מפיק מרגליות תולדות תשפב

‫גליון ‪90‬‬ ‫פרשת תולדות‬
‫תשפ"ב‬

‫זמני השבת‬

‫כניסת השבת ‪16:14‬‬

‫מוצאי שבת ‪17:21‬‬

‫רבינו תם ‪17:55‬‬

‫המרא דאתרא הרה"ג רבי אברהם צבי מרגלית שליט"אעל הפרשה‬ ‫מוסדוהתע'לוןקיורןצאאלוארורה'ע"כירמיאל‬
‫אב ברראהשוםהתרשהלצהי"מגטברי"ראאבידמאתררגאלית‬
‫ובאותו לילה צמחו לו שמונה עשרה שורות של שיער לבן בזקנו‪.‬‬ ‫קלסתר פניו של יצחק היה דומה לאברהם‪ .‬זיו איקונין של יוסף דמה לשל יעקב‬
‫אגב‪ ,‬הרמב"ם [פירוש המשניות ברכות א ה] כותב‪" ,‬ומה שאמר רבי אלעזר בן עזריה‬ ‫שאלה‪/‬חידה קטנה‪ .‬שני זוגות של אנשים‪ ,‬שהיו דומים זה לזה בקלסתר פנים‪.‬‬ ‫ע"זחבירל"והתסמבקבמבנויתאכפיפובפכינניומתניווועתוםרתכעסןתל"ידויושהיססלסמןלדילכרמההכהלימודדמב"נדישבהנמדכליופהפדאשבודאתהס"כיבבבשתרבבבהיצפררבבוימערינרדנסקולהעקרוששסםשדוץתשבס"שתבשףיישווודננלנכ*"נכורוקתנ****************לתירעימיידמד"יוות"תתהמתביירעלתתריםנ""מןבושבלונואתבעיסרםנבויונרתת‪"-‬שותקפבתבתומבאקכיירעילייעחויתבהחששתישרקרשמםח"ווםהואבררנשעםוןממופומרמרחערזה"תחיקוו"""נכריב"יר"תידיגגתאלנזהיויאיםיטםזל""מר"ם"היתנקגי"יקלויםלת‬
‫"הרי אני כבן שבעים שנה" ולא אמר בן שבעים שנה‪ ,‬לפי שלא היה בן שבעים כי אם‬
‫צעיר לימים‪ ,‬אלא שהיה מרבה להגות וללמוד ולקרות לילה ויומם עד שחלשו כחות‬ ‫מיהם?‬
‫גופו ונזדקן‪ ,‬ונעשה כזקן בן שבעים שנה"‪ .‬וכבר הקשו שלכאורה דבריו סותרים לדברי‬ ‫ובכן‪ ,‬השניים הראשונים הם אברהם ויצחק‪ .‬כתוב בתחילת פרשתנו [בראשית כה‬
‫יט]‪" ,‬ואלה תולדות יצחק בן אברהם‪ ,‬אברהם הוליד את יצחק"‪ .‬ונשאלת השאלה‪,‬‬
‫הגמרא‪ ,‬האומרת שבדרך נס צמח לו זקן לבן‪.‬‬ ‫מהו כפל הלשון‪ .‬כותב רש"י על פי דברי חז"ל‪" ,‬לפי שהיו ליצני הדור אומרים‬
‫החתם סופר מיישב יישוב נפלא‪ .‬וכך כתב‪" ,‬כי לפי עניות דעתי בטבע של חכמי‬ ‫מאבימלך נתעברה שרה‪ ,‬שהרי כמה שנים שהתה עם אברהם ולא נתעברה הימנו‪ .‬מה‬
‫ישראל יתחוורו זקניהם מרוב עיונם ואפיסות הליחות‪ ,‬אלא בהשגחת הבורא נותן‬ ‫עשה הקדוש ברוך הוא‪ ,‬צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם‪ ,‬והעידו הכל אברהם‬
‫התורה יתברך שמו לא כהתה עינם ולא ינוס ליחותם על ידי חולשת התורה‪ ,‬וקוי ה'‬ ‫הוליד את יצחק‪ .‬וזהו שכתב כאן יצחק בן אברהם היה‪ ,‬שהרי עדות יש שאברהם‬
‫יחליפו כח‪ .‬אך כשרצה הקב"ה שיתמנה לנשיא‪ ,‬סילק הנס והניחו בטבעו‪ ,‬ונתחוורו‬
‫ונתלבנו שערותיו‪ .‬נמצא לפי הליכות כל החכמים היה זה נס‪ ,‬ולפי טבע העולם איננו‬ ‫הוליד את יצחק"‪.‬‬
‫וכך אומרת הגמרא [בבא מציעא פז א]‪" .‬אמר רבי לוי‪ ,‬אותו היום שגמל אברהם‬
‫נס‪ .‬וצדקו דברי הש"ס ודברי הרמב"ם"‪.‬‬ ‫את יצחק בנו עשה סעודה גדולה‪ .‬היו כל אומות העולם מרננים ואומרים‪ ,‬ראיתם‬
‫פעם מישהו הצביע על אדם אחד ואמר לי‪ ,‬תראה את ההוא‪ ,‬איזה זקן לבן יש לו‪ ,‬כמה‬ ‫זקן וזקנה שהביאו אסופי מן השוק ואומרים בננו הוא‪ ,‬ולא עוד אלא שעושין משתה‬
‫שהוא זקן! אמרתי לו‪ ,‬נו‪ ,‬מה אתה רוצה‪ ,‬שימות בגיל צעיר?‬ ‫גדול להעמיד דבריהם! מה עשה אברהם אבינו‪ ,‬הלך וזימן כל גדולי הדור‪ ,‬ושרה אמנו‬
‫ונחזור לחידתנו‪ .‬אילו עוד שניים היו בעלי אותו קלסתר פנים? ובכן‪ ,‬אלו יעקב ויוסף‪.‬‬ ‫זימנה את נשותיהם‪ ,‬וכל אחת ואחת הביאה בנה עמה ומניקתה לא הביאה‪ ,‬ונעשה נס‬
‫רש"י מביא את הדבר פעמיים‪ .‬בתחילת פרשת וישב‪ ,‬על הפסוק "אלה תולדות יעקב‬
‫יוסף בן שבע עשרה שנה וגו'" [בראשית לז ב]‪ ,‬כותב רש"י‪" :‬ומדרש אגדה דורש‪,‬‬ ‫בשרה אמנו ונפתחו דדיה כשני מעיינות‪ ,‬והניקה את כולן‪.‬‬
‫תלה הכתוב תולדות יעקב ביוסף מפני כמה דברים‪ ,‬אחת שכל עצמו של יעקב לא‬ ‫ועדיין היו מרננים ואומרים‪ ,‬אם שרה הבת תשעים שנה תלד‪ ,‬אברהם בן מאה שנה‬
‫עבד אצל לבן אלא ברחל‪ ,‬ושהיה זיו איקונין של יוסף דומה לו וכו'"‪ .‬ומיד בפסוק הבא‪,‬‬ ‫יוליד? מיד נהפך קלסתר פנים של יצחק ונדמה לאברהם‪ .‬פתחו כולם ואמרו אברהם‬
‫"כי בן זקונים הוא לו" [בראשית לז ג]‪ ,‬כותב רש"י‪" :‬דבר אחר‪ ,‬שהיה זיו איקונין‬
‫הוליד את יצחק"‪.‬‬
‫שלו דומה לו"‪.‬‬ ‫נשים לב לנקודה מעניינת‪ .‬יצחק לא נולד כאשר קלסתר פניו דומה לאביו‪ .‬רק בעקבות‬
‫מדוע לגבי יעקב ויוסף משתמשים בביטוי 'זיו איקונין'‪ ,‬ואילו לגבי אברהם ויצחק כתוב‬ ‫הלעג והבוז של אומות העולם‪ ,‬עשה הקב"ה נס‪ ,‬וצר קלסתר פניו כדוגמת אברהם‪.‬‬
‫'קלסתר פנים'? בפשטות היינו משום שלגבי יוסף כתוב "בן זקונים"‪ ,‬נוטריקון של 'זיו‬
‫איקונין'‪ .‬אבל ישנו הבדל נוסף‪ .‬כפי שכבר הבאנו‪ ,‬יצחק לא נולד דומה לאברהם‪ .‬רק‬ ‫זהו הזוג הראשון‪ .‬אברהם ויצחק‪.‬‬
‫בעקבות המעשה שהיה במשתה שנערך לרגל היגמלו‪ ,‬צר הקב"ה קלסתר פניו כשל‬ ‫במאמר המוסגר נוסיף‪ ,‬כאשר היו אברהם ויצחק הולכים ברחוב‪ ,‬לא היו מזהים מי‬
‫אברהם‪ .‬יוסף לעומת זאת נולד כאשר זיו איקונין שלו דומה ליעקב‪ .‬אם כי יש להעיר‪,‬‬ ‫מהם אברהם ומי יצחק‪ .‬במדרש תנחומא בפרשה הקודמת‪ ,‬על הפסוק "ואברהם זקן‬
‫שגם לגבי יצחק דורש המדרש [לקח טוב] על הפסוק "ותהר ותלד שרה לאברהם‬ ‫בא בימים" [בראשית כד א]‪ ,‬מובא שאברהם התלונן על כך‪ ,‬כשאני הולך עם יצחק אף‬
‫בן לזקוניו"‪" ,‬בן לזקוניו – זיו איקונין‪ .‬מלמד שהיה זיו איקונין שלו דומה לאביו"‪ .‬כאן‬ ‫אחד לא מזהה אותי‪ .‬ועוד‪ ,‬כשאני עולה לאוטובוס אף אחד לא קם לכבודי‪ ...‬מה עשה‬
‫הקב"ה‪ ,‬הביא עליו סימני זקנה‪ .‬זקנו כולו הפך לבן‪ .‬אם יש למישהו תלונות על הזקן‬
‫משמע שכבר כשנולד יצחק היה דומה לאביו‪.‬‬
‫אגב‪ ,‬במדרש רבה [בראשית רבה חיי שרה נט] מצאנו שהיה לאברהם 'כפיל' נוסף‪,‬‬ ‫הלבן‪ ,‬הכתובת היא אברהם אבינו‪ ...‬הוא שביקש על כך‪.‬‬
‫אליעזר עבדו‪ .‬שכך כתב על הפסוק "ויאמר אל עבדו זקן ביתו" [בראשית כד ב]‪,‬‬ ‫אבל‪ ,‬זקן לבן הוא גם סימן של כבוד‪ .‬במקורות מוצאים אנו שאנשים ייחסו חשיבות‬
‫"שהיה זיו איקונין שלו דומה לו"‪ .‬גם כאן הדרשה נדרשת מהמילים "זקן ביתו"‪,‬‬ ‫לזקן לבן‪ ,‬כפי שהגמרא [ברכות כח א] מספרת‪ ,‬שכאשר ביקשו למנות את רבי אלעזר‬
‫[מתוך הספר 'מפיק מרגליות']‬ ‫נוטריקון 'זיו איקונין'‪.‬‬ ‫בן עזריה לנשיא‪ ,‬אמרה לו אשתו‪" :‬לית לך חיוורתא"‪ .‬אין לך זקן לבן‪ .‬נו‪ ,‬אז מה‪ ,‬הרי‬
‫הוא צדיק וחכם גדול‪ ,‬מה בכך שאין לו זקן לבן‪ .‬רואים אנו שזהו דבר המעורר רגשות‬
‫כבוד‪ .‬וכך כותב שם רש"י‪" ,‬ונאה לדרשן להיות זקן"‪ .‬ובאמת עשה לו הקב"ה נס‪,‬‬

‫כמשסעהעדצונידדיםת‪,‬קילשםלשאומונוהמתרביבשםעחמרתעוד‪.‬טל‪.,‬שווחעדווטושקיעאבםולרהרםשובןשה‪.‬לשלשהמהבנילכבלקארחצדע‪.‬ירעידם ככדדיי כלךה‪.‬גיהשרילהלנםו‬ ‫מעשה רב‬
‫כמשסצקףדל עשכונבסירףמולבציסונאייחםור‪,‬ביאננשוךשאוומיתוהערהפבירואןב‪".‬ה[רהבבאורה‪.‬מארעשילהתרפיבכהג‪,‬חזטת"ולר]‪,‬תהיולשמבקשסלוימףםע‪..‬ל‪.‬ו"קאחרבמעאבמראוהתם‬
‫התשלום הזול ביותר הוא ‪ -‬כסף‬
‫המשך בעמוד הבא‬ ‫צאהוגדיממקררייאםם [הלבררבבאשהע‪,‬ימוםצא‪.‬יפעיהאלוצפדימזעקיאט]םאיהאנומםצמירעגיוהםשיאםמ‪.‬תעטהחויעלווקש‪,‬יםאחהדרבמנהי‪ ,‬ורבאיילםו כהמורבשן‪,‬עיבים‪,‬ן‬
‫אאגבירשהלםכאםופמרת ללמחלם‪,‬אכיתםשב"ועואוקתחלהכופלדתרלככחםם‪ .‬ובססעודפוו לשבלכדםב"ר[עבררךאלשיהתם יסחעוהד]ה‪.‬‬

‫הנשמה אל הגוף כדברי הנפה”ח פ”ב]‪ ,‬ולפי”ז‪ ,‬פשיטא דאם הוא בן רשע וכדו’ כיון שהוא קיטרוג‬ ‫על הפרשה ועל הדף‬

‫על התפילה ודאי שלא יזכירנו ואף בתפילה רגילה שלא באה לשנות דבר מה‪ .‬אבל בתפילה שבאה‬ ‫הרה"ג רבי מאיר מרגלית שליט"א‪ ,‬מחבר ספר 'מאיר נתיבים'‬
‫לנכח אשתו ‪ -‬אין קטגור נעשה סנגור‬
‫לשנות דבר מה כגון בתעניות או כתפילת יצחק ורבקה‪ ,‬שם צריך ש”ץ דוקא צדיק בן צדיק‬
‫כתוב בפסוק ‘ויעתר יצחק לה’ לנכח אשתו כי עקרה היא’‪ ,‬וביאר הגר”ש קלוגר דהתפלל לנוכח‬
‫וממשפחת צדיקים ולא סגי רק שלא יהיה קיטרוג אלא בעינן סניגור בתפילתו‪ ,‬אבל כשהמקטרג‬ ‫אשתו‪ ,‬מפני שצריך להזכיר את שם החולה ושם אביו‪ ,‬ויצחק לא ידע היאך לנהוג‪ ,‬שהרי אם יזכיר‬
‫שם אביה של רבקה הרי אדרבא לא יועיל כלום בתפילתו‪ ,‬ואף שהכל גלוי לפניו מ”מ אין מזכירין‬
‫אינו מהות של מקטרג אלא רק משפחה בזויה ואינו מזיק אלא דגם אינו מועיל‪ ,‬וגם לא פועל דבר‬ ‫רשעים בתפילה‪ ,‬וכמו שמצינו שאין הכהן גדול לובש בגדי זהב ביוה”כ משום שאין קטגור נעשה‬

‫בתפילתו אלא היא תפילה רגילה‪ ,‬כיון שאין שום חיסרון במשפחה בזויה כזו‪ ,‬או אז‪ ,‬הרי היא‬ ‫סנגור ואף שהכל גלוי וידוע לפניו‪.‬‬
‫ולכן התפלל יצחק באופן שלא צריך להזכיר את שמה שהרי המתפלל לפני החולה אין צריך להזכיר‬
‫מעלה להגיש לש”ץ אדם כזה פשוט‪ ,‬וכמ”ש הטור ‘טוב לקרב מזרע רחוקים דכתיב שלום שלום‬ ‫שם אביו‪ ,‬כמ”ש המג”א [קיט’ סק”א]‪ ,‬ולכן התפלל ‘לנכח אשתו’ שכך לא צריך להזכיר את שמה‪,‬‬
‫ועל כן לא הוזכר שמה של רבקה בתחילת הפסוק אלא רק ‘לנכח אשתו’‪ ,‬אבל מיד לאחמ”כ כתוב‬
‫לרחוק ולקרוב’‪.‬‬
‫‘ותלד רבקה אשתו’ שכאן כבר יכול להזכירה בשמה‪.‬‬
‫שני גויים בבטנך – זה רבי ואנטונינוס‬ ‫סתירה בענין אין קטגור נעשה סנגור‬

‫ובביאור התשובה כתב רש”י דשני גויים אלו אנטונינוס ורבי‪ ,‬וצריך לבאר מה תשובה יש כאן‪.‬‬ ‫בגמ’ בר”ה [כו‪ ].‬אמרינן דאין תוקעין בר”ה בשופר של פרה כיון שאין קטגור נעשה סנגור‪ ,‬שהרי‬
‫העגל [בנה של הפרה] גורם קטרוג על ישראל בחטא העגל‪ ,‬ומאידך אמרינן שם [כו‪ ]:‬דשופר של‬
‫והנה בגמ’ בסנהדרין [צא‪ ]:‬פליגי רבי ואנטונינוס ממתי נכנס היצה”ר לשכון באדם‪ ,‬דרבי סבר‬ ‫ר”ה פיו מצופה זהב‪[ ,‬ואפילו היה יכול להיות כולו זהב לולי שמשתנה קולו] והיאך יתכן ששופר‬
‫של ר”ה פיו מצופה זהב‪ ,‬והרי הזהב מזכיר את חטא העגל כדאמרינן ביומא דהכהן הגדול ביוה”כ‬
‫שהוא משעת יצירה ואילו אנטונינוס סבר משעת יציאה מבטן אימו דאל”ה מבעט ויוצא‪ ,‬נמצא‪,‬‬ ‫היה לובש בגדי לבן ולא בגדי זהב דאין קטגור נעשה סנגור‪ ,‬וא”כ מדוע היו תוקעים במקדש בשופר‬

‫דלרבי הכח הרע שבאדם נמצא בו מתחילתו ממש‪ ,‬משא”כ אנטונינוס סובר שבשעת יצירה יש רק‬ ‫שפיו מצופה זהב‪.‬‬
‫חקירה האם נשאר קטגור או שלא נעשה סנגור‬
‫יצר הטוב ורק בשעת יציאה נכנס היצה”ר‪ ,‬וא”כ תמיד הרע מגיע משורש הטוב שקדם לו בכניסתו‬ ‫והנה‪ ,‬יש לחקור בדין ‘אין קטגור נעשה סנגור’ האם אינו יכול להיות סנגור כיון שכל מהותו היא‬
‫קטגור ונשאר קטגור‪ ,‬או דהביאור שסנגור אינו יכול להעשות‪ ,‬אבל דבר אחר יכול להעשות ויכול‬
‫לאדם‪.‬‬
‫לעזור אלא דלא יכול להגיע לדרגת סנגור‪.‬‬
‫ובזה יבואר‪ ,‬דשאלת רבקה היתה מדוע אצלה הרע והטוב ביחד ולא כל אחד לבדו‪ ,‬כמו שהיה אצל‬ ‫ושתי נפק”מ בדבר‪ ,‬חדא אם ‘הקטגור’ אינו חפצא של מקטרג אלא דיש בו קצת קיטרוג‪ ,‬האם גם‬
‫ממנו צריך לחוש‪ ,‬דאם כהצד שנשאר קטגור‪ ,‬הרי זה אינו כן ואין חסרון להשתמש בו שהרי אינו‬
‫שרה ששרה ביררה את הטוב וישמעאל את הרע ולמה אצלה שתיהם יחדיו [וכן ביאר המש”ח את‬
‫מקטרג ממש‪ ,‬אבל לצד שאינו יכול לסנגר‪ ,‬אף במעט סגי שאינו יכול לסנגר‪.‬‬
‫שאלת רבקה]‪ ,‬ועל זה אומר לה הקב”ה‪ ,‬שני גויים בבטנך‪ ,‬דהיינו גם הרע שבבטנך יש לו יניקה‬ ‫ועוד נפק”מ‪ ,‬אם הוא דבר שלא בא לסינגור אלא מביאים אותו כמליץ טוב ולא כמסנגר ממש‪,‬‬
‫דאם כהצד שכל מהותו קטגור א”כ לא נשתמש בו שהרי קטגור הוא‪ ,‬אבל אם החסרון הוא רק‬
‫מהטוב‪ ,‬שהרי הרע הוא אנטונינוס והוא סובר שכח הטוב קודם לרע ליכנס אל האדם‪ ,‬וא”כ שייך‬ ‫שאינו יכול להיות סנגור טוב‪ ,‬א”כ באופן שאינו צריך להיות סנגור אלא רק מליץ טוב‪ ,‬יכולים‬

‫לבררו ולהוציא ממנו הטוב‪.‬‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬
‫אינו פוסל אם אינו נצרך לסגנר ואין מהותו מקטרג‬
‫גימטריאות ופרפראות – ‘וימלאו ימיה ללדת’‬ ‫ונראה לומר ע”פ שתי הנפק”מ הנ”ל‪ ,‬דהפרה היא מזכירה בגלוי את חטא העגל וכמ”ש ‘תבוא אם‬
‫ותקנח צואת בנה’‪ ,‬והיינו העגל גופא הוא עצמו קטגור‪ ,‬ואין קטגור נעשה סנגור ולכן לא לוקחים‬
‫‘ויעתר לו ה’ פרש”י ‘ויעתר לו נתפצר ונתפייס ונתפתה לו’ ודברי רש”י צ”ב מדוע היה צריך כ”כ‬ ‫קרן של פרה‪ ,‬משא”כ זהב אין מהותו להזכיר חטא העגל אלא מזכיר הוא בהסתרה וכמו שאומר‬
‫להם משה בדרך רמז בריש פרשת דברים ‘ודי זהב’ ואינו ממש מקטרג אלא מזכיר קיטרוג‪.‬‬
‫להפציר ולפתות את הקב”ה‪ ,‬וביאר בזה מרא דארעא ישראל הגרי”ח זוננפלד‪ ,‬דכיון שע”י לידת‬ ‫וא”כ יש לחלק בין בגדי עבודת הכהן לשופר‪ ,‬דעבודת הכהן שצריכה להיות המסנגר על ישראל‬
‫ביוה”כ‪ ,‬אינה יכולה להיות מסנגר טוב כיון שסו”ס יש כאן זהב ואף שהזהב מקטרג רק בדרך רמז‬
‫עשו נתקצרו חמש שנים משנותיו של אברהם שהרי באותו יום שיצא עשו לתרבות רעה מת אברהם‬ ‫מ”מ אינו סנגור‪ ,‬אבל השופר שאינו בא לסנגר אלא למליץ טוב‪ ,‬א”כ העיקר שלא יהיה בו קיטרוג‬
‫ממש [של פרה]‪ ,‬אבל בדרך רמז [של זהב] אין בו חיסרון‪.‬‬
‫אבינו בכדי שלא יראה את נכדו יוצא לתרבות רעה‪ ,‬ולכך היה צריך יצחק אבינו לפתות את הקב”ה‬
‫ש”ץ ממשפחה חשובה או ממשפחת בזוים‬
‫שיסכים להולדת בניו ואף שעי”ז ימות אביו אברהם חמש שנים טרם זמנו‪.‬‬ ‫וכעין זה יש לתרץ את קושית הפרישה [או”ח נג’ סק”ז]‪ ,‬דכתב בטור [או”ח נג] דטוב לשלוח‬
‫לש”ץ מי הוא שהוא ממשפחה בזויה וצדיק‪ ,‬וז”ל ‘ואם הוא ממשפחה בזויה וצדיק [הש”ץ] טוב‬
‫והוסיף הגרי”ח זוננפלד‪ ,‬דכן מרומז בפסוק ויעתר לו ה’ שהם בגימטריא חמש שנים‪[ ,‬וראיתי‬ ‫לקרב מזרע רחוקים שנאמר ‘שלום שלום לרחוק ולקרוב’‪ ,‬ומאידך כתב בטור בהלכות תעניות‬
‫[תקנט’] דראוי שיגש בתעניות לפני הציבור מי שאין בו ולא באחד מקרוביו ולא מן הנלוים אליו‬
‫שהוסיפו בשם הגר”א קוטלר שאמר שא”א לומר גימטריא זו ללא רוח הקודש]‪.‬‬ ‫שום עברות‪ ,‬וכן מוכח בפרשתן ‘ויעתר לו ה’ לו ולא לה לפי שאין דומה תפילת צדיק בן צדיק‬

‫והוספתי אף אני הקטן‪ ,‬דבהמהרי”ל דיסקין כתב‪ ,‬דאף שכל הצדיקים נולדים לחדשים מקוטעים‬ ‫לתפילת צדיק בן רשע‪ ,‬וא”כ היאך הורה הטור ליתן ש”ץ לאדם ממשפחה בזויה‪.‬‬
‫ויש לתרץ‪ ,‬ע”פ החקירה לעיל ב’קטגור נעשה סנגור’‪ ,‬דחיסרון של בן משפחה רשע הוא קטגור‬
‫מ”מ כאן נולדו עשו ויעקב בזמנם כמ”ש ‘וימלאו ימיה ללדת’ וזאת בגלל עשו הרשע שנולד עימו‪.‬‬ ‫ממש‪ ,‬אבל אם רק הוא ממשפחה פסולה אינו קטגור אלא רק אינו פועל את פעולתו‪ ,‬ולא עוד‪ ,‬אלא‬
‫שרק בתפילה מיוחדת כגון של תעניות או כתפילת יצחק ורבקה צריך שיפעל את פעולתו אבל‬
‫אבל ע”פ דברי הגרי”ח יש לומר דהסיבה שילדה את יעקב בזמנו ולא לחדשים מקוטעים‪ ,‬בכדי שלא‬ ‫בתפילה רגילה יומיומית אינו צריך לפעול אלא להמשיך ולתחזק את חיבור העולמות [כחיבור‬

‫לקצר את ימיו של אברהם‪ ,‬שהרי אם יעקב ועשו היו נולדים קודם זמנם‪ ,‬היה עשו יוצא לתרבות‬

‫רעה מוקדם יותר‪ ,‬ומקצר בכך עוד את ימי אברהם‪ ,‬ועל כן נולדו בזמנם בחדשים מלאים‪.‬‬

‫וכיון דאמטו להכי ולגאונות הגרי”ח‬

‫בגימטריאות‪ ,‬אציגה גימטריא נוספת בפרשתן‬

‫קרן אורה ‪ -‬הדף היומי‬ ‫מהגרי”ח‪ ,‬דכתוב בפסוק ‘בא אחיך במרמה’‬
‫וביאר המהריל”ד דהמרמה היא שנתן לאביו‬

‫עוזרים לכם לסיים את הש"ס!‬ ‫אפיקומן‪ ,‬והיינו פסח שנאכל על השובע‪ ,‬וכעת‬
‫לא יכול יצחק לאכול כלום שהרי אין מפטירין‬
‫יש לך שאלה על הדף? חוסר בהירות?‬ ‫אחר הפסח אפיקומן‪ ,‬וודאי לא יאכל מצידו של‬
‫סתם מתקשה בקטע גמרא?‬ ‫עשו‪ ,‬וכששמע זאת הגרי”ח אמר דגימטריא של‬

‫יש מי שיעזור!‬ ‫‘במרמה’ הוא ‘אפיקומן’‪.‬‬

‫המוקד הטלפוני לשאלות על הדף היומי‬ ‫ובדרך חידוד יש לומר דמכאן המקור ‘לגנוב’‬
‫את האפיקומן‪ ,‬כיון שפעם ראשונה שהוזכר‬
‫‪04-6641505‬‬ ‫האפיקומן בתורה‪ ,‬הובא בענין של מרמה וגניבה‪,‬‬

‫ועל כן עד ימינו אנו האפיקומן ‘בא במרמה’‪.‬‬

‫ניתן לקבל את העלון ישירות למייל‬
‫נא לפנות לכתובת‪[email protected] :‬‬

‫יהיה חייב לעפרון הכרת טובה‪ ,‬ואין ספק שעפרון ידע לנצל זאת היטב לצרכיו‪.‬‬ ‫המשך מעמוד קודם‬ ‫מעשה רב‬
‫העוברים לסוחר היו שווים פי מאה מהשקלים הרגילים!‬
‫במכסובופדר‪,‬גדפועלםוסהיפתקאראחתהכרלבצמרבכירוי‪.‬סק בשבת בבני ברק‪ .‬התאכסן בבית אחד ממכיריו‪ .‬הלה אירחו‬ ‫ונעבושסשואילפםו‪,‬תשמהלתשדחאיבללרה‪,‬תדהמרעדשוניעיאן‪,‬הרגבשמעהררמיאאובאיתתנחהישלמקוהלכיהכחצסיהףעדעעובפברררוזןהל‪,‬לסואשבחררר!שהעםיםאאתוהמרשידםה והרהבמהע וראהפיחילונםמעאיןט כאיסנף‪,‬ם‬
‫במוצאי שבת ניגש הרב לבעל הבית‪ ,‬הודה לו מקרב לב‪ ,‬וביקש לשלם תמורת האירוח‪.‬‬ ‫ולביהושמתאעלר‪.‬ר‪.‬ה‪.‬הזוחינתםשובאויןתכרסבוף‪,‬ת‪.‬יקארחהתבמההרןבהאוממראתר‪,‬בעההמצאעוהתהשרקאלשונכהסף‪.‬ש 'לחיענפםר'ון‪,‬הולאתהתמאחיתרההישדקרה‬
‫אברהם לא היה מוכן לקבל את השדה והמערה במתנה‪ ,‬כי ידע שזה יעלה לו ביוקר רב‪ .‬כל ימיו‬
‫נההעכדיולרבזו?להנמעהונאאהרחבהכורסקבףרו‪..‬א‪.‬אמברת‪,‬מיאלההנ‪,‬אוכיתייפעגלע‪.‬ה רעאלה‪,‬הדלעשתלםשצארקיחך‪.‬תאישלאופםשרתמלוהרתתחממתקן מאככךס‪.‬ניההתלשגלדווםל‬

‫[מתוך הספר 'מפיק מרגליות']‬