- אלבום לזכרה של חברתנו - מנהלת סיעוד - אשפוז יום | המרכז לרפואה יועצת אשקלון | כללית מחוז דרום גילה פלד
- אלבום לזכרה של חברתנו -
גילה פלד ז״ל
משפחת פלד היקרה אנו אבלים וכואבים אתכם את מותם בטרם עת של גילה, יזהר ודניאל זיכרונם לברכה, אשר נרצחו בקיבוץ כפר עזה על ידי מחבלים, בשבת ה 7 באוקטובר. הייתה לי הזכות לפגוש חלק מבני המשפחה וחבריה לעבודה של גילה ז"ל בניחום האבלים, ושמעתי מהם על האישה המיוחדת שהיא הייתה, על מסירותה העמוקה ואהבתה למקצוע שהיא בחרה כדרך חיים. מתוך דברי חבריה ועמיתיה של גילה ז"ל, ומתוך שבחי מטופליה הרבים, שב ועולה התיאור "מלאך על פני האדמה" המנסה לתפוס במשפט את כלל הנתינה, המסירות וההקרבה שגילמה גילה היקרה בחייה. גילה ז"ל הקימה את שירות אשפוז יום במרכז לרפואה יועצת באשקלון וניהלה אותו באופן המסור ביותר שיש. היא הייתה אחות מקצועית, מנהלת וחברה, דמות מופת שכולה נתינה אשר סיכנה את חייה כדי לתת טיפול למטופליה גם תחת אש בכל לחימה ומבצע. חסרונה מורגש בכל יום, אולם חותמה יישאר חקוק בקרבנו לעד. אין בכוחן של מילים לבטא את אישיותה של גילה ז"ל במלואה. בדפים הבאים אנו מבקשים להביא מעט מרחשי הלב של החברים, העמיתים והמטופלים אשר מתגעגעים אליה מאוד. יהי זכרה ברוך. אלי כהן, מנכ"ל כללית הידיעה על הירצחה של גילה פלד ז"ל בשבעה באוקטובר, יחד עם בעלה ובנה, ע״י בני עוולה, עוד מכה בנו, ואין נחמה. גילה אחות בנשמה, השאירה חותם עמוק של מקצועיות אנושיות אהבה ותבונה בכל כך הרבה חברים מטפלים ומטופלים. לצער הגדול על האובדן הטראגי כל כך, שותפים ושותפות עובדות ועובדים במרפאות בהן עבדה במהלך השנים. בהם אחים ואחיות בנפש ולמקצוע שמספרים בכנות על החלל הגדול שנותר מאז לכתה. על חוסרו של חיבוק, של עצה טובה, של חברות אמיתית ושל חיבור כל כך חזק בין אנשים. גילה בקסמה האישי וביכולות האנושיות שלה הצליחה למגנט אליה חברים רבים לעבודה, כפיפים ומנהלים. כל מי שהכיר אותה רצה לשהות במחיצתה ולזכות להיות חלק מהצוות שלה. המשפחה והבית היו העוגן בחייה. גילה הייתה מסורה לבני הבית בכל ליבה והיתה החוט המקשר בין בני המשפחה. מאז שהלכה מאיתנו, המטופלים הרבים הפוקדים את אשפוז יום במרכז לרפואה יועצת באשקלון מבכים את לכתה של מי שטיפלה בהם במסירות רבה כל כך, בכבוד, ברצון לעזור ולרפא. אומרים שלהיות אחות זו דרך חיים ומסוג המקצועות שבוחרים בך עוד לפני שאת בוחרת בהם - בכל בוקר, גילה העניקה מחדש את כל כולה, השנים הרבות לא עצרו מבעדה ללמוד ולהתפתח כדי לתת את המענה המותאם בזמן הנכון ובדרך הנכונה לכל אחד ואחת. הייתה לה את הרוח, המסירות לחולים, הרצון לעזור לזולת ומעל לכל, אהבת אדם שהניעה את מי שהיא. גילה יהי זכרה ברוך! ממשפחת כללית חדווה אמונה, מנהלת מחוז דרום
גילה פלד נולדה בשנת 1964 בישראל. הוריה אסתר וג'רי ז"ל להם נולדו 3 ילדים. היא גדלה והתחנכה בביה"ס יסודי במושב תלמים ותיכון בתנאי פנימייה בירושלים. שירתה שירות צבאי מלא בשנים 1983-1981 בתפקיד מורה חיילת. גילה ז"ל הייתה החיילת הראשונה במושב תלמים, יישוב דתי, לא היה מקובל להתגייס לצבא, ואביה ג'רי ז"ל תמך ועודד אותה להגשים את עצמה ולעשות מה שנכון עבורה למרות המוסכמות החברתיות במושב. למדה לימודי סיעוד בביה"ס לסיעוד בביה"ח ברזילי בשנים 1986-1983 ,ולימודי השלמה לתואר ראשון בסיעוד במכללה האקדמית רמת –גן בשנים 205-2013. גילה נישאה ליזהר ז"ל בשנת 1987 ונולדו להם ארבעה ילדים: יהונתן, רעות, דניאל ז"ל ורותם. התגוררה בכפר עזה. גילה החלה את דרכה המקצועית בבית החולים ברזילי באשקלון, עברה לגור ולעבוד כאחות בקיבוץ רוחמה ובהמשך לכפר עזה שם עבדה כאחות הקיבוץ. בתפקידה האחרון הקימה את שירות אשפוז יום במרכז לרפואה יועצת באשקלון וניהלה אותו תוך כדי קידום תהליכי עבודה רבים. גילה שימשה דוגמא ומופת בהתגייסותה ומחויבותה למטופלים ולצוות העובד איתה וזכתה להערכה רבה ממטופליה. חייה של גילה פלד, נגדעו בטרם עת בתאריך 7 באוקטובר, 2023 .גילה נרצחה בעת פעולת טרור בקיבוץ בכפר עזה על ידי מחבלים בני עוולה, יחד איתה נרצח בעלה תנ"צ בדימוס יזהר ז"ל ובנם דניאל ז"ל. ילדיה מספרים עליה: "אימא הייתה אדם עם נתינה ללא גבולות, היא אהבה בלי תנאים, תמיד תעזור, תמיד תהיה שם למען אחרים. תמיד אמרנו לה, גם כילדים שהיא ואבא היו מלאכים. לאחר לכתם, ובשיחות עם אנשים שבאו לנחם, הבנו לעומק שלא רק אנחנו הרגשנו את העוצמה שלה, אלא שהיא הורגשה אצל רבים " גילה ז"ל השאירה אחריה אמא, שלושה ילדים, אחים ואחיות, אחיינים וחברים שלעולם יזכרו אותה. יהי זכרה ברוך גילה שלנו החברים ממחוז דרום
בראש ובראשונה ולפני כל תפקיד, גילה הייתה אשת משפחה מסורה ומלאת אהבה למשפחתה ולילדיה. אתם, בני משפחתה, הייתם לה לעוגן. השותפות והתמיכה שלכם אפשרו לה להגשים את שליחותה כאחות וכמנהלת באופן מסור ומיוחד במינו. גילה ז"ל יקירתנו נרצחה ביחד עם בעלה יזהר ובנם דניאל, יהי זכרם ברוך. אשת משפחה מסורה ואוהבת
הפרזנטורית - גילה מחזיקה את אחת מהאמפולות הראשונות של חיסוני הקורונה שהגיעו למרכז החיסונים אחות מקצועית וגם שחקנית מקצוענית! גילה השתתפה בסרטון הומוריסטי שערכנו במינהלת- תמונןת מתוך יום הצילומים זכרונות מזמן קורונה
טיפול ראשון בכללית ב- Evusheld לאחר מגפת קורונה גילה מכינה תרופות למתן למטופלים באשפוז יום גילה לוקחת חלק בדיגום קורונה עבודה אינטנסיבית - גם בשבת - במתחם חיסוני קורונה ביועצת
חוגגים יום הולדת לרימה ביועצת חוגגים יום הולדת לטלי באשפוז יום חלוקת שי מחוזי לרגל יום האחות עם נציגת המחוז וועד עובדים חלוקת שי ביועצת לרגל יום האחות ביקור מנהלת באשפוז יום עם לאה לוין אשת צוות מקצועית ומוערכת
גילה עם צוות אשפוז יום יועצת אשקלון, זכו ב״כוכבי החודש״ של מנהלת נגב צפוני ביוני 2023 כהוקרה על עשייה משמעותית, איכוית, מקצועית וייחודית עם יוליה רסקין יום גיבוש עם צוות מרפאות התיישבות ביום המעשים הטובים
חוגגים יום הולדת לגילה באשפוז יום חברה אהובה
במונטונגרו עם שמרית בטיול דרך הכללית בדובאי בסמינר אחיות של כללית, ינואר 23 בקבלה במחלקת אשפוז יום מקבלת טיפול בעצמה באשפוז יום
מכתבי תודה ממטופלים
גילה אהובה אחות מקצועית, עדינה ונעימה משכמה ומעלה. דמות מופת בהתגייסות ובמחוייבות שלה לטובת המטופלים ולצוות העובד איתה. המטופלים באשפוז יום העריכו אותה מאוד וכתבו לה מכתבי תודה וברכות בלי סוף. שבורים, עצובים וכואבים את לכתה בטרם עת. גילה איתנו ובלב שלנו לנצח לאה לוין מנהלת סיעוד מנהלת נגב צפוני גילה יקרה ואהובה מוזר מאוד לכתוב לך כאילו שאת אינך, בדימיון שלי ובשיחות שלנו בצוות את לגמרי עוד איתנו. זכיתי להכיר אותך לזמן קצר, קצר מדי... בזמן הזה הכרתי אישה, אמא, בת ואחות מסורה ברמות שאין מילים לתאר למשפחתך המדהימה. סיפרת לי על כל אחד מהם, אפיינת אותו וראיתי שלכל אחד היה מקום בתוך הלב הענק שלך. היית מסורה מאוד לעבודה, למטופלים ולצוות שלך. התאמצת תמיד לטובת כל אחד, ותמיד היית נכונה לסייע. לא חיסרת מאף אחד כלום ותמיד לקחת על עצמך לעשות עוד לטובת הזולת. לא פחדת מכלום! מכלום! בימים הכי מורכבים בטחונית הגעת לעבודה בדרכים לא דרכים העיקר להיות שם למטופלים. את דוגמא ומופת ותחסרי לנו מאוד. צר לי עליך גילה אהובה. נעמת לי מאוד... עוד נשב לקפה עם חוואיג' יום אחד. שרית שרעבי שלום מנהלת סיעוד במרכז לרפואה יועצת החברים נפרדים
גילה היתה חלק מצוות המרפאה, ממקימות ומייסדות הרוח הפועמת במרכז לרפואה יועצת באשקלון. החיוך והנועם שלה, המוכנות לעזור בצוות ולמי שהיתה צריכה. גילה תמיד היתה שם לכל דבר, לסייע בכל משימה ובקשה, במקצועיות, בענווה ובשקט אופייני אבל עם עמוד שדרה חזק וגאה שאפשר להשען עליו בעת הצורך. את איתנו תמיד והרוח שלך תמשיך להוביל אותנו. אוהבים אותך ומתגעגעים, צוות הסיעוד המרכז לרפואה יועצת אשקלון גילה זכרונה לברכה! הייתה לי את הזכות לעבוד איתה בתחילת הדרך באישפוז יום. הזכרונות מגילה צפים ומלאים ברגשות, היא הייתה ותשאר אצלי תמיד בזכרון. גילה שלנו, הייתה מלאת חום ואהבה גם כלפי הצוות, גם כלפי המטופלים. תמיד הייתה בשמחה! אוזן קשבת, נהנתי להיות בקרבה. אישה שכולה לב, אישה שתמיד אזכור ואוהב תמיד. יוליה רסקין אחות במרכז לרפואה יועצת התבקשתי לכתוב מספר מילים על גילה, מה אפשר לכתוב? איך מסכמים חיים של אישה כל כך מיוחדת וכל כך משמעותית בחיי כל הצוות שעבד איתה? גילה כתבה את הברכה הבאה לצוות אישפוז יום לקראת יום הכיפורים << זאת גילה. אדם טוב בצורה בלתי רגילה כל השנה, טובה, מכילה ומכבדת את כולם כל הזמן. אחות נהדרת עם נתינה אינסופית, אחות מקצועית שאפשר תמיד לסמוך עליה. מוכנה ללמוד ולהתעדכן. אחות שכל המטופלים אהבו, העריכו ותמיד שיתפו אותה גם בחיים האישיים. חברה טובה של כל הצוות. גילה: מקשיבה, מספרת, גאה במשפחתה וסבתא שמחה לשני נכדיה )ראינו תמונות יפות וסרטונים מצחיקים שלהם(. שולחת תמונות מקסימות מטיוליה. אני אסיים בעוד ברכה שגילה שלחה והיא אכן הייתה אישה כזו << גילה את בליבנו תמיד. אוהבים ונשתדל להמשיך בדרכך נאוה גספר וצוות אשפוז יום
יזהר, גילה ודניאל אין לי מילים שיתנו לי כיוון מאיפה להתחיל אפילו לדבר עליכם בלשון עבר.. גילה, גילה שלי כותבת את המילים האלה ולא מאמינה, לא מאמינה שאחזור למחלקה ולא תהיי שם. החיוך המאיר עם התלתלים הזהובים, פני מלאך. האשה שלימדה אותי מהי נתינה לזולת, מהי נתינה נקודה! מהו ערך האדם. גילה שמעולם לא אמרה - לא - לאף אחד, גם כשהבקשה היתה בזמן הכי לא קשור או שייך, בכל שעה, בכל ימות השבוע, בכל זמן. גילוש שלי, האשה שסיכנה את חייה בכל סבב לחימה, בכל מבצע כדי לתת טיפול למטופלים שלה. כשלא היתה, היו מסתובבים וחוזרים הביתה. מי יהיה פה עכשיו? למה את, למה???? אני שוברת ת׳ראש למה את מכולם??? 24 שעות שאני צמודה לווטסאפ לראות אם משהו השתנה בנראה לאחרונה שלך. משגעת את יוני ורותם שיתנו לי פיסת מידע. את רעות לאחר הבשורת איוב שתיתן לי פיסת מידע. את שהיית אשת סודי, האשה שידעה הכל מהכל ולעולם לא שפטה, מעולם לא ביקרה, למעשה - אף אחד. גילוש, כמה אהבת את הילדים שלך, את יזהר שלך, את הנכדים שמרגע הגיעם לעולם היית מאושרת כמו שלא היית מעולם. כמה דאגת לכולם. כמה היה אכפת לך באמת מהקרביים מכולם. יוני, רעות, רותם אני יודעת שאתם יודעים מי היתה אמא שלכם, אבל תדעו שהיא היתה הרבה הרבה יותר ממה שראיתם, שחוויתם. האדם עם יכולת נתינה הכי גדולה שהכרתי. האשה שתמיד שמה את כולם לפניה ועשתה זאת עם חיוך על הפנים. כמה שיחות אלוהים כמה שיחות היו לנו, עם מי אני אדבר עכשיו?! את מי אני אשתף בסודות הכי כמוסים שלי?! משהו בי מת גילה, חלק גדול ממני נדם בבוקר ראשון ה-8 לאוקטובר, בהודעה של יוני שהגרוע מכל קרה. כמה דאגת ליזהר מהרגע שיצא לפנסיה, טיפלת בו במסירות נפש גם כשידעת שהוא מגיע למרפאה רק כדי לקבל ממך יחס, עדיין נתת לו את כל תשומת הלב בחיוך וחצי צחוק. יוני שלך, ככה כתוב לך בטלפון הבן שלך בכורך שהיית כ״כ גאה בו. באבא שהוא, בבעל שהוא, בבן שהוא. רעות תות שלך, הבת שלך, מאור עינייך שהיתה רחוקה ממך ולא היה עובר יום שלא דיברת עליה, שלא רצית שתהיה לידך. ורותם משוש חייך, רותם שלנצח יהיה התינוק שלך, הבן שלך שרק ה׳ יודע מה עבר לך בראש באותם רגעים של אכזריות בלתי מוסברת שעברת. ודניאל, דנדי שלך שתמיד דאגת שיהיה קרוב אליך כי דאגת לו, ודאגת שימשיך להיות קרוב אליך גם עכשיו. אין לי מילים לנחם אתכם יוני, רעות ורותם. אין לי מילים כי יקח המון זמן לקום מהשבר הנורא הזה מהזוועות האלה מהמציאות הזאת שלא נתפסת. איבדתי חתיכה מהלב שלעולם לא תתמלא שוב.. את, מגדלור של אהבה, של נתינה, של חיוך, של עזרה. זמן מרפא אבל לא את כולם. חרטתי אותך על העור שלי שלנצח תהיי קרובה אלי. עכשיו רק המוות שלי יפריד בנינו שוב. ה׳ יקום את דמך, דמו של יזהר ודמו של דניאל ושייתן לנו כוחות לקום מהשבר הנורא הזה כי אין לי מושג איך לעשות את זה נכתב באוקטובר:
חודש. חודש שלם. אין שיחה ממך. אין הודעה ממך. אין אותך. אין את החיוך שלך, את מבט ההרגעה שלך שהכל בסדר והכל יהיה טוב. חודש שלם שאני מחכה שתחזרי מתאילנד/דובאי/ יוון/ פורטוגל/ מאיזה חופש, כל חופש... חודש שלם שאני נכנסת בבוקר למחלקה ועדיין מחפשת אותך ואת הדברים שלך לדעת שהגעת לפני. חודש שאני נכנסת כל יום לווטסאפ שלך ובודקת אם יש וי כחול בהודעות האחרונות ששלחתי לך. חודש שאני מדפדפת בין ההתכתבויות שלנו, להחיות אותך בתוכי. חודש שאת חסרה לי כמו שעקרו לי חדר מהלב. הכאב הזה שחודר לעצמות שלא נותן מרגוע. חודש שהשינה לא חזרה לעצמה. אני בטוחה שאם היית לידי כבכל בוקר ב-10 שנים האחרונות, היית מצליחה לגרום לחודש האיום הזה במדינה שלנו, להיות יותר נסבל. עצם זה שאת לא פה, איתי, לידי, רק עושה את זה לבלתי אפשרי. גילוש... גילוש, כמה שאת חסרה לי. אני לא יכולה בכלל לתאר לך במילים, כמה החוסר שלך כ״כ משמעותי בחיים שלי. את היית חלק בלתי נפרד מכל מי ומה שאני. אמרתי לך בעבר, את היית יותר מאמא בשבילי. עצם זה שהיית ונמצאת, הכל היה בסדר, עם הכל היה אפשר להתמודד. המחלקה כ״כ ריקה בלעדיך, המרפאה בלי חיים. המטופלים עם עיניים כבויות, אין אדם בעולם הזה שיוכל אי פעם להיכנס לנעלייך. מדברים עליך כל הזמן ועדיין לא מגיעים לקצה של מי שאת באמת. אני עוד מחכה לך... מחכה, בחיי שמחכה. מחכה שתחזרי, שתחייכי, שתאשרי עם הראש והעיניים שהכל בסדר שהסיוט נגמר שאת פה עכשיו. גילה שלי, אני אוהבת אותך, מתגעגעת אליך. הלוואי והיה לי עוד קצת איתך, הלוואי והייתי יכולה עוד שיחה אחת איתך, משהו ממך, כל דבר, הכל... היינו אמורות לטוס לכריסמס לאירופה, התחלנו לדבר על יעד ותאריך, אמרתי לך, מה שבא לך תבחרי, אני אהיה על המטוס איתך. זה היה צריך להיות בין נובמבר ודצמבר, נחזור מחול המועד ונסגור תאריך. ככה אמרת לי... שמרית יפרח מזכירת מחלקת אשפוז יום, מרפאה יועצת אשקלון נכתב בנובמבר:
איך אפשר לבכות אותך אחותי האהובה? נפגשנו ביד המקרה בסמינר אחיות בדובאי... וזה היה זיווג משמים. היינו צמודות לחלוטין. והם רצחו אותך, את בעלך ובנך.. איך? איך אפשר להספיד אותך? אחות משכמה ומעלה, סבתא מדהימה אמא נהדרת... הדמעות והבכי לא נגמרים. היי שלום גילה ... אלוהים לוקח את הטובים ביותר אליו. אורית הרשטיק אחות במחוז ירושלים ״זכיתי לעבוד עם גילה כשעבדה כאחות כפר בקיבוץ כפר עזה. אחות משכמה ומעלה שניהלה ביד רמה את מרפאת הכפר. כמו אחות כפר אמיתית. כל מה שהייתי צריך לעשות במרפאה כרופא זה מה שגילה אומרת. לא יאומן. בלתי נתפס. אסי סיקורל רופא מרפאת כפר עזה לזכרה של גילה פלד השם יקום דמה גילה, גילוש האהובה, כבר חלפו יותר מחודשיים ימים מאז נגדעו חייך בידי מרצחים בני עוולה ואנו נותרנו כאן עם כוויה שורפת וגעגועים שאין להם מענה תקצר היריעה מלמספר ולתאר עלייך אותך. המטופלים שלנו שאהבו והעריצו אותך בימי חייך שבורי לב ומרוסקים. חלקם הגיעו לטיפולים לאחר שנודע להם על האסון שפקד אותנו. חלקם קבלו את הבשורה הנוראה מפינו האחיות או מהרופאות שלנו. אלו היו רגעים קשים כואבים המלווים בבכי, בסערת רגשות ובנסיונות כושלים להרגיע אותם. הם ממשיכים להגיע מידי מספר שבועות או חודש, מסרבים להאמין ולהרגע. במחלקה שלנו באשפוז יום ברפואה יועצת - חלקת אלוהים הקטנה שלך שבנית באהבה ובמסירות אין קץ, עומד שולחן זיכרון - לזכרך. כמה הזוי - ולנו רק נדמה שהנה בעוד רגע קט תפציעי בפתח עם רעמת התלתלים הזהובים ומיד תצטרפי לעבודה. גילוש היקרה, אין יום שלא מזכירים את שמך ואת פועלך. ובעוד מספר ימים ב- 2024.1.4 יחול יום הולדתך השישים. בכאב רב נציין אותו בלעדייך. אנו נמשיך לזכור ולהזכיר, ננסה ונשתדל להמשיך ולבנות את פועלך המכובד והמקצועי. יהי זכרך ברוך טלי רוזנברג חדד אחות אשפוז יום
במהלך הסופ״ש גוללת בפיד. פוסט של תושב העוטף שמשתף פוסט על אחד מהנרצחים, דרכו מתגלגלת מפרופיל לפרופיל לפרופיל ופתאום בוקס בבטן - פוסט על גילה, גילה פלד שזכיתי להכיר. לפני 8 שנים בערך, הייתי יועצת ארגונית במנהלת נגב צפוני בשירותי בריאות כללית עם שותפתי היקרה לעשיה, מיטל שם טוב. הקמנו יחד מעגל של אחיות שנפגש אחת לשבועיים לצורך תמיכה וקבלת כלים לחוסן והתמודדות. להיות אחות כפר זו עבודה לא פשוטה, להיות אחות כפר בקיבוץ שאת בעצמך גרה בו זה עוד יותר מורכב )טשטוש גבולות אינהרנטי( ולהיות אחות כפר בקיבוץ בעוטף כשהקהילה סובלת מטראומה ופוסטראומה מתמשכת, זה כבר דורש תעצומות נפש בדרגות גבוהות וזה שוחק. זה היה הפרופיל של רוב האחיות בקבוצה שלנו. גילה היתה האחות של כפר עזה באותה תקופה. מי שמנחה סדנאות יודע שהרבה פעמים דווקא אלה שמגיעים כסברס - שולפים בהתחלה קוצים של התנגדות, מתגלים כפרי הכי מתוק ועסיסי מבפנים. וכך היה גם עם גילה. היא הגיעה עם המחשבה והאמירה שזה בזבוז זמן ומה זה יעזור לבוא ולקטר, אבל מהר מאד גילינו יחד כמה כוח יש למעגל שיתוף, ולכזה של נשים בפרט, וגילה הפכה לדמות הכי דומיננטית, הרוח החיה של הקבוצה. מרגע שהתחברה, לא חסכה מאיתנו פרגון ושבחים. אני זוכרת שמיטל ואני היינו מדברות אחרי כל מפגש, מסכמות, מנתחות את הדינמיקה, את הלך הרוח ובסוף תמיד זה גם היה מגיע ל׳ואיזה מדהימה גילה׳, ממש רווינו ממנה נחת, כל מפגש איתה הרחיב לנו את הלב. גילה לא נולדה בקיבוץ, היא לא היתה ה״קיבוצניקית הקלאסית״, והיופי בה היה שהיא גם לא ניסתה להפוך לכזו. היא ידעה מי היא, ידעה את ערכה. היא התהלכה בעולם זקופה ובלב פתוח, היא היתה חמה, קורנת ומחייכת וגם ידעה לבטא רגשות של תסכול, אכזבה או כעס כשצריך, והשילוב הזה, האותנטיות הזו, היא מה שהילך קסם ומיגנט אנשים. בשנים האחרונות גילה עברה ממרפאת כפר עזה להיות האחות האחראית על טיפולי היום במרפאה המקצועית באשקלון. גילה נרצחה בשבת ה-10.7 בכפר עזה יחד עם בעלה יזהר ואחד מבניה דניאל. הכרות קצרה, התארחנו בחיים אחת של השניה רק לכמה חודשים ובכל זאת הותרת בי חותם. יכולה רק להתחיל לדמיין את החלל העצום שנפער במי שזכה להיות במעגלים הקרובים אליך. יהי זכרך וזכר אהובייך ברוך עדי דבי קץ
מוקירים את זכרה כללית איתכם בכל מצב עמדת הזיכרון לזכרה גילה ומשפחתה באשפוז יום
הדלקת נר שמיני של חנוכה לזכר גילה ביועצת סיור מנהלת ביועצת ליד עמדת הזיכרון לגילה אשר אברג'ל נושא דברים בטקס לזכרה של גילה
לאה לוין ורות גבאי מספרות של גילה: קשה לכתוב על גילה בעבר... אישה, אימא ואחות, עדינה, נעימה מקצועית. דמות למופת בהתגייסותה ובמחייבות שלה למטופלים ולצוות העובד אתה. גילה גדלה במושב תלמים במועצה האזורית לכיש. נישאה ליזהר ז"ל שנרצח איתה. אם לשלושה בנים ובת. בנה דניאל ז"ל נרצח אף הוא איתה. אחות מוסמכת אקדמאית שהחלה את דרכה המקצועית בבית חולים ברזילי. עברה לגור ולעבוד כאחות בקיבוץ רוחמה ובהמשך עברה לכפר עזה ועבדה שם כאחות הקיבוץ במשך שנים רבות. בשנים האחרונות הקימה את שירות אשפוז יום במרפאה היועצת באשקלון וניהלה אותו תוך קידום תהליכי עבודה רבים. גילה קיבלה מכתבי תודה רבים וברכות מרגשות ממטופליה לאורך השנים. עצובים וכואבים את לכתה בטרם עת.
תחמושת צבאית עליה נכתב לזכרה של גילה
הנהלת כללית בביקור בעוטף ובכפר עזה, מדליקים נרות נשמה אלי כהן, מנכ"ל הכללית, מקריא דברים לזיכרה של גילה ז״ל גילה פלד ז"ל גילה, אחות במקצועה מוערכת ואהובה מאד. בתפקידה האחרון בכללית ניהלה את מחלקת אשפוז יום במרכז לרפואה יועצת באשקלון. אימא ל- 4 ילדים וסבתא ל – 2 נכדים. גדלה במושב תלמים במועצה האזורית לכיש. נרצחה בקיבוץ כפר עזה ב – 10.7 יחד עם בעלה יזהר ז"ל ובנה דניאל ז"ל. גילה הייתה דמות למופת בהתגייסותה ובמחויבות שלה למטופלים ולצוות העובד אתה. החלה את דרכה המקצועית בבית חולים ברזילי. עברה לגור ולעבוד כאחות בקיבוץ רוחמה ובהמשך עברה לגור בקיבוץ כפר עזה ועבדה שם כאחות הקיבוץ במשך שנים רבות. בשנים האחרונות הקימה את שירות אשפוז יום באשקלון וניהלה אותו תוך קידום תהליכי עבודה רבים. גילה קיבלה אין ספור מכתבי תודה והוקרה רבה ממטופליה לאורך השנים. יהי זכרה ברוך !
כי כולנו רקמה אנושית אחת ואם אחד מאיתנו הולך מעמנו משהו מת בנו ומשהו, נשאר איתו
- יהי זכרה ברוך -
דפוס קיבוץ בארי