ארגון "אגודת ידידי הממ"ח" הינו ארגון הורים-ומתנדבים חרדי אפוליטי אשר חברו יחד במהלך ארבע השנים האחרונות במטרה לחזק, להרחיב ולפתח את מסגרות הממלכתי חרדי (ממ"ח) בישראל. זאת מתוך ראיה כי מסגרת זו לצד יתרונותיה הברורים לילדי המגזר החרדי, עשויה לספק מענה רחב ויעיל לאתגרים החברתיים והכלכליים בפניהם ניצבת מדינת ישראל. אנו בארגון מספקים לצד היותנו בית ל"וועד הורים ארצי של הממ"ח, גם מענה של תמיכה וליווי פרטניים וקבוצתיים להורים חרדים המעוניינים בחינוך זה עבור ילדיהם. הן מול משרד החינוך והן מול הרשויות המקומיות. זרם חינוכי חשוב זה, מעניק מעטפת הולמת לשמירה על הצביון החרדי מחד גיסא, תוך אפשור לילד חרדי לקבל את המענה הפדגוגי המלא מאידך גיסא, כפי שמעניקה מדינת ישראל לכל ילד במגזר הכללי והדתי.
ארגון "אגודת ידידי הממ"ח" הינו ארגון הורים-ומתנדבים חרדי אפוליטי אשר חברו יחד במהלך ארבע השנים האחרונות במטרה לחזק, להרחיב ולפתח את מסגרות הממלכתי חרדי (ממ"ח) בישראל. זאת מתוך ראיה כי מסגרת זו לצד יתרונותיה הברורים לילדי המגזר החרדי, עשויה לספק מענה רחב ויעיל לאתגרים החברתיים והכלכליים בפניהם ניצבת מדינת ישראל. אנו בארגון מספקים לצד היותנו בית ל"וועד הורים ארצי של הממ"ח, גם מענה של תמיכה וליווי פרטניים וקבוצתיים להורים חרדים המעוניינים בחינוך זה עבור ילדיהם. הן מול משרד החינוך והן מול הרשויות המקומיות. זרם חינוכי חשוב זה, מעניק מעטפת הולמת לשמירה על הצביון החרדי מחד גיסא, תוך אפשור לילד חרדי לקבל את המענה הפדגוגי המלא מאידך גיסא, כפי שמעניקה מדינת ישראל לכל ילד במגזר הכללי והדתי. [email protected] www.mamah.org.il 058-395-0000 אגודת ידידי הממ"ח ע"ר
לערב שיפרע במקומו, אבל בקבלת התורה מה שייך ערבות ? וכי אם לא ילמדו ילך לאבות או לבנים? אלא הכוונה שה' אומר לישראל תנו לי ערובה ובטחון שהתורה תתקיים, אומנם עכשיו אתם מתלהבים מהמראה הגדול, רואים את הקולות, את השכינה ואומרים "נעשה ונשמע" אבל תנו לי ערובה ובטחון שגם לעתיד שיחלוף המעמד הזה תמשיכו לעסוק בתורה ולקיים אותה, אמרו לו אבותינו אברהם יצחק ויעקב הם הערבים לקיום התורה, הואיל ויש לנו אבות קדושים בוודאי שנלך בדרכם, אמר להם הקב"ה זה לא ערובה ולא בטחון, כי ההורים יכולים להיות צדיקים וקדושים אבל בניהם רחוקים מדרכם, אמרו לו בנינו יהיו ערבים, דהיינו נחנך את בנינו ובנותינו על ברכי התורה והמצווה וזה ערובה ובטחון שהתורה תמשיך להתקיים ומיד ה' קיבלם, לכן זכות גדולה יש להורים היקרים ששולחים את בניהם להתחנך במוסדות יקרים שמחנכים אותם לתורה ולמצוות ולמידות טובות והם השומרים של עם ישראל וארץ ישראל, ככתוב "נפשי לה' משומרים לבוקר שומרים לבוקר" וכי מי צריך שומרים בבקר, אלא דוד המלך מתפלל ואומר לה' אני מתחנן שאותם בנים שאתה נותן לי, יהיו שומרים בבוקר, שילמדו תורה ביום והם השומרים של עם ישראל, אני מברך את ההורים היקרים וכל הצוות היקר העוסקים בחינוך ילדי ישראל לתורה, שלא תצא שום תקלה מתחת ידיהם והילדים צאן קדשים יגדלו בתורה וביר"ש טהורה ויקדשו שם שמים ברבים. בברכה ובהוקרה משה בן אבו רב שכונת גילה וראש מוסדות "יד אשר" ארגון "אגודת ידידי הממ"ח" הינו ארגון הורים-ומתנדבים חרדי אפוליטי אשר חברו יחד במהלך ארבע השנים האחרונות במטרה לחזק, להרחיב ולפתח את מסגרות הממלכתי חרדי (ממ"ח) בישראל. זאת מתוך ראיה כי מסגרת זו לצד יתרונותיה הברורים לילדי המגזר החרדי, עשויה לספק מענה רחב ויעיל לאתגרים החברתיים והכלכליים בפניהם ניצבת מדינת ישראל. אנו בארגון מספקים לצד היותנו בית ל"וועד הורים ארצי של הממ"ח, גם מענה של תמיכה וליווי פרטניים וקבוצתיים להורים חרדים המעוניינים בחינוך זה עבור ילדיהם. הן מול משרד החינוך והן מול הרשויות המקומיות. זרם חינוכי חשוב זה, מעניק מעטפת הולמת לשמירה על הצביון החרדי מחד גיסא, תוך אפשור לילד חרדי לקבל את המענה הפדגוגי המלא מאידך גיסא, כפי שמעניקה מדינת ישראל לכל ילד במגזר הכללי והדתי. הרב משה בן אבו שליטא רב שכונת גילה וראש מוסדות "יד אשר" בהגדה של פסח נאמר: ”צא ולמד מה ביקש לבן הארמי לעשות ליעקב אבינו שפרעה לא גזר אלא על הזכרים ולבן ביקש לעקור את הכל”, שנאמר "ארמי אובד אבי" ויש לשאול היכן מצינו שלבן ביקש לעקור את הכל ? אומנם הוא רדף אחרי יעקב אבל לא יתכן שרצה להרוג את נשי יעקב, כי הן בנותיו, וגם בלהה וזלפה היו בנותיו שנולדו לו מן השפחות, גם לא יתכן לומר שרצה להרוג את הבנים של יעקב, כי הם נכדיו, ואת מי רצה להרוג ? את יעקב בלבד, ואם כן איך ביקש לעקור את הכל ? אלא כשנפגש עם יעקב אמר משפט אחד והוא: "הבנות בנותי והבנים בני" הוא רצה שבנות יעקב ובני יעקב יתחנכו בדרך שהוא רוצה ובזה ביקש לעקור את הכל. והוא הקדים את הבנות לבנים כאומרו: "הבנות בנותי והבנים בני", כי היה חכם להרע והוא ידע שאם יצליח לחנך בנות יעקב כדרכו הרעה, הרי ממילא גם הבנים ילכו באותה דרך . קיום התורה תלוי בחינוך הבנים והבנות לתורה ויראת שמים, ולכן כשעמדו ישראל בהר סיני לקבל את התורה, אמר להם הקב"ה, הביאו לי ערבים, אמרו לו אבותינו אברהם יצחק ויעקב יהיו ערבים, וה' לא קיבל אותם, אמרו לו בנינו יהיו ערבים ומיד קיבל אותם ונתן לישראל את התורה ככתוב: "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז" ואין עוז אלא התורה שנאמר :"ה' עוז לעמו יתן" ברור שאין הדברי כפשוטם, כי מה שייך ערבים בקבלת התורה, ערב הוא שייך בהלוואה שאם הלווה לא יפרע הולכים
לערב שיפרע במקומו, אבל בקבלת התורה מה שייך ערבות ? וכי אם לא ילמדו ילך לאבות או לבנים? אלא הכוונה שה' אומר לישראל תנו לי ערובה ובטחון שהתורה תתקיים, אומנם עכשיו אתם מתלהבים מהמראה הגדול, רואים את הקולות, את השכינה ואומרים "נעשה ונשמע" אבל תנו לי ערובה ובטחון שגם לעתיד שיחלוף המעמד הזה תמשיכו לעסוק בתורה ולקיים אותה, אמרו לו אבותינו אברהם יצחק ויעקב הם הערבים לקיום התורה, הואיל ויש לנו אבות קדושים בוודאי שנלך בדרכם, אמר להם הקב"ה זה לא ערובה ולא בטחון, כי ההורים יכולים להיות צדיקים וקדושים אבל בניהם רחוקים מדרכם, אמרו לו בנינו יהיו ערבים, דהיינו נחנך את בנינו ובנותינו על ברכי התורה והמצווה וזה ערובה ובטחון שהתורה תמשיך להתקיים ומיד ה' קיבלם, לכן זכות גדולה יש להורים היקרים ששולחים את בניהם להתחנך במוסדות יקרים שמחנכים אותם לתורה ולמצוות ולמידות טובות והם השומרים של עם ישראל וארץ ישראל, ככתוב "נפשי לה' משומרים לבוקר שומרים לבוקר" וכי מי צריך שומרים בבקר, אלא דוד המלך מתפלל ואומר לה' אני מתחנן שאותם בנים שאתה נותן לי, יהיו שומרים בבוקר, שילמדו תורה ביום והם השומרים של עם ישראל, אני מברך את ההורים היקרים וכל הצוות היקר העוסקים בחינוך ילדי ישראל לתורה, שלא תצא שום תקלה מתחת ידיהם והילדים צאן קדשים יגדלו בתורה וביר"ש טהורה ויקדשו שם שמים ברבים. בברכה ובהוקרה משה בן אבו רב שכונת גילה וראש מוסדות "יד אשר" בהגדה של פסח נאמר: ”צא ולמד מה ביקש לבן הארמי לעשות ליעקב אבינו שפרעה לא גזר אלא על הזכרים ולבן ביקש לעקור את הכל”, שנאמר "ארמי אובד אבי" ויש לשאול היכן מצינו שלבן ביקש לעקור את הכל ? אומנם הוא רדף אחרי יעקב אבל לא יתכן שרצה להרוג את נשי יעקב, כי הן בנותיו, וגם בלהה וזלפה היו בנותיו שנולדו לו מן השפחות, גם לא יתכן לומר שרצה להרוג את הבנים של יעקב, כי הם נכדיו, ואת מי רצה להרוג ? את יעקב בלבד, ואם כן איך ביקש לעקור את הכל ? אלא כשנפגש עם יעקב אמר משפט אחד והוא: "הבנות בנותי והבנים בני" הוא רצה שבנות יעקב ובני יעקב יתחנכו בדרך שהוא רוצה ובזה ביקש לעקור את הכל. והוא הקדים את הבנות לבנים כאומרו: "הבנות בנותי והבנים בני", כי היה חכם להרע והוא ידע שאם יצליח לחנך בנות יעקב כדרכו הרעה, הרי ממילא גם הבנים ילכו באותה דרך . קיום התורה תלוי בחינוך הבנים והבנות לתורה ויראת שמים, ולכן כשעמדו ישראל בהר סיני לקבל את התורה, אמר להם הקב"ה, הביאו לי ערבים, אמרו לו אבותינו אברהם יצחק ויעקב יהיו ערבים, וה' לא קיבל אותם, אמרו לו בנינו יהיו ערבים ומיד קיבל אותם ונתן לישראל את התורה ככתוב: "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז" ואין עוז אלא התורה שנאמר :"ה' עוז לעמו יתן" ברור שאין הדברי כפשוטם, כי מה שייך ערבים בקבלת התורה, ערב הוא שייך בהלוואה שאם הלווה לא יפרע הולכים
דבר ראש המחוז החרדי הורים יקרים . "עַ ל אַ חַ ת, כַ ּמָ ּה וְ כַ מָ ּה, טוֹבָ ה כְ פוּלָ ה וּמְ כֻ פֶ ּלֶ ת לַ מָ ּקוֹם עָ לֵ ינוּ" גאולת ישראל גוררת אחריה פריחה ושגשוג של כל העולם כולו, ואחריה כל העמים כולם. יהר' שתזכו אתם וביתכם לפרוח ולהתחדש בשמחת החג, ולצאת לחירות אמיתית, לעלות ולהתעלות במעלות התורה והיראה, מתוך שמחת החג, שמחה של מצוה. בברכה רבה. מנהל המחוז שי קלדרון
הבן היחיד שלי הרב יהודה ארנון יועץ חינוכי – A.M. עומדים אנו בפתחו של חג המצות – חג החינוך. בעוד ימים ספורים נסב כולנו אל שולחן הסדר לקיים את מצוות "והגדת לבנך", נחזור שוב על אותו סיפור שסיפרו אבותינו ואבות אבותינו מזה אלפי שנים, ונקיים את שרשרת הנצח של עם ישראל. אנו אומרים בהגדה "כנגד ארבעה בנים דברה תורה, אחד חכם, אחד רשע, אחד -תם ואחד שאינו יודע לשאול". לשם מה טרח בעל ההגדה למנות אחד ואחד ואחד... הרי כבר אמר שמדובר על ארבעה בנים, ולספור עד ארבע כולנו יודעים... א"כ די היה לכתוב חכם, רשע, תם וכו'. בהגדה השיר והשבח מבאר הגאון רבי זלמן סורוצקין זצ"ל: יושב אדם לשולחן הסדר וסביבו יושבים בניו, האחד כליל המעלות, תלמיד מצטיין אוהב את התורה ואהוב על רבותיו, האחר, גם הוא מצטיין, אבל בדברים אחרים לחלוטין... השלישי "תם" אומרים לו עשה כך והוא עושה, עשה אחרת והוא עושה, ועוד בן שכלל אינו מבין מה קורה כאן. חושב לו האב: עלי לקיים מצוות "והגדת לבנך", לקיים את שרשרת הדורות. אולי מוטב שאשקיע את כל הכוחות בבן החכם, הוא מתעניין, שואל, דורש ומחכים מן התשובות, הבנים האחרים "גוזלים" לי את הזמן. אומר בעל ההגדה לאב היקר, נכון שיש לך בן אחד חכם, אך באותה מידה בדיוק יש לך בן אחד רשע וכן הלאה, כאן, כל אחד מהבנים הוא אחד יחיד ומיוחד. ובבן יחיד אנו משקיעים את כל הכוחות. נכון שלא לכל אחד מתאימים אותם כלים, ולעיתים אף נזקקים אנו לשמאל דוחה, להקהות את שיניו, אך אין הדבר פוטר אותנו מלחפש את הכלים המתאימים ביותר לכל אחד מילדינו. תמיד צריכים אנו לזכור "כנגד ארבעה בנים דברה תורה", התורה היא זו שמתייחסת לכל אחד כמו בן יחיד, וכך גם אנו. הורים יקרים, כל אחד מאיתנו משקיע רבות במצוות החינוך שאינה פשוטה כלל, והופכת להיות מורכבת הרבה יותר כאשר אנו מתמודדים עם קשיים מיוחדים. המחנך שוב מתלונן על יוסי, המורה שוב התקשרה בקשר לנעמי, אנחנו מוצאים עצמינו לעיתים מרימים ידיים ונוטים להתייאש חלילה. עלינו לזכור, הילד הזה שהמורה מתלונן עליו, הוא הבן היחיד שלנו, ונשקיע בו את כל הכוחות כדי למצוא את הדרך המיוחדת עבורו, כדי לגלות את האור האמיתי שחבוי בתוכו, כדי שנדע שעשינו הכל בשבילו, ובס"ד נרווה ממנו רוב נחת. יהי רצון שנזכה לעשות מלאכתנו נאמנה, ונזכה לגאולה שלימה ולאכול מן הזבחים ומן הפסחים במהרה בימינו. חג כשר ושמח. [email protected] להארות ארגון "אגודת ידידי הממ"ח" הינו ארגון הורים-ומתנדבים חרדי אפוליטי אשר חברו יחד במהלך ארבע השנים האחרונות במטרה לחזק, להרחיב ולפתח את מסגרות הממלכתי חרדי (ממ"ח) בישראל. זאת מתוך ראיה כי מסגרת זו לצד יתרונותיה הברורים לילדי המגזר החרדי, עשויה לספק מענה רחב ויעיל לאתגרים החברתיים והכלכליים בפניהם ניצבת מדינת ישראל. אנו בארגון מספקים לצד היותנו בית ל"וועד הורים ארצי של הממ"ח, גם מענה של תמיכה וליווי פרטניים וקבוצתיים להורים חרדים המעוניינים בחינוך זה עבור ילדיהם. הן מול משרד החינוך והן מול הרשויות המקומיות. זרם חינוכי חשוב זה, מעניק מעטפת הולמת לשמירה על הצביון החרדי מחד גיסא, תוך אפשור לילד חרדי לקבל את המענה הפדגוגי המלא מאידך גיסא, כפי שמעניקה מדינת ישראל לכל ילד במגזר הכללי והדתי. ממח בנות חיה ראשלצ
הבן היחיד שלי הרב יהודה ארנון יועץ חינוכי – A.M. עומדים אנו בפתחו של חג המצות – חג החינוך. בעוד ימים ספורים נסב כולנו אל שולחן הסדר לקיים את מצוות "והגדת לבנך", נחזור שוב על אותו סיפור שסיפרו אבותינו ואבות אבותינו מזה אלפי שנים, ונקיים את שרשרת הנצח של עם ישראל. אנו אומרים בהגדה "כנגד ארבעה בנים דברה תורה, אחד חכם, אחד רשע, אחד -תם ואחד שאינו יודע לשאול". לשם מה טרח בעל ההגדה למנות אחד ואחד ואחד... הרי כבר אמר שמדובר על ארבעה בנים, ולספור עד ארבע כולנו יודעים... א"כ די היה לכתוב חכם, רשע, תם וכו'. בהגדה השיר והשבח מבאר הגאון רבי זלמן סורוצקין זצ"ל: יושב אדם לשולחן הסדר וסביבו יושבים בניו, האחד כליל המעלות, תלמיד מצטיין אוהב את התורה ואהוב על רבותיו, האחר, גם הוא מצטיין, אבל בדברים אחרים לחלוטין... השלישי "תם" אומרים לו עשה כך והוא עושה, עשה אחרת והוא עושה, ועוד בן שכלל אינו מבין מה קורה כאן. חושב לו האב: עלי לקיים מצוות "והגדת לבנך", לקיים את שרשרת הדורות. אולי מוטב שאשקיע את כל הכוחות בבן החכם, הוא מתעניין, שואל, דורש ומחכים מן התשובות, הבנים האחרים "גוזלים" לי את הזמן. אומר בעל ההגדה לאב היקר, נכון שיש לך בן אחד חכם, אך באותה מידה בדיוק יש לך בן אחד רשע וכן הלאה, כאן, כל אחד מהבנים הוא אחד יחיד ומיוחד. ובבן יחיד אנו משקיעים את כל הכוחות. נכון שלא לכל אחד מתאימים אותם כלים, ולעיתים אף נזקקים אנו לשמאל דוחה, להקהות את שיניו, אך אין הדבר פוטר אותנו מלחפש את הכלים המתאימים ביותר לכל אחד מילדינו. תמיד צריכים אנו לזכור "כנגד ארבעה בנים דברה תורה", התורה היא זו שמתייחסת לכל אחד כמו בן יחיד, וכך גם אנו. הורים יקרים, כל אחד מאיתנו משקיע רבות במצוות החינוך שאינה פשוטה כלל, והופכת להיות מורכבת הרבה יותר כאשר אנו מתמודדים עם קשיים מיוחדים. המחנך שוב מתלונן על יוסי, המורה שוב התקשרה בקשר לנעמי, אנחנו מוצאים עצמינו לעיתים מרימים ידיים ונוטים להתייאש חלילה. עלינו לזכור, הילד הזה שהמורה מתלונן עליו, הוא הבן היחיד שלנו, ונשקיע בו את כל הכוחות כדי למצוא את הדרך המיוחדת עבורו, כדי לגלות את האור האמיתי שחבוי בתוכו, כדי שנדע שעשינו הכל בשבילו, ובס"ד נרווה ממנו רוב נחת. יהי רצון שנזכה לעשות מלאכתנו נאמנה, ונזכה לגאולה שלימה ולאכול מן הזבחים ומן הפסחים במהרה בימינו. חג כשר ושמח. [email protected] להארות ארגון "אגודת ידידי הממ"ח" הינו ארגון הורים-ומתנדבים חרדי אפוליטי אשר חברו יחד במהלך ארבע השנים האחרונות במטרה לחזק, להרחיב ולפתח את מסגרות הממלכתי חרדי (ממ"ח) בישראל. זאת מתוך ראיה כי מסגרת זו לצד יתרונותיה הברורים לילדי המגזר החרדי, עשויה לספק מענה רחב ויעיל לאתגרים החברתיים והכלכליים בפניהם ניצבת מדינת ישראל. אנו בארגון מספקים לצד היותנו בית ל"וועד הורים ארצי של הממ"ח, גם מענה של תמיכה וליווי פרטניים וקבוצתיים להורים חרדים המעוניינים בחינוך זה עבור ילדיהם. הן מול משרד החינוך והן מול הרשויות המקומיות. זרם חינוכי חשוב זה, מעניק מעטפת הולמת לשמירה על הצביון החרדי מחד גיסא, תוך אפשור לילד חרדי לקבל את המענה הפדגוגי המלא מאידך גיסא, כפי שמעניקה מדינת ישראל לכל ילד במגזר הכללי והדתי. ממח בנות חיה ראשלצ [email protected] www.mamah.org.il
** מצות "והגדת" איננה מצוה לכיוון אחד – מאב לבן – אלא דו כיוונית: כאשר האב מספר לבנו על ערש הולדתו של עמנו ביציאת מצרים – בשאלות הילדים, הוא מחדד את תפיסת הזהות שלו עצמו. "אין סכין מתחדדת אלא בירך חברתה". כמאמר רבי חנינא: "הרבה תורה למדתי מרבותיי ומחברי יותר מהם ומתלמידי יותר מכולם". פעמים שהילדים בזכות שאלותיהם התמימות כל כך, מחייבים אותי לעסוק בבירורים ובנושאים שלא חשבתי עליהם ולא נתתי דעתי עליהם מעולם, כגון – מי אני. לכם הורי קהילת הממ"ח הילדים שלנו והמוסדות שלנו מחדדים לנו את הזהות האמיתית שאנחנו כאן מלכתחילה ולא בדיעבד כי יפה תורה עם דרך ארץ . נזכה בע"ה בליל סדר זה, לסיועו של אליהו הנביא כדברי הנביא מלאכי: "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בא יום ה' הגדול והנורא והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם". בברכת פסח כשר ושמח איתמר קהא לוי – אגודת ידידי הממ"ח "והגדת לבנך" סיפור יציאת מצרים – שהוא נדבך יסודי באמונתנו – חייב להיות מונחל לילדינו באופן היותר איכותי והיותר שלם. אין התורה מסתפקת בלימודי הילדים במוסדות החינוך. מסגרות לימוד אלו, חשובות ככל שתהיינה, אינן מהוות תחליף לקשר הישיר בין ההורים לילדיהם. קשר זה הוא הכרחי לבניינו הרוחני והחינוכי של ילדנו. כמאמר שלמה המלך – "חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה". והדגש הוא על "חנוך לנער על פי דרכו" – דרכו שלו. הערובה שהילד לא יסור בבחרותו ובזקנותו מן הדרך שחונך בה היא, שהילד יגדל עפ"י אופיו וטבעו שלו ולא עפ"י הרצון והשאיפה של ההורים. אין הכוונה ח"ו שהילד יקבל את כל מה שהוא דורש ורוצה. אדרבה, הצבת גבולות בפני הילד היא צעד חיוני והכרחי בחינוכו, והיא מקנה לו יציבות בבגרותו ובטחון עצמי להבחין בין מותר לאסור ובין טוב לרע. הכוונה היא שעלינו לזהות את אופיו המיוחד של הילד, להכיר את מעלותיו וחסרונותיו, את תחושותיו ורגשותיו, לדעת מה משמח אותו ומה מעציב אותו, מה מקדם אותו ומה מסיג אותו אחור. בתחום זה אין תחליף להורים! "כנגד ארבעה בנים דברה תורה" – ההגדה בנויה כך שתתן מענה לכל אחד לפי דרכו. יש ילד שעולמו הפנימי נבנה ע"י שאלות ותשובות, ויש ילד שנהנה מהחוויה – מההצגה, מהשירים ומהמטעמים וכו'.
** מצות "והגדת" איננה מצוה לכיוון אחד – מאב לבן – אלא דו כיוונית: כאשר האב מספר לבנו על ערש הולדתו של עמנו ביציאת מצרים – בשאלות הילדים, הוא מחדד את תפיסת הזהות שלו עצמו. "אין סכין מתחדדת אלא בירך חברתה". כמאמר רבי חנינא: "הרבה תורה למדתי מרבותיי ומחברי יותר מהם ומתלמידי יותר מכולם". פעמים שהילדים בזכות שאלותיהם התמימות כל כך, מחייבים אותי לעסוק בבירורים ובנושאים שלא חשבתי עליהם ולא נתתי דעתי עליהם מעולם, כגון – מי אני. לכם הורי קהילת הממ"ח הילדים שלנו והמוסדות שלנו מחדדים לנו את הזהות האמיתית שאנחנו כאן מלכתחילה ולא בדיעבד כי יפה תורה עם דרך ארץ . נזכה בע"ה בליל סדר זה, לסיועו של אליהו הנביא כדברי הנביא מלאכי: "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בא יום ה' הגדול והנורא והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם". בברכת פסח כשר ושמח איתמר קהא לוי – אגודת ידידי הממ"ח "והגדת לבנך" סיפור יציאת מצרים – שהוא נדבך יסודי באמונתנו – חייב להיות מונחל לילדינו באופן היותר איכותי והיותר שלם. אין התורה מסתפקת בלימודי הילדים במוסדות החינוך. מסגרות לימוד אלו, חשובות ככל שתהיינה, אינן מהוות תחליף לקשר הישיר בין ההורים לילדיהם. קשר זה הוא הכרחי לבניינו הרוחני והחינוכי של ילדנו. כמאמר שלמה המלך – "חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה". והדגש הוא על "חנוך לנער על פי דרכו" – דרכו שלו. הערובה שהילד לא יסור בבחרותו ובזקנותו מן הדרך שחונך בה היא, שהילד יגדל עפ"י אופיו וטבעו שלו ולא עפ"י הרצון והשאיפה של ההורים. אין הכוונה ח"ו שהילד יקבל את כל מה שהוא דורש ורוצה. אדרבה, הצבת גבולות בפני הילד היא צעד חיוני והכרחי בחינוכו, והיא מקנה לו יציבות בבגרותו ובטחון עצמי להבחין בין מותר לאסור ובין טוב לרע. הכוונה היא שעלינו לזהות את אופיו המיוחד של הילד, להכיר את מעלותיו וחסרונותיו, את תחושותיו ורגשותיו, לדעת מה משמח אותו ומה מעציב אותו, מה מקדם אותו ומה מסיג אותו אחור. בתחום זה אין תחליף להורים! "כנגד ארבעה בנים דברה תורה" – ההגדה בנויה כך שתתן מענה לכל אחד לפי דרכו. יש ילד שעולמו הפנימי נבנה ע"י שאלות ותשובות, ויש ילד שנהנה מהחוויה – מההצגה, מהשירים ומהמטעמים וכו'.
לכבוד הורי הממ"ח היקרים שלום וברכה, הבן היחיד שלי הרב יהודה ארנון יועץ חינוכי – A.M. עומדים אנו בפתחו של חג המצות – חג החינוך. בעוד ימים ספורים נסב כולנו אל שולחן הסדר לקיים את מצוות "והגדת לבנך", נחזור שוב על אותו סיפור שסיפרו אבותינו ואבות אבותינו מזה אלפי שנים, ונקיים את שרשרת הנצח של עם ישראל. אנו אומרים בהגדה "כנגד ארבעה בנים דברה תורה, אחד חכם, אחד רשע, אחד -תם ואחד שאינו יודע לשאול". לשם מה טרח בעל ההגדה למנות אחד ואחד ואחד... הרי כבר אמר שמדובר על ארבעה בנים, ולספור עד ארבע כולנו יודעים... א"כ די היה לכתוב חכם, רשע, תם וכו'. בהגדה השיר והשבח מבאר הגאון רבי זלמן סורוצקין זצ"ל: יושב אדם לשולחן הסדר וסביבו יושבים בניו, האחד כליל המעלות, תלמיד מצטיין אוהב את התורה ואהוב על רבותיו, האחר, גם הוא מצטיין, אבל בדברים אחרים לחלוטין... השלישי "תם" אומרים לו עשה כך והוא עושה, עשה אחרת והוא עושה, ועוד בן שכלל אינו מבין מה קורה כאן. ברצוני לברך אתכם, על זה שבחרתם להיות חלק מהמוסדות הנפלאים של החינוך הממלכתי חרדי. מוסדות החינוך שלנו צומחים מתוך קשיים ואתגרים רבים לצד הצלחות והתקדמות רבה. ההישגים הנפלאים והמרשימים שאליהם הגענו, רובם בזכות אימון והקרבה של ההורים בצדקת הדרך והאמונה והתקווה כי יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ. יש לנו, לכם חלק גדול וחשוב בבניית הקהילה הארצית והנפלאה שנקראת קהילת הממ"ח. כולנו מחוברים בחיבור עמוק ושלם. ממ"ח - בית חינוך, כמשפחה אחת גדולה. זה המקום לומר מילת תודה לצוות אגודת ידידי הממ"ח על הפעילות המסורה והנפלאה שלהם לאורך כל השנה . אני מאחלת לכולנו להמשיך להיות מעורבים בקהילה, ובמוסדות כדי להמשיך ולצמוח יחד, ולהנהיג בענווה חינוך ומצוינות בברכת פסח כשר ושמח חושב לו האב: עלי לקיים מצוות "והגדת לבנך", לקיים את שרשרת הדורות. אולי מוטב שאשקיע את כל הכוחות בבן החכם, הוא מתעניין, שואל, דורש ומחכים מן התשובות, הבנים האחרים "גוזלים" לי את הזמן. אומר בעל ההגדה לאב היקר, נכון שיש לך בן אחד חכם, אך באותה מידה בדיוק יש לך בן אחד רשע וכן הלאה, כאן, כל אחד מהבנים הוא אחד יחיד ומיוחד. ובבן יחיד אנו משקיעים את כל הכוחות. נכון שלא לכל אחד מתאימים אותם כלים, ולעיתים אף נזקקים אנו לשמאל דוחה, להקהות את שיניו, אך אין הדבר פוטר אותנו מלחפש את הכלים המתאימים ביותר לכל אחד מילדינו. תמיד צריכים אנו לזכור "כנגד ארבעה בנים דברה תורה", התורה היא זו שמתייחסת לכל אחד כמו בן יחיד, וכך גם אנו. הורים יקרים, כל אחד מאיתנו משקיע רבות במצוות החינוך שאינה פשוטה כלל, והופכת להיות מורכבת הרבה יותר כאשר אנו מתמודדים עם קשיים מיוחדים. המחנך שוב מתלונן על יוסי, המורה שוב התקשרה בקשר לנעמי, אנחנו מוצאים עצמינו לעיתים מרימים ידיים ונוטים להתייאש חלילה. עלינו לזכור, הילד הזה שהמורה מתלונן עליו, הוא הבן היחיד שלנו, ונשקיע בו את כל הכוחות כדי למצוא את הדרך המיוחדת עבורו, כדי לגלות את האור האמיתי שחבוי בתוכו, כדי שנדע שעשינו הכל בשבילו, ובס"ד נרווה ממנו רוב נחת. יהי רצון שנזכה לעשות מלאכתנו נאמנה, ונזכה לגאולה שלימה ולאכול מן הזבחים ומן הפסחים במהרה בימינו. חג כשר ושמח. [email protected] להארות דבר יו"ר וועד הורי הממ"ח גב' אפרת ורדיגר
הבן היחיד שלי הרב יהודה ארנון יועץ חינוכי – A.M. עומדים אנו בפתחו של חג המצות – חג החינוך. בעוד ימים ספורים נסב כולנו אל שולחן הסדר לקיים את מצוות "והגדת לבנך", נחזור שוב על אותו סיפור שסיפרו אבותינו ואבות אבותינו מזה אלפי שנים, ונקיים את שרשרת הנצח של עם ישראל. אנו אומרים בהגדה "כנגד ארבעה בנים דברה תורה, אחד חכם, אחד רשע, אחד -תם ואחד שאינו יודע לשאול". לשם מה טרח בעל ההגדה למנות אחד ואחד ואחד... הרי כבר אמר שמדובר על ארבעה בנים, ולספור עד ארבע כולנו יודעים... א"כ די היה לכתוב חכם, רשע, תם וכו'. בהגדה השיר והשבח מבאר הגאון רבי זלמן סורוצקין זצ"ל: יושב אדם לשולחן הסדר וסביבו יושבים בניו, האחד כליל המעלות, תלמיד מצטיין אוהב את התורה ואהוב על רבותיו, האחר, גם הוא מצטיין, אבל בדברים אחרים לחלוטין... השלישי "תם" אומרים לו עשה כך והוא עושה, עשה אחרת והוא עושה, ועוד בן שכלל אינו מבין מה קורה כאן. חושב לו האב: עלי לקיים מצוות "והגדת לבנך", לקיים את שרשרת הדורות. אולי מוטב שאשקיע את כל הכוחות בבן החכם, הוא מתעניין, שואל, דורש ומחכים מן התשובות, הבנים האחרים "גוזלים" לי את הזמן. אומר בעל ההגדה לאב היקר, נכון שיש לך בן אחד חכם, אך באותה מידה בדיוק יש לך בן אחד רשע וכן הלאה, כאן, כל אחד מהבנים הוא אחד יחיד ומיוחד. ובבן יחיד אנו משקיעים את כל הכוחות. נכון שלא לכל אחד מתאימים אותם כלים, ולעיתים אף נזקקים אנו לשמאל דוחה, להקהות את שיניו, אך אין הדבר פוטר אותנו מלחפש את הכלים המתאימים ביותר לכל אחד מילדינו. תמיד צריכים אנו לזכור "כנגד ארבעה בנים דברה תורה", התורה היא זו שמתייחסת לכל אחד כמו בן יחיד, וכך גם אנו. הורים יקרים, כל אחד מאיתנו משקיע רבות במצוות החינוך שאינה פשוטה כלל, והופכת להיות מורכבת הרבה יותר כאשר אנו מתמודדים עם קשיים מיוחדים. המחנך שוב מתלונן על יוסי, המורה שוב התקשרה בקשר לנעמי, אנחנו מוצאים עצמינו לעיתים מרימים ידיים ונוטים להתייאש חלילה. עלינו לזכור, הילד הזה שהמורה מתלונן עליו, הוא הבן היחיד שלנו, ונשקיע בו את כל הכוחות כדי למצוא את הדרך המיוחדת עבורו, כדי לגלות את האור האמיתי שחבוי בתוכו, כדי שנדע שעשינו הכל בשבילו, ובס"ד נרווה ממנו רוב נחת. יהי רצון שנזכה לעשות מלאכתנו נאמנה, ונזכה לגאולה שלימה ולאכול מן הזבחים ומן הפסחים במהרה בימינו. חג כשר ושמח. [email protected] להארות חינוך מוזיקלי בממ"ח מיכל זאבי גיטלר- מדריכה מחוזית מוזיקה "...מחקר שפורסם בשנת 2008 בכתב העת one PLoS מצא שתלמידים שלמדו בשיעורי מוסיקה פיתחו עם הזמן ...מנת משכל גבוהה יותר בהשוואה לאלה שלא השתתפו בשיעורי מוסיקה..." בהקדמה לספר "פאת השולחן", מספר ר' ישראל משקלוב כי "...בלי חכמת המוזיקה אי אפשר ללמוד סודות התורה..." בממ"ח 24 בתי ספר בהם יש מורות לחינוך מוזיקלי בעלות תואר ראשון במוזיקה מטעם הקונסרבטוריון החרדי רון שולמית. בחינוך המוזיקלי המוזיקה הינה אמצעי ומטרה. אמצעי לחינוך התלמידים לסובלנות, רגישות, האזנה, הקשבה ומיומנות חברתית. התלמידים מפתחים באמצעות הכרות מעמיקה עם מוזיקה מורכבת אף מיומנויות קוגנטיביות ומוטוריות. המטרה - לימוד מקצועי של עולם המוזיקה: התלמידים חווים את המוזיקה בפעילות של האזנה, נגינה בכל הקשה, רישום פרטיטורות גרפיות, קריאת תווים, סולפג' ותנועה. ימי השיא הינם קונצרטים קאמריים וסימפוניים בשיתוף של סימפונט רעננה. בקונצרטים התלמידים נחשפים באופן בלתי אמצעי לנגנים ולנגינה. תוכן הקונצרט על קטעי מוזיקה שלמדו בשיעורי המוזיקה במשך השנה. https://www.youtube.com/watch?v=dSQb96waTKw לצפייה בסרטון “יום שיא חינוך מוזיקלי בממ"ח” ביוטיוב נצח בית שמש בנות ירושלים
"כשה' יתברך נותן לאדם כשרונות, הוא נותן לו בכך שליחות מיוחדת. זה הכשרונות לתורה וליהדות" (הרבי מלובביץ') מטיל על האדם שהתברך במתנות אלוקים - חוב מיוחד, לנצל את מרכז מחוננים ''ביכורים'', הוקם בשעה טובה ומוצלחת בשנת הלימודים תשפ''ב ופועל זו השנה השניה. המרכז פועל בשיתוף פעולה בין המחוז החרדי, רשת חב''ד, עיריית ירושלים והאגף למחוננים ומצטיינים במשרד החינוך. בשנת הלימודים תשפ''ג לומדים במרכז ''ביכורים'' כ-60 תלמידים ותלמידות מופלאים ומופלאות (!!!) המגיעים מכ-35 בתי ספר מזינים. הלימודים מתקיימים בכיתות נפרדות של בנים ובנות בדרך וירטואלית (זום) בימי חמישי. יש לנו אתר אשר מהווה "בית" לתוצרים, שיתופים ולמידה. ישנו מרחב וירטואלי אישי לכל כיתה. – התלמידים מאותרים מכל חלקי הארץ בעזרת מבחן האיתור למחוננים של משרד החינוך שעבר התאמה למגזר החרדי. במרכז ישנו צוות של ארבע מורות ושלושה מורים שבונים קורסים איכותיים מרכז מחוננים ''ביכורים'' ומקצועיים, בתחומי התיאטרון, מדעים, כתיבה יוצרת, תורה ,אלגוריתמיקה ועוד. הקורסים מותאמים לתלמידים מחוננים מבחינת פיתוח חשיבה מסדר גבוה ומיומנויות חברתיות ורגשיות. קישור ל"ביכורתון" - עיתון שהילדים כתבו בנושא ''מהסוף להתחלה''-בשנת תשפ''ב- במרכז מחוננים ביכורים, התלמידים והתלמידות נמצאים ב''קבוצת השווים'' להם, אשר מאפשרת תחושת שייכות ויוצרת מקום בו מבינים אותם, צוחקים מהבדיחות שלהם, מקום בו הם מרגישים בנוח. במהלך השנה מתקיימים מפגשים פנים אל פנים- מרגשים ביותר!!! אשר תורמים לחיזוק הקשר בין התלמידים והמורים. קישור לאתר לחץ כאן https://mbakodesh.org.il/cptclass/%d7%aa%d7%9b%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7 %91%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%a8%d7%99%d7 %9d/
"כשה' יתברך נותן לאדם כשרונות, הוא נותן לו בכך שליחות מיוחדת. זה הכשרונות לתורה וליהדות" (הרבי מלובביץ') מטיל על האדם שהתברך במתנות אלוקים - חוב מיוחד, לנצל את מרכז מחוננים ''ביכורים'', הוקם בשעה טובה ומוצלחת בשנת הלימודים תשפ''ב ופועל זו השנה השניה. המרכז פועל בשיתוף פעולה בין המחוז החרדי, רשת חב''ד, עיריית ירושלים והאגף למחוננים ומצטיינים במשרד החינוך. בשנת הלימודים תשפ''ג לומדים במרכז ''ביכורים'' כ-60 תלמידים ותלמידות מופלאים ומופלאות (!!!) המגיעים מכ-35 בתי ספר מזינים. הלימודים מתקיימים בכיתות נפרדות של בנים ובנות בדרך וירטואלית (זום) בימי חמישי. יש לנו אתר אשר מהווה "בית" לתוצרים, שיתופים ולמידה. ישנו מרחב וירטואלי אישי לכל כיתה. – התלמידים מאותרים מכל חלקי הארץ בעזרת מבחן האיתור למחוננים של משרד החינוך שעבר התאמה למגזר החרדי. במרכז ישנו צוות של ארבע מורות ושלושה מורים שבונים קורסים איכותיים ומקצועיים, בתחומי התיאטרון, מדעים, כתיבה יוצרת, תורה ,אלגוריתמיקה ועוד. הקורסים מותאמים לתלמידים מחוננים מבחינת פיתוח חשיבה מסדר גבוה ומיומנויות חברתיות ורגשיות. קישור ל"ביכורתון" - עיתון שהילדים כתבו בנושא ''מהסוף להתחלה''-בשנת תשפ''ב- במרכז מחוננים ביכורים, התלמידים והתלמידות נמצאים ב''קבוצת השווים'' להם, אשר מאפשרת תחושת שייכות ויוצרת מקום בו מבינים אותם, צוחקים מהבדיחות שלהם, מקום בו הם מרגישים בנוח. במהלך השנה מתקיימים מפגשים פנים אל פנים- מרגשים ביותר!!! אשר תורמים לחיזוק הקשר בין התלמידים והמורים. https://www.calameo.com/read/007107143ddec12032685 כאן לחץ
מר משה שפירא - מפקח זה"ב ומר יצחק מלכה - ממונה זה"ב במהלך "שבוע הזהירות מכוויות" העלו צוותי החינוך את המודעות למניעה ולטיפול בכוויות באמצעות שיעורי המחשה, סרטונים שונים, מצגות, חידונים ועלילונים )= קומיקסים(. בשיתוף "איחוד הצלחה" וצוותי "כבאות והצלה", דימו התלמידים דרכי התמודדות עם אש, בוצעו תרגילי אמת וחודדו הנהלים. אין ספק כי בע"ה שבוע זה יחקק היטב בליבם של התלמידים ויסייע להם ולבני משפחותיהם לנהוג בזהירות למען ביטחונם ובריאותם.
ברצוני לברך אתכם, על זה שבחרתם להיות חלק מהמוסדות הנפלאים של החינוך הממלכתי חרדי. מוסדות החינוך שלנו צומחים מתוך קשיים ואתגרים רבים לצד הצלחות והתקדמות רבה. ההישגים הנפלאים והמרשימים שאליהם הגענו, רובם בזכות אימון והקרבה של ההורים בצדקת הדרך והאמונה והתקווה כי יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ. יש לנו, לכם חלק גדול וחשוב בבניית הקהילה הארצית והנפלאה שנקראת קהילת הממ"ח. כולנו מחוברים בחיבור עמוק ושלם. ממ"ח - בית חינוך, כמשפחה אחת גדולה. זה המקום לומר מילת תודה לצוות אגודת ידידי הממ"ח על הפעילות המסורה והנפלאה שלהם לאורך כל השנה . אני מאחלת לכולנו להמשיך להיות מעורבים בקהילה, ובמוסדות כדי להמשיך ולצמוח יחד, ולהנהיג בענווה חינוך ומצוינות בברכת פסח כשר ושמח
"כשה' יתברך נותן לאדם כשרונות, הוא נותן לו בכך שליחות מיוחדת. זה הכשרונות לתורה וליהדות" (הרבי מלובביץ') מטיל על האדם שהתברך במתנות אלוקים - חוב מיוחד, לנצל את מרכז מחוננים ''ביכורים'', הוקם בשעה טובה ומוצלחת בשנת הלימודים תשפ''ב ופועל זו השנה השניה. המרכז פועל בשיתוף פעולה בין המחוז החרדי, רשת חב''ד, עיריית ירושלים והאגף למחוננים ומצטיינים במשרד החינוך. בשנת הלימודים תשפ''ג לומדים במרכז ''ביכורים'' כ-60 תלמידים ותלמידות מופלאים ומופלאות (!!!) המגיעים מכ-35 בתי ספר מזינים. הלימודים מתקיימים בכיתות נפרדות של בנים ובנות בדרך וירטואלית (זום) בימי חמישי. יש לנו אתר אשר מהווה "בית" לתוצרים, שיתופים ולמידה. ישנו מרחב וירטואלי אישי לכל כיתה. – התלמידים מאותרים מכל חלקי הארץ בעזרת מבחן האיתור למחוננים של משרד החינוך שעבר התאמה למגזר החרדי. במרכז ישנו צוות של ארבע מורות ושלושה מורים שבונים קורסים איכותיים ומקצועיים, בתחומי התיאטרון, מדעים, כתיבה יוצרת, תורה ,אלגוריתמיקה ועוד. הקורסים מותאמים לתלמידים מחוננים מבחינת פיתוח חשיבה מסדר גבוה ומיומנויות חברתיות ורגשיות. קישור ל"ביכורתון" - עיתון שהילדים כתבו בנושא ''מהסוף להתחלה''-בשנת תשפ''ב- במרכז מחוננים ביכורים, התלמידים והתלמידות נמצאים ב''קבוצת השווים'' להם, אשר מאפשרת תחושת שייכות ויוצרת מקום בו מבינים אותם, צוחקים מהבדיחות שלהם, מקום בו הם מרגישים בנוח. במהלך השנה מתקיימים מפגשים פנים אל פנים- מרגשים ביותר!!! אשר תורמים לחיזוק הקשר בין התלמידים והמורים.
"כשה' יתברך נותן לאדם כשרונות, הוא נותן לו בכך שליחות מיוחדת. זה הכשרונות לתורה וליהדות" (הרבי מלובביץ') מטיל על האדם שהתברך במתנות אלוקים - חוב מיוחד, לנצל את מרכז מחוננים ''ביכורים'', הוקם בשעה טובה ומוצלחת בשנת הלימודים תשפ''ב ופועל זו השנה השניה. המרכז פועל בשיתוף פעולה בין המחוז החרדי, רשת חב''ד, עיריית ירושלים והאגף למחוננים ומצטיינים במשרד החינוך. בשנת הלימודים תשפ''ג לומדים במרכז ''ביכורים'' כ-60 תלמידים ותלמידות מופלאים ומופלאות (!!!) המגיעים מכ-35 בתי ספר מזינים. הלימודים מתקיימים בכיתות נפרדות של בנים ובנות בדרך וירטואלית (זום) בימי חמישי. יש לנו אתר אשר מהווה "בית" לתוצרים, שיתופים ולמידה. ישנו מרחב וירטואלי אישי לכל כיתה. – התלמידים מאותרים מכל חלקי הארץ בעזרת מבחן האיתור למחוננים של משרד החינוך שעבר התאמה למגזר החרדי. במרכז ישנו צוות של ארבע מורות ושלושה מורים שבונים קורסים איכותיים ומקצועיים, בתחומי התיאטרון, מדעים, כתיבה יוצרת, תורה ,אלגוריתמיקה ועוד. הקורסים מותאמים לתלמידים מחוננים מבחינת פיתוח חשיבה מסדר גבוה ומיומנויות חברתיות ורגשיות. קישור ל"ביכורתון" - עיתון שהילדים כתבו בנושא ''מהסוף להתחלה''-בשנת תשפ''ב- במרכז מחוננים ביכורים, התלמידים והתלמידות נמצאים ב''קבוצת השווים'' להם, אשר מאפשרת תחושת שייכות ויוצרת מקום בו מבינים אותם, צוחקים מהבדיחות שלהם, מקום בו הם מרגישים בנוח. במהלך השנה מתקיימים מפגשים פנים אל פנים- מרגשים ביותר!!! אשר תורמים לחיזוק הקשר בין התלמידים והמורים.
במהלך "שבוע הזהירות מכוויות" העלו צוותי החינוך את המודעות למניעה ולטיפול בכוויות באמצעות שיעורי המחשה, סרטונים שונים, מצגות, חידונים ועלילונים )= קומיקסים(. בשיתוף "איחוד הצלחה" וצוותי "כבאות והצלה", דימו התלמידים דרכי התמודדות עם אש, בוצעו תרגילי אמת וחודדו הנהלים. אין ספק כי בע"ה שבוע זה יחקק היטב בליבם של התלמידים ויסייע להם ולבני משפחותיהם לנהוג בזהירות למען ביטחונם ובריאותם. קוראים לי נועם ואני לומד בת"ת אחינועם, אני מאוד אוהב את הת"ת שלי שנמצא ברובע היהודי כל יום שאני הולך לת"ת אני זוכה לראות את שריד בית מקדשנו ולהגיד פרק תהילים בשעת הפנאי שלי אני מאוד אוהב לקרוא קומיקס ולשחק משחקי חברה ויש לי אוסף של סיכות וסמלים של חיילים מכל מיני יחידות צבאיות. הארלנגרים-לומדים בת"ת ממ"ח הראל, שמשון רפאל ומיכאל. אנחנו אוהבים כל יום ללכת לת"ת. משננים ולומדים הלכות, משנה וגמרא בהתלהבות הראל - קוביה הונגרית זה החיים שלו. מתחרה בכל תחרות ארצית והשיא שלו זה 9 שניות בתחרות רשמית. שמשון רפאל- אומנות וציור הם ההשראה היומית שלו. מיכאל- נינג'ה בנשמה. מטפס על כל דבר שזז ולא זז. הילדים שלנו
היי אנחנו איילה וטליה גולן גרות בבית שמש ולמודת במח"ח נצח בנות אנחנו מאוד אוהבות ללכת לגן ולביה"ס ,ויש לנו המון חברות בשעות הפנאי אנחנו אוהבות לקרוא לצייר לרקוד היי אנחנו האחיות בקר איילת וחיה לאה לומדות בממח"ח אשירה שאנו מאוד אוהבות איילת אוהבת לקפוץ בחבל עם המנהלת תחיה, שיעור חשבון, ולנגן בחלילית חיה לאה אוהבת שיעור אנגלית עם המורה מירי, וגם את השיעורים של המורה לאה לרקוד וללמוד ריקודים חדשים, ואני מתרגשת להתפלל מהסידור החדש שלי
אנחנו השטיינרים אני אפי שטיינר וזה אחי הקטן נתי, אנחנו זכינו ללמוד בממ"ח "החסידי" בירושלים, הלימודים מהנים,מחכימים,ובעיקר מעניינים ומגוונים.בתורה נביא משנה וחסידות משקיעים הרבה, ואח"כ ממשיכים לרובוטיקה,מתמטיקה,ספורט, אנגלית ועוד אנחנו כל כך שמחים שהמוסד הזה נפתח. היי אני איתמר שוקרון ואני לומד בת"ת ממ"ח טבריה בבוקר שאני הולך לת"ת אני הולך בשמחה , אני מאוד אוהב ללמוד ולשנן משניות אני מאוד אוהב ללמוד ולדעת עוד ועוד דברים חדשים המשחקים שאני מאוד אוהב לשחק זה כדוררגל וחיי שרה
קוראים לי הראל יפרח ואני לומד בתלמוד תורה תורת חיים חריש, אני מאד אוהב את התלמוד תורה הזה כי יש לנו מלא ילדים ויכולים להיות לכל ילד המון חברים אצלנו בת"ת לא רבים כי אנחנו מאד מאוחדים . אני מאד אוהב את הספרייה הענקית שלנו עם הפופים הגדולים ונהנה בהפסקות לקרוא ספרים וגם את שיעורי דרמה המיוחדים . שמי יעל אוחיון עברתי מירושלים לבית שמש כדי ללמוד בממ"ח בית יעקב נצח ישראל הכי אני אוהבת בבית הספר זה את המורה שלי ברכה והחברות. בית הספר מלא בפעילויות וחוגים. המגמה האהובה עלי בבית הספר היא מדע וטכנולוגיה. כשאהיה גדולה אני חולמת להיות מדענית או ציירת עדיין לא החלטתי
קוראים לי הדס בן יהודה ואני לומדת בממ״ח בנות בחריש אני מאוד נהנת להגיע לבית הספר יש לנו פעילויות מגוונות שאנחנו לוקחות בהן חלק , כמו כן אני נמצאת בתוכנית מצויינות אמירים שמאתגרת ומקדמת אותי לימודית אני מלאת תודה על בית הספר שממש עבורי ממש בית . אני עדי ברסקי, לומדת בכיתה א' בביה"ס בראשית (ממ"ח פתח תקווה) אצלינו בבית-ספר יש מגמות ומגוון שיעורים. אני מאוד אוהבת את מגמת דרמה, שיעור ציור, והכי הכי התעמלות קרקע.
אנחנו התאמות מדמון תהילה ויהודית לבית ספר בכל יום אנו בשמחה צועדות. נהנות מהלמידה, החוויתית והמסקרנת! אנחנו אוהבות לרקוד לשיר, לטייל ! בבית הספר יש לנו הרבה פעילויות מעניינות ואפילו מסיבות! ובפרט אנו מחכות ליום חמישי, בו אנו יוצאות לחווה החקלאית וחוזרות עם תוצרים טעימים ישירות מהשדות! יש לנו חברות מקסימות ומורות מעולות! ופעם סיפרתי לאמא:" שבבית הספר הזה הזמן עובר ממש מהר, מאז שמגיעה הפסקת האוכל אני יודעת שכבר עוד מעט באים לאסוף אותי..." ואמא אמרה לי כשנהנים הזמן חולף מהר ממש בלי ששמנו לב. קוראים לי נחמי ואני לומדת בבית ספר נתיבותיה. אני כל כך שמחה להגיע כל יום לכיתה לשחק עם חברותי וללמוד הרבה דברים חדשים ומענינים אני אוהבת מאד ללמוד אנגלית וגם שמחה בכל יום שלישי, כשאנחנו מכינות יחד ארוחת בוקר ולומדות מה יותר בריא לנו לאכול. אני גם מחכה כל שבוע לשעורי המוזיקה שאני כל כך אוהבת!!! שמח לי בנתיבותיה
נחי פרסמן Hi! My name is Menachem Pressman, and I .am a student at Talmud Torah Achinoam I love learning, playing with friends, and running around! My family from all over the world is so proud of me for being able to learn Torah in such a holy place as the Old City. When they come visit I love showing them around the Rova, a place that feels like my own backyard; a place I call home שמי שני יוספי אני תלמידת כיתה א' בבית ספר ממ"ח "בראשית" כל בוקר אני קמה עם המון מצב רוח מחכה לשיעורים עם כל המורות, וגם אני פוגשת את כל החברות מהכיתה ובהפסקה אנחנו משחקות בחבל .. אני אוהבת במיוחד את שיעור דרמה עם המנהלת רינתיה ואת שיעור חשבון עם המורה שרית כי אני אלופה בחשבון .. יעל פורוש אני יעל פרוש בת 5.6 לומדת בממ"ח המונטסורי "נתיבותיה" מצפה כל יום להגיע לכיתה לפגוש את המנהלת המורות והחברות שאני כ"כ אוהבת וללמוד כל כך הרבה דברים חדשים ומגוונים כמו יהדות, מוזיקה, אומנות ועוד מלא.. אני הכי אוהבת שאני אחראית על סדר הלימוד היומי שלי לפי הדף מעקב וכיף לי לעבוד עם מגשי העבודה.
אנחנו השטיינרים אני אפי שטיינר וזה אחי הקטן נתי, אנחנו זכינו ללמוד בממ"ח "החסידי" בירושלים, הלימודים מהנים,מחכימים,ובעיקר מעניינים ומגוונים.בתורה נביא משנה וחסידות משקיעים הרבה, ואח"כ ממשיכים לרובוטיקה,מתמטיקה,ספורט, אנגלית ועוד אנחנו כל כך שמחים שהמוסד הזה נפתח. תלמוד תורה "חפץ חיים" קריית שמונה את תלמוד תורה חפץ חיים הכרתי לאחר שעברנו במס' בתי ספר. שאלתי את עצמי: "מדוע בחרתי דווקא בת"ת הזה לחנך את הילדים שלי?" בפגישתנו הראשונה, בבואנו לביה"ס, היה זה בזמן הפסקה. הילדים שחקו כמו שכל הילדים משחקים. אחד מאנשי הצוות עצר ילד קטן ואמר לו: "חכה רגע, אתה תיפול" הוא כרע מלא קומתו וקשר לילד את השרוכים. "לך לשחק צדיק" התרשמתי מאד מהדמות החינוכית והאכפתית. רשמתי לעצמי נקודה טובה בראש. נכנסנו למשרדים. אמרתי למזכיר שנקבע לנו ראיון עם המנהל. הוא בקש מאתנו לחכות במזכירות. בנתיים נשמע צלצול והילדים נכנסו לכיתות . משהו ברוגע של הילדים קסם לי מאד. חיכינו דקה שתיים ואל החדר נכנס המנהל. למרבה הפתעתי היה זה האיש שקשר את השרוכים לילד. "שלום וברכה, אני המנהל" באותו רגע ידעתי שזה יהיה המנהל של הילדים שלי. לא רק "איש של משרד, דף ועט", אלא- "איש של תלמידים" הבן שלי נהנה לבא יום יום לת"ת. המייחד את הת"ת המיוחד הזה זה המעטפת הלימודית-רגשית שהם מעניקים לילדים. המנהל , הרב תומר מיכאל, איש חינוך משכמו ומעלה היודע לגשת לכל ילד בדרכו. זו דמות ההשראה המעניקה גם לצוות החינוכי איך לנהוג ומה הדרך האידיאלית לעצב את דמות התלמיד. וכמו בכל מסע חינוכי של תלמידים בבי"ס יסודי, גם הילד שלנו זקוק למעט תגבור. המיוחד בתהליך הוא שהמלמד הוא זה שיוצר קשר אחת לחודשיים כדי לעדכן במצבו של הילד. הקשר איתנו רציף ואנו מודעים לכל מה שקורה , מה דרוש שיפור ולאיזה תהליכים ראוי ורצוי שנתגייס. המראה הראשון שפגשתי בת"ת לא הטעה אותי גם שנה ושנתיים לאחר מכן. בכל ביקור בת"ת אני נהנית לראות את הרוגע של התלמידים והטוהר הנסוך על פניהם. הסוד הגדול של הת"ת הזה היא- הגישה. הילד שלי אינו "עוד ילד" מקבוצה. הוא אינדיבידואל יחיד ומיוחד. המורה והמנהל מעבירים תחושה שזה הילד היחיד בכיתה. כאילו כל האנרגיות וכל המשאבים נוצרו עבור ילד אחד בלבד- הילד שלנו. האווירה התורנית בת"ת מיוחדת מאד. המבחן לזה הוא כיצד הילד שלי מביא את "דף הקשר השבועי" הביתה... כיצד הוא מחכה שנשאל ונתעניין, שוב ושוב הוא ואנחנו יחד קוראים את ההערות החיוביות של המלמד. חוזרים על הנלמד. דף הקשר מעיד על רמה תורנית גבוהה. הילד שלי לא רק לומד אלא הוא גם "לומד איך ללמוד, ושמכל דבר יש ללמוד". אין פלא שהת"ת מכוון לבוגרים בני תורה המשתלבים בישיבות הטובות ביותר. תוכניות ההעשרה המשולבות במסגרת הלמודית אינן רק "כותרת" על סדר היום התלמידים מקבלים שיעורי מוזיקה, חוגים לפיתוח חשיבה, ימי שיא מושקעים- כאשר גם בתכני המתמטיקה והשפה- יש העשרה תורנית ממוסר, פרקי אבות, חומש ופ.השבוע. דבר נוסף- הוא האסרטיביות הנעימה. בני מתמודד לפעמים עם מצבים חברתיים מורכבים, כמו בכל בי"ס. המהלך הראשון שנעשה במסגרת "הטיפול" בו הוא- לגייס אותנו לתהליך. אנו, כהורים, מרגישים משמעותיים מאד בתהליכים שהילדים שלנו עוברים בביה"ס. אנו שותפים לכל דבר, מקבלים כלים לשיתוף פעולה בכל עניין, מודעים ומתגייסים באמונה בהצלחת הדרך. יום אחד כשהבאתי את בני לביה"ס, נעצרתי לרגע ליד "קיר החזון" של הת"ת. נהניתי להרגיש חלק מהמקום המיוחד הזה שרואה מטרות ויעדים בחינוך כמשימת חיים, נותן את המירב בכל התחומים כדי שהתלמיד ירגיש יכול, משמעותי ואהוב. אני מודה לצוות החינוכי ולעומד בראשו המנהל, הרב תומר מיכאל על העבודה ללא לאות ועל החיוך שהבנים שלי מגיעים איתו מידי יום. ברכה והצלחה- ש. כהן הורים כותבים
שמי יעל אוחיון עברתי מירושלים לבית שמש כדי ללמוד בממ"ח בית יעקב נצח ישראל הכי אני אוהבת בבית הספר זה את המורה שלי ברכה והחברות. בית הספר מלא בפעילויות וחוגים. המגמה האהובה עלי בבית הספר היא מדע וטכנולוגיה. כשאהיה גדולה אני חולמת להיות מדענית או ציירת עדיין לא החלטתי תלמוד תורה "חפץ חיים" קריית שמונה את תלמוד תורה חפץ חיים הכרתי לאחר שעברנו במס' בתי ספר. שאלתי את עצמי: "מדוע בחרתי דווקא בת"ת הזה לחנך את הילדים שלי?" בפגישתנו הראשונה, בבואנו לביה"ס, היה זה בזמן הפסקה. הילדים שחקו כמו שכל הילדים משחקים. אחד מאנשי הצוות עצר ילד קטן ואמר לו: "חכה רגע, אתה תיפול" הוא כרע מלא קומתו וקשר לילד את השרוכים. "לך לשחק צדיק" התרשמתי מאד מהדמות החינוכית והאכפתית. רשמתי לעצמי נקודה טובה בראש. נכנסנו למשרדים. אמרתי למזכיר שנקבע לנו ראיון עם המנהל. הוא בקש מאתנו לחכות במזכירות. בנתיים נשמע צלצול והילדים נכנסו לכיתות . משהו ברוגע של הילדים קסם לי מאד. חיכינו דקה שתיים ואל החדר נכנס המנהל. למרבה הפתעתי היה זה האיש שקשר את השרוכים לילד. "שלום וברכה, אני המנהל" באותו רגע ידעתי שזה יהיה המנהל של הילדים שלי. לא רק "איש של משרד, דף ועט", אלא- "איש של תלמידים" הבן שלי נהנה לבא יום יום לת"ת. המייחד את הת"ת המיוחד הזה זה המעטפת הלימודית-רגשית שהם מעניקים לילדים. המנהל , הרב תומר מיכאל, איש חינוך משכמו ומעלה היודע לגשת לכל ילד בדרכו. זו דמות ההשראה המעניקה גם לצוות החינוכי איך לנהוג ומה הדרך האידיאלית לעצב את דמות התלמיד. וכמו בכל מסע חינוכי של תלמידים בבי"ס יסודי, גם הילד שלנו זקוק למעט תגבור. המיוחד בתהליך הוא שהמלמד הוא זה שיוצר קשר אחת לחודשיים כדי לעדכן במצבו של הילד. הקשר איתנו רציף ואנו מודעים לכל מה שקורה , מה דרוש שיפור ולאיזה תהליכים ראוי ורצוי שנתגייס. המראה הראשון שפגשתי בת"ת לא הטעה אותי גם שנה ושנתיים לאחר מכן. בכל ביקור בת"ת אני נהנית לראות את הרוגע של התלמידים והטוהר הנסוך על פניהם. הסוד הגדול של הת"ת הזה היא- הגישה. הילד שלי אינו "עוד ילד" מקבוצה. הוא אינדיבידואל יחיד ומיוחד. המורה והמנהל מעבירים תחושה שזה הילד היחיד בכיתה. כאילו כל האנרגיות וכל המשאבים נוצרו עבור ילד אחד בלבד- הילד שלנו. האווירה התורנית בת"ת מיוחדת מאד. המבחן לזה הוא כיצד הילד שלי מביא את "דף הקשר השבועי" הביתה... כיצד הוא מחכה שנשאל ונתעניין, שוב ושוב הוא ואנחנו יחד קוראים את ההערות החיוביות של המלמד. חוזרים על הנלמד. דף הקשר מעיד על רמה תורנית גבוהה. הילד שלי לא רק לומד אלא הוא גם "לומד איך ללמוד, ושמכל דבר יש ללמוד". אין פלא שהת"ת מכוון לבוגרים בני תורה המשתלבים בישיבות הטובות ביותר. תוכניות ההעשרה המשולבות במסגרת הלמודית אינן רק "כותרת" על סדר היום התלמידים מקבלים שיעורי מוזיקה, חוגים לפיתוח חשיבה, ימי שיא מושקעים- כאשר גם בתכני המתמטיקה והשפה- יש העשרה תורנית ממוסר, פרקי אבות, חומש ופ.השבוע. דבר נוסף- הוא האסרטיביות הנעימה. בני מתמודד לפעמים עם מצבים חברתיים מורכבים, כמו בכל בי"ס. המהלך הראשון שנעשה במסגרת "הטיפול" בו הוא- לגייס אותנו לתהליך. אנו, כהורים, מרגישים משמעותיים מאד בתהליכים שהילדים שלנו עוברים בביה"ס. אנו שותפים לכל דבר, מקבלים כלים לשיתוף פעולה בכל עניין, מודעים ומתגייסים באמונה בהצלחת הדרך. יום אחד כשהבאתי את בני לביה"ס, נעצרתי לרגע ליד "קיר החזון" של הת"ת. נהניתי להרגיש חלק מהמקום המיוחד הזה שרואה מטרות ויעדים בחינוך כמשימת חיים, נותן את המירב בכל התחומים כדי שהתלמיד ירגיש יכול, משמעותי ואהוב. אני מודה לצוות החינוכי ולעומד בראשו המנהל, הרב תומר מיכאל על העבודה ללא לאות ועל החיוך שהבנים שלי מגיעים איתו מידי יום. ברכה והצלחה- ש. כהן
תלמוד תורה "חפץ חיים" קריית שמונה את תלמוד תורה חפץ חיים הכרתי לאחר שעברנו במס' בתי ספר. שאלתי את עצמי: "מדוע בחרתי דווקא בת"ת הזה לחנך את הילדים שלי?" בפגישתנו הראשונה, בבואנו לביה"ס, היה זה בזמן הפסקה. הילדים שחקו כמו שכל הילדים משחקים. אחד מאנשי הצוות עצר ילד קטן ואמר לו: "חכה רגע, אתה תיפול" הוא כרע מלא קומתו וקשר לילד את השרוכים. "לך לשחק צדיק" התרשמתי מאד מהדמות החינוכית והאכפתית. רשמתי לעצמי נקודה טובה בראש. נכנסנו למשרדים. אמרתי למזכיר שנקבע לנו ראיון עם המנהל. הוא בקש מאתנו לחכות במזכירות. בנתיים נשמע צלצול והילדים נכנסו לכיתות . משהו ברוגע של הילדים קסם לי מאד. חיכינו דקה שתיים ואל החדר נכנס המנהל. למרבה הפתעתי היה זה האיש שקשר את השרוכים לילד. "שלום וברכה, אני המנהל" באותו רגע ידעתי שזה יהיה המנהל של הילדים שלי. לא רק "איש של משרד, דף ועט", אלא- "איש של תלמידים" הבן שלי נהנה לבא יום יום לת"ת. המייחד את הת"ת המיוחד הזה זה המעטפת הלימודית-רגשית שהם מעניקים לילדים. המנהל , הרב תומר מיכאל, איש חינוך משכמו ומעלה היודע לגשת לכל ילד בדרכו. זו דמות ההשראה המעניקה גם לצוות החינוכי איך לנהוג ומה הדרך האידיאלית לעצב את דמות התלמיד. וכמו בכל מסע חינוכי של תלמידים בבי"ס יסודי, גם הילד שלנו זקוק למעט תגבור. המיוחד בתהליך הוא שהמלמד הוא זה שיוצר קשר אחת לחודשיים כדי לעדכן במצבו של הילד. הקשר איתנו רציף ואנו מודעים לכל מה שקורה , מה דרוש שיפור ולאיזה תהליכים ראוי ורצוי שנתגייס. המראה הראשון שפגשתי בת"ת לא הטעה אותי גם שנה ושנתיים לאחר מכן. בכל ביקור בת"ת אני נהנית לראות את הרוגע של התלמידים והטוהר הנסוך על פניהם. הסוד הגדול של הת"ת הזה היא- הגישה. הילד שלי אינו "עוד ילד" מקבוצה. הוא אינדיבידואל יחיד ומיוחד. המורה והמנהל מעבירים תחושה שזה הילד היחיד בכיתה. כאילו כל האנרגיות וכל המשאבים נוצרו עבור ילד אחד בלבד- הילד שלנו. האווירה התורנית בת"ת מיוחדת מאד. המבחן לזה הוא כיצד הילד שלי מביא את "דף הקשר השבועי" הביתה... כיצד הוא מחכה שנשאל ונתעניין, שוב ושוב הוא ואנחנו יחד קוראים את ההערות החיוביות של המלמד. חוזרים על הנלמד. דף הקשר מעיד על רמה תורנית גבוהה. הילד שלי לא רק לומד אלא הוא גם "לומד איך ללמוד, ושמכל דבר יש ללמוד". אין פלא שהת"ת מכוון לבוגרים בני תורה המשתלבים בישיבות הטובות ביותר. תוכניות ההעשרה המשולבות במסגרת הלמודית אינן רק "כותרת" על סדר היום התלמידים מקבלים שיעורי מוזיקה, חוגים לפיתוח חשיבה, ימי שיא מושקעים- כאשר גם בתכני המתמטיקה והשפה- יש העשרה תורנית ממוסר, פרקי אבות, חומש ופ.השבוע. דבר נוסף- הוא האסרטיביות הנעימה. בני מתמודד לפעמים עם מצבים חברתיים מורכבים, כמו בכל בי"ס. המהלך הראשון שנעשה במסגרת "הטיפול" בו הוא- לגייס אותנו לתהליך. אנו, כהורים, מרגישים משמעותיים מאד בתהליכים שהילדים שלנו עוברים בביה"ס. אנו שותפים לכל דבר, מקבלים כלים לשיתוף פעולה בכל עניין, מודעים ומתגייסים באמונה בהצלחת הדרך. יום אחד כשהבאתי את בני לביה"ס, נעצרתי לרגע ליד "קיר החזון" של הת"ת. נהניתי להרגיש חלק מהמקום המיוחד הזה שרואה מטרות ויעדים בחינוך כמשימת חיים, נותן את המירב בכל התחומים כדי שהתלמיד ירגיש יכול, משמעותי ואהוב. אני מודה לצוות החינוכי ולעומד בראשו המנהל, הרב תומר מיכאל על העבודה ללא לאות ועל החיוך שהבנים שלי מגיעים איתו מידי יום. ברכה והצלחה- ש. כהן קוראים לי הדס בן יהודה ואני לומדת בממ״ח בנות בחריש אני מאוד נהנת להגיע לבית הספר יש לנו פעילויות מגוונות שאנחנו לוקחות בהן חלק , כמו כן אני נמצאת בתוכנית מצויינות אמירים שמאתגרת ומקדמת אותי לימודית אני מלאת תודה על בית הספר שממש עבורי ממש בית .
תלמוד תורה "חפץ חיים" קריית שמונה את תלמוד תורה חפץ חיים הכרתי לאחר שעברנו במס' בתי ספר. שאלתי את עצמי: "מדוע בחרתי דווקא בת"ת הזה לחנך את הילדים שלי?" בפגישתנו הראשונה, בבואנו לביה"ס, היה זה בזמן הפסקה. הילדים שחקו כמו שכל הילדים משחקים. אחד מאנשי הצוות עצר ילד קטן ואמר לו: "חכה רגע, אתה תיפול" הוא כרע מלא קומתו וקשר לילד את השרוכים. "לך לשחק צדיק" התרשמתי מאד מהדמות החינוכית והאכפתית. רשמתי לעצמי נקודה טובה בראש. נכנסנו למשרדים. אמרתי למזכיר שנקבע לנו ראיון עם המנהל. הוא בקש מאתנו לחכות במזכירות. בנתיים נשמע צלצול והילדים נכנסו לכיתות . משהו ברוגע של הילדים קסם לי מאד. חיכינו דקה שתיים ואל החדר נכנס המנהל. למרבה הפתעתי היה זה האיש שקשר את השרוכים לילד. "שלום וברכה, אני המנהל" באותו רגע ידעתי שזה יהיה המנהל של הילדים שלי. לא רק "איש של משרד, דף ועט", אלא- "איש של תלמידים" הבן שלי נהנה לבא יום יום לת"ת. המייחד את הת"ת המיוחד הזה זה המעטפת הלימודית-רגשית שהם מעניקים לילדים. המנהל , הרב תומר מיכאל, איש חינוך משכמו ומעלה היודע לגשת לכל ילד בדרכו. זו דמות ההשראה המעניקה גם לצוות החינוכי איך לנהוג ומה הדרך האידיאלית לעצב את דמות התלמיד. וכמו בכל מסע חינוכי של תלמידים בבי"ס יסודי, גם הילד שלנו זקוק למעט תגבור. המיוחד בתהליך הוא שהמלמד הוא זה שיוצר קשר אחת לחודשיים כדי לעדכן במצבו של הילד. הקשר איתנו רציף ואנו מודעים לכל מה שקורה , מה דרוש שיפור ולאיזה תהליכים ראוי ורצוי שנתגייס. המראה הראשון שפגשתי בת"ת לא הטעה אותי גם שנה ושנתיים לאחר מכן. בכל ביקור בת"ת אני נהנית לראות את הרוגע של התלמידים והטוהר הנסוך על פניהם. הסוד הגדול של הת"ת הזה היא- הגישה. הילד שלי אינו "עוד ילד" מקבוצה. הוא אינדיבידואל יחיד ומיוחד. המורה והמנהל מעבירים תחושה שזה הילד היחיד בכיתה. כאילו כל האנרגיות וכל המשאבים נוצרו עבור ילד אחד בלבד- הילד שלנו. האווירה התורנית בת"ת מיוחדת מאד. המבחן לזה הוא כיצד הילד שלי מביא את "דף הקשר השבועי" הביתה... כיצד הוא מחכה שנשאל ונתעניין, שוב ושוב הוא ואנחנו יחד קוראים את ההערות החיוביות של המלמד. חוזרים על הנלמד. דף הקשר מעיד על רמה תורנית גבוהה. הילד שלי לא רק לומד אלא הוא גם "לומד איך ללמוד, ושמכל דבר יש ללמוד". אין פלא שהת"ת מכוון לבוגרים בני תורה המשתלבים בישיבות הטובות ביותר. תוכניות ההעשרה המשולבות במסגרת הלמודית אינן רק "כותרת" על סדר היום התלמידים מקבלים שיעורי מוזיקה, חוגים לפיתוח חשיבה, ימי שיא מושקעים- כאשר גם בתכני המתמטיקה והשפה- יש העשרה תורנית ממוסר, פרקי אבות, חומש ופ.השבוע. דבר נוסף- הוא האסרטיביות הנעימה. בני מתמודד לפעמים עם מצבים חברתיים מורכבים, כמו בכל בי"ס. המהלך הראשון שנעשה במסגרת "הטיפול" בו הוא- לגייס אותנו לתהליך. אנו, כהורים, מרגישים משמעותיים מאד בתהליכים שהילדים שלנו עוברים בביה"ס. אנו שותפים לכל דבר, מקבלים כלים לשיתוף פעולה בכל עניין, מודעים ומתגייסים באמונה בהצלחת הדרך. יום אחד כשהבאתי את בני לביה"ס, נעצרתי לרגע ליד "קיר החזון" של הת"ת. נהניתי להרגיש חלק מהמקום המיוחד הזה שרואה מטרות ויעדים בחינוך כמשימת חיים, נותן את המירב בכל התחומים כדי שהתלמיד ירגיש יכול, משמעותי ואהוב. אני מודה לצוות החינוכי ולעומד בראשו המנהל, הרב תומר מיכאל על העבודה ללא לאות ועל החיוך שהבנים שלי מגיעים איתו מידי יום. ברכה והצלחה- ש. כהן
חני כהן נעים להכיר, כהן, אם לשישה, נולדה למשפחה חרדית חוזרת בתשובה, לאמא פסיכולוגית ואבא טייס לשעבר: "היה המון שיח סביב חינוך בבית. מקום שרואה את הילד, גדלתי על זה. אנחנו שנים עשר אחים שכל אחד מאיתנו עושה משהו מעניין בחיים שלו". "אני מאוד מאמינה בחינוך הוליסטי ובחינוך מאפשר וחיבור" היא אומרת. "למדתי תואר ראשון בריפוי ועיסוק, תואר ראשון בחינוך ותואר בהתפתחות הגיל הרך וניהול מערכות חינוך". את הדרך החינוכית שלה החלה כהן דווקא בחינוך המיוחד שם לדבריה נחשפה לתפיסה חינוכית המעמידה במרכז את הילד וצרכיו 'ותופרת' את התוכנית האישית באופן אישי עבורו. "הציק לי למה ילד של חינוך מיוחד יכול לקבל אנשי חינוך ספציפיים והתאמות סביבה ופעילות. בחינוך מיוחד זה מאוד מאוד בולט כי כל ילד והצרכים שלו והכוחות שלו. ובאמת תהיתי למה ילד צריך להיוולד עם צרכים מיוחדים כדי לקבל את היחס מיוחד. באוכלוסייה החרדית הפער עוד יותר גדול. כיתה רגילה זה שולחנות, כיסאות וארבעים ומשהו ילדים. מורה עומדת ומעבירה את אותו השיעור שנה אחרי שנה". המיקוד דבריה של כהן הוא בהתאמת הילד לסביבה במקום שהסביבה תתאים לילד ולשלב ההתפתחותי שלו. כהן שמשה בעבר סגנית מנהלת ובהמשך מנהלת (כמינוי זמני) בנצח ישראל בבית שמש אך כאשר המחוז החרדי הציע לה לנהל בית ספר מונטסורי בירושלים היא קפצה על המציאה. "הלכנו לראות, לעשות סיורים, יש המון למידה. גם בארץ רוב בתי הספר המונטסורים הם פרטיים ואליטיסטים כי העלות הכספית היא מאוד גבוהה. אין כמעט בתי ספר מונטסורים ממלכתיים שבעצם לוקחים על עצמם את רוב העלות וההשתתפות הכספית ההורית היא מצומצמת. שאפו גדול לעיריית ירושלים שנטלה על עצמה את הדבר הזה. זה לא מובן מאליו בכלל לאור העלויות הגבוהות מאוד שלו". מונטסורי נעים להכיר, "הרעיון המונטסורי מדבר על זה שילד מטבעו אוהב ללמוד ולחקור ועושה זאת באופן ספונטני. תינוק הוא חסר שקט, הוא רוצה להרגיש, לחוש ועוד. הבעיה מתחילה שהתאמת הסביבה שלנו היא כזו שגורמת לנו להוריד את המוטיבציה שלנו ללמוד. אם כמבוגרים נתאים את הסביבה הלימודית לרצף ההתפתחותי ונאמין שהוא רוצה ויכול ללמוד ונתייחס אליו בכבוד ובגובה העיניים הילד רק ירצה ללמוד ולהתקדם כל הזמן. הלימוד צריך להיות מהנה, מעניין ורלוונטי וזה מה שמדרבן את הילד להמשיך וללמוד שוב ושוב". "אנשי החינוך בבית הספר עוברים באופן קבוע מגוון הדרכות בשיטה המונסטורית. יש באופן קבוע בכיתות אנשי מקצוע מגוונים, מדריכה מונטסורית למקצועות ספציפיים וגם מנתחת התנהגות פסיכולוגית, תרפיסטים ומטפלים מסוגים שונים. אין מורה אחת בכיתה, מינימום שתים שלוש. הציוד בכיתות הוא יקר מאוד, הוא ייבוא מארצות הברית כציוד מקורי של הוגת השיטה מריה מונטסורי. אפילו הגודל של כיתה סטנדרטית בחינוך המונטסורי הוא משמעותית גדול יותר. אנחנו עכשיו עושים התאמות כדי שהמבנה החדש שקיבלנו יתאים לדרישות". "מונטסורי"? לכהן חשוב להדגיש כי בית הספר מבוסס על השיטה המונטסורית אך משלב שיטות למידה נוספות. לצד העקרונות החינוך של השיטה לכהן חשוב לשלב ערכים תורניים מובהקים שבאים לידי ביטוי. "אנחנו מדגישים במהלך כל סדר היום את החיבור למצוות ולתורה ממקום אוהב ושמח. אני אוהבת את הקב"ה את התורה וזאת דרך מצוינת להעביר את זה לילדות דרך חוויה וחיבוב מצוות. לכן מתנות לאביונים הכנו אצלנו, ואפיית מצות כמובן וליל סדר, וגם כפרות וכל דבר. את מסיבת סידור עשינו בקבר שמואל הנביא סביב חנה ומשמעות התפילה והתפללנו יחד. שהכל יהיה בחוויה טובה וחיבור ורלוונטיות". סדר היום בבית הספר, בוקר רך, הבנות מגיעות ובוחרות היכן לשבת ממגוון האופציות הקיימות. הריהוט בכיתה רך ומעוגל. יש שיחה אישית עם המורה לכל ילדה שדורשת tבשלומה. בתשע מתחיל רשמית היום באמצעות מפגש בוקר שכולל תפילה, שיח רגשי מעגלי עבודה- זמן הקניה עם מורה (שפה ומתמטיקה) לפי רמה לימודית (ולא גילאית). ולאחר מכן תרגול חופשי דרך האביזרים המונטסורים במרחב הכיתה. לכל ילדה יש 'דף מעקב משימות' דרכו היא מתכננת ושולטת לבד בסדר היום שלה. "זה מדהים לראות בנות בכיתה אלף שכבר יודעות לנהל לעצמן את הזמן והסדר היום. איזה משימות הן דרשות לבצע וכמה זמן יידרש לכך והאם לבד או בצוותא" אומרת כהן. ארוחת הבוקר היא לא בזמן מסוים היא מתי שאת רעבה. יש מקום שאפשר לשבת בו ולאכול מתי שרוצים. ויש כמובן המון למידה רגשית על איך פותרים קונפליקטים חברתיים ועוד. יש דגש גדול על כישורי חיים הן מכינות לעצמן את האוכל בחלק מהימים בשבוע, לאחר מכן שוטפות את הכלים. יש להם הפסקת משחקים ואז שיעור קודש בשיטת אלמה של עבודה בקבוצות. לאחר מכן יש להם הקניה של מדעים בשיטת חקר ואנגלית ברמה גבוהה כבר מכיתה א'. חשיפה לשפה, לשיח שירים, דיבור. סוף יום, זמן התרפיות: מפגש עם חיות, זמן לאומנות, מוזיקה, כישורי חיים וכישורים חברתיים. איך מגיבים ההורים! "זה מתחלק. כולם ברוך השם מרוצים ושמחים. הרישום המטורף מדבר בעד עצמו. כולם נדרשים להיות פתוחים לדבר. רגע רגע, הילד שלי יקרא בסוף השנה? מה יעשו איתם בסמינר? צריך ללמוד אין מה לעשות קשה בחיים לא? צריך ללמוד לשחרר. יש גנים שהם לפי השיטה וכבר יש קהילה ומגיעה עם ידע והבנה. יש הורים גם שבאו לשמוע בערבים פתוחים ויצאו מוקסמים. הורים שאמרו אם אני רוצה ללמוד במקום כזה אני בטח ובטח רוצה את זה בשביל הילדה שלי". ומה עם בנים! "לוחצים על זה. יש דרישה מאוד מאוד גדולה. אני לא דוחפת לזה כי אני לא דוחפת לפתוח שנה הבאה עשר כיתות על אף שזה אפשרי מבחינת הרישום. זה צריך להיבנות בצורה יסודית ונכונה. ולבנות משהו שיתכתב עם תוכניות לימוד וגם עם מה שהעולם החרדי מציע ועוד ועוד. זה דורש המון מהצוות וזה לא פשוט להתאים למידה ברמה של ילדה ילדה. זה מעקב צמוד מאוד לא רק על למידה, התנהגותי, רגשי, חברתי הכל, הכל. אם רוצים לעשות משהו נכון זה תהליך איטי, אבל אני מאמינה שזה יקרה כי הביקוש קיים". ראיון עם חני כהן מנהלת בית הספר ממ"ח בנות רב-גילאי מונטסורי- "נתיבותיה" ירושלים
תלמוד תורה "חפץ חיים" קריית שמונה את תלמוד תורה חפץ חיים הכרתי לאחר שעברנו במס' בתי ספר. שאלתי את עצמי: "מדוע בחרתי דווקא בת"ת הזה לחנך את הילדים שלי?" בפגישתנו הראשונה, בבואנו לביה"ס, היה זה בזמן הפסקה. הילדים שחקו כמו שכל הילדים משחקים. אחד מאנשי הצוות עצר ילד קטן ואמר לו: "חכה רגע, אתה תיפול" הוא כרע מלא קומתו וקשר לילד את השרוכים. "לך לשחק צדיק" התרשמתי מאד מהדמות החינוכית והאכפתית. רשמתי לעצמי נקודה טובה בראש. נכנסנו למשרדים. אמרתי למזכיר שנקבע לנו ראיון עם המנהל. הוא בקש מאתנו לחכות במזכירות. בנתיים נשמע צלצול והילדים נכנסו לכיתות . משהו ברוגע של הילדים קסם לי מאד. חיכינו דקה שתיים ואל החדר נכנס המנהל. למרבה הפתעתי היה זה האיש שקשר את השרוכים לילד. "שלום וברכה, אני המנהל" באותו רגע ידעתי שזה יהיה המנהל של הילדים שלי. לא רק "איש של משרד, דף ועט", אלא- "איש של תלמידים" הבן שלי נהנה לבא יום יום לת"ת. המייחד את הת"ת המיוחד הזה זה המעטפת הלימודית-רגשית שהם מעניקים לילדים. המנהל , הרב תומר מיכאל, איש חינוך משכמו ומעלה היודע לגשת לכל ילד בדרכו. זו דמות ההשראה המעניקה גם לצוות החינוכי איך לנהוג ומה הדרך האידיאלית לעצב את דמות התלמיד. וכמו בכל מסע חינוכי של תלמידים בבי"ס יסודי, גם הילד שלנו זקוק למעט תגבור. המיוחד בתהליך הוא שהמלמד הוא זה שיוצר קשר אחת לחודשיים כדי לעדכן במצבו של הילד. הקשר איתנו רציף ואנו מודעים לכל מה שקורה , מה דרוש שיפור ולאיזה תהליכים ראוי ורצוי שנתגייס. המראה הראשון שפגשתי בת"ת לא הטעה אותי גם שנה ושנתיים לאחר מכן. בכל ביקור בת"ת אני נהנית לראות את הרוגע של התלמידים והטוהר הנסוך על פניהם. הסוד הגדול של הת"ת הזה היא- הגישה. הילד שלי אינו "עוד ילד" מקבוצה. הוא אינדיבידואל יחיד ומיוחד. המורה והמנהל מעבירים תחושה שזה הילד היחיד בכיתה. כאילו כל האנרגיות וכל המשאבים נוצרו עבור ילד אחד בלבד- הילד שלנו. לקבל את היחס מיוחד. באוכלוסייה החרדית הפער עוד יותר גדול. כיתה רגילה זה שולחנות, כיסאות וארבעים ומשהו ילדים. מורה עומדת ומעבירה את אותו השיעור שנה אחרי שנה". המיקוד דבריה של כהן הוא בהתאמת הילד לסביבה במקום שהסביבה תתאים לילד ולשלב ההתפתחותי שלו. כהן שמשה בעבר סגנית מנהלת ובהמשך מנהלת (כמינוי זמני) בנצח ישראל בבית שמש אך כאשר המחוז החרדי הציע לה לנהל בית ספר מונטסורי בירושלים היא קפצה על המציאה. "הלכנו לראות, לעשות סיורים, יש המון למידה. גם בארץ רוב בתי הספר המונטסורים הם פרטיים ואליטיסטים כי העלות הכספית היא מאוד גבוהה. אין כמעט בתי ספר מונטסורים ממלכתיים שבעצם לוקחים על עצמם את רוב העלות וההשתתפות הכספית ההורית היא מצומצמת. שאפו גדול לעיריית ירושלים שנטלה על עצמה את הדבר הזה. זה לא מובן מאליו בכלל לאור העלויות הגבוהות מאוד שלו". מונטסורי נעים להכיר, "הרעיון המונטסורי מדבר על זה שילד מטבעו אוהב ללמוד ולחקור ועושה זאת באופן ספונטני. תינוק הוא חסר שקט, הוא רוצה להרגיש, לחוש ועוד. הבעיה מתחילה שהתאמת הסביבה שלנו היא כזו שגורמת לנו להוריד את המוטיבציה שלנו ללמוד. אם כמבוגרים נתאים את הסביבה הלימודית לרצף ההתפתחותי ונאמין שהוא רוצה ויכול ללמוד ונתייחס אליו בכבוד ובגובה העיניים הילד רק ירצה ללמוד ולהתקדם כל הזמן. הלימוד צריך להיות מהנה, מעניין ורלוונטי וזה מה שמדרבן את הילד להמשיך וללמוד שוב ושוב". "אנשי החינוך בבית הספר עוברים באופן קבוע מגוון הדרכות בשיטה המונסטורית. יש באופן קבוע בכיתות אנשי מקצוע מגוונים, מדריכה מונטסורית למקצועות ספציפיים וגם מנתחת התנהגות פסיכולוגית, תרפיסטים ומטפלים מסוגים שונים. אין מורה אחת בכיתה, מינימום שתים שלוש. הציוד בכיתות הוא יקר מאוד, הוא ייבוא מארצות הברית כציוד מקורי של הוגת השיטה מריה מונטסורי. אפילו הגודל של כיתה סטנדרטית בחינוך המונטסורי הוא משמעותית גדול יותר. אנחנו עכשיו עושים התאמות כדי שהמבנה החדש שקיבלנו יתאים לדרישות". "מונטסורי"? לכהן חשוב להדגיש כי בית הספר מבוסס על השיטה המונטסורית אך משלב שיטות למידה נוספות. לצד העקרונות החינוך של השיטה לכהן חשוב לשלב ערכים תורניים מובהקים שבאים לידי ביטוי. "אנחנו מדגישים במהלך כל סדר היום את החיבור למצוות ולתורה ממקום אוהב ושמח. אני אוהבת את הקב"ה את התורה וזאת דרך מצוינת להעביר את זה לילדות דרך חוויה וחיבוב מצוות. לכן מתנות לאביונים הכנו אצלנו, ואפיית מצות כמובן וליל סדר, וגם כפרות וכל דבר. את מסיבת סידור עשינו בקבר שמואל הנביא סביב חנה ומשמעות התפילה והתפללנו יחד. שהכל יהיה בחוויה טובה וחיבור ורלוונטיות". סדר היום בבית הספר, בוקר רך, הבנות מגיעות ובוחרות היכן לשבת ממגוון האופציות הקיימות. הריהוט בכיתה רך ומעוגל. יש שיחה אישית עם המורה לכל ילדה שדורשת tבשלומה. בתשע מתחיל רשמית היום באמצעות מפגש בוקר שכולל תפילה, שיח רגשי מעגלי עבודה- זמן הקניה עם מורה (שפה ומתמטיקה) לפי רמה לימודית (ולא גילאית). ולאחר מכן תרגול חופשי דרך האביזרים המונטסורים במרחב הכיתה. לכל ילדה יש 'דף מעקב משימות' דרכו היא מתכננת ושולטת לבד בסדר היום שלה. "זה מדהים לראות בנות בכיתה אלף שכבר יודעות לנהל לעצמן את הזמן והסדר היום. איזה משימות הן דרשות לבצע וכמה זמן יידרש לכך והאם לבד או בצוותא" אומרת כהן. ארוחת הבוקר היא לא בזמן מסוים היא מתי שאת רעבה. יש מקום שאפשר לשבת בו ולאכול מתי שרוצים. ויש כמובן המון למידה רגשית על איך פותרים קונפליקטים חברתיים ועוד. יש דגש גדול על כישורי חיים הן מכינות לעצמן את האוכל בחלק מהימים בשבוע, לאחר מכן שוטפות את הכלים. האווירה התורנית בת"ת מיוחדת מאד. המבחן לזה הוא כיצד הילד שלי מביא את "דף הקשר השבועי" הביתה... כיצד הוא מחכה שנשאל ונתעניין, שוב ושוב הוא ואנחנו יחד קוראים את ההערות החיוביות של המלמד. חוזרים על הנלמד. דף הקשר מעיד על רמה תורנית גבוהה. הילד שלי לא רק לומד אלא הוא גם "לומד איך ללמוד, ושמכל דבר יש ללמוד". אין פלא שהת"ת מכוון לבוגרים בני תורה המשתלבים בישיבות הטובות ביותר. תוכניות ההעשרה המשולבות במסגרת הלמודית אינן רק "כותרת" על סדר היום התלמידים מקבלים שיעורי מוזיקה, חוגים לפיתוח חשיבה, ימי שיא מושקעים- כאשר גם בתכני המתמטיקה והשפה- יש העשרה תורנית ממוסר, פרקי אבות, חומש ופ.השבוע. דבר נוסף- הוא האסרטיביות הנעימה. בני מתמודד לפעמים עם מצבים חברתיים מורכבים, כמו בכל בי"ס. המהלך הראשון שנעשה במסגרת "הטיפול" בו הוא- לגייס אותנו לתהליך. אנו, כהורים, מרגישים משמעותיים מאד בתהליכים שהילדים שלנו עוברים בביה"ס. אנו שותפים לכל דבר, מקבלים כלים לשיתוף פעולה בכל עניין, מודעים ומתגייסים באמונה בהצלחת הדרך. יום אחד כשהבאתי את בני לביה"ס, נעצרתי לרגע ליד "קיר החזון" של הת"ת. נהניתי להרגיש חלק מהמקום המיוחד הזה שרואה מטרות ויעדים בחינוך כמשימת חיים, נותן את המירב בכל התחומים כדי שהתלמיד ירגיש יכול, משמעותי ואהוב. אני מודה לצוות החינוכי ולעומד בראשו המנהל, הרב תומר מיכאל על העבודה ללא לאות ועל החיוך שהבנים שלי מגיעים איתו מידי יום. ברכה והצלחה- ש. כהן יש להם הפסקת משחקים ואז שיעור קודש בשיטת אלמה של עבודה בקבוצות. לאחר מכן יש להם הקניה של מדעים בשיטת חקר ואנגלית ברמה גבוהה כבר מכיתה א'. חשיפה לשפה, לשיח שירים, דיבור. סוף יום, זמן התרפיות: מפגש עם חיות, זמן לאומנות, מוזיקה, כישורי חיים וכישורים חברתיים. איך מגיבים ההורים! "זה מתחלק. כולם ברוך השם מרוצים ושמחים. הרישום המטורף מדבר בעד עצמו. כולם נדרשים להיות פתוחים לדבר. רגע רגע, הילד שלי יקרא בסוף השנה? מה יעשו איתם בסמינר? צריך ללמוד אין מה לעשות קשה בחיים לא? צריך ללמוד לשחרר. יש גנים שהם לפי השיטה וכבר יש קהילה ומגיעה עם ידע והבנה. יש הורים גם שבאו לשמוע בערבים פתוחים ויצאו מוקסמים. הורים שאמרו אם אני רוצה ללמוד במקום כזה אני בטח ובטח רוצה את זה בשביל הילדה שלי". ומה עם בנים! "לוחצים על זה. יש דרישה מאוד מאוד גדולה. אני לא דוחפת לזה כי אני לא דוחפת לפתוח שנה הבאה עשר כיתות על אף שזה אפשרי מבחינת הרישום. זה צריך להיבנות בצורה יסודית ונכונה. ולבנות משהו שיתכתב עם תוכניות לימוד וגם עם מה שהעולם החרדי מציע ועוד ועוד. זה דורש המון מהצוות וזה לא פשוט להתאים למידה ברמה של ילדה ילדה. זה מעקב צמוד מאוד לא רק על למידה, התנהגותי, רגשי, חברתי הכל, הכל. אם רוצים לעשות משהו נכון זה תהליך איטי, אבל אני מאמינה שזה יקרה כי הביקוש קיים".
תלמוד תורה "חפץ חיים" קריית שמונה את תלמוד תורה חפץ חיים הכרתי לאחר שעברנו במס' בתי ספר. שאלתי את עצמי: "מדוע בחרתי דווקא בת"ת הזה לחנך את הילדים שלי?" בפגישתנו הראשונה, בבואנו לביה"ס, היה זה בזמן הפסקה. הילדים שחקו כמו שכל הילדים משחקים. אחד מאנשי הצוות עצר ילד קטן ואמר לו: "חכה רגע, אתה תיפול" הוא כרע מלא קומתו וקשר לילד את השרוכים. "לך לשחק צדיק" התרשמתי מאד מהדמות החינוכית והאכפתית. רשמתי לעצמי נקודה טובה בראש. נכנסנו למשרדים. אמרתי למזכיר שנקבע לנו ראיון עם המנהל. הוא בקש מאתנו לחכות במזכירות. בנתיים נשמע צלצול והילדים נכנסו לכיתות . משהו ברוגע של הילדים קסם לי מאד. חיכינו דקה שתיים ואל החדר נכנס המנהל. למרבה הפתעתי היה זה האיש שקשר את השרוכים לילד. "שלום וברכה, אני המנהל" באותו רגע ידעתי שזה יהיה המנהל של הילדים שלי. לא רק "איש של משרד, דף ועט", אלא- "איש של תלמידים" הבן שלי נהנה לבא יום יום לת"ת. המייחד את הת"ת המיוחד הזה זה המעטפת הלימודית-רגשית שהם מעניקים לילדים. המנהל , הרב תומר מיכאל, איש חינוך משכמו ומעלה היודע לגשת לכל ילד בדרכו. זו דמות ההשראה המעניקה גם לצוות החינוכי איך לנהוג ומה הדרך האידיאלית לעצב את דמות התלמיד. וכמו בכל מסע חינוכי של תלמידים בבי"ס יסודי, גם הילד שלנו זקוק למעט תגבור. המיוחד בתהליך הוא שהמלמד הוא זה שיוצר קשר אחת לחודשיים כדי לעדכן במצבו של הילד. הקשר איתנו רציף ואנו מודעים לכל מה שקורה , מה דרוש שיפור ולאיזה תהליכים ראוי ורצוי שנתגייס. המראה הראשון שפגשתי בת"ת לא הטעה אותי גם שנה ושנתיים לאחר מכן. בכל ביקור בת"ת אני נהנית לראות את הרוגע של התלמידים והטוהר הנסוך על פניהם. הסוד הגדול של הת"ת הזה היא- הגישה. הילד שלי אינו "עוד ילד" מקבוצה. הוא אינדיבידואל יחיד ומיוחד. המורה והמנהל מעבירים תחושה שזה הילד היחיד בכיתה. כאילו כל האנרגיות וכל המשאבים נוצרו עבור ילד אחד בלבד- הילד שלנו. לקבל את היחס מיוחד. באוכלוסייה החרדית הפער עוד יותר גדול. כיתה רגילה זה שולחנות, כיסאות וארבעים ומשהו ילדים. מורה עומדת ומעבירה את אותו השיעור שנה אחרי שנה". המיקוד דבריה של כהן הוא בהתאמת הילד לסביבה במקום שהסביבה תתאים לילד ולשלב ההתפתחותי שלו. כהן שמשה בעבר סגנית מנהלת ובהמשך מנהלת (כמינוי זמני) בנצח ישראל בבית שמש אך כאשר המחוז החרדי הציע לה לנהל בית ספר מונטסורי בירושלים היא קפצה על המציאה. "הלכנו לראות, לעשות סיורים, יש המון למידה. גם בארץ רוב בתי הספר המונטסורים הם פרטיים ואליטיסטים כי העלות הכספית היא מאוד גבוהה. אין כמעט בתי ספר מונטסורים ממלכתיים שבעצם לוקחים על עצמם את רוב העלות וההשתתפות הכספית ההורית היא מצומצמת. שאפו גדול לעיריית ירושלים שנטלה על עצמה את הדבר הזה. זה לא מובן מאליו בכלל לאור העלויות הגבוהות מאוד שלו". מונטסורי נעים להכיר, "הרעיון המונטסורי מדבר על זה שילד מטבעו אוהב ללמוד ולחקור ועושה זאת באופן ספונטני. תינוק הוא חסר שקט, הוא רוצה להרגיש, לחוש ועוד. הבעיה מתחילה שהתאמת הסביבה שלנו היא כזו שגורמת לנו להוריד את המוטיבציה שלנו ללמוד. אם כמבוגרים נתאים את הסביבה הלימודית לרצף ההתפתחותי ונאמין שהוא רוצה ויכול ללמוד ונתייחס אליו בכבוד ובגובה העיניים הילד רק ירצה ללמוד ולהתקדם כל הזמן. הלימוד צריך להיות מהנה, מעניין ורלוונטי וזה מה שמדרבן את הילד להמשיך וללמוד שוב ושוב". "אנשי החינוך בבית הספר עוברים באופן קבוע מגוון הדרכות בשיטה המונסטורית. יש באופן קבוע בכיתות אנשי מקצוע מגוונים, מדריכה מונטסורית למקצועות ספציפיים וגם מנתחת התנהגות פסיכולוגית, תרפיסטים ומטפלים מסוגים שונים. אין מורה אחת בכיתה, מינימום שתים שלוש. הציוד בכיתות הוא יקר מאוד, הוא ייבוא מארצות הברית כציוד מקורי של הוגת השיטה מריה מונטסורי. אפילו הגודל של כיתה סטנדרטית בחינוך המונטסורי הוא משמעותית גדול יותר. אנחנו עכשיו עושים התאמות כדי שהמבנה החדש שקיבלנו יתאים לדרישות". "מונטסורי"? לכהן חשוב להדגיש כי בית הספר מבוסס על השיטה המונטסורית אך משלב שיטות למידה נוספות. לצד העקרונות החינוך של השיטה לכהן חשוב לשלב ערכים תורניים מובהקים שבאים לידי ביטוי. "אנחנו מדגישים במהלך כל סדר היום את החיבור למצוות ולתורה ממקום אוהב ושמח. אני אוהבת את הקב"ה את התורה וזאת דרך מצוינת להעביר את זה לילדות דרך חוויה וחיבוב מצוות. לכן מתנות לאביונים הכנו אצלנו, ואפיית מצות כמובן וליל סדר, וגם כפרות וכל דבר. את מסיבת סידור עשינו בקבר שמואל הנביא סביב חנה ומשמעות התפילה והתפללנו יחד. שהכל יהיה בחוויה טובה וחיבור ורלוונטיות". סדר היום בבית הספר, בוקר רך, הבנות מגיעות ובוחרות היכן לשבת ממגוון האופציות הקיימות. הריהוט בכיתה רך ומעוגל. יש שיחה אישית עם המורה לכל ילדה שדורשת tבשלומה. בתשע מתחיל רשמית היום באמצעות מפגש בוקר שכולל תפילה, שיח רגשי מעגלי עבודה- זמן הקניה עם מורה (שפה ומתמטיקה) לפי רמה לימודית (ולא גילאית). ולאחר מכן תרגול חופשי דרך האביזרים המונטסורים במרחב הכיתה. לכל ילדה יש 'דף מעקב משימות' דרכו היא מתכננת ושולטת לבד בסדר היום שלה. "זה מדהים לראות בנות בכיתה אלף שכבר יודעות לנהל לעצמן את הזמן והסדר היום. איזה משימות הן דרשות לבצע וכמה זמן יידרש לכך והאם לבד או בצוותא" אומרת כהן. ארוחת הבוקר היא לא בזמן מסוים היא מתי שאת רעבה. יש מקום שאפשר לשבת בו ולאכול מתי שרוצים. ויש כמובן המון למידה רגשית על איך פותרים קונפליקטים חברתיים ועוד. יש דגש גדול על כישורי חיים הן מכינות לעצמן את האוכל בחלק מהימים בשבוע, לאחר מכן שוטפות את הכלים. האווירה התורנית בת"ת מיוחדת מאד. המבחן לזה הוא כיצד הילד שלי מביא את "דף הקשר השבועי" הביתה... כיצד הוא מחכה שנשאל ונתעניין, שוב ושוב הוא ואנחנו יחד קוראים את ההערות החיוביות של המלמד. חוזרים על הנלמד. דף הקשר מעיד על רמה תורנית גבוהה. הילד שלי לא רק לומד אלא הוא גם "לומד איך ללמוד, ושמכל דבר יש ללמוד". אין פלא שהת"ת מכוון לבוגרים בני תורה המשתלבים בישיבות הטובות ביותר. תוכניות ההעשרה המשולבות במסגרת הלמודית אינן רק "כותרת" על סדר היום התלמידים מקבלים שיעורי מוזיקה, חוגים לפיתוח חשיבה, ימי שיא מושקעים- כאשר גם בתכני המתמטיקה והשפה- יש העשרה תורנית ממוסר, פרקי אבות, חומש ופ.השבוע. דבר נוסף- הוא האסרטיביות הנעימה. בני מתמודד לפעמים עם מצבים חברתיים מורכבים, כמו בכל בי"ס. המהלך הראשון שנעשה במסגרת "הטיפול" בו הוא- לגייס אותנו לתהליך. אנו, כהורים, מרגישים משמעותיים מאד בתהליכים שהילדים שלנו עוברים בביה"ס. אנו שותפים לכל דבר, מקבלים כלים לשיתוף פעולה בכל עניין, מודעים ומתגייסים באמונה בהצלחת הדרך. יום אחד כשהבאתי את בני לביה"ס, נעצרתי לרגע ליד "קיר החזון" של הת"ת. נהניתי להרגיש חלק מהמקום המיוחד הזה שרואה מטרות ויעדים בחינוך כמשימת חיים, נותן את המירב בכל התחומים כדי שהתלמיד ירגיש יכול, משמעותי ואהוב. אני מודה לצוות החינוכי ולעומד בראשו המנהל, הרב תומר מיכאל על העבודה ללא לאות ועל החיוך שהבנים שלי מגיעים איתו מידי יום. ברכה והצלחה- ש. כהן יש להם הפסקת משחקים ואז שיעור קודש בשיטת אלמה של עבודה בקבוצות. לאחר מכן יש להם הקניה של מדעים בשיטת חקר ואנגלית ברמה גבוהה כבר מכיתה א'. חשיפה לשפה, לשיח שירים, דיבור. סוף יום, זמן התרפיות: מפגש עם חיות, זמן לאומנות, מוזיקה, כישורי חיים וכישורים חברתיים. איך מגיבים ההורים! "זה מתחלק. כולם ברוך השם מרוצים ושמחים. הרישום המטורף מדבר בעד עצמו. כולם נדרשים להיות פתוחים לדבר. רגע רגע, הילד שלי יקרא בסוף השנה? מה יעשו איתם בסמינר? צריך ללמוד אין מה לעשות קשה בחיים לא? צריך ללמוד לשחרר. יש גנים שהם לפי השיטה וכבר יש קהילה ומגיעה עם ידע והבנה. יש הורים גם שבאו לשמוע בערבים פתוחים ויצאו מוקסמים. הורים שאמרו אם אני רוצה ללמוד במקום כזה אני בטח ובטח רוצה את זה בשביל הילדה שלי". ומה עם בנים! "לוחצים על זה. יש דרישה מאוד מאוד גדולה. אני לא דוחפת לזה כי אני לא דוחפת לפתוח שנה הבאה עשר כיתות על אף שזה אפשרי מבחינת הרישום. זה צריך להיבנות בצורה יסודית ונכונה. ולבנות משהו שיתכתב עם תוכניות לימוד וגם עם מה שהעולם החרדי מציע ועוד ועוד. זה דורש המון מהצוות וזה לא פשוט להתאים למידה ברמה של ילדה ילדה. זה מעקב צמוד מאוד לא רק על למידה, התנהגותי, רגשי, חברתי הכל, הכל. אם רוצים לעשות משהו נכון זה תהליך איטי, אבל אני מאמינה שזה יקרה כי הביקוש קיים".
תלמוד תורה "חפץ חיים" קריית שמונה את תלמוד תורה חפץ חיים הכרתי לאחר שעברנו במס' בתי ספר. שאלתי את עצמי: "מדוע בחרתי דווקא בת"ת הזה לחנך את הילדים שלי?" בפגישתנו הראשונה, בבואנו לביה"ס, היה זה בזמן הפסקה. הילדים שחקו כמו שכל הילדים משחקים. אחד מאנשי הצוות עצר ילד קטן ואמר לו: "חכה רגע, אתה תיפול" הוא כרע מלא קומתו וקשר לילד את השרוכים. "לך לשחק צדיק" התרשמתי מאד מהדמות החינוכית והאכפתית. רשמתי לעצמי נקודה טובה בראש. נכנסנו למשרדים. אמרתי למזכיר שנקבע לנו ראיון עם המנהל. הוא בקש מאתנו לחכות במזכירות. בנתיים נשמע צלצול והילדים נכנסו לכיתות . משהו ברוגע של הילדים קסם לי מאד. חיכינו דקה שתיים ואל החדר נכנס המנהל. למרבה הפתעתי היה זה האיש שקשר את השרוכים לילד. "שלום וברכה, אני המנהל" באותו רגע ידעתי שזה יהיה המנהל של הילדים שלי. לא רק "איש של משרד, דף ועט", אלא- "איש של תלמידים" הבן שלי נהנה לבא יום יום לת"ת. המייחד את הת"ת המיוחד הזה זה המעטפת הלימודית-רגשית שהם מעניקים לילדים. המנהל , הרב תומר מיכאל, איש חינוך משכמו ומעלה היודע לגשת לכל ילד בדרכו. זו דמות ההשראה המעניקה גם לצוות החינוכי איך לנהוג ומה הדרך האידיאלית לעצב את דמות התלמיד. וכמו בכל מסע חינוכי של תלמידים בבי"ס יסודי, גם הילד שלנו זקוק למעט תגבור. המיוחד בתהליך הוא שהמלמד הוא זה שיוצר קשר אחת לחודשיים כדי לעדכן במצבו של הילד. הקשר איתנו רציף ואנו מודעים לכל מה שקורה , מה דרוש שיפור ולאיזה תהליכים ראוי ורצוי שנתגייס. המראה הראשון שפגשתי בת"ת לא הטעה אותי גם שנה ושנתיים לאחר מכן. בכל ביקור בת"ת אני נהנית לראות את הרוגע של התלמידים והטוהר הנסוך על פניהם. הסוד הגדול של הת"ת הזה היא- הגישה. הילד שלי אינו "עוד ילד" מקבוצה. הוא אינדיבידואל יחיד ומיוחד. המורה והמנהל מעבירים תחושה שזה הילד היחיד בכיתה. כאילו כל האנרגיות וכל המשאבים נוצרו עבור ילד אחד בלבד- הילד שלנו. לקבל את היחס מיוחד. באוכלוסייה החרדית הפער עוד יותר גדול. כיתה רגילה זה שולחנות, כיסאות וארבעים ומשהו ילדים. מורה עומדת ומעבירה את אותו השיעור שנה אחרי שנה". המיקוד דבריה של כהן הוא בהתאמת הילד לסביבה במקום שהסביבה תתאים לילד ולשלב ההתפתחותי שלו. כהן שמשה בעבר סגנית מנהלת ובהמשך מנהלת (כמינוי זמני) בנצח ישראל בבית שמש אך כאשר המחוז החרדי הציע לה לנהל בית ספר מונטסורי בירושלים היא קפצה על המציאה. "הלכנו לראות, לעשות סיורים, יש המון למידה. גם בארץ רוב בתי הספר המונטסורים הם פרטיים ואליטיסטים כי העלות הכספית היא מאוד גבוהה. אין כמעט בתי ספר מונטסורים ממלכתיים שבעצם לוקחים על עצמם את רוב העלות וההשתתפות הכספית ההורית היא מצומצמת. שאפו גדול לעיריית ירושלים שנטלה על עצמה את הדבר הזה. זה לא מובן מאליו בכלל לאור העלויות הגבוהות מאוד שלו". מונטסורי נעים להכיר, "הרעיון המונטסורי מדבר על זה שילד מטבעו אוהב ללמוד ולחקור ועושה זאת באופן ספונטני. תינוק הוא חסר שקט, הוא רוצה להרגיש, לחוש ועוד. הבעיה מתחילה שהתאמת הסביבה שלנו היא כזו שגורמת לנו להוריד את המוטיבציה שלנו ללמוד. אם כמבוגרים נתאים את הסביבה הלימודית לרצף ההתפתחותי ונאמין שהוא רוצה ויכול ללמוד ונתייחס אליו בכבוד ובגובה העיניים הילד רק ירצה ללמוד ולהתקדם כל הזמן. הלימוד צריך להיות מהנה, מעניין ורלוונטי וזה מה שמדרבן את הילד להמשיך וללמוד שוב ושוב". "אנשי החינוך בבית הספר עוברים באופן קבוע מגוון הדרכות בשיטה המונסטורית. יש באופן קבוע בכיתות אנשי מקצוע מגוונים, מדריכה מונטסורית למקצועות ספציפיים וגם מנתחת התנהגות פסיכולוגית, תרפיסטים ומטפלים מסוגים שונים. אין מורה אחת בכיתה, מינימום שתים שלוש. הציוד בכיתות הוא יקר מאוד, הוא ייבוא מארצות הברית כציוד מקורי של הוגת השיטה מריה מונטסורי. אפילו הגודל של כיתה סטנדרטית בחינוך המונטסורי הוא משמעותית גדול יותר. אנחנו עכשיו עושים התאמות כדי שהמבנה החדש שקיבלנו יתאים לדרישות". "מונטסורי"? לכהן חשוב להדגיש כי בית הספר מבוסס על השיטה המונטסורית אך משלב שיטות למידה נוספות. לצד העקרונות החינוך של השיטה לכהן חשוב לשלב ערכים תורניים מובהקים שבאים לידי ביטוי. "אנחנו מדגישים במהלך כל סדר היום את החיבור למצוות ולתורה ממקום אוהב ושמח. אני אוהבת את הקב"ה את התורה וזאת דרך מצוינת להעביר את זה לילדות דרך חוויה וחיבוב מצוות. לכן מתנות לאביונים הכנו אצלנו, ואפיית מצות כמובן וליל סדר, וגם כפרות וכל דבר. את מסיבת סידור עשינו בקבר שמואל הנביא סביב חנה ומשמעות התפילה והתפללנו יחד. שהכל יהיה בחוויה טובה וחיבור ורלוונטיות". סדר היום בבית הספר, בוקר רך, הבנות מגיעות ובוחרות היכן לשבת ממגוון האופציות הקיימות. הריהוט בכיתה רך ומעוגל. יש שיחה אישית עם המורה לכל ילדה שדורשת tבשלומה. בתשע מתחיל רשמית היום באמצעות מפגש בוקר שכולל תפילה, שיח רגשי מעגלי עבודה- זמן הקניה עם מורה (שפה ומתמטיקה) לפי רמה לימודית (ולא גילאית). ולאחר מכן תרגול חופשי דרך האביזרים המונטסורים במרחב הכיתה. לכל ילדה יש 'דף מעקב משימות' דרכו היא מתכננת ושולטת לבד בסדר היום שלה. "זה מדהים לראות בנות בכיתה אלף שכבר יודעות לנהל לעצמן את הזמן והסדר היום. איזה משימות הן דרשות לבצע וכמה זמן יידרש לכך והאם לבד או בצוותא" אומרת כהן. ארוחת הבוקר היא לא בזמן מסוים היא מתי שאת רעבה. יש מקום שאפשר לשבת בו ולאכול מתי שרוצים. ויש כמובן המון למידה רגשית על איך פותרים קונפליקטים חברתיים ועוד. יש דגש גדול על כישורי חיים הן מכינות לעצמן את האוכל בחלק מהימים בשבוע, לאחר מכן שוטפות את הכלים. האווירה התורנית בת"ת מיוחדת מאד. המבחן לזה הוא כיצד הילד שלי מביא את "דף הקשר השבועי" הביתה... כיצד הוא מחכה שנשאל ונתעניין, שוב ושוב הוא ואנחנו יחד קוראים את ההערות החיוביות של המלמד. חוזרים על הנלמד. דף הקשר מעיד על רמה תורנית גבוהה. הילד שלי לא רק לומד אלא הוא גם "לומד איך ללמוד, ושמכל דבר יש ללמוד". אין פלא שהת"ת מכוון לבוגרים בני תורה המשתלבים בישיבות הטובות ביותר. תוכניות ההעשרה המשולבות במסגרת הלמודית אינן רק "כותרת" על סדר היום התלמידים מקבלים שיעורי מוזיקה, חוגים לפיתוח חשיבה, ימי שיא מושקעים- כאשר גם בתכני המתמטיקה והשפה- יש העשרה תורנית ממוסר, פרקי אבות, חומש ופ.השבוע. דבר נוסף- הוא האסרטיביות הנעימה. בני מתמודד לפעמים עם מצבים חברתיים מורכבים, כמו בכל בי"ס. המהלך הראשון שנעשה במסגרת "הטיפול" בו הוא- לגייס אותנו לתהליך. אנו, כהורים, מרגישים משמעותיים מאד בתהליכים שהילדים שלנו עוברים בביה"ס. אנו שותפים לכל דבר, מקבלים כלים לשיתוף פעולה בכל עניין, מודעים ומתגייסים באמונה בהצלחת הדרך. יום אחד כשהבאתי את בני לביה"ס, נעצרתי לרגע ליד "קיר החזון" של הת"ת. נהניתי להרגיש חלק מהמקום המיוחד הזה שרואה מטרות ויעדים בחינוך כמשימת חיים, נותן את המירב בכל התחומים כדי שהתלמיד ירגיש יכול, משמעותי ואהוב. אני מודה לצוות החינוכי ולעומד בראשו המנהל, הרב תומר מיכאל על העבודה ללא לאות ועל החיוך שהבנים שלי מגיעים איתו מידי יום. ברכה והצלחה- ש. כהן יש להם הפסקת משחקים ואז שיעור קודש בשיטת אלמה של עבודה בקבוצות. לאחר מכן יש להם הקניה של מדעים בשיטת חקר ואנגלית ברמה גבוהה כבר מכיתה א'. חשיפה לשפה, לשיח שירים, דיבור. סוף יום, זמן התרפיות: מפגש עם חיות, זמן לאומנות, מוזיקה, כישורי חיים וכישורים חברתיים. איך מגיבים ההורים! "זה מתחלק. כולם ברוך השם מרוצים ושמחים. הרישום המטורף מדבר בעד עצמו. כולם נדרשים להיות פתוחים לדבר. רגע רגע, הילד שלי יקרא בסוף השנה? מה יעשו איתם בסמינר? צריך ללמוד אין מה לעשות קשה בחיים לא? צריך ללמוד לשחרר. יש גנים שהם לפי השיטה וכבר יש קהילה ומגיעה עם ידע והבנה. יש הורים גם שבאו לשמוע בערבים פתוחים ויצאו מוקסמים. הורים שאמרו אם אני רוצה ללמוד במקום כזה אני בטח ובטח רוצה את זה בשביל הילדה שלי". ומה עם בנים! "לוחצים על זה. יש דרישה מאוד מאוד גדולה. אני לא דוחפת לזה כי אני לא דוחפת לפתוח שנה הבאה עשר כיתות על אף שזה אפשרי מבחינת הרישום. זה צריך להיבנות בצורה יסודית ונכונה. ולבנות משהו שיתכתב עם תוכניות לימוד וגם עם מה שהעולם החרדי מציע ועוד ועוד. זה דורש המון מהצוות וזה לא פשוט להתאים למידה ברמה של ילדה ילדה. זה מעקב צמוד מאוד לא רק על למידה, התנהגותי, רגשי, חברתי הכל, הכל. אם רוצים לעשות משהו נכון זה תהליך איטי, אבל אני מאמינה שזה יקרה כי הביקוש קיים".
תלמוד תורה "חפץ חיים" קריית שמונה את תלמוד תורה חפץ חיים הכרתי לאחר שעברנו במס' בתי ספר. שאלתי את עצמי: "מדוע בחרתי דווקא בת"ת הזה לחנך את הילדים שלי?" בפגישתנו הראשונה, בבואנו לביה"ס, היה זה בזמן הפסקה. הילדים שחקו כמו שכל הילדים משחקים. אחד מאנשי הצוות עצר ילד קטן ואמר לו: "חכה רגע, אתה תיפול" הוא כרע מלא קומתו וקשר לילד את השרוכים. "לך לשחק צדיק" התרשמתי מאד מהדמות החינוכית והאכפתית. רשמתי לעצמי נקודה טובה בראש. נכנסנו למשרדים. אמרתי למזכיר שנקבע לנו ראיון עם המנהל. הוא בקש מאתנו לחכות במזכירות. בנתיים נשמע צלצול והילדים נכנסו לכיתות . משהו ברוגע של הילדים קסם לי מאד. חיכינו דקה שתיים ואל החדר נכנס המנהל. למרבה הפתעתי היה זה האיש שקשר את השרוכים לילד. "שלום וברכה, אני המנהל" באותו רגע ידעתי שזה יהיה המנהל של הילדים שלי. לא רק "איש של משרד, דף ועט", אלא- "איש של תלמידים" הבן שלי נהנה לבא יום יום לת"ת. המייחד את הת"ת המיוחד הזה זה המעטפת הלימודית-רגשית שהם מעניקים לילדים. המנהל , הרב תומר מיכאל, איש חינוך משכמו ומעלה היודע לגשת לכל ילד בדרכו. זו דמות ההשראה המעניקה גם לצוות החינוכי איך לנהוג ומה הדרך האידיאלית לעצב את דמות התלמיד. וכמו בכל מסע חינוכי של תלמידים בבי"ס יסודי, גם הילד שלנו זקוק למעט תגבור. המיוחד בתהליך הוא שהמלמד הוא זה שיוצר קשר אחת לחודשיים כדי לעדכן במצבו של הילד. הקשר איתנו רציף ואנו מודעים לכל מה שקורה , מה דרוש שיפור ולאיזה תהליכים ראוי ורצוי שנתגייס. המראה הראשון שפגשתי בת"ת לא הטעה אותי גם שנה ושנתיים לאחר מכן. בכל ביקור בת"ת אני נהנית לראות את הרוגע של התלמידים והטוהר הנסוך על פניהם. הסוד הגדול של הת"ת הזה היא- הגישה. הילד שלי אינו "עוד ילד" מקבוצה. הוא אינדיבידואל יחיד ומיוחד. המורה והמנהל מעבירים תחושה שזה הילד היחיד בכיתה. כאילו כל האנרגיות וכל המשאבים נוצרו עבור ילד אחד בלבד- הילד שלנו. לקבל את היחס מיוחד. באוכלוסייה החרדית הפער עוד יותר גדול. כיתה רגילה זה שולחנות, כיסאות וארבעים ומשהו ילדים. מורה עומדת ומעבירה את אותו השיעור שנה אחרי שנה". המיקוד דבריה של כהן הוא בהתאמת הילד לסביבה במקום שהסביבה תתאים לילד ולשלב ההתפתחותי שלו. כהן שמשה בעבר סגנית מנהלת ובהמשך מנהלת (כמינוי זמני) בנצח ישראל בבית שמש אך כאשר המחוז החרדי הציע לה לנהל בית ספר מונטסורי בירושלים היא קפצה על המציאה. "הלכנו לראות, לעשות סיורים, יש המון למידה. גם בארץ רוב בתי הספר המונטסורים הם פרטיים ואליטיסטים כי העלות הכספית היא מאוד גבוהה. אין כמעט בתי ספר מונטסורים ממלכתיים שבעצם לוקחים על עצמם את רוב העלות וההשתתפות הכספית ההורית היא מצומצמת. שאפו גדול לעיריית ירושלים שנטלה על עצמה את הדבר הזה. זה לא מובן מאליו בכלל לאור העלויות הגבוהות מאוד שלו". מונטסורי נעים להכיר, "הרעיון המונטסורי מדבר על זה שילד מטבעו אוהב ללמוד ולחקור ועושה זאת באופן ספונטני. תינוק הוא חסר שקט, הוא רוצה להרגיש, לחוש ועוד. הבעיה מתחילה שהתאמת הסביבה שלנו היא כזו שגורמת לנו להוריד את המוטיבציה שלנו ללמוד. אם כמבוגרים נתאים את הסביבה הלימודית לרצף ההתפתחותי ונאמין שהוא רוצה ויכול ללמוד ונתייחס אליו בכבוד ובגובה העיניים הילד רק ירצה ללמוד ולהתקדם כל הזמן. הלימוד צריך להיות מהנה, מעניין ורלוונטי וזה מה שמדרבן את הילד להמשיך וללמוד שוב ושוב". "אנשי החינוך בבית הספר עוברים באופן קבוע מגוון הדרכות בשיטה המונסטורית. יש באופן קבוע בכיתות אנשי מקצוע מגוונים, מדריכה מונטסורית למקצועות ספציפיים וגם מנתחת התנהגות פסיכולוגית, תרפיסטים ומטפלים מסוגים שונים. אין מורה אחת בכיתה, מינימום שתים שלוש. הציוד בכיתות הוא יקר מאוד, הוא ייבוא מארצות הברית כציוד מקורי של הוגת השיטה מריה מונטסורי. אפילו הגודל של כיתה סטנדרטית בחינוך המונטסורי הוא משמעותית גדול יותר. אנחנו עכשיו עושים התאמות כדי שהמבנה החדש שקיבלנו יתאים לדרישות". "מונטסורי"? לכהן חשוב להדגיש כי בית הספר מבוסס על השיטה המונטסורית אך משלב שיטות למידה נוספות. לצד העקרונות החינוך של השיטה לכהן חשוב לשלב ערכים תורניים מובהקים שבאים לידי ביטוי. "אנחנו מדגישים במהלך כל סדר היום את החיבור למצוות ולתורה ממקום אוהב ושמח. אני אוהבת את הקב"ה את התורה וזאת דרך מצוינת להעביר את זה לילדות דרך חוויה וחיבוב מצוות. לכן מתנות לאביונים הכנו אצלנו, ואפיית מצות כמובן וליל סדר, וגם כפרות וכל דבר. את מסיבת סידור עשינו בקבר שמואל הנביא סביב חנה ומשמעות התפילה והתפללנו יחד. שהכל יהיה בחוויה טובה וחיבור ורלוונטיות". סדר היום בבית הספר, בוקר רך, הבנות מגיעות ובוחרות היכן לשבת ממגוון האופציות הקיימות. הריהוט בכיתה רך ומעוגל. יש שיחה אישית עם המורה לכל ילדה שדורשת tבשלומה. בתשע מתחיל רשמית היום באמצעות מפגש בוקר שכולל תפילה, שיח רגשי מעגלי עבודה- זמן הקניה עם מורה (שפה ומתמטיקה) לפי רמה לימודית (ולא גילאית). ולאחר מכן תרגול חופשי דרך האביזרים המונטסורים במרחב הכיתה. לכל ילדה יש 'דף מעקב משימות' דרכו היא מתכננת ושולטת לבד בסדר היום שלה. "זה מדהים לראות בנות בכיתה אלף שכבר יודעות לנהל לעצמן את הזמן והסדר היום. איזה משימות הן דרשות לבצע וכמה זמן יידרש לכך והאם לבד או בצוותא" אומרת כהן. ארוחת הבוקר היא לא בזמן מסוים היא מתי שאת רעבה. יש מקום שאפשר לשבת בו ולאכול מתי שרוצים. ויש כמובן המון למידה רגשית על איך פותרים קונפליקטים חברתיים ועוד. יש דגש גדול על כישורי חיים הן מכינות לעצמן את האוכל בחלק מהימים בשבוע, לאחר מכן שוטפות את הכלים. האווירה התורנית בת"ת מיוחדת מאד. המבחן לזה הוא כיצד הילד שלי מביא את "דף הקשר השבועי" הביתה... כיצד הוא מחכה שנשאל ונתעניין, שוב ושוב הוא ואנחנו יחד קוראים את ההערות החיוביות של המלמד. חוזרים על הנלמד. דף הקשר מעיד על רמה תורנית גבוהה. הילד שלי לא רק לומד אלא הוא גם "לומד איך ללמוד, ושמכל דבר יש ללמוד". אין פלא שהת"ת מכוון לבוגרים בני תורה המשתלבים בישיבות הטובות ביותר. תוכניות ההעשרה המשולבות במסגרת הלמודית אינן רק "כותרת" על סדר היום התלמידים מקבלים שיעורי מוזיקה, חוגים לפיתוח חשיבה, ימי שיא מושקעים- כאשר גם בתכני המתמטיקה והשפה- יש העשרה תורנית ממוסר, פרקי אבות, חומש ופ.השבוע. דבר נוסף- הוא האסרטיביות הנעימה. בני מתמודד לפעמים עם מצבים חברתיים מורכבים, כמו בכל בי"ס. המהלך הראשון שנעשה במסגרת "הטיפול" בו הוא- לגייס אותנו לתהליך. אנו, כהורים, מרגישים משמעותיים מאד בתהליכים שהילדים שלנו עוברים בביה"ס. אנו שותפים לכל דבר, מקבלים כלים לשיתוף פעולה בכל עניין, מודעים ומתגייסים באמונה בהצלחת הדרך. יום אחד כשהבאתי את בני לביה"ס, נעצרתי לרגע ליד "קיר החזון" של הת"ת. נהניתי להרגיש חלק מהמקום המיוחד הזה שרואה מטרות ויעדים בחינוך כמשימת חיים, נותן את המירב בכל התחומים כדי שהתלמיד ירגיש יכול, משמעותי ואהוב. אני מודה לצוות החינוכי ולעומד בראשו המנהל, הרב תומר מיכאל על העבודה ללא לאות ועל החיוך שהבנים שלי מגיעים איתו מידי יום. ברכה והצלחה- ש. כהן יש להם הפסקת משחקים ואז שיעור קודש בשיטת אלמה של עבודה בקבוצות. לאחר מכן יש להם הקניה של מדעים בשיטת חקר ואנגלית ברמה גבוהה כבר מכיתה א'. חשיפה לשפה, לשיח שירים, דיבור. סוף יום, זמן התרפיות: מפגש עם חיות, זמן לאומנות, מוזיקה, כישורי חיים וכישורים חברתיים. איך מגיבים ההורים! "זה מתחלק. כולם ברוך השם מרוצים ושמחים. הרישום המטורף מדבר בעד עצמו. כולם נדרשים להיות פתוחים לדבר. רגע רגע, הילד שלי יקרא בסוף השנה? מה יעשו איתם בסמינר? צריך ללמוד אין מה לעשות קשה בחיים לא? צריך ללמוד לשחרר. יש גנים שהם לפי השיטה וכבר יש קהילה ומגיעה עם ידע והבנה. יש הורים גם שבאו לשמוע בערבים פתוחים ויצאו מוקסמים. הורים שאמרו אם אני רוצה ללמוד במקום כזה אני בטח ובטח רוצה את זה בשביל הילדה שלי". ומה עם בנים! "לוחצים על זה. יש דרישה מאוד מאוד גדולה. אני לא דוחפת לזה כי אני לא דוחפת לפתוח שנה הבאה עשר כיתות על אף שזה אפשרי מבחינת הרישום. זה צריך להיבנות בצורה יסודית ונכונה. ולבנות משהו שיתכתב עם תוכניות לימוד וגם עם מה שהעולם החרדי מציע ועוד ועוד. זה דורש המון מהצוות וזה לא פשוט להתאים למידה ברמה של ילדה ילדה. זה מעקב צמוד מאוד לא רק על למידה, התנהגותי, רגשי, חברתי הכל, הכל. אם רוצים לעשות משהו נכון זה תהליך איטי, אבל אני מאמינה שזה יקרה כי הביקוש קיים".
חינוך חרדי ממלכתי: תמונת המצב המשפטית על הכותב: עו"ד הרן רייכמן מנהל הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. מייצג הורים חרדים המבקשים להקים מסגרות ממלכתיות חרדיות מול רשויות מקומיות והמדינה. בין היתר ייצג את ההורים החרדים בעתירת מבשרת ציון ומייצג כיום הורים החרדיים נוספים בעתירה המתנהלת בימים אלה מול רשות מקומית. זכות משפטית לחינוך? יש דבר כזה! בהתאם לכללי המשפט המקובלים בעולם זכותו של כל תלמיד ותלמידה לחינוך נשענת על ארבעה יסודות: א. זמינות ונגישות (availability (המבטיח מוסדות חינוך בפריסה נרחבת לטובת מתן גישה לכל ילד וילדה לחינוך. ב. גישה שווה לכולם לחינוך (accessibility (והעדר אפליה ג. חינוך מתקבל על הדעת (acceptability (המבטיח ידע לימודי בסיסי לכל תלמיד ותלמידה בו. ד. חינוך מותאם (adaptability (המבטיח מתן מענה חינוכי לכל תלמיד ותלמידה בהתאם לאורחות חייהם והשקפת עולמם הדתית. לאורך שנים החינוך במגזר החרדי הפר את ארבעת יסודות הזכות לחינוך, על אף שמוסדות החינוך של החינוך העצמאי ומעין החינוך התורני, מתוקצבים באופן עו"ד הרן רייכמן מנהל הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך בפקולטה למשפטים בחיפה לקבל את היחס מיוחד. באוכלוסייה החרדית הפער עוד יותר גדול. כיתה רגילה זה שולחנות, כיסאות וארבעים ומשהו ילדים. מורה עומדת ומעבירה את אותו השיעור שנה אחרי שנה". המיקוד דבריה של כהן הוא בהתאמת הילד לסביבה במקום שהסביבה תתאים לילד ולשלב ההתפתחותי שלו. כהן שמשה בעבר סגנית מנהלת ובהמשך מנהלת (כמינוי זמני) בנצח ישראל בבית שמש אך כאשר המחוז החרדי הציע לה לנהל בית ספר מונטסורי בירושלים היא קפצה על המציאה. "הלכנו לראות, לעשות סיורים, יש המון למידה. גם בארץ רוב בתי הספר המונטסורים הם פרטיים ואליטיסטים כי העלות הכספית היא מאוד גבוהה. אין כמעט בתי ספר מונטסורים ממלכתיים שבעצם לוקחים על עצמם את רוב העלות וההשתתפות הכספית ההורית היא מצומצמת. שאפו גדול לעיריית ירושלים שנטלה על עצמה את הדבר הזה. זה לא מובן מאליו בכלל לאור העלויות הגבוהות מאוד שלו". מונטסורי נעים להכיר, "הרעיון המונטסורי מדבר על זה שילד מטבעו אוהב ללמוד ולחקור ועושה זאת באופן ספונטני. תינוק הוא חסר שקט, הוא רוצה להרגיש, לחוש ועוד. הבעיה מתחילה שהתאמת הסביבה שלנו היא כזו שגורמת לנו להוריד את המוטיבציה שלנו ללמוד. אם כמבוגרים נתאים את הסביבה הלימודית לרצף ההתפתחותי ונאמין שהוא רוצה ויכול ללמוד ונתייחס אליו בכבוד ובגובה העיניים הילד רק ירצה ללמוד ולהתקדם כל הזמן. הלימוד צריך להיות מהנה, מעניין ורלוונטי וזה מה שמדרבן את הילד להמשיך וללמוד שוב ושוב". "אנשי החינוך בבית הספר עוברים באופן קבוע מגוון הדרכות בשיטה המונסטורית. יש באופן קבוע בכיתות אנשי מקצוע מגוונים, מדריכה מונטסורית למקצועות ספציפיים וגם מנתחת התנהגות פסיכולוגית, תרפיסטים ומטפלים מסוגים שונים. אין מורה אחת בכיתה, מינימום שתים שלוש. הציוד בכיתות הוא יקר מאוד, הוא ייבוא מארצות הברית כציוד מקורי של הוגת השיטה מריה מונטסורי. אפילו הגודל של כיתה סטנדרטית בחינוך המונטסורי הוא משמעותית גדול יותר. אנחנו עכשיו עושים התאמות כדי שהמבנה החדש שקיבלנו יתאים לדרישות". "מונטסורי"? לכהן חשוב להדגיש כי בית הספר מבוסס על השיטה המונטסורית אך משלב שיטות למידה נוספות. לצד העקרונות החינוך של השיטה לכהן חשוב לשלב ערכים תורניים מובהקים שבאים לידי ביטוי. "אנחנו מדגישים במהלך כל סדר היום את החיבור למצוות ולתורה ממקום אוהב ושמח. אני אוהבת את הקב"ה את התורה וזאת דרך מצוינת להעביר את זה לילדות דרך חוויה וחיבוב מצוות. לכן מתנות לאביונים הכנו אצלנו, ואפיית מצות כמובן וליל סדר, וגם כפרות וכל דבר. את מסיבת סידור עשינו בקבר שמואל הנביא סביב חנה ומשמעות התפילה והתפללנו יחד. שהכל יהיה בחוויה טובה וחיבור ורלוונטיות". סדר היום בבית הספר, בוקר רך, הבנות מגיעות ובוחרות היכן לשבת ממגוון האופציות הקיימות. הריהוט בכיתה רך ומעוגל. יש שיחה אישית עם המורה לכל ילדה שדורשת tבשלומה. בתשע מתחיל רשמית היום באמצעות מפגש בוקר שכולל תפילה, שיח רגשי מעגלי עבודה- זמן הקניה עם מורה (שפה ומתמטיקה) לפי רמה לימודית (ולא גילאית). ולאחר מכן תרגול חופשי דרך האביזרים המונטסורים במרחב הכיתה. לכל ילדה יש 'דף מעקב משימות' דרכו היא מתכננת ושולטת לבד בסדר היום שלה. "זה מדהים לראות בנות בכיתה אלף שכבר יודעות לנהל לעצמן את הזמן והסדר היום. איזה משימות הן דרשות לבצע וכמה זמן יידרש לכך והאם לבד או בצוותא" אומרת כהן. ארוחת הבוקר היא לא בזמן מסוים היא מתי שאת רעבה. יש מקום שאפשר לשבת בו ולאכול מתי שרוצים. ויש כמובן המון למידה רגשית על איך פותרים קונפליקטים חברתיים ועוד. יש דגש גדול על כישורי חיים הן מכינות לעצמן את האוכל בחלק מהימים בשבוע, לאחר מכן שוטפות את הכלים. יש להם הפסקת משחקים ואז שיעור קודש בשיטת אלמה של עבודה בקבוצות. לאחר מכן יש להם הקניה של מדעים בשיטת חקר ואנגלית ברמה גבוהה כבר מכיתה א'. חשיפה לשפה, לשיח שירים, דיבור. סוף יום, זמן התרפיות: מפגש עם חיות, זמן לאומנות, מוזיקה, כישורי חיים וכישורים חברתיים. איך מגיבים ההורים! "זה מתחלק. כולם ברוך השם מרוצים ושמחים. הרישום המטורף מדבר בעד עצמו. כולם נדרשים להיות פתוחים לדבר. רגע רגע, הילד שלי יקרא בסוף השנה? מה יעשו איתם בסמינר? צריך ללמוד אין מה לעשות קשה בחיים לא? צריך ללמוד לשחרר. יש גנים שהם לפי השיטה וכבר יש קהילה ומגיעה עם ידע והבנה. יש הורים גם שבאו לשמוע בערבים פתוחים ויצאו מוקסמים. הורים שאמרו אם אני רוצה ללמוד במקום כזה אני בטח ובטח רוצה את זה בשביל הילדה שלי". ומה עם בנים! "לוחצים על זה. יש דרישה מאוד מאוד גדולה. אני לא דוחפת לזה כי אני לא דוחפת לפתוח שנה הבאה עשר כיתות על אף שזה אפשרי מבחינת הרישום. זה צריך להיבנות בצורה יסודית ונכונה. ולבנות משהו שיתכתב עם תוכניות לימוד וגם עם מה שהעולם החרדי מציע ועוד ועוד. זה דורש המון מהצוות וזה לא פשוט להתאים למידה ברמה של ילדה ילדה. זה מעקב צמוד מאוד לא רק על למידה, התנהגותי, רגשי, חברתי הכל, הכל. אם רוצים לעשות משהו נכון זה תהליך איטי, אבל אני מאמינה שזה יקרה כי הביקוש קיים". זכויות הורי הממ”ח הרן רייכמן צילום: עופר חג'יוב
לקבל את היחס מיוחד. באוכלוסייה החרדית הפער עוד יותר גדול. כיתה רגילה זה שולחנות, כיסאות וארבעים ומשהו ילדים. מורה עומדת ומעבירה את אותו השיעור שנה אחרי שנה". המיקוד דבריה של כהן הוא בהתאמת הילד לסביבה במקום שהסביבה תתאים לילד ולשלב ההתפתחותי שלו. כהן שמשה בעבר סגנית מנהלת ובהמשך מנהלת (כמינוי זמני) בנצח ישראל בבית שמש אך כאשר המחוז החרדי הציע לה לנהל בית ספר מונטסורי בירושלים היא קפצה על המציאה. "הלכנו לראות, לעשות סיורים, יש המון למידה. גם בארץ רוב בתי הספר המונטסורים הם פרטיים ואליטיסטים כי העלות הכספית היא מאוד גבוהה. אין כמעט בתי ספר מונטסורים ממלכתיים שבעצם לוקחים על עצמם את רוב העלות וההשתתפות הכספית ההורית היא מצומצמת. שאפו גדול לעיריית ירושלים שנטלה על עצמה את הדבר הזה. זה לא מובן מאליו בכלל לאור העלויות הגבוהות מאוד שלו". מונטסורי נעים להכיר, "הרעיון המונטסורי מדבר על זה שילד מטבעו אוהב ללמוד ולחקור ועושה זאת באופן ספונטני. תינוק הוא חסר שקט, הוא רוצה להרגיש, לחוש ועוד. הבעיה מתחילה שהתאמת הסביבה שלנו היא כזו שגורמת לנו להוריד את המוטיבציה שלנו ללמוד. אם כמבוגרים נתאים את הסביבה הלימודית לרצף ההתפתחותי ונאמין שהוא רוצה ויכול ללמוד ונתייחס אליו בכבוד ובגובה העיניים הילד רק ירצה ללמוד ולהתקדם כל הזמן. הלימוד צריך להיות מהנה, מעניין ורלוונטי וזה מה שמדרבן את הילד להמשיך וללמוד שוב ושוב". "אנשי החינוך בבית הספר עוברים באופן קבוע מגוון הדרכות בשיטה המונסטורית. יש באופן קבוע בכיתות אנשי מקצוע מגוונים, מדריכה מונטסורית למקצועות ספציפיים וגם מנתחת התנהגות פסיכולוגית, תרפיסטים ומטפלים מסוגים שונים. אין מורה אחת בכיתה, מינימום שתים שלוש. הציוד בכיתות הוא יקר מאוד, הוא ייבוא מארצות הברית כציוד מקורי של הוגת השיטה מריה מונטסורי. אפילו הגודל של כיתה סטנדרטית בחינוך המונטסורי הוא משמעותית גדול יותר. אנחנו עכשיו עושים התאמות כדי שהמבנה החדש שקיבלנו יתאים לדרישות". "מונטסורי"? לכהן חשוב להדגיש כי בית הספר מבוסס על השיטה המונטסורית אך משלב שיטות למידה נוספות. לצד העקרונות החינוך של השיטה לכהן חשוב לשלב ערכים תורניים מובהקים שבאים לידי ביטוי. "אנחנו מדגישים במהלך כל סדר היום את החיבור למצוות ולתורה ממקום אוהב ושמח. אני אוהבת את הקב"ה את התורה וזאת דרך מצוינת להעביר את זה לילדות דרך חוויה וחיבוב מצוות. לכן מתנות לאביונים הכנו אצלנו, ואפיית מצות כמובן וליל סדר, וגם כפרות וכל דבר. את מסיבת סידור עשינו בקבר שמואל הנביא סביב חנה ומשמעות התפילה והתפללנו יחד. שהכל יהיה בחוויה טובה וחיבור ורלוונטיות". סדר היום בבית הספר, בוקר רך, הבנות מגיעות ובוחרות היכן לשבת ממגוון האופציות הקיימות. הריהוט בכיתה רך ומעוגל. יש שיחה אישית עם המורה לכל ילדה שדורשת tבשלומה. בתשע מתחיל רשמית היום באמצעות מפגש בוקר שכולל תפילה, שיח רגשי מעגלי עבודה- זמן הקניה עם מורה (שפה ומתמטיקה) לפי רמה לימודית (ולא גילאית). ולאחר מכן תרגול חופשי דרך האביזרים המונטסורים במרחב הכיתה. לכל ילדה יש 'דף מעקב משימות' דרכו היא מתכננת ושולטת לבד בסדר היום שלה. "זה מדהים לראות בנות בכיתה אלף שכבר יודעות לנהל לעצמן את הזמן והסדר היום. איזה משימות הן דרשות לבצע וכמה זמן יידרש לכך והאם לבד או בצוותא" אומרת כהן. ארוחת הבוקר היא לא בזמן מסוים היא מתי שאת רעבה. יש מקום שאפשר לשבת בו ולאכול מתי שרוצים. ויש כמובן המון למידה רגשית על איך פותרים קונפליקטים חברתיים ועוד. יש דגש גדול על כישורי חיים הן מכינות לעצמן את האוכל בחלק מהימים בשבוע, לאחר מכן שוטפות את הכלים. מלא על ידי המדינה והם אלו המספקים את חובת המדינה לקיים את הזכות לחינוך לילדים וילדות חרדים. הפרת זכויות אלו התבטאה בהעדר אפשרות של כל תלמיד ותלמידה במגזר החרדי ללמוד במוסד חינוכי המותאם לתרבותו בסמוך לביתו, באפליה המתקיימת בכניסה למוסדות חינוך ובהעדר לימודי ליבה הולמים. בעבר: פתיחת מסגרת ממלכתית חרדית הייתה תלויה ברצונה הטוב של הרשות המקומית מוסדות החינוך הממלכתיים חרדיים (ממ"ח) מהווים המזור לפגיעה זו. עם זאת, בהקמתם הם לא הוסדרו בחוק ואף לא בחוזר מנכ"ל או הנחייה ממשלתית אחרת. מצב דברים זה הוביל לכך כי הזכות ללמוד במוסד חינוך ממלכתי חרדי הייתה נתונה בפועל לרצונה של רשות מקומית כזו או אחרת. בהליך שניהלנו בבית משפט בעניין הקמת מוסד חינוך ממלכתי חרדי במבשרת ציון ביקשנו לטעון כי מדובר בזכות מוקנית. בית המשפט העליון בחר בזמנו לא לדון בסוגיה אך למעשה הבהיר לרשויות כי במקום בו יש די ביקוש של תלמידים או תלמידות למוסד חינוך ממלכתי חרדי, יש להקימו. עוד הנחה בית המשפט להסדיר את הסוגייה בהנחיה מחייבת. כיום: הזכות למוסד הממלכתי חרדי לאחר חוזר המנכ"ל של שרת החינוך לשעבר יפעת שאשא-ביטון ב 22.11.30 פורסם חוזר המנכ"ל המעגן את זכויות התלמידים והתלמידות החרדים ללמוד במוסדות חינוך ממלכתיים חרדיים. אמנם היה נכון לעגן את מוסדות החינוך הממלכתיים חרדיים בחוק או בתקנות אך גם חוזר מנכ"ל משרד החינוך מחייב את הרשויות. יש להם הפסקת משחקים ואז שיעור קודש בשיטת אלמה של עבודה בקבוצות. לאחר מכן יש להם הקניה של מדעים בשיטת חקר ואנגלית ברמה גבוהה כבר מכיתה א'. חשיפה לשפה, לשיח שירים, דיבור. סוף יום, זמן התרפיות: מפגש עם חיות, זמן לאומנות, מוזיקה, כישורי חיים וכישורים חברתיים. איך מגיבים ההורים! "זה מתחלק. כולם ברוך השם מרוצים ושמחים. הרישום המטורף מדבר בעד עצמו. כולם נדרשים להיות פתוחים לדבר. רגע רגע, הילד שלי יקרא בסוף השנה? מה יעשו איתם בסמינר? צריך ללמוד אין מה לעשות קשה בחיים לא? צריך ללמוד לשחרר. יש גנים שהם לפי השיטה וכבר יש קהילה ומגיעה עם ידע והבנה. יש הורים גם שבאו לשמוע בערבים פתוחים ויצאו מוקסמים. הורים שאמרו אם אני רוצה ללמוד במקום כזה אני בטח ובטח רוצה את זה בשביל הילדה שלי". ומה עם בנים! "לוחצים על זה. יש דרישה מאוד מאוד גדולה. אני לא דוחפת לזה כי אני לא דוחפת לפתוח שנה הבאה עשר כיתות על אף שזה אפשרי מבחינת הרישום. זה צריך להיבנות בצורה יסודית ונכונה. ולבנות משהו שיתכתב עם תוכניות לימוד וגם עם מה שהעולם החרדי מציע ועוד ועוד. זה דורש המון מהצוות וזה לא פשוט להתאים למידה ברמה של ילדה ילדה. זה מעקב צמוד מאוד לא רק על למידה, התנהגותי, רגשי, חברתי הכל, הכל. אם רוצים לעשות משהו נכון זה תהליך איטי, אבל אני מאמינה שזה יקרה כי הביקוש קיים". שירו למלך-בית שמש
לקבל את היחס מיוחד. באוכלוסייה החרדית הפער עוד יותר גדול. כיתה רגילה זה שולחנות, כיסאות וארבעים ומשהו ילדים. מורה עומדת ומעבירה את אותו השיעור שנה אחרי שנה". המיקוד דבריה של כהן הוא בהתאמת הילד לסביבה במקום שהסביבה תתאים לילד ולשלב ההתפתחותי שלו. כהן שמשה בעבר סגנית מנהלת ובהמשך מנהלת (כמינוי זמני) בנצח ישראל בבית שמש אך כאשר המחוז החרדי הציע לה לנהל בית ספר מונטסורי בירושלים היא קפצה על המציאה. "הלכנו לראות, לעשות סיורים, יש המון למידה. גם בארץ רוב בתי הספר המונטסורים הם פרטיים ואליטיסטים כי העלות הכספית היא מאוד גבוהה. אין כמעט בתי ספר מונטסורים ממלכתיים שבעצם לוקחים על עצמם את רוב העלות וההשתתפות הכספית ההורית היא מצומצמת. שאפו גדול לעיריית ירושלים שנטלה על עצמה את הדבר הזה. זה לא מובן מאליו בכלל לאור העלויות הגבוהות מאוד שלו". מונטסורי נעים להכיר, "הרעיון המונטסורי מדבר על זה שילד מטבעו אוהב ללמוד ולחקור ועושה זאת באופן ספונטני. תינוק הוא חסר שקט, הוא רוצה להרגיש, לחוש ועוד. הבעיה מתחילה שהתאמת הסביבה שלנו היא כזו שגורמת לנו להוריד את המוטיבציה שלנו ללמוד. אם כמבוגרים נתאים את הסביבה הלימודית לרצף ההתפתחותי ונאמין שהוא רוצה ויכול ללמוד ונתייחס אליו בכבוד ובגובה העיניים הילד רק ירצה ללמוד ולהתקדם כל הזמן. הלימוד צריך להיות מהנה, מעניין ורלוונטי וזה מה שמדרבן את הילד להמשיך וללמוד שוב ושוב". "אנשי החינוך בבית הספר עוברים באופן קבוע מגוון הדרכות בשיטה המונסטורית. יש באופן קבוע בכיתות אנשי מקצוע מגוונים, מדריכה מונטסורית למקצועות ספציפיים וגם מנתחת התנהגות פסיכולוגית, תרפיסטים ומטפלים מסוגים שונים. אין מורה אחת בכיתה, מינימום שתים שלוש. הציוד בכיתות הוא יקר מאוד, הוא ייבוא מארצות הברית כציוד מקורי של הוגת השיטה מריה מונטסורי. אפילו הגודל של כיתה סטנדרטית בחינוך המונטסורי הוא משמעותית גדול יותר. אנחנו עכשיו עושים התאמות כדי שהמבנה החדש שקיבלנו יתאים לדרישות". "מונטסורי"? לכהן חשוב להדגיש כי בית הספר מבוסס על השיטה המונטסורית אך משלב שיטות למידה נוספות. לצד העקרונות החינוך של השיטה לכהן חשוב לשלב ערכים תורניים מובהקים שבאים לידי ביטוי. "אנחנו מדגישים במהלך כל סדר היום את החיבור למצוות ולתורה ממקום אוהב ושמח. אני אוהבת את הקב"ה את התורה וזאת דרך מצוינת להעביר את זה לילדות דרך חוויה וחיבוב מצוות. לכן מתנות לאביונים הכנו אצלנו, ואפיית מצות כמובן וליל סדר, וגם כפרות וכל דבר. את מסיבת סידור עשינו בקבר שמואל הנביא סביב חנה ומשמעות התפילה והתפללנו יחד. שהכל יהיה בחוויה טובה וחיבור ורלוונטיות". סדר היום בבית הספר, בוקר רך, הבנות מגיעות ובוחרות היכן לשבת ממגוון האופציות הקיימות. הריהוט בכיתה רך ומעוגל. יש שיחה אישית עם המורה לכל ילדה שדורשת tבשלומה. בתשע מתחיל רשמית היום באמצעות מפגש בוקר שכולל תפילה, שיח רגשי מעגלי עבודה- זמן הקניה עם מורה (שפה ומתמטיקה) לפי רמה לימודית (ולא גילאית). ולאחר מכן תרגול חופשי דרך האביזרים המונטסורים במרחב הכיתה. לכל ילדה יש 'דף מעקב משימות' דרכו היא מתכננת ושולטת לבד בסדר היום שלה. "זה מדהים לראות בנות בכיתה אלף שכבר יודעות לנהל לעצמן את הזמן והסדר היום. איזה משימות הן דרשות לבצע וכמה זמן יידרש לכך והאם לבד או בצוותא" אומרת כהן. ארוחת הבוקר היא לא בזמן מסוים היא מתי שאת רעבה. יש מקום שאפשר לשבת בו ולאכול מתי שרוצים. ויש כמובן המון למידה רגשית על איך פותרים קונפליקטים חברתיים ועוד. יש דגש גדול על כישורי חיים הן מכינות לעצמן את האוכל בחלק מהימים בשבוע, לאחר מכן שוטפות את הכלים. בין היתר מעגן חוזר המנכ"ל את ההסדרים הבאים: א. מוסדות החינוך הממלכתיים החרדיים הם מוסדות חינוך רשמיים לכל דבר ועניין: המשתמע מכך שהם זכאים לכלל התנאים והתקצוב של בתי הספר הממלכתיים והממלכתיים דתיים הרשמיים מצד אחד ומחויבים בכללים של החינוך הממלכתי כגון קיום לימודי ליבה מלאים וקבלת תלמידים בהתאם לדין. ב. רשות מקומית והמחוז החרדי במשרד החינוך נדרשים לפתוח מוסד חינוך ממלכתי חרדי: זאת בהתאם לכללים המקובלים לפתיח מוסדות חינוך ממלכתיים, בדגש על כל שמספר התלמידים הצפוי ואופק הצמיחה מצדיקים פתיחת מוסד (תנאים אלה תקפים גם בפתיחת מוסד חדש וגם בהעברת מוסד קיים מהחינוך החרדי הרגיל לזרם הממלכתי חרדי). במידה והרשות המקומית לא פועלת לפתיחת המוסד החינוכי על אף הצדקה מספרית לפתיחת מוסד חינוכי, זכאים הורים לפנות לרשות המקומית ולדרוש פתיחתו. סירוב לא סביר של רשות מקומית או של משרד החינוך לפתיחת המוסד החינוכי עשוי לפתוח פתח לעתירה משפטית. ג. אין ברשות מקומית מוסד חינוך ממלכתי חרדי? תלמידים ותלמידות המבקשים להירשם למוסד מסוג זה, יהיו זכאים ללמוד במוסד חינוך ממלכתי חרדי ברשות שכנה ועל הרשות המקומית יהיה לממן את אגרת לימודי החוץ ואת ההסעות לשם, ככל שמרחק המוסד החינוכי עונה על הקריטריונים (2 ק"מ עד כיתה ד', 3 ק"מ מכיתה ה' ואילך). לפניות נוספות: [email protected] 050-5657157 יש להם הפסקת משחקים ואז שיעור קודש בשיטת אלמה של עבודה בקבוצות. לאחר מכן יש להם הקניה של מדעים בשיטת חקר ואנגלית ברמה גבוהה כבר מכיתה א'. חשיפה לשפה, לשיח שירים, דיבור. סוף יום, זמן התרפיות: מפגש עם חיות, זמן לאומנות, מוזיקה, כישורי חיים וכישורים חברתיים. איך מגיבים ההורים! "זה מתחלק. כולם ברוך השם מרוצים ושמחים. הרישום המטורף מדבר בעד עצמו. כולם נדרשים להיות פתוחים לדבר. רגע רגע, הילד שלי יקרא בסוף השנה? מה יעשו איתם בסמינר? צריך ללמוד אין מה לעשות קשה בחיים לא? צריך ללמוד לשחרר. יש גנים שהם לפי השיטה וכבר יש קהילה ומגיעה עם ידע והבנה. יש הורים גם שבאו לשמוע בערבים פתוחים ויצאו מוקסמים. הורים שאמרו אם אני רוצה ללמוד במקום כזה אני בטח ובטח רוצה את זה בשביל הילדה שלי". ומה עם בנים! "לוחצים על זה. יש דרישה מאוד מאוד גדולה. אני לא דוחפת לזה כי אני לא דוחפת לפתוח שנה הבאה עשר כיתות על אף שזה אפשרי מבחינת הרישום. זה צריך להיבנות בצורה יסודית ונכונה. ולבנות משהו שיתכתב עם תוכניות לימוד וגם עם מה שהעולם החרדי מציע ועוד ועוד. זה דורש המון מהצוות וזה לא פשוט להתאים למידה ברמה של ילדה ילדה. זה מעקב צמוד מאוד לא רק על למידה, התנהגותי, רגשי, חברתי הכל, הכל. אם רוצים לעשות משהו נכון זה תהליך איטי, אבל אני מאמינה שזה יקרה כי הביקוש קיים".
לקבל את היחס מיוחד. באוכלוסייה החרדית הפער עוד יותר גדול. כיתה רגילה זה שולחנות, כיסאות וארבעים ומשהו ילדים. מורה עומדת ומעבירה את אותו השיעור שנה אחרי שנה". המיקוד דבריה של כהן הוא בהתאמת הילד לסביבה במקום שהסביבה תתאים לילד ולשלב ההתפתחותי שלו. כהן שמשה בעבר סגנית מנהלת ובהמשך מנהלת (כמינוי זמני) בנצח ישראל בבית שמש אך כאשר המחוז החרדי הציע לה לנהל בית ספר מונטסורי בירושלים היא קפצה על המציאה. "הלכנו לראות, לעשות סיורים, יש המון למידה. גם בארץ רוב בתי הספר המונטסורים הם פרטיים ואליטיסטים כי העלות הכספית היא מאוד גבוהה. אין כמעט בתי ספר מונטסורים ממלכתיים שבעצם לוקחים על עצמם את רוב העלות וההשתתפות הכספית ההורית היא מצומצמת. שאפו גדול לעיריית ירושלים שנטלה על עצמה את הדבר הזה. זה לא מובן מאליו בכלל לאור העלויות הגבוהות מאוד שלו". מונטסורי נעים להכיר, "הרעיון המונטסורי מדבר על זה שילד מטבעו אוהב ללמוד ולחקור ועושה זאת באופן ספונטני. תינוק הוא חסר שקט, הוא רוצה להרגיש, לחוש ועוד. הבעיה מתחילה שהתאמת הסביבה שלנו היא כזו שגורמת לנו להוריד את המוטיבציה שלנו ללמוד. אם כמבוגרים נתאים את הסביבה הלימודית לרצף ההתפתחותי ונאמין שהוא רוצה ויכול ללמוד ונתייחס אליו בכבוד ובגובה העיניים הילד רק ירצה ללמוד ולהתקדם כל הזמן. הלימוד צריך להיות מהנה, מעניין ורלוונטי וזה מה שמדרבן את הילד להמשיך וללמוד שוב ושוב". "אנשי החינוך בבית הספר עוברים באופן קבוע מגוון הדרכות בשיטה המונסטורית. יש באופן קבוע בכיתות אנשי מקצוע מגוונים, מדריכה מונטסורית למקצועות ספציפיים וגם מנתחת התנהגות פסיכולוגית, תרפיסטים ומטפלים מסוגים שונים. אין מורה אחת בכיתה, מינימום שתים שלוש. הציוד בכיתות הוא יקר מאוד, הוא ייבוא מארצות הברית כציוד מקורי של הוגת השיטה מריה מונטסורי. אפילו הגודל של כיתה סטנדרטית בחינוך המונטסורי הוא משמעותית גדול יותר. אנחנו עכשיו עושים התאמות כדי שהמבנה החדש שקיבלנו יתאים לדרישות". "מונטסורי"? לכהן חשוב להדגיש כי בית הספר מבוסס על השיטה המונטסורית אך משלב שיטות למידה נוספות. לצד העקרונות החינוך של השיטה לכהן חשוב לשלב ערכים תורניים מובהקים שבאים לידי ביטוי. "אנחנו מדגישים במהלך כל סדר היום את החיבור למצוות ולתורה ממקום אוהב ושמח. אני אוהבת את הקב"ה את התורה וזאת דרך מצוינת להעביר את זה לילדות דרך חוויה וחיבוב מצוות. לכן מתנות לאביונים הכנו אצלנו, ואפיית מצות כמובן וליל סדר, וגם כפרות וכל דבר. את מסיבת סידור עשינו בקבר שמואל הנביא סביב חנה ומשמעות התפילה והתפללנו יחד. שהכל יהיה בחוויה טובה וחיבור ורלוונטיות". סדר היום בבית הספר, בוקר רך, הבנות מגיעות ובוחרות היכן לשבת ממגוון האופציות הקיימות. הריהוט בכיתה רך ומעוגל. יש שיחה אישית עם המורה לכל ילדה שדורשת tבשלומה. בתשע מתחיל רשמית היום באמצעות מפגש בוקר שכולל תפילה, שיח רגשי מעגלי עבודה- זמן הקניה עם מורה (שפה ומתמטיקה) לפי רמה לימודית (ולא גילאית). ולאחר מכן תרגול חופשי דרך האביזרים המונטסורים במרחב הכיתה. לכל ילדה יש 'דף מעקב משימות' דרכו היא מתכננת ושולטת לבד בסדר היום שלה. "זה מדהים לראות בנות בכיתה אלף שכבר יודעות לנהל לעצמן את הזמן והסדר היום. איזה משימות הן דרשות לבצע וכמה זמן יידרש לכך והאם לבד או בצוותא" אומרת כהן. ארוחת הבוקר היא לא בזמן מסוים היא מתי שאת רעבה. יש מקום שאפשר לשבת בו ולאכול מתי שרוצים. ויש כמובן המון למידה רגשית על איך פותרים קונפליקטים חברתיים ועוד. יש דגש גדול על כישורי חיים הן מכינות לעצמן את האוכל בחלק מהימים בשבוע, לאחר מכן שוטפות את הכלים. יש להם הפסקת משחקים ואז שיעור קודש בשיטת אלמה של עבודה בקבוצות. לאחר מכן יש להם הקניה של מדעים בשיטת חקר ואנגלית ברמה גבוהה כבר מכיתה א'. חשיפה לשפה, לשיח שירים, דיבור. סוף יום, זמן התרפיות: מפגש עם חיות, זמן לאומנות, מוזיקה, כישורי חיים וכישורים חברתיים. איך מגיבים ההורים! "זה מתחלק. כולם ברוך השם מרוצים ושמחים. הרישום המטורף מדבר בעד עצמו. כולם נדרשים להיות פתוחים לדבר. רגע רגע, הילד שלי יקרא בסוף השנה? מה יעשו איתם בסמינר? צריך ללמוד אין מה לעשות קשה בחיים לא? צריך ללמוד לשחרר. יש גנים שהם לפי השיטה וכבר יש קהילה ומגיעה עם ידע והבנה. יש הורים גם שבאו לשמוע בערבים פתוחים ויצאו מוקסמים. הורים שאמרו אם אני רוצה ללמוד במקום כזה אני בטח ובטח רוצה את זה בשביל הילדה שלי". ומה עם בנים! "לוחצים על זה. יש דרישה מאוד מאוד גדולה. אני לא דוחפת לזה כי אני לא דוחפת לפתוח שנה הבאה עשר כיתות על אף שזה אפשרי מבחינת הרישום. זה צריך להיבנות בצורה יסודית ונכונה. ולבנות משהו שיתכתב עם תוכניות לימוד וגם עם מה שהעולם החרדי מציע ועוד ועוד. זה דורש המון מהצוות וזה לא פשוט להתאים למידה ברמה של ילדה ילדה. זה מעקב צמוד מאוד לא רק על למידה, התנהגותי, רגשי, חברתי הכל, הכל. אם רוצים לעשות משהו נכון זה תהליך איטי, אבל אני מאמינה שזה יקרה כי הביקוש קיים". ממ”ח בראשית פתח תקווה
לקבל את היחס מיוחד. באוכלוסייה החרדית הפער עוד יותר גדול. כיתה רגילה זה שולחנות, כיסאות וארבעים ומשהו ילדים. מורה עומדת ומעבירה את אותו השיעור שנה אחרי שנה". המיקוד דבריה של כהן הוא בהתאמת הילד לסביבה במקום שהסביבה תתאים לילד ולשלב ההתפתחותי שלו. כהן שמשה בעבר סגנית מנהלת ובהמשך מנהלת (כמינוי זמני) בנצח ישראל בבית שמש אך כאשר המחוז החרדי הציע לה לנהל בית ספר מונטסורי בירושלים היא קפצה על המציאה. "הלכנו לראות, לעשות סיורים, יש המון למידה. גם בארץ רוב בתי הספר המונטסורים הם פרטיים ואליטיסטים כי העלות הכספית היא מאוד גבוהה. אין כמעט בתי ספר מונטסורים ממלכתיים שבעצם לוקחים על עצמם את רוב העלות וההשתתפות הכספית ההורית היא מצומצמת. שאפו גדול לעיריית ירושלים שנטלה על עצמה את הדבר הזה. זה לא מובן מאליו בכלל לאור העלויות הגבוהות מאוד שלו". מונטסורי נעים להכיר, "הרעיון המונטסורי מדבר על זה שילד מטבעו אוהב ללמוד ולחקור ועושה זאת באופן ספונטני. תינוק הוא חסר שקט, הוא רוצה להרגיש, לחוש ועוד. הבעיה מתחילה שהתאמת הסביבה שלנו היא כזו שגורמת לנו להוריד את המוטיבציה שלנו ללמוד. אם כמבוגרים נתאים את הסביבה הלימודית לרצף ההתפתחותי ונאמין שהוא רוצה ויכול ללמוד ונתייחס אליו בכבוד ובגובה העיניים הילד רק ירצה ללמוד ולהתקדם כל הזמן. הלימוד צריך להיות מהנה, מעניין ורלוונטי וזה מה שמדרבן את הילד להמשיך וללמוד שוב ושוב". "אנשי החינוך בבית הספר עוברים באופן קבוע מגוון הדרכות בשיטה המונסטורית. יש באופן קבוע בכיתות אנשי מקצוע מגוונים, מדריכה מונטסורית למקצועות ספציפיים וגם מנתחת התנהגות פסיכולוגית, תרפיסטים ומטפלים מסוגים שונים. אין מורה אחת בכיתה, מינימום שתים שלוש. הציוד בכיתות הוא יקר מאוד, הוא ייבוא מארצות הברית כציוד מקורי של הוגת השיטה מריה מונטסורי. אפילו הגודל של כיתה סטנדרטית בחינוך המונטסורי הוא משמעותית גדול יותר. אנחנו עכשיו עושים התאמות כדי שהמבנה החדש שקיבלנו יתאים לדרישות". "מונטסורי"? לכהן חשוב להדגיש כי בית הספר מבוסס על השיטה המונטסורית אך משלב שיטות למידה נוספות. לצד העקרונות החינוך של השיטה לכהן חשוב לשלב ערכים תורניים מובהקים שבאים לידי ביטוי. "אנחנו מדגישים במהלך כל סדר היום את החיבור למצוות ולתורה ממקום אוהב ושמח. אני אוהבת את הקב"ה את התורה וזאת דרך מצוינת להעביר את זה לילדות דרך חוויה וחיבוב מצוות. לכן מתנות לאביונים הכנו אצלנו, ואפיית מצות כמובן וליל סדר, וגם כפרות וכל דבר. את מסיבת סידור עשינו בקבר שמואל הנביא סביב חנה ומשמעות התפילה והתפללנו יחד. שהכל יהיה בחוויה טובה וחיבור ורלוונטיות". סדר היום בבית הספר, בוקר רך, הבנות מגיעות ובוחרות היכן לשבת ממגוון האופציות הקיימות. הריהוט בכיתה רך ומעוגל. יש שיחה אישית עם המורה לכל ילדה שדורשת tבשלומה. בתשע מתחיל רשמית היום באמצעות מפגש בוקר שכולל תפילה, שיח רגשי מעגלי עבודה- זמן הקניה עם מורה (שפה ומתמטיקה) לפי רמה לימודית (ולא גילאית). ולאחר מכן תרגול חופשי דרך האביזרים המונטסורים במרחב הכיתה. לכל ילדה יש 'דף מעקב משימות' דרכו היא מתכננת ושולטת לבד בסדר היום שלה. "זה מדהים לראות בנות בכיתה אלף שכבר יודעות לנהל לעצמן את הזמן והסדר היום. איזה משימות הן דרשות לבצע וכמה זמן יידרש לכך והאם לבד או בצוותא" אומרת כהן. ארוחת הבוקר היא לא בזמן מסוים היא מתי שאת רעבה. יש מקום שאפשר לשבת בו ולאכול מתי שרוצים. ויש כמובן המון למידה רגשית על איך פותרים קונפליקטים חברתיים ועוד. יש דגש גדול על כישורי חיים הן מכינות לעצמן את האוכל בחלק מהימים בשבוע, לאחר מכן שוטפות את הכלים. יש להם הפסקת משחקים ואז שיעור קודש בשיטת אלמה של עבודה בקבוצות. לאחר מכן יש להם הקניה של מדעים בשיטת חקר ואנגלית ברמה גבוהה כבר מכיתה א'. חשיפה לשפה, לשיח שירים, דיבור. סוף יום, זמן התרפיות: מפגש עם חיות, זמן לאומנות, מוזיקה, כישורי חיים וכישורים חברתיים. איך מגיבים ההורים! "זה מתחלק. כולם ברוך השם מרוצים ושמחים. הרישום המטורף מדבר בעד עצמו. כולם נדרשים להיות פתוחים לדבר. רגע רגע, הילד שלי יקרא בסוף השנה? מה יעשו איתם בסמינר? צריך ללמוד אין מה לעשות קשה בחיים לא? צריך ללמוד לשחרר. יש גנים שהם לפי השיטה וכבר יש קהילה ומגיעה עם ידע והבנה. יש הורים גם שבאו לשמוע בערבים פתוחים ויצאו מוקסמים. הורים שאמרו אם אני רוצה ללמוד במקום כזה אני בטח ובטח רוצה את זה בשביל הילדה שלי". ומה עם בנים! "לוחצים על זה. יש דרישה מאוד מאוד גדולה. אני לא דוחפת לזה כי אני לא דוחפת לפתוח שנה הבאה עשר כיתות על אף שזה אפשרי מבחינת הרישום. זה צריך להיבנות בצורה יסודית ונכונה. ולבנות משהו שיתכתב עם תוכניות לימוד וגם עם מה שהעולם החרדי מציע ועוד ועוד. זה דורש המון מהצוות וזה לא פשוט להתאים למידה ברמה של ילדה ילדה. זה מעקב צמוד מאוד לא רק על למידה, התנהגותי, רגשי, חברתי הכל, הכל. אם רוצים לעשות משהו נכון זה תהליך איטי, אבל אני מאמינה שזה יקרה כי הביקוש קיים". ת”ת ממ”ח אלעד
ת”ת ממ”ח אחינועם
ממח בנות חיה ראשלצ
ת"ת תורת חסד גבעת זאב
המלצות ההורים לטיול בחוה"מ פסח כתבו בוויז פארק לטרון קנדה יער המלאכים- שחריה פארק לטרון קנדה יער המלאכים שחריה הכניסה חינם! לטיול יצאנו...
בוער לכם להביע את דעתכם? רוצים להיות שותפים לדרך מזמינים אותכם ליצור קשר כאן יש לכם מה לספר לנו? מכירים לממ"ח שרוצים להצטרף הורים [email protected] www.mamah.org.il 058-395-0000 אגודת ידידי הממ"ח ע"ר עיצוב לפרינט לוגו כרטיס ביקור/מגנט פלייר/ברושור/ מסמכים לעסק פוסטר/רולאפ/שלט/חוברות ניירת מישרדית (חתימה למייל/מעטפה/נייר מכתבים) חבק מדבקות אריזה/שקית/ שמשונית מיתוג אירוע יום הולדת/בר מצווה/ בת מצווה/ בריתות
שרה עיצובים עיצוב הירחון נעשה בסטודיו [email protected] www.mamah.org.il עיצוב לפרינט לוגו כרטיס ביקור/מגנט פלייר/ברושור/ מסמכים לעסק פוסטר/רולאפ/שלט/חוברות ניירת מישרדית (חתימה למייל/מעטפה/נייר מכתבים) חבק מדבקות אריזה/שקית/ שמשונית מיתוג אירוע יום הולדת/בר מצווה/ בת מצווה/ בריתות 054-9247390 [email protected] https://sarailan8.wixsite.com/mysite