>~ ירחון מספר 2 ראש השנה תשע”ד שנה טובה!
>~ דבר האגודה שלום, הגעתי "לאגודת ידידי הממ"ח? אני אבא של... תוכלו לעזור לי?", זוהי ההתחלה סטנדרטית של מאות שיחות שמגיעות אלינו מדי יום, באמצעות המייל, הוואצ אפ או הטלפון של האגודה. הורים לילדים בממ"ח, הורים לילדים שטרם זכו ללמוד בממ"ח והיו רוצים מאוד פונים אלינו בבקשות סיוע ואנחנו מכוונים, מלווים ומסייעם. כל פניה כזאת היא עולם ומלואו, ומאחורי כל בקשה של הורה אן איז חינוך, עומדת נפש רכה וטהורה של ילד. אומנם, הממ"ח חוגג כעת עשור. וכיום הורים חרדים מודעים יותר לאפשרויות החינוך שמציעות מסגרות הממ"ח. אפשרויות שהן הרבה מעבר לאנגלית וחשבון אפשרויות המעניקות לכל תלמיד ותלמידה שלל מענים חינוכיים, התפתחותיים ורגשיים, עם צוות מקצועי מיומן ורגיש בבתי הספר ובשדרת הפיקוח. ועם זאת, עדיין נותרה לנו כברת דרך משמעותית לעבור בכל התחומים בפרט בגדילה והתרחבות של המסגרת ובחיזוק בתי הספר הקיימים וקהילות ההורים. העבודה לא תמה ואתם הורים יקרים חלק ממנה! בפרוס עלינו שנה חדשה, נבקש לאחל להורים ולמנהיגים החינוכיים שלנו שנה טובה, שנה של נחת מהילדים, של הצלחה ושגשוג חינוכי, שתפילותנו יהיו לרצון לפני כיסא הכבוד ושנזכה כולנו לחיים של אהבת תורה ויראת שמים. אנו מקווים שתהנו מהגיליון השני של הממ"חי! אי"ה נמשיך להיות כאן לצדכם, גם בשנה החדשה! טלי פרקש ואיתמר קהא מנהלי אגודת ידידי הממ"ח אפרת ורדיגר יו"ר ועד ההורים הארצי של מסגרות הממ"ח
>~ הרב כרמי גרוס שליט"א קול דממה דקה ישמע - משמעות התקיעות המשנה (ר"ה כו) אומרת- כל השופרות כשרים חוץ משל פרה מפני שהוא קרן. אמר רבי יוסי והלא כל השופרות נקראו קרן שנאמר במשך בקרן היובל. הגמרא אומרת שלכאורה ר' יוסי צודק- גם שופר של פרה נקרא קרן. אז מדוע חכמים [וכך ההלכה] פוסלים שופר של פרה? – עולא אמר היינו טעמא דרבנן כדרב חסדא דאמר רב חסדא מפני מה אין כהן גדול נכנס בבגדי זהב לפני ולפנים לעבוד עבודה לפי שאין קטיגור נעשה סניגור... והא איכא בגדי זהב מבחוץ! מבפנים קא אמרינן. שופר נמי מבחוץ הוא? כיון דלזכרון הוא כבפנים דמי. רואים בגמ' שלתקיעת שופר יש מעלה מיוחדת, תקיעת שופר "כבפנים דמי". בזמן תקיעת השופר כל יהודי כביכול בדרגה של הכהן הגדול שנכנס לפני ולפנים לקודש הקודשים. עד כדי כך, שהשפת אמת זצ"ל אמר שהטעם שלא נתחייבו ישראל לעלות לרגל ביום טוב דר"ה, , מפני שבכל מקום שיהיו בנ"י שרויין, ע"י מצות שופר היו כבפנים, כיון דלזכרון הוא כבפנים דמי. על פי זה ניתן להבין דבר נוסף בעניין השופר – נאמר בתפילת יו"כ – ויום טוב היה עושה כהן גדול לכל אוהביו כשנכנס בשלום ויצא בשלום בלי פגע. וכך היתה תפילתו של כה"ג ביוה"כ בצאתו מבית קודש הקדשים בשלום בלי פגע –יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתהא השנה הזאת הבאה עלינו ועל כל עמך בית ישראל, שנת .... מדוע הכה"ג מתפלל רק בצאתו מבית קודש הקודשים?! האם לא היה עדיף להתפלל ולבקש עבור עם ישראל כשהוא נמצא בתוך הקודש פנימה?! אלא, אומר הרב זווין זצ"ל, שיש רגעים שהם כ"כ נשגבים שאין מילים בעולם לבטא את עומק פנימיות הכוונה, המחשבה והרגש באותם רגעים. כל מילה שתיאמר רק תחלל את קדושת ההרגשה של אותו רגע. לכן בתוך קודש הקודשים הכהן הגדול אינו מוציא הגה מפיו ואינו מתפלל כלל, הוא שומר שם על דממת קודש. רק בצאתו הוא מתפלל תפילה קצרה בהיכל. ראש הישיבה התיכונית נתיבי התורה
כך גם, הוא זמן תקיעת השופר "כיון של זיכרון הוא, כלפנים דמי". כל אחד מאתנו עומד להיכנס לקודש הקודשים ושם אין מוציאים מילה מהפה. התפילה שיוצאת עם תקיעת השופר היא הרבה מעל ומעבר למילים. זהו דממת קודש של קודש הקודשים. את התפילה המבוטאת במילים נאמר אח"כ בתפילת מוסף זהו דממת קודש של קודש הקודשים. את התפילה המבוטאת במילים נאמר אח"כ בתפילת מוסף. עכשיו הוא זמן לתפילה שמעל עולם הדיבור. "ובשופר גדול יתקע וקול דממה דקה ישמע".מעניין לציין שראש השנה אינו הזמן היחיד שיהודי יכול לגשת לקדושת קודש קודשים. כאשר דנים לאיזה דרך יש לפנות כאשר מתפללים בכל יום, מלמדת הגמרא (ברכות ל): היה עומד בח"ל יכוין את לבו כנגד ארץ ישראל שנאמר והתפללו אליך דרך ארצם, היה עומד בארץ ישראל יכוין את לבו כנגד ירושלים שנאמר והתפללו אל ה' דרך העיר אשר בחרת, היה עומד בירושלים יכוין את לבו כנגד בית המקדש שנאמר והתפללו אל הבית הזה, היה עומד בבית המקדש יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים שנאמר והתפללו אל המקום הזה, היה עומד בבית קדשי הקדשים יכוין את לבו כנגד בית הכפורת. ויש לשאול, מי בדיוק מתפלל בקודש קודשים? לכוארה רק הכהן הגדול ביום כיפור. אם כן, הגמרא היתה צריכהלומר במפורש כשהכהן הגדול עומד בקודש קודשים ולא ללמד סתם ,"היה עומד בקדש הקדשים"! אולי התשובה היא שהגמרא לא מתייחסת רק למקום שהאדם עומד פיזית, אלא במקום שבו עומד רוחנית. לא היכן שהרגליים שלך נמצאות, אלא היכן שהלב והנפש שלך נמצאים. כי לכל יהודי יש את הכוח להעביר את עצמו לקודש קודשים בכל תפילה בכל יום בשנה. מסר זה הוא אולי החלק החשוב ביותר בעבודת ה' בימים נוראים. עלינו להקשיב היטב לצלילי השופר ולזכור שהקול הזה מהדהד בליבנו ובמוחנו לאורך כל השנה, בכל יום, בכל תפילה, בכל רגע. זה נכון בין אם אנו נמצאים בקודש קודשים, בירושלים, בבית המדרש או במקום עבודתנו. אנו אומרים בתפילה שלנו בימים נוראים, וידע כל פעול שאתה פעלתו. עלינו להבין זאת כמשמעו שעלינו להיות מודעים לעובדה שכל פעולה נקבעה על ידי הקב"ה. עלינו למצוא את ה' בכל מה שאנו פועלים, היכן שאנו נמצאים. כך נוכל לרומם כל פעולה, ארצית ככל שתראה, להיות כזו החדורה בקדושה. מה שלא נעשה בחיים, בין אם המעשים הרוחניים ביותר, ובין במעשים שנראים לנו כמעשה חול, עלינו להביא איתנו את קודש הקודשים ולדאוג שקול השופר יישאר איתנו תמיד. >~
>~ דבר ראש המחוז החרדי בעומדינו בפתח חגי תשרי אי אפשר שלא לחוש אפילו באויר בהרגשה המופלאה של ניקיון סליחות, ראש השנה, עשרת ימי תשובה, יום כיפורים סוכות וכו המיוחדות של אלו הימים היא ההתחדשות !! חז"ל דאגו להסביר שראש השנה או ראש חודש שזה ראש, ראשית, דהיינו התחלה. התחלה חדשה משמיים רוצים שלא ננבור בעבר אלא נביט לעתיד נתחיל מהתחלה עם תקוה לעתיד טוב יותר כבר בבריאת העולם עשה הקב"ה יום ולילה- אור וחושך -ימים שבועות -חודשים ושנים כל זה כדי לתת הזדמנויות ...היום לא הלך מחר יום חדש, השבוע הייתי גרוע שבוע הבא יהיה טוב יותר וכו' וכו' כל הזמן לתת הזדמנויות חדשות וזה ההבדל בין האדם לבהמה אדם יכול לסובב את ראשו טיפה לצדדים ולא יותר אך תמיד ראשו מסתכל קדימה כעוסקים בחינוך בתחילת שנה מחויבים אנו לאפשר הזדמנויות, לפתוח דף חדש דרך חדשה ילד או גדול שמאמינים בו עם התחלות חדשות!! אין ספק שיצליח. זאת משימתנו כל אחד בכוחותיו הוא. זהו מהותו של ראש השנה של תחילת שנה. "העבר אין והעתיד עדיין קווה אל ה' כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל" (רבי נחמן) "למען אחיי ורעיי אדברנה שלום בך" כתיבה וחתימה טובה מוקירכם על כל פועלכם שי קלדרון מנהל המחוז
>~ פותחים את שנת העשור 2022 תשע“ד
>~ פותחים את שנת העשור 2022 תשע“ד
>~ 2022 תשע“ד פותחים שנה פותחים את שנת העשור
>~ 2022 תשע“ד פותחים את שנת העשור בכנסת
>~ וועד הורי הממח בחירות מסגרות הממ"ח התברכו בזכות להיות חלק ממשפחת ועדי ההורים בישראל ולסייע בכך לילדיהם. אז למה ועד הורים בית ספרי הוא חשוב? ולמה כשהצוות החינוכי שואל מי מוכן להתנדב להיות ועד בכיתה, זה הרבה מעבר איסוף כסף למתנות סוף שנה? 1 .לוועד ההורים הבית ספרי אפשרות להשפיע על תשלומי הורים בבית הספר (תל"ן). למעשה תשלומים אלה חייבים לקבל את אישור ועד ההורים הבית ספרי! 2 .להשפיע על תוכניות הלימוד הנוספות שיופעלו בבית הספר דרך אותם תשלומים. 3 .לוועד ההורים הבית ספרי יש יכולת לפעול מול מנהלי מחלקות החינוך העירוניות ועם מפקחי בית ספר ובכך להשפיע על צביון בית הספר. 4 .ועד ההורים הבית ספרי הופך להיות שותף מלא בבחירות של ועד ההורים העירוני. החברות בועד העירוני מאפשרת להשפיע על מדיניות החינוך של הרשות ולוודא קבלה של תקציבים נוספים לבית הספר. 5 .ועדי הורים בית ספרים של הממ"ח מצטרפים לקבוצה משותפת של כלל ועדי ההורים של הממ"ח ונהנים מלמידה מניסיונם של אחרים, סיוע ותמיכה וקבלת כלים לפעולה ומעורבות. אז למה אתם מחכים? הורים לילדים בממ"ח? הצטרפו לקהילת העדכונים השקטה שלנו. ועד הורים בית ספרי? פנו אלינו עוד היום והצטרפו לקבוצה הוועדים ויחד נשפיע על עתיד ילדנו! אגודת ידידי הממ"ח ווצאפ 0000-395-058
>~ מנהלים מדברים-הרב תומר מיכאל בס"ד נעים להכיר! הרב תומר מיכאל, מנהל תלמוד תורה "חפץ חיים" בקריית שמונה מיכאל, הספיק לעשות את התואר הראשון כמורה למתמטיקה עוד בטרם חזר בתשובה בגיל 25 . בעברו הוא אף שימש כשחקן כדורגל מקצועי בליגה הלאומית. הוא גם מ"פ בגולני ובן קריית שמונה שגר בה גם היום. את הדרך שלו לעולם החינוך הוא התחיל עם נוער חרדי מתמודד: "פתחנו ישיבה לנוער חרדי שנפלט ממסגרות החינוך החרדיות ברמת הגולן" הוא משחזר את ההתחלה. "היינו אפילו חותמים על חלופות מעצר לנערים חרדים שהסתבכו עם החוק. עשינו תוכנית הבראה עם שורת מענים שלא רק יעצימו אותם אלא יתנו להם מחדש את תחושת השייכות. הייתי שם שבע שנים". "כשהתחלנו לא היו חרדים בקריית שמונה היינו ממש מעט. החלטנו שגם לנו מגיע לעשות משהו בשביל עצמנו. התחלנו עם מועדונית נוער לנוער חילוני. אשתי עשתה מועדונית לנערות. החבר'ה התחזקו יחד איתנו, עשינו שידוכים ביניהם וככה התחילה להיווצר קהילה. פתאום היה צריך גנים וגם תלמוד תורה. בהמשך נפתח גם בית ספר של בנות. הגיעו עוד אנשים מבחוץ, הגיעו אברכים צעירים ונפתח גם כולל. והתפתחה קהילה מגוונת של חרדים מבית וחוזרים בתשובה ויש גם דתיים לאומיים שרצו להצטרף". המשנה החינוכית של בית הספר: שכל ילד ירגיש אהוב ושייך. "בתלמוד התורה שלנו אנחנו מעניקים לכל ילד את כל הכלים הנדרשים, ארגז הכלים הכי רחב שיכול להיות. ילד שמסיים כיתה ח' יכול להמשיך לישיבות שחורות, ישיבות חרדיות תיכוניות, לכל מה שמתאים לילד. במתמטיקה אנחנו מאוד טובים אנחנו במקום הראשון בקריית שמונה מעל כלל בתי הספר הממלכתיים. אנחנו משתדלים להיות טובים בכל דבר.
>~ היה קושי משמעותי בהתחלה, כי כאמור לא היה פה ציבור חרדי משמעותי. כל המורים והמורות של המוסדות מגיעים ברובם מצפת שזה נסיעה של חמישים דקות כל בוקר. זה מאתגר. היום אנחנו כבר 270 ילדים וילדות כן ירבו. השנה הגענו ברוך השם לבית ספר מלא א' עד ח'. זה התעצם והתפתח". עצם זה שהייתי עם נוער מתמודד ולמדתי את זה לעומק עיצב את הדרך החינוכית שלי. הבאתי את כל ה'אני מאמין' שלי לפה, לתלמוד תורה. החשיבה הייתה של איך אני עושה שהילדים האלה לא ינשרו, ושתמיד ירגישו שייכים, אהובים ורצויים. בעבודה עם הנוער המתמודד גיליתי אותם בהתחלה בחוסר אמון מוחלט. הם עברו חוויות כל כך קשות ולא האמינו באנשים. רוב הילדים שפגשתי הגיעו למקום שהגיעו בגלל קשיים לימודיים. לא הבינו אותם, הם לא מצאו את עצמם בגמרא ובמשנה והמסגרות לא ידעו להתמודד ואז הם התחילו לצאת החוצה ולהרגיש לא שייכים. הבנתי שצריך לעשות שינוי והשינוי היה מוסד ממ"ח. ובאותם שנים השינוי הזה היה מאוד קשה הייתה התנגדות, היו הורים שהרימו גבה מה פתאום ממלכתי חרדי?". אז למה ממ"ח באמת? "יש לנו בממ"ח שיתוף פעולה מלא עם העירייה. השנה בית הספר קיבל מבנה ענק, מבנה בתי הספר הכי גדול בקריית שמונה מבחינת שטח. זה שיתוף פעולה נפלא שהיה מאוד קשה לעשות לפני שהיינו ממ"ח כמובן קשר עם כל גורמי המקצוע. לימודי מוזיקה שנכנסו לת"ת גם כחלק ממענה רגשי, כדי שכל ילד יוכל לפתח את נקודות החוזק והעוצמה שלו. ילד ירגיש שייך בלימודי קודש אבל לא רק. לעצים את הטוב בכל תחום. מוזיקה, אומנות, משחק אפילו או חווה חקלאית. שנה שעברה התחילה גם תוכנית מחוננים ויש לנו כבר שלושה תלמידים שנבחרו באיתור. ברגע שילד מרגיש שהוא שייך הוא לא מחפש את עצמו במקום אחר. ילדים באים לתלמוד תורה בחיוך ויוצאים בחיוך".
>~ העובדה שבתי הספר של הממ"ח מנהלים יכולים להוסיף מגוון תוכניות העשרה מקצועיות באמצעות הגפ"ן פתח לדברי הרב מיכאל שורה של מענים נוספים שרק הולכים ומשתכללים משנה לשנה. מענים שלא קיימים במסגרות שאינן ממלכתיות. וגם ההתנגדות שהייתה לחלק קטן מההורים למעבר הת"ת לממ"ח התפוגגה באחת לנוכח הרמה המקצועית אליה הגיעה המסגרת. "אני ראיתי את טובת התלמידים. כשהכנסתי גננת במקומי, כי אני הייתי בהתחלה הגנן, זאת הייתה רעידת אדמה. מה פתאום גננת בגן של בנים? בהמשך היו הורים שהתנגדו למורה בכיתות א' ב' אותם הורים שהתנגדו הכי הרבה באו בסוף השנה ושאלו אפשר שהיא תמשיך לג'. בהתחלה מרימים גבה אבל כשרואים שזה חיובי ונכון משנים דעה". אחד האתגרים בחינוך ממלכתי חרדי היא להכיל את הגיוון באוכלוסייה ואת כלל תתי הזרמים בתוך החברה החרדית, ומצד שני לשמור על קו מאוד ברור של המסגרת, "זה נכון שזה הרבה יותר מחרדים מבית וחוזרים בתשובה. גם בתוך החוזרים בתשובה יש כאלה שהם קצת ברסלב, וכאלה שהם קצת חב"ד וכאלה שהם קצת דתיים לאומיים וכל אחד רוצה את הניואנסים שלו. הגישה שלי היא שבבית הספר יש רק מה שמקובל על כולם. גמרא מקובלת על כולם? משנה מקובלת על כולם? ולא מכניסים את כל האבחנות האלה. כל דבר שאנחנו נוגעים בו צריך להיות בצורה הכי טובה שאפשר וככה מדלגים על זה. וכן יש מורכבות, זה שיש ילדים גם ילדים דתיים לאומיים שההורים בחרו לשלוח אותם לחינוך חרדי וכן יש לזה מורכבות שצריך ללמוד להתמודד איתה וברוך השם מצליחים". לאן הילדים ממשיכים? "לאן שמתאים לילדים. אני אומר להורים הילדים 'יוצאים מפה לישיבות הכי טובות שיש'!. מה הכי טובות? כל ילד ומה שמתאים לו. יש לנו בוגר בישיבת מערבא למשל כי זה היה המקום שהכי התאים לו".
>~ https://www.youtube.com/watch?v=82ny1r-9uzA https://www.youtube.com/watch?v=WbzQ7BRY3J8&t=1s הסרטונים שלנו תקשיבו לאיציק, כנס ממ”ח תשפ”ג מתיקות התורה
>~ המודל הירושלמי לפריצת דרך בממח- גן עדן לפרט חינוך הממ"ח שפועל מאז 2013 ,צומח בקצב מרשים והגיע לכ- 000,15 תלמידים, %3 מכלל התלמידים בחברה החרדית. בירושלים, שבמידה רבה הובילה את התפתחות הזרם, למדו במוסדות ממ"ח בסוף שנה"ל תשפ"ב כ-300,2 – צמיחה של %250 בארבע שנים. בשנים הבאות תנופת הממ"ח בירושלים תצבור תאוצה ובכך יגדלו בהתאם גם צוותי ההוראה, הגננות, הניהול, הייעוץ, העבודה הסוציאליות, והסיוע בגנים ובחינוך המיוחד. דוגמאות נוספות להתחדשות והתרחבות ניתן לראות כבר כעת עם מבנים חדשים לת"ת "בית רבן" ולבי"ס "נתיבותיה", מגרש חדש לת"ת "עץ החיים" ועוד. ההסבר לצמיחה המבורכת הזו נובע משילוב בין מספר ביקושים רלוונטיים צומחים במיינסטרים החרדי: זינוק בהורים שמבקשים להקנות לילדיהם מיומנויות ליבה ועושים זאת במסגרות בלתי פורמאליות תוספתיות בעשרות אחוזים; עלייה בביקוש להיבטים רגשיים וחברתיים ובלגיטימציה של "מדעי החברה" כרלוונטיים לפתרון אתגרים חינוכיים וחברתיים בחברה החרדית; מגמה של התחזקות "הורות של הילד במרכז" בקרב מעגלים רחבים– משפחות קטנות יותר עם הורים שמחויבים להעניק לכל ילד את מה שהוא צריך בכדי לפרוח ולשגשג, מתוך הכרה בייחודיות של כל ילד וילד וכן על זו הדרך. התשובה לאתגרים שצפים מהשטח טמונה במפתח המרכזי לזינוק בתחרותיות של הממ"ח והיא ביכולת שלו להצטיין ב"חינוך מוכוון פרט". המגמות הקשורות בהיבטי רגש והורות מתעצמות במהירות, והובלה בחזית זו ממצבת את הממ"ח בעמדה נוחה לפריצת דרך.
>~ שאיפות אלה באות לידי ביטוי במגוון דרכים: ריבוי וגיוון ערוצים להצלחה: כאבן יסוד ב"חינוך מוכוון פרט" הממ"ח מרחיב באורח ניכר את החשיפה של התלמידים לעולמות תוכן ולאפיקים אפשריים לביטוי אישי וחוויות הצלחה. לשם כך משולבים ומתוקצבים במערכת בתיה"ס שעות חוגים מותאמים רב גילאים מסוגים שונים ובשכונות השונות מועמדים רכזים האמונים על משימה זו. למידה רגשית-חברתית: החברה החרדית פתוחה מאי פעם להתבוננות בסוגיות רגשיות וחברתיות. הממ"ח מטפח מצוינות בשדה זה – זאת, הן בעבודה עם כלל הילדים, והן במענה לילדים עם צרכים ייחודיים. כך לדוגמה- מועמדת תשתית של עובדים סוציאליים בבתי הספר, מתקיימות השתלמויות והדרכות מורים באופן שוטף וכן מוענקים סלי סיוע מורחבים ותכני העשרה להורים. תנועת נוער: חינוך בלתי פורמאלי הוא מרחב בעל תבלינים מיוחדים בכל הנוגע לחינוך מוכוון פרט. לשם רתימת תבלינים אלו מופעלת בשיתוף עם ארגון "אחוות תורה" תנועת נוער בקרב ילדי כיתות ה' ומעלה ומציעה פעילות שגרתית, עבודת חסד בשכונה ומחנה שיא בחופשת "בין הזמנים". התנועה בהובלת צעירים בוגרי ממ"ח ו/או סטודנטים חרדים אקדמאיים. תכנית למידה אישית (תל"א) לכל תלמיד: במאמץ להצטיין ב"חינוך מוכוון פרט" אנחנו מבקשים "ליישר קו" למה שנתפס כ "standard-golden "בתחום – הפרקטיקה של "תכנית למידה אישית" ("תל"א") שפותחה בחינוך המיוחד. זוהי מתודולוגיה של תכנית למידה שמותאמת אישית לכל תלמיד, תוך שיח ושת"פ מתמיד עם ההורים, הגוזרת תכנית יעדים אישית, תמהיל תכנים תפור, מרכיבי תמיכה ועוד. אין ספק שבתי הספר של הממ"ח תופסים מקום של כבוד בין המוסדות המקצועיים והאיכותיים ביותר בירושלים, ויותר מכך בליבותיהם של תלמידיהם ובוגריהם, של ההורים והקהילה הסובבים את בתי הספר וגאים לשאת את דגל התורה והמצוינות כאחד. הממ"ח כמוהו כ"גן עדן לפרט"- השותף הטוב ביותר להורים שיכולים להיות בטוחים כי יש מי שרואה את הילד שלהם ונותן את כל הדרוש לו בכדי לשגשג ולפרוח.
>~ הבית החרדי של המוזיקה פותח את ההרשמה לעוד שנה חווייתית ומעצימה ומזמין אתכם להירשם למגוון מסלולי הלימוד שלנו, המעניקים כלים לפיתוח עצמי, העצמה וצמיחה אישית, ועשירים בחוויות, חיי חברה, אווירה משפחתית ומוזיקה משובחת הקונסרבטוריון פועל בהכוונת גדולי ישראל לימודי נגינה במגוון כלים ופיתוח קול בניית תכנית למידה בהתאמה אישית לכל תלמידה בליווי ועידוד הצוות המקצועי שלנו הווי ופעילות קונצרטים חברתית עשירה מגוון תזמורות, והופעות נושאות פרסים תחרויות הרכבים ומקהלות ומלגות לימודים תעודות ציונים ותעודות סיום מחול קלאסי לכל גיל מגיל 5 ומעלה תכנית המשך לרקדניות וותיקות קבוצות קטנות יחס אישי וחם מופע ענק בסוף השנה חדש הרכבי ביצוע לבוגרות לימודי כלי בהדרכת מורה מנוסה תכנית נגינה קלילה ומשחררת חווייה שתחכי לה כל שבוע מגיל 20 ומעלה בכל גיל שיעורי מוזיקה וקדם כלי לגילאי הרך לגילאי 4-6 מקנה את יסודות המוזיקה, השמיעה והקצב חווייתי ומחזק את הביטחון העצמי חדש מחלקה מזרחית לגדול עם המוזיקה בקונסרבטוריון רון שולמית מא' עד לפרטים וקביעת פגישת ייעוץ והכוונה (ללא עלות) צרי קשר: 1 שלוחה 02-6528531 [email protected] 14:00-19:00 'ה'-א ימים קמנצ'ה, קאנון ועוד שירה מזרחית ומקאמים הרכב משותף הופעות וסדנאות 100 90 80 70 60 50 40 30 20 10
>~ היי אנחנו האחים איתמר ושי ויסנשטרן גרים בגבעת זאב ולומדים בממחתורת חסד ...איתמר לומד כבר שנה רביעית במגמת מוזיקה ונהנה מאוד במיוחד לצאת לקונצרטים, ושי שהשנה התחיל כיתה ב הולך כל בוקר בשמחה ושמח לפגוש את החברים והרב בורנשטיין היקר שמקבל כל תלמיד בהרבה חום ואהבה ... קוראים לי יצחק ואני לומד בת"ת תורת חסד בגבעת זאב. אני תלמיד כיתה ה' והתחלתי כיתה א' עם השנה הראשונה של בית הספר. אני מאוד אוהב ללכת לבית ספר, ללמוד תורה והלכה, מדעים. יש לנו שיעורי מוזיקה ואני לומד לנגן ביוקליילי. עוד יש לנו שיעורי שחמט, ואפילו היתה תחרות בית ספרית לפני חודשיים עם שופטים מקצועיים. השנה אנו מתחילים ללמוד גמרא ואני מאוד נרגש מזה. אני שמח להיות חלק מתלמידי בית ספר ולגדול איתו הילדים שלנו
>~ הי אנחנו משפחת חיון ויש לנו ילדים בשלושה מוסדות ממ"ח שונים בעיר. שלושה ילדים בתלמוד תודה ממ"ח נצח ישראל. בת בבית הספר ממ"ח אשירה ועוד בן בתלמוד תורה ממ"ח שירו למלך. בחרנו להיות חלוצים בבתי ספר חדשים שנפתחו בשביל לעודד את האוכלוסייה להצטרף לבתי ספר החדשים שנפתחים.בתי ספר הממ"ח מוכיחים שניתן לשלב לימודי ליבה בלי לפגוע ברמה הרוחנית והתורנית של הילדים שלנו. השאיפה למצויינות בלימוד התורה ועבודת השם, לצד ההשקעה בלימודי חול ברמה גבוהה ביותר. הילדים נהנים מפעילויות העשרה ברמה גבוהה ומהנה. אשרינו שזכינו להיות חלק ממסלול המ"ח בבית שמש הילדים שלנו
>~ הילדים שלנו אני אורי קליין בן 6 גר בפתח תקווה ושמח מאוד להתחיל ללמוד בת"ת בראשית בפ"ת. אחרי שפגשתי את הרב אושרי מנחם אני כל כך מחכה כבר לבוא יותר לתלמוד תורה. אני אוהב ללמוד ואוהב שיש לי שם הרבה חברים. אני מחכה כבר ללמוד לקרוא וללמוד אנגלית וחשבון. אני אוהב גם כדורגל ואוהב לצחוק. אנחנו דוד ואוריאל פרדמן, לומדים בת"ת אחינועם ברובע היהודי. אנחנו מרגישים זכות ללמוד במקום קדוש כל כך, צמוד לכותל המערבי. זכינו גם לבקר כמה פעמים אצל הרב אביגדור נבנצל שהוא מנהיג ומדריך את ת"ת שלנו. כיף לנו ללמוד עם חברים טובים שאוהבים לפרגן מכל הלב
>~ הילדים שלנו אני אביטל קרמר בת 8 מבית שמש. לומדת בכיתה ג בממח נצח ישראל. אני מאד אוהבת את הבית ספר. השנה כולם מקנאות בנו כי קבלנו את המורה אפרת שהיא הכי טובה בבית ספר. שמו לנו השנה מגמות ממש מענינות כמו דרמה משחק ושפות. ואני ממש מתרגשת ומחכה שיתחילו. המנהלת גם הבטיחה לנו שהכיתה שלנו תהיה הכי יפה בבית ספר צריך להגיע לנו שולחנות כיסאות ותאים חדשים . שמי ליאה רודנסקי, בת 7 ,לומדת בכיתה ב בבית ספר ממ"ח "אשירה". אני אוהבת ללמוד שיעורי גיאומטריה בגלל שזה מעניין אותי, וגם חשבון כי אני אוהבת מספרים ואת שיעור אומנות כי עושים יצירות. אני אחראית בכיתה על חלוקת ברכונים אחרי שעת האוכל. בהפסקה אני משחקת בחצר בחבל עם חברות ובמשחק מחבואים. קוראים לנו רעיה ואילת גולדשטיין אנחנו לומדות ב"נצח ישראל" בבית שמש. רעיה בת 5.7 - כיתה ג' : אני הכי אוהבת בבית ספר את המורות והחברות. אני מאוד אוהבת את השיעורים המעניינים ובמיוחד את שיעור תורה. כיף לי להגיע לבית הספר בכל בוקר... אבא ואמא אומרים שזכיתי ללמוד ב'נצח' (ואני ממש מסכימה אתם :) אילת בת 5.4 - גן חובה : אני הכי אוהבת בעולם את הסיפורים של הגננת. אני שמחה שיש פינת הבובות, היצירות ואת כל המשחקים.יש לי הרבה חברות ואני אוהבת אותן. אני ממש מחכה לעלות לכיתה א
>~ ברכות למנהלים
>~ הורים כותבים לאחר סיום שנת הלימודים הקודמת, בכיתה א' בממ״ח "נתיבותיה", שהינו בית ספר בשיטת מונטסורי בגישה אישית, המתאימה לכל ילדה מחד, ומאידך, מתאימה לבית החרדי שלנו, חיה שירה עלתה השבוע לכיתה ב'. כשאנחנו שולחים אותה לבית הספר, חוץ מהמעלות הענקיות שהיא מקבלת שם – (תיכף מפרטת) אנחנו הם אלה, שבעצם עוברים תיקון על חווית הלימוד והבית ספר שלנו. על המקום הזה של זה הבית ספר, תצייתו, תהיו, ותענשו אם לא. בית ספר נתיבותיה מנוהל על ידי המנהלת חני נדיבת הלב, חרוצה ואכפתית. ובמורות מקצועיות שרואות את הצורך של הבת שלנו, שרואות את ההצלחה של הילדה שלנו שרואות את המאמץ שלה ונותנות לה יד, לפעמים קביים ולפעמים סומכות עליה שהיא תוכל לעשות בעצמה. חיה שירה נהנית מהלמידה, ובעקבות צורת הלימוד היא צמאה לדעת עוד, ומקבלת למידה בהתאם לקצב שלה. היא מקבלת ביטחון, אהבה, בנוסף לרכישת הידע התורני, חשבון ואנגלית. היא יודעת לפתור בעיות וסיטואציות, היא יודעת מה זה שיתוף פעולה, היא יודעת מה זה כבוד למורה, לחברה וגם לסביבה. היא מתאמנת על הכנת מאכלים, וכל מה שכלול בתוך זה - כולל הניקיון שאחרי. כל אלו ועוד הרבה שתקצר היריעה מלהכיל, הם דברים שלא לומדים בבית ספר רגיל. אנחנו מלאי הודיה על הזכות שהיא תלמד שם ומודים כל יום לכל אלו שעבדו ושדאגו בעבר וגם בהווה, למען ההווה ולמען העתיד של החינוך של הילדות שלנו. זכינו.תודה לך המנהלת חני, שביחד עם צוות המורות ובשותפות מלאה איתנו, תהליך הבנייה והאימון לעתיד המצפה לחיה שירה, הוא חוויתי, ממלא, מעשיר ומספק.ובהזדמנות זו, נרצה להודות גם לאגודת ידידי הממ״ח שהם שותפים מלאים לרשת הממ"ח. משקיעים מזמנם שעות רבות של עבודה על מנת ששיטת החינוך הייחודית הזו, תופץ ברחבי הארץ, על מנת שעוד אלפי בנים ובנות כמו חיה שירה יקבלו את המענה הייחודי לו הם זקוקים. שלה ושלנו, שלכם הוא. ינטי גרוסברד
>~
>~ איך מדברים על זה - יעוץ חינוכי איך מדברים על זה ?? אני הולך לכתוב כאן על אחד האתגרים המשמעותיים ביותר, שאני נתקל בו ויחסית הרבה מאוד. זה עולה בהרצאות או בפגישות יעוץ פרטני עם הורים,אני מקבל פניות טלפוניות וגם בזמני לחץ, לחץ, זו המילה, יש כאן הרבה לחץ. אני מדבר על הקושי שאנו ההורים מתמודדים עימו כאשר נודע לנו איכשהוא, בעקיפין או בצורה ישירה, שיתכן ו"משהו קרה", יש דיווח לא ברור על אירוע של פגיעה חמורה בילדים. זה יכול להיות שמועות על פגיעה מצד מחנך, או שכן שגר בסביבה, מצד בחור צעיר או ילד בסיכון מהבנין הסמוך, או ע"י מישהו שאף אחד לא מכיר. המאפיין המאוד בולט בסיפורים כאלה שהמידע שהגיע אלינו לא ברור בכלל, יותר חשש או חשד ברמת סבירות כזו או כזו, אבל אנחנו לא יכולים להמשיך עוד רגע אחד בלי שנדע דברים ברורים קרה? או לא קרה? הבן שלנו נפגע / נחשף לפגיעה? או לא? זה לא דבר שניתן לעבור עליו לסדר היום, ולגמרי בצדק. ולפני שניכנס לענין אני חייב להקדים - מתוך נסיון של מאות מקרים, הנטיה הכי טבעית שלנו כהורים, היא לגשת ישירות לילד ולתשאל אותו, ואם לא נצליח לקבל מידע נלך לשכנים, וכן הלאה. זה טבעי ואנחנו דואגים הכל נכון, אבל בבקשה בבקשה, אנחנו ממש צריכים להיזהר מהתנהלות כזו, היא עלולה לגרום לפאניקה חרדה ומעל הכל טשטוש מידע. ואז נמצא את עצמנו לחוצים ומודאגים ממידע שאינו נכון בכלל. זה לא מה שיועיל בזמן כזה. אז מה עושים? ומה לא עושים? איך מתמודדים נכון עם חשש כזה? בואו ניגש ישר לענין ונדבר על ההתייחסות הפרטנית לילד, מה אומרים לו תכל'ס?? וכאן חשוב לשים לב, הסיכויים שהילד פשוט יגש אלינו מעצמו לספר מה בדיוק קרה, נמוכים מאוד, וגם אם כן (צל"ש לכם!) לא בקלות נקבל פרטים מי המעורבים מתי ובאיזה מקום.לפני הכל אני תמיד חוזר על הנקודה הקריטית שחשוב לשים לב אליה בכל זמן: אנחנו רוצים להקפיד תמיד, שילדינו יראו בנו את הכתובת הכי טובה עבורם לשתף בכל נושא גם הרגיש ביותר, גם הכאוב ביותר. גם מה שקשה לדבר עליו.
>~ המשך.. לעולם לא נרצה שילד ירצה לחפש לעצמו כתובת אחרת מלבדנו, זה מדרון חלקלק שישאיר אותנו מחוץ לעולם החויות של הילד שלנו. אבל הרי זה לא קורה מעצמו, אני לא בטוח שאם קרה משהו הילד פשוט יגש ויספר לי בצורה הטבעית ביותר. אז איך נקבל את המידע החשוב הזה? אני הולך לשתף אתכם בנקודות העיקריות ביותר כיצד נכון לפעול, הדברים שעבדו בהמון מקרים שטופלו אצלנו במרכז 'מענה' ואצל משפחות שליויתי ביעוץ תקופה ארוכה. העיקרון המרכזי הוא לנהוג באיפוק עם הרבה תבונה וסבלנות שם המשחק הוא לא – "מה אשאל את הילד כדי שהוא יזרים לי כמה שיותר מידע" אלא –איך אייצר את האוירה והטמפרטורה הרגשית בקשר בינינו כדי שלילד יהיה רצוי וטוב לשתף אותי בדברים הרגישים והמורכבים או הכואבים והמפחידים שהוא חוה. באיזה כלים אשתמש כדי לגרום לו לספר ולשתף בדרך הנעימה והזורמת עבורו? אלו שלושת הכלים שאני ממליץ, וראינו בשטח שזה עובד: 1.שיח על שגרה לשוחח עם הילד בצורה הכי טבעית על הדברים הרגילים והשגרתיים של היומיום.להתענין למשל: ספר איך היה היום, עם מי שיחקת, האם היה משהו מיוחד במשחק עם החבר X איזה משחק שיחקת הכי הרבה השבוע, מה השיעור הכי מרגיז ביום, ליד מי הכי כיף לך לשבת,למה הכי כיף לשבת לידו... יש חבר שמעצבן אותך?, ועוד עשרות שאלות ונקודות התענינות שאתם יכולים להמציא בכל שיחה עם ילד בלי מאמץ מיוחד. ההתענינות הספונטנית הזו תמיד נעימה לילד ואין סיבה שתרתיע אותו מלשתף פעולה וזה הדבר הכי חשוב בתקשורת הרגשית בינינו. אגב את זה תטפחו תמיד, לא רק בעת חשש.....זה שריר, אחרי כמה וכמה תרגולים זה הופך להרגל, וזה נכס אדיר, לנו ולילדים שלנו.
>~ המשך... 2.נקודות למגירה בתוך כל שיחה כזו יכולים לצוף נקודות שחשוב לנו לברר אותן יותר, לענייננו, אם חוששים שילד עבר חוית פגיעה ואין לנו מושג מהי, סממנים ממנה יופיעו בשיחה כזו, ואם לא היום אז מחר או מחרתיים, זה יכול להיות סממנים שמעידים על לחץ או דאגה פנימית, כמו טון דיבור עצוב, עיניים מושפלות, מבטים מודאגים, שתיקות לא רגילות במהלך שיחה, הסטת עיניים מלהביט בכם, וזה יכול להיות אחרת, בסגנון של מסתורין וחויה, כמו חיוך מסתיר סוד, או מתחיל לספר משהו ומפסיק באמצע ----- "לא משנה.." נראה מדמיין משהו תוך כדי שיחה, אומר מפורש "זה משהו שאני לא יכול לספר" וגם כמובן יש מקרים של מצוקה בולטת תוך כדי שיחה כמו דמעות לפתע,עצבות ניכרת, התעסקות מוגזמת מאוד בחפץ או בגד במהלך השיחה, ישיבה קופצנית וחסרת מנוחה, איתותים כמו אלה יכולים לצוף במהלך שיחה והם חשובים לנו מאוד, אגב --- אנחנו לא חייבים לשאול אותו "הי למה חייכת" / "למה אתה שותק" / "על מה אתה חולם" אנחנו רוצים שיחה נעימה לא חקירה באזהרה. מה כן? – אנו שומרים את הנתונים האלה במגירה, רושמים לעצמנו בראש או על נייר וממשיכים בשיחה עם הילד, הנקודות האלה שראינו יעזרו לנו להתמקד יותר בשיחות על נושאים ספציפיים וככה יעלה יותר מידע. ככל שהשיחות יהיו ספונטניות ונעימות לילד והוא ירצה בהם ויהיה טבעי איתנו, ככה יעלו במהלכן יותר ויותר סימפטומים שיעזרו לנו להבין אם קרה ומה קרה. רגע, יש כאן מוקש קטן, שימו לב: 3.שאלות מכוונות – זהירות! להקפיד ממש, לא לשאול שאלות שמכוונות את הילד למידע שאנו רוצים "להוציא". זה גרוע!! שאלות כמו - מישהו נגע בך? המורה נעל אותך בכיתה? חבר הוריד לך את הבגד?
>~ המשך אלו שאלות מטרידות שמבלבלות וגורמות לשני נזקים: הם מחדירות לילד מידע קשה לראש, וגורמות לו בקלות לאשר לנו דברים שלא בטוח אם היו או לא. ילד שנשאל שאלה כזו יכול לענות כן, רק כי הוא מזהה שזו התשובה שההורה רוצה לשמוע אנחנו לא נביא אותו למצב כזה! נקפיד לשאול רק שאלות פתוחות, כלומר – שאלות שהתשובה עליהן מפרטת משהו ולא רק – כן או לא.אתם יודעים לעשות את זה הכי טוב עם הילדים שלכם, בוודאות!! אסכם את הדברים, שיח בריא על שגרה, התענינות כנה, תשומת לב זהיר לנקודות שמצריכות בירור והקפדה על שאלות פתוחות זו פרקטיקה יומיומית שתטפח בינינו תקשורת רגישת מוצלחת והיא מפתח לחוית ילדות מדהימה ומוגנות טבעית שרק אנו ההורים יודעים לייצר הכי טוב לילדינו. חשוב: הדברים נכתבים למצבים המצויים בהם אין מידע ברור (רוב המקרים), במידה וידוע לכם בוודאות שילד נפגע יש לפנות מיד לעזרה מקצועית, מרכז 'מענה' לשירותכם. נעים להכיר, אריה לוי, מנכ"ל עמותת 'מענה לילדים ונוער בקהילה' יועץ חינוכי ומרצה, מומחה להסברה ברגישות קהילתית העמותה מפעילה מרכז טיפולי מקצועי ומאובזר לטיפול ילדים ונוער שחוו פגיעה + ליווי וסיוע למשפחותיהם ומקיימת כנסים וערבי הסברה למנהלים, מורים והורים בנושא: איך לגדל ילדים מוגנים בגישה בריאה ורגועה מעונינים לקיים ערב מלא בידע מהשטח וכלים מעשיים, או פגישת יעוץ פרטנית בנושא מורכב בתחום פגיעות בילדים? צרו קשר עכשיו: 1 שלוחה 02-9993111 :משרד [email protected] :מייל 052-7614477 :ווצאפ