מפיק מרגליות תזריע תשפב

‫גליון ‪111‬‬ ‫פרשת תזריע‬
‫תשפ"ב‬

‫זמני השבת‬

‫כניסת השבת ‪18:29‬‬

‫מוצאי שבת ‪19:37‬‬

‫רבינו תם ‪20:12‬‬

‫המרא דאתרא הרה"ג רבי אברהם צבי מרגלית שליט"אעל הפרשה‬ ‫מוסדוהתע'לוןקיורןצאאלוארורה'ע"כירמיאל‬
‫אב ברראהשוםהתרשהלצהי"מגטברי"ראאבידמאתררגאלית‬
‫מביאים תלמיד חכם‪ ,‬הוא רואה את הנגע‪ ,‬אומר לכהן מה דינו של האדם על פי התורה‪,‬‬ ‫דוד מבקש שקריאת תהלים תיחשב כלימוד נגעים ואהלות‬
‫ועל פי דבריו קובע הכהן שאדם זה טמא או טהור‪ .‬רואים שהגם שהכהן אינו מבין דבר‬ ‫פרשת השבוע עוסקת בעניין הנגעים‪ .‬ישנו מדרש מעניין‪ ,‬מפורסם מאוד‪ .‬אך חלק ממנו‬ ‫ע"זחבירל"והתסמבקבמבנויתאכפיפובפכינניומתניווועתוםרתכעסןתל"ידויושהיססלסמןלדילכרמההכהלימודדמב"נדישבהנמדכליופהפדאשבודאתהס"כיבבבשתרבבבהיצפררבבוימערינרדנסקולהעקרוששסםשדוץתשבס"שתבשףיישווודננלנכ*"נכורוקתנ****************לתירעימיידמד"יוות"תתהמתביירעלתתריםנ""מןבושבלונואתבעיסרםנבויונרתת‪"-‬שותקפבתבתומבאקכיירעילייעחויתבהחששתישרקרשמםח"ווםהואבררנשעםוןממופומרמרחערזה"תחיקוו"""נכריב"יר"תידיגגתאלנזהיויאיםיטםזל""מר"ם"היתנקגי"יקלויםלת‬
‫אינו מוכר‪ .‬נביא אותו בשלמותו‪ .‬כך מצאנו במדרש 'שוחר טוב' על תהלים [תהלים א‬
‫וחצי דבר‪ ,‬על פיו ישק דבר‪ ,‬הוא המכריע‪.‬‬ ‫א]‪" :‬אמר רבי יהושע בן קרחה‪ ,‬עשרים 'אשרי' כתיב בספר תהלים‪ ,‬כנגד עשרים 'הוי'‬
‫זו היתה בקשתו של דוד‪ .‬כשם שישנו מצב שהכהן מביא תועלת בדבריו למרות שהינו‬ ‫שכתוב בספר ישעיה‪ .‬אמר רבי‪ ,‬תמיה אני‪ ,‬היאך למדני רבי יהושע עשרים 'אשרי'‬
‫עם הארץ גמור‪ ,‬כך‪ ,‬גם אם האדם האומר תהלים הינו רק 'תהלים זאגער'‪ ,‬עם הארץ‬
‫גמור שאינו יודע ללמוד אפילו פרק משניות‪ ,‬ייחשב לו כלימוד‪ ,‬כפי שמצאנו בנגעים‬ ‫כתוב בספר תהלים‪ ,‬ואני אומר עשרים ושתים‪ ,‬כנגד עשרים ושתים אותיות"‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬רבי יהושע בן קרחה אומר שיש עשרים 'אשרי' בתהלים‪ ,‬ואילו רבי אומר שיש‬
‫ואהלות‪.‬‬ ‫עשרים ושתים פעמים‪ ,‬כנגד כ"ב אותיות‪ .‬האמת היא שאם נספור נגלה שיש עשרים‬
‫אגב‪ ,‬החיד"א בספרו 'מדבר קדמות' כותב בשם גורי האר"י שלימוד סדר טהרות‬
‫מסוגל לתיקון היסוד‪ .‬ענייני קדושה‪ ,‬טהרה וצניעות‪ .‬זהו שהתכוון דוד בבקשתו‪,‬‬ ‫וחמש‪ ...‬צריך לדעת מה לספור ואיך‪.‬‬
‫שאמירת תהלים תיחשב כלימוד נגעים ואהלות‪ ,‬שתועיל לישראל להתקדש כלימוד‬ ‫ממשיך המדרש ואומר‪" :‬ועליהם הוא אומר‪" ,‬יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך"‪,‬‬
‫שיעשו לדורות‪ ,‬ויוחקו לדורות‪ .‬ואל יהו קורין בהם כקורין בספרי מירס‪ ,‬אלא יהיו קורין‬
‫סדר טהרות‪.‬‬
‫הגמרא [מגילה יז א] אומרת שיעקב נענש שלא ראה את יוסף עשרים ושתים שנה‪,‬‬ ‫בהם והוגין בהם‪ ,‬ונוטלין עליהן שכר כנגעים ואהלות"‪.‬‬
‫כנגד עשרים ושתים שנה ששהה בבית לבן ולא כיבד את אביו‪ .‬שואלת הגמרא‪ ,‬הרי‬ ‫ובכן‪ ,‬דוד מבקש מהקב"ה שלא יקראו בספר התהלים כבספרי חולין‪ ,‬אלא יקראו‬
‫לפי החשבון לא ראה יעקב את אביו שלושים ושש שנה! עונה הגמרא‪ ,‬על אותן שנים‬ ‫ויהגו בהם‪ ,‬ויהיו נוטלין על כך שכר כאילו עסקו בנגעים ואהלות‪ .‬זו משאלתו של דוד‪.‬‬
‫ששהה בישיבת שם ועבר לא נענש‪ ,‬משום שעסק בתורה‪ .‬אבל על הימים ששהה בבית‬ ‫משאלה לא קטנה‪ .‬לא רק שאמירת תהלים תיחשב כלימוד תורה‪ ,‬בקשתו של דוד‬
‫היתה שהאמירה תיחשב כלימוד תורה ברמה הגבוהה ביותר‪ .‬לא כלימוד "שנים אוחזין‬
‫לבן נענש‪ ,‬למרות שהיה זה במצוות אביו‪.‬‬
‫במדרש כתוב שביום היה יעקב עובד עבור לבן‪ ,‬ובלילה היה אומר פרקי תהלים‪ .‬כך‬ ‫בטלית"‪ ,‬אלא כלימוד העניינים הקשים שבש"ס‪ ,‬מסכתות נגעים ואהלות‪.‬‬
‫מצאנו בילקוט שמעוני [ויצא רמז קל]‪" :‬הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה ותדד‬ ‫מעיר רבי חיים מוולאז'ין זצ"ל בספרו 'נפש החיים'‪ .‬דוד ביקש מה שביקש‪ ,‬אבל‬
‫שנתי מעיני‪ .‬מה היה אומר‪ ,‬רבי יהושע בן לוי אמר‪ ,‬ט"ו שיר המעלות שבספר תהלים‪.‬‬
‫מה טעם‪ ,‬שנאמר "לולי ה' שהיה לנו יאמר נא ישראל"‪ ,‬ישראל סבא‪ .‬רבי שמואל בר‬ ‫למעשה אין אנו יודעים אם בקשתו התקבלה‪.‬‬
‫נחמן אמר‪ ,‬כל ספר תהלים‪ .‬מה טעם‪ ,‬שנאמר "ואתה קדוש יושב תהלות ישראל"‪,‬‬ ‫רבי חיים מביא כראיה לדבריו את דברי הגמרא [בבא בתרא יז א]‪" :‬תנו רבנן‪ ,‬שבעה‬
‫לא שלט בהן רימה ותולעה‪ ,‬ואלו הן‪ :‬אברהם יצחק ויעקב משה אהרן ומרים ובנימין בן‬
‫ישראל סבא"‪.‬‬ ‫יעקב וכו'‪ .‬ויש אומרים‪ ,‬אף דוד‪ .‬דכתיב‪" :‬אף בשרי ישכון לבטח" [תהלים טז ט]‪ .‬ואידך‪,‬‬
‫שואלים רבותינו‪ ,‬אם אמירת ספר תהלים נחשבת כלימוד נגעים ואהלות‪ ,‬הרי גם‬ ‫ההוא רחמי הוא דקא בעי"‪ .‬דהיינו‪ ,‬לדעה אחת אכן לא שלטה רימה בדוד‪ ,‬ולדעה שניה‪,‬‬
‫דוד אמנם ביקש "אף בשרי ישכון לבטח"‪ ,‬אך בקשתו לא בהכרח נתמלאה‪ .‬הרי לנו‬
‫בשהותו בבית לבן למד יעקב תורה‪ ,‬ומדוע נענש?‬ ‫שדוד ביקש מה שביקש‪ ,‬ואין ידוע אם למעשה התקבלה הבקשה‪ .‬הדעות חלוקות‪ ,‬יש‬
‫בפשטות ניתן לומר שבכל זאת היה הבדל גדול‪ .‬בבית שם ועבר למד יעקב כל היום וכל‬
‫הלילה‪ ,‬כפי שאומרים חז"ל על הפסוק "וישכב במקום ההוא" [בראשית כחי ב]‪ ,‬שרק‬ ‫אומרים שכן‪ ,‬ויש אומרים שלא‪.‬‬
‫אז ישן‪ ,‬אבל בארבע עשרה השנים שהיה בית שם ועבר לא ישן‪ .‬דהיינו‪ ,‬לא שכב לישון‪.‬‬ ‫אם כן‪ ,‬גם בענייננו‪ .‬דוד ביקש‪ ,‬אך אין לנו כל ידיעה אם בקשתו התקבלה אם לאו‪ .‬אך‬
‫יש אומרים שעצם זה שהמדרש מביא את הדברים‪ ,‬אות הוא שבקשתו של דוד אכן‬
‫ואילו אצל לבן ביום עבד‪ ,‬ורק בלילה למד‪.‬‬
‫סבי‪ ,‬הרב חסידה ז"ל‪ ,‬עונה כך‪ :‬אכן‪ ,‬דוד בקש שאמירת פרקי התהלים תיחשב כלימוד‬ ‫התקבלה‪.‬‬
‫נגעים ואהלות‪ .‬גם לאחר שביקש‪ ,‬אין אנו סמוכים ובטוחים שבקשתו נענתה‪ .‬אבל לפני‬ ‫יש שואלים על מדרש זה‪ ,‬מדוע ביקש דוד שאמירת התהלים תיחשב דווקא כלימוד‬

‫שביקש‪ ,‬ודאי לא היה כך‪ .‬לפיכך לא נחשבה ליעקב אמירת התהלים כלימוד תורה‪.‬‬ ‫נגעים ואהלות‪ ,‬מדוע לא כלימוד משניות אחרות?‬
‫משמע שרק אם מבינים את דברי התהלים‪ ,‬נחשב כלימוד נגעים ואהלות‪.‬‬ ‫אומר השפת אמת‪ ,‬כידוע‪ ,‬בנגעים הכהן הוא המכריע לטוב או למוטב‪ .‬אמירתו של‬
‫הכהן קובעת האם האדם טמא או טהור‪ .‬ומה קורה אם יש רק כהן עם הארץ? אזי‬
‫[מתוך הספר 'מפיק מרגליות']‬

‫ווהגרישבא?הרבי‪ ,‬וכי חושב אתה שאין די מקום בגיהנם לכל תושבי‬ ‫מעשה רב‬
‫אמחיגפבבר‪,‬יה‪.‬עלעלו‪,‬תיאםלאמכשניהוםאאגדםםנהבנכיהנוימ‪,‬כוך‪,‬סבושכרןיםזהושלסואג רשקל ישדיהדדובתרוגיאילונוי‬
‫ובכן‪ ,‬במקרים רבים אין הדבר כך‪.‬‬ ‫יאפהעותדםייהנואכדנחידסז יהה‪,‬המועכדולינהאש'וחגםדעלשלעהביעמהולטג'ילח'ני‪.‬גד'וימ‪.‬ושיט'להרהיצ"הם‪,‬בהובב‪.‬תכוךך כדינבוריבוניההזכעיירר‬
‫המשך בעמוד הבא‬ ‫השעםירלהחרבבריו‪,‬אכייןצלדו אחלתקה למעכונלהםשהםבאלי!הודי‪ ,‬הרי אמרו חז"ל שהמכנה‬

‫אמר היהודי‪ ,‬רבי‪ ,‬הרי כל וורשא קוראת לו כך!‬

‫והנה‪ ,‬במדרש [קהלת יא’ ב’] על הפסוק ‘תן חלק לשבעה וגם לשמונה’ איתא‪‘ ,‬תן חלק לשבעה’ זה‬ ‫על הפרשה ועל הדף‬

‫דורו של משה שמל לשבעה ‘וגם לשמונה’ זה דורו של יהושע שמל לשמונה’ עכ”ד המדרש‪ ,‬וצ”ב‬ ‫הרה"ג רבי מאיר מרגלית שליט"א‪ ,‬מחבר ספר 'מאיר נתיבים'‬
‫"וביום השמיני ימול" – עכו"ם הבא על בת ישראל הולד כשר‬
‫וכי משה נימול לשבעה‪ ,‬וצריך עיון‪.‬‬
‫הפוסקים דנו בבן הישראלית הבא מן העכו”ם האם דינו כישראל גמור או כעכו”ם [במקצת]‪ ,‬ונפק”מ‬
‫והנראה על פי מה שביארנו במקום אחר‪ ,‬דאמרינן במגילה [יג‪ ]:‬שהמן שמח שנפל הפור בחודש‬ ‫האם מותר למולו בשבת‪ ,‬וכמו שיבואר להלן צדדי המחלוקת‪.‬‬

‫אדר כיון שמת בו משה ולא ידע שנולד גם בחודש אדר‪ ,‬ותמוה‪ ,‬למה המן ידע רק מתי פטירת משה‬ ‫ותחילת הענין דבגמ’ יבמות כג‪[ .‬וכן בקידושין סח‪ ]:‬איתא ‘נימא קסבר רבינא עכו”ם ועבד הבא על‬
‫בת ישראל הולד ממזר’ ופרש”י בקידושין ‘דאתא לאשמועינן דלא שדינן ליה בתר העובד כוכבים‬
‫ולא ידע מתי נולד‪ ,‬וביארנו ע”פ יסודו של בעל ההפלאה דס”ל דקודם מתן תורה היה הולך הלילה‬ ‫דנימא עכו”ם הוא ואם נתגייר יהא מותר לבוא בקהל‪ ,‬אלא בתר ישראל שדינן ליה וכיון שבעבירה‬

‫אחר היום ורק לאחר מתן תורה נתחדש דהיום הולך אחר הלילה שלפניו‪ ,‬ולפי”ז יש לומר דהמן ידע‬ ‫נולד הוה ליה ישראל פסול’‪.‬‬
‫מבואר מרש”י‪ ,‬דהנידון אם ולד זה ממזר או לא‪ ,‬תלוי ביהדותו‪ ,‬דאם הוא יהודי הרי הוא ממזר‪ ,‬אבל‬
‫שנולד משה בז’ אדר ונפטר בז’ אדר אלא דכיון שנולד משה בליל ז’ שהרי נתמלא הבית אורה [וכ”כ‬ ‫אם הוא גוי הרי יש באפשרותו להיות ישראל כשר לאחר שיתגייר‪ ,‬וכ”כ תוס’ שם [עה‪ :‬ד”ה ‘ורבי‬
‫ישמעאל’]‪ ,‬ע”פ המהרש”א דביאר התוס’ בדרכו של רש”י דפסולו תליא ביהדותו‪ ,‬ולכן למ”ד ‘הולד‬
‫המש”ח] היה זה נחשב ו’ אדר‪ ,‬ופטירתו הרי היתה ביום ז’ אדר [‘אנכי היום’]‪ ,‬ולא ידע המן שאמנם‬ ‫כשר’ היינו שהולד גוי ולכן אם יתגייר הרי הוא כשר ולא ממזר‪ .‬וכ”כ בפסקי התוס’ [קידושין קמה]‬

‫כלפי קודם מתן תורה אין לידתו ופטירתו באותו יום‪ ,‬אבל לאחר מתן תורה חשיב כאותו יום‪ ,‬וא”כ‬ ‫‘גוי ועבד בא על בת ישראל הולד כשר והוי גוי’‪.‬‬
‫וסתירה לזה מצינו בבכורות [מז‪ ].‬דאמרינן‪‘ ,‬אמר רב אדא בר אהבה‪ ,‬לויה שילדה‪-‬בנה פטור מה’‬
‫אין כאן סימן רע‪.‬‬ ‫סלעים’ ואיירי שם בלויה שנתעברה מעכו”ם‪ ,‬ואמרו שם בגמ’ [לפרש”י] דבין למ”ד הולד ממזר‬
‫בין למ”ד הולד כשר‪-‬בנה חייב בפדיון הבן‪ ,‬וא”כ מוכח דלכו”ע בנה כישראל ודאי ולא נכרי‪ ,‬וקשיא‬
‫משה נולד בלילה ויהושע נולד ביום‬
‫לפרש”י דס”ל דאם הולד כשר הרי הוא מתיחס אחר אביו הנכרי‪.‬‬
‫ובזה יבואר ‘תן חלק לשבעה’ זה דורו של משה שנימול לשבעה‪ ,‬דכיון שנולד משה בלילה ונימול‬ ‫תירוץ הגרנ”ט והנתיבות‬

‫קודם מתן תורה והיה הלילה הולך אחר היום‪ ,‬א”כ נימול ביום שלפניו‪ ,‬והרי הוא כנימול ביום‬ ‫ובחידושי הגרנ”ט [כתובות סימן כח’] כתב‪ ,‬דיש בישראל שני דינים‪ ,‬יש יחוס ישראל ויש קדושת‬
‫ישראל‪ ,‬ואכן בן ישראלית שנתעברה מעכו”ם יש עליו יחוס ישראל מחמת אימו‪ ,‬אבל אין לו קדושת‬
‫השביעי ללידתו‪ ,‬משא”כ יהושע בפשטות נולד ביום [וכן איתא בגר”א על הפסוק ‘יאבד יום אולד‬ ‫ישראל מחמת אביו ולכן גם אינו ממזר‪ ,‬אבל לאחר שיכנס לקדושת ישראל ע”י גירות‪ ,‬יתעורר בו‬
‫היחוס ישראל ויתחייב בפדיון הבן‪ ,‬וכמו”כ גם לא חשיב כקטן שנולד‪ ,‬כיון שהיה מיוחס כל הזמן‬
‫בו’ [איוב ג’ א’] דרוב נולדים ביום ולא בלילה]‪ ,‬וא”כ מילת יהושע היתה בשמיני ללידתו‪ ,‬ונתבאר‬
‫לאביו ורק היה חסר לו הקדושת ישראל עד שנתגייר‪.‬‬
‫היטב המדרש‪.‬‬ ‫וכעי”ז כתב הגאון מליסא [הנתיבות‪ ,‬והובא בחמדת שלמה אבהע”ז תשובה ב]‪ ,‬דאביו הגוי מעכב‬
‫עליו לעשותו גוי כיון שגוי יש לו חייס [משא”כ עבד]‪ ,‬והעיכוב נוצר כל זמן שהוא מיוחס לאביו‪ ,‬אבל‬
‫מילה לאחר מתן תורה – כדיני טומאה דהיום אחר הלילה‬ ‫לאחר שהתגייר חוזר עליו היחוס לאימו דבטל ממנו היחוס לאביו והרי הוא חייב למפרע בפדיון הבן‪.‬‬

‫אלא דיש לומר‪ ,‬דמה שהתחדש לאחר מתן תורה שהיום הולך אחר הלילה‪ ,‬היינו רק במצוות שנתחדשו‬ ‫יסודו המחודש של המהרי”ט אלגזי‬
‫גדר מחודש מצינו במהרי”ט אלגזי [בכורות פ”ח אות סה’]‪ ,‬וס”ל דולד הנולד מעכו”ם הבא על בת‬
‫לאחר מתן תורה‪ ,‬כגון טומאה וטהרה וכדו’ [או תאריכים]‪ ,‬אבל יום השמיני למילה כיון שהיה כבר‬ ‫ישראל כיון שיש בו שתי כוחות גם של אביו העכו”ם וגם של אימו הישראלית ‪ -‬הרי יהדותו תלויה‬
‫במעשיו‪ ,‬דאם יתגדל ויתחנך על ברכי אימו הישראלית ובדרכי היהדות‪-‬הרי הוא כיהודי‪ ,‬אבל אם יגדל‬
‫קודם מתן תורה‪ ,‬א”כ מדוע לא נשאר דינו שהלילה הולך אחר היום ומי שנולד בלילה שימול ביום‬ ‫על ברכי אביו הגוי ובדרכי הגוים‪-‬דינו כגוי לכל דבר וצריך גירות [וכבר כתב המהרש”ל סברה זו‬
‫בתוס’ יבמות טז‪ ,:‬ובמהרש”א שם הקשה על דבריו]‪ .‬ובזה יבואר‪ ,‬דהא דבן עכו”ם שבא על לויה חייב‬
‫השביעי שהוא השמיני ללידתו‪ ,‬וכדמצינו בקדשים‬ ‫פדיון איירי בגדל אצל אימו‪ ,‬אבל היכא שגדל אצל אביו‪ ,‬אז הולד גוי הוא לכל דבר [והחידוש ביסוד‬

‫שנשארו כדינם קודם מתן תורה‪ ,‬שהרי קדשים נהגו גם‬ ‫המהריט”א דאף ללא גירות נעשה ישראל כשמתגדל בבית אימו הישראלית]‪.‬‬
‫‘אשה כי תזריע’ – אפילו גיורת שבעלה גוי‬
‫קרן אורה ‪ -‬הדף היומי‬ ‫קודם מתן תורה [כקרבן פסח וכדו’] ונשאר בהם הדין‬
‫והמהר”ם שיק [יור”ד סימן רמז’ ד”ה ‘וראיתי’] הוכיח מהפסוק בריש פרשתנו דנימול בשבת‪,‬‬
‫דהלילה הולך אחר היום‪ ,‬וא”כ מדוע במילה דינה שונה‬ ‫דאיתא בתורת כהנים ‘ואשה כי תזריע’‪’-‬לרבות גיורת ומשוחררת’ לטומאה [וכן הוא בש”ס וכן‬
‫פסק הרמב”ם דגיורת יש בה טומאת לידה]‪ ,‬והמשך הפסוק הוא ‘ביום השמיני ימול בשר ערלתו’‬
‫עוזרים לכם לסיים את הש"ס!‬ ‫מקדשים ולאחר מתן תורה היום הולך אחר הלילה‪ ,‬ועל‬ ‫ולומדים ‘ביום השמיני ואפילו בשבת’‪ ,‬מוכח א”כ דהנולד מישראלית שנתעברה מגוי מלין אותו‬
‫כך תירצו בגמ’ דכיון שיש כאן הטעם של טומאת לידה‬
‫ואפילו בשבת‪.‬‬
‫יש לך שאלה על הדף? חוסר בהירות?‬ ‫שנתחדשה במתן תורה ושם היום הולך אחר הלילה‪,‬‬ ‫אביו ואמו עצבים – רק באביו יהודי‬
‫סתם מתקשה בקטע גמרא?‬ ‫ואם ילדה בלילה הרי היא אסורה עד היום השביעי‬ ‫מאידך‪ ,‬ע”ד הדרש יש להוכיח דאין מלין אותו בשבת‪ ,‬מדאמרינן [נדה לא‪‘ ]:‬מפני מה אמרה תורה‬
‫כיון שהלילה לא הולך אחר היום שלפניו‪ ,‬וכיון שבעינן‬ ‫מילה לשמונה כדי שלא יהיו כולם שמחים ואביו ואמו עצבים’‪ ,‬והנה‪ ,‬היכא דאביו גוי לא שייך אביו‬
‫יש מי שיעזור!‬ ‫שלא יהיו אביו ואמו עצבים‪ ,‬על כן גם זמן המילה נקבע‬ ‫ואימו עצבים‪ ,‬וא”כ ה”ה דלא שייך הדין של ביום השמיני ואפילו בשבת‪ ,‬ולפילפולא בעלמא הוא‪.‬‬
‫ולהלכה‪ ,‬בגליון רע”א בהלכות מילה [רסו’ סי”ב] כתב דלדברי המהרש”א דעכו”ם הבא על בת‬
‫המוקד הטלפוני לשאלות על הדף היומי‬ ‫על פי הכללים של טומאת לידה שהיום הולך אחר‬ ‫ישראל הולד כשר‪ ,‬אין מלין אותו בשבת ועי’ בדרישה שם‪ ,‬אמנם בפת”ש שם הביא בשם התפארת‬
‫הלילה‪ ,‬והנולד בלילה הרי הוא נימול לשמיני‪[ .‬וזה‬ ‫למשה דמלים אותו בשבת‪ .‬ועי’ עוד באריכות בענין זה בפתחי תשובה אבהע”ז סימן ד’ סק”א‪ ,‬דהביא‬
‫‪04-6641505‬‬ ‫ביאור שאלת הגמ’‪ ,‬מדוע מי שנולד בלילה לא ימול‬ ‫כלל השיטות בזה ונקטינן להלכה דמלין אותו בשבת‪ ,‬וכן מסיק בשו”ת בנין ציון סימן כא’‪.‬‬
‫פרפרת נאה – שלא יהיו אבי ואימו עצבים‬
‫לשביעי ולא שהיה הו”א שכולם ימולו בשביעי]‪.‬‬ ‫הזכרנו לעיל את הגמ’ [נדה לא‪‘ ]:‬מפני מה אמרה תורה מילה לשמונה‪-‬שלא יהיו כולם שמחים ואביו‬
‫ואימו עצבים’ ופרש”י שם ‘מילה לשמונה’‪’-‬לא לשבעה’ ולכאו’ מדוע פרש”י דהשאלה דוקא כלפי‬
‫"בית הספק"‬ ‫היום השביעי [וקשה לומר דרש”י בא לומר כך בגלל תשובת הגמ’]‪.‬‬
‫משה נימול ביום השביעי ויהושע ביום השמיני‬
‫נדונים וספקות במשנה ברורה על סדר הלימוד היומי של עמוד ליום ‪" -‬דרשו"‬

‫חותך כל הכנף‬ ‫יום א] סימן ט' סק"ג 'או שיש לו ספק על הבגד אם הוא חייב בציצית‪,‬‬
‫[יום ד] סימן י' סקט"ז 'בגד ארוך מאוד פי שנים מקומתו שאין יכול‬ ‫דאם הוא מדרבנן אמרינן ספק דרבנן לקולא' ויש לדון דרק ביש לו‬
‫ללובשו אא"כ כפלו יש פוסקים שפוטרים אותו לגמרי מן הציצית‬ ‫ספק על הבגד אם נתחייב בציצית יוצא יד"ח דספק דרבנן לקולא‪,‬‬
‫דאין שם בגד עליו' ולכאו' הרי ראוי הבגד לאדם גדול‪ ,‬ולא זו בלבד‬ ‫אבל אם הבגד ודאי חייב מדרבנן וספק אם יוצא בפתילים אלו יד"ח‪,‬‬
‫שהרי כתב הפמ"ג [ח' ה'] דכמה אנשים יכולים להתעטף בטלית‬
‫אחת והרי זה בגד ראוי להם‪ ,‬ולמה אין שם בגד עליו [עד כדי שאם‬ ‫לא נימא סד"ר לקולא שהרי יש כאן ספק ביטול עשה‬
‫[יום ב] סימן ט' סקט"ו 'מצבע הטלית‪-‬משום זה אלי ואנוהו ויש‬
‫הטיל בה ציצית וחתכה הוי תולמ"ה וכדלקמן סימן טו']‬ ‫מפרשים משום דבעינן בזה ממין הכנף' ויש לדון אם מקצתו נצבע‬
‫[יום ה'] סימן י' סקל"ב 'הכין לו מתחילה רק בשביל כיסוי הראש'‬ ‫בצבע אחר אם פוסל במיעוט או דוקא ברובו או שתלוי בשתי‬
‫ויש לדון דפעמים בשמחות וכדו' יש הלובשים טלית בתפילת מנחה‬ ‫הטעמים‪ ,‬וכן יש לדון בטלית שהצהיבה [או השחירה] והפתילות‬
‫בשבת ולובשים הטלית רק לשם כיסוי הראש‪ ,‬האם יכולים לברך‬ ‫חדשות דאין זה זה אלי ואנוהו‪ ,‬והאם עדיף שלא יחליף הפתילות‬
‫על כיסוי זה שעיקרו לכסות הראש ולא הגוף‪ ,‬או דאזלינן בתר רוב‬
‫לבדם‬
‫שימוש‬ ‫[יום ג] סימן י' סק"ד 'ואם עשה חמש עובר משום בל תוסיף ואם‬
‫חתך אחת מהם כשרה' ויש לדון אם עדיף לחתוך החמישי או אף‬
‫אחד מארבעת הראשונים [משום תולמ"ה]‪ ,‬וכן אם חותך הפתיל או‬

‫ניתן לקבל את העלון ישירות למייל‬
‫נא לפנות לכתובת‪[email protected] :‬‬

‫המשך מעמוד קודם‬ ‫מעשה רב‬

‫לאכמברו‪,‬דוו‪.‬דאי‪ ,‬ובלבד שלא יחשבו שאני ביקשתי זאת‪ .‬עד כדי כך חשש האיש‬ ‫בחשעאישלרתניתוי כשיארושמתיו‪,‬באכלאךמהזוילרהזויאלהתובדכיהבאושמדוה‪.‬תד‪,‬לביהאקאדוםםלוהמכככייוננובוייד כשללהאשדמבהיוצ‪.‬קמוילדלאיךםהיבכנהיינוזיה‪.‬העיפכריענוםימ‪,‬פכשרילשיענליפל‪,‬גך?אשנבו‪,‬ל‬
‫ללוקעחלתיכךע‪,‬לובעסציימיעתזאאתד כשפמירואייהקכיטנויאינשיש‪.‬תככלחמכימשעהטזלכיחרלואטיתן‪.‬היהודי בכינויו‪ ,‬הערתי‬ ‫דאבמרר‪,‬נגשדישהאענרייןב‪,‬ינאינניו‪'.‬מהאשמחקת אהויאתה'שכהכאיינלווי אמניפראיפעיללוי‪.‬נהאנבהל מהיכוך‪.‬ת ואיני יכול לעשות‬

‫[מתוך הספר 'מפיק מרגליות']‬ ‫נשחלרהדם!תי‪ .‬אם כן‪ ,‬ישנם רבים יהודים רבים בעירנו‪ ,‬המסכנים את העולם הבא‬
‫שאלתיו‪ ,‬אתה מוכן להרשות לי לנסות לשנות את המצב?‬