עבודת שורשים גדולה (ליאור)

‫שם התלמידה‪ :‬ליאור בראון‬
‫שנת הלימודים‪ :‬תש"פ‬

‫שם בית הספר‪ :‬מקיף ח' חיים בר‪-‬לב‬

‫‪1‬‬

‫תוכן העניינים‪:‬‬

‫מבוא ‪...............................................................................................‬עמ' ‪3‬‬
‫אילן היוחסין ‪...................................................................................‬עמ' ‪4‬‬
‫רק על עצמי לספר ידעתי ‪...................................................................‬עמ' ‪5-13‬‬
‫המשפחה הגרעינית‪..........................................................................‬עמ' ‪14-18‬‬
‫הסבים והסבתות‪...........................................................................‬עמ' ‪19-24‬‬
‫זאת המשפחה שלי – אנקדוטות משפחתיות‪....................................‬עמ' ‪25-31‬‬

‫התקווה שלי‪.............................................................................‬עמ' ‪32‬‬
‫סיכום‪.....................................................................................‬עמ' ‪32‬‬

‫‪2‬‬

‫מבוא‪:‬‬

‫העבודה תעסוק על עצמי על הסבים והסבתות שלי ועל המשפחה הגרעינית שלי בסיום העבודה‬
‫אני חושבת שאני אדע על ההורים שלי ועל הסבים והסבתות שלי יותר ממה שאני חשבתי שאדע‬

‫ואני מצפה בקוצר רוח כבר להתחיל את העבודה דרך איסוף המידע שלי זה לשבת עם הסבים‬
‫הסבתות ההורים שלי והאחיות ושהם יספרו על חייהם ועל הילדות שלהם‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫אילן יוחסין‪:‬‬

‫‪4‬‬

‫רק על עצמי לספר ידעתי‬

‫פרטים אישיים‬

A

{1} My name means "my light".
{2} I was my parents ' greatest light when I was a baby and that's why they
called me Lior.
{3} Before I was born my father wanted to call me shani and my mother Lior,
then they decided that they would see me before. When i was born I was their
light and the name really seemed appropriate.
{4} I will make most of the people happy by making good things for them.
{5} No one in my family has the same name as me because my name is singular
and special.
{6} My name came from Israel, not from other countries.

B

{1} My birthday's on November 21
{2} The 21 of November is the Gregorian and the Hebrew date it ‫יא בכיסלו‬
‫תשס"ח‬
{3} Me and my family are going to a resturant that I pick and celebrate there.
{4} I was born in Tel Hashomer hospital and my mother had a regular C-
section.
{5} When I was born and the doctor saw the ear, the doctors took me and
checked if I was healthy and there was no problem with the blood.
{6} My Zodiac sign is Scorpio.
{7} I am sweet, kind and lovely.

5

{8}

C

{1} I'm Lior Braun and I'm in seventh Grade.

{2} I have blue eyes and blond hair.
{3} My favorite game is a blind cow and the sport that I like most is a high
jump.
{4} My favorite food is sushi, and that's what I like best.
{5a} I started singing when I was 10 years old.
{b} I love this hobby because it relaxes me and makes me happy.
{c} Not even a little bit I'm very shay when it comes to singing.
{d} All indoor, I don't like to singing in public.
{e} I don’t need any special equipment.
{f} I usually do it alone, but sometimes I do with my friends and sisters.

6

{g}
{6} The name of my school is a Bar Lev high school and its very boring inchool.
{7} that I'm will be the manager of a really good, successful clothing company.

Hope you enjoyed

7

‫לכל איש יש שם‪:‬‬
‫חלק א‬

‫שמי זה ליאור בראון‬
‫הורי בחרו בשם זה ליאור אומר להביא אור וכשנולדתי הבאתי להורי אור‬

‫הגובה שלי זה מטר ‪65‬‬
‫חוש ההומור שלי זה ‪5‬‬
‫הנוף האהוב אלי זה היער השחור זה מקום מדהים‬
‫יש לי תמונה העם סבא שלי אבא שלי והאחיות שלי הלכנו לידיעות אחרונות וכמה חודשים אחרי‬

‫זה סבא שלי נפטר‬
‫המזל שלי זה מזל עקרב המזל הכי טוב בעולם‬
‫החברות הכי קרובות שלי אלו ליאל וקנין‪ ,‬גל לנצנר ‪ ,‬ובר רחמין‬

‫החטא הנוראי ביותר לדעתי זה רצך‬
‫המשאלה הפרטית שלי זה שסבא שלי יחזור לחיים‬

‫אני הכי אוהבת את המשפחה שלי‬
‫החג האהוב אליי זה פסח בגלל שיש שם את החופש הכי גדול בחגים‬

‫אני ממש אוהבת לשיר ולשחק אלו התחביבים הגדולים שלי‬
‫אני הכי אוהבת את הקיץ‬

‫אני מתייחסת כדבר לא עקרוני לחיצוניות של חבריי‬
‫תוכנית הטלוויזיה האהובה אלי זה השיר שלנו כי הם שרים ואני ממש אוהבת שירים‬

‫סגנון המוסיקה האהוב אליי זה פופ כי זה מקפיץ‬

‫‪8‬‬

‫חלק ב‬
‫שם זה בעצם משהו שאמא ואבא נתנו לך כשנולדתה והוא בעצם מיצג אותך לכול החיים‪.‬‬

‫הצירוף שלי זה שם משפחה כי משפחה זה הדבר הכי חשוב‪,‬‬
‫הצירוף‪ :‬שם המשפחה שלי מיצג אותי בדיוק כמו השם הפרטי שלך כי זה מראה מאיפה באתה‪.‬‬
‫מה שחוזר על עצמו בשיר זה "לכל איש יש שם" שלדעתי המשוררת רוצה להדגיש זה שבעצם לכל‬

‫איש יש את השם שלו והוא רק שלו אפילו אם יש עוד ילדים בעולם בשם הזה‬
‫משמעות המילים זה‬
‫אריג‪ :‬בד‬
‫כתליו‪ :‬סוג של עץ‬
‫כמיהתו‪:‬השתוקקות‬

‫מה שמעצב את זהותו של האדם והשם שלו אלו ההורים שלו ההתנהגות שלו הרגשות שלו איך‬
‫הוא מתנהג לאנשים אחרים איך אנשים מתנהגים אלי מה שהוא רוצה לעשות ו איך הוא משפיע‬

‫על אנשים קרובים ורחוקים שלו‬
‫משמעות השם של זה לתת אור כי כשנולדתי נתתי להורים שלי אור ההורים שלי בחרו את שמי‬

‫בגלל שתי סיבות אמא שלי ממש אהבה את השם הזה וכשנולדתי נתתי להם אור יש יל מלא‬
‫כינויים ושמות חיבה למשל‪ :‬לילו‪,‬לילוש‪,‬ליאורי‪,‬קופיפי‪,‬במבוק וכנפיים‪.‬בחיים שלי לא חשבתי‬
‫לשנות את השם שלי ובחיים לא אחשוב יש לי את השם הכי מושלם בעולם ידוע לי מקור שם‬

‫המשפחה שלי ידוע לי הוא הגיע מפולין‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫שנות חיי הראשונות‬

‫בגיל ‪ 10‬חודשים התחלתי ללכת לבד בגיל שנה אמרתי את המילה הראשונה שלי בגיל חצי‬
‫שנה צחקתי בפעם הראשונה הייתי עצמאי בפעם הראשונה בגיל שנתיים המחלה הראשונה‬

‫שלי הייתה שפעת ההברקה הלשונית הראשונה שלי הייתה פפפיים (משקפים)‪.‬‬
‫הצעצוע המועדף עליי היה הטרמפולינה ההורים שלי אומרים שהייתי מכורה לזה‪.‬‬

‫לא היו לי מטפולות הייתי בגן‪.‬‬
‫לא עשיתי שום מעשה קונדס הייתי ילדה טובה ירושלים‪.‬‬
‫הסיפור שההורים שלי סיפרו לי זה שהייתי קטנה ביום ההולדת שלי ההורים שלי קישטו לי כיסא‬
‫אבל אני החלטתי לקחת אותו איתי לכול מקום אפילו בלילה שהלכתי לישון אמא שלי אמרה לי‬

‫שרציתי שהכיסא ילך לישון איתי‬
‫האירוע המיוחד שהייתי בו זה היה הבריתה של אחותי הקטנה‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫זיכרונותיי הראשונים‬

‫אני לא זוכרת שום דבר מהפעוטון מהגן אני זוכרת רק את הפעמים שיצאתי לשחק בגינת‬
‫המשחקים‬

‫שלהם מבית הספר כשהייתי בגן אני נהגתי לעצבן את המורות עד שהן התפוצצו‪.‬‬
‫עם המשפחה היו הרבה מאוד דברים אנחנו מאוד אוהבים לבלות ביחד עם החברים שלי הלכתי‬

‫להרבה מקומות לבלות אף פעם לא הייתי בקבוצה ובמשחקים אני תמיד רבה עם כולם‪.‬‬
‫היו לי הרבה מאוד תחביבים אבל זה שהכי אהבתי היה לשיר היה לי אוסף של בובות ואני‬

‫הערצתי‬
‫את קופיקו שהייתי קטנה מאוד‪.‬‬
‫עם המשפחה שלי אני כל שנה נוסעת לקיבוץ ואחרי זה אנחנו יוצאים לטייל במקומות קרובים גם‬

‫עם‬
‫החברים שלנו אנחנו יוצאים לטיולים מאז שהייתי קטנה‪.‬‬
‫שנותיי בבית הספר היסודי היו מאנינות מאוד נעלבתי הרבה שמחתי הרבה והכול קרה‪.‬‬
‫העבודות האישיות שלי היו קשות כי אני ממש לא טובה כשאני עובדת לבד‬
‫תמיד הייתי מוקפת חברים מאז שהייתי קטנה ידעתי להכיר חברים בכול מקום אפילו בחוץ לארץ‬
‫חגים אנחנו תמיד חוגגים כול המשפחה ביחד הלכתי רק להופעה אחת שאני זוכרת הייתי במחנות‬
‫העולים נורא נהנתי שם אבל הם החליטו לסגור את של כיתה ן ומאז לא הייתי בשום תנועת נוער‬
‫האירוע הכי חשוב שהייתי בוא היה בחתונה של דוד שלי‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫הערכה חלופית בעברית‬

‫אני בחרתי ב"מעולם לא יהיו שני בני אדם שווים ושני רגעים שווים שאם כן השני למה?"‪ ,‬כי‬
‫לדעתי מה שכתוב שם נכון לגמרי‪ ,‬אין מצב בעולם שיהיו שני בני שווים וזהים לגמרי או יהיה לנו‬

‫בדיוק את אותו הרגע כי כל אחד מאיתנו שונה בדרך שלו‪.‬‬
‫למשל לי יש אוזן קצת עקומה ולא לכולם יש‪ .‬לפי הקטע מה שהופך את האדם ליחודי אלו‬
‫הרגעים שקורים לו בחיים שלא יהיה לאף אחד אחר חוץ ממנו‪ .‬וגם הדרך בה הוא נראה צבע‬
‫שיער‪ ,‬צבע עור‪ ,‬צבע עינים‪ .‬יש מלא דרכים להבדיל בין בני אדם וזה מה שהקטע הזה אומר או‬

‫מנסה להגיד לנו‪.‬‬
‫אני הייתי מגדירה את עצמי אדם ייחודי כי אני לא דומה לאף אחד באישיות שלי‪ ,‬ברגשות שלי‪,‬‬
‫בנראות שלי‪ .‬למשל אני נולדתי עם אוזן מקופלת ושונה משל אחרים אבל אני לא מתביישת בזה כי‬
‫זה מה שהופך אותי לייחודית‪ ,‬כמו זה שאין אף אחד שיכול לדבר מהר כמו שאני מדברת כי זה‬

‫תכונה שלי ואני גאה בזה‪ ,‬כמו כל שאר התכונות שהופכות אותי ועוד מלא אנשים אחרים לבן‬
‫אדם ייחודי ומיוחד עם התכונות המיוחדות שלו‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫בת המצווה שלי‬

‫שנה שעברה חגגתי את בת המצווה שלי עם החברים מהשכבה שלי מבית ספר יסודי במועדון‪.‬‬
‫נכנסתי למועדון עם שיר ברקע שאני שרתי והוא הוקלט באולפן הקלטות‪ .‬רקדנו ושיחקנו משחקי‬

‫חברה‪.‬‬
‫השנה בתאריך יום ההולדת שלי שבו חגגית ‪ 12‬הזמנתי את המשפחה שלי‪ ,‬הגרעינית והנרחבת‬

‫ושתי חברות לאזור פרטי במסעדה‪.‬‬
‫הייתי אמורה בראשון באפריל לטוס לטיול בת מצווה עם אמא שלי ‪ ,‬חברה שלי ואמא שלה‬

‫לרומניה‪ .‬להנות ממקומות מעניינים וגם קניות‪.‬אבל לצערי בגלל הקורונה זה נדחה‪.‬‬
‫אני לא קראתי שום פרשה בתורה מה שאומר שלא יכולתי להתחבר לאיזו שהיא פרשה אוו להבין‬

‫במה היא עוסקת‪.‬‬

‫סדנאות בניי מצווה – "להב"‬

‫חלק מהנושאים שאני למדתי בלהב נורה מעניינים אותי וחלק לא אבל אני נורא שמחה שאני חלק‬
‫בתוכנית הזאת ‪,‬אני לומדת הרבה דברים שלא ידעתי ולא חשבתי שאדע אני לא זוכרת כל כך כי‬
‫זה‬

‫היה ממזמן ולא הייתי בכל הסדנאות ובדיון שלנו בכיתה עולים מלא שאלות ותשובות ומה שקורה‬
‫זה דיון שיח‪.‬‬

‫מחויבות בר‪/‬בת מצווה‬

‫אני בחרתי בדאגה וסיוע לקרוב משפחה‪ ,‬במשך החודשים האחרונים אני עזרתי לאחותי הקטנה‬
‫בכל מני דברים בלימודים כשהיא לא הרגישה טוב כל כך‪ .‬היא הייתה פונה אלי ומבקשת שאני‬
‫אעזור לה‪ ,‬זו הייתה הרגשה טובה לעזור לאחותי זה חלק מהאחריות של להיות אחות גדולה‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫המשפחה הגרעינית‬

‫אימא‬

‫אמי גלית נולדה ‪ 17\6\1971‬בבית יולדות הקריה בתל אביב‪.‬‬

‫היא גדלה בבת ים ושם הנעורים שלה היה סגל שפרושו הוא סגן לוי כשהתחתנה אם אבי שמוליק‬
‫היא אמצה את השם משפחה שלו והפחה לגלית בראון‪.‬‬

‫לאמי יש אחות ואח שצעירים ממנה בכמה שנים ככה שאמי היא הבת הבכורה בביתה‪.‬‬
‫השפה העיקרית שהם דיברו בביתה הייתה עברית אבל כאשר הוריה לא רצו שהם יבינו אותם הם‬

‫דיברו בניהם באידיש‪.‬‬

‫בילדותה בבת ים היא גדלה בבניין מגורים אם הרבה ילדים ובגלל שאז לא היה הרבה ערוצים‬
‫בטלוויזיה אז היא חיכתה לשעה ארבע והייתה יורדת לשחק אם החברים שלה‪.‬‬

‫למטה בחצר הם היו משחקים בחבל קפיצה‪,‬מחבואים‪,‬תוספת‪,‬חמש אבנים ועוד‪...‬‬
‫כילדה היא הכי אהבה כשסבא שלה היה מגיע לביקור אמי הייתה גרה בקומה רביעית בלי מעלית‬

‫וכשסבא שלה היה מגיע הוא היה שורק בחדר מדרגות וככה ידעה שהוא בא לביקור‪.‬‬

‫אמי תמיד חיכתה לחופש כי היו פעמים שהיא הייתה הולכת אם אבא שלה לעבודה שלו‪.‬‬
‫אבא שלה היה נהג משאית ובעצם כל היום הם היו בנסיעה וטיילו לכל מיני מקומות‪.‬‬

‫את החגים הם תמיד חגגו אצל סבא וסבתא שלה בבית מצד אימא ביחד עם דודים ובני דודים‪.‬‬
‫זיכרון ילדות של אמי הוא איך ללמוד לרכוב על אופניים ללא גלגלי עזר‪.‬‬

‫קצת לפני גיל ‪ 10‬קנו לאמי אופניים חדשות אבא שלה ניסה ללמד אותה בחניה של הבניין איך‬
‫לרכב אבל הוא לא הצליח כשהגיע יום כיפור ואחרי תחנונים של אמי לאימא שלה הן ירדו אם‬

‫האופניים למטה‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫אמי רכבה על האופניים עד לביתם של סבא וסבתא שלה כשאמה מלווה אותה כל הדרך ומחזיקה‬
‫את מושב האופניים‪.‬‬

‫ואחרי מנוחה אצל סבא וסבתא שלה הצטרפו שני בני דודים שלה והתחילו לנסוע חזרה לבית אמי‪,‬‬
‫בהתחלה אימא שלה החזיקה את המושב אבל בהמשך הדרך מבלי שהיא תרגיש סבתי עזבה את‬

‫האופניים ואמי רכבה לבד ורק כשהגיע הביתה גילתה שהיא רכבה את כל הדרך לבד ובהמשך היא‬
‫רכבה חופשי‪.‬‬

‫בתיכון אמי למדה בתיכון מקצועי היא למדה שירטוט אדריכלי‪.‬‬
‫אחרי התיכון אמי התגייסה לצבא ולמדה להפעיל מחשבים ורוב השרות שלה היה בעיר שכם‪.‬‬

‫בבסיס סגור והיא הגיעה הביתה רק בשישי שבת‪.‬‬
‫אמי מאוד נהנתה בצבא היא הכירה את אחת החברות הכי טובות שלה שעד היום הן חברות‬

‫טובות‪.‬‬
‫כמה שנים אחרי שאמי סיימה לשרת בצבא היא הלכה ללמוד בסמינר הקיבוצים‬
‫"חינוך לגיל הרך"‪,‬היא למדה להיות גננת ועבדה בגן ילדים ברמת גן ובזכות דודה של אחד הילדים‬

‫בגן היא הכירה את אבי וזה יסופר בהמשך‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫אבא‬

‫אבי נולד ‪ 25\8\1971‬בבית החולים ליולדות הקריה בתל אביב‪,‬העיר שבה הוא גר הייתה חולון הוא‬
‫גר בביתו אם אימא ואבא שלו ואחיו הקטן‪.‬‬

‫השפה העיקרית שהוא דיבר בביתו הייתה עברית אבל אם ההורים שלו לא רצו שהוא ואח שלו‬
‫יבינו מה הם אומרים אז הם דיברו בפולנית‪.‬‬

‫אבי גר בבניין בעל ארבע קומות אבל השכונה הייתה חדשה ולכן היה המון משטחי חול והוא‬
‫וחבריו ירדו לשחק שם‪.‬‬

‫כשאבי גדל מעט הוא היה משחק המון בכדורסל הוא וחברים שלו היו הולכים כל יום שישי‬
‫לשחק כדורסל‪.‬‬

‫אחד הזיכרונות הנעימים שלו היו זה שכל הבניין שלו קבעו תאריך והלכו לפיקניק משותף‪.‬‬
‫הדבר שאבא שלי הכי אהב לעשות ורק חיכה לחופש בשביל זה‪,‬היה ללכת אם סבי לעבודה‬
‫שלו‪.‬סבא שלי עבד בחברת ידיעות אחרונות שם אבא שלי אהב לראות איך מדפיסים את העיתון‬
‫ולשחק בכל כלי העבודה שם‪.‬מגיל ‪ 15‬בכל חופשת קיץ אבי היה עובד בבית הדפוס בידיעות‬

‫אחרונות‬
‫בחגים הם היו נוסעים וחוגגים פעם עם המשפחה מהצד של סבתי ופעם עם המשפחה מצד סבי‪.‬‬
‫אבי למד בתיכון הולץ בתל אביב במגמת מחשבים‪.‬הוא זוכר שכל יום שישי אחרי הלימודים הוא‬
‫היה נפגש עם אביו שעבד בתל אביב וביחד היו הולכים לעשות קניון בשוק התקווה‪ .‬תמיד תמיד‬

‫היו קונים פיתות וגבינה צהובה ואוכלים תוך כדי הקניות‪.‬‬
‫אבי שירת בחיל האוויר בכוחות הנ‪.‬מ‪( .‬נגד מטוסים) הוא היה טכנאי אלקטרוניקה‪ .‬הוא שירת ‪3‬‬
‫שנים בתפקיד אלקטרוניקה‪ .‬לאחר הצבא אבי עבד בכמה עבודות אבל העבודות המשמעותיות היו‬

‫בחברת יורו קום וסולגוד שעסקו בתחום הסלולרי‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫דנה‬

‫דנה ילדה בעלת שיער בצבע שתני ‪,‬עניים כחולות‪.‬‬
‫תאריך לידתה הוא ‪ 26\4\2006‬כח בניסן טשס"ו המזל שלה הוא מזל שור ‪ ,‬היא גאה בהישגיה‬
‫בלימודים השנה ‪,‬קשה לה לסלוח שמעליבים אותה שוב ושוב ‪,‬מה שמפחיד אותה זה סרטי אימה‬
‫‪,‬מה שמכעיס אותה זה שאני ואחותי הקטנה מעצבנות לפעמים ‪,‬היא מתביישת לגשת לאנשים‬

‫זרים ולבקש מהם משהוא שהיא צריכה ‪.‬‬
‫היא הייתה בגן שושן ‪,‬בבית ספר שיקמה ועכשיו היא לומדת בבית ספר מקיף ח ‪,‬ביום הראשון‬
‫בחטיבה היא הייתה לחוצה כי היא לא ידעה איך הכל מתנהל שם‪ .‬התחביבים שלה הם לקרוא‬
‫והיא שונאת ספורט ‪,‬המאכל האהוב עליה הוא סושי‪,‬כל ימי ההולדת היו חשובים לה אבל הבת‬
‫מצווה שלה הייתה הכי חשוב לה ‪,‬הטיול הכי טוב שהיה לה הוא הטיסה להולנד‪ ,‬האירוע המעציב‬
‫אותה זה שסבא שלי מצד אבא נפטר שבוע אחרי הבת מצווה שלה והאירוע המשמח הוא הבריתה‬

‫של בת הדודה הקטנה ביותר שלי נגה‪.‬‬
‫‪.‬הסדר יום שלה בשבוע הרגיל הוא כל יום ללכת לבית הספר וחוץ מלעשות שעורים וללמוד‬

‫למבחנים אחרי בית הספר היא ביום ראשון שלישי וחמישי הולכת לקמפוס‪.‬‬

‫‪17‬‬

‫שני‬

‫שני היא ילדה מתולתלת ובעלת שיער בצבע חום יש לה עניים כחולות והיא נולדה‬
‫‪ 9\11\2010‬והיא מזל עקרב כמוני וכמו סבא שלי ז"ל המאכל האוב עלייה הוא ציפס‬
‫היא אוהבת להתכרבל עם הכלבה החמודה שלי בל ואני נורא אוהבת אותה שני היא‬

‫ילדה מאוד מיוחדת היא יכולה להיות נחמדה אם היא רוצה ואם היא רוצה היא‬
‫יכולה ממש רעה ‪,‬היא רוקדת ממש טוב בתחרות של הריקוד שלה הקבוצה שלה‬
‫זכתה במקום רביעי היא אוהבת לרדת איתי ועם אחותי למטה עם הרולרים והיא‬
‫ממש אוהבת להיות איתי היא הייתה בגן עץ הצאלון ועכשיו היא בבית ספר שקמה‬
‫בכייתה ד‪ 1‬הדבר שהכי מעציב אותה זה להיות בלי סבא שלנו היא מתעצבנת מהכל‬

‫‪18‬‬

‫הסבים והסבתות‬

‫סבתי מצד אימי – סבתא אריאנה (ננה)סגל‬

‫סבתי נולדה ברומניה בתאריך ‪ 21.12.1948‬להורים משה וסבינה והיא אחותה הקטנה של סאלי‪.‬‬
‫היא נולדה בעיר מחוז שנקראת יאשי קרובה לגבול עם מולדובה‪.‬‬

‫סבתי קיבלה את שמה על שמו של סבא שלה אהרון‪ ,‬שם המשפחה שלה בנעורים היה שוורץ‬
‫כשהיא התחתנה עם סבא שלי היא שינתה את שם המשפחה שלה לסגל‪ .‬שפרוש השם הוא סגן לוי‬

‫אחד משבטי ישראל‪.‬‬
‫סבתי נולדה וגדלה עד גיל שבע בבניין מגורים ואז היא ומשפחתה עברה לגור בבית פרטי‪.‬‬
‫הבית היה כמו משק קטן‪ ,‬היו להם ‪ 3‬פרות‪ 4 ,‬חזירים אווזים ותרנגולות‪ .‬בחלק הקידמי של הבית‬
‫אמה גידלה ירקות‪ .‬בחורף הקר כשלא היה ניתן לגדל ירקות המשפחה שלה היו מחמיצים ירקות‬

‫בצנצנות ושומרים במרתף של הבית‪ ,‬באותה תקופה לא היה מקרר כמו היום ובמרתף‬
‫הטמפרטורה הייתה מספיק קרה כדי לאחסן שם ירקות‪ ,‬פירות גבינות וכו'‪.‬‬

‫על הבית שמרו בחצר שני כלבים גדולים שהיו קשורים על חבל רץ משני צידי הבית‪ .‬לסבתי הייתה‬
‫גם כלבה קטנה שגדלה בתוך הבית וקראו לה פתיצה‪ .‬הפרוש של השם זה ילדה‪.‬‬

‫אביה היה גובה מיסים מטעם המחוז ואמה הייתה עקרת בית‪ ,‬סבתי למדה וסיימה בית ספר‬
‫יסודי עד כיתה ח'‪ .‬בבית ספר ממלכתי שבו היו ילדים גם יהודים וגם נוצרים כך שהיו לה חברים‬

‫גם יהודים וגם נוצרים‪.‬‬
‫השכנים מסביבם היו מעורבים חלק לא אהבו את היהודים וחלק כן למשל בבית הראשון שבו‬
‫גדלה היה להם שכן שלא אהב יהודים‪ ,‬יום אחד חזר הביתה שיכור וכל מה שרצה זה להרוג יהודי‪.‬‬
‫השכנות שבבניין נעלו את עצמן אצל סבתי בבית ובעזרת סדינים הבריחו את אחות של סבתי ועוד‬

‫ילד להזעיק עזרה‪.‬‬
‫‪19‬‬

‫אחת החוויות שזכורות לסבתי היא שפעם בשנה היו מגיעים אנשים מהכפר עם הכבשים והעיזים‬
‫שלהם לבית שלהם כדי לשחוט אותם‪ ,‬אביה היה עוזר להם ובתמורה הם היו נותנים להם בשר‬
‫כבש‪.‬‬

‫את החגים ראש השנה‪,‬יום כיפור‪ ,‬סוכות ושמחת תורה המשפחה של סבתי היו הולכים לבית‬
‫כנסת שהיה במרחק של שעה הליכה מהבית‪ .‬אחרי התפילה היו חוזרים הביתה לארוחת החג‪ ,‬הם‬

‫חגגו רק ארבעתם ללא משפחה נוספת מאחר ולא גרו קרוב אחד לשני‪.‬‬

‫סבתי מספרת שבפסח כדי לשמור על אי אכילת חמץ וכדי שלא ידעו בבית ספר היא הייתה לוקחת‬
‫לאכול תפוח אדמה וביצה קשה‪ ,‬לפי סבתי גם הנוצרים בתקופתה לא תמיד חגגו את החגים בגלל‬

‫המשטר הקומניסטי שהיה אז‪.‬‬

‫אחרי שסיימה בית ספר יסודי היא לא קיבלה אישור להירשם לתיכון מאחר שההורים שלה הגישו‬
‫בקשה לקבל אישור לעלות לארץ ישראל‪ .‬משנת ‪ 1956‬ההורים שלה ניסו לקבל אישור לעלות לארץ‬
‫וכל הזמן סירבו להם‪ .‬לסבתי היו דודים שהיו שרים בממשלה הקומניסטית ואחד מהם הטיל וטו‬

‫ולא איפשר להם לצאת מרומניה‪ .‬אביה פוטר מהעבודה ונאלץ לעבוד כמחלק לחם וגם סבתי‬
‫נאלצה לצאת לעבוד כדי לעזור בבית‪ .‬כשהיא חסכה מספיק כסף היא הייתה נוסעת לעיר הבירה‬

‫של רומניה בוקרשט ומנסה לשכנע את סבתה ואת דודה שיאפשרו להם לצאת מרומניה‪.‬‬

‫סבתי הייתה ילדה מאוד עקשנית וחדורת מטרה ולא וויתרה אחרי הפעם השלישית שהיא נסעה‬
‫מיאשי עיר הולדתה לבוקרשט הבין דודה שהיא לא תוותר וחתם על אישור‪.‬‬

‫בגיל ‪ 15‬וחצי הם עזבו את רומניה בהתחלה הם היו באיטליה במשך ‪ 3‬חודשים משם נסעו לונציה‬
‫ועלו על אוניה לישראל‪ .‬באוניה סבתי זוכרת קבוצה של אנשים צעירים שרקדו ושרו "הבה נגילה"‬

‫וזו הייתה הפעם הראשונה שהיא שמעה את השפה העיברית‪.‬‬

‫תהליך הקליטה של סבתי בארץ היה לא קל‪ ,‬הם הגיעו לארץ דרך נמל חיפה ורצו לשכן אותם‬
‫במעברה בקריית גת אבל אביה סירב‪ .‬סבתה של סבתי כבר הייתה בארץ וגרה בראשון לציון אז‬
‫הם נסעו אליה לסוף שבוע‪ .‬בתחילת השבוע ההורים שלה חזרו לנמל חיפה לסדר את נושא הניירת‬
‫וחברים שלהם יצרו איתם קשר וההורים של סבתי עברו לגור בחדרה לבנתיים‪ .‬אחות של סבתי‬

‫עברה לקיבוץ גן שמואל לכמה חודשים כדי ללמוד את השפה וסבתי נשארה לגור אצל סבתה‬
‫במשך שלושה חודשים‪ .‬לאחר מכן היא גם עברה לקיבוץ לחצי שנה‪ .‬בקיבוץ היא לא הצליחה‬

‫להשתלב ולא ממש לימדו אותה את השפה‪.‬‬

‫בסוף התקופה בקיבוץ ההורים שלה כבר הצליחו לקנות דירה בבת ים והיא הצטרפה אליהם‪.‬‬
‫כשהיא חזרה לגור עם ההורים שלה היה תקופה של מיתון בארץ אבל למרות זאת היא הצליחה‬
‫למצוא עבודה‪ .‬בהתחלה המשכורת שלה הייתה הולכת להורים שלה כדי שיוכלו לחסוך ולקנות‬

‫דברים‪.‬‬

‫אחרי כמה שנים ההורים של סבי וההורים של סבתי‪ ,‬שהיו חברים ברומניה חידשו קשר וסבתי‬
‫וההורים שלה נסעו לבקר את ההורים של סבי‪ .‬שם היא ראתה אותו בפעם הראשונה‪ .‬אחר כך סבי‬
‫התנדב להסיע חבר משפחה לבית של סבתי כך שהם שוב נפגשו‪ .‬באותו הערב הם יצאו לסרט ביחד‬

‫עם אחותה וכך התחיל הקשר ועד היום הם ביחד מפנקים אותנו הנכדים‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫לסבתי וסבי נולדו שלושה ילדים‪ ,‬אימי הבכורה גלית‪ ,‬דודתי חגית ודודי אביחי‪ .‬סבתי היא אישה‬
‫מדהימה‪ ,‬נדיבה‪ ,‬חמה ואוהבת‪ .‬היא לרוב לא מסרבת לנו למשל כשאנחנו רוצים להישאר לישון‬
‫אצלה היא תמיד מסכימה‪ .‬בלעדיה היה מאוד שקט בבית‪ ,‬היא מפיצה הרבה אור ושמחה בבית‬
‫אבל כשהיא רוצה היא גם יודעת להיות עקשנית ולא לוותר לנו‪.‬‬

‫אני מאוד אוהבת ומעריכה את סבתי על מי שהיא ומה שהיא עברה‪ .‬אני מאוד שמחה שהיא סבתא‬
‫שלי‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫סבי מצד אימי משה סגל‬

‫סבא שלי נולד ברומניה בשנת ‪ 1945‬בעיר יאשי ‪,‬הוא עלה לארץ עם ההורים שלו ב‪. 1948‬‬
‫הם יצאו מרומניה לארץ ישראל בשנת ‪ 1947‬במסע שלהם ‪ ,‬הם עברו באיטליה ובאוסטריה ומשם‬

‫שטו באונייה לישראל הם הגיעו לארץ בזמן קום המדינה ונחתו בתל אביב ‪.‬‬
‫משם לקחו אותם לרעננה ושיכנו אותם באוהלים שהיו מיועדים לכול העולים מכל הארצות‬
‫מהאוהלים לקחו אותם לשכונה ברמת גן לנווה יהושע איפה שבעצם היה בעבר מחנה צבאי של‬

‫הצבא הבריטי‪ ,‬שם הם קיבלו צריף לגור בו‪.‬‬
‫הם גרו חמישה נפשות בצריף –סבא שלי ההורים שלו‪ ,‬אחיו וסבתא שלו‪.‬במהלך הזמן בנו בשכונה‬

‫בתים והעבירו אותם מהצריפים לבתים ושם הוא גר ‪.‬‬
‫לסבי הייתה ילדות רגילה היו לו חברים והם היו משחקים כל מיני משחקים ‪ ,‬כשסבי היה ילד לא‬

‫הייתה טלויזיה אז אחרי הלימודים והכנת השיעורים הילדים היו נפגשים ומבלים ביחד‪.‬‬
‫בצבא סבי שירת בחיל הים באילת‪ ,‬אחרי הצבא הוא חי תקופה באילת‪.‬אחרי זה הוא חזר לגור עם‬

‫המשפחה שלו ברמת גן ולא הרבה זמן אחרי הוא הכיר את סבתי אריאנה והם התחתנו‪.‬‬
‫סבי במילואים שלו שירת בחיל שריון והוא השתתף בשני מלחמות במלחמת יום כיפור ובמלחמת‬

‫שלום הגליל הראשון‪ ,‬ומלחמת המפרץ‪ .‬בין המלחמות הוא שירת במילואים כרגיל‪.‬‬
‫סבי היה בצעירותו נהג משאית בחברה שהוא עד היום עובד בה‪ .‬בהמשך הוא עבר לנהל את‬

‫המחסן של החברה‪.‬‬
‫אחרי שסבי וסבתי התחתנו הם עברו לגור בבת ים ליד ההורים של סבתי ונולדו להם שלושה‬

‫ילדים‪ ,‬אמי גלית‪ ,‬דודתי חגית ודודי אביחי‬

‫‪22‬‬

‫סבי מצד אבי יעקוב בראון המכונה בשם קובה ז'"ל‬

‫סבא שלי נולד בשנת ‪ 1946‬בפולין‪ ,‬הוא עלה לארץ בגיל ‪ 12‬בשנת ‪ 1958‬עם אימו ואביו המסע‬
‫שלהם היה מפולין לאיטליה ואז באוניה לארץ ישראל ‪ .‬אחרי שהגיעו לארץ הם פגשו את אחיו‬

‫הגדול בהרצליה‪ .‬שהגיע שנה לפניהם‪.‬‬
‫ביחד כולם עברו לגור בחולון‪ ,‬סבי למד בתיכון במגמת דפוס ובצבא הוא שירת בבית דפוס צבאי‪.‬‬
‫אחרי הצבא הוא התחתן עם סבתי רבקה ונלדו להם שני ילדים‪ .‬אבא שלי שמוליק ודוד שלי ערן‪.‬‬

‫לצערי איני יכולה לברר עוד דברים על הילדות שלו מאחר וסבי נפטר לפני שנתיים וכל מה‬
‫שרשמתי זה מהידע של אבא שלי‪.‬‬

‫אני כן יכולה לספר עליו שהוא היה סבא חם ואוהב‪ ,‬הוא תמיד שיחק איתנו והשתולל‪ ,‬אהב‬
‫לצחוק המון ולפנק בשוקולד‪ .‬הוא דיבר גם פולנית ואהב לאכול מאכלים העשויים מתפוח אדמה‬

‫למשל מאכל שנקרא קופיטקה (זה כמו ניוקי) ‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫סבתי מצד אבי רבקה בראון‬

‫סבתא שלי נולדה בבולגריה בסופיה בגיל שנה וחצי בשנת ‪ 1948‬היא עלתה לישראל‪ ,‬בהתחלה‬
‫ההורים שלה הביעו אותה ואת אחותה הגדולה זיבה לבית עולים בטלת‪ ,‬אחרי כמה זמן אחותה‬

‫הגדולה לא הרגישה טוב אז המשפחה שלהם שנמצאת בישראל לקחו אותם לפתח תקווה והם גרו‬
‫שם בבית פרטי ביזור‪ ,‬שם הם גרו עד שאבא שלה ואח שלנו קנו שטח אדמה ביזור‪ ,‬הם בנו שלושה‬
‫בתים פרטיים אחד למשפחה של סבתא שלי אחת ל אח שלו ואחת לבן דוד שלה‪ ,‬הם גרו בבתים‬
‫הפרטים האלו עד שסבתא שלי הייתה בת עשר שאמא שלה נפטרה משם היא עברה לאדסיק‬

‫ומאדסיק היא עברה לקיבוץ גבע‪,‬כשהיא גמרה ללמוד בכיתה י" היא עברה לגור עם אבא שלה‬
‫בחולון‪ ,‬בגיל ‪ 18‬וחצי היא התחילה צבא היא שירתה בדימונה לדי באר שבע שם היא הייתה‬

‫פקידה במקום שנקרא המחקר הגרעיני‪ ,‬שם היא הייתה עד שהיא השתחררה‪ ,‬כמעט בגיל ‪21‬‬
‫בשנת ‪ 1968‬היא התחתנה עם סבא שלי והתגרשה ממנו ב‪ 1995‬כשאבא שלי היה בן ‪ 12‬ודוד שלי‬

‫היה בן ‪.22‬‬

‫‪24‬‬

‫זאת המשפחה שלי‬

‫גלגולו של חפץ‬
‫בבית אצלי יש זוג פמוטים מכסף שעברו במשפחה‪.‬‬
‫סבא רבא שלי משה קנה אותם לסבתא רבא שלי סבינה‪ .‬אחרי שהם נפטרו אמא שלי ביקשה‬
‫לקבל את הפמוטים‪ .‬בגלל שהיא הייתה עדיין צעירה ולא נשואה דודה שלה לקחה אותם ושמרה‬
‫עליהם‪ .‬כשאמא שלי התחתנה דודה שלה נתנה לה אותם בחזרה‪.‬וכשאני אהיה גדולה אני אשמח‬

‫לקבל את הפמוטים‪.‬‬

‫א‪.‬ב‪.‬משפחתי‬
‫א‪ .‬ארוחת צהריים ביום שבת בכול שבוע אצל סבתא שלי אריאנה‪.‬‬

‫ב‪ .‬בל‪ -‬זו הכלבה המשפחתית‬
‫ג‪ .‬גוילי שם המשפחה של דודים שלי מצד אימי‬

‫ד‪ .‬דנה אחותי הגדולה‬
‫ה‪ .‬הליכה שעשינו כל המשפחה בזמן קורונה‬
‫ו‪ .‬וילה יוסף‪ ,‬בילנו בה בחופשה עם כל החברים של ההורים‬
‫ז‪ .‬זלוטי זה כסף פולני שסבי מצד אבי אסף‬
‫ח‪ .‬חופשה משפחתית‪ ,‬כל קיץ אנחנו נוסעים או בארץ או בחול המשפחה הגרעינית‬
‫ט‪ .‬טיפוס חבלים שעשיתי בטיול המשפחתי בגרמניה‬

‫י‪ .‬ישיבה למשחק עם המשפחה‬
‫כ‪ .‬כל המשפחה אוכלת ארוחת שישי ביחד‪.‬‬
‫ל‪ .‬למדתי לרכוב על אופניים ללא גלגלי עזר ביום כיפורים ואמא רצה לידי‪.‬‬
‫מ‪ .‬ממליגה הוא מאכל רומני שעובר מדור לדור‪.‬‬
‫נ‪ .‬נותנים מתנות בימי ההולדת עם כל המשפחה‪.‬‬

‫ס‪ .‬סבא קובה ז"ל שנפטר לפני שנתיים‪.‬‬
‫ע‪ .‬עין לבן הוא שמורת טבע בירושליים שביקרנו בא עם חברים‪.‬‬

‫פ‪ .‬פיתה עם שוקולד שמקבלים כל יום שישי לבית הספר‪.‬‬
‫צ‪ .‬צילום משפחתי שעשינו אצל מקצועי‪.‬‬

‫ק‪ .‬קופיטקה הוא מאכל פולני שהמשפחה מאוד אוהבת לאכול אצל סבתא‪.‬‬
‫ר‪ .‬רמי קוב הוא נשחק משפחתי שאנחנו אוהבים לשחק‪.‬‬
‫ש‪ .‬שני היא אחותי הקטנה‪.‬‬
‫ת‪ .‬תרנגולת היא החיה שהכי מפחידה אותי‪.‬‬

‫‪25‬‬

‫האירוע ההיסטורי שלי זה היה החתונה של דוד שלי לפני שש שנים שבוא הייתי אחת‬
‫מהשושבינות ואני נורא שמחתי לדוד שלי שהוא התחתן‪ ,‬אני נהנתי מאוד ביום הזה ואני לא‬

‫אשכח אותו‪.‬‬

‫‪26‬‬

‫המקורות ההיסטוריים שלי‬

‫שמות המשפחה של סבי וסבתי מצד אימי‬

‫סבי משה‪ :‬שם משפחתו זה סגל פירוש שם זה הוא‪:‬‬
‫שם משפחה זה נגזר ממונח המצביע על ייחס לכהנים או לוויים ‪.‬שם משפחה זה הוא גם נוטריקון‬
‫עברי (נוטריקון או ראשי תיבות הוא שם המורכב לרוב מהאותיות התחיליות של ביטוי עברי אשר‬

‫מתייחס בדרך כלל לקרוב משפחה‪ ,‬ייחוס או עיסוק) ‪ .‬לדוגמא‪ ,‬בין השנה ‪ 1787‬לבין שנות‬
‫השלושים של המאה ה‪ ,19-‬השלטונות במרכז ומזרח אירופה החלו לכפות על משפחות יהודיות‬

‫לאמץ שמות משפחה קבועים העוברים בירושה‪ .‬עקב כך‪ ,‬יהודים רבים יצרו שמות משפחה‬
‫שנשמעו דומים לשמות האירופיים‪ ,‬כשלמעשה היו אלה נוטריקונים עבריים‪ .‬השימוש‬

‫בנוטריקונים הוא מנהג יהודי עתיק יומין‪ .‬רבנים וחכמים מפורסמים כגון רש"י (רבי שלמה‬
‫יצחקי) ורמב"ם (רבי משה בן מיימון‪ ,‬ידוע גם כ"מימונידס") היו מוכרים ע"י ראשי התיבות של‬

‫שמם‪ ,‬או התואר העברי שלו‪.‬‬
‫שםהמשפחה של סבי הגיע מרומניה מקור השם הוא ברומנית ואני לא יודעת את מוצעו‬

‫סבתי אריאנה‪ :‬שם המשפחה זה שוורץ ופרוש שם המשפחה הוא‪:‬‬
‫האיות הספציפי של השם הזה משקף את הגרסה ההונגרית של השם שוורץ‪ ,‬שפירושו "שחור"‬
‫בגרמנית‪ .‬בתור כינוי אישי הוא התייחס לרוב לאדם בעל שיער או זקו שחור או עור בעל גוון קהה‬
‫יותר ‪.‬בתור שם משפחה‪ ,‬שם זה קיים במגוון רחב של צורות איות ותרגומים ‪.‬כשם משפחה יהודי‬
‫שוורץ מתועד בשנת ‪ 1387‬בסטרסבורג‪ ,‬מזרח צרפת; שוורץ בשנת ‪ 1509‬בבודפשט;ושוורצשילד‬
‫שפירושו המילולי בגרמנית ‪ -‬מגן או סימן שחור‪ ,‬בפרנקפורט אם מיין‪ ,‬מערב גרמניה‪ ,‬בשנת ‪. 1560‬‬
‫פקטה‪ ,‬התרגום להונגרית של "שחור" מתועד כשם משפחה יהודי בשנת ‪ 1381‬בבודפשט‪ ,‬הונגריה‪.‬‬

‫‪27‬‬

‫שמות המשפחה של סבי וסבתי מצד אבא‬

‫סבי יעקב‪ :‬שם משפחתו בראון והפרוש הוא‪:‬‬
‫השם בראון‪ ,‬באיות שונה‪ ,‬קיים בגרמנית ובאנגלית ‪.‬בתור כינוי שם זה התייחס לאדם ששערו‪,‬‬

‫עיניו או זקנו היו בצבע חום‪ .‬בתור שם משפחה‪ ,‬שם זה קיים במגוון רחב של צורות איות‬
‫ותרגומים‪.‬אישים ידועים מהמאה ה‪ ,20-‬אשר נשאו את שם המשפחה היהודי בראון כוללים את‬
‫היינריך בראון (‪ ,)1927-1854‬סופר‪ ,‬עיתונאי ופוליטקאי סוציאליסטי גרמני יליד אוסטריה‪ ,‬חבר‬
‫הפרלמנט הגרמני בשנים ‪ ;1904-1903‬ואת אלכסנדר בראון (‪ ,)1920-1866‬עיתונאי הונגרי המקור‬

‫זה בפולנית ומשמעותו אני לא יודעת‪..‬‬
‫סבתי‪ :‬שם המשפחה אלימלך והפרוש הוא‪:‬‬
‫אלימלך הוא שם פרטי תנ"כי (נזכר במגילת רות)‪ ,‬שמשפחות יהודיות בתפוצות השונות אימצו‬
‫כשם משפחה‪.‬המקור זה בבולגרית ואני לא יודעת את המשמעות‪.‬‬

‫‪28‬‬

‫חלק ב‬

‫שם המשפחה של סבי מצד אימי‪:‬‬
‫למיטב ידיעתי מקור השם הוא מרוסיה ומשם נדד לרומניה ומשם לארץ‬

‫שם המשפחה של סבתי מצד אימי‪:‬‬
‫למיטב ידיעתי שוורץ הינו שם משפחה יהודי אשכנזי‪ .‬שם נפוץ מאוד בכל התפוצה היהודית‬

‫באירופה‪ .‬הוא התחיל ברומניה ומשם הגיע לארץ‬
‫שם המשפחה של סבי מצד אבי‪:‬‬

‫אני והמשפחה שלי לא יודעים מה המקור לשם בראון לפי מה שידוע לי‬
‫שם המשפחה של סבתי מצד אבי‪:‬‬

‫אני והמשפחה שלי לא יודעים מה המקור לשם אלימלך לפי מה שידוע לי‬

‫‪29‬‬

‫חלק ג‬

‫סבתא שלי מצד אבא רבקה נולדה בסופיה בירת בולגריה בעיר מתגוררים ‪ 1,296,714‬בעיר‬
‫התקיימה האוניברסיאדה ב ‪-1961‬וב ‪-1977.‬‬

‫לעיר ‪ 2‬מועדוני כדורסל המשחקים בליגת העל הבולגרית בכדורסל ‪:‬אקדמיק סופיה ולבסקי‬
‫סופיה ‪,‬וארבעה מועדוני כדורגל ‪,‬המשחקים בליגת העל הבולגרית בכדורגל ‪:‬לבסקי סופיה ‪,‬‬

‫‪.‬צסק"א סופיה ‪,‬לוקומוטיב סופיה וסלביה סופיה ‪.‬‬
‫סבא שלי מצד אבא יעקוב נולד בלודג' ‪ -‬לודז' מוזכרת לראשונה ממסמך משנת ‪1332,‬שניתן לכפר‬

‫לודז'יה‪ ,‬שהיה שייך בזמנו לבישופים של ולוצלאווק ‪.‬בשנת ‪1423,‬המלך ולדיסלב השני יגיילו‬
‫העניק זכויות מגדבורג לכפר לודז‪ '.‬בהסכם של שנת ‪1815‬תוכנן לחדש את העיר‪ .‬בשנת ‪1816‬‬
‫הוציא הצאר צו המורה על הענקת שטח למהגרים גרמנים כדי שאלו יסייעו בהקמת מפעלים‬
‫ובתים‪ .‬עם סיומה של מלחמת העולם השנייה ‪,‬מנו תושביה של לודז' פחות מ‪ .300,000-‬עם זאת‪,‬‬

‫המספר החל לגדול כאשר פליטים החלו לחזור לעיר מורשה וממזרח לקו קרזון‪.‬‬

‫סבא שלי וסבתא שלי מצד אמא משה ואריאנה נולדו באותו ישוב ביאשי ‪ -‬שם היישוב מוזכר‬
‫מקורו של שם העיר אינו ידוע ‪)[1].‬יריד היאשיים( ‪-Jasskii Torg‬לראשונה במסמך משנת ‪ 1387‬כ‬

‫–‪1549‬שחי בין השנים ‪,‬בוודאות‪ ,‬ולהיסטוריונים יש מספר השערות לגביו‪ .‬רב שלמה בן ערבי‬
‫‪.‬היה הרב הראשון של יהודי העיר ‪1629,‬‬

‫בשנת ‪.‬מנו יהודי יאשי יותר מ‪ 2400-‬נפש מתוך ‪ 12,000‬יהודי נסיכות מולדובה ‪1803,‬כבר בשנת‬
‫‪ 1930‬היו ביאשי יותר מ‪ 30,000-‬יהודים ו‪ 127-‬בתי כנסת‪.‬‬

‫‪30‬‬

‫‪.‬‬

‫חלק ד‬

‫הדברים החדשים שלמדתי על משפחתי‬

‫כאשר עשיתי את העבודה גיליתי דברים חדשים שמעולם לא ידעתי על המשפחה שלי למדתי על‬
‫סבתא שלי רבקה מצד אבא שהיא נולדה בסופיה בירת בולגריה וששם המשפחה שלה הוא‬

‫אלימלך ובכל זאת גיליתי כאשר המשפחה שלה עלתה לארץ שם המשפחה שלה היה אלמלך‬
‫וכאשר הם הגיעו לארץ שינו לא את שם המשפחה למדתי על סבא שלי יעקוב מצד אבא שהוא נולד‬

‫בלודג' שהיא ממש קרובה לוורשה בירת פולין וקראו שם הרבה מלחמות‪.‬‬
‫אצל סבא וסבתא שלי מצד אמא מושה ואריאנה גיליתי שם נולדו באותו ישוב בשם יאשי ההורים‬
‫שלהם היו חברים בנוסף גיליתי ששם המשפחה של סבא שלי לא הגיע מרומניה כמו שחשבתי אלה‬

‫מרוסיה ולפי שם המשפחה של סבתא שלי שוורץ גיליתי שהפרוש שלו בעברית זה שחור ואפשר‬
‫לאיית אותו בכל מני צורות וזה מה לשמדתי מהעבודה הזאת‪.‬‬

‫‪31‬‬

‫התקווה שלי‬

‫התקווה שלי זה שהחיים שלי ושל המשפחה שלי יחזרו להיות נורמלים‪ ,‬שנלך ומסעדות ביחד‬
‫לוחף למקומות בילוי ציבוריים כי הכי כיף לי להיות עם המשפחה שלי ואני נורא מתגעגעת לזה‬

‫שאני פשוט הולכת עם המשפחה שלי לבלות בחוץ ופשוט לכיף‪.‬‬
‫התקווה של ההורים שלי שאחיות שלי ואני תמיד נהיה מאושרות ‪ ,‬בריאות ‪ ,‬שמחות ‪ ,‬שנצליח‬

‫ונתמיד בכל דבר שנרצה ‪ ,‬שנהיה מוקפות בחברים טובים ומשפחה אוהבת‪.‬‬
‫אני הייתי מאכלת בעם לכולם שזה אותו דבר זה שנחזור לחיות חיים רגילים‪.‬‬

‫סיכום‬

‫מהעבודה הזאת למדתי הרבה מאוד דברים על המשפחה שלי ועל העבר שלי שלא היה לי שמץ של‬
‫מושג שזה היה ככה‪ ,‬בעזרת העבודה הבנתי שלא הכל מגיע בקלות ושצריץ לעבוד קשה בשביל זה‪,‬‬

‫במהלך העבודה שאבא שלי סיפר לי סיפורים על סבא שלי זיכרונו לברכה זה נעשה בשבילי ממש‬
‫רגשי והתחלתי פשוט לבכות ואני לא יכלתי לאצור המחקר של עבודת השורשים העלה בי מלא‬
‫זכרונות טובים שחשבתי ששכחתי וחוץ מזה אני נורא נהנתי לעבוד על העבודה הזאתי‪.‬‬

‫‪32‬‬