The words you are searching are inside this book. To get more targeted content, please make full-text search by clicking here.

מאמרים_רחלי הרוש_מיכל סלונים סופי

Discover the best professional documents and content resources in AnyFlip Document Base.
Search
Published by rach3989, 2019-07-30 02:11:11

מאמרים_רחלי הרוש_מיכל סלונים סופי

מאמרים_רחלי הרוש_מיכל סלונים סופי

‫תוכן עניינים‪...‬‬

‫עמוד ‪ - Clever onSunday .2‬טאפרוור כמדרגה קטנה בדרך הארוכה‬
‫לשחרור האישה מהמטבח‪ .‬עמוד ‪ .4‬תמונה אחת שווה אלף מילים‪.‬‬
‫עמוד ‪ .6‬סמלים אייקונים ומוסיקה‪ .‬עמוד ‪ .9‬כל המוסיף גורע‪ .‬קישוט‬
‫ומינימליזם‪ .‬עמוד ‪ .11‬גרבוני ניילון – ‪ 100‬שנה של "רכבות"‪ .‬עמוד ‪.14‬‬
‫אני יכולה להגיע לכל מקום שאני רוצה‪ ,‬אבל דווקא בישראל אני‬
‫מרגישה מוגבלת‪ .‬עמוד ‪ .17‬הבאוהאוס‪ .‬חיבור בין דיסציפלינות‪,‬‬
‫תועלות חברתיות ותקרת זכוכית מגדרית‪ .‬עמוד ‪ .19‬מחינוך בשירות‬
‫המדינה ועד לבית ספר הדומה לכלא‪-‬הייתכן עתיד טוב יותר לביה"ס?‪.‬‬
‫עמוד ‪ .22‬גוף פוליטי ‪ -‬אפליה מגדרית שמתחילה כבר בארגז החול‪.‬‬

‫עמוד ‪DEED .23‬‬

‫‪1‬‬

‫שנות ה‪ ,50-‬העשור שאחרי מלחמת‪Clever on Sunday‬‬

‫העולם ה‪ ,2-‬היו שנים בהן הייצור ההמוני‬

‫ותקשורת ההמונים גדלו והתחזקו‪.‬‬ ‫‪…….‬‬
‫בשנים האלה יבשת אירופה החלה‬
‫לעבור תהליך של "אמריקניזציה"‪.‬‬ ‫טאפרוור כמדרגה קטנה בדרך‬
‫השנים שאחרי המלחמה יצרו גידול‬ ‫הארוכה לשחרור האישה מהמטבח‬

‫בתרבות הצריכה‪ ,‬עולם הפרסום‪,‬‬

‫הקולנוע והתרבות שיצרו ביקוש יותר נרחב ומשמעותי והחיבור של העולמות האלה לעולם‬

‫העיצוב התחזק‪ .‬רבים באירופה חששו משחיקה של סטנדרטים בעקבות הייצור ההמוני‪,‬‬

‫שכן מדובר בתקופה בה הצרכנות והחומריות מאוד התחזקו‪ .‬למעשה‪ ,‬בשנים האלה‬

‫נשתלו הזרעים של תרבות הצריכה כפי שאנחנו מכירים אותה כיום‪ .‬עיצוב מוצר בשנים‬

‫האלה היווה חלק בלתי נפרד מעולם הפרסום‪ ,‬הקולנוע‪ ,‬הטלוויזיה ובעצם נעשה תהליך‬

‫של "דמוקרטיזציה" בעולם העיצוב‪.‬‬

‫באנגליה הבינו שצרכנות זה המפתח לעתיד ‪ -‬השקיעו בחינוך של הבנת העיצוב‪ ,‬הטעם‬
‫"טוב" וכד'‪ .‬היה להם חשוב לשמור על רמה גבוהה ולפתח אצל הצרכנים סטנדרטים‬
‫גבוהים והבנה של עיצוב נכון‪ ,‬איכותי ויוקרתי‪ .‬באופן כללי‪ ,‬בעשור זה‪ ,‬גם באירופה וגם‬
‫בארה"ב‪ ,‬קהל היעד היה בנשים ‪ -‬שנהיו הרוכשות העיקריות סביב כל נושא הבית בו הן‬
‫מבלות את רוב זמנן )עקרות בית(‪ ,‬תרבות‪ ,‬אופנה ופנאי‪ .‬דאז‪ ,‬הפוקוס עבר ממכירה של‬
‫מוצר למכירה של "חלום" המורכב לא רק מהמוצר הפיזי‪ ,‬אלא גם מההבטחה הפרסומית‬

‫והתקשורת שליוותה אותו‪.‬‬

‫קופסאות ה"טאפראוור"‪ ,‬הפכה לפופולארית לתודעה בשנות ה‪ , 50-‬למרות שהחברה כבר‬
‫הייתה קיימת מ‪ .1942-‬כשקוראים על התקופה הזו בארה"ב אפשר להבין את הערך הרב‬

‫שנתן המוצר הזה ללקוחות שלו‪ ,‬שמאוחר יותר גם זכה להצלחה גדולה באנגליה‪.‬‬

‫למרות התפיסה הרווחת כי אימוץ המודרניזם בעיצוב ותרבות הצריכה השפיע באופן חיובי‬
‫על חיי אנשים‪ ,‬הביא בשורה של חיים אופטימיים וחיוביים ובנוסף אותה תקופה אף הוגדרה‬
‫בתרבות כ"‪ ,"Happy days‬ישנם מחקרים אחרים הסותרים את טענות אלה‪ ,‬או לפחות‬
‫‪2‬‬

‫מביאים תמונה קצת אחרת‪ .‬דוגמא לראייה זו מביאה ההיסטוריונית העיצובית ג'ודי אטפילד במאמרה "‪Harlow House Interiors, 1951– Inside Pramtown: A Study of‬‬
‫‪ ,"1961‬אליו יש התייחסות בפרק‪ .‬בתוך מחקרה של ג'ודי מתואר סבלן של נשים ממעמד הפועלים‪ ,‬אשר מאוד הושפעו מהאובדן החמור של הקהילתיות‪ ,‬בעקבות‬
‫ה"אינדיווידואליזם" שאפיין את התקופה שאחרי מלחמת העולם ה‪ 2-‬ואת החיים בפרברים‪ .‬עוד דוגמא לסבל הקשור לעיצוב‪ ,‬היה העובדה כי המטבחים של אותן נשים היו‬
‫ממוקמים בחזית בתיהם וגרמה לכך שהתעלמו מהן לחלוטין‪ .‬מכאן שמעניין להסתכל על ההשפעה של טאפרוור – חברה המייצרת מוצרים שרבים מתייחסים אליהם כאל‬
‫מוצרים "שוביניסטי"‪ ,‬השייכים לעולם הישן‪ ,‬שכן הם קיבעו את תפקידה של האישה במטבח מראש‪ ,‬וכיוונו לעקרות בית ולמוצרים התואמים את התפקיד שלהן לפי התפיסה‬

‫המסורתית של הימים ההם‪ .‬עם זאת‪ ,‬אנו מאמינות שבהתחשב במעמד האישה ומקומה בשנות ה‪ ,50-‬טאפרוור היוותה אבן דרך במסע הארוך של האישה מחוץ למטבח‪.‬‬
‫מבחינת האיכויות והפונקציונאליות של המוצרים ‪ -‬הפיתוח של המייסד ארל טאפר‪ ,‬שיצר קופסאות פלסטיק מתקדמות המאפשרות שמירה על טריות האוכל לאורך זמן‬
‫ונשיאה שלו‪ ,‬הביא בעצם לשיפור גדול בחייהן של נשים והגדיל את הגמישות שלהן‪ .‬כך בעצם נשים יכולות לבשל בבוקר‪ ,‬לצאת לעבוד והאוכל יישמר טרי עבור כל בני הבית‪.‬‬
‫דוגמא טובה לכך ניתן לראות במודעה המצורפת משנות ה‪ ,50-‬שמבטיחה ללקוחה מוצר שישמור על טריות ובכך יאפשר לה להנות ולנוח ביום ראשון‪ ,‬במקום לעמול במטבח‪,‬‬

‫ועדיין להגיש אוכל טעים וטרי לארוחה‪.‬‬
‫גם מבחינת המודל העסקי שיווקי ‪" -‬מסיבות הטאפאוור" בהן הנשים היוו כסוכנות החברה )מכרו ישירות לצרכנים(‪ ,‬עשו מסיבות בבתיהן למכירת המוצרים בשיטת השיווק‬
‫הישיר ובנוסף ושיווק מפה לאוזן הוא זה שלמעשה אפשר גם לעקרות בית לעבוד ולהביא ערך כלכלי‪ ,‬משהו שעד אז עקרת בית בפרברים לא יכלה באמת לעשות‪ .‬למעשה כל‬
‫ההצלחה של החברה‪ ,‬שכאמור החלה למכור את מוצריה כבר בשנות ה‪ ,40-‬נולדה רק בזכות אישה גרושה‪ ,‬בראוני וייז‪ ,‬שהייתה צריכה לממן את הטיפולים הרפואיים של בנה‪.‬‬

‫היא החלה למכור קופסאות של טאפאוור ולאור ההצלחה הגדולה שלה היא צורפה לחברה ולמעשה הייתה זו שייסדה את שיטת השיווק של "מסיבות טאפאוור"‪.‬‬
‫בנוסף אי אפשר שלא להתייחס לתרומה החברתית והתרבותית שהייתה ל"מסיבות טאפאוור" עבור נשים‪ ,‬אשר מילאו את החסך בתחושת קהילתיות ונתנו מענה לבדידות‬

‫שאפיינו את חיי הפרברים בשנים שאחרי מלחמת העולם ה‪. 2-‬‬
‫טאפאוור למעשה הייתה המותג הראשון שהצליח בקנה מידה נרחב בעיקר באמצעות נשים שהיוו כסוכנות בשיטת השיווק הישיר בין אם זה במסיבות החברה‪ ,‬בשיווק מפה‬
‫לאוזן וכד'‪ .‬אפשר לראות במותג הזה בסיס משמעותיי שהיווה כאבן דרך )ואולי היום אף יותר מתמיד( להצלחת מותגים רבים בעולם – )‪ WOM(word of mouth‬ויכולת יצירת‬

‫קהילות ושבטים‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫השימוש בתמרורים בצידי הדרך בזמן נסיעה‪ ,‬נועד‬

‫להחליף הסברים כתובים של הוראות‪ ,‬חיווים ואזהרות‬

‫הקשורים לדרך‪ .‬פעמים רבות משמעות התמרור מובנת‬ ‫תמונה אחת שווה‬
‫על ידי התבוננות פשוטה בציור‪ ,‬ללא צורך בלימוד‬ ‫אלף מילים‬
‫ההגדרה המדויקת של התמרור‪ .‬למשל‪ ,‬אם נתבונן‬
‫בתמרור עצור בו נעשה שימוש יומיומי‪ ,‬המצוין על ידי‬ ‫‪…….‬‬

‫סימון אדום של אזהרה‪ ,‬ויד לבנה בתוכו שמראה סימן של‬

‫הוראת העצירה ‪,‬מעניין לראות איך ציור פשוט הפך‬

‫לסמל שמשמעותו מובנת באופן כמעט מכני‪ ,‬ללא כל‬

‫הסבר‪ ,‬בהרבה מאוד מדינות‪ .‬ואף יותר מעניין להתבונן בכך שסביר להניח שכמעט כל מי שייתקל בסמל הזה יבין‬

‫אותו באופן זהה‪ ,‬דבר שאינו מפתיע‪ ,‬אם הוא לוקח חלק פעיל בתרבות ובחברה שבה מקובל הסמל על משמעויותיו‪.‬‬

‫לאחר למידה וידיעה של סוגי התמרורים השונים )הוריה‪ ,‬אזהרה וכו'(‪ ,‬ניתן להבין את משמעותם על ידי שילוב ההבנה‬

‫של סוג התמרור המתגלה על ידי הצורה והצבע שלו‪.‬‬

‫מכאן עולה נקודה חשובה בסמיוטיקה המהווה חקר הסימנים והסמלים‪ :‬סמל יכול להיות תלוי תרבות או אוניברסלי‪ .‬ג'ון לוק‪ ,‬הפילוסוף והרופא האנגלי הוא הראשון שטבע את‬
‫המונח סמיוטיקה בשנת ‪ 1690‬בחיבורו "מסה על שכל האדם" כלומר טקסט על הבנת האדם‪ ,‬שראה בתהליך הסימון וההסמלה כתשתית ללוגיקה חדשה‪ .‬סמל יכול לקבל‬
‫פרשנות במילה‪ /‬בצירוף‪/‬בתו‪ /‬בתמונה‪ /‬במחווה‪ /‬בצליל‪ /‬בתבנית או בצבע‪ .‬הפרשנויות השונות לסמלים זהים‪ ,‬מחייבות פעמים רבות תשומת לב במפגש בין תרבויות‪ .‬בניגוד‬
‫לסימון תמרור עצור בישראל שהינו תלוי תרבות )במדינות אחרות הסימון אחר (‪ ,‬סמל ארגון הצלב האדום זהה כמעט בכל מקום בעולם בזכות היותו סמל לשוויון בפני קבלת‬

‫טיפול רפואי ‪ -‬שפרשנותו לרוב אינה תלויה במיקומו הגיאוגרפי‪ ,‬בגיל‪ ,‬במין או בתפיסות העולם‪.‬‬

‫פרדינן דה סוסיר )‪ ,(1857-1913‬ממייסדי הבלשנות המודרנית ‪ ,‬הגה את תורת הסמיולוגיה‪ .‬בסמיולוגיה הוא התייחס לשפה כמערכת סימנים מבנית המבוססת על קשרים‬
‫שרירותיים בין הסימנים לבין המציאות והמשמעויות שניתנות למילים שהן לפי הסכם חברתי בלבד‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוא ביסס את המונח סימן כבנוי משני אלמנטים ‪ -‬מסמן )הרישום‬
‫המוחשי של המסומן( ומסומן )התוכן והמשמעות של הדברים – המושג עצמו(‪ .‬רולאן בארת )‪ (1915-1980‬בחיבורו של ספר " מיתולוגיות " ‪ ,‬הדגים כיצד מערכת הסימנים של‬
‫דה סוסיר יכולה להיות מורחבת לכדי מערכת כפולה בעלת משמעות חברתית‪-‬תרבותית ‪ -‬זו של המיתוס‪ .‬מצד אחד‪ ,‬בארת מתייחס לאובייקטים המוצגים ומתאר תכונות‬
‫ודימויים פשוטים להבנה‪ .‬מצד שני‪ ,‬הוא מתייחס לרבדים עמוקים יותר הקשורים לתקופות ותרבויות שונות‪ .‬בארת מנתח את הסימנים ומשמעותם בשני אלמנטים‪ :‬המשמעות‬

‫הדנוטטיבית‪ ,‬המהווה את ההגדרה המילונית של סימן‪ ,‬פשוטו כמשמעו‪ ,‬והמשמעות הקונוטטיבית המהווה תלות תרבותית‪-‬חברתית‪ ,‬זמן ומקום‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫מעניין לראות את הניתוח הסמיוטי לכיסא הפנטון שעיצב המעצב ורנר‬
‫פנטון בשנת ‪ .1960‬כיסא הינו רהיט נפוץ המשמש לישיבה‪ .‬צורתו של‬
‫כיסא זה שונה מכיסא רגיל בעל מס' רגליים )בדר"כ ‪ (4‬המורכב ממספר‬
‫חומרים‪ ,‬מאחר והוא יוצר והוזרק כיחידה אחת של פלסטיק‪ .‬הכיסא‪,‬‬
‫שנראה כדמות מתוך מחזה יחיד עם משענת‪ ,‬תמיכה לעכוז ובסיס‬
‫שלמרות שאינם ישרים‪ ,‬מרמזים על כסא ישיבה ואפשר לדמיין שהוא‬
‫מחקה את צורת הישיבה של בן האדם – ישיבה כפופה‪ ,‬לא סימטרית‪,‬‬

‫מתפזרת‪ ,‬רפויה‪.‬‬

‫הצורה של הכיסא מאפשרת לערום אותו אחד על גבי השני בלי לתפוס‬
‫נפח מיותר מהחלל וכך נוצר חסכון במקום‪ .‬כסא הפנטון מיוצר בצורה‬
‫הנדסית קלה המאפשרת להשתמש במגוון רחב של סוגי פלסטיק וכך‬
‫יכולים להתקבל צבעים‪ ,‬מרקמים ודרגות חוזק שונות‪ .‬הפלסטיק בשמותיו‬
‫הרבים‪ ,‬הוא במהותו חומר אלכימי הבנוי ממולקולות המורכבות מהמון‬
‫יחידות חוזרות וביניהם קשרים המאפשרים את חיבור המקשה כאחת‪ .‬תצורתו הראשונית של הכיסא הייתה כגרגירים של חומר גלם פלסטיק מוצק עם תוספים שעברו‬
‫טרנספורמציה והתכה בתהליך הייצור ומהצד השני מתקבל כסא מעוצב הנראה כמו פסל‪ ,‬כגוף האדם‪ ,‬כגלים בים‪ ,‬כמעין רוח שנשבה על הפלסטיק והוא קיבל את צורתו עד‬

‫שהחליף מצב צבירה‪.‬‬

‫במס' רגעים גרגירי הפלסטיק המעוצבים תחת דמות "כסא הפנטון" הפכו לאייקון אומנות‪ ,‬תרבות ועיצוב ברחבי העולם‪ .‬מרחב הטרנספורמציות של האדם על הכיסא מאפשר‬
‫תחושת נינוחות וקלילות בה האדם יושב כפוף ורפוי‪ .‬הפלסטיק מעלה אסוציאציות של חומר זול‪ ,‬לא עמיד‪ ,‬מכוער‪ ,‬גרוטסקי שמשרה תחושת זלזול במוצר ומאבד לעיתים‬
‫מערכו ומשמעותו האמיתית‪ .‬בכיסא ישנו שילוב בין צורת "נזילות הפלסטיק" לאופי בו הוא בולט בסביבה בה הוא נמצא‪ ,‬לדימוי גוף האדם‪ ,‬לצורתו כיציקה אחת שלא ניתן‬
‫להתעלם ממנה ואף לדבר עליה רבות‪ .‬הכיסא מיוצר במגוון צבעים ובחרנו בצבע אדום ומבריק כצבע ה"שני"‪ ,‬שנחשב כצבע אקטיבי )למרות שהוא חפץ דומם(‪ ,‬חלקלק‬
‫שניתן לראות עליו השתקפות של אובייקטים בתצורות שונות‪ ,‬חמים כאש ולהבה‪ ,‬דומיננטי בחלל בו הוא נמצא‪ ,‬שמשדר דרמטיות ומעורר גירוי ורצון לשבת עליו‪ .‬הכיסא‬

‫מתאים לכל סביבה ותקופה עיצובית ומשתלב בה בצורה פופולארית ברחבי העולם עד היום‪.‬‬

‫מכאן שהסימנים והסמלים נמצאים בסביבתנו כל הזמן ובאים לידי ביטוי באופן דומה או שונה בהתאם לתרבות והחברה ‪ .‬לדעתנו הדרך של העברת מסרים דרך תמונה‬
‫עדיפה‪ ,‬ברורה ופשוטה יותר על פני הצורך להסביר את עצמינו בהמון דרכים אחרות שאינן ברורות‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫על פי סקוט מקלאוד‪ ,‬אייקון הינו כל אימג' שמייצג אדם‪ ,‬מקום‪ ,‬דבר או רעיון‪ .‬סמלים שאנחנו קוראים להם אייקונים‪ ,‬הם רק‬ ‫סמלים‬
‫קטגוריה אחת מתוך כלל סוגי האייקונים הקיימים‪ .‬יש אייקונים של שפה‪ ,‬מדע ותקשורת‪ ,‬יש אייקונים שהם תצלום או ציור ריאליסטי‬ ‫‪…….‬‬
‫ואז הם דומים ביותר למקבילות הממשיות שלהם ויש אייקונים שהם מאוד מופשטים ורחוקים מהנשוא שלהם‪ .‬ככל שהדמיון בין‬
‫הסמל למסומל משתנה‪ ,‬כך רמת התוכן האייקוני שלהם משתנה‪ .‬מקלאוד כותב על כך שסמלים נעים למעשה על ציר בין‬ ‫אייקונים‬
‫‪…….‬‬
‫הריאליסטי ביותר‪ ,‬ממש חיקוי של המציאות ועד לייצוג של המציאות שהולך ונהיה פשוט יותר ואבסטרקטי כמה שיותר‪.‬‬
‫ומוסיקה‬

‫בשנת ‪ 1981‬יצא האלבום השלישי של להקת פוליס ‪.”Ghost In The Machine“ -‬‬
‫על עטיפת האלבום מופיעים ‪ 3‬מחברי הלהקה כך שכל אחד מהם מיוצג על ידי תצוגת ‪ 7‬מקטעים‪ .‬אומרים‬
‫שמכיוון שחברי הלהקה לא הצליחו להסכים על תמונה שלהם שתופיע על עטיפת האלבום‪ ,‬הם פנו למעצבים‬
‫הגרפים מיק הגרטי וג'ף איירוף שיעצבו את עטיפת האלבום‪ .‬המעצבים החליטו ליצור מתצוגת ספרה דיגיטלית‬
‫של ‪ 7‬מקטעים את פניהם של חברי הלהקה‪ .‬כדי שההפשטה הזו תצליח‪ ,‬כפי שמקלאוד מתאר בספרו‬
‫"קריקטוריסטים"‪ ,‬הם היו חייבים להתמקד באלמנטים הכי משמעותיים ואיתם ליצור את הזיהוי‪ .‬במקרה זה‬
‫כמוצג בתמונה משמאל‪ ,‬ה"שיער" השונה של כל אחד מהם הוא זה שלמעשה מבחין בין ‪ 3‬חברי הלהקה‪ .‬כמובן‬
‫נזכור כי בשנת ‪ ,81‬אחרי שני אלבומים מצליחים‪ ,‬חברי להקת פוליס היו מאוד מוכרים ולכן תצוגת הספרות‬
‫הדיגיטליות המוזרות האלה עבדו כל כך טוב‪ .‬זה היה בעידן שבו המחשבים עוד היו בתחילת הדרך‬
‫וה"דיגיטליזציה" של החיים שלנו רק החלה ובכלל‪ ,‬עולם האייקונים כמו שאנחנו מכירים אותו כיום כמעט לא היה‬

‫קיים‪ .‬מכאן‪ ,‬שהיה משהו מאוד חדשני בעיצוב זה היוצר ייצוג דיגיטלי לפנים של אנשים‪.‬‬

‫ב‪ 1973-‬יצא אלבומם השמיני של להקת פינק פלויד‪ "The dark side of the moon" ,‬שעטיפתו עוצבה על ידי‬
‫סטורם תורג'רסון ואובריי פאוול‪ .‬האלבום נחשב לאבן דרך בתולדות הרוק‪ ,‬הן מבחינה מוזיקלית והן מבחינה‬
‫מסחרית‪ .‬מבקרי מוזיקה ומעריצים רבים מחשיבים את האלבום כטוב ביותר של הלהקה‪ ,‬ומכאן שהוויז'ואל על העטיפה נהיה כה מוכר ואייקוני‪.‬‬

‫כדי להבין מדוע נבחרה הצגה גרפית של תופעה פיסיקלית מעולם האופטיקה לעטיפת האלבום‪ ,‬צריך להכיר את האלבום‪ ,‬שעוסק במכלול הנושאים הקשורים למחזור חיי‬
‫אדם ‪ -‬זמן שחולף‪ ,‬לחץ‪ ,‬תאוות בצע‪ ,‬נורמות חברתיות משעבדות‪ ,‬מלחמה‪ ,‬דת ושיגעון‪ .‬יש אומרים שהעטיפה של האלבום מתקשרת ספציפית לרצועה השמינית באלבום‬
‫הנקראת "‪ ."Any Color you like‬שם השיר מגיע מתשובה שאחד מטכנאי הקול נהג לחזור עליה בקביעות "‪, "You Can Have It Any Colour You Like‬שמתכתבת עם‬

‫‪6‬‬

‫אמירתו הידועה של הנרי פורד שתיארה את מודל הטי "אתה יכול לקבל אותה באיזה צבע שתרצה‪ ,‬כל‬
‫עוד היא שחורה" ובכך מחזקת את האלמנט האפל שמצוי בשמו של האלבום ובתכנים המורבידיים‬
‫בהם הוא עוסק‪ .‬המנסרה שנהייתה משולש דו ממדי שחור על רקע שחור‪ ,‬מעבירה את האווירה הזו עם‬

‫נגיעה של צבעוניות בשבירת הקרן‪.‬‬
‫עיצוב העטיפה של האלבום מתחבר לטיעון של מקלאוד הגורס שככל שהתוכן שמוצג אבסטרקטי‬
‫ופשוט יותר‪ ,‬כך קל יותר לאנשים להזדהות איתו‪ .‬הסמל של האלבום כל כך פשוט מבחינה צורנית‪ ,‬אך‬
‫יחד עם זאת מעביר מסר עמוק ונוגע ללב‪ ,‬שכל אחד יכול לפרש באופן סובייקטיבי‪ .‬לא בטוח שתמונה‬
‫או ציור מורכב היה יכול להפוך לכזה אייקון‪ ,‬ואחד הדברים שממחישים את הטענה הזו היא מגוון ה"טייק‬
‫אופים" שהיו עליו במהלך השנים מגוון אומנים הציגו גרסאות שלהם לסמל של "הצד האפל של הירח"‪.‬‬

‫להלן מקבץ קטן מהדוגמאות לווריאציות שונות שנעשו לסמל הזה‪:‬‬

‫‪7‬‬

‫בדיון כללי על סמלים ואייקונים‪ ,‬בגלל שאייקון מוצלח הוא לרוב פשוט מאוד וקל להעברה‪/‬ציור‪/‬חיקוי‪ ,‬הרבה מאוד גופים שליליים ניצלו את האייקון‪/‬סמל שלהם בשביל להפיץ מסרים שליליים‬
‫ולקדם אג'נדות קשות‪ .‬דוגמת קיצון אפשר לראות בצלב הקרס – סמל המפלגה הנאצית‪" ,‬סווסטיקה"‪ ,‬שמקורו בכלל בתרבות ההודית‪ ,‬שם הוא מסמל את ארבעת האלמנטים הקלאסיים‬

‫וידוע כסמל של מזל‪.‬‬
‫אנחנו מקוות כי כמו שבעולם המוסיקה‪ ,‬אייקונים וסמלים משמשים כדי להפיץ אומנות‪ ,‬נזכה גם בתחומים אחרים ליהנות מיתרונות הסמלים כמפיצים של מסרים חיוביים שמשפיעים לטובה‬

‫על העולם בו אנו חיות וחיים‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫כידוע שמלת כלה מהווה סמל סטטוס ובעלת משמעויות רבות עבור‬

‫הכלה‪ ,‬ביניהן טקסיות‪ ,‬תרבות‪ ,‬יוקרה ומעמד המשפחה‪ .‬ביהדות‬

‫ישנן פרשנויות שונות לגבי עיטורי השמלה שמשתנות בין עדה‬

‫לעדה‪ .‬כפי שעולה מהתמונה מצד שמאל‪ ,‬בקרב עדת יהודי תימן‪,‬‬ ‫כל המוסיף גורע‬
‫העיטורים והתכשיטים מהווים חלק בלתי נפרד מהכלה‪ ,‬בעוד‬ ‫‪…….‬‬

‫בעדות אחרות כללי הצניעות מכתיבים את הלבוש‪.‬‬ ‫קישוט ומינימליזם‬

‫אז מה כל כך רע בקישוט? כשתי בנות לעדות המזרח והאשכנז‬

‫שהתחתנו בשמלות כלה די מינימליסטיות )אולי‬

‫דעתם של הסובבים סברה אחרת(‪ ,‬אסוציאציית "החטא והקישוט" הייתה על שמלות הכלה הגרנדיוזית‪,‬‬

‫המקושטות מכף רגל עד ראש‪ ,‬מלאות בפייטים עם בד שיפון‪ ,‬מחוך ועוד שלל מרכיבים ועיטורים כפי‬

‫שניתן לראות בתמונות המוצגות‪ .‬עיצובים אלה פוגעים בנוחות ובפונקציונאליות של השמלה ונראה כי‬

‫מטרתם העיקרית היא ליצור "רושם" של משהו גרנדיוזי‪/‬מלכותי‪ .‬בחירת שמלת הכלה ליום החתונה‬

‫הוא אחד האלמנטים הכי חשובים ובולטים באירוע המיוחל עבור הכלה ובאופן מובהק הוא משקף את‬

‫אופי הכלה‪ ,‬את הרצון שלה להציג ולהבליט את עצמה בעיני כולם )באירוע שברובו מתרכז סביבה( ואת‬

‫הנורמה החברתית הרווחת בסביבתה‪ .‬אם הולכים אחורה במרוצת הזמן‪ ,‬בתקופת המאה ה‪18-‬‬

‫)התקופה הוויקטוריאנית במהפכה התעשייתית(‪ ,‬שמלה שהתהדרה בקישוטים ועיטורים בולטים הייתה‬

‫אופיינית למעמד האצולה והמלוכה‪ .‬מעניין לראות כי דווקא כיום‪ ,‬בנות מעמד סוציואקונומי נמוך יותר‬

‫בוחרות להתהדר בשמלות מקושטות‪ ,‬נפוחות‪ ,‬מלאות הפייטים‪ ,‬מנקרות עיניים עם מגוון סוגי בדים‪.‬‬

‫לעומת זאת‪ ,‬ככל שהשמלה יותר מינימליסטית‪ ,‬עדינה‪ ,‬קלילה‪ ,‬פשוטה‪ ,‬כך היא יותר נחשבת ומקובלת‬

‫בקרב בנות מעמד הביניים‪ ,‬מעמד גבוה ואף בקרב מפורסמות‪ .‬אדולף לוס אמר כי "אבולוציה תרבותית משמעותה הרחקת הקישוטים מהחפצים השימושיים " – אומנם‬

‫שמלת הכלה איננה שימושית בחיי היומיום‪ ,‬אך ביום החתונה היא שימושית ואף חיונית בכדי שהכלה תוכל ליהנות מהרגע החשוב בחייה‪ .‬אפשר לומר כי במצב בו הכלה בוחרת‬

‫לשים דגש סביב הקישוט ולא סביב הנוחות והקלילות‪ ,‬כך השמלה מאבדת מהפונקציונליות שלה ומשמשת כמעין "פריט נוי" מגביל המונע תחושת חופשיות‪ ,‬שחרור ונוחות‬

‫בזמן האירוע‪ .‬אדולף לוס קבע כי הקישוט הוא חטא ע"פ שני גורמים‪ :‬מעלה את מחיר האובייקט – במקרה שלנו השמלה‪ ,‬ובנוסף מייתר שעות עבודה שאינן מועילות לשמלה‬

‫או לכלה המשתמשת בה‪ ,‬כך שהתועלת היחידה היא בנראות השמלה‪ .‬כמו כן אמר כי מה שלא מתאים לסיטואציה בה נעשה בו שימוש ‪ -‬הוא קישוט מיותר ולפיכך חטא‪ ,‬כלומר‬

‫הפונקציונאליות היא זו שקובעת אם האובייקט יפה והשמלה המקושטת במקרה הזה משמשת כפריט נוי חסר פונקציונאליות שבקושי ניתן ללבוש בגלל תחושת האי נוחות‬

‫מעומס הקישוטים‪ .‬מה גם שהפייטים‪ ,‬הבדים וכל העיטורים מהווים כתפל והמרכיב העיקרי הוא השמלה הלבנה הפשוטה‪ ,‬עירומה מכל האלמנטים העוטפים אותה‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫אם כך – קישוט מהו? ע"פ לוס קישוט הוא חטא‪ /‬פשע‪ .‬אנו סבורות‪ ,‬כמו לוס‪ ,‬כי השמלה צריכה להיות נקייה מכל ה"לכלוכים"‪ ,‬טהורה‪,‬‬
‫לבנה ובעלת ערך עצום עבור הכלה‪ .‬הקישוט מסווה את המשמעות האמיתית של האובייקט‪ ,‬כך שנתפס בעל תדמית שקרית‪ ,‬מהווה‬

‫שימוש לרעה באובייקט הפונקציונאלי ובנוסף נדרשים המון משאבים חומריים וכוח אדם על מנת ליצור את הקישוטים האלה‪.‬‬
‫לוס טען בין היתר כי חברה מתקדמת אינה זקוקה לקישוטיות‪ ,‬אך נראה שתהליך החיפוש אחרי האובייקט האמיתי הנקי מכל‬

‫הקישוטים‪ ,‬ככל הנראה ימשך עוד שנים רבות‪...‬‬

‫אפל‪ ,‬הציג את העיצוב כמוקד עיקרי של‬ ‫”‪Extreme minimalism” - iPhone Design Philosophy in a word‬‬
‫המוביל עם מגוון מוצרים פונקציונליים‪,‬‬ ‫כדי להמחיש מינימליזם‪ ,‬הקצה השני של הספקטרום מקישוט‪ ,‬איך אפשר שלא לחשוב ישר על המותג מבין‬
‫מנטלית שיכולה למקד את הצרכנים‬ ‫המובילים בעולם‪ ,‬המייצג את התפיסה המודרנית הרווחת כיום – אפל )‪ .(apple‬כפי שניתן לראות‪ ,‬אפל‬
‫מציגה עיצוב מינימליסטי‪ ,‬מעודן עם גימורים חלקים ונקיים‪ ,‬משדרת יוקרה‪ ,‬אלגנטיות ותחכום שגונבים את‬
‫כל ההצגה בשוק‪ .‬גישת עיצוב זו מדגישה את צורתם של המוצרים השונים של אפל שנגזרים‬
‫מהפונקציונאליות אותם הם נועדו לשרת‪ ,‬מה שגורם להם להתבלט אף יותר‪ .‬סטיב גובס‪ ,‬דאז מייסד חברת‬
‫אסטרטגיית החברה וסר ג'ונתן אייב‪ ,‬נשיא העיצוב התעשייתי בחברת אפל‪ ,‬המשיך לבסס את מעמדה‬
‫נקיים‪ ,‬אסתטיים ומצליחים מבחינה מסחרית‪ .‬אפל האמינה כי המינימליזם מהווה אורח חיים ופילוסופיה‬

‫ולהבין כי מה שהעיניים רואות ואיך שהאובייקט נתפס בעיניהם זה בדיוק אותו הדבר‪.‬‬

‫לסיום‪ ,‬בסביבה בה אנו חיים לכל דבר יש משמעות ומה שנתפס בעיני האחד כקישוט בעל קונוטציה שלילית‪ ,‬בעיני האחר יכול להיתפס בעל משמעות ערכית וחיובית‪ .‬הקישוטים‬
‫תמיד היו ולעולם לא ייעלמו‪ ,‬רק חשוב להבין איך‪ ,‬מתי ובאיזה עוצמה להשתמש בהם‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫גרבוני ניילון‬
‫‪…….‬‬

‫ופעמים רבות אנחנו נשקיע הרבה מאמצים‬ ‫‪ 100‬שנה של "רכבות"‬ ‫בתרבות שלנו ישנו פחד מאוד גדול משגיאות‬

‫המון רק בגלל הפחד שניכשל‪ .‬בספר "חפצים‬ ‫בהימנעות מדברים‪ ,‬לא נעז וניקח סיכונים ונוותר על‬

‫שימושיים"‪ ,‬רואה הנרי פטרוסקי בכישלון‪ ,‬כוח מניע בהיווצרותם של אובייקטים חדשים‪ .‬פטרוסקי גורס כי הצורך הפונקציונאלי והכשל במוצר‪ ,‬הוא הגורם לשינוי הצורני ‪-‬‬

‫"‪ ."Form follows Function‬ראייה זו עוזרת לראות בכישלון כוח חיובי‪ ,‬תחנה בדרך להצלחה‪.‬‬

‫אנחנו חיים בעידן שבו הכל נמצא בשינוי מתמיד ויש הרבה מוצרים סביבנו שניתן לראות שהאבולוציה שלהם היא ליניארית‪ ,‬כאשר את קצב השינוי בחלק מהמקרים ניתן אף‬
‫להגדיר כאקספוננציאלי‪ ,‬כלומר כזה שהולך וגדל מפרק זמן לפרק זמן‪ .‬אנחנו חווים את השינויים האלה ממש מול העיניים‪.‬‬

‫נראה שחלק מאוד גדול מהמוצרים בחיינו עוברים במהלך השנים איזושהי צורה של אבולוציה‪ .‬מוצר אחד שמאז שהומצא עבר תהליך אבולוציה מדהים‪ ,‬ממש מול עינינו‪ ,‬הוא‬
‫הטלפון הסלולרי‪ .‬אולם‪ ,‬אם נסתכל על השנים האחרונות‪ ,‬המכשיר עצמו‪ ,‬טלפון סלולרי‪ ,‬כבר נמצא יחסית תקופה בסטגנציה מבחינת אבולוציה בעיצובו‪ .‬כלומר‪ ,‬מאז השקת‬
‫האייפון הלכו כל הטלפונים הסלולריים בעקבותיו וכולם כיום מבחינת צורה הם מסך מגע מלבני‪ .‬ההבדלים באים לידי ביטוי בעיקר בענייני חומרה ותוכנה – מערכת ההפעלה‪,‬‬

‫המצלמה‪ ,‬הזיכרון וכד'‪.‬‬

‫חשבנו על עוד מוצרים שהשינויים אצלם הם סטגנטיים ושלא עוברים כמעט אבולוציה לאורך שנים‪ .‬בחרנו להסתכל על אובייקט שקיים כמעט ‪ 100‬שנים‪ ,‬אבל לא באמת עבר‬
‫אבולוציה מאז שהומצא‪ .‬האובייקט הזה הוא גרבי הניילון‪ ,‬מוצר שהופיע לראשונה בחנויות בשנת ‪.1939‬‬

‫פיילוט לייצור ניילון של חברת דופו‬
‫משנת ‪(GettyImages) 1938‬‬

‫‪11‬‬

‫הסיפור של גרבוני הניילון מעניין‪ ,‬מכיוון שהמצאתם היווה פריצת דרך מבחינת פיתוח‬
‫חומרים‪ .‬עד להמצאת גרבי הניילון‪ ,‬נשים היו לובשות גרבוני משי‪ ,‬שהיו גם נעימים וגם‬
‫חזקים‪ .‬בשנות ה‪ 20-‬בארה"ב רבים האמינו שלמצוא תחליף אמיתי לסיבים טבעיים‬
‫כמו משי יהיה קשה ביותר עד בלתי אפשרי‪ .‬ב‪ 1930-‬מעבדת מחקר חדשנית של‬
‫חברת דופו‪ ,‬שהייתה לחברה ענקית בתחום הכימיה‪ ,‬הגיעה לפריצת דרך בפיתוח סיב‬
‫מלאכותי מחומר פלסטי‪ ,‬חזק ויציב אך עם זאת גמיש מאוד שזה לשם הקוד הפנימי‬
‫"סיב ‪ ."66‬זו הייתה הפעם הראשונה בה יצרו גרבונים מחומר שאינו משי‪ ,‬ושעמד‬
‫בסטנדרטים של משי מבחינת איכות‪ .‬הגרבונים הגיעו לחנויות ב‪ 1939-‬וזכו להצלחה‬

‫מסחררת בה כ‪ 4 -‬מיליון יחידות נמכרו ביום אחד‪.‬‬

‫במהלך השנים‪ ,‬הגרבונים עברו בכל זאת שינויים ואבולוציה מסוימת‪ ,‬שנבעה בעיקר‬
‫עקב שינויים תרבותיים או אופנתיים ופחות נבעה מכשלים במוצר המקורי‪ ,‬כמו‬

‫שהוגדרה התפתחותה של אבולוציה על פי פטרוסקי‪.‬‬

‫למשל בשנות ה‪ 50-‬הומצא הגרביון שהוא שילוב בין גרבונים ותחתונים – בעצם‬
‫הגרביונים המוכרים לנו כיום‪ .‬המניע של ההמצאה הזו היה למעשה תרבותי‪ ,‬עד אז‬
‫חצאיות ארוכות לא הצריכו גרביון שמגיע עד למעלה‪ .‬ארנסט רייס‪ ,‬ממציא השילוב‪,‬‬

‫אף הגיש בקשה לרישום פטנט של שילוב בין גרבונים ותחתונים‪.‬‬

‫ההצלחה של הגרביונים )למעשה הגרבונים שמשלבים תחתונים(‪ ,‬בעצם אלה‬
‫המוכרים לנו כיום‪ ,‬נבעה בעיקר כי עד לאותה תקופה‪ ,‬לא הייתה סיבה ממשית לנשים‬
‫מחוץ לתחומי הבמה ללבוש גרבונים‪ ,‬מאחר שהמכפלות הארוכות אפשרו להם‬
‫ללבוש גרביים עד מעל לברך שאובטחו בביריות‪ .‬שינויים תרבותיים ואופנתיים גרמו‬
‫לכך שהחצאית התקצרה כאשר במקביל‪ ,‬תהליכי ייצור הטקסטיל בשנים אלו הלכו‬
‫והשתפרו‪ ,‬מה שהפך את הגרבונים לזולים יותר‪ .‬ייצור של טקסטיל אלסטי מלאכותי‬

‫גם הפך אותם לעמידים ונוחים יותר‪.‬‬

‫מודעה משנת ‪ 1967‬לגרביונים ללא צורך בביריות‬

‫‪12‬‬

‫הופעתה של חצאית המיני האופנתית‪ ,‬שחשפה את הרגליים מעל הברך‪ ,‬גרמה לנשים רבות צורך ברכישת גרביונים בתצורתם החדשה‪ .‬לאורך שנות ה‪ 70-‬וה‪ 80-‬של המאה‬
‫העשרים‪ ,‬הפכו הגרבונים למוצר מלתחה חיוני‪.‬‬

‫אם מסתכלים על המוצר‪ ,‬אפשר לראות שמלכתחילה הוא הצליח לענות על דרישות הצרכניות והצרכנים באופן מיטבי – גמיש‪ ,‬נעים‪ ,‬חזק – ומכאן הסיבה לכך שהאבולוציה‬
‫כמעט לאורך כל השנים די קבועה‪.‬‬

‫הכשל היחיד במוצר‪ ,‬מיום המצאתו ולמעשה עד היום‪ ,‬הוא נושא ה"רכבות" שנוצרות בגרביון‪ .‬אומנם החומר ממנו עשויים גרבונים הוא מאוד חזק‪ ,‬אבל כשמדובר בגרבוני‬
‫ניילון דקים‪ ,‬רכבות עדיין יכולות להיווצר ואין עוד פיתוח חסין לחלוטין‪ .‬חברות האופנה לא מפסיקות לחפש פתרונות ולפתח טכנולוגיות חדשות ליצירת גרביון "חסין רכבות"‪.‬‬

‫כדי להבין עד כמה אמוציונאלי הנושא‪ ,‬בשנת ‪ 2018‬הוגשה תביעה ייצוגית נגד דלתא על היווצרות רכבות ב"גרבים ללא רכבת" שהם שיווקי ב‪ 10.7-‬מיליון ש”ח‪.‬‬
‫אנחנו מאמינות שביום שיושק מוצר חסין רכבות –נהיה עדות לקפיצת מדרגה באבולוציה של גרבוני נשים‪ ,‬שכמוה לא הייתה מאז המצאת "סיב ‪ "66‬אי שם בשנות ה‪.30-‬‬
‫לגבי תפיסתו של פטרוסקי‪ ,‬באופן כללי כמהנדסות ומעצבות‪ ,‬אנחנו מאוד מתחברות לגישה שלו שבה כישלון הוא למעשה כוח חיובי שמאותת לנו שעדיין לא ניסו את כל‬

‫האפשרויות והדרכים ושצריך להמשיך הלאה‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬תפיסתו כי הצורך הפונקציונאלי והכשל במוצר‪ ,‬הוא הגורם העיקרי לשינוי הצורני‪ ,‬היוצר ראייה מעט מצומצמת‪ .‬ראייה זו הרבה פעמים מאפיינת מהנדסים‪/‬ות בכך‬
‫שהיא מאוד פונקציונאלית וממוקדת מוצר‪ ,‬אבל שמה פחות דגש על רצונות ומאווים אנושיים‪ .‬דוגמא לכך אפשר לראות באבולוציה בתחום המזון‪ ,‬שבו כל הזמן מגלים טעמים‬
‫חדשים ומרקמים חדשים‪ .‬החדשנות בעולם המזון אינה נובעת תמיד מצורך פונקציונאלי אלא שפעמים רבות הכוחות שמייצרים אותה הם הסקרנות האנושית‪ ,‬הרצון בגיוון‪,‬‬
‫בריגוש ובצבע אחר‪ .‬אנו מאמינות שחלק גדול מהאבולוציה אכן מגיעה מצרכים פונקציונאליים אך עם זאת‪ ,‬חשוב כמהנדסים‪/‬ות ומעצבים‪/‬ות שנזכור‪ ,‬כי ישנם עוד צרכים‬

‫אנושיים נוספים שמניעים חדשנות ואבולוציה‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫אני יכולה להגיע לכל מקום שאני רוצה‬

‫‪…….‬‬

‫אבל דווקא בישראל אני מרגישה‬
‫מוגבלת‬

‫אנו מניחות כי רובנו נסענו ולו פעם בחיינו בתחבורה הציבורית בישראל‬
‫שאמורה להניע אותנו בנוחות ובקלות בין מרחבים עירוניים ובינעירוניים‪.‬‬
‫התחבורה בארץ ביחס‪ ,‬למדינות אחרות‪ ,‬אינה בשיאה ואף רחוקה משם‬
‫ומורכבת בין היתר מרכבות‪ ,‬אוטובוסים‪ ,‬מוניות שירות‪ ,‬נתיבים מהירים‪,‬‬
‫כבישי אגרה ועוד‪ .‬עם התפתחות התעשייה‪ ,‬הטכנולוגיה והדיגיטל בעולם‪,‬‬
‫אפשר לראות איך הקידמה במדינות מסוימות‪ ,‬גורמת לשימוש מופחת בכלי‬
‫הרכב הפרטיים ומאיצות מעבר לשימוש בתחבורה ציבורית‪ ,‬ואילו במדינות‬

‫אחרות המצב הרבה פחות מתקדם מבחינת שימוש בתחבורה ציבורית‪.‬‬

‫בפרק הראשון בספר "‪, "Design for Inclusivity‬מצוין כי כ‪60% -‬‬
‫מהאנשים צפויים לגור במרחבים עירוניים עד שנת ‪ , 2030‬כך שאיננו יכולים‬
‫לטעון עוד כי אנו חיים בעולם המעוצב בעיקר ע"י משאבי הטבע הגולמיים‪,‬‬
‫אלא בסביבה מעוצבת‪ ,‬מתוכננת ובנויה ע"י בני האדם‪ .‬אמירה זו חיזקה את‬
‫החלטתנו בבחירת התצפית על הנגישות באוטובוס הציבורי בחלל המרחב‬

‫העירוני לכלל האוכלוסייה‪.‬‬

‫רעות רדנסקי‪ ,‬בת ‪ ,32‬תל אביבית ונכה על כסא גלגלים‪ .‬רעות לא עושה‬
‫לעצמה הנחות ומטיילת בכל העולם‪ ,‬אבל דווקא בישראל שמים לה מקלות‬
‫בגלגלים‪ .‬בגיל ‪ 19‬הפכה מנערת אקסטרים עם חיי ספורט ואתגרים‬
‫מרשימים‪ ,‬לנערה נכה ומשותקת מפלג גוף עליון ומטה‪ .‬בישראל‪ ,‬רעות‪ ,‬כמו‬
‫רבים אחרים‪ ,‬מתקשים לצאת מהבית וליצור אינטראקציות חברתיות‬
‫‪14‬‬

‫בקלות‪ .‬חוסר הנגישות לתחבורה הציבורית במדינתנו‪ ,‬מגבילה אנשים עם צרכים מיוחדים‪ ,‬ביניהם נכים‪ ,‬מבוגרים‪ ,‬תיירים‪ ,‬אימהות עם עגלות‪ ,‬ואף ילדים קטנים ואינה מאפשרת‬
‫להם להיות שווה בין שווים‪ .‬האוטובוס הציבורי בישראל‪ ,‬אינו אלא מוצר שמטרתו להניע אותנו ממקום למקום בבטחה ללא הבדל דת‪ ,‬גזע מין או שום אפליה אחרת‪ .‬אלא‬
‫שבישראל המצב די עגום ‪ -‬האוטובוס כמוצר וכשירות גורם לכך שרבים נכנסים לדיכאון וחרדות מבלי יכולת לצאת מהבית בקלות‪ .‬מכאן‪ ,‬ניתן להסיק כי האוטובוס הציבורי‬
‫בישראל אינו עונה על הגדרת העיצוב המכליל )האוניברסלי( ששם דגש על מוצר ושירות הכוללים את כולם ברמה החברתית‪ ,‬תוך השגת ההכללה דרך מגוון מוצרים ושירותים‬
‫המותאמים לכלל האוכלוסייה‪ .‬רעות שואפת להיות עצמאית בכל תחום‪ ,‬אינה מגבילה או מוותרת לעצמה‪ ,‬ואף חוצה יבשות וגבולות‪ .‬מה שאירוני הוא הוא שדווקא הסביבה היא‬

‫זו מגבילה אותה‪.‬‬

‫הכיצד זה שבמדינתנו המערבית‪ ,‬בעיר תל אביב המפותחת‪ ,‬הפורצת גבולות‪,‬‬
‫שמתחדשת באופן אקספוננציאלי‪ ,‬מרגישה רעות שתמיד "מזכירים" לה כמה שהיא‬
‫מוגבלת וכמוה גם רבים אחרים‪ .‬אם לרגע נעצור ונדמיין שבכל פעם שהיינו רוצים לעלות‬
‫על האוטובוס‪ ,‬הנהג היה צריך לעצור במיוחד בשבילנו‪ ,‬לקום מהכיסא‪ ,‬לגשת לחלק‬
‫האחורי‪ ,‬לפתוח את הרמפה הידנית‪ ,‬המיושנת‪ ,‬הפרימיטיבית‪ ,‬הרעועה והשחוקה שאינה‬
‫אלא דיספונקציה אחת גדולה וזה תוך כדי סיוע מהנוסעים האחרים והכל כדי להעלות‬
‫את בעל הנכות לאוטובוס – כנראה שלא היינו עולים יותר על אוטובוס ציבורי לעולם‪.‬‬
‫במרוצת הזמן‪ ,‬אלו הם החמש דקות הכי ארוכות שמרגישות כמו נצח ועוד בידיעה שכל‬
‫שאר הנוסעים בדגש על הישראלים‪ ,‬מתעכבים ומחכים לאותו בן אדם‪ .‬זהו תיאור אחד‬
‫מתוך הרבים בהם נכים עולים‪/‬יורד מאוטובוס‪ .‬כנראה שכל אחד אחר לא היה רוצה‬
‫להיות במצב הזה באותו הרגע‪ .‬ע"פ העיצוב המכליל‪ ,‬רגע ההזדהות וההתנסות של המהנדס והמעצב באותו המצב עם בעלי הצרכים המיוחדים‪ ,‬מעלה יתרונות רבים ויכולת‬

‫לתכנן ולעצב מוצרים ושירותים בצורה שוויונית ונאותה ללא כל הבדל‪.‬‬

‫עם חלוף השנים והתפתחות הטכנולוגיה‪ ,‬רעות אנשים אחרים עם צרכים מיוחדים‪ ,‬שמהווים חלק גדול מכלל האוכלוסייה בישראל‪ ,‬מוגבלים מאוד בגלל התשתית הלקויה‪,‬‬
‫האמצעים הדיספונקציונליים המיושנים וחוסר המודעות‪ .‬נראה שהמצב העגום והאירוני בישראל מתרכז בדברים יותר חשובים על סדר היום מאשר "אנשי השוליים"‪.‬‬

‫איך נוכל לעצב אחרת? וכיצד נוכל להתייחס לכלל האוכלוסייה באשר היא?‬
‫ראשית‪ ,‬הגברת המודעות וחשיפת אותם מקרים כמו של רעות לתקשורת‪ ,‬לממשלה ולסביבה‪ ,‬למעצבים ולמהנדסים‪ ,‬אולי תגרום בעתיד הלא רחוק ליצירת אוטובוסים‬
‫מונגשים לכלל האוכלוסייה בצורה קלה וללא תחושת העקה וטרחה על הסביבה התומכת‪ .‬הרמפה חסרת הפונקציונליות צריכה להפוך לאחת כזו שתעשה את כל אותן‬
‫הפעולות שהסביבה הייתה עושה‪ .‬לפי רעות‪ ,‬אולי מוטב שתהיה רמפה חשמלית שמי שנזקק לה יוכל לפתוח אותה חיצונית מהאוטובוס בלחיצת כפתור‪ /‬שהנהג יפתח מבפנים‬

‫‪15‬‬

‫ללא צורך לקום ממקומו‪ ,‬באופן כזה שתאפשר לעלות על אוטובוס בבטחה‪ ,‬בקלות ובנוחות עם תחושת עצמאות וחופשיות‪ .‬זו רק אחת מתוך האפשרויות הרבות והמגוונות‬
‫שאפשר להנגיש בצורה פונקציונאלית את כל אותם האמצעים שאינם מונגשים כיום לכלל‪.‬‬

‫באשר לרפורמת התשלומים בתחבורה הציבורית בגוש דן? החל מה‪ ,21.12.2018-‬הנוסעים נדרשו‬
‫להשתמש בכרטיס רב קו בלבד ולהטעין אותו לפני העלייה לאוטובוס‪ .‬לא התאפשרה הטענת הכרטיס‬
‫אצל נהגי האוטובוס או אפשרות לתשלום נסיעה במזומן‪ ,‬דבר שגרם להמון בעיות אצל מבוגרים‪ ,‬תיירים‪,‬‬
‫ואנשים רבים שרגילים לשלם רק במזומן במועד העלייה לאוטובוס‪ .‬עם הזמן‪ ,‬מוקדי הטענת הרב קו‬
‫התרחבו‪ ,‬אך עדיין לא נראה כי התחבורה הציבורית נמצאת בראש סדרי העדיפויות ואינה מספיק‬
‫מפותחת ביחס למדינות אחרות‪ .‬אם נשים את עצמינו במקום אותם התיירים‪ ,‬לא היינו רוצים להזדקק‬
‫לאוטובוס במדינתנו‪ ,‬שכן העלייה אליו בליווי כרטיס רב קו אישי בלבד וגם זו פרוצדורה די מסובכת‬

‫לתיירים‪ ,‬בנוסף כמעט באף מקום אין כיתוב‪ /‬כרזות על התחנות אותן עובר האוטובוס בשפה האנגלית‪.‬‬
‫בינתיים‪ ,‬נתנחם בזה שלראשונה בתולדות האירוויזיון‪ ,‬שזה עתה שודר בישראל תחת הנושא ‪"Dream‬‬
‫"‪ ,to dream‬הונגשה התחרות לאנשים עם מוגבלויות שונות כמו כבדי שמיעה‪ ,‬אנשים המתמודדים עם‬
‫עיוורון ‪,‬לקויות ראיה ועם מוגבלות קוגניטיביות‪ .‬מסתבר שמדינת ישראל יכולה לשים בראש סדרי‬
‫העדיפויות את השירותים שלה כעיצוב מכליל מבלי לתקוע מקלות בגלגלים ולהוות השראה לכלל העולם‪.‬‬

‫את מסוכת האירוויזיון עברנו‪ ,‬עתה נחכה לשירותי תחבורה ציבורית מפותחים‪ ,‬קלים ונגישים‪.‬‬

‫המצב האבסורדי והגרוטסקי הוא שגם היום בישראל‪ ,‬אין ספק שלחיי היומיום התפיסה הזו לא חלחלה‪ ,‬ואוטובוס הוא רק דוגמא אחת‪ .‬בהסתכלות על שלל מקומות ציבוריים‬
‫ואינטראקציות חברתיות נוספות‪ ,‬כמו‪ :‬אולמות קולנוע‪ ,‬מסעדות‪ ,‬ים‪ ,‬ברים ועוד המון אחרים‪ ,‬נבין שהחוסר הנגישות אליהם היא הרבה פעמים בגדר "סטנדרט"‪ ,‬והיה מגבירה‬

‫את תחושת התסכול‪ ,‬החרדות והדיכאונות של חלקים מאוד גדולים בחברה לתקשר עם הסביבה‪.‬‬

‫אם נזכור‪ ,‬נפיץ ונהיה מודעים תמיד לאותם קשיים ומוגבלויות אליהם חשופים הסובבים אותנו שאינם נמצאים תמיד במרכז‪ ,‬אולי יתחוללו שינויים גדולים‪ .‬אולי אם נוכל לייצר‪,‬‬
‫לשרת ולעצב מוצרים ושירותים שמותאמים ומונגשים לכלל האוכלוסייה ובמיוחד במרחבים הציבוריים וזאת במרוצת הזמן שהולכת ומתחדשת בכל רגע – העתיד של כולנו‬
‫יהיה טוב יותר‪ .‬עיצוב מכליל בהיבט הזה לא רק יועיל ויסייע לאנשים עם מוגבלויות וצרכים מיוחדים‪ ,‬אלא גם ישפר‪ ,‬יקל וישווה את יכולתם לאלו של שאר האוכלוסייה ובסופו‬

‫של דבר גם יחסוך זמן לכל נוסעי האוטובוס‪.‬‬

‫בנימה זו‪ ,‬אל תפסיקו לחלום ולטייל בעולם ובישראל בפרט למרות הכל‪ ,‬כי אם רעות עושה זאת בגדול – כולנו יכולים!‬

‫‪16‬‬

‫באוהאוס מרגיש כמו חלק כל כך משמעותי מהתרבות ובמיוחד מהאדריכלות‪ ,‬שהופתענו לגלות‪ ,‬בתור‬

‫הבאוהאוס‬ ‫מהנדסות שעד לא מזמן לא הכירו לעומק את ההיסטוריה של הבאוהאוס‪ ,‬שבית הספר עצמו בסה"כ‬
‫‪…….‬‬
‫התקיים רק ‪ 14‬שנה‪ .‬אין ספ‪.‬ק ש…חלק…מעוצמתו של הבאוהאוס מגיעה מהמצוקה ששררה בתקופה בה נולד‪,‬‬
‫חיבור בין דיסציפלינות‬
‫‪…….‬‬ ‫אחרי תבוסה גדולה של גרמניה במלחמת העולם הראשונה‪ ,‬בעיצומו של משבר כלכלי חמור‪.‬‬

‫בחרנו לבחון את שאלת הרלוונטיות של הבאוהאוס לימנו אל מול מספר נקודות שעמדו בבסיסו של‬

‫תועלות חברתיות ותקרת‬ ‫הבאוהאוס‪:‬‬

‫זכוכית מגדרית‬ ‫‪ -‬לחבר להרמוניה אחת אמנות‪ ,‬מלאכה ובנייה בעידן המכונה‪ .‬כיום אין כמעט מלאכה אבל החיבור בין‬
‫דיסציפלינות שונות הוא הכרחי מאי פעם – עידן המכונה התפתח וכיום הוא עידן הדיגיטל‪ .‬אנחנו רואים‬

‫בשנים האחרונות כי הצורך בחיבורים בין תחומים הולך וגדל כאשר מצד אחד‪ ,‬בדיגיטל צריך את‬

‫החשיבה הריאלית כמותית אבל אי אפשר להצליח לחדש ולהתפתח מבלי לחבר את הצד הקריאייטיבי‪ .‬הבאוהאוס הוא הראשון וראוי שיהווה השראה כיום לעוד מוסדות‬

‫אקדמאים שמנסים לחדש ולהתקדם‪ .‬דוגמא קונקרטית היא "שנקר ‪,‬ביה"ס גבוה לעיצוב והנדסה" המהווה מודל ייחודי גם בעולם‪ .‬אפילו התואר הספציפי שלנו‪ ,‬שנותן‬

‫כלים מעולם העיצוב למהנדסים הוא בסוף תולדה של החשיבה ה"באוהאוסית"‪.‬‬

‫ההגדרה של אמנות ואדריכלות במונחים של תועלת לחברה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הרעיון של אנשי הבאוהאוס‪ ,‬בראשם ולטר גרופיוס‪ ,‬דיבר על‬
‫שימוש ביכולות שלהם ליצירת שיפור חברתי שייטיב עם הכל‪.‬‬
‫האסתטיקה של הבאוהאוס החליפה את העיטורים הבורגניים‬
‫הצעקניים בבהירות הנדסית‪ ,‬בזוויות חדות ובקווים ישרים‪.‬‬
‫הדאגה לשיפור חייו של האדם הפשוט‪ ,‬באמצעות התכנון הנכון‬
‫וללא אפקטים שהוגה האדריכל או המעצב‪ ,‬נועדו בדרך כלל‬
‫להוסיף ליוקרתו‪ ,‬בלי קשר לשימושיות שלהם‪ .‬לצערנו‪ ,‬הנקודה‬
‫הזו מאוד רחוקה ממה שהיום אנחנו חווים‪ ,‬לפחות בארץ‪ .‬יש‬
‫באדריכלות העכשווית בישראל נטייה ללכת לפי כל מיני טרנדים‬
‫שלעיתים קרובות מתקבלים כ"עיטורים בורגניים צעקניים"‪ ,‬חלקם לא בהכרח תואמים את האקלים הישראלי ובכך סותרים את הערכים הפונקציונליים של הבאוהאוס‪.‬‬
‫אנחנו מאמינות שהערכים האלה הם ערכים חשובים והיו יכולים לשפר מאוד את חיינו‪ ,‬אם כל בניין שהיה מתוכנן בישראל היה עובד לפי העקרונות המנחים של הבאוהאוס‪,‬‬

‫‪17‬‬

‫במיוחד שהמדינה שלנו שרק הולכת ונהיית יותר ויותר צפופה בבניינים‪ .‬דוגמא לסגנון בנייה אהוד מאוד בקרב הישראלים שאינו תואם את האקלים ו"סובל" מעודף‬ ‫‪-‬‬
‫קישוטים הוא הסגנון הטוסקני – כפי שניתן לראות בתמונות המצורפות‪:‬‬

‫אחד הרעיונות בסגנון עיצוב זה‪ ,‬הייתה לדאוג שהאדם לא יאבד בתוך העולם התעשייתי‪ ,‬המנוכר והקר שהלך והתפתח דאז באירופה‪ .‬כיום אפשר להגיד שהעולם הדיגיטלי‬
‫הוא לא פחות קר ומנוכר‪ .‬אנשים יושבים יחד ובוהים במסך שלהם במקום אחד‪/‬ת בשני‪/‬ה‪ .‬אנחנו מאמינות שאת הרעיון הזה שווה לנסות לתרגם לעולם הדיגיטל ולחשוב‬

‫איך בעולם של "מסכים" אפשר להכניס בעיצוב אלמנטים "באוהאוסים" שדואגים לשים את האנושיות והאדם לפני המסך‪.‬‬

‫לגבי הסוגייה האם הבאוהאוס אכן היה חברתי – בחרנו להתייחס לשני היבטים בהקשר זה‪ .‬הראשון נוגע לביקורת של וולף על הבאוהאוס והשני קשור להתנהלות בית הספר‬
‫בכל הקשור לנושאים של שוויון מגדרי‪.‬‬

‫טענתו של וולף כנגד הבאוהאוס מגיעה מנקודת מבט אמריקאית קפיטליסטית שרואה בסגנון הבאוהאוס בניה קרה מנוכרת שלמעשה מקודמת על ידי ממשלות‬
‫סוציאליסטיות‪/‬קומוניסטיות‪.‬הביקורת שלו גורסת כי הבניה לא מתחשבת באמת בלקוח הסופי שאמור לגור במבנים אלה‪ ,‬ה"קליינט"‪ ,‬אלא רק מסתכלת על היבטים של יעילות‬

‫ופשטות‪ .‬לדבריו‪ ,‬התפיסה הזו היא מה שיצרה בעצם סוג של "שיכוני פועלים"‪ ,‬פשוטים וקרים‪ ,‬שלא באמת נבנו עבור מי שגר בהם‪.‬‬

‫נכתב כי לאור ריבוי הסטודנטיות שנרשמו לבאוהאוס‪ ,‬הרגיש גרופיוס "צורך להגביל את מספרן באמצעות העלאת רף המיומנות הנדרש מהן"‪ .‬נשים רבות שהיו מעוניינות‬
‫להירשם ללימודי אדריכלות הופנו ללימודי‬
‫אריגה‪ .‬בסגל ההוראה כיהנה רק אשה אחת‪,‬‬
‫גונטה שטולצל‪ ,‬סטודנטית בראשית דרכה‬
‫שניהלה את סדנת האריגה‪ ,‬ששטולצל הביאה‬
‫לדרגת אמנות‪ .‬מעט מאכזב שמקום כל כך‬
‫מתקדם בתפיסה ובערכים מבחינה אחת‪,‬‬
‫נשאר מעט מקובע בהיבטים של אפליה‬
‫מגדרית‪ .‬אפשר לראות בתמונה המצורפת את‬
‫כל אנשי הבאוהאוס מצטלמים על גג‬
‫הבאוהאוס החדש בשנת ‪ ,1926‬כאשר גונטה‬
‫היא האישה היחידה‪ .‬אנו מקוות לחשוב כי אילו‬
‫בית הספר היה מצליח לשרוד יותר שנים‪ ,‬הוא‬
‫היה פותח שעריו לנשים באופן שוויוני ומאפשר‬
‫בכך לרעיונות החברתיים המתקדמים שלו‬
‫לבוא לידי ביטוי גם בהיבט זה‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫מחינוך בשירות המדינה‬
‫‪…….‬‬

‫ועד לבית ספר הדומה לכלא‪-‬הייתכן עתיד טוב יותר לבית הספר?‬

‫כל מי שלמד בבית ספר בתקופתנו זוכר היטב את כל אותם תאים הנגזרים מהמרחב והגדר התוחמת‬
‫אותו‪ .‬מארק שולמן מתאר כיצד הוקמו בתי הספר באירופה ע"פ תיאורית פוקו‪ ,‬הטוען כי מוסדות אלה‬
‫מחנכים לצייתנות‪ .‬כאמור שנות ה‪ 60-‬שינו את חיינו וכך גם השפעתו של הפילוסוף מישל פוקו‪ .‬פוקו‬
‫טען שיחסי הכוח הם יחסים של כוח והתנגדות‪ .‬כלומר‪ ,‬במקום בו אין התנגדות‪ ,‬אין למעשה יחסי כוח‪.‬‬
‫בנוסף סבר כי הכוח מופעל על ידי אינדיבידואל‪ ,‬כך שהוא אינו גורם פאסיבי אל הגוף שמפעיל כוח‬
‫בצורה חד סטרית‪ .‬יחסי הכוחות מייצרים תמיד מצבים של שולט ונשלט‪ ,‬בשל אי השוויון המצוי‬
‫בבסיסם‪ .‬במחקריו השונים מדגים פוקו כיצד המשטר ממשמע את האזרחים בעזרת מגוון רחב של‬
‫מנגנונים ופרקטיקות‪ ,‬בו הוא בוחן סדרה של מוסדות‪ ,‬כמו בתי חולים‪ ,‬בתי ספר ובתי כלא ומראה‬
‫כיצד הפרטים בחברה מפנימים את השליטה ומתחילים להיות ממושמעים עד לכדי כך שהפרטים‬
‫בחברה אינם חווים את נורמות המשמעת כתוצר של המוסדות אלא כתולדה טבעית‪ .‬כך למשל‪ ,‬נראה‬
‫לנו טבעי‪ ,‬שמערכת החינוך וההורים יעקבו בצורה אדוקה אחר הילדים‪ ,‬וישלטו בצורה מוחלטת‬

‫בהתנהגותם ובתגובותיהם הרגשיות‪.‬‬

‫בית הספר הוא כלי הכוח הנועד להכפיף את התלמידים לסמכותו ולהביאו למשמעת מלאה ונאמנות במסגרת הלימודים‪ .‬הניצול הדיסציפלינארי מנשל את התלמיד מכוחותיו‬
‫העצמאיים וגורם לו להיות כפוף למוסד‪.‬‬

‫מניתוחו של פוקו‪ ,‬הדיסציפלינה הינה אומנות ההיררכיה שכל הזמן מסדרת את הפרט מחדש בתאים של המסגרת‪ .‬ניתן לראות את ההתפתחות של שיטת ההיררכיה בחינוך‬
‫על דוגמה של כיתת תלמידים‪ .‬כיתה כיחידה הומוגנית התפתחה במהלך המאה ה‪ .18-‬כיום‪ ,‬כמו בעבר‪ ,‬ההיררכיה משחקת תפקיד עיקרי בחלוקת התלמידים בבית ספר‪.‬‬
‫הכול מקוטלג לפי גיל‪ ,‬יכולת‪ ,‬הצלחה בביצוע המשימות‪ .‬בכל עת התלמידים מוערכים‪ ,‬נבחנים מחדש ומשויכים לתא זה או אחר בשרשרת היררכיה הסמויה כביכול‪ ,‬אך‬
‫מכוננת את מהלך החיים הבית ספרי‪ .‬הכתה מחולקת לטורים ושורות בהם יושבים התלמידים ומאפשרת ניצול יעיל של מרחב וזמן‪ .‬מאז ועד היום המרחב בבית הספר תפקד‬

‫‪19‬‬

‫כמועיל מבחינת השכלה אך גם של הגמול והעונש‪ .‬אנשי החינוך דאז ראו כי האידיאל הוא שהתלמיד היושב בשורה ובטור מסוים היה פועל יוצא של ידע והתנהגות תחת הפיקוח‬
‫והשליטה של המורה‪.‬‬

‫המוסד הראשון שבו למדו במסגרת מסודרת יוחס לאקדמיה של אפלטון מתקופת המאה הרביעית לפנה"ס‪,‬‬
‫כפי שניתן להבחין בדימוי משמאל‪ ,‬בו מתוארת "אסכולת אתונה" של רפאל משנת ‪ .1509/10‬שיטת הלימוד‬
‫דאז הייתה כדרך דיון וויכוח ובה המורה מקנה שאלות מנחות לתלמידיו ואלו מנסים לאמץ את דעתם האישית‬
‫העצמאית‪ .‬זאת בשונה מהדרך בה מוצג המוסד החינוכי כיום – מוסד שבו המורה ושיטות הלימוד הם אלה‬
‫ששולטים בתלמיד‪ ,‬קבלת עמדת המורה כמוסכמה הנכונה כמעט תמיד‪ ,‬וברוב המקרים‪ ,‬כתוצאה מכך‪ ,‬מניעת‬
‫חופש המחשבה והדעה הליברלית מהתלמידים‪ .‬האבסורד הוא שהאקדמיה של אפלטון הייתה עניין אחד ואילו‬

‫הרעיונות והמסרים החינוכיים עניין אחר‪.‬‬

‫עם עליית הנצרות תם עידן הלימודים המסודרים כדוגמת האקדמיה של אפלטון ואילו בימיי הביניים מעטים‬
‫למדו קרוא וכתוב‪ .‬בתחילת העת החדשה בקיאות בקריאה ובכתיבה הייתה עדיין נחלתם של מעטים‪ .‬ילדי‬
‫המעמד הנמוך למדו את מקצועות העבודה מאביהם ואילו בני מעמד האצולה חינכו את ילדיהם בעזרת מורים‬

‫פרטיים‪.‬‬

‫שולמן טוען כי "בתי הספר המודרניים הם תולדה של בתי הכלא ובתי החולים הכלליים‪ ,‬והם נועדו לבסס שליטה של בעלי הכוח"‪ .‬בתי הספר המודרניים לא החלו את דרכם‬
‫במתכונת אפלטונית או במתכונת המוכרת לנו כיום‪ .‬פוקו אף מסביר בספרו "תולדות השיגעון בעידן התבונה" כי בתי החולים הכללים הוקמו על ידי השלטון כתגובה לאכזריות‬
‫הכנסייה כאמצעי להרחקת הבלתי רצויים המתוארים כ"משוגעים ומצורעים" למתקני כליאה‪ .‬כך שאנשים הופרדו תחת מרחב מוגדר תוך איבוד העצמאות‪ ,‬החירות‬

‫והאינדיבידואלית‪ .‬מוסדות אלה היו אמורים להיות כמוסד המעניק טיפול רפואי‪ ,‬שימשו כמתקן להפרדת המשוגעים והמצורעים משאר החברה‪.‬‬

‫בתי חולים הכלליים שנועדו במקור להסרת הקבצנות מהרחובות החלו לשמש כמתקני עבודה וכתרופה לבטלה‪ .‬בתי כליאה‪/‬תיקון שימשו לדיכוי הכלואים בהם היו מחויבים‬
‫לעבוד ונוצר מצב הם שימשו כמוסד חינוכי עבור הכלואים שאינם ידעו קרוא וכתוב‪ .‬פוקו אמר כי על המוסד זה המשמש לעבודות כפייה ושליטה‪ ,‬מוטלת האחריות לעצב‬

‫מחדש את האדם‪.‬‬

‫פוקו מתאר בספרו "לפקח ולהעניש" את השתלשלות התרחישים ההיסטוריים אשר הובילו את האדם להיות צייתן תוך התמקדות במרחבי שליטה ופיקוח של המדינה הנכפים‬
‫עליו‪ .‬כאמור‪ ,‬אחד המרחבים הנגזר מכך הוא בית הספר שבו אנחנו נתונים לפיקוח ושליטה של סגל ההוראה והניהול ואיננו יכולים לעשות כרצוננו במרחב מוגדר זה‪ .‬בית‬
‫הספר מורכב ממס' מבנים התחומים בגדר שמקיפה אותו ובעמדת הכניסה עומד השומר‪ .‬בכל רחבי המוסד‪ ,‬השבילים מובילים למסדרונות מסודרים ומשם לכיתות צפופות‬
‫בהם נמצאים באופן קבוע הכיסאות‪ ,‬השולחנות ואלמנטים נוספים‪ ,‬כאשר בראש הכתה‪ ,‬עומד המורה שמעביר את התוכן ומולו כלל התלמידים‪ .‬נוצר מצב מותנה בו הזמן‬
‫בבית הספר‪ ,‬מתנהל בצורה ובדרך מאוד ספציפית ומוגדרת הכפופה לכללי בית הספר‪ .‬ע"פ פוקו וגם לפי דעתנו‪ ,‬קיימים קווי דמיון בין בית הספר לבתי הסוהר‪ .‬אם זה בהגדרת‬

‫‪20‬‬

‫הזמנים‪ ,‬במבנה התחום‪ ,‬במרכז השליטה והפיקוח‪ ,‬בתלבושת האחידה‪ ,‬בלו"ז המסודר‪ ,‬בהפסקות הקבועות‪ ,‬בתיחום לחדרים‪/‬כיתות ועוד‪ .‬השוני ביניהם הוא‪ ,‬שהצייתנות‬
‫בבתי הסוהר נובעת מהצורך ליצירת סדר ומשמעת במרחב זה‪ ,‬בו נמצאים אנשים שביצעו עבירות ע"פ חוק‪ .‬בעוד שהדרך לצייתנות בבתי מסתמכת על כך שתלמידים שלא‬
‫פועלים ע"פ כללי המוסד נענשים‪ .‬מכאן שתלמיד נשלט ומובל בנתיבי בית הספר‪ ,‬ובכך נמנע ממנו חופש המחשבה‪ .‬נוצרת סתירה בין הרצון ללמוד ולהתפתח ע"פ המחשבות‬

‫האינדיבידואליות והאוטונומיות של התלמיד לעומת השליטה של המורה בתלמיד במרחב המדכא את הרצון להשכיל‪ ,‬להרגיש חופשי וללא גבולות‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬מערכת החינוך מכריזה כי היא רוצה ללמד את הילדים להיות סקרנים וביקורתיים‪ .‬מצד אחד‪ ,‬החברה בה נמצאים התלמידים מגוונת ומתואמת לבני אותו הגיל‪ ,‬בה‬
‫נלמד תוכן רב המעשיר את הידע ובנוסף התלמיד לומד לעמוד ביעדים‪ ,‬זמנים וכללים חינוכיים‪ .‬מצד שני‪ ,‬שיטותיה חוסמות‪ ,‬מצמצמות גבולות ומייצרות תלמידים צייתניים‬

‫תוך דיכוי חופש הביטוי‪ ,‬היצירתיות ‪ ,‬המחשבה ועיצוב האופי ‪.‬‬
‫אנו סבורות שנוצר פרדוקס במצב בו מוסד לימודים שמקדם את עתיד הדורות הבאים‪ ,‬האחראי על הלימוד הטרום אקדמאי בו מבלים את רוב זמנם ילדים ובני נוער‪ ,‬מקביל‬
‫באופנים מסוימים לבית כלא המסמל דיכוי‪ ,‬היעדר החופש ועצמאות ובעיקר כפוף לשליטה ופיקוח‪ .‬בזמן זה‪ ,‬בניגוד מוחלט למחשבותיו‪ ,‬הולך התלמיד עם הזרם והצייתנות‬
‫ואינו המוביל אלא המובל‪ .‬אם נשקיע מחשבה שבה התלמיד ירגיש מנותק מסדרי היום יום בבית הספר‪ ,‬יפעל ע"פ מחשבותיו ודעותיו האינדיבידואליות‪ ,‬יסמוך על המורה‬

‫כמנחה ומדריך לחיים ולא כדמות שליטה ופיקוח‪ ,‬הדברים יתנהלו בצורה טבעית ונכונה‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫כדי להבין מהו גוף פוליטי‪ ,‬יש קודם להבחין בהבדלים בין שלושת הגופים – האישי‪ ,‬החברתי והפוליטי‪ .‬הגוף‬ ‫גוף פוליטי‬
‫האישי הוא זה שמזקק את ההתנסות באופן הכי אינדיווידואלי‪ .‬את הגוף החברתי אנחנו מבינים באמצעות‬ ‫‪…….‬‬
‫החברה‪ ,‬הטבע והתרבות‪ .‬הגוף הפוליטי לוקח את הגוף החברתי צעד אחד קדימה‪ ,‬ומכניס מושגים של כוח‪,‬‬
‫בקרה‪ ,‬פיקוח ושליטה על הגוף‪ .‬קיים קושי באבחנה בין הגוף החברתי לזה הפוליטי‪ ,‬כאשר השוני ביניהם‬ ‫אפליה מגדרית שמתחילה‬
‫מגיע ממוטיב הכוח‪ .‬לעיתים קרובות‪ ,‬הכוח המופעל מוסווה ע"י ניסיונות לשייך אותו כחברתי או כאישי על‬
‫מנת להצליח להשפיע‪ .‬בחרנו להביא כדוגמה גוף פוליטי שמשתמש בכוח מוסווה באמצעות שימוש‬ ‫כבר בארגז החול‬

‫בסוכנים ובמסרים שקריים‪.‬‬

‫בגני ילדים בישראל ישנה נורמה מקובלת בה ילדות שלובשות שמלה או חצאית‪ ,‬תמיד צריכות‬
‫שיהיה טייטס מתחת‪ .‬אם נפנה אקראית להורה )חילוני או דתי( הוא כנראה ידע להסביר כי הסיבה‬
‫לכך נעוצה בעניינים של היגיינה‪ ,‬ואולי ספציפית גם יציין את התולעים הנמצאים בארגז החול‪,‬‬
‫העלולים לחדור לאיבר מינה של הילדה‪ .‬אך כאשר קראנו קצת על הנושא הרפואי‪ ,‬העובדות הן‪,‬‬
‫כי אין סיבה בריאותית לכך שבנות ילבשו טייטס מתחת לחצאית‪ .‬אומנם יש ביצי תולעים בארגז‬
‫החול‪ ,‬אבל אלה נכנסות לגופם של בנים ובנות כאחד ועושות זאת דרך הפה ולא במגע עם הפות‬
‫או עם פי הטבעת‪ .‬תולעים אלה חייבות לעבור במערכת העיכול ולמעשה רק כך הן מגיעות לאיברי‬

‫המין של ילדים‪.‬‬

‫למעשה‪ ,‬מי שרוצה להגן על ילדנו יכול לעזוב את הטייטס במנוחה‪ .‬גם הבנים וגם הבנות עומדים‬
‫בפני אותה רמת סיכון להידבקות ואם באמת היו רוצים להגן עליהם היו יכולים להנחות את הגנים‬
‫לעמוד בסטנדרט של המרכז האמריקאי לבקרת מחלות שקבע כי יש לשטוף ידיים לפחות חמש פעמים במהלך היום‪.‬‬

‫אז איך למעשה עובד הגוף הפוליטי? ה"סוכנים" – במקרה זה הגננות וההורים‪ ,‬מוזנים במסרים שקריים‪ ,‬היוצרים בפועל אפלייה מגדרית‪ ,‬כאשר אין בסיס רפואי לכך שהסיכון‬
‫של הילדות להידבק גבוה משל הילדים‪ .‬בדרך זו‪ ,‬מצליחים ליצור שליטה וכוח על גופן של הילדות‪ ,‬ועל הצניעות שלהן‪ ,‬מבלי לתת להן או להוריהן זכות בחירה אמיתית‪ ,‬מכיוון‬
‫שיוצרים מנגנון חברתי שכבר מגובה ב"הסבר" רפואי לצורך בלבישת טייטס‪ .‬כך‪ ,‬גם בשכונות ובישובים חילוניים לחלוטין‪ ,‬הורים מקפידים על "צניעות" הילדות עם טייטס‬

‫מתחת לחצאית‪ ,‬זאת בניגוד לערכים החברתיים ותרבותיים של אותם הורים‪.‬‬

‫‪22‬‬

‫מה זה עיצוב? מה המשמעות של להיות מעצב? בספרו "‪ ,"Design for the real world‬גורס ויקטור פאפנק‬ ‫)‪DE(signer‬‬
‫כי התפקיד האולטימטיבי של עיצוב הוא שינוי‪ ,‬יצירת טרנספורמציה‪ .‬טרנספורמציה של סביבה‪ ,‬כלים‪ ,‬מוצרים‬
‫‪…….‬‬
‫ובאופן עקיף של האנושות עצמה‪.‬‬
‫‪(engineer)ED‬‬
‫פאפנק מעלה את השאלה הכי נפוצה בתחום העיצוב‪ ,‬שהיא לדבריו‪ :‬האם לעצב את המוצר יהיה פונקציונאלי‬ ‫‪…….‬‬
‫או שיהיה אסתטי? התשובה‪ ,‬לפי תפיסתו‪ ,‬היא שאסתטיקה היא חלק אינהרנטי מהפונקציונליות של מוצר‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬עיצוב = ‪ Function‬ואילו אסתטיקה היא רק אחד מהמרכיבים של ‪ .Function‬עיצוב מונה עוד ‪5‬‬

‫מרכיבים בהם הצורך‪ ,‬השימוש‪ ,‬ההקשר‪ ,‬התהליך והשיטה‪ .‬אם מסתכלים על ההגדרה שלו הכוללת את כל‬ ‫‪DEED‬‬
‫ששת המרכיבים‪ ,‬אז למעצבים‪/‬ות שמגיעים מרקע הנדסי יש ניסיון משמעותי בחלק גדול ממה שיוצר את ה‪-‬‬

‫‪ Function‬של מוצר כמו חומרים‪ ,‬כלים ‪ ,‬שיטות‪ ,‬צורת חשיבה ותהליכים שיכולים להרחיב את האספקט עליו‬

‫מסתכלים בעיצוב המוצר עוד בשלב העיצוב ולפני שנכנסים לתהליכים מאוחרים יותר כמו שלב הפיתוח שלרוב רק כשמגיעים אליהם מערבים מהנדסים‪/‬ות‪.‬‬

‫מעצבים‪ ,‬לדבריו‪ ,‬מהווים לא רק מומחים בתחום הספציפי של איך ייראה המוצר‪ ,‬אלא פעמים רבות משמשים כ"גשר" תקשורתי בין הפונקציות השונות בתהליך הפיתוח עצמו‪,‬‬
‫מתוקף כך שהם תמיד מעורבים גם בתהליך הייצור בעבודה עם המהנדסים וכד'‪ .‬כיום‪ ,‬כשהטכנולוגיה כבר נמצאת כמעט בכל רובד בחיינו וכמעט בכל המוצרים הסובבים‬
‫אותנו‪ ,‬כמגמה שרק עומדת לגדול עוד יותר‪ ,‬אין ספק שכל העבודה על עיצוב מוצרים נהייתה הרבה יותר מורכבת‪ .‬ההבנה הטכנולוגית היא הכרחית כמעט בכל תחום פיתוח‪.‬‬

‫מבחינה זו‪ ,‬למהנדסים‪/‬ות שהם גם מעצבים‪/‬ות יש יתרון יחסי בלהיות ה"גשר" הזה שמחבר בין הפונקציות‪ ,‬בגלל ההבנה וההכרות הנרחבת גם עם שלבי הפיתוח והייצור‪.‬‬

‫בהרצאתו של פרופ' ברי כץ‪) Redesigning Design ,‬טכניון ‪ , (2019‬הוא מדבר על כך שתפקיד העיצוב הוא – ‪ .Humanizing Technology‬היתרון שלנו כמהנדסים‪/‬ות שהם‬
‫גם ומעצבים‪/‬ות הוא בשילוב בין שתי יכולות – מצד אחד‪ ,‬ההבנה בטכנולוגיה‪ ,‬שיטות פיתוח וייצור‪ ,‬הראייה והחשיבה המרחבית‪ ,‬ניתוח נתונים ואנליזות ומצד שני ניתוח וזיהוי‬
‫האופי‪ ,‬תובנות‪ ,‬צרכים של משתמשים ואיך מוצרים משתלבים בחיי היום יום‪ .‬השילוב בין שני הדברים יסייע לנו ליצור מוצרים‪ ,‬חוויות‪ ,‬פרסונליזציה ותהליכים משמעותיים‪,‬‬

‫שנותנים ערך מוסף למשתמשים‪.‬‬

‫נקודה מעניינת נוספת של ויקטור פאפנק בהקשר של עיצוב ותפקידו של המעצב‪ ,‬יוצאת נגד כל הנושא של כתיבת פטנטים‪ .‬לפי גישתו‪ ,‬עיצוב אמור לשפר את העולם וככזה‬
‫אין סיבה שהרעיונות האלה לא יהיו נגישים עבור כולם‪ .‬הגישה שהוא מציג מאוד מתאימה בעיננו למה שקורה כיום בכל הקשור למהפכת המידע ולכלכלת ‪ .sharing‬מבחינה‬
‫טכנולוגית‪ ,‬כל תחומי ה‪ Open Source-‬למשל‪ ,‬יצרו סביבות פיתוח נגישות לכולם‪ ,‬שם מפתחים נדבך על גבי נדבך בשיתופיות‪ .‬עוד תחום שבו הנושא של פתיחות בעל‬
‫חשיבות גדולה הוא תחום הדפסות תלת מימד‪ .‬אנו חיים בתקופה שבה יש פוטנציאל גדול מאוד לשיתופיות באופן שישפר את חיינו‪ ,‬אבל הכל צריך לבוא הרבה קודם‪ ,‬מתפיסת‬

‫עולם‪.‬‬

‫לסיום‪ ,‬התחברנו מאוד לנקודות שונות של פאפנק המתייחסות לתפקידו של המעצב‪ ,‬אבל אנחנו בוחרות להעלות כאן גם ביקורת‪ .‬מאחר ודיברנו רבות בקורס על כתיבה‪,‬‬
‫רצינו לציין כי צרמה לנו העובדה שאופן הכתיבה של פאפנק לא מכליל ‪ 51%‬מהאוכלוסייה באופן עקבי לאורך כל הספר‪:‬‬

‫”… ‪“The ultimate job of a design is to transform man’s environment‬‬

‫‪23‬‬

‫”‪”All men were born designers‬‬
‫אחרי שעסקנו בסמסטר זה בנושא של עיצוב מכליל על מנת לייצר עולם טוב יותר‪ ,‬קשה להתעלם מהתפיסה הלא מכלילה שמלווה את כל הספר‪ ,‬בה "גברים" )‪ (Men‬מעצבים‪,‬‬
‫בונים ומשנים‪ .‬ברור לנו ש"כך היה פעם" אבל בשנות ה‪ ,70-‬התקופה בה נכתב הספר‪ ,‬כבר התרחש הגל השני של המהפכה הפמיניסטית ודווקא במקצוע שמתיימר להיות‬
‫חדשני ופורץ דרך‪ ,‬היינו מצפות לחדשנות ופתיחות‪ .‬אנחנו מקוות שהיום סופרים ומחברים מודעים הרבה יותר לכאלה היבטים של כתיבה וסיפור‪ .‬אנחנו מאמינות שאחד‬
‫התפקידים הכי חשובים של מעצבים טובים‪ ,‬הוא לקחת חלק בעיצוב מציאות טובה יותר‪ .‬עיצוב לא צריך להיות קשור רק לאיך מוצרים נראים‪ ,‬מתפקדים וכד'‪...‬אלא מעצב‬

‫צריך גם להסתכל גם על החברה‪ ,‬השיח‪ ,‬התרבות‪ ,‬ולשאול את עצמו כיצד הוא מספר סיפור שרלוונטי לימנו‪ ,‬שיכול לתרום לעולם כמקום מכיל‪ ,‬סובלני וטוב יותר‪.‬‬
‫אנחנו מאמינות ומקוות כי כמהנדסות ומהנדסים‪ ,‬שמחזיקים בראייה מאוד פרקטית‪ ,‬ביקורתית‪ ,‬ומוכוונת פונקציית מטרה של "יעילות"‪ ,‬אנחנו פחות נמצא את עצמנו‬
‫עוסקים‪/‬ות בעיצוב של "קישוטים"‪ ,‬כלומר‪ ,‬בעיצוב מוצרים שאינם מועילים‪ ,‬ונתמקד בליצור עיצוב פונקצוניאלי עם ערך מוסף‪ .‬כיום‪ ,‬חברות רבות משלבות בין חשיבה‬
‫הנדסית‪ ,‬המבוססת על מידע ובדיקות מדויקות‪ ,‬לבין חשיבה עיצובית העוסקת בהבנת ההתנהגות ודרכי המשתמש‪ .‬עבודה המשלבת את שתי דיסציפלינות אלה‪ ,‬תאפשר‬

‫פיתוח וייצור מוצרים ושירותים שימושיים‪ ,‬שיחזיקו מעמד לאורך זמן‪ ,‬נוחים ואהובים על המשתמשים‪.‬‬

‫‪24‬‬


Click to View FlipBook Version