Binder1

‫"פעם ‪,‬‬
‫כשהיינו‬
‫ילדים‪"...‬‬

‫ותיקי הקיבוץ‬
‫מספרים לילדי שנת‬
‫המצווה על ילדותם‪.‬‬

‫בני מצווה תשע"ו‬

‫ראיון עם יפה לסלרוט‬

‫הלי מנדלסון‬

‫היכן נולדת?‬

‫נולדתי בפולניה‪ ,‬בעיר רוזבאדוב‪ .‬היום העיר לא קיימת כי איחדו אותה עם עיר נוספת‪.‬‬

‫שם גם למדת?‬

‫למדתי שם בכיתות א' ו‪-‬ב'‪ ,‬ואז פרצה המלחמה‪.‬‬

‫באיזה גיל התחלת ללמוד?‬

‫התחלתי לפני גיל ‪ .7‬בגלל תאריך הלידה שלי‪ ,‬יכולתי להתחיל לפני גיל ‪ 7‬או לקראת גיל‬
‫‪ ,8‬ופחדו שאני אאחר עם הלימודים‪.‬‬

‫היתה לכם תלבושת אחידה בבית הספר?‬

‫כן‪ .‬אני לא זוכרת לגבי הבנים‪ ,‬אבל הבנות לבשו מעל הבגדים חלוקים כחולים עם ‪4‬‬
‫כפתורים ודשים מקדימה‪.‬‬

‫באילו משחקים שיחקתם?‬

‫לרב בחבל‪ ,‬בכדור (לא כדורסל או כדורגל‪ ,‬אלא מסירות) והרבה קלאס‪.‬‬

‫אילו מקצועות למדת?‬

‫למדנו מקצועות של כיתות א' ו‪-‬ב' – לכתוב‪ ,‬לקרוא וקצת חשבון‪...1+1 .‬‬

‫מה הכי אהבת ללמוד?‬

‫הכי אהבתי את ההפסקות‪.‬‬

‫היה לכם טקס כל בוקר בבית הספר?‬

‫כן‪ ,‬הטקס היה תפילה נוצרית‪ .‬כל הילדים קמו‪ .‬הילדים היהודים הורשו רק לעמוד ולא‬
‫להגיד את המילים‪ ,‬והילדים הקתולים הצמידו כפות ידיים והתפללו‪.‬‬

‫היו תפילות נוספות במשך היום?‬

‫לא‪ ,‬היתה רק תפילת בוקר‪ .‬אבל היו לימודי דת‪ :‬הילדים הנוצרים הלכו לשיעור עם הכומר‪,‬‬
‫והילדים היהודים למדו עם מורה יהודי שדיבר עברית ולימד דת‪ .‬אני הייתי מבולבלת‪ ,‬ואף‬

‫פעם לא זכרתי לאיזו כיתה ללכת‪ .‬הייתי נכנסת לכיתה‪ ,‬ולאיזו דת שקלעתי שם הייתי‬
‫נשארת ולומדת‪ .‬למדנו רק את "בראשית"‪ ,‬ובאלף שפות אלה אותן המילים‪.‬‬

‫למדתם עברית?‬

‫עברית למדתי ב"בית יעקב"‪ ,‬בית ספר דתי‪ .‬בבוקר למדתי בבית ספר הממלכתי בפולנית‪,‬‬
‫ואחר הצהרים לימודי עברית בית יעקב‪ .‬זאת היתה עברית במבטא אשכנזי‪ .‬עברית‬

‫מודרנית לימדו בבית ספר לעברית‪ ,‬אבל סבי היה דתי מדי‪ ,‬ודרש שאלך לבית ספר בו‬
‫מלמדים להתפלל‪ .‬אלה היו לימודים יומיים אחר הצהרים‪ ,‬כשעתיים או שלוש‪ .‬בכיתה ב'‬
‫למדנו להתפלל‪ ,‬ובשבתות היינו הולכים לכיתה להתפלל‪ .‬מאד אהבתי את שבת בבוקר כי‬
‫לא הייתי צריכה להסתרק‪ .‬בשבת אסור היה להסתרק או להסתבן כי זה נחשב לעבודה‪.‬‬

‫היו לי צמות ושיער פרוע‪ ,‬וכאב לי כשסירקו אותי‪ ,‬אבל בשבת היה לי יום חופש‪.‬‬

‫איך חגגתם חגים?‬

‫חגגנו את כל החגים היהודיים דתיים‪ .‬בימי שישי הדלקנו נרות‪ ,‬וכולם ישבו ליד השולחן‬
‫(כולם זה היה אבי‪ ,‬אמי ואני כי לא היו לי אחים ואחיות)‪ .‬במוצאי שבת היו עושים הבדלה‪.‬‬

‫אני אהבתי את "בורא מאורי האש"‪ .‬היו מדליקים נר‪ ,‬והאש של הנר היתה משתקפת‬
‫בברק של הציפורניים וזה תמיד מאד מצא חן בעיני‪ .‬מטעם בית הספר חגגנו את חגי‬

‫האומה הפולנית‪.‬‬

‫חגגתם אותם בבית הספר?‬

‫כן‪ .‬בחג ליום קבלת חוקי העם הפולני היו גם תפילות‪ .‬הילדים הנוצריים היו הולכים עם‬
‫הכומר לכנסיה‪ ,‬והילדים היהודים הלכו עם מורה הדת לבית הכנסת‪ .‬ביום זה ניגנו ניגנו‬

‫בכינור בבית הכנסת לכבוד הארוע‪ ,‬ובכנסיה ניגנו בפסנתר‪.‬‬

‫היו לכם חוגים‪ ,‬כמו שיש היום לילדים?‬

‫לא היה לנו זמן פנוי‪ .‬בבתים בהם הקפידו פחות על חוקי הדת ולא הלכו אחר הצהרים‬
‫לבית ספר עברי‪ ,‬שלחו ההורים את הבנות לבלט‪.‬‬

‫את זוכרת מאכלים מהבית?‬

‫היו מאכלים מאד לא מגוונים‪ .‬היה מטבח של כל השבוע‪ ,‬היה מטבח של יום שישי‪ ,‬היה‬
‫מטבח של קיץ (למשל יותר ירקות)‪ .‬בחגים ובשבתות היו סעודות‪.‬‬

‫עליתי לארץ בגיל ‪ ,19‬וגרתי עם אמא ביפו‪ .‬ידעתי תמיד שאגיע לקיבוץ כי יוסף ואני‬
‫הדרכנו קבוצות ילדים בחוץ לארץ‪ .‬אותנו עיכבו בחוץ לארץ עד אחרי הכרזת המדינה‪ .‬לא‬
‫אישרו לנו לעלות כי היינו צריכים לסגור את המשרדים של תנועת נוח"ם בגרמניה‪ .‬לא היו‬

‫לנו הרבה חפצים אישיים‪ ,‬כי עסקנו כל הזמן בחינוך ובחלוציות‪ .‬היתה לנו מזוודה כבדה‬
‫מלאה בספרים של התנועה‪ ,‬ומזוודה אחרת מלאה בדגלים וביניהם של תנועת הנוער‬

‫הציונית הסוציאליסטית‪ .‬כשבאנו לשדה התעופה במינכן‪ ,‬בדקו במכס את המטען שלנו‪.‬‬
‫כשפתחו את המזוודה הגדולה עם הדגלים האדומים‪ ,‬הם ישר אמרו זה לזה "תנו להם‬

‫מהר לעבור" וסגרו מהר את המזוודה‪ .‬מאוחר יותר התנופפו הדגלים האדומים בימי‬
‫העצמאות בקיבוץ במשך שנים ארוכות‪.‬‬

‫תודה רבה יפה‪ ,‬נהנתי לראיין אותך!‬

‫ראיון עם שמחה אפלבוים‬

‫ליה איבגי‬

‫איפה נולדת ובאיזו שנה?‬

‫נולדתי ב‪, 1927-‬בעיירה שנקראת מאליץ‪ ,‬היום זה בלארוס‪ ,‬אבל בשנת ‪1939‬‬
‫זה היה שייך לפולין‪ ,‬זה החלק המזרחי של פולין‪.‬‬

‫ספר על חוויה משמעותית שקרתה לך בילדות?‬

‫הילדות היה ילדות טובה מאוד‪ ,‬גרתי בעיירה קטנה של ‪ 730‬יהודים וקצת‬
‫בלארוסים‪ ,‬פולנים לא היו אצלנו באזור‪ ,‬למדתי בבית ספר עממי יחד עם‬
‫הרוסים‪ ,‬בדרך כלל היו יחסים טובים אבל בכל זאת הם היו בלארוסים ואנחנו‬
‫היינו יהודים אז תמיד היו סכסוכים קטנים ‪,‬אבל בסך הכל‪ ,‬היה בסדר‪ .‬דברים‬
‫מיוחדים שקרו לי היו קשורים לרוב לספורט האהוב עליי בחורף ‪ -‬הוקי קרח‪.‬‬
‫אבא שלי הביא לי מוורשה נעליים יחד עם מחלקיים‪ ,‬ואני מאוד אהבתי להחליק‪,‬‬
‫הייתי ספורטאי טוב‪ ,‬יכולתי להחליק לקילומטרים‪ ,‬היינו משחקים עד שלא ראינו‬
‫את האופק‪ ,‬עד קצה האופק‪ ,‬אז כילדים תמיד היינו ככה משחקים‪ ,‬זה אחת‬

‫החוויות הטובות שהיו לי לפני המלחמה‪.‬‬

‫האם יש לך חפץ שעבר איתך מילדות ועד עכשיו?‬

‫לצערי הרב‪ ,‬עברתי הרבה דברים בחיים‪ ,‬אני לא באתי מהבית שלי לאן‬
‫שהגעתי יותר מאוחר במלחמה‪ ,‬ולא נשאר לי שום דבר מהבית‪ ,‬לא לקחתי‬
‫תמונות מהבית ‪,‬כי לא יכולתי‪ ,‬אני הלכתי כבר כנער בן ‪ 14‬לפרטיזנים‪ ,‬הלכתי‬
‫מהבית‪ ,‬גירשו אותנו מהבית ‪,‬והיינו צריכים לעבור ‪ 2-3‬מקומות עד לעיירה‬

‫ששם היה גטו‪ ,‬אז לא נשאר איתי שם דבר‪.‬‬

‫איזה מקצוע הכי אהבת בבית ספר?‬

‫אני בסך הכל סיימתי בתקופה ההיא רק ‪ 6‬כיתות לימוד‪ ,‬הייתי בן ‪ 12‬כשפרצה‬
‫המלחמה‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬המקצוע שהכי אהבתי הוא מתמטיקה‪ ,‬עד כדי כך שאם‬
‫היה תרגיל יותר מורכב במתמטיקה או באלגברה ‪,‬לדוגמא‪ ,‬ואפילו המורה היה‬

‫טועה ולא ידע לפתור אותם‪ ,‬אז הוא היה קורא לי ללוח ואני הייתי פותר‪.‬‬

‫מה המסר הכי חשוב שיש לך לתת לנוער בקיבוץ נצר סירני?‬

‫אנחנו עברנו הרבה מאוד בחיים‪ ,‬עברנו מלחמות‪ ,‬אני אולי עברתי יותר‬
‫מאחרים‪ ,‬חוץ מהגטו‪ ,‬אני גם הייתי חצי שנה בפרטיזנים‪ ,‬הייתי צריך בשלב‬
‫מסוים לרכוש נשק‪ ,‬לאחר מכן נתפסתי ועברתי עוד ‪ 4‬מחנות‪ .‬מה שלמדנו מזה‬
‫שחס וחלילה לא יקרה עוד פעם דבר שעלול לסכן את ילדינו‪ ,‬אנחנו לא סיפרנו‬

‫לילדינו את מה שעברנו‪ ,‬לא רצינו שהם יחיו בבועה של מחנות או של כל מה‬
‫שעברנו‪ ,‬אבל הכל הם ידעו עלינו‪.‬‬

‫בכל מקרה המסר שיש לנו להעביר הוא שהילדים של נצר יישארו פה ויגדלו פה‬
‫ויגדלו פה את ילדיהם‪ ,‬וישמרו על המקום הזה‪ ,‬שאנחנו בנינו אותו ‪.‬‬

‫ראיון עם צילה שמולביץ'‬

‫נגה בר‪-‬און‬

‫הייתי בת יחידה ונולדתי בעיר צ'רנוביץ שברומניה‪.‬‬
‫לזיכרוני העיר הייתה גדולה ויפה‪ ,‬והיו שם המון חלונות ראווה‪ .‬אני ואימי היינו‬
‫הולכות ומסתכלות על הצעצועים והבגדים שבחלונות הראווה‪ ,‬אהבתי גם לטייל‬
‫עם ההורים‪ .‬העיר הייתה שקטה‪ ,‬על גבול בין עיר לעיירה‪ .‬בעיר גרו גם סבי‬

‫וסבתי שם נפגשתי עם בני דודי‪ ,‬הייתה לי חתולה בשם מיצי‪ ,‬מאוד אהבתי‬
‫אותה‪.‬‬

‫החג הכי נחוג היה ראש השנה‪ ,‬בחג כל אחד קיבל בגדים חדשים‪ .‬אנחנו לא‬
‫היינו משפחה חרדית אבל בכל זאת התפללנו בחגים‪ .‬היינו הולכים לבית‬

‫הכנסת להתפלל‪ ,‬אנו הילדים לא הבנו את התפילות אז התאספנו כולם בחצר‬
‫בית הכנסת והיינו משחקים יחדיו בתופסת ובכדור‪ .‬הייתה שם נדנדה גדולה‬
‫שאהבנו להתנדנד שם‪.‬‬
‫באמצע השבוע לא כל כך נפגשנו‪ ,‬חלק מהילדים למדו בבוקר וחלק מהילדים‬
‫בצהריים‪.‬‬
‫בשבתות בדרך כלל האבות הלכו להתפלל האימהות פחות‪ ,‬יש ילדים שהלכו‬

‫עם אבותיהם אבל לא כולם‪ ,‬ובעיר לא התרוצצו כל כך ברחובות אז נפגשנו מעט‬
‫מאוד‪ .‬לדירות היו חצר פנימית שגם שם נפגשנו לפעמים‪ .‬בדרך כלל היתה שם‬

‫נדנדה‪ ,‬תלוי איזה אבא כישרוני היה לך‪...‬‬

‫בראש השנה בישלו מרק עוף‪ ,‬ליפתן‪ ,‬היו גם עוגות דבש‪ ,‬עד היום אני לא‬
‫אוהבת אותם‪ .‬עוד מאכל שאני לא אוהבת הוא ממליגה‪ ,‬דייסה מקמח תירס‪,‬‬

‫היום זה יותר טעים לי‪ ,‬לא הייתי אכלנית טובה‪.‬‬

‫אני זוכרת שלאיכרים הייתה תלבושת ייחודית‪ ,‬חולצות רקומות כל החורף ישבו‬
‫ליד התנור ורקמו‪...‬‬

‫לבית הספר היה תלבושת אחידה‪ ,‬חולצה לבנה‪ .‬אהבתי ללכת לבית ספר‪,‬‬
‫הייתי תלמידה טובה‪ .‬למדנו את אותם מקצועות כמו היום‪ ,‬היסטוריה‪,‬‬
‫מתמטיקה‪ ....‬המקצוע האהוב עליי היה מתמטיקה‪.‬‬

‫בנערותי בזמן המלחמה ואחריה גרתי אצל אחות אימי‪ ,‬דודתי‪ ,‬היא גידלה אותי‪.‬‬
‫הייתי בתנועת נוער בשם גורדוניה‪ ,‬היינו נפגשים בקן ורוקדים הורה‪ ,‬תמיד היה‬
‫מישהו יותר גדול מאתנו שבא לספר לנו על ישראל‪ ,‬השתעממנו וכל הזמן חיכינו‬

‫שהוא יגמור לדבר בשביל שנמשיך לרקוד‪...‬‬

‫עליתי לארץ‪ ,‬הכרתי את בעלי והקמנו משפחה‪.‬‬

‫צילה היקרה‪,‬‬
‫מאחלת לך אריכות ימים ורק בריאות‪,‬‬
‫נהנתי מאוד לראיין אותך‪ ,‬וללמוד ממך‪.....‬‬

‫ראיון עם סידי רוזן‬

‫נעם וייס‬

‫איפה נולדת?‬

‫נולדי ברומניה בעיר שנקראת בבוטושאן‪ ,‬עיר שהיתה בה קהילה יהודית מאוד‬
‫גדולה‪.‬‬

‫מתי נולדת?‬

‫נולדתי ב‪ 26-‬למרץ ‪ .1926‬אני חוגגת ממש בימים אלו יומולדת ‪!90‬‬

‫כמה אחים ואחיות היו לך?‬

‫היו לי אחות אחת גדולה ואח אחד קטן‪ ,‬אני היית באמצע‪ .‬ההורים שלי היו אנשים‬
‫פשוטים‪ ,‬אמא היתה עקרת בית ואבא שלי התעסק עם ברזל‪ .‬היינו משפחה מאוד‬

‫מאוחדת‪.‬‬

‫כמה שנים למדת בבית הספר (עד המלחמה)?‬

‫למדתי ‪ 8‬שנים יסודי בבית ספר יהודי והתחלתי גם תיכון אבל לא סיימתי בגלל‬
‫המלחמה‪ .‬אחרי המלחמה חזרתי לתיכון וסיימתי בגרות‪.‬‬

‫האם למדת עברית בבית הספר?‬

‫לא למדתי עברית אבל למדתי שפות אחרות‪.‬‬

‫איזה מקצועות הכי אהבת ללמוד בבית הספר?‬

‫אהבתי מאוד היסטוריה‪ ,‬גאוגרפיה וגם שפות‪ .‬למדנו לטינית‪ ,‬צרפתית‪ ,‬גרמנית‬
‫ואנגלית‪.‬‬

‫מה אהבת לעשות בשעות הפנאי?‬

‫אהבתי מאוד לשחק בחוץ עם החברים‪ ,‬שיחקנו הרבה בגומי כשלא היה קר‪.‬‬
‫אהבתי גם לקרוא ספרים‪ ,‬נפגשנו עם חברים‪ ,‬הלכנו לראות סרטים‪ .‬גם מאוד‬
‫אהבתי לעזור לאנשים אחרים‪ ,‬אפילו פעם אחת הבאתי ילד הביתה שלא היו לו‬
‫נעליים וביקשתי מאמא שתקנה לו נעליים והיא הסכימה וקנתה לו‪ .‬הייתי ילדה‬
‫מאוד מסודרת‪ ,‬דואגת וטובה ועזרתי הרבה לאמא שלי אחרי הלימודים ובשבתות‪.‬‬

‫האם המשפחה שלך שמרה מסורת?‬

‫כן‪ ,‬שמרנו מסורת‪ ,‬צמנו ביום כיפור וחגגנו את כל החגים היהודיים‪ ,‬הלכנו לבית‬
‫כנסת בחגים ואכלנו את המאכלים המסורתיים בכל חג‪ ,‬כל המשפחה היתה‬
‫מתאספת וחוגגת ביחד‪.‬‬

‫מה את זוכרת מחג פסח?‬

‫אני זוכרת שההורים של אמא שלי גרו באלדנובה ותמיד היינו נוסעים אליהם למרות‬
‫שזה לקח יום שלם להגיע אליהם שמרנו מסורת והגענו כל שנה‪ .‬תמיד הם פינקו‬
‫אותנו וכל המשפחה התאספה לחגוג ביחד וכל הילדים קיבלו הרבה מתנות‪.‬‬

‫איזה מאכלים הייתם אוכלים בבית?‬

‫אכלנו הרבה מאכלים טובים‪ ,‬אמא היתה בשלנית טובה היא תמיד בישלה מרק‬
‫ומאכלים רומניים טעימים‪ .‬הארוחת בוקר היא תמיד היתה מכינה לחם עם חמאה‬

‫ושתינו קקאו וחלבה – היה מאוד טעים‪.‬‬

‫איזה משחקים הייתם משחקים בתור ילדים?‬

‫היינו משחקים הרבה מחבואים בשכונה שבה גרנו‪ ,‬היננו משחקים גם חבל וגומי‪,‬‬
‫היינו משחקים הרבה טלפון שבור שכולם יושבים במעגל – זה היה מאוד כיף‪.‬‬

‫מה עשיתם בחורף?‬

‫בחורף ברומניה היה מאוד קר וחיממנו את הבית עם עצים ופחםץ היו לנו בבית שני‬
‫חלונות וסגרנו אותם שהקור לא ייכנס‪ .‬התלבשנו חם עם מעילי פרווה‪ ,‬כובע‬

‫וכפפות‪ .‬בחורף המים היו קופאים ע להברזים והיה שלג אז שיקחנו במגלשות שלג‪,‬‬
‫קשרנו מגלשה על על מגלשה והלכנו לשחק וכשהאגם היה קופא היינו הולכים‬
‫להחליק על הקרח‪ -‬הייתי ממש טובה בזה וזה היה מאוד כיף‪.‬‬

‫מתי עלית לארץ ישראל?‬

‫עליתי לישראל בשנת ‪ 1948‬בעקבות אחותי שכבר עלתה לארץ לפני והיתה בנחלת‬
‫יצחק ומשם עברה לקיבוץ גבעת ברנר‪ .‬אני עליתי בעקבותיה‪ .‬בכלל היינו משפחה‬
‫מאוד ציונית‪ ,‬היו הרבה תנועות נוער ואני השתייכתי לנוער הציוני ומכבי שם‬
‫שידברו הרבה על ארץ ישראל ועל לעלות לישראל אחרי המחלחמה‪ .‬כל זמן‬
‫המלחמה נשארתי בעיירה שליף הגרמנים לא הגיעו לשם אבל חיינו במחזור מאוד‬
‫גדול‪ ,‬רעב ועוני‪ .‬אחרי המלחמה כל מה שרציתי זה לעלות לארץ ישראל וכך‬
‫עשיתי‪.‬‬

‫עליתי לבד לארץ כשהייתי בת ‪ .21‬הצטרפתי לקבוצה של כ‪ 100-‬איש שעלו לארץ‬
‫באוניה ועצרו אותנו בקפריסין‪ .‬עליתי בלי כ לום‪ ,‬בלי מזוודות‪ .‬אמרו לנו להשאיר‬

‫הכל לפני שעלינו לאוניה כדי לפנות יותר מקום לעוד אנשים על האוניה כך שעליתי‬
‫לארץ בלי כלום חוץ מהגדים שעלי‪ .‬היינו בקפריסין חצי שנה עד שעלינו לארץ‪.‬‬

‫כשהגעתי לארץ ישראל הצטרפתי לאחותי בגבעת ברנר ושם התמקמתי‪ .‬בהמשך‬
‫שם גם פגשתי את פימה בעלי‪ ,‬התאהבנו והתחתנו‪ .‬בזמן הפילוג החלטנו עם עוד‬
‫קבוצת משפחות לעזוב את גבעת ברנר ולעבור לקיבוץ נצר סרני שם אני גרה וחיה‬

‫עד היום עם פימה בעלי ושני הבנים שלי דודי ועמוסי‪.‬‬

‫תודה רבה לך סידי מאוד נהנתי לראיין אותך!‬
‫נעם וויס‬

‫ראיון עם מרגלית מילול‬

‫עמר קסלברנר‬

‫את מרגלית שכנתי פגשתי במרפסת ביתה יומיים לפני יום הולדתה ה‪!99-‬‬

‫האם הייתם צריכים ללבוש תלבושת אחידה לבית הספר?‬

‫לבית הספר היסודי לא‪ .‬אבל לתיכון היינו צריכים ללבוש חלוק שחור מעל‬
‫הבגדים‪ .‬וכשבאתי הביתה אמא שלי אמרה לי תורידי את החלוק הזה אני לא‬

‫יכולה לראות אותו‪ .‬כי באיטליה שחור זה סימן של אבל‪.‬‬

‫מה הייתם אוכלים בבית?‬

‫היינו אוכלים ארטישוק ובעיקר אהבתי ניוקי‪ .‬פיצה לא היינו מכינים בבית היינו‬
‫קונים כי הקנוי היה יותר טעים‪.‬‬

‫איזה ספרים אהבת לקרוא?‬

‫את כל הספרים של ז'ול ורן על ידי זה אהבתי מאוד גיאוגרפיה והיסטוריה‪.‬‬
‫בזכות הספרים שלו ידעתי פחות או יותר איפה נמצאות כל הארצות‪ .‬אהבתי‬

‫ספר אחד באופן מיוחד אי המסתורין או באיטלקית ליזו מיסטריונה‪.‬‬

‫מאיזה גיל התחלת לקרוא ספרים?‬

‫קראתי ספרים מגיל מאוד צעיר ולכן הכניסו אותי ישר לכיתה ב' כי ידעתי כבר‬
‫לקרוא‪.‬‬

‫כמה שפות את יודעת?‬

‫איטלקית‪ ,‬צרפתית‪ ,‬לטינית ויוונית עתיקה‪ .‬אבל יוונית אני לא יודעת לדבר רק‬
‫לקרוא‪ ,‬היינו קוראים בבית הספר אומרוס‪ ,‬אלידא ואודיסאה‪ .‬אני אהבתי ללכת‬

‫לבית הספר‪.‬‬

‫מה היה השם האיטלקי שלך?‬

‫השם שלי היה איטליה‪ .‬באתי לארץ ואמרו לי שאני צריכה להחליף את השם‪.‬‬
‫אמרו לי‪ :‬את צריכה להחליף את השם אי אפשר לקרוא לך איטליה‪ .‬אז אני‬
‫בחרתי את השם מרגלית כי זה הזכיר לי את השם מרגריטה השם של אמא‬
‫שלי‪.‬‬

‫האם יש לך סיפור נחמד שקרה לך בתור ילדה?‬

‫זה היה בבית הספר הייתי מאוד שובבה ולפעמים צחקתי בשביל שטויות‪ .‬ופעם‬
‫קראנו איזה שיר והייתה מילה לושה שפירושה אור‪ .‬באיטלקית יש נוסף ללושה‬

‫רי לושה‪ ,‬רה לושה‪ .‬ואני התחלתי לצחוק כמו משוגעת עד שהמורה זרק אותי‬
‫החוצה‪.‬‬

‫אם המורה היה שואל מישהו אחר ליד הלוח אני הייתי מומחית לעשות עם‬
‫השפתיים את התשובה‪.‬‬

‫ראיון עם זליג וציפורה לשם‬

‫אור ורז קצ'קה‬

‫איפה גדלתם?‬

‫זליג‪ :‬עד גיל ‪ 10‬במולדובה‬
‫ציפורה‪ :‬בפולין‪.‬‬

‫איזה משחקים שיחקתם?‬

‫חמש אבנים הייתה מלחמה והם לא יכלו לשחק‪ .‬כששיחקו היו חופרים גומות‬
‫וקולעים חרצנים של פירות במקום גולות‪.‬‬

‫איפה ביליתם עם חברים?‬

‫לא היו חברים משום שהיתה מלחמה‪.‬‬

‫האם היתה לכם תנועת נוער?‬

‫זליג‪ :‬הייתי בתנועת גורדוניה‪.‬‬
‫ציפורה‪ :‬בתנועת דרור‪.‬‬

‫מתי עליתם לארץ?‬

‫עם קום המדינה‪ .‬עלינו כל אחד בנפרד וב‪ 1951‬באנו לקיבוץ‪.‬‬

‫איזה אוכל אהבתם בחדר אוכל?‬

‫(עבדנו עם אהרון ואסתר סבא וסבתא שלכם)וזה היה ממש כיף‪ ....‬אהבנו מאוד‬
‫את הדייסה עם החלב‪ .‬ולחמניות עם חמאה שהיו פעמיים בשבוע‪ .‬ואת כל‬
‫הארוחות‪.‬‬

‫איזה זיכרונות יש לכם מסבא וסבתא שלנו?‬

‫בישלנו ביחד וסבתא אסתר היתה נקייה מאוד ונחמדה ‪ .‬בבר המצווה של אילן‬
‫אבא שלכם הזמינו אותנו לעלייה לתורה‪.‬‬

‫מה הייתם רוצים שנדע? טיפ על החיים?‬

‫חשוב להיות שמחים ובריאים‪.‬‬

‫תודה רבה לזליג וציפורה שאירחו אותנו!‬

‫רז ואור קצ'קה‬

‫ריאיון עם הילדה שמחה‬

‫אורון מיניס‬

‫האם יש מאכל שאהבת לאכול או שהכינו לך?‬

‫אני לא זוכרת מאכלים אבל אני זוכרת שהיה לנו קרש חיתוך מפורצלן‪ ,‬בפינות‬
‫היו פרחים ובאמצע היה כתוב "אוכל זה בשביל לחיות‪ ,‬אבל לא חיים בשביל‬
‫לאכול"‪.‬‬

‫הבתים שלכם היו גדולים או שזה היה דירות בבניין?‬

‫דירות בבניין‪.‬‬

‫האם הדירה היתה גדולה?‬

‫כן‪ .‬אתה רוצה לדעת איפה היא הייתה?‬
‫היא היתה בברלין בגרמניה‪.‬‬

‫איזה משחקים שחקת בעבר כשלא היו טלוויזיות וטלפונים?‬

‫שיחקתי הרבה עם חברות וגם עם אבא שלי‪ .‬שחקתי עם אבא שלי שח‪ .‬הוא‬
‫הלך לחוג שח ואני הייתי יושבת על הברכיים שלו ורואה איך הוא משחק כבר‬
‫כשהייתי בת ‪ 5‬או ‪ .6‬כל השחקנים האחרים היו מזמינים אותי שזה היה כבוד‬
‫בשבילי הרי אני ילדה בת ‪ .5‬היינו משחקים גם דמקה‪ ,‬זאב וכבשים‪ ,‬תחנות‪,‬‬
‫דוק‪ ,‬אותיות שצריך להרכיב מילים ואפשר גם לשחק בזה באנגלית‪ .‬בחוץ היינו‬
‫משחקים מחבואים‪ ,‬היו שם מוזאונים ומחוץ למוזיאון היה דשא אז היינו עושים‬
‫שם הקפות עם אופניים ובמדרגות שחקנו דג מלוח‪ .‬בשיעורי ספורט בבית ספר‬

‫שיחקנו מחניים וכדור עף‪.‬‬

‫כדור סל שיחקתם?‬

‫כדורסל לא שיחקנו‪ .‬בבית הספר היו תחרויות נגד בתי ספר אחרים ואז מי‬

‫שהיה הכי טוב נבחר‪ .‬אני הייתי בנבחרת שליחים וקפיצה לרחוק‪.‬‬

‫למדתם מקצועות רגילים כמו שלומדים היום?‬

‫למדנו הכל חוץ מעברית אבל כשעברתי לבית ספר יהודי אז כן למדנו עברית‪.‬‬

‫האם ישנו ספר שאת זוכרת את שמו ושאהבת לקרוא אותו?‬

‫אני לא זוכרת מהילדות‪ ,‬אבל בתיכון למדנו ספרות אז משם אני זוכרת ספרים‪.‬‬

‫האם ישנו סיפור מצחיק שאת זוכרת מהילדות?‬

‫כן‪ ,‬עכשיו זה ישמע מצחיק אבל פעם זה לא היה מצחיק‪ .‬הלכתי להצגה‬
‫שקוראים לה "הנסיעה לירח של פיטה"‪ .‬בתמונה היה סולם‪ ,‬הירח היה למעלה‬

‫בשמים והסולם הביא את האנשים עד לירח‪ .‬בתקופה זו אנשים לא חשבו‬
‫שאפשר להגיע בדרך אחרת לירח‪ .‬יש צייר‪ ,‬מירו‪ ,‬שצייר תמונה דומה עם ילד‬

‫שמטפס על סולם לירח‪ .‬התמונה היתה תלויה בחדר ילדים‪.‬‬

‫האם יש מוזיקה שאהבת לשמוע?‬

‫כן‪ .‬אני ניגנתי בכינור לכן שמעתי לרוב מוזיקה קלאסית וכתלמידה השתתפתי‬
‫בקונצרטים עם כל התלמידים האחרים‪.‬‬

‫האם את זוכרת שם של קונצרט שאהבת?‬

‫קונצרט שהוא מרס חתונה מחלום ליל קיץ‪ ,‬מרס שמנגנים הרבה בחתונות‪.‬‬
‫אמא שלי הלכה לאופרות כשהיה עוד מותר‪ .‬כשהיא חזרה היא תמיד הייתה‬

‫שרה לנו את האריות מהאופרות‪.‬‬

‫מה עשית כשהיה לך משעמם?‬

‫אני עשיתי הכל‪ .‬שיחקתי‪ ,‬קראתי ספרים‪ ,‬הכל‪.‬‬
‫אבל אני במיוחד קראתי ספרים‪ .‬תמיד כשאמא שלי קראה ספר הייתי עוקבת‬

‫אחריה‪ .‬פעם אחת אמא שלי הוזמנה לבית ספר ואמרו לה שאני יותר מדי‬

‫מתרכזת בספרים וצריכה ללמוד‪.‬‬

‫בסוף הראיון ביקשתי מהילדה שתלמד אותי את משחקי הילדות שלה‪ .‬היא‬
‫למדה אותי לשחק זאב וכבשים ותחנות‪.‬‬
‫שיחקנו ביחד במשך כשעה‪.‬‬

‫נהנתי מאוד ואני מתכנן ללמד גם את האחים שלי‪.‬‬

‫תודה להילדה‬
‫אורון מיניס‬

‫ראיון עם שּולה ֹשהם‬

‫אלון מויסי‬

‫שולה מספרת לאלון‪" :‬אני נולדתי בארץ‪ .‬הייתי בפלמ"ח‪ ,‬וכשהוקם צה"ל כמובן‬
‫שהצטרפתי‪ .‬סיימתי את צה"ל כאלחוטאית ועוד הרבה זמן עשיתי מילואים‪ ,‬עד‬

‫שנכנסתי להריון‪.‬‬

‫נולדתי בארץ‪ ,‬וגרתי עם משפחתי ביישוב "גת‪-‬רימון"(ליד פתח תקווה)‪ ,‬הייתי‬
‫הבת הראשונה במקום‪.‬‬

‫כשגמרתי את צה"ל הלכתי ללמוד "על חשבון" הצבא‪ ,‬טיפול בתינוקות‪.‬‬

‫כשסיימתי את הלימודים‪,‬שאלו אותנו לאן כל אחד רוצה ללכת לעבוד ואני‬
‫המשכתי קצת בתל‪-‬אביב ואז אמרתי שאני רוצה לצאת לשליחות‪ ,‬ובאותה‬

‫התקופה היה את "מרבד הקסמים" ושלחו אותי לתימן‪.‬‬

‫המחנה שלנו היה ב"עדן" ושם עבדתי בבית חולים במחלקת תינוקות‪.‬זאת‬
‫הייתה תקופה מיוחדת מאד ועד היום יש לי קשר עם העמותה התימנית‪.‬‬

‫כשחזרתי לארץ‪ ,‬עבדתי בבלינסון במחלקת ילדים‪.‬‬

‫הכרתי את יצחק בעלי ועברתי לגור איתו בבאר טוביה שם חיינו שלוש שנים‬
‫ושם נולדו הילדים‪.‬‬

‫ואז הלכנו למושב שיתופי ומשם לכרמיאל שהיה אז מקום בן ‪ 5‬שנים‪.‬‬

‫לא יכולתי לחיות שם עם כל הסלע הזה‪.‬אני אוהבת ירוק‪,‬אז אמרנו שנלך‬
‫ֵלקיבוץ‪.‬‬

‫‪...‬באנו לנצר באחת השבתות‪,‬שמחה אפלבוים שהיה חבר של יצחק מהצבא‬
‫אירח אותנו‪ .‬שאלנו את שמחה האם נוכל להצטרף לקיבוץ? שמחה קרא‬

‫לישראל לרנר שאז כנראה היה הגזבר ולשמואל יוסקוביץ שהיה המזכיר‪ ,‬ועל‬
‫המקום קיבלו אותנו‪.‬‬

‫בשנת ‪ 70‬הגענו לקיבוץ!‬

‫בקיבוץ הייתי מטפלת ‪ 9‬שנים רצוף‪ .‬הקבוצה הראשונה הייתה של אמא שלך‪,‬‬
‫לילך‪ ,‬ושל שחר שפרן ואילת אשכול‪ .‬אחר כך הלכתי לעבוד בחדר אוכל‪,‬כמה‬

‫זמן אני לא זוכרת כבר‪ .‬ומחדר אוכל עברתי להיות אם בית של חברת‬
‫הנוער‪.‬אבא שלך‪,‬מויסי היה מדריך איתי בחברת נוער‪.‬‬

‫אח"כ עוד חזרתי לעבוד בבית ילדים ועד גיל ‪ 60‬עבדתי עם ילדים‪.‬הילדים‬
‫שטיפלתי בהם ‪,‬כמו למשל אמא שלך‪ ,‬למדו קודם לשיר ורק אח"כ לדבר‪.‬אני‬

‫מאד אוהבת לשיר ולשרוק‪.‬‬

‫היום אני פחות שורקת אבל עדיין שרה ושומעת שירים מהעבר שאני מאד‬
‫אוהבת‪".‬‬

‫אנחנו מאחלים לך שולה שתמשיכי להקשיב ולשיר את השירים היפים שאת‬
‫אוהבת‪,‬תזכרי בגאווה את פעילותך המבורכת והחשובה למען המדינה והקיבוץ‪,‬‬

‫ותהני בהווה ובעתיד ממשפחתך העניפה ‪ .‬תודה רבה‪.‬‬

‫ראיון עם אוני אונהאוז‬

‫הגר חי‬

‫מה היה סדר היום שלך בגרמניה?‬

‫הוציאו אותנו מהדירה ועברנו לדירה קטנה ואחר כך ב‪ 1935-‬בגיל ‪ 10‬בערך‬
‫בבית לא היתה פרנסה לקחו מאבא שלי את העבודה ואנחנו הצטרכנו להתחיל‬
‫לעבוד בשביל הפרנסה ‪ ,‬העבודה שלי היתה ללכת למגרש טניס ושם ליהודים‬
‫היה מגרש משלהם אז אספתי כדורים והיה אלוף גרמניה והוא לימד אותנו טניס‬

‫‪,‬אבל הם נתנו הרבה כסף לילדים כי הם ידעו שהילדים לא באים לבלות אלא‬
‫להרוויח כסף אז אני כבר הרווחתי כסף בגיל ‪ 10‬ובערב הלכתי לבאולינג‬
‫להרים את הפינים כי אז לא היה את המכשיר האוטומטי‪.‬‬

‫בבית ספר היתה תלבושת אחידה לתלמידים?‬

‫רק לחלק מן הכיתות היתה תלבושת אחידה‪.‬‬

‫כמה זמן נמשך יום לימודים?‬

‫יום הלימודים נמשך מהשעה ‪ 8‬בבוקר עד ‪ 1‬בצהריים ‪,‬אכלנו ארוחת צהריים‬
‫בבית הספר‪.‬‬

‫איזה שיעורים למדתם?‬

‫הכל ‪ ,‬חשבון ‪ ,‬מתמטיקה ‪ ,‬ביולוגיה‪ ,‬ספרות‪ ,‬כל מה שלומדים בבית ספר ‪ ,‬אולי‬
‫יותר ממה שלומדים היום‪.‬‬

‫מה הייתם עושים אחרי בית ספר?‬

‫כדורגל ‪ ,‬כל הזמן שיחקנו כדורגל ‪ ,‬זה היה העיסוק שלנו ‪ ,‬היינו משחקים גם‬
‫באבנים ‪,‬משחקי כדור‪.‬‬

‫היו לכם חוגים?‬

‫עברית‪ ,‬תנ"ך‪ ,‬בבית ספר למדנו גרמנית ‪ ,‬שירה ‪,‬למדתי לקרוא א'‪-‬ב' ‪,‬אני‬
‫הלכתי בשביל הבר מצווה אז כתבו לי את האותיות בלטינית ואני קראתי את‬
‫פרשת השבוע‪" :‬יתרו" וזה היה לדקלם כמו תוכי ‪ ,‬הבנתי מה אמרתי ‪ ,‬אמרו לי‬

‫מה אני אומר ומה התוכן ‪ ,‬קראתי לפי עברית בגרמנית (תעתיק)‪.‬‬

‫יש סיפור אחד מצחיק שאתה זוכר שקרה לך בילדות?‬

‫מחוץ למכולת היו שמים בקבוקים ומקבלים ‪ 10‬גרוש ‪ ,‬אז אנחנו עשנו הפוך‬
‫לקחנו מבחוץ ונכנסנו וקיבלנו כסף ואז הכנסנו את הבקבוק חזרה‪.‬‬

‫יש מאכל שאתה הכי אהבת לאכול?‬

‫בגרמניה היה נהוג לאכול מרק‪ ,‬מנה‪ ,‬פודינג‪ .‬הכי אהבתי לאכול את הפודינג‪.‬‬

‫מרק עוף היה תרופה לא אוכל ‪ ,‬האוכל אצלנו היה כשר ‪ .‬אמא הייתה מבשלת‬
‫לביבות תפוחי אדמה בתנור‪ ,‬היא עשתה לא הספיקה להוציא וכבר אכלנו‪.‬‬
‫תפוחי אדמה היה האוכל העיקרי ‪,‬אם זה פירה‪ ,‬צ'יפס‪.‬‬

‫אנחנו בבית ספר למדנו לשחות אני למדתי בגיל ‪ , 4‬הייתי ספורטאי ובגיל ‪10‬‬
‫למדנו להיות מצילים ‪,‬היו זורקים לנו אבנים לבריכה והיינו צריכים להוציא אותן‬

‫‪,‬הצלתי בתור מציל ‪ 7‬אנשים בחיי‪.‬‬

‫מה עשית בשעות הפנאי שלך?‬

‫לא היה שעות פנאי ואם היה אז שיחקנו כדורגל ‪ ,‬ברדיו היו שומעים מוסיקה‬
‫קלאסית‪ ,‬קונצרטים‪ ,‬אופרות‪ .‬אבא שלי אמר שאני צריך לדעת להגן על עצמי‬
‫שאם הנאצים ירביצו לי אני צריך להגן ‪,‬אז שלחו אותי לבית ספר להתאבקות‪,‬‬

‫ולמדתי להתאבק בערך בגיל ‪ 11‬אחרי שסיימתי ללמוד אגרוף אנחנו יודענו‬
‫להילחם אז אמרתי לכולם שלא יגעו בחבר שלי כי הם יתעסקו איתי‪ .‬כל חודש‬
‫בא לבית ספר רופא שיניים שהוא בדק את השניים של התלמידים ואני הלכתי‬

‫עם אבא שלי כל יום ראשון לכדורגל והרופא שיניים הוא היה גם המנהל של‬
‫קבוצת כדורגל גרמנית מאוד מפורסמת והוא ראה שאני משחק כדורגל והוא‬
‫אמר אתה ועוד ילד תבואו לקבוצה הזאת ואתם תשחקו כדורגל ‪ ,‬אז היה לי‬

‫מאמן בינלאומי שהוא אימן את הקבוצה הראשונה ואת הילדים‪.‬‬

‫לימדו אותי‪:‬‬

‫אל תסתכל מה שיש לו תסתכל מה אין לו‬

‫ראיון עם מנצי אונהאוז‬

‫שחר פרננדס‬

‫מה את זוכרת מילדותך?‬

‫אני זוכרת שבילדותי אבי כל הזמן היה בצבא ההונגרי‪ ,‬אני זוכרת שהוא היה‬
‫מגיע הביתה עם מדי צבא הונגריה‪ ,‬אני זוכרת עוד שבצעירותי אהבתי להתלבש‬

‫ולהראות בוגרת יותר‪ ,‬הייתי שמה נעלי עקב וחליפה ואז גם הלכתי לחפש‬
‫עבודה וחשבו שאני יותר מבוגרת אז התקבלתי‪.‬‬

‫היו לי הרבה חברים‪ ,‬גם יהודים וגם לא‪ ,‬רוב הרחוב שלנו גרו יהודים ומעט‬
‫גויים‪.‬‬

‫מבחינת לימודית לא ידעתי כל כך טוב כי הייתי צריכה לעזוב את הלימודים‬
‫בכיתה ד‪.‬‬

‫למדתי בבית ספר מעורב‪.‬‬
‫בבית הורי דיברו יידיש והונגרית‪.‬‬
‫היה לי בית יפה‪ ,‬עם גן גדול והרבה עצי פרי‬

‫את זוכרת מאכלים שהייתם מכינים או אוכלים בילדותך?‬

‫אני זוכרת שאמא הייתה מכינה חמין ביום שישי בצהריים ואנחנו הילדים היינו‬
‫לוקחים את הסיר למאפיה ושם החמין היה מתבשל בלילה וביום שבת בבוקר‬

‫היינו הולכים לקחת אותו‪.‬‬
‫אני זוכרת שכשהשזיפים בחצר היו מבשילים היינו קוטפים ומבשלים בסיר ואז‬

‫אמא הייתה עושה מזה ריבת שזיפים ‪,‬אני זוכרת זה היה טעים כל כך‪.‬‬
‫עוד אני זוכרת‪ ,‬שאמא שלי הייתה מכינה לנו לחם‬
‫לבד ‪,‬לא במאפייה‪ ,‬זה גם היה טעים מאוד‪.‬‬

‫את זוכרת משחקים שהייתם משחקים?‬

‫בילדותי לא היה צעצועים‪ ,‬לא בובות‪ ,‬לא משחקי קופסא‪ ,‬זה קשה מאוד להבין‬
‫את זה כיום ‪,‬אז התנאים היו אחרים לגמרי‪ ,‬היינו שואבים מים מבאר שבחצר‬
‫ומתרחצים במין מקווה כזה‪ ,‬מקלחת ציבורית‪ ,‬בחורף היינו מדליקים את האח‬
‫מעצים שהאיכרים חטבו‪ .‬אני זוכרת שהייתי עושה לי בובות ממקלות ובגדים‬

‫ישנים ובזה הייתי משחקת‪ .‬הייתי לפעמים הולכת לסרט עם חברות‪.‬‬

‫אמא שלי הייתה שומרת מסורת אז לפעמים גם היינו הולכים לבית כנסת‪.‬‬

‫באיזה גיל עלית לארץ?‬

‫הייתי בת שמונה עשרה הגענו עם אוניית מעפילים שקראו לה ״תל חי״ אחר כך‬
‫הגענו לקיבוץ אפיקים‪ ,‬ושם גם התחתנתי עם אוני‪ ,‬נסענו עם טרקטור לכינרת‬
‫עם חברת ושם התחתנו‪ .‬היינו עובדים שם בשדות‪ .‬היינו כמו מין משפחה כזו‪,‬‬

‫הקבוצה בקיבוץ אפיקים‪ ,‬אני זוכרת שלי ולאוני היה הרדיו הראשון אז תמיד היו‬
‫באים אלינו לשבת לשמוע את הרדיו‪.‬‬