מפיק מרגליות תרומה תשפב

‫גליון ‪103‬‬ ‫פרשת תרומה‬
‫תשפ"ב‬

‫זמני השבת‬

‫כניסת השבת ‪16:44‬‬

‫מוצאי שבת ‪17:53‬‬

‫רבינו תם ‪18:27‬‬

‫המרא דאתרא הרה"ג רבי אברהם צבי מרגלית שליט"אעל הפרשה‬ ‫מוסדוהתע'לוןקיורןצאאלוארורה'ע"כירמיאל‬
‫אב ברראהשוםהתרשהלצהי"מגטברי"ראאבידמאתררגאלית‬
‫למוותכתשריתטיבאקשלוהת" [עכלתותבוכתשינטיטהב‪.].‬אין היא זקוקה לסיבה מיוחדת לכך‪ .‬הלא "אין אשה אלא‬ ‫כיצד מתיישב העושר המופגן שבמשכן עם השראת השכינה‬
‫ובאחבנרבנולאדכ‪,‬ישתביכואתהח‪,‬ושמדרהשושכילכןםאח‪.‬החילרתמהמפכרןב‪,‬ערבאשמשסגיבריחוותבדןששלננתיעסרתן‪,‬כלהלעכגלןלצונירהיךתןההלממהןששוכןםש‪,‬כנרשןתהנובתנכהגךנדוששיבאםיןתותקהכןףשיעלוטאישווהןתתובממשלעמאשחכהה‪.‬ה‬ ‫ע"זחבירל"והתסמבקבמבנויתאכפיפובפכינניומתניווועתוםרתכעסןתל"ידויושהיססלסמןלדילכרמההכהלימודדמב"נדישבהנמדכליופהפדאשבודאתהס"כיבבבשתרבבבהיצפררבבוימערינרדנסקולהעקרוששסםשדוץתשבס"שתבשףיישווודננלנכ*"נכורוקתנ****************לתירעימיידמד"יוות"תתהמתביירעלתתריםנ""מןבושבלונואתבעיסרםנבויונרתת‪"-‬שותקפבתבתומבאקכיירעילייעחויתבהחששתישרקרשמםח"ווםהואבררנשעםוןממופומרמרחערזה"תחיקוו"""נכריב"יר"תידיגגתאלנזהיויאיםיטםזל""מר"ם"היתנקגי"יקלויםלת‬
‫נלאדהיםבביוכןא‪,‬תמלבידדיבוומהשהמלללאעככךםהיניאשתרשןארללו‪.‬צומנהרדיהגב'יםלםעלהגישווביתככלאלוכלךת‪,‬יהשע"רד[אשלש‪.‬מהועהותעושליושםרה]בו‪.‬המלפאאכרהשהלתלהונמנושכ"ןמהרובכייםחוהאעתם‬ ‫כהלמיששכןר ואלה‪.‬ממקאדזששהיחנרםבמהקמוקםדהש‪,‬שרחאסתרנוהכשלכינטוה‪.‬בהמומבקרוכמוה‪.‬ת מקודשים אלו מקרינה השכינה על‬
‫ויוגבכיהדשווךארלםרכאהגלאתמובבחןינדוברדתבאבאויונלצ"תו‪.‬לעובכתעמלחוילישדש‪,‬ניהי‪.‬מ‪",‬שוהמכריהלאנשכתלןאשי"מהלםמראשרנוהןהבישתכינהםתםדו"פבוברו‪,‬מהושנ"תרוהכשההימשכםםויי‪.‬רטהליהכביאיהעזאההלויהואלבאנפלוששישויוסןלםקעיהומםהדםה‪.‬ינתומרנדועלידבתהב‪.‬קהובריכבאהכל‪.‬בכלושקוסהןהרףגני"בדוודיבבהלצנקהךארחוה"הזש"ככ‪.‬אתלתתוועבההדבתמתיכעאלבלונהיתה‬ ‫ילעהסהמוקהאמששירוותווייתדליר‪,‬תםיב‪.‬חםוןםנ‪,‬הןזשזזנמהבהזההקבבדוממואנרבקוכטתקטרלסהזהוהזף‪.‬שיהר‪.‬וש‪.‬טקנכואוחחמיקרוו‪,‬אייתוןשאמתזחתהמהרודעשוהכצזתיבויכנמרקמלווהקות?קבת‪.‬מכוולנלאכישתרשלאגואאשלזרמלוןרההתכותבנ‪.‬אותהולוקצולכשצטיענאפמייםלתמםוה‪.‬י‪,‬שוששנאקמיוהד'ר‪.‬דאמבותררםביאיירתבםעםנויעהעמשלגנדשרוומגהמרהדמאאיאנםו‪,‬רםוקדו‪,‬ן‪,.‬ראמההבדוענהכרייובכלנירחפינמונייעםרובלוזשתתכאההזיוובהםהמה‪.‬יגכחמוקרהשורתמכמבילאריויייעםםדםת‪.‬ם‬
‫ינאשקחחארז‪,‬ורלנרוכמ‪,‬לךדורהאגעריעתהבלהתעעונמישריצןורהותתשפוההשזתדכבבחירןרנתוואתבבדמהקםסששלדפרחרטלביהרפםופר!ושךש‪,‬הביןקהודקאוםדדםממזלת‪,‬כיחרפביררוםש?אתמתמשהושמםפצוטוישדתם‪.‬רשךהבזיאכןרראנץודקאםדתלממדהבקולרים‪,‬תוהורכרלהיק‪.‬‬ ‫רעפההשגזאששמירוהינרוואטםי‪.‬התי"אבנלשתםתנכישהלהםיט‪.‬נבייתלהנמגכמההןתבפשיםלזישרציםט"שווחללתה‪.‬שגאהמלדלחוליאלתכיענהיתהצילבתשקואיערופםוארעללושהאתרכלורדשהואויהברפווםזץלות‪,‬ריטומקההאתםבם‪.‬זמבונהלהזכינמאנאהסתוגענכיובאתןוםלר‪.‬יוהו‪.‬ההביחהטורתויכדההרחושהיצלטיניבהםדכעצולךלמתוחופשפהטתהישעוברמנווטתתופגוורלביגתהושתותלה‪.‬ירער‪,‬ובמאילרבתןתןם‬
‫וובהש'בה‪,‬יעבבנאירלסיירינאנידוס‪.,‬שבםו‪.‬קעדשיאבושבמיבלירןונםותר‪,‬אא‪.‬דכאהדםדתיפברללרהוחשהעגבתנתייריעוןה‪,‬מןאשכלליהיפמגגהדטדידררחלםךייתלבאתיעהרוציםץפמעילדקתיתהדיזםכמגאנובהוסתההלמב‪.‬היתטקווארהרוממהדת‪.‬ת‪.‬טררכדהיההרכמנךהיהטבסיארסהוצרהווץפעיל‪.‬ההתטיסבופאדהפסיירהאכבתיהמקמההדידרבראימפגוצהסול‪.‬תע‪.‬תההיתמהאקתתרחהצבייפלסייואדםלת‬ ‫ייאמשכדווננתיבעסיואהדםרבבומרדעיחת‪,‬ובדםנסרלייאפהםולרעותללבי‪,‬ויתכווכתאלךיתלאויגםובתהוופלוהתדל"ורו‪.‬ורקפחכידינביאצכוןאד]פת‪,‬זיאצפ"ש"םהעבלו‪.‬ד‪,‬כאן"חעשמלמתיא‪.‬ותשדילאחםבבהחירודמהתרתהבוע"פאחולמעוושללרמריושחדרשיתשבהדכבגנמוןהסשקגדהםשתז"ווש‪.‬םלר"לע‪.‬התה‪.‬םלאפחהתםחזויש"ךרתרלוגאצאואוהתפתומ‪,‬הההרייגאשתםדכשיפ[םנמליההולל?מתה‪.‬דששרלאייןאבש‬
‫אהרתשהבמ"שםכןא‪.‬ומלרמעדבשרה מעעשניהיןבמצלאואדל‪ .‬לכיהדיופע‪,‬ך‪.‬מקושדהםציבוונהה להעמשושכתן וקורדקםאכחלראכךת עהכשליהםאותרקהכאליחרם‪.‬כך‬ ‫ולהמלקבבהוחארפורתאיךיםאאתותרבתבהרוהזך‪.‬תהילבנר‪,‬וו‪,‬חשנאיהוודראת‪.‬בההה‪,‬תעגוהלסימקאויתםהנהובגתמנשלמתאי‪.‬וכתתת‪ ,‬ופהלקמיהדשפנוכוןך יבאדועועותלוםלליידהחבזדרהיריוהחוחונאדיי‪.‬לםזקוהוכחווהתנושיאת‪,‬אתושעהללגיעשדבימויודכתךת‬
‫כעאהששלגלרלימומןםאעשרווכםאבלשלצםא[י‪,‬חלנביםכ‪,‬אראמעכד‪-‬ווהלתםלושתךההבנינוינ‪-‬קהמתרהלשואאיהב‪].‬היידכובתןעמהושתתאפי!אעיכך"נ‪,‬חהחירורססשאכשםתאמך"?ירמלמכרשמלכךונמ‪.‬ב‪,‬לייואס"אעכהאלשאךקמתהתבורא"כאמוהרהררדוכבןיבללליורמךיכשם‪.‬שםלהמיווהק‪,‬בםאאבפלולת"רךמההב‪,‬ששראאועתכןנמ‪.‬ומשפחררהקאמוענלממיודירששל[אהכלבןומש‪,‬לציראמלומראארותןרשלבויוןלהכעיוחולרכנשיכבלהייםתב‪.‬ןנ‪],‬וםל‪,.‬יאובמממצמנרלששהלכאגכון‪.‬ל‪,‬ןו‬ ‫לאאהזקדדכבמםור""נוהת[‪..‬פתל"ועהרוהלמיימאםםרםץוקרלנבטוושתןגתטבזלא]עב‪.‬תנצי"מאוהא‪.‬מדשרלםמהית"ופםו–ךששלכאמדייהתםרהשבלייעהה'פמפ"ר‪.‬פכוושההיאאשוספמחתיראהם‪.‬של"הבישוהנמלםשימממיישטיםמתי‪.‬לימשזיזוימיהםתבםכמלטלאיההז'ותווור‪.‬מהשעאולרלץהם‪.‬נאדתקןרםולבעבילניםי‬
‫באוגומלרתההרכושתבר"תם‪ ,.‬אתבכלליכתאשהרמקמדדושב ורהעמלשדכןרכיהיההביאצורוען‪ ,‬המקתוחדילשי‪.‬םלככןמובבןציובויחצמרתוחבילמישםכן‪.‬בתכלית‪,‬‬ ‫ונהקיזוגהתדדןובםלםאוולילתליצשושלררלבאךלא‪.‬המרזקההוביבםםאוויהשרבתשנמררוואסשכעףתן‪.‬ליהוההוזשכבכיהניבנחדויה‪.‬בשואבתתמנלישדיכבןבםוובתעמםבוקרשדלבשניבליניאתיההשיורמואהשלכ‪.‬ןמ והטלהראהמקאבודפתשנו‪.‬י זעההזציבמלוו‪.‬הימההכמסשסיופיךםת‬
‫זההטוופמ‪.‬מאשבלאובתדורכריעיהוןביצשוהעעלמינתו‪.‬חיכליאםשרמהמבצסייגיס‪.‬םמרלעימוןט‪,‬ה‪.‬מציגים קודם כל את מטרת העל‪ ,‬את‬ ‫כבשיידאאויוןער‪,‬הנןהפנעלושאי‪.‬שוםתלאמלהאכשהתתביפומיברעאשישיתחודהעש‪.‬גל‪.‬שוסאילריבםו לרבתותתינתו‪,‬כשמיהטיההןקשלרצובריךן עהדשיביריתו‪.‬ם‪ .‬ושכמרבןארהיואם‬
‫עצם אי נתינת התכשיטים‪ ,‬אינה מהווה הוכחה שהנשים התנגדו לעשיית העגל‪ .‬אשה אינה‬
‫[מתוך הספר 'מפיק מרגליות']‬

‫כללאאלפמ'ננ‪,‬עישטיבהרנםבכסלימתעתמיהנ"ינ‪,‬מעיחרששךמשבבלחיתיר‪,‬םךר'"ש‪,‬בחשהיצשממלאעומחצן‪,‬הלתיי‪.‬כשחלהיבכנהךסיאזעאהת‪.‬הגלהבייבאיית‪.‬הבהבזיותתחופהעשוכהלנהסשתקא'כטכנפרה‪,‬תם‬ ‫מעשה רב‬
‫"אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך" [מגילה טו א]‪.‬‬
‫פרשת תרומה‪ ,‬הפרשה של ה'שנוררים'‬
‫המשך בעמוד הבא‬ ‫העוסק בגיוס תרומות‪ ,‬צריך לדעת כיצד לגשת אל המלאכה‪ .‬זו תורה‬

‫שלמה‪ ,‬וכנראה שאין זה התחום החזק שלי‪.‬‬
‫לא אשכח את הנסיעה הראשונה שלי לארה"ב למטרת גיוס תרומות‬

‫עבור מוסדות 'קרן אורה'‪ .‬הדבר היה לפני כעשרים וארבע שנים‪.‬‬

‫חילוק בין עימו לאיתו‬ ‫על הפרשה ועל הדף‬

‫ומוכח מתוך הלשון דבקיום מצוה זו נתעלה משה מעל כל ישראל‪ ,‬ויבואר ע”פ דברי המהר”ל‬ ‫הרה"ג רבי מאיר מרגלית שליט"א‪ ,‬מחבר ספר 'מאיר נתיבים'‬
‫עצי שיטים – ציוה לבניו ליטלם עמהם כשיצאו ממצרים‬
‫[דרך חיים עמ”ס אבות פ”ה יט’] שכתב לחלק בין ‘עימו’ לבין ‘איתו’‪ ,‬דלשון איתו היינו שהם‬
‫בפרשה זו העוסקת בבניית המשכן מביא רש”י מהיכן היו להם עצים [בד”ה ‘עצי שיטים’] ‘ומאין‬
‫באותה דרגה שלו ויש כאן חיבור איתו‪ ,‬משא”כ עימו ביאורו שהם טפלים אליו ואינם מחוברים‬ ‫היו להם עצים במדבר פירש רבי תנחומא יעקב אבינו צפה ברוה”ק שעתידין ישראל לבנות משכן‬

‫אליו ממש‪ ,‬ובזה ביאר המהר”ל דלכן אצל אברהם כתוב ‘ושני נעריו עימו’ משא”כ אצל בלעם‬ ‫במדבר והביא ארזים למצרים ונטעם וציוה לבניו ליטלם עמהם כשיצאו ממצרים‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬על הפסוק ‘חכם לב יקח מצוות’ דרשו בגמ’ [סוטה יג‪ ].‬דקאי על משה רבינו שכולם‬
‫כתוב ‘ושני נעריו אתו’ שהם כדרגה שלו‪ ,‬כיון שהיו רשעים כמוהו‪ ,‬משא”כ אצל אברהם שהיה‬ ‫נתעסקו בביזת מצרים והוא נתעסק בארונו של יוסף‪ .‬ויש להקשות‪ ,‬שהרי גם ישראל היו עסוקין‬
‫במצוה זו של לקיחת קרשי המשכן‪ ,‬ולא זו בלבד‪ ,‬שהרי אף קיימו מצוה ‘לא תלכו ריקם’ ונצטוו‬
‫הוא בדרגה גבוהה מהם ולכן כתוב שם ושני נעריו עימו‪[ .‬וכבר ידוע דתמיהה רבתי היא על‬
‫לנצל את מצרים‪ ,‬וא”כ מדוע רק משה נקרא ‘חכם לב יקח מצוות’‪.‬‬
‫המהר”ל היאך כתב כן שהרי בתורה כתוב להיפך‪ ,‬אצל אברהם כתוב ‘ושני נעריו אתו’ ואילו אצל‬ ‫ישראל קיימו יותר מצוות ממשה‬

‫בלעם כתוב ‘ושני נעריו עמו’‪ ,‬ובקוצק אמרו‪ ,‬דנתגלגל הדבר כך ללמדנו דשגיאות מי יבין]‪.‬‬ ‫ולא זו בלבד‪ ,‬שהרי כל ישראל קיימו שתי מצוות בביזת מצרים ואילו משה קיים מצוה אחת‬
‫בארונו של יוסף‪ ,‬דכן איתא במדרש הגדול [שמות ג כא] ‘והיה כי תלכון לא תלכו ריקם’ זו מצות‬
‫והעליתם את עצמותי מזה איתכם – עצמות יוסף עימו‬ ‫לא תעשה ‘ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה’ זו מצות עשה’ ע”כ‪ ,‬וא”כ היאך משה רבינו‬
‫התעסק בארונו של יוסף והרי בביזת ממצרים יש בה עשה ולא תעשה‪ ,‬ולא זו בלבד‪ ,‬שהרי אף אם‬
‫ולפי”ז הדיוק מהכתוב ‘עצמות יוסף עימו’ ולא איתו וממילה זו רואים שמשה קיים מצוה מעולה‬ ‫עוסק במצוה פטור מן המצוה מ”מ פטור רק ממצות ‘עשה’ ולא ממצות ‘לא תעשה’‪ ,‬וא”כ היאך‬

‫יותר משאר ישראל‪ ,‬ועל כן בתחילה [שמות א’ ד’] כתוב ‘והעליתם את עצמותי מזה אתכם’ לשון‬ ‫נפטר משה ממצות ‘לא תעשה’ דלא תלכו ריקם‪.‬‬
‫ונראה ע”פ מה דאיתא במכילתא דרשב”י ‘יכול משה ואהרן שהיו עסוקין במצוה לא נטלו מביזת‬
‫איתכם כלומר כמותכם‪ ,‬כיון שאין כאן מעלה של אחד על פני חברו וכולם שוים‪ ,‬אבל בלקיחתו‬ ‫מצרים ת”ל ‘והיה כי תלכון לא תלכו ריקם’ אפשר משה ואהרן היו עוברים על עשה ועל לא‬

‫כתוב ‘ויקח יוסף את עצמות יוסף עימו’ דהיינו נתעלה משה מעל כולם ונעשה גבוה יותר מכל‬ ‫תעשה תלמוד לומר ‘גם האיש משה גדול מאוד’ מלמד שהיו מפקידין אצלו פקדונות’ ע”כ‪.‬‬
‫ונראה שהמכילתא באה לתרץ שאלה זו‪ ,‬דכיצד יתכן שמשה ואהרן לא נטלו מביזת מצרים והרי‬
‫ישראל ואינו באותה דרגה שהיה בשעת הצואה כיון שמצוה זו הגביהתו כיון שלקח מצוה תמידית‬ ‫כתוב ‘לא תלכו ריקם’ ועוסק במצוה לא פטרוהו ממצות לא תעשה‪ ,‬ותי’ במכילתא ‘שהיו מפקידין‬
‫אצלו פקדונות’ כלומר שאת המצות ‘עשה’ יכולים לדחות מדין עוסב”מ‪ ,‬ואילו את המצות לא‬
‫ואריכתא‪.‬‬ ‫תעשה באמת קיימוה‪ ,‬שהרי הלאו הוא ‘לא תלכו ריקם’ וכיון שקיבלו משה ואהרן פקדונות הרי זה‬
‫נחשב שלא יצאו ריקם ממצרים [ועי’ בחמדת ימים בא יז’‪ ,‬דהיו מפקידין אצלו הבכורות שחששו‬
‫פרפרת נאה – מדרש פליאה‬
‫שמא ימותו בליל מכת בכורות ומזה נתעשרו]‪.‬‬
‫מצינו במדרש פליאה [ישמח משה וכן בכתנות אור ע”פ ואתחנן] ‘בשעה שביקש משה ליכנס‬ ‫מצוה אחת קשה שוה יותר משתי מצוות קלות‬
‫ועוד נראה לומר‪ ,‬דמצוה שקשה לעשותה הרי היא יותר ממצוה שקל לקיימה‪ ,‬ולא זו בלבד אלא‬
‫לארץ ישראל השיבו הקב”ה כתבתי עליך שחכם אתה שנאמר ‘חכם לב יקח מצוות’ ואתה רוצה‬ ‫דאפילו שתי מצוות קלות שוות פחות ממצוה אחת קשה‪ ,‬וכמו שהוכיח בעמק ברכה [גמילות‬
‫חסדים בגופו אות ב]‪ ,‬דבגמ’ בב”מ מצינו [לב‪ :‬ועי’ תוס’ בפסחים קיג‪ :‬ד”ה ‘שראה בו’] דאוהב‬
‫לכנוס לארץ ישראל’ עכ”ד‪ .‬ודברי המדרש צריכים ביאור‪ ,‬מה השייכות שלא יכנס לא”י בגלל‬ ‫לפרוק ושונא לטעון מצוה בשונא לטעון דלכוף יצרו עדיף טפי‪ ,‬מוכח מכאן דאף שבפריקה דאוהב‬
‫מקיים שתי מצוות גם של צעב”ח וגם מצות פריקה‪ ,‬מ”מ מצות טעינה של שונא עדיף‪ ,‬דמצוה‬
‫שנקרא ‘חכם לב’‪.‬‬ ‫אחת בכפיית יצרו גדולה משתי מצוות שאין בהם כפיית יצרו‪ .‬וכיון שלקחת את ארונו של יוסף‬
‫היא מצוה קשה והמצוה של ביזת מצרים הם שתי מצוות קלות וגם שכרן בצידן‪ ,‬הרי מצותו עדיפא‬
‫ויש לומר דמשה רבינו ראה ברוה”ק דאינו נכנס לא”י [וכמ”ש ברש”י שמות ד’ יג’] ולא יזכה‬
‫על מצוותן‪.‬‬
‫לעשות המצוה של קבורת עצמות יוסף בשלמות‪ ,‬וא”כ בשלמא כולם קיימו את מצוות ביזת‬ ‫עצמות יוסף עימו – עימו ממש‬
‫ועדיין יש לדייק היכן מוכח מהפסוק ‘ויקח משה את עצמו יוסף עמו’ שמשה היה חכם לב יקח‬
‫מצרים ונשיאת קרשי המשכן והרגישו את סיפוקם בעשיית המצוה ע”י בניית המשכן‪ ,‬אבל משה‬ ‫מצוות ונתעלה בזה שנתעסק בארונו של יוסף‪.‬‬
‫ובדרך חידוד יש לומר‪ ,‬דמדויק כן מהלשון ‘עימו’‪ ,‬דלקח משה את עצמות יוסף עמו ממש‪ ,‬והיינו‬
‫רבינו הרי לא יזכה לראות בהגעת עצמות יוסף לא”י ועם כל זאת נתאמץ במצוה זו‪ ,‬ולכן קראה‬ ‫ע”פ מה דאמרינן בגמ’ [ברכות יח‪ ].‬דהלוקח עצמות המת לא יניחם ע”ג החמור וישב עליהם‪ ,‬וא”כ‬
‫נמצא דכל ישראל לקחו ביזת מצרים על חמוריהם‪ ,‬אבל משה לקח את עצמות יוסף עמו ממש‪,‬‬
‫לו התורה ‘חכם לב יקח מצוות’ שבכל מצוה האדם לא לוקח לעצמו את כל המצוה כיון שיש חלק‬ ‫והיינו שנתאמץ מאוד בלקיחתם שהרי לא היה יכול להניחם על החמור‪.‬‬
‫עצמות יוסף עימו – בזה גופא נתעלה‬
‫שנובע מנגיעות וממניעים אחרים ולא הכל לשמה‪ ,‬משא”כ משה לקח את המצוה כולה ולא השאיר‬ ‫ועוד יש לומר‪ ,‬דמצות לקיחת הקרשים ממצרים וכן מצות ביזת מצרים היו מצוה לשעתה בלבד‪,‬‬
‫כיון שהחיוב היה בעיקר שיקחו עמהם ממצרים את קרשי המשכן וכן ליקח את שלל מצרים‬
‫בה חלק שאינו לשמה‪.‬‬ ‫כשיצאו למדבר נסתיימה מצוותן‪ ,‬אבל עצמות יוסף יש בהם מצוה אריכתא ויש כאן מטרה‬
‫שעצמות יוסף יהיו עמהם בתמידות וכל הזמן משה מקיים מצוה זו‪ ,‬וכן מדויק בלשון‪ ,‬כאשר יוסף‬
‫ובזה יובנו דברי המדרש‪ ,‬שאמר לו הקב”ה והרי קראתי לך ‘חכם לב’ רק בגלל שלא תכנס לבסוף‬ ‫מבקש מאחיו אומר ‘והעליתם את עצמותי מזה אתכם’‪ ,‬דבקשתו של יוסף אינה להביאו לאר”י מיד‬
‫בפטירתו אלא שיוסף רוצה להיות ביחד עם ישראל בגלותם ובלכתם במדבר‪ ,‬ולכן משה מקיים את‬
‫לא”י‪ ,‬ואם תכנס לבסוף לא”י נמצא שאולי לקחת את עצמות יוסף לטובתך ולהנאתך לראות את‬ ‫המצוה בכל רגע ורגע‪ ,‬ובזה גופא שלוקחו עימו לכל מקום בזה מקיים מצוה כל הזמן‪.‬‬

‫עצמות יוסף מגיעים לקבורה והיאך קראתיך ‘חכם לב’‪ ,‬ולכן כבר מאז שיצאתם ממצרים נגזרה‬

‫הגזירה שלא תכנס לארץ‪ .‬ודברי המדרש‬

‫מתוקים‪.‬‬

‫ואף משה קיבל שכרו על כך‪ ,‬שאף שלא‬

‫עשה כלום במלאכת המשכן והלך והתעסק‬

‫קרן אורה ‪ -‬הדף היומי‬ ‫בארונו של יוסף‪ ,‬החשיבו הקב”ה כאילו‬

‫עוזרים לכם לסיים את הש"ס!‬ ‫המשכן הוקם על ידו‪ ,‬וכמו שמביא רש”י‬
‫לקמן [פקודי לט לג] ‘אמר משה לפני‬

‫יש לך שאלה על הדף? חוסר בהירות?‬ ‫הקב”ה איך אפשר הקמתו ע”י אדם אמר‬

‫סתם מתקשה בקטע גמרא?‬ ‫לו עסוק אתה בידך נראה כמקימו והוא‬
‫נזקף מאליו’ ע”כ‪ .‬א”כ נמצא ששכרו של‬
‫יש מי שיעזור!‬

‫המוקד הטלפוני לשאלות על הדף היומי‬ ‫משה היה‪ ,‬שאף שלא נתעסק כלל בנשיאת‬
‫קרשי המשכן‪ ,‬מ”מ כל המצוה של הקמת‬
‫‪04-6641505‬‬ ‫המשכן נקראת על שמו והיה נראה כאילו‬

‫הוקם המשכן כולו על ידו‪.‬‬

‫ניתן לקבל את העלון ישירות למייל‬
‫נא לפנות לכתובת‪[email protected] :‬‬

‫המשך מעמוד קודם‬ ‫מעשה רב‬

‫בהרפכשותטהבדייווטת‪,‬ר‪.‬אל תהי ברכה ליהודי‪ ,‬אפילו הדיוט‪ ,‬קלה בעיניך‪ .‬ברך כל יהודי‪ ,‬אפילו‬ ‫באאגעמנבור‪,‬ולפתונעוהםתלובה‪,‬האעילוצהווידמהייה‪,‬לכרדהבביתריחעקמהיקרבבאמ‪,‬כאהיך‪.‬לגראאזמ"צרא‪",‬לל‪,‬מיתוהבאייניק‪,‬ברשהכדמיתומנטהו‪,‬דיבאורדטכםהק‪.‬לפההשורבבט‪,,‬עינשישךהאי"ב!הרךמ יפוהורדסי?ם‬
‫ובאבענמוצרגמעילולשפראגבינייעההעדקביייו‪,‬בט‪.‬אמהחאוילדגתארי‪,‬תלעךבדעיכלבףרד‪.‬ישןמתכלמשכאאתיהחריעלאדהיתםלאהדנממיפא‪..‬ג‪.‬מערתיככפמשולטאוניואמלה‪.‬תהסללאףאמאורתתו‪.‬י‬ ‫להגדדבולריהםדוארך 'יהצדאיווט'מ?פיו‪ ,‬ומיד התעשת‪ .‬תפס את עצמו‪ .‬הכה על חטא‪ .‬כיצד קראתי‬
‫נאיניסהמלפרתשקןשאמתאמהרמעחווז"תלואמכמוורן‪ ,‬אללאההרתבכוהונמתבירך‪.‬חלידלהיהינול‪,‬ומאורמערילםרלבוינוחכשמיהנוו‪,‬אאהלדיותהטי‪,‬‬
‫[מתוך הספר 'מפיק מרגליות']‬