מפיק מרגליות לך לך תשפב

‫גליון ‪87‬‬ ‫פרשת לך לך‬
‫תשפ"ב‬

‫זמני השבת‬

‫כניסת השבת ‪17:36‬‬

‫מוצאי שבת ‪18:41‬‬

‫רבינו תם ‪19:16‬‬

‫המרא דאתרא הרה"ג רבי אברהם צבי מרגלית שליט"אעל הפרשה‬ ‫מוסדוהתע'לוןקיורןצאאלוארורה'ע"כירמיאל‬
‫אב ברראהשוםהתרשהלצהי"מגטברי"ראאבידמאתררגאלית‬
‫שהורגלת בה‪ ,‬מאותה גשמיות שחווית בבית אביך‪ .‬מה היה השיח‬ ‫גם כשהאדם נהנה מהעולם הזה‪ ,‬צריך הדבר להיות כחלק מעבודת ה' שלו‬
‫בבית תרח‪ ,‬מה אוכלים‪ ,‬מה שותים‪ ,‬איך מבלים‪ .‬צא מאותה גשמיות‪,‬‬ ‫ע"זחבירל"והתסמבקבמבנויתאכפיפובפכינניומתניווועתוםרתכעסןתל"ידויושהיססלסמןלדילכרמההכהלימודדמב"נדישבהנמדכליופהפדאשבודאתהס"כיבבבשתרבבבהיצפררבבוימערינרדנסקולהעקרוששסםשדוץתשבס"שתבשףיישווודננלנכ*"נכורוקתנ****************לתירעימיידמד"יוות"תתהמתביירעלתתריםנ""מןבושבלונואתבעיסרםנבויונרתת‪"-‬שותקפבתבתומבאקכיירעילייעחויתבהחששתישרקרשמםח"ווםהואבררנשעםוןממופומרמרחערזה"תחיקוו"""נכריב"יר"תידיגגתאלנזהיויאיםיטםזל""מר"ם"היתנקגי"יקלויםלת‬
‫ובוא "אל הארץ אשר אראך"‪ ,‬אל הארציות הרצויה‪ ,‬זו שאראה לך‪.‬‬ ‫רבותינו דנים בהרחבה בשאלה מדוע הפסוק כתוב בפירוט כזה‪" .‬לך‬
‫אין צורך להיפרד מהארציות‪ ,‬אבל צריך לנהוג בה בדרך הנכונה‬ ‫לך מארצך ממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך" [בראשית‬
‫והראויה‪ .‬דרך שאינה רק 'איך חיים'‪ ,‬אלא גם‪' ,‬איך מתים'‪ .‬ארציות‬ ‫יב א]‪ ,‬הלא גם אם היה כתוב רק "לך לך אל הארץ אשר אראך"‪,‬‬
‫על פי ההלכה‪ ,‬על פי ה'‪ .‬אתה יכול ללכת לאכול סעודה טובה‪ ,‬אבל‬ ‫ממילא יודעים היינו שאברהם צריך לצאת מארצו ממולדתו ומבית‬
‫הכוונה צריכה להיות שבכך תוסיף כח לעבודת ה'‪ .‬כך‪ ,‬על זו הדרך‪,‬‬
‫אביו!‬
‫בכל העניינים הגשמיים‪ .‬לנצל את הגשמיות לעבודתו יתברך‪.‬‬ ‫ניתן אולי לבאר כך‪ .‬עד זמנו של אברהם אבינו‪ ,‬היו שתי אסכולות‬
‫פעם נכנסה קבוצת סוחרים אל החפץ חיים לקבלת ברכה‪ .‬אמר להם‬ ‫בעולם‪ .‬היו שאמרו "אכול ושתה כי מחר נמות"‪ .‬תיהנה מהחיים‪ .‬עוד‬
‫הרב‪ ,‬ודאי סבורים אתם‪ ,‬אמנם הרב יברך אותנו‪ ,‬אבל קודם כל יטיף‬ ‫מנה ועוד מנה‪ .‬היום מסעדה כזו‪ ,‬מחר מסעדה אחרת‪ .‬היום בילוי זה‪,‬‬
‫לנו מוסר‪ .‬ידרוש שנקדיש יותר זמן ללימוד תורה‪ ,‬לתפילות וקיום‬ ‫מחר בילוי נוסף‪ .‬תגמור את השנה עם מאזן מוצלח‪ .‬כלומר‪ ,‬שימוש‬

‫מצוות‪.‬‬ ‫רב ביותר‪ ,‬בכרטיס האשראי שלך‪...‬‬
‫ובכן‪ ,‬טועים אתם‪ .‬לא על כך אשוחח אתכם‪ .‬מה שאבקש ואציע הוא‪,‬‬ ‫אם מדברים איתם על עולם הבא‪ ,‬על רוחניות‪ ,‬אומרים הם 'עזוב‬
‫לפני שאתם יוצאים לעבודת יומכם‪ ,‬חשבו מחשבה חיובית‪ .‬אנחנו‬ ‫אותך' ['עזוב אותך'?! ביטוי רחובי שקשה לרדת לעומקו‪ .]...‬אף אחד‬
‫הולכים לעבוד כדי להתפרנס‪ .‬כדי להביא טרף לביתנו‪ .‬אך הכל עבור‬ ‫לא חזר מהעולם העליון‪ .‬אנחנו מאמינים במה שאנחנו רואים‪ .‬ומה‬
‫מטרה אחת ויחידה‪ ,‬כדי שנוכל‪ ,‬אנו וביתנו‪ ,‬לעבוד את ה'‪ .‬כדי שנוכל‬
‫לשלם עבור תלמוד תורה לילדינו‪ .‬כדי שנוכל לרכוש ספרי קודש‪.‬‬ ‫שאנחנו רואים זה אוכל‪ ,‬שתיה‪ ,‬תענוגות‪ ,‬ותו לא מידי‪.‬‬
‫כדי שנוכל לתת צדקה‪ .‬כדי שנוכל לכבד את השבת‪ .‬אם תחשבו‬ ‫אך היתה גם אסכולה שונה‪ .‬אנשים שאמרו‪ ,‬צריך לחשוב על העתיד‪,‬‬
‫באופן כזה‪ ,‬אזי כל עבודתכם ומלאכתכם‪ ,‬כולל ההליכה והחזרה‪,‬‬
‫על החיים שלאחר המוות‪ ,‬והתנזרו כליל מהעולם הגשמי‪.‬‬
‫הכל ייחשב מצווה‪.‬‬ ‫לפני שהפך הסבא מנובהרדוק זצ"ל לדמות מפורסמת לאחד מענקי‬
‫זה שאומר הקב"ה לאברהם‪" .‬לך לך מארצך"‪ .‬צא מהארציות‬ ‫המוסר‪ ,‬והתנזר כליל מהעולם הגשמי‪ ,‬היה עוסק במסחר‪ .‬פעם ראה‬
‫שהורגלת בה בבית אביך‪ ,‬ובוא לארציות רוחנית‪ .‬ארציות שכל כולה‬ ‫אותו גאון התורה והמוסר‪ ,‬רבי יצחק בלאזר זצ"ל‪ ,‬כשהוא טרוד‬
‫בענייני מסחרו‪ .‬שאלו‪ ,‬מה אתה טורח כל כך בפרנסתך‪ .‬אמר לו‪,‬‬
‫מכוונת למטרה אחת‪ ,‬עשיית רצון הבורא יתברך‪.‬‬
‫ויש גם גימטריה‪" ...‬מארצך" בגימטריה ‪' 351‬שנא'‪ .‬הקב"ה שונא‬ ‫צריך לחיות‪ .‬אמר לו הרב בלאזר‪ ,‬נכון‪ ,‬אבל צריך גם למות‪...‬‬
‫את הארציות שממנה באת‪ ,‬ומורה לך לעבור לארציות אחרת‪,‬‬ ‫כלומר‪ ,‬הרי כל אחד 'צריך' למות‪ .‬עדיין לא היה אדם בעולם שקיבל‬
‫חיובית‪" .‬אל הארץ אשר אראך"‪" .‬הארץ" בגימטריה 'רצו'‪ .‬זהו רצון‬ ‫פטור מכך‪ .‬אם כן‪ ,‬צריך להתכונן לכך‪ ,‬לבוא אל העולם העליון בידיים‬
‫ה'‪" .‬כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו" [תהלים קב טו]‪ .‬גם‬ ‫מלאות‪ .‬ולאחר המוות הידיים יכולות להיות מלאות רק בתורה‪,‬‬
‫האבנים והעפר יכולים להיות רוחניים‪ ,‬אם מקיימים בהם רצון ה'‪.‬‬
‫האדם יכול ליהנות ממנעמי העולם‪ ,‬אבל‪ ,‬בתנאי שהכל יהווה תהליך‬ ‫מצוות ומעשים טובים‪.‬‬
‫עד אברהם היו כאמור שתי אסכולות קיצוניות‪ ,‬או עולם הזה בלבד‪,‬‬
‫בדרך לעבודתו יתברך‪.‬‬ ‫או עולם הבא בלבד‪ .‬בא אברהם וחידש חידוש‪ ,‬שעל פיו חיים אנו‬
‫עד היום הזה‪ .‬האדם יכול לעבוד את ה' באמצעות החיים הגשמיים‪.‬‬
‫[מתוך הספר 'מפיק מרגליות']‬ ‫לחיות את הגשמיות‪ ,‬ויחד איתה‪ ,‬ויותר מזה‪ ,‬באמצעותה‪ ,‬להתכונן‬
‫לעולם הבא‪ .‬הקב"ה אומר לאברהם "לך לך מארצך"‪ ,‬צא מהארציות‬

‫ואין בלתה‪ .‬כך ייטב לכם בזה ובבא‪ .‬הפצתי את האמונה בקב"ה בכל מקום‪.‬‬ ‫מעשה רב‬
‫ווולמהמממהנרטבויהז‪,‬צחףיןאלםתל‪.‬אהעתעעזמווועשצבבויארלותהאם‪,‬תלתלנכהוא‪.‬עממבהצהעויבדדהשעתנרישגועבםהבםא‪.‬אבללתהיתןמלהימדיאיכם‪.‬נדלי וההלמהיכידרהלהבבוילרנץקשועפבאייבמרתבםה‪.‬ורהללבלאאתזוכחמורעןוםלה‪..‬לשלדםהו‪,‬עכולבלקנא‪,‬ודאוינחוכפועתלכתאיתלאשיוםילום‪,‬י‪,‬עםםכשאאההייתשאנורהרץממשגליבושעעכמיינר‪,‬םםע‬
‫בספר מנחה בלולה מובא פירוש מתוק מדבש‪ ,‬שיש לו השלכה לעניין קירוב רחוקים‪.‬‬
‫המשך בעמוד הבא‬ ‫הקב"ה אומר לאברהם "לך לך מארצך וגו'"‪ .‬ואז‪ ,‬מה הוא מוצא בארץ ישראל ‪ -‬רעב‪.‬‬
‫רהישת"יה כהופתעבםשההרראעשבונההיהשרהיקהבראערבץביעשולראם!ל‪ ,‬ובפרקי דרבי אליעזר כתוב עוד יותר‪ ,‬זו‬
‫אומר המנחה בלולה‪ ,‬אמר אברהם אבינו לעצמו‪ ,‬באתי לארץ ישראל ואמרתי ליושביה‪,‬‬
‫העבודה זרה שלכם היא הבל הבלים‪ .‬לכו אחרי‪ ,‬האמינו בבורא עולם‪ .‬זו הדרך הנכונה‬

‫והרי היא מצוה מושלמת מיד עם עשייתה‪ ,‬וע”ז אומר הפסוק ‘ואתה את בריתי תשמור’ כלומר אתה ע”י מצות‬ ‫על הפרשה ועל הדף‬

‫מילה נעשה שומר הברית‪ ,‬אבל ‘לזרעך אחריך לדורותם’ כלומר ב’זרעך אחריך’ לא תושלם בהם המילה אלא רק‬ ‫הרה"ג רבי מאיר מרגלית שליט"א‪ ,‬מחבר ספר 'מאיר נתיבים'‬
‫ואתה את בריתי תשמור‬
‫‘לדורותם’ לאחר שימולו את בניהם‪.‬‬
‫הירושלמי [ר”ה פ”א ה”א] הסתפק בעבר יום השמיני ולא מל אם עובר ב’בל תאחר’‪ ,‬ומכריע הירושלמי‪‘ ,‬אמר‬
‫ובזה ביארו מה שאומרים בברכת המזון ‘הרחמן הוא יברך את אבי הילד ואמו ויזכו לגדלו ולחכמו ולחנכו ומיום‬ ‫ליה ‘כי תדור נדר לה’ אלוקיך לא תאחר לשלמו’ דבר שהוא ניתן לתשלומין יצא זה שאינו ניתן לתשלומין’‪ ,‬ע”כ‪.‬‬
‫והיינו‪ ,‬דהיה צד בגמ’ שאדם שאיחר למול עובר בבל תאחר‪ ,‬אלא דלמסקנה אינו עובר כיון שאינו ניתן לתשלומין‪.‬‬
‫השמיני והלאה ירצה דמו’‪ ,‬דירצה דמו אינו על הרך הנימול אלא על אביו‪ ,‬וכמו שאומרים בתחילת הרחמן ‘הוא‬
‫בל תאחר במילה‬
‫יברך את אבי הילד’‪ ,‬כלומר‪ ,‬דמיום השמיני והלאה נרצה דמו של אביו‪ ,‬שהרי כעת הושלמה כוונת מצות המילה‬ ‫והקשה הגאון המופלא הגרמ”מ שולזינגר זצ”ל‪ ,‬והרי הגמ’ בר”ה [ה‪ ]:‬מחפשת ראיה על כל קרבן וקרבן [חטאות‪,‬‬
‫אשמות‪ ,‬עולות‪ ,‬שלמים ועוד כהנה וכהנה] שעוברים עליו בבל תאחר ולולי קרא לא עוברים עליו‪ ,‬וא”כ מה היה‬
‫שלו עצמו‪.‬‬
‫הצד בירושלמי שהמאחר למול עובר בבל תאחר והא ליכא קרא‪ ,‬ותי’ מה שתירץ‪.‬‬
‫פרפרת נאה – אם אשמאל ואימינה ואם אימין ואשמיאלה‬ ‫ונראה לומר‪ ,‬דמצינו בתורה מצוות שהזמן הוא חלק מהותי ועיקרי במצוה‪ ,‬ויש מצוות שהזמן הוא רק מראה מקום‬
‫לעשיית המצוה‪ ,‬ולפי”ז יש לומר דמה שצריך לפסוקים על כל סוגי הקרבנות שעובר עליהם בבל תאחר היינו‬
‫אברהם אומר ללוט ‘אם אשמאל ואימינה ואם אימין ואשמיאלה’‪ ,‬ויש לתמוה דהרי בנוהג שבעולם כשאנשים‬ ‫בדברים שחיובם נובע מחמת עצמם‪ ,‬והזמן הוא דבר צדדי המגביל את החיוב אבל אינו זמן החיוב שהרי יכול‬
‫להביאם מיד ואין לו להמתין‪ ,‬משא”כ במילה‪ ,‬הזמן הוא גוף החיוב‪ ,‬וכמו שביארו האחרונים דזמן המילה ביום‬
‫נושאים ונותנים ביניהם הרי הם עומדים ומתנצחים אחד מול חברו‪ ,‬וא”כ צריך אברהם לומר ללוט אם תלך ימין אני‬ ‫השמיני אינו רק משום יום השמיני ללידתו אלא משום שהילד בן שמונת ימים וזהו זמן המצוה בגיל הילוד‪ ,‬ועל כן‬
‫כיון שמהותה של מצוה זו היא גם בזמנה‪ ,‬והזמן חלק ממרכיבי המצוה‪ ,‬היה הו”א שיעבור בבל תאחר אף ללא קראי‬
‫גם אלך לימין ואם לשמאל אני לשמאל שהרי לעולם הימין של העומד מולו הוא שמאל שלו‪ ,‬והביאור בזה‪ ,‬שהרי‬
‫דסו”ס איחר מזמנו‪ ,‬וע”ז חידש הירושלמי דכיון שאינו תשלום לא שייך בו בל תאחר‪.‬‬
‫אברהם אבינו הוא עמוד החסד‪ ,‬ואף כשאברהם רוצה לעזוב את לוט‪ ,‬הוא עושה זאת באופן של חיבה וידידות‪ ,‬ועל‬ ‫המעכב מילתו עובר בכרת כל יום ‪ -‬ילפינן מ’בל תאחר’‬

‫כן אברהם אבינו מדבר עם לוט באופן ששתיהם הולכים יחדיו באותו כיון ולא אחד מול חברו וללא התנצחות וויכוח‬ ‫והנה‪ ,‬בשו”ע [יור”ד סימן רסא’] כתב ‘אם לא מל אב את בנו חייבים בי”ד למולו ואם לא מלוהו בי”ד חייב הוא‬
‫כשיגדיל למול את עצמו ואם לא מל חייב כרת’‪ ,‬וברמ”א הוסיף ‘ובכל יום עוברים בעונשים אלו’ ע”כ‪ .‬וכתב ע”ז‬
‫כלל‪ ,‬וכיון ששתיהם פוסעים זה לצד זה ומדברים בידידות‪ ,‬א”כ כך צריך לומר‪ ,‬אם תלך לימין אלך אני לשמאל‪.‬‬
‫בביהגר”א ‘ובכל יום כמו שכתוב בפ”ק דר”ה ו‪ :‬לענין בל תאחר ולאפוקי מדעת הרמב”ם’ עכ”ל‪.‬‬
‫ולא זו בלבד‪ ,‬אלא אברהם אבינו מציע ללוט שיבחר תחילה את מקומו‪ ,‬וכ”כ למה ומדוע לא יבחר אברהם ראשונה‪,‬‬ ‫ולכאו’ דברי הגר”א תמוהים שהרי למסקנת הירושלמי אין בל תאחר במילה‪ ,‬וביאר הרב גוסטמאן [בקונטרסי‬
‫שיעורים נדרים סימן י’ סוף אות א’]‪ ,‬דאין כוונת הגר”א לומר שעובר בבל תאחר כל יום‪ ,‬אלא כוונתו דעובר על‬
‫ויש לומר שהרי אברהם אבינו הקפיד מאוד על הגזל וכמ”ש שהיו גמליו זמומות‪ ,‬וכיון שכך‪ ,‬ידע אברהם שכבר‬ ‫ביטול העשה של מילה כל יום‪ ,‬דכמו שבקרבנות עובר עליו בכל יום ויום כיון שיש דין ‘ביום צוותו’ ואין מקריבין‬
‫אלא ביום‪ ,‬וכל יום מתחדש עליו חיוב ולא בכל רגע ורגע‪ ,‬ה”ה מילה כיון שמלים רק ביום‪ ,‬הרי כל יום ויום מתחדש‬
‫זמן רב לוט חושב לעוזבו וכמ”ש בגמ’ [נזיר כג‪ :‬ובהוריות י‪‘ ]:‬לתאוה יבקש נפרד’ זה לוט‪ ,‬שבדעתו היה להיפרד‬
‫עליו איסור מחדש‪.‬‬
‫מאברהם‪ ,‬וכבר שם עיניו וליבו על נאות הכיכר‪ ,‬וכיון שכן חשש אברהם שלוט הוא כעני המהפך בחררה [וכשיטת‬ ‫[אלא דעדיין צ”ע מהו דלא כרמב”ם‪ ,‬והרי גם הרמב”ם ס”ל דעובר בכל יום ויום ואמנם לא בכרת אבל עובר בכל‬
‫יום‪ ,‬ובקונטרסי שיעורים נדחק בזה‪ ,‬ובמשאת משה שבת מה’ ביאר פשט חדש בדברי הגר”א‪ ,‬ועי’ בדברות משה‬
‫רש”י דאף בהפקר שייך עני המהפך]‪ ,‬וכיון שאברהם החמיר על עצמו מאוד באיסורי גזל‪ ,‬ודין עני המהפך הוא לתא‬
‫יבמות פ”ד הערה קיא]‪.‬‬
‫דאיסור גזל [לכמה שיטות]‪ ,‬על כן מציע ללוט לבחור תחילה לימין או לשמאל‪.‬‬ ‫מילה הרי היא כקרבן‬
‫ובאמת צ”ע מה היה ההו”א שיעבור בבל תאחר במצות מילה‪ ,‬וכי אדם שיאחר להתפלל שחרית וכדו’ עובר על בל‬
‫סיום מסכת ביצה‬ ‫תאחר‪ ,‬והנה‪ ,‬בביהגר”א [רסה מ’ מה’ מז’] מביא מקור להלכות רבות במצות מילה שנלמדות מהדימוי בין קרבנות‬
‫למילה‪ ,‬וכן איתא במדרש [תנחומא ויקרא ח] על הפסוק ביונה ‘ויזבחו זבח לה’ וידרו נדרים’ כתב במדרש ‘וכי‬
‫וכיון שבעני המהפך עסקינן‪ ,‬אציגה הא כאן פלפול נאה מהספר פלאות עדותיך [לידידי הגרב”צ אינדיג שליט”א]‪,‬‬ ‫זבחו זבח אלא ברית מילה שהיא כדם הזבח‪ ,‬וכן ברבינו בחיי כתב בפרשתן על סעודת הברית שהאוכל ממנה הרי‬
‫הוא כאוכל מבשר הקרבנות‪ ,‬וכן ידוע שרגלי הסנדק הרי הם כמזבח וכדו’‪ ,‬וכ”כ החת”ס [בשו”ת או”ח קנט’] כמה‬
‫דבגמ’ בביצה [לח‪ ].‬מובא‪ ,‬שכשעלה רבי אבא לאר”י התפלל שדבריו ישמעו בביהמ”ד‪ ,‬וכאשר בא לביהמ”ד‬ ‫נפק”מ היוצאות מכך‪.‬‬
‫וכן במאמר מרדכי [‘כרמי’ או”ח תסח’] מביא את דברי המדרש שוחר טוב [קיב’] ‘מי שמגיש בנו למילה כאילו‬
‫נשאלה שאלה ע”י החכמים וביניהם היו ר’ זירא ור’ יצחק נפחא ושאלוהו‪ ,‬מדוע מים ומלח לא מתבטלים לגבי עיסה‬ ‫הוא כהן גדול מקריב מנחתו ונסכיו ע”ג המזבח’‪ ,‬ואף הוציא מזה נפק”מ לדינא דעל כן אין לאב לעשות מלאכה ביום‬
‫שמכניס בנו למילה כיון שהרי הוא כיום הקרבת קרבנו שאסור באותו היום במלאכה וכמ”ש התוס’ בפסחים נ‪ ,.‬וכן‬
‫בעירוב תחומין‪ ,‬וענה להם רבי אבא דממון לא מתבטל‪ ,‬וכששמעו החכמים תשובתו זו ‘אחיכו עליה’ כלומר חייכו‬ ‫כתב הטור [רסה ס”ט] ‘מנהג שאבי הבן עומד על המוהל להודיעו שהוא שלוחו כדאמרינן לגבי קרבן אפשר שיהא‬
‫קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד על גביו‪[ ,‬ובביהגר”א מביא על זה מקור מדברי המדרש וכמו שהובא לעיל]‪.‬‬
‫על דבריו‪ ,‬ואז ענה רבי אבא לעומתם ‘גולתיכו שקלי’‪ ,‬כלומר וכי לבושכם לקחתי שאתם משחקים עלי [רש”י]‪,‬‬ ‫ולפי”ז יש לומר דזה היה ההו”א בירושלמי‪ ,‬דכיון שמילה היא כהקרבת קרבן‪ ,‬ויש בה מזבח‪ ,‬וקרבן‪ ,‬ואכילת קרבן‬
‫כסעודת הברית‪ ,‬ואף ריצוי דמים וכדברי המדרש לעיל‪ ,‬וכמו שאומרים בהרחמן שבברכהמ”ז ‘מיום השמיני והלאה‬
‫ויש לעיין מה כיוון בדבריו אלו‪.‬‬ ‫ירצה דמו’‪ ,‬א”כ דמי טפי לקרבן‪ ,‬והו”א דהמעכבו עובר על בל תאחר‪ ,‬קמ”ל‪.‬‬
‫מיום השמיני והלאה ירצה דמו‬
‫והביאור‪ ,‬דמצינו בגמ’ בקידושין [נט‪ ,].‬דרבי אבא קנה קרקע שחיזר עליה ר’ זירא לקנותה והיה עליה עני המהפך‬ ‫ביאור נוסף במילים אלו בהרחמן ‘ומיום השמיני והלאה ירצה דמו’ ביאר המהרש”ם מבערז’אם [תכלת מרדכי‬
‫פרשת ‘וילך’] ע”פ הפסוק ‘ואתה את בריתי תשמור אתה וזרעך אחריך לדורותם’‪ ,‬דהרי קטן שנימול אין לו‬
‫בחררה‪ ,‬וכששמע זאת ר’ יצחק נפחא אמר לר’ זירא המתן עד שיעלה רבי אבא לרגל‪ ,‬ואז נדבר עימו בענין זה היאך‬ ‫בחירה ומצות המילה שלו היא מעשה ללא כונה ורצון לקיום מצוות ה’‪ ,‬ועל כן מצוה זו ממתינה ליום שתינוק זה‬
‫יגדל ויעשה לאב וימול את בנו‪ ,‬שאז איגלאי מילתא למפרע שהיה עושה כך מדעתו ומרצונו ומאז מילתו שלו עצמו‬
‫קנה קרקע שיש עליה עני המהפך בחררה‪.‬‬ ‫נעשית למצוה שלו‪ ,‬אמנם‪ ,‬באברהם אבינו אינן כן‪ ,‬שהרי מל בהיותו גדול ועשה את מצות המילה מרצונו ומבחירתו‬

‫ולפי”ז‪ ,‬יש לבאר דרבי אבא היה נזהר מאוד מאיסור גזל וזאת כדי שיקבל הקב”ה תפילתו שדבריו ישמעו בבית‬

‫המדרש‪ ,‬שהרי מי שגזל בידו אין תפילתו מתקבלת‪ ,‬וביסוד ושורש העבודה כתב ‘ונמצא בספרים שאין עוון‬

‫בעולם שמעכב תפילתו של האדם לעלות למעלה בעולם העליון כמו הגזל’‪ ,‬ולכן כשראה רבי אבא שתפילתו לא‬

‫נשמעה ודבריו לא נשמעו לפני החכמים רבי‬

‫זירא ורבי יצחק נפחא‪ ,‬שאלם אותם מדוע‬

‫קרן אורה ‪ -‬הדף היומי‬ ‫אין דברי נשמעים וכי גזלתי מכם דבר שעל‬
‫כן תפילתי לא נשמעת‪ .‬ובאמת מדוע תפילתו‬

‫עוזרים לכם לסיים את הש"ס!‬ ‫לא נשמעה‪ ,‬כיון שהיה זה באותו הרגל שבא‬
‫לפניהם ורצו לדון עימו על עני המהפך‪,‬‬
‫יש לך שאלה על הדף? חוסר בהירות?‬ ‫וכשבא לפניהם דבריו לא נשמעו באוזניהם‬
‫סתם מתקשה בקטע גמרא?‬ ‫כיון שהיה בידו איסור ‘עני המהפך’ [שהוא‬
‫לתא דאיסור גזל] ולכן לא קיבלו את דבריו‪,‬‬
‫יש מי שיעזור!‬

‫המוקד הטלפוני לשאלות על הדף היומי‬ ‫אבל הוא שלא ידע מכך‪ ,‬אמר להם וכי‬
‫בגדיכם לקחתי מכם ועברתי על איסור גזל‬
‫‪04-6641505‬‬ ‫ואין תפילתי נשמעת ולכן אתם מגחכים על‬

‫תשובתי‪ .‬והדברים נפלאים‪.‬‬

‫ניתן לקבל את העלון ישירות למייל‬
‫נא לפנות לכתובת‪[email protected] :‬‬

‫ו"ענשמיניייןהם‪,‬שאימאיישרזההתחקהפללץקשווחןיל‪,‬י נוםומראהואהעעבלליוהלמיבלגםוהרליגלרור!אוםתמטכוךב‪ .‬נאצנורשילםשיונאךמרמו‪,‬רעה"נ‪.‬הא‪,‬םהצחלדיילקההייזפהטרשהמחהיעהולבםעובלקםיצכוורלוימאיםת‬ ‫המשך מעמוד קודם‬ ‫מעשה רב‬
‫נכפשטהרגיבעסולגפובורשולתדבחרשכהאקשלרה‪.‬הינהאנבןחללמרועולחהה‪.‬מותאשףעיחםגגשנאהת‪ ,‬דהבמראונרדיע‪,‬ר לשממדחי ובשאיומתןחשאניחםר‪.‬ים‪ .‬החפץ חיים‬ ‫עאלחינרו‪ ,‬כצדריתשהלראעיבת?לוכנביראאהתשההרעתיב‪.‬אוריה שלך לא ממש נכונה‪ .‬לפיכך אמר אברהם‪ ,‬אצא מהארץ למקום‬
‫כאמאכןשמלולרםה‪,‬יווכאתכאןכשנךר‪.‬שעאמנלויחנוובנלגאיינלםהובגלו‪.‬עבסדורקךבהיקישרור‪,‬ב‪,‬לאענסווקצרביכתיוםרהלוהיברמאצווותתמכארואושי‪,‬ריוםא‪.‬זכהמ[וקמבבןת‪",‬וךהלהאבסררפחרק 'מילמופהיייקשרלאמורםגת‪,‬לישוכאת'רל]נאו‬ ‫ונלפינמנוויתןצךל‪.‬ללהחלא‪.‬תנמקוחהנורדובאמללכחאיקאיןברבו"כצללהילהםליגרטלודאוהובילרתלבנאווק‪,‬טיותרבתו‪.‬כבביממורטרךוח!עוצלקהיעוםצ‪.‬שמהמךעחו‪.‬בסמשקראאבםהק‪,‬ילרואאיבךכןצ‪,‬ארייתאךהמלנרהרויאזלוהה‪,,‬רכעולשלהךממהאצובאמרתאצהדילוכמאדותןב‪.‬מיר‪.‬עדציאיבתרנהאסוהמךצטיועלבע‬
‫לממסוה‪.‬פרכלשיהמיחופקץינןחייבלםיבעורךחשחגשיגגהדובל‪.‬הגהיועאו למגדיבלרשכבלעיהםע‪ ,‬ותכעךלגכםךלשאהחרשוממכרן‪,‬פיכושולהגשיוענולגשיולמרשממוצנירום‪.‬תונכלפשכוך‪.‬‬