עבודת שורשים ניצן דינסמן

‫ומישל נגרין‪ .‬לחיים היה מפעל לחוטים ומישל היה פרופ' עיניים‪ .‬שניהם‬
‫שרדו את השואה‪.‬‬

‫עם פרוץ מלחמת העולם השנייה‪ ,‬נכבשה יוון על ידי הגרמנים אבל‬
‫חייהם היו תקינים עד שנת ‪ .1944‬בשנה זו ניסו הגרמנים והצליחו‬
‫לצערנו לתפוס את רוב יהודי יוון‪ .‬משפחתה המצומצמת של סבתי לא‬
‫נפגעה והחלה לנדוד מבית לבית וממקום מסתור אחד לשני‪ ,‬עד‬
‫לשחרור יוון על ידי בנות הברית בשנת ‪ .1945‬במרץ ‪ ,1944‬נתפסו כל‬
‫יהודי יוון על ידי תחבולת הנאצים‪ :‬החל משנת ‪ ,1943‬ביקשו מכל‬
‫היהודים‪ ,‬להופיע מדי יום שישי ולחתום על טפסי נוכחות‪ .‬שיגרה זו‬
‫נמשכה עד מרץ ‪ .1944‬באותו יום מר ונמהר‪ ,‬אבי סבתי חלה ומסר את‬
‫תעודתו לאחיו שיחתום בשמו‪ ,‬וכך ניצלו חיי כל משפחתם‪ ,‬שכן באותו‬
‫יום כל באי בית הכנסת לא חזרו לביתם אלא נשלחו למחנות ההשמדה‬
‫בגרמניה‪ .‬אחיה של סבתי‪ ,‬שבאותו יום כבכל יום מכרו סיגריות בשוק‪,‬‬
‫חזרו מיד הביתה וסיפרו על המתרחש משמועות שהגיעו לאוזניהם‪.‬‬
‫המשפחה ארזה את חפציה וברחה לבית משפחת ידידים גויים‪,‬‬
‫שהסכימה להחביאם‪ .‬באותו לילה‪ ,‬אמה של סבתי נזכרה כי השאירה‬
‫אחריה את תכשיטיה ומעט מכספה שנועד לשעת חרום‪ .‬אליהו‪ ,‬אח של‬
‫סבתא עליזה‪ ,‬לקח את אמו ויחד ניסו לחזור לביתם‪ .‬כשהגיעו כמעט‬
‫עד לפתח הבית ראו מקצה הרחוב‪ ,‬את דמותו של קצין גרמני נועל את‬
‫ביתם באמצעות מוטות ברזל‪ .‬הם מיד ברחו‪ ,‬אך לא ויתרו‪ .‬למחרת‬
‫היום שבו‪ ,‬אח של סבתא פרץ את ביתם‪ ,‬נכנס דרך החלון ולקח את‬
‫הכסף והתכשיטים‪ .‬במהלך שהותם במחבוא אבי‪-‬סבתי ואחיו אברהם‬
‫החליטו לעזוב את מרכז אתונה‪ ,‬לפרוור בשם "קוקיניה"‪ .‬שם שכרו כולם‬
‫יחדיו חדר באופן זמני‪ .‬כעבור זמן קצר‪ ,‬שכרו חדר אחר בהרי פלופונז‬
‫באזור "דרונוכוריה"‪-‬זוהי קבוצת כפרים‪ .‬אזור זה היה עדיין בשליטת‬
‫הפרטיזנים‪ ,‬אך לא לאורך זמן‪ .‬כדרכם הגיעו הנאצים לכפר ושרפוהו‬
‫כליל על כל יושביו‪ .‬אך מספר שעות לפני כן הצליחה משפחת סבתי‬
‫לברוח ליערות‪ .‬ביום גשום מאד שבה המשפחה לכפר ומצאה רק‬
‫חורבות שרופות‪ .‬אבי‪-‬סבתי לפני הקרב האחרון נתן את כל כספו לנהג‬
‫משאית שיביא למשפחה מצרכי מזון מאתונה‪ .‬נהג זה לא הספיק לשוב‬
‫והמשפחה נותרה חסרת כל‪ .‬לא נותרה בידם הברירה אלא לחזור‬
‫לאתונה‪ ,‬לאותה משפחה גוייה‪ ,‬שעזרה להם קודם לכן‪ .‬וכך נדדה‬
‫המשפחה מבית לבית‪ .‬במהלך המלחמה חלה אבי‪-‬סבתי בשחפת‬
‫ואושפז בבית‪-‬חולים תחת שם בדוי ותעודת זהות מזויפת‪ .‬שלושת‬
‫אחיה הבכורים של סבתי‪ ,‬משה‪ ,‬אליהו ואברהם נאלצו לצאת לעבוד‪,‬‬
‫כשהם מצוידים בתעודות זהות מזויפות‪ .‬במהלך הנדודים‪ ,‬באחד‬
‫מפרוורי אתונה הגיעו לעיירה "פיריטידופיון"‪ .‬ואז‪ ,‬הגיעו הגרמנים‬

‫‪46‬‬

‫לעיירה צרו עליה ונלחמו בתושביה‪ .‬אחיה של סבתי‪ ,‬אליהו ואברהם‬
‫היו באותה שעה במרכז אתונה ומכרו סיגריות‪ .‬כשהחליטו לשוב‬
‫הביתה‪ ,‬הגיעו לשערי העיר ושם עמדו שוטרי המשטרה הצבאית‬
‫הנאצית שמנעו מהם את הכניסה‪ .‬שם הם חיכו שעות מספר עד‬
‫שהגרמנים סיימו לשרוף את כל העיירה )כל בית שהיו בו גברים מעל‬
‫גיל ‪ . (18‬למשפחת סבתי לא ארע דבר‪ .‬למחרת נערכה לוויה המונית‬
‫של כל הרוגי אותו יום שנשרפו חיים‪ .‬ליד אחת הכנסיות נכרה קבר‬
‫אחים‪ .‬מיד לאחר המלחמה‪ ,‬ב‪ ,1945-‬הגיעו שליחי הסוכנות היהודית‬
‫בראשם יעקב צ'רנוביץ'‪ ,‬שכיהן אחר כך כראש מנהל "הקרן הקיימת"‬
‫וניסה להציל יתומים אשר הוריהם נספו בשואה והבטיחו שבארץ‬

‫ישראל הם ילמדו מקצועות מכובדים‪.‬‬
‫אביה של סבתי היה בבית החולים ואמה‪ ,‬שנותרה עם שישה ילדים‬
‫קטנים וללא מפרנס‪ ,‬החליטה‪ ,‬בראש כבד‪ ,‬לנסות ולהציל את ילדיה‪,‬‬

‫ושילחה ארבעה מהם לבדם באנייה לארץ ישראל‪.‬‬
‫סבתא עליזה נשארה ביוון עם אמה ואחיה הגדול‪ ,‬משה )זינו( עד שנת‬

‫‪ .'48‬ב‪ '48‬עלו לארץ בדרך לא לגאלית‬
‫והתאחדו עם אחיה שעלו לארץ שלוש שנים‬
‫לפני כן‪ .‬הם הגיעו באנייה‪ ,‬כשסבתא עליזה‬
‫בת חמש‪ .‬באנייה איבדה את בובתה‪ ,‬דבר‬
‫שזכור לה עד היום‪ .‬שבוע ימים גרו במעברה‬
‫בעתלית ולאחר מכן פלשו לדירה של ערבים‬
‫בכפר שלם‪ ,‬דרום ת"א‪ .‬השירותים היו בחוץ‪,‬‬
‫התקלחו בפיילה )גיגית(‪ ,‬ללא חשמל‪ ,‬חלונות‬
‫ללא תריסים ושטח ענק שמשפחתה ניקתה‬
‫והפכה אותו לגינת ירק‪ .‬שם גרה ‪ 7‬שנים‬

‫ולמדה בבית ספר "הילל"‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1956‬עברו לשכונת שפירא‪ ,‬רח'‬
‫סמטת רא"בד בגבעת משה א'‪ ,‬שם למדה‬

‫בבית ספר "ביאליק" בת"א‪.‬‬
‫בשעות הפנאי סבתא עליזה עשתה בעיקר עבודות יד כמו‪ :‬רקמה ‪,‬‬
‫סריגה ותפירה‪ .‬שיחקה בעיקר ברחוב עם ילדי השכונה במשחקים כמו‪:‬‬
‫חמור חדש‪ 5 ,‬אבנים‪ ,‬חבל‪ ,‬קלאס‪ ,‬דודס )מקל עם שפיץ‪ ,‬שמים ברצפה‬
‫ועם מקל שני מעיפים אותו ומנסים לתפוס(‪ ,‬כשהלכו לים היו משחקים‬

‫במשחק שנקרא "שטחים"‪.‬‬
‫בת מצווה חגגו לה בבית עם ילדי הכיתה והמשפחה‪ .‬אחיה ניגן‬

‫באקורדיון וכולם רקדו‪.‬‬

‫‪47‬‬

‫כל שבת כל האחים היו מתאספים אצל אמא שלה‪ ,‬אוכלים ומספרים‬
‫מחוויות השבוע‪ .‬בקיץ בשבתות היו הולכים לשפת הים עם שכנים‬

‫וחברים‪ ,‬יושבים בבית קפה ומזמינים אבטיח‪.‬‬
‫את ליל הסדר היו חוגגים כל האחים כולל המשפחות של אלה‬
‫שהתחתנו ותמיד היו מתווספים עוד חברים ושכנים‪ .‬היו כמעט ‪100‬‬

‫איש בליל הסדר והשמחה הייתה גדולה‪.‬‬
‫סבתא עליזה שירתה בצבא בשנים ‪ 1964 – 1962‬בחיל מודיעין‪,‬‬

‫הייתה מצפינה מברקים ומעבירה לחיל הקשר‪.‬‬
‫חוויה משמעותית שהייתה לי עם סבתא עליזה‪ ,‬היא טיסה לטיול‬

‫שורשים באתונה‪ ,‬למקומות חשובים בילדותה‪ ,‬בתאריכים‪:‬‬
‫‪.20.09.18 – 26.09.18‬‬

‫ביקרנו בבית בו סבתא עליזה גדלה עד שעלתה לארץ ישראל‪ ,‬בבית‬
‫הכנסת "עץ החיים"‪ ,‬באנדרטת השואה‪ ,‬בבית העלמין היהודי עלינו‬
‫לקברו של אבא של סבתא עליזה‪ ,‬יעקב משה רפאל ז"ל‪ ,‬ניקינו ושיפצנו‬
‫את הקבר והדלקנו נר נשמה‪ .‬נפגשנו עם אחיינית של סבתא עליזה‬
‫והפגישה הייתה מאוד מרגשת‪ .‬בזמן הנותר בילינו באתרים מעניינים‪:‬‬
‫כיכר סינטגמה‪ ,‬בניין הפרלמנט‪ ,‬הגנים הלאומיים‪ ,‬כיכר מונסטראקי‪,‬‬
‫אגורה הרומית‪ ,‬האקרופוליס‪ ,‬שוק הפשפשים‪ ,‬שוק הבשר וכן הפלגנו‬

‫לאי אגינה‪.‬‬
‫נהניתי לטייל עם סבתא עליזה וסבא אלי וכן עם משפחתי המורחבת‬
‫מצד אמא שלי במקומות בעלי משמעות לסבתא ולעם היהודי בכלל‬

‫והעשרתי את ההיכרות שלי עם ההיסטוריה של משפחתי‪.‬‬

‫החצר בבית ילדותה של‬
‫סבתא עליזה באתונה‬

‫‪48‬‬

‫מנקים את הקבר‬
‫קברו של אביה של סבתא‬
‫עליזה‪ ,‬יעקב משה רפאל‬

‫‪49‬‬

‫סבתא עליזה ואני‬

‫‪50‬‬

‫סיפור ההיכרות של סבתא עליזה וסבא אלי שמשי‬

‫אחת הילדות בחצר בו גר סבא אלי בשכונת שפירא‪ ,‬שמה טובה‪ ,‬הייתה‬
‫חברה של סבתא עליזה‪ ,‬שגרה גם כן בשכונת שפירא‪.‬‬

‫טובה וסבתא עליזה עבדו אחת ליד השנייה וכל בוקר היו נפגשות‬
‫בתחנת האוטובוס ומדברות‪ .‬ככה הכירו ונהיו חברות מאוד טובות )עד‬
‫היום(‪ .‬סבתא עליזה הייתה באה לבקר הרבה בביתה של טובה וכך‬

‫סבא אלי הכיר אותה‪.‬‬
‫מקרה מצער של פטירת חבר מהחצר המשותפת למשפחתה של טובה‬
‫ומשפחתו של סבא אלי גרם לסבתא עליזה וסבא אלי להיות נוכחים‬
‫חודש ימים בזמן האבל בניחום המשפחה ובסוף החודש כל החברים‪,‬‬
‫כולל סבא אלי‪ ,‬החליטו לנסוע ליפו לאכול גלידה בטנדר של סבא אלי‪.‬‬
‫אחת החברות‪ ,‬שמחה ז"ל‪ ,‬אמרה בצחוק‪" :‬שעליזה תשב קדימה עם‬
‫אלי‪ ,‬לנו לא הצליח אתו‪ ,‬אולי לעליזה ילך"‪...‬וכך היה‪...‬סבא אלי הזמין‬
‫את סבתא עליזה להצגה "אותלו"‪ ,‬הם יצאו כשנה והתחתנו ב‪-‬‬

‫‪ 21.11.67‬אחרי מלחמת ששת הימים‪.‬‬

‫‪51‬‬

‫סבתא חולדה‬

‫סבתא נולדה בירושלים בבי״ח ביקור חולים‪ ,‬בחורף ‪ 1952‬לאמא מזל‬
‫וסבא נחמיה מזרחי )שם המשפחה המקורי הוא אמדדי אבל הוא‬

‫התעברת עם עלייתו של סבא נחמיה לישראל(‪.‬‬

‫ההורים של סבתא נולדה בכרמן והכירו בשידוך לחיזוק קשרים‬
‫משפחתיים‪ .‬מזל עלתה לישראל בגיל ‪ 3‬בשנת ‪ 1899‬ומאוחר יותר עלה‬
‫גם אבא של סבתא והם התחתנו ב‪ .1912-‬בהתחלה גרו בשכונת‬

‫הבוכרים ומאוחר יותר עברו לרח׳ חפץ חיים במרכז העיר‪.‬‬
‫סבתא היא בת תשיעית למשפחה בת אחת‪-‬עשר ילדים כאשר בצער‬
‫רב נפרדו משניים מאחיהם שנפטרו בגיל צעיר‪.‬‬
‫את כל ילדותה סבתא העבירה בירושלים‪ ,‬בי״ס ייסודי ״רוחמה״‬
‫ולימודים על‪-‬יסודיים ב״בית צעירות״‪ .‬לאחר מכן המשיכה את לימודיה‬
‫במדרשה להדרכה סוציאלית ולהשלמת התואר למדה באוניברסיטת‬

‫ירושלים הר הצופים ובאוניברסיטת בר‪-‬אילן לימודי קרימינולוגיה‪.‬‬
‫לאחר מכן עבדה בכפר שלם ובעין כרם כעובדת סוציאלית לעבריינות‬
‫נוער וכקצינת מבחן לבוגרים‪ .‬אח״כ עבדה בבית אבות בשועפת‬

‫כעובדת סוציאלית וסיעודית‪.‬‬
‫ביולי ‪ 1975‬סבתא וסבא התחתנו בבית ז׳בוטינסקי ברמת גן ועברו‬

‫לגור בהדר יוסף ולאחר מכן עברו להרצליה‪.‬‬

‫‪52‬‬

‫לאחר החתונה סבתא התנדבה בבית אבות ״בית שירנה״ בהרצליה‪.‬‬
‫סבתא פרא‪-‬פסיכולוגיה והחלה במתן ייעוץ משפחתי‪ ,‬תחום עיסוקה גם‬

‫היום‪.‬‬

‫סבתא חולדה ואני‬

‫‪53‬‬

‫סבא יעקב‬

‫סבא נולד בקיץ של ‪ 1950‬בבית החולים רמת מרפא ברמת גן‬
‫לאמא עדה ואבא נתן‬

‫נתן נולד בעיר לבוב‬ ‫עדה נולדה בוורשה‪ ,‬פולין‪.‬‬

‫פעם תחת שלטון פולני והיום תחת שלטון אוקראיני‪ .‬רוב משפחתו של‬

‫סבא שלי נספתה בשואה‪ .‬כשמלחמת העולם השניה הסתיימה‪,‬‬

‫ההורים של סבא שלי גרו במחנה מעבר זמני בגרמניה )שם נולדה‬

‫אחות של סבא שלי‪ ,‬רחל( ובשנת ‪ 1948‬עלו לישראל ועברו לגור‬

‫בהדר יוסף‪.‬‬

‫כל הילדות של סבא עברה בשכונת הדר יוסף בתל אביב‪.‬‬

‫בצבא סבא שרת בחיל האוויר ולאחר שסיים את השירות הוא התחיל‬

‫לעבוד בחברת אל על למשך שלושים וחמש שנה‪.‬‬

‫‪54‬‬

‫את סבתא חולדה‪ ,‬סבא הכיר דרך הדודה של סבתא )דודה תמר(‪,‬‬
‫שהייתה גרה גם כן בהדר יוסף ליד הבית של סבא‪.‬‬
‫סבא וסבתא התחתנו ביולי ‪.1975‬‬

‫במשך השנים בעבודתו באל על סבא שלי נחשף לחומרים כימיים‬
‫מסוכנים שפגעו לו בכבד‪ ,‬אחרי כמה שנים המצב של הכבד היה רע‬

‫מאוד וסבא נאלץ לעבור השתלת כבד‪.‬‬
‫היום סבא וסבתא פנסיונרים גאים וגרים בכיף בנתניה‪.‬‬

‫‪55‬‬

‫סבא יעקב ואני‬

‫‪56‬‬

‫פרק רביעי‪ :‬מניין באתי‬

‫אילן יוחסין משפחות שמשי ודינסמן‬

‫‪57‬‬

‫מפת הגירה משפחת שמשי ‪ /‬דינסמן‬

‫צבע ירוק – כיוון ההגירה של סבתא עליזה שמשי‪ ,‬אמא של אמא שלי‪,‬‬
‫עם אמה‪ ,‬נינה רפאל ואחיה משה ושל הוריו ואחיו של סבא אלי שמשי‪,‬‬
‫אבא של אמא שלי‪ ,‬הוריו רג'ינה ויעקב ואחיו שמואל‪ ,‬באנייה מיוון‬

‫לישראל‪.‬‬
‫צבע כחול – כיוון ההגירה של משפחתה של סבתי חולדה‪ ,‬אמא של‬

‫אבא שלי מאיראן לישראל‬
‫בצבע אדום – מפת ההגירה של משפחתו של סבי יעקב מפולין‬
‫לישראל‪ ,‬משפחתה של סבתא עדה עברה דרך גרמניה בדרכה מפולין‬

‫לישראל‬

‫‪58‬‬

‫יוון‬

‫ארץ מוצאם של סבי וסבתי מצד אמא שלי‬

‫יוון או הרפובליקה ההלנית היא מדינה בדרום‪-‬מזרח אירופה‪ ,‬השוכנת‬
‫בקצה הדרומי של חבל הבלקן לחוף הים התיכון‪.‬‬

‫יש בה כ‪ 3,000-‬איים‪ ,‬והיא גובלת בצפון עם בולגריה‪ ,‬אלבניה‬
‫ומקדוניה הצפונית‪ ,‬במזרח עם טורקיה והים האגאי‪ ,‬במערב עם הים‬

‫היוני ובדרום עם הים התיכון‪.‬‬
‫יוון העתיקה נחשבת בעיני היסטוריונים רבים כערש תרבות המערב‪.‬‬

‫בשנת‪ 1981‬נכנסה יוון לאיחוד הארופאי‪.‬‬
‫יהדות יוון היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות ביותר‪ ,‬וראשיתה‬
‫בתקופה ההלניסטית‪ .‬תחת שלטון ביזנטיון סבלה הקהילה מגבלות‬
‫ורדיפות‪ ,‬ואולם שלטון העות'מאנים שהחל במאה ה‪ 15-‬הביא ברכה‬

‫לקהילה‪ ,‬ויהודים רבים שגורשו בגירוש ספרד התיישבו ביוון‪.‬‬
‫המגורשים נעשו ליסוד הדומיננטי בקהילה‪ ,‬שנהגה ברובה לפי מנהגי‬

‫יהדות ספרד‪ ,‬ואולם באיים ובמקומות נוספים נשמרו קהילות של‬
‫יהודים רומניוטים‪ ,‬ששמרו על מנהגים דתיים קדומים ודיברו בניב‬
‫ייחודי של יוונית‪ ,‬יווניטיקה‪ .‬קהילה גדולה וחשובה במיוחד התפתחה‬

‫בעיר הנמל סלוניקי‪.‬‬
‫ערב מלחמת העולם השנייה חיו ביוון כ‪ 80,000-‬יהודים )כשני‬
‫שלישים מהם בסלוניקי( אשר למעלה מ‪ 60,000-‬מהם נספו בשואה‪.‬‬

‫‪59‬‬

‫כיום מונה הקהילה כ‪ 5,300-‬איש‪ ,‬מתוכם כ‪ 3,500-‬באתונה ו‪1,000-‬‬
‫בסלוניקי‪.‬‬

‫יוון העתיקה היא ערש התרבות המערבית‪ .‬בה צמחו הפילוסופים‬
‫הגדולים‪ ,‬המחזאים‪ ,‬המדענים והאומנות‪ .‬יצירות כמו האיליאדה‬
‫ואדיפוס‪ ,‬וכתביהם של הפילוסופים היוונים אפלטון‪ ,‬אריסטו וסוקרטס‬

‫עדיין נלמדים כיום בכל העולם‪ ,‬ומהווים את הבסיס לחשיבה‬
‫המערבית‪.‬‬

‫כיום‪ ,‬מרבית האוכלוסייה ביוון הם יוונים אורתודוקסים‪ ,‬והדבר בולט‬
‫גם בחיי היום יום‪ .‬פסטיבלים דתיים נחגגים ברוב פאר והדר‪ ,‬וגם ניתן‬
‫למצוא כנסיות בכל מקום ונרות זיכרון היכן שאנשים נהרגו בתאונות‪.‬‬

‫היוונים ידועים באהבתם לחגיגות הכוללות מוזיקה‪ ,‬ריקודים ואוכל‪.‬‬
‫המוזיקה היוונית הייחודית הצמיחה כוכבים רבים‪ ,‬בהם גליקריה‪,‬‬

‫דלראס‪ ,‬אריס סאן‪ ,‬ננה מושקורי‪ ,‬ונגליס ודמיס רוסוס‪ .‬המטבח היווני‬
‫מושפע מהמטבח הטורקי ומהטבע‪ .‬בין המאכלים האופייניים למטבח‬
‫היווני ניתן למנות סופלקי‪ ,‬צזיקי‪ ,‬סלט יווני‪ ,‬יוגורט‪ ,‬גבינת פטה‪ ,‬שמן‬

‫זית והמשקה החריף אוזו‪ .‬בעבר נהגו היוונים לשבור צלחות‬
‫בשמחות‪ ,‬אולם כיום מנהג זה הוחלף בזריקת עלי כותרת‪.‬‬

‫‪60‬‬

‫דגלה הלאומי של יוון‪.‬‬

‫עיצובו מורכב מתשעה פסים אופקיים שווים בצבעי כחול ולבן‬
‫לסירוגין‪ .‬בפינה העליונה בצד התורן ישנו ריבוע כחול )קנטון( ובתוכו‬

‫צלב לבן‪ .‬יחס הממדים הרשמי של הדגל הם ‪.2:3‬‬
‫הצלב מסמל את הכנסייה היוונית אורתודוקסית‪ ,‬דת המדינה‬
‫הרשמית‪ .‬תשעת הפסים מסמלים כל אחד את ‪ 9‬ההברות של המוטו‬
‫הלאומי "חופש או מוות" ביוונית ) ֶא‪ֶ -‬לפ‪ֶ -‬ת'‪ִ -‬רי‪ָ -‬אה ִאי ָת'‪ָ -‬נ‪-‬טוֹס(‪.‬‬

‫הצבע הכחול מסמל את הים‪ ,‬והשמיים‪.‬‬
‫הצבע הלבן מסמל את הטוהר של לוחמי החירות היוונים‪.‬‬
‫בתחילת המאה ה‪ 19-‬התבסס הדגל על צלב כחול בלבד‪ ,‬אולם‬
‫בשנות העשרים של המאה ה‪ 19-‬נכנס לשימוש מערך הצבעים‬
‫הכחול‪-‬לבן‪ ,‬עיצוב שהושפע מדגל ארצות הברית‪ .‬הדגל שימש בעבר‪,‬‬

‫על רקע כחול עמוק יותר‪ ,‬את צי הסוחר היווני‪.‬‬
‫עד לשנת ‪ 1978‬שימש הדגל הנוכחי לסירוגין עם דגל אחר‪ ,‬שהורכב‬

‫מצלב לבן על רקע כחול‪ ,‬כדגל הרשמי של יוון‪ .‬בשנת ‪ 1978‬אומץ‬
‫סופית העיצוב הנוכחי כדגל הלאומי של יוון‪.‬‬

‫‪61‬‬

‫מסרים ומסורות במשפחה‬

‫הערכים החשובים ביותר אותם מנסים להנחיל לי הוריי הם ערך‬
‫הנתינה‪ ,‬קבלת האחר והשונה‪ ,‬עזרה ותרומה לנזקקים‪ ,‬כבוד למבוגר‬

‫ממני‪ ,‬נאמנות למדינה‪ ,‬שמירה על הזהות היהודית שלי והדאגה‬
‫ההדדית לאחיי ולבני משפחתי‪.‬‬

‫את החגים‪ ,‬בעיקר ראש השנה ופסח‪ ,‬אנו חוגגים עם המשפחה‬
‫המורחבת‪ ,‬סבים וסבתות‪ ,‬דודים ובני דודים‪ ,‬בישיבה יחד סביב שולחן‬

‫והקפדה על מנהגי החג‪ .‬בחג פורים אנו נוהגים לערוך סעודת פורים‬
‫אצל סבתא עליזה וסבא אלי והחלק האהוב עליי הוא "טקס" חלוקת‬

‫דמי פורים‪...‬‬

‫‪62‬‬

‫באירועים משפחתיים אנחנו נוהגים לשים מוסיקה יוונית מסורתית‬
‫ולרקוד ריקוד יווני כאשר אנחנו שלובי ידיים ומניפים רגליים‪.‬‬
‫בדרך כלל לאט לאט כל המשפחה מצטרפת‪.‬‬

‫יש לנו גם מסורות טעימות‪....‬‬
‫לסבתא עליזה מאכלים לכל חג‪.‬‬
‫בפסח וראש השנה אנחנו נהנים מקציצות פרסה טעימות‪.‬‬
‫סבתא מכינה יותר מ‪ 100‬קציצות וכולן נאכלות תוך דקות‬

‫‪63‬‬

‫עוד בפסח סבתא מכינה בומאלוס – לחמניות מצה מטוגנות וטעימות‪,‬‬
‫הכי טעים לאכול אותן עם סוכר‬

‫בשבועות‪ ,‬חצילים עם גבינה‪ ,‬בוריקיטס‪ ,‬וסוטלץ'‬

‫‪64‬‬

‫פרק חמישי‪ :‬חולון‬

‫חוֹלוֹן היא עיר במחוז תל אביב‪ ,‬העשירית בגודל אוכלוסייתה בישראל‪.‬‬
‫היא ממוקמת מדרום‪-‬מזרח לתל אביב‪ ,‬מצפון לראשון לציון‪ ,‬ממזרח‬
‫לבת ים וממערב לכביש ‪.4‬‬

‫שטח השיפוט שלה הוא ‪ 19,200‬דונם ואוכלוסייתה מונה כ‪194,273-‬‬
‫תושבים נכון לשנת ‪ 2018‬ע"פ נתוני הלמ"ס]‪.‬‬

‫העיר נוסדה בשנת ‪ 1940‬כאיחוד של חמש שכונות‪ :‬גרין‪ ,‬מולדת‪,‬‬
‫אגרובנק‪ ,‬קריית עבודה ושכונת עם‪.‬‬

‫חולון הוכרזה כעיר בשנת ‪ .1950‬העיר חברה בארגון פורום ה‪,15-‬‬
‫והיא העיר השלישית בגודלה במחוז תל אביב‪.‬‬

‫אני גרה ברחוב צאלים ‪ ,10‬כניסה ב' בשכונת נאות רחל בחולון‪.‬‬
‫הבניין בו אני גרה עבר תמ"א ‪ 38‬וכיום הוא נראה כך‪.‬‬

‫‪65‬‬

‫רחוב צאלים נקרא על שם קיבוץ צאלים שבדרום‪.‬‬
‫ֶצ ֶא ִלים הוא קיבוץ במערב הנגב הצפוני‪ ,‬כ‪ 12-‬קילומטר דרומית‪-‬‬

‫מזרחית לצומת מגן‪ .‬משתייך לתנועה הקיבוצית‪.‬‬
‫הקיבוץ נקרא על שם עצי השיטים הנפוצים באזור‪ ,‬שזוהו בטעות כעצי‬

‫צאלים מקראיים‪.‬‬
‫אוכלוסיית הקיבוץ מונה כ‪ 430-‬תושבים‪ .‬הגישה לקיבוץ מתבצעת דרך‬
‫כביש ‪ ,222‬המחבר בין יישובי מועצה אזורית אשכול לבין יישובי‬

‫המועצה האזורית רמת הנגב‪.‬‬
‫בקרבת הקיבוץ שוכן המרכז הלאומי לאימונים ביבשה של צה"ל‪,‬‬

‫המכונה על שם הקיבוץ גם בשם "מחנה צאלים"‪.‬‬
‫בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח‪ ,‬עובדים המעתיקים את‬
‫מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים‪ ,‬נהנים‬
‫מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם‪ ,‬ההתפטרות תיחשב להם‬

‫כפיטורים‪.‬‬

‫‪66‬‬

‫בחולון יש מרכז מסחרי חדש יחסית שנקרא מרכז נתנאל ובו מספר‬
‫מסעדות‪.‬‬

‫האהובה עלי היא ג'פניקה‪ ,‬אני וחברותי נפגשות לפעמים ויושבות‬
‫במסעדה‪ .‬אני מאוד אוהבת סושי‪.‬‬

‫צולם בסגר הראשון )יום הולדת ‪ 12‬שלי( כשאי אפשר היה לצאת ‪...‬‬

‫ישנו גם קניון חולון לשם אני הולכת עם אמא או עם חברות כדי לעשות‬
‫שופינג‪.‬‬

‫בחולון יש הרבה מרכזי בילוי‪ .‬יש לנו פה גם קיר טיפוס‪ ,‬באולינג הרבה‬
‫גינות כמו לה פארק והרבה מסעדות טעימות‪.‬‬
‫אחד האהובים עלי הוא היכל הקרח‪,‬‬
‫אני מאוד אוהבת להחליק על הקרח‬
‫עם האחים שלי או חברות‪.‬‬

‫הייתי שמחה אם היו עוד מקומות‬
‫בילוי לנוער‬

‫בתוך השכונות במרכזים המסחריים‬
‫כדי שלא נצטרך להיות תלויים‬

‫בהורים בהסעות‪.‬‬
‫כמו כך אין בחולון אולם קולנוע ‪.‬‬

‫‪67‬‬

‫פרק שישי‪ :‬רפלקציה‬

‫מחשבות והרהורים על עבודת השורשים‬

‫נהניתי לאסוף חומר ועדויות וכן ללמוד ולגלות דברים שלא ידעתי קודם‬
‫לכן על העבר של משפחתי הגרעינית והמורחבת‪ .‬ציפיתי בסקרנות‬
‫למפגשים עם סבא אלי סבתא עליזה‪ ,‬סבא יעקב וסבתא חולדה‪ ,‬לשמוע‬
‫מהיכן באו‪ ,‬על המסורות שלהם ועל הילדות שלהם‪ .‬אני רוצה להודות‬
‫להם על ההיענות ועל הזמן שהקדישו לי וסיפרו לי בפרטי פרטים על‬
‫המקומות מהם באו ועל מנהגיהם‪ .‬אני חושב שגם הם נהנו להיזכר‬
‫בעברם ולהסתכל בתמונות ששנים לא ראו‪ .‬כמו כן‪ ,‬העשרתי את הידע‬

‫על הוריי והקורות אותם לפני שהתחתנו‪.‬‬
‫למדתי‪ ,‬שהשמירה על המסורת‪ ,‬על הזהות היהודית והלאומית והקשר‬
‫הטוב בין בני המשפחה היא שעומדת בבסיסה של כל משפחה‪ ,‬ואם‬

‫אצליח לשמור על מה שקיבלתי ארגיש תמיד בטוח ושייך‪.‬‬
‫וכן‪ ,‬שאסור לראות הכל כמובן מאליו‪ .‬לסבים שלי ולבני משפחתם לא‬

‫היה מה שיש לי כיום והם עבדו קשה בכדי לשרוד ולהתפרנס בכבוד‪.‬‬
‫היה לי כיף להיזכר בשנות חיי הראשונות‪ ,‬הרגשתי שגם לי יש הסטורה‬

‫משלי‪...‬‬
‫כמו כן‪ ,‬אני מודה על מה שיש לי‪ ,‬על משפחה‪ ,‬על בית וחברים‪.‬‬

‫‪68‬‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫אתרים‪:‬‬

‫‪ .1‬אתר ויקיפדיה‬
‫‪www.he.wikipedia.org‬‬

‫‪ .2‬גוגל מפות‬
‫‪www.google.com/maps‬‬

‫‪My heritage .3‬‬
‫‪www.myheritage.co.il‬‬

‫‪ .4‬חיפוש אתרים בגוגל וגוגל תמונות‬

‫‪ .5‬שירונט‬
‫‪www. shironet.mako.co.il‬‬

‫אנשים שראיינתי‪:‬‬

‫‪ .1‬שרית ואיל דינסמן – ההורים שלי‬
‫‪ .2‬אליהו שמשי – סבא שלי מצד אמא‬
‫‪ .3‬עליזה שמשי – סבתא שלי מצד אמא‬
‫‪ .4‬יעקב דינסמן – סבא שלי מצד אבא‬
‫‪ .5‬חולדה דינסמן – סבתא שלי מצד אבא‬

‫חיפוש חומרים‪:‬‬

‫‪ .1‬אלבומים משפחתיים ישנים של אמא ואבא‬
‫‪ .2‬אלבומי תמונות בבית של סבא לסבתא‬
‫‪ .3‬חיפוש תמונות בגוגל פוטוס‬

‫‪ .4‬ספר על השכונה שבא סבא אלי גדל "לא ביפו ולא בתל אביב"‬

‫‪69‬‬