כללית - אלבום זכרון - מתן לזר

- אלבום לזכרו של חברנו - אח מוסמך במחלקה לרפואה דחופה, מרכז רפואי כרמל מתן לזר

- אלבום לזכרו של חברנו -

מתן לזר ז״ל

ממשפחת כללית מתן זכרונו לברכה היה איתנו לזמן קצר בלבד, שנה אחת שהספיקה לכולם להכיר כמה הוא נפלא ולאהוב אותו. מתן נכנס ללב של כולם והתבלט בתרומתו לעבודת הצוות ולרוח הצוות. כל מהותו, חיוכו הכובש ורוחו הטובה היו של נתינה. מתן התחנך בבית ערכי לתרומה לחברה ולמדינה. משפחתו משולבת במערכת הבריאות ונפשנו נקשרה בנפשם. מותו הוא אובדן נורא לכולנו. יהי זכרו ברוך. משפחת לזר היקרה אנו אבלים וכואבים איתכם את נופלו של מתן זכרונו לברכה, שנפל על הגנת המולדת. תנחומים מעומק הלב לכל בני המשפחה, ובהם גם לחברינו מכללית – אילנה, סילביו ויגאל היקרים, על האובדן הכבד. הייתה לי הזכות להכיר חלק מבני המשפחה בניחום האבלים, ואין זה מפתיע שבמשפחה מיוחדת ומסורה כזו צמח אדם כמתן, בעל מסירות ואהבה למקצוע שהוא בחר כדרך חיים. מתוך דברי חבריו ושבחי עמיתיו לעבודה, עולה תמונה של אח מוכשר, אכפתי ומקצועי, אדם נדיב שכולו נתינה, אשר פעל בשקט, בנועם ובצניעות לעשיית הטוב בכל מקום שאליו הגיע. לדאבוננו, איבדנו חבר צוות אמיתי אשר השתלב מייד במלר״ד כאילו היה חלק מהמחלקה תמיד, ועמד להגשים את שאיפתו להשתלב כאח במחלקה לטיפול נמרץ. חסרונו מורגש בכל יום, אולם חותמו יישאר חקוק בקרבנו לעד. אין בכוחן של מילים לבטא את אישיותו של מתן ז״ל במלואה. בדפים הבאים אנו מבקשים להביא מעט מרחשי הלב של החברים והעמיתים אשר מתגעגעים אליו מאוד. יהי זכרו ברוך. בשם כל עובדי כללית, מוקירי זכרו, אנו משתתפים בצערכם. אלי כהן, מנכ"ל כללית ד"ר אבי גולדברג מנהל המרכז הרפואי כרמל

"איך מספידים ילד? ומאיפה מתחילים?" - חמש מילים אלו שנאמרו על-ידי אמו בהלוויתו, ממחישות משימה בלתי אפשרית ומציאות בלתי נתפסת. במהלך כמעט 33 שנות חייו מתן לזר עשה רבות, הגשים חלומות, פעל למען הבריות, זכה לאהוב, להיות נאהב, להקים בית נאמן בישראל ולהוות מקור השראה לכל הסובבים לו. הנהלת כללית, הנהלת המרכז הרפואי כרמל והמחלקה לרפואה דחופה במרכז הרפואי כרמל, עבדו יחדיו בשיתוף פעולה עם חבר ילדותו בחודשים האחרונים בכתיבת סיפורו, הסתכלות על התחנות השונות שעבר בחייו ועיסוק בדברים שהיו חשובים עבורו, על-מנת להוציא לאור אלבום זה שנועד להנציח את רוחו, אופיו ופועלו. באלבום מובא סיפור חייו מנקודות מבט רבות על מי שהיה כאדם, קולגה, חבר, אח, בן, בעל ואב, על מנת לשמר את הסיפורים והרגעים השונים שחווה במהלך חייו בלב אוהביו ואהוביו, ובו-זמנית לאפשר לאלו שלא זכו לצבור זכרונות רבים עמו לזכות להכיר במעט את מי שמתן היה; כפי שחייו תמיד היו שזורים במוזיקה, עם שירים המתנגנים ברקע ללא הרף - גם בין תמונותיו מתלווים שירים שאהב ומרגעים משמעותיים לו וליקיריו. אנו מקווים כי יצירה זו עשתה עם מתן מעט חסד, עם הבנה מלאה שמדובר רק בטיפה מן הים האין-סופי שהיה מסלול חייו, מתוך תקווה כי רגעים וזכרונות אלו יביאו מעט נחמה לאלו שעבורם הגעגוע לעולם לא יגווע כלפי אותו אדם, שהיה כה נאהב, ולעד יהיה חסר. מתן שלנו

אירוע משפחתי 18/05/26 מפגש משפחתי 09/07/04 מפגש משפחתי 09/09/18 לירן ומתן 09/10/06 יום משפחות בבסיס 09/08/10 חתונה משפחתית 13/07/16 בחרמון 13/01/11 צילומי החתונה של רותם ולירן 16/06/23 חתונה משפחתית 16/11/23

מתן ומשפחתו מתן נולד ב-1991/02/10 בביה"ח כרמל בשעה 45:16 לד"ר סילביו שהפך רק מספר חודשים לפני כן למומחה ברפואת עור, ולמורה המסורה ביותר של יקנעם יוספה, כתוספת למשפחה בתור אחיו הקטן של לירן. כפי ששמו הוא, מתן תמיד היה מתנה - לא משנה כמה היה משגע את לירן )כולל תקרית אחת שנגמרה בשבירת שן(, תמיד סמכו האחים אחד על השני והיו החברים הטובים ביותר: בין אם היו מתאמנים יחדיו, משפצים יחדיו, מתייעצים על כל צעד בחיים - לא היה ניתן להפריד ביניהם. כפי שהיה עם אחיו, כך מתן היה עם הוריו - נע על המשרעת בין מוקד טכני לפתירת תקלות, לקבלן השיפוצים של הבית, עד לרופא התורן בפועל )למרות שכבר יש אחד בבית(. לא משנה כמה משפחתו הייתה משגעת אותו )והם היחידים שיכלו(, מבחינת מתן תמיד הם בעדיפות העליונה שלו. אהבתו אליהם הייתה בלתי נדלית ורצונו שיהיו מאושרים היוו עבורו סמל ערכי שאין שני לו - משפחה לפני הכל. אל משפחתו הצטרפו במהרה גם רותם שלימים תהיה מלבד אם ילדיו של לירן אחת מאנשי סודו, ואילנה שתהיה אשתו, אם ילדיו, וחברתו הטובה ביותר של מתן. לירן ומתן בטיול 09/07/16 חתונה משפחתית 13/07/16 Guetta David You Without )Guys Piano The)

אף פעם לא תדעי שלמה ארצי 06/06/30 – תמונת מחזור כיתה ט', הריאלי העברי בחיפה סניף הדר

2006-2003 שנות נעוריו למרות שמתן נולד וגדל ביקנעם, הוא עבר לחיפה בכיתה ה' והחל ללמוד בריאלי העברי בחיפה. מתן כצפוי היה בבית הספר תלמיד מצטיין ומוקף בחברים, שבאופן לא מפתיע כל בנות השכבה רצו להיות בחברתו. בגלל תלתליו הייחודיים, מתן זכה לראשונה בבית הספר בכינוי החיבה "כבשי" )בניגוד לכינוי "כבשי" שאחיו לירן קרא לו כדי לעצבן אותו(, כפי שניתן לראות בתמונה גם כן. כבר בחטיבה מתן היה מפורסם בכך שהוא הנער הראשון שמעדיף לשמוע שלמה ארצי על פני זמרים אחרים, והקפיד להאזין בהסעה חזרה הביתה לתכנית הרדיו של דידי הררי. כיתה ט' הייתה השנה בה מתן החל את מסלולו במקצועות הבריאות, עם חשיפה ראשונית למד"א וביצוע קורס מע"רים בסיסי במסגרת לימודי ביולוגיה.

יבגני מני ומתן, 08/11/08 יום הולדת 18 למני 09/01/17 טיול שנתי לירושלים 08/02/12 בילוי שישי אצל מני 08/10/11 פארק קק"ל נשר 09/01/10 יום הולדת 18 למני 09/01/17 צילומי ספר מחזור 09/03/27 נשף סיום י"ב 09/06/16

2009-2006 שנות התיכון כאשר הגיע לתיכון, מתן הקפיד להשקיע בלימודיו, והיה מבין התלמידים החזקים אקדמית עם בחירת מגמת ביולוגיה רפואית. למרות זאת, מתן תמיד נשאר עם רוח שטות ורצון לעשות דברים מצחיקים. אופיו הוביל לכך שהיה האדם הרציני הכי "לא רציני", שעובר בין-רגע מרצינות מוחלטת לצחוק מתגלגל בלתי ניתן לשליטה. גם בתיכון מתן שמר על הפופולריות שלו, ומלבד חברים רבים חדשים שהצטרפו למסעו, זכה הוא גם כן לכינויי החיבה "דודה" ו-"מושון" אשר יחליפו את "כבשי" וילוו אותו להמשך חייו. טיול שנתי לירושלים 08/02/10

פאפאגיו חוצות המפרץ 09/02/10

יום הולדת 18 למתן מתן כנער היה תמיד חושב חסכוני, ומקפיד על תמורה לעומת עלות; לכן, היה ברור שהאירוע המכונן לחגיגת יום הולדתו ה-18 נדרשת לעמוד בסטנדרטים המחמירים שהציב. בעקבות זאת, מתן חגג בארוחת 'אכול כפי יכולתך' בפאפאגיו, שבה האוכל מוגש רק כאשר הרמזור בשולחן )שמתן אוחז בידו( ירוק. מתן קבע מטרה יחידה – "הרמזור תמיד ירוק. רעבים או לא רעבים זה לא משנה – הרמזור נשאר ירוק". תחת הנחיה זו, במשך 3 שעות האוכל זרם ללא הפסקה אל השולחן, שממנו בסופו התגלגלו בקושי רב ששת החברים חזרה לביתם. עם השנים, מתן )תודות לאילנה( החכים להבין כי שווה להשקיע בדברים החשובים בחיים, ואף הצליח לשכנע את כל הסובבים אותו מדוע שווה לקנות פח אשפה בעלות של 800 שקלים.

סיום מסלול 10/01/22 סיום מסלול 10/11/13 תמונת צוות 12/06/12 פגישת מחזור פלחה"ן גבעתי 16/01/07 שירות מילואים 16/07/28 חתונת מפקד הצוות רזיאל ברבי 13/11/05 מלך העולם שלמה ארצי

2012-2009 שירות סדיר מתן ידע מגיל צעיר כי ברצונו להתגייס לשירות קרבי, ולכן החל להקפיד על כושר גופני מחטיבת הביניים. מתן התגייס ב-2009/08 לגבעתי. בדצמבר יצא לקורס חובשים, והמשיך את שירותו כחלק מצוות פלחה"ן של סיירת גבעתי. חברי צוות זה, שלימים יוודע כ-"צוות ברבי", המשיכו ללוות את מתן גם בשירות המילואים ונשארו כמקשה אחת למשך כ-15 שנים. טירונות 2009/10/05 טירונות 2009/10/05

איטליה 18/05/05 תאילנד 14/03/22 חוף הסטודנטים חיפה 14/07/05 ל"ג בעומר 13/04/27 קמפינג חוף דור 13/05/31 תל אביב 18/03/03 חתונתם של יבגני וחגית 17/09/19 חיפה 16/08/12 תל אביב 19/12/05 פראג 17/12/22 ברבנות 20/03/04 אהיה לך אושר הראל מויאל התיעוד הראשון ביחד 09/11/28 פארק קק"ל נשר 12/08/10 הר החרמון 13/01/11 ברצלונה 13/04/21

מתן ואילנה ב-2009/10/16 מתן ואילנה הכירו במסיבת גיוס שנערכה לחבריו, בזכות חברו הטוב ביותר יבגני וחברתה הטובה ביותר חגית. למזלו של מתן אשר היה ביישן, אילנה היא זו שניגשה אליו, ומהרגע שנפגשו לראשונה לא היה ניתן להפריד ביניהם. אילנה תמיד הייתה אהבת חייו וכל עולמו. ב-2018/04/03 ,יום הולדתה של אילנה, בעזרת יבגני וחגית, מתן כרע על ברכו והציע לאילנה נישואין; ב-2018/08/09 השניים נישאו באירוע אינטימי בקפריסין. במשך 15 שנים כזוג הספיקו לעבור הרפתקאות רבות, החתונה בקפריסין 18/08/09 לטייל בעולם, ולחוות המון רגעים מאושרים יחדיו.

Avicii Up Me Wake

2014-2013 נמל חיפה לאחר שחרורו משירות סדיר, מתן החל לעבוד באבטחת נמל חיפה. למרות תקופתו הקצרה הספיק ליצור קשרים עמוקים עם חבריו לעבודה שהמשיכו ללוותו שנים רבות. בזכות העבודה בנמל בה נחשף להפלגות רבות, שנים לאחר סיום עבודתו מתן, חלם להפליג עם אשתו וילדיו על אוניית התענוגות Seas the of Oasis

מרוץ המדרגות חיפה 2012 חצי מרתון המכבייה 2013 מרוץ חיפה 2017 מרוץ אקשן פלנט חיפה 2013 חצי מרתון ראשל"צ 2013 פארק הירקון 2020 מרוץ המרכזים הרפואיים 2021 מרוץ המרכזים הרפואיים 2021

היכון, הכן, צא! עם חיוך על הפנים, מבט מלא רצון, טיפה זיעה לגופו, ולרוב בלי חולצה – מתן תמיד רץ. את ההרגל לרוץ הוא סיגל טרם הגיוס כאשר רצה לשמור על כושר, ומהרגע שהתחיל לא הפסיק. במרוצת השנים גרר גם את עמיתיו לעבודות, חבריו, ומשפחתו לרוץ עמו, מבלי להניד עפעף או להראות רגע של קושי. מרוץ המוסיקה ראשל"צ 2013

בשנת 2014 מתן החל את לימודיו במסלול המשולב לתואר ראשון ופרמדיק של בית הספר לסיעוד שמיר והאוניברסיטה העברית. מתן כמו תמיד רץ קדימה להוות דוגמא ולעזור לאחרים, ולכן השתלב באגודת הסטודנטים למקצועות הרפואה באוניברסיטה העברית כרכז יחידת אסף הרופא. לאחר סיום לימודיו, המשיך מתן בלימודי תואר שני במסלול מדיניות וניהול מערכות בריאות של אוניברסיטת בן גוריון. 2018-2014 לימודי סיעוד וניהול מערכות בריאות

קמפינג חוף דור 17/08/25 מאגר געתון 12/09/08 חוף דור 13/05/31 קמפינג חוף דור 16/08/04 נהר הירדן 12/07/14

לא משנה אם מדובר במשפחתו או בחבריו, מתן תמיד היה גורר את כולם לטייל – בין אם ביערות, בהרים, או בחופים. ברירת המחדל שלו הייתה חוף הים, בין אם לבילוי יומי או קמפינג כי כך היה מצליח לשכנע את כולם להצטרף, אבל מתן אהב את הטבע בכל צורותיו. בטיולים אלו תמיד היה זוכה להשוויץ בגאדג'טים שקנה כמו ציליית האותנטיק, או באלו שבנה בעצמו כמו גרילנדה שעובדת על מצבר של קטנוע – מתן תמיד ניצל את טיולים אלו כדי להביא איתו דברים נוספים כדי להעשיר את החוויה של השאר, מתוך ידיעה מלאה שכבר צריך להתחיל לתכנן את הטיול הבא. קח מקל וקח תרמיל – עוד טיול עם מתן מתחיל חוף דדו 10/05/18

2022-2017 מלר"ד אסף הרופא כבר במהלך לימודיו מתן השתלב בעבודה כחלק מהצוות הסיעודי של מלר"ד מרכז רפואי שמיר, וכפי שבמהרה הפך לאחד אנשי הצוות האהובים והמוערכים ביותר, כך גם היה מהמיומנים והממוקצעים ביותר שישנם. עבודתו במלר"ד שילבה את אהבותיו הרבות – הרצון לעזור לאנשים, חשיבה מורכבת ומהירה, פתירת בעיות, ואתגור עצמי, מתוך רצון ללמוד ולהתפתח. בזכות זמנו במלר"ד, מתן החליט להמשיך לימודי על-בסיסי ברפואה דחופה, אשר עבר אותם בהצלחה יתרה. במהלך תקופה זו מתן התגורר יחדיו עם אילנה, ארי, וכלבם מייקי במגורי הסגל שנמצאים בשטח המרכז הרפואי, כך שאסף הרופא היה עבורו גם הבית הראשון וגם השני במשך שנים רבות; העובדה שגרו בשטח בית החולים, יחדיו עם חלק מחבריו לעבודה, הובילה ליצירת חברויות ושותפויות אמת שילוו את מתן גם לאחר עזיבתו חזרה לחיפה.

חגיגות חזרה לחיפה 22/10/10 מגורי צוות מרכז רפואי שמיר 22/04/02 יום הולדת 32 ,חיפה 23/02/10

ב-21/09/25 הגיח לעולם פרי אהבתם של אילנה ומתן - ארי. מאותו הרגע מתן הפך לאב הכי גאה ואוהב שניתן לארי הקטן, שהיה מרכז עולמו: לא משנה היכן היה ומה עשה, תמיד היה מדבר בגאווה ונחת על ארי, מעביר עימו שעות במשחק ובילוי יחדיו, עם אהבה אין-סופית והערצה בלתי נגמרת לבנו הקטן. מתן היה מפנק את ארי בצעצועים הכי שווים, ומנצל כל רגע שביכולתו לצידו ובנוכחותו. אפילו כאשר היה בעבודה או במילואים, מתן תמיד היה מקפיד לראות את ארי בשיחות וידאו, לצלם לו סרטונים, ולשמור על חיוכו המקסים שכה אהב. מתן וארי חגיגות חזרה לחיפה 22/10/10 ילד של אבא מוקי

מטבחון המלר"ד תרגול אר"ן 23/01/17 ארוחת ערב במלר"ד ביקור במהלך חרבות ברזל 24/01/15 ערב גיבוש צוות תרגול לוחמה ביולוגית 23/09/12 מיון מהלכים 23/11/02

מתן החל לראשונה לעבוד במלר"ד כרמל ב-2022/10/02 כשבאמתחתו קורס על- בסיסי ברפואה דחופה ונסיון של 5 שנים במלר"ד אסף הרופא, כך שהיה "שועל קרבות" בכל הנוגע למקרים המורכבים שקיימים בעולם הרפואה הדחופה; בתור אדם עם נסיון כה רב בתחום, מתן כיכב עם יכולות שמשניות רק למקצוענות שבה הוא מתנהל. מלבד יכולותיו המקצועיות, מתן הביא איתו קסם אישי וייחודי, עם אהבה למקצוע ולמטופלים; בזכות זאת, מתן היה מפורסם בכך שהיה מתהלך בכל מקום עם מוזיקה - לעתים גם ברמקול הקטן שלו, ומנסה להשתמש בכלי זה עם מטופליו על מנת לספק להם מעט שמחה גם כאשר אינם חשים היטב. 2023-2022 מלר"ד כרמל למרות שהיה במלר"ד רק שנה, הפך הוא לאישיות אהובה ובלתי נפרדת מהצוות שעמו עבד, שגם כאשר החליט להגשים את חלומו ולעבור למחלקת טיפול נמרץ הוא נשאר בליבם של צוותו חלק חשוב שאינו מוכנים לוותר עליו. שקיעות אדומות עדן חסון 22/10/02 היום הראשון של מתן בעבודה 22/10/02

צביעת שולחן בבית הוריו 15/09/12 שיפוצים בבית הוריו 15/12/11 התקנת גופי תאורה אצל יבגני 17/03/31 בניית מדפים במחסן הבית 22/12/19 שיפוצים אצל כספי 23/03/09 צביעת מרפסת בבית הוריו 13/10/15 תתארו לכם שלמה ארצי

אם יש דבר אחד שמתן אהב להחזיק בידיו רוב חייו – זה כלי עבודה. התחביב הגדול ביותר שלו היה לשפץ: לא משנה אם היה צריך לקדוח, לשבור, לצבוע, לתלות - מתן היה עושה את הכל )גם אם הפלס לא תמיד פלס(. כמו שהיה משפץ, כך היה גם מתכנן מראש – כל פרויקט היה ראשית כל מודגם בסימולציה ממוחשבת, ורק לאחר מכן מתקדם לשלב הביצוע. עם כזו אהבה, אין פלא שמתן היה עוקב אחר השקות של "עץ האורן" או מתלוצץ על להתחתן בסניף "שזר" – מתן היה שיפוצניק בליבו תמיד, עם ידי זהב וכשרון מיוחד בכל הנוגע לשיפוצים. השיפוצניק

חלליות ברי סחרוף

ב-23/10/07 פרצה לפתע מלחמה לאחר שנרצחו כ-100,1 אזרחים. ברגע ששמע על כך, מתן שהיה אמור לעבוד באותו הערב במלר"ד כבר הספיק לעדכן את הצוות כי הוא הולך לשירות מילואים, וכמו כן עדכן את מנהלתו החדשה במחלקה לטיפול נמרץ כי לא יתחיל את עבודתו ב-23/10/08 כמתוכנן. מתן הלך לשרת את מדינתו מתוך תחושת שליחות, אמונה שלמה בהגנה על מדינתו, רצונו לעזור בעת משבר, לתרום להצלת חיי אדם, ולהיות עם צוותו ששירת לצידם ב-15 השנים האחרונות. במהלך שירות המילואים מתן עסק גם בפעילות כלוחם פלחה"ן, אך גם כחובש – אירוע חשוב עבורו שמתן שיתף לגביו במהלך המלחמה היה תקרית בה נפצעו מספר לוחמים מפצמ"ר; מתן כסמכות הרפואית הבכירה בשטח הציל את חייהם של חמשת הלוחמים שנפצעו קשה. אירוע זה המחיש בפניו את חשיבות שירותו וחידד עבורו את צדקת דרכו. מתן וצוותו האריכו את משך תעסוקתם, ועסקו בפעילות להחזרת הבטחון לישובים סמוכי הגדר לרצועת עזה, מתוך תקווה להביא עתיד טוב יותר לעם ישראל. ב-24/01/22 בשעה 03:16 ,כאשר עסקו במלכוד מבנים שהיוו סיכון לתושבי העוטף, נפגע הבניין בו פעלו מרקטת RPG שנורטה ע"י מחבלים, שהוביל לפיצוץ חומרי הנפץ בזמן ששהו במבנה ולקריסתו. אירוע זה, שלימים יוודע בתור "אסון ה-21 ,"גבה את חייהם של עשרים לוחמים נוספים מלבד מתן, ארבעה מהם היו חבריו לצוות עוד מימי שירותו הסדיר. גם ברגעיו האחרונים, מתן היה כפי שחי את חייו – מנהיג מלידה אשר רץ קדימה להוות דוגמא לאחרים, מקצוען בפעולותיו, נאמן ליקריו, אשר מאמין בצדקת דרכו, מבצע את מלאכתו בתחושת סיפוק מלאה, ישר, הגון, חמל, ואוהב, שנגע בלבבות של אלפי אנשים והותיר חותם על חייהם; במותו היה כבחייו – גיבור. מלחמת "חרבות ברזל" 2024-2023

רסיסים רביב כנר

נפילתו של מתן הותירה כאב עצום אצל יקיריו שלנצח יאהבו אותו יותר מכל. לכן, מתוך רצון לשמר את רוחו ופועלו, רבים מהאנשים שנגע בליבם במהלך השנים עשו ועושים ככל שניתן על-מנת לשמר את זכרו של מתן ולדאוג שלעולם לא ישכח, עם דוגמאות רבות במועד כתיבת שורות אלו שעוסקות בהנצחתו, ויוזמות פרטיות רבות שהובילו לכך ששמו של מתן יוודע בכל בית במדינת ישראל, על-מנת שיכירו את הגיבור אשר נפל בהגנת ארצו. משפחתו הובילה לפעילויות רבות בשמו, כגון הקמת מלגה על שמו לסטודנטים לסיעוד להנצחת אהבתו למקצוע הסיעוד, והקמת פארק על שמו בפאתי חיפה. בביה"ח ״כרמל״, צוות המלר"ד תכננו אירוע אינטימי לציון יום הולדתו אשר היה אמור להחגג ביום שבת ה-24/02/10 ,בו יחד עם משפחתו שוחחו על מתן, שרו יחדיו שירים, הפריחו בלונים לזכרו, וסעדו יחדיו; באפריל 2024 עתיד להיחנך לוח ההנצחה בבית החולים שמתן הפך לחלק בלתי נפרד ממנו. במרכז הרפואי ״שמיר״ ב-24/02/25 נערך אירוע "מתאמנים וזוכרים" בו השתתפו חבריו על-מנת להנציח את אהבתו לכושר; ב-24/03/13 נערך אירוע הנצחה בנוכחות משפחתו. לבסוף, הנהלת ״כללית״ הובילה ליצירת האלבום בו שזורות תחנות רבות ממהלך חייו, למען הנצחת סיפורו מפי חברי ילדותו. למרות שעלילתו של מתן הגיעה לסופה, אין הסיפורת הגיעה לסיומה. אלבום זה היווה רק טיפה בים מסיפורו שכלל חלומות רבים אשר זכה להגשים, רגעים רבים של שמחה, ואושר רב שזכה וגם העניק לכל אלו שזכו להישטף תחת אורו. מתן היה בן 32 בנופלו, והותיר אחריו את הוריו סילביו ויוספה, אחיו לירן וגיסתו רותם, אשתו אילנה, בנו ארי, ובת אשר ידע על בואה הקרב אך לא זכה לפגוש. יהי זכרו ברוך, ותהא נשמתו צרורה בצרור החיים. אחרית דבר - הנצחתו של מתן

התכתבות בין יפעת אלון ומתן התכתבויות אחרונות של מתן עם החברים בכרמל

התכתבות בין נדין חוג'יראת ומתן ההתכתבות בין סתיו ברק ומתן ההתכתבות בין אתי דוידי ומתן

באוגוסט לפני כשנה וחצי המליצו בפני על בעל ואישה אחות ואח, שעברו לגור בחיפה ומומלץ מאוד לראיין . לראיון הגיע מתן עלם חמודות עם עיניים ירוקות וטובות שאמר וביקש לעבוד בטיפול נמרץ - לא במיון למרות הרקע שלו, והסביר שברצונו להעניק טיפול מקצועי ושלם. דפדפתי שוב בקורות החיים שלו, כפי שהוא תיאר אותן בתמציתיות, במדויק מתוך צניעות וענווה אמיתית; ולא שכח לציין שהוא סיים את שירותו הצבאי כחובש פלוגתי ביחידה קרבית- בחטיבת גבעתי. מתן ציין את יכולות הניהול הגבוהות שלו במצבי לחץ, יכולת ניהול משימות עפ"י סדרי עדיפויות, יכולות טכניות, כושרי הדרכה והוראה, יחסי אנוש טובים ובעיקר הדגיש את נושא מוסר העבודה ועבודת הצוות . היום, חודש וחצי אחרי לכתו של מתן, כשהכל עוד טרי ורוחש, אני עומדת אחרי כל מילה שנאמרה ונכתבה באותו ראיון קבלה. היום, אני בטוחה שאנשים כמו מתן צריך לשכפל. מתן שובץ למיון בהבטחה שכעבור שנה יעבור לטיפול נמרץ. ואכן ביום ראשון ה-8 לאוקטובר הוא היה אמור להתחיל את תפקידו ביחידה המבוקשת. במלר"ד השאיר מתן חותם אישי ומקצועי, שצבע הכל באופטימיות וברוח טובה לצלילי מוסיקה, חבר אמיתי לצוות, איש של אנשים, איש של מעשים ורצון בלתי נגמר ללמוד עוד ולהתקדם. לעבור הלאה לנצל את היכולות במחלקה שכל כך רצה להגיע אליה. מתן, כל זה לא קרה, במקום כל אלה השיג אותך המוות ברצועת עזה, כשאתה נותן את כל מה שאמרת בקורות החיים שמסרת לי באותו ראיון ועוד יותר מכך, כי שילמת על תפקידך, על מהות המחויבות והמסירות שלך לזולת, בחייך הצעירים. ליבנו עם אילנה, בנך הקטן ארי, אחיך והוריך בשעתם המייסרת. נעשה הכל לזכור אותך ממש כמו שתיארת ואנחנו כל כך רצינו שיהיה המשך, כל כך רצינו, אבל הגורל חשב אחרת. יהי זכרך בליבנו לעד. לזכרו של מתן – אדם נדיב שכולו נתינה. זכיתי להכיר בחור צנוע ועניו שיוזם, נותן ומקרין שקט ושלווה. לא שמעתי אותו אף פעם מתלונן. תמיד ראיתי אותו באמצע הפרוזדור של המיון עם מחשב נייד בקרבת המטופלים, עם חיוך קטן על פניו, תווי פנים של ילד שרוצה רק לעשות טוב. מתן השרה אוירה נעימה ועניינית, תמיד קשוב לזולת וחושב כיצד לעשות את הטוב ביותר בכמה שיותר שקט. גם בעת אמירת תודה על ידי המטופלים – תמיד חייך בסומק ובביישנות. באמת ותרתי משמע עשה את מעשיו ב"הצנע לכת". אזכור אותך לעד. מילים למתן מהחברים בכרמל ד"ר סלים חלבי מנהל מחלקה, מלר"ד כרמל אהובה טל אחות ראשית, מרכז רפואי כרמל

מתן יקר, מדי בוקר אני מקיצה מהשינה, פוקחת את עיניי ונהנית מכמה שברירי שנייה שבהם שום דבר מיוחד לא קרה. לא ה- 10.7 , לא מלחמת "חרבות ברזל" ובטח שלא נפילתך. ואז... אז התודעה מפלחת את הלב והמציאות טופחת על פניי. נכנסת לי ללב מהשנייה הראשונה שראיתי אותך. אני זוכרת שהשיחה זרמה בינינו כאילו אנחנו מכירים כבר שנים. סיפרת על המעבר דירה ועל אילנה, על בית החולים שאתה מגיע ממנו ועל הרצון העז שלך לשנות מסלול ולהתקבל לטיפול נמרץ. חזרת ואמרת שהבטיחו לך שזה רק לשנה. רק שנה. רק שנה שכבשת את כולנו עם האישיות הכובשת שלך. החיוך, הנועם, העיניים הטובות, הצניעות והאכפתיות שלך נגעה במיתרי הלב שלי, של כולנו. רק שנה שרכשת לך חברי אמת שכל כך כואבים את לכתך עד שהנשימה נעתקת וכל הגוף כואב. אני בטוחה שהיית רוצה שנמשיך לחייך ולשמוח. גם זה יגיע, מבטיחה לך. תודה לך מתן יקר על שחירפת נפשך למען עם ישראל ולמען העתיד של ילדינו. שילמת את המחיר הנורא מכל ואנו חייבים להיות ראויים לכך. בכל יום ויום. נוח על משכבך בשלום חבר. אני מבטיחה לשמור על החברים פה למטה. לאורך החיים אנחנו מקבלים מתנות. ואתה הייתה המתנה שקיבלתי לשנה המאתגרת שלי. ממש בתחילת התפקיד ,יום אחד, נכנסת לחדר עם החצי חיוך שלך. הפגנת נינוחות ושלוה למרות שידעתי שאתה מתרגש פשוט הקסמת אותי. השאלות המקצועיות והענייניות בשילוב של ענווה שכל כך מייצגת אותך. השתלבת ברגע, כאילו אתה נמצא במחלקה כבר שנים. למרות שידעתי שהשהות שלך במיון היא זמנית, ושקיבלתי אותך רק לשנה, זה לא הטריד אותי; בתוכי הרגשתי שתעבור לטיפול נמרץ ולאחר זמן, לא ארוך, תחזור אלינו כי אתה מלר"דיסט בנשמה. מתן תודה על הזכות להכיר אותך, ללמד וללמוד אחד מהשני ועל זה שהגעת בדיוק שהייתי צריכה. תודה שביקרת ונתת לי הזדמנות לחבק אותך, להזכיר לך כמה אתה מוערך ואהוב ואפילו השארת תמונה למזכרת. יפעת אלון מנהלת הסיעוד, מלר"ד כרמל יאנה ציפורה סגנית אחות אחראית, מלר"ד כרמל

איך?.. מדוע?.. ומה אם ?...אלו השאלות הקשות המתדפקות על דלת תודעתי כאשר המציאות הכואבת של לכתך סוטרת על לחיי, אותן שאלות שהתשובה עליהן תיוותר כחידת מסתורית לעולם ועד... מתני, מתניה הישמעאלי כפי שנהגתי לכנותך, חבר אהוב ויקר שלי! כיצד להגדיר את התחושה? חור בלב בדמותך, חתיכה מן הלב שהתנתקה והלכה לטייל במקום שכולו טוב.. היית קרן אור, זן נדיר ואישיות אשר קוסמת לכל אדם הנקרה בדרכך.. קשה להכיל ולקבל את חסרונך! הגעת לביקור כה קצר בחיינו והשארת טעם של עוד בלי היכולת לספוג ממך עוד קצת..עוד קצת מהמתן המיוחד שאתה, כזה שאין ולא יהיה שני לו.. הגעת למיון באוקטובר 2022 ,ומאותו הרגע היה ניכר כי אתה משהו אחר, אדם עם הילה בוהקת, אישיות כובשת, משרה ביטחון ותחושה שתמיד יש על מי לסמוך, בעל שלווה מעוררת הערצה, חיוך שאינו נמחק ומתקן כל סבר פנים חמור וארשת עצובה או כעוסה, תרופה של ממש! זכורות לי המשמרות שלנו יחד, איך מצאנו חיבור דרך המוזיקה שהייתה חלק כל כך משמעותי מחיינו, איך תמיד האזנו לפלייליסטים במיון מהלכים תוך משמרת עמוסה במטופלים ומשימות... אזכור תמיד את העבודה לצידך, את מודל ההשראה שהיווית בהיותך מלרדיסט מיומן, איש צוות מקצועי, מסור, רגוע ואסוף שיודע לנהל כל אירוע ולגייס בשקט ובקסם שלו כל אדם לצידו. אזכור תמיד את שיחות העומק במטבח או בחניון האמבולנסים על קפה, איך נהגת לספר על משפחתך הקטנה והאהובה ועל כמה יקרה היא לך, על הבית שעמלת בעבורו ובנית כל פרט ופרט בו בשתי ידיך ואת יכולת ההקשבה ומתן העצות החכמות שבה התברכת... מאז לכתך, אני מגיעה למשמרות ורואה אותך בכל פינה, עובד על המחשב הנייד עם אוזנייה אחת באוזן באגף הכירורגי בין מיטה 38 ל39 ,במטבח במקום הקבוע בו ישבת ושעכשיו אני נוהגת לשבת בו כדי שפחות יכאב לי, שומעת את צחוקך המדבק בכל פינה ואותך קורא לי "סתווס נשמה". התמונה המתנוססת מעל עמדת אחראי המשמרת מפלחת את ליבי ובד בבד מחזקת אותי. כי אינך רק תמונה, חותמך הוטבע כה עמוק ואתה כאן ברוחך וזכרונך ילווה אותי לנצח !אז איך להיפרד ממך? רק תאמר! נתגעגע לחיוך הכובש שלך ולמשמע הצחוק הסוחף שלך, נתגעגע לעבוד איתך יחד במיון ולעשות שטויות וצחוקים במשמרות, אישית אפילו אתגעגע לשמוע אותך עוד פעם אחת מסתלבט על כמה שאני פלצנית באוכל ועל זה שלעולם לא היינו מוצאים תפריט ששנינו מסכימים עליו... מתני - אתה אדם, אישיות, אבא, בעל, חבר ואיש מקצוע משכמך ומעלה. לאבד אותך זו אבידה קשה מנשוא, אסון מרסק וחתיכה ענקית מהלב שלא ניתן לאחות חזרה. אני מודה על הזכות שהייתה לי להכיר אותך, לעבוד לצידך כתף אל כתף, לצחוק איתך, ללמוד ממך, להתרשם מהענווה והגישה שלך ולשהות במחיצתך. תחסר לי המון.. שמחה שהספקתי לשלוח לך את ההודעה האחרונה... תודה שהקרבת את חייך וחירפת נפשך גיבור למענינו ולמען המדינה - אני מצדיעה לך ומתחייבת להמשיך ולהנציח אותך בכל דרך אפשרית, אורך ימשיך להאיר! בטוחה ומאמינה בכל ליבי שלקחת את כל הטוב שבך לעולם שמעבר ושכהרגלך, תמשיך גם שם עם הנתינה האין סופית שלך! נוח על משכבך בשלום ותשמור על כולנו ממקום מנוחתך, אוהבת אותך המון חבר ומתגעגעת, "סתווס" - סתיו ברק צוות סיעודי, מלר"ד כרמל

אני זוכר את הרגע שהגעת למיון. קצת לפני שמעתי מיפעת שעתיד להיות אח ששמו מתן. לאחר כמה ימים ראיתי אותך, עוד לא התחלת לעבוד, זה היה מין יום אוריינטציה במיון. הסתכלנו אחד לשני בעיניים, לחצנו ידיים וידעתי שאנחנו הולכים להיות אחוקים. בכנות מתן, אתה כולך טוב, זה קונצנזוס. חווינו הרבה יחד בשנה וחצי האחרונות, משמרות מאתגרות, לילות, משמרות במהלכים, חדרי הלם ואני זוכר ברגעים שאמרתי לעצמי שאני רוצה להיות כמוך. אני רוצה להגיב בבגרות כמוך, להתנהל כמו שאתה מתנהל במשמרת ובחיים בכלל, להמשיך וללמוד ממך ידע מקצועי. אני מצטער שלא אמרתי לך את זה, אבל אתה הכי טוב. הטוב שבטובים. שנינו עבדנו בנוסף ביחידה להמשך טיפול, כשיצאת למילואים, החלפתי אותך עם המטופלת בלי הורידים. איך היא אהבה אותך, היא לא הפסיקה לשאול עליך וגם אתה עליה. אחרי שיחה קצרה, או בהודעות או כשנפגשנו, כבר התרגלתי שאתה שואל-נו מה עם פאני? איך היא? מה שלומה? כזה היית, ככ אמפתי ואכפתי, גישה כזו שהיא רק שלך. 4 ימים לפני שחזרת למילואים ישבנו אצלך בדירה וסיפרת לי שאילנה בהיריון עם בת, צחקנו מלא, בעיקר אני עליך על כל השטויות הטכנולוגיות שאתה קונה ועל הכסף שאתה מוציא על זה, דיברנו על עזה, ראינו תמונות יחד, החלפנו חוויות מהמלחמה שלי ואתה על שלך, גם אז לא אמרת שקשה. דיברנו על פלחה״ן אתה עם הגאוות יחידה שלך ואני על שלי, הזכרת לי איך מפוצצים, עשית לי שיעור חפיפה ואמרת לי שחזרת להיות ספצ בידע החבלתי. פייר-לא דאגתי לך. ידעתי שאתה לוחם על כמו שאתה אח על ובנאדם על. במפגש הראשון אצלי בדירה קצת לפני המילואים שלך, ארי ודקל לא כל כך שיחקו יחד ואמרת שזה עדיין לא הגיל... תכף יגיע הגיל מתן ואני אדאג להפגיש ביניהם כדי שלא אתרחק ממך, להזכר בך ולזהות בארי סממנים שלך. אני רוצה לומר לך תודה ענקית. תודה שהכרתי מלאך וחבר כמוך, תודה על הזמן איתך ועל השיחות איתך. תודה שלימדת אותי להיות יותר טוב כאדם וכאבא. אני אזכור אותך תמיד ואדבר עליך תמיד. תנוח על משכבך בשלום חבר יקר. במותך ציווית לנו חיים, אז ננסה להנות מהם כמה שרק אפשר. אוהב וכל כך מתגעגע! נתי סגל צוות סיעודי, מלר"ד כרמל

אח יקר, הכרנו אי שם ב-2012 בערך, באבטחה בנמל. הייתי אז אחמ"ש בטרמינל נוסעים ביחידת אמנון ופתאום הגיעו "חבר'ה חדשים" ליחידה... האמת שלא סתם חבר'ה אלא תותחים אחד אחד. הייתם קורס ריכוזי קהל שלימים מאוד בלט ביחידה. מגובשים, רציניים ואתלטים. כמובן היית הנוכל הראשי שבכל חד יומי וריצת 3000 השארת את כולנו מאחור... ואיך תמיד עם חיוך ממזרי של "חבר'ה מה?! כולה 3000.." ואתה מדלג לך בהנאה עד הסיום. האמת, כולנו תמיד קינאנו ביכולות הגופניות שלך ואיך לא בגוף ההרקולסי שלך. בנוי לתלפיות. תמיד עם הרמקול הקטן בכיס שם מוזיקה שנותנת אווירה טובה ומסביב המולה סביבך. שאתה איך לא? במוקד העניינים. אלמלא אילנה היקרה שלך, שובל של מעריצות היו אחריך אבל כמו גבר אמיתי תמיד היית צנוע, עניו, לא מתלהם, ומדבר בנועם ובהליכות - גבר שבגברים! בהמשך, אני התחלתי לימודי סיעוד וכעבור שנה של לימודים גם אתה הצטרפת למסלול מאתגר לא פחות בשילוב פארמדיק. היינו בקשר רחוק, מידי פעם התכתבנו דיברנו כל אחד איפה הוא עובד, שיתפתי אותך בלבטים שלי לגבי המקצוע ואתה נשמעת חדור ומכוון מטרה. שנינו במיון הסיזיפי אתה באסף הרופא אני כאן בחיפה. כשאמרת לי שאתה ואילנה מתכננים לחזור לחיפה דיברנו ואמרתי לך אם כבר ביה"ח אז כדאי כרמל ובאמת לשם בחרת ללכת. בשנה האחרונה לא יצא לי לשמוע ממך הרבה והנה, "להפתעתי הרבה" שמך הולך ומתנוסס לפניך. מרשים, נעים הליכות, מקצועי ומסור לעבודתו, לחבריו לצוותו ואיך לא- למטופליו. אין אחד מחברינו המשותפים למיון שאותם פגשתי שלא הזיל דמעה והבין כמה הפסיד מלכתך בטרם עת. כל החיים לפניך יא לזר! לצד אילנה ועם בנך הקטן המתוק שעוד יגדל ויבין כמה אבא שלו היה בנאדם כל כך טוב אהוב על הבריות אהוד, חזק ומלך העולם. גאה ושמח שהכרתי אותך גם אם לתקופה קצרה כזו. השארת עליי את חותמך האישי. לא מאמין שמכולם דווקא אתה כי איך זה אפשרי בכלל? ומצד שני כנראה או שלא, היה עליך לחזור לחבריך המלאכים שחיכו לאור שלך שם למעלה. אז תשמור על כולנו מלמעלה ועל משפחתך האוהבת שתתגעגע אליך לעד! תחזק את אילנה ותדאג ללחוש שם ליושב במרומים שדי, עייפנו ואנחנו רוצים רק את הטוב שממנו קורצת. אזכור אותך תמיד, כשבוע לפני שמתן נפל, פגשתי אותו בפעם האחרונה. מתן יצא מהרצועה להפוגה קצרה, ובא ללוות את אילנה לבדיקה, לכמה דקות מתן נכנס למיון, זו הייתה משמרת עמוסה, אבל ברגע שראינו אותו, כל הצוות עזב לרגע את המטופלים, ורצנו לחבק ולנשום את האדם המופלא הזה. מתן היה אח מזן אחר, הבנאדם שכל אחד היה רוצה להיות מטופל שלו. כל משמרת איתו הייתה חוויה שאתה לא רוצה לוותר עליה, המקצועיות והרוגע שתמיד נמצאת, וההרגשה הטובה שהוא נתן לכל אחד. יהי זכרו ברוך. אסף ונונו לשעבר צוות סיעודי מלר"ד כרמל צביקי הלפרין צוות סיעודי, מלר"ד כרמל

מתן הוא בחור אדיב, מתוק, בעל אוהב ואבא דואג, הוא היה אדם טוב, הוא תמיד היה מוכן לעזור. כמה חבל שאתה כבר לא איתנו! תישן טוב חבר. מתני , לכל איש יש שם, ולכל שם יש עולם. ואיזה עולם השארת מאחוריך כמה מוזר ולא ריאלי לדבר עליך בלשון עבר. תודה לך מתני היקר שבחרת לשים את המדינה במקום הראשון. בחרת להשאיר מאחור משפחה הורים ילד ואישה. כדי שנוכל לחיות כאן בשקט. תודה לך מתני, שחרפת נפשך כדי שהשגרה תחזור. הלב מדמם והנשמה של כולנו כואבת. הגענו ביחד לעבודה בכרמל ועל היום הראשון החיבור התחיל... הייתה לי הזכות לעבוד לצידך ולהכיר לב טהור וטוב כמוך. אזכור ממך את כך האושר שהבאת למיון, את הצחוקים במהלכים, את הלמידה וההשערה לפרטי פרטים, המסירות והאהבה למקצוע, האהבה וההערצה הענקית לאשתך ולארי המתוק, את הבוב הבנאי שבך עם השטיח לסלון שסוף סוף נבחר ונקנה, ובמיוחד אותך מחייך חיוך גדול עםJBL וגלגל״צ מתנגן על השולחן או אוזניה באוזן ימין כל משמרת מחדש... תשאר בלב תמיד. נוח על משכבך בשלום מתני הלוואי שנהיה ראויים לך, מתנסקי שלי.. היינו קולגות, היינו שכנים, והכי חשוב – היינו חברים טובים. עברנו כברת דרך ב-5 שנות חברות שלנו: משמרות עמוסות לאין קץ, חדרי הלם וטראומה, אבל תמיד מצאנו זמן גם לרכל ולדבר על הדברים שבלב. על בסיסי ברפואה דחופה, מה היינו עושים בלעדיך - האחראי שבחבורה, יודע תמיד הכל מהכל, מתי יש מבחן, מתי יש סימלוציה ומתי הרכבת יוצאת לתל־אביב ובחזרה. אךךך תקופת הקורונה... קפסולת המשמרות והחגים שלי אתה, הארוחות חג הטעימות של אילנה, והיין עליי. שבתות 00:6 בפארק הירקון, יוצאים ל-10 ק“מ, ואתה מחכה לי עוד 20 דקות עד שאסיים, עם תרועות עידוד, מי רץ בקצב 4???? לא מאמינה שאצטרך להתעדכן עכשיו לבד בהשקות אפל, להתלהב מפיצ'ר חדש שהם הוציאו בלי יכולת לחלוק זאת איתך. לא נתפס. אתה חסר. אתה תמיד תהיה בליבי. אהוב, חבר אמת. ♥ אוקסנה בודנק כוח עזר, מלר"ד כרמל שחר דדון-חלד צוות סיעודי, מלר"ד כרמל נטלי איצקוביץ צוות סיעודי מלר"ד מרכז רפואי שמיר

מתן! זה לא נתפס, הידיעה על לכתך! הכאב הוא עצום, אני עדיין מחכה שתבוא לעבוד איתי ושננסה לא לעבוד באותו צד )כמו המשמרת הנאחסית שהיתה לנו בלילה( שעטפנו את המטופל והבטחנו שלא נעבוד שוב יחדיו, ואיך ניסיתי לשכנע אותך לא לעזוב את המיון לטובת הטיפול נמרץ, כי ידעתי שזה יהיה רק הרווח שלהם! בבקשה תחזור אני מבטיחה לשחרר אותך לטובת טיפול נמרץ!! אוהבת ומתגעגעת, אתה איש מיוחד עם לב ענקי. מתן, ברגע ששמעתי את הבשורה הנוראה הזו הרגשתי דקירה בלב. אני בדיוק מרגישה את המקום הזה. הוא מלא כאב ועצב. המקום הזה הוא בשבילך - מתן, לנצח. מתן יקר קשה לכתוב עליך בזמן עבר,לא מאמינה ... אתה אח מדהים בעל נתינה אינסופית איכותי ואיכפתי וכמו השיר שהושמע בהלוויה "אתה גיבור ומלך העולם". נוח על משכבך בשלום ואנחנו נמשיך את מלאכתנו פה. חיה נחום מורלי צוות סיעודי, מלר"ד כרמל סילוה טדיאן צוות סיעודי, מלר"ד כרמל אירינה גלזר צוות סיעודי, מלר"ד כרמל מתני אהוב, אומרים שמים שקטים חודרים עמוק, אתה אף פעם לא היית נכנס למיון ברעש וצלצולים ולמרות זאת הנוכחות הורגשה גם שהיית מאחורי הווילון עם אוזניה ומחשב.. אני זוכרת את היום הראשון שהציגו לי את מתן האח החדש מאסף הרופא, וכמו בכל פעם שמגיע מישהו חדש ישר בוחנים אותו ומרימים גבה אבל אז אתה נתת לנו חצי מהחיוך שלך וכבר הלב שלנו היה שבוי.. מהר מאוד התחלנו לעשות ביחד רצף של משמרות ואיתן הגיעו גם השיחות על הנושאים הכי שוליים )איזה דייסון לקנות( ועד הכי חשובים )אילנה וארי שלך( ועד הכי מקצועיים בחדר הלם ושיחות על מקרים מעניינים ועל אסף הרופא. אני זוכרת שדיברנו על החתונה שלי ושאמרת לי שאת החתונה שלי אתה לא מפספס- אז תהיה בטוח שתהיה בלב שלי ושל כולנו! אהבת את המקצוע, את האנשים מסביב, החברים והסביבה וכולם החזירו לך אהבה בחזרה. היית אדם מלא בערכים, טוב לב, נתינה, שמחת חיים, היית איש שיחה, חבר מדהים לצוות, אבא ובעל מדהים! מודל לחיקוי, בחור כארז! תודה על האופטימיות במשמרות, העיניים הטובות, הצניעות, על הצחוק, השירים, האנושיות בטיפול, הכתף התומכת ומשב הרוח הרענן שהיית מביא איתך לכל משמרת. ללא ספק תחסר לנו. מצדיעה לך. ליז רום צוות סיעודי, מלר"ד כרמל

מתן חבר יקר שלי, כבר כמה ימים שהכאב בחזה לא מניח והראש חושב על השניות האחרונות שלך, מה הרגשת, מה חשבת, מה עשית!? המחשבה הזאת לא מרפה, השאלות לא מפסיקות להישאל! שראיתי אותך לפני כשבועיים בביקור הקצרצר שלך במיון שאלתי אותך: ״בואנה מה אתה אוכל במילואים?״ ואתה חייכת וענית שלא מפסיקים להאכיל אתכם - וכמה אנשים טובים יש בעם שלנו! כמובן, תמיד אופטימי, תמיד מסתכל על חצי הכוס המלאה. חיבקתי אותך חזק ורק ביקשתי שתשמור על עצמך. עומר שלי שאלה אותי אתמול למה אני עצובה!? עניתי לה שחבר מאוד טוב שלי נסע רחוק והוא לא יחזור וישר פרצתי בבכי - והיא בתמימות ענתה לי שבטוח כיף לך. מתן, דמות להערצה שכמוך, זה הזמן שלך לנוח אחרי שנלחמת למעננו! תשמור מאיפה שאתה נמצא על אילנה על ארי הקטן ועל הקטנה שבדרך ובאמת תנסה קצת להנות, אני בטוחה שאתה כבר מוקף במלאכים גיבורים כמוך. אנחנו נהיה פה למען המשפחה לתמיד, את זה אני מבטיחה לך! )כבר הצעתי לאילנה בייביסיטר( אוהבת אותך, מתגעגעת באיזשהו שלב הכאב מוותר כאילו אומר: ומתפטר. גדול עליי כל העסק הזה, ואז אתה נשאר עם משהו לא מוגדר מין עצב בר לא מדובר זר אבל מוכר. בלי סוף בלי התחלה. שעדיין לא המציאו לו מילה. רגש חדש - נועם חורב - ליבי שם טוב צוות סיעודי, מלר"ד כרמל

מתן יקר, היית בן אדם מיוחד. בזמן האחרון יצא לנו במשמרת לעבוד ביחד דיברנו על כמה דברים והבטחת לעשות משהו בשבילי. בדקת איך לעזור לי. תמיד בבוקר אתה קורא לי ״אמרו שלנו״ קורא לי, אבל את מה שהבטחת לי לא קיימת, אני מחכה לך, אתה יכול לחזור? כל בוקר אני נכנסת למיון ואני עצובה, אני בוכה בגלל המילים שאמרת לי, ראית אותי. הרבה דברים אמרת לי אבל לא קיימת, כי הלכת... אני יודעת וזוכרת שאתה בן אדם מיוחד גם שם למעלה, לכל החיים אתה הכי מיוחד. איך מספרים על אדם שכבש כלכך הרבה לבבות בזמן לא ארוך והצליח להגיע לכל אחד בדרך המיוחדת שלו... אזכור אותך תמיד מסתובב במיון עם הרמקול שלך ושם מוזיקה להרים את האוירה, עם חיוך ורוגע שקשה לתאר... שבוע לפני האסון הגעת למיון, לבקר, להיפרד... ואת היום הזה לא אשכח... את החיוך מאוזן לאוזן, את העיניים הטובות ואת האופטימיות ששידרת. ראו כמה טוב לך וכמה אתה מאושר מהעשייה שלך. תודה על הזכות להכיר ולקבל השראה מאדם כמוך. נוח על משכבך חבר. אמרו מקוננט כוח עזר, מלר"ד כרמל מוריה פרקש צוות סיעודי, מלר"ד כרמל מתן היקר, איש צנוע עם לב ענק וחם. עבר שבוע ואני עדיין לא רוצה להאמין שלא נראה אותך שוב אף פעם. תמיד היית נותן תחושת ביטחון במשמרות, היה פשוט תענוג לעבוד איתך, שם מוזיקה לאווירה טובה תמיד עם חוש הומור וחיוך קטן לא משנה מה. פשוט בן אדם טוב שכל החיים היו עוד לפניו. קשה... והלב נשבר. היה זכות להכיר אותך מתן. חבל שהלכת כל כך מוקדם. תמיד תישאר בליבינו. מתן היקר, תודה לך שקיבלת אותי למיון בזרועות פתוחות, תודה על ההקשבה והעצות שנתת לי. תודה לך על השיתופים והשיחות העמוקות שיצא לנו לעשות במיוחד בהפסקות אוכל. תודה על הצחוקים והאווירה הטובה שעשית כל משמרת. כל משמרת איתך הרגשתי שזכיתי ללמוד מהטוב ביותר. מודה לך על הזיכרון, החוויה, הצחוק והלמידה. אבל הכי הכי אני מבקשת סליחה. סליחה שלא שמרנו על קשר וסליחה שלא יצא לי לשלוח הודעה, רק כדי להגיד שהתגעגעתי ולצערי תמיד אתגעגע. אנה בוצקי צוות סיעודי, מלר"ד כרמל אלינה מוטורין צוות סיעודי, מלר"ד כרמל

מתן שלנו, זה קשה לקום בבוקר, לידיעה, שחבר קרוב, קולגה לעבודה, מי שאיתך ולצידך, איננו. לא, זה לא נתפס. המציאות האיומה בה אנחנו נמצאים בחודשים האחרונים, מכתיבה קשיים והתמודדויות לא אנושיות. טוביי בניינו, לוחמנו, מלחי הארץ. בוקר קשה! ארור! מתן, שלוש אותיות. כשמך כן אתה - מתנה. שלוש אותיות שמבטאות עולם מלא. של טוב, הכי טוב. הגעת אלינו למיון, נכנסת ללב של כולנו. גבר אמיתי, פייטר, אח מקצועי, סמל ומופת למקצוע הסיעוד. נכנסת לכולם ללב ולנשמה. בדרך שלך, בשקט שלך, בסגנון, עם נחישות, מקצועיות. גם אצלנו - במיון בהחלט היית מהטובים ביותר! זכינו מתן! זכינו שתעבוד איתנו ולצידנו. שתהיה חבר של כולנו, עם החיוך הצנוע, בשקט שלך, האוזנייה באוזן, עם השירים בין המשמרות העמוסות במיון, הצחוקים, הסיפורים והחוויות בין לבין בעבודה. אז איך אומרים שלום? איך אתה לא תהיה יותר איתנו במשמרות? יצא לי לעבוד איתך הרבה. בלילות. שוחחנו הרבה. גיליתי אדם מקסים, איש שיחה ומשפחה, בעל מסור, אבא נוכח, דואג ואיכפתי. סיפרת לי על הבית החדש ואיך סידרתם וארגנתם אותו, המשפחה, התמרון בין המשמרות, ובעיקר על ארי הנסיך הקטן שלך- שהיית כה מאושר וגאה בו. החלפנו חוויות, באת אלינו מהמרכז, להיות קרוב, ליד המשפחה, והיית חלק בלתי נפרד ממשפחת המיון. כשאומרים שלוקחים את הטובים ביותר - אכן אתה כזה! אני גאה בך ומצדיעה לך! אתה ארץ ישראל היפה, הטובה והערכית, של פעם... שורשי, אמיתי, פייטר ולוחם. אני לא מאמינה שצריך לדבר עליך כעת בלשון עבר. העתיד היה כל כך פתוח ומבטיח בפניך. אתה, שבחייך הצלת חיים כה רבים - לא הצלחת להציל את עצמך מול האויב חסר צלם האנוש, הרחמים והאכזר. הדבר היחיד שמנחם הוא שזכינו בגיבור! כל הבוקר, אנחנו בוכים את הכאב, לא מאמינים ומסרבים לקבל. כמילות השיר - אתה ״תישאר צעיר לנצח״! חקוק בלב של כל אחד ואחת מאיתנו וממשפחת המיון בפרט. גאווה שאתה משלנו! אני אומרת לך, בלב קשה, צער עמוק וכאב קשה מנשוא בשם כולנו שלום, וגם להתראות. אני מוקירה אותך, מצדיעה לך- אתה הגיבור! זה לא הוגן ולא פייר, מכעיס ומקומם, ורוצה לצעוק, למה? אבל כולי תקווה שבמותך- אכן ציווית לנו את החיים. לפני שבוע בדיוק, יצאת הביתה. באת לבקר אותנו, הצטלמת איתנו. מי האמין שהרגעים האחרונים - יהפכו לתמונות זכרון. כולנו ברכנו אותך ואיחלנו לך את הערכתנו, אהבתנו ועד כמה אנחנו מעריכים ומוקירים אותך, גאים בך וביקשנו - ייחלנו, שתשמור על עצמך, שתחזור בשלום אלינו הביתה. מי האמין - שיישארו רק תמונות, וזכרונות. ולך אילנה - אנחנו שולחים את תנחומינו הכנים. אנחנו תמיד איתך, כאן ולמענך. תהיי גאה בו. כמו שאנחנו. מתני שלנו, תנוח על משכבך בשלום, קשה מאד הפרידה לתמיד. אבל אנחנו תמיד נזכור אותך, את הדרך שלך, את מי ומה שאתה - ואת מתני, החבר הכי טוב שלנו. גאוות המיון! אומרת לך בשם כולנו, בפעם האחרונה - סליחה! ותודה! כואבת ואוהבת המון, מיכל הראל צוות סיעודי, מלר"ד כרמל

מתן יקר שלנו, לא נתפס שאנחנו מדברים עלייך בלשון עבר, כל פינה במיון מזכירה אותך, מדמיינת אותך מסתובב עם המחשב באגפים, יושב מול המחשב בקרבת המטופלים עם המוזיקה העדינה שלך. באחת המשמרות דיברו על זה שאתה עובר ל-ICU. שאלתי אותך: "למה, למה אתה עוזב יא בוגד?"; חיכית וענית "מיציתי את המיון, רוצה מקום יותר שקט". בכל פעם שראיתי אותך במשמרת אמרתי "שלום בוגד", היית עונה בחיוך "אבל אני נשאר פה, מבטיח שאבוא לבקר". במשמרת האחרונה שלנו היית במיון מהלכים, בתחילת המשמרת שאלת בנימוס האם אתה יכול לשים מוזיקה? עניתי "בטח בכיף". שאלת איזה שירים אני אוהבת? אמרתי את עדן חסון. ישר התנגן השיר 'שקיעות אדומות', שמענו אותו שוב ושוב, שרנו רקדנו עם מלא מטופלים. מתן יקר, תודה שהייתה לי את הזכות להכיר ולעבוד עם אדם מדהים, מקצועי, אמפתי, אדם עם לב ענק, מלא נתינה. לעלום לא נשכח אותך יא גיבור, תמשיך לשמור עלינו מלמעלה מלאך שלנו. נדין חוג'יראת צוות סיעודי, מלר"ד כרמל מתי יקר שלי, איך בכלל מתחילים לדבר עליך בלשון עבר? הלב נקרע שלא נראה עוד את החיוך שלך, את הקלילות שבה אתה מתפקד במשמרות מטורפות שרק גורמות לך לרצות לצרוח, את הצחוקים בהפסקות, את השיחות נפש בכל רגע פנוי והמוזיקה שלך שעשתה כל משמרת לצידך לכיפית וחווייתית. הקול שלך שאומר ״ויקיל׳ה״ כשאני באה להחליף אותך במהלכים ואתה מקבל את פניי עם חיוך ענק כאילו רק הרגע באת, כאילו אתה לא גמור מעייפות, חרוט לי בזיכרון לנצח. אני מודה לך על כל רגע ורגע שזכיתי להכיר אותך, ללמוד ממך, לחוות לצידך משמרת אחרי משמרת ולראות מה זה איש מקצוע מדהים, אדם מדהים וחבר שאין כמותו. אם לומר את האמת נשבר לי הלב כששמעתי שאתה עוזב את המחלקה ואם הייתי יודעת שלא רק את המחלקה תעזוב... הדמעות לא מפסיקות הכאב לא עובר. מתני אתה תמיד תהייה איתנו בלב, חלק מאיתנו, נזכור אותך לנצח תשמור על המשפחה היפה שלך מלמעלה ויקי קליש צוות סיעודי, מלר"ד כרמל