liftanA5

‫וזה כל מה שיש לי‬

‫וזה כל מה שיש לי‪,‬‬
‫חלב קר שמטפטף מעיני‪,‬‬

‫טיפות קרות‪,‬‬
‫אין אדם שיוכל להכיל‪.‬‬

‫וזה כל מה שיש לי‪,‬‬
‫גושי אדמה‪,‬‬

‫אשר חוסמים לי את הגרון‪,‬‬
‫חוסמים את הנשימה‪.‬‬

‫וזה כל מה שיש לי‪,‬‬
‫זיכרון ילדות‪,‬‬

‫קורנפלקס עם חלב לבן‪,‬‬
‫לאזן את המתיקות‪.‬‬

‫וזה כל מה שיש לי‪,‬‬
‫אדמה לחה מתחת לציפורני הארוכות‪,‬‬

‫נספגת בתוכי‪,‬‬
‫משחירה את אצבעותי‪,‬‬
‫בטינופת נקיה ואמיתית‪.‬‬

‫אדמה בשיער‪,‬‬
‫בבטן‪,‬‬

‫בין הרגליים‪.‬‬

‫‪50‬‬

‫טל ג'והארי‬ ‫צלצול נשמע וקטע את מילותיה‪ ,‬זאת הייתה אמא שלה‪ ,‬היא‬
‫ענתה מתוך כבוד בלבד‪ ,‬לא כי היא רצתה‪ .‬צרחה נשמעה מהצד‬
‫השני‪ ,‬ואז רצף של מילים‪ ,‬כמו מנגינה אלימה שאף אחד לא‬

‫רוצה לשמוע ‪-‬‬
‫"עם נוצרים לא חוגגים!" היא אמרה‪" ,‬את לא יודעת שלצאת עם‬
‫נוצרי זה נגד התורה?" דמעות עלו בעיניה‪ ,‬היא ניתקה ושתקה‪.‬‬
‫הוא חיבק ואמר‪ ,‬זה בסדר‪ ,‬אני רגיל לדעות כאלה של אנשים‪,‬‬
‫אבל אני חונכתי לאהוב את כולם לא משנה מה דעתם‪ .‬היא ניגבה‬
‫דמעותיה והרגישה הקלה‪ ,‬את כל שאר הערב הם בילו בצחוק‬

‫שמחה והרבה אהבה‪.‬‬
‫הערב היה לקראת סופו‪ ,‬היא נפרדה לשלום מכולם והודתה על‬

‫הארוחה ועל כמה שנהנתה‪.‬‬
‫הוא ליווה אותה לתחנה‪ ,‬היא אמרה לו תודה על הכל‪ .‬הוא נתן‬
‫לה נשיקה שהיא בחיים לא תשכח‪ .‬הוא לא היה צריך להגיד‬
‫שהוא אוהב‪ ,‬האהבה הציפה את גופה ונספגה בתוך עצמותיה‪.‬‬
‫היא באוטובוס‪ ,‬והוא צועד לביתו‪ ,‬ולשניהם אותה מחשבה‪ .‬אולי‬

‫משהו בכל זאת נולד‪.‬‬

‫‪53‬‬

‫חג מולד‬

‫בערב חג המולד הוא הזמין אותה לחגוג אצלו‪ ,‬בתור מישהי‬
‫שהולכת כנגד כל הסיכויים‪ ,‬כמובן שהיא הסכימה‪.‬‬

‫זאת שעת ערב מאוחרת‪ ,‬והקור הציף את כל העיר‪ .‬היא התלבשה‬
‫יפה ואפילו סידרה את השיער‪ ,‬למרות שזה לא היה אחד מהרגליה‪.‬‬
‫תוך חצי שעה היא הגיעה אליו לכפר‪ .‬הוא אסף אותה מהכניסה‬
‫ושניהם נכנסו לביתו‪,‬החום שבביתו המיס את גושי הקרח שקפאו‬
‫על עצמותיה והפשיר לה את כלי הדם‪ ,‬הקור מבחוץ כבר לא חנק‪.‬‬

‫היא התבוננה מסביבה‪ ,‬צלבים ועץ מנצנץ היו מול עיניה‪ ,‬אור‬
‫חמים שטף את פניה מכתום ועד סגול‪ .‬יותר צבעים משידעה‬
‫שיש‪ .‬היא הייתה מהופנטת‪ ,‬הבזק של פלאש הסב את תשומת‬

‫לבה‪ .‬היא אחזה בידה שקית קטנה והעבירה אליו את המתנה‪.‬‬

‫חיוך של מבוכה‪ ,‬שמחה‪ ,‬והתרגשות עלה על פניו‪ ,‬הסומק הטבעי‬
‫חלחל אל לחיו‪ .‬הוא נתן לה חיבוק חזק חזק ונשיקה ארוכה‬
‫שהעבירה את הסומק שלו אליה‪ .‬הם ניגשו לשולחן לארוחה‬
‫חגיגית‪ ,‬הוא ניגש אל אמו נישק אותה והודה לה על מי שהיא‬
‫ומה שהיא בשבילו‪ .‬היא ראתה את הכבוד שלו אל אמו‪ ,‬ומבוכה‬

‫עלתה על פניה מכיוון שזה לא אחד מהרגליה‪.‬‬

‫לאחר הארוחה הם הלכו לחדרו וישבו לשיחה‪ .‬היא הייתה מרותקת‪,‬‬
‫הקשיבה לכל מילה ומילה ורשמה אותה בזיכרונה‪ .‬אחרי זה היא‬
‫גם סיפרה‪ .‬הוא לא הוציא מילה‪ ,‬רק הקשיב‪ ,‬ומידי פעם זרק‬

‫חיוך והנהון של הבנה‪.‬‬

‫‪52‬‬

‫טל ג'והארי‬‫תפילה לימים הנוראים‬

‫ואם הייתי במקום אחר?‬
‫אם סליחה לא הייתה עוד מילה‪,‬‬

‫נזרקת‪,‬‬
‫מילה זולה‪,‬‬
‫משומשת ביום יום‪.‬‬

‫היום הייתי במקום אחר‪.‬‬
‫ואם הייתי במקום אחר‪,‬‬
‫אם משהו שהיו אומרים לטובתי‪,‬‬
‫היה נחרט לי באותיות גדולות‪ ,‬עמוקות‪ ,‬מודגשות‪,‬‬
‫בסכין הלב‪ ,‬שישאיר צלקת חוויה לכל החיים‪,‬‬
‫שאוכל לראות ולחוש כל אות חרוטה‪.‬‬

‫היום הייתי במקום אחר‪.‬‬

‫ואם הייתי במקום אחר?‬
‫אם המילים היו מחלחלות כמו מים‪,‬‬
‫מטפחות חיים חדשים בבשר הקשה שמסביבם‪.‬‬

‫היום הייתי במקום אחר‪.‬‬

‫אמן ?‬

‫‪55‬‬

‫טל ג'והארי‬‫לכל אחד היריקה שלו‬

‫אפילו נתתי להם שמות ‪ -‬מיצי‪ ,‬תומי‪ ,‬קושקוש‪ ,‬לילה‪ .‬הייתה לי‬
‫יריקה מיוחדת בשביל כל אחד מהם‪ .‬זה מה שעזר לי לקום כל‬
‫בוקר עם חיוך‪ ,‬גושי הפרווה האלה‪ .‬ידעתי שהם והעיניים שלהם‬

‫יחכו לי מתחת לחלון‪.‬‬

‫כמו בכל בוקר הם היו מרימים את הראש ונועצים בי מבט מתחנן‪.‬‬
‫העיניים האומללות האלה לא יעזרו לכם‪ .‬עם כל יריקה ויריקה‬
‫ההרגשה שלי השתפרה‪" .‬העיניים המבחילות שלכם לא יעזרו‬

‫לכם" צעקתי עליהם‪ ,‬לא יכולה להפסיק להתעלל‪.‬‬
‫לפני חודש הייתה הפעם הראשונה‪ .‬המצב עם החברות היה לא‬
‫משהו‪ .‬בחרתי אותה ואיכשהו היא בחרה אותי‪ .‬אחר כך הגיעו כל‬
‫השאר‪ .‬מתייצבים לפי השריקה שלי כמו חיילים במסדר‪ .‬מתחננים‬

‫למשהו שאף פעם לא יקבלו‪ ,‬פאתטיים‪.‬‬
‫אחד מהם היה אפור עם רוע בעיניים‪ ,‬בטוח שהוא הכי טוב‪,‬‬
‫הסתובב סביב עצמו ‪ -‬חיפש הכי הרבה תשומת לב‪ .‬בו הכי נהניתי‬
‫לפגוע‪ .‬אחר היה שחור עם כתמים לבנים‪ ,‬חסר עין‪ ,‬בעין החסרה‬
‫היה מעט טוב‪ .‬לא‪ ,‬אף אחד מהם לא טוב‪ .‬הג'ינג'י מלא לכלוך‪,‬‬
‫מסריח‪ .‬למה? למה אתם חוזרים? מה כל כך קשה לזכור? ככל‬
‫שהם ממשיכים לבוא כך היריקות שלי רק מתגברות‪ ,‬הופכות‬

‫ליותר אישיות ומתעללות‪.‬‬
‫לכל אחד הירידה המיוחדת שלו‪ .‬אני יודעת שהם סובלים וזה‬
‫עושה לי טוב‪ .‬מתגלגל בי צחוק מרושע‪ .‬אני נוקמת בכם זונות!‬

‫נוקמת בכולכם‪ .‬אני שונאת אתכם‪ .‬שונאת!‬
‫ככה צריך להתחיל את הבוקר‪ .‬להרים את הראש‪ ,‬ללכת בגאווה‪.‬‬

‫לדעת שגם מחר הם יסבלו ואני שוב אהיה שמחה‪.‬‬

‫‪54‬‬

‫מרים שמאי‬ ‫הוא היה בהלם! וגם כולם‪ .‬נפסקו הצחוקים והמוזיקה הרועשת‪,‬‬
‫כולם אפילו המורים הסתכלו‪ ,‬הוא לקח לי את היד ושאל אם‬

‫הכול בסדר‪ .‬ניגבתי את השוקולד גבינה מסביב לפה וחייכתי‪.‬‬

‫‪57‬‬

‫אריק‬

‫נכנסתי לכיתה באיחור ‪,‬כולם מסתכלים‪ ,‬אמרתי למורה שאיחרתי‬
‫בגלל פקק שהיה‪ ,‬אני מסובבת את הראש לעבר הכיתה ורואה‬
‫שיש רק שני מקומות ריקים‪ .‬אחד ליד שלמה ואחד ליד אריק‪.‬‬
‫כמובן שרציתי לשבת ליד אריק‪ ,‬אבל משהו עצר אותי‪ .‬פתאום‬
‫עולים לי לראש כל הדברים שהילדים אמרו על אריק‪ ,‬שהוא‬
‫מוזר ואין בו שום דבר‪ ,‬תמיד יושב בצד לבד ואוכל את פרוסת‬
‫השוקולד גבינה שלו‪ .‬ברגע האחרון אמרתי לעצמי שכדאי לשבת‬

‫ליד שלמה שלא יתחילו לדבר גם עליי‪.‬‬

‫אחרי שעה של מתמטיקה על הבוקר‪ ,‬הגיעה ההפסקה‪ .‬כולם‬
‫בפינת עישון‪ .‬העפתי מבט לכיוון אריק שישב בצד כרגיל‪ .‬התחיל‬
‫לדפוק לי הלב‪ ,‬עלו בי מלא מחשבות על זה שאם אני אבוא‬
‫אליו וידבר אתו אז יתרחקו ממני ואז חשבתי לעצמי אבל אני‬
‫אוהבת אותו‪ ,‬כל פעם שאני רואה אותו דופק לי הלב‪ .‬נמאס לי‬
‫לחשוב כל הזמן מה אחרים יחשבו‪ ,‬הרי אני חיה בשביל עצמי‬
‫לא בשביל אף אחד אחר‪ ,‬התקרבתי אליו מול כולם‪ ,‬הלב שלי‬

‫עוד שנייה יצא מהמקום‪.‬‬

‫הרחתי את ריח הזיעה שלו בשילוב גרביים מסריחות‪ ,‬הוא היה‬
‫באמצע לאכול וראיתי את חתיכות האוכל מלפני כבר כמה ימים על‬
‫השיניים שלו שבצבע צהוב לבן וחולצת פוקס שהוא לובש כמעט‬
‫כל יום‪ .‬התקרבתי עוד ועוד עד שהגעתי אליו‪ ,‬תפסתי את ראשו‬
‫ונישקתי אותו‪ ,‬פעם ראשונה שעשיתי משהו בחיים האלה בשביל‬
‫עצמי וכי רציתי לעשות את זה‪ ,‬לא בגלל שאמרו שזה לא בסדר‪.‬‬

‫‪56‬‬

‫דניאלה גולדין‬‫חיכיתי שיאסוף אותי מן הנמל כמו בכל שנה‪ .‬חיכיתי שעות שיבוא‬
‫ובסוף נשברתי‪ .‬יצאתי החוצה לחפש את המרכבה ופתאום ראיתי‬
‫את האפודה‪ ,‬את האפודה הירוקה שהפכה לאפורה עם השנים‪,‬‬
‫האפודה שלבש בכל יום‪ ,‬בכל שעה ובכל עונה‪ .‬כיסי האפודה‬
‫היו ריקים‪ ,‬תפורים‪ ,‬היא הייתה מקומטת ומלאה בחורים‪ .‬האפודה‬
‫ואני עלינו על המרכבה‪ .‬אני נהגתי‪ .‬האפודה הייתה עליי כיסתה‬
‫אותי כמו גלימה‪ .‬באותו היום במרכבה‪ ,‬אני הקטנה‪ ,‬בת האנוש‬

‫הפשוטה עם השיער הלבן והקמטים‪ ,‬הרגשתי אלה!‬

‫‪59‬‬

‫רק עוד שנה‬

‫הוא אסף אותי מן הנמל כמו בכל שנה‪ .‬הכתר עדיין היה על הראש‪,‬‬
‫כתר של אלים יוונים‪ .‬הוא הלך זקוף ולמרות הקמטים שהחלו‬
‫לכסות את פניו אפשר היה לראות את האף המזדקף ועצמות לחיים‬
‫בולטות‪ .‬הכרס תפחה מעט אך זה סמל גאווה לאיכות חייו‪ ,‬חיים‬
‫של אל‪ .‬כמו בכל יום‪ ,‬בכל שעה‪ ,‬בכל עונה‪ ,‬לבש את האפודה‬
‫הירוקה שכבר הפכה לאפורה עם השנים‪ .‬האפודה מלאת הכיסים‬
‫שתמיד היה בה הכל‪ .‬האפודה כיסתה את כתפיו כמו גלימה ומן‬
‫הנמל יצאנו אל המרכבה‪ .‬מרכבה כחולה נקייה וגדולה‪ .‬הוא‬
‫בדק שהמראות מכוונות ונסענו‪ .‬אני הקטנה‪ ,‬העייפה‪ ,‬בת האנוש‬

‫הפשוטה נוסעת במרכבה עם אל‪.‬‬

‫הוא אסף אותי מן הנמל כמו בכל שנה‪ .‬הכתר עדיין היה על‬
‫הראש‪ ,‬כתר של אלים יוונים‪ .‬לכתר היו חסרים כמה עלים והוא‬
‫כבר לא היה מבריק‪ ,‬אבל מבחינתי הוא עדיין היה אל‪ .‬הוא הלך‬
‫כפוף מעט ולמרות שפניו המלאות הפכו לקמוטות עדיין אפשר‬
‫היה לראות את האף המזדקף ועצמות לחיים בולטות‪ .‬הכרס החלה‬
‫להיעלם אך עדיין ידעתי שאיכות חייו לא ירדה‪ ,‬חיים של אל‪.‬‬
‫כמו בכל יום‪ ,‬בכל שעה‪ ,‬בכל עונה‪ ,‬לבש את האפודה הירוקה‬
‫שכבר הפכה לאפורה על השנים‪ .‬האפודה מלאת הכיסים נראתה‬
‫ריקה‪ ,‬היא נצמדה לגופו‪ .‬היא הייתה נפולה ולא נראתה יותר כמו‬
‫גלימה‪ .‬המרכבה מלאת השריטות חיכתה בחוץ‪ ,‬מכוסה באבק‪.‬‬
‫הפעם כבר לא טרח לבדוק את המראות‪ .‬אני בת האנוש הפשוטה‬

‫נוסעת במרכבה עם אל‪.‬‬

‫‪58‬‬

‫עדן בן דוד‬ ‫נהיה קר מאוד‪ .‬חסר לי המגע של המעיל הרטוב שלו‪ .‬טיפות‬
‫שנופלות לי על הראש ומטפטפות למטה ונוזלות לי על הפנים‬

‫בעדינות‪.‬‬
‫אני מחכה‪ .‬עוד אוטובוס נסע‪ .‬שוב גשם‪.‬‬

‫‪61‬‬

‫ראיתי לי הכל‬

‫אני מחכה‪ .‬יודעת שהשלוליות שהמכוניות מפוצצות לא יגעו בי‪.‬‬
‫יש בינינו הבנה‪.‬‬

‫המוזיקה באזניות‪ .‬אני מנותקת מהעולם‪ .‬שוב גשם‪.‬‬

‫ראיתי אותו בפעם הראשונה כשהייתי בכיתה ז'‪ ,‬הייתי קטנה‪.‬‬
‫הגשם נפל לי על הריסים וטשטש לי את הראייה‪ .‬העלים הסתירו‬
‫לי אבל בין העלים ראיתי את העיניים היפות‪ ,‬את הפרצוף היפה‪,‬‬
‫ההליכה המיוחדת שכל צעד מעיף טיפת מים אחורה‪ .‬ראיתי הכל‪.‬‬

‫אני זוכרת את הטעם הזה‪ ,‬איך שהגבינה נמסה לי בפה‪ ,‬איך‬
‫לעסתי בעדינות את הפטריות שמוציאות בכל ביס עדין‪ ,‬שפריץ‬
‫של טעם ספוגי שאני מושכת לתוך הפה‪ .‬הטיפות שירדו מהנעלים‬

‫שלו מילאו לי את העיניים‪.‬‬

‫אני זוכרת שנכנסתי לבניין‪ ,‬הרחתי ריח חזק של אוכל של אמא‪.‬‬
‫בכל צעד שלי הריח רק התחזק‪ .‬בדיוק ברגע שאני פותחת את‬
‫הדלת היא פותחת את הדלת של התנור‪ .‬ריח של שוקולד‪ ,‬של‬
‫פשטידות‪ ,‬של אדי המים שנוזלים מהסיר ומחבקים אותי באינספור‬

‫ריחות‪ .‬מהו הריח שלו?‬

‫המוזיקה באוזניות‪ ,‬אני מנותקת מהעולם‪ .‬אוזניה אחת נפלה‬
‫לי‪ ,‬שמעתי את האוטובוס נוסע‪ ,‬את הבנות שלידי צוחקות ושני‬
‫בנים מתלחששים‪ .‬החזרתי את האוזנייה‪ .‬לקחתי צעד אחורה‬

‫להתחבא מהגשם‪.‬‬

‫‪60‬‬

‫אביט בעיניים ואראה את אנטרקטיקה מובסת‪ .‬אני אצרח לך באוזן‬
‫ויתמוטטו הקרחונים "אתה מלכת הקרח‪ ,‬מלכת הקרח‪ ,‬מלכה של‬
‫הקרח ושום דבר שתעשה לא יקפיא אותי עכשיו" אבל אתה רק תצחק‪.‬‬
‫ואתה תמיד יכול לברוח‪ ,‬להשאיר את הנתינים מאחור‪ .‬הם יצעקו‬
‫לך שתחזור‪ ,‬שתיקח אותם‪ ,‬קפואים ושלך לתמיד ושאתה לא‬
‫יכול להשאיר אותם ככה‪ .‬לא ככה‪ .‬ואתה תסתובב אליהם‪ ,‬תרצין‬

‫ותשתתק בעצמך‪ .‬ואז תצחק‪.‬‬

‫כשסילון הצחוק הלעגני שלך יהפוך למים‪ ,‬הוא יתמוסס לאדים‬
‫מול המראה שעומדת מולי‪.‬‬

‫נועה ברייט‬ ‫שלגונית‬

‫לא לקח לי הרבה זמן להבין שקפאתי‪.‬‬
‫קפאתי בטמפרטורה שהכי קרובה לחדר מתים‪ ,‬למסדר בעירום‬
‫באושוויץ‪ ,‬לביקור באיסלנד ללא חבר‪ ,‬לפחית קולה במכונה‬
‫שעובדת על טורבו‪ .‬קפאתי ממבט‪ ,‬מטון והבעה‪ .‬קפאתי מעיניים‬
‫של מוטציה‪ ,‬בגוף של ולד תוהה‪ ,‬והיה די במבט חותך אחד‪,‬‬

‫חולה עד קיפאון ‪.‬‬

‫קפאתי כמו שלגון‪ ,‬כמו האוכל הזקן במקפיא של סבתא‪.‬‬

‫אני עמדתי מהצד‪ ,‬השלגונית המתוקה שלך‪ ,‬אוהבת את המרקם‬
‫העשוי היטב של גלידה על מקל‪ .‬כשהשיירה‪ ,‬השיירה של‬
‫כל האנשים שמתוקים כמעט כמוני‪ ,‬נעמדו קרחוניים אחריך‪,‬‬
‫קפואים ללא יכולת לעזוב‪ .‬הם משתנקים מבפנים‪ ,‬מתוך כל‬
‫האיברים הפנימיים בגוף שהיו חמים ומתפקדים עד שפגשו במבט‬

‫שלך‪.‬‬

‫הם כמוני‪.‬‬

‫אבל אני צעקתי לך שנים‪ ,‬ואתה לא שמעת‪.‬‬
‫וקראתי לזה‪ ,‬לך‪ ,‬בשמות‪ -‬זוהי מוגבלות כלשהי‪ ,‬אינטליגנציה‬
‫רגשית ששואפת לאפס מאופס‪ ,‬סנוביות‪ ,‬חוסר ביטחון עצמי‪ ,‬פחד‬

‫משתלט‪ ,‬סקסיזם‪ ,‬נרקיסיזם‪ ,‬סאדיזם‪.‬‬
‫אבל זין‪.‬‬

‫אני אהיה השלגון שנמס לך מבין האצבעות‪ ,‬תקבל ממני כווית של‬
‫חום‪ ,‬לא תדע לאן לברוח‪ .‬אני אתייצב מול מבט חולה כמו שלך‪ ,‬אני‬

‫‪62‬‬

‫קצת משחקת אותה קשה להשגה‪ ,‬אבל לא אכפת לי‪,‬‬
‫וואלה אני אוהב אתגרים‪.‬‬

‫"אני אוהב אותך" רגע‪ ,‬מה היא‬
‫עושה?! שיט היא מסובבת את הגב‪,‬‬

‫איזה זין זה לא עובד לי‪.‬‬
‫"אני אוהב אותך"‬

‫לא לא לא אין מצב שאני מתגייס בתול‪.‬‬
‫שיט היא נרדמה‪.‬‬

‫נועה ברייט‬ ‫אני אוהב אותך‬

‫"אני אוהב אותך‬
‫"נו כי אני אוהב‪ ,‬באמא שלי‪,‬‬
‫בחיים שלי לא הרגשתי ככה‪",‬‬
‫ויש חושך בחדר‪ ,‬הגופים קרובים ויש עקצוצים כאלה‪,‬‬

‫מעניין אם היא מרגישה‪.‬‬
‫ניראה לי שהיא מרגישה‪ ,‬אני אלטף לה קצת את הפנים‪.‬‬

‫"אני אוהב אותך"‬
‫בלחישה נעימה‪,‬‬

‫מעניין אם היא תסכים לשכב איתי הערב‪.‬‬
‫"אני אוהב אותך"‬

‫וואו אני עייף מת ופאק קר פה אחושרמוטה‪,‬‬
‫ידעתי שלא הייתי צריך לשים את המזגן על ‪ 16‬מעלות‪.‬‬

‫"אני אוהב אותך"‬
‫וואי כבר ‪ 3‬בבוקר‪ ,‬אני צריך אחרי זה להחזיר אותה הביתה‪,‬‬

‫מקווה לפחות שהיא תצליח לעמוד‪.‬‬
‫"אני אוהב אותך"‬

‫הכרתי אותה שלשום‪ ,‬דווקא חמודה רצח‪,‬‬
‫חבר הכיר לי‪ ,‬למרות שהיא האקסית הוא פירגן‬

‫וואלה יפה מצידו‪ ,‬לא הייתי עושה אותו דבר‪.‬‬
‫"אני אוהב אותך"‬

‫אני מקווה שהיא שומעת‪ ,‬ניראה לי היא עוד רגע נרדמת‪.‬‬
‫כוסעמק כנראה זה היה יותר מידי וודקה בשבילה‪.‬‬
‫"אני אוהב אותך"‬
‫דווקא יש בינינו אחלה זרימה‪ ,‬היא כיפית כזאת‪,‬‬

‫‪64‬‬



‫רבקה אדריאן‬ ‫וקראתי לכך אהבה‬

‫וקראתי לכך אהבה‪,‬‬
‫בגב כפוף וידיים כבדות‪,‬‬

‫נוקשות‬
‫על קולות שמילים לא מכירות‪.‬‬
‫כול נקישה ונקישה‪ ,‬על הלבנים והשחורים‪,‬‬
‫הגבוהים והנמוכים‪ ,‬לא יודעים זיוף‪,‬‬
‫מטעינים את החלל שהתרוקן בשעות היממה‪.‬‬

‫אני רק בין‪,‬‬
‫סולמות יפים שעולים ויורדים‪.‬‬
‫באסים עמוקים שמערערים את האדישות‪.‬‬
‫הגב מזדקף אט אט‪ ,‬הידיים הופכות לאוויר‪,‬‬
‫עוד צליל ועוד צליל מלבישים את משמעות החיים בשמלת כלה‪,‬‬

‫וקראתי לכך אהבה‪.‬‬

‫‪66‬‬

www.liftaschool.org.il | 02-5617876 | 27 ‫ רחל אימנו‬,‫תיכון ליפתא‬