מאורות הכשרות
גליון מס' 4 במה הלכתית מדעית לליבון נושאי הכשרות
בס"ד • יו"ל ע"י בד"ץ מאור הכשרות • כסלו תשע"ט
דבר העורך הגאון רבי ישראל מאיר לוינגר שליט"א
ידועה קושיית הבית יוסף מדוע מדליקין ראב"ד באזל לשעבר ומייסד וראש בד"ץ "מאור הכשרות"
שמונה ימים זכר לנס שהיה שמונה ימים
הרי זה שהשמן דלק ביום הראשון אינו השמן
נס כי הרי היה מספיק ליום הראשון,
ואחד מתירוציו הוא שעצם מציאת השמן לשמן יש שתי משמעויות בהלכה :כחומר דלק ותאורה וכחומר מאכל.
הטהור שהיה חתום בחותמו של כהן גדול
והיה טהור לגמרי הוא נס גדול והוא כנגד האור שהיה מסופק בזמנים קדומים ,היה מבוסס על שריפת השמן .זו גם הסיבה הראשונית להדלקת שני נרות
היום הראשון .ונראה לי שיש כאן משמעות לשבת .ביום רגיל ,הרשה האדם הפשוט לעצמו להדליק נר אחד .לכבוד השבת הוא הוסיף עוד נר מיוחד ,ולכן
נוספת והיא ש'החותמת כשרות' היא
מפתח לנס ,ההקפדה על כשרות המאכלים מדליקה האשה שני נרות.
ועל השמנים היא פתח לניסים ויה"ר
שיראנו ה' אור גדול נס להתנוסס בביאת לעובדה זו נוספו הסברים שונים ,כגון כנגד זכור וכנגד שמור ועוד.
משיח צדקנו. שמן זית
אנו מודים לכל הרבנים הגאונים שהואילו
ופינו מזמנם לתת לנו עלים לתרופה שמן הזית היה בזמנים קדומים השמן בה' הידיעה .בין שבעת המינים ,שנשתבחה בהן ארץ ישראל ,נמצא זית-
ולהצהיל פנים בשמן -שמנה של תורה, שמן .לא רק הזית ,אלא דווקא הזית ממנו סוחטים את השמן.
ויקויים בהם טוב שם טוב משמן טוב. השמן בבית המקדש
בעלון זה מאורות הכשרות מס' 4בנושא
'שמן' בחרנו בנושא זה משום שנס פך בבית המקדש השתמשו בשני סוגי שמן זית :כתית ורגיל .השמן הכתית שימש להדלקת המנורה' .כתית למאור
השמן הטהור קרה בחודש כסליו ,ובעזרת ולא כתית למנחות' ,נאמר בגמרא .השמן הכתית הוא השמן הנסחט מהזיתים מבלי להרוס את רקמת הזית .בשוק
ה' אנו מגישים לכם עלון חדשני מקיף נקרא היום שמן זית בתולים .שמן זה הוא זך במהותו וגם מבחינת ההלכה כשרותו לאכילה ,אם הוא נקי ,פשוטה
בהיר ונהיר ובלתי מתפשר ,ובעזרת ה'
נזכה להדליק שמן במנורה שבבית המקדש יותר.
השלישי אמן ואמן. השמן הרגיל הוא זה שנסחט ע"י כתישת הזית בלחץ גדול .היום משתמשים בלחץ כה גדול שמפורר גם את גרעין
הזית .אחרי סחיטת השמן מהפירות נשארת רק אבקה ,שלפעמים אפילו אינה שמנונית .זו הנקראת כוספה .כאן
יהודה לוינגר משמשים כבר חומרים נוספים לזיקוק השמן .מה משמעות החומרים הללו ,מבחינת הכשרות לאכילה ובעיקר
הכמבדשא"צורורת לשימוש בפסח ,טעון ברור.
המו"ל: תרומות ומעשרות משמן הזית
בד"ץ "מאור הכשרות" חייבים מהתורה להפריש תרומות ומעשרות מדגן (חמשת מיני הדגן :חיטה ,שעורה ,שבולת שועל ,כוסמת ושיפון),
תירוש (יין) ויצהר (שמן זית) .מכיוון שאיסור אכילת טבל ,הוא חמור ומהתורה ,הפרשת תרומה ותרומת מעשר,
רח' הרוא"ה ,20רמות ירושלים
טלפון02-6571111 : שאין כל אפשרות לאוכלם ,נעשית ע"י הרבנות הראשית לכל הכמות ,המגודלת בארץ.
עיצוב :צ.בלס תרומה ותרומת מעשר ,ניתנת במעט יותר מאחוז אחד ,על כל מאת האחוזים ,של הגידול .הרבנות הראשית
משערת את כל תבואת המדינה וקונה מעט יותר מאחוז אחד מהתבואה ומעבירה את הכמות לאחר עיבוד מתאים
להאכלת הבהמות ,למכון תערובת ,שאפשר להבטיח ,שלא ייעשה בו שימוש לבני אדם .בזמנו נחתמו השקים,
והדגן נאגר במחסני המשקים החרדיים.
בעיית היין הייתה גדולה יותר ,כך מעיד הרב י.מ.טיקוצינסקי ,כי היין מהיקבים נשפך לים וגרם לזיהום החופים.
היום משתדלים להאכיל את הענבים לבהמות ויתר יין התרומה מועבר ליצירת כהל שיפוגל וישומש רק לצרכי
תעשיית מוצרים שאינם נאכלים.
שמן זית שימש לאכילה ולמאור .בשעה שהיה השימוש בשמן הזית לשני המרכיבים ,השתמש הכהן בשמן התרומה
לצרכי תאורת הבית .עם המעבר לתאורת החשמל ,התעוררה הבעיה בכל חומרתה .בשלב הראשון עדיין השתמשו
בנרות שמן בבתי הכנסת ,אבל גם שימוש זה כמעט הפסיק להתקיים .הרב טיקוצינקי הנהיג ,ששמן התרומה
יועבר לבתי החרושת לצבע ,וישמש להכנת הצבע ,ועל ידי כך יהיה בלתי ראוי לאכילה .היום אפשר להעבירו גם
לבית חרושת המכין שמן לנרות החנוכה .לא ידוע לי אם הדבר נעשה ,אבל ייתכן ושמן שהוכן לנרות החנוכה
אסור לאכילה ,כי הוא עשוי משמן תרומה.
מרבית השמן המיוצר היום ונמצא בשימוש בארץ ,אינו שמן זית.
כשרות שמנים לאכילה
ההבדל בין שומן ושמן הוא בכך שהשומן הוא בדרך כלל מוצק בטמפרטורת החדר ,בעוד ששמן הוא נוזל.
ההבדל ביניהם בעיקר במבנה החומצות השומניות .בשומן (מוקשה) החומצות השומניות רוויות ובשמן נוזלי חלק
מהקשרים אינם רוויים .השומן בעיקרו מבעלי חיים ולכן ,על פי רוב ,אינו כשר ,ואולי אפילו חילב .השמן הנוזלי
בא מעולם הצומח( .אילו היה השומן נוזלי ,היה השומן יורד לרגליים).
הבעיה היא שהיום קל להפוך שמן לשומן וגם ההיפך אפשרי .כתוצאה מכך ,רוב בתי החרושת בעולם מייצרים
שמן מצמחים ,שהוא בעיקרו כשר ,וגם משומן בעלי חיים שהוא בעיקרו אינו כשר.
אם בית החרושת מייצר רק שמן מהצומח ,השמן על פי רוב ללא בעיות כשרות .אם בית החרושת מייצר גם מבעלי
חיים ,על פי רוב התוצר אינו כשר .בייצור מרגרינה מהצומח ,יש לשים לב האם באמת כל השמן צמחי ומוקשה ע"י
תהליך מותר ,או שיש בו גם מהחי( ,כי יש עודף גדול של חילב ושומן מן החי בעולם) ,או שבתהליך ההתקשות
השתמשו בחומרים שאינם כשרים.
אמנם פתילות ושמנים שאין מדליקין בהם לשבת ,מדליקין בהם בחנוכה ,ננסה להדר ולהדליק את נרות החנוכה
בשמן זית זך ,ואם אפשר בכתית למאור.
לקבלת העלון ,הערות והארות ,בקשות [email protected] -
מאורות הכשרות ׀ כסלו תשע"ט 1
עיוני הלכה
הגאון רבי ישראל גואלמן שליט"א
רב קהילת "שערי תבונה" והרב הפוסק בד"ץ "מאור הכשרות"
ברכת שמן זית ולימון לרפואה
ובביאור שיטת הרמ"א כתב באליה רבה (סק"ט) ,דהא דכתב השו"ע שמן זית ידוע במעלותיו הרפואיות ,וכבר הזכירו דבר זה חז"ל בכמה
דמברך שהכל אין כוונתו דבכל גווני מברך שהכל ,אלא דבכה"ג שיש מקומות ,והראשון בהם הוא במסכת ברכות פרק כיצד מברכים בשותה
הרבה שמן ועי"ז מתבטל טעמו של האניגרון ממילא נהפכת ברכת האניגרון שמן זית כאשר הוא חושש בגרונו .והועלתה שאלה במי שסובל מלחץ דם
לשהכל דאין הנאה גדולה ממנו אף שהוא העיקר ,ובכה"ג שאין הרבה שמן גבוה ואמר לו הרופא שמיד שהוא מתעורר בבוקר לפני שמוריד את רגליו
לכו"ע יברך אדמה כברכת האניגרון .והגר"א (סק"ד) כתב ליישב ,וז"ל, מן המטה ישתה כוס מים חמים ,עם כפית שמן זית .וכיון שהדבר לא טעים
"אע"ג דשם ל"ט א' אמרינן מיא דסילקא כסילקא מ"מ כיון דלשתיה לו מוסיף מעט מיץ לימון [בכמות יותר מרובה מהשמן זית] ,להטעים את
מברך שהכל כמו שכתבו תוס' שם ל"ח א' סד"ה האי ובד"ה יהא" .עכ"ל.
השתיה .ויש לעיין בזה לענין ברכת השתיה מהי.
ומבואר מדבריו דבכה"ג דהוא בא לשתיה ברכתו היא שהכל.
והנה לענין ברכה ,הגמ' בברכות דף ל"ה "רבי לוי רמי כתיב לה' הארץ
והנפק"מ בין תירוץ האליה רבה לתירוצו של הגר"א הוא בכה"ג שיש קצת ומלואה וכתיב השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם לא קשיא כאן
שמן עם אניגרון דלשיטת הא"ר מברך בפה"א ,ולשיטת הגר"א מברך קודם ברכה כאן לאחר ברכה ,אמר רבי חנינא בר פפא כל הנהנה מן
שנ"ב .והמשנ"ב (ס"ק ל"ד) פסק כשיטת הגר"א ,וז"ל" ,כ"כ הרמב"ם העולם הזה בלא ברכה כאילו גוזל להקדוש ברוך הוא שנאמר גוזל אביו
שם וכ"מ בתר"י והמג"א תמה דהא מבואר לקמן בסימן ר"ה דברכת מי ואמו ואומר אין פשע חבר הוא לאיש משחית ואין אביו אלא הקדוש ברוך
השלקות הוא בפה"א והגר"א מיישבו דהכא שמתקנו לשתיה הרי הוא הוא שנאמר הלא הוא אביך קנך" .ובעמוד ב' אמרו "אמר רב יהודה אמר
שמואל וכן אר"י אמר רב יוחנן שמן זית מברכין עליו בפה"ע היכי דמי
כמשקה וברכתו שהכל" .עכ"ל. אילימא דקא שתי ליה אזוקי מזיק ליה" .וכתב רש"י" ,אוזוקי מזיק לגופיה
ואין זו אכילה שטעונה ברכה דגבי ברכה ואכלת כתיב" .ומבואר מדבריו
וכאשר נותן את השמן לרפואה נחלקו הפוסקים האם צריך שהשמן יהיה
הרוב או אפילו כשהוא מועט ,דבגמ' אמרו "אלא דקא שתי ליה על ידי שאין חיוב ברכה בשותה שמן מכיוון כשהשמן מזיקו ואינו נקרא אכילה.
אניגרון וכו' ,אם כן הוה ליה אניגרון עיקר ושמן טפל ותנן זה הכלל כל
שהוא עיקר ועמו טפלה מברך על העיקר ופוטר את הטפלה ,הכא במאי והרמב"ם (פ"ח ה"ב) חלק על שיטת רש"י וכתב ,וז"ל" ,אבל אם שתה
עסקינן בחושש בגרונו וכו' .וכתב רש"י "וצריך לתת בו שמן הרבה ,דהוה השמן לבדו או שלא היה חושש בגרונו מברך עליו שהכל שהרי לא נהנה
ליה שמן עיקר ואניגרון טפל" .עכ"ל .ומבואר מדבריו דבחושש בגרונו בטעם השמן" .ומבואר מדברי הרמב"ם דס"ל דצריך לברך על שמן שהכל
מברך על השמן רק בכה"ג שנתן הרבה שמן לתוך האניגרון ,אך בכה"ג
שנתן קצת שמן אין השמן עיקר אלא האניגרון עיקר ומברך כברכת נהיה ודלא כשיטת רש"י דאין צריך לברך עליו כלל.
האניגרון. ובטור (סי' ר"ב) הקשה ,וז"ל" ,ואין נראה מה שכתב (הרמב"ם) שאם
שתה השמן לבדו שיברך עליו דקאמר בגמרא אי דשתייה בעיניה אזוקי
והב"ח כתב ,וז"ל" ,ונראה דלמסקנה בחושש בגרונו דשמן הוא העיקר מזיק ליה פירוש ולא יברך עליו כלל" .עכ"ל .ובב"ח כתב לתרץ בשיטת
לרפואת גרונו אפילו לא נתן באניגרון אלא שמן מועט כמו שהוא הרגילות הרמב"ם ,טעמו דמפרש הא דקאמר בגמרא אילימא דקא שתי ליה אזוקי
נמי מברך בפה"ע" .עכ"ל .ואילו הט"ז כתב דדווקא כשנותן שמן הרבה מזיק ליה הכי פירושו וא"כ אמאי קאמר ר' יוחנן דמברך עליו בפה"ע אבל
לתוך האניגרון הו"ל השמן עיקר ופוטר את האניגרון ,אך בכה"ג שנותן הא פשיטא הוא כיוון שנהנה בשעה דקא שתי ליה דצריך לברך שהכל דלא
קצת שמן לתוך אניגרון האניגרון עיקר .ובביאור הגר"א כתב דהוי פלוגתת
הראשונים ,וז"ל" ,ערש"י שם ד"ה החושש כו' וכ"ד הר"ר יוסף והטור גרע שמן מחומץ דאזוקי נמי מזיק ליה וצריך לברך עליו שהכל .עכ"ל.
שאינו תלוי בחושש בגרונו אלא אם נותן בו שמן הרבה או לא אבל דעת
בה"ג והרמב"ם והרשב"א וש"ע דלא תליא בהרבה אלא בחושש או לא ובגמ' שאלו מתי מברך בוקר פרי העץ ,ואיך אוכל אותו שלא יהיה מזיקו.
כפשטא דגמרא" .עכ"ל .ומדעת המ"ב נראה שהקובע היא כוונתו ,וכמ"ש "אי דקא אכיל ליה על ידי פת ,אי הכי הויא ליה פת עיקר והוא טפל ותנן
בשעה"צ וז"ל [אם חושש בגרונו הוא מועיל לגרון הוה שמן עיקר ומברך זה הכלל כל שהוא עיקר ועמו טפלה מברך על העיקר ופוטר את הטפלה".
בפה"ע],ואע"ג דהאנגרון מרובה על השמן ,דלא אזלינן בתר רוב המשקה ומבואר מדברי הגמרא דהשותה שמן ואוכל עמו פת אינו מברך על השמן
אלא כל דבר שעיקר כוונתו הוא עיקר לענין הברכה והשני נפטר בברכתו.
ובב"ח מוכח דאפילו נותן מעט שמן כפי הרגילות שנותנים תמיד באניגרון, אלא על הפת בלבד משום שהשמן נעשה טפל לפת.
ג"כ הוא העיקר ,וכן משמע בהגר"א ,ובאליה רבא כתב דדוקא אם נותן
שמן מרובה .ולעניות דעתי נראה דתלוי הדבר אם נותן שיעור כפי מה ואמרו עוד בגמ' "אלא דקא שתי ליה על ידי אניגרון אם כן הוה ליה
שמועיל לרפואה אז הוא נחשב עיקר" .ולפ"ז ברכת המים החמים והשמן אניגרון עיקר ושמן טפל ותנן זה הכלל כל שהוא עיקר ועמו טפלה מברך
על העיקר ופוטר את הטפלה" .ולכאורה מבואר מדברי הגמרא דבכה"ג
זית והלימון היא ברכת בפה"ע. שאינו חושש בגרונו אינו מברך על השמן כלל אלא על האניגרון .ונחלקו
הראשונים בדבר .הטור הביא דעת ה"ר יוסף לאו דוקא חושש בגרונו אלא
אמנם לענין ברכה אחרונה הדבר יותר קשה ,דהמשנ"ב בסימן ר"ב (ס"ק אורחא דמילתא נקט וה"ה נמי אם אינו חושש בגרונו אם נותן שמן הרבה
ל"ב) דבכה"ג ששותה שמן זית עם אניגרון והוא חושש בגרונו לפניו מברך לתוך אניגרון מברך עליו שהרי נהנה ממנו ,אבל בה"ג כתב שאין לו לברך
בפה"ע ,ולאחריו מברך מעין ג' אם שתה כשיעור .והשדי חמד (כרך ה' אלא אי כייבין ליה חינכיה דמיכוין לרפואה ומיתהני מיניה אבל ליכא
באסיפת דינים מערכת ברכות אות ל"ב) כתב ,וז"ל" ,על שמן זית אינו רפואה אפילו נותן שמן הרבה הוי אניגרון עיקר ואין לו לברך על השמן וכן
מברך אחריו ברכת מעין ג' אלא בורא נ"ר שלא קבעו ברכת מעין ג' אלא כתב הר"ם מרוטנבורק וכ"כ הרמב"ם ז"ל אם שתה אותו לבדו או שלא
על היין מפני חשיבותו דאשתני למעליותא ,וסעיד ,ומשמח ,משא"כ בשמן,
וכן נראה מדברי הרמב"ם מדלא ביאר דין ברכה אחרונה על השמן ,כ"כ היה חושש בגרונו מברך עליו שהכל" .עכ"ל.
במעשה רוקח פ"ח מהלכות ברכות ה"ב ובנהר שלום סי' ר"ב אות ו' חלק
עליו ומסיק לברך ברכה מעין שלוש כמו על היין וכ"כ בס' דברי מנחם שם וקשה גם לשיטת הרמב"ם דמבואר מדבריו דכשאינו חושש בגרונו מברך
אות ה' בשם ס' בן ידיד בדף צ"ה על המעש"ר" .עכ"ל .ומבואר מדבריו על השמן שהכל ,ולכאורה זה צ"ע דמדברי הגמרא משמע שאם אינו חושש
בגרונו האניגרון הוא העיקר והברכה מתיחסת אליו ולא אל השמן .וביאר
דמברך על שמן ברכה אחרונה בורא נפשות. בחמד משה דטעמו של הרמב"ם הוא דמברך על השמן שהכל משום שיש
כאן אכילה שלא כדרך ,משום שאנשים בריאים אינם רגילים לשתות שמן
אבל כל זה אם היה רביעית בשמן זית ,ואולי רביעית ביחד עם המים עם אניגרון .והבה"ג סבר דבכל גווני האניגרון הוא העיקר ומברך עליו
שמכשירים אותו לשתיה אבל כאן המים החמים לא מכשירים אותו ופוטר את השמן ,וכדברי הבה"ג כתב ברשב"א ,וז"ל" ,וכל שאין מתכוין
לשתיה ,רק בפני עצמם מים חמימים ומטרתם להקל על שתיית השמן, לרפואה אלא לאכילה הוי ליה אניגרון עיקר בין בחול בין בשבת ואינו
ולא להכשירו ,וא"כ צ"ע מה יברך ,דכמות השמן ולהלימון אין בה שיעור מברך אלא על האניגרון" .עכ"ל .ומשמע מדבריו דהאניגרון הוא העיקר
רביעית ,ומשאר המים החמים אין לו הנאה בעצם אלא להעביר הטעם הלא
טעים של השמן .ולכן ישתדל לשתות פחות מרביעית כדי לא להכנס לספק ובברכתו הרי הוא פוטר את השמן הטפל.
בברכה אחרונה. והשו"ע (סי' ר"ב ס"ד) ,כתב "ואם אינו מתכוין לרפואה אלא לאכילה,
הוי ליה אניגרון עיקר ואינו מברך אלא על האניגרון" .והוסיף עליו הרמ"א
דברכת האניגרון היא שהכל .והקשה המג"א על הרמ"א (ס"ק י"א) ,וז"ל,
"צ"ע דהא בגמרא דף ל"ט איתא בהדיא דמברך על מי סלקא בפה"א" .וכן
איתא להדיא בבה"ג לברך על האניגרון בפה"א.
מאורות הכשרות ׀ כסלו תשע"ט 2
מנהג
הרב אריה הכהן פלשניצקי שליט"א
הדלקת נרות שבת בשמן זית
בעל הטורים בגימטריא 'נשים' ,ואמרף 'ויקחו שמן'. איתא בגמ' שבת (כג' ע"ב) :אמר רב הונא הרגיל בנר הויין ליה בנים
תלמידי חכמים .ופירש רש"י :דכתיב (משלי ו') :כי נר מצוה ותורה אור ,על
בספר סדר היום כתב :צריך להשתדל בשמן זך וטוב ,אם שמן זית להדלקה
שיאיר היטב .ובסידור בית יעקב כתב :שמן זית מצוה מן המובחר להדליק ידי נר מצוה דשבת וחנוכה בא אור דתורה ,ע"כ.
שאורו צלול .ובספר מעשה רב כתב ,שהגר"א ז"ל ,היה מרבה מאוד בנרות
שמן עד שמנועוהו הרופאים להדליק שמן זית רק של חלב ,גם לא רבוי שאיפת חייו של כל אחד מישראל ,שבניו שיחיו יהיו תלמידי חכמים ועובדי
ה' ,והנה בגמ' מבואר להדיא סגולה לכך ,ע"י הדלקת נר שבת ,ולכן האשה
גדול כמקדם. בשעת הדלקת הנר מעתירה לפני השי"ת על כך .ומאיליו מובן שכדאי הוא
וז"ל כתב החיד"א בספרו (מחזיק ברכה ,מובא בספר כף החיים סי' רסד' הדבר לעשות מצוה זו מן המובחר .על כך בעז"ה במאמר שלפנינו.
לח') :ובמקום שמצוי שמן זית צריך ליזהר להדליק בשמן זית כדי לזכות
לבנים המאירים בתורה שנמשלה לשמן זית (עי' מדרש תנחומא ,ויקרא במשנה במס' שבת פרק 'במה מדליקין' [נר של שבת] ,אמרינן :וחכמים
פרשת אחרי מות פרק י') .ובשו"ע הרב (סי' רסד' סעי' יב' – באה"ד) מתירין בכל השמנים וכו' ,רבי טרפון אומר אין מדליקין אלא בשמן זית.
כתב ,אף על פי שכל השמנים חוץ מאלו שמנו חכמים כשרים להדליק ואיתא במדרש (תנחומא ,ריש פרשת בהעלותך .עי' בגמ' שבת כו' ע"א):
בהם ,לכתחלה מצוה מן המובחר להדר אחר שמן זית כמו לנר חנוכה ,כמו עמד ר' יהודה על רגליו ואמר ליה לרבי טרפון ,מה יעשו אנשי מדי שאין
שיתבאר בסי' תרע"ג ,ואם אין שמן זית מצוי מצוה יותר בשאר שמנים להם אלא שמן אגוזים ,מה יעשו אנשי אלכסנדריא שאין להם אלא שמן
צנונות ,ומה יעשו אנשי קפוטקיא שאין להם לא זה ולא זה? אמר ליה
שאורן זך וצלול מבנרות של חלב ושל שעוה. רבי טרפון ,הרי מצינו שחיבב הקב"ה שמן זית יותר מכל השמנים בנר
ובהדלקה ,שהרי שנה פרשת הדלקת הנר ושילש בכמה מקומות ,ומרוב
כתב בספר פלא יועץ :נר שבת ,ידוע מאמר רז"ל ,שהזהיר בהן זוכה לבנים חיבתו בחר שמן זית זך כתית למאור ע"ש .ואמרינן בגמ' שבת (כג' ע"א):
ת"ח ,וענין הזהירות הוא שיהא הכלי שמדליק בו נאה ונקי שידליק בשמן אמר רבי יהושע בן לוי ,כל השמנים כולן יפין לנר ,ושמן זית מן המובחר .וכן
פסק השו"ע (סי' רסד' סעי' ו') וז"ל :שאר כל השמנים חוץ מאלו מדליקים
זית זך ,ע"ש. בהם ,ומ"מ שמן זית מצוה מן המובחר .ופי' במ"ב (עפ"י תוס' בשבת כג'
ע"א ,בד"ה מריש) :משום דהוא נמשך אחר הפתילה טפי מכולהו (ע"ש
ובילקוט מעם לועז (פ' תצוה) כתב עה"פ 'ויקחו אליך שמן זית זך כתית
למאור וגו' :והטעם שצריך להיות מזית דוקא ,כיון שאורו של שמן זית צלול שהכל לפי ענין הנר).
ביותר ומאיר יותר מכל השמנים .ועוד שרץ ונמשך אחר הפתילה יותר מכל
השמנים .וכן מצוה מן המובחר להדליק נר של שבת בשמן זית כיון שיש כתב בספר חסידים (סי' ערב') :מעשה באחד שהאריך ימיו ולא מצאו לו
בו המעלות האלו ,ולכן הרואה שמן זית בחלום (ברכות פ' הרואה) יצפה שום זכות ,אלא שלא היה מדליק בחלב בערב שבת אלא בשמן זית ,ע"כ.
ופסק עפי"ז בבאר היטב (סי' רסד' ס"ק ד') :אבל יש ליזהר להדליק בשמן
לחכמה ,היינו לאור התורה שהוא האור הגדול ביותר. דוקא ,כדאיתא בספר חסידים וכו' (עי' בספר כף החיים לרבי חיים פלאג'י
סי' כז' אות כו') .ובספר פענח רזא (לרבינו יצחק ב"ר יהודה הלוי .א' מן
בספר יסודי ישורון (מערכת – נר שבת) כתב :נוהגין בארץ ישראל בהרבה הראשונים .פ' אמור) כתב עה"פ' :ויקחו אליך שמן וגו' ,סמך זה למועדות,
מקומות להדליק נר שבת בשמן זית ולא בשל שעוה ,כדי לקיים דברי שמצוה מן המובחר להדלקת שבתות וימים טובים בשמן זית .ובסידור
המשנה (שבת כו' ע"ב) 'אין מדליקין אלא בשמן זית בלבד' ,וגודל שכרה האריז"ל כתוב להדליק שתי נרות משמן זית והוא ע"פ סוד ע"ש ,ואפשר
ליתן רמז עפ"י דברי בעל הטורים (פ' תצוה) ש'-נר תמיד' בגימטריא שבת,
יש לראות מהא דבספר חסידים (הבאינו דבריו לעיל). וזה ואתה תצוה ויקחו אליך שמן זית זך להעלות נר תמיד (ס' ליקוטי
בספר בית ארזים (סי' רסד' ס"ק ל') :כתב ,ובזמנינו לא ראיתי מי שידקדק מהרי"ח חלק ב' עמ' כ').
להדליק בשמן זית ,ומאי שנא מנר של חנוכה שהכל מדקדקים להדליק
בשמן זית? וביאר הטעם ,לפי שנר של שבת מדליקין אותו כדי להנות כתב השל"ה (שבת – נר מצוה) :ונראה בעיני להדליק הנרות בשמן דווקא,
מאורו שכך הוא מצותו ,ונרות שלנו יפים מכל השמנים לצורך זה ,משא"כ ולא כמו שנהגו בקצת מקומות להדליק בנרות שעוה או חלב .ורמז לדבר:
נרות חנוכה שאסור להשתמש לאורם אין מדליקין אותם רק לשם מצוה 'ואתה תצוה ויקחו אליך שמן וגו' (שמות כז' כ')' ,ת' תצוה יתירה ,כתב
וזכר הנס ולא להנות מאורו כלל ,ומשום הכי אין בזה חשיבות כל כך לנרות
שלנו ,ושל שמן זית חשוב יותר להידור מצוה ,ע"ש.
הקהילה היהודית המרכזית של שבדיה נמצאת בעיר שטוקהולם שהיא גם עיר הבירה של שבדיה והקהילה מונה כ -4000יהודים מבט
ועוד כ 6000יהודים אשר אינם רשומים בקהילה אבל חלקם נמצא במוסדות הקהילה .ישנה קהילה נוספת של יהודים. לתפוצות
כמה יהודים צורכים כשר בשבדיה? שבדיה–שטוקלהם
מבני הקהילה המקומית ישנם כמה מאות צרכנים פרטיים שצורכים כשר .אבל יש את מוסדות הקהילה בית הכנסת ,בית הספר, הרב
ובית אבות ,וישנם כמה מסעדות כשרות במקום ,חוץ מכל הנופשים המאורגנים שצורכים בעיקר בתקופת הקיץ הרבה אוכל כשר.
מאיר אורדן
טעימה לכשרות –
מאז שהגעתי בשנת תשנ"ט לשבדיה פעלתי קרוב לעשרים שנה רבות למען הכשרות ,גם ברשימות כשרות וגם במתן כשרויות שליט"א
בפועל .ישנה מעלה גדולה במפעלים בשבדיה שחוץ מרמת איכות גבוהה שלמוצרים הם מאוד שונאים שקרים ותככים לכן כאשר
למרות שבכל השגחה צריך שבע עיניים ולא תמיד זה עוזר ,בשבדיה אפשר להגיע לרמה גבוהה של הכשר ,ויותר מזה השבדים אינם רבה לשעבר
אנשים של אילתורים ושל שינויים ,הם מאוד שמרניים ,ואם יש מוצר עם רכיבים איכותיים הם לא יחליפו את המוצרים ,דבר זה של שבדיה,
עוזר גם להפחית חששות בכשרות ,ולמרות זה כאשר אנו באים עם דרישת כשרות מסויימת הם מאוד מכבדים בכל הצרכים של ה וחנאוחתרהאישעבלדיכתשרAוEתIK
הכשרות ,ודבר נוסף שמאוד עוזר הוא רמת ההיגיינה ,רמת ההיגיינה שם מאוד גבוהה ואין שום אוכל ופירורים שנכנסים לתוך
אולמות הייצור ואין חששות של דברים אסורים במיוחד בייצור מיוחד.
איקאה –
בכל חנויות 'איקאה' בארץ ישנה חנות שבדית [לפני היציאה מהחנות] ,שבה נמכרים מוצרי מזון ייחודים משבדיה ,וישנם מוצרים
תחת השגחתנו שבה אנחנו מפקחים שכל חומרי הגלם כשרים ,וכן שיהיה אפיית ישראל ,אמנם לעת עתה המוצרים החלביים
מכילים אבקת חלב נכרי בעיקר בשביל היהודים בתפוצות ,כל אחד מסומן לפי רמת הכשרות המסומנת.
ישנם מוצרים מהדרין בחנות?
כן זוהי המגמה באיקאה בארץ לאפשר לכולם להנות ממוצריהם והם משקיעים ממון לרווחת הציבור החרדי ,ואנו עובדים בשיתוף
פעולה עם בד"ץ קהילות ובמוצרים מהדרין מופיעה החותמת שלהם יחד עם ׳בית יוסף׳ ו"חת"ס פ'"ת׳
האם אותו מוצר כשר גם באיקאה באנגליה גם בלי החותמת?
חלקם בהחלט אבל לא כולם .אבל אינם אפיית ישראל.
ואיך הציבור יידעו מה כן ומה לא?
ניתן לשלוח אליי שאלות ובעזרת השם אשתדל להשיב
את רשימת הכשרות ניתן למצוא באתר הקהילה בשפה השבדית.
מאורות הכשרות ׀ כסלו תשע"ט 3
הגאון רבי דוב לנדאו שליט"א -ירושלים
שמן שריפה
היתר זה של הנאה בשעת כילוי שמן שריפה הוא רק לכהנים ,ולא לזרים, כל שנה לפני חנוכה מתפרסמים מודעות המופנות לכהנים לבוא ולקבל שמן
דהיינו ישראלים או לויים .ונחלקו הראשונים אם איסור זה הוא מדאורייתא שריפה להדלקת נרות חנוכה .במאמר שלפנינו ננסה להסביר לקורא -מהו
או מדרבנן ,כפי שמובא במשנה למלך הלכות תרומות פ"ב הי"ד .אחת שמן שריפה קצת מהלכותיו ובעיקר אם אפשר להדליק נרות חנוכה בשמן
מראיותיו של המשנה למלך שאיסור זה הוא מדרבנן ,מכך שהתירו חז"ל
לישראל להדליק נרות חנוכה בשמן של שריפה כפי שנראה להלן .ואם זה.
האיסור היה מדאורייתא לא היו יכולים חכמים להתירו. כל אדם המייצר שמן זית; ייצרן גדול או ייצרן קטן ,יודע שאם השמן חייב
בהפרשת תרומות ומעשרות הוא יפריש כסדר ההפרשות המופרשות מטבל:
הוצאת שמן שריפה לחו"ל דבר ראשון תרומה גדולה ,לאחר מכן מעשר ראשון ,מהמעשר הראשון יש
להפריש תרומת מעשר ,כמו כן צריך להפריש משאר הטבל מעשר שני או
כשאנו יודעים כבר בבירור שמותר לכהן להנות משמן שריפה בשעת
שריפתה ,אל לנו להיחפז ולשלוח זאת לכל כהן הדר באחד משטחי מדינת מעשר עני.
ישראל .עלינו לזכור שבמשנה שביעית (פ"ו ה') שנינו :אין מוציאין שמן
שריפה ופירות שביעית מהארץ לחוצה לארץ .אמר רבי שמעון :שמעתי בזמן שבית המקדש היה קיים והכהנים היו בטהרתם ,תקנו חז"ל שיעור
לכמות התרומה גדולה .אף שמהתורה יוצאים ידי חובה בהפרשה כלשהי -
בפירוש שמוציאים לסוריא ואין מוציאים לחוצה לארץ. שיעור זה לא היה שיעור מחייב קבוע ,אלא שהם אמרו מי שיש לו עין יפה יתן
אחד מארבעים ,עין בינונית -אחד מחמישים ,עין רעה -אחד מששים .בזמן
הר"ש על המשנה סובר שמעלה בעלמא עשו ,משום שמוצאים אנו לגבי הזה ,שכולנו בחזקת טמאי מתים ,ובכלל זאת הכהנים ,לכן אין באפשרותם
קדשים ששריפתן במקומם ,כמובא במס' פסחים (מט ).מי שיצא מירושלים של הכהנים לאכול תרומה ,שכן ההלכה היא שכהן טמא אסור לאכול תרומה
ונזכר שיש בידו בשר קודש ,אם עבר צופים -שורפו במקומו ,ואם לאו -חוזר בין טמאה בין טהורה .והעובר על דין זה ,ואוכל תרומה טהורה כשהוא אינו
ושורפו לפני הבירה מעצי המערכה וכו' .וכפי שפירש שם רש"י ז"ל בקודש, טהור -חייב מיתה בידי שמים (עי' רמב"ם תרומות פ"א ה"ז) .ואף שבזמן
באש תישרף .במקום אכילתו -שריפתו ,ומקום אכילתו הוא ירושלים ,לכן הזה לא נאמר שיש חיוב מיתה באכילת טבל או תרומה ,משום שלרוב הדעות
צריך לשורפו במקומו .כמו"כ התרומה נשרפת בארץ ישראל מקום אכילתה. כל חיוב הפרשת תרומת ומעשרות אינו מדאורייתא ,מכל מקום הרי ברור
ומדוע אמרו הראשונים שמעלה בעלמא היא ,ולא אמרו שהיא גזרה בגין שאסור לכהן לאכול זאת .ולכן מאחר ואין הנאתו של הכהן מרובה ,העמידו
קדשים? משום שבתוספות (פסחים שם ד"ה ושורפו) משמע שכל הגזרה של חכמינו את כמות ההפרשה בזה"ז על דין תורה שיוצאים ידי חובה בהפרשה
קודש היא גזרה בגין קדשי קדשים ,ולא תקשה איך גזרו גזרה לגזרה (ועי'
כל שהיא ,ואין נותנים זאת לכהנים.
משנת יוסף).
כאמור לעיל מפרישים מהמעשר ראשון תרומת מעשר .בהפרשה זו נתנה
ולהלכה פסק הרמב"ם בפ"ב מהלכות תרומות הי"ז :אין מוציאין תרומה התורה והקפידה על שיעור ,והוא עשירית מכלל המעשר ראשון .ועשירית זו
מהארץ לחוצה לארץ אפילו טמאה. גם היא היתה צריכה להינתן לכהן לאוכלה בטהרה ,ובזמן הזה אינה ניתנת
מאותה סיבה האמורה לעיל .בכל זאת אפשר לתת לכהן תרומה טמאה שבין
לאור זאת לא נעביר תרומה באחד משטחי מדינת ישראל הנחשב לחוץ כך עומדת לשריפה ,כדי שהכהן ישרפנה ויהנה הימנה בשעת שריפה (עי'
לארץ .ועל אחת כמה וכמה להוציאם אל אחת ממדינות הים. רמב"ם הלכות תרומות פ"ב הי"ד) .ולכן נוהגים לתת שמן זית שהופרש
לתרומה גדולה ותרומת מעשר לכהן ,כדי שידליק מהם נר ויהנה מהשמן
שמושי שמן שריפה בשעת כילויו .ונחלקו הדעות (הרמב"ם והראב"ד הלכות תרומות פ"ו הלכה
אמרנו לעיל שמותר לכהן להנות משמן שריפה ,אך אין זה מדוייק לומר ב') אם מותר לתת זאת לכל כהן או דווקא לכהן תלמיד חכם.
שבמציאות אך ורק הכהן יכול להנות .במס' תרומות (פי"א מ"י) שנינו
מדליקין שמן שריפה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ובמבואות האפלין ועל ויש להעיר לגבי השמן הניתן לכהנים בזמן הזה ,וכן כל טבל שעומדים
גבי החולים ברשות כהן .ומפרשים בגמ' שדווקא על גבי החולים צריך רשות להפריש ממנו תרומות ומעשרות ,שהמנהג הוא לטמא את הטבל לפני
כהן ,אבל בבתי כנסיות ובמבואות האפלים לא צריך רשות כהן .וכן פסק ההפרשה ,כדי שלא תהיה שאלה של איבוד התרומה לאחר ההפרשה ,כפי
הרמב"ם (תרומות פי"א הי"ח) :מדליקין שמן שריפה בבתי כנסיות ובבתי שאנו רואים משגיחי כשרות העומדים עם גרזנים בידיהם וחותכים את
מדרשות ובמבואות האפלים שלא ברשות כהן .על גבי החולין ברשות כהן. הפירות והירקות לחתיכות קטנות כדי שהמוכר לא יחזירם למרכולתו .ולגבי
וכפי שהביאו הראשונים היתר זה הוא משום שלצרכי רבים לא העמידו חז"ל השמן ,אם הפרישו שמן ולא טימאוהו לפני ההפרשה ,כפי שקורה במפעלי
שמן גדולים המייצרים שמן ללא מגע יד אדם בשמן ,או בכלים קטנים
על דבריהם. המקבלים טומאה הרי התרומה תרומה טהורה ,והיא ניתנת לאכילה לשתיה
שמן שריפה בחנוכה ולסיכה ולא להדלקה ,כפי שפסק הרמב"ם הלכות תרומות פי"א ה"א.
ועתה נעבור לענייני דיומא ,האם מותר להדליק בשמן זה את נרות החנוכה. שמן שאינו טהור ואסור באכילה קרוי שמן שריפה ,משום שהוא עומד ומיועד
בירושלמי סוף תרומות נשאלה שאלה :מהו להדליק שמן שריפה בחנוכה? לשריפה ולא לאכילה ,כמובא במס' שבת (כג ,):והרבה הלכות נאמרו לגביו.
אמרו בבית מדרשו של ר' ינאי מדליקין בשמן שריפה בחנוכה .א"ר ניסא:
אני לא הכרתי את אבי לפני מותו שכן מת בקטנותי ,אבל אמי אמרה לי, הנאה משמן שריפה בשעת השריפה
אביך היה אומר מי שאין לו שמן של חולין מדליק שמן שריפה בחנוכה. כדבר ראשון נדון מהי החובה לשרוף שמן תרומה שנטמאת ,האם יש חובה
להנות מהשמן בשעת השריפה ,והאם מותר לישראל גם להנות מהשמן.
הרמב"ם פסק (שם) מי שאין לו חולין להדליק נר חנוכה -מדליק שמן
שריפה שלא ברשות כהן .כלומר ,לדעתו של הרמב"ם המדובר הוא בישראל הרמב"ם בספר המצוות מצות עשה צ' מנה את שריפת התרומה שנטמאה
למצוות עשה ,וראייתו ממס' שבת שם הגמ' דנה בטעם שאסור להדליק שמן
הרוצה להדליק נרות חנוכה בשמן שריפה ,ולא רק בכהן. תרומה שנטמאה ביום טוב .ואמרו משום שהשביתה ממלאכה היא עשה ולא
תעשה ,עשה ,שנאמר בה" :יהיה לכם שבתון" ,ולא תעשה ,שנאמר" :כל
בטעם הדבר שהתירו להדליק נר חנוכה משמן שריפה אף שלא ברשות כהן, מלאכה לא תעשו" .ואין עשה של שריפת קדשים דוחה את לא תעשה ועשה.
אומר הרדב"ז ,שהוא משום פרסומי ניסא .ומוסיף הרדב"ז :נ"ל שבשבת של
חנוכה אין מדליקין בשמן של שריפה ,שאין שורפין קדשים בשבת ,שלא הרי לנו ששריפת קדשים והתרומה בכללם היא מצוות עשה.
עדיף מנר ביתו שלמדנו שאין מדליקין בשמן שריפה. וכשאנו יודעים שיש מצוה לשרוף תרומה טמאה עלינו לדעת אם יש איזה
עניין להנות מהתרומה בשעת השריפה ,ואולי אם נכלה זאת בלא הנאה יצא
הפני יהושע (שבת כא .ד"ה אמר רב הונא) מסביר את ההיתר בדרך אחרת.
לדעתו אכן מדובר בישראל שמדליק שלא ברשות כהן ,וכיון שמצוות -לאו שהפסדנו תרומה.
להנות נתנו ,ונר חנוכה אסור בהנאה ,לכן מותר כשאין לו שמן אחר (לפי
הרמב"ם בהלכות תרומות (פ"ב הי"ד) כותב :הטהורה נאכלת לכהנים
שאינו נהנה מהתרומה). והטמאה יהנו בשריפתה; אם היה שמן -מדליקין אותו ,ואם היה דגן וכיוצא
בו -מסיקין בו את התנור .ולכאורה מזה שמותר להדליק נרות חנוכה בשמן
והדרך אמונה פרק י"א בבאור הלכה דרך אחרת לו .הוא רוצה לומר שמדובר שריפה כפי שנביא אי"ה להלן נלמד שאין חובה להנות משמן שריפה ,שהרי
בכהן שרוצה להדליק שמן שריפה בחנוכה (ולא בישראל) ,והשאלה היא אם כלל הוא בידינו; מצוות -לאו להנות נתנו .ובנוסף לכך הרי אסור להנות
מותר לו לעשות זאת ,משום שעושה את השמן איסור הנאה שלא יוכלו שוב
להדליקם ,והוי כמאבדה בידים ,ואין לאבדה אלא דרך שריפה ,וכאן -כיון מאורם של נרות חנוכה.
שנותנה בנר חנוכה ומקצה אותה למצווה -נאסרת בהנאה ,ונמצא מאבדה
אולם הנצי"ב במרומי שדה (שבת כה ):טוען :כשם שאסור לכלות תרומה
בידים. טהורה בלי כל הנאה כך אסור לכלות טמאה.
אפשר אולי לומר את הדברים בדרך נוספת .בירושלמי פסחים פ"י ה"א
נשאלה שאלה :האם אפשר לצאת ידי חובת ארבעה כוסות בליל פסח ביין
של שביעית? תני רב הושעיה יוצאין ביין של שביעית( .וכ"ה בירושלמי שבת
מאורות הכשרות ׀ כסלו תשע"ט 4
מושגים השמן בליל שבת או נר חנוכה שמצוותה פ"ח ה"א .פ"ג ה"ב).
בלילה .תשובה לשאלה זו אנו מוצאים מפורש
על קצה המזלג בירושלמי (שבת פ"ב) :רב אחא בשם רב חסדא רבו הפירושים לשאלה זו ,כפי שמובא בכרם
אמר :זאת אומרת שמותר להצית את האור ציון הר צבי סי' י"ח
והפעם במדורת קדשים והיא דליקה והולכת בשבת.
ומה שלמדנו אין מדליקין בשמן שריפה ביום בקו"א לס' פאת השולחן הגאב"ד מברודי
גליצרול טוב מפני יום טוב שחל להיות בע"ש .מעתה ומדאמבראווא ר"ל ע"פ שיטתו של הרמב"ן,
ולציטין אין מדליקין בשמן שריפה בלילה על שם שאין שיש מצוות עשה לאכול פירות שביעית ,ולפי"ז
שורפין את הקדשים בלילה? א"ר יוחנן ירדו לה הרי קיי"ל שאין עושין מצוות חבילות חבילות,
לציטין מופק מגרעינים המשמשים בשיטת רבי ישמעאל ,כמו שר' ישמעאל אמר: ולכן השאלה אם טוב הוא לקיים בכוס אחד של
תינוק שעבר זמנו נימול בין ביום בין בלילה - יין כמה מצוות מצוות; אכילת פירות שביעית
לשמן ,רוב הלציטין מופק מפולי הסויה כך ,עבר זמנה -נשרפת בין ביום בין בלילה, ושתיית אחת מארבע כוסות .ייתכן שגם כאן
והליפתית [קנולה]. בנדוננו זוהי השאלה ,שיש מצוה לשרוף שמן
ושמן שריפה כיון שנטמאה כמי שעבר זמנה. תרומה שנטמא ,ואין עושין חבילות חבילות,
אחרי שטוחנים את גרעיני הסויה והקנולה ולכן האם אפשר להעמיס על אותו שמן בנוסף
וכל התהליך מתקבלת עיסה המורכבת ואכן בשו"ת שו"מ תניינא ח"ב סי' כ"ג רצה
משלושה שכבות שכבה עליונה השמן לומר שזוהי השאלה בירושלמי תרומות אם למצוות שריפה גם את מצוות נרות חנוכה.
שכבה תחתונה מים והשכבה האמצעית
היא הלציטין היא מזכירה קצת את חמאת מותר להדליק נרות חנוכה בשמן של שריפה. וכהוכחה לכך נדייק מדוע אמרו :רק מי שאין לו
הבוטנים הטבעית רק שהיא בצבע חום מדליק ,אלא אמרו כך משום שבדין שאין עושין
בשו"ת נודע ביהודה מהדורה תניינא או"ח מצוות חבילות (פסחים קב ,):אמר רב הונא
כהה וריח דוחה. סי' צ"ו אנו מוצאים תשובה להגאון ר"י (פיק) אמר רב ששת :אין אומרים שתי קדושות על
שהיה גדול בענקים ,וכפי שהנודע ביהודה כותב כוס אחד .מאי טעמא? אמר רב נחמן בר יצחק:
השימוש העיקרי בלציטין הוא לצורך עליו באותה תשובה קדוש יאמר לו גאון מובהק לפי שאין עושין מצות חבילות חבילות ,ולא
עירוב של שמן עם מים וכן של שמן עם נהירין ליה שבילי כל התלמוד והתוספות, והא תניא הנכנס לביתו במוצאי שבת מברך על
סוכר ,אם אנו רוצים ליצור נוזל אחיד שתמה על השו"ע או"ח סי' תק"ו סעיף ד' היין ועל המאור ועל הבשמים ,ואחר כך אומר
שמורכב משמן ומים ולא נוזל שמורכב שפוסק :המפריש חלה ביו"ט והיא טמאה -לא הבדלה על הכוס .ואם אין לו אלא כוס אחת
משתי שכבות ,לזה מגיע הלציטין ,הגדרת יאפה אותה ולא ישרפנה ,שאין שורפין קדשים מניחה לאחר המזון ומשלשלן כולן לאחריו,
פעולתו היא 'חומר מתחלב' [ובלטינית ביו"ט ,אלא מניחה עד הערב ושורפה .ותמה: ומתרצים -אין לו שאני( .עי' באנצקלפודיה
נקרא 'אמולסיפייר'] כי בעצם הוא עושה הרי אין שורפים קדשים בלילה? ובעל הנו"ב תלמודית ערך אין עושין מצוות חבילות עמ'
את הפעולה שמתרחשת בחלב ששם יש מציין לו בתשובתו את דברי הירושלמי ,שדבר תרצ"ז בשם שו"ת פרי יצחק ח"ב סי' כ' .שו"ת
את מי החלב והגבינה והם מעורבים יחד. פשוט שרק שרפת נותר של קדשים אין שריפתן
גם הלציטין פועל לערב סוכר עם שומן אלא ביום ולא בלילה ,אבל תרומה אפשר כתב סופר חאו"ח סי' כ"ו).
ושוקולד זה אחת הדוגמאות הבולטות
לעירוב של סוכר עם שומנים [בשוקולדים לשרוף בלילה. הדלקת שמן שריפה לשבת ויו"ט
הטובים השומן הוא חמאת הקקאו
ובפחות טובים זה תחליף חמאת קקאו] , מדוע נשים לא ידליקו נרות בשמן שריפה לאחר שראינו שבעקרון אפשר להדליק נרות
לולי העירוב היה השוקולד מורכב מקקאו חנוכה בשמן שריפה - ,לכהנים בכל אופן,
שאלה מעניינת אנו מוצאים בתוספות קדושין ולישראל בשעה שאין לו שמן אחר ,צריך עוד
בנפרד וסוכר בנפרד. (לד .ד"ה מעקה) ,שם הביאו בשם הר"ר יוסף לבדוק פרט אחד :האם ההיתר הוא בכל ימי
מארץ ישראל ,שהקשה מדוע אמרו שאין
גליצרול [באירופה ובעיקר בגרמניה מדליקין נרות יו"ט בשמן שריפה ,וזאת משום החנוכה או שמא בערב שבת נאסור זאת.
שיו"ט עשה ולא תעשה ,ושרפת קדשים אינה
הוא מכונה גליצרין]– כל שמן מורכב אלא עשה ,הרי אשה שאינה חייבת בעשה דיו"ט בפרק ב' מס' שבת (כ ):שנינו :במה מדליקין
מחומצות ומגליצרול [הגליצרול הוא כעין משום שמצוה זו -הזמן גרמא ,תוכל להדליק ובמה אין מדליקין אין מדליקין (בשבת); וכו'
החלק המימי שבשמן לעומת החומצות בשמן שריפה ביו"ט .וכי תאמר שאכן כך הדין ולא בשמן שריפה וכו' .ועוד שם (כד ):אין
שהם החלק השומני] בתהליך מסוים -זה לא ייתכן משום שהיינו מוצאים לאחד מדליקין בשמן שריפה ביו"ט .ובגמ' (כג):
מפרידים את הגליצרול מהחומצות. התנאים שיאמר דבר זה .אלא ברור שצריך שאלו :מדוע אין מדליקין בשמן שריפה בשבת?
השימוש בו הוא למגוון מטרות ,לדוגמא לומר שמצוות עשה שיש עמו לאו ,אף הלאו חזק בתחילה רצו לומר הואיל ולשריפה עומד ,מתוך
משתמשים בו לצורך הברקת עוגיות ,וכן שמצוה עליו לבערו גזרה שמא יטה כדי שיתבער
יכול לשמש בתור תחליף לסוכר במידה ואינו נדחה מפני העשה. מהר .רב חסדא אומר שלא חוששים לשמא יטה,
אלא כאן מדובר ביו"ט שחל להיות ערב שבת,
מסוימת כי מעט מתוק ,ועוד ועוד. מתי מדליקות הנשים נרות חג
וכל זאת לפי שאין שורפין קדשים ביו"ט.
זמן הדלקת נרות של יום טוב שנוי במחלוקת
בין הפוסקים .וכל אחת נוהגת כפי שקבלה או לעיל ראינו שהרדב"ז כתב שבשבת של חנוכה
שהנהיגו בביתה .אולם החתם סופר על מס' אין מדליקין בשמן של שריפה ,שאין שורפין
שבת (כד ):מביא ראיה לנוהגים להדליק את קדשים בשבת ,שלא עדיף מנר ביתו שלמדנו
הנרות בליל החג דווקא ולא בערב החג .וזאת אין מדליקין בשמן שריפה .דעה דומה האוסרת
מהאמור אין מדליקין בשמן שריפה ביו"ט. להדליק בשמן שריפה בשבת היא דעתו של
ואם תאמרו שצריך להדליק בערב יו"ט ,הרי הרי"ד ז"ל בפסקי הרי"ד ותוספות רי"ד עמ"ס
בתלמוד בבלי סבורים שמותר להדליק שמן שבת ,שם כתב :קשה בעיני מאד לפרש שיתיר
שריפה בערב יום טוב ,ותלך ותדלק בליל יו"ט, רב חסדא בשאר שבתות ,ויעמיד את המשנה
אלא ע"כ מדובר שידליקו את הנרות בליל יו"ט. דווקא בשבת אחר יו"ט ,אלא כלל שמן שריפה
וזאת שלא כחכמת האשה הרבנית אשת סמ"ע עם כל פסולי שמנים שאין מדליקין בהם בשבת,
שבסוף ספר פרישה על יו"ד ,שקראה תגר על וזו גזרה בכל שבת משום שבת שאחר יום טוב.
אותן נשים שמדליקות בליל יו"ט ,וכתוב שם
שהן עושות שלא כדין ,ואין לחלק בין יו"ט מדברי הרי"ד ואחריו הרדב"ז אנו רואים
משבת .ואחת מהראיות שצריך להדליק מבעוד שדעתם לאסור את ההדלקה בשבת בשמן
יום הוא שאמרו שיכנס בליל שבת לביתו וימצא שריפה .אולם מדברי הרי"ף אנו רואים שדעתו
שולחן ערוך ונר דלוק והוא הדין ליו"ט .והוסיף להלכה היא שדווקא ביו"ט שחל להיות בע"ש
שאולי סברה שמאחר ומברכת על הדלקת אסור .וכ"ה דעת הרא"ש ובעל המאור שמותר
נרות של יו"ט אף אם מדליקה מבעוד יום ,היא
מקבלת בזאת את החג ,ומאחר ואצלה חל כבר להדליק בשמן שריפה נרות שבת.
החג לא תוכל להדליק בשמן שריפה ,משום
הרמב"ם בהלכות שבת מתעלם מהדין של
שאין שורפים קדשים ביו"ט. האיסור להדליק בשמן שריפה ,ובהלכות יו"ט
גם לא מצאנו לגבי זה.
ולאחר כל זאת דילגנו עדיין על בירור אחד,
אם אכן שריפת שמן תרומה שנטמאת דינה
שווה לשריפת קדשים ,הרי אין שורפים קדשים
בלילה ,ואיך מותר להדליק נר שבת שיישרף
מאורות הכשרות ׀ כסלו תשע"ט 5
הרב עזרא לוינגר שליט"א
מפקח מפעלים בד"צ מאור הכשרות
הכשרת מפעלי שמן
התהליך הראשון עלול להיות ניגע בקצירת העומר בנושא ייצור שמנים
בעייתי בגלל הנושא של שימוש צמחיים ,כשרותם והכשרת המפעלים:
במים חמים שמקורם במערכת
הקיטור .התהליך השני בעייתי שמני מאכל צמחיים הינם פופולריים
עקב אפשרות שימוש של סבונים וחיוניים ביותר לטיגון ותיבול מאכלים.
של חומצות שומן לא כשרות. עשרות שמנים ובראשם שמן קנולה ,סויה,
תהליך הסרת החומצות שומניות בוטנים ,חמניות ,דקלים ועוד לצד שמן
כרוך בשימוש בסודה קאוסטית זית .שמנים אלו ממוצים כולם ממקורות
(לא בעייתית בפנ"ע) וצנטריפוגה. כשרים ללא ספק (לא נכנס במסגרת זו
אפשרות נוספת היא העברת לענין שמן דגים) .וא"כ נשאלת השאלה
קיטור בשמן הסופח את חומצות מדוע דרוש הכשר לשמנים אלו לימות
השומן הצמחיות .האחרונה השנה? פסח הוא ענין אחר בודאי וקשור
בעייתית עקב השימוש בקיטור לגזירת קטניות אבל לא נעסוק בכך
אך כמובן החשש הגדול יותר הוא
השימוש במתקנים הללו גם לשומן במאמרינו זה.
מהחי וא"כ איזור זה טעון הכשרה.
הסיבה המרכזית לכך היא תהליך המיצוי
הבהרת השמן (בליצ'ינג) – הבהרת והעיבוד של שמנים אלו שמטוהרים
והלבנת השמן עצמה נעשית באמצעות החדרת אדמת ניקוי (בליצ'ינג ארת') ומזוקקים במקרים רבים באותם מתקנים
מינרלים נוספים ופחם פעיל לתוך השמן בטמפרטורה גבוהה .חומרים הללו בהם מזקקים גם שמנים מבע"ח,
עצמם אינם בעייתיים (בעבר הרחוק היו בעיות כשרות עם הפחם הפעיל). דגים וכדו' .בעיה גדולה היא גם הקיטור המשותף שמגיע בד"כ מאותה
שוב כאן חוזרות הבעיות שדוברו לעיל בענין המים החמים וכן אפשרות תחנת קיטור (בוילר) משותפת גדולה שאליה מגיע הקיטור הנאסף ע"י
הקונדנסטור והחוזר מכל איזורי המפעל (אז מתווסף במים חדשים ומתחיל
טיהור של שומן לא כשר באותם מערכות. בזרימה מחודשת לכל האיזורים) וא"כ מעורבבים יחד קיטור ששימש לשומן
מהחי עם קיטור ששימש לשומן צמחי .כמובן יש גם את ענין חומרי העזר
הסרת ריחות (דאודוריזציה) ושעוות – בתהליך הסרת הריחות השמן מחומם שמשתמשים בהם לזיקוק השמן שמיעוט קטן מהם בעייתיים.
מעל 200מעלות כאשר מוחדר לתוכו קיטור הסופח את חומרי הריח הגרועים
שבשמן .גם כאן יש את חשש הקיטור וחשש שימוש במתקן לדיאודוריזציה אבל עיקר מאמרינו זה הוא אכן אודות מערכת כשרות הרוצה לייצר שמן
של שומנים מהחי .בתהליך הסרת השעוות הקיימות בחלק מן השמנים כשר במתקן זיקוק של שמנים צמחיים שבו עלול להיות גם תהליך זיקוק של
הצמחיים מתוסף השמן עם חומרים מעכבי גיבוש שחלקם בעייתיים אך
שמנים מהחי ,כיצד תפעל להכשרת מפעל זיקוק השמן.
מסתבר שמתבטלות עקב כמותם הקטנה.
בכדי לדעת היכן צריך להיות תהליך ההכשרה נבחן את שלבי יצירת השמן
איזורים בעייתיים נוספים :לעיתים השמן מהחי אינו מטוהר במפעל הזה אך וטיהורו ,נראה היכן הבעיות ומה הדרכים לפתרונם:
משתמשים בו במפעל הזה לערבוב במוצרים שונים עם שמן הצמחי .הסיבה
לערבוב זה יכולה להיות היסטורית שכך נהגו להשתמש בחלק מהמאפיות תהליך הכבישה והמיצוי -התהליך המרכזי שבו מוציאים את השמן הוא
בשמן שחלקו צמחי וחלקו מן החי ולא רוצים לששלנות את הרצפט שעובד. תהליך הלחיצה והסחיטה של השמן .בד"כ זה נעשה בבנין נפרד מבנין
סיבה נוספת יכולה להיות עקב סובסידיות מיוחדות של הממשלה לחקלאים הטיהור .גרגירי הקטניות מגיעים כאן במשאיות ,רכבות וכדומה ,מנוקים
ניקוי ראשוני ומגיעים לאיזור הסחיטה .לעיתים משתמשים גם בממסים
לניצול השומן מהחי. שונים (לא בעייתיים בד"כ) למיצוי יעיל יותר ובד"כ בשני התהליכים גם
יחד .בתהליך מיצוי שמן הזית לעיתים משתמשים גם באינזים שצריך לבדוק
תהליך ההכשרה המוצע :תהליך ההכשרה מורכב למדי גם עקב בעייתיות את כשרותו במיוחד במידה והשמן נעשה בייצור מיוחד כשר עבור ישראל
הניקוי של שאריות השמן ,ריבוי מקומות הנצרכים הכשרה ,גם בגלל גודלם
הרב של המתקנים השונים ,וגם בגלל הבעייתיות להכניס מים במפעל שמן. ויש בו את הכלל שאין מבטלים איסור לכתחילה.
לכן החברות לרוב ינסו להסתפק בהעברת שומן צמחי חם בכל המערכת
בתור ייצור מפסיק או לחילופין בתור הכשרה .גם הנושא של הפסקת יממה בכל מקרה תהליך הכבישה והמיצוי איננו בעייתי מבחינת המתקנים עצמם
אחר הניקוי גם הוא בעייתי מפני שמקומות אלו לרוב עובדים בכל השנה מכיוון שלא משתמשים באותם מתקנים לסחיטת שמני בע"ח .אם יש
ולכן לרוב יציעו הכשרה רק בתקופות התחזוקה של המערכת שעושים פעם מערכת הרוצה לעשות הכשרה גם לתהליך הכבישה והמיצוי תבוא עליה
ברכה אבל לכאורה אין בכך צורך מה גם שתהליך ניקוי מכונות הלחץ קשה
פעמיים בשנה. מאוד וייקח זמן רב .אם תהליך הסחיטה כרוך בחימום ע"י קיטור והוא
משותף עם איזורים אחרים כי אז צריך לפעול לפגימת הקיטור (מה שצריך
הנושא של הכשרה בשאר משקים (היינו בשמן הצמחי עצמו) איננה
לכתחילה .במידה ויש אפשרות לעשות הכשרה במים או אפילו בקיטור לעשות בכל מקרה וכפי שנראה להלן).
מסתבר שעדיף כמובן לאחר ניקוי מקסימלי,
פגימת המערכת ע"י סודה קאוסטית והמתנת טנקים לשמירת השמן לפני תהליכי הטיהור – בד"כ יש חלוקה בענין הזה
אצל החברות ולא מערבבים .אבל לעיתים כמות
יממה. השמן מהחי הוא די קטן וממילא חבל לחברה
לייחד טנקים רק עבור השומן הזה ומשתמשים
גם את דוד הקיטור צריך לרוקן לפני ההכשרה באותם טנקים גם לשומן צמחי (אחר ניקוי
ואז להעביר קיטור בכל המערכת ,לאחר מסויים שבד"כ לא עונה על דרישות ההכשרה).
ההכשרה יש לרוקן שוב ולמלא את הקיטור הפתרון לכך הוא להשתמש אך ורק באותם
במים חדשים לצורך הייצור הכשר .במידה טנקים שאין בהם לעולם שומן מהחי .דבר זה
ויש איזשהוא חיבור חם של קיטור עם מתקן צריך לוודא במחשבי החברה והוא לא ענין
המלא שומן מהחי יש לעשות פגימת קיטור ע"י פשוט .במידה ואין כאלו הטנק יצטרך הכשרה
אפילו אם אין בו חימום עקב בעיית הכבוש.
ביטרקס ,שמן אורנים וכדומה.
תהליכי הוצאת הלציטין ופוספוליפידים
מקומות שבהם עושים רק ערבובים של שומן אחרים וכן חומצות שומן חופשיות – תהליך
צמחי ושומן מהחי ולא את הטיהור עצמו בהם הוצאת הפוספוליפידים מתבצע באמצעות
בוודאי ניתן לדרוש הכשרה לכתחילה עם כל החדרת מים חמים לשמן הגולמי ואז תהליך
מרכיביה ללא כל הנחות מכיוון שמקומות אלו צנטריפוגלי להפרדת המים מהשמן אפשרות
נוספת באמצעות סבונים של חומצות שומן.
פועלים מעת לעת.
מאורות הכשרות ׀ כסלו תשע"ט 6
שמן זית מארץ ישראל
שאלה :לכבוד מערכת 'מאורות הכשרות' ברצוני לדעת האם יש הידור להדליק דווקא בשמן זית מארץ ישראל .חיים גולדמן.
תשובה :אכן יש מעלה.
נחלק את התשובה לשתי נקודות.
הנקודה הראשונה שבה יכול להיות מעלה לשמן זית מארץ ישראל היא ,ששמן זית מארץ ישראל נעשה בו מצוות של תרומות ומעשרות .וקיי'ל שכיון
שאתעבד בה מצווה חדא לתעבד בה מצווה אחריתי.
מצאנו זאת בכמה הלכות – חדא בגמ' בברכות דף קיז :שרבי אמי ורבי אסי כשהיה נקלע לידם לחם שעשו עליו עירובי תחומין היו לוקחים אותו ללחם
משנה בשבת ,והיו אומרים כיון שעשו בו מצווה אחת נעשה בו מצווה אחריתי.
וכן במשנ"ב רצ"ז הביא שקורים לבשמים של הבדלה הדס על שם שבדורות הראשונים היו לוקחים את ההדס של המצווה להבדלה .ולכאורה מטעם הנ"ל
שכיון שנעשה מצווה בהדס בד' מינים יעשה בו גם מצווה של ברכת בשמים.
אמנם יש לומר שאין צריך לחפש דבר שנעשה בו מצווה אלא עד כמה שנעשה מצווה בדבר שלא יזרקנו וכו' אלא יקיים בו מצווה ,משום חביבות המצווה.
אבל במטה משה עמוד העבודה ימי החנוכה סימן תתקצ "ומצוה לקנות שעוה מן הצדקה מה שנטף מנרות של בית הכנסת ,מאחר דאתעביד בהו חדא
מצוה" .מבואר שיש עניין לקנות ולחפש לקיים מצווה במה שנעשה בו מצווה.
אמנם יש לומר דדווקא כאשר נעשה מצווה בגוף הדבר אז ראוי לקיים מצווה נוספת ,אבל בתרומות ומעשרות יש מקום שלא נעשה קיום מצווה בכל
התבואה אלא רק במה שהפריש ,ונהיה תרומה ומעשרות אבל בשאר התבואה לא .וממילא מנין ששייך לומר כיון שנעשה בו מצווה חדא.
אבל בשו"ת בצל החכמה סימן ח"ג ס"ז הביא
בשם מכתבי תורה סימן מ"ג שיש ענין לעשות
ציצית מצמר שנעשה בו ראשית הגז ,וכן לעשות
מצה מצמר שהפרישו ממנו תרו"מ ,הרי לנו שיש
מעלה לעשות מצווה בדבר שנעשה בו תרו"מ.
וה"נ בהדלקת נר חנוכה יש ענין לקחת להדלקה
שמן שהופרשו ממנו תרומות ומעשרות .רק
שאינני יודע השיעור האם צריך להוציא על זה
הוצאות ובאיזה שיעור.
אגב ראיתי שמביאים שבמגיד מישרים לבית
יוסף פרשת מקץ כתוב שהמלאך ציווה אותו
לא להשתמש בשמן שקנה לנרות חנוכה בגלל
שזה שמן שאינו מארץ ישראל .אבל בשו"ע זה
לא מופיע.
₪ 8000 08-9317240 נקודה נוספת שהיא שבארץ ישראל זהו
2 -10 מקום מעולה לבתי בד בוטיק ,מה שלא קיים
כשמביאים מחו"ל בדרך כלל זה מפעלים
[email protected] תעשייתים ענקיים .והמעלה לבתי בד בוטיק
12755 שניתן לייצר שמן זית הכי טבעי והכי איכותי,
והמעלה בזה הוא לפי מה שדעת הגרי"ש אלישיב
זצוק"ל שיש מעלה כמה שיותר קרוב לשמן שהיה
בבית המקדש ,ולכן ראוי לדעתו להדליק בשמן
זית שראוי לאכילה ,גם בארץ ישראל יש פיקוח
בשנים האחרונות מטעם הממשלה שיהיה זה
שמן זית 100 %טבעי[ .החברה שנבחרה לפקח
מטעם הממשלה היא חברת אגריאור ,ויש להם
סמל 'שמן זית ישראלי'] ,ואם זה מיובא מחו"ל
לא תמיד אפשר לעמוד על אמיתותם של דברים,
אמנם יש בד"צים דוגמת ה'עדה החרדית' שעמם
שוחחנו שעושים בדיקות מעבדה קפדניות על כל
מה שהם מביאים ,אבל זה פיקוח כולל.
גם דבר נוסף לפי ההידור של מרן הגרי"ש
אלישיב זצ"ל שהיה מהדר בשנותיו האחרונות
לקחת שמן זית שסחטו רק את הפרי ולא שטחנו
את כל הפרי כולל בשר הפרי והגרעין ,שזה הכי
קרוב לשמן שהיה כשר למנורה ,ואפשר שאפי'
זה חשיב שמן זית זך[ .עי' מנחות פו .ועי' עמוד,
ועי' פניני חנוכה להגרב"צ קוק ] .אלו שתי
נקודות שלכן יש מעלה בשמן מארץ ישראל< .
מאמר זה לא להלכה ולא למעשה אלא לעורר לב
המעיין ,ניתן להעתיק מאמר זה .י.ל>.
ישנו מקום בארץ ישראל שסוחט את הזיתים
כנ"ל במשך כל השנה והוא עומד תחת כשרות
רבנות מקומית והוא נמכר במחיר של ₪ 92לליטר [צרכני הבריאות חובבים אותו מאוד בגלל שרמת החומציות שלו לעיתים היא פחות מ ]% 0.1ולקראת
חנוכה הרב חסיד מבית שמש שהיה מביא לגרי"ש אלישיב זצוק"ל מייצר שמן זית הנ"ל בהכשר בד"ץ העדה החרדית במחיר של – ₪ 74
ניתן להשיג בירושלים בקרוואן של הגרי"ש אצל הרב לוין בטל' ,0583247881ובבית שמש ברחוב לב שמחה 4אצל הרב חסיד טל' .0533190285
ובבני ברק ברחוב רשב"ם 13בבית משפחת הרב חסיד ,ובאשדוד רח' הרותם 29בחנות טרי טרי ,ובעוד הרבה תחנות ניתן לשמוע בטל' .0533190285
מאורות הכשרות ׀ כסלו תשע"ט 7
הרה"ג עודד בוגרד שליט"א אבטיח הפקועה
שמנים וייצורם זרעי האבטיח מהם מופק השמן.
זהירות – הם רעילים מאד!!!
השמן מלווה את האדם מאז ימי קדם ועד ימינו .שמן למאכל ,שמן למאור ,שמן לרפואה ושמן סויה
לסיכה ולעיסוי .שמן להפחתת חיכוך ושמן ריחני ...פסוקים רבים בתורה ,בנביאים ובכתובים
מזכירים את השמן ,את שבחו ואת תועלתו .בימי התנאים והאמוראים ,הכירו והזכירו סוגי זרעי הלפתית בתרמיל
שמנים רבים ושונים למגוון מטרות ושימושים .המשנה המפורסמת במסכת שבת [ פרק שני ]
מונה את שמני ההדלקה המצויים והמומלצים –
" ַּב ֶּמה ַמ ְד ִלי ִקין ּו ַב ֶּמה ֵאין ַמ ְד ִלי ִקין ֵאין ַמ ְד ִלי ִקין ....וֹלא ְב ֶז ֶפת [עטרן .חומר המופק מענפי ושרשי
עץ בתהליך זיקוק יבש .קיים גם סוג זפת טבעי] ְוֹלא ְב ַ ׁש ֲע ָוה [דונג דבורים] ְוֹלא ְב ֶ ׁש ֶמן ִקיק
[מפירות עץ הקיקיון] ְוֹלא ְב ֶ ׁש ֶמן ְשׂ ֵרי ָפה [זהו שמן תרומה טמאה העומד להישרף] ְּוֹלא ְב ַא ְל ָיה
[שומן אליית הכבש] ְוֹלא ְב ֶח ֶלב [שומן בהמות האסור באכילה] ,וכו'ַ .ו ֲח ַכ ִמים ַמ ִּתי ִרין ְּב ָכל
ַה ְּ ׁש ָמ ִנים ְּב ֶ ׁש ֶמן ׁשּו ְמ ְ ׁש ִמין ְּב ֶ ׁש ֶמן ֶאגֹו ִזים ְּב ֶ ׁש ֶמן ְצנֹונֹות ְּב ֶ ׁש ֶמן ָד ִגים ְּב ֶ ׁש ֶמן ַּפקּועֹות [צמח מדברי
המכונה היום אבטיח הפקועה .حنظل בערבית ַ -ח ְנ ַדל] ְּב ִע ְּט ָרן ּו ְב ֵנ ְפט ִר ִּבי ַט ְרפֹון אֹו ֵמרֵ :אין
ַמ ְד ִלי ִקין ֶא ָּלא ְּב ֶ ׁש ֶמן ָז ִית ִּב ְל ַבד".
המשנה דלעיל מונה 10סוגי שמני מאור ממקור צמחי ושלושה סוגי שומנים למאור מן החי
<אליהֶ ,ח ֶלב ושמן דגים> .התלמוד מזכיר עוד הרבה סוגי שמנים .בימינו ,מצויים כנראה מאות
שמנים שונים ומשונים .מרביתם מופקים מעולם הצומח והאחרים מעולם החי .גם הדומם תורם
את חלקו מסינתזות של נפט ועד שמן מינרלי לסוגיו הרבים.
עקרונית ,תהליך הפקת השמנים הללו היא דומה מאד .אם נצמצם את צורת ההפקה של
השמן ,נמצא שקיימים שני תהליכים עיקריים וכלליים להפקת השמן .תהליך פיזי ותהליך כימי.
תהליכים כלליים אלו מתייחסים למעשה לכל סוגי השמנים הקיימים.
לפני שנכנס לתהליך הייצור של השמן ,עלינו לברר ולנסות להגדיר את הנושא .אנו מבדילים
בין "חומרים שומניים" המתחלקים לשתי קטגוריות " -שומנים" ו"שמנים".
החומרים השומניים הם חומרים הבנויים מפחמן ,מימן וחמצן .שומן עוף ,שמן סויה וכולסטרול
הם דוגמאות לחומרים שומניים .המכנה המשותף לכל החומרים השומניים הוא שאינם מסיסים
במים .הם קלים מהמים ולכן צפים עליהם.
שומנים הם חומרים הנמצאים במצב מוצק בטמפרטורת החדר ונפוצים בתאיהם של בעלי חיים.
בעבר היו מפיקים אותו בעיקר מלווייתנים .היום מפיקים את השומן מדגים [בעיקר מכבד הדג.
גם של דגים טהורים] ,בהמות ,חיות [בעיקר חיה עתירת שומן הפושטת את טלפיה ואומרת
טהורה אני ,]...עופות וחמאת חלב כמובן.
שמנים הם חומרים הנמצאים [לרוב] במצב נוזלי בטמפרטורת החדר ונפוצים בעיקר בצמחים.
לדוגמה שמן הזית ושמן הסויה ,שמן אגוזים ושמן תירס ,שמן דקלים ושמן קוקוס < 2שמנים
אלו מתמצקים בטמפרטורת החדר> שמן בוטנים ושמן חמניות שמן לפתית [במאמר מוסגר,
שמן הלפתית מכונה "קנולה" לא בגלל שיש צמח בשם זה אלא בגלל ראשי התיבות Canadian
< oil low acidויש אומרים Canadian Ola< ...זהו תהליך שהומצא בקנדה ושימש בהמשך
ל"הסבת" שמן מכונות שהופק מלפתית ,לשמן מאכל 2 .בעיות עיקריות מנעו את השימוש
בשמן לצורכי מאכל – רמה גבוהה של חומצה ארוסית [אומגה ],Erucic acid 9וגליקוזידים
[חומר המגן על הצמח מפני מחלות אך גורם לטעם מר וחשוד כבעל השפעה שלילית על תפקוד
הלב .] Glucosinolatesההסבה נעשתה על ידי הכלאות גנטיות שהבהירו את צבעו של השמן,
הנמיכו את רמת החומציות שלו ואת הגליקוזידים ושיפרו את תכונותיו] ושמן שומשום ,שמן
אבוקדו ושמן שקדים ועוד ועוד ועוד.
קיימים סוגי שמנים המכונים בשם הכולל "שמן אתרי" .אף הם מופקים מצמחים ומתייחדים
בריח אופייני וטעם מיוחד ,הם משמשים בעיקר לתעשיית הקוסמטיקה והסבונים ,לתבלינים
ולחומרי טעם וריח למזון ,לעיסוי ולרפואה ובעיקר ברפואה האלטרנטיבית – בארומתרפיה
ועוד .משמן האפרסמון ועד שמן האקליפטוס...
תהליך הפקת השמן האתרי הוא פשוט מאד <יחסית> .לרוב הוא מופק על ידי זיקוק באדי מים
,Hydro distillation-או על ידי לחץ קר – . Cold Pressהשיטה המקובלת והנפוצה ביותר היא
שיטת הזיקוק בקיטור – .Steam Distillationמזרימים קיטור לתוך מיכל בו נמצאים הצמחים
הקיטור מעלה את לחץ האדים הכללי שבתערובת ומאפשר לשמן תהליך זיקוק בטמפרטורה
נמוכה מטמפרטורת הרתיחה .קירור התערובת גורם להפרדה בין השמן הצף לשאר הנוזלים.
כאמור ,תהליך ייצור השמנים השונים – בעיקר לאחר המיצוי -הוא דומה מאד .אפרט בס"ד
את התהליכים המקובלים בתעשיית השמנים והשומנים.
תהליך היצור מתחלק לכמה שלבים השונים באופן יחסי :השלב הראשון וההכרחי לכל הפקת
שמן או שומן הוא תהליך המיצוי .בתהליך זה קיימים הבדלים בין השמנים והשומנים השונים
ובהתאם לתהליך הנבחר על ידי היצרן.
המיצוי - Extraction
השמן הגולמי מופק מגרעינים או מפירות או מכל מקור מתאים אחר ,באחד מהתהליכים הבאים
מאורות הכשרות ׀ כסלו תשע"ט 8
בית הבד בתל חצור שבירת הזיתים בתהליך הקדום
מכבש האקספלר
Rendering Machine – כבישה קרה ,הפקה בלחץ [כבישה] לאחר חימום ,הפקה בלחץ לאחר חימום תוך שימוש
בחומר ממיס המפריד את השמן <החומר נקרא סולבנט > Solventובדרך של ריאקציה.
הריאקציה נעשית על ידי אדים ,אנזימים ,סולבנט או גז .מטרת תהליכים אלו היא הפרדה בין
השמן הנקי לבין הפרי ,הזרע ,העלים או כל מקור אחר לשמן .ככל ששיטת המיצוי יעילה יותר,
כך היא מפיקה אחוזי שמן רבים יותר .יצרן השמן יבחר בדרך ובשיטה המתאימים לצרכי השוק
והרווח שלו.
השיטה המוכרת והשימושית מאז ימי קדם היא שיטת הכבישה [מכבש] .שיטה מכנית המפרידה
בין הפרי לשמנו על ידי הפעלת לחץ .כיום קיימים מכבשים הידראוליים רבי עוצמה המקצרים
את התהליך ביוצרם לחץ עצום .בפועל ,קיימים רק שני סוגי שמנים אותם כדאי מבחינה
כלכלית לכבוש במכבש ללא חימום וללא בישול כלל .שמן הזית ושמן השומשום .פירות אלו
נותנים כמויות שמן נכבדות והשמן איכותי מאד ומצטיין בטעמו ,ריחו ומראהו .שיטה זאת
נקראת כבישה קרה והיא השיטה המומלצת ביותר על ידי מומחי התזונה .בנוסף ,איכות השמן
וטעמו משובחים בהרבה ומחירם יקר יותר <קיימים מפעלים קטנים הכובשים בכבישה קרה
סוגי שמנים אחרים ,אך התוצאות מחייבות מחיר יקר ביותר עבור מעט השמן – יחסית –
שהופק> .גם מפעלי הכבישה הקרה מייצרים לפעמים "כבישה שניה" חמה על מנת למצות את
כל השמן האפשרי.
בשמן המופק ממקורות אחרים ,לא ניתן להפיק כמות נאותה של שמן על ידי כבישה בלבד
ולצורך ההפרדה האמורה ,חייבים להפעיל תהליך בו ישברו דפנות התאים והשמן יוכל
להשתחרר.
גם תהליך זה הוא תהליך מכני ,אך לפני הפעלת לחץ המכבש נאלצים לנקוט במספר פעולות
– ראשית ,חייבים לקלף ולרסק את הפרי [או כל מקור אחר ממנו רוצים להפריד את השמן
– מלבד זרעים קטנים שאותם אין צורך לרסק] על מנת להקל על תהליך הכבישה .לאחר
הריסוק/השבירה וכדו' ,מבשלים את ה"רסק" על מנת לרכך אותו ולהקל על שבירת דפנות
התא ושחרור השמן <כאמור .>...הבישול מגיע לטמפרטורות של .200°c - 250°cכבישה קרה
זה כבר לא...
משהרסק מוכן לכבישה מכניסים אותו לסוג מכבש בעל בורג חלזוני גדול המועך הדק היטב את
הרסק .מכבש זה מכונה בלע"ז – .Expeller Pressהרסק הרותח נמעך ונלחץ לאורך כל מסלול
הבורג החלזוני ובסוף המסלול הוא נשאר כבר ללא שמן <כמעט .>...לפעמים ,מרסקים ומפיקים
במכונת בורג היוצרת פחות לחץ וזקוקה לחימום נמוך יותר .היא נקראת – .Screw Press
תהליכים אלו הם כאמור ,תהליכים מכניים .מכבש הידראולי ,בישול וחימום בקיטור והסולבנט.
בפועל ,מרבית היצרנים מעדיפים להשתמש בתהליך השלישי – מיצוי כימי תוך כדי שימוש
בסולבנט .Solvent -
תהליך זה הוא זול יותר ,מהיר יותר ובעיקר יעיל בהרבה מהתהליכים המכניים .היצרנים בוחנים
תמיד את אחוזי השמן הניתנים להפקה בכל סוג שמן ובכל שלב ותהליך.
בתהליך המיצוי הכימי מרסקים ומבשלים את הפירות כמו בתהליך המכני ,בתוך מיכל ובו
וואקום .מחממים לטמפרטורה גבוהה [ מעל ]260°Cומזרימים חומרים כימיים המפרידים את
השמן מתוך הרסק .החומר הכימי שוהה עם השמן כמה שעות – בהתאם לגודל הגרעינים/הרסק
וכדו' ולטמפרטורת השמן .בסיום התהליך עובר השמן למאייד ובו בטמפרטורה של כ60°C -
נפרד החומר הכימי מהשמן ומתנדף< .השמן נבדק במעבדה על מנת לוודא שלא נשארו בו
שאריות שאינן רצויות>.
החומרים בהם משתמשים בתהליך זה הם חומרים פטרוכימיים [המופקים מנפט] .הסולבנט
הנפוץ ביותר נקרא "הקסן" – .Hexaneלפעמים משתמשים בחומרים אחרים הנקראים
"הפטן" Heptaneאו "פנטן" .Pentaneגם חומרים אלו מקורם מתעשיית הנפט הפטרוכימית.
קיימים גם תהליכים אנזימטיים עליהם לא נרחיב כאן את הדיבור.
משהסתיים תהליך המיצוי והשמן נפרד מהפרי ,מתחיל תהליך הטיפול בשמן והכנתו להיות
ראוי למאכל או לכל שימוש אחר.
אך לפני שנמשיך הלאה ,נוסיף מספר מילים בנושא השמנים מן החי .המאמר הנוכחי אינו
מאורות הכשרות ׀ כסלו תשע"ט 9
זיקוק שמן סויה שמן דקלים
שלב נוסף והכרחי הוא – מטפל בנושא זה ,אך להרחבת הידע – ניגע בקצהו .השומן [רקמות] מן
החי מורכב בעקרון ממים ושומן .תהליך ההפקה הוא פשוט מאד – ממיסים
הפגת הריח – Deodorization את השומנים על ידי רתיחה לזמן ארוך ,מסננים אותם ומצננים .חוזרים
על התהליך עד לקבלת השומן הנקי .תהליך זה מכונה "עיבוד" או בשמו
בתהליך זה מסלקים מהשמן את החומרים הנדיפים המשפיעים לרעה על המקצועי .Rendering -מכונות ה rendering-מיועדות להפעלת כל
טעמו וריחו של השמן .משתמשים במגדל גבוה של כמה קומות הפועל
בטמפרטורות גבוהות – בוואקום .הטמפרטורה גבוהה דיה לאידוי החומרים התהליך הנ"ל במכונה אחת.
הנדיפים ,אך לא לאידוי השמן .הוואקום עוזר להפרדה בין חומרים אלו
כאמור ,משהסתיים תהליך המיצוי ממשיכים בטיפול להכנת השמן לייעודו.
לבין השמן. שלב ראשון בטיפול זה הוא זיקוק השמן.
למעשה ,שלבים אלו מסכמים את נושא ייצור השמן .כפי שנכתב לעיל, לפני שנמשיך לתהליך הזיקוק ,יש לציין ,שבחלק משמני הזית האיכותיים,
לכל סוג שמן יש תהליך ייחודי וחומרים מתאימים וכדו' ,אך ב"גדול" – כל כל ה"זיקוק" נעשה על ידי מים ועל ידי שיקוע המשקעים בתחתית מיכל
מייצרים שמן. האגירה .לפעמים ,משתמשים גם בסודה <ראה לקמן> -קרה או חמה...
לא התייחסנו במאמר זה לנושא השמנים המוקשים <מרגרינה >...ולא זיקוק – Refining
הרחבנו את נושא השמנים האתריים .זה דורש מאמר בפני עצמו. בתהליך הזיקוק קיימים מספר שלבים -
השמן והכשרות – ניטרול - Neutralization
הניטרול נעשה על ידי הוספת חומרים כימיים חריפים .חומצות הסותרות
ומה בדבר הכשרות? חז"ל גזרו על חלק מהמאכלים והמשקאות ,שאם ומבטלות בסיסים וטעמים מסוימים או בסיסים הסותרים ומבטלים
הוכנו על ידי גוי ,אף אם הם עשויים מחומרים כשרים למהדרין ועומדים חומצות .בדרך כלל משתמשים בסודה קאוסטית [נתרן הידרוקסיד < או
בכל כללי מערכות הכשרות ,יהיו אסורים באכילה ושתיה .מהסיבה שנעשו בעברית – נתר מאכל > ]Sodium Hydroxide NaOH --או בחומר
דומה .הסודה היא בסיס חזק והיא סותרת ומנטרלת את חומצות השומן
על ידי גוי. החופשיות .הסודה מתחברת לחומצות החופשיות ויוצרת למעשה – סבון
[למעוניינים בהכנת סבון תוצרת בית .]...זוהי הסיבה ליעילותה הרבה.
יין של גוי אסור .חלב שחלבו גוי ,אסור אף הוא .תבשיל שבשלו גוי או לעיתים החומר מוכנס לרסק בטמפרטורה של C 66°לערך על מנת למקסם
מאפה שאפהו גוי – אף הם אסורים .אך מה בדבר שמן שהופק על ידי גוי? את יעילותו .לאחר כשעה של השריה בסודה ,נוצרת הפרדה בין השמן
לבין ה"סבון" .הסבון הגולמי שוקע למטה או שמפרידים ביניהם על ידי
המשנה במסכת עבודה זרה דף לה :כותבת – צנטריפוגה .לאחר ההפרדה ,שוטפים את השמן עם מים ומלח על מנת
להוציא ממנו את שאריות הפסולת .גם לאחר הוצאת שאריות הפסולת,
"ואלו דברים של עובדי כוכבים אסורין ואין איסורן איסור הנאה ָ -ח ָלב השמן עדיין נראה כהה ועכור ,ריחו לא נעים וטעמו מר .על מנת לנטרל את
שחלבו נכרי ואין ישראל רואהו והפת והשמן שלהן".
הצבע ,הטעם והריח ,עוברים לשלבי הייצור הבאים -
ובגמרא שם נחלקו רב ושמואל בטעם איסור השמן והביאו שהראשון שגזר
על איסור השמן היה דניאל ,עד שבא רבי יהודה נשיאה – נכדו של רבי ,רבי השלב הבא הוא –
יהודה הנשיא [לרבי יהודה הנשיא היו שני בנים – שמעון וגמליאל .בנו של
הלבנה או ביהור – Bleached
גמליאל היה רבי יהודה נשיאה] – והתיר את השמן. בשלב זה מעונינים להלבין את צבעו של השמן ולהסיר ממנו פיגמנטים
לא רצויים .מוסיפים לשמן "אדמת ביהור" – ,Bleaching earthבריכוז
אם כן ,שמן שבעייתו היחידה היא שהוא יוצר על ידי גויים -מותר באכילה של 1%מול השמן .אדמת הביהור <המכונה גם אדמה לבנה> היא למעשה
לישראל .זהו היתר עקרוני ונקודתי לנושא "הגוי והשמן" .ההיתר אינו מה שנקרא סיליקה ,או צורן דו חמצני [ .]SiO2חומר ממנו מייצרים
מתייחס לשאלת הכשרות הסטנדרטית של כל מפעלי המזון .בזכות היתר זכוכית ,חומר סופג לחות אותו אנו מוצאים באריזות מוצרי אלקטרוניקה
זה ,אנחנו יכולים בכלל לדון בשאלת הכשרות של מפעלי השמן ,חומרי ועוד .חומר זה סופח אליו מתכות וצבע .השמן ואדמת הביהור מחוממים
הגלם ,דרכי הייצור והשינוע של השמן מבלי לחשוש לעצם העובדה ששמן בוואקום לטמפרטורה של ,170°Cמערבבים היטב ומסננים בפחם פעיל
ושאר פילטרים על מנת להוציא את שאריות הצבע ואת החומר המלבין.
זה ,של גויים הוא. הטמפרטורה הגבוהה מוציאה את הלחות מהאדמה [הטיט] ומאפשרות לו
ומשהותר שמנם של גויים[ ,והחפץ בהרחבה יעיין בשולחן ערוך יורה דעה לספוג את הצבע מהשמן.
סי' קג סעיף ד ובנושאי הכלים] לא נותר לנו אלא לבדוק ולוודא שהייצור
עומד בתנאי וכללי הכשרות ההכרחיים.
עקרונית ,כשאנו באים לדון בכשרות השמן ,כמו בכל מוצר תעשייתי אחר,
אנו מתייחסים לשלוש נקודות עיקריות ומקיפות –
.1חומר הגלם .מקורו וגלגוליו.
. 2קווי ומערכות הייצור והחומרים המוספים לתהליך.
. 3תובלה ושינוע.
מאורות הכשרות ׀ כסלו תשע"ט 10
ייצור שמן סויה
במים עד שפתם ובוודאי שקשה שבעתיים להרתיח מים אלו. חומר הגלם – שמן כשר חייב להיות מיוצר מחומר גלם כשר .כשאנו משתמשים
בחומרי גלם ממקורות צמחיים ,כמו לפתית ,סויה ,תירס ,כותנה ,חמניות,
העברה והובלה -שינוע גרעיני ענבים ,שומשום ,אבוקדו ,קוקוס ,חריע ובוטנים ,או מפירות הזית,
הדקל והרימון ,הרי שקל לוודא שחומר הגלם אכן כשר .לעומת זאת ,כשאנו
לא תמיד ,ואפילו לא בדרך כלל ,השמן אינו מיוצר משלב חומר הגלם ועד מייצרים שמן או שומן ממקורות מן החי ,לדוגמא – בקר ,צאן ,עופות ודגים
הביקבוק באותו מפעל .קיימות העברות ממפעל למשנהו ,קיימות העברות הסיפור שונה לגמרי .עקרונית ,ניתן להשיג בקר ,עוף ודגים כשרים ,אך
לצורך עיבוד נוסף ,העברות לצורך אחד או יותר משלבי הייצור ,לצורך בפועל – אין חיה כזו ...משתמשים בכל ומכל הבא ליד – גם אם זה חזיר או
אריזה ,ביקבוק ,או משלוחים למרחקים גדולים. לווייתן וגם אם זה עוף וצאן שלא נשחטו כהלכה וכו'.
לא די בכך שהשמן יוצר בכשרות אלא חייבים לוודא שגם צורת המשלוח הבעיה הגדולה הקיימת בעיקר במדינות "עולם שלישי "...היא ,שגם מפעלים
לא תפגע בכשרות השמן .כיצד משנעים את השמן והשומן? קיימות דרכים המייצרים שמן צמחי בלבד ,מייצרים לפעמים מוצרים נוספים כמו סבון –
רבות להובלה ושינוע – חביות ,רכבות וצוברים <צובר הוא מיכל ענק – לדוגמא -בשיתוף שומנים מן החי או כל מיני תהליכי ייצור ואחסון משותפים
בדרך כלל על גבי אניה המעבירה בו מטען .האניות הקטנות מצוידות בצובר
המכיל 10000טון מטען והגדולות ,מעל 80000טון< .צובר הוא תרגום של שהם לפעמים טרפים לגמרי .וכאן הגענו לסעיף השני –
המילה ,>Bulkאניות צובר ענקיות לצד ספינות נהר קטנות ומעבורות.
ִאיזוׂ טנקרים<" = >Iso Tanksמכולת מיכל"> ומשאיות מכליות .יש לציין קווי ומערכות הייצור והחומרים המוספים -
שבשנים האחרונות המציאו מעין שקית חד פעמית ענקית שממלאים אותה
כשהיא בתוך המכלית .שקית זאת נועדה לחסוך מקום ולייעל את המשלוחים קווי הייצור – תהליך המיצוי הינו שונה במקצת בין שמן מסוג אחד למשנהו
– ועולם הכשרות נהנה אף הוא מצורת משלוח זאתhttps://floatpac.com/ . ושונה מאד בין מיצוי שומן מן החי לבין מיצוי שמן צמחי .בפועל ,מחמת
זמינותו הרבה ומחמת מחירו הזול ,מרבים עדיין להשתמש ולייצר מוצרי
[ / ] flexitank/pillow-tanks-2 שמן המופקים משומן מן החי .למרות מסעות ההסברה הטבעונית והתדמית
הבריאותית השלילית ,השומן מן החי קיים ונמצא ומעורר בעיות וקשיים
הבעייתיות הכשרותית בהעברת השמן בצורות דלעיל היא כפולה .גם ללא רבים .תהליך הפקת השמן שלאחר המיצוי הראשוני ,היא זהה פחות או יותר
שום חימום ,קיימא לן שכבוש הרי הוא כמבושל .גם נוזל קר ששהה במיכל 24 בכל השמנים ולכן גדול החשש שמתקני עיבוד השמן שימשו גם לטרפות
שעות < במנוחה > ...נחשב כמבושל ובולע ומבליע בדפנות המיכל .מיכל או
מכולה ,חבית או צובר שהעבירו בהם שמן או שומן שאינם כשרים ,עלולים ולנבלות ולבעלי חיים טמאים והם "בלועים" בשומן הטרף.
להטריף את השמן הכשר שביצורו טרחנו כל כך [כמובן שאנו מדברים על
מכלים שנוקו ,מורקו ונשטפו היטב ואין בהם שאריות מהמשלוח הקודם.]... נביא מספר דוגמאות לשלבי ייצור העלולים לבלוע שומן טרף ולא קל יהיה
להכשירם .הזכרנו את תהליך "הפגת הריח" .תהליך זה – כאמור לעיל –
במקרים רבים ,השמן המשונע מחומם בדרך .או על ידי קיטור או על ידי מים נעשה בטמפרטורה גבוהה בוואקום .זהו מתקן גדול ומורכב מאד .אי אפשר
חמים .גם זו סיבה לחשש בליעות אסורות במכלי ההעברה .ארגוני הכשרות לפרקו וכמעט בלתי אפשרי לנקותו משאריות שומן הדבוק בתוכו מייצור
עמלים וטורחים על מנת להתגבר על בעיות אלו ,אך הם נאלצים לשמור על
קודם .בדרך כלל לא מנסים אפילו להכשיר את מגדל הפגת הריח.
ערנות מקסימלית ועל חשדנות – מעבר למקסימלית...
חלק מהשמן עובר תהליך הקשיה [מרגרינה וכדו'] .תהליך הנקרא בשפה
אחת מדרכי הפיקוח והבדיקה היא עיון במסמכי ההעברה הנלווים לכל מכלית המקצועית – .Hydrogenation
ולכל משאית וכדו' .ארגוני כשרות רבים מקפידים לבדוק לכל הפחות את
שלושת המשלוחים האחרונים שהובלו שם .במסמכים אלו ניתן לראות האם זהו תהליך הגורם לשמן הנוזלי להפוך לקשה ומוצק .התהליך מחבר בין קשר
הובילו בהם חומרים בעייתיים אם לאו .ניתן לראות ,אמרנו? מסתבר שאפילו כפול של חומצות שומניות בלתי רוויות לבין מימן .המימן הופך את החומצה
זה לא כל כך פשוט .בארצות מוסלמיות – לדוגמא -שאינן מאפשרות יבוא השומנית לרוויה והשמן נשאר מוצק גם בטמפרטורה גבוהה יותר מטמפרטורת
ויצוא של שומן חזיר ,מצאו פתרון נאה ...במסמכי ההעברה מופיע "שומן עוף" חדר רגילה .תהליך החיבור עם המימן נעשה על ידי זרז <קטליזטור> מתכתי
[כפי שבארץ הקודש דברו על "פרה נמוכה ]"...או משהו דומה ...בקיצור – אי של ניקל בטמפרטורה גבוהה ובלחץ גבוה .הניקל מצופה בשומן מוקשה
החייב בפיקוח כשרותי על מנת לוודא ייצור כשר .כמו כן ,מתקן ההקשיה
אפשר לסמוך על אף אחד ואפילו לא על מסמכים רשמיים.
עצמו ,העובד בטמפרטורה גבוהה ובלחץ ,מסובך לניקוי והכשרה.
יישר כחם של כל העוסקים במלאכת הקודש באמונה ובחריצות ומאפשרים
לנו להשתמש בשמן כשר למהדרין. אחסון השמן -
לאחר שהשמן מזוקק ,נקי וללא ריחות לוואי ,מאחסנים אותו במכלי אחסון
ענקיים .את הצנרת המובילה את השמן למכלים ,ניתן <אולי >...איכשהו
בקשיים מרובים מאד ,להכשיר בהזרמת מים רותחים – לאחר ניקיון יסודי.
פילטרים ומכלים קטנים לאורך הצנרת ,גם <אולי >...ניתן להכשיר .אך את
מכלי הענק קשה עד מאד לנקותם כפי דרישות ההלכה וגם לאחר ניקיון כזה
העשוי להתארך במשך שבועות ,גם אז קיימים קשיים טכניים במילוי המכלים
מאורות הכשרות ׀ כסלו תשע"ט 11
עיוני הלכה
הגאון הרב צבי שרלין שליט"א
חשש כבישה באיסור בהובלת שמנים
דהחילוק בין כבישה מצד הבשר אשר שם תלתולי בשר, וכאילו הכל דבר אחד ממש .דכיון דכבוש כמבושל ,הרי א .יל"ע בהובלת שמנים ממקום למקום במשאיות כבדות
לבין כבישה מצד השיער ,דבכבישה מצד הבשר ,הגם זה כאילו כח של רתיחה מפליט ומבליע מצד לצד לגמרי. או באוניות שממלאים שמן כשר במקום הנועד לו,
שתלתולי הבשר אכן נתייבשו מתחילה ,ונתייבשו כעץ, וממלאים שמן לא כשר באותו מקום כשרק דופן המיכל
אבל ע"י הכבישה נתלחלחו ויש לאסור .משא"כ לצד ועוד מצינו לגאון בעל חמודי דניאל בהל' בב"ח סל"ה חוצצת .ונמצא שמן כשר נוגע בדופן מצד זה ,ושמן לא
השער ,הכבישה לא פועלת לגרום לחלוח לתלתולי הבשר שפשוט לו בדבר קערה מלאה שומן קרוש שהעמידו תוך כשר נוגע מצד השני .האם בכה"ג עובר טעם מצד לצד
שבצד השני ,ועדיין הם יבישים .ולגבי העור הגם שהכבישה קערה אשר היה בה חלב עד גובה מסוים ,והיה ספק אם
פועלת ,אך טעמו קלוש ואינו אוסר ,אבל על תלתולי קערת השומן שהתה בחלב מעל"ע או פחות ,דהוה ספק מחמת דין כבוש כמבושל או לא.
הבשר ,אין הכבישה פועלת כלל ,ואין שום העברת טעם
כבוש בב"ח ,שהרמ"א מקל .ואסור לבשלו. וננסה לברר דין זה מתוך מכלול דיני כבוש כמבושל.
בכבישה זו מתלתולי הבשר ,שהם כעץ יבש.
ולכאורה אם כבוש אין פועל מעבר לדפנות ,אין שאלה ב .בסימן ק"ה ס"א כתב המחבר דהיתר הנשרה באיסור
ולפי"ז יהא נפ"מ בבצק הדבוק בנסר של חבית יין ,אם כלל ,דהחלב לא יפלוט מהשומן כלום ולא יבליע .ומוכח כ"ד שעות נאסר כולו .והרמ"א מביא שתי דעות בנוגע
נתייבש כעץ ואין בו לחלוח אפשר שכה"ג הכבישה לא דס"ל דהקערה עם השומן חשיב כדבר אחד שנשרה בחלב. לחתיכת היתר שהניחו אותה במרק או רוטב של איסור
למשך כ"ד שעות ,וחלק מן ההיתר היה מחוץ לאיסור,
פועלת כלל. ז .ולפי"ד יש נפ"מ רבתא במשלוחי מנות שמצמידים
עוגת חמץ לבקבוק היין ,ועוברים כ"ד שעות ,דאם נחוש האם חלק שחוץ לרוטב נאסר או לא.
ומה שצרף הפמ"ג את הסברא שטעם בשר פוגם בדבש, לסברת הפמ"ג והגרע"א והחמודי דניאל ,הרי היין פועל
כי הכבישה גורמת איזה לחלוח לעור שנתייבש ,אך בודאי תהליך של כבישה בבקבוק הזכוכית ובחמץ הדבק אליו, יש סוברין דאפילו מה שחוץ לכבישה נאסר דהרי אמרו
העור לא חוזר לעצמו ,וכיון שבכ"ז יש חשש של נתינת כבוש כמבושל ,ולגבי בישול אם היתה חתיכה חציה מחוץ
טעם העור בדבש ,צרף הי"א דטעם בשר פוגם .אבל ומפליט טעם חמץ מן העוגה ליין שבבקבוק. לרוטב ,לפי הר"י בתוס' חולין ק"ח ע"א ד"ה טיפת חלב,
בטעם גמור כמו בצד הבשר ,תלתולי בשר שנתלחלחו ,לא חשבינן לחלק שחוץ לרוטב כאילו הוא ברוטב ,ואם הרוטב
סמכינן כלל על הא דטעם בשר פוגם בדבש .ובס' מגילת ולא רק זה ,גם אם יש תוית המודבקת על בקבוק יין, של איסור ,האיסור מפעפע גם לחלק שחוץ לרוטב ונאסר.
ספר סי' ק"ה ס"א סק"ט לא נחת לכ"ז ,ונתקשה בדברי ובעבר היו עושים דבק זה מחמץ ,היה לחוש לבליעת ה"ה בכבישה .עיי"ש בביהגר"א סק"ו .ואמנם גם בבישול
הגרע"א שלא חילק בין חמץ לשאר איסורים ,המוכרחים חמץ ביין ,מחמת הדבק הצמוד לבקבוק .אמנם בד"כ אין זה פשוט ,דרש"י חולק על זה ,עי' תוס' בחולין צ"ו
הדבק פגום ואולי מאוס ותלוי בסי' תמ"ב ס"ט ,ואז נוגע ע"ב ד"ה אם[ ,והטור בסי' ק"ה ס"ד התיחס למחלוקת זו
מפמ"ג בשפ"ד הנ"ל ,וליתא. למחלוקת הפוסקים ,אם להחמיר בנטל"פ בנוגע לפסח. והש"ך בסימן צ"ב סק"ד פסק כר"י] .ק"ו בכבוש כמבושל
שהחלק שחוץ לרוטב אינו חלק מהקדירה ,ולא נאסר
יא .ולמעשה בענין הבקבוק יין שהיה כרוך בעוגת חמץ, ובסמוך באות י"א נביא סמך נוסף להקל.
יש סניף אחר להקל .דדעת הרבה ראשונים שכלי זכוכית בכבישה הזו.
שבלעו אפילו בחמין א"צ הגעלה ,דשיעי ולא בלעי ,וכ"פ ח .והנה יש חולקין .היד יהודה בסימן ק"ה פה"א סק"א
המחבר בסי' תנ"א סכ"ו .ואע"פ שהרמ"א שם נקט דאין ד"ה גם זה נראה ברור ,ובד"ה ועיין במשנה ,כתב אם [ברם החוו"ד בסי' צ"ב סק"ו סובר בדעת רש"י שהחלק
להכשירם כלל ,מ"מ סניף מיהא איכא .וראוי לצרף למנהג למשל יש חלב בקדירה ,והקדירה עומדת תוך בשר או שחוץ לרוטב נאסר .וצריכים לחלק בין בליעה מלמטה
בעלי הוראה ,בדין זה של כבוש דבר דבוק מעבר לכלי, שומן .כלומר בשר ושומן מקיפין אותה .וכי יעלה על הדעת
לומר שיש כאן כבישה של חלב עם שומן ,פשוט שלא. למעלה ,דמפעפע בהכל ,לבין בליעה מלמעלה למטה].
כהיד יהודה ולא כהפמ"ג והגרע"א. וה"ה בציור של החמודי דניאל שקדירה עם בשר שקועה
ג .ויש סוברין דמה שחוץ לרוטב האסור אין נאסר ,כי
יב .ומעתה נבוא לדון בענין הובלת שמן כשר עם שמן בתוך קדירה של חלב. הכבישה לא מפעפעת למעלה לאסור ,ולא משוינן לבישול
פסול .אם מדובר במיכלים גדולים שיש דופן משותפת בין לפי ר"י .והטעם ,כי אע"פ שאמרו בחולין קי"א ע"ב כבוש
השמן הכשר והשמן הפסול ,וכן כה"ג בהובלת חלב כשר למדנו מדבריו שהציור של החמודי דניאל ,בשר בקדירה הרי הוא כמבושל ,מ"מ אין זה בישול ממש ,שהרי בפסחים
עם חלב עכו"ם או טמא במיכלים שחלוקים ,ויש דופן תוך קערת חלב ,יש בו איזה צד לומר דהכלי והבשר כדבר מ"ד ע"ב אמרו ,על בשר שנשרה בחלב ,דגם אי תרו ליה
משותת וההובלה נמשכת כמה ימים ,לכאורה המציאות אחד ,יותר מאשר לומר זאת כלפי חלב בקדירה שהחלב כוליה יומא לא נאסר מדאורייתא ,כי בב"ח דרך בישול
שהשמן הפסול נכבש במיכל ונבלע בדפנות אחרי כ"ד נקרא כבוש גם כלפי השומן המקיף את הקדירה ,ממילא
שעות .ונמצא אחר כ"ד שעות שהדופן המשותף בלוע מן קדירת חלב העומדת תוך בשר ,שזה הציור של הפרמ"ג אסרה תורה ,והכבישה איננה בישול ממש.
והרע"א וזה הציור של חמץ – עוגה סביב הבקבוק יין ,היד
הפסול. יהודה נקט שזה לא יעלה על הדעת כלל דחשיב כבוש. וא"כ הלשון כבוש הרי הוא כמבושל ,כבר אין בו הכרח
אולי מפני שכח הכבישה לא אלים כ"כ .אך זה מ' שלא דהוי בשול ממש .לכן סוברים ,שאין החלק העליון מחוץ
ואמנם באותו דופן בלוע גם מן הכשר כי גם הוא נכבש בא היד יהודה מתחילה לומר דלא יתכן שהדבוק נחשב לרוטב נאסר .דגם בבישול עצמו צריכים הבל קדירה או
שם ,אך אין ידוע רוב של מי ,והוי מב"מ כשאין רוב ואסור. כמו חלק מהכלי .דא"כ אין הו"א לומר שציור אחד עדיף
על השני ,וממה שמשמע שהיה הו"א לחלק ,ע"כ דלא זו כח אחר לאסור החלק שחוץ לרוטב.
ולכאורה אחרי הכ"ד שעות הראשונות יל"ע האם כדי
לבלוע מן הבלוע בדופן צריך שיעור כבישה חדש ,כ"ד השגתו .אבל הגרע"א והפמ"ג נקטו שיש בזה כבוש. ובפרט לפמ"ש החוו"ד סי' צ"א סק"ה ,הובא בדר"ת
שעות נוספות כדי להפליט הטעם האסור של השמן הפסול, סי' צ"ב ס"ק י"ב ,דאם החצי שחוץ לרוטב הוא צונן,
לתוך השמן הכשר .ואז שעור הכבישה השני הזה לא יאסור ולמעשה היד יהודה אומר ,דגם בציור של החמודי דניאל ולא נתחמם ,אין חלק התחתון בולע הימנו ,הרי דאפילו
מצד הבלוע בדופן ,כי הבלוע נעשה כבר פגום ,אחרי כ"ד אין שום כבוש והבשר והשומן שבקדירה תוך החלב לא בבישול לא בכל מקרה דנים את מה שחוץ לרוטב כאילו
שעות שנבלע .או שנימא כי אחר שהתחיל תהליך כבוש, הוא בפנים ,ק"ו בכבוש[ .וידעתי שהקורא יתמה דזה
נעשה פתח של בליעה ופליטה ,וכדי להפליט מן הדופן נאסרו ולא אוסרים כלל רק הקדירה בלועה מבב"ח. דוקא מלמעלה למטה ,ואנו דנים על מלמטה למעלה.
א"צ שעור כבישה חדש ,רק כל שנמשכת הכבישה נמשכת הבאתי לתת הדגש שלא בכל אופן דנים החלק העליון
ומסביר היד יהודה הרי גם בבישול אם מעמיד קדירה
הפליטה ואוסרת. צוננת עם תבשיל על חלב רותח ,אם לא נתחממה כאילו ברוטב!]
הקדירה עצמה ,אזי נאסרה רק הקדירה הנוגעת בלבד,
יג .ומדברי כל הגדולים שדברו על בליעה ע"י כבוש ממה ולא התבשיל שבתוכה ,כיון שהתבשיל צונן כ"ש שבכבוש, ד .ובדבר שמן ,כגון חלב שנמוח ,סובר הש"ך בס"ק א'
שדבוק בדופן ,ה"ה הפמ"ג והגרע"א וחמודי דניאל מוכח, שאינו דרך חמום ,לא יאסור התבשיל שהגם שכבוש שהאיסור מפעפע למעלה וגם מה שחוץ לכבישה נאסר.
שאחר שיעור כבישה החמץ הדבוק בדופן החבית ,או כמבושל ,אבל לא חמיר ועדיף מכח הבישול .ועוד הקשה ומדברי הגרע"א שם והדמ"ר בשם המנח"י נראה דלא
השומן בקערה התחתונה וכל כיוצ"ב ,נבלע מבלי שנקקנו כי במציאות ברור ,שרואים שאין השפעה חוץ לכלי סוברים כן ,דאין האיסור מפעפע למעלה במה שחוץ
לשעור כבישה נוסף .דמשנפתח פתח הבליעה מעבר לעבר
– א"צ שיעור כבישה ונבלע מיד .והטעם דהדבוק נחשב הנכבש – אין שום לחלוחית וכדו'. לכבישה ,וכן הלכה בהפ"מ כמ"ש בשפ"ד סוסק"א.
חלק ממש מן הדופן ואינו כשני דברים קרובים. ט .והנה מדברי הגרע"א שהביא להפמ"ג ,משמע שחידש זה ה .והנה ,לגבי כבוש בכלים ,אם נתן רוטב של איסור בכלי
נוגע גם בשאר איסורים ,ולא רק בחמץ. היתר מעל"ע ,האם נאסר כל הכלי ,בכל עוביו ,או רק כ"ק
אולם עדיין אפשר לומר דאחר שעור כבישה ,שנוצר מצב ממנו ,האריך בט"ז כאן סק"א והש"ך בסי' צ"ח ס"ק י"ג
של בליעה ופליטה ,מצב זה ממשיך ממילא וא"צ שיעור ומצינו בפמ"ג ביור"ד סי' פ"ז שפ"ד ס"ק כ"ב ד"ה כתב ועוד הרבה אחרונים ,החוו"ד בסי' ק"ה חי' סק"ג וחכ"א
כבישה חדש ונוסף ,וא"כ השמן הכשר יבלע ממה שבלוע הכנה"ג ,שכתב בשם הכנה"ג ,בדבר דבש שמובא בנאדות כלל נ"ז סי"א סוברים שכל דפנות הכלי ושוליו נאסרו,
מעור "ואף שיבש הוא[ ,פי' ועור שנתייבש ,הרמ"א בספ"ז [ולא כמ"ש האו"ה דרק כלל לז' דין א' כ"ק מהצדדים
בדופן המשותף. ס"ו מתיר] ,נתלחלח תוך שיעור כבישה ,ויראה דמש"ה
אסור[ .פי' כשהדבש בנאד שהעור] לצד הבשר .שיש ושולים נאסר] .וכן נקט במ"ז רס"י ק"ה.
יד .ומצאתי בדר"ת בסי' ק"ה סק"י כמה נדונים הקשורים תלתלי בשר עדיין מחובר בעור ,משא"כ לצד השיער,
לספק זה .ונבררם אחת לאחת. [פי' ,דהכבישה ע"י הדבש לא אוסרת בכה"ג] ,אף דכבוש ומעתה נמצא שכח הכבישה פועל בכלים לכל עבר ,לעומת
אוסר בכולו ,מ"מ העור לחוד אין בו טעם כ"כ ,ויש לסמוך זאת במאכל אין כח בכבישה לפעפע כלפי מעלה.
א .נסתפקו כמה אחרונים ,חתיכת איסור שנכבש במרק גם על מאן דאמר בסי' ק"ג ס"ד בשר בדבש פוגם" ,עכ"ל.
של היתר כ"ד שעות והיה מתחילה ס' בהיתר כנגד ויל"ע אם נתנו כלי בתוך רוטב של איסור ,וחלקו בולט
האיסור ונתבטל ,ואח"כ נתמעט מן ההיתר ועכשיו אין ולכאורה אם כבוש מפליט גם דבר הדבוק מצד החיצון כלפי חוץ ,האם האיסור לא יפעפע בכלי כלפי מעלה או
בו ס' כנגד האיסור ,האם כדי לאסור צריך שיעור כבישה של הכלי ,הרי גם בנאד שעשוי הפנים לצד השיער ,סו"ס דכלי שאני .ולכאורה החסרון בכח כבישה כלפי מעלה גם
מחדש ,או כיון שנתעורר הטעם מן האיסור לצאת ,ממשיך תבליע הכבישה מתלתולי הבשר המחוברים בצד החיצון,
וא"צ שיעור כבישה מחדש .וצדד דצריכין שיעור מעל"ע בציור זה.
מחדש .ובשם מהרי"א הלוי ח"א סי"ג נסתפק ,והחמודי והוי כמו חמץ הדבוק.
ו .והנה הפמ"ג באור"ח סי' תמ"ז א"א סק"ל כתב שאם יש
דניאל הסכים להחמיר. ומזה רצו להוכיח [בשם המהרש"ם בסוף משמרת שלום], חבית מלאה יין וחתיכת חמץ דבוק לה מבחוץ ,היין אסור,
שדברי הפמ"ג דמפליט מהדבוק בחוץ נאמרו דוקא בפסח, לפי שהכבישה מפלטת מעבר לעבר וגם ממה שדבוק,
ב .עוד נסתפקו ,באופן ששהה מרק של איסור בכלי ועבר שהחמירו בחמץ טפי ,אבל בשאר איסורים אין לחוש לכל וממילא נכנס טעם חמץ לדופן החבית וליין .ודין זה הביא
שעור כבישה של כ"ד שעות ,והמשיך האיסור לשהות הגרע"א ברס"י ק"ה .משמע שמסכים לחידוש זה לא רק
בכלי ואח"כ ערו את האיסור ,וכעבור כו"כ שעות בשלו זה.
מפני חומרא דחמץ אלא בכל כבישה.
י .ולכאורה אין שום הכח לומר כן.
למדנו מזה שס"ל דאחר כ"ד שעות שאז פועל כח הכבישה
הוא פועל לא רק על הדופן עצמה ,אלא גם על הדבוק בה,
מאורות הכשרות ׀ כסלו תשע"ט 12
הרה"ג מיכאל גלעדי שליט"א
בית המדרש להלכה בהתיישבות
הפרשת תרומות ומעשרות בסוגי השמנים
תשובה :אין להפריש תרומות ומעשרות אלא לאחר גמר עשיית השמן והטעם הוא שמן זית
מפני שאסור להפריש קודם גמר מלאכה ,וכבר נתבאר שגמר המלאכה בזיתים
העומדים לשמן הוא לאחר עשיית השמן .ובדיעבד אם הפריש בעודם זיתים תרומתו ארצנו הקדושה התברכה בשבעת המינים ואחד המיוחד בהם הוא פרי הזית
שמפיקים ממנו את השמן ארץ ישראל נקראת על שמו "ארץ זית שמן".
תרומה.
בדיני תרומות ומעשרות שונה השמן שנקרא בתורה יצהר ,וכן שונה היין הנקרא
כמו כן אין לתרום משמן על זיתים העומדים לשמן ובדיעבד בזמן הזה תרומתו תירוש ,משאר הפירות שחיובן בתרומות ומעשרות לפי רוב הראשונים הוא מהתורה
תרומה [כדין המפריש מדבר שנגמרה מלאכתו על דבר שלא נגמרה מלאכתו
שבדיעבד תרומתו תרומה .ואע"פ שלגבי זיתים גזרו חז"ל שיחזור ויתרום שוב כדי לעומת שאר הפירות שחיובם מדרבנן.
שיעשה את השמן בטהרה ,מכל מקום בזמן הזה שכולנו טמאים אין צריך לחזור
הבדל נוסף ישנו בין שמן לשאר הפירות הוא בנתינת התרומה .מכיון שבזמן הזה
ולתרום שוב] הכהנים והתרומות טמאים לכן אין נותנים את התרומות לכהן שכן אסור לו
לאוכלם .לעומת זאת כשמפרישים תרומות משמן ישנם הנותנים לכהן את התרומה
ד] קנה זיתים מישראל שנאספו אצלו לשם אכילה ועישרם ,ושוב נמלך עליהם גדולה והתרומת מעשר שהרי הכהן יכול להשתמש בו להדלקה .הנותנים שמן לכהן
לעשותם שמן האם צריך להפריש שוב פעם תרומות ומעשרות? להדלקה יש להם להקפיד להפריש מהשמן המובחר להדלקה כדין התרומה הניתנת
תשובה :אין צריך להפריש שוב מכיון שההפרשה מהזיתים פטרה את הטבל ,ונמצא לכהן שצריכה להנתן מהפירות היפים.
שעשה שמן מזיתים שאינם טבל.
כדי שלא תצא תקלה שיבואו להשתמש בשמן זה לאכילה אין לתת את השמן
אמנם זיתים העומדים לאכילה שנקנו מהגוי ונמלך לעשות מהם שמן לא יפריש בבקבוקים רגילים ,אלא בבקבוקים או מיכלים שמודגש עליהם לא למאכל [כמו
מהזיתים כלל אלא רק לאחר עשיית השמן יפריש מהשמן .ואם הפריש מהזיתים יש
אומרים שעלתה לו ההפרשה [הר צבי סי' פו,ד ואול"צ שביעית פרק ד' סוף הערה המיכלים המצויים לחומרי ניקוי].
א] ,ויש אומרים שצריך לחזור ולהפריש [הגר"ש סלנט וכן כתב בדרך אמונה פ"א
מתרומות צה"ל רנג בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל] .הערה :כל האמור לעיל לענין בזמנינו הרבה מתעשיית הזיתים והשמן מצויה יותר במגזר הערבי ולכן הנידונים
בהם הם שונים משאר פירות וירקות ,ונציין מספר שאלות בדיני תרומות ומעשרות
הזיתים הנקנים מהגוי לעשיית שמן הוא נכון גם לגבי ענבים הנקנים מהם לעשייין.
הנוגעים לזיתים ושמן בזמנינו.
שמן סויה וקנולה
א] שאלה :קנה זיתים מהגוי לאכילה וכבשם בביתו האם חייב בתרומות
היות ופולי הסויה אינם גדלים בארץ ישראל אלא בחוץ לארץ לכן הם פטורים ומעשרות.
מתרומות ומעשרות .ובכל זאת בעבר התקיים פולמוס גדול בשמן סויה האם הוא
מחויב בהפרשת תרומות ומעשרות והסיבה כי מיצוי השמן נעשה בארץ ,ונחלקו תשובה :הכלל הוא שפרי שנגמרה מלאכתו אצל הגוי הוא פטור מתרומות ומעשרות
הדעות בזה יש שטענו שמיצוי השמן נחשב לגמר מלאכה המחייב בתרומות ומעשרות, ברוב הפירות גמר מלאכה הוא איסוף הפירות לתוך כלי .לעומת זאת בזיתים מכיון
ומכיון שהוא נעשה בארץ הרי שחייבים להפריש משמן הסויה תרומות ומעשרות. שאינם ראוים לאכילה בלא לכובשם ישנם הסוברים שהכבישה היא הגמר מלאכה
וישנם הסוברים שגמר מלאכת הסויה הוא איסוף הפולים מהשדה כשאר פירות ולפיכך זיתים שגדלו ביד גוי וכבשם ישראל חייבים בתרומות ומעשרות וכך דעת
וירקות ,ומכיון שאיסוף זה נעשה בחו"ל הרי שהשמן הנעשה בארץ פטור מתרומות הרדב"ז והאריז"ל .אמנם דעת מרן הבית יוסף והחרדים והשל"ה והפאת השולחן
ומעשרות .טענה זו מתחזקת לפי הממצאים שפורסמו שרוב השימוש בפולי הסויה שאין חילוק בין זיתים לשאר פירות וגמר המלאכה של הזיתים הוא האיסוף מהעץ,
הוא למאכל ולאו דוקא לשמן .להלכה דעת החזון איש ועוד פוסקים לחוש ולעשר את והקונה זיתים מהגוי פטור מלהפריש שהרי הגוי גמר מלאכתם .הרוצה להחמיר
שמן הסויה בלי ברכה .אמנם יש החולקים ולשיטתם שמן הסויה המיוצר בארץ פטור כדעת הרדב"ז ולהפריש תרומות ומעשרות מזיתים שנאספו על גוי לא יברך על
מתרומות ומעשרות .בועדות כשרות מסויימות נוהגים כדעת החזון איש ומפרישים
תרו"מ משמן הסויה בלא ברכה .בזמנינו רוב שמן הסויה מיובא מחו"ל כשהוא שמן, הפרשה זו להרחבה עי' משפטי ארץ פרק ז' סעי' י ובהערה .12
דהיינו שגם המיצוי נעשה בחו"ל ולכו"ע אין צריך להפריש ממנו תרומות ומעשרות.
עוד נפקא מינא יש במחלוקת זו בזיתים של ישראל האם יכול להפריש תרומות
אפשר לראות הסימון על עטיפת הבקבוק אם השמן מיובא. ומעשרות קודם הכבישה או שאין לו להפריש רק לאחר הכבישה ,לסוברים שהכבישה
היא הגמר מלאכה אין להפריש עד לאחר הכבישה ואילו לסוברים שהגמר מלאכה
הנידון שדנו בשמן סויה ,קיים גם בשמן קנולה אך למעשה מכיון שמייבאים אותו
לאחר המיצוי כשהוא שמן ,הרי שהוא פטור מתרומות ומעשרות. הוא האיסוף מהעץ יכול להפריש קודם הכבישה,
הערת המערכת :לפי בירור שערכנו חברת 'שמן חיפה' מייצרת שמן קנולה בארץ, ב] שאלה :קנה מהגוי זיתים העומדים להוציא מהם שמן ועשה הישראל מהם
ואינה מפרישה תרומת מעשר ,ולפי החזו"א צריך לעשר ,במיוחד שקנולה אין לו שמן האם צריך להפריש תרומות ומעשרות והאם יברך על הפרשה זו?
שימוש חוץ משמן. תשובה :זיתים העומדים לשמן הגמר מלאכה שלהם הוא לאחר עשיית השמן ומכיון
שהישראל עשה את השמן הוא צריך להפריש תרו"מ ,ולדעת החזון איש ועוד פוסקים
שמן כותנה ,שמן פשתן ,שמן חמניות יברך על הפרשה זו ,אמנם יש שנהגו שלא לברך בפירות שגדלו ביד גוי וטעמים
שונים נאמרו במנהג זה [עי' ברכי יוסף יו"ד סי' שלא אות כג] ,אך מי שאין לו מנהג
שמן כותנה – ישנם הפוטרים מתרומות ומעשרות כיון שאין גרעיני הכותנה אינם
משמשים מאכל לאדם כמות שהם .ויש החוששים ומפרישים בלא ברכה משום ברור בזה יכול לברך.
שגרעיני הכותנה עומדים למיצוי .עי' משפטי ארץ פרק א' סעיף יא. ומכל מקום בהפרשה זו שמפריש ממה שגדל ברשות הגוי הרי הוא פטור מנתינת
המתנות ללוי ולעני מכיון שגדילת הפירות היתה ברשות הגוי שאין לנו כח לחייבו
שמן פשתן – יש להפריש בלא ברכה משום שבזמנינו אין זרע הפשתן משמש לרוב בהפרשת תרו"מ ,והקונה מהגוי אומר ללוי או לעני אני באתי מכח איש שאין אתה
בני אדם כמאכל רגיל ,ורק הטבעונים ושוחרי הבריאות משתמשים בו ,מכיון שכך
יש לדון שאינו נחשב כאוכל אלא כתרופה הפטורה ממעשרות .מאידך מכיון שהיה יכול ליטול ממנו כלום.
עליו שם אוכל אפשר שאין פוקע ממנו שם זה אפילו כשרק מיעוט משתמשים בו,
במקרה שהישראל לקח את הזיתים שגדלו ברשות הגוי לבית הבד שהוא בבעלות
ולכן יש להפריש בלי ברכה. גויים והגוים עשו לו את השמן ראוי לחוש לדעת המחייבים להפריש תרומות
ומעשרות אך לא יברך על הפרשה זו .להרחבה עי' משפטי ארץ פרק ד' סעי' ב,ד,י.
שמן חמניות – המיוצר בארץ חייב בתרומות ומעשרות כרגיל.
ג] קנה זיתים מישראל לעשות מהם שמן האם יכול לעשר מהזיתים קודם
עשיית השמן או שחייב לעשר מהשמן?
טז .העולה להלכה ולא למעשה מכל מש"נ: שלא נשרה החלב מעל"ע ,ומצדד להחמיר וסיים בצ"ע. היתר בכלי ,האם חשבינן זמן אב"י מסוף שעור כבישה,
והיד יהודה נקט בציור דומה ,ששהה מים בכלי מעל"ע, שאז נכנס טעם האיסור לכלי ,ואם עברו מעל"ע מאותו
א .גדולי האחרונים החמירו שיש בליעה בכבוש ,גם ממה ואח"כ נפל שם איסור לח מיד נבלע האיסור בכלי .וכן רגע ,התבשיל מותר .או כיון שהאיסור המשיך לשהות
שדבוק על דופן הכלי וכיוצ"ב ,אך המנהג להקל כמ"ש בכלי עוד איזה זמן ,חשבינן המעל"ע להפכו לאב"י ,מזמן
בבשר הנ"ל ונפל חלב ,מיד נאסר הבשר. שערו את האיסור מן הכלי ,דעד אז נמשכה הבליעה בכלי.
ביד יהודה.
והדר"ת כתב בשם ערוגת הבושם ובשם הטוטו"ד שלא וצדד ,שלדעת הרא"ם דהבליעה והפליטה בכבישה נעשים
ב .בפסח יש מחמירים טפי ,ונפ"מ לבקבוק יין שכורכים נאסר אא"כ עבר שיעור כבישה מחדש ,וכן נוטה הדלתי רק בסוף כ"ד שעות ולא מעט מעט כל הכ"ד שעות [והכי
סביבו או תוקעים אותו באמצע עוגה וכדו'. נקטינן ,כדמוכח מדיני כבוש לענין חמץ בפסח] .צריך
תשובה. מעל"ע מחדש ,לבליעה החדשה .היינו שא"צ מזמן שערו
ג .בהובלת שמן כשר ושמן פסול משך כמה ימים ,ויש את האיסור[ .כשלא שהה עוד כ"ד שעות] .ובשם החמודי
ביניהם דופן משותף ,יש להחמיר שהכבישה תפלוט טו .ועולה מדברי הפוסקים שנחלקו ביסוד הנ"ל ,אות
מהדופן ,אחר שנבלע בדופן השמן הפסול בשעור כבישה, י"ג ,וקשה להכריע בלי ראיות ,ולכאורה צריכין להחמיר, דניאל נראה להחמיר.
בפרט כשנוגע באיסורי תורה .ממילא בנדון הובלת השמן
אע"פ שלא עבר שעור כבישה מחדש. הכשר והפסול ,אף אם ננקוט כהיד יהודה בנוגע לבליעה ג .בשם החמודי דניאל נסתפק אם שרו בשר במים מעל"ע,
מעבר לעבר ,מ"מ להפליט מהדופן יש מקום להחמיר. ואח"כ נתנו חלב במים אלו ,אם נאסר הבשר מיד ,אף
ד .כנ"ל לענין הובלת חלב כשר וחלב עכו"ם ,לכתחילה
ראוי להחמיר ובדיעבד מותר. ובנוגע לאיסורי דרבנן ,קשה לאסור בדיעבד.
מאורות הכשרות ׀ כסלו תשע"ט 13
הרב ישכר טאוב שליט"א שיחה
יו"ר מכון "נתיבים לכשרות" עם בד"ץ
העדה החרדית
שמן זית אי הוי דבר חריף
האם צריכים כשרות על שמן זית?
הזיקוק נחשב לדבר חריף ,כך כתב בשמו תלמידו עובדא הוה במי שקיבל שמן זית של תרומת מעשר
הר"מ גרוס שליט"א. והכניסו לכלי של קרמיקה ,והשתמש בזה להדלקת בהחלט .גם שמן זית שנראה תמים,׳מה כבר יכול
נרות חנוכה ,וכשנגמר השמן תיכף מלא את הכלי להיות בשמן זית׳ צריך השגחה.
אך יש להעיר דגם בזמננו לא כל סוגי השמן זית בשמן זית של חולין ולאחר ששהה מעת לעת
המצויים עוברים תהליך זיקוק (כגון שמן זית נתעוררה השאלה על השמן מטעם דנבלע בכלי ע"י מדוע?
כתית מעולה ,אינו עובר זיקוק) ,וכידוע ,ואכן
השמנים שאינם מזוקקים ,באמת יותר עזים, כבוש. ישנם כמה סיבות ונפרט:
וצ"ע. לשאלה זו התייחס בספר מקראי קודש (חנוכה יש שמן זית ישראלי ויש שמן זית מחוץ לארץ – ייבוא.
סי' יט) וכתב לצדד לאסור 1משום ששמן זית הינו
ובספר באר יעקב הנ"ל כתב חילוק אחר ,שגם שמן זית ישראלי צריך הכשר דבר ראשון בגלל ערלה,
המחמירים לא כתבו זה אלא בשמן חדש דאית דבר חריף ואין כאן היתר של נותן טעם לפגם.
ביה עדיין שמרים ויש להן עדיין חריפות כמו אבל מקובל בציבור שעץ זית לא מוציא זיתים לפני 4-5
זיתים ,אבל בשמן ישן שהוא מזוקק מן השמרים אך האם זה מוסכם ששמן זית נחשב לדבר חריף, שנים.
לית ביה שום חריפות ,ובזה רוצה ליישב קושיית והאם יש חילוק בין שמן זית דזמננו לשמן זית
שדנו עליו הפוסקים ,הנה כבר בפתחי תשובה בעבר זה היה נכון חלקית והיום גם זה אינו נכון,
השבו"י מהגמ' שאיירי בשמן ישן. (יו"ד סי' קה סק"ב) הביא דעות בזה ,וכדלהלן. נכוןשבעבר העצים לא נתנו פרי לפני הזמן הנ"ל,
אבל גם פעם היה את נושא ה'חזירים' -היו לוקחים
ולדבריו י"ל שכל השמנים שלנו אינם חריפים דהנה בתשו' שבות יעקב (ח"א סי' נו) נשאל על ענף מהעץ מכופפים אותו ומכניסים לתוך האדמה
שאין בהם השמרים ,ואין מזה סתירה לתוס' מעשה שהיה שנפלה חתיכת חלב טמא תוך כד והראש יוצא ומצמיח עוד עץ כדי להרבות את היבול
דהתוס' איירי בשמם זית חדש כשעדיין עם שמן זית והרגישו בו אחר שעה ושתים ולא היה כי בעצם כך היו מקבלים עץ שמצמיח כבר מההתחלה
פירות ,ולפי ההלכה החזיר הזה שנכפף דינו כעץ חדש
השמרים. ששים בשמן נגד החלב ,אי נאסר השמן או לא. וחלים עליו כל דיני ערלה .לכן גם פעם זה היה נכון
רק חלקית .אבל יותר מזה היום יש זן שמצליח בארץ
וכאן יש לראות מה כתבו הפוסקים לגבי זית והשיב על זה שאף דלכאורה אין דין זה צריך ושמו 'ברנע' והוא מצמיח כבר מהשנה השניה פירות
בעצמו האם נחשב לדבר חריף ,ואכן בשו"ע או"ח לפנים כי נראה פשוט להתיר שהרי צונן בצונן ובשביל צריך לעקוב רציני ולבדוק שאין סחורה
סי' תמז (ס"ח) פסק דזיתים נחשבים לדבר חריף הוא בלע ולא פליט ,אכן מ"מ דעת התוס' בע"ז שמגיע מיבול ערלה ,וגם אחרי שהמשאית מעמיסה
שכתב (בפסקי תוס') ששמן זית עז וחריף ומפליט צריך לבדוק שהיא לא מעמיסה בדרך עוד סחורה
בלא חולק. כמו רותחין ,אך המשיך שם שדברי התוס' תמוהים
שמוכח בגמ' פסחים (ע"ה ):שסתם שמן זית צונן, מיבול ערלה.
ובספר דבר חריף (שם הערב לח) כתב שלשיטה וגם מדברי שאר הפוסקים משמע ששמן זית דינו
ששמן זית נחשב לדבר חריף הרי זה ראיה שזית כשאר כל צונן ,כך דייק מכמה ראשונים ,ומסיים זה דבר ראשון מדוע צריך הכשר ,דבר נוסף כמובן
שמכל מקום מי יקל ראש להקל נגד דעת התוס', נושא של תרומות ומעשרות שאם אין הכשר לא תרמו
בעצמו נחשב לדבר חריף. מ"מ במקום צורך או הפסד מרובה נ"ל להקל,
וצירף שם גם דעת הרמב"ם וסייעתו דבשר ושומן ממנו תרומות ומעשרות.
אבל בהיפך להסוברים דשמן זית לא הוי חריף
אין הכרח דגם זית גופיה לא הוי חריף דאפשר נ"ט לפגם בשמן וה"ה לחלב ,עכ"ד. דבר נוסף בשמן זית ישראלי שצריך פיקוח שלא נעשו
עבודות כגון מסיקה ,עבודות בבית הבד ,או ביקבוק–
דגוף הפרי הוא מר. וראייתו מפסחים היא ,ששם במשנה איתא ,סכו
בשמן של תרומה אם חי הוא ידיחנו ואם צלי הוא בשבת.
ויש להטעים הדברים עפ"י דברי הבאר יעקב יקלוף את החיצון ,ובגמ' שם להדיא דשמן נחשב
הנ"ל ,ששמן זית שיש בו עדיין את השמרים הרי דבר נוסף כמובן זה שמיטה ,אם אין כשרות יכול
יש בו את הזית בעצמו ולכן הוא עדיין חריף ,אך לצונן. להיות שהשמן אסור כי נעבד בו עבודות בשביעית,
לאחר שמפרידים ממנו השמרים ,אינו מר וחריף.
ויש להעיר ,דמאן יימר ששם איירי בשמן זית, ויכול להיות שהוא צריך ביעור.
ומעין זה כתב בשו"ת משיב דבר (יו"ד סי' כד) יכול להיות שאיירי בשמנים אחרים וכפי שמצאנו
וז"ל ,וכן אנו רואים בחוש דבזיתים יש מרירות, בגמ' בשבת שכבר בזמנם היו מפיקים שמן מכמה ונושא מרכזי נוסף שזה שייך גם בארץ וגם בחו"ל
ואפילו השמן שעושים בלא אומנות מר הוא, מינים שונים כפי המצוי ביותר באותו מקום, (במיוחד בייבוא מחו"ל האפשרות לברר מה נעשה
וצריך מעשה אומן להוציא טעם מרירות שקלט ואולי משום שסתם שמן שבתלמוד הוא שמן זית
מן הזית ,וכן שמעתי מכמה אנשים ,עכ"ל ,ומאידך שם היא קטנה מאוד) ,שישנם הרבה זיופים.
הוא כותב שם ,שהשמן מקהה את חריפות הזית, כפי שמובא בפוסקים.
ומשמע שסובר שהשמן זית מצד עצמו אינו חריף. זיופים ,איך אפשר לזייף שמן זית ומה הענין?
ובספר חוות דעת (שם סק"א) הביא בפשיטות
וביד יהודה (סי' קה פיה"א סק"א) חולק על דברי התוס' ששמן זית נחשב לדבר חריף ,וקיבל העניין פשוט מאוד הם לוקחים שמן סויה או
התוס' לגמרי ,וסובר שהגם שזיתים חריפים מ"מ חמניות מוסיפים צבעי מאכל וטעם והרי לנו שמן
את דבריו. זית למהדרין מן המהדרין ,...האינטרס שלהם ברור
שמן זית בעצמו אינו חריף כלל. מאוד אם שמן סויה מחירו 7שקל בערך ושמן זית הם
ובפתחי תשובה שם הביא שבספר באר יעקב מוכרים ב ₪ 20יוצא רווח של יותר כמעט פי שניים.
ואגב יש לסייג מה שכתבנו לגבי זיתים שנחשבים (יו"ד סי' קג) חולק על השבו"י וסובר ששמן ועל זה ההשגחה כמובן מפקחת שבאמת זהו שמן זית
לדבר חריף ,דגם זה רק כשהם חיים ואינם נכבשו זית לא נחשב לדבר חריף ,ולהלן נביא מדבריו,
(עיין בנו"כ על השו"ע) ,ולכן זיתים המצויים ובספר דבר חריף (פ"ב הערה טז) ציין לעוד ולא שמן אחר.
בזמננו בשימורים הרי שודאי שכבר אינם חריפים.
פוסקים שנחלקו בזה. ומה זה קשור להכשר?
וגם בזיתים חיים ,יש שנקטו שאינם חריפים
ביותר (עיין ש"ך סי' צו סק"כ) ,ולכן בדיעבד ובשו"ת משנת יוסף (חי"א סי' קלג) נשאל על כמו בכל דבר הכשר בד"ץ של העדה החרדית הוא
ובמקום הפסד הקילו בהם (עיין ספר ד"ח שם המהרא"ל צינץ שכתב בספרו אלף המגן (הל' לא רק האם המוצר כשר בלבד אלא שהמוצר המצויין
פסח סי' תמ"ז סק"כ) דשמן זית לא הוי דבר חריף בתווית הוא אכן זה ולא דבר אחר .דבר נוסף שהרבה
אות ח). נגד התוס' הנ"ל ,והשיב דכל הטועם שמן זית פעמים החומרים שמוסיפים כדי לערב את השמן יחד
מזוקק ירגיש שאין בו חריפות ,וא"כ זה תלוי לפי עם חומרי הטעם והריח והצבעלא תמיד כשרים ,וגם
לסיכום: התקופה ולפי דרך הייצור ,ויתכן שזה השינוי בין לא תמיד החומרי טעם וריח כשרים ,והרבה פעמים
פסקי התוס' דבזמנם הוי שמן זית בלתי מזוקק, גם השמן הבסיס עצמו הוא עם חמיצות גבוהה ומסוכן
דעת הפסקי התוס' והחו"ד ועוד אחרונים ששמן והוי דבר חריף ואח"כ בתקופת המהרא"ל צינץ
זית נחשב לדבר חריף ולא חילקו ,דעת השבו"י מאוד ,וחמירא סכנתא מאיסורא.
להקל בהפסד מרובה ,דעת היד יהודה ועוד כבר זיקקו שמן זית ולא הוי דבר חריף.
אחרונים ששמן זית לא נחשב לדבר חריף ודלא אבל לפעמים הזייפנים מזייפים את חותמת ההכשר
כהתוס' ,דעת הבאר יעקב לחלק בין שמן זית עם וכן הביא בספר דבר חריף (שם) ממרן הגרי"ש בשיטת הכל כלול...
השמרים ,דבלא השמרים אינו דבר חריף ,דעת אלישיב שהורה להקל וכפי המציאות דהיום
המשנת יוסף והגרי"ש אלישיב לחלק בין שמן זית ששמן זית לא הוי חריף כלל ,אולם שמן זית קודם אכן וכבר היו סיפורים בעבר ,לכן בד"ץ העדה ערני
מזוקק שאינו חריף ,לבין שמן זית שלא עבר זיקוק. מאוד וקשוב לכל תלונה חריגה מהציבור על שמן זול
מידיי או שנראה לא אמין ובד"ץ פעל שהשמן יירד
1אף לסוברים דאין לאסור בדיעבד מה שנשרה בכלי ששרה בו איסור משום דלא נעשה כבוש אלא לאחר
מעל"ע שכבר נפגם. מהמדפים בחנויות.
גם מקומות בחו"ל ישנם שבמפעל עצמו ישנו גם
ייצור של שומן מן החי ,אמנם דבר זה פוחת והולך
אבל גם חשש זה מצריך זהירות וכשרות.
דבר נוסף ואחרון זה כמובן פסח שלפסח צריך שכל
התהליך יהיה ללא חשש קטניות וללא חשש חמץ וזה
סיפור אחר לגמרי.
מאורות הכשרות ׀ כסלו תשע"ט 14
בשורה משמחת ללומדי הדף היומי תגובות
מאחר שהספר החיוני בלהחהסנושפיירוגיתם הגאון הרב שניאור זלמן רווח שליט"א
ללימודי מסכתות
חולין ובכורות שלום וברכה ,שלחו לי את העלון מאורות הכשרות בנושא דבש,
ונהנתי מן הדברים ומן הבהירות .לגבי טל דבש נכון לדעת כי
מאור דבש דבורים הנמצץ מטל דבש לכאורה לכו"ע מותר ,וטל דבש
למסכת חולין, שמקורו מגיע מחרקים ממש ,לדעת השו"ע ודעימיה זה מותר.
הרב רווח שליט"א צירף תשובה מתוך ספרו שש משזר חלק שני
בכורות סימן י"ז ,התשובה כתובה בבהירות נפלאה ובהיקף גדול מאוד,
וסדר קדשים ותמצית של התמצית כך היא – יצירת הטל דבש דומה מאוד
לפעולת יצירת הדבש ,ההבדל הוא שדבורה חוזרת ופולטת את
אזל מהשוק - הדבש מפיה והכנימות פולטות את הטל דבש דרך פי הטבעת,
וכמו שדבש לא נחשב שמתמצה מגוף הדבורה למרות האנזימים
הוצאנו מהדורה וכו' גם כך בטל דבש ,ולפי זה תלוי בתירוצים בגמ' האם דבש
מצומצמת של הספר מותר כי לא מתמצה מגופו כמו חלב ,או שהתורה התירה דבש
דבורים במיוחד למרות שאמור להיות אסור .והשו"ע פסק יו"ד
וכל הקודם זוכה סימן פ"א סעיף ט' פסק 'דבש צרעין מותר ויש אוסרים הגה ואין
אנו צריכים לחוש לו כי אינו מצוי בינינו'וקי"ל ש'סתם ויש' הלכה
הכמבדשא"צורורת הפצה ראשית: כסתם ,וא"כ השו"ע פסק שדבש הצרעין מותר וא"כ גם טל דבש
ספרייתי – האחים גיטלר– 03-5798187 יהיה מותר לדעת השו"ע .ולגבי דבש שדבורים מצצו אותו מטל
בד"צ מאור הכשרות > הרוא"ה ,20ירושלים דבש ולא מצוף פרחים ,ממ"נ אם סבירא לן כלישנא קמא שדבש
מותר כי לא מימצי מגופן גם טל דבש יהיה מותר ,ואם סבירא לן
הכמבדשא"צורורת הודעה משמחת מבית שגזירת הכתוב להתיר רק דבש דבורים למרות שהוא אמור להיות
בד"ץ מאורות הכשרות אסור כדעת רבי יעקב ה"נ יהיה מותר הדבש שיצא מן הדבורים
בעזרת השם בקרוב תתחיל קבוצה חדשה של מגזירת הכתוב.
לימוד יסודות הכשרות תגובת הגאון הרב שאול רייכנברג שליט"א
הלכותיה ורזיה.
נהנתי מאוד מן הדברים ואוסיף תימה קטנה על מה שראיתי
הלימוד בעזרת השם יהיה בירושלים באזור הכניסה לעיר ששאלתם את ר' ישראל פוכטוונגר האם יש חשש ערלה בדבש,
פעם בשבוע למשך כ 10-שבועות. הדברים מפורשים בשו"ת הרדב"ז חלק א' תשובה מד' שאין ערלה
בפרחים ממ"נ אם זה אילן סרק אין בו ערלה ,ואם הוא אילן פרי
הלימוד עצמו יהיה מקיף ככל הניתן בעז"ה
ויימסרו הרצאות מטובי העוסקים בתחום. אין בו ערלה לפני שהגיע לבוסר.
למסיימים את הקורס בהצלחה תינתן תעודה על ידי בד"ץ מאור הכשרות. תגובת חכם אחד שיחי' מירושלים
הקורס עצמו מסובסד ועלותו ₪ 300בלבד. הייתי בחג הסוכות אצל מרן שר התורה שליט"א ושאלתיו מדוע
אין חשש של שביעית בדבש ,ושתק ,ושאלתיו עוד ומדוע אין
הנרשמים לקורס ייקבלו את האינציקלופדיה הכשרותית המקיפה חוששין לערלה ,ושתק ,ואח"כ אמר 'כשר כשרכשר' .ע"כ .תגובת
'מאור לכשרות' של הרב ישראל מאיר לוינגר שליט"א המערכת ראיתי תשובה של הרב גנוט מאלעד ששאל גם מדוע אין
המכיל ידע אדיר מרתק ומיוחד. חשש של שביעית וענה לו הגר"ח משום שזה ,...ולגבי ערלה כנ"ל
לרישום לקורס ניתן לפנות במייל [email protected] מהרדב"ז.
תגובת הגאון הרב משה ויא שליט"א למאמר 'פרופוליס' מאת
הרב יהודה שרשבסקי שליט"א החומר שכתבתם מאוד מעניין ,עי'
בספרנו בכרך ב' במדור מזון מן החי שם ביארנו דרך הבדיקה
לדבש ופרופוליס וכו' .לגבי פרופוליס שוחחתי עם הרב ג'רוול מה
OUוהוא אמר שעבר על למעלה מ 500מאמרים בנושא הפרופוליס
וישנה מחלקות בין המומחים האם זה מן החי או מן הצומח .תגובת
הרב שרשבסקי שליט"א א .מן הספק א"כ ראוי לאסור כמו ספק
'דבר אחר' .ב .שהגדרת המדענים 'שאינו מן החי' שונה מן הגדרת
ההלכה משום שלדעת ההלכה סגי שיהיה 2אחוז מן גוף הדבורה
שמועיל לפרופוליס כדי שיהיה אסור באכילה ,ואילו לדעת המדע
דבר כזה אין לו חשיבות של 'מן החי'.
תגובת הרב חיים פינטו שליט"א למאמר 'פרופוליס' הנ"ל –
לדעתי הדבר מותר משום שמבואר בשו"ע [סי' פ"א ח'] שהדבש
מותר ואע"פ שגופי הדבורים מעורבים בו וכשמפרישין הדבש
מהם מחממיןומרתיחין אותן עמהם מותר משום דהוי נותן טעם
לפגם' ועי' בדרכי תשובה שביאר שקיי"ל שנטל"פ לא שרי אלא
דיעבד ? גם זה מיקרי דיעבד אחר שבישלו אותו ,מיהו לכתחילה
לא יבשל לפני שיסנן .מיהו מבואר שמותר אע"פ שגופי הדבורים
מעורבים בו ובפשטות היינו כל הגופים הן הרגליים והן המחושים
של הבלוטות ,והן מותרים משום נטל"פ .ותגובת הרב שרשבסקי
שליט"א שפשוט שכוונת השו"ע הם רק על הרגליים או על
החלקים הבלתי שומניים שטעמם פגום בדבורה שהם נטל"פ
משא"כ הרכיבים השומניים אין כל מידע שטעמם פגום.
תגובת הרב דוד סלומונוס שליט"א למאמר רפת רובוטית
ומים מותפלים מאת הרב דוב לנדאו שליט"א עלון מס' 1,בסוף
דבריו שם כתב "שאלת המים המותפלים בשבת קלה בהרבה
מהחליבה שהרי בדומה למה שכתבתי לעיל אם אמנם אסור
להשתמש במכונה שתוקנה בשבת הרי שהמים אינם נאסרים".
ואני לא הבנתי [למיעוט דעתי] כלל כי ע"פ הסברא הרי זה חמור
מחליבה ,כי שם הוא תיקן את המכונה בשבת ,ואחר הנוכרי
בא וחולב במכונה בהיתר ,אבל כאן עצם פעולת תיקון מכונת
ההתפלה היא זה שמעבירה מאותו רגע והלאה את מי הים התיכון
הישר לתוך המכונה במטרה לסננם שיהיו ראוים לשתיית בני אדם.
והרי אם ישראל אחר יפתח את ברז או פקק הצינור שדרכו
עוברים מי הים התיכון לתוך מתקן ההתפלה ברור שזה ממש
מעשה בגוף המים וא"כ הוא הדין במעשה תיקון המכונה שפעולה
זו היא שמזרימה כעת את מי הים לשם התפלתם ,וא"כ איך ייתכן
להתיר מים אלו?
הרב מיכאל הופמן שליט"א הרב הכימאי יהודה שרשבסקי שליט"א
מפקח בכיר ב OU-ספרד ראש מחלקת חומרי גלם -בד"ץ "מאור הכשרות"
שמן זית לסוגיו
גפת -זית .יש הרבה מדינות שמשתמשים בשמן זה לטיגון נמוכה יותר השמן נחשב לאיכותי יותר. שמן הזית הינו השמן המועדף לקיום מצוות הדלקת נר
ולבישול אך בארץ משתמשים בו בעיקר למאור .הכיתוב חנוכה בין היתר מפני שבו נעשה הנס(.דרכי משה או"ח
"שמן למאור בלבד" נעשה בישראל מטעמי מיסוי על אף עפ"י קריטריון זה נחלק שמן הכתית ל 4-קטגוריות: סימן תרע"ג ס"ק א') .לדעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל ,כפי
שמדובר בשמן גפת -זית ולא בשמן גפת גולמי או בשמן .1שמן כתית מעולה ( )extra virginאשר כמות חומצות שפורסם לפני מספר שנים בשמו ע"י יבלח"ט הגר"י
אפרתי שליט"א ,אף בין שמני הזית קיימת עדיפות לשמן
כתית ברמת חומציות העולה על .3.3% השומן החופשיות שבו אינה עולה על .0.8%
.2שמן כתית ( )virginבו חומצות שומן חופשיות בריכוז הדומה לשמן הזית ששימש להדלקת מנורת המקדש.
בתקופה האחרונה ראיתי מקומות שעשו שמן למאור
עבור השוק הישראלי ומכיוון שזה נמכר למאור בלבד של .2%-1% המשנה במסכת מנחות דף פ"ו ע"א מתארת תשעה סוגים
המפעלים עשו פחות פילטור לשמן כך שהשמן אמנם יהיה .3כתית רגיל – ( )light, ordinaryהמכיל עד 3.3% של שמן – שלוש עונות שבכל עונה יש שלושה תהליכי
פחות טעים ואולי גם פחות בריא אבל הוא ראוי לאכילה. ייצור – ומבואר שם שרק השמן הראשון שבכל עונה
חומצות חופשיות. כשר למנורה ואילו שאר השמנים כשרים למנחות אך
(יתכן ושאריות ההקסאן שבו הינן יותר מהתקן). לא למנורה .השמן הראשון שכשר למנורה נעשה על ידי
.4שמן באיכות ירודה שרמת החומציות שבו עולה על כתישת הזיתים במכתשת ושימתם בתוך סל .השמן הזב
חששות כשרות בשמני זית .(lampenta).3.3%השמן מיועד למאור ולקוסמטיקה . דרך חורי הסל הוא הנקרא בלשון הכתוב "שמן כתית
למאור" .השמן הזה נקרא "זך" מכיוון שאין בו שמרים
שמן הגפת עלול להיות מופק מפסולת מפעלי זיתים. ההבדלים בכמות החומצות החופשיות הינם בשל תנאי (רש"י) ,כלומר :חלקי פרי ,אלא הוא זך וצלול .שאר
במפעלים אלו נעשה לעיתים שימוש בחומץ בן יין ובדגים גידול הזיתים .בגלל השפעתם של תנאי גידול הזית השמנים נעשים על ידי כתישת הזיתים וטעינתם בקורה
על איכות השמן ,המשנה במסכת מנחות (שם) מונה או על ידי טחינתם וטעינה בקורה והם אינם כשרים
לא כשרים בייצור זיתים ממולאים. מקומות גידול המועדפים לשמן המקדש" :תקוע אלפא למנורה( .אף אם מסננים לבסוף את השמן ,שהיית חלקי
לשמן אבא שאול אומר שניה לה רגב בעבר הירדן .כל הפרי בתוכו מביאה לפעילות אנזימים היוצרים חומרים
בשמן כתית וכתית מעולה אין הרבה בעיות כשרות,
בפרט כשמדובר בתוצרת חו"ל שאין שם חששות של הארצות היו כשרות אלא מכאן היו מביאים". הפוגעים באיכות השמן).
טבל ,עורלה ושביעית .כמובן שבשמן ישראלי יש צורך
מסתבר שרמת החומציות הייתה מאז ומתמיד מדד שמן כתית ייחודי
לפקח על כל המצוות התלויות בארץ. לאיכות השמן .יש אפוא מקום להדר ולהדליק נרות
חנוכה בשמן כתית מעולה אשר ודאי דומה יותר לשמן נמכר בארץ בכמות מצומצמת שמן זית ייחודי ממפעל
יש מקומות שמוסיפים אנזימים בהפקת השמן (בשלב ברמת הגולן .השמן מיוצר מזיתים שעברו כתישה בלבד,
הערבוב העדין המתואר למעלה) .הוספת אנזימים ממקומות הגידול המובחרים של שמן המקדש. בכמויות קטנות .המדליק בשמן זה אכן זוכה וקיים
אסורה בתכלית בתוך הקהיליה האירופאית אבל יש
מדינות בעולם שהדבר מותר .האנזים הוא ממשפחות שמן זית מזוכך ()Refined מצוות נר חנוכה בהידור מיוחד.
הפקטינז והצלולייז שמטרתם לפרק את תאי הפחמימות
שבזית ובכך לשחרר יותר שמן ולהגדיל את תפוקת שמן הזית המזוכך הינו שמן כתית (לרוב מסוג שמני הזית המסחריים ,מאידך ,אף שאינם דומים לגמרי
השמן באופן משמעותי אפילו עד .10%מקור האנזימים -4למפנטה -שכשלעצמו אינו מיועד למאכל) העובר לתכונות שמן המנורה ,בכל זאת קיים בהם מדרג
ממיקרואורגניזמים שיתכן ונוזלי הגידול שלהם(מדיום) עדיפויות להידור במצוות ההדלקה בו נעסוק בשורות
כללו חומרי הזנה בלתי כשרים .בשמן זית כתית וכתית סידרת תהליכי עיבוד.
מעולה ממפעלים מפורסמים וידועים באירופה אין חשש הבאות.
.1הסרת חומצות השומן החופשיות .מחדירים לשמן
לשימוש באנזימים. סודה קאוסטית ההופכת את חומצות השומן החופשיות שמן כתית מסחרי
לסבון .השמן מתערב במים ועובר תהליך צנטריפוגה
תהליכי הזיכוך היו בעבר מקור לחששות כשרות חמורים פרי הזית מכיל כ 50%-מים 20% ,שמן 20% ,פחמימות
בכל שמני המאכל הצמחיים בשל שכיחותם של מפעלי המפריד בין השמן לבין המים שבתוכם מומס הסבון. וכן חומצות ,פיגמנטים ומינרלים .עם קבלת הזיתים
שמנים בהם נעשו תהליכי זיכוך שכאלו גם בשומנים מן לבית הבד הם נכנסים ישר לתהליך הייצור .זמן השהייה
החי .כיום פחתו מאד המפעלים בהם מזככים הן שמנים .2הסרת חומרי הצבע הכהים באמצעות חרסית או בדרך כלל שעות ספורות בלבד וזאת כדי למנוע פעולות
מינרל אחר המוחדר לשמן בטמפ' של 90-130מ"צ .ניעור אנזימטיות שמתחוללות בזיתים באופן טבעי מרגע
צמחיים והן שומניים מן החי והבעיה הצטמצמה השמן והחרסית מביא לספיחה של חומרי הצבע לגרגירי
מסיקתם העלולים לפגום באיכות השמן.
ענין כשרותי הקשור לשמן הזית הינו הובלת השמן .יש החרסית אותם מסירים בסינון.
אמנם בתי בד קטנים שמקבלים את הזיתים ,מייצרים בשלב הראשון מפרידים עלים וענפים וכל מיני פסולת
את השמן וגם מבקבקים אותו במקום ,אך ברוב המקרים .3הסרת ריחות (דאודוריזציה) .שמן הזית כולל חומרי מהזיתים ואחר כך נשטפים הזיתים במים .השלב הבא
השמן מיוצר בבתי בד קטנים ומועבר במשאיות למפעלי ריח טבעיים המקנים לו ריח אופייני .השהיה של השמן הינו טחינת הזיתים בשלמותם עם הגרעינים במטחנה
הבקבוק .כאן מתעוררת השאלה מה הובילו במשאיות בתנאי אחסון לא מתאימים מביאה להתפתחות חומרי וקבלת עיסה המועברת למיקסר בו מערבבים אותה
לפני כן ואיך ניקו אותם .ברור שבמקרים כאלו יש ריח בלתי נעימים .גם החמומים המתבצעים בתהליכים בעדינות לזמן מה כדי לרכך את העיסה וכדי לאפשר
להעדיף שמן עם הכשרים טובים .למעשה יש שטוענים הקודמים גורמים להיווצרות חומרי ריח גרועים .תהליך לטיפות השמן להשתחרר מן העיסה( .הפעולה דומה קצת
שיש שישים בתכולת מיכלי המשאיות כנגד הדפנות הסרת הריחות ,הטובים והרעים ,כולל חימום השמן לחביצת חמאה) .כל התהליך נעשה בחום שלא עולה על
שלהם (כדוגמת הכלי הרחב של הש"ך ביו"ד תחילת לטמפ' של כ 250-מ"צ ,העברת זרם קיטור דרך השמן 27מעלות צלזיוס התהליך נקרא "כבישה קרה"( .לא
סימן צ"ג) אך זה לא תמיד מדוייק .מצד שני ,בדרך כלל ויצירת תנאי ואקום .בתהליך זה ניתן גם לנדף חומצות
לא מחממים את השמן בהובלה ואם כן יש עוד סיבה שומן חופשיות .רוב יצרני שמן הזית מסירים את קיים מיצוי של שמן מהזית בכבישה חמה).
שלא לאסור בדיעבד מכיוון שהכבישה אוסרת רק אחרי החומצות רק בתהליך זה הנקרא זיקוק פיזיקלי ונמנעים
מעל"ע ואז האיסור שאולי היה שם קודם לכן כבר אינו בן בשלב הבא מפרידים את המוצקים (הגפת) מן הנוזל
יומו .אף אם מחממים את השמן קצת בחודשים הקרים מהזיקוק הכימי המתואר בסעיף .1 באמצעות צנטריפוגות .הנוזל היוצא מהזיתים הינו
של החורף על מנת לאפשר זרימה תקינה בצינורות ,אין תערובת של שמן ומוהל – נוזל שעיקרו מים .הפרדת
השמן המזוכך שונה אפוא משמעותית בהרכבו משמן השמן מהמוהל נעשית לעתים באופן טבעי -הנוזל שוהה
החום במקרה של שמן זית מגיע ליס"ב. הזית המקורי .על אף שטעמו סביר ,שכן מטרת הזיכוך זמן מה במכלים עד אשר השמן צף ע"ג המוהל ,ולעתים
להכשירו לשמש כשמן מאכל ,אין ספק שהוא מהודר
יכול להיות בעיה לפי שיטת הפסקי תוס' במס' ע"ז פחות להדלקת נר חנוכה מאשר שמני הכתית הראויים באמצעות צנטריפוגה המפרידה בין השמן והמוהל.
פרק ב' סי' ע"ג שכתבו דשמן זית עז וחריף ומפליט כמו
רותחין ואפי' צונן – ואף שהדברים לא נמצאים בתוס' למאכל. בעבר שבירת הזיתים וריסוקם נעשו באמצעות גלגל אבן
שלפנינו ,יש מהאחרונים שהחמירו בדבר ולעומתם יש גדול הנקרא "אבן ממל" או "מפרכת" .העיסה הועברה
אחרונים שמתירים לגמרי עיין פ"ת יו"ד סי' ק"ה אות ב' השמן הנקרא בעברית המודרנית "שמן זית זך" הוא לסלים שטוחים(עקלים) עליהם העמיסו את קורת בית
תערובת של שמן זית מזוכך עם שמן זית כתית ,ולכן אף הבד הכבידה .השמן והמוהל השתחררו מן העקלים
ובדרכי תשובה יו"ד סי' צ"ו ס"ק ס"ה. שרוב שמן הזית הזך הוא שמן מזוכך ,שמן הכתית נותן והגפת נותרה בתוכם .תערובת השמן והמוהל שהתה זמן
גם כדאי להזכיר למעיינים את שו"ת הרמ"א סי' נ"ד לו במידת מה טעם וריח של שמן זית. מה במיכלים ,השמן צף מעל המוהל והופרד ממנו.
שהתיר שמן זית שבא ממרחקים בחביות המשוחות
שמן הגפת )(Pomace oil סוגי שמן הכתית
בשומן חזיר עיי"ש
הסברנו למעלה שלאחר הטחינה והערבוב של עיסת הזית שמן הזית ,כמו כל השמנים והשומנים ,מורכב בעיקר
ערלה בזיתי שמן מפרידים בין השמן לבין הגפת שנשארה מהזיתים .את מטריגליצידים דהיינו מתרכובות בין גליצרין לבין 3
הגפת שולחים למפעלים שממצים את השמן באמצעות חומצות שומן .מקור הבדלים הקיימים בין השמנים
בארץ נטועים כיום כ 300,000-דונם זיתי שמן .בשטחי הממס הקסאן – נוזל רעיל שמוצאו מנפט .לאחר מיצוי והשומנים השונים הינו ההרכב השונה של חומצות השומן
הרשות הפלסטינית נטועים כ 900,000-דונם .אחד הזנים השמן מפסולת הזיתים ,מנדפים את ההקסאן ומתקבל
של זיתי השמן הנטוע בארץ הינו זן ברנע .עפ"י נתוני שמן בעל רמת חומציות גבוהה שאינו עומד בתקן של בכל שמן ושמן.
בית המדרש להלכה בהתיישבות ,בחודש כסלו תשע"ט
שמן מאכל (עד 3.3%חומצות חופשיות). לצד חומצות השומן שבטריגליצרידים חומצות השומן
אחוז הערלה של זן זה הינו 2.5% מופיעות בשמנים גם בצורה חופשית ובכך הן מקנות
שמן גפת למאכל הינו שמן גפת שלאחר נידוף ההקסאן לשמן טעם חמוץ .איכות השמן נקבעת ,בין היתר ,עפ"י
יה"ר שנזכה לראות בהדלקת המנורה ובהקרבת המנחות עבר תהליכי זיכוך בדומה לשמן הכתית המזוכך. ריכוז חומצות השומן החופשיות שבו .ככל שכמותן
בבית קודשנו שיבנה במהרה בימנו אמן. להדלקת נר חנוכה שמן זה מהודר פחות משמן הכתית
המזוכך בשל מוצאו מפסולת הזיתים.
את שמן הגפת המזוכך אסור לבקבק ,אלא אם כן ערבבו
בו אחוז מסויים של שמן זית כתית .שמן זה נקרא שמן
לקבלת העלון ,הערות והארות ,בקשות [email protected] - 16
מאורות הכשרות ׀ כסלו תשע"ט
The words you are searching are inside this book. To get more targeted content, please make full-text search by clicking here.
עלון 4 כסלו תשעט
Discover the best professional documents and content resources in AnyFlip Document Base.
Search
עלון 4 כסלו תשעט
- 1 - 16
Pages: