להכיר את בוראם"‪" .‬אני ראשון להתנקם בהם‪ .‬וכי מה עשו לי אז בהיותם‬

‫ואני אחרון‪ ,‬אמר ה'‪ .‬והקב"ה הוא אביהם ילדים נבערים מדעת‪ .‬שברו דמויות של‬

‫של מחוסרי יחוס"‪ .‬ניחם אותו הגר"א‪ .‬חמר‪ ,‬רמסו בוץ ותו לא‪ .‬כאן פנה גר הצדק‬

‫והגרף הצעיר התעודד ברוחו והמשיך למעניו‪ .‬סבורים אתם שבעולם האמת‪,‬‬

‫‪24‬‬

‫לכשיהיה הכל ברור בשכלי‪ ,‬תהיה דעתי נפשו ‪ -‬בכדי לענות אמן לאחר ברכתו של‬

‫נתונה לנקמה בכם על שבבערותכם גר הצדק‪" :‬אשר קידשנו במצוותיו וציוונו‬
‫שרפתם את בשרי‪ ,‬וחרכתם את עצמותי‪.‬‬
‫על קידוש ה'"‬ ‫שאינם אלא עפר מן האדמה‪ .‬מדהימים‬
‫ומפליאים המה גם דברי הגר‪ ,‬אודות אותו‬
‫לאחר מכן הורה אדונינו הגר"א כי אחר‬
‫פטירתו יניחוהו בבית‬ ‫מלשין שפל‪" .‬אם רק‬
‫החיים ליד גר הצדק‪.‬‬ ‫אזכה לוויכוח כלשהי‬

‫בשם הגרשז"א‬ ‫בעולם האמת‪ ,‬לא‬

‫זצ"ל מובא‪ ,‬שקבלה‬ ‫אנוח ולא אשקוט‪ .‬עד‬

‫אצל תלמידי הגר"א‪,‬‬ ‫שיעלה בידי להביא‬

‫שהיה תלמיד חשוב‬ ‫את המלשין לחיי‬

‫שנולד לו בן‪ .‬ומת הבן‬ ‫העוה"ב‪ .‬שהרי הוא‬

‫זמן מועט אחר לידתו‬ ‫אשר זיכני באושר‬

‫והגר"א ניחמו שהבן‬ ‫גדול להישרף על‬
‫היה נשמתו של גר‬
‫לקבר אברהם בן אברהם‬ ‫קבר הגר"א בסמוך‬ ‫קדושת השם הגדול"‪.‬‬

‫הצדק‪ ,‬שזיכך עצמו‪ .‬ורק הייתה בו נקודה‬ ‫מקובל איש מפי‬

‫אחת‪ ,‬שלא הייתה לידתו בקדושתו‪ .‬ובא‬ ‫איש כי כאשר הוציאו להורג את גר‬

‫לעולם בקדושה ונשלם תיקונו‪ ,‬ולכן מת‬ ‫הצדק הגרף פוטוצקי‪ ,‬התחפש הגאון‬

‫רבי אלכסנדר זיסקינד בעל 'יסוד ושורש‬
‫העבודה'‪ ,‬בכדי שלא יכירוהו כיהודי והלך מיד‪.‬‬

‫(מורשת אבות בראשית עמוד ט"ו)‬ ‫למקום ההוצאה להורג ‪ -‬תוך כדי סיכון‬

‫"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"‬
‫כל אחד מאיתנו מרגיש שיש קשר בין ימים אלו לחבלי‬
‫משיח‪ ,‬ואנו מבינים קצת יותר כיצד היו נראים עשרת המכות‬
‫במצרים‪ ,‬ואין ספק שאנחנו ממש קרובים לביאת המשיח‪,‬‬
‫בואו נתחזק בתפילה ובציפיה לגאולה השלימה ובנין בית‬

‫המקדש בב"א‪.‬‬

‫חיזוקים מתקופת הקורונה‬

‫‪25‬‬

‫בהפרידו בני אדם | ראיון מרתק‬

‫בעקבות ימי המגיפה שכולנו תפילה שאנו עומדים בסיומם‪ ,‬ערכנו ראיון‬
‫מרתק עם מנהלנו היקר הר"ר אברהם שלו'ם פינזל שליט"א‪ ,‬שנדבק‬
‫בנגיף ובחסדי שמיים החלים ממנו‪ ,‬הכל בזכות התורה והתפילות שלכם!‬

‫שלו'ם וברכה למנהל הרב פינזל ולבטלם מתורה‪ ,‬ו'תורה מגנא ומצלא' ומי‬

‫שיבוא ללמוד ומי שיבוא ללמד לא ינזק וכו'‬ ‫שליט"א מה שלומך?‬
‫ואז אני מחליט שכל עוד הדבר אפשרי גם‬
‫במסירות נפש כפשוטו‪ ,‬החיידר יהיה פתוח‬ ‫ב"ה אני מרגיש מצוין עסוק מעל הראש וד'‬
‫לאלו שרוצים לבוא וללמוד בו בהוראת‬ ‫יעזור הלאה‪.‬‬
‫רבותיהם‪ ,‬ובד ובבד לתת את האפשרות ללמוד‬
‫מרחוק לאלו שרבותיהם מורים להם שלא‬ ‫כידוע לפני פסח נדבקת בנגיף ובחסדי‬
‫לבוא ללמוד בחיידר‪ ,‬אני מרגיש שאני פועל‬ ‫ה' החלמת ממנו‪ ,‬תאר לנו את הימים‬

‫שקדמו לתשובה שקיבלת‬

‫מתוך תחושת שליחות עצומה‬ ‫אפשר לומר שאני נמצא‬
‫במיוחד שחיידרים רבים עיניהם‬
‫בעיצומה של מלחמה‪ ,‬אני נלחם לאחר יומיים‬
‫נשואות לאיך נוהגים ב"חכמת‬
‫שלמה"‪ .‬ומה שחונכנו‪ ,‬ומה שאנו‬ ‫התחלתי להרגיש‬ ‫על כל דקה ודקה של תורת‬
‫מחנכים תמיד לחשיבות כל רגע‬ ‫חולשה מסוימת‪.‬‬ ‫תשב"ר‪ ,‬אלו ימים בכלל לא‬
‫ורגע של לימוד התורה עומד‬ ‫פשוטים‪ ,‬מצד אחד ישנו פחד‬
‫בלי חום ובלי‬ ‫גדול מהלא נודע‪ .‬מדובר במגיפה‬

‫בימים אלו למבחן‪ ,‬והאמת היא‬ ‫שיעול רק‬ ‫ממש מסוכנת של נגיף שהוא‬
‫שאני לא מצליח להירדם בלילות‬ ‫חולשה והזמנתי‬ ‫חדש‪ ,‬שבעולם הרפואה עדיין‬
‫מרוב מתח ודאגה‪ ,‬על אף שאני‬ ‫לא יודעים עליו כמעט כלום‪,‬‬
‫משוכנע שאני פועל נכון שהרי‬ ‫בדיקה‪.‬‬ ‫יש כאלו שמזלזלים בחומרתו‪,‬‬

‫"הנוטל עצה מהזקנים אינו‬ ‫יש שמרגיעים ממנו‪ ,‬ויש שמאד‬

‫מפחידים ממנו‪ .‬גם רשויות החוק והאכיפה נכשל"‪.‬‬

‫עדיין לא יודעים בעצמם מה להתיר ומה הכל התחיל בכ"ח אדר כשקיבלתי את‬
‫לא‪ ,‬יש ערים שבהם ניתן להתכנס בחיידרים ההודעה שאני צריך להיכנס לבידוד עד‬
‫בתנאים כאלו ואחרים‪ ,‬ויש ערים שבהם לתאריך ו' ניסן‪ ,‬היות ולפי מה שידוע להם‬
‫שוטרים פורצים למוסדות ולא מוכנים לאפשר באמצעות הפלאפון שלי ביום כ' אדר הייתי‬
‫לימודים‪ .‬הרגש שלי כמנהל שאחראי על ליד חולה עם נגיף מאומת‪ ...‬מבדיקה מהירה‬
‫שלומם בריאותם ובטיחותם של אלפי ילדים שערכתי ולאחר שבדקתי ביומן ושחזרתי את‬
‫ומלמדיהם אומר שעלי לסגור הכל מיד על כל תנועותיי באותו יום יצא שזה לא נכון‪,‬‬
‫מנעול ובריח ושכולם יסתגרו בבית‪ ,‬ומצד שני ואני מנסה לערער על ההוראה ולהסביר שזו‬
‫אני שומע מעיני העדה גדולי ישראל שליט"א‪ ,‬כנראה טעות‪ ,‬ושמאד קשה לי להיכנס לבידוד‬
‫מפיהם ממש לא ע"י שליחים‪ ,‬שהסכנה היא וכו' וכו' אבל הם בשלהם‪ .‬יש לציין כי באותו‬
‫הרבה יותר גדולה להשאיר את הילדים בבית שלב אני מרגיש מצוין‪ ,‬ולמרות שהרבה‬

‫‪26‬‬

‫הפסדתי יו"כ קטן כולל בזמנים בהם שהייתי‬ ‫"חכמים" מייעצים לי איך אפשר לא להיות‬
‫בחו"ל וכו'‪ .‬וכאן המקום להודות לידידי היקר‬ ‫בבידוד מבלי להיתפס‪ ,‬אני נצמד להוראות‬
‫הר"ר שלמה ליפשיץ שליט"א שהגיע במיוחד‬ ‫ללא שום הקלות והוראת היתר ואני נכנס‬
‫עם מנין בחורי חמד מהחיידר‪ ,‬לגג הסמוך לגג‬
‫ביתי וכך זכיתי גם בער"ח זה לומר יו"כ קטן‬ ‫לבידוד מוחלט‪.‬‬
‫במנין‪ ,‬לאחר יומיים התחלתי להרגיש חולשה‬
‫מסוימת בלי חום ובלי שיעול רק חולשה‪,‬‬ ‫איך הסתדרת בימי הבידוד?‬

‫התקשרתי למד"א והזמנתי בדיקה‪.‬‬ ‫אתם ודאי מתארים לעצמכם שבשבילי בידוד‬
‫ובמיוחד כאשר ההרגשה היא מצוינת‪ ,‬ושאני‬
‫חששת שהתשובה תהיה חיובית?‬ ‫בטוח שנכנסתי לבידוד בטעות וכו' זהו מעין‬
‫'כלא'‪ ,‬אמנם לא ממש כי אין מה להשוות‪ ...‬אני‬
‫לקחתי את זה‬
‫בחשבון שיתכן‬ ‫מרבה באמירת‬
‫והתשובה לבדיקה‬ ‫תהילים ולומד‬
‫תהיה חיובית‪ ,‬יש‬ ‫את הסדרים‬
‫לזכור שהאוירה‬ ‫הקבועים שלי‪,‬‬
‫הכללית בציבור‬ ‫ומממשיך לנהל‬
‫הייתה קשה‪ ,‬ישנם‬ ‫כל מה שמוטל‬
‫המוני נדבקים‬ ‫עלי באמצעות‬
‫בציבור החרדי‪,‬‬ ‫הטלפון‪ ,‬למעשה‬
‫לא מעט אנשים‬ ‫במבט לאחור‬
‫מתאשפזים בבתי‬ ‫אני שמח על כך‬
‫חולים במצב‬ ‫ששמרתי מאד‬
‫קשה ל"ע‪ ,‬היות‬ ‫על הכללים של‬
‫ולעיתים אני סובל‬ ‫שמירת מרחק‬
‫מסוכר גבוה אני‬ ‫מאנשים‪ ,‬וחיטוי‬
‫בקבוצת סיכון‬ ‫ושטיפת ידים‬
‫חששתי‪ ,‬והאמנתי‬ ‫בכל התקופה‬
‫שהקב"ה שעזר לי‬ ‫שקדמה לבידוד‪,‬‬
‫עד היום יעזור לי גם הלאה‪" ,‬ואין עוד מלבדו"‪.‬‬ ‫ואפילו הגזמתי‬
‫בזה‪ ,‬ושפיזרתי את החיידר לכמה מוקדים‪,‬‬
‫איך הרגשת כשנתקבלה התשובה‬ ‫היות שבגלל זה גם אם נדבקתי ואני נושא‬
‫שאתה חיובי לנגיף ומה עשית‬ ‫את הנגיף סביר להניח שבס"ד לא הדבקתי‬
‫אחרים‪ ,‬ולא גרמתי שיצטרכו להיכנס בגללי‬
‫שהתברר שנדבקת?‬ ‫לבידוד‪ ,‬מה שכן הטריד אותי מאוד‪ ,‬זה א‪.‬‬
‫איך ממשיכים את הלימודים בחיידר ב‪ .‬מה‬
‫בשניות הראשונות הייתי קצת בהלם‪" ,‬אני‬ ‫אני עושה עם תפילת יום כיפור קטן בער"ח‬
‫חולה קורונה" מה זה אומר? עם מי אני מדבר?‬ ‫ניסן‪ ,‬שהרי בס"ד מאז שאני זוכר את עצמי לא‬
‫איך עלי להתנהג כעת? מה יהיה עכשיו? אגב‬
‫חשוב לציין‪ ,‬שבשלב זה אני כבר מרגיש מאוד‬

‫‪27‬‬

‫בהפרידו בני אדם | ראיון מרתק‬

‫ממך ומתחנן לפניך אנא ברחמיך הרבים שזה‬ ‫חלש אבל עדיין הייתי מסוגל לתפקד‪ .‬חולפות‬
‫יגמר רק בי ולא יפגע באף אחד מהתלמידים‬ ‫‪ 60‬שניות ואני אומר לעצמי שדבר ראשון אני‬
‫צריך למהר ולפרסם לכולם שהבדיקה יצאה‬
‫והמלמדים ולא בבני משפחתי"‪.‬‬ ‫חיובית‪ ,‬להזהיר את מי שאולי לא שמתי לב‬
‫שהיה בקרבתי ועלול היה להידבק‪ ,‬ושיתפללו‬
‫היו אנשים שיתכן ונדבקו ממך‪ ,‬וא"כ‬ ‫לרפואתי‪ ,‬אני הרי צריך תפילות והרבה‪,‬‬
‫מה מצבם?‬ ‫ואני מפרסם מיד בכל האמצעים העומדים‬
‫לרשותי את דבר הידבקותי‪ ,‬וכמו שציינתי‬
‫בחסדי ה' לא ידוע לי על כאלו שנדבקו ממני‪,‬‬ ‫למעלה בס"ד מרובה מאד נזהרתי בכללים‬
‫ואני מקווה שאכן כך היה‪ ,‬ואם ח"ו מישהו‬ ‫בימים שקדמו לכך וב"ה כמעט אף אחד לא‬
‫נדבק זה בודאי לא ע"י רשלנות ואני מתפלל‬ ‫נצרך להיכנס לבידוד בגללי‪ ,‬חולפות עוד כמה‬
‫דקות ואז אני חושב לעצמי‪ ,‬הרי הקב"ה מנסה‬
‫שיהי'ה בריא ושלם‪.‬‬ ‫אותי כרגע האם אפול ח"ו ליאוש ויהיו לי‬
‫מחשבות איך דווקא אני שכל כך התאמצתי‬
‫אלו היו ימים של ערב פסח‪ ,‬זה ודאי לא‬ ‫לקיים את החיידר עם כל הקשיים‪ ,‬דווקא אני‬
‫היה קל לך ולבני הבית?‬ ‫חליתי‪ ,‬ולהצטער על זה‪ ,‬או שאדרבה אתחזק‬
‫ב"קרבת אלוקים לי טוב" ובמחשבה שדווקא‬
‫לא קל זה בלשון המעטה‪ .‬לא רק שאלו ימי‬ ‫אני כי הקב"ה רוצה לראות אם אשאר‬
‫ערב פסח‪ ,‬אלא גם בגלל שאז המצב התחיל‬ ‫בשמחה על כמויות התורה הטהורה שזכיתי‬
‫להתדרדר‪ .‬ברוך ה' לא היו לי בעיות של נשימה‪,‬‬ ‫להרבות בימים האחרונים‪ ,‬עם כל הקושי‬
‫אבל הייתה לי חולשה שהלכה והתגברה עד‬ ‫וגם עכשיו שאני כל כך חלש פיזית אמשיך‬
‫כדי שלא יכולתי לזוז‪ ,‬גם לא במיטה‪ .‬בקושי‬ ‫לנסות עד כמה שאפשר להרבות תורה בכל‬
‫הצלחתי לדבר‪ ,‬לא יכולתי אפילו להחזיק‬ ‫האמצעים העומדים לרשותי‪ ,‬ואני הרי כל‬
‫טלפון ביד‪ .‬במאמצים אדירים הצלחתי‬ ‫כך אוהב את הקב"ה ומאמין באמונה שלימה‬
‫בקושי להניח תפילין בכל יום‪ .‬ויאמר לשבחה‬ ‫שכל מה שהוא עושה זה רק טוב גם אם לא‬
‫של אשתי הצדקת שתחי' שלא הסכימה‬ ‫מבינים‪ ,‬ובטוח שהמצב הזה הוא רק לטובתי‪,‬‬
‫שאתפנה למלון לחולים ולא לבית חולים‪,‬‬ ‫ומי יודע מה מתכפר לי בתמורה‪ ,‬וכמה כפרה‬
‫ועם כל הטרחה והסיכון שבדבר (ואני חולק‬ ‫על כל הבושות והלשון הרע שמתחולל כלפיי‬
‫עליה עד היום בענין זה) טיפלה בי במסירות‬ ‫בשולי המחנה ע"י עמי ארצות שונאי תורה‬
‫שאין לתאר‪ ,‬וב"ה לאחר כמה ימים נוראים‬ ‫ולומדי'ה על הציות המוחלט לגדולי ישראל‬
‫כאלו‪ ,‬התחלתי להתחזק יותר ויותר בהדרגה‬ ‫וכמה שכר מקבלים על כל דבר שבא עם קושי‪,‬‬
‫וכמה שהקושי גדול השכר הוא גדול יותר‪,‬‬
‫בתהליך די מהיר עד להחלמה הסופית‪.‬‬ ‫ואז אני מתחנן לה' יתברך ואומר "ריבונו של‬
‫עולם אני מקבל באהבה ובשמחה את כל מה‬
‫ידוע לך שילדי החיידר ובני‬ ‫שאתה עושה‪ ,‬ואני רק אוהב אותך עוד יותר‪,‬‬
‫משפחותיהם התפללו עליך?‬ ‫ואשתדל עוד יותר לעשות רצונך‪ ,‬ואני מבקש‬

‫בוודאי‪ ,‬זה כל כך שימח וחיזק אותי‪ ,‬בזכות זה‬
‫הרגשתי מוגן‪ .‬אי אפשר לתאר את ההרגשה‬
‫שאתה שוכב במיטה בחוסר אונים מוחלט‪,‬‬
‫אבל יודע שסביבך כל כך הרבה ילדים צדיקים‬
‫וטהורים מתחננים עבורך להקב"ה‪ ,‬שכל‬
‫כך אוהב את תפילתם‪ .‬זוהי הרגשה נפלאה‬

‫‪28‬‬

‫ויותר והתקדמתי בס"ד במהירות עד שיכולתי‬ ‫שקשה מאוד לתאר במילים‪ ,‬אני מתרגש‬
‫לעמוד כל החזרת הש"ץ ואף בקריאת התורה‪.‬‬ ‫שוב גם כעת עד דמעות כשאני נזכר בזה‪ .‬אין‬
‫בקושי‪ ,‬אבל לעמוד‪ .‬לאט לאט חזר הטעם‬ ‫לי ספק שתפילות אלו השפיעו על תהליך‬
‫הריח‪ ,‬הקול וכו'‪ .‬בשבת שלפני היארצייט של‬ ‫ההחלמה וכו' ובחסדי ה' ורחמיו יצאתי מזה‬
‫הרבנית בורנשטיין ע"ה‪ ,‬אשת חבר הראשונה‬ ‫די קל‪ .‬ובכלל בכל התקופה קיבלתי כל כך‬
‫של מו"ר הגרש"י בורנשטיין זצוק"ל‪ ,‬אף‬ ‫הרבה חיזוק ממשפחת חכמת שלמה כולה‪:‬‬
‫ניגשתי לעמוד לעילוי נשמתה הטהורה‬ ‫מתלמידים‪ ,‬מהורים וממלמדים‪ .‬קיבלתי כל‬
‫תפילת שחרית מהמרפסת וזה הי'ה סימן לכך‬ ‫כך הרבה טלפונים‪ ,‬מכתבי חיזוק‪ ,‬ומשלוחים‬
‫הביתה‪ ,‬ואולי זאת ההזדמנות להודות לכולם‬
‫שבחסד ד' אני שב לאיתני ולכוחותי‪.‬‬ ‫מכל הלב על החיזוק והתמיכה‪ ,‬ולבקש סליחה‬
‫מכל מי שלא צלצלתי להודות לו באופן אישי‪.‬‬
‫כאחד שעבר את זה מה יש לך לומר‬
‫תאר לנו את תהליך ההחלמה‬
‫לאלו שב"ה נשארו בריאים?‬
‫בוקר אחד אני מתעורר‪ ,‬פותח את העיניים‬
‫כמה צריך להודות לקב"ה על כל נשימה‬ ‫ומצליח ליטול ידיים לבד‪ ,‬חוזר עייף ומותש‬
‫ונשימה אף אחד לא מוחזק על כלום לא על‬ ‫למיטה‪ .‬השעה ‪ 6‬בבוקר‪ .‬נרדם מתעורר שוב‬
‫נקיפת אצבע ולא קימה בבוקר לא על הליכה‬ ‫השעה ‪ .7‬אני מצליח לקום‪ .‬מתארגן לבד‪,‬‬
‫על הרגליים לא על הטעם לא על הריח בקיצור‬ ‫עומד על הרגליים ומניח תפילין! אושר‬
‫על כלום קמת בבוקר תודה ד'‪ ,‬נטלת ידים בלי‬ ‫שאי אפשר לתאר‪ .‬לאט לאט אני עולה לגג‬
‫עזרה תודה ד'‪ ,‬התלבשת לבד תודה ד'‪ ,‬אתה‬ ‫הבית שלי‪ ,‬בחצר יש מנין ואני אמנם יושב‬
‫הולך תודה ד'‪ ,‬אתה עולה מדרגות תודה ד'‪,‬‬ ‫באפיסת כוחות על כסא‪ ,‬אבל ער‪ ,‬עטור‬
‫אתה אוכל תודה ד'‪ ,‬יש לך תאבון תודה ד'‪ ,‬יש‬ ‫תפילין ומתפלל במנין‪ .‬הי'ה לי חשק רק‬
‫לך טעם באוכל תודה ד'‪ ,‬ואפשר למלא את כל‬ ‫לרקוד משמחה ולהגיד נשמת על ההתקדמות‬
‫ארון הספרים בתודה ד' ולא נגמור כמה צריך‬ ‫אחרי כמה ימים ששכבתי במיטה כמעט ללא‬
‫לכוון בכל ברכה מברכות הנהנין כמה צריך‬ ‫יכולת לזוז‪ .‬וכך מיום ליום התחזקתי יותר‬
‫לכוון ולהודות בכל ברכת אשר יצר כל היום‬

‫רק להודות להקב"ה‪.‬‬

‫"ומקדשי תיראו אני ה'‪"...‬‬
‫בספרים הק' כתוב דבר מזעזע שכאשר באים המקטרגים לדבר סרה על‬

‫בני ישראל ואומרים שיש בעלי עבירה‪ .‬משיב להם הקב"ה שביחס לאומות‬
‫אחרות‪ ,‬המצב של עם ישראל הוא הרבה יותר טוב‪ .‬אך יש דבר שבזה‬
‫הקיטרוג הוא גדול במיוחד והוא הזהירות משיחת חולין בביהכ"נ בעת‬

‫התפילה‪ .‬ולא לחינם היצה"ר מרבה להסית לזה‪ ,‬וכמו שרבים וטובים עוררו‬
‫שכל מה שנסגרו בתי המקדש מעט בגלל שעלינו להתחזק בשמירה על‬
‫כבוד ביהכ"נ וזהירות מדיבור בשעת התפילה‪.‬‬

‫חיזוקים מתקופת הקורונה‬

‫‪29‬‬

‫יצב גבולות עמים למספר בני ישראל | מבצע מאה ברכות‬

‫• כללי השתתפות במבצע •‬

‫לחוברת זו מצורפים טבלת 'מאה ברכות' וכן כרטיסים למילוי יומי‬

‫א‪ .‬מלא את הטבלה המצורפת‬
‫ב‪ .‬ציין כל יום בכרטיס את הברכות שבירכת בכוונה‬
‫ג‪ .‬בר"ח תמוז הבעל"ט יש להכניס את הטבלה והכרטיסים לתיבת ההגרלה‬

‫שתיערך בין המשתתפים‪.‬‬

‫בגמ' במנחות דף מב‪ .‬תניא היה רבי מאיר אומר חייב אדם לברך מאה ברכות‬
‫בכל יום שנאמר "ועתה ישראל מה ד' אלוקיך שואל מעמך" ופירש רש"י אל‬

‫תקרי מה אלא מאה כלומר שחייב ק' ברכות‪.‬‬

‫כתב הלבוש בסי' מ"ו‪ ,‬דהטעם שדוד תיקן המאה ברכות‪ ,‬דראה ברוח הקודש ע"י מעשה‬
‫שראה בימיו שהיו מתים מישראל מאה נפשות כל יום ולא היו יודעים על מה‪ ,‬עד שחקר‬
‫והבין ברוח הקודש מפני שלא היו משבחין ומברכין כראוי‪ ,‬להשי"ת על כל טובותיו‬
‫שהשפיע עליהם‪ ,‬על כן היו מתים בעונש זה‪ ,‬לפיכך עמד ותיקן להם מאה ברכות שיברכו‬

‫בכל יום כנגד המאה שמתו ומאז פסקו למות‪.‬‬
‫ויהיו ברכות ראויות להימנות‪ ,‬שיברך אותם בכונה ראויה‪ ,‬דאי לאו הכי ברכות פסולות‬

‫איקרי‪ ,‬ואינן ראויות לבוא במנין‪ ,‬אדרבה לחטא יחשב לו ח"ו (סדר היום)‬
‫כתב בספר מעם לועז בראשית (ח"א עמוד קי"ז) וז"ל‪" :‬בדק דוד המלך ומצא ברוח הקודש‬
‫כי הפורענות באה בגלל שלא ברכו לה' כל צרכם על הטוב שעשה להם‪ ,‬ואז תיקן מאה‬
‫ברכות בכל יום‪ ,‬וכשאמרו הברכות פסקו למות‪ ...‬ובזכות הברכות האלו אנו מתקיימים‬

‫בגלות זו ואנו חיים בין אומות העולם‪ ,‬ולכן יש להיזהר ולאמרם בכל יום" עכ"ל‪.‬‬

‫בואו ונקבל על עצמנו לומר בכוונה "מאה ברכות" בכל יום‪,‬‬
‫והמגיפה בעזרת ה' תיעצר!‬

‫"אבינו מלכנו מנע מגיפה מנחלתך"‬

‫‪30‬‬

‫כי חלק ה' עמו | הלכות ומנהגי חג השבועות‬

‫ראש כי אז נאה להם השינה‪( .‬עיין מג"א ויעב"ץ)‪.‬‬ ‫סדר היום‬

‫• מי שלא בטוח שלא יטרד בתפילותיו‬ ‫• מאחרין להתפלל ערבית בליל שבועות‬
‫למחר מוטב שישן קצת כדי שלא יצא שכרו‬ ‫כדי שיהיו ימי ספירה מ"ט יום תמימות (מ"ב‬
‫תצ"ד א')‪ .‬אף תוספת יו"ט משמעות הפוסקים‬
‫בהפסדו‪( .‬יעב"ץ)‬ ‫שנוהגת בחג השבועות כבשאר יו"ט (עיין‬

‫• יש נוהגים לחנך גם את הקטנים – לפי כוחם‬ ‫בהרחבה בהל' חג בחג)‪.‬‬
‫– להיות ערים בלעסוק בתורה ולאמירת‬
‫ה"תיקון" בלילה זה‪ ,‬ואפילו אם לא יוכל לומר‬ ‫• מברכים "שהחיינו" בכוס של קידוש‪ ,‬י"א‬
‫כולו יאמר עד כמה שאפשר (עיין לשון השל"ה‬ ‫שבברכת שהחיינו של קידוש של ליל שבועות‬
‫קאי גם על מצוות ספירת העומר – (עיין שו"ת‬
‫כולם כאחד הגדולים עד הקטנים)‪.‬‬
‫רדב"ז ח"ד‪ -‬רנ"ה א' שכ"ז)‪.‬‬
‫• "לא ישנתי בה מעודי עד אחר תפילת‬
‫וותיקין לא אזכור מאיזה שנה שהתחלתי‬ ‫• אם ישן ביום ערב שבועות שנת קבע‪ ,‬טוב‬
‫לנהוג כן ורק את זה ידעתי כי כבר קודם שנת‬ ‫שיכוון בברכת "אהבת עולם" לצאת ידי חובת‬
‫הבר מצוה עשיתי כן והיה חביב עלי אמירת‬ ‫ברכת התורה‪ ,‬ואחר תפילת שמונה עשרה‬
‫ה"תיקון" הנדפס עד לאחת וכאשר ראיתי כן‬ ‫ילמד איזה פסוקים או משנה‪ ,‬הלכה (מ"ב סי' מ"ז‬
‫לאבא מארי זצ"ל שלמד דוקא סדר התיקון‬
‫סקי"ג)‪.‬‬
‫ולא לימוד אחר" (נפש דוד להאדר"ת)‪.‬‬
‫• ברכת אהבת עולם ראוי לומר בשמחה רבה‬
‫• יאמר התרי"ג מצוות בכוונה עצומה ויחשב‬ ‫ולכוון במיוחד בהתעוררות יתירה‪ ,‬היות‬
‫לו כאילו עשאם (סדה"י‪ ,‬של"ה יעב"ץ)‪.‬‬ ‫ושבועות הוא יום מתן תורה הקדושה (יוש"ה)‪.‬‬

‫• הנעורים בלילה‪ ,‬והדרך לשתות במשך‬ ‫• טוב ונכון לא להרבות באכילה ובשתייה‬
‫הזמן כמה כוסות‪ ,‬והיה בדעתו לשתות כמה‬ ‫בליל שבועות‪ ,‬כי ריבוי המאכל מביא לידי‬
‫כוסות והפסיק בין שתיה לשתיה שיעור‬ ‫שינה (יוש"ה)‪ .‬ויש לקצר בסעודת הלילה כדי‬
‫זמן ארוך ולא ברך "בורא נפשות" ‪ -‬אם לא‬
‫יצא מהחדר‪ ,‬א"צ לחזור ולברך על כל כוס‬ ‫לילך לביהמ"ד ללימוד התורה‪( .‬של"ה וכה"ח)‪.‬‬
‫וכוס‪ .‬וכשירצה לצאת מהחדר ‪ -‬יברך "בורא‬
‫נפשות" וכשיחזור וישתה יברך עוד פעם‬ ‫ליל קבלת התורה‬
‫ברכה ראשונה‪ .‬אבל עדיף שאחרי כל שתיה‬
‫יברך 'בורא נפשות' ויחזור לברך על כל שתיה‬ ‫• אחר אכילתו ישב ללמוד‪ ,‬ומובא בזוה"ק‬
‫שחסידים ראשונים היו נעורים כל הלילה‬
‫(עיין הליכות שלמה)‬ ‫ועוסקים בתורה‪ .‬ועיקר העיסוק יהיה בתורה‬
‫שבעל‪-‬פה‪( .‬שו"ע הרב‪ ,‬ועיין ח"י תצ"ד סק"א)‪ ,‬וכתוב‬
‫אשמורת הבוקר‬ ‫בשו"ע האריז"ל‪" :‬דע מי שלא ישן בלילה זה‬
‫כלל ועיקר ועוסק בתורה מובטח לו שישלים‬
‫• הנעור בלילה והגיע עלות השחר – יש‬ ‫שנתו ולא יארע לו שום נזק"‪ .‬וטעם המנהג‬
‫אומרים שצריך מיד ליטול ידיו (שו"ע הרב סי' ד')‪,‬‬ ‫‪ -‬ע"פ המדרש שהיו ישראל ישנים כל אותו‬
‫וי"א שיכול להמתין עד שיעמוד להתפלל ואז‬ ‫לילה שקודם מתן תורה‪ ,‬והוצרך הקב"ה‬
‫להעירם לקבל התורה‪ ,‬ולתקן פגם זה אנו‬
‫יטול ידיו (א"א סי' ד' כה"ח)‬ ‫נעורים‪ .‬אמנם הנעורים יזהרו שלא יעסקו‬
‫בדברי בטלה‪ ,‬ואין צריך לומר בשחוק וקלות‬
‫• אבל אם עוסק אז בתורה או בתפילה‪ ,‬א"צ‬
‫להפסיק כדי ליטול ידיו‪ ,‬ובגמר לימודו או‬

‫‪31‬‬

‫כי חלק ה' עמו | הלכות ומנהגי חג השבועות‬

‫יש אומרים משום שקריאת המגילה היא רק‬ ‫תפילתו יטול ידיו‪.‬‬
‫מצד המנהג‪ ,‬ומקדימין לקרותה לפני קריאת‬
‫התורה משום חביבות ולא חוששים להקדים‬ ‫• הנעור בלילה ‪ -‬כשיאיר היום (עלות השחר)‬
‫את התדיר‪( .‬שש"כ בשם מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל)‪.‬‬ ‫יטול ידיו ג' פעמים‪ ,‬אך לא יברך "על נטילת‬
‫ידיים"‪ .‬ומהנכון שיעשה צרכיו ויטול ידיו ג'‬
‫• כשקורין בתורה יקשיב היטב באימה‬ ‫פעמים ויברך "על נטילת ידים" ו"אשר יצר"‪.‬‬
‫וביראה מעין מעמד הר סיני‪ ,‬ונוהגין לעמוד‬
‫בשעה שהש"ץ קורא בעשרת הדברות‪ ,‬ויכוון‬ ‫(עי' סי' ד' ובמ"ב שם)‪.‬‬
‫במיוחד לקריאה זו כאילו עומד עתה אצל‬
‫הר סיני ושומע הדברות מפי הקב"ה ומפי‬ ‫• אם היה ישן בערב שבועות שינת קבע על‬
‫ציר נאמן ביתו משה עבד ה'‪ .‬וכך שנו חכמים‬ ‫מיטתו צריך לברך ברכת התורה מדינא (מ"ב‬
‫במדרש‪ :‬אמר הקב"ה לישראל‪ :‬בני‪ ,‬היו קורין‬ ‫בשם הגרעק"א‪ ,‬ועיין שו"ת מהרש"ם חלק ג' סימן של"ז)‪.‬‬
‫את הפרשה הזו בכל שנה ושנה‪ ,‬ואני מעלה‬ ‫ובשם מרן החזו"א – שלא יברך בעצמו‪ ,‬אלא‬
‫עליכם כאילו אתם עומדים לפני הר סיני‬
‫ומקבלין את התורה‪ ,‬שנאמר‪" :‬ביום הזה באו‬ ‫ישמע מאחר (אשי ישראל מפי הגרח"ק)‪.‬‬
‫מדבר סיני" אימתי? "בחודש השלישי" (כלומר‬
‫ביום הזה שבכל שנה עומדים בהר סיני)‪( .‬ילקוט שמעוני‬ ‫• אם בעלות השחר אינו מוצא מי שיוציא‬
‫ידי"ח בברה"ת יכול להמשיך ללמוד אפי' אחר‬
‫שמות‪ ,‬רע"א‪ ,‬יוש"ה שער ט' פ"ו‪ ,‬כה"ח תצ"ד סק"ל)‪.‬‬ ‫עלוה"ש עד שיזדמן לו מי שיוציאנו בברה"ת‬

‫מאכלי חלב‬ ‫(דינים והנהגות החזו"א‪ ,‬הליכות שלמה‪ ,‬קונטרס לקנות חכמה‬

‫• בדבר המנהג לאכול מאכלי חלב בשבועות‬ ‫בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל‪ ,‬וע"ע שו"ת מהרש"ג א'‪-‬ס"ב)‪.‬‬
‫רבים הטעמים‪ ,‬הנה אחדים מהם‪:‬‬
‫תפילת שחרית‬
‫א‪ .‬משנה ברורה (סי' תצד ס"ק יב)‪ :‬ואני שמעתי‬
‫עוד בשם גדול אחד שאמר טעם נכון לזה‬ ‫• יזהר מאוד שלא להתנמנם בשעת התפילה ‪-‬‬
‫כי בעת שעמדו על הר סיני וקבלו התורה‬ ‫שלא יצא שכרו בהפסדו‪( .‬וכתב ה"בן איש חי"‪ :‬שגמר‬
‫[כי בעשרת הדברות נתגלה להם עי"ז כל‬
‫חלקי התורה כמו שכתב רב סעדיה גאון‬ ‫הפרי של תיקון ספירת העומר ולימוד ליל שבועות ‪ -‬הוא‬
‫שבעשרת הדברות כלולה כל התורה] וירדו‬
‫מן ההר לביתם לא מצאו מה לאכול תיכף כ"א‬ ‫בתפילת מוסף של חג‪ ,‬והכל הולך אחר החיתום)‪.‬‬
‫מאכלי חלב כי לבשר צריך הכנה רבה לשחוט‬
‫בסכין בדוק כאשר צוה ה' ולנקר חוטי החלב‬ ‫• שחרית ‪-‬כשהש"ץ מנגן "הא‪-‬ל בתעצומות"‬
‫והדם ולהדיח ולמלוח ולבשל בכלים חדשים‬ ‫יש לציבור ליזהר ולחזור אח"כ ולומר את זה‪,‬‬
‫כי הכלים שהיו להם מקודם שבישלו בהם‬
‫באותו מעל"ע נאסרו להם ע"כ בחרו להם לפי‬ ‫ולא לדלג ולהתחיל "ובמקהלות"‪.‬‬

‫שעה מאכלי חלב ואנו עושין זכר לזה‪:‬‬ ‫• יש לכוון ביותר בברכת אהבה רבה [אהבת‬
‫עולם] ביום זה ובאמרו כן תחננו ותלמדנו‪...‬‬
‫ב‪ .‬לאחר הפסוק‪" :‬ראשית ביכורי אדמתך‬ ‫יש לו לכוון שמתחנן גם על זרעו אחריו שיהיו‬
‫תביא בית ה' אלוקיך" המדבר בחג הביכורים‪,‬‬ ‫לומדי תורה צדיקים ובעלי מידות טובות‬

‫(מט"א תרי"ט ל"ט ובאלף למטה סקל"ה)‪.‬‬

‫• נוהגין לקרות "מגילת רות" לפני קריאת‬
‫התורה"‪[ .‬והנוהגים לקרותה מתוך מגילת‬
‫קלף מברכין לפניה "על מקרא מגילה"‬

‫ו"שהחיינו"]‪.‬‬

‫והא דנוהגין לקרות רות לפני קריאת התורה‬
‫והרי קיי"ל דתדיר קודם‪ ,‬והיה צריך להקדים‬

‫קריאת התורה?‬

‫‪32‬‬

‫לשם יו"ט‪ ,‬וע"כ עושים סעודה ממאכלי חלב‬ ‫נאמר מיד‪" :‬לא תבשל גדי בחלב אמו" ‪-‬‬
‫(מטעמים)‪.‬‬ ‫והרי אנו אוכלים ביום הזה מאכלי חלב כדי‬

‫ח‪ .‬ויש שכתבו טעם עפי"מ שאמרו חז"ל‬ ‫להראות שאנו נזהרים בלאו הזה‪( .‬של"ה)‪.‬‬
‫שבשכר שלקח אברהם למלאכים חמאה‬
‫וחלב‪ ,‬זכו ישראל ל"הנני ממטיר לכם לחם מן‬ ‫ג‪ .‬שלוש מאות שישים וחמישה הלאווין‬
‫השמים" שהוא ה"מן"‪ .‬ואמר רשב"י‪" :‬לעולם‬ ‫שבתורה הם כנגד שלוש מאות שישים‬
‫לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן" ‪ -‬והרי‬ ‫וחמישה הימים שבשנה‪ ,‬ועל היום של חג‬
‫השבועות חל הלאו של "לא תבשל גדי בחלב‬
‫שבזכות חלב זכו לתורה‪.‬‬
‫אמו"‪( .‬רבי חיים ויטאל)‪.‬‬
‫• מנהג ישראל הוא ברוב המקומות שאוכלים‬
‫ביום אחר קידושא רבה מאכלי חלב‪ ,‬ולאחמ"כ‬ ‫ד‪ .‬חלב מתקיים היטב רק בכלים שפלים‬
‫כהפסק שעה ויותר פורסים מפה‬ ‫כלי חרס‪ ,‬כנגד זה בכלי זהב ובכלי כסף הוא‬
‫חדשה ואוכלי בשר לקיים‬
‫"ושמחת בחגיך" דאין‬ ‫מתקלקל עד מהרה‪ .‬והוא הדבר‬
‫שמחה אלא בבשר‬ ‫מרמזים בכך גם בתורה‪:‬‬
‫ויין (של"ה)‪ ,‬לפיכך‬ ‫"אין התורה מתקיימת‬
‫יש להיזהר‬ ‫אלא אצל היהודים‬
‫כשאוכלים‬ ‫העניים‬
‫ה"מזונות"‬ ‫והשפלים"‪,‬‬
‫לצאת יד"ח‬ ‫כמו שאמרו‪:‬‬
‫הקידוש‬ ‫"הזהרו בבני‬
‫ולוקחים‬ ‫עניים"‪ ,‬אבל‬
‫"עוגת גבינה"‬ ‫לא אצל כלי‬
‫שיש שם‬ ‫הכסף וכלי‬
‫שכבת גבינה‬ ‫הזהב ‪ -‬לא‬
‫בנפרד מהקמח אזי‬ ‫אצל העשירים‬
‫אם אין בקמח שיעור‬ ‫(בשבילי המנהג)‪.‬‬
‫כזית כדי אכילת פרס הרי שלא‬
‫יצא ידי חובת קידוש וכן אין מברכין "על‬ ‫ה‪ .‬להורות ‪ -‬שיהודי‬
‫צריך להיות רך כחמאה‬
‫המחיה" (הליכות שלמה – ע"פ המ"ב)‪.‬‬ ‫(הרה"ק ר' שמואל מסלונים זי"ע)‪.‬‬

‫שמחת יו"ט‬ ‫ו‪ .‬וי"א כיון שבני ישראל בשעת קבלת התורה‬
‫אמרו חז"ל שיצאה נשמתן‪ ,‬וכאילו נולדו‬
‫• בחג השבועות ראוי שישמח בו האדם‬ ‫מחדש‪ ,‬וידוע שקטן שמתחיל לאכול נותנים‬
‫שמחה יתירה‪ ,‬מפני שהוא יום שניתנה בו‬ ‫לו חלב‪ ,‬ולכן מרמזים ע"י אכילת מאכלי חלב‬
‫תורה לישראל ‪( -‬סדה"י) ומצות שמחת יו"ט‬ ‫שבנ"י היו בשעת קבלת התורה קטן שנולד‬
‫הקדוש הזה גדולה מאוד‪ ,‬ורבה היא על כל‬
‫שמחת הימים הקדושים‪( .‬יעב"ץ וע"ע יוש"ה)‪.‬‬ ‫(האדמו"ר מסטריקוב זצוק"ל)‬
‫וכבר נשאל פעם הגרש"ז אויערבך זצ"ל על‬
‫ז‪ .‬כתבו הפוסקים שראוי לעשות סעודה‬
‫בגמרה של מצוה‪ ,‬וצריך לעשות סעודה בגמר‬
‫מצות ספירת העומר‪ ,‬וא"א לעשות סעודה‬
‫בבשר כי אינו ניכר שעשייתה לשם כך אלא‬

‫‪33‬‬

‫כי חלק ה' עמו | הלכות ומנהגי חג השבועות‬

‫מס' שבועות)‪.‬‬ ‫הנהוג בהיכלי הישיבות לרקוד בליל שבועות‬
‫– והרי אסור לרקוד ביו"ט? (מלבד בשמח"ת שהותרו‬
‫• אחר שינוח מעט יחזור ללימודו כי חביבה‬ ‫כמה דברים לכבוד התורה)‪ ,‬והשיב לו‪ :‬בחתונה‬
‫התורה ובפרט בשעתה כיום נתינתה‪ ,‬ואם‬ ‫שלך אתה רוצה שירקדו?! אף הקב"ה רוצה‬
‫יכול לחדש דבר בתוה"ק ביום זה הרי זה‬ ‫שירקדו וישמחו ביום הנישואין שלו שהוא‬
‫סגולה שיכול לחדש כל השנה‪ ,‬ואם לאו‬ ‫יום קבלת התורה‪ ,‬וכמו שדרשו חז"ל "ביום‬
‫חתונתו – זה מתן תורה" – (ובנישואין כבר כתבו‬
‫לכה"פ ילמד דבר חדש‪( .‬מדבר קדימות" להחיד"א)‪.‬‬ ‫הפוסקים שמרקדין בשבת וביו"ט)‪ ,‬ואדרבה ה"ז כבודה‬
‫של תורה הוא שעוסקיה שמחים בה ביום‬
‫• יש לדרוש וללמוד בהל' יו"ט ביום החג (מ"ב‬
‫ריש הל' פסח‪ ,‬וע"ע במהרי"ל ריש הל' יו"ט)‪ .‬ויש שכתבו‬ ‫שנתנה לנו הקב"ה‪.‬‬
‫שראוי ללמוד סדר הקרבת שתי הלחם וחיוב‬
‫הבאת ביכורים‪( ,‬הגהות יש נוחלין‪ ,‬סידור יעב"ץ)‪ .‬ויש‬ ‫• אעפ"י שיש לשמוח ולאכול כמו שמצינו‬
‫שנהגו ללמוד עם בניהם רמב"ם או סמ"ק הל'‬ ‫בגדולי ישראל שהיו שמחים ומתענגים‪,‬‬
‫ת"ת (לקט יושר בשם התרוה"ד פמ"ג א"א סק"א וע"ע מג"א‬ ‫מכל מקום יקיים "וגילו ברעדה" כי התורה‬
‫ניתנה ברתת ואימה‪ ,‬וגם הוא זמן דין על‬
‫שועה"ר תקכ"ט ובשעה"צ)‪.‬‬ ‫פירות האילן‪ ,‬עוד יוסיף אומץ לתת חלקו‬
‫ביום לתורה כיד ה' הטובה עליו‪ ,‬ויום קדוש‬
‫• יש אומרים שנכון ללמוד "תהלים" בחג‬ ‫כזה אל ישלחנו ריקם מלימוד התורה ‪ ,‬והשם‬
‫שבועות‪ ,‬כי ביום זה הוא יומא דהילולא של‬ ‫אורחותיו מוצא מקום לנוח מעט ולשמוח‬
‫דהמע"ה ויעלה לרצון ביותר אמירת תהלותיו‬ ‫בשמחת יו"ט בסעודה וללמוד תורה ביום‬

‫(חיד"א ‪ -‬כה"ח)‬ ‫שקיבלנוה‪"( .‬לב דוד" להחיד"א)‪.‬‬

‫• ומה טוב דבר בעיתו לשפוך נפשו בימים אלו‬ ‫וכתבו הספה"ק שחג השבועות הוא יום הדין‬
‫ובזמן הזה שיזכה הוא ובניו לכתרה של תורה‬ ‫על ביטול תורה‪ ,‬וכל המקבל עליו עול תורה‬
‫ללמוד וללמד לשמור ולעשות‪"( .‬פלא יועץ") ואין‬ ‫ביום זה נמחלים לו כל עוונותיו‪( .‬עיין שלה"ק עניני‬
‫זה בגדר שאילת צרכיו‪ ,‬כי מותר להתפלל על‬

‫צרכים רוחניים‪( .‬הליכות שלמה)‪.‬‬

‫"על כל נשימה ונשימה תהלל קה"‬
‫הגרא"א בידרמן שליט"א מספר על יהודי בחו"ל שהיה חסר אמצעים‬
‫ויום אחד נזקק למכונת הנשמה ומכיון שלא היה לו ביטוח רפואי הודיעו‬
‫לו שהעלות היא עשרות אלפי דולר‪ .‬בצר לו הוא התחנן על נפשו ולאחר‬
‫מאמצים הצליחו לסדר לו הנחה משמעותית‪ ,‬ואז הוא פרץ בבכי ואמר הרי‬
‫שנים שהקב"ה דואג לי שאוכל לנשום בחינם ואפילו 'תודה' לא אמרתי לו‪...‬‬
‫אין ספק שהקורונה עוררה את החובה להודות לבורא יתברך על כל נשימה‬

‫ונשימה והחסדים שהוא עושה עמנו בכל יום ובכל עת ובכל שעה‪.‬‬
‫חיזוקים מתקופת הקורונה‬

‫‪34‬‬

‫חידודים | תשבץ‬

‫בכל שורה יש שתי הגדרות שפתרונן הוא בן ארבע אותיות‪ ,‬לאחר שפתרת אותם סמן את‬
‫האות המשותפת לשתי המילים‪ ,‬ותקבל מכל האותיות מאמר חז"ל על חשיבות התורה‪.‬‬

‫ספק טבל ‪ /‬המלך הראשון‬
‫קרן זוית ‪ /‬ההיפך מ"סיפא"‬
‫התפילה האמצעית ‪ /‬בה מתחילות ‪ 10‬הדיברות‬
‫ששון ‪ /‬אחיו של משה רבנו‬
‫ז' ימים ‪ /‬ואהבת______ כמוך‬

‫סופר ‪ /‬חותן משה‬
‫וישם לך _____ ‪ָ /‬יֵר ַח‬
‫ספירת ה______ ‪ /‬כיסוי לפנים‬
‫ובאו _____ בברית יחד ‪ /‬תלמוד בבלי‬
‫לומדים משבת לאחר פסח ‪ /‬ההיפך מ"אוסר"‬
‫מארבע האמהות ‪ /‬ההיפך מ"חול"‬
‫חיידק ‪ /‬שבועות נקרא גם חג ה_______‬
‫החודש שבו ניתנה תורה ‪ /‬השלישי מג' אבות‬
‫הצבע של עשיו ‪ /‬הוא יבנה בית ______‬
‫אקדמות מילין ושריות ____ ‪ /‬ההיפך מ"רישא"‬
‫קרבן שכולו כליל ‪ /‬מתעטפים בה בתפילה‬
‫בה מתחילה הפרשה האחרונה ‪ /‬ההיפך מ"חולה"‬
‫בצד זה שוקעת השמש ‪ /‬זכור את יום_____‬
‫נר בארמית ‪ /‬משותף ל‪ :‬חכמת‪ ,‬רמת‪ ,‬בן דוד‬
‫ההיפך מ"נמוך" ‪ /‬כלי גדול לאחסון משקה‬
‫המילה הראשונה בתהלים ‪ /‬נעקד ע"ג המזבח‬
‫ההיפך מ"כשר" ‪ /‬מחמש המגילות‬
‫אבני האפוד ‪ /‬האמצעית בשבעת המינים‬
‫מארבעת המינים ‪ /‬בדיקת ידע בכתב או בע"פ‬
‫מצוה למחות את זכרו ‪ /‬אשנב‪ ,‬צוהר‬
‫נמכר לעבד ע"י אחיו ‪ /‬ההיפך מ"נסגר"‬
‫_____ גוזר והקב"ה מקיים ‪ /‬ההיפך מ"ציבורי"‬
‫חדר לימוד בת"ת ‪ /‬נחתום‬
‫ההיפך מ"גבוה" ‪ /‬מצפים לבואו בקרוב‬
‫לעולם הוי רץ ל___ ‪ /‬משותף ל" דרבנן‪ ,‬תתקבל‬
‫החודש של חנוכה ‪ /‬מספריו של שלמה המלך‬
‫ירח האיתנים ‪ /‬המסכת שאחרי סנהדרין‬
‫החומש השני ‪ /‬פרשה זו קוראים בשביעי של פסח‬
‫עליו מקריבים הקרבנות ‪ /‬יציב‪ ,‬לא זז ממקומו‬
‫ותלמוד____ כנגד כולם ‪ /‬פשט רמז דרוש וסוד‬

‫‪35‬‬

‫חידודים | ראשי תיבות‬

‫לאחר שתענו על החידות‪ ,‬נסו להרכיב מהאותיות הראשונות של התשובות ‪-‬‬
‫שתי מילים הקשורות אליכם‪.‬‬

‫‪ .1‬בשפה המדוברת בחכמת שלמה כך‬
‫מכנים‪ ,‬את מקום הלימוד של הבנים‪.‬‬

‫‪ .2‬כשנמצאים בבית עם ההורים‪ ,‬בקיום‬
‫המצוה אנו מהדרים‬

‫‪ .3‬על הפנים ללבוש צריכים‪ ,‬למרות‬
‫שלא כל יום פורים‬

‫‪ .4‬הכח שלנו למנוע את המגיפה‪ ,‬מפי‬
‫תשב"ר היא ממש התרופה‬

‫‪ .5‬שם החג שמקורו בספירת העומר‬

‫‪ .6‬בשבועות מתחזקים ב‪ ...‬התורה‬

‫‪ .7‬היא לא חדר אך חלק מהדירה‪ ,‬משם‬
‫מצטרפים לתפילה במנין עשרה‬

‫‪ .8‬ביו"ט נוזיל דמעות שיהיה לנו‪...‬‬
‫וסיעתא דשמיא בלימודים‬

‫מה יצא לך בטור הראשון?‬

‫בית היוצר הגדול לתלמידי חכמים מופלגים בעלי מידות טובות‬

‫‪36‬‬