זמני השבת בכרמיאל עלון חודשי
פרשת וירא
עלון 237׀ חודש חשון תשפ"ג
כניסת השבת16:12 : יוצא לאור ע”י קהילת קרן אורה בנשיאות הרה"ג אברהם צבי מרגלית שליט"א
צאת השבת17:18 :
ר"ת17:54 :
דבר תורה רב העיר הרה"ג רבי אברהם צבי מרגלית שליט"א
מחשבת מוסר
"תורת היחסות" הזאת פעמים מדכאת כל מוטיבציה וחשק של האדם ט"ז מרחשון הינו יום הסתלקותו של שר התורה הגאון ראש
לעשות משהו" ,הרי בלאו הכי מעשי חיוורים לעומת מעשי חברי". הישיבה הרב אלעזר מנחם מן שך זצ"ל .נתבקש לישיבה של
הטעות הגדולה
ובכן ,אומר הרב שך זצ"ל דע לך יהודי יקר ,כי אתה שוגה ובגדול. מעלה בשנת תשס"ב.
כרמיאל חבה הכרת הטוב גדולה עד מאוד לדמות נשגבה זו .מאחר
זה שחברך גדול ממך במעשים אין זה מגמד את מעשיך ולו במאומה . והוא היה האיש שנתן דחיפה לבנינה הרוחני של עירינו ,עמד ליד
אמת כאשר מדובר בתכונות של חכמה ,גבורה ועושר ,כאשר נמצא
לידך מישהו שיש לו יותר ממה שיש לך ,הרי התחושה שלך כאילו אין ערישתה ושמר את אורחותיה בראשית צעדיה.
לך מאומה .הזמר הטוב ממך כיבה את מיתרי קולך ,העשיר הגדול לרגל יום השנה אביא רעיון שיש בו חיזוק והאדרת כל מעשה טוב של
ממך הניח אותך בקרן זווית ,הגבור ממך זרק אותך בצורה מבישה על
כל יהודי באשר הוא שם.
הקרשים ,אתה פתאום מרוסק לגמרי. ישנם פסוקים במרחבי הנביאים והכתובים שעם כל עוצמתם הם
אבל ,ביראת שמים הספור הוא שונה .גם אם תהיה במחיצתו של מי עלומים ,אך ישנם פסוקים שהייתה להם עדנה .כאלו הם הפסוקים
שגדול ממך בעשרות מונים .חינך ותוארך לא יפגעו ולו כחוט השערה.
כאשר מדובר ביראת שמים זו עומדת לעד גם כאשר בגרף הכללי בירמיהו פרק ט' פסוקים כ"ב – כ"ג.
"כה אמר ה' ,אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגבור בגברותו ,אל
אתה רואה אותה מגרדת את השוליים. יתהלל עשיר בעושרו ,כי אם בזאת יתהלל המתהלל ,השכל וידוע אותי,
זה שאמר הנביא ירמיהו ,החכם ,הגבור והעשיר כל תהילתם קורסת כי אני ה' עשה חסד משפט וצדקה בארץ ,כי באלה חפצתי נאם ה' ".
ברגע שהם פוגשים מישהו שגדול מהם ,אבל ירא ה' גם אם הוא נמצא פסוקים אלו זכו לפרושים רבים ואף מרן ראש הישיבה יש לו כמה
בתחתית הסולם ,באם יפגוש אדם שנמצא בראש הסולם ,מעמדו לא מהלכים בפסוק זה .דליתי מהלך אחד וברצוני לשטוח אותו לפניך .וכל
ינזק ,מידת היראת שמים שבו לא תמעיט בערכה. כך למה? – מאחר שלדעתי יש בו משב רוח מרענן לנפש עייפה.
"השכל וידוע אותי באלה חפצתי נאם ה'" ,גם בזמן שיש כאלו שמעלתן פעמים רבות כאשר האדם נושא את עיניו לסובבים אותו הוא נופל
גדולה משלך ,הקב"ה מיקר את המעשים שלך ואין הם נפגעים בגין ברוחו .הוא רואה את חברו ,זה שלמד איתו עוד ביסודי ,עולה ופורח,
קובע עיתים לתורה ,תפילותיו עושות רושם .וחבר אחר אשר יראתו
מעשים של אחרים שעולים עליך עשרת מונים. הקודמת לחכמתו מכריזה עליו בקול רעש גדול כאן מצוי יהודי מיוחד,
מי שזוכה לקיים תורה ומצוות גם אם זה לא עדיין ברף הגבוה והמרשים,
חשוב שידע שאצל הקב"ה כל פעולה קטנה וטובה עושה רושם אדיר ירא שמים מורם מעם.
ואילו אני ,נכון אני שומר תורה ומצוות אבל הכל בקטנה.
שלא ניתן לתאר ולתמלל אותה. תפילות ,בוודאי ,אבל בחטף ,באיחור ובחיסור .יראת שמים אכן כן ,אבל
אנא ,אחיי ורעיי בני כרמיאל החביבים! נמשיך בתנופת העשייה הרוחנית לא לאורך כל הדרך .פה ושם הבזקים של שניות ואולי דקות אבל אלו
של הפרט ושל הכלל .על עינוג זה – יקרת מעשינו אצל בורא עולם -
כבים מיד מבלי ליצור מהם אש לוהטת.
נוכל להתרפק ומשם נוכל לצבור כוח להמשך הדרך. יש לי הרבה דברים חיוביים אבל כאשר מציבים אותם מול חברי
בברכת חורף בריא
ופועלם ,הם מתגמדים עוד יותר והופכים להיות כמעט בלתי נראים.
המרא דאתרא הרב אברהם צבי מרגלית שליט''א נושא דברים תמונת החודש
בפני אלפי בני הישיבות של ארגון '' איחוד בני הישיבות"
למכובדנו עתיר הזכויות
בבנינה הרוחני של עירינו כרמיאל
הרב יעקב וורז'בינסקי שליט"א
נאמן ביתו של מרן ראש הישיבה זצ"ל
ראש וראשון לכל דבר שבקדושה
ברכת מזל טוב מעומקא דליבא
לרגל נשואי הנכדה שתחי'
יתן ה' וישכילו הזוג הצעיר לבנות בית נאמן בישראל
ולרומם את קרן ישראל והתורה.
וימשיכו בדרכו של הסבא הגדול
בברכה
הרב אברהם צבי מרגלית אברכי הכולל
רב העיר כרמיאל
הנהלת קרן-אורה
כרמיאל
שמחות בית השואבה
תלמוד תורה תורה ודעת
תלמוד תורה חפץ חיים תלמוד תורה תורה ודעת
בית כנסת אהבת ישראל בשכונת מכוש
בית הכנסת כרם מיכאל
בית הכנסת כרם מיכאל
הרב א .תמיר בוכבינדר שליט"א רב אורח
שה' מצווהו למסור את יצחק בנו לקורבן על אף ההבטחה ציווי ה' ,ואף על פי כן כל הנסיון וההעמידה בנסיון מיוחס הגבורה שבחסד
שהובטחה לו 'כי ביצחק יקרא לך זרע' ומכל מקום בפסוקים לאברהם ,עד שאמר הקב''ה לאברהם עתה התורה הקדושה בפרשת השבוע מתפארת בנסיון
מצווהו 'קח נא את בנך יחידך אשר אהבת ...והעולהו שם ידעתי כי יראה אלוקים אתה ,ומה לגבי הנסיון של יצחק העקידה באברהם אבינו יותר מביצחק אבינו ,שהרי כל
לעולה ,'...הרי הוא מצווהו גם במעשה שחיטת בנו שהוא שהוא בעצמו מוסר חייו ,ומקבל הדין באהבה ובשמחה! מהות הנסיון הוא לאברהם ,ולאחר העמידה בנסיון אומר
מעשה נוראי ההפך הגמור ממידת החסד והרחמים, אלא נראה בס''ד ,ידוע שאברהם אבינו בשורשו הוא הקב"ה לאברהם 'עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה' ,אך
ועוד שכל האנושות כולה ידע שאברהם הוא אבי החסד מידת החסד' ,תתן אמת ליעקב חסד לאברהם' (מיכה), יש לתמוה על כך ,הרי יצחק אבינו הוא כבר בן 36שנה
והרחמים וא''כ היאך הוא שוחט את בנו לא יעלה על וזהו כל מהותו של אברהם שעל פי חסדיו שעשה לכל כמובא במדרש ,ואין הוא מצווה מפי הקב''ה ישיר ,אלא
הדעת מעשה כזה משונה ,מעשה שהוא ההפך מטבעו האנושות הכניס אורחים האכילם והישקם ,וקירבם לבורא מפי אביו אברהם שנצטווה מהקב''ה ,וכן בעת ההליכה
וממעשיו ,ואעפ"כ אברהם עשה את רצון ה' בזריזות העולמים ,ולאומתו יצחק אבינו בשורשו הוא מידת הדין. להר כשאברהם ויצחק הולכים יחדיו בדרך ,יצחק שואל
'וישכם אברהם'' ,וילכו יחדו' בלב שלם ובשמחה ,ביטול וע''כ בבחינת מדת הדין העשיה היא ללא פשרות ביחס את אביו 'הנה האש והעצים ואיה השה לעולה' ,היכן
גמור לה' יתברך ללא שאלות וללא רצון קיום ההבטחה, למידת החסד ,וממילא קבלת הנסיון היא בדרכו של הקורבן? והשיב לא אברהם' ,אלוקים יראה לו השה לעולה
כבישה מוחלטת כדרך מידת הדין למסור עצמו להישחט בני' ,ואז הבין יצחק כי הוא העולה ...ואף על פי כן שהבין
ע''כ 'ידעתי כי ירא אלוקים אתה'. למען רצון ה'( ,וודאי שליצחק אבינו היה זה נסיון מופלא שהוא העולה שהולך להישחט'' ,וילכו שניהם יחדו' בלב
הרי שנסיון אמיתי הוא ההפך הגמור ממידותיך והעמידה בו ,שהרי מתפללים 'זכור לנו עקידת יצחק'), שווה (רש"י) ,כלומר יצחק הלך בלב שלם ובשמחה ללא
וממעשיך ,וכשעומדים בו ה' מתפאר בך ואומר לך אך לגבי אברהם הנסיון הוא ההפך טבעו ,שהרי לא רק שום פקפוק והיסוס כאברהם אביו הליכה ברצון לקיום
'ועתה ידעתי כי יראה אלוקים אתה'.
שהמזשלמבחטרוהכבבתחממעונהם הרב דוד דרור שליט"א ד' אמות של הלכה
להולדת הבן הכנסת אורחים
למש' רבר שבעלי הבית יפתחו לאורח את הדלת בעצמם. במעלת הכנסת אורחים
למש' פרלמן יש להשתדל לכבד כל אורח ולקבלו בסבר פנים יפות כתב החפץ חיים 1כמה חביבה הכנסת אורחים לפני ה'
יתברך שנכתבה פרשה שלמה בתורה המדברת מענין
למש' גבל בלי קשר במעמדו ,גילו או קרבתו המשפחתית.9 זה ,והיא לאות שנתחזק בזה גם כן כל ימי חיינו וכמו
לר' אברהם דויטש ומשפ' מי נקרא אורח שמצינו שתכף אחר מעשה זו שבח אותו הכתוב עבור
שיצווה את בניו גם כן לילך בדרך צדקותיו .וזוכה עבור
למש' מילר מצות הכנסת אורחים נוהג גם בעשירים אפילו שאין מצוה זו ,אם הוא מוחזק בה ,לבנים .2וכן כתב רבינו
למש' מדן צריכים לטובתו ,ומה שמקבל אותם בסבר פנים בחיי 3המצוה הזאת של הכנסת אורחים הפרי שלה
למש' קירשנבוים יפות ומשתדל לשמש אותם ולכבדם לפי כבודם היא והשכר בעולם הזה הם הבנים ,שכל הזהיר בה זוכה
למש' אליהו המצווה .וכל שכן אם האורחים עניים היא מצוה כפולה לבנים שכן מצינו באברהם שאחר שנטע אשל זכה
לר' ישראל מורדכייב ומשפ' לבן ,וכן האישה השונמית שאירחה את אלישע והיה
שמקיים בזה גם צדקה.10
להולדת הבת לפי הרמ"א 11אורח הוא מי שאין לו מקום לאכול וללון, שכרה שזכתה לבן והוא חבקוק הנביא.
ובכלל זה המתגורר בקביעות במקום אחר ובא למקום ואמרו חז"ל 4גדולה כנסת אורחים יותר מהקבלת פני
לר' משה שפירא ומשפ' ישוב שאין לו כאן מקום אכילה או לינה ,אבל המתגורר שכינה ,ולומדים זאת מאברהם אבינו שעזב כביכול
למש' וגשל באותו מקום ובא רק לביקור אינו בגדר אורח ,אמנם את דיבורו עם הקב"ה ורץ לקבל פני האורחים .ו"גדולה
אם לא יכול להיכנס לביתו כגון שננעלה עליו הדלת הכנסת אורחים יותר מהשכמת בית המדרש" וכן
למש' אלטמן או יש בביתו הפסקת חשמל ,אזי גם הוא בכלל אורח. אמרו" 5כל המארח תלמיד חכם בתוך ביתו ומהנהו
למשפ' מור אמנם בספר החיים (אחיו של המהר"ל מפראג שהיה מנכסיו מעלה עליו הכתוב כאילו מקריב תמידין" ועוד
חברותא של הרמ"א) 12כתב ראוי לאדם לקרב שכניו אמרו" 6בזמן שבית המקדש קיים מזבח מכפר על אדם
לר' עמיחי לוי ומשפ' ומיודעיו אפילו הן עשירים יכניסם לפעמים לביתו כדי ועכשיו שולחנו של אדם מכבר עליו" וכתב רש"י הכוונה
למשפ' הרשקוביץ
לכבדם וזהו מצות הכנסת אורחים שמנו חכמינו ז"ל בהכנסת אורחים.
להולדת הנכדים ליווי האורחים דיני המצווה
למש' זובין כתב הרמב"ם 13מצות עשה של דבריהם ללוות את עוד כתב החפץ חיים 7התורה הרחיבה לספר בעניין
למש' סירוקה האורחים ,ואלו הן גמילות חסדים שבגופו ואין להם הכנסת אורחים של אברהם אבינו בכל פרטיו ,ומשם
לר' שמואל גולדברג ומשפ' שיעור ,ושכר הלוויה מרובה מן הכל והוא החק שחקקו נלמד כמה דברים ששייך גם לנו להתנהג עם האורחים.
לר' אפרים שוורץ ומשפ' אברהם אבינו ודרך החסד שנהג בה ,מאכיל עוברי אברהם אבינו חיכה לאורחים ונלמד מזה שצריך
למש' פורטנוי דרכים ומשקה אותם ומלוה אותם וגדולה הכנסת לתור אחרי האורחים ולקבלם בחיבה כמו שהיה בא
לר' ישראל ליכטנשטין ומשפ' אורחים יותר מקבלת פני השכינה וכו' ואפילו המלווה לפניו עשיר גדול שיכול להרויח ממנו הרבה .אברהם
לר' מרדכי דויטש ומשפ' את חבירו ארבע אמות יש לו שכר הרבה .מעיקר הדין אבינו צווה להכין מים שירחצו רגליהם מזה נלמד
למשפ' לנדאו היה צריך ללוות את האורח עד תחום שבת ואת רבו שמלבד אכילה ושתיה צריך להכין מים לאורחים (וכן
למשפ' אברמוביץ עד פרסה ,ורבו המובהק עד שלושה פרסאות 14והיום רצוי להראות לו סמוך לכניסתו את מקום השירותים
נהוג ללוות עד שער החצר או על כל פנים ארבע אמות והאמבטיה שמא מתבייש הוא לשאול .)8אברהם אבינו
לנישואי הבן מפתח הבית .15והטעם שהיום מקילים כתב החזו"א16 ביקש שישענו תחת העץ להיות בצל ,מזה נלמד שלפני
שאפשר דחיוב לויה אינו אלא למי שהולך בדרך יחידי שיכינו לאורח לאכול יבקשו ממנו להישען ולהינפש.
למש' שוקרון אבל היום שנוסעים הרבה אנשים ביחד נעשה כל אחד אברהם אבינו אמר מעט ועשה הרבה שאמר ואקחה
למשפ' סולימן לויה לחבירו .וגם היום אם האורח אינו יודע היטב את פת לחם וגו' ובסוף עשה להם סעודה שלמה ,וכן בעצמו
הדרך מצוה רבה לילך איתו ולהראות לו ,או על כל פנים עמד ושרת לפניהם כל עת האכילה ואחר האכילה לווה
לנישואי הבת לברר לו היטב כדי שלא יכשל בה וזכותו של האיש אותם ,וכל זה ילמד האדם מאברהם אבינו להתנהג כן
ההוא שמלוה את חבירו ומורה לו את הדרך שלא יכשל עם האורחים .וכך יחנך את בניו למצווה זו כמו שכתוב
לר' אפרים שוורץ ומשפ' "ויתן אל הנער" ופירש רש"י שהנער הוא ישמעאל לחנכו
למשפ' קורלנסקי גדול מאוד מאוד כי זהו עיקר מצות לויה.17 במצוות .עוד מובא בשם הספרים הקדושים כשיבואו
ועיקר מצות הכנסת אורחים הוא ליווי האורח בתום אורחים לביתו של אדם יקבלם בסבר פנים יפות וישים
לבר המצווה הביקור ,ובזכות הליווי אין האורח וגם המארח ניזוקים מיד לפניהם לאכול כי אולי העני רעב ומתבייש לשאול,
כל אותו היום 18ורמז לזה ר"ת לויה – לחיים ושלום ילך וייתן להם בפנים שמחות ,ויראה להם עצמו שהוא עשיר
לר' אפרים שוורץ ומשפ' האורח ,ומן הסוף להתחלה – המלווה ישוב וילך לחיים.19 ואפילו הוא עני ,וינחמם בדברים ובזה יהיה להם למשיב
למש' גינזבורג נפש ,ואל יספר לפניהם תלאותיו ,ובשעת האוכל יראה
למש' גוטליב 1אהבת חסד חלק ג' פ"א2 .כדאיתא בתנחומא פרשת תצא3 .כד הקמח ערך עצמו מצטער על שאינו יכול להשיג לתן יותר שנאמר
אורחים4 .שבת קכז5 .ברכות י6 .חגיגה כז7 .אהבת חסד ח"ג פ"ב8 .הליכות בן אדם "ותפק לרעב נפשך" כלומר רצון טוב .ולא יביט בפניו
למשפ' אלישביץ לחבירו פ"ח9 .הליכות בין אדם לחבירו פ"ח10 .אהבת חסד ח"ג פ"ב ,וע' בשו"ע יו"ד
למשפ' שרייר סי' רנ"ו סק"א בש"ך כופין בני העיר זה את זה להכניס אורחים ולחלק להם צדקה. בזמן שהוא אוכל.
11סי' של"ג ס"א ,וכ"כ בהליכות בין אדם לחבירו פ"ח12 .בפ"ג ,הו"ד בספר טוב בכל הטיפול באורח מצוה בו יותר מבשלוחו לכן עדיף
למשפ' טריביאש הימים חלק א' עמ' ס'13 .הלכות שופטים פרק י"ד ,ה"א ה"ב14 .סוטה מה15 .דרכי
משה חו"מ סי' תכ"ו הו"ד בסמ"ע חו"מ תכ"ז סקי"א ,הליכות בין אדם לחבירו פ"ח.
לבר מצווה -נכד 16עמק ברכה ענייני גמילות חסדים אות ג'17 .אהבת חסד פ"ב18 .סמ"ק יא19 .כנה"ג
למורינו המרא דאתרא שליט"א וסמ"ג ,הו"ד בהליכות בין אדם לחבירו פ"ח סקק"ה.
יזכו ההורים היקרים
לרוות מהם רוב נחת
מתוך אושר ושמחה
ניתן לשלוח שמות לגיליון הבא
בכתובת הדוא"ל המופיעה בעמוד
האחורי של הגיליון.
לראשונה בציבור החרדי החודש בתרבות יהודית
בפעילות סגן ראש העיר בשיתוף עם ארגון 'איחוד בני הישיבות'
הוקם בבין הזמנים האחרון פארק ענק ומוסדר עם כל הרשיונות בס¢ד
המתאימים ,ובו אלפי מטרים רבועים של מתקנים ושטח מיוחד
ל'על האש' ומתחם הופעות בכרמיאל ובו נהנו אלפי בחורי
ישיבות .בני הישיבות תושבי כרמיאל נהנו מהופעות מושקעות,
משחקים וכיבוד עשיר * גלריה
עיריית כרמיאל מזמינה את הציבור כולו
לחווית לימוד באכבולתמוובצניאים בשבבתתי הכנסת בעיר
הגרלות
להכפלתיעלודת אהיללרווכמלעידליםם
גבאים המעוניינים לעדכן או לפתוח מוקד
בבית הכנסת שלהם מוזמנים ליצור קשר
בטל) 058-7148560 .דוד(
פנחס סירוקה
סגן ראש העיר
כרמיאל .מרכז החיים בגליל
החוגים במתנ"ס הלוטוס יוצאים לדרך...
מקומות אחרונים בחוגים:
1 2
מקומות מקומות
פנויים פנויים
גיטרה-בנים אורגנית -בנים
משחקים באנגלית 2 מיסטר שף -בנות
בנות צעירות מקומות
פנויים
1
מקומות
פנויים
פרטים והרשמה במזכירות:
מיי0ל |m0a4i-l.8c8o1m086וgוא@צ8פm0a5t4n4a7s5l1o6t4u5s8
כרמיאל .מרכז החיים בגליל
העלון של קהילת קרן אורה
ת.ד 6042 .כרמיאל| נייד Email:[email protected] | 053-7138072