נתיבותיה - קובץ תורני נתיבות

‫מוגש ע"י‬

‫גליון מס' ‪1‬‬
‫פרשת בשלח‬
‫ערב ט"ו בשבט התשפ"ב‬

‫טעון גניזה‬

‫בפתח השער‬

‫מה נכבד היום הזה‪ ,‬בו אנו מגישים בפני בני הקהילה הקדושה‪ ,‬קהילת בני התורה בעיר‬
‫נתיבות‪ ,‬קובץ נכבד זה‪ ,‬הכולל את כל המידע הנחוץ אודות חיי הקהילה וצורכי הדת בקהילתנו‬

‫הקדושה‪.‬‬

‫זכינו לחסות בצילו של האילן הגדול‪ ,‬אבינו מורנו ורבינו מרן ראש הישיבה הגאון הגדול‬
‫רבי יששכר מאיר זצוק”ל‪ ,‬אשר כונן וייסד את קהילת בני התורה בעיר נתיבות ובדרום כולו‪.‬‬
‫כשהגיע ר’ יששכר לנתיבות‪ ,‬אז בשמה הקודם – ‘עזתה’‪ ,‬מצא יישוב קטן ובו שממה רוחנית‬
‫גדולה ועזובה רבה‪ .‬הוא הקים את ישיבת הנגב ובמשך שנים הרביץ בה תורה לאלפים והעמיד‬
‫תלמידים הרבה‪ ,‬מהמובחרים שבבני התורה בעירנו ומחוצה לה‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬גם דאג כאב רחמן‬
‫לקהל עדתו וצאן מרעיתו‪ ,‬ופעל להרחיב גבולות הקדושה בהקמת שיכוני מגורים עבור בוגרי‬

‫הישיבה‪ .‬כך נוסדה הקהילה בנתיבות‪.‬‬

‫לפני למעלה מעשרים שנה החל בס”ד מהפך כשהחלו להגיע אברכים בני תורה בוגרי‬
‫ישיבות נוספות והם בנו את הקהילה הנמצאת כיום‪ ,‬כאשר מאז‪ ,‬בתחילה בטיפטוף‪ ,‬ובעשור‬
‫האחרון כמעיין המתגבר‪ ,‬נוספו עוד משפחות רבות ואיכותיות לקהילה עד שכיום אלפי‬
‫משפחות אברכים מצאו בה את שאיוותה נפשם‪ ,‬בחיים איכותיים שיש בהם יראת שמים ויראת‬
‫חטא‪ ,‬וגידלו ומגדלות בה את ילדיהן לחיי תורה וקדושה מתוך רוגע ושלווה והרחבת הדעת‪.‬‬

‫מעל הכל‪ ,‬חופפת רוחו הגדולה של ראש הישיבה זצוק”ל‪ ,‬שציווה את השלום‪ ,‬להיות כולם‬
‫כאיש אחד בלב אחד‪ ,‬איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק‪ .‬ואכן‪ ,‬הקהילה הגדולה והעצומה‬
‫שולחת פירות וענפים לכל עבר‪ ,‬וכולם יחדיו ישכנו‪ ,‬איש תחת גפנו ותחת תאנתו‪ ,‬ובהרמוניה‬

‫ובכבוד‪ ,‬לקיים מה שנאמר “דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום”‪.‬‬

‫אינה דומה קהילה קטנה ומתפתחת השוכנת בעיירה קטנה‪ ,‬בה המידע הקהילתי נגיש‬
‫וזמין ועובר מפה לאוזן‪ ,‬לקהילה גדולה ומפותחת‪ ,‬בה מוסדות הקהילה וענייניה מרובים‪ ,‬ונוצר‬

‫איפה הצורך ליצור ריכוז נתונים מסודר ומפורט המכיל את כל המידע הקהילתי הנדרש‪.‬‬

‫לכן אנו מגישים לפניכם את הקובץ הזה‪ ,‬בו תמצאו מידע מפורט אודות צרכי הקהילה‬
‫ובכלל‪ ,‬כמו פרטים על מקוואות‪ ,‬מוצי’”ם בראשות מורינו הגר”י כהן שליט”א דומ’’ץ הקהילה‪,‬‬
‫המפה העדכנית של העירוב הקהילתי‪ ,‬זמני התפילות בכל בתי הכנסת המרכזיים בקהילה ועוד‬
‫מידע חשוב מאד הנצרך לכל אחד ואחד‪ .‬זאת לצד מאמרים ודברי השקפה ממרן ראש הישיבה‬
‫זצוק”ל ממורנו ראש הישיבה הגאון הגדול רבי אריה לוי שליט”א‪ ,‬מורינו המרא דאתרא הגאון‬

‫‪2‬‬

‫רבי שמואל מונטג שליט”א‪ ,‬והגאון רבי חיים מגורי שליט’’א‪ ,‬ועוד הוספות חשובות כאשר‬
‫תחזינה עיניכם מישרים‪.‬‬

‫***‬
‫ידועה ברבים מצוקת הדיור הנוראה בציבור החרדי כאשר מחירי הדירות מרקיעים שחקים‬

‫והאפשרות לזוג צעיר כיום לקנות דירה הולכת ופוחתת מיום ליום‪.‬‬
‫ע”כ הוחלט בעצה אחת עם רבני הקהילה והישיבה ובברכת גדולי ישראל שליט”א להקים‬
‫את “ועדת הדיור” אשר כשמה כן היא – לעזור לעמלי התורה למצוא ‘דיור’ במחיר שפוי כאן‬

‫בעיר‪ ,‬כאשר האפשרויות הן מגוונות‪.‬‬
‫ישנה כמובן את הקהילה המרכזית אשר בה המחירים נושקים למחירים בערים במרכז‬
‫הארץ‪ ,‬אך ישנם את השכונות מסביב‪ ,‬שכונת ז’בוטינסקי וגבעת שפרה‪ ,‬אשר בהם ישנם‬

‫מחירים סבירים‪ ,‬ואת איזור הכניסה לעיר ששם ישנם ממש מחירי מציאה‬
‫אולם ישנה בשורה מעל לכל אלו כאשר כעת נוצרה הזדמנות נדירה‪ .‬בימים אלו נמסרו‬
‫המפתחות לדירי שכונת “אילת השחר” ע”ש רשכבה”ג מרן הגראי”ל שטינמן זצוק”ל במערב‬
‫העיר‪ .‬פרויקט אשר נבנה מלכתחילה עבור ציבור יראי ה’‪ ,‬עם מרפסות סוכה‪ ,‬מטבחים‬
‫למהדרין‪ ,‬וכל הנצרך לבן תורה וכל זה במחירים שלא מצויים בשוק (החל מ ‪ 900,000‬ש”ח‬

‫לדירה חדשה!)‬
‫הקובץ הנ”ל מתעתד לצאת בעז”ה מידי רבעון‪ ,‬ובו ייכנסו השינויים החדשים בכל התחומים‬

‫ויבואו מאמרי תורה מאת רבני הקהילה ורבנים נוספים‪.‬‬
‫ונסיים בברכה‪ ,‬שירבה ה’ גבולות הקדושה וקהילתנו הקדושה תעלה ותגדל ותשגשג‬

‫ותפרח ונזכה יחד עם רבותינו שליט”א לחזות בזיו פני הגואל בב”א אכי”ר‪.‬‬

‫קובץ זה יוצא לאור ע”י‪‘ :‬ועדת הדיור’ נתיבות החדשה‬

‫תודה לרב יצחק אפשטיין ולרב נפתלי קובר‬
‫על עזרתם הרבה בהוצאת הקובץ‬

‫להארות והערות וקבלת פרטים בנושא וועדת הדיור‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬

‫עיצוב ועימוד‪[email protected] :‬‬

‫‪3‬‬

‫משנת שכר שכיר‬

‫ממשנת רבינו מרן ראש הישיבה‬
‫הגאון הגדול רבי יששכר מאיר זצוק"ל‬

‫נערך ע”י הרב מ‪ .‬י‪ .‬פ‪ .‬שליט”א‬

‫״ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים״ ‪ -‬ההנהגה הניסית של עמלי התורה‬
‫בתוך עולם הטבע‬

‫״כי בא סוס פרעה״ ‪ -‬השירה בזמן ראיית הנס‬

‫שבאותה שעה לקחה את התוף בידה‪.‬‬ ‫״כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים‬
‫וישב ה׳ עליהם את מי הים ובני ישראל הלכו‬
‫הנהגת הניסים בפי הכללים והסדרים‬
‫שנקבעו לעולם הנס‬ ‫ביבשה בתוך הים" (ט"ו י"ט)‬

‫והנה‪ ,‬כבר ביארנו במאמרינו את דברי‬ ‫האבן עזרא כתב שפסוק זה מדברי השירה‬
‫המהר״ל בהקדמתו לגבורות ה׳ (הקדמה‬ ‫הוא‪ ,‬ומזכיר הפלא שבעת שבא פרעה ברכבו‬
‫שניה)‪ ,‬בביאור מהות ״עולם הנס״‪ ,‬שאין ענין‬ ‫ופרשיו בים‪ ,‬באותה שעה שבני ישראל הלכו‬
‫הניסים מעין שינויים בתוך הטבע אלא עולם‬ ‫ביבשה בתוך הים‪ .‬אולם‪ ,‬הרמב״ן חלק עליו‬
‫מחודש הוא המנושא למעלה מעולם הטבע‪.‬‬ ‫וביאר שתיבת "כי בא" נסמך לתחילת השירה‪,‬‬
‫אכן‪ ,‬אף לעולם הנס ישנם כללי הנהגה‪ ,‬אלא‬ ‫וכאילו אמר שמעשה ה״אז ישיר משה" היה‬
‫שחלוקים הם דרכי הנהגתה מהנהגת עולם‬ ‫בעת שבא סוס פרעה ורכבו ופרשיו בים‪,‬‬
‫הטבע‪ ,‬ואף עולם הנס מוגבל בהגבלות‬ ‫שבאותו היום ממש שרו את השירה לה'‪,‬‬
‫והנהגות משלו כשם שעולם הטבע מוגבל‬ ‫ולא באו להורות שמיד באותו היום שרו בני‬
‫ותחום בגבולות שקבע לו הקב״ה בעת בריאת‬ ‫ישראל את השירה הזאת ולא המתינו למחרת‬
‫העולם‪ .‬ועוד נתבאר בדבריו‪ ,‬כי הבאים אל‬
‫תוך עולם הנס הרי הם נתונים ברשות אחרת‬ ‫או לזמן אחר‪.‬‬
‫לגמרי‪ ,‬ובאותה העת מנותקים הם מעולם‬
‫הטבע בתכלית‪ ,‬בהיותם מצויים בהנהגה‬ ‫וביאור שני כתב בזה הרמב׳׳ן‪ ,‬שבאותה‬
‫הניסית‪ ,‬בעולם מופלא ומושגח בהשגחה‬ ‫שעה עצמה שבא פרעה בים וה' השיב עליהם‬
‫את מי הים‪ ,‬בעוד בני ישראל מהלכים בתוך‬
‫והנהגה יתירה‪.‬‬ ‫הים‪ ,‬אז אמרו ישראל את השירה‪ ,‬וגם לפי‬
‫הפירוש השני מקרא ד"כי בא סוס פרעה" הוא‬
‫ועוד זאת נתבאר במאמרינו‪ ,‬כי המכיר‬ ‫הזמן והשעה שעליה נאמר "אז ישיר משה"‪,‬‬
‫בניסו בעת הנס ומבין היטב נקודה זו שיש‬ ‫ובאותה שעה עצמה לקחה מרים הנביאה‬
‫עולם בפני עצמו המוכן להנהגה הניסית‪ ,‬וכי‬ ‫את התוף בידה להגביר את הנשים לענות‬
‫עם ישראל הם עם סגולתו של בורא העולם‪,‬‬ ‫אחרי שירתו של משה‪ .‬ולפי דבריו עולה שאף‬
‫ואך להם לבדם נתייחד עולם ניסי זה‪ ,‬הרי‬ ‫שישנה פיסקה בין פרשת השירה לפסוק של‬
‫שיש בידו הזדמנות נפלאה להתחזק בביטחון‬ ‫"ותקח מרים הנביאה וגו" מכל מקום גם פסוק‬
‫זה סמוך הוא לפסוק של "כי בא סוס פרעה"‬

‫‪4‬‬

‫את הסדר של ההנהגה הניסית שזכו לה כל‬ ‫גמור בהשי״ת‪ ,‬שהרי ב״עולם אחר״ הוא שרוי‪,‬‬
‫אותן השנים במשך כל ימי מסעם במדבר‪,‬‬ ‫עולם שבו אין מקום לחשוש מפני מאורעות‬
‫שהיו שרויים בעולם הנס ולא שלטו בהם‬ ‫הטבע המתרגשות ובאות בעולם הטבע‬
‫חוקי הטבע כלל‪ ,‬והזהירם בפרטות על זכירת‬ ‫מזמן לזמן‪ .‬ועל פי זה נבין את דברי הרמב״ן‬
‫שהזכרנו לעיל‪ ,‬שבאותו הזמן שנקרע להם‬
‫הנהגה ניסית זו באמרו‪:‬‬ ‫הים‪ ,‬ובאותה העת שבו הים עדיין יבש וחלוק‬
‫מפני ישראל‪ ,‬אז ראו איך שלאומה המצרית‬
‫"וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך ה'‬ ‫שב כבר הים לאיתנו‪ ,‬ואז זכו ישראל וראו את‬
‫אלהיך זה ארבעים שנה במדבר‪ ,‬למען ענתך‬ ‫ההפלאה והגדלות שזכו לה במעלתם‪ ,‬שאך‬
‫לנסתך לדעת את אשר בלבבך התשמור‬ ‫להם נחלק הים ‪ -‬ולא לשונאיהם‪ ,‬ובשוב הים‬
‫מצותיו אם לא‪ .‬ויענך וירעבך ויאכלך את‬ ‫לאיתנו על מצרים על סוסיו ועל פרשיו‪ ,‬בה‬
‫המן אשר לא ידעת ולא ידעון אבתיך למען‬ ‫בעת שישראל עדיין הלכו בתוך הים ביבשה‬
‫הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי‬ ‫והמים להם חומה מימינם ומשמאלם‪ ,‬ועל‬
‫על כל מוצא פי ה' יחיה האדם‪ .‬שמלתך לא‬ ‫ידי כן הכירו ישראל כי מונהגים הם בהנהגה‬
‫בלתה מעליך ורגלך לא בצקה זה ארבעים‬ ‫הניסית‪ ,‬ולא זו בלבד שלא נחפזו להימלט‬
‫מן הים‪ ,‬אלא עוד הוסיפו והראו את אמונתם‬
‫שנה" (דברים ח' ב' ‪ -‬ד')‬ ‫בהנהגתם הניסית‪ ,‬ו״בתוך הים ביבשה״ ענו‬
‫כולם כאחד ואמרו שירה לקל נורא‪ ,‬ומרים‬
‫וזו הייתה תמצית כוונת תוכחתו של משה‬ ‫הנביאה הגדילה עשות‪ ,‬בחיזוק נשי ישראל‬
‫רבנו‪ ,‬במה שהודיע לישראל את הסדר הניסי‬ ‫לצאת בתופים ומחולות לכבוד ה׳ יתברך‬
‫שבאכילת המן‪ ,‬שלימדם והורה להם שלא‬ ‫אשר ימינו עושה חיל והוא אשר נתגאה על‬
‫היה המן נס פרטי לצורך השעה להאכילם מן‬ ‫גאים לאבדם בנס‪ ,‬ולהציל את בניו בנס‪ ,‬ולא‬
‫במדבר‪ ,‬אלא נס אחד מתוך מכלול הניסים‬ ‫נחפזו לצאת מאימת שוב הים לאיתנו‪ ,‬אלא‬
‫שנעשו לישראל בשנים שבהם היו שרויים‬ ‫בטחו בקל מושיעם שישלים עמהם את נס‬
‫בעולם הנס מאותה העת שנקרע להם הים‬
‫ועד בואם אל ארץ נושבת‪ ,‬שכל מציאותם‬ ‫ההצלה עד תום ההודאה והשירה‪.‬‬
‫הייתה מציאות שאינה קשורה ומוגבלת‬
‫בהנהגת עולם הטבע‪ ,‬מציאות שנקבעה‬ ‫ושלימות המעלה היתה כאן‪ ,‬שכל כך‬
‫ונסדרה בסדר המסודר להנהגת עולם הנס‪,‬‬ ‫האמינו בהשגחת ה׳ והנהגתו הניסית‪ ,‬עד‬
‫המיוחד לאותו עם נבדל ורוחני‪ ,‬עם מקבלי‬ ‫שלא חשו שמא יגרום החטא ואולי יפסק‬
‫מהם פתאום הנס‪ ,‬וישובו אף הם חלילה‬
‫התורה‪.‬‬
‫להנהגה הטבעית‪.‬‬
‫ירידתם של ישראל ממעלת האמונה בה׳‬
‫ובמשה‪ ,‬עד לתלונתם על משה ועל ה׳‬ ‫הנהגת ישראל בעולם הנס כל ארבעים‬
‫השנים במדבר‬
‫אך גם בהיות האדם מונהג בעולם הנס‪,‬‬
‫פעמים ואינו מוכשר ומותאם לאותה מציאות‬ ‫ובאמת‪ ,‬אף בשוב הים כולו לתנאו‬
‫של עולם הנס‪ ,‬מאחר ולא תיקן את מידותיו‬ ‫הראשון‪ ,‬מכל מקום לא יצאו ישראל עוד‬
‫עדיין ולא יישר את הנהגתו להתאימה עם‬ ‫מן העולם הניסי אל עולם הטבע במשך כל‬
‫בעלי המעלה החיים בהנהגה הניסית‪ ,‬והוא‬ ‫הארבעים שנה שלאחר זה‪ ,‬ומשם ואילך‬
‫בבחינת ״אדם טבעי״ שחי בעולם ובמציאות‬ ‫הונהגו בסדר עולם הנס כל ימי לכתם‬
‫שונה ממנו בתכלית בעולם הנס‪ ,‬וסתירה‬ ‫במדבר‪ .‬ועל כן תמצא כי בעת שעמד משה‬
‫זו היא שורש הפלא שהתורה מספרת עליו‪,‬‬ ‫רבנו להוכיח את ישראל בתום ארבעים‬
‫שעל אף כל אלו הניסים שהונהגו ישראל‬ ‫שנה בספר דברים‪ ,‬שתחילה הרצה לפניהם‬
‫בהם כל ימי לכתם במדבר‪ ,‬מכל מקום נכשלו‬
‫בחטא קוצר האמונה אף בסמוך לגילויים‬

‫‪5‬‬

‫בהיותם בתוך הים ביבשה‪ ,‬כאשר היו שרויים‬ ‫הנפלאים שראו על ים סוף‪ ,‬ובלכתם ג׳ ימים‬
‫בתוך עולם הנס והמים להם חומה מימינם‬ ‫במדבר ולא מצאו מים‪ ,‬כבר נהפך לבם‬
‫ומשמאלם‪ ,‬גם אז לא הייתה מעלתם שלמה‪,‬‬ ‫להתאונן על משה ואהרן לאמר "מה נשתה"‪,‬‬
‫והמים אשר עמדו כחומה לא עמדו בצורים‬ ‫וכמעט שהתחרטו על שיצאו ממצרים והלכו‬
‫ואיתנים‪ ,‬וכן דרשו חז״ל את הכתיב החסר‬ ‫למדבר לארץ לא זרועה‪ ,‬עד שביקשו לחזור‬
‫שבפסוק "והמים להם חמה" ‪" -‬שאף הים‬ ‫לאחוריהם אל טומאת ארץ מצרים וזוהמתם‪,‬‬
‫נתמלא עליהן חמה" (ילקו״ש רמז רל"ת)‪,‬‬ ‫תוך הזכרת שבתם על סיר הבשר ואכילתם‬
‫כי באותה שעה שעברו ישראל בים פסל‬ ‫לחם עוני לשובע‪ ,‬וכמעט שביקשו להמיר את‬
‫מיכה ג״כ עבר עמהם‪ ,‬ומלאכי השרת היו‬ ‫פרנסת המאכל הרוחני בלחם מלאכי השרת‪,‬‬
‫מקטרגים ואומרים "בני אדם עובדי ע"ז‬ ‫ולהחליפו בגסות אכילת הקישואים והדגה‬
‫מהלכים ביבשה" (שם)‪ ,‬ותביעה נוראה הייתה‬
‫על ישראל באותה שעה‪ ,‬וכפי שביארו חז״ל‬ ‫חינם‪.‬‬
‫(שמו״ר כ"ד א') בדברי תוכחתו של משה רבנו‬
‫אלא‪ ,‬שכך היא דרכו של האדם‪ ,‬שגם בעת‬
‫שבפרשת האזינו‪.‬‬ ‫שהנס נמצא וניכר בחוש‪ ,‬מכל מקום חייב‬
‫הוא להתמיד להתבונן ולהתפעל מאותה‬
‫"הלה' תגמלו זאת‪ .‬אחר כל הנסים שעשה‬ ‫הנהגה פלאית‪ ,‬ולהתחזק בכל שעה בהכרת‬
‫לכם שקרע לכם את הים לי"ב קרעים ושקע‬ ‫מי שעשה לאבותינו ולנו את כל הניסים הללו‪,‬‬
‫את המצריים בים‪ ,‬והייתה ידו אחת משקעתן‬ ‫כי אם חלילה יסיר אף לרגע קט את מחשבתו‬
‫וידו אחת מצלת אתכם שנאמר ימינך ה' נאדרי‬ ‫מאותה התבוננות‪ ,‬תיכף ינועו מחשבותיו‬
‫בכח ימינך ה' וגו'‪ ,‬העלה אתכם מן הים‪ ,‬ונתן‬ ‫מלהבחין בהם‪ ,‬ומתוך כך ישוב למדוד את כל‬
‫לכם כספם וזהבם וכל מה שהיה על סוסיהם‬ ‫הקורות אותו בעיניים מגושמות‪ ,‬ומתוך כך‬
‫שהיו מקושטים בכסף ובזהב‪ ,‬וזן אתכם‬ ‫עלול הוא לשוב ולהרהר בתועלת המדומה‬
‫מ' שנה ולא הניח אתכם אפילו שעה אחת‪,‬‬
‫כמה שונאים באים עליכם ולא הניח אתכם‬ ‫של העולם הגשמי‪.‬‬
‫לברוח‪ ,‬אלא היה מפילן לפניכם ומשמרכם‪,‬‬
‫ולא משונאיכם בלבד אלא אף מן הנחשים‬ ‫וכאשר יהרהר לב הבשר באותן התאוות‬
‫ומן העקרבים‪ ,‬והיה מאיר לפניכם שנאמר וה'‬ ‫שמתאווים להם אנשי עולם הטבע ‪-‬‬
‫הולך לפניהם יומם‪ ,‬שכחתם כל הנסים האלו‬ ‫המשתוקקים לאכילת מעדני הבשר והבצלים‬
‫שעשה עמכם הקב׳׳ה‪ ,‬והיה צלמו של מיכה‬ ‫האבטיחים והדגה ‪ -‬תיכף יתעוררו בלבו‬
‫עובר עמכם בים‪ ,‬והנחתם ד"ת והתקעתם‬ ‫אותן התשוקות‪ ,‬ובפרט כאשר הנאות אלו‬
‫באים למתענגים בהם "חינם מן המצות" ‪-‬‬
‫בדברים אחרים"‬ ‫וכפי שדרשו חז״ל בספרי (בהעלותך פיסקא‬
‫פ"ז)‪ ,‬ומתוך כך נמשכת דעתו של האדם‬
‫וביאור דבריהם הקדושים‪ ,‬שעיקר‬ ‫אחר הרהורים אלו עד שימאס בתכלית‬
‫התביעה הייתה על מה שלא שתו לבם‬ ‫בהנהגה הניסית ‪ -‬אשר התנאי להשגתה‬
‫באותה שעה להכיר בעולם הנס בו היו‬ ‫הוא ההתמדה וההתחזקות בכל פעולה ובכל‬
‫שרויים‪ ,‬ועל שביקשו לעצמם את ההנהגה‬ ‫מעשה להתאימם להנהגת התורה ומצוותיה‪,‬‬
‫הטבעית‪ ,‬והמבקש לעצמו סדר טבעי‪ ,‬דרכו‬ ‫ורק על ידי כך ראוי הוא להנהגה הניסית‬
‫להמעיט בעמלה של תורה‪ ,‬ולבקש עוד ועוד‬
‫הבלים מהבלי העולם הגשמי עד שכביכול‬ ‫המיוחדת לעם התורה‪.‬‬
‫תוקע הוא את עצמו ואת מחשבותיו בהבלים‬
‫אחרים חוץ ממחשבת תורה‪ ,‬וכל זה אחרי‬ ‫סכנת ההתעסקות בענייני החומר אף‬
‫שכבר ראה בעיניו בחוש את המציאות של‬ ‫במקום מצוה‬
‫ישועת ה׳ המזומנת למי שדבק בו ומאמין‬
‫ובאמת‪ ,‬מדברי חז״ל למדים אנו שאף‬

‫‪6‬‬

‫ומפני כך היו ישראל נתונים כל אותו‬ ‫בהנהגתו הניסית‪ ,‬המובטח בהבטחת כח‬
‫הזמן תחת הקטרוג של מלאכי השרת שאמרו‬ ‫התורה המנשאת את נושאי ארון הקודש‪,‬‬
‫״הללו עובדי עבודה זרה ‪ -‬והללו עובדי‬ ‫למעלה מדרך הטבע‪ .‬ועוד רואים אנו‪ ,‬כי על‬
‫עבודה זרה״‪ ,‬שהרי מי שמדבק את מחשבתו‬ ‫אף שקיימו מצווה רבה בביזת הכסף והזהב‬
‫בהבלי העולם הזה בהיותו שרוי בעולם הנס‪,‬‬ ‫של מצרים שעל ידי כן "לא יאמר אותו צדיק‬
‫ועבדום וענו אותם קיים בהם‪ ,‬ואחרי כן יצאו‬
‫שוב אינו ראוי לשינוי הטבע והנהגת הנס‪.‬‬ ‫ברכוש גדול לא קיים בהם" (ברכות ט‪ ,):‬מכל‬
‫מקום עצם ההתעסקות עם השפע הגשמי‬
‫ההנהגה הניסית של עמלי התורה‬ ‫של הזהב והכסף גרם להם לאותה ״שייכות״‬
‫בהיותם מנותקים מהבלי העוה״ז‬ ‫לענייני העולם הגשמי‪ ,‬ומתוך כך שבו‬
‫להתבונן במצבם הגשמי שמחוץ להנהגה‬
‫ואמנם‪ ,‬אין קיום ומציאות לעמלי התורה‬ ‫הניסית‪ ,‬עד שירדו ממעלתם בתכלית במאמר‬
‫בכל הדורות‪ ,‬כי אם בהיותם מנותקים‬
‫מהרהורי ההנהגה הטבעית‪ ,‬והבא לדרוש‬ ‫"מה נשתה"‪.‬‬
‫ולחקור כיצד מתקיימים עמלי התורה בתוך‬
‫מגבלות העולם הטבעי‪ ,‬הרי הוציא עצמו‬ ‫התביעה שנתבעו כל ישראל על פסלו של‬
‫מכלל העולם הניסי המנוהג ומנוהל בחוקים‬ ‫מיכה שהלך עימהם‬
‫וסדרים אחרים לגמרי‪ ,‬ואין שום סתירה בינם‬
‫לבין חוקי הטבע כלל מאחר ושני עולמות‬ ‫והנה‪ ,‬על שלשה עניינים נתבעו ישראל‬
‫מקבילים הם‪ ,‬ולא קרב זה אל זה כלל ועיקר‪.‬‬ ‫בתוכחתו של משה רבנו‪ ,‬וכפי שנתבאר‬
‫במדרש‪ :‬א‪ .‬שכחתם כל הנסים האלו שעשה‬
‫ועינינו רואות ולא זר את המציאות של‬ ‫עמכם הקב׳׳ה‪ ,‬ב‪ .‬והיה צלמו של מיכה עובר‬
‫עולם התורה בימינו אנו‪ ,‬שכל קיומה ועוצם‬ ‫עמכם בים‪ ,‬ג‪ .‬והנחתם ד"ת והתקעתם בדברים‬
‫פריחתה הבלתי טבעית‪ ,‬מהנהגת ״עולם‬ ‫אחרים‪ .‬ולכאורה פלא הוא‪ ,‬שבשלמא מה‬
‫הנס״ היא‪ .‬אכן‪ ,‬מכלל החובה המוטלת על‬ ‫ששכחו את ניסי ה׳‪ ,‬והניחו ד״ת ותקעו עצמם‬
‫עמלי התורה הוא להתעצם יותר ויותר‬ ‫בדברים אחרים‪ ,‬ודאי שתביעה היא על כל‬
‫בהכרה נשגבה זו‪ ,‬ולהפריש את מחשבתם‬ ‫ישראל‪ ,‬אך פסלו של מיכה חטאו של היחיד‬
‫כליל מענייני העולם‪ ,‬להדבק אך בדברי תורה‬ ‫הוא‪ ,‬ומפני מה נתפסו ישראל בעוונו של אחד‬
‫ובאמונה בנותן התורה‪ ,‬המנשא את לומדיה‪,‬‬
‫ומחזק את ידיהם של תומכיה‪ ,‬ומאשר את‬ ‫יחיד זה‪.‬‬

‫המחזיקים בה‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬למבואר לעיל נבין היטב‪ ,‬כי אילו היו‬
‫ישראל מזוקקים בתכלית ממחשבת הרהור‬
‫ואף מי שנגזר עליו חלילה להתעסק‬ ‫אחר הנהגת הבורא עמהם‪ ,‬והיו שלמים‬
‫ב״ביזת הים״ מגזירת ״בזיעת אפיך תאכל‬ ‫בתכלית האמונה‪ ,‬ודאי שלא היה אותו רשע‬
‫לחם״ (בראשית ג' י"ט)‪ ,‬עם זאת גם עליו‬ ‫מוצא מקום להוליך עימהם את פסלו‪ ,‬אלא‬
‫מוטלת החובה להדבק בכל מאודו במחשבות‬ ‫שמאחר ואף ישראל הרהרו בלבם על הנהגת‬
‫קדושות‪ ,‬בקביעת עתים לתורה ובהחזקת‬ ‫הקב״ה ומשה עבדו‪ ,‬ומאחר ונכשלו בעוון‬
‫עמלי התורה בטהרה‪ .‬ועל ידי הנהגה‬ ‫״שכחתם כל הניסים האלו שעשה עמכם‬
‫מופלאה זו נזכה כולנו במהרה להנהגה‬ ‫והנחתם ד״ת" בהיותם שרויים בעולם הנס‪,‬‬
‫הניסית הגדולה שבכל הדורות ״כימי צאתך‬ ‫לכך מצא מיכה מקום להתאחד עימהם‬
‫מארץ מצרים אראנו נפלאות״ (מיכה ז' ט"ו)‪,‬‬ ‫ברשעתו‪ ,‬ומתוך כך‪ ,‬בהגיע עת הנסיון נדבק‬
‫ואז ישוב העולם לתיקונו כפי שהיה קודם‬ ‫מהם משהו מהבחינה הגשמית של הביזה‪,‬‬
‫ומתוך כך חזרו והשתייכו לעולם הטבע‪,‬‬
‫החטא‪ ,‬בקרוב בימינו אמן‪.‬‬ ‫וחזרה מחשבתם להדבק בטומאת הגשם של‬

‫ארץ מצרים‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫מורנו ראש הישיבה‬

‫מורנו מרן הגאון הגדול רבי אריה לוי שליט”א‬

‫ראש ישיבת שכר שכיר וחבר מועצת גדולי התורה‬

‫ט”ו בשבט ר”ה לתורה שבע”פ כנגד כוחו של עמלק‬

‫כשהמן הפיל פור להשמיד ולהרוג את כל‬ ‫א‪ .‬ארבעה ראשי שנים הם‪ ,‬באחד בניסן‬
‫ישראל‪ ,‬על חודש שבט לא עלתה בידו‪ ,‬כיון‬ ‫ר”ה למלכים ולרגלים‪ ,‬באחד באלול ר”ה‬
‫שחל בחודש זה ר”ה לאילנות‪“ .‬בשבט לא מן‬ ‫למעשר בהמה וכו’‪ ,‬באחד בשבט ר”ה לאילן‬
‫בגלל די ביה הוא ריש שתא לאילניא” ע”ש‪.‬‬ ‫כדברי ב”ש‪ ,‬ב”ה אומרים בחמשה עשר בו‪.‬‬
‫מבואר דהמן הוא עמלק‪ ,‬אינו יכול לנצח את‬
‫ישראל בחודש שבט‪ ,‬שבו ר”ה לאילנות‪ ,‬והוא‬ ‫(ר”ה פ”א מ”א)‪.‬‬

‫כח הגובר על כחו של עמלק‪.‬‬ ‫מצינו דר”ה לאילנות התייחד מיתר ראשי‬
‫השנים הנזכרים במשנה דיש בו הנהגה של‬
‫מעתה מוטל עלינו להתבונן במהותו של‬ ‫יו”ט‪ ,‬אין אומרים בו תחנון ואין מספידים בו‪.‬‬
‫ר”ה לאילנות‪ ,‬כדי להבין את כחו‪ ,‬שכח זה‬ ‫והענין צ”ב‪ ,‬מה התייחד ר”ה זו של אילנות‬
‫מתנגד ומתגבר על כחו של המן הוא עמלק‪.‬‬ ‫יותר משאר ר”ה – אחד באלול – שאין‬

‫ג‪ .‬נאמר בתורתנו הקדושה ריש פרשת‬ ‫אומרים בו תחנון‪.‬‬
‫דברים “ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר‬
‫חודש וגו’ בעבר הירדן בארץ מואב הואיל‬ ‫בשו”ע או”ח סי’ קלא‪ ,‬נהגו שלא ליפול‬
‫משה באר את התורה הזאת”‪ ,‬וברש”י שם‬ ‫על פניהם בט”ו בשבט‪ .‬ובביאור הגר”א שם‪,‬‬
‫“באר משה את התורה בשבעים לשון פירשה‬ ‫שהוא ר”ה לאילנות כמו כל ד’ ר”ה שהם‬
‫“יו”ט”‪ ,‬ובדמשק אליעזר כתב לפרש דכוונתו‬
‫להם”‪.‬‬ ‫על ד’ ר”ה הנזכרים בר”ה פ”א מ”ב “בארבע‬
‫פרקים העולם נידון בפסח על התבואה” וכו’‪.‬‬
‫הרי מבואר בתוה”ק דבחודש שבט –‬
‫עשתי עשר חודש – באר משה את התורה‪,‬‬ ‫נמצא מבואר בדברי אדוננו הגר”א דט”ו‬
‫בשבעים לשון‪ .‬ענין שבעים לשון הוא‬ ‫בשבט הוא יום הדין כשאר הד’ פרקים הנ”ל‬
‫התפשטות התורה בתכלית ההתפשטות לכל‬ ‫שהם ימי הדין‪ ,‬שהצד השווה שבהם הוא‬
‫שכיון שהם תחילת היצירה‪ ,‬לכן הם נקבעו‬
‫מקום ובכל דרגה‪.‬‬
‫לימי דין‪ ,‬וזהו סיבת היו”ט שלהם‪.‬‬
‫עץ השדה רומז לעץ החיים שהוא התורה‪,‬‬
‫התורה שבכתב הוא האילן עצמו שאין‬ ‫ועדין ללמוד אנו צריכים‪ ,‬מהו היו”ט ומהו‬
‫גזעו מחליף‪ ,‬והוא קיים לעולם‪ ,‬והענפים‬ ‫היום דין שבכאן‪ ,‬ומהי ההשפעה הנשפעת‬
‫המתרבים ומתפשטים הם כנגד תורה שבע”פ‬
‫שמתרחבת ומתפשטת בלא גבול ומקום‪ ,‬וזהו‬ ‫אליו ביו”ט זה‪.‬‬
‫הנאמר בתורה דאחר ארבעים שנה שהוא‬
‫ב‪ .‬איתא בתרגום שני אסתר פ”ג פס’ ז’‪,‬‬

‫‪8‬‬

‫כח הלידה והתפשטות של תורה‪ .‬וזה היה‬ ‫גמר תורה שבכתב‪ ,‬הואיל משה באר את‬
‫מטרתו של עמלק‪ ,‬כח התפשטות של הרע‪,‬‬ ‫התורה‪ ,‬דפרשה להם בשבעים לשון‪ ,‬שהוא‬
‫יצרא דעריות‪ ,‬כנגד כח התפשטות של תורה‪,‬‬ ‫תורה שבע”פ‪ ,‬והתפשטות ענפי התורה בלא‬

‫חידושי התורה‪.‬‬ ‫גבול‪.‬‬

‫ולכן כשהמן הוא עמלק‪ ,‬הפיל פור כנגדה‬ ‫וזהו ענינו של יום ט”ו בשבט שהוא ר”ה‬
‫של כנסת ישראל‪ ,‬בחודש שבט לא עלתה‬ ‫לאילנות‪ ,‬שהוא יום הדין ויו”ט של תורה‬
‫בידו‪ ,‬שבו ר”ה לאילנות‪ ,‬דבחודש שבט יש‬ ‫שבע”פ‪ ,‬שהוא זמן ביאורה והתפשטותה של‬
‫את ראשיתה של תורה שבע”פ שהוא כח‬
‫התפשטותה של תורה וזה גובר על כוחו‬ ‫תורה שבע”פ‪.‬‬
‫של עמלק‪ ,‬אשר קרך בדרך ויזנב בך‪ ,‬כח‬
‫התפשטות של הרע‪ ,‬שכנגדו עומד החידושי‬ ‫ד‪ .‬ראשית גויים עמלק ואחריתו עדי‬
‫תורה שהם כח התפשטותה של הקדושה‬ ‫אובד‪ .‬מלחמתו של עמלק בישראל היא‬
‫כמבואר בתורה ס”פ כי תצא “אשר קרך‬
‫בעולם‪.‬‬ ‫בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך”‪ ,‬וברש”י‬
‫שם אשר קרך בדרך “ד”א לשון קרי וטומאה‪,‬‬
‫ולכן בחודש שבט שהוא ראשיתה של‬ ‫שהיה מטמאן במשכב זכור”‪ ,‬ויזנב בך “מכת‬
‫תורה שבע”פ‪ ,‬אין כחו של ראשית גויים‬
‫עמלק לשלוט בכלל ישראל דעסקי בחדותא‬ ‫זנב‪ ,‬חותך מילות וזורק כלפי מעלה”‪.‬‬

‫דאורייתא‪.‬‬ ‫איתא בזוה”ק‪ ,‬בשעה שביטלו ליצרא דע”ז‬
‫רצו לבטל ליצרא דעריות ולא ביטלוהו‪ ,‬כדי‬
‫שלא יתבטל חדותא דאורייתא‪ ,‬שלא יתבטל‬
‫כח חידושי התורה (עי’ בהקדמה לאגלי‬
‫טל)‪ ,‬ר”ל דיצרא דעריות הוא כח ההשפעה‬
‫וההתפשטות – להוליד תולדות – בכח הרע‪,‬‬
‫וכנגדו בקדושה הוא חידושי התורה דהוא‬

‫‪9‬‬

‫מורנו המרא דאתרא‬

‫מורנו הגאון רבי שמואל מונטג שליט"א מרא דאתרא ק"ק נתיבות‬
‫בגדר חיוב ברכת הנהנין ובדין ברכת המן‬

‫רבי חיים פלאג’י (שם) כתב דלכאורה‬ ‫א‪ .‬נאמר בפרשת בשלח (ט”ז ד’)‪“ :‬הנני‬
‫הברכה היסודית על המן היא ‘בורא מיני‬ ‫ממטיר לכם לחם מן השמים” ומבואר בגמ’‬
‫מזונות’ שהרי נאמר “וטעמו כצפיחית בדבש”‬ ‫ברכות (מ”ח‪ ):‬דלאחר אכילת המן בירכו את‬
‫ונאמר “והיה טעמו כטעם לשד השמן” והרי‬ ‫הברכה הראשונה של ברכת המזון‪ .‬דכן איתא‬
‫הוא כפת הבאה בכיסנין שמברכים עליה‬ ‫שם “אמר רב נחמן משה תיקן להם לישראל‬
‫‘בורא מיני מזונות’ אלא שגם בפת הבאה‬
‫בכיסנין כשקובע סעודתו עליה מברך‬ ‫ברכת הזן בשעה שירד להם מן”‪.‬‬
‫‘המוציא לחם מן הארץ’ וברכת המזון‪ ,‬ובני‬
‫ישראל במדבר בודאי קבעו סעודתם על‬ ‫ודנו האחרונים מה בדבר ברכה ראשונה‬
‫המן‪ ,‬שהרי לא היה להם פת אחר‪ ,‬ממילא היו‬ ‫לפני האכילה‪ ,‬האם בירכו או לא בירכו‪ ,‬ואם‬
‫בירכו מה היה נוסח הברכה ונאמרו בזה כמה‬
‫מברכים עליו ‘המוציא לחם מן השמים’‪.‬‬
‫דעות‪.‬‬
‫בעל שו”ת תבואות השדה ובעל מרכבת‬
‫המשנה‪ ,‬דעתם שכיון שכפי שאמרו חז”ל כל‬ ‫רבי יהודה החסיד בס’ חסידים (בסי’‬
‫אחד היה טועם במן את מה שרצה לאכול‪ ,‬על‬ ‫תתתת”מ) כתב “על המן היו מברכים הנותן‬
‫כן לא היתה לו ברכה קבועה‪ ,‬אלא היה מברך‬ ‫לחם מן השמים” (בס’ כמוצא שלל רב הביא‬
‫את הברכה המתאימה לאוכל שרצה לאכול‪.‬‬ ‫בשם ספר חסידים שבירכו ‘המוציא לחם מן‬
‫והעיר על זה הגאון ר’ אשר וייס שליט”א‬ ‫השמים’ ולא דק דכאמור הלשון שם ‘הנותן‬
‫שזה יהיה תלוי במחלוקת האמוראים ביומא‬
‫(ע”ה‪ ).‬האם במן טעמו רק את טעם האוכל‬ ‫לחם מן השמים’)‪.‬‬
‫שחפצו בו‪ ,‬או שהיה במן טעמו וממשו של‬
‫מה שרצו לאכול‪ ,‬ורק להדעה השניה הזו‬ ‫הרמ”ע מפאנו (מאמרי השבת ה’ חלק‬
‫ו’) כתב שלעתיד לבוא בסעודת הלויתן‪,‬‬
‫ניתנים הדברים דלעיל להאמר‪.‬‬ ‫מכיוון שאין סעודה בלא לחם‪ ,‬יוציאו להם‬
‫את צנצנת המן הנגנז הנקרא לחם [כבפסוק‬
‫עד כאן הבאנו את הדעות השונות איזו‬ ‫“הוא הלחם אשר נתן ה’ “וכו’] ויברכו עליו‬
‫ברכה בירכו (או יברכו לעתיד לבוא כנ”ל) על‬
‫המן‪ .‬עכשיו נביא את הדעות שלא בירכו כלל‬ ‫“המוציא לחם מן השמים”‪.‬‬

‫לפני אכילתם את המן‪.‬‬ ‫רבי חיים פלאג’י בספרו נפש החיים‬
‫(מערכה מ’ אות ק”ו) מביא בשם אחד מחכמי‬
‫בעל הברכת אהרן כתב בספרו על ברכות‬ ‫אשכנז שעל המן בירכו “המוציא לחם מן‬
‫שכיון שיסוד החיוב לברך ברכת הנהנין הוא‬
‫משום שאסור לאדם ליהנות מעוה”ז בלא‬ ‫השמים”‪.‬‬
‫ברכה (ברכות ל”ה‪ ,).‬א”כ המן שלא היה‬
‫מעוה”ז אלא מעוה”ב‪ ,‬אין צריכים לברך על‬ ‫רבנו יוסף חיים מבגדד בשו”ת תורה‬
‫לשמה כתב דנכון לברך עפ”י המטבע‬
‫הכתובה בתורה (בשלח ט”ז ד’) “הממטיר‬

‫לחם מן השמים”‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫העץ‪ ,‬אלא דלא בירר איזה עץ‪ ,‬דהיה לו לברר‬ ‫אכילתו‪.‬‬
‫יותר שהוא מגפן‪ ,‬וא”כ לא גרע מבירך שהכל‬
‫דקיי”ל דיוצא‪ .‬וכתב דאח”ז מצא בתשובת‬ ‫השדי חמד (בח”ג בעמ’ ‪ )280‬תמה על‬
‫גינת ורדים דהעלה לעיקר דינא דיצא‪ .‬ואת‬ ‫הסוברים שבירכו על המן לפניה‪ ,‬הלא כל‬
‫דברי התוס’ ופסק המג”א הניח בתימה‪ .‬ואכן‬ ‫ברכות הנהנין אינן אלא דרבנן‪ ,‬ובזמן שאכלו‬
‫מן לא היתה עדיין תקנה דרבנן זו‪ ,‬וא”כ‬
‫באמת צ”ע אמאי גרע בופה”ע משהכל‪.‬‬ ‫בודאי לא בירכו שום ברכה על אכילת המן‬

‫ג‪ .‬הגמ’ בברכות (ל”ה‪ ).‬שקיל וטרי טובא‬ ‫[זולת ברכת המזון שבירכו לאחר אכילתו]‪.‬‬
‫מנא הני מילי דמברכים על הפירות [וה”ה כל‬
‫מילי דאכילה]‪ ,‬ומייתי ברייתא “דת”ר קדש‬ ‫בישוב הדעות הסוברות שבירכו על המן‪,‬‬
‫הילולים לה’ מלמד שטעונים ברכה לפניהם‬ ‫מטענת השדי חמד‪ ,‬י”ל דהנה מסקנת הגמ’‬
‫ולאחריהם‪ ,‬מכאן אמר ר”ע אסור לאדם‬ ‫(ברכות ל”ה‪ ).‬דיסודה של ברכת הנהנין היא‬
‫שיטעום כלום קודם שיברך”‪ ,‬ודחי לה‪ ,‬ומסיק‬ ‫סברא‪ ,‬דאסור לאדם ליהנות מעוה”ז בלא‬
‫“אלא סברא הוא אסור לו לאדם שיהנה מן‬ ‫ברכה‪ ,‬וי”ל דהן אמנם דהתקנה שתיקנו רבנן‬
‫משום הך סברא לחייב לברך קודם שיהנה‪,‬‬
‫העולם הזה בלא ברכה”‪.‬‬ ‫היא תקנה מאוחרת שלא היתה בזמן שאכלו‬
‫את המן במדבר‪ ,‬אבל עצם הסברא היתה‬
‫והנה הרי”ף הביא תחילה ברייתא הנ”ל‬ ‫קיימת מאז ומעולם‪ ,‬לפיכך הניחו האחרונים‬
‫דקדש הילולים מלמד שטעון ברכה וכו’‬ ‫שכבר אז במדבר בירכו קודם אכילתם‪ ,‬מחמת‬
‫ואח”כ הביא את מסקנת הגמ’ דאסור לאדם‬
‫שיהנה מעוה”ז בלא ברכה‪ .‬וצ”ע אמאי הביא‬ ‫הסברא הנ”ל‬
‫מה שנדחה‪ .‬וכי תימא כהתוס’ שכתבו (בד”ה‬
‫אלא סברא) שקרא דנסיב לעיל אסמכתא‬ ‫והנה בתוך המערכה העניפה הנ”ל בענין‬
‫בעלמא‪ ,‬וכ”כ ר’ יונה ע”ד הרי”ף הללו‪ ,‬אכתי‬ ‫ברכת המן חזינן מחלוקת אחרונים עקרונית‬
‫יש קצת להעיר דהיה לו להפוך הסדר‪ ,‬תחילה‬ ‫האם אכילת המן טעונה ברכה‪ ,‬או שאינה‬
‫להביא את יסוד הדין ואח”כ את האסמכתא‬ ‫טעונה ברכה משום שהמן אינו מוגדר דבר‬
‫של עולם הזה אלא של עולם הבא‪ ,‬וכל חיוב‬
‫לכך‪.‬‬ ‫הברכה הוא רק שלא ליהנות מעוה”ז בלא‬
‫ברכה‪ ,‬וכשאכל את המן אינו נחשב נהנה‬
‫ד‪ .‬היסוד ליישוב התמיהות הוא עפי”מ‬
‫שכתבו האחרונים דישנם ב’ דינים בדין ברכת‬ ‫מעוה”ז‪.‬‬
‫הנהנין ‪ -‬דין חיוב ברכה‪ ,‬ודין איסור אכילה‬
‫בלא ברכה‪ ,‬עי’ עמק ברכה (ענייני ברכות‬ ‫וצ”ב מאי סבירא להו להדעות המצריכות‬
‫ברכה‪ ,‬ומה יסוד ושורש פלוגתא זו‪.‬‬
‫הנהנין אות א’) ועוד‪.‬‬
‫ב‪ .‬בתוס’ ברכות (י”ד‪ .‬ד”ה לא) כתבו בשם‬
‫על יסוד זה הנה בחי’ ר’ אריה לייב (בח”א‬ ‫ר”ח “אם היה יודע בבירור שטעה בדיבורו‬
‫סי’ ב’ וג’) נדבך נוסף‪ ,‬ונקדים לזה מה שיש‬ ‫שאמר בורא פרי העץ תחת בורא פרי הגפן‪,‬‬
‫לחקור בהנך ב’ דינים האם הם ב’ דינים‬ ‫דבתוך כדי דיבור יכול לחזור בו” מבואר‬
‫נפרדים‪ ,‬או שהאחד בנוי על השני‪ .‬ואם כן‬ ‫דברכת בופה”ע אף בדיעבד אינה פוטרת‬
‫הוא‪ ,‬אזי יש לחקור האם היסוד הוא האיסור‪,‬‬ ‫את היין‪ ,‬והמג”א (בסי’ ר”ח ס”ק כ”ב) פסק‬
‫זהו המחייב של הברכה‪ ,‬ואחרי שיש איסור‬
‫ליהנות בלא ברכה‪ ,‬תקנו חכמים חיוב ברכה‬ ‫כן להלכה‪.‬‬
‫על כל דבר‪ ,‬או להיפך דהיסוד הוא החיוב‪,‬‬
‫והאיסור נובע מכח החיוב‪ ,‬וכמו שביאר‬ ‫ותמה רע”א בגהש”ס בברכות שם וכן‬
‫מרן הגרשז”א (במנחת שלמה ח”א סי’ י”ח)‬ ‫בהגהותיו בשו”ע ע”ד המג”א הללו‪ ,‬אמאי לא‬
‫שאלמוהו רבנן לחיוב הברכה ואמרו שכל‬ ‫יצא ‪ ,‬הא יין שם פרי עליו‪ ,‬דהא מברכים עליו‬
‫בורא פרי הגפן‪ ,‬וא”כ שפיר מברך בורא פרי‬

‫‪11‬‬

‫מוטל לפניו אינו מברך המוציא‪ ,‬הא משום‬ ‫זמן שלא בירך הוי כאילו מעל או גזל‪ .‬ר’‬
‫טירדא דמצווה אינו פטור אלא ממצוות‪ ,‬אבל‬ ‫אריה לייב נקט כצד הראשון‪ ,‬דבר שנצרך לו‬
‫לא הותר לו משום זה לעבור איסורים‪ ,‬וא”כ‬
‫למה מותר לו לאכול בלא ברכה‪ ,‬הלא הוא‬ ‫ליישוב קושית רע”א שהבאנו‪ ,‬וכדלהלן‪.‬‬
‫עובר איסור שנהנה מעוה”ז בלא ברכה‪ ,‬ובע”כ‬
‫לומר דהאיסור נובע מכח המצווה‪ ,‬ואונן זה‬ ‫הנה במה שברכת שהכל פוטרת כל דבר‪,‬‬
‫מכיוון שנפטר ממצוות ברכה‪ ,‬ממילא שוב‬ ‫ההבנה המקובלת היא שיסוד הדבר הוא‬
‫שאף שלכתחילה יש לברך על כל דבר את‬
‫אין כאן איסור ליהנות בלא ברכה‪.‬‬ ‫הברכה המיוחדת לו‪ ,‬מ”מ בדיעבד גם ברכה‬
‫כללית פוטרת‪ .‬אך ר’ אריה לייב יצא לחדש‬
‫ה‪ .‬והנה עפ”י בסיס הדברים דיש‬ ‫שלא זו ההבנה בדין זה‪ ,‬אין מהותה של ברכת‬
‫בברכות הנהנין שני דינים‪ ,‬חיוב ואיסור‪,‬‬ ‫שהכל וכוחה לפטור ‪ -‬היותה “ברכה כללית”‪,‬‬
‫ייושב מה ששאלנו על דברי הרי”ף מפני מה‬ ‫אלא גדר הדבר הוא‪ ,‬דבדברי המשנה (בדף‬
‫הביא הברייתא דקדש הילולים כשלמסקנת‬ ‫מ‪“ ).‬ועל כולם אם אמר שהכל נהיה בדברו‬
‫הגמ’ לא משם לומדים‪ ,‬אלא מסברא דאסור‬ ‫יצא” שנויה כאן תקנת חכמים שתיקנו ברכה‬
‫ליהנות מעוה”ז בלא ברכה‪ .‬אבל להמבואר‬ ‫על בדיעבד‪ ,‬תקנו שברכת שהכל היא ברכה‬
‫דיש ב’ דינים‪ ,‬אתי שפיר‪ ,‬דהדרשא דקדש‬
‫הילולים היא אסמכתא לחיוב ברכה‪ ,‬והסברא‬ ‫לפטור בדיעבד‪.‬‬
‫היא היסוד לאיסור לאכול בלא ברכה‪ ,‬ושפיר‬
‫אכן בעיקר הדבר צריך ביאור איך שייך‬
‫יש מקום וצורך לשניהם‪.‬‬ ‫לומר תיקון ברכה על בדיעבד‪ ,‬וביאר ר’ אריה‬
‫לייב עפ”י הנז”ל דנקט שהמחייב לברכה הוא‬
‫ולפי דרכו של העמק ברכה‪ ,‬יומתק גם‬ ‫האיסור‪ ,‬ואחרי שיש איסור תקנו חכמים חיוב‬
‫מה ששאלנו על סדר הדברים ברי”ף שלכאו’‬ ‫ברכה‪ .‬ולפי”ז אם יסולק האיסור‪ ,‬מסתלק‬
‫היה לו לכתוב תחילה את הסברא שהיא יסוד‬ ‫מעליו החיוב לברך‪ .‬ומעתה י”ל דכשמברך‬
‫הדין ואח”כ את האסמכתא לזה‪ .‬אבל לפי‬ ‫על הדבר כדינו‪ ,‬את ברכתו הפרטית‪ ,‬מועילה‬
‫העמק ברכה הוא נפלא שכיוון שהיסוד הוא‬ ‫הברכה גם לסילוק האיסור וגם לקיום החיוב‪.‬‬
‫החיוב‪ ,‬ומזה נובע אח”כ האיסור‪ ,‬לכך כתב‬ ‫אבל כשאינו מברך את הברכה הפרטית‬
‫הרי”ף תחילה דרשא דקודש הילולים דהיא‬ ‫הראויה לו‪ ,‬אלא ברכת שהכל‪ ,‬מועילה‬
‫אסמכתא לחיוב ברכה‪ ,‬ורק אח”כ את האיסור‬ ‫הברכה הזו לסלק את האיסור‪ ,‬שאם יברך‬
‫שהכל ויאכל אינו עובר את האיסור ליהנות‬
‫הנובע מן החיוב‪.‬‬ ‫מעוה”ז בלא ברכה‪ ,‬דלענין זה חשיבא ברכה‪,‬‬
‫אבל מה שנוגע לחיוב הברכה‪ ,‬אמנם לא‬
‫ועפי”מ שנתבאר יש לבאר את שורש‬ ‫קיים בברכה זו את חלק החיוב‪ ,‬אבל נסתלק‬
‫הפלוגתא אם בירכו על המן או לא‪ ,‬דתלוי‬ ‫ממנו החיוב‪ ,‬שכשאין איסור ממילא אין חיוב‪,‬‬
‫בהנ”ל‪ ,‬דלדרכו של ר’ אריה לייב שיסוד‬ ‫וכמשנ”ת‪ .‬וזהו רק בברכת שהכל שהיתה בה‬
‫המחייב הוא האיסור‪ ,‬א”כ את המן שאינו‬ ‫תקנה שתהא ברכה על דיעבד‪ ,‬כמשנ”ת‪ ,‬אבל‬
‫בגדר עוה”ז‪ ,‬אין איסור לאוכלו בלא ברכה‪,‬‬ ‫כשמברך בופה”ע על היין‪ ,‬אין כאן לא סילוק‬
‫והיכא שאין איסור‪ ,‬ממילא גם אין חיוב‪,‬‬ ‫האיסור ולא קיום החיוב‪ ,‬ע”כ לא יצא וצריך‬
‫וכמשנ”ת‪ ,‬וא”כ לא בירכו על המן‪ .‬אבל אם‬ ‫לברך בופה”ג על היין שלפניו‪ ,‬ונתיישבה‬
‫ננקוט כהעמק ברכה שיסוד הדין ברכה הוא‬
‫החיוב‪ ,‬או כהצד שכתבנו שהם ב’ דברים‬ ‫תמיהת רע”א‪.‬‬
‫נפרדים א”כ אין זו טענה כלל מה שהמן אינו‬
‫בגדר עוה”ז‪ ,‬שמ”מ יש חיוב לברך עליו‪ ,‬וא”כ‬ ‫והנה בעמק ברכה (ענין ברכות הנהנין‬
‫אות ב’) מבואר להיפך מדברי ר’ אריה לייב‪,‬‬
‫לפי”ז בודאי שבירכו על המן‪.‬‬ ‫דהקשה אהא דאיתא בברכות (י”ז) דמי שמתו‬

‫‪12‬‬

‫מורנו דומ"צ הקהילה‬

‫מורנו הגאון רבי יורם כהן שליט"א דמו"צ הקהילה‬
‫בדין דירה שכורה הנמכרת‬

‫רואים שכל זמן שהבית מושכר אין‬ ‫השכיר דירתו ולאחמ"כ מכרה‬
‫המשכיר יכול לשנותו בניגוד לדעתו של‬
‫השוכר כי הבית משועבד לשכירות‪ ,‬ולכן אם‬ ‫שאלה‪ :‬אדם השכיר את דירתו ולאחר‬
‫מוכר את הדירה באמצע תקופת השכירות‬ ‫זמן חתם חוזה מכירה עם מישהו אחר מתי‬
‫אע"פ שהמכר חל‪ ,‬אין הקונה החדש רשאי‬ ‫ניתן לסלק ומתי לא ניתן לסלק את השוכר‬
‫לסלק את השוכר בתוך תקופת השכירות כי‬
‫מה מכר ראשון לשני כל זכות שבידו אבל לא‬ ‫מדירתו?‬
‫יותר‪ ,‬וכשם שבעל הדירה הראשון לא יכול‬
‫לסלקו באמצע‪ ,‬כך גם השני לא רשאי לגרשו‬ ‫תשובה‪ :‬ברגע שאדם שוכר דירה היא‬
‫קנויה לו שיוכל להשתמש בה עד תום תקופת‬
‫באמצע תקופת השכירות‪.‬‬ ‫השכירות ולכן לא ניתן לסלקו עד סיום‬
‫התקופה‪ ,‬כדמוכח מהשולחן ערוך (חו"מ‬
‫כל הנפקא מינה במכר שהשוכר ישלם‬ ‫הל' שוכר סי' שי"ב) "נפל בית המשכיר שהיה‬
‫מכאן ואילך את דמי השכירות לבעל הדירה‬ ‫דר בו‪ ,‬הרי זה יכול להוציא השוכר מביתו‬
‫החדש‪ ,‬וכאשר תסתיים תקופת השכירות‬ ‫ואומר לו‪ :‬אינו בדין שתהיה אתה יושב בביתי‬
‫יוכל הקונה השני לקבל את הדירה לידו ולא‬ ‫עד שתמצא מקום ואני מושלך בדרך שאין‬
‫אתה בעל זכות בבית זה יותר ממני‪ .‬ודוקא‬
‫לתת לשוכר להתגורר עוד‪.‬‬ ‫בשוכר סתם‪ ,‬אבל בשוכר לזמן ידוע אינו יכול‬

‫קיים מצב נוסף שלא ניתן להוציא את‬ ‫להוציאו תוך זמנו" עכ"ל‪.‬‬
‫השוכר‪ ,‬כגון ששכר לשנה עם אופציה לעוד‬
‫שנה ונמכרה הדירה באמצע השנה‪ ,‬גם כאשר‬ ‫הנה‪ ,‬המשכיר אנוס‪ ,‬ביתו נחרב‪ ,‬אין לו‬
‫מסתיימת השנה עדיין אי אפשר לסלק את‬ ‫היכן לגור‪ ,‬אם לא קבעו זמן לסיום השכירות‬
‫השוכר והוא יכול להישאר בדירה אם ירצה‬ ‫יוכל להוציאו בטענה אני בעל הבית וכעת אין‬
‫לממש את האופציה‪ ,‬כי ענין האופציה שיוכל‬ ‫לי היכן לגור פנה ביתי‪ .‬ברם אם יש זמן קצוב‬
‫השוכר לבחור בתום שנה ראשונה להמשיך‬ ‫עד מתי ישאר השוכר בדירה יאלץ המשכיר‬
‫השכירות או לסיימה‪ ,‬ואם יחליט לגור הלאה‬
‫יצטרך הקונה החדש להמתין עד סוף השנה‪.‬‬ ‫להמתין עד שתסתיים השכירות‪.‬‬

‫כשלא חתמו חוזה‬ ‫וכן נפסק (שם ס"ק י"ז) "המשכיר בית‬
‫לחבירו לזמן‪ ,‬ורוצה לסתרו בתוך הזמן‪,‬‬
‫מצוי שחותמים חוזה שכירות לשנה או‬ ‫השוכר יכול לעכב עליו‪ .‬ואם עבר וסתרו‬
‫בתוך הזמן‪ ,‬חייב להעמיד לו בית אחר או‬

‫ישכיר לו כמותו" עיי"ש‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫חוזה‪ ,‬דינו כסתמא וניתן לדרוש מהשוכר‬ ‫שנתיים ולאחר מכן ממשיך השוכר להתגורר‬
‫לפנות את הדירה לאלתר‪ ,‬רק נותנים לו זמן‬ ‫מבלי שהצדדים מדברים בניהם וזה נעשה‬
‫על דעת התנאים הראשונים וכך הוא גר‬
‫סביר למצוא מקום חדש‪.‬‬ ‫לפעמים שנים מבלי שהצדדים חידשו את‬
‫החוזה בינהם‪ ,‬עד שיום אחד הדירה נמכרת‬
‫וכיום שמצויות דירות להשכרה סגי‬ ‫והקונה החדש מבקש את הדירה באופן מידי‪.‬‬
‫בזמן קצר כפי שיראה לדיין וזה יכול להיות‬
‫בין חודש לשלושה חדשים‪ .‬ושיעורי הזמן‬ ‫מובא בשולחן ערוך (חו"מ סי' שי"ב ה'‬
‫שנכתבו בהלכה בתוקף לפי הזמן של חז"ל‬ ‫‪ -‬ו') "המשכיר בית לחבירו סתם‪ ,‬אינו יכול‬
‫שהדירות לא מצויות בשפע וקשה היה‬ ‫להוציאו עד שיודיענו ל' יום מקודם כדי‬
‫להשיג דירה להשכרה ולכן היו מקומות‬ ‫לבקש מקום ולא יהא מושלך בדרך‪ ,‬ולסוף‬
‫שנתנו חצי שנה ושנה‪ ,‬אבל בימינו זה לא‬ ‫השלשים יצא‪ ,‬בד"א‪ ,‬בימות החמה‪ ,‬אבל‬
‫שייך ולכן די בהתראה יותר קצרה ואח"כ ניתן‬ ‫בימות הגשמים אינו יכול להוציאו מהחג‬
‫ועד הפסח‪ .‬קבע לו שלשים יום לפני החג‪,‬‬
‫לסלק את השוכר‪.‬‬ ‫אם נשאר מהשלשים יום אפילו יום אחד‪,‬‬
‫אינו יכול להוציאו עד מוצאי הפסח‪ ,‬והוא‬
‫מסקנות להלכה‬ ‫שיודיעו שלשים יום מקודם פסח‪ .‬בד"א‪,‬‬
‫בעיירות‪ ,‬אבל בכרכים‪ ,‬אחד בימות החמה‬
‫א‪ .‬אם נמכרה דירה באמצע תקופת‬ ‫ואחד בימות הגשמים‪ ,‬צריך להודיעו שנים‬
‫השכירות אין הקונה החדש רשאי להוציא את‬ ‫עשר חדש מקודם‪ .‬וחנות‪ ,‬בין בכרכים בין‬
‫בעיירות‪ ,‬צריך להודיעו י"ב חדש מקודם‪.‬‬
‫הדייר עד תום תקופת השכירות‪.‬‬ ‫ובחנות של נחתומין וצבעין‪ ,‬צריך להודיעו ג'‬
‫ב‪ .‬בתום תקופת השכירות אפשר לדרוש‬
‫לפנות את הדירה לאלתר בתנאי שאין‬ ‫שנים מקודם" עיי"ש‪.‬‬
‫תקופת אופציה‪ ,‬אבל שוכר שיש לו זכות‬
‫אופציה מעכב את בעל הדירה מלהכנס עד‬ ‫לומדים משתי הלכות אלו שיש לתת‬
‫לשוכר זמן סביר שיוכל לדאוג לעצמו‪,‬‬
‫סיום תקופת האופציה‪.‬‬ ‫ולאחר פרק זמן זה אפשר לדרוש ממנו לעזוב‬
‫ג‪ .‬אם החוזה הסתיים ניתן לדרוש מהשוכר‬ ‫את הדירה‪ ,‬גם במקרה שהפסיקו לחתום על‬
‫לצאת מיד‪ ,‬רק נותנים לו פרק זמן שיוכל‬

‫להשיג דירה חילופית‪.‬‬

‫‪12‬‬
‫‪14‬‬

‫ימי חול‬

‫שבת קודש‬ ‫יומתייקיחןול בית יצחק‬
‫מבבישימכתתןבביישייהכצתצתןתחיחיוהצקצקר‪,‬תחחהוקקר‪,‬ה‬
‫זמן מנחה גדולה משכן התורה‬ ‫ותיק‪5‬ין‪6:1‬‬
‫‪6:460:15‬‬
‫שכר שכיר‬ ‫‪12:30‬‬ ‫מנחה‬
‫משכן התורה‬ ‫זמן הד"נ‬ ‫ער"ש‬ ‫ביתבייצתחיצקחק‬ ‫‪7:160:40‬‬
‫מעריב‬ ‫ביתשיכצרחקשכיר‬ ‫‪7:175:10‬‬
‫בית יצחק‬ ‫‪ 52‬דק' לפנ"ה‬ ‫ליל‬ ‫שכמרשכשןכיהרתורה‬ ‫‪7:370:15‬‬ ‫שחרית‬
‫‪ 52‬דק' לפנ"ה‬ ‫שב"ק‬ ‫משכןביהתתיוצרחהק‬ ‫שחרית‬
‫בית יצחק‬ ‫‪ 52‬דק' לפנ"ה‬ ‫שחרית‬ ‫ביתבייצתחיצקחק‬
‫מנין אברכים‬ ‫‪ 02‬דק' אחה"ש‬ ‫שב"ק‬ ‫ביתבייצתחיצקחק‬ ‫‪7:470:30‬‬
‫‪8:070:40‬‬
‫בית יצחק‬ ‫‪ 02‬דק' אחה"ש‬ ‫‪8:485:00‬‬
‫ביתבייצתחיצקחק‬ ‫‪12:84:545‬‬
‫בית יצחק‬ ‫ותיקין‬ ‫ביתשיכצרחקשכיר‬ ‫‪:11:21:45‬‬
‫מנין אברכים‬ ‫שכמרשכשןכיהרתורה‬ ‫‪51::11:1‬‬ ‫מנחה‬
‫משכןביהתתיוצרחהק‬ ‫‪4:1551:1‬‬ ‫מנחה‬
‫בית הרב‬ ‫ביתבייצתחיצקחק‬
‫בית יצחק‬ ‫ביתבייצתחיצקחק‬
‫משכן התורה‬ ‫מ בששיכמכןתרבששייהככצשןתרתכחוייהרצקשרתכהחו‪,‬ירקרה‪,‬‬
‫שכר שכיר‬
‫בית הרבנית‬

‫בית יצחק‬

‫בית הרבנית‬ ‫‪7:00‬‬ ‫‪6:445:15‬‬
‫‪7:30‬‬ ‫‪7:065:45‬‬
‫בית יצחק‬ ‫‪8:15‬‬ ‫מעריב ‪7:370:05‬‬
‫משכן התורה‬
‫שכר שכיר‬ ‫מעריב ‪7:475:30‬‬
‫מנין אברכים‬
‫נטעי ראובן‬

‫בית הרב‬ ‫‪8:30‬‬ ‫‪ 10:70:545‬בימתשיכצןחהקתורה‬
‫זמן מנחה גדולה‬ ‫המחעלהריחמבלהכ‪85‬משל‪80‬ה‪:‬ע‪0‬ע‪008‬הש‪8‬ש‪10‬ע‪80‬ר‪0‬היב‪008‬לם‪08‬יב‪8‬לדומ‪0‬להעק‪0‬ישודלוכתןהעלדבהשבתליעותהשר יעהצהחק‬
‫בית הרבנית‬ ‫מעריב כל עשרים דקות בבית יצחק‬
‫בית יצחק‬ ‫‪12:30‬‬ ‫מנחה‬ ‫* לאפחנ"ה"ה*ש‪-‬ל‪-‬פלנפא"נחיהר‪-‬יהלשהפקשנייקעיההע‪.‬שה‪.‬קיעה‪.‬‬
‫משכן התורה‬ ‫שב"ק‬
‫בית יצחק‬ ‫‪3:00‬‬
‫בית יצחק‬ ‫‪3:30‬‬
‫משכן התורה‬ ‫שעה לפנ"ה‬

‫‪ 22‬דק' לפה"ש מנין אברכים‬ ‫* לפנ"אהח ‪-‬ה"לשפנ‪-‬יאהחשריקיהעשה‪.‬קיעה‪.‬‬
‫‪ 22‬דק' לפה"ש בית יצחק‬ ‫ביה"כ 'אכבחיתהות"בישתצ‪-‬כחבתקאת'ויחב‪-‬כרתנירסבחה'יותישהתקרכינבעסגיהור‪.‬תש‪:‬ונוביץ ‪1‬‬

‫שכר שכיר‬ ‫‪ 02‬דק' לפה"ש‬ ‫''בממינישהן"ככןכאת'ובהבמרתנתכוייןרבם'הא'תבי‪--‬רכררכניחח'ס'םי'זוה‪-‬בתור‪:‬רבטיח'נמזזסובזקוי‪1‬טינסקי‬ ‫ביה"כ‬
‫‪ 02‬דק' לפה"ש‬ ‫ביה"כ‬
‫בית יצחק‬ ‫יררבבקמתיי"שחרחת''ייתתתייבחבבבב'קמאחההייייתנםתשזרבתיככנהההי'תיוטננייהרבבב"""קאמבחייייעחששכככהססתרחיהםת‪5‬ת'יההית'כ''צשכ'תתיל""‪3‬ייבחנרהרבאממ''איככה‪3‬ריתבשנםתאסתבבבה''יכושא'תכייהששוןנתהלבמיאמכברייכיתת'חןש‪0‬ןרסיב'אהצשבתכ‪2‬צשרתהבהילהש'הי‪-‬יכהחרימ'ןירררכרתב‪-‬תריקרצתבכובב'א'שיהשהירנהחרח'רמן'הי‪-‬כ(תםת‪8‬ירריקח'ה‪-‬ו'''תרר‪''0‬בהר'שה‪'-‬רה‪--‬רןריח(חיר'(ה‪-‬גז'רבחררב'שרו'שר'הןח‪-‬רןחח'מ''(שירחשזחזרזא'כרווב'שיוההנבזרחן'ויוגרחרששז‪0‬ברבבמטאשכויהיי‪51‬ןראגשרנץשמיוש)רזבאכסנרמויו)ר‪5‬שז–קאמובישי‪-‬זינ‪0‬מורוץ‪5‬ז)אביי‪-0‬רמ‪2‬ץ)ומ‪-01‬צערשי"בק‬
‫בית יצחק‬ ‫‪ 02‬דק' אחה"ש‬
‫מנין אברכים‬
‫משכן התורה‬ ‫‪ 22‬דק' אחה"ש‬
‫בית יצחק‬ ‫‪ 22‬דק' אחה"ש‬

‫בית יצחק‬

‫בית יצחק‬ ‫‪ 02‬דק' אחה"ש‬
‫בית יצחק‬
‫בית יצחק‬ ‫‪ 25‬דק' אחה"ש‬
‫(ר"ת)‬

‫‪ 02‬דק' אחה"ש‬

‫רח'ביאתבוהחכצניסראת '‪8‬בי‪0‬ת הרבנית' (גרשונוביץ)‪–15‬‬
‫ביתרהח'כנחזסנית '‪5‬בי‪33‬ת הרבנית' (גרשונוביץ) –‬

‫‪34‬‬

‫‪25‬מפת עירוב מהדרין‬

‫ישיבת‬
‫עטרת שלמה‬

‫בית הרבנית‬

‫בית הרב‬

‫"‬

‫"‬
‫"‬
‫קו העירוב ‪-‬‬

‫‪.‬‬

‫לכל שאלה בעניני העירוב ניתן לפנות לגאון ר'בימימכיאכלאלשבשרביןריןשלשיליט"טא"א‬
‫בטל'‪. 08-9942332 :‬‬

‫בעניני העירוב בישיבת שכר שכיר ניתן לפנות לטל'‪0548545893 :‬‬
‫יש לשים לב בדרכי רפאל המדרכה בצד בית העלמין הינה מחוץ להעירוב‬

‫ואין מעבר מאחורי ת"ת תורת חיים‪,‬‬
‫הגבול הוא מבאר מרים לגנרטור‪.‬‬

‫בגבעת שפרה ‪ -‬רח' האר"י הגבול הוא באמצע המדרכה‪,‬‬
‫כדי להגיע למקווה יצשרילךללכלתכדתרדךררךחרוחבוהבאהגואזגוזרוחרוחבוהבחהידחי"דא‪".‬א‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫‪I TATION‬‬
‫‪T WISI ENIM AD MINIM VENIAM, QUIS NO TRUD EX‬‬‫‪ERC‬‬
‫‪AL‬‬
‫‪UAM‬‬
‫‪REET DOLOR E MAGNA‬‬‫‪ERAT‬‬
‫‪P T. U‬‬‫‪IQ‬‬‫‪VOL T‬‬

‫‪DUNT UT LA‬‬ ‫ן ‪ -‬נתיבות תשפ"ב‬

‫‪O‬‬

‫ציון מרן‬
‫ראזשצוהקי“שליבה‬

‫‪P SUM‬‬‫‪R‬‬
‫‪O‬‬ ‫‪DOL‬‬
‫‪L O REM I‬‬
‫מעון יהודית‬
‫משכן התורה‬ ‫אהלבתארמרמרים‬

‫מנין אברכים‬
‫חניכי הישיבות‬

‫ביתהחידעשקב‬
‫מתנסדועןתת’י’תששכר‬

‫בריכת אגוז‬

‫‪17‬‬

‫מפת תחומין ‪ -‬תשפ"ב‬ ‫מפת גבול תחום שבת‬
‫לעיר נתיבות‬
‫מפת גבול תחום שבת לעיר נתיבות‬ ‫‪‬‬

‫להלן החישוב לג' שיטות‪:‬‬ ‫להלן חישוב לג' שיטות‪:‬‬
‫קוים בירוק‪-‬לפי ריבוע עולם‬ ‫קוים בירוק ‪ -‬לפי ריבוע עולם‬
‫קוים בתכלת‪-‬לפי צלע הבתים‬ ‫קוים בתכלת ‪ -‬לפי צלע הבתים‬
‫קוים באדום‪-‬צלע העיר בצירוף‬ ‫קוים באדום ‪ -‬צלע העיר בצירוף‬

‫איזור תעשיה או עירוב‬ ‫אזור תעשיה או עירוב‪.‬‬
‫קו צהוב‪-‬גבול הבתים‬
‫קו כתום‪-‬שכונות חדשות‬ ‫קו צהוב ‪ -‬גבול הבתים‪,‬‬
‫קו כתום ‪ -‬שכונות חדשות‬
‫חץ‪-‬דין הבלעה‬
‫הבהרה‪ :‬המפה אינה מדויקת‬ ‫חץ – דין הבלעה‬

‫ומיועדת להמחשה בלבד!‬ ‫הבהרה‪ :‬המפה אינה מדויקת‬
‫ומיועדת להמחשה בלבד!‬
‫‪18‬‬

‫לאסוקי שמעתתא‬

‫מורנו הגאון רבי חיים מגורי שליט"א ראש ישיבת עטרת שלמה‬

‫בחיוב ברכת המזון מן התורה‬

‫הנ”ל‪ ,‬דאם רק השביעה מחייבת הרי שהוא‬ ‫א‪ .‬כתב החינוך (מצוה ת”ל)‪ ,‬מצוות ברכת‬
‫חייב מן התורה ולא יצא ידי חובתו במה‬ ‫המזון‪ ,‬לברך את השם יתברך אחר שיאכל‬
‫שבירך בקטנותו‪ ,‬אבל אם בעינן ג”כ אכילה‬ ‫האדם וישבע מלחם וכו’‪ ,‬ע”כ‪ .‬הרי שמן‬
‫א”כ כאן שהאכילה היתה בקטנותו אינו חייב‬ ‫התורה אין אדם חייב בברכת המזון אא”כ‬
‫שבע‪ ,‬ומ”מ מדרבנן חייב כבר באכילת כזית‬
‫אלא מדרבנן‪.‬‬ ‫בכדי אכילת פרס משום שמדרבנן האכילה‬
‫מחייבת‪ .‬ונ”מ במקום ספק שספק לו אם‬
‫ולכאורה נחלקו האחרונים בדבר‪ .‬דהנה‬ ‫בירך ברכת המזון‪ ,‬שאם אכל ושבע הו”ל‬
‫בפמ”ג בסי’ ר”י א”א ס”ק א’ כתב שכל שאכל‬ ‫ספיקא דאורייתא ולחומרא‪ ,‬ואם אכל כזית‬
‫ושבע אף שלא אכל כזית בכאכ”פ אלא שהה‬
‫הרבה בין אכילה לאכילה מ”מ חייב מן התורה‬ ‫ולא שבע הו”ל ספיקא דרבנן ולקולא‪.‬‬
‫ונראה מדבריו דהשביעה היא המחייבת ולא‬
‫בעינן אכילה‪ ,‬אבל במנ”ח כאן כתב דבאופן זה‬ ‫והנה יש לחקור ביסוד חיוב בברכת‬
‫אינו חייב מן התורה כיון דבעינן נמי אכילה‬ ‫המזון מן התורה האם רק השביעה מחייבת‬
‫כדכתיב ואכלת‪ ,‬הרי דבעינן גם אכילה וגם‬ ‫או דילמא בעינן גם אכילה‪ .‬ונראה נפקא מינה‬
‫שביעה‪ ,‬וכיון דדעת רוב הפוסקים כהמנ”ח‬ ‫למה שנסתפק רעק”א בגליון השו”ע או”ח סי’‬
‫קפ”ו ס”ב בקטן שאכל ביום אחרון לקטנותו‬
‫נמצא דקי”ל דבעינן נמי אכילה‪.‬‬ ‫לעת ערב ובתחילת הלילה שנעשה גדול‬
‫עדיין לא נתעכל המזון ועדיין הוא שבע אם‬
‫וע”ע בשבט הלוי שכתב דגם לפמ”ג‬ ‫הוא חייב מן התורה כיון שהגדיל והוא שבע‬
‫בעינן אכילה אלא דס”ל לפמ”ג שרק במקום‬ ‫או דילמא כיון שהאכילה היתה בקטנותו אף‬
‫שכתוב אכילה סתמא בעינן אכילת כזית‬ ‫שבגדלותו עדיין הוא שבע אין חיובו אלא‬
‫בכדי אכ”פ אבל כאן שכתוב ואכלת ושבעת‬ ‫מדרבנן‪ .‬ונ”מ אם יוצא י”ח ברכת המזון במה‬
‫כל אכילה המביאה לידי שביעה הויא בגדר‬ ‫שבירך בקטנותו‪ ,‬דאם חל עליו עתה חיובא‬
‫אכילה לענין זה‪ ,‬ועד”ז מבאר בתשובות‬ ‫דאורייתא מחמת השביעה אינו יוצא י”ח‬
‫והנהגות ח”א סי’ קפ”ד דס”ל לפמ”ג דכאן‬ ‫במה שבירך בקטנותו מדין חינוך וצריך לברך‬
‫כיון דהעיקר הוא השביעה עי”ז מצטרפין כל‬
‫האכילות אף לאחר כדי אכ”פ ו”ואכלת” קרינן‬ ‫עתה ברהמ”ז‪.‬‬
‫ביה‪ .‬ונמצא לפ”ז כיון דבעינן נמי אכילה יש‬
‫לפשוט ספיקו של רעק”א‪ ,‬דכיון שהאכילה‬ ‫ובפשטות נראה דהדבר תלוי בחקירה‬

‫‪19‬‬

‫בזה אם האכילה היא מגורמי החיוב הריהו‬ ‫היתה בקטנותו אינו חייב מן התורה‪.‬‬
‫פטור מן התורה‪.‬‬
‫אכן נראה דאכתי איתא לספיקו של‬
‫אכן עיין בדרך החיים לבעל הנתיבות‬ ‫רעק”א‪ ,‬דהן אמנם דבעינן נמי אכילה לחיוב‬
‫בהלכות אבלות בדיני אונן ס״א שפסק ג״כ‬ ‫ברכת המזון מן התורה אכן אכתי יש לחקור‬
‫דאונן שאכל ואחר נקבר מתו ועדיין לא‬ ‫האם האכילה היא מגורמי החיוב או אינה‬
‫נתעכל חייב בברכת המזון דחייב לברך‬ ‫אלא תנאי בחיוב‪ ,‬דבעינן שביעה הבאה ע”י‬
‫אלא שבטעם הדבר כתב דזהו משום דדמי‬
‫להבדלה שאם לא הבדיל יום ראשון בעודו‬ ‫אכילה‪.‬‬
‫אונן מבדיל ביום שני משום שזמן ההבדלה‬
‫נמשך עד יום רביעי ולא משום השלמה וה״ה‬ ‫ונ”מ אי בעינן אכילה של בר חיובא‬
‫באונן כל שמתעכל המזון עדיין נמשך חיובו‪.‬‬ ‫וכנדונו של רעק”א‪ ,‬דאם האכילה היא מגורמי‬
‫החיוב בעינן דווקא אכילה של בר חיובא וכיון‬
‫עכתו״ד‪.‬‬ ‫שאכל בקטנותו אינו חייב מן התורה‪ ,‬ואם אין‬
‫האכילה אלא תנאי בחיוב‪ ,‬דהיינו שהשביעה‬
‫ונמצא לפ״ז שבין לרעק״א ובין לנתיבות‬ ‫היא המחייבת אלא שאין השביעה מחייבת‬
‫האונן שאכל חייב בברכת המזון לאחר קבורה‬ ‫אא”כ באה ע”י אכילה וא”כ כאן אף שאכל‬
‫אלא שלרעק״א יש מקום לומר שהאכילה‬ ‫בקטנותו מ”מ כיון שהשביעה היא בגדלותו‬
‫מחייבת ובאונן הויא אכילה של בר חיובא‬ ‫ובאה שביעה זו ע”י אכילה שאכל בקטנותו‬
‫ולנתיבות אין כאן אכילה של חיובא כלל‬ ‫אף שאינה אכילה של בר חיובא מ”מ אף‬
‫ומ״מ חייב בברכת המזון כיון שרק השביעה‬ ‫אכילת קטן אכילה היא [דהרי הא דאסור‬
‫למיספי לקטן איסורא בידים ילפינן מלא‬
‫מחייבת‪.‬‬ ‫תאכילום הרי שאף אכילת קטן אכילה היא]‬
‫ע”כ הריהו חייב מן התורה וזהו יסוד ספיקו‬
‫ולפ״ז נמצא דפליגי רעק״א והנתיבות‬
‫בתרתי‪ :‬א‪ .‬שלרעק״א יש מקום לומר‬ ‫של רעק”א‪.‬‬
‫שהאכילה היא מגורמי החיוב ולנתיבות אין‬
‫האכילה מגורמי החיוב‪ .‬ב‪ .‬לרעק״א האונן הוי‬ ‫ועיין שם שהביא בשם חתנו לפשוט‬
‫בר חיובא אלא שפטור לע״ע מלקיים חיובו‬ ‫הספק דהדבר תלוי במה שדן החכמת אדם‬
‫כיון שהוא עוסק במצוה ולנתיבות אין האונן‬ ‫כלל קנ”ג ס”א [וע”ע שם סעיף ה’] במי שאכל‬
‫כשהוא אונן ונקבר המת ועדיין לא נתעכל‬
‫בר חיובא כלל‪.‬‬ ‫המזון אם צריך לברך‪ .‬ולכאורה אם שם צריך‬

‫והנה בחכמת שלמה בגליון השו״ע או״ח‬ ‫לברך ה”ה הכא בקטן צריך לברך‪.‬‬
‫סי’ ע״א כתב להסתפק אם אונן יכול להוציא‬
‫אחרים יד״ח‪ ,‬ולפי האמור הדבר תלוי לכאורה‬ ‫אבל עיין שם בדברי רעק״א שדחה‬
‫בפלוגתת רעק״א והנתיבות אם האונן הוי‬ ‫דיש לחלק בין אכילת אונן לאכילת קטן‪,‬‬
‫בגדר בר חיובא‪ ,‬אכן נראה דגם לרעק״א‬ ‫דאונן הוי בר חיובא בעצמותו אלא שפטור‬
‫אין הדברים מוכרחים דהאונן מוציא אחרים‬ ‫רק מטעם דעוסק במצוה פטור מן המצוה‪,‬‬
‫יד״ח‪ ,‬דהנה עיין בקו״ש ח״ב סי’ ל״א שלהוציא‬ ‫שפטור רק מן הקיום של המצוה‪ ,‬שאינו‬
‫אחרים יד״ח בעינן בר חיובא בפועל ואילו‬ ‫חייב לפעול לצאת ידי חובתו‪ .‬בזה הויא‬
‫האונן אף דהוי בר חיובא מ״מ כיון שפטור‬ ‫האכילה בעצמותה אכילה של בר חיובא וע״כ‬
‫לע״ע מן הקיום ולא הוי בר חיובא בפועל‬ ‫כשנקבר המת ועדיין לא נתעכל המזון הריהו‬
‫חייב משא״כ בקטן שבעצמותו אינו בר חיובא‬
‫אינו מוציא אחרים יד״ח‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫וכיון שאכל ושבע נתקיים התנאי והריהו חייב‬ ‫ב‪ .‬והנה יש לחקור גם לאידך גיסא האם‬
‫מן התורה‪[ .‬לביאור זה השביעה אינה מגורמי‬ ‫רק האכילה מחייבת והשביעה הויא רק‬
‫החיוב וגם אינה שיעור באכילה‪ ,‬אלא הויא‬ ‫שיעור באכילה או דילמא השביעה אף היא‬

‫תנאי בעלמא]‪.‬‬ ‫מגורמי החיוב‪.‬‬

‫והנה הפוסקים דנו בקטן שאכל בקטנותו‬ ‫והנה נחלקו הפוסקים באכל כזית פת‬
‫ומשהגדיל אכל עוד כזית ושבע אם חייב מן‬ ‫ולא שבע וברך ברכת המזון ושוב אכל עוד‬
‫התורה‪ ,‬ונראה לפי האמור דלדעת החזו״א‬ ‫כזית פת ושבע‪ ,‬אך לולי האכילה הראשונה‬
‫כיון שלא אכל בגדלותו שיעור שביעה אין‬ ‫לא היה שבע אם חייב עתה לברך מן התורה‪,‬‬
‫הוא חייב מן התורה ואילו לדעת הביאור‬ ‫שדעת הביה״ל בסי’ קפ״ד ד״ה בכזית שמ״מ‬
‫הלכה י״ל שחייב מן התורה דבין אי נימא‬ ‫חייב עתה לברך מן התורה וכמו בזקן וחולה‬
‫דהשביעה מגורמי החיוב הריהו חייב מן‬ ‫שאכלו כזית ושבעו‪ ,‬ואילו דעת החזו״א בסי’‬
‫התורה ובין אי נימא דהשביעה היא תנאי‬
‫בחיוב הריהו חייב מן התורה כיון שסוף סוף‬ ‫ל״ד ס״ק ד’ שאינו חייב מן התורה‪.‬‬

‫אכל‪ ,‬ובמה ששבע נתקיים התנאי‪.‬‬ ‫וי״ל שדעת החזו״א שהאכילה היא‬
‫המחייבת‪ ,‬והשביעה הויא שיעור באכילה‬
‫והנה בנדונו של רעק”א שאכל בקטנותו‬ ‫וכיון שבאכילתו השניה לא אכל שיעור‬
‫והגדיל ועדיין הוא שבע‪ ,‬לחזו”א כיון‬ ‫שביעה אינו חייב מן התורה‪ .‬ואע”פ שבצירוף‬
‫שהאכילה היא המחייבת א”כ פשיטא שאינו‬ ‫האכילה הראשונה איכא שיעור שביעה‪,‬‬
‫חייב מן התורה‪ ,‬ולכן אם בירך בקטנותו יצא‪.‬‬ ‫מ”מ כיון שבירך אחר אכילה ראשונה‪ ,‬הויא‬
‫אמנם בדעת הביה”ל בספיקו של רעק”א‬ ‫אכילתו השניה אכילה חדשה ואינה מצטרפת‬
‫הנה הדבר תלוי בביאורים שהבאנו בשיטתו‪,‬‬ ‫לאכילה ראשונה‪ ,‬וכיון שכאמור אין באכילה‬
‫דאם הביאור בשיטתו דהשביעה היא מגורמי‬ ‫החדשה שיעור שביעה אין חייב מהתורה‪ .‬וכן‬
‫החיוב [וכפי שביארנו בדרך הראשונה‬ ‫נראה מדברי החזו״א שם סוף ס״ק ד’‪ ,‬ואילו‬
‫בשיטתו]‪ ,‬עדין יש להסתפק אי גם האכילה‬ ‫בדעת הביה״ל י״ל שהשביעה היא המחייבת‬
‫מגורמי החיוב וכאן שאכל בקטנותו אינו חייב‬ ‫או עכ״פ אף היא מגורמי החיוב‪ ,‬וכיון ששבע‬
‫מן התורה‪ ,‬ואם האכילה היא תנאי בחיוב‪ ,‬א”כ‬
‫אף שאכל בקטנותו הרי הוא חייב מן התורה‪.‬‬ ‫ע”י אכילה הריהו חייב מן התורה‪.‬‬
‫אבל אי נימא כמו הביאור השני בשיטתו‬
‫דהאכילה היא המחייבת והשביעה אינה אלא‬ ‫אכן נראה עוד לומר בדעת הביה״ל‬
‫תנאי בחיוב‪ ,‬א”כ בנדון זה שאכל בקטנותו‪,‬‬ ‫באופן אחר‪ ,‬והוא דס”ל לביאור הלכה גדר‬
‫אחר בחיוב ברכת המזון‪ ,‬דרק האכילה היא‬
‫פשיטא שאינו חייב מן התורה‪.‬‬ ‫המחייבת והשביעה אינה אלא תנאי בחיוב‬

‫‪21‬‬

‫ט"ו בשבט ללא תולעים‬ ‫בס"ד‬

‫על פי ספרי הרב משה ויא שליט"א "בדיקת המזון כהלכה"‬

‫מעודכן לשנת תשפ"ב‬ ‫‪ .1‬פירות נקיים לא חייבים בדיקה מתולעים‬

‫פסיפלורה‬ ‫חמוציות‬ ‫אתרוג מסוכר‬ ‫אבטיח‬
‫פקאן מסוכר ("פקאן סיני")‬ ‫לדר (באריזה סגורה)‬ ‫בננה‬ ‫אבוקדו‬
‫אגוז אורן (צנובר)‬
‫קוקוס (שלם וטחון)‬ ‫מלון עגול‬ ‫בננה צ'יפס‬ ‫אגוז ברזיל‬
‫קרמבולה (פרי הכוכב)‬ ‫מנגו‬ ‫דובדבנים מיובשים‬ ‫אגוז מקדמיה‬
‫אגוז פקאן בקליפה‬
‫שזיפים מיובשים‬ ‫ערמונים (קלופים וקלויים‪,‬‬ ‫ללא חרצנים‬
‫שימורי משמש‬ ‫אגס‬
‫באריזה הרמטית)‬ ‫(תוצרת ארה”ב בלבד)‬ ‫אננס בשימורים (בסירופ)‬
‫תפוז סיני מסוכר‬
‫תפוח עץ (טרי ומיובש)‬ ‫פאפאיה‬ ‫חבושים תוצרת חו"ל‬

‫(בעלי קליפה צהובה חלקה)‬

‫‪ .2‬פירות שלעיתים נגועים טעונים בדיקה מתולעים‬

‫בעת הקילוף בודקים אם מצויים "קורי משי"‪ ,‬פירורים כהים או זחלים בקליפה או על האגוז‪ ,‬ואם האגוז נראה מכורסם‪.‬‬ ‫אגוזים בקליפתם הקשה‬

‫(אגוז מלך‪ ,‬בונדוק ושקדים)‬

‫בודקים אותם משני צידיהם‪ .‬אגוז בו נמצאו "קורי משי"‪ ,‬סימני כרסום או נקב‪ ,‬חוצים ובודקים אותו מבפנים‪ .‬אם נמצאה תולעת‪ ,‬יש לחצות‬ ‫אגוזי בונדוק קלופים‬
‫ולבדוק את כולם מבפנים (גם אם לא נמצאה נגיעות‪ ,‬טוב לחצות כ‪ 10%-‬ולבדוק בפנים)‪.‬‬ ‫ושקדים קלופים‬

‫בודקים משני צידי האגוזים אם יש "קורי משי"‪ ,‬תולעים או פירורים כהים עגולים‪.‬‬ ‫אגוזי פקאן קלופים‬
‫אגוזי מלך קלופים‬
‫‪ .1‬מנערים בתוך מסננת בעלת חורים גדולים על גבי משטח לבן ובודקים אם יש חרקים או תולעים בנשורת‪.‬‬
‫‪ .2‬בודקים את כל האגוזים משני צידיהם‪ ,‬ובפרט בקפלים‪ ,‬אם יש "קורי משי"‪ ,‬תולעים או סימני כרסום‪.‬‬ ‫אגוזים ושקדים‬
‫קצוצים‬
‫מנערים בתוך מסננת רשת (מסננת אורז) על גבי משטח לבן ובודקים אם יש חרקים קטנים בנשורת‪ .‬שופכים את הנותר במסננת על משטח‬
‫לבן ובודקים אם ישנם תולעים‪ ,‬חרקים או "קורי משי" בין החתיכות‪.‬‬ ‫אגוז קשיו‬
‫אוכמניות‬
‫בודקים את כל האגוזים מבחוץ‪ .‬אגוז מכורסם או מנוקב‪ ,‬חוצים ובודקים אותו בין שני החצאים‪ .‬אם נמצאה תולעת‪ ,‬יש לחצות את כולם‪( .‬מעט‬
‫פירורים חומים דקים בין החצאים הם שאריות הקליפה ולא נגיעות)‪[ .‬גם אם לא נמצאה נגיעות‪ ,‬טוב לחצות כ‪ 10%-‬ולבדוק בין שני החצאים]‪.‬‬ ‫אנונה‬
‫קפואות (מלית)‪ :‬יש להשתמש במלית עם כשרות מהודרת‪ ,‬רצוי לטחון בבלנדר‪.‬‬ ‫אננס‬
‫טריות‪ :‬ראה ספר בדיקת המזון כהלכה‪ ,‬כרך ב'‪.‬‬
‫מיובשות‪ :‬קשה לבודקם‪ .‬לרכוש רק את המשווקות תחת כשרות מהודרת‪.‬‬ ‫אפרסמון‬
‫לקלף ולשטוף‪ .‬לפרוס לפלחים ולבדוק אם מצויות רימות לבנות בבשר הפרי‪.‬‬ ‫אפרסק‬
‫טרי‪ :‬לקלף ולהסיר את כל החללים החומים המצויים תחת הקליפה‪.‬‬ ‫גויאבה‬
‫מיובש עם סוכר‪ :‬להתבונן משני הצדדים אם נדבק עליו זבובון או חרק‪.‬‬
‫מיובש טבעי‪ :‬לשבור לכמה חתיכות ולהתבונן היטב אם מצוי זחל או פירורים כהים עגולים בחללים הקטנים שבבשר הפרי‪.‬‬ ‫דובדבנים‬
‫משומר במיץ טבעי‪ :‬עדיף להשתמש בשימורי אננס בסירופ‪.‬‬
‫להוריד את ה"עלה" (שסביב העוקץ) ולשטוף היטב‪ .‬אם הפרי רך מאד‪ ,‬לבדוק מבפנים‪ .‬אם מצוי כתם שחור על קליפת הפרי‪,‬‬
‫מקלפים באותו מקום ומתבוננים אם מצויות שם רימות לבנות‪( .‬נקודות שחורות קטנות בבשר הפרי אינן סימן לנגיעות)‪.‬‬
‫בשימורים‪ :‬להתבונן אם מצוי זחל בפירות או בסירופ‪.‬‬
‫לחתוך פרוסות לרוחב הפרי‪ ,‬ולהתבונן היטב בכל פרוסה משני צידיה אם מצויה רימה‪.‬‬
‫צבע הרימות כצבע הפרי‪ ,‬עם נקודה שחורה קטנה בראשן‪.‬‬
‫שיטה חלופית‪ :‬לקלף את הפרי ולהתבונן אם מצוי אזור כהה רך במיוחד או נקב קטן‪ .‬לחתוך אזור זה ולהתבונן אם מצויות‬
‫רימות בתוך הפרי‪.‬‬

‫מסוכרים (ללא חרצנים)‪ :‬לחצות אחדים למדגם (כ‪ )10%-‬ולבדוק אם יש תולעת‪ .‬אם נמצאה נגיעות‪ ,‬יש לחצות את כולם ולבודקם מבפנים‪.‬‬
‫בסירופ‪ :‬תוצרת אירופה‪ :‬מתוקים ‪ -‬לפתוח כל אחד ולבדוק‪ .‬חמוצים בדרך כלל נקיים‪ .‬תוצרת ארה”ב‪ :‬בחזקת נקי‪.‬‬
‫מיובשים עם החרצן (מצומקים)‪ :‬בדיקתם קשה ועדיף לא להשתמש‪.‬‬
‫מיובשים (ללא חרצן)‪ :‬תוצרת ארה”ב בלבד‪ .‬בחזקת נקיים‪.‬‬

‫זיתים ירוקים או מושחרים‪ :‬אם יש כתם כהה‪ ,‬לחצות ולהתבונן אם מצויה מחילה בתוך הזית‪.‬‬ ‫זיתים‬
‫זיתים שחורים‪ :‬יש לחצותם ולבודקם מבפנים אם מצויה מחילה או תולעת‪.‬‬

‫טבעות זיתים (ירוקים או מושחרים)‪ :‬לשטוח על צלחת וכדומה ולהתבונן אם מצויה מחילה או תולעת‪.‬‬

‫להתבונן כנגד האור אם נצמד זבובון או נמלה‪.‬‬ ‫לדר ללא אריזה‬

‫פרי שלם‪ :‬לחצות ולבדוק כנגד האור משני הצדדים‪.‬‬ ‫משמש מיובש‬
‫פרי חצוי‪ :‬להשרות במים פושרים‪ ,‬לפתוח את הקפלים ולבדוק כנגד האור‪.‬‬

‫‪ .1‬מחלקים את האשכולות הצפופים לחלקים קטנים‪ .‬משרים את הענבים במים עם מעט סבון נוזלי ושוטפים היטב במים זורמים‪.‬‬ ‫ענבים‬
‫‪ .2‬מסתכלים על כל עינב‪ .‬אם רואים כתם כהה החודר לתוך העינב‪ ,‬חותכים שם ובודקים אם יש תולעת בתוכו‪.‬‬

‫ערמונים בקליפתם הקשה לחצות ולבדוק מבפנים אם מצויה תולעת או פירורים כהים‪( ,‬אפשר לבדוק גם אחרי הבישול)‪.‬‬

‫להתבונן משני הצדדים אם נצמד זבובון או חרק‪ .‬רצוי לשטוף‪.‬‬ ‫פירות מיובשים‪:‬‬
‫אגס‪ ,‬אפרסק‪ ,‬חבוש‪ ,‬מלון‪ ,‬מנגו‪ ,‬קיווי‪ ,‬פאפאיה‬

‫פנים הפרי בחזקת נקי‪.‬‬ ‫קיווי‬
‫לעיתים רחוקות מצויות כנימות לבנות או חומות על קליפת הפרי‪ .‬יש להזהר שלא תעבורנה לפרי בעת הקילוף‪ ,‬או לשטוף את הפרי המקולף‪.‬‬

‫המשך‬

‫לע"נ הר"ר אברהם חיים בן הר"ר יצחק ע"ה לע"נ מרת יראת קיילא חוה בת הר"ר חיים הכהן ע"ה לע”נ הרב אליעזר משה בן שלמה סאקס ע”ה‬

‫מותר לשכפל ולהפיץ דף זה לזיכוי הרבים מבלי לשנותו‪ .‬ניתן להשיג בטל’ ‪ 08- 9766653‬או בדוא”ל‪E-mail: [email protected] • [email protected] :‬‬

‫‪22‬‬

‫אם מצוי נקב בקליפה‪ ,‬פותחים ובודקים אם יש תולעת‪ .‬בעת פירוק הגרגרים יש להתבונן אם מצויות רימות לבנות קטנות או תולעת‬ ‫רימון‬
‫חומה בין הגרגרים‪ .‬פס חום על הגרגר אינו סימן לנגיעות‪.‬‬
‫שסק‬
‫לפתוח ולבדוק את ה”כתר” שבתחתית הפרי‪ ,‬אליו עלולים לחדור חרקים קטנים‪ .‬מגינה פרטית לחצות ולבדוק אם מצויות תולעים בבשר הפרי‪.‬‬ ‫שקדים‬

‫ראה אגוזים‪.‬‬

‫לחצות בסכין‪ ,‬להוציא את הגלעין ולבדוק משני הצדדים כנגד האור (לחפש חרק כהה באורך ‪ 2-3‬מ"מ או תולעת בד"כ מתה‪ ,‬מיובשת וכהה)‪.‬‬ ‫תמר‬

‫בדרך כלל נקי‪ ,‬טוב לחצותו ולבודקו‪.‬‬ ‫תמר לח (קפוא)‬

‫נגיעות חיצונית‪ :‬מצויה בכל פירות ההדר‬ ‫הדרים‪:‬‬
‫לעתים קרובות מצויות כנימות בצבע חום או אפור כהה על קליפת הפרי‪ .‬לאחר הקילוף והחיתוך יש לבדוק שהכנימות לא נצמדו לפרי‪ ,‬וכן‬ ‫תפוז‪ ,‬קלמנטינה‪,‬‬
‫שלא עברו מהיד או מהסכין לפרי‪ .‬לחילופין ניתן לשטוף היטב את הפרי אחרי הקילוף‪ .‬אם רוצים להשתמש בקליפה ‪ -‬לשפשף במברשת‬ ‫לימון‪ ,‬אתרוג‪ ,‬פומלה‪,‬‬
‫אשכולית‪ ,‬פומלית‬
‫קשה או בכרית מתכת ('ננס') עם נוזל לניקוי כלים‪ ,‬לשטוף ולבדוק שלא נותרו כנימות‪.‬‬
‫נגיעות פנימית‪ :‬עלולה להימצא בתפוזים‪ ,‬קלמנטינות ואשכוליות‬
‫עלול להיות נגוע ברימות לבנות‪ .‬נגיעות זו נדירה כאשר הפרדסים מטופלים היטב‪ ,‬בפרט בעונת החורף‪ .‬פירות מעצים לא מטופלים כגון‬
‫מגינה פרטית‪ ,‬או מערבים בשנת שמיטה וכן פירות בעונת הקיץ עלולים להיות נגועים יותר‪.‬‬
‫א‪ .‬בעת הקילוף‪ ,‬יש לעיין בצד הלבן של הקליפה אם ישנו כתם חום או אזור רך במיוחד הנמשך לתוך פנים הפרי‪ ,‬ולבדוק אם יש חדירה של‬
‫רימות במקום זה‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם הפרי רך במיוחד או בעל צבע וריח משונה‪ ,‬יש לבדוק את פנים הפלחים‪ .‬אם נמצא פרי נגוע‪ ,‬יש לבדוק היטב את כל הפירות מאותה קניה‪.‬‬

‫מיץ הדרים ‪ -‬סחוט ביתי‪ :‬רצוי לנקות את הפירות בכרית מתכת ונוזל לניקוי כלים לפני הסחיטה‪ ,‬כדי למנוע חדירת כנימות למיץ‪ .‬לחילופין‪,‬‬
‫ניתן לסנן דרך מסננת צפופה לאחר הסחיטה‪.‬‬

‫סחוט טבעי מסחרי‪ :‬רצוי לסנן את המיץ במסננת צפופה‪.‬‬

‫גרעיני דלעת‪ :‬עם קליפה (לבנים)‪ :‬בדרך כלל נקיים‪ .‬אם הקליפה פגומה‪ ,‬יש לקלף ולבדוק‪.‬‬ ‫פיצוחים‬
‫קלופים (ירוקים)‪ :‬לנער במסננת ירקות על גבי משטח לבן ולבדוק אם נפלו תולעים על המשטח‪ .‬אם נמצאו תולעים‪,‬‬

‫אין להשתמש‪.‬‬
‫גרעיני אבטיח‪ :‬לפתוח ולבדוק מדגם של כ‪ .10%-‬אם נמצאה נגיעות‪ ,‬יש לפתוח ולבדוק את כולם‪.‬‬

‫גרעיני חמניות‪ :‬עם קליפה (שחורים)‪ :‬צריך לקלף כל אחד ולבדוק‪.‬‬
‫קלופים (אפור בהיר)‪ :‬א‪ .‬לנער במסננת של אורז על גבי משטח לבן ולהתבונן‪ ,‬אם נשרו חרקים קטנים על המשטח ‪ -‬אין‬

‫להשתמש‪.‬‬
‫ב‪ .‬לפזר את הגרעינים על משטח לבן ולבדוק ביניהם‪ ,‬אם נמצאו תולעים ‪ -‬אין להשתמש‪.‬‬

‫בוטנים‪ :‬לבדוק את כולם מבחוץ‪ .‬בוטן בו נמצאו סימני כרסום או סימן של חדירת תולעת‪ ,‬חוצים ובודקים אם יש בו נגיעות פנימית‪.‬‬
‫אם נמצאה תולעת‪ ,‬יש לחצות את כולם ולבדוק מבפנים‪[ .‬גם אם לא נמצאה נגיעות‪ ,‬טוב לחצות כ‪ 10%-‬ולבדוק בפנים]‪ .‬בסוף‬

‫הקיץ ובסתיו דרושה תשומת לב מיוחדת‪.‬‬
‫בוטנים טחונים‪ :‬ראה אגוזים קצוצים‪.‬‬

‫בוטנים מצופים (קבוקים‪ ,‬מצופים שוקולד וכדומה)‪ :‬לפתוח כ‪ ,10%-‬אם נמצאה נגיעות ‪ -‬לפתוח את כולם‪.‬‬
‫בוטנים בקליפתם הקשה‪ :‬ראה אגוזים בקליפתם הקשה‪.‬‬

‫פיסטוקים‪ :‬מקלפים ומתבוננים אם יש “קורי משי” או זחל‪ .‬פיסטוק עליו נראו סימני נגיעות‪ ,‬חוצים ובודקים אם יש בו נגיעות פנימית‪ .‬אם‬
‫נמצאה תולעת‪ ,‬יש לחצות את כל הפיסטוקים ולבודקם מבפנים‪[ .‬גם אם לא נמצאה נגיעות‪ ,‬טוב לחצות כ‪ 10%-‬ולבדוק בפנים]‪.‬‬

‫‪ .3‬פירות הנגועים לעיתים קרובות בתולעים מוחזק כנגוע‬

‫מצויה בהם נגיעות גבוהה ואין שיטה בטוחה לנקותם‪.‬‬ ‫היביסקוס‬
‫חבושים תוצרת הארץ‬
‫חוצים את הפרי‪ .‬אם מצוי זחל או מחילה עם פירורים כהים‪ ,‬מסירים את האזור הנגוע‪ .‬אפשר לבדוק לאחר הבישול‪.‬‬
‫לשטוף היטב‪ ,‬לשבור לחתיכות קטנות (‪ 2‬ס"מ) ולבדוק אם מצויים פירורים‪ ,‬קורי משי או תולעים וחרקים‪.‬‬ ‫חרובים‬
‫נגוע וקשה לבודקו‪ .‬יש להימנע מלאוכלו‪.‬‬ ‫פטל‬

‫עקב נגיעות פנימית המצויה בצימוקים‪ ,‬כולל צימוקים מקליפורניה‪ ,‬מומלץ להשתמש בחמוציות‪ ,‬כתחליף יעיל לצימוקים‪.‬‬ ‫צימוקים‬
‫במידה ורוצים להשתמש בצימוקים‪ ,‬יש עדיפות להשתמש בצימוקים שעברו בדיקות מדגמיות‪ ,‬כגון צימוקים שבהשגחת בד”ץ העדה‬

‫החרדית‪ ,‬אותם יש לבדוק בדיקה יסודית כדלהלן‪:‬‬
‫‪ .1‬להשרות את הצימוקים במים חמים במשך כרבע שעה‪.‬‬
‫‪ .2‬לערבב ולהעביר את המים העליונים לצלחת לבנה ולהתבונן אם מצויים תולעים או חרקים חומים במים‪.‬‬

‫במידה ונתגלתה נגיעות‪ ,‬אין להשתמש בצימוקים‪.‬‬
‫‪ .3‬אם לא נמצאה נגיעות ‪ -‬לשטוף היטב את הצימוקים תחת מים זורמים‪.‬‬
‫צימוקים מיצור ביתי‪ .‬ניתן להכין צימוקים נקיים בתנור ביתי‪ .‬ראה הוראות בספר בדיקת המזון כהלכה ח”ב‪.‬‬

‫נגוע וקשה לבודקו‪ .‬יש להימנע מלאוכלו‪.‬‬ ‫תות עץ‬

‫קיימת נגיעות כלל־עולמית של "טריפסים" קטנים המסתתרים בשקעים שעל התותים ואינם יורדים בשטיפות הרגילות; לכן מומלץ לאכול‬ ‫תות שדה‬
‫תותים רק לאחר ניקויים באחד משני האופנים‪:‬‬
‫אופן א‪ :‬לחתוך בסכין את העלה הירוק עם שכבה דקה מהפרי ולהסיר סדקים‪ ,‬חריצים עמוקים או איזורים פגומים‪.‬‬
‫להשרות במים עם מעט סבון נוזלי למשך ‪ 3‬דקות‪ ,‬לשפשף מעט בתוך המים‪ ,‬ולשטוף היטב (בכל פעם מעט תותים) תחת זרם‬
‫מים באופן שהמים יגיעו לכל הצדדים‪ .‬יש לחזור על ההשריה והשטיפה שלוש פעמים ולאחר מכן לטחון או לבשל‪.‬‬
‫אופן ב‪ :‬לקלף שכבה דקה מהפרי מכל צדדיו (כל השכבה החיצונית כולל חריצים עמוקים ומקום חיבור העלה) ולשוטפו במים לאחר הקילוף‪.‬‬
‫תות שדה קפוא‪ :‬לרכוש רק עם הכשר מהודר ולנהוג לפי ההוראות המופיעות על האריזה‪.‬‬
‫תות שדה מסוכר (מיובש עם סוכר)‪ :‬בחזקת נקי‪.‬‬
‫תותי גוג’י (גוג’י ברי ‪ -‬מוצר‬
‫בתמצית‪.‬‬ ‫ולהשתמש‬ ‫מסננת בד‪,‬‬ ‫דרך‬ ‫ולסנן‬ ‫אפשר לבשל‬ ‫לנקותם‪.‬‬ ‫גבוהה‪ ,‬ואין שיטה בטוחה‬ ‫נגיעות‬ ‫מצויה בהם‬
‫בריאות‪ ,‬הנמכר בחנויות טבע)‬
‫תאנים‬
‫נגיעותן גבוהה ובדיקתן קשה ומורכבת‪.‬‬
‫(טריות ומיובשות) אופן הבדיקה מבואר בספר "בדיקת המזון כהלכה"‪.‬‬

‫מענה לשאלות בטל' ‪ 02-5325588‬בבוקר ובערב בשעה ‪ 10:45-11:45‬וביום שישי משעה ‪ 2:00‬עד חצי שעה לפני כניסת שבת‪.‬‬
‫ניתן להאזין לשיעורי הרב ויא שליט"א ב"קול הלשון" טל' ‪ • 03-6171039‬לצפיה באתר‪www.kolhalashon.com :‬‬

‫שיעור מקוצר לבדיקת פירות ט"ו בשבט ועדכונים שוטפים בקו העדכונים‪073-2951387 :‬‬

‫‪23‬‬

‫דבר ה' זו הלכה‬

‫שאלות בהלכה‬

‫מורנו דמו"ץ הקהילה הגאון רבי יורם כהן שליט"א‬
‫טל'‪089943372 0527629410 :‬‬

‫הגאון רבי יעקב דרוטמן שליט"א טל'‪089941750 :‬‬
‫הגאון הרב דניאל רוזנברג שליט"א טל'‪0504149262 :‬‬

‫הגאון הרב גלעד חסיד שליט"א טל'‪0527693070 :‬‬
‫הרב פנחס לוגאסי שליט"א טל'‪0527682835 :‬‬

‫קבלת קהל‬ ‫בית דין לממונות‬

‫ע"י מורנו המרא דאתרא‬ ‫בראשות מורנו דמו"ץ הקהילה‬
‫הגאון רבי שמואל מונטג שליט"א‬ ‫הגר''י כהן שליט"א‬

‫בין השעות‪ 9:00 - 9:30 :‬בערב‬ ‫לפרטים מזכירות בית הדין‬
‫בטל'‪08-9942929 :‬‬ ‫הרב דוד לוי ‪0504130067‬‬

‫לשאלות אישיות עפ"י תיאום‬
‫הרב יאיר כהן טל'‪0504122357 :‬‬

‫מקווה כלים‬ ‫מקוואות‬

‫‪ .1‬מקווה שע"י בית הכנסת בית מהרי"ץ‬ ‫‪ .1‬מקווה שע"י בית הכנסת בית מהרי"ץ‬
‫רח' דרכי רפאל‬ ‫רח' דרכי רפאל‬

‫(המפתחות אצל משפחת רינגל‬ ‫‪ .2‬מקווה סגולה בשביל בין רחוב‬
‫רח' נחלת שלמה ‪08-9933965 9‬‬ ‫ז'בוטינסקי לגינת שלום בונייך‬
‫ומשפחת זהבי רח' שלום בונייך ‪12‬‬ ‫‪ .3‬תחילת רחוב חזני בסוף החניה הגדולה‬
‫‪ .4‬רחוב הרב משה חלפון הכהן‬
‫‪)08-6106317‬‬
‫‪ .2‬תחילת רחוב חזני בסוף החניה הגדולה‬ ‫(ע"י ישיבת שכר שכיר)‬

‫‪24‬‬

‫הרב אריה לײב לױ שליט"א‬ ‫שליט"א‬ ‫מונטג‬ ‫הרב שמואל‬ ‫לײב‬ ‫מונטגהרשבלהיראטבר"ידאהנוןלײדנביןלױשלהישרלטבי"טאא"ריאה‬ ‫מונטגהשרלביטש"מאואל‬ ‫שהלריבט"שאמואל‬ ‫דנין‬ ‫דנון‬ ‫שליטה"ראב‬ ‫דנין‬ ‫דנון‬ ‫הרב‬
‫לױ שליט"א‬

‫הרב יהודה יניב דהן שליט"א‬ ‫הרב חײם מגורי שליט"א‬ ‫הרב יעקב דרוטמן שליט"א‬
‫מגורי‬ ‫הרב חײם‬ ‫מגוריהשרהלברייבטיה"ועאדקהבינדירבוטדהמןהרשבלייהטו"דאה‬
‫שליט"א‬
‫הרב יהודה יניב דהן שליט"א‬ ‫שליט"אעסקים בפיקוח רבני הקהילה‬‫דהן‬‫יניב‬ ‫שליהרטב"אחײם‬ ‫מגורי‬ ‫השרליבטח"ײאם‬ ‫דרוטמן‬ ‫השרליב יט"עאקב‬ ‫דרוטמן‬ ‫יעקב‬ ‫הרב‬

‫הרב יואל חברוני שליט"א‬ ‫הרב יואל חברוני שליט"א‬ ‫הרב דוד אקלר שליט"א‬
‫הרב דוד אקלר שליט"א‬ ‫הרב יואל חברוני שליט"א‬ ‫הרב דוד אקלר שליט"א‬
‫הרב יואל חברוני שליט"א‬ ‫הרב דוד אקלר שליט"א‬

‫טרל’ר‪:‬משיח‪0‬וסמ‪2‬בפ‪0‬תרא‪3‬לה‪7‬ת ָפ‪5‬ס ַּפס‪6‬פיר‪-‬רט‪04‬ירלל‪5‬ט’םרר‪:‬מש‪0‬לי’חר‪0:‬וסמשאמיח‪2‬ב‪0‬פוסש‪0‬תמ‪2‬בראפר‪03‬תלה‪7‬רתא‪ָ3‬קפ‪5‬לסהי‪7‬ת ַּפָס‪6‬פ‪5‬פביסשר‪ַּ-‬פס‪6‬רלפי‪04‬מיולר‪-‬ור‪5‬נ‪4‬ם‪0‬ילאע‪0‬צ‪5‬מלםלרא‪0‬סכעחאנשזפצפנרשורי‪:‬מרקת‪34‬ים‪2‬ק‪0‬בהישלד‪0‬ליבממוש‪1‬סורלנ‪4‬עמופאהעוצ‪4‬רמנרללרא‪2‬ע‪8‬צבסמכל‪-1‬עלרעחנזפ‪4‬סלכצפנעחנ‪5‬וריזפ‪:‬מצפפנ‪0‬וריית‪3:4‬םמ‪2‬ת‪04‬הה‪3‬םל‪2‬ד‪0‬ד‪0‬יהמ‪1‬יסלדר‪0‬ןי‪4‬ע‪,‬מפ‪1‬הסר‪4‬רור‪4‬עפה‪82‬עתב‪4‬רר‪1‬וט‪-‬ע‪82‬סרבל‪4‬למ‪-’1‬עפר‪5:‬מוש‪4‬דליאפח‪0‬רי‪503‬וסילמ‪4‬תפ‪2‬ם‪0‬ביפי‪7‬ה‪0‬תבהרא‪2‬ת‪3‬דוהביל‪1‬יה‪7‬תחןידָ‪,‬פ‪51‬ותיסתןּנ‪4‬וַפס‪,6‬פיהעתר‪-‬הופטרלו‪04‬יסלעתלקט’מו‪5‬קופ‪:‬םסוול‪0‬ד’חמאפרי‪3:‬חואדלוא‪4‬תםריי‪73‬של‪4‬תבםהיש‪2‬תרו‪7‬בב‪1‬ילהח‪2‬תיוקב‪1‬ות‪1‬ייתחהנ‪4‬י‪1‬ובתהרש‪-‬תהנ‪4‬פלל‪0‬ביהמו‪-‬הוקפ‪5‬לינקו‪0‬יוטאוע‪0‬קצ‪5‬חמקורלל’רחו‪:0‬וחשסםכרחעחנ‪4‬וזחפמכ’צפשנ‪8‬וריעה‪:‬ל‪3‬ומצשןןת‪04‬ב‪3‬לםה‪022‬אשהרמן‪1‬להד‪0‬ליבל‪7‬רמי‪21‬סרי‪-‬כ‪4‬ב‪2‬עוטפטה‪42‬יהר"לררו‪5‬ט’‪:82‬בשאם‪0‬לרר‪-1‬ע’‪4:‬שחמ‪4‬םלרכ’‪458‬עחמהכ‪3‬ו’צפ‪0‬ן‪8‬ןיע‪0‬בה‪3‬וצן‪2‬ןא‪0‬שהבמן‪21‬לדאלש‪7‬מיין‪12‬ן‪-‬לכ‪2‬ל‪7,‬טי‪22‬ה‪-‬וכ"‪2‬ט‪25‬עתהא"‪0‬טו‪5‬סלא‪’0‬מפ‪:‬ודארי‪3‬ל‪4‬תםי‪7‬בה‪2‬תוב‪1‬יחי‪1‬ותתנ‪4‬ה‪-‬הפל‪0‬יק‪5‬קוו‪0‬חחו של‬
‫טל’‪:‬ר‪0‬שח’‪8‬ל‪7‬חזמ‪9‬ון‪4‬ה‪1‬אלי‪-7‬ױשט‪2‬ל‪5‬ט’‪0:‬רל’‪0:‬שחר’‪8‬ל‪0‬שח‪’7‬ח‪8‬לזמ‪9‬ו‪7‬חן‪4‬הזמ‪9‬ו‪1‬ן‪4‬אהלי‪17‬א‪-‬ױלשי‪-27‬ױש‪5‬נָ‪2‬טס‪5ַּ 0‬תלפי’‪0‬ר‪:‬הר‪6‬ש‪3‬חסא’י‪6‬נפו‪2‬ארג‪0‬ומזו‪ )6‬יפ‪7‬ש‪3‬יבשנ‪-‬נעטשח‪2‬כנתללברי‪5‬ט’ת‪:‬רת‪0‬ל(י’השר‪6:‬י‪3‬חסהר‪6‬מ’‪36‬החפס’‪2‬א‪6‬ורג‪0‬פו‪2‬מאז‪)6‬רג‪0‬עויו‪7‬שז‪)63‬נבש‪-‬ני‪7‬ײשש‪3‬חבן‪2‬בשכ‪-‬לנר‪5‬רשתחל‪2‬כל‪0‬ט(הר‪5‬אתלצר‪:(’0‬שטרח’ר‪05‬שח’ף‪0‬ש‪8‬חלי‪5‬ל‪7‬חקלזמ‪0‬ה‪9‬וטן‪48‬ההשיג‪)12‬אבילם‪2‬חי‪7‬רבה‪-‬ױ‪,6‬ששט‪4‬אר‪2‬י‪1‬לררט’‪5‬צא‪:‬ושלא‪0‬חר’’ר‪5:‬שלח‪’0‬שק(ח‪5‬י‪5‬שק‪0‬שחל‪0‬יר‪5‬קט‪8‬לה‪0‬בי‪)2‬ט‪8‬הטים‪2‬י‪2‬ל)‪-‬ים‪26‬שפ‪4‬ו‪-1‬ןר‪6‬ש‪5‬נ‪14‬ט‪09‬אר‪5‬ת)‪3‬ליל’‪0‬איכ‪(:4‬ו‪3‬לש‪3‬הר‪1(6‬סנ‪37‬ח‪6‬ס’ףמ‪769‬פצ‪-27‬אמרא‪2‬ג‪20‬ו‪7‬ױז‪)56‬ב‪6‬י‪70‬שעא‪3‬בשי‪-‬נלטשרח‪25‬כ()ללט’ר‪5‬תיכ‪):‬לו‪’(0‬ישכ‪3:‬סנו‪7‬ש‪3‬ףמסנ‪79‬צ‪7‬ףמ‪9‬מא‪2‬צ‪77‬ױמא‪2‬ב‪76‬עאױבי‪6-‬לעאר‪5‬בי‪(-‬ל‪5‬רר‪0(5‬ט‪5‬אל‪0‬ר’‪:‬שח’‪05‬שחי‪5‬קל‪0‬ט‪8‬הי‪)2‬ים‪6-2‬ש‪14‬ר‪05‬אל(‬

‫ָס ַּפר שאינו מופיע ָבס ּרַפשרימשהאיונומעמוונפײיןעלבהרצשטירמףהלוהמשעגונחײןה‪,‬ליצהוצרטקרףשרלהבטשגלחפוהן‪ָ ,‬י‪9‬ס ַּצ‪3‬פו‪4‬רר‪3‬קש‪61‬אשי‪7‬רנו‪-‬ב‪2‬מטו‪5‬ל‪0‬פיפועןב‪9‬ר‪3‬ש‪4‬י‪3‬מ‪1‬ה‪ 6‬ו‪7‬מ‪-‬ע‪2‬ו‪5‬נ‪0‬ײן להצטרף להשגחה‪ ,‬יצור קשר בטלפון ‪613439‬‬

‫תקשורת‬ ‫תומכי תורה‬

‫בהמלצת מורנו‬ ‫חלוקת עופות טריים‬
‫הגר"ש מונטג שליט"א‬ ‫בהכשר הגר''ב נויבירט שליט''א‬
‫בהמלצת מורנו הגר''י כהן שליט''א‬
‫זול פון‬ ‫טל' להזמנות ‪0772299224 -‬‬
‫רח' חזני ‪1335/10‬‬
‫בין השעות ‪ 10:00 - 8:00‬בערב‬
‫טל‪053314443 :‬‬

‫◄ו‪+‬עד הצדקה המרכזי ‪ -‬נתיבות►‬

‫הקופה של עניי עירך !‬

‫תרומות ניתן להעביר אצל גבאי הועד‪:‬‬
‫הרב משה ברויער‪ ,‬הרב ציון עראקי‬
‫הרב שלום ביתאן‪ ,‬הרב משה אילוז‬
‫הרב דרור רבי‪ ,‬הרב שמעון רינגל‪.‬‬

‫‪25‬‬

‫בענין תפילת האתרוג‬

‫שכל מלאכתו עשויה‪ ,‬ואתרוג אינו ‘מלאכתו’‪,‬‬ ‫שאלה‪ :‬איזו תפילה יכולים כולם‬
‫ואינו צריך לו אלא לצורך מצוה‪ .‬כמו כן‪ ,‬אין‬ ‫להתפלל בשבת חוץ מבעל עיסוק מסויים?‬
‫תפילה זו גורמת דאגה בליבו של המתפלל‬
‫להסיר ממנו עונג שבת‪ .‬והוסיף‪ ,‬שלפי זה‪,‬‬ ‫תשובה‪ :‬מדובר בתפילה על אתרוג נאה‬
‫לסוחר אתרוגים (או לפרדסן)‪ ,‬יהיה אסור‬ ‫(שיסד ה’בן איש חי’)‪ ,‬שנוהגים לאומרה בט”ו‬
‫(לפי הירושלמי) להתפלל בשבת שיגדלו‬ ‫בשבט‪ ,‬ועיסוקו של אותו יהודי היה במסחר‬
‫השנה אתרוגים נאים‪ ,‬מכיון שבזה מראה‬ ‫אתרוגים‪ .‬וכדלהלן‪ :‬מבואר בירושלמי (שבת‬
‫בדעתו שאין כל מלאכתו עשויה‪ ,‬וחושב על‬ ‫פט”ו ה”ג‪ ,‬מובא בב”י או”ח סימן קפח)‪ ,‬שאסור‬
‫מלאכתו ופרנסתו בשבת קודש‪ .‬ועל כל פנים‬ ‫לתבוע צרכיו בשבת‪ .‬וביאר הקרבן העדה‪:‬‬
‫נראה‪ ,‬שכל זה אמור דוקא באדם שמתכוון‬ ‫לפי שבשבת קודש‪ ,‬צריך האדם לחשוב‬
‫בתפילתו גם להצלחת פרנסתו‪ ,‬אך אם יודע‬ ‫בדעתו‪ ,‬פניני חשוקי חמד כאילו כל מלאכתו‬
‫הסוחר בנפשו‪ ,‬שעיקר כוונתו היא לשם‬ ‫עשויה‪ ,‬והשואל צרכיו‪ ,‬הוא מראה בהיפך‪.‬‬
‫שמים‪ ,‬ומתפלל שיהיו לכלל ישראל אתרוגים‬ ‫וכמו כן‪ ,‬על ידי בקשת הצרכים‪ ,‬מביא האדם‬
‫נאים ושפע של פירות טובים‪ ,‬ואינו מערב‬ ‫דאגה בליבו‪ .‬וכתב בשו”ת משנת יוסף (ח”ו‬
‫בתפילתו כוונות אישיות של פרנסה‪ ,‬אף הוא‬ ‫סימן פג) שמותר לומר את התפילה על אתרוג‬
‫יוכל לומר את התפילה בשבת קודש‪( .‬חש”ח‬ ‫נאה‪ ,‬כאשר ט”ו בשבט חל להיות בשבת‪ ,‬ואין‬
‫בתפילה זו חשש משום שאלת צרכיו בשבת‪,‬‬
‫עירובין ז ע”א)‪.‬‬ ‫שכן הטעם של ‘כאילו כל מלאכתך עשויה’‪,‬‬
‫אינו שייך בזה‪ ,‬משום שכאשר אומר האדם‬
‫(מלוקט מתוק דברי מרן הגאון הגדול רבי‬ ‫תפילה זו בט”ו בשבט‪ ,‬בודאי הוא מרגיש‬
‫יצחק זילברשטיין שליט”א)‬

‫נוסח תפילה על האתרוג מהבן איש חי זצוק"ל‬

‫ְי ִהי ָרצֹון ִמְּל ָפ ֶניָך ה' ֱאֹל ֵקינּו ֵואֹל ֵקי ֲאבֹו ֵתינּו‪ֶ ׁ,‬שְּת ָב ֵרְך ּ ָכל ִאי ָלנֹות ָה ֶא ְתרֹוג ְלהֹו ִציא‬
‫ּ ֵפרֹו ֵתי ֶהם ְּב ִעּ ָתם‪ְ ,‬ויֹו ִציאּו ֶא ְתרֹו ִגים טֹו ִבים ָי ִפים ּו ְמ ֻהָּד ִרים ּו ְנ ִקִּיים ִמּ ָכל מּום‪ְ .‬ולֹא‬
‫ַי ֲע ֶלה ּ ָב ֶהם ּ ָכל ֲח ָז ִזית ְו ִי ְהיּו ְׁש ֵל ִמים‪ְ ,‬ולֹא ְי ִהי ָב ֶהם ׁשּום ִחָּסרֹון‪ַ ,‬ו ֲא ִפילּו ֲע ִקי ַצת‬
‫קֹוץ‪ְ .‬ו ִי ְהיּו ְמצּו ִיים ָלנּו ּו ְל ָכל ִי ְשׂ ָר ֵאל ַא ֵחינּו ְּב ָכל ָמקֹום ׁ ֶש ֵהם‪ְ ,‬ל ַקֵּים ּ ָב ֶהם ִמ ְצ ַות‬
‫ְנ ִטי ָלה ִעם ִמ ְצ ַות ְנ ִטי ָלה ִעם ַהּלּו ָלב ְּב ַחג ַהּ ֻסּכֹות ׁ ֶשָּיבֹא ָע ֵלינּו ְל ַחִּיים טֹו ִבים‬
‫ּו ְלׁ ָשלֹום‪ַ ּ ,‬כ ֲאׁ ֶשר ִצִּוי ָתנּו ְּבתֹו ָר ֶתָך ַעל ְי ֵדי ֹמׁ ֶשה ַע ְבֶּדָך‪( ,‬ויקרא כג‪ ,‬מ) ּו ְל ַק ְחּ ֶתם‬
‫ָל ֶכם ּ ַבּיֹום ָה ִראׁשֹון ְּפ ִרי ֵעץ ָה ָדר ּ ַכּ ֹפת ְּת ָמ ִרים ַו ֲע ַנף ֵעץ ָע ֹבת ְו ַע ְר ֵבי ָנ ַחל‪ִ .‬וי ִהי‬
‫ָרצֹון ִמְּל ָפ ֶניָך ה' ֱאֹל ֵקינּו ֵואֹל ֵקי ֲאבֹו ֵתינּו‪ֶ ׁ ,‬שּ ַת ַע ְז ֵרנּו ּו ְת ַס ְי ֵענּו ְל ַקֵּים ִמ ְצ ָוה זֹו ׁ ֶשל‬
‫ְנ ִטי ַלת לּו ָלב ַו ֲה ַדס ַו ֲע ָר ָבה ְו ֶא ְתרֹוג ְּכ ִת ְק ָנּה ִּב ְז ַמּ ָנּה ְּב ַחג ַהּ ֻסּכֹות ׁ ֶשָּיבֹא ָע ֵלינּו‬

‫‪26‬‬

‫ְל ַחִּיים טֹו ִבים ּו ְלׁ ָשלֹום‪ְ ,‬ו ַת ְז ִמין ָלנּו ֶא ְתרֹוג ָי ֶפה ּו ְמ ֻהָּדר ְו ָנ ִקי ְוׁ ָש ֵלם ְו ָכׁ ֵשר ְּכ ִה ְל ָכתֹו‪.‬‬
‫ִוי ִהי ָרצֹון ִמְּל ָפ ֶניָך ה' ֱאֹל ֵקינּו ֵואֹל ֵקי ֲאבֹו ֵתינּו ׁ ֶשְּת ָב ֵרְך ּ ָכל ִמי ֵני ָה ִאי ָלנֹות ְויֹו ִציאּו‬
‫ּ ֵפרֹו ֵתי ֶהם ְּב ִרּבּוי‪ְׁ ,‬ש ֵמ ִנים ְוטֹו ִבים‪ּ ,‬ו ְת ָב ֵרְך ֶאת ַהְּג ָפ ִנים ׁ ֶשּיֹו ִציאּו ֲע ָנ ִבים ַה ְרּ ֵבה‪,‬‬
‫ְׁש ֵמ ִנים ְוטֹו ִבים‪ְּ ,‬כ ֵדי ׁ ֶשִּי ְה ֶיה ַהַּי ִין ַהּיֹו ֵצא ֵמ ֶהם ָמצּוי ָל ֹרב ְל ָכל ַע ְ ּמָך ִיְׂש ָר ֵאל ְל ַק ֵּים‬
‫ּבֹו ִמ ְצ ַות ִקּדּוׁש ּו ִמ ְצ ַות ַה ְב ָ ּד ָלה ְבּׁ ַש ָבּתֹות ְו ָי ִמים טֹו ִבים ְו ִי ְת ַקֵּים ּ ָבנּו ּו ְב ָכל ַא ֵחינּו‬
‫ִמ ְק ָרא ׁ ֶשּ ָכתּוב (קהלת ט‪ ,‬ז) ֵלְך ֱא ֹכל ְּב ִ ׂש ְמ ָחה ַל ְח ֶמָך ּוׁ ֲש ֵתה ְב ֶלב טֹוב ֵיי ֶנָך ִּכי ְכ ָבר‬
‫ָר ָצה ָה ֱאֹל ִהים ֶאת ַמ ֲעׂ ֶשיָך‪( .‬שיר ה‪ ,‬א) ּ ָבא ִתי ְל ַגִּני ֲא ֹח ִתי ַכּ ָלה ָא ִרי ִתי מֹו ִרי ִעם‬
‫ְּבׂ ָש ִמי ָא ַכ ְלִּתי ַי ְע ִרי ִעם ִּד ְבִׁשי ׁ ָש ִתי ִתי ֵיי ִני ִעם ֲח ָל ִבי ִא ְכלּו ֵר ִעים ְׁשתּו ְוִׁש ְכרּו ּדֹו ִדים‪.‬‬

‫ִי ְהיּו ְל ָרצֹון ִא ְמ ֵרי ִפי ְו ֶה ְגיֹון ִלִּבי ְל ָפ ֶניָך ה' צּו ִרי ְו ֹג ֲא ִלי‬

‫ארגון "למענינו"‪ ,‬הינו ארגון הנותן מעטפת לדייר החדש‪ ,‬במגוון תחומים להם נזקק דייר‬
‫חדש בעת הגיעו להתגורר בעיר נתיבות‪.‬‬

‫הארגון הוקם לפני כשנתיים לאור הצרכים שעלו מדיירים חדשים אשר הגיעו להתגורר‬
‫בעירנו‪ ,‬נתיבות‪ .‬מטרת הארגון הינה לאתר קשיים העולים מן השטח‪ ,‬לסייע בפתרונם ברמה‬

‫המקומית‪ ,‬ובמידת הצורך‪ ,‬סיוע מול הרשויות השונות בפתרון הבעיות‪.‬‬
‫הארגון מסייע במגוון תחומים כמו עזרה לאברכי הכוללים באיתור כוללים המתאימים לרמתם‬

‫וכן בהקמת כוללים חדשים בשכונות החדשות‪.‬‬
‫כמו"כ ניתן סיוע לנשים במציאת מקומות עבודה ופרנסה בכבוד‪.‬‬
‫כן ניתנת עזרה בהכוונה ובהתאמה למוסדות חינוך‪ ,‬וסיוע מול המוסדות‪.‬‬
‫הארגון הקים מאגר רהיטים יד שניה‪ ,‬לעזרה וסיוע למשפחות המתאכלסות וכן מאגר דירות‬

‫להשכרה במידת הצורך‪.‬‬
‫בשנה האחרונה הופקה חוברת קופונים מיוחדת בשיתוף בעלי העסקים בעיר‪ ,‬הקופונים‬
‫הינם ממגוון רחב של חנויות בכל התחומים לתועלת הדייר החדש בעירנו‪ .‬כל דייר חדש‬
‫המגיע להתגורר בעיר זכאי לערכה לדייר החדש‪ ,‬בערכה ניתנת גם חוברת טלפונים חיוניים‬

‫להתאקלמות מיטבית בעיר‪.‬‬
‫ע"מ לקבל את חוברת הקופונים ואת הערכה לדייר החדש וכן במידה ונתקלתם בקושי מול‬

‫המשרדים השונים או בנושאי עבודה‪ ,‬כולל‪ ,‬קופ"ח‪ ,‬יש ליצור קשר עם הארגון‪ ,‬להשאיר‬
‫הודעה ואנו נחזור אליכם בהקדם‪.‬‬
‫ניתן ליצור קשר‪:‬‬
‫בטלפון ‪ 079-5555-002‬שלוחה ‪2‬‬

‫או במייל ‪[email protected]‬‬

‫‪27‬‬

‫מסע מרן ראש הישיבה‬
‫הגאון הגדול‬

‫רבי שרגא שטינמן שליט"א‬
‫ראש ישיבת אורחות תורה‬
‫ביארצייט מרן ראש הישיבה זצוק"ל‬

‫בבית הכנסת מנין אברכים‬

‫בביהמ"ד בית יצחק‬

‫בהיכל ישיבת עטרת שלמה‬

‫בהיכל ישיבת שכר שכיר‬ ‫בהיכל ישיבת שכר שכיר‬

‫‪28‬‬

‫עליה לקברו של אבינו מורנו ורבנו מרן‬
‫ראש הישיבה הגאון הגדול‬
‫רבי יששכר מאיר זצוק"ל‬

‫במלאות י"א שנים להסתלקותו‬

‫ת"ת נטעי ראובן‬ ‫ת"ת דעת יששכר‬
‫‪29‬‬

‫אבני יסוד‬

‫בתי כנסת מרכזיים‪:‬‬ ‫כוללים‪:‬‬
‫בית הכנסת 'בית יצחק' ברשות המרא‬ ‫כולל 'בית יצחק' ברשות המרא דאתרא הגר"ש מונטג‬
‫מונטג שליט"א בית הכנסת 'משכן ה‬ ‫שליט"א‪ ,‬כולל 'משכן התורה' ברשות הגר"י דרוטמן‬
‫הרה"ג ר' חנוך זיידל שליט"א‪ ,‬בית הכנסת‬ ‫שליט"א‪ ,‬סניף של רשת הכוללים 'יגל יעקב'‪ ,‬כולל 'ישיבת‬
‫ברשות חמגד"ה הגר"א לוי שליט"א‪ ,‬בי‬ ‫הנגב' מיסודו של רה"י הגר"י מאיר זצוק"ל‪ ,‬כולל רצופות‬
‫הרבנית' ע"ש מרן רה"י הגאון ר' ראובן י‬ ‫ברשות הגאון רבי מיכאל אוסטרן שליט"א‪ ,‬וכולל מבצר‬
‫זצוק"ל‪ ,‬בית הכנסת 'בית הרב' ע"ש מרן ר‬ ‫התורה שע"י מוסדות 'יאדיר תורה בנגב'‪ ,‬כולל שע"י‬
‫זצוק"ל‪ ,‬בנוסף יש בעיר למעלה ממאה‬ ‫ישיבת 'שכר שכיר'‪ ,‬וכן כוללי ערב רבים וכוללי שישי‬

‫שבת‪ ,‬וכ ‪ 70‬כוללים נוספים ברחבי העיר‪.‬‬

‫רכבת ישירה ל‬ ‫תעסוקה‪:‬‬
‫חצי שעה‪ .‬אוטו‬ ‫רוב נשות העיר עובדות ומשתלבות במגוון גדול של עבודות‪ .‬העיר מפותחת מאד‬
‫ובסופי שבוע ת‬
‫עילית‪ ,‬בית שמ‬ ‫מבחינה מסחרית וכלכלית והציבור החרדי גם הוא נהנה מכך‪.‬‬
‫הדרום הנוספים‬ ‫היצע המשרות בעיר הוא במגוון תחומים כגון מורות‪( ,‬הן בבית יעקב והן בב"ס רבים‬
‫אשקלון‪ ,‬אופק‬ ‫של קירוב בעיר ובסביבתה) גננות‪ ,‬חינוך מיוחד‪ ,‬הנהלת חשבונות‪ ,‬ראית חשבון‪,‬‬
‫פנימ‬ ‫יעוץ מס‪ ,‬אדריכלות‪ ,‬מזכירות‪ ,‬גרפיקה‪ ,‬ועוד‪ ,‬אשר בהם יש היצע רב של משרות‪.‬‬

‫רבני ועסקני הקהילה משתדלים לסדר כל אשה בעבודה שמתאימה לה‪.‬‬
‫בנוסף קיים בקהילה ארגון בשם 'למענינו' אשר נותן מעטפת ועזרה לדיר החדש‪,‬‬

‫במציאת דירה‪ ,‬כולל‪ ,‬עבודה‪ ,‬ריהוט יד שניה‪ ,‬וכל הנצרך‪.‬‬

‫מיקום‪:‬‬ ‫צביון‪:‬‬
‫העיר שוכנת ‪ 25‬ק"מ צפונית מערבית לבאר שבע על‬
‫השכונה המר‬ ‫עורק כבישים ראשים (‪ )25,34‬מרחק ‪ 10‬דק' מכביש ‪6‬‬ ‫העיר נתיבות היא עיר‬
‫ומתפשטת ל‬ ‫כשעה נסיעה מבני ברק‪ ,‬שעה וחמש דקות מקריית ספר‪,‬‬
‫בעשורים הא‬ ‫מסורתית‪ ,‬כל העסקים‬
‫וכן השכונה‬ ‫וכשעה ורבע מירושלים‬
‫הקרובים שכ‬ ‫מחירים‪:‬‬ ‫(כולל תחנות דלק‬
‫מרן הגראי"ל‬
‫פזורים בכל‬ ‫החל מ ‪ ₪ 600,000‬לדירה ישנה ומ ‪ ₪ 900,000‬לדירה‬ ‫והברכה העירונית)‬
‫חדשה‪.‬‬
‫בשבת‪.‬‬ ‫סגורים‬

‫התושבים בעיר‬

‫מכבדים ומוקירים‬

‫את התורה והציבור‬

‫החרדי‪.‬‬

‫בעיר נתיבות‬

‫מוסדות‪:‬‬ ‫דאתרא הגר"ש‬
‫מעונות יום וגני ילדים‪ :‬מעון יהודית ומעון בית וגן‪ .‬רשת 'גני נווה' שע"י מוסדות‬ ‫התורה' בראשות‬
‫ת 'מנין אברכים'‬
‫משכן התורה המונה ‪ 14‬גנים לבנים ובנות בנוסף לעשרות גנים אחרים‬ ‫ית הכנסת 'בית‬
‫תלמודי תורה‪ :‬ת"ת 'נטעי ראובן' ע"ש רה"י הגרי"י גרשונוביץ זצוק"ל ות"ת 'דעת‬ ‫יוסף גרשונוביץ‬
‫רה"י הגר"י מאיר‬
‫יששכר' ע"ש רה"י הגר"י מאיר זצוק"ל‪.‬‬
‫בתי ספר‪ :‬בית יעקב 'אהל תמר' ע"ש הרבנית תמר שטינמן שע"י החינוך העצמאי‪.‬‬ ‫ה בתי כנסת‪.‬‬

‫סמינר‪ :‬בית יעקב 'החדש' שע"י מוסדות משכן התורה וכן תיכון אוהל חיה‪.‬‬

‫ישיבות‪ :‬ישיבה קטנה 'עטרת שלמה' וכן ישיבת 'צעירים' שעתידה להיפתח בשנה‬
‫הבאה‪ .‬ישיבה גדולה‪ :‬ישיבת 'שכר שכיר'‪.‬‬

‫ההנהגה‪:‬‬ ‫תחבורה‪:‬‬
‫הקהילה מונהגת כיום ע"י מרן הגאון הגדול ר' אריה לוי‬ ‫למרכז הארץ (כולל תחנה בבני ברק) כל‬
‫שליט"א ראש ישיבת 'שכר שכיר' וחבר מועצת גדולי‬ ‫ובוסים לבני ברק‪ /‬ירושלים כל שעה וחצי‬
‫התורה‪ ,‬והמרא דאתרא הגאון ר' שמואל מונטג שליט"א‪,‬‬ ‫תחבורה ישירה לערים החרדיות (מודיעין‬
‫מש‪ ,‬אלעד‪ ,‬ביתר‪ ,‬ועוד) אוטובוסים לערי‬
‫ודומ"ץ הקהילה הגאון ר' יורם כהן שליט"א‪.‬‬ ‫ם בתדירות גבוהה (באר שבע‪ ,‬אשדוד‪,‬‬
‫תושבים‪:‬‬ ‫קים‪ ,‬קריית גת‪ ,‬ועוד) ובנוסף ‪ 3‬קווים‬

‫למעלה מ ‪ 350‬משפחות ליטאיות זאת בנוסף לאלפי‬ ‫מיים שמשרתים את הקהילה‪.‬‬
‫משפחות בני תורה מקהילות אחרות‪.‬‬

‫עסקים מוכרים‪:‬‬ ‫שכונות‪:‬‬
‫כל הבנקים כל קופות החולים וכל הרשתות המרכזיות‬ ‫רכזית אשר מתפרסת על מספר רחובות‪,‬‬
‫לשכונות מסביב‪ .‬וכן שכונות נוספות שנבנו‬
‫הידועות של ביגוד ומזון‪ ,‬מפעל טרה‪ ,‬מפעל חסלט‪,‬‬ ‫אחרונים‪ .‬שכונה נוספת באזור הכניסה לעיר‬
‫‪ 6‬תחנות דלק וכיו"ב‪.‬‬ ‫החדשה אשר צפויה להתאכלס בחודשים‬
‫עסקים פנימיים‪:‬‬ ‫כונת 'קריית אילת השחר' ע"ש רשכבה"ג‬
‫ל שטינמן זצוק"ל‪ .‬כמו"כ ישנם חרדים רבים‬
‫מכירות שכונתיות (משנת יוסף‪ ,‬מכירה שכונתית‪ ,‬קרן‬ ‫השכונות בעיר‪ ,‬כאשר ישנם איזורים עם‬
‫אור שי‪ ,‬ועוד)‪ .‬מכירת עופות מיוחדת ומוזלת בהשגחת‬
‫רבני הקהילה‪ .‬בנוסף‪ ,‬קופת צדקה קהילתית פעילה מאד‬ ‫ריכוז חרדי גבוה במיוחד‪.‬‬

‫הדואגת לחלוקת סלי מזון לפני חגים‪ ,‬ועוד‪.‬‬

‫לקוחות כללית בנתיבות‪,‬‬
‫ברוכים הבריאים!‬

‫בס"ד‬

‫כללית גאה להיות צעד לפני כולם בנתיבות‪,‬‬
‫עם שירותי הרפואה המתקדמים ביותר‪,‬‬
‫והיחס האישי והמסור שיש רק בכללית‬

‫יש לכם שאלה או בקשה בנושאים רפואיים?‬
‫זקוקים לסיוע?‬

‫אנו עומדים לרשותכם בכל שעה ונשמח להעניק לכם‬
‫מענה אישי ועזרה בכל אשר תצטרכו‬

‫תמיד כאן עבורכם‬
‫בשביל הבריאות שלכם‬

‫ר' יצחק קוזניץ‬ ‫ר' שילה כרדי‬
‫מתאם קשרי לקוחות‬ ‫מתאם קשרי לקוחות‬

‫‪052-7686891‬‬ ‫‪050-6265595‬‬