גליון 54 פרשת תרומה
תשפ"א
זמני השבת
כניסת השבת 16:58
מוצאי שבת 18:06
רבינו תם 18:40
המרא דאתרא הרה"ג רבי אברהם צבי מרגלית שליט"אעל הפרשה מוסדוהתע'לוןקיורןצאאלוארורה'ע"כירמיאל
אב ברראהשוםהתרשהלצהי"מגטברי"ראאבידמאתררגאלית
לאיןטובלנתונו.צורך לשמוע מראש מה רצונו ,שהרי ברור לנו שלא יצוה עלינו דבר שאינו המצווה זכות את לעצמו לוקח בעצם צדקה ,הוא "כויאקשחורליאדתרםו נמוה"ת,ן
ימלודצלבוח,טמחכבלאמביקווםשעהיוקאררוחצפהצורוקרצואנותהוטואבטתוו,בלתמהריולתד,שלגכךם עהיאקבר נמהגנמהתו.מכך שיש לו בן ע"זחבירל"והתסמבקבמבנויתאכפיפובפכינניומתניווועתוםרתכעסןתל"ידויושהיססלסמןלדילכרמההכהלימודדמב"נדישבהנמדכליופהפדאשבודאתהס"כיבבבשתרבבבהיצפררבבוימערינרדנסקולהעקרוששסםשדוץתשבס"שתבשףיישווודננלנכ*"נכורוקתנ****************לתירעימיידמד"יוות"תתהמתביירעלתתריםנ""מןבושבלונואתבעיסרםנבויונרתת"-שותקפבתבתומבאקכיירעילייעחויתבהחששתישרקרשמםח"ווםהואבררנשעםוןממופומרמרחערזה"תחיקוו"""נכריב"יר"תידיגגתאלנזהיויאיםיטםזל""מר"ם"היתנקגי"יקלויםלת
זההההכקקולרב"דשביכהעט,בת"ווביארנקבם.חחתונונ"לראיבצטדוהתבירחוהיאקמםלבוהי""סה,והמ.ורלכאקזיכחםוארזיעתיליאבשיךא,נתומיימרשוהשרר"שאנאלעתללאששפמהיברוכענוךצתשםהצמורואעביה"ן,ה–הלעהםהםכניםלושתלתנרויטרואםלבה ונאתנלמות.ןאצוורללוקקתק"ב.אח"זיהםא,אמכרית שמות כה ב
כ"אהשונואשעמתשכרישףרנההאבה.וונהחאדקששונמומבמ,עתתרןנ".בפחותרזוותרייוירנוקמ,להטדעבליארמקחירדש.ה'כןה.התכנדאחבאברלדהיובסליצגהוראבלליייאן והתוש'ל.לההעבפוהנריצומרםמשהזכ,שןאאכתףךהוניאהאחמתןכדשחרכאןיקנהוהאואעפחחוךרדיושמהת.שקיוטוכשםבלרללהאהיללשקשארברמא"ארלתהו ו'פרתרשותמנהו'עהוייסנוקתלקבונדתיש,נ לתמצשדכקן,ה.לובאיגתב,הנמקקדידםש,ונלאבימרת,השכ'נצסדתק.ה' היינו נתינה לעני ,לנצרך.
נדבהממיתעהאלןשוםממהמילןעהדלעינהשותיישדתרליכרעויסבעעיבוףשצ,עםועושדלתדהימבםףצערוחיהםליסגזדםתרהשותועמפביב,אלםה.עצוהמהידלוועלקםשמנךיה,ח.הלכהבאכ,הלאדפעע.יואנםוימשאעתשואלממשףשארהבניושא.,עתקנםהלהםעתהבנלרייעוצד.זמשדייהקכרמהה"הה?י[אויאליעתאבקשערהקהצאעלםשברליעהברהבהכםו,בררילמהעדצה.ואנווחאםה]ת.בןי.לח,הש"ישעיותוהבושמתידהשירר, התארולמשיה""ך[ששומאולת ,וככהךבש].ואמלידוםעמכפתרובשי"וםירקבחיום",נולסכפאיורם,הכצתרויבך"הדיבהרלאהילובתניכיתושבר 'אויל ותינוקלחיו'!לי
דאהתנכנאוגסשיהלף.יכננאתיסשנחותאליייירהףעגולדכדוך,ללעאהשבלואהאדו,תה.איאצמנלרצתענתהיורשללועאהיארששולגתאיתעוצבתומרידטצהמרוביזהב.ררטהתאל,ו,המהאמרתלימחוםןנת.ןברוהשקלנםוההעאולחתנפיץפמשחנויכיוסאםי.,מכרא,אמאשרנוראלבוי,מכטאלםול, ועהשעולהצאוושצמנואאה,לתתןוההמזצוקכדיירקןסשהךקיויתאנומשותתבתתולרותךממרלשה,בעלווךל,בת.םעצצאהרםךיבכאה.ההוצאדלהלהותשקוחוחלהףלעשבצבתהמןוח.והשוהוהא,אשהההאמנדרהוםויזצכחיריתהךגלבדוהמלב.ציוןוההשהגכרדגאולששהרה
לאמממינעמתוצרשחישייצהךשירללדלירהעעגעאבעשו.בודודתדםאה.יהןעזוסלכרהויקזהינראםחמהתבתח.ואחיבהי"נינונקצויהתרעשמוחבולסשועסלםג,רלליצעטהבםרישהויירלדגריהתיווןאבייכמןנשסנםובבףוויל?ממינימילינסוהחש.ו,גללכלוטייארצלםדידדםשתיאונןכמווהי"לגלול[יוףהאקניובדהיםןלטם?,רתלדמיהסהתלגאייויןהבאדנ]ר.פהלדויעשא.ץם,ואדויואןהמובלןואה, יכל"באאהממויישביבןאתקתדוראקקדביהבארלחםאשיושקל,בהמרבםאלללרתי"אאענתפעלההאתתלשתיזוובהקרודהקפחתמבקונבמם"ציקכשואקהוהלרכסל"אתי,תללל,דתיבהכמביהרלהכןמואוריצש'פהמיס[שוהק.הכ,שירסידתשךי,םילב.תאמ.צךאן".רבייתולמיקויאהםםזר.ה]שמקהנ,ווו,בהכעבר"לתכקסשפינלהכדביףהיישה"ווםכןםטללהםוב,יליבלישתלכקההיואאכזבלששמביאמהינררראפיבכמוואצשהנליללתלראהםרשותםשםאר,אילרמוואתעהתה'למאמ"שהרלואהם,[",ממנחואחכעדאןשמגש,תינכשתכןהי.טהובםהדשוןובבמלםחנ,ור]רשיש.שקכשאאםןורמח.יתמצעתהויםר"הנוקהל[האשהישאיכשוקתתשםרבמחםרוהי",לביאימתהעובלותפצכלתרפתזדמרשכתשכוהיזעשח]םוםלםל.ת,
אמשבתתרחהשעשוסקתקךליךםת,ולכצקלעחולקאחילתוותעבצאחיזמינךו,רובויר'דחיייההוםכ,דיל,ישבמתייבךר,גביעא!תתמההתמוידבנרתךעשוושבןעהסבולנקבךיבעתךדתו?רסוההףלואכבלעעבוםהדדוההר.רורית!העכזסובף וכלבביהשילפכמתשדאלרפחעוצררופםממרוץשא.היךשתתיםאבששהך'עבעימנוםצכ.בעתשםואזא.ואהרש,אריםכירןלבםלהיו'יאטהככווהמםבךבל.רכנומתוךכהנב.ו"ולתנקאנביהעעשווזתםשאדקראוו–הזעלקומוואנ"אוללשיתשזאאהק,מכהמחעמבאוראו"ולקו,ולי,כביאלסששזביתזףרהםרהןה.ואויו'נלמהעבחויהו"רנ"שטש,איועוליתםהש,ימהשטותיותוהחכנבשללהשר'תטתאמלחולולעקאי"קש,ברבבהי"גל"אהמו,אהשן,הואהזתנייוןתרהוהוהללמהבהבעונקתקתרהבםבאו""שליההנהימפתרנווחבשכמצרכפו'ןךה.ץה,
בהסמשואכבהוומצמבררלייתד,חם–תהעושנירמבזייוןהחיזילתשיהכבם,ילשןניחמלאתושלדיויהדובוחתשתייתארביםהנ.ככךםסשהלףככש.אסרהזלוףואההי.דחעההםנבמצהכוימלבטסאכווולתרדיהרההתמ,כככרללל.מכלכזיהילו.יוהתהגכ.םסאזףתהאונמאשמשיוחחדםשקאהשנהתהבפחקדנקשילאיבדיהםנםכהה'בעממידהקתווערירתד.יבימאתםייאזובםהי'ד,ו.ן ינלבממדמאוסקשוזעיחבגניצלמכיהיותאםמם,ת.עעכשאהדשאילתהזהשואםרבהעתמלואדאויוכצכםבל.בואלםעאאליב.למעגדושרממקונומרלודודתאעוםבנא[והקהןוש.תתודבתשםתחממיןתעפמ,ורהח"גאעלאיוש]ז.מההאאמקו'רבפדווזת"יביתהזק'שאאדו"קו,יהרותעועולשכםתמיוימןםפלכזיאשםלז,רהשואלאםאבהתיזרםאש.בלתאהעשלרחלהילבביכקאלדטםי.כומוךלשתאוושבםמלאירשפציבקאאכולעוםעםו
בהמוצסיאייבורערקתשאלולמומצרמיעדייהלתתעוובררוההד ותללעוהמ'.עמשתאייןזצאחדתקש,יהבלויוכחתולסלדתע.והשכרלכעלצימתו.לכהעשעשיצרומהת אחיןשוכבלהחרשקיבכואת.שרהכהסיאף אהפמווגעידפוםלשתגבליאחחושאמתילסביםומלאתךיפזונהיהאענמיסשיורןה,,כוןאעומנידיוהדסכהעהמבהעלעילשההוכ,מנאהערכקהדושאאאיתרוחחכוכותומתשהםם!ביאכנטאיוןחעוזלואהולו.למאהשמפהורסיתדדיומאלוה,ם .ילמדאישדניאו,ראכרושקשלשאשווכטנתועה,
כך טען אותו מין ,וכי אין אתם דומים לשוטה שחותם כל מסמך שנותנים לו?
[מתוך הספר 'מפיק מרגליות'] באטמורבתלונו,רובלאכ,ן אאינןוכלהולמכנייעםהבלותממירמוולתה.תכחליויבמר,שכאלנומהמאשמייאנימםר נשעאשביהנ.ואימןלבכנכוך רכולצהסיכרוןק.
זמההוזכהומתבלטקבהלנ.כון על מצוות צדקה והחזקת תורה .הזכות לתת גדולה בהרבה מעשה רב
יבוקצלשעהב'י..ר.ובחתיתוהנתה,גולרארתעיובביררועלשילךיםר.גכעמובלתי השששנונורררירםכלבעשיהרו מפורנשהימאלהיךביועתבור.ר 'כהשכאנסתתה
פעם היתה תופעה זו מרגיזה ומכעיסה .היום ,במחשבה שניה ,המשך בעמוד הבא נלרהממיגגהקאסובפשפילד.ררתזייהעכועםםשתותשאהיעךלהמרל?רקאלוובהכדמתיחססאיייפפהרםץיתוחבשעפלובחיץילרביטארעוםחי,ליבריהויאםפי,סעועתהנויסםימ,הדןיהסובהםאכיוווצקדכהיםוסשאשתבכרויאאלהוםםהתקמקמרהירמו,דבתלםיורמומאםבדשקועוהי?שעיסםררכ"שותצזאושוםכלרחוואהשתהתוףבילישמעיהישאמיווטרםובד.תללה.זההחרגכופתנוובבץכיתרנלרח"הסיבהימתהלםתי.צזאלושויקחהאהבב.ד.ךף
קושית התוס’ בקידושין [לו ].דילפינן מקראי דנשים אינם בתנופות הגשות הקטרות וכל עבודות הקרבן. על הפרשה ועל הדף
ובתוס’ הקשו למה לי קרא תיפוק ליה דעבודות הקרבן אינם נוהגות אלא ביום דכתיב ‘ביום צוותו’ והוי הרה"ג רבי מאיר מרגלית שליט"א ,מחבר ספר 'מאיר נתיבים'
מעשהז”ג שנשים פטורות מהם ,ועי”ש מה שתירצו התוס’ ,אמנם התו”ת תי’ דכיון שנשים התרבו בחיובי ועשו לי מקדש – נשים בבנין ביהמ”ק
בגמ’ בשבועות טו :איתא דאין בונים את ביהמ”ק בלילה דכתיב ‘ויהי ביום הקים משה את המשכן’ ביום
הקרבנות היה הו”א לומר שיתחיבו בכל עבודות הקרבן ,קמ”ל .וכמו שביארנו בבנין ביהמ”ק ,דכיון שנצטוו מקים ולא בלילה ,וכן פסק הרמב”ם [פ”א מבית הבחירה הי”ב] וז”ל ‘אין בונים את המקדש בלילה
שנאמר וביום הקים את המשכן ביום מקימים ולא בלילה’ עכ”ד .ומאידך ממשיך הרמב”ם ומוסיף [שם]
בעבודת הקרבנות ,ע”כ חייבות נמי בכל פרטי עבודת הקרבן ,ואף בבנין ביהמ”ק]. והכל חייבים לבנות ולסעד בעצמם ובממונם אנשים ונשים כמקדש המדבר’ עכ”ל [ומקורו מב”ב ד .מהא
דעבד חייב בבנין ביהמ”ק] ,ולכאורה כיון שמצוה זו אינה נוהגת בלילה נמצא שהיא מעשהז”ג ,וא”כ היאך
לרמב”ם עשיית הכלים נוהגת אף בלילה פסק הרמב”ם שנשים חייבות במצוה זו .וכך הקשה ה’שואל ומשיב’ ,וכל גאוני פולין על צבאותם פלפלו
וכן יש ליישב קושית השו”מ גם על פי המחלוקת השניה ,דהרמב”ם ס”ל דכלול במצות בניית ביהמ”ק בשאלה זו.
מחלוקת הרמב”ם והרמב”ן אם נשים חייבות בבנין ביהמ”ק
גם בנית הכלים ,וכיון שאת הכלים יכול לעשותם אף בלילה א”כ מצות בנין ביהמ”ק אינה עוד מצעשה”ג והנה הרמב”ם ברור מללו דנשים חייבות בבנין ביהמ”ק כלשונו הטהור ‘והכל חייבים לבנות ולסעד בעצמם
ובממונם אנשים ונשים כמקדש המדבר’ ,אמנם הרמב”ן בחידושיו [בקידושין לו ].בתחילה ס”ל דנשים היו
שהרי מקצתה מתקיימת בלילה. פטורות מתרומת המשכן ומה שהביאו היה זה על דעת עצמם ,ואח”כ הביא דכיון שהוי נדבה הרי נשים
נודרות ונודבות כאנשים ,משמע מדבריו דנשים פטורות מעבודת המשכן ואולי אף מתרומת המשכן [אמנם
לרמב”ם בהדלקת הנרות מקיים את בנין הבית ברמב”ן עה”ת ריש פ’ ויקהל ס”ל דגם נשים נתחייבו בתורמת המשכן] .ויש לבאר במאי פליגי הרמב”ם
ואף יש ליישב קושית השו”מ ע”פ המחלוקת השלישית בין הרמב”ם לרמב”ן ,ובדרך פלפול ביאר הגאון והרמב”ן אם נשים חייבות בבנין המשכן.
ג’ מחלוקת הרמב”ם והרמב”ן בעניני ביהמ”ק
ר’ נחמיה שרייבמן [ר”י ‘תפארת משה בצלאל’] ,דלשיטת הרמב”ם כיון שהיו מדליקים נרות בין ביום ובין והנה מצינו ג’ מחלוקות עיקריות בעניני בנין ביהמ”ק בין הרמב”ם והרמב”ן ושורש מחלוקתם אחד ונבאר
בלילה וע”י שהמנורה מאירה מתהווה שם כלי עליה ונשלמת בניית ביהמ”ק וכליו ,א”כ נמצא דמחדשים הענין.
מחלוקת א .נחלקו הרמב”ם והרמב”ן מהו צורך בניית המשכן ,דהרמב”ם כתב דצורך בנין המשכן וביהמ”ק
ובונים את ביהמ”ק מידי יום ומידי לילה בהדלקת הנרות וכל מי שהדליק את הנרות היה חשיב כבונה הוא משום [בספה”מ מצוה כ’] ‘שציונו לבנות בית עבודה בו יהיה ההקרבה והבערת האש תמיד ואליו יהיה
ההליכה וכו’ ,וכן בהלכותיו כתב [ריש הל’ בית הבחירה] ‘מצות עשה לבנות בית לה’ מוכן להיות מקריבים
את המקדש שהרי הרמב”ם לשיטתו שחסר בשם ‘בית’ כשאין בו מנורה דולקת [וכדברי האבנ”ז לעיל], בו הקרבנות’ ,משמע מדבריו דהבית הוא בית עבודה ,אמנם ברמב”ן בפרשת תרומה כתב ‘עיקר החפץ
וא”כ בנין ביהמ”ק לא הוי מצעשז”ג שהרי היו מדליקים כל יום וכל לילה וא”כ היו בונים את הבית כל במשכן הוא מקום השראת השכינה’ משמע לס”ל לרמב”ן דהמשכן עיקרו הוא להשראת השכינה.
מחלוקת ב .עוד נחלקו הרמב”ם והרמב”ן במצות בנית הכלים ,דהרמב”ם ס”ל [שם בסה”מ] דבבנין
יום וכל לילה מחדש .משא”כ לרמב”ן דס”ל דלא היו מדליקים את המנורה רק בלילה בלבד ,א”כ לא היה ביהמ”ק כלולה גם מצות בניית הכלים וכלשונו ‘זה הכלל כולל חלקים שהמנורה השולחן והמזבח כולם הם
מחלקי המקדש והכל יקרא מקדש’ ,אמנם הרמב”ן [מצוה לג’] פליג על הרמב”ם וכתב ‘לא הוכשר בעיני
בהדלקת המנורה השלמת בנין המנורה והמקדש ,וע”כ בנין ביהמ”ק לשיטת הרמב”ן הרי כמעשהז”ג ונשים הטעם שכתב בו הרב שאמר שהם חלק מחלקי המקדש לפי שאין הכלים חלק מן הבית אבל הם שתי מצוות
פטורות. ואינם מעכבות זו את זו’.
מחלוקת ג .עוד נחלקו הרמב”ם והרמב”ן ,האם יש חיוב הדלקת המנורה על כל נרותיה אף ביום ,דשיטת
והוסיף פלפול נפלא ,דהרמב”ן לשיטתו ,דהא הקשה בריש פרשת בהעלותך ,מדוע נתיישבה דעתו של אהרן הרמב”ם דהיו מדליקים המנורה בין ביום ובין בלילה ושיטת הרמב”ן דרק בלילה היו מדליקים את המנורה,
בזה שקיבל את הדלקת הנרות והרי היו עבודות יותר חשובות בביהמ”ק ומדוע ניחמתו דוקא מצות הדלקת מלבד הנר המערבי שדלק בקביעות ואף ביום.
וג’ מחלוקות אלו שזורות הן זו בזו ,דהרמב”ם לשיטתו דהמקדש הוא בית עבודה [במחלוקת א’] וממילא
נרות ,והביאור דהרמב”ן לשיטתו ,דבשלמא לשיטת הרמב”ם הרי בהדלקה זו היה כבונה את ביהמ”ק וכליו לשיטתו הכלים הם חלק ממצות הקמת הבית שהרי כל סיבת בנייתו היא לשם העבודה בו [במחלוקת ב’],
משא”כ הרמב”ן ס”ל דהמשכן הוא מקום השראת השכינה ומלבד זה יש בו גם חיוב עבודה ,ועל כן עשיית
מידי יום ביומו ומובן מדוע נתיישבה דעתו ,אבל הרמב”ן לשיטתו דס”ל דאין בזה מצות בניית ביהמ”ק ,א”כ הכלים אינה כלולה במצות בנין ביהמ”ק .וכן המחלוקת השלישית היא לשיטתם [וכעי”ז אמר הקוז’יגלוב’ר
בשם האבנ”ז] ,דלשיטת הרמב”ם כיון שהעבודה והכלים הם סיבת בנין הבית ,א”כ על הכלים לעשות את
הרי זו כשאר מצוות ואתי שפיר קושיתו מדוע בהדלקת הנרות נתיישבה דעתו. עבודתם ולולי זה לא הוי כלי ומנורה שאינה מודלקת אינה מנורה ,ועל כן הוצרכה המנורה להיות דלוקה אף
ביום דרק בזה חשיבא כלי ורק ע”י הכלי חשיב בית עבודה ,משא”כ לרמב”ן דאין עיקרו לעבודה אלא מקום
אמירה נעימה -גגין ועליות לא נתקדשו
השראת השכינה ,א”כ לא בעינן להדלקת המנורה ביום ,רק בלילה דאל”ה אין שם בית עליו.
ובזה יש לבאר עוד מחלוקת נוספת בין הרמב”ם לשאר הראשונים [והרמב”ן ביניהם] ,דרוב הראשונים לרמב”ם בנין ביהמ”ק נועד לעבודה ועבודה אף בלילה
סברי דגגין ועליות לא נתקדשו בקדושת ירושלים ,אבל שיטת הרמב”ם דגגין ועליות לא נתקדשו רק ונמצא דאפשר כעת ליישב בג’ אופנים את שאלת ה’שואל ומשיב’ [מדוע נשים חייבות בבנין ביהמ”ק ואף
דהוא מעשהז”ג] ,האופן הראשון על פי המחלוקת הראשונה ,דכיון שהרמב”ם ס”ל דמטרת בניית ביהמ”ק
לקדושת העזרה אבל לקדושת ירושלים נתקדשו[ ,ועי’ במנח”ח שם באות ה’ באריכות היאך יבאר הרמב”ם נועדה כדי לעבוד בו ,ועבודת הקרבנות נעשית במקצתה אף בלילה ,א”כ זמן מצוותה נקבע על פי המטרה
שלשמה נועדה והיינו עבודת הקרבנות ,ועל כן לא חשיב שבנין ביהמ”ק רק ביום שהרי עבודתה אף בלילה,
הסוגיה בפסחים פו .דאיירי שם לענין אכילת פסחים ובגגות ירושלים ,ורבו ועצמו מפרשי הרמב”ם בזה]. ולכן אף נשים חייבות במצוה זו ,וכן מטו בי מדרשא בשם הצפנת פענח[ .והמהרי”ט תירץ בכך קושית
תוס’ בקידושין דכיון שמצות מילה ממשיך לקיימה כל זמן שהוא מהול ומתקיימת אז בין ביום ובין בלילה
ואיכא למימר דהרמב”ם בזה לשיטתו שביהמ”ק עיקרו לשם עבודתו ,וקדושתו באה מחמת עבודתו וכליו,
[וכ”כ מוהר”ח או”ז יא].
וכיון שקדושתו באה רק מחמת עבודתו א”כ דוקא גגין ועליות של ביהמ”ק לא נתקדשו כיון שלא עושים [ובסברה זו דכיון שמקצת מדיני המצוה שייכת בנשים ה”ה דשייכות בכל המצוה ,תירץ התורה תמימה על
בהם עבודה [וכדמוכח בסוף הסוגיה בפסחים פו .דדוקא נתקדש גג העזרה לענין כלי הבנין אבל לא לכלי
המזבח ,ואולי זה התחדש בסוף הסוגיה ,ועל כן פסק הרמב”ם כך] ,אבל בירושלים שנתקדשה לא מחמת
העבודה בה ,כן נתקדשו בה גם הגגות כיון דאין קדושתם מכח העבודה וכליהם .אבל לרמב”ן ולשאר
הראשונים שהקדושה בביהמ”ק באה לא מחמת העבודה אלא מחמת קדושתו בעצמותו א”כ דמי ממש
לקדושת ירושלים ,ועל כן בשתיהם לא נתקדשו הגגין ועליות [ועי’
במשך חכמה בפרשתנו ביאור נפלא מדוע גג ההיכל נתקדש].
קרן אורה -הדף היומי ולעת כזו ,בהתקרב ימי הפורים ,ידוע מה שנסתפק המנח”ח לענין
קריאת המגילה [שסב אות ט’] אם הדין של גגין ועליות לא נתקדשו
עוזרים לכם לסיים את הש"ס! איירי נמי לענין קריאת מגילה ומי שנמצא על הגג לא חשיב כנמצא
בעיר מוקפת חומה ,ולפי”ז שני אנשים המתגוררים אחד בבית ואחד
יש לך שאלה על הדף? חוסר בהירות? בעליה ,נמצא שהגר בבית יקרא ביום טו’ והגר בעליה יקרא ביום
סתם מתקשה בקטע גמרא? יד’ [ותימה דלא גרע מ’סמוך ונראה’ ,ועי’ במגיה למנח”ח ,ואפשר
יש מי שיעזור!
המוקד הטלפוני לשאלות על הדף היומי דנפק”מ בערים המסופקות שבהם אין דין סמוך ונראה [וכמ”ש
הביאור הלכה והברכי יוסף תרפח’ אות ט’ ואמנם החזו”א חלק עליו
04-6641505
בסימן קנג סק”ג].
ניתן לקבל את העלון ישירות למייל
נא לפנות לכתובת[email protected] :
המשך מעמוד קודם מעשה רב
אאהנליתאהמזצופופרההזטלדסהמכנםוו,םתלאמלוסקויתיייםםםמעלתכשרסירוףמיתקם,מטוןצ,ואוויףתכוקולברקלאלזוכלות.התםבבאמעלקיושרםבויותזשמתמלתציוך.ותלאחםצפנדסקשהתאכבלתקעלהילענקהיילעונםי,תי.ןהמםזווביאתיםחיואבלייתך ,.לעאעלמנירהיוןציליחב,ושרומ.בצ"כטכלעמרשיההיםו.מכיהבולהדכתתרהירמלבה,בידואשבקלהבשאעיינרהיאי?פ"השהשר.אאלםהתשאי.נפה"שכרשבללורקשיייהשם"יואהיתתרתההמאידהירותהעשותבבראהמ.וח..דת.מאאיולאמפושתרהלעיהרכייביה.ד
ולבצככהדמרקתהמ.הריי'אםפ,לשוהארטתיהה'ז יהלכעומנל'ייאליםלש"חבן'שתואובח'והאדללישא"ןב'פביחאוותת.ממשבשהללויאדושלעמדנהיב.ראאיעחןלדאיהנותחזדמקפמקתעיעתטוילרםדה,לבתחשךש.חיבכשוישבתוסואתוףהתןסגודאףוגלומהדיושפתי,הוכאמבבלאה זבבשהבקלוננליווז.בתה.מרבשזקכקוהזובש.ייהרמוהקצשסלדייקמםוהכם.אימנעאיםטאהאיכפןבשדדרקהיוהאתלשרא.לזאזוכודוגתז.פיקרעיהלםינושבדהללצשיתבמווערחבולעראלציוהדזכקכלוה.לתעזושמונצדפרילבכההה.בלבחהלישוקכונתונ,וזולתויתהתתחהרצרדדיאויקההת
[מתוך הספר 'מפיק מרגליות'] עד כמה אין בעירנו מושגים נכונים בנושא צדקה תעיד האפיזודה הבאה .פעם רצינו לערוך התרמה