מפיק מרגליות דברים תשפא

‫גליון ‪74‬‬ ‫פרשת דברים‬
‫תשפ"א‬

‫זמני השבת‬

‫כניסת השבת ‪19:18‬‬

‫מוצאי שבת ‪20:29‬‬

‫רבינו תם ‪20:59‬‬

‫המרא דאתרא הרה"ג רבי אברהם צבי מרגלית שליט"אעל הפרשה‬ ‫מוסדוהתע'לוןקיורןצאאלוארורה'ע"כירמיאל‬
‫אב ברראהשוםהתרשהלצהי"מגטברי"ראאבידמאתררגאלית‬
‫שנאת חנם כנגד שלש עבירות‪ :‬עבודה זרה‪ ,‬גלוי עריות‪ ,‬ושפיכות דמים"‪.‬‬ ‫כיצד מוכיחין‬
‫תמה רבי יהונתן ושואל‪ ,‬וכי אכן כך היה? וכי המצב היה כל כך ורוד בימי בית שני?‬ ‫ע"זחבירל"והתסמבקבמבנויתאכפיפובפכינניומתניווועתוםרתכעסןתל"ידויושהיססלסמןלדילכרמההכהלימודדמב"נדישבהנמדכליופהפדאשבודאתהס"כיבבבשתרבבבהיצפררבבוימערינרדנסקולהעקרוששסםשדוץתשבס"שתבשףיישווודננלנכ*"נכורוקתנ****************לתירעימיידמד"יוות"תתהמתביירעלתתריםנ""מןבושבלונואתבעיסרםנבויונרתת‪"-‬שותקפבתבתומבאקכיירעילייעחויתבהחששתישרקרשמםח"ווםהואבררנשעםוןממופומרמרחערזה"תחיקוו"""נכריב"יר"תידיגגתאלנזהיויאיםיטםזל""מר"ם"היתנקגי"יקלויםלת‬
‫האם הכל התנהל על מי מנוחות? הלא היו כיתות שונות ומשונות‪ ,‬היו שממש‬ ‫"אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל וגו'"‪ ,‬דברים א א‬
‫מרדו בתורה‪ ,‬עשו מעשים נוראים‪ ,‬היתה אווירה של שחיתות במידות ופריצת‬ ‫נעסוק באחד הנושאים הבולטים בפרשתנו‪ ,‬הלא הוא נושא התוכחה‪.‬‬
‫כל הגדרות‪ .‬יוסף בן מתתיהו כותב על הכהנים הגדולים שכיהנו אז את הביטוי‬ ‫התורה אומרת‪" :‬הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא" [ויקרא יט יז]‪.‬‬
‫"ימח שמם"! כה שפלים היו‪ ,‬אנשים נבזים ומושחתים שקנו את התפקיד אצל‬ ‫כל אחד מישראל מחוייב להוכיח את חברו‪ .‬אם לא תעשה זאת‪ ,‬וחברך יחטא‪,‬‬
‫הרומאים בכסף‪ ,‬והשתמשו בשררה כדי לרדות את העם‪ .‬ואילו חז"ל מתארים‬
‫לנו תמונה פסטורלית‪ .‬היה לימוד תורה‪ ,‬היתה גמילות חסדים‪ .‬רק בעיה קטנה‬ ‫אזי תישא עליו חטא‪ .‬כלומר‪ ,‬חטאו יהיה מוטל גם עליך‪.‬‬
‫וכך כותב הרמב"ם [הלכות דעות ו ז]‪" :‬הרואה חברו שחטא או שהלך בדרך לא‬
‫אחת היתה‪ ,‬שנאת חינם‪ .‬האם זו היתה תמונת המצב האמיתית?‬ ‫טשונבאה‪,‬מרמ"צוהוהכלחהתחוזכיירוח לאמתוטעבמ‪,‬י ותלךה"ו‪.‬דיהעומוכישהחואאתחוחטבארועלביןעבצדמוברבימםעששיבוינוהרלבעיינםו‪,,‬‬
‫כאן נותן לנו רבי יהונתן אייבשיץ הבנה עמוקה‪ .‬מה זו בעצם שנאת חינם? מצב‬ ‫בין בדברים שבינו לבין המקום‪ ,‬צריך להוכיחו בינו לבין עצמו‪ .‬וידבר לו בנחת‬
‫ובלשון רכה‪ ,‬ויודיעו שאינו אומר לו אלא לטובתו‪ ,‬להביאו לחיי העולם הבא וכו'‪.‬‬
‫זה גופא!‬ ‫וכל שאפשר בידו למחות ואינו מוחה‪ ,‬הוא נתפש בעוון אלו‪ ,‬כיון שאפשר לו‬
‫אכן‪ ,‬היו כיתות שונות‪ ,‬ממש כמו בימינו‪ .‬היו שבזו לכל דבר שריח של יהדות‬
‫נודף ממנו‪ .‬היו גם 'חצי חצי'‪ ,‬מסורתי‪ .‬איך אומרים הדרשנים? 'מסורתי' מלשון‬ ‫למחות בהם"‪.‬‬
‫'מסור'‪ .‬יש שמנסר קצת מהדת‪ ,‬יש שמנסר הרבה‪ .‬יש מצד זה‪ ,‬ויש מהצד השני‪.‬‬ ‫ישאל השואל‪ ,‬האם יש להוכיח גם כאשר הדבר פוגע בחבר? ובכן‪ ,‬ראשית‪ ,‬לא‬
‫והיו גם דתיים של ממש‪ ,‬חרדים לדבר ה'‪ .‬מקפידים על צניעות ודרך ארץ‪,‬‬ ‫צריך להיבהל מהרעיון ולהימנע משום כך מתוכחה‪ .‬אם תראה את ידידך כשהוא‬
‫לומדי תורה ויראי ה'‪ .‬בתי המדרש היו שוקקים ביום ובלילה‪ ,‬דרשות‪ ,‬שיעורי‬ ‫אמתתכעווצןמלו‪,‬שהתואתם בתטפענוהתאאליקוונבונימיחקוהת‪,‬א‪,‬הובאניכמבורס ומדגירךש אארתץ‪:‬ה"כוססלילחפיהויודעיודימ‪,‬דאלינהנירעליאל‬
‫רוצה לפגוע בך‪ ,‬אבל‪ ,‬במחילה מכבודך‪ ,‬כנראה בהיסח דעת רגעי‪ ,‬ודאי מחמת‬
‫תורה ותפילות‪.‬‬ ‫מחשבות עמוקות בענייני תורה ויראה‪ ,‬טעית ומזגת לעצמך כוס אקונומיקה"?‬
‫אך דווקא עליהם היתה תביעה‪ .‬לא די בכך שאתם מקיימים תורה ומצוות‪ .‬מה‬ ‫ודאי שלא‪ .‬שכן בינתיים‪ ,‬עד שתסיים את דרשת ההתנצלות שלך‪ ,‬הלה ישתה‬
‫עם אחיכם? מדוע אינכם דואגים להם‪ ,‬למצבם הרוחני? זו שנאת חינם‪ .‬כאשר‬ ‫ויסתכן‪ .‬כאשר אתה רואה שאדם עומד לסכן את עצמו פיזית‪ ,‬לא תבחל‬
‫באומיתוליבם‪.‬רביאםפ‪.‬ילו תחטוף בכוח את הכוס מידו‪ ,‬גם אם באותו רגע אתה מבייש‬
‫אדם דואג רק לעצמו ואינו חושב על זולתו‪ ,‬הריהו שונאו‪.‬‬ ‫אם ישאלוך‪ ,‬היכן נימוסיך? אף אתה תענה אמריך‪ ,‬כבודם של הנימוסים במקומו‬
‫"הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא וגו' ואהבת לרעך כמוך"‪ .‬אדם‬ ‫במופניחק‪,‬וחאבנלפלש!כל זמן ועת‪ .‬אין זה הזמן המתאים לנימוסים והליכות‪ ,‬שהרי מדובר‬
‫המוכיח את רעהו כאשר הוא רואה שהלה עומד להיכשל בדבר עבירה‪ ,‬הריהו‬ ‫קל וחומר בן בנו של קל וחומר‪ ,‬כאשר אדם עומד לעבור עבירה‪ ,‬עומד לגרום‬
‫מקיים בכך "ואהבת לרעך כמוך"‪ .‬האדם מוכיח את מי שהוא אוהב‪ ,‬אינו רוצה‬
‫לעצמו נזק רוחני‪ ,‬נצחי‪ ,‬ודאי שיש לפעול בכל דרך למנוע אותו מכך‪.‬‬
‫שייכשל‪.‬‬ ‫אמלמנאכם‪,‬תכהמותובןכחשהצקרישךהלעהדשמתאדולד‪.‬לאהובכלי‪,‬חצרביךאולפןהבישןלואלהיפהונויהם פשגדיוועקהאבאזודלםת‪,‬שואלינכןו‬
‫כך נוהג הקב"ה עם בניו אהוביו‪ ,‬עם ישראל‪" :‬כי את אשר יאהב ה' יוכיח וכאב‬
‫את בן ירצה" [משלי ג יב]‪ .‬כותב המלבי"ם‪" :‬שהתוכחה היא סימן האהבה‪,‬‬ ‫מוכיח את חברו – הרי הוא שונאו‪.‬‬
‫שמאהבתו ישגיח עליו להיטיב דרכו ולהעלותו אל מדרגה למעלה למעלה‪ ,‬וכאב‬ ‫רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל שואל בספרו יערות דבש‪ ,‬הגמרא [יומא ט ב] אומרת‪:‬‬
‫את בן ירצה‪ ,‬כמו שירצה האב להעלות את בנו ממדרגה למדרגה‪ ,‬וימנעהו‬ ‫"מקדש ראשון מפני מה חרב? מפני שלשה דברים שהיו בו‪ :‬עבודה זרה‪ ,‬וגלוי‬
‫ממותרות ומעדנים‪ ,‬ויטה שכמו לסבול עול התורה והתמדת הלימוד וכדומה‪,‬‬ ‫עריות‪ ,‬ושפיכות דמים וכו'‪ .‬אבל מקדש שני‪ ,‬שהיו עוסקין בתורה ובמצות‬
‫וגמילות חסדים‪ ,‬מפני מה חרב? מפני שהיתה בו שנאת חנם‪ .‬ללמדך ששקולה‬
‫וכל זה מרוב אהבתו אותו"‪.‬‬
‫ולהיפך‪ ,‬אם רואים את השני מֹו ֵעד ונכשל‪ ,‬ואין מסייעים בידו לחזור ולעלות על‬
‫דרך טוב‪ ,‬זו שנאת חינם אמיתית‪ .‬זה היה העוון החמור והמר שהחריב את‬
‫בית המקדש השני‪ .‬החרדים לדבר ה' לא טרחו להביא את דברו אל אחיהם‬

‫הטועים‪.‬‬

‫[מתוך הספר 'מפיק מרגליות']‬

‫וו'כבבמוקמדבווטיקשר'למעהשלימקולה‪.‬צפר‪.‬קמוהדורת‪:‬מה"ר‪,‬תבכייארלעיבמאהנורכימ"‪.‬נתכהבדשירברא‪,‬וובזגגסודותל וה‪,‬בבתרופוטחאיליואתד‪,‬מהת‪,‬וךלחהםשפטלרית‬ ‫מעשה רב‬
‫נאפלניוהואלגמרש‪,‬תרבאי‪,‬ל‬ ‫יעעכלוצלגמסךוה‪.‬יתהול‪.‬אלרשכאדאהאתיבעאללךתהלחבויהסתתרחשיהלהנויאאמיוכתסבו‪.‬ור 'חזובהסוערמאדהדרתםגיזיגנשוסוק'תר‪,,‬ווחמ‪,‬כיבהרר‬ ‫אההזלחלפלתןץ ושלחפיייהולםכיאלחואת‬
‫החפץ חיים היה עוסק בהפצת ספריו בעצמו‪ .‬הוא נצטער על כך מאוד‪ .‬היה מכתת רגליו‬
‫המשך בעמוד הבא‬ ‫ממקום למקום‪ ,‬נכנס לבתי הכנסת ומציע את הספרים למכירה‪ .‬ואכן‪ ,‬נתקיים בו מאמר‬
‫חז"ל‪" :‬לפום צערא אגרא"‪ .‬ההצלחה היתה מדהימה‪ .‬החפץ חיים הצליח להנחיל לעולם‬
‫היהודי את הנושא של שמירת הלשון שהיה עד אז בגדר של 'מת מצוה'‪ ,‬באופן שלא ייאמן‪.‬‬
‫ובכן‪ ,‬באחד ממסעותיו הרבים הגיע החפץ חיים לוילנא‪ .‬בין לבין נכנס למסעדה יהודית‬
‫לאכול‪ .‬תוך שהוא יושב ליד השולחן נכנס לפתע אדם מגודל ומגושם‪ ,‬פונה אל המלצר‬

‫בהו דלא משנים ממיתה למיתה‪ ,‬אלא דאין כאן ספק בגלל הרוב דאל”ה במה דיברה התורה‪.‬‬ ‫על הפרשה ועל הדף‬

‫יורש את אביו אינו מדין רוב‬ ‫הרה"ג רבי מאיר מרגלית שליט"א‪ ,‬מחבר ספר 'מאיר נתיבים'‬
‫כי לבני לוט נתתי את ער ירושה – פתיחה למסכת סוכה‬
‫ולפי”ז יבואר גם היאך גוי יורש את אביו דבר תורה‪ ,‬דכיון שאין זה רוב של הכרעה בספקות‪ ,‬אלא הוא דין‬
‫האחרונים דנים האם בעכו”ם הולכים אחר הרוב או שדין רוב נאמר דוקא בישראל [דילפינן מדיינים] אבל‬
‫בתורה שנאמר על דרך הרוב‪ ,‬וכיון שאמרה תורה דבן יורש את אביו ע”כ דדיני התורה נאמרו על הרוב ואין‬ ‫עכו”ם אינם בדין רוב‪ ,‬ושיטת הצל”ח [סנהדרין נט‪ .‬וכן בנו בשו”ת נו”ב] דלא הולכים בעכו”ם אחר הרוב‪,‬‬
‫ובזה ביארו שיטת הרמב”ם דס”ל דכל העכו”ם חייבים במילה מספק שמא הם מבני קטורה‪ ,‬והקשה השאג”א‬
‫ספק בדבר‪ ,‬ומה שבעכו”ם לא אזלינן בתר רובא היינו שא”א להכריע ספקות ע”פ רוב‪ ,‬אבל גם בעכו”ם דנים‬ ‫[מט’] מדוע לא יפטרו ממילה מדין רוב שהרי רוב עכו”ם אינם בני קטורה‪ ,‬ותי’ הנו”ב‪ ,‬דכיון שלא הולכים‬
‫אחר הרוב‪ ,‬ממילא כולם חייבים במילה‪ .‬ולא רק לדין ‘בתר רובא’ אף דין ‘ביטול ברוב’ לא שייך בעכו”ם וכ”כ‬
‫שלא לחדש ספק אלא דנים כמו הרוב‪.‬‬ ‫הפמ”ג [בסימן סב’ וכן בפתיחה בחקירה ג’] דעכו”ם שלפניו ג’ חתיכות בשר ואחת מהם אבר מן החי‪ ,‬אסורים‬

‫פתיחה למסכת סוכה‬ ‫לו שלשתן ואף דרובא להיתר‪ ,‬דלא אמרינן ביטול ברוב בעכו”ם‪.‬‬
‫שתי שאלות על יסוד זה‬
‫ידועה הגמ’ [ע”ז ג‪ ].‬דלעתיד לבוא יבקשו אומות העולם מהקב”ה לקיים את התורה ויתן להם מצות סוכה‬
‫כתוב בפרשה ‘כי לבני לוט נתתי את ער ירושה’ [דברים ב’ ה’] וילפינן מפסוק זה דעכו”ם יורש את אביו דבר‬
‫ומוציא הקב”ה חמה מנרתיקה ויוצאים מהסוכה ואינם מקיימים אפילו מצוה קלה זו‪ .‬וידועה השאלה והרי גם‬ ‫תורה [קידושין יח‪ .].‬והקשה הפרי יצחק [ח”ב סי’ ס’] היאך עכו”ם היאך יורש את אביו שהרי אינו אביו ודאי‬
‫אלא משום רוב דרוב בעילות אחר הבעל‪ ,‬וכיון שבעכו”ם לא הולכים אחר הרוב‪ ,‬א”כ אין ודאות שהוא אביו‬
‫ישראל יוצאים מהסוכה ב’מצטער’ מפני החמה בסוכה‪ ,‬ומדוע יש כאן תביעה מיוחדת על אומה”ע‪ ,‬ולפי דברי‬ ‫וא”כ היאך יורשו [ובפרי יצחק שם תי’‪ ,‬דלא אזלינן בתר רובא היינו ברובא דאיתא קמן כגון תשע חנויות‪ ,‬אבל‬
‫רובא דליתא קמן שהוא רוב של מנהג העולם כגון רוב מעוברות יולדות וכן רוב בעילות אחר הבעל‪ ,‬כיון שהוא‬
‫הפוסקים שהבאנו לעיל דבעכו”ם ‘לא אזלינן בתר רובא’ וכן ‘אין ביטול ברוב’ אתי שפיר‪ ,‬שהרי סוכה של‬
‫רוב מציאותי הרי הוא שייך גם בעכו”ם‪ ,‬ולקמן נתרץ באופ”א]‪.‬‬
‫ישראל לא צריכה להיות מסוככת כולה אלא מספיק שצילתה מרובה מחמתה ואפילו שמקצתה ללא סכך סגי‬ ‫ועוד הקשה בן הנו”ב [נו”ב אבהע”ז תנינא מב’] והנו”ב [בצל”ח שם]‪ ,‬דאמרינן בסנהדרין [נח‪ ].‬דבן נח נהרג‬
‫על אחות אביו‪ ,‬וגם שם הרי אין ידיעה ודאית שהיא אחות אביו בודאי‪ ,‬שהרי אינו אביו אלא משום רוב‪ ,‬ואם‬
‫כיון ‘שהמועט בטל ברוב והרי הוא כמי שאינו’ [כלשון רש”י בריש מכילתין] והוא מדין ביטול ברוב [או מדין‬
‫בעכו”ם לא אזלינן בתר רובא א”כ היאך נהרג עליה [ועי’ בקה”י קידושין סימן לו]‪.‬‬
‫רובו ככולו]‪ ,‬וא”כ דוקא בסוכה של ישראל שייך לומר שהוא ‘מצטער’ כיון שלישראל סוכה כשרה גם אם יש‬ ‫האם אזלינן בתר רובא בדיני נפשות‬

‫בה ארבעים ותשעה אחוז שאינה מסוככת‪ ,‬אבל מצות סוכה שיקיימו העכו”ם לעתיד לבוא תהיה מסוככת לגמרי‬ ‫ויש להקדים‪ ,‬דהנה בגמ’ בסנהדרין [סט‪ ].‬נסתפקו אם אזלינן בתר רובא בדיני נפשות‪ .‬ותמה הר”ן [שם] והא‬
‫ילפינן לדין רוב בחולין [יא‪ ]:‬ממכה אביו דחייב מיתה‪ ,‬דדילמא לאו אביו הוא‪ ,‬וע”כ דאזלינן בתר רובא‪ ,‬וכן‬
‫שהרי אין בהם דין ‘רוב’ וע”כ יעשו סוכה שמסוככת כולה לגמרי וא”כ מה צער יש להם‪ ,‬ועל כרחך דאינם‬ ‫ילפינן שם בגמ’ מרוצח שנהרג ואף דיש לחוש דילמא במקום נקב ניקב מ”מ אזלינן בתר רובא‪ ,‬וכן בעדים‬
‫זוממים דנהרגים ולא אמרינן דילמא טריפה הוי וכו’‪ ,‬מ”מ מוכח מהגמ’ בחולין דגם בנפשות אזלינן בתר רובא‪,‬‬
‫רוצים את התורה‪.‬‬
‫וא”כ מה נסתפקו במסכת סנהדרין אם אזלינן בתר רובא בדיני נפשות‪.‬‬
‫פרפרת נאה ‪ -‬מדוע זכה דמא בן נתינא לפרה אדומה בעדרו‬ ‫שני סוגים של רוב‬

‫על השאלה לעיל היאך עכו”ם נהרג על אחות אביו והרי אינו אביו אלא מדין רוב ובעכו”ם לא אזלינן בתר רובא‪,‬‬ ‫וביאר הדברים בשערי חיים [לגר”ח שמואלביץ קידושין סי’ לז’‪ ,‬וזאת ע”פ דברי הר”ן בחולין שם שהקשה‬
‫כעי”ז] דמצינו שני סוגי רוב‪ ,‬יש רוב שהוא מכריע את הספק והספק מקדים את הרוב‪ ,‬ויש סוג נוסף של רוב‬
‫תי’ בן הנו”ב [שם בשו”ת] דמה דאזלינן בתר רובא להורגו על אחות אביו אינו מדינא אלא לחומרא ולחומרא‬
‫שאומר שאין לעורר ספק והרוב מקדים את הספק לומר לך שלא להסתפק‪.‬‬
‫אזלינן בתר רובא‪ ,‬אבל לקולא לסמוך על רוב חתיכות של היתר לא אזלינן בתר רובא לקולא לבטל ברוב בשר‬ ‫וביאורו‪ ,‬דיש רוב שנאמר כהכרעה במקום ספק דאזלינן בתר רובא‪ ,‬ויש רוב שאין מכריע את הספק אלא מקדים‬
‫את הספק לומר לך שלא להסתפק ומוכח כך שהרי דיני התורה נאמרו רק ברוב כזה‪ ,‬דאל”ה באיזה אופן אמרה‬
‫אבר מן החי‪ .‬ולדבריו צ”ל דעכו”ם יורש את אביו מדין רוב מכיון שיש כאן חומרא כלפי שאר העכו”ם שלא‬
‫תורה דמכה אביו נהרג וע”כ דאיירי ברוב וסמכה תורה על רוב כזה‪.‬‬
‫יוכלו לזכות בזה [שהרי ישראל ודאי לא שייך בנכסים אלו]‪.‬‬ ‫ולפי”ז‪ ,‬הסוגיה בחולין דשם מוכח דאזלינן בתר רובא בנפשות באה לומר דדיני התורה נאמרו על דרך הרוב‬
‫ואין לך להסתפק אלא כך אמרה תורה‪ ,‬אמנם עדיין דנה הגמ’ בסנהדרין האם אזלינן בנפשות בתר רוב כשיש‬
‫וידוע המעשה באותו גוי באשקלון ודמא בן נתינא שמו [קידושין לא‪ ,].‬שלא רצה להקיץ את אביו וזכה ונולדה‬
‫ספק לפנינו וצריך להכריע הספק‪.‬‬
‫לו פרה אדומה בעדרו‪ ,‬ויש לבאר מדוע זה היה שכרו‪ ,‬ולפי מה שכתבו הפוסקים לעיל דבעכו”ם ‘לא אזלינן בתר‬ ‫ונפק”מ בין שתי סוגי הרוב‪ ,‬אם נתברר שלא היה מהרוב‪ ,‬דאילו ברוב המכריע את הספק אם נתברר שלא היה‬
‫מהרוב‪ ,‬לא עבר איסור [כדאיתא בתוס’ יבמות לה‪‘ :‬תגלי מילתא’]‪ ,‬אבל במקום שהרוב אינו להכרעת הספק‬
‫רובא’ יש לומר נפלא‪ ,‬שהרי כיון שאינו אביו בודאי אלא משום רוב‪ ,‬א”כ היה יכול לילך במקום הפסד לקולא‬ ‫אלא הרוב כודאי ואין להסתפק‪ ,‬אם יתברר שאינו כן‪ ,‬עבר על איסור כיון שאינו הכרעה בספקות אלא היתר‬

‫ולתלות שאינו אביו ואף דרוב בעילות אחר הבעל מ”מ בעכו”ם לא אזלינן בתר רובא‪ ,‬ודמא בן נתינה החמיר על‬ ‫לנהוג כך ונמצא בסוף לא כך [ודמי לעדים שהעידו שמת בעלה ונמצאו שקרנים דצריכה להביא קרבן]‪.‬‬
‫כיצד בת כהן בשריפה והא אינה בת כהן אלא מדין רוב‬
‫עצמו כאילו הוא אביו ודאי והלך לחומרא אחר הרוב במקום הפסד גדול [דכיון שאינו אלא חומרא לא היה לו‬
‫ועפ”ז מיישב שם הקוש’ הידועה [בשם מהר”צ הלברשטאט] דלשיטת ר”ת [בתוס’ חולין יא‪ :‬ד”ה ‘ליחוש’]‬
‫להחמיר על עצמו]‪ ,‬ועל כן קיבל שכרו שנולדה לו פרה אדומה בעדרו‪ ,‬שהרי פרה אדומה צריכה להיות אדומה‬ ‫דלא אזלינן בתר רובא לשנות ממיתה למיתה ולכן לא אזלינן בתר רובא בנתערבו נסקלין בנשרפין‪ ,‬א”כ היאך‬
‫שייך בת כהן שזינתה בשריפה‪ ,‬והא כל ידיעתנו שהיא בת כהן נובעת מדין רוב דרוב בעילות אחר הבעל‪ ,‬והיאך‬
‫לגמרי ולא מספיק רובה אדומה‪ ,‬וכיון שהוא הלך אחרי הרוב לחומרא ולא לקולא‪ ,‬גם קיבל שכר בדבר נדיר‬ ‫ע”פ רוב דינה משתנה מחנק לשריפה‪ .‬ויש מן האחרונים שתי’ דאיירי שאביה הכהן קידשה וא”כ כל מיתתה רק‬
‫על פי אביה הכהן‪ ,‬והגורם להיותה בת כהן הוא הגורם לעשותה אשת איש‪ ,‬וא”כ אין זה חשיב דמשנה ממיתה‬
‫מאוד כפרה אדומה שאין בה קולא של רוב‪.‬‬ ‫למיתה משום רוב‪ .‬ואמנם הקשו ע”ז מהגמ’ בסנהדרין [נ‪ ]:‬דהיה הו”א דבת כהן עונשה בשריפה על חילול שבת‪,‬‬

‫מגילת איכה – ‘הוגה על רוב פשעיה’‬ ‫והא ליכא לתרוצי הכי גבי חילול שבת‪.‬‬
‫ובשערי חיים ביאר ע”פ דרכו‪ ,‬דכאשר כל צורת הבירור היא רק ע”פ רוב על כרחך דבאופן כזה דיברה התורה‬
‫‘היו צריה לראש אויביה שלו כי ה’ הוגה על רוב פשעיה’ [איכה א’ ה’]‪ ,‬ובאיכה רבתי ‘יכול על מגן [בחינם]‬ ‫שחייבת בשריפה ולא חשיבי ‘משנה ממיתה למיתה’ ע”פ רוב‪ ,‬דאי”ז מדיני אזלינן בתר רובא דספקות דאמרינן‬

‫ת”ל ‘על רוב פשעיה’ עכ”ד המדרש‪ .‬וצ”ב מה היה הצד שהקב”ה ייסרם בחינם‪ ,‬ונראה לבאר‪ ,‬דשואל הנביא‬

‫וכי רק עמ”י עושים עברות והלא גם הגוים עושים‬

‫עברות וא”כ מדוע נעשו צריה לראש ואויביה שלו‪,‬‬

‫קרן אורה ‪ -‬הדף היומי‬ ‫ועל כך עונה הנביא‪‘ ,‬כי ה’ הוגה על רוב פשעיה’‪,‬‬

‫כלומר‪ ,‬אין עונשם בחינם אלא מדין רוב‪ ,‬דכיון‬

‫עוזרים לכם לסיים את הש"ס!‬ ‫שרוב מעשיהם רשעים ו’רוב’ מצינו רק בעכו”ם‬
‫ולא בישראל‪ ,‬על כן ישראל שיש בהם ‘רוב‬
‫יש לך שאלה על הדף? חוסר בהירות?‬ ‫עברות’ הרי זה ככולו עברות‪ ,‬והרי הם כרשע גמור‬
‫סתם מתקשה בקטע גמרא?‬

‫יש מי שיעזור!‬ ‫שמקבל עונשו אף בעוה”ז‪ ,‬משא”כ בעכו”ם כשיש‬
‫בהם רוב עברות אינם כרשע גמור שהרי לא שייך‬
‫המוקד הטלפוני לשאלות על הדף היומי‬ ‫בהם רוב‪ ,‬ורשע שאינו גמור מקבל טובתו בעוה”ז‬
‫כדי שיבוא על עונשו לעוה”ב [כדאמרינן בברכות‬
‫‪04-6641505‬‬

‫ז‪ ].‬ועל כן היו צריה לראש ואויביה שלו‪.‬‬

‫ניתן לקבל את העלון ישירות למייל‬
‫נא לפנות לכתובת‪[email protected] :‬‬

‫וההלחהכםמ‪,‬עומלעםרילךאאושתמועומעלקנעאצבמוו! דמימלעהותטונבקוהו‪ ,‬בלעאינכיול‪ .‬לשאכןיכדובלריהיהשבלחהוצמיואפלהגיגהם‪.‬כל כך‪ ,‬וכאן הרב המפורסם‪ ,‬הזקן‬ ‫המשך מעמוד קודם‬ ‫מעשה רב‬
‫ללאאחהירהשמהומששליםך למעמוךד"ד‪.‬ו משך דקות ארוכות‪ ,‬אמר לו החפץ חיים‪" :‬לו רק היית מוסיף עוד מעט בשמירת המצוות‪,‬‬ ‫נרגן‪ ,‬מדוכא וכעסן‪.‬‬
‫באשיעךורלאתימןובזדוצבבארא‪.‬שבאמףמתושל‪,‬ךאהוכאאאש'רהקבונעייטלוםדנייסםש‪.‬נט'הח‪.‬בבלעעבבשררו‪.‬תאפבנתיהלכדולאלתיומו‪,‬דנוחשריכטןףההגוימאהימנמושסםפו‪,‬גחולתחול‪,‬זהרוגנילמבקשגחםםבבשעאלבלריכמרכולחיתו‪ ..‬להיצנבואמהרצנאפרשנ‪,‬יקאויןלאלי‪.‬ו‬
‫דברים היוצאים מן הלב חדרו לליבו הקשוח של היהודי‪ ,‬והוא הפך לבעל תשובה אמיתי‪.‬‬ ‫אמר החפץ חיים‪" :‬כך? בכזה יהודי מדובר? יודע אני כיצד לדבר אתו‪ ,‬איך למצוא מסילות ללבבו"‪.‬‬
‫מעלותיו‪ ,‬כבוש את ליבו‪ ,‬ורק אז‬ ‫את‬ ‫לאדם‬ ‫אמור‬ ‫שבשמים‪.‬‬ ‫לאביהם‬ ‫זותוכהלאלסוטמררטגגיםהדדברריכהמוניסתרןולתוהכשיחבה‪.‬יהודים‬ ‫נדישגתמךשע‪,‬תאיאלךיוש‪,‬אשהתהניהיתחשיבמדצורבתעאלעהילצדואמרסבוכחרלמתיכמךאובהתורותביפךהתבשחנמיבסםיד‪,‬רבוורליתמםנרופרתכש‪.‬יכםל‪:‬מקה"נניאשסליואוננםיועתבלךניכשעלםאררה'זתיכיוהיהווודדתיי‪ ..‬ושזידכושאיתלניךהי"ס‪.‬ואלליהעלביפגרואשותאוךתעךל‪.‬‬

‫[מתוך הספר 'מפיק מרגליות']‬