RISE UP

‫‪Rise Up‬‬

‫עליית מפלס פני הים והצפת קו החוף‬

‫מגישה‪ :‬נעמי אהרוני‬

‫פרויקט גמר בהנחית האדריכל פרופ' מוטי בודק‬
‫תזה בהנחית האדריכל ד"ר רועי קוזלובסקי‬

‫דברי פתיחה‬

‫נעים להכיר‪ ,‬ספר זה מסכם את פרויקט הגמר עליו עמלתי‬
‫רבות בשנה החולפת‪.‬‬

‫לאתר הפרויקט ותיק עבודות אישי שלי מוזמנים‬
‫לסרוק את הברקוד‪.‬‬

‫תוכן עניינים‬

‫מבוא‬
‫עמ' ‪4-5‬‬

‫פרק א'‬
‫סוגיה אקלימית‪ ,‬עידן האנתרופוקן‬

‫עמ' ‪6-8‬‬

‫פרק ב'‬
‫דיאגרמה ופרוגרמת הפרויקט‬

‫עמ' ‪9-11‬‬

‫פרק ג'‬
‫התכנון האדריכלי‬

‫עמ' ‪12-27‬‬

‫ביבליוגרפיה‬
‫עמ' ‪28‬‬

‫נספחים‬
‫עמ' ‪29‬‬

‫מבוא‬

‫כתוצאה מן ההתחממות הגלובלית ופליטת גזי החממה אנו עדים לתופעות טבע‬
‫קיצוניות כגון הצפות‪ ,‬שריפות ועוד‪ .‬כתוצאה מההתחממות‪ ,‬הקרחונים בקוטב‬
‫הצפוני והדרומי נמסים דבר המביא לעלייה במפלס הים‪ .‬משנת ‪ 1900‬עלה‬
‫מפלס הים בכ‪ 20-‬ס"מ והתחזיות לעליית המפלס רק מחמירות‪ .‬עד סוף‬
‫שנת ‪ 2100‬הצפי לעלייה במפלס הים הינו במטר ועד כשלושה מטרים‪. 1‬‬

‫[ראה נספח ‪ - 1‬תחזית עליית מפלס פני הים במישור החוף המרכזי]‪.‬‬

‫משבר האקלים הינו נושא הנמצא בשיח רב בשנים האחרונות‪ ,‬נושא זה הכרחי‬
‫שיהיה חלק אינטגרלי מתהליכי התכנון‪ .‬על האדריכל מוטלת האחריות להיות בקיא‬
‫בסכנות ובנתונים השונים הנובעים ממשבר האקלים ולהתחשב בשיקולים אלו במהלך‬
‫התכנון המבני ובמיוחד בתכנון העירוני‪ ,‬זאת למען תכנון המותאם לסביבתו ולמען‬

‫עתיד אקלימי טוב יותר‪.‬‬

‫הצפי לעליית מפלס פני הים מהווה איום על ערי חוף רבות ברחבי העולם ונדרש‬
‫לתכנן ולהתכונן לקראתה‪ .‬הפרויקט עוסק במקטע מקו החוף של העיר תל אביב‪ ,‬הצפה‬
‫של כל קו החוף עד רחוב הירקון ומזרחית לו‪ ,‬צפי להרס של מבנים רבים וכן כל קו החוף‬
‫של העיר‪ .‬בשל כך‪ ,‬על העיר והאדם לעבור תהליך של אדפטציה לקראת עליית מפלס‬

‫המים‪ .‬תהליך אשר ישנה את קו החוף ויצור מפגש חדש של עיר למול הים‪.‬‬
‫עלינו לפעול כמו הטבע‪,‬‬

‫"לא החזק ביותר‪ ,‬או האינטליגנטי ביותר הוא ששורד‪ ,‬אלה זה המגיב‬

‫בדרך הטובה ביותר לשינוי"‪2‬‬

‫איור ‪ | 1‬הדמיית השפעת עליית מפלס פני הים ב‪ 3-‬מטרים‪ ,‬מקטע מחוף תל אביב‬

‫"‪1 John A. Church, Neil J. White , 2011, "Sea-Level Rise from the Late 19th to the Early 21st Century‬‬
‫‪ 2‬ציטוט מאמירותיו של צ'ארלס דרווין‬

‫‪4‬‬

‫עלינו להתאים את עצמנו מכל הבחינות הן מבניות‪ ,‬הן חברתיות ותפיסתיות‬
‫לסביבה המשתנה‪ .‬הפרויקט נותן מענה לבעיית עליית מפלס הים וסכנת ההצפות‪ ,‬תוך‬
‫חשיבה על פיתוח מרחבי ושילוב המים במרחב העירוני‪ .‬בנוסף‪ ,‬בנייה עתידנית של‬
‫מבנים הבנויים מעל ומתחת למים‪ ,‬צפים ומתאימים את עצמם לשינויים במפלס המים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הפרויקט מנצל את המים לטובת ייצור אנרגיה ירוקה וחידוש מאגר מי התהום‬

‫שנפגע קשות בשנים האחרונות‪.‬‬
‫פרויקט זה עוסק בתכנון קו החוף החדש של תל אביב לאור עליית מפלס הים‪,‬‬
‫שילוב המים עם המרחב העירוני וחיזוק הקשרים שבין העיר לים‪ .‬לקיחת האחריות‬
‫כאדריכלים על תוצאות מעשי האנושות‪ ,‬יישום מסקנות ותכנון המותאם לתוצאותיו‬

‫והשפעותיו השונות של משבר האקלים‪.‬‬
‫כתוצאה מהצפה של המרחב‪ ,‬על פי צפי עליית פני הים בשלושה מטרים‪ ,‬עולה שאלת‬
‫הצפת קומת הקרקע של קו החוף‪ .‬מרחב העובר הצפה ניתן לתפוס זאת כהרס‬
‫וחורבן‪ ,‬אך תפיסת הפרויקט הינה שונה‪ ,‬הצפה במובן חיובי והפיכתו לתועלת תכנונית‪ ,‬כל‬
‫זאת תוך שמירה על מימד של זיכרון והנצחת העבר מתחת לפני הים‪ .‬הפרויקט דוגל‬

‫בגישה של אדפטציה למרחב העירוני החדש ולא עמדה של מגננה מפני הבאות‪.‬‬

‫איור ‪ | 2‬הדמיית מרחב התכנון‬

‫‪5‬‬

‫פרק א'‬

‫סוגיה אקלימית‪ ,‬עידן האנתרופוקן‬

‫נושא עליית מפלס הים מהווה סכנה לערי חוף ומרחבים עירוניים רבים‪ .‬הנושא‬
‫נמצא בשיח וישנם מדינות וערים רבות בעולם אשר פועלות הן בתוכניות והן במימוש‬
‫בפועל בכדי 'להתגונן' ולהתכונן לקראת‪ .‬בכדי לבחון את הנושא אתמקד בכמה‬

‫עמדות ותפיסות עיקריות הנוגעות לנושא‪.‬‬

‫משבר אקלימי ראשית אפרט את הגישה מכיוון התפיסה של משבר‬

‫האקלים העולמי בכלל וסכנת עליית מפלס הים בפרט‪ .‬מחקרים רבים עוסקים‬
‫בעליית מפלס פני הים ובצפי לקראת הבאות‪ .‬מאז תחילת המאה ה‪ 20-‬מפלס פני‬
‫הים נמצא בעליה מתמדת‪ ,‬בשנים ‪ 1880-2018‬עלה גובה פני הים בכ‪ 25-‬ס"מ‪.3‬‬
‫קצב עליית מפלס פני הים מאיץ עם השנים זאת בעיקר בשל תהליך המסה של‬
‫הקרחונים מגרינלנד ואנטרטיקה והגדלת נפח המים אשר מתפשטים בעקבות עלייה‬
‫בטמפרטורה שלהם‪ .‬יריעות הקרח של גרינלנד מכילות מספיק מים בכדי להעלות את‬
‫מפלס הים בכ‪ 70-‬מ'‪ .4‬קצב עליית המפלס בין השנים ‪ 2010-2018‬היה פי ‪ 3‬מאשר בשנים‬
‫‪ .1900-1990‬קצב עליית המים אינו אחיד מבחינה גיאוגרפית‪ ,‬אך ניתן לראות‬
‫הדמיה של העולם לאחר עליית מפלס של ‪ 6‬מטרים [ראה נספח ‪ ,]2‬ניתן לראות כי זה אכן‬
‫משפיע משמעותית על כל העולם אך ברמות שונות‪ .‬סכנות רבות כרוכות בעליית מפלס‬
‫הים ביניהם הצפה של ערים וישובים‪ ,‬המלחה של מי תהום ועוד‪ .‬מאות מליוני אנשים‬
‫עשויים להיות עקורים מבתיהם בשל עליית המפלס‪ ,‬מתלווה לכך נזק כלכלי ואקולוגי‬

‫עצום‪.4‬‬

‫אזור הים התיכון נתפס על ידי הקהילה המדעית כאזור בעל רגישות אקלימית‬
‫מוגברת‪ .‬על פי התחזיות‪ ,‬האזור צפוי לחוות בעשרות השנים הבאות התחממות‪,‬‬
‫בצורות והתמעטות משקעים‪ .‬תחזיות מסוימות הנוגעות לעליית מפלס פני הים‬

‫טוענות כי אלה צפויים לעלות בקצב גבוה מנתוני הממוצע העולמי‪.5‬‬

‫‪3 Rebecca Lindsey , 2020, "Climate Change: Global Sea Level".‬‬

‫‪4 Susmita Dasgupta , 2007, "The Impact of Sea Level Rise on Developing Countries: A Comparative‬‬
‫‪Analysis".‬‬

‫‪ 5‬דב ס‪ .‬רוזן‪" ,‬שינוי מפלס הים ובחינת ההשלכות על מצב חופי הים התיכון של ישראל"‪ ,‬מנהל המחלקה לגיאולוגיה ימית‬
‫ותהליכים חופיים‪ ,‬חקר ימים ואגמים לישראל‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫ַא ְנ ְתר ֹו ּפ ֹו ֶקן מדובר במונח ממדעי הטבע במקורו‪ ,‬הפך לאחד המושגים‬

‫המשפיעים ביותר במחשבה הביקורתית והתיאורטית של השנים האחרונות‪ .‬את‬
‫המונח טבע הכימאי פול קרוצן בשנת ‪ .2000‬המושג‪ ,‬שמשמעותו "עידן האדם"‬
‫מתייחס להפיכתם של בני האדם לכוח הטבע‪ ,‬הכוח הדומיננטי המשפיע על‬
‫כדור הארץ‪ .‬האנתרופוקן מאופיין בהשפעות שונות על כדור הארץ‪ ,‬המסת‬
‫הקרחונים ועליית מפלס פני הים‪ ,‬התחממות גלובלית ופליטת גזי חממה‪,‬‬
‫אובדן מגוון ביולוגי ועוד‪ .‬כמו כן‪ ,‬לאנתרופוקן ישנם משמעויות חברתיות‪ ,‬פוליטיות‬
‫ופילוסופיות‪ .6‬הטבע‪ ,‬בצורתו המוכרת כגורם שאינו תלוי באדם‪ ,‬חדל מלהתקיים‪.‬‬

‫נדרש להתייחס למונח האנתרופוקן לא כרעיון אלה כבעיה‪ ,‬לא כתיאוריה‬
‫מוצלחת אלה כשאלה פתוחה‪ .‬אחריות האדם לתקן את הנזק אשר עשה‪ ,‬זאת תוך תיקון‬
‫מידי של מעשינו ההרסניים ותכנון העתיד בכלל התחומים אשר משפיעים על סביבת‬

‫המחיה שלנו וכדור הארץ כולו‪.‬‬

‫בני האדם שינו את הדרך בה העולם עובד‪,‬‬
‫עכשיו הם צריכים לשנות את הדרך בה הם חושבים‬

‫בישראל בניגוד לחלק משאר מדינות העולם‪ ,‬דוגמת אוסטרליה‪ ,‬אין גוף אשר‬
‫מתווה מדיניות בנוגע לעליית פני הים‪ .‬בשנים האחרונות נכתבו שתי תוכניות הנוגעות‬
‫למרחב הימי של ישראל ‪ ,‬שתי התוכניות נוצרו במטרה לייצר סדר תכנוני במרחב הימי‬
‫השייך לישראל‪ ,‬מיפוי המשתמשים והשימושים בו והצעת אסטרטגיות לתכנון לטווח‬

‫הארוך‪.‬‬

‫הראשונה מביניהם הינה "תכנית ימית לישראל"‪ ,7‬המרחב הימי‪ ,‬ישנם מספר‬
‫סעיפים שצוינו במסמך אשר רלוונטיים לפרויקט שלי ולתפיסתו‪ .‬ראשית‪ ,‬הוגדרו בתכנית‬
‫המטרות הבאות‪ :‬היערכות להשפעות שינויי האקלים על המרחב הימי והחופי‪ ,‬הגנה על‬
‫הסביבה הימית‪ ,‬שימור ושיקום ומיסוד מעמדו של הים כמרחב ציבורי ופיתוח שימושים‬

‫ברי קיימא לרווחת הציבור‪.‬‬

‫‪6 Eva Horn&Hannes Bergthaller, 2020, "The Anthropocene, Key Issues for the Humanities".‬‬
‫‪ 7‬המרכז לחקר העיר והאזור‪ ,‬הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון‪" ,2015 ,‬תכנית ימית לישראל"‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫בתכנית זו ישנה חשיבות רבה כיוון והיא מעלה לדיון את החשיבות שבמרחב הימי‬
‫כחלק אינטגרלי מהמרחב הישראלי‪ .‬אך המטרות שהוגדרו במסמך לא נידונו להם‬
‫פתרונות והגדרת מהלכים הנדרשים בכדי לפתור את בעיית האקלים‪ .‬בהקשר של‬
‫אמצעי המדניות המוצעים מדובר במסמך על המשך קידום המחקר והערכת‬

‫ההשפעות של שינוי האקלים על מערכות אקולוגיות‪ ,‬כלכליות וחברתיות‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ישנה תכנית נוספת‪" ,‬פרויקט מדיניות מרחב ימי ישראל"‪ ,8‬תכנית זאת הנה‬
‫מסמך מדיניות של מינהל התכנון‪ ,‬מסמך העוסק בעיקר בהתווית מדיניות כללית‬
‫במספר נושאים העוסקים במרחב הימי בראיה עתידית בתחום המים הריבוניים‬
‫והכלכליים‪ .‬אין בתכנית זו פירוט בפועל של דרכי פעולה נחוצות‪ ,‬דרכי תכנון נדרשות‬

‫וכדומה‪.‬‬
‫הפרויקט שלי עוסק במרחב העירוני ובמפגש שלו עם הים לאחר עליית המפלס‪ ,‬מרחב‬
‫זה נקרא מימי החופין‪ ,‬זהו האזור החופי המשתרע עד ‪ 400‬מ' מערבה אל תוך הים‪.‬‬
‫באופן כולל בשתי התוכניות ישנו עיסוק רב בפירוט ובתכנון של כלל המרחב הימי ברמת‬
‫המקרו‪ ,‬תוך מתן דגש על המרחב הימי מעבר למימי החופין‪ .‬דבר זה מהווה תשתית‬
‫לשיח בנושא אך הוא אינו מספיק בכדי להוות בסיס לעשייה ולתכנון אדריכלי המעוניין‬
‫לבצע שינוי וייעול מתוצאת ההרס האקלימי שנעשה בידי האדם‪ ,‬הן תכנון בקו החוף‬

‫הפוגש את המרחב העירוני והן לעומק הים בכלל אזור מימי החופין‪.‬‬

‫‪ 8‬מנהל התכנון‪ ,‬המרחב הימי של ישראל‪" ,2020 ,‬פרויקט מדיניות מרחב ימי ישראל"‬

‫‪8‬‬

‫פרק ב'‬
‫דיאגרמת ופרוגרמת הפרויקט‬

‫פרויקט הגמר עוסק בסוגיית עליית מפלס פני הים וסכנת ההצפות‪ .‬כמקרה בוחן‬
‫בחרתי לעסוק במקטע מקו החוף של תל אביב‪ ,‬אך מסקנות ועיקרי הפרויקט‬
‫רלוונטיים לכלל קו החוף של ישראל הנמצא בסכנה בשל עליית המפלס והן למקומות‬

‫שונים בעולם‪.‬‬

‫בחרתי בקו החוף של שכונת כרם התימנים [ראה איור ‪ ,]2‬בין מבנה בית‬
‫האופרה ועד למלון רויאל ביץ‪ .‬אתר אשר יפגע בצורה המשמעותית ביותר כתוצאה‬
‫מעליית מפלס פני הים‪ ,‬זאת בעיקר בשל הטופוגרפיה השטוחה של המרחב‪ .‬בקו‬
‫החוף של תל אביב עליית מפלס הים ב‪ 3-‬מטרים משמעותה הצפה עד לרחוב‬
‫הירקון דבר אשר יוביל להרס של כל קו החוף‪ ,‬הרס של כל הבלוקים והמבנים‬
‫הגובליםבחוף‪,‬לפגיעהכלכליתוחברתיתרבה‪.‬בנוסף‪,‬ביצעתיבחירהמודעתבמקטעזה‪,‬‬
‫השפעה מבחינה חברתית על מרחב המורכב מאוכלוסיה מגוונת אשר במצב הנוכחי‬
‫כיום קו החוף אינו שייך לשכונה ומפורד ממנה על ידי בניינים גבוהים ומלונות המיועדים‬
‫לשכבה במעמד סוציואקונומי יחסית גבוה‪ .‬חלק ממטרת הפרויקט הנה להחזיר את‬

‫הים לעיר ולשכונה ולייצר מרחב ציבורי פתוח המיועד לכולם‪.‬‬

‫הפרויקט מפתח גישה אדפטיבית למרחב אשר עובר שינוי אקלימי‪ ,‬ומתכונן‬

‫לקראת ההרס שעתיד לפקוד אותנו זאת בשל התערבות האדם ושינוי סדרי הטבע‪.‬‬
‫על כן‪ ,‬נדרש לבצע אדפטציה למרחבי הערים שלנו ואזורי המגורים בכדי להתאים את‬
‫הסביבה לשינויים העתידים להתרחש‪ ,‬זאת מתוך קבלה ותכנון מראש לקראת הבאות‪.‬‬

‫איור ‪ | 3‬מרחב התערבות הפרויקט‪ ,‬קו החוף‪ ,‬שכונת כרם התימנים תל אביב‬

‫‪9‬‬

‫אדפטציה הינו הסתגלות אבולציונית‪ ,‬מגיע מן הרעיון של הסתגלות‬
‫לסביבה הטבעית‪ ,‬זהו עמוד השדרה של התיאורה של למארק (‪ ,)1809‬הוא ראה‬
‫ביצורים החיים את היכולת להיצמד ל"נסיבות משפיעות" בפיתוח פונקציות‬

‫אורגניות מסוימות אשר יכולות לבוא לידי ביטוי בשינוי במבנה האנטומי‪ ,‬מטבולי או‬
‫התנהגותי‪.‬הגדרת ההסתגלות במדעי הטבע שנויה במחלוקת‪ ,‬התפיסה של לאמרק‬
‫נתפסה כתוצאה פשוטה של התפתחות ולא כתהליך‪ ,‬בניגוד להסבר הדרווניסטי של‬

‫הברירה הטבעית ככוח מניע‪.9‬‬

‫היישום של המונח אדפטציה למערכות אנושיות משויך לאנתרופולוג והאקולוג‬
‫התרבותי ג'וליאן סטיוארד אשר השתמש במונח "הסתגלות תרבותית" בכדי לתאר‬
‫את ההתאמה של "ליבות תרבות" (כלומר חברות אזוריות) לסביבה הטבעית‬
‫באמצעות פעילויות קיום‪ .‬אנתרופולוגים וארכיאולוגים מציעים כי ההסתגלות הנה‬
‫תוצאה של בחירה הפועלת על בסיס וריאציה באמצעות פרקטיקות תרבותיות‬
‫(הסתגלות) אשר אפשרו היסטורית לתרבות לשרוד‪ .‬פרקטיקות תרבותיות מושוות אפוא‬
‫למאפיינים גנטיים במדעי הטבע‪ .‬על פי השקפה דרוויניסטית זו‪ ,‬קבוצה שאין לה שיטות‬
‫התמודדות נאותות עם הלחץ הסביבתי לא תוכלנה להתחרות על משאבים נדירים ועל‬
‫כן לא תצלחנה לשרוד‪ .‬יכולת הסתגלות הנה ספציפית להקשר ומשתנה בין מדינות‪,‬‬
‫קהילות ובין יחידים וזאת לאורך זמן‪ .‬ישנם רמות שונות של כושר הסתגלות‪ ,‬יכולתו‬
‫של משק בית להתמודד עם סיכוני האקלים תלויה במידה מסוימת בהאם הסביבה‬
‫הקהילתית מאפשרת זאת‪ ,‬וזאת תלויה ביכולת ההסתגלות והמשאבים של המרחב‬

‫העירוני‪.10‬‬

‫מושג ההסתגלות‪ ,‬כפי שהוא משמש בגיאוגרפיה‪ ,‬מתקרב לתפיסת הסביבה הטבעית‪,‬‬
‫זאת המערבת שילוב בין הפיזי לחברתי ובין הטבעי לתרבותי‪ .‬יותר ממחצית מאוכלוסיית‬
‫העולם מתגוררת באזורים עירוניים‪ ,‬אזורים אלה בעלי כוח פוליטי וכלכלי ובעלי עמדה‬
‫בקבלת החלטות המשפיעות אף על האזורים הכפריים במרחב‪ .‬אורח חיים עירוני‬
‫וכלכלות הן מקור עיקרי לפליטת גזי החממה‪ ,‬ו'תרומתם' מוערכת בין ‪ 75%-80%‬מסך‬

‫הפליטה העולמי‪ .11‬על כן האחריות לשינוי מבחינה אקולוגית אך גם חברתית‬
‫צריכה להגיע מן הערים‪.‬‬

‫‪9 Eric Duchemin and Guillaume Simonet, 2010, "The concept of adaptation : interdisciplinary scope‬‬
‫‪and involvement in climate change".‬‬

‫‪10 Barry Smit and Johanna Wandel, 2006, "Adaptation, adaptive capacity and vulnerability".‬‬

‫‪11 Jörn Birkmann, Matthias Garschagen, Frauke Kraas & Nguyen Quang, 2010, "Adaptive urban‬‬
‫‪governance: new challenges for the second generation of urban adaptation strategies to climate‬‬
‫‪change".‬‬

‫‪10‬‬

‫בפרויקט אני יוצרת שילוב בין הדיספלינות השונות ומגדירה מחדש את‬
‫מושג האדפטציה אשר עוסק בהקשר הן האקולוגי והאקלימי והן בהקשר‬
‫חברתי וכלכלי בהשפעה על מרחב עירוני אשר עובר שינויים משמעותיים וקיצוניים‪.‬‬

‫בפרויקט אני מייצרת מרחב אקולוגי חדש‪ ,‬תכנון מרחבי אשר ידע לקבל את העלייה‬
‫במפלס ואת השינויים העתידיים בשל ההצפות‪ .‬התייחסות לעליית מפלס פני הים‬
‫הנה בצורה חיובית וככלי תכנוני‪ ,‬מתן אפשרות ליצירה של טרנפורמציה במרחב‬
‫ובתהליכי התכנון בכלל‪ .‬יצירה של מרחב עירוני חדש‪ ,‬בינוי ותשתיות מותאמות‪ ,‬הן ביו‬
‫נוי חדש והן חיזוק הקיים ושימור ערכים ממנו המאפיינים את העיר והמרחב‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הפרויקט עוסק ביצירה ושיקום של מרחב אקולוגי תת ימי‪ ,‬יצירת תשתית מבנית תלת‬
‫מימדית המאפשרת פיתוח של שונית אלמוגים וחיים תת ימיים עשירים ומגוונים‪ .‬לשוניות‬
‫האלמוגים חשיבות אקולוגית גדולה בפיתוח ויצירת מגוון עשיר של יצורים חיים‪.‬‬

‫מרחב תת ימי זה יהווה גם תשתית לייצור אנרגיה מכוח המים‪.‬‬
‫מעבר לחשיבות הסביבתית שיש בתכנון לקראת הבאות‪ ,‬ישנה אף חשיבות כלכלית‬
‫גדולה בתכנון זה‪ .‬על אף העלויות הגבוהות של תכנון שכזה‪ ,‬הן התכנון שאני מציעה‬
‫בפרויקט והן כל תכנון אחר שידע להתמודד עם עליית מפלס המים‪ ,‬חיזוק‪/‬בנייה של‬
‫מבנים המותאמים לכוחות המים‪ ,‬תכנון ופיתוח המרחב בהתאם ועוד‪ ,‬עלויות אלו יהיו‬

‫זניחות לעומת עלויות שיקום הנזק שתגרום עליית מפלס פני הים בעתיד‪.12‬‬

‫‪12 Ian Burton, 1997, "Vulnerability And Adaptive Response In The Context Of Climate And Climate‬‬
‫‪Change".‬‬

‫‪11‬‬

‫פרק ג' ‪ -‬התכנון האדריכלי‬

‫איור ‪ | 4‬מצב קיים במרחב טרם ההצפה‬

‫איור ‪ | 5‬מרחב התכנון לאחר עליית מפלס פני הים בשלושה מטרים‪ ,‬הצפה של כל קו החוף‪,‬‬

‫עד לרחוב הירקון‬

‫איור ‪ | 6‬מפה בתימטרית של המרחב לאחר עליית המפלס‬

‫‪12‬‬

‫שלבי תכנון הפרויקט‬

‫מרחב לפני הצפה‬

‫בכדי להתכונן לקראת עליית המפלס‪ ,‬עלייה אשר תחריב את כל קו החוף כולל כל המבנים עד לרחוב‬
‫הירקון‪ ,‬אני הורסת את המבנים הללו‪ .‬הריסה זו תאפשר יצירה של קו חוף חדש ומרחב ציבורי‪.‬‬

‫מרחב לאחר הריסת המבנים‬

‫לגונות מרחביות | חפירת לגונות מרחביות לעומק של ‪ 3‬מטרים‬

‫‪13‬‬

‫הפרויקט הינו פרויקט אשר מתהווה לאורך זמן‪ ,‬עליית מפלס פני הים אינה מתבצעת ביום והיא תהליך‪.‬‬
‫בפרויקט פיתחתי גישה אדפטיבית המקבלת את עליית המפלס ומשתמשת במים ככלי תכנוני לתכנון‬
‫המרחב‪ .‬על כן ישנם שלבי ביניים ושימושים שונים לאורך השנים בהתאם למצב מפלס המים באותה‬

‫התקופה ובהתאם לצרכים השונים‪.‬‬
‫במרחב יבוצעו עבודות תשתית של חפירת לגונות בעומק שלושה מטרים‪ ,‬לגונות אלה יאפשרו מספר‬
‫מצבים שונים לאורך השנים ובהתאם לצרכים המשתנים‪ ,‬כאשר האופציה הראשונה הנה מרחב ציבוו‬

‫רי פתוח הכולל טריבונות‪.‬‬

‫מצב ביינים‪ ,‬מרחב ציבורי‬
‫במצבים של גשמים רבים ולאורך השנים בהם מפלס הים טרם עלה מספיק בכדי להגיע אל‬
‫המרחב הבנוי מרחבים אלו ישמשו כלגונות לאגירת מי גשמים והצפות של הרחובות בשכונה אשר‬

‫יתנקזו ללגונות אלה‪.‬‬

‫מצב ביינים‪ ,‬אגירת מי גשמים‬
‫‪14‬‬

‫לאורך השנים מי התהום נפגעו בצורה משמעותית‪ ,‬כתוצאה מזיהום אשר עיקרו בשל מפעלים‬
‫תעשייתיים‪ ,‬דלקים וריבוי שאיבות מי התהום המפירות את האיזון‪ .‬מי תהום מהווים ‪ 41%‬מצריכת‬

‫המים בישראל ועל כן מהווים גורם מאוד משמעותי וקיים ערך רב בשיקומם‪.‬‬

‫עליית מפלס פני הים בשלושה מטרים‪ ,‬הצפה מלאה‬
‫כפי שציינתי עליית מפלס פני הים הנה תהליך ואינה מתבצעת בין לילה‪ .‬על כן המרחב שתכננתי‬
‫מאפשר מגוון של אפשרויות להתמודדות עם מצבי קיצון שונים ומתן פתרון מרחבי המאפשר את הקיום‬
‫האורבני לצד האקולוגי‪ ,‬הים‪ ,‬זאת תוך שמירה ושיקום של ההרס אותו יצר האדם ותיעול המים לצו‬

‫רכים השונים‪.‬‬

‫עליית מפלס פני הים בשלושה מטרים‪ ,‬הצפה מלאה‬
‫‪15‬‬

‫מרחב אחרי הצפה | עלייה של שלושה במטרים במפלס הים‬

‫משטח ספיגה‬

‫מטרתו הראשונה הינה בלימה של הצפה פנימה אל העיר‪ ,‬זאת בהשראת מודל הבנייה של‬
‫"‪ ,"Spong City‬מודל לבנייה עירונית אשר הוצע בסין בכדי למנוע הצפות‪ .‬שיטת הפעולה הינה חיזוק‬
‫של תשתיות אקולוגיות ומערכות הניקוז בעיר‪ .‬תפיסה של שיפור הסביבה האקולוגית ופיתוח המגוון‬

‫הביולוגי תוך קליטת מי גשמים ולכידתם ובכך מניעת הצפות‪.‬‬
‫בשל עליית המפלס נוצרה הזדמנות תכנונית לתכנון קו חוף חדש לעיר תל אביב‪ ,‬וסוג של עירונית‬
‫נופית ימית חדשה‪ .‬הגדל קו החוף על ידי המשטח וצורניותו אשר מהווה מרחב ציבורי המחבר את הים‬

‫לשכונה ולעיר‪.‬‬

‫עליות וירידות‬

‫בכדי להמשיך את הרציפות העירונית ובכדי להרחיב את החוויה האורבנית החדשה‪ ,‬מרחב ימי אורו‬
‫בני‪ ,‬יצרתי חיבורים למרחבים ציבוריים‪ ,‬חלקם בקומת הקרקע המוצפת‪ .‬משמע ירידה אל קומות‬
‫הקרקע המקוריות של המבנים‪ .‬חלק מקומות אלה מוצפות והגישה היא בצלילה‪/‬שחייה בלבד וחלקם‬

‫הוסבו לשימושים ציבוריים פרוגרמתיים שונים כגון קולנוע‪.‬‬
‫‪13 "Spong City", Sieker - The Stormwater Experts‬‬

‫‪16‬‬

‫רקונסטרוקציה ביולוגית‬

‫יצירה של מרחב אקולוגי חדש‪ ,‬זן מסוג "‪ "Oculina patagonica‬הינו ממשפחת אלמוגי האבן‪ .‬אלמוג‬
‫בעל שלד קשיח‪ ,‬ענפים המאוחים בבסיסם‪ .‬האלמוג גדל על מצעים שונים ויוצר מושבות צפופות‪ .‬מין‬
‫זה פלש לים התיכון מדרום אמריקה‪ ,‬עקב הימצאותו בים התיכון מעל למליון שנה נחשב למין מקומי‪.‬‬
‫במרחב הימי של הים התיכון לא קיימים מיניי אלמוגים נוספים המסוגלים להתפתח‪ .‬על כן‪ ,‬החשיבות‬
‫ביצירת פלטפורמה לגידול אלמוג מסוג זה‪ .‬בנוסף‪ ,‬יצירת תשתית לפיתוח זנים ביולגיים נוספים במו‬

‫רחב התת ימי של הפרויקט‪.‬‬

‫איור ‪ | 8‬אלמוג מזן "‪"Oculina patagonica‬‬

‫המרחב האקולוגי מהווה חלק אינטגרלי בתכנון הפרויקט‪ ,‬יצירה של יש מאין‪ ,‬יעצים את המרחב העיו‬
‫רוני וההקשר של השכונה וחשיבותה בעיר‪ .‬שוניות אלמוגים חשובות בהכרח לפיתוח אקולוגי וריבוי‬

‫המינים הביולגיים במרחב אך יש לכך גם תרומה כלכלית גדולה‪.‬‬

‫עמודונים | תמיכה מרחבית המאפשרת בסיס לצמיחה והתפתחות של המרחב האקולוגי החדש‪,‬‬

‫צורניות המאפשרת גדילה והתפתחות של האלמוגים‪ .‬בנוסף‪ ,‬הצורניות לעיצוב עמודי הפוליפ‬
‫נובעת מפוליפי האלמוג ולמידה מצורת המבנה של האלמוג והשלכה על העמודים הקונסטרוקטיבים‬
‫התומכים במבנים ומחזקים את קומות הקרקע והמסד של המבנים הקיימים שהוצפו‪ .‬תכנון זה מאפו‬
‫שר שימור וחידוש המרחב על בסיס הקיים‪ ,‬תוך שמירה על זהות ומרקם עירוני קיים ותכנון של מרחב‬

‫עתידי חדש‪.‬‬
‫‪17‬‬

‫שוברי גלים | שוברי הגלים נועדו בכדי לבלום את עוצמת הגלים ובנוסף להוות תשתית להתרבות‬

‫המרחב האקולוגי התת ימי‪ .‬שובר הגלים מתוכנן בצורניות גיאומטרית מורכבת בכדי לייצר כמה שיותר‬
‫משקעים ושכבות עליהם יכולים האלמוגים להתרבות‪ .‬פיתוח המרחב האקולוגי התת ימי הינו משאב‬

‫מעבר לחשיבותו הסביבתית הן לעיר ולמרחב ולעיבוי השימוש הציבורי במרחב‪.‬‬

‫ייצור אנרגיהה | עיצובם הצורני נובע מהשפעת צורניות הפוליפ‪ .‬עקרון ייצור האנרגיה משימוש בע�ו‬

‫צמת הגלים‪ ,‬על כן מרחבי ייצור האנרגיה ממוקמים מעבר לשובר הגלים בכדי לנצל את מירב אנרו‬
‫גיית הגלים‪ .‬תהליך ייצור האנרגיה מתבצע כתוצאה מעלייה וירידה של האובייקט באמצעות הגלים‪,‬‬
‫לאובייקט מחובר מוט מתכת המעוגן למגנט בקרקעית הים וכתוצאה מן התנועה נוצרת האנרגיה‬

‫מרחב ימי ציבורי | מרחב ציבורי הצופה אל העיר ונמצא במרחק שיט קצר מקו החוף‪ .‬המרחב כולל‬

‫מסעדות ומרחבים ופארק פתוח בעומק הים‪ .‬המרחב כולל מצפה תת ימי המאפשר צפייה על שוברי‬
‫הגלים‪ ,‬האלמוגים וכלל המרחב התת ימי‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫פירוט התכנון‬

‫איור ‪ | 9‬תוכנית פרוגרמות‬

‫איור ‪ | 10‬מדרחוב אלנבי‬

‫הפיכת הרחוב למדרחוב‪ ,‬חיבור לתחנת‬
‫רק"ל עתידית התזרים אנשים רבים למרחב‬
‫הפרויקט‪ .‬הליכה במדרחוב עם אופק של קו‬

‫החוף והמרחב הימי‪.‬‬
‫‪19‬‬

‫איור ‪ | 11‬מדרחוב הירקון‬

‫הפיכת רחוב הירקון למדרחוב‪ ,‬מפגש חדש‬
‫של עיר וים‪ .‬יצירת מרחבי שהייה הצופים אל‬

‫הים ואל עומקה של העיר‪.‬‬

‫איור ‪ | 12‬מבט מהים לכיוון מפגש מדרחוב הירקון ואלנבי‬

‫‪20‬‬

‫איור ‪ | 13‬מבט חוף אורבני‬

‫חיבור בין העיר לקו החוף החדש‪ ,‬זהו כבר לא חוף הים אליו היינו רגילים‪ .‬רצועה חולית ואחריה המרחב‬
‫הימי‪ ,‬אלא שילוב של האורבניות התל אביבית תוך אפשרות לכניסה לים והחיבור של כך אל המדרחוב‬

‫והרציפות העירונית‪.‬‬

‫איור ‪ | 14‬חתך ‪A-A‬‬

‫עקב עליית המפלס כל קומת הקרקע במרחב תוצף‪ .‬על כן‪ ,‬תוכננו פתרונות שונים למרחבים השונים‬
‫בכדי לאפשר שימוש בקומות אלה והמשך קיום המבנים והמרחב הציבורי בעיר‪ .‬ניתן לראות בחתך כי‬
‫חלק מן הקומות מוצפות ומהוות מרחב בנוי בתוך המים הניתן להגעה בסירה או שחייה‪ .‬בנוסף‪ ,‬ישנם‬
‫קומות אשר עברו התאמה בכדי להיות חללים ציבוריים סגורים הניתנים לשימוש ובנוסף לצפייה על‬

‫המרחב התת ימי החדש‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫איור ‪ | 15‬ירידה לקולנוע‬
‫חיבור של ירידה אל קומת הקרקע‬
‫שלך המבנה‪ ,‬קולנוע תת ימי‪ .‬מעבר‬
‫ציבורי בתוך הלגונה המאפשר‬
‫חוויה של מעבר וחצייה בתוך המים‪.‬‬

‫איור ‪ | 16‬חתך ‪B-B‬‬

‫‪22‬‬

‫איור ‪ | 18‬מבט מסעדות הצופות אל הלגונה‬ ‫איור ‪ | 17‬מבט שדרת חנויות‬

‫איור ‪ | 19‬מבט לגונה‬

‫איור ‪ | 20‬מבט לגונות וחיבורים למרחבים ציבוריים‬

‫‪23‬‬

‫איור ‪ | 21‬מרחב צלילה ואלמוגים‬

‫מרחב בית האופרה ומלון אמבסדור‪ ,‬זוהי נקודת המבט והאופק מתוך העיר אל כיוון הים‪.‬‬
‫במרחב זה מבחינה היסטורית שכנה הכנסת הראשונה אשר פעלה בקולנוע קסם‪ .‬במקטע זה קומת‬
‫הקרקע של המבנים מוצפת במים ונוצר השילוב והחיבור בין המרקם האורבני לבין הים‪ .‬קומת הקרקע‬
‫הופכת להיות מוצפת ונותר מימד של זיכרון העבר הכולל את קומת העמודים במבנים אלו‪ .‬במרחב‬
‫בשל האפשרות להיצמדות למשטחים ובשל עומק מועט יתרבו אלמוגים רבים וניתן יהיה להגיע לצלול‬

‫ולשחות במרחב ולצפות באלמוגים ובמגוון הביולגי שיתפתח במרחב‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫איור ‪ | 22‬מרחב ציבורי ימי‬

‫מרחב המשלב פנאי וחיבור בין הים לאנשי העיר‪ ,‬נוסף על כך תועלת סביבתית בייצור אנרגיה ירוקה‪.‬‬

‫מרחב ימי משטח צף‬

‫משטחי פוליפ | עגינת סירות‬

‫ממברנה מרחבית‬

‫איור ‪ | 23‬אופן ייצור החשמל‬

‫המרחב הימי הינו משטח צף‪ ,‬כאשר הוא‬
‫עולה ויורד בעקבות הגלים‪ .‬ניתן להשתמש‬
‫באנרגיה הנוצרת כצואה מן העלייה והירידה‬
‫לטובת ייצור אנרגיה‪ .‬ישנו מוט מתכת המחוו‬
‫בר למגנט ומוקף בסליל‪ ,‬וכתוצאה מן התנוו‬

‫עתיות נוצרת אנריגה‪.‬‬
‫‪25‬‬

‫איור ‪ | 24‬שובר גלים‬

‫לאור מחקר‪ 14‬אשר ערכו פרופ' עזרי טרזי ופרופ' חיים פרנס‪ ,‬מחקר אשר בוחן כיצד ניתן לשקם שוניות‬
‫אלמוגים‪ .‬במחקר הם יצרו אב טיפוס של אלמוג בהדפסה תלת מימדית באמצעות חימר (‪WASP‬‬
‫‪ ,)Delta‬חומר בעל נקבוביות גבוה המתאים לסביבה ימית‪ .‬לאחר מכן הם צללו בכדי לשתול את‬
‫המודל האלמוגי המוגמר בשונית האלמוגים‪ ,‬כאשר מטרת העל הינה שיקום המערכות הקורסת של‬
‫שוניות אלמוגים ברחבי העולם כולו‪ .‬פרויקט זה משלב שני דיספלינות שונות‪ ,‬עיצוב וביולוגיה‪ .‬עיצוב‬

‫שהוא מכוון טבע ולא רק מכוון אנשים [ראה נספח ‪.]3‬‬

‫איור ‪ | 25‬מבט על שובר הגלים והאלמוגים הגדלים ומתפתחים על גבי צורניות השובר ובסמוך לו‪.‬‬

‫‪" 14‬עיצוב מכוון טבע‪ :‬גישה עיצובית חדשה לעידן האנתרופוקן הקיצוני"‪ ,‬עזרי טרזי‪ 12 ,‬דצמבר ‪2019‬‬
‫‪26‬‬

‫איור ‪ | 26‬מבט כולל פרויקט‬

‫איור ‪ | 27‬מבט על קו החוף והלגונות‬

‫‪27‬‬

‫ביבליוגרפיה‬

Barry Smit and Johanna Wandel, 2006, "Adaptation, adaptive capacity
and vulnerability".

Eric Duchemin and Guillaume Simonet, 2010, "The concept of adaptation:
interdisciplinary scope and involvement in climate change".

Ian Burton, 1997, "Vulnerability And Adaptive Response In The Context Of
Climate And Climate Change".

John A. Church, Neil J. White , 2011, "Sea-Level Rise from the Late 19th to
the Early 21st Century".

Jörn Birkmann, Matthias Garschagen, Frauke Kraas & Nguyen
Quang, 2010, "Adaptive urban governance: new challenges for the
second generation of urban adaptation strategies to climate change".

Rebecca Lindsey , 2020, "Climate Change: Global Sea Level".

Susmita Dasgupta , 2007, "The Impact of Sea Level Rise on Developing
Countries: A Comparative Analysis".

‫ "שינוי מפלס הים ובחינת ההשלכות על מצב חופי הים התיכון של ישו‬,‫ רוזן‬.‫דב ס‬
.‫ חקר ימים ואגמים לישראל‬,‫ מנהל המחלקה לגיאולוגיה ימית ותהליכים חופיים‬,"‫ראל‬

,2015 ,‫ הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון‬,‫המרכז לחקר העיר והאזור‬
."‫"תכנית ימית לישראל‬

."‫ "פרויקט מדיניות מרחב ימי ישראל‬,2020 ,‫ המרחב הימי של ישראל‬,‫מנהל התכנון‬

,"‫ גישה עיצובית חדשה לעידן האנתרופוקן הקיצוני‬:‫עזרי טרזי' "עיצוב מכוון טבע‬
.2019 ‫דצמבר‬

28

‫נספחים‬

‫נספח ‪- 1‬‬
‫תחזית עליית מפלס פני הים במישור‬

‫החוף המרכזי‬
‫מקור ‪-‬‬

‫‪Lichter & Felsenstein, 2012‬‬

‫נספח ‪- 2‬‬
‫מפה עולמית המדמה עלייה של ‪ 6‬מטרים‬
‫במפלס פני הים‪ ,‬הערים המוצפות מסומו‬

‫נות באדום‪.‬‬
‫מקור ‪NASA -‬‬

‫נספח ‪- 3‬‬
‫מחקר ‪ - XCoral‬שיקום שונית האלמוגים‬
‫באמצעות הדפסת קרמיקה תלת ממדית‪.‬‬

‫מקור ‪Design Tech, Technion -‬‬

‫‪29‬‬

‫בעקבות עליית מפלס פני הים‬ ‫‪2100‬‬
‫קו החוף של תל אביב יוצף!‬

‫הפרויקט עוסק בעליית מפלס פני הים ונושא ההצפות במקטע קו החוף של שכונת כרם‬
‫התימנים‪ ,‬תל אביב‪ .‬הפרויקט מפתח גישה אדפטיבית למרחב שעובר שינוי כתוצאה‬
‫מן ההתחממות הגלובלית‪ .‬תפיסת הפרויקט איננה של מגננה מפני המים אלא שימוש‬
‫בעליית המפלס ככלי תכנוני ושילוב המים כחלק מהמרקם העירוני‪ .‬תכנון קו חוף חדש‬
‫לתל אביב ויצירת מערכת אקולוגית חדשה‪ ,‬תוך ייצור של אנרגיה ירוקה ושיקום מי‬

‫התהום שנפגעו קשות במהלך השנים‪.‬‬

‫נעמי אהרוני‬

‫‪TLV‬‬

‫‪Are You Ready To‬‬

‫?‪Rise Up‬‬