The words you are searching are inside this book. To get more targeted content, please make full-text search by clicking here.

מאמרים_רחלי הרוש_מיכל סלונים (4)

Discover the best professional documents and content resources in AnyFlip Document Base.
Search
Published by rach3989, 2019-07-29 16:10:51

מאמרים_רחלי הרוש_מיכל סלונים (4)

מאמרים_רחלי הרוש_מיכל סלונים (4)

‫תוכן ‪ - Clever on Sunday‬טאפרוור כמדרגה קטנה‬
‫בדרך הארוכה לשחרור האישה מהמטבח‪ .‬עמוד ‪2‬‬
‫"תמונה אחת שווה אלף מילים" עמוד ‪ 5‬סמלים‬
‫אייקונים ומוסיקה‪ .‬עמוד ‪ 7‬כל המוסיף גורע"‪.‬‬
‫מינימליזם וקישוטים‪ .‬עמוד ‪ 11‬גרבוני ניילון – ‪100‬‬
‫שנה של "רכבות"‪ .‬עמוד ‪ 13‬אני יכולה להגיע לכל‬
‫מקום שאני רוצה‪ ,‬אבל דווקא בישראל אני מרגישה‬
‫מוגבלת"‪ .‬עמוד ‪ 16‬הבאוהאוס‪ .‬חיבור בין‬
‫דיסציפלינות‪ ,‬תועלות חברתיות ותקרת זכוכית‬
‫מגדרית‪ .‬עמוד ‪" 20‬מחינוך בשירות המדינה ועד‬
‫לבית ספר הדומה לכלא‪-‬הייתכן עתיד טוב יותר‬
‫לביה"ס?"‪ .‬עמוד ‪ 22‬גוף פוליטי ‪" -‬אפליה מגדרית‬

‫שמתחילה כבר בארגז החול"‪ .‬עמוד ‪25‬‬

‫‪1‬‬

‫‪ - Clever on Sunday‬טאפרוור כמדרגה קטנה בדרך הארוכה לשחרור האישה מהמטבח‪.‬‬

‫שנות ה‪ ,50-‬העשור שאחרי מלחמת העולם ה‪ ,2-‬היו שנים בהן הייצור ההמוני ותקשורת ההמונים גדלו והתחזקו‪ .‬בשנים האלה יבשת‬
‫אירופה החלה לעבור תהליך של "אמריקניזציה"‪ .‬השנים שאחרי המלחמה יצרו גידול בתרבות הצריכה‪ ,‬עולם הפרסום‪ ,‬הקולנוע‬
‫והתרבות שיצרו ביקוש יותר נרחב ומשמעותי והחיבור של העולמות האלה לעולם העיצוב התחזק‪ .‬רבים באירופה חששו משחיקה‬
‫של סטנדרטים בעקבות הייצור ההמוני‪ ,‬שכן מדובר בתקופה בה הצרכנות והחומריות מאוד התחזקו‪ .‬למעשה‪ ,‬בשנים האלה נשתלו‬
‫הזרעים של תרבות הצריכה כפי שאנחנו מכירים אותה כיום‪ .‬עיצוב מוצר בשנים האלה היווה חלק בלתי נפרד מעולם הפרסום‪,‬‬

‫הקולנוע‪ ,‬הטלוויזיה ובעצם נעשה תהליך של "דמוקרטיזציה" בעולם העיצוב‪.‬‬
‫באנגליה הבינו שצרכנות זה המפתח לעתיד ‪ -‬השקיעו בחינוך של הבנת העיצוב‪ ,‬הטעם "טוב" וכד'‪ .‬היה להם חשוב לשמור על‬
‫רמה גבוהה ולפתח אצל הצרכנים סטנדרטים גבוהים והבנה של עיצוב נכון‪ ,‬איכותי ויוקרתי‪ .‬באופן כללי‪ ,‬בעשור זה‪ ,‬גם באירופה‬
‫וגם בארה"ב‪ ,‬קהל היעד היה בנשים ‪ -‬שנהיו הרוכשות העיקריות סביב כל נושא הבית בו הן מבלות את רוב זמנן )עקרות בית(‪,‬‬
‫תרבות‪ ,‬אופנה ופנאי‪ .‬דאז‪ ,‬הפוקוס עבר ממכירה של מוצר למכירה של "חלום" המורכב לא רק מהמוצר הפיזי‪ ,‬אלא גם מההבטחה‬

‫הפרסומית והתקשורת שליוותה אותו‪.‬‬
‫קופסאות ה"טאפראוור"‪ ,‬הפכה לפופולארית לתודעה בשנות ה‪ , 50-‬למרות שהחברה כבר הייתה קיימת מ‪ .1942-‬כשקוראים על‬
‫התקופה הזו בארה"ב אפשר להבין את הערך הרב שנתן המוצר הזה ללקוחות שלו‪ ,‬שמאוחר יותר גם זכה להצלחה גדולה באנגליה‪.‬‬
‫למרות התפיסה הרווחת כי אימוץ המודרניזם בעיצוב ותרבות הצריכה השפיע באופן חיובי על חיי אנשים‪ ,‬הביא בשורה של חיים‬
‫אופטימיים וחיוביים ובנוסף אותה תקופה אף הוגדרה בתרבות כ"‪ ,"Happy days‬ישנם מחקרים אחרים הסותרים את טענות אלה‪,‬‬
‫או לפחות מביאים תמונה קצת אחרת‪ .‬דוגמא לראייה זו מביאה ההיסטוריונית העיצובית ג'ודי אטפילד במאמרה " ‪Inside‬‬
‫‪ ,"Harlow House Interiors, 1951–1961 Pramtown: A Study of‬אליו יש התייחסות בפרק‪ .‬בתוך מחקרה של ג'ודי מתואר‬
‫סבלן של נשים ממעמד הפועלים‪ ,‬אשר מאוד הושפעו מהאובדן החמור של הקהילתיות‪ ,‬בעקבות ה"אינדיווידואליזם" שאפיין את‬
‫התקופה שאחרי מלחמת העולם ה‪ 2-‬ואת החיים בפרברים‪ .‬עוד דוגמא לסבל הקשור לעיצוב‪ ,‬היה העובדה כי המטבחים של אותן‬
‫נשים היו ממוקמים בחזית בתיהם וגרמה לכך שהתעלמו מהן לחלוטין‪ .‬מכאן שמעניין להסתכל על ההשפעה של טאפרוור – חברה‬
‫המייצרת מוצרים שרבים מתייחסים אליהם כאל מוצרים "שוביניסטי"‪ ,‬השייכים לעולם הישן‪ ,‬שכן הם קיבעו את תפקידה של האישה‬
‫במטבח מראש‪ ,‬וכיוונו לעקרות בית ולמוצרים התואמים את התפקיד שלהן לפי התפיסה המסורתית של הימים ההם‪ .‬עם זאת‪ ,‬אנו‬

‫מאמינות שבהתחשב במעמד האישה ומקומה בשנות ה‪ ,50-‬טאפרוור היוותה אבן דרך במסע הארוך של האישה מחוץ למטבח‪.‬‬
‫מבחינת האיכויות והפונקציונאליות של המוצרים ‪ -‬הפיתוח של המייסד ארל טאפר‪ ,‬שיצר קופסאות פלסטיק מתקדמות המאפשרות‬
‫שמירה על טריות האוכל לאורך זמן ונשיאה שלו‪ ,‬הביא בעצם לשיפור גדול בחייהן של נשים והגדיל את הגמישות שלהן‪ .‬כך בעצם‬
‫נשים יכולות לבשל בבוקר‪ ,‬לצאת לעבוד והאוכל יישמר טרי עבור כל בני הבית‪ .‬דוגמא טובה לכך ניתן לראות במודעה המצורפת‬
‫משנות ה‪ ,50-‬שמבטיחה ללקוחה מוצר שישמור על טריות ובכך יאפשר לה להנות ולנוח ביום ראשון‪ ,‬במקום לעמול במטבח‪ ,‬ועדיין‬

‫להגיש אוכל טעים וטרי לארוחה‪.‬‬

‫‪2‬‬

Tupperware makes it possible. You can set out a fine Sunday lunch and have time to enjoy the papers, too. Here's how. Cook earlier in the "
week, store in Tupperware, serve on Sunday. Tupperware's patented airtight seal will keep your food delectably fresh. And these unique
plastic containers are so colorful, you'll bring them right to the table for serving. All very relaxed. You can relax when you buy Tuppewar,
too. Come to a Tupperware Home Party or have one of your own. Phone the local Tupperware distributor for the same of your nearest

dealer, or write."

‫ עשו מסיבות‬,(‫ "מסיבות הטאפאוור" בהן הנשים היוו כסוכנות החברה )מכרו ישירות לצרכנים‬- ‫גם מבחינת המודל העסקי שיווקי‬
‫בבתיהן למכירת המוצרים בשיטת השיווק הישיר ובנוסף ושיווק מפה לאוזן הוא זה שלמעשה אפשר גם לעקרות בית לעבוד ולהביא‬
‫ שכאמור החלה למכור‬,‫ למעשה כל ההצלחה של החברה‬.‫ משהו שעד אז עקרת בית בפרברים לא יכלה באמת לעשות‬,‫ערך כלכלי‬
.‫ שהייתה צריכה לממן את הטיפולים הרפואיים של בנה‬,‫ בראוני וייז‬,‫ נולדה רק בזכות אישה גרושה‬,40-‫את מוצריה כבר בשנות ה‬

3

‫היא החלה למכור קופסאות של טאפאוור ולאור ההצלחה הגדולה שלה היא צורפה לחברה ולמעשה הייתה זו שייסדה את שיטת‬
‫השיווק של "מסיבות טאפאוור"‪.‬‬

‫בנוסף אי אפשר שלא להתייחס לתרומה החברתית והתרבותית שהייתה ל"מסיבות טאפאוור" עבור נשים‪ ,‬אשר מילאו את החסך‬
‫בתחושת קהילתיות ונתנו מענה לבדידות שאפיינו את חיי הפרברים בשנים שאחרי מלחמת העולם ה‪. 2-‬‬

‫טאפאוור למעשה הייתה המותג הראשון שהצליח בקנה מידה נרחב בעיקר באמצעות נשים שהיוו כסוכנות בשיטת השיווק הישיר‬
‫בין אם זה במסיבות החברה‪ ,‬בשיווק מפה לאוזן וכד'‪ .‬אפשר לראות במותג הזה בסיס משמעותיי שהיווה כאבן דרך )ואולי היום אף‬

‫יותר מתמיד( להצלחת מותגים רבים בעולם – )‪ WOM(word of mouth‬ויכולת יצירת קהילות ושבטים‪.‬‬

‫"תמונה אחת שווה אלף מילים"‬

‫השימוש בתמרורים בצידי הדרך בזמן נסיעה‪ ,‬נועד להחליף הסברים כתובים של הוראות‪ ,‬חיווים‬
‫ואזהרות הקשורים לדרך‪ .‬פעמים רבות משמעות התמרור מובנת על ידי התבוננות פשוטה בציור‪ ,‬ללא‬
‫צורך בלימוד ההגדרה המדויקת של התמרור‪ .‬למשל‪ ,‬אם נתבונן בתמרור עצור בו נעשה שימוש‬
‫יומיומי‪ ,‬המצוין על ידי סימון אדום של אזהרה‪ ,‬ויד לבנה בתוכו שמראה סימן של הוראת העצירה ‪,‬‬
‫מעניין לראות איך ציור פשוט הפך לסמל שמשמעותו מובנת באופן כמעט מכני‪ ,‬ללא כל הסבר‪,‬‬
‫‪4‬‬

‫בהרבה מאוד מדינות‪ .‬ואף יותר מעניין להתבונן בכך שסביר להניח שכמעט כל מי שייתקל בסמל הזה יבין אותו באופן זהה‪ ,‬דבר‬
‫שאינו מפתיע‪ ,‬אם הוא לוקח חלק פעיל בתרבות ובחברה שבה מקובל הסמל על משמעויותיו‪ .‬לאחר למידה וידיעה של סוגי‬
‫התמרורים השונים )הוריה‪ ,‬אזהרה וכו'(‪ ,‬ניתן להבין את משמעותם על ידי שילוב ההבנה של סוג התמרור המתגלה על ידי הצורה‬

‫והצבע שלו‪.‬‬

‫מכאן עולה נקודה חשובה בסמיוטיקה המהווה חקר הסימנים והסמלים‪ :‬סמל יכול להיות תלוי תרבות או אוניברסלי‪ .‬ג'ון לוק‪,‬‬
‫הפילוסוף והרופא האנגלי הוא הראשון שטבע את המונח סמיוטיקה בשנת ‪ 1690‬בחיבורו "מסה על שכל האדם" כלומר טקסט על‬
‫הבנת האדם‪ ,‬שראה בתהליך הסימון וההסמלה כתשתית ללוגיקה חדשה‪ .‬סמל יכול לקבל פרשנות במילה‪ /‬בצירוף‪/‬בתו‪ /‬בתמונה‪/‬‬
‫במחווה‪ /‬בצליל‪ /‬בתבנית או בצבע‪ .‬הפרשנויות השונות לסמלים זהים‪ ,‬מחייבות פעמים רבות תשומת לב במפגש בין תרבויות‪.‬‬
‫בניגוד לסימון תמרור עצור בישראל שהינו תלוי תרבות )במדינות אחרות הסימון אחר (‪ ,‬סמל ארגון הצלב האדום זהה כמעט בכל‬
‫מקום בעולם בזכות היותו סמל לשוויון בפני קבלת טיפול רפואי ‪ -‬שפרשנותו לרוב אינה תלויה במיקומו הגיאוגרפי‪ ,‬בגיל‪ ,‬במין או‬

‫בתפיסות העולם‪.‬‬

‫פרדינן דה סוסיר )‪ ,(1857-1913‬ממייסדי הבלשנות המודרנית ‪ ,‬הגה את תורת הסמיולוגיה‪ .‬בסמיולוגיה הוא התייחס לשפה‬
‫כמערכת סימנים מבנית המבוססת על קשרים שרירותיים בין הסימנים לבין המציאות והמשמעויות שניתנות למילים ‪ -‬שהן לפי‬
‫הסכם חברתי בלבד‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוא ביסס את המונח סימן כבנוי משני אלמנטים ‪ -‬מסמן )הרישום המוחשי של המסומן( ומסומן )התוכן‬
‫והמשמעות של הדברים – המושג עצמו(‪ .‬רולאן בארת )‪ (1915-1980‬בחיבורו של ספר " מיתולוגיות " ‪ ,‬הדגים כיצד מערכת‬
‫הסימנים של דה סוסיר יכולה להיות מורחבת לכדי מערכת כפולה בעלת משמעות חברתית‪-‬תרבותית ‪ -‬זו של המיתוס‪ .‬מצד אחד‪,‬‬
‫בארת מתייחס לאובייקטים המוצגים ומתאר תכונות ודימויים פשוטים להבנה‪ .‬מצד שני‪ ,‬הוא מתייחס לרבדים עמוקים יותר‬
‫הקשורים לתקופות ותרבויות שונות‪ .‬בארת מנתח את הסימנים ומשמעותם בשני אלמנטים‪ :‬המשמעות הדנוטטיבית‪ ,‬המהווה את‬

‫ההגדרה המילונית של סימן‪ ,‬פשוטו כמשמעו‪ ,‬והמשמעות הקונוטטיבית המהווה תלות תרבותית‪-‬חברתית‪ ,‬זמן ומקום‪.‬‬

‫מעניין לראות את הניתוח הסמיוטי לכיסא הפנטון שעיצב המעצב ורנר פנטון בשנת ‪ .1960‬כיסא הינו רהיט נפוץ המשמש לישיבה‪.‬‬
‫צורתו של כיסא זה שונה מכיסא רגיל בעל מס' רגליים )בדר"כ ‪ (4‬המורכב ממספר חומרים‪ ,‬מאחר והוא יוצר והוזרק כיחידה אחת‬

‫של פלסטיק‪ .‬הכיסא‪ ,‬שנראה כדמות מתוך‬
‫מחזה יחיד עם משענת‪ ,‬תמיכה לעכוז ובסיס‬
‫שלמרות שאינם ישרים‪ ,‬מרמזים על כסא ישיבה‬
‫ואפשר לדמיין שהוא מחקה את צורת הישיבה‬
‫של בן האדם – ישיבה כפופה‪ ,‬לא סימטרית‪,‬‬

‫מתפזרת‪ ,‬רפויה‪.‬‬

‫הצורה של הכיסא מאפשרת לערום אותו אחד‬
‫על גבי השני בלי לתפוס נפח מיותר מהחלל וכך‬
‫נוצר חסכון במקום‪ .‬כסא הפנטון מיוצר בצורה‬
‫הנדסית קלה המאפשרת להשתמש במגוון רחב של סוגי פלסטיק וכך יכולים להתקבל צבעים‪ ,‬מרקמים ודרגות חוזק שונות‪.‬‬
‫הפלסטיק בשמותיו הרבים‪ ,‬הוא במהותו חומר אלכימי הבנוי ממולקולות המורכבות מהמון יחידות חוזרות וביניהם קשרים‬
‫המאפשרים את חיבור המקשה כאחת‪ .‬תצורתו הראשונית של הכיסא הייתה כגרגירים של חומר גלם פלסטיק מוצק עם תוספים‬

‫‪5‬‬

‫שעברו טרנספורמציה והתכה בתהליך הייצור ומהצד השני מתקבל כסא מעוצב הנראה כמו פסל‪ ,‬כגוף האדם‪ ,‬כגלים בים‪ ,‬כמעין‬
‫רוח שנשבה על הפלסטיק והוא קיבל את צורתו עד שהחליף מצב צבירה‪.‬‬

‫במס' רגעים גרגירי הפלסטיק המעוצבים תחת דמות "כסא הפנטון" הפכו לאייקון אומנות‪ ,‬תרבות ועיצוב ברחבי העולם‪ .‬מרחב‬
‫הטרנספורמציות של האדם על הכיסא מאפשר תחושת נינוחות וקלילות בה האדם יושב כפוף ורפוי‪ .‬הפלסטיק מעלה אסוציאציות‬
‫של חומר זול‪ ,‬לא עמיד‪ ,‬מכוער‪ ,‬גרוטסקי שמשרה תחושת זלזול במוצר ומאבד לעיתים מערכו ומשמעותו האמיתית‪ .‬בכיסא ישנו‬
‫שילוב בין צורת "נזילות הפלסטיק" לאופי בו הוא בולט בסביבה בה הוא נמצא‪ ,‬לדימוי גוף האדם‪ ,‬לצורתו כיציקה אחת שלא ניתן‬
‫להתעלם ממנה ואף לדבר עליה רבות‪ .‬הכיסא מיוצר במגוון צבעים ובחרנו בצבע אדום ומבריק כצבע ה"שני"‪ ,‬שנחשב כצבע‬
‫אקטיבי )למרות שהוא חפץ דומם(‪ ,‬חלקלק שניתן לראות עליו השתקפות של אובייקטים בתצורות שונות‪ ,‬חמים כאש ולהבה‪,‬‬
‫דומיננטי בחלל בו הוא נמצא‪ ,‬שמשדר דרמטיות ומעורר גירוי ורצון לשבת עליו‪ .‬הכיסא מתאים לכל סביבה ותקופה עיצובית‬

‫ומשתלב בה בצורה פופולארית ברחבי העולם עד היום‪.‬‬

‫מכאן שהסימנים והסמלים נמצאים בסביבתנו כל הזמן ובאים לידי ביטוי באופן דומה או שונה בהתאם לתרבות והחברה ‪ .‬לדעתנו‬
‫הדרך של העברת מסרים דרך תמונה עדיפה‪ ,‬ברורה ופשוטה יותר על פני הצורך להסביר את עצמינו בהמון דרכים אחרות שאינן‬

‫ברורות‪.‬‬

‫סמלים אייקונים ומוסיקה‪.‬‬

‫על פי סקוט מקלאוד‪ ,‬אייקון הינו כל אימג' שמייצג אדם‪ ,‬מקום‪ ,‬דבר או רעיון‪.‬‬
‫סמלים שאנחנו קוראים להם אייקונים‪ ,‬הם רק קטגוריה אחת מתוך כלל סוגי האייקונים הקיימים‪ .‬יש אייקונים של שפה‪ ,‬מדע ותקשורת‪ ,‬יש‬
‫אייקונים שהם תצלום או ציור ריאליסטי ואז הם דומים ביותר למקבילות הממשיות שלהם ויש אייקונים שהם מאוד מופשטים ורחוקים מהנשוא‬
‫שלהם‪ .‬ככל שהדמיון בין הסמל למסומל משתנה‪ ,‬כך רמת התוכן האייקוני שלהם משתנה‪ .‬מקלאוד כותב על כך שסמלים נעים למעשה על‬

‫ציר בין הריאליסטי ביותר‪ ,‬ממש חיקוי של המציאות ועד לייצוג של המציאות שהולך ונהיה פשוט יותר ואבסטרקטי כמה שיותר‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1981‬יצא האלבום השלישי של להקת פוליס ‪Ghost In “ -‬‬
‫‪.”The Machine‬‬

‫על עטיפת האלבום מופיעים ‪ 3‬מחברי הלהקה כך שכל אחד מהם‬
‫מיוצג על ידי תצוגת ‪ 7‬מקטעים‪ .‬אומרים שמכיוון שחברי הלהקה‬
‫לא הצליחו להסכים על תמונה שלהם שתופיע על עטיפת‬
‫האלבום‪ ,‬הם פנו למעצבים הגרפים מיק הגרטי וג'ף איירוף‬
‫שיעצבו את עטיפת האלבום‪ .‬המעצבים החליטו ליצור מתצוגת‬
‫ספרה דיגיטלית של ‪ 7‬מקטעים את פניהם של חברי הלהקה‪ .‬כדי‬
‫שההפשטה הזו תצליח‪ ,‬כפי שמקלאוד מתאר בספרו‬
‫"קריקטוריסטים"‪ ,‬הם היו חייבים להתמקד באלמנטים הכי‬

‫משמעותיים ואיתם ליצור את הזיהוי‪.‬‬
‫במקרה זה כמוצג בתמונה משמאל‪ ,‬ה"שיער" השונה של כל אחד‬
‫מהם הוא זה שלמעשה מבחין בין ‪ 3‬חברי הלהקה‪ .‬כמובן נזכור כי‬
‫בשנת ‪ ,81‬אחרי שני אלבומים מצליחים‪ ,‬חברי להקת פוליס היו‬
‫מאוד מוכרים ולכן תצוגת הספרות הדיגיטליות המוזרות האלה עבדו כל כך טוב‪ .‬זה היה בעידן שבו המחשבים עוד היו‬
‫בתחילת הדרך וה"דיגיטליזציה" של החיים שלנו רק החלה ובכלל‪ ,‬עולם האייקונים כמו שאנחנו מכירים אותו כיום כמעט‬
‫לא היה קיים‪ .‬מכאן‪ ,‬שהיה משהו מאוד חדשני בעיצוב זה היוצר ייצוג דיגיטלי לפנים של אנשים‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫ב‪ 1973-‬יצא אלבומם השמיני של להקת פינק פלויד‪The dark " ,‬‬
‫‪ "side of the moon‬שעטיפתו עוצבה על ידי סטורם תורג'רסון‬
‫ואובריי פאוול‪ .‬האלבום נחשב לאבן דרך בתולדות הרוק‪ ,‬הן‬
‫מבחינה מוזיקלית והן מבחינה מסחרית‪ .‬מבקרי מוזיקה ומעריצים‬
‫רבים מחשיבים את האלבום כטוב ביותר של הלהקה‪ ,‬ומכאן‬

‫שהוויז'ואל על העטיפה נהיה כה מוכר ואייקוני‪.‬‬

‫כדי להבין מדוע נבחרה הצגה גרפית של תופעה פיסיקלית מעולם‬
‫האופטיקה לעטיפת האלבום‪ ,‬צריך להכיר את האלבום‪ ,‬שעוסק‬
‫במכלול הנושאים הקשורים למחזור חיי אדם ‪ -‬זמן שחולף‪ ,‬לחץ‪ ,‬תאוות בצע‪ ,‬נורמות חברתיות משעבדות‪ ,‬מלחמה‪ ,‬דת ושיגעון‪.‬‬
‫יש אומרים שהעטיפה של האלבום מתקשרת ספציפית לרצועה השמינית באלבום הנקראת "‪ ."Any Color you like‬שם השיר מגיע מתשובה‬
‫שאחד מטכנאי הקול נהג לחזור עליה בקביעות "‪, "You Can Have It Any Colour You Like‬שמתכתבת עם אמירתו הידועה של הנרי פורד‬
‫שתיארה את מודל הטי "אתה יכול לקבל אותה באיזה צבע שתרצה‪ ,‬כל עוד היא שחורה" ובכך מחזקת את האלמנט האפל שמצוי בשמו של‬
‫האלבום ובתכנים המורבידיים בהם הוא עוסק‪ .‬המנסרה שנהייתה משולש דו ממדי שחור על רקע שחור‪ ,‬מעבירה את האווירה הזו עם נגיעה‬

‫של צבעוניות בשבירת הקרן‪.‬‬
‫עיצוב העטיפה של האלבום מתחבר לטיעון של מקלאוד הגורס שככל שהתוכן שמוצג אבסטרקטי ופשוט יותר‪ ,‬כך קל יותר לאנשים להזדהות‬
‫איתו‪ .‬הסמל של האלבום כל כך פשוט מבחינה צורנית‪ ,‬אך יחד עם זאת מעביר מסר עמוק ונוגע ללב‪ ,‬שכל אחד יכול לפרש באופן סובייקטיבי‪.‬‬
‫לא בטוח שתמונה או ציור מורכב היה יכול להפוך לכזה אייקון‪ ,‬ואחד הדברים שממחישים את הטענה הזו היא מגוון ה"טייק אופים" שהיו עליו‬
‫במהלך השנים מגוון אומנים הציגו גרסאות שלהם לסמל של "הצד האפל של הירח"‪ .‬להלן מקבץ קטן מהדוגמאות לווריאציות שונות שנעשו‬

‫לסמל הזה‪:‬‬

‫‪7‬‬

‫בדיון כללי על סמלים ואייקונים‪ ,‬בגלל שאייקון מוצלח הוא לרוב פשוט מאוד וקל להעברה‪/‬ציור‪/‬חיקוי‪ ,‬הרבה מאוד גופים שליליים ניצלו את‬
‫האייקון‪/‬סמל שלהם בשביל להפיץ מסרים שליליים ולקדם אג'נדות קשות‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫דוגמת קיצון אפשר לראות בצלב הקרס – סמל המפלגה הנאצית‪" ,‬סווסטיקה"‪ ,‬שמקורו בכלל בתרבות ההודית‪ ,‬שם הוא מסמל את ארבעת‬
‫האלמנטים הקלאסיים וידוע כסמל של מזל‪.‬‬

‫אנחנו מקוות כי כמו שבעולם המוסיקה‪ ,‬אייקונים וסמלים משמשים כדי להפיץ אומנות‪ ,‬נזכה גם בתחומים אחרים ליהנות מיתרונות הסמלים‬
‫כמפיצים של מסרים חיוביים שמשפיעים לטובה על העולם בו אנו חיות וחיים‪.‬‬

‫״כל המוסיף גורע"‪ .‬מינימליזם וקישוטים‬

‫כידוע שמלת כלה מהווה סמל סטטוס ובעלת משמעויות רבות עבור הכלה‪ ,‬ביניהן טקסיות‪ ,‬תרבות‪,‬‬
‫יוקרה ומעמד המשפחה‪ .‬ביהדות ישנן פרשנויות שונות לגבי עיטורי השמלה שמשתנות בין עדה לעדה‪.‬‬
‫כפי שעולה מהתמונה מצד שמאל‪ ,‬בקרב עדת יהודי תימן‪ ,‬העיטורים והתכשיטים מהווים חלק בלתי‬

‫נפרד מהכלה‪ ,‬בעוד בעדות אחרות כללי הצניעות מכתיבים את הלבוש‪.‬‬
‫‪9‬‬

‫אז מה כל כך רע בקישוט? כשתי בנות לעדות המזרח והאשכנז שהתחתנו בשמלות כלה די מינימליסטיות )אולי דעתם של הסובבים‬
‫סברה אחרת(‪ ,‬אסוציאציית "החטא והקישוט" הייתה על שמלות הכלה הגרנדיוזית‪ ,‬המקושטות מכף רגל עד ראש‪ ,‬מלאות בפייטים‬
‫עם בד שיפון‪ ,‬מחוך ועוד שלל מרכיבים ועיטורים כפי שניתן לראות בתמונות המוצגות‪ .‬עיצובים אלה פוגעים בנוחות‬

‫ובפונקציונאליות של השמלה ונראה כי מטרתם העיקרית היא ליצור "רושם" של‬
‫משהו גרנדיוזי‪/‬מלכותי‪ .‬בחירת שמלת הכלה ליום החתונה הוא אחד האלמנטים הכי‬
‫חשובים ובולטים באירוע המיוחל עבור הכלה ובאופן מובהק הוא משקף את אופי‬
‫הכלה‪ ,‬את הרצון שלה להציג ולהבליט את עצמה בעיני כולם )באירוע שברובו מתרכז‬
‫סביבה( ואת הנורמה החברתית הרווחת בסביבתה‪ .‬אם הולכים אחורה במרוצת הזמן‪,‬‬
‫בתקופת המאה ה‪) 18-‬התקופה הוויקטוריאנית במהפכה התעשייתית(‪ ,‬שמלה‬
‫שהתהדרה בקישוטים ועיטורים בולטים הייתה אופיינית למעמד האצולה והמלוכה‪.‬‬
‫מעניין לראות כי דווקא כיום‪ ,‬בנות מעמד סוציואקונומי נמוך יותר בוחרות להתהדר בשמלות מקושטות‪ ,‬נפוחות‪ ,‬מלאות הפייטים‪,‬‬
‫מנקרות עיניים עם מגוון סוגי בדים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ככל שהשמלה יותר מינימליסטית‪ ,‬עדינה‪ ,‬קלילה‪ ,‬פשוטה‪ ,‬כך היא יותר נחשבת‬
‫ומקובלת בקרב בנות מעמד הביניים‪ ,‬מעמד גבוה ואף בקרב מפורסמות‪ .‬אדולף לוס אמר כי‬
‫"אבולוציה תרבותית משמעותה הרחקת הקישוטים מהחפצים השימושיים " – אומנם שמלת הכלה איננה‬
‫שימושית בחיי היומיום‪ ,‬אך ביום החתונה היא שימושית ואף חיונית בכדי שהכלה תוכל ליהנות מהרגע החשוב‬
‫בחייה‪ .‬אפשר לומר כי במצב בו הכלה בוחרת לשים דגש סביב הקישוט ולא סביב הנוחות והקלילות‪ ,‬כך‬
‫השמלה מאבדת מהפונקציונליות שלה ומשמשת כמעין "פריט נוי" מגביל המונע תחושת חופשיות‪ ,‬שחרור‬
‫ונוחות בזמן האירוע‪ .‬אדולף לוס קבע כי הקישוט הוא חטא ע"פ שני גורמים‪ :‬מעלה את מחיר האובייקט –‬
‫במקרה שלנו השמלה‪ ,‬ובנוסף מייתר שעות עבודה שאינן מועילות לשמלה או לכלה המשתמשת בה‪ ,‬כך‬
‫שהתועלת היחידה היא בנראות השמלה‪ .‬כמו כן אמר כי מה שלא מתאים לסיטואציה בה נעשה בו שימוש ‪-‬‬
‫הוא קישוט מיותר ולפיכך חטא‪ ,‬כלומר הפונקציונאליות היא זו שקובעת אם האובייקט יפה והשמלה המקושטת במקרה הזה‬
‫משמשת כפריט נוי חסר פונקציונאליות שבקושי ניתן ללבוש בגלל תחושת האי נוחות מעומס הקישוטים‪ .‬מה גם שהפייטים‪ ,‬הבדים‬
‫וכל העיטורים מהווים כתפל והמרכיב העיקרי הוא השמלה הלבנה הפשוטה‪ ,‬עירומה מכל האלמנטים העוטפים אותה‪.‬‬

‫אם כך – קישוט מהו? ע"פ לוס קישוט הוא חטא‪ /‬פשע‪ .‬אנו סבורות‪ ,‬כמו לוס‪ ,‬כי השמלה צריכה להיות נקייה מכל ה"לכלוכים"‪,‬‬
‫טהורה‪ ,‬לבנה ובעלת ערך עצום עבור הכלה‪ .‬הקישוט מסווה את המשמעות האמיתית של האובייקט‪ ,‬כך שנתפס בעל תדמית‬
‫שקרית‪ ,‬מהווה שימוש לרעה באובייקט הפונקציונאלי ובנוסף נדרשים המון משאבים חומריים וכוח אדם על מנת ליצור את‬

‫הקישוטים האלה‪.‬‬
‫לוס טען בין היתר כי חברה מתקדמת אינה זקוקה לקישוטיות‪ ,‬אך נראה שתהליך החיפוש אחרי האובייקט האמיתי הנקי מכל‬

‫הקישוטים‪ ,‬ככל הנראה ימשך עוד שנים רבות‪...‬‬

‫”‪Extreme minimalism” - iPhone Design Philosophy in a word‬‬

‫‪10‬‬

‫כדי להמחיש מינימליזם‪ ,‬הקצה השני של הספקטרום מקישוט‪ ,‬איך אפשר שלא לחשוב ישר על המותג מבין‬
‫המובילים בעולם‪ ,‬המייצג את התפיסה המודרנית הרווחת כיום – אפל )‪ .(apple‬כפי שניתן לראות‪ ,‬אפל‬
‫מציגה עיצוב מינימליסטי‪ ,‬מעודן עם גימורים חלקים ונקיים‪ ,‬משדרת יוקרה‪ ,‬אלגנטיות ותחכום שגונבים את‬
‫כל ההצגה בשוק‪ .‬גישת עיצוב זו מדגישה את צורתם של המוצרים השונים של אפל שנגזרים‬
‫מהפונקציונאליות אותם הם נועדו לשרת‪ ,‬מה שגורם להם להתבלט אף יותר‪ .‬סטיב גובס‪ ,‬דאז מייסד חברת‬
‫אפל‪ ,‬הציג את העיצוב כמוקד עיקרי של אסטרטגיית החברה וסר ג'ונתן אייב‪ ,‬נשיא העיצוב התעשייתי‬
‫בחברת אפל‪ ,‬המשיך לבסס את מעמדה המוביל עם מגוון מוצרים פונקציונליים‪ ,‬נקיים‪ ,‬אסתטיים ומצליחים‬
‫מבחינה מסחרית‪ .‬אפל האמינה כי המינימליזם מהווה אורח חיים ופילוסופיה מנטלית שיכולה למקד את‬

‫הצרכנים ולהבין כי מה שהעיניים רואות ואיך שהאובייקט נתפס בעיניהם זה בדיוק אותו הדבר‪.‬‬

‫לסיום‪ ,‬בסביבה בה אנו חיים לכל דבר יש משמעות ומה שנתפס בעיני האחד כקישוט בעל קונוטציה שלילית‪ ,‬בעיני האחר יכול‬
‫להיתפס בעל משמעות ערכית וחיובית‪ .‬הקישוטים תמיד היו ולעולם לא ייעלמו‪ ,‬רק חשוב להבין איך‪ ,‬מתי ובאיזה עוצמה להשתמש‬

‫בהם‪...‬‬

‫גרבוני ניילון – ‪ 100‬שנה של "רכבות"‬

‫בתרבות שלנו ישנו פחד מאוד גדול משגיאות ופעמים רבות אנחנו נשקיע הרבה מאמצים בהימנעות מדברים‪ ,‬לא נעז וניקח סיכונים‬
‫ונוותר על המון רק בגלל הפחד שניכשל‪ .‬בספר "חפצים שימושיים"‪ ,‬רואה הנרי פטרוסקי בכישלון‪ ,‬כוח מניע בהיווצרותם של‬
‫אובייקטים חדשים‪ .‬פטרוסקי גורס כי הצורך הפונקציונאלי והכשל במוצר‪ ,‬הוא הגורם לשינוי הצורני ‪."Form follows Function" -‬‬

‫ראייה זו עוזרת לראות בכישלון כוח חיובי‪ ,‬תחנה בדרך להצלחה‪.‬‬
‫אנחנו חיים בעידן שבו הכל נמצא בשינוי מתמיד ויש הרבה מוצרים סביבנו שניתן לראות שהאבולוציה שלהם היא ליניארית‪ ,‬כאשר‬
‫את קצב השינוי בחלק מהמקרים ניתן אף להגדיר כאקספוננציאלי‪ ,‬כלומר כזה שהולך וגדל מפרק זמן לפרק זמן‪ .‬אנחנו חווים את‬

‫השינויים האלה ממש מול העיניים‪.‬‬
‫נראה שחלק מאוד גדול מהמוצרים בחיינו עוברים במהלך השנים איזושהי צורה של אבולוציה‪ .‬מוצר אחד שמאז שהומצא עבר‬
‫תהליך אבולוציה מדהים‪ ,‬ממש מול עינינו‪ ,‬הוא הטלפון הסלולרי‪ .‬אולם‪ ,‬אם נסתכל על השנים האחרונות‪ ,‬המכשיר עצמו‪ ,‬טלפון‬
‫סלולרי‪ ,‬כבר נמצא יחסית תקופה בסטגנציה מבחינת אבולוציה בעיצובו‪ .‬כלומר‪ ,‬מאז השקת האייפון הלכו כל הטלפונים הסלולריים‬

‫‪11‬‬

‫בעקבותיו וכולם כיום מבחינת צורה הם מסך מגע מלבני‪ .‬ההבדלים באים לידי ביטוי בעיקר בענייני חומרה ותוכנה – מערכת‬
‫ההפעלה‪ ,‬המצלמה‪ ,‬הזיכרון וכד'‪.‬‬

‫חשבנו על עוד מוצרים שהשינויים אצלם הם סטגנטיים ושלא עוברים כמעט אבולוציה לאורך שנים‪ .‬בחרנו להסתכל על אובייקט‬
‫שקיים כמעט ‪ 100‬שנים‪ ,‬אבל לא באמת עבר אבולוציה מאז שהומצא‪ .‬האובייקט הזה הוא גרבי הניילון‪ ,‬מוצר שהופיע לראשונה‬

‫בחנויות בשנת ‪.1939‬‬

‫פיילוט לייצור ניילון של חברת דופו משנת ‪(GettyImages) 1938‬‬

‫הסיפור של גרבוני הניילון מעניין‪ ,‬מכיוון שהמצאתם היווה פריצת דרך מבחינת פיתוח חומרים‪ .‬עד להמצאת גרבי הניילון‪ ,‬נשים היו‬
‫לובשות גרבוני משי‪ ,‬שהיו גם נעימים וגם חזקים‪ .‬בשנות ה‪ 20-‬בארה"ב רבים האמינו שלמצוא תחליף אמיתי לסיבים טבעיים כמו‬
‫משי יהיה קשה ביותר עד בלתי אפשרי‪ .‬ב‪ 1930-‬מעבדת מחקר חדשנית של חברת דופו‪ ,‬שהייתה לחברה ענקית בתחום הכימיה‪,‬‬
‫הגיעה לפריצת דרך בפיתוח סיב מלאכותי מחומר פלסטי‪ ,‬חזק ויציב אך עם זאת גמיש מאוד שזה לשם הקוד הפנימי "סיב ‪ ."66‬זו‬
‫הייתה הפעם הראשונה בה יצרו גרבונים מחומר שאינו משי‪ ,‬ושעמד בסטנדרטים של משי מבחינת איכות‪ .‬הגרבונים הגיעו לחנויות‬

‫ב‪ 1939-‬וזכו להצלחה מסחררת בה כ‪ 4 -‬מיליון יחידות נמכרו ביום אחד‪.‬‬
‫במהלך השנים‪ ,‬הגרבונים עברו בכל זאת שינויים ואבולוציה מסוימת‪ ,‬שנבעה בעיקר עקב שינויים תרבותיים או אופנתיים ופחות‬

‫נבעה מכשלים במוצר המקורי‪ ,‬כמו שהוגדרה התפתחותה של אבולוציה על פי פטרוסקי‪.‬‬
‫למשל בשנות ה‪ 50-‬הומצא הגרביון שהוא שילוב בין גרבונים ותחתונים – בעצם הגרביונים המוכרים לנו כיום‪ .‬המניע של ההמצאה‬
‫הזו היה למעשה תרבותי‪ ,‬עד אז חצאיות ארוכות לא הצריכו גרביון שמגיע עד למעלה‪ .‬ארנסט רייס‪ ,‬ממציא השילוב‪ ,‬אף הגיש‬

‫בקשה לרישום פטנט של שילוב בין גרבונים ותחתונים‪.‬‬
‫ההצלחה של הגרביונים )למעשה הגרבונים שמשלבים תחתונים(‪ ,‬בעצם אלה המוכרים לנו כיום‪ ,‬נבעה בעיקר כי עד לאותה תקופה‪,‬‬
‫לא הייתה סיבה ממשית לנשים מחוץ לתחומי הבמה ללבוש גרבונים‪ ,‬מאחר שהמכפלות הארוכות אפשרו להם ללבוש גרביים עד‬
‫מעל לברך שאובטחו בביריות‪ .‬שינויים תרבותיים ואופנתיים גרמו לכך שהחצאית התקצרה כאשר במקביל‪ ,‬תהליכי ייצור הטקסטיל‬
‫בשנים אלו הלכו והשתפרו‪ ,‬מה שהפך את הגרבונים לזולים יותר‪ .‬ייצור של טקסטיל אלסטי מלאכותי גם הפך אותם לעמידים ונוחים‬

‫יותר‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫מודעה משנת ‪ 1967‬לגרביונים ללא צורך בביריות‬

‫הופעתה של חצאית המיני האופנתית‪ ,‬שחשפה את הרגליים מעל הברך‪ ,‬גרמה לנשים רבות צורך ברכישת גרביונים בתצורתם‬
‫החדשה‪ .‬לאורך שנות ה‪ 70-‬וה‪ 80-‬של המאה העשרים‪ ,‬הפכו הגרבונים למוצר מלתחה חיוני‪.‬‬

‫אם מסתכלים על המוצר‪ ,‬אפשר לראות שמלכתחילה הוא הצליח לענות על דרישות הצרכניות והצרכנים באופן מיטבי – גמיש‪,‬‬
‫נעים‪ ,‬חזק – ומכאן הסיבה לכך שהאבולוציה כמעט לאורך כל השנים די קבועה‪.‬‬

‫הכשל היחיד במוצר‪ ,‬מיום המצאתו ולמעשה עד היום‪ ,‬הוא נושא ה"רכבות" שנוצרות בגרביון‪ .‬אומנם החומר ממנו עשויים גרבונים‬
‫הוא מאוד חזק‪ ,‬אבל כשמדובר בגרבוני ניילון דקים‪ ,‬רכבות עדיין יכולות להיווצר ואין עוד פיתוח חסין לחלוטין‪ .‬חברות האופנה לא‬
‫מפסיקות לחפש פתרונות ולפתח טכנולוגיות חדשות ליצירת גרביון "חסין רכבות"‪ .‬כדי להבין עד כמה אמוציונאלי הנושא‪ ,‬בשנת‬

‫‪ 2018‬הוגשה תביעה ייצוגית נגד דלתא על היווצרות רכבות ב"גרבים ללא רכבת" שהם שיווקי ב‪ 10.7-‬מיליון ש”ח‪.‬‬

‫אנחנו מאמינות שביום שיושק מוצר חסין רכבות –נהיה עדות לקפיצת מדרגה באבולוציה של גרבוני נשים‪ ,‬שכמוה לא הייתה מאז‬
‫המצאת "סיב ‪ "66‬אי שם בשנות ה‪.30-‬‬

‫לגבי תפיסתו של פטרוסקי‪ ,‬באופן כללי כמהנדסות ומעצבות‪ ,‬אנחנו מאוד מתחברות לגישה שלו שבה כישלון הוא למעשה כוח‬
‫חיובי שמאותת לנו שעדיין לא ניסו את כל האפשרויות והדרכים ושצריך להמשיך הלאה‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬תפיסתו כי הצורך הפונקציונאלי והכשל במוצר‪ ,‬הוא הגורם העיקרי לשינוי הצורני‪ ,‬היוצר ראייה מעט מצומצמת‪ .‬ראייה זו‬
‫הרבה פעמים מאפיינת מהנדסים‪/‬ות בכך שהיא מאוד פונקציונאלית וממוקדת מוצר‪ ,‬אבל שמה פחות דגש על רצונות ומאווים‬
‫אנושיים‪ .‬דוגמא לכך אפשר לראות באבולוציה בתחום המזון‪ ,‬שבו כל הזמן מגלים טעמים חדשים ומרקמים חדשים‪ .‬החדשנות‬
‫בעולם המזון אינה נובעת תמיד מצורך פונקציונאלי אלא שפעמים רבות הכוחות שמייצרים אותה הם הסקרנות האנושית‪ ,‬הרצון‬
‫בגיוון‪ ,‬בריגוש ובצבע אחר‪ .‬אנו מאמינות שחלק גדול מהאבולוציה אכן מגיעה מצרכים פונקציונאליים אך עם זאת‪ ,‬חשוב‬

‫כמהנדסים‪/‬ות ומעצבים‪/‬ות שנזכור‪ ,‬כי ישנם עוד צרכים אנושיים נוספים שמניעים חדשנות ואבולוציה‪.‬‬
‫‪13‬‬

‫"אני יכולה להגיע לכל מקום שאני רוצה‪ ,‬אבל דווקא בישראל אני מרגישה מוגבלת"‬

‫אנו מניחות כי רובנו נסענו ולו פעם בחיינו בתחבורה הציבורית בישראל שאמורה להניע אותנו בנוחות ובקלות בין מרחבים עירוניים‬
‫ובינעירוניים‪ .‬התחבורה בארץ ביחס‪ ,‬למדינות אחרות‪ ,‬אינה בשיאה ואף רחוקה משם ומורכבת בין היתר מרכבות‪ ,‬אוטובוסים‪,‬‬
‫מוניות שירות‪ ,‬נתיבים מהירים‪ ,‬כבישי אגרה ועוד‪ .‬עם התפתחות התעשייה‪ ,‬הטכנולוגיה והדיגיטל בעולם‪ ,‬אפשר לראות איך‬
‫הקידמה במדינות מסוימות‪ ,‬גורמת לשימוש מופחת בכלי הרכב הפרטיים ומאיצות מעבר לשימוש בתחבורה ציבורית‪ ,‬ואילו‬

‫במדינות אחרות המצב הרבה פחות מתקדם מבחינת שימוש בתחבורה ציבורית‪.‬‬
‫בפרק הראשון בספר "‪, "Design for Inclusivity‬מצוין כי כ‪ 60% -‬מהאנשים צפויים לגור במרחבים עירוניים עד שנת ‪ , 2030‬כך‬
‫שאיננו יכולים לטעון עוד כי אנו חיים בעולם המעוצב בעיקר ע"י משאבי הטבע הגולמיים‪ ,‬אלא בסביבה מעוצבת‪ ,‬מתוכננת ובנויה‬
‫ע"י בני האדם‪ .‬אמירה זו חיזקה את החלטתנו בבחירת התצפית על הנגישות באוטובוס הציבורי בחלל המרחב העירוני לכלל‬

‫האוכלוסייה‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫רעות רדנסקי‪ ,‬בת ‪ ,32‬תל אביבית ונכה על כסא גלגלים‪ .‬רעות לא עושה‬
‫לעצמה הנחות ומטיילת בכל העולם‪ ,‬אבל דווקא בישראל שמים לה‬
‫מקלות בגלגלים‪ .‬בגיל ‪ 19‬הפכה מנערת אקסטרים עם חיי ספורט‬
‫ואתגרים מרשימים‪ ,‬לנערה נכה ומשותקת מפלג גוף עליון ומטה‪.‬‬
‫בישראל‪ ,‬רעות‪ ,‬כמו רבים אחרים‪ ,‬מתקשים לצאת מהבית וליצור‬
‫אינטראקציות חברתיות בקלות‪ .‬חוסר הנגישות לתחבורה הציבורית‬
‫במדינתנו‪ ,‬מגבילה אנשים עם צרכים מיוחדים‪ ,‬ביניהם נכים‪ ,‬מבוגרים‪,‬‬
‫תיירים‪ ,‬אימהות עם עגלות‪ ,‬ואף ילדים קטנים ואינה מאפשרת להם‬
‫להיות שווה בין שווים‪ .‬האוטובוס הציבורי בישראל‪ ,‬אינו אלא מוצר‬
‫שמטרתו להניע אותנו ממקום למקום בבטחה ללא הבדל דת‪ ,‬גזע מין‬
‫או שום אפליה אחרת‪ .‬אלא שבישראל המצב די עגום ‪ -‬האוטובוס כמוצר‬
‫וכשירות גורם לכך שרבים נכנסים לדיכאון וחרדות מבלי יכולת לצאת‬
‫מהבית בקלות‪ .‬מכאן‪ ,‬ניתן להסיק כי האוטובוס הציבורי בישראל אינו‬
‫עונה על הגדרת העיצוב המכליל )האוניברסלי( ששם דגש על מוצר‬
‫ושירות הכוללים את כולם ברמה החברתית‪ ,‬תוך השגת ההכללה דרך‬
‫מגוון מוצרים ושירותים המותאמים לכלל האוכלוסייה‪ .‬רעות שואפת להיות עצמאית בכל תחום‪ ,‬אינה מגבילה או מוותרת לעצמה‪,‬‬
‫ואף חוצה יבשות וגבולות‪ .‬מה שאירוני הוא הוא שדווקא הסביבה היא זו מגבילה אותה‪.‬‬

‫הכיצד זה שבמדינתנו המערבית‪ ,‬בעיר תל אביב המפותחת‪ ,‬הפורצת גבולות‪,‬‬
‫שמתחדשת באופן אקספוננציאלי‪ ,‬מרגישה רעות שתמיד "מזכירים" לה כמה‬
‫שהיא מוגבלת וכמוה גם רבים אחרים‪ .‬אם לרגע נעצור ונדמיין שבכל פעם‬
‫שהיינו רוצים לעלות על האוטובוס‪ ,‬הנהג היה צריך לעצור במיוחד בשבילנו‪,‬‬
‫לקום מהכיסא‪ ,‬לגשת לחלק האחורי‪ ,‬לפתוח את הרמפה הידנית‪ ,‬המיושנת‪,‬‬
‫הפרימיטיבית‪ ,‬הרעועה והשחוקה שאינה אלא דיספונקציה אחת גדולה וזה תוך‬
‫כדי סיוע מהנוסעים האחרים והכל כדי להעלות את בעל הנכות לאוטובוס – כנראה שלא היינו עולים יותר על אוטובוס ציבורי לעולם‪.‬‬
‫במרוצת הזמן‪ ,‬אלו הם החמש דקות הכי ארוכות שמרגישות כמו נצח ועוד בידיעה שכל שאר הנוסעים בדגש על הישראלים‪,‬‬
‫מתעכבים ומחכים לאותו בן אדם‪ .‬זהו תיאור אחד מתוך הרבים בהם נכים עולים‪/‬יורד מאוטובוס‪ .‬כנראה שכל אחד אחר לא היה רוצה‬
‫להיות במצב הזה באותו הרגע‪ .‬ע"פ העיצוב המכליל‪ ,‬רגע ההזדהות וההתנסות של המהנדס והמעצב באותו המצב עם בעלי הצרכים‬
‫המיוחדים‪ ,‬מעלה יתרונות רבים ויכולת לתכנן ולעצב מוצרים ושירותים בצורה שוויונית ונאותה ללא כל הבדל‪.‬‬

‫עם חלוף השנים והתפתחות הטכנולוגיה‪ ,‬רעות אנשים אחרים עם צרכים מיוחדים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מכלל האוכלוסייה בישראל‪,‬‬
‫מוגבלים מאוד בגלל התשתית הלקויה‪ ,‬האמצעים הדיספונקציונליים המיושנים וחוסר המודעות‪ .‬נראה שהמצב העגום והאירוני‬

‫בישראל מתרכז בדברים יותר חשובים על סדר היום מאשר "אנשי השוליים"‪.‬‬

‫איך נוכל לעצב אחרת? וכיצד נוכל להתייחס לכלל האוכלוסייה באשר היא?‬
‫ראשית‪ ,‬הגברת המודעות וחשיפת אותם מקרים כמו של רעות לתקשורת‪ ,‬לממשלה ולסביבה‪ ,‬למעצבים ולמהנדסים‪ ,‬אולי תגרום‬
‫בעתיד הלא רחוק ליצירת אוטובוסים מונגשים לכלל האוכלוסייה בצורה קלה וללא תחושת העקה וטרחה על הסביבה התומכת‪.‬‬
‫הרמפה חסרת הפונקציונליות צריכה להפוך לאחת כזו שתעשה את כל אותן הפעולות שהסביבה הייתה עושה‪ .‬לפי רעות‪ ,‬אולי‬
‫‪15‬‬

‫מוטב שתהיה רמפה חשמלית שמי שנזקק לה יוכל לפתוח אותה חיצונית מהאוטובוס בלחיצת כפתור‪ /‬שהנהג יפתח מבפנים ללא‬
‫צורך לקום ממקומו‪ ,‬באופן כזה שתאפשר לעלות על אוטובוס בבטחה‪ ,‬בקלות ובנוחות עם תחושת עצמאות וחופשיות‪ .‬זו רק אחת‬

‫מתוך האפשרויות הרבות והמגוונות שאפשר להנגיש בצורה פונקציונאלית את כל אותם האמצעים שאינם מונגשים כיום לכלל‪.‬‬

‫באשר לרפורמת התשלומים בתחבורה הציבורית בגוש דן? החל מה‪ ,21.12.2018-‬הנוסעים‬
‫נדרשו להשתמש בכרטיס רב קו בלבד ולהטעין אותו לפני העלייה לאוטובוס‪ .‬לא התאפשרה‬
‫הטענת הכרטיס אצל נהגי האוטובוס או אפשרות לתשלום נסיעה במזומן‪ ,‬דבר שגרם להמון‬
‫בעיות אצל מבוגרים‪ ,‬תיירים‪ ,‬ואנשים רבים שרגילים לשלם רק במזומן במועד העלייה‬
‫לאוטובוס‪ .‬עם הזמן‪ ,‬מוקדי הטענת הרב קו התרחבו‪ ,‬אך עדיין לא נראה כי התחבורה הציבורית‬
‫נמצאת בראש סדרי העדיפויות ואינה מספיק מפותחת ביחס למדינות אחרות‪ .‬אם נשים את‬
‫עצמינו במקום אותם התיירים‪ ,‬לא היינו רוצים להזדקק לאוטובוס במדינתנו‪ ,‬שכן העלייה אליו‬
‫בליווי כרטיס רב קו אישי בלבד וגם זו פרוצדורה די מסובכת לתיירים‪ ,‬בנוסף כמעט באף מקום אין כיתוב‪ /‬כרזות על התחנות אותן‬

‫עובר האוטובוס בשפה האנגלית‪.‬‬
‫בינתיים‪ ,‬נתנחם בזה שלראשונה בתולדות האירוויזיון‪ ,‬שזה עתה שודר בישראל תחת הנושא "‪ ,"Dream to dream‬הונגשה‬
‫התחרות לאנשים עם מוגבלויות שונות כמו כבדי שמיעה‪ ,‬אנשים המתמודדים עם עיוורון ‪,‬לקויות ראיה ועם מוגבלות קוגניטיביות‪.‬‬
‫מסתבר שמדינת ישראל יכולה לשים בראש סדרי העדיפויות את השירותים שלה כעיצוב מכליל מבלי לתקוע מקלות בגלגלים‬

‫ולהוות השראה לכלל העולם‪ .‬את מסוכת האירוויזיון עברנו‪ ,‬עתה נחכה לשירותי תחבורה ציבורית מפותחים‪ ,‬קלים ונגישים‪.‬‬

‫המצב האבסורדי והגרוטסקי הוא שגם היום בישראל‪ ,‬אין ספק שלחיי היומיום התפיסה הזו לא חלחלה‪ ,‬ואוטובוס הוא רק דוגמא‬
‫אחת‪ .‬בהסתכלות על שלל מקומות ציבוריים ואינטראקציות חברתיות נוספות‪ ,‬כמו‪ :‬אולמות קולנוע‪ ,‬מסעדות‪ ,‬ים‪ ,‬ברים ועוד המון‬
‫אחרים‪ ,‬נבין שהחוסר הנגישות אליהם היא הרבה פעמים בגדר "סטנדרט"‪ ,‬והיה מגבירה את תחושת התסכול‪ ,‬החרדות והדיכאונות‬

‫של חלקים מאוד גדולים בחברה לתקשר עם הסביבה‪.‬‬

‫אם נזכור‪ ,‬נפיץ ונהיה מודעים תמיד לאותם קשיים ומוגבלויות אליהם חשופים הסובבים אותנו שאינם נמצאים תמיד במרכז‪ ,‬אולי‬
‫יתחוללו שינויים גדולים‪ .‬אולי אם נוכל לייצר‪ ,‬לשרת ולעצב מוצרים ושירותים שמותאמים ומונגשים לכלל האוכלוסייה ובמיוחד‬
‫במרחבים הציבוריים וזאת במרוצת הזמן שהולכת ומתחדשת בכל רגע – העתיד של כולנו יהיה טוב יותר‪ .‬עיצוב מכליל בהיבט הזה‬
‫לא רק יועיל ויסייע לאנשים עם מוגבלויות וצרכים מיוחדים‪ ,‬אלא גם ישפר‪ ,‬יקל וישווה את יכולתם לאלו של שאר האוכלוסייה ובסופו‬

‫של דבר גם יחסוך זמן לכל נוסעי האוטובוס‪.‬‬

‫בנימה זו‪ ,‬אל תפסיקו לחלום ולטייל בעולם ובישראל בפרט למרות הכל‪ ,‬כי אם רעות עושה זאת בגדול – כולנו יכולים!‬

‫‪16‬‬

‫הבאוהאוס‪ .‬חיבור בין דיסציפלינות‪ ,‬תועלות חברתיות ותקרת זכוכית מגדרית‪.‬‬

‫באוהאוס מרגיש כמו חלק כל כך משמעותי מהתרבות ובמיוחד מהאדריכלות‪ ,‬שהופתענו לגלות‪ ,‬בתור מהנדסות שעד לא מזמן‬
‫לא הכירו לעומק את ההיסטוריה של הבאוהאוס‪ ,‬שבית הספר עצמו בסה"כ התקיים רק ‪ 14‬שנה‪ .‬אין ספק שחלק מעוצמתו של‬
‫הבאוהאוס מגיעה מהמצוקה ששררה בתקופה בה נולד‪ ,‬אחרי תבוסה גדולה של גרמניה במלחמת העולם הראשונה‪ ,‬בעיצומו של‬

‫משבר כלכלי חמור‪.‬‬

‫בחרנו לבחון את שאלת הרלוונטיות של הבאוהאוס לימנו אל מול מספר נקודות שעמדו בבסיסו של הבאוהאוס‪:‬‬

‫לחבר להרמוניה אחת אמנות‪ ,‬מלאכה ובנייה בעידן המכונה‪ .‬כיום אין כמעט מלאכה אבל החיבור בין דיסציפלינות שונות הוא‬ ‫‪-‬‬
‫הכרחי מאי פעם – עידן המכונה התפתח וכיום הוא עידן הדיגיטל‪ .‬אנחנו רואים בשנים האחרונות כי הצורך בחיבורים בין‬
‫תחומים הולך וגדל כאשר מצד אחד‪ ,‬בדיגיטל צריך את החשיבה הריאלית כמותית אבל אי אפשר להצליח לחדש ולהתפתח‬
‫מבלי לחבר את הצד הקריאייטיבי‪ .‬הבאוהאוס הוא הראשון וראוי שיהווה השראה כיום לעוד מוסדות אקדמאים שמנסים לחדש‬
‫ולהתקדם‪ .‬דוגמא קונקרטית היא "שנקר ‪,‬ביה"ס גבוה לעיצוב והנדסה" המהווה מודל ייחודי גם בעולם‪ .‬אפילו התואר הספציפי‬

‫שלנו‪ ,‬שנותן כלים מעולם העיצוב למהנדסים הוא בסוף תולדה של החשיבה ה"באוהאוסית"‪.‬‬

‫ההגדרה של אמנות ואדריכלות במונחים של תועלת לחברה‪ .‬הרעיון של אנשי הבאוהאוס‪ ,‬בראשם ולטר גרופיוס‪ ,‬דיבר על‬ ‫‪-‬‬
‫שימוש ביכולות שלהם ליצירת שיפור חברתי שייטיב עם הכל‪ .‬האסתטיקה של הבאוהאוס החליפה את העיטורים הבורגניים‬
‫הצעקניים בבהירות הנדסית‪ ,‬בזוויות חדות ובקווים ישרים‪ .‬הדאגה לשיפור חייו של האדם הפשוט‪ ,‬באמצעות התכנון הנכון‬
‫וללא אפקטים שהוגה האדריכל או המעצב‪ ,‬נועדו בדרך כלל להוסיף ליוקרתו‪ ,‬בלי קשר לשימושיות שלהם‪ .‬לצערנו‪ ,‬הנקודה‬
‫הזו מאוד רחוקה ממה שהיום אנחנו חווים‪ ,‬לפחות בארץ‪ .‬יש באדריכלות העכשווית בישראל נטייה ללכת לפי כל מיני טרנדים‬
‫שלעיתים קרובות מתקבלים כ"עיטורים בורגניים צעקניים"‪ ,‬חלקם לא בהכרח תואמים את האקלים הישראלי ובכך סותרים‬
‫את הערכים הפונקציונליים של הבאוהאוס‪ .‬אנחנו מאמינות שהערכים האלה הם ערכים חשובים והיו יכולים לשפר מאוד את‬
‫חיינו‪ ,‬אם כל בניין שהיה מתוכנן בישראל היה עובד לפי העקרונות המנחים של הבאוהאוס‪ ,‬במיוחד שהמדינה שלנו שרק הולכת‬
‫ונהיית יותר ויותר צפופה בבניינים‪ .‬דוגמא לסגנון בנייה אהוד מאוד בקרב הישראלים שאינו תואם את האקלים ו"סובל" מעודף‬

‫קישוטים הוא הסגנון הטוסקני – כפי שניתן לראות בתמונות המצורפות‪:‬‬

‫‪ -‬אחד הרעיונות בסגנון עיצוב זה‪ ,‬הייתה לדאוג שהאדם לא יאבד בתוך העולם התעשייתי‪ ,‬המנוכר והקר שהלך והתפתח דאז‬
‫באירופה‪ .‬כיום אפשר להגיד שהעולם הדיגיטלי הוא לא פחות קר ומנוכר‪ .‬אנשים יושבים יחד ובוהים במסך שלהם במקום‬

‫‪17‬‬

‫אחד‪/‬ת בשני‪/‬ה‪ .‬אנחנו מאמינות שאת הרעיון הזה שווה לנסות לתרגם לעולם הדיגיטל ולחשוב איך בעולם של "מסכים" אפשר‬
‫להכניס בעיצוב אלמנטים "באוהאוסים" שדואגים לשים את האנושיות והאדם לפני המסך‪.‬‬

‫לגבי הסוגייה האם הבאוהאוס אכן היה חברתי – בחרנו להתייחס לשני היבטים בהקשר זה‪ .‬הראשון נוגע לביקורת של וולף על‬
‫הבאוהאוס והשני קשור להתנהלות בית הספר בכל הקשור לנושאים של שוויון מגדרי‪.‬‬

‫טענתו של וולף כנגד הבאוהאוס מגיעה מנקודת מבט אמריקאית קפיטליסטית שרואה בסגנון הבאוהאוס בניה קרה מנוכרת‬
‫שלמעשה מקודמת על ידי ממשלות סוציאליסטיות‪/‬קומוניסטיות‪.‬הביקורת שלו גורסת כי הבניה לא מתחשבת באמת בלקוח הסופי‬
‫שאמור לגור במבנים אלה‪ ,‬ה"קליינט"‪ ,‬אלא רק מסתכלת על היבטים של יעילות ופשטות‪ .‬לדבריו‪ ,‬התפיסה הזו היא מה שיצרה‬

‫בעצם סוג של "שיכוני פועלים"‪ ,‬פשוטים וקרים‪ ,‬שלא באמת נבנו עבור מי שגר בהם‪.‬‬
‫נכתב כי לאור ריבוי הסטודנטיות שנרשמו לבאוהאוס‪ ,‬הרגיש גרופיוס "צורך להגביל את מספרן באמצעות העלאת רף המיומנות‬
‫הנדרש מהן"‪ .‬נשים רבות שהיו מעוניינות להירשם ללימודי אדריכלות הופנו ללימודי אריגה‪ .‬בסגל ההוראה כיהנה רק אשה אחת‪,‬‬
‫גונטה שטולצל‪ ,‬סטודנטית בראשית דרכה שניהלה את סדנת האריגה‪ ,‬ששטולצל הביאה לדרגת אמנות‪ .‬מעט מאכזב שמקום כל‬
‫כך מתקדם בתפיסה ובערכים מבחינה אחת‪ ,‬נשאר מעט מקובע בהיבטים של אפליה מגדרית‪ .‬אפשר לראות בתמונה המצורפת‬
‫את כל אנשי הבאוהאוס מצטלמים על גג הבאוהאוס החדש בשנת ‪ ,1926‬כאשר גונטה היא האישה היחידה‪ .‬אנו מקוות לחשוב כי‬
‫אילו בית הספר היה מצליח לשרוד יותר שנים‪ ,‬הוא היה פותח שעריו לנשים באופן שוויוני ומאפשר בכך לרעיונות החברתיים‬

‫המתקדמים שלו לבוא לידי ביטוי גם בהיבט זה‪.‬‬

‫"מחינוך בשירות המדינה ועד לבית ספר הדומה לכלא‪-‬הייתכן עתיד טוב יותר לבית הספר?"‬

‫‪18‬‬

‫כל מי שלמד בבית ספר בתקופתנו זוכר היטב את כל אותם תאים הנגזרים‬
‫מהמרחב והגדר התוחמת אותו‪ .‬מארק שולמן מתאר כיצד הוקמו בתי הספר‬
‫באירופה ע"פ תיאורית פוקו‪ ,‬הטוען כי מוסדות אלה מחנכים לצייתנות‪ .‬כאמור‬
‫שנות ה‪ 60-‬שינו את חיינו וכך גם השפעתו של הפילוסוף מישל פוקו‪ .‬פוקו טען‬
‫שיחסי הכוח הם יחסים של כוח והתנגדות‪ .‬כלומר‪ ,‬במקום בו אין התנגדות‪ ,‬אין‬
‫למעשה יחסי כוח‪ .‬בנוסף סבר כי הכוח מופעל על ידי אינדיבידואל‪ ,‬כך שהוא‬
‫אינו גורם פאסיבי אל הגוף שמפעיל כוח בצורה חד סטרית‪ .‬יחסי הכוחות‬
‫מייצרים תמיד מצבים של שולט ונשלט‪ ,‬בשל אי השוויון המצוי בבסיסם‪.‬‬
‫במחקריו השונים מדגים פוקו כיצד המשטר ממשמע את האזרחים בעזרת מגוון רחב של מנגנונים ופרקטיקות‪ ,‬בו הוא בוחן סדרה‬
‫של מוסדות‪ ,‬כמו בתי חולים‪ ,‬בתי ספר ובתי כלא ומראה כיצד הפרטים בחברה מפנימים את השליטה ומתחילים להיות ממושמעים‬
‫עד לכדי כך שהפרטים בחברה אינם חווים את נורמות המשמעת כתוצר של המוסדות אלא כתולדה טבעית‪ .‬כך למשל‪ ,‬נראה לנו‬
‫טבעי‪ ,‬שמערכת החינוך וההורים יעקבו בצורה אדוקה אחר הילדים‪ ,‬וישלטו בצורה מוחלטת בהתנהגותם ובתגובותיהם הרגשיות‪.‬‬

‫בית הספר הוא כלי הכוח הנועד להכפיף את התלמידים לסמכותו ולהביאו למשמעת מלאה ונאמנות במסגרת הלימודים‪ .‬הניצול‬
‫הדיסציפלינארי מנשל את התלמיד מכוחותיו העצמאיים וגורם לו להיות כפוף למוסד‪.‬‬

‫מניתוחו של פוקו‪ ,‬הדיסציפלינה הינה אומנות ההיררכיה שכל הזמן מסדרת את הפרט מחדש בתאים של המסגרת‪ .‬ניתן לראות‬
‫את ההתפתחות של שיטת ההיררכיה בחינוך על דוגמה של כיתת תלמידים‪ .‬כיתה כיחידה הומוגנית התפתחה במהלך המאה ה‪-‬‬
‫‪ .18‬כיום‪ ,‬כמו בעבר‪ ,‬ההיררכיה משחקת תפקיד עיקרי בחלוקת התלמידים בבית ספר‪ .‬הכול מקוטלג לפי גיל‪ ,‬יכולת‪ ,‬הצלחה‬
‫בביצוע המשימות‪ .‬בכל עת התלמידים מוערכים‪ ,‬נבחנים מחדש ומשויכים לתא זה או אחר בשרשרת היררכיה הסמויה כביכול‪ ,‬אך‬
‫מכוננת את מהלך החיים הבית ספרי‪ .‬הכתה מחולקת לטורים ושורות בהם יושבים התלמידים ומאפשרת ניצול יעיל של מרחב וזמן‪.‬‬
‫מאז ועד היום המרחב בבית הספר תפקד כמועיל מבחינת השכלה אך גם של הגמול והעונש‪ .‬אנשי החינוך דאז ראו כי האידיאל‬

‫הוא שהתלמיד היושב בשורה ובטור מסוים היה פועל יוצא של ידע והתנהגות תחת הפיקוח והשליטה של המורה‪.‬‬

‫המוסד הראשון שבו למדו במסגרת מסודרת יוחס לאקדמיה של אפלטון‬
‫מתקופת המאה הרביעית לפנה"ס‪ ,‬כפי שניתן להבחין בדימוי משמאל‪ ,‬בו‬
‫מתוארת "אסכולת אתונה" של רפאל משנת ‪ .1509/10‬שיטת הלימוד דאז‬
‫הייתה כדרך דיון וויכוח ובה המורה מקנה שאלות מנחות לתלמידיו ואלו מנסים‬
‫לאמץ את דעתם האישית העצמאית‪ .‬זאת בשונה מהדרך בה מוצג המוסד‬
‫החינוכי כיום – מוסד שבו המורה ושיטות הלימוד הם אלה ששולטים בתלמיד‪,‬‬
‫קבלת עמדת המורה כמוסכמה הנכונה כמעט תמיד‪ ,‬וברוב המקרים‪ ,‬כתוצאה‬
‫מכך‪ ,‬מניעת חופש המחשבה והדעה הליברלית מהתלמידים‪ .‬האבסורד הוא‬
‫שהאקדמיה של אפלטון הייתה עניין אחד ואילו הרעיונות והמסרים החינוכיים‬

‫עניין אחר‪.‬‬

‫עם עליית הנצרות תם עידן הלימודים המסודרים כדוגמת האקדמיה של אפלטון ואילו בימיי הביניים מעטים למדו קרוא וכתוב‪.‬‬
‫בתחילת העת החדשה בקיאות בקריאה ובכתיבה הייתה עדיין נחלתם של מעטים‪ .‬ילדי המעמד הנמוך למדו את מקצועות העבודה‬

‫מאביהם ואילו בני מעמד האצולה חינכו את ילדיהם בעזרת מורים פרטיים‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫שולמן טוען כי "בתי הספר המודרניים הם תולדה של בתי הכלא ובתי החולים הכלליים‪ ,‬והם נועדו לבסס שליטה של בעלי הכוח"‪.‬‬
‫בתי הספר המודרניים לא החלו את דרכם במתכונת אפלטונית או במתכונת המוכרת לנו כיום‪ .‬פוקו אף מסביר בספרו "תולדות‬
‫השיגעון בעידן התבונה" כי בתי החולים הכללים הוקמו על ידי השלטון כתגובה לאכזריות הכנסייה כאמצעי להרחקת הבלתי רצויים‬
‫המתוארים כ"משוגעים ומצורעים" למתקני כליאה‪ .‬כך שאנשים הופרדו תחת מרחב מוגדר תוך איבוד העצמאות‪ ,‬החירות‬
‫והאינדיבידואלית‪ .‬מוסדות אלה היו אמורים להיות כמוסד המעניק טיפול רפואי‪ ,‬שימשו כמתקן להפרדת המשוגעים והמצורעים‬

‫משאר החברה‪.‬‬

‫בתי חולים הכלליים שנועדו במקור להסרת הקבצנות מהרחובות החלו לשמש כמתקני עבודה וכתרופה לבטלה‪ .‬בתי כליאה‪/‬תיקון‬
‫שימשו לדיכוי הכלואים בהם היו מחויבים לעבוד ונוצר מצב הם שימשו כמוסד חינוכי עבור הכלואים שאינם ידעו קרוא וכתוב‪ .‬פוקו‬

‫אמר כי על המוסד זה המשמש לעבודות כפייה ושליטה‪ ,‬מוטלת האחריות לעצב מחדש את האדם‪.‬‬

‫פוקו מתאר בספרו "לפקח ולהעניש" את השתלשלות התרחישים ההיסטוריים אשר הובילו את האדם להיות צייתן תוך התמקדות‬
‫במרחבי שליטה ופיקוח של המדינה הנכפים עליו‪ .‬כאמור‪ ,‬אחד המרחבים הנגזר מכך הוא בית הספר שבו אנחנו נתונים לפיקוח‬
‫ושליטה של סגל ההוראה והניהול ואיננו יכולים לעשות כרצוננו במרחב מוגדר זה‪ .‬בית הספר מורכב ממס' מבנים התחומים בגדר‬
‫שמקיפה אותו ובעמדת הכניסה עומד השומר‪ .‬בכל רחבי המוסד‪ ,‬השבילים מובילים למסדרונות מסודרים ומשם לכיתות צפופות‬
‫בהם נמצאים באופן קבוע הכיסאות‪ ,‬השולחנות ואלמנטים נוספים‪ ,‬כאשר בראש הכתה‪ ,‬עומד המורה שמעביר את התוכן ומולו‬
‫כלל התלמידים‪ .‬נוצר מצב מותנה בו הזמן בבית הספר‪ ,‬מתנהל בצורה ובדרך מאוד ספציפית ומוגדרת הכפופה לכללי בית הספר‪.‬‬
‫ע"פ פוקו וגם לפי דעתנו‪ ,‬קיימים קווי דמיון בין בית הספר לבתי הסוהר‪ .‬אם זה בהגדרת הזמנים‪ ,‬במבנה התחום‪ ,‬במרכז השליטה‬
‫והפיקוח‪ ,‬בתלבושת האחידה‪ ,‬בלו"ז המסודר‪ ,‬בהפסקות הקבועות‪ ,‬בתיחום לחדרים‪/‬כיתות ועוד‪ .‬השוני ביניהם הוא‪ ,‬שהצייתנות‬
‫בבתי הסוהר נובעת מהצורך ליצירת סדר ומשמעת במרחב זה‪ ,‬בו נמצאים אנשים שביצעו עבירות ע"פ חוק‪ .‬בעוד שהדרך‬
‫לצייתנות בבתי מסתמכת על כך שתלמידים שלא פועלים ע"פ כללי המוסד נענשים‪ .‬מכאן שתלמיד נשלט ומובל בנתיבי בית‬
‫הספר‪ ,‬ובכך נמנע ממנו חופש המחשבה‪ .‬נוצרת סתירה בין הרצון ללמוד ולהתפתח ע"פ המחשבות האינדיבידואליות והאוטונומיות‬

‫של התלמיד לעומת השליטה של המורה בתלמיד במרחב המדכא את הרצון להשכיל‪ ,‬להרגיש חופשי וללא גבולות‪.‬‬

‫לבסוף‪ ,‬מערכת החינוך מכריזה כי היא רוצה ללמד את הילדים להיות סקרנים וביקורתיים‪ .‬מצד אחד‪ ,‬החברה בה נמצאים‬
‫התלמידים מגוונת ומתואמת לבני אותו הגיל‪ ,‬בה נלמד תוכן רב המעשיר את הידע ובנוסף התלמיד לומד לעמוד ביעדים‪ ,‬זמנים‬
‫וכללים חינוכיים‪ .‬מצד שני‪ ,‬שיטותיה חוסמות‪ ,‬מצמצמות גבולות ומייצרות תלמידים צייתניים תוך דיכוי חופש הביטוי‪ ,‬היצירתיות ‪,‬‬

‫המחשבה ועיצוב האופי ‪.‬‬

‫אנו סבורות שנוצר פרדוקס במצב בו מוסד לימודים שמקדם את עתיד הדורות הבאים‪ ,‬האחראי על הלימוד הטרום אקדמאי בו‬
‫מבלים את רוב זמנם ילדים ובני נוער‪ ,‬מקביל באופנים מסוימים לבית כלא המסמל דיכוי‪ ,‬היעדר החופש ועצמאות ובעיקר כפוף‬
‫לשליטה ופיקוח‪ .‬בזמן זה‪ ,‬בניגוד מוחלט למחשבותיו‪ ,‬הולך התלמיד עם הזרם והצייתנות ואינו המוביל אלא המובל‪ .‬אם נשקיע‬
‫מחשבה שבה התלמיד ירגיש מנותק מסדרי היום יום בבית הספר‪ ,‬יפעל ע"פ מחשבותיו ודעותיו האינדיבידואליות‪ ,‬יסמוך על המורה‬

‫כמנחה ומדריך לחיים ולא כדמות שליטה ופיקוח‪ ,‬הדברים יתנהלו בצורה טבעית ונכונה‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫גוף פוליטי ‪" -‬אפליה מגדרית שמתחילה כבר בארגז החול"‬

‫כדי להבין מהו גוף פוליטי‪ ,‬יש קודם להבחין בהבדלים בין שלושת הגופים – האישי‪ ,‬החברתי והפוליטי‪ .‬הגוף האישי הוא זה שמזקק‬
‫את ההתנסות באופן הכי אינדיווידואלי‪ .‬את הגוף החברתי אנחנו מבינים באמצעות החברה‪ ,‬הטבע והתרבות‪ .‬הגוף הפוליטי לוקח‬
‫את הגוף החברתי צעד אחד קדימה‪ ,‬ומכניס מושגים של כוח‪ ,‬בקרה‪ ,‬פיקוח ושליטה על הגוף‪ .‬קיים קושי באבחנה בין הגוף החברתי‬
‫לזה הפוליטי‪ ,‬כאשר השוני ביניהם מגיע ממוטיב הכוח‪ .‬לעיתים קרובות‪ ,‬הכוח המופעל מוסווה ע"י ניסיונות לשייך אותו כחברתי או‬
‫כאישי על מנת להצליח להשפיע‪ .‬בחרנו להביא כדוגמה גוף פוליטי שמשתמש בכוח מוסווה באמצעות שימוש בסוכנים ובמסרים‬

‫שקריים‪.‬‬

‫בגני ילדים בישראל ישנה נורמה מקובלת בה ילדות‬
‫שלובשות שמלה או חצאית‪ ,‬תמיד צריכות שיהיה טייטס‬
‫מתחת‪ .‬אם נפנה אקראית להורה )חילוני או דתי( הוא‬
‫כנראה ידע להסביר כי הסיבה לכך נעוצה בעניינים של‬
‫הגיינה‪ ,‬ואולי ספציפית גם יציין את התולעים הנמצאים‬
‫בארגז החול‪ ,‬העלולים לחדור לאיבר מינה של הילדה‪ .‬אך‬
‫כאשר קראנו קצת על הנושא הרפואי‪ ,‬העובדות הן‪ ,‬כי אין‬
‫סיבה בריאותית לכך שבנות ילבשו טייטס מתחת לחצאית‪.‬‬
‫אומנם יש ביצי תולעים בארגז החול‪ ,‬אבל אלה נכנסות‬
‫לגופם של בנים ובנות כאחד ועושות זאת דרך הפה ולא‬
‫במגע עם הפות או עם פי הטבעת‪ .‬תולעים אלה חייבות לעבור במערכת העיכול ולמעשה רק כך הן מגיעות לאיברי המין של ילדים‪.‬‬

‫למעשה‪ ,‬מי שרוצה להגן על ילדנו יכול לעזוב את הטייטס במנוחה‪ .‬גם הבנים וגם הבנות עומדים בפני אותה רמת סיכון להידבקות‬
‫ואם באמת היו רוצים להגן עליהם היו יכולים להנחות את הגנים לעמוד בסטנדרט של המרכז האמריקאי לבקרת מחלות שקבע כי‬

‫יש לשטוף ידיים לפחות חמש פעמים במהלך היום‪.‬‬

‫אז איך למעשה עובד הגוף הפוליטי? ה"סוכנים" – במקרה זה הגננות וההורים‪ ,‬מוזנים במסרים שקריים‪ ,‬היוצרים בפועל אפלייה‬
‫מגדרית‪ ,‬כאשר אין בסיס רפואי לכך שהסיכון של הילדות להידבק גבוה משל הילדים‪ .‬בדרך זו‪ ,‬מצליחים ליצור שליטה וכוח על גופן‬

‫‪21‬‬

‫של הילדות‪ ,‬ועל הצניעות שלהן‪ ,‬מבלי לתת להן או להוריהן זכות בחירה אמיתית‪ ,‬מכיוון שיוצרים מנגנון חברתי שכבר מגובה‬
‫ב"הסבר" רפואי לצורך בלבישת טייטס‪ .‬כך‪ ,‬גם בשכונות ובישובים חילוניים לחלוטין‪ ,‬הורים מקפידים על "צניעות" הילדות עם‬

‫טייטס מתחת לחצאית‪ ,‬זאת בניגוד לערכים החברתיים ותרבותיים של אותם הורים‪.‬‬

‫‪22‬‬


Click to View FlipBook Version