תזה

‫‪3‬‬ ‫תקציר‬ ‫תוכן עניינים‬
‫‪4-5‬‬ ‫סוגייה‬
‫‪6-19‬‬ ‫מתודולוגיה‬
‫‪6‬‬ ‫זיכרון אישי‬
‫‪7-9‬‬ ‫כפר קאסם‬
‫‪10-14‬‬ ‫המדרחוב‬
‫‪15‬‬ ‫תצפיות‬
‫‪16-19‬‬ ‫ראיונות‬
‫‪20-52‬‬ ‫פרויקט‬
‫‪21‬‬ ‫תכנון ראשוני אורבני‬
‫‪22-23‬‬ ‫עקרונות תכנון‬
‫‪24-25‬‬ ‫מפה מוצעת‬
‫‪26-27‬‬ ‫תלת מימד‬
‫‪28-29‬‬ ‫שלבי בנייה‬
‫‪30-31‬‬ ‫תוכניות מפוצצות‬
‫‪32-41‬‬ ‫חזיתות‬
‫‪42-43‬‬ ‫מבט על‬
‫‪44-47‬‬ ‫חתכים‬
‫‪48-52‬‬ ‫הדמיות‬
‫‪53‬‬ ‫ביבליוגרפיה‬

‫הפרויקט גמר שלי עוסק במרכז עיר כפר קאסם שהלך והתדרדר‬ ‫תקציר‬
‫עם הזמן עד שהפך להיות מקום נטוש‪ .‬מרכז העיר של כפר קאסם‬
‫הוא הלב הישן שהתפתח מתוך כפר‪ .‬עם השנים דרך תהליך העיור‬
‫מרכז הכפר הלך ונדחק עם הזמן‪ .‬כנראה המעבר הזה בין כפר קטן‬
‫עם מרכז חברתי מגובש עדיין היה רחוק מלעבור את התהליכים של‬

‫האורבניזציה‪.‬‬
‫כנראה יש מתח בין ההרכב החברתי הקהילתי שהחזיק את הכפר‬
‫לבין ההתפתחות וההרכב הדמוגרפי‪ .‬כדי להתגבר על המתח הזה‬
‫הפרויקט מציע איך לשמור ולחזק את האזור בכמה דרכים ולשמור‬
‫על המרקם החברתי‪ .‬הפרויקט מגיע לפתור ולשקם את האזור בא־‬
‫מצעות כמה דרכים ושיטות ארכיטקטוניות שמשפיעות על הסביבה‬

‫ומזמינות תושבים מקומיים ומבקרים לחזור למרכז העיר‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫רוב הישובים הערביים התפתחו ללא תכנון‪ .‬הסיפורים אומרים שאנשים היו מגיעים לאזור‬ ‫סוגייה‬
‫מסוים‪ ,‬ומקימים עליו בית‪ .‬ועם הזמן מספר האנשים גדל והכפר נוסד‪ .‬כפר קאסם גם הת־‬

‫פתחה ככה‪ ,‬משפחה אחת הגיעה והתיישבה בכפר‪ ,‬עם הזמן‪ ,‬משפחות אחרות התחילו‬
‫להצטרף והוקם היישוב‪ .‬רוב היישובים הערבים בארץ הם בעצם כפרים‪.‬‬

‫התפתחות היישובים הערביים בעשורים האחרונים‪ ,‬מכפר לעיר‪ ,‬היא תוצר של מדיניות‬
‫תכנון ממשלתית שלא ראתה לנכון להקים אף עיר ערבית‪ .‬מאז ‪ 1948‬לא הוקם שום יישוב‬
‫ערבי‪ ,‬למעט העיירות שבהן רוכזו חלק מהבדואים בנגב‪ .‬בהיעדר אפשרות לעבור לערים‬

‫חדשות‪ ,‬לחץ הריבוי הטבעי הפך בהדרגה את היישובים הכפריים לערים‪ .‬אבל השינוי‬
‫הפיזי הזה לא לווה בהתפתחויות חברתיות־כלכליות‪.‬‬

‫במהלך כל השנים‪ ,‬אנחנו עדים לתופעה מאוד מעניינת הקוראת בכל רחבי העולם‪ ,‬והיא‬
‫ההשתנות שרחובות או שכונות עוברות‪ .‬התדמית של השכונה משתנה עם הזמן‪ ,‬תדמית‬
‫זו משפיעה לא רק על האנשים הגרים בשכונה אלא על כל עוברי הדרך‪ .‬שכונה שאנחנו‬
‫מכירים כשכונה בטוחה עם הזמן הופכת להיות השכונה הכי מסוכנת‪ .‬וזה מה שקרה בעיר‬

‫העתיקה בכפר קאסם‪.‬‬

‫עם הזמן‪ ,‬כפר קאסם מתפתחת להיות מוקד אטרקטיבי‪ ,‬הרבה אנשים מבקרים את העיר‬
‫לסיבות שונות‪:‬‬

‫‪ -‬מסחר‪ -‬הרבה אנשים באים לעיר לקנות צרכים יום יומיים‪ ,‬ריהוט‪ ,‬חומרי בנייה אפילו‬
‫קרמיקה וכו‪.‬‬

‫‪ -‬תעסוקה‪ -‬יש הרבה אנשים שעובדים בעסקים הנמצאים בעיר‪ ,‬יש עובדים ערבים וגם‬
‫יהודים‪.‬‬

‫‪ -‬שוק הציפורים‪ -‬כל שבת כפר קאסם מתמלאת באנשים‪ ,‬הרחובות נהיות עמוסים וזה‬
‫בגלל שביום שבת יש שור ציפורים בעיר‪ ,‬הרבה אנשים מגיעים לשוק ותוך כדי מבלים‬

‫בעיר‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הרבה זרים ערבים מהצפון במיוחד מחליטים לעבור ולגור למרכז בגלל הזדמנויות‬

‫העבודה שיש פה‪ ,‬אז הם מחליטים לגור לכפר קאסם לכמה סיבות‪:‬‬
‫‪ -1‬בגלל שהיא עיר ערבית‪ ,‬לכן יותר נוח להם לגור פה מאשר לגור בעיר יהודית‪ .‬וכפר‬

‫קאסם היא העיר הערבית הכי קרובה לתל אביב‪.‬‬
‫‪ -2‬השכירות בעיר כפר קאסם היא יותר זולה מאשר ערי המרכז הסובבות אותה‬

‫‪4‬‬

‫עקב על הסיבות שהזכרתי לעיל‪ ,‬אני רואה כפר קאסם כעיר עם פוטינציאל מאוד גבוהה‬ ‫סוגייה‬
‫להפוך מהערים הגדולות והחשובות במדינה‪,‬‬

‫אבל מצב כפר קאסם היום לא יכול לאפשר לה להתפתח ולהיות אותה "מדינה גדולה"‪.‬‬
‫וזה כי אין מספיק מקומות ציבוריים או שטחים פתוחים בעיר‪ .‬לכן אני חושבת שצריך‬

‫להתחיל בלשקם את האיזורים הנטושים בעיר‪ ,‬והאיזור הכי נטוש עם הכי הרבה פוטינ־‬
‫ציאל הוא המדרחוב של העיר‪.‬‬

‫מרכז עיר כפר קאסם תמיד היה מרכז פעיל ותוסס מאז הקמת הכפר‪ .‬המדרחוב התחיל‬
‫כרחוב היסטורי משמעותי גדול ונגמר כרחוב היסטורי נטוש‪ .‬רחוב שבמהלך כל השנים‬
‫האלה היה עד לסיפורים רבים‪ ,‬אנשים זרים ומקומיים‪ ,‬היה המקום שסימל שמחה והיום‬
‫הוא ההפך המוחלט‪ ,‬מקום נטוש ומפחיד‪ ,‬מקום לא מזמין ודוחה‪.‬‬

‫הרבה מהבתים הנמצאים במדרחוב הקיים הם בתים נטושים‪ ,‬רוב דיירי המדרחוב המקו־‬
‫ריים עזבו את ביתיהם והתחילו לגור בפריפירייה בעיר‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫על מנת לשקם את העיר העתיקה אני מביאה את הזיכרון האישי שלי‪ ,‬אני ממפאת ומנתחת‬ ‫מתודולוגיה | זיכרון אישי‬
‫את הביינים קיימים והסביבה מבינה איך הייתה ואיך השתנתה ‪ 3- .‬אני שומרת על ההיסט�ו‬
‫ריה הקיימת אבל מוסיפה בנייה חדשה‪ .‬הפרויקט לוקח בניינים שהם דומיננטים לתוך הלב‬

‫של הכפר‪.‬‬

‫זיכרון היסטורי‬

‫אני גדלתי ונולדתי בכפר קאסם‪ ,‬הבית של סבא וסבתא שלי היה במדר־‬
‫חוב של העיר‪ ,‬או במילים אחרות "העיר העתיקה"‪ .‬אני זוכרת את הימים‬
‫כשהייתי קטנה סבא שלי היה לוקח אותי איתו לבתי הקפה‪ ,‬הוא היה מושיב‬
‫אותי לידו ומתחיל לשחק משחקי קלפים עם כל מני גברים‪ .‬או פשוט היה‬

‫לוקח אותי לחנויות במדרחוב לקנות לי ממתקים‪ .‬עם הזמן הביקורים‬
‫בחנויות ובבתי הקפה התחילו להיפסק‪ .‬סבא התחיל ללכת רק למסגד לת־‬
‫פילה‪ ,‬והפסיק לבקר את הבתי קפה בדרך‪ ,‬הרגשתי כאילו שהמקום השמח‬
‫הקסום הזה נעלם‪ .‬כששאלתי אותו למה‪ ,‬אמר לי שהחנויות נסגרו‪ .‬וכילדה‬
‫קטנה לא יכולתי לדעת‪ ,‬אבל ההרגשה שהמקום הזה השתנה תמיד ליוותה‬

‫אותי‪ ,‬התחלתי לראות אותו כמקום חשוך‪ ,‬מסוכן ושקט‪ .‬הרעשים שהיו‬
‫מגיעים מהמקום בלילה היום נעלמו‪ ,‬יש שקט מוחלט שם‪ ,‬שקט מפחיד‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫כפר קאסם‬ ‫מתודולוגיה | כפר קאסם‬

‫כפר קאסם היא עיר ערבית באזור השרון‪ .‬העיר שוכנת בקצה הדרומי של המשולש‪ ,‬צפו־‬
‫נית לראש העין הממוקמת על ידה בסמוך לכביש ‪" 5‬חוצה שומרון" ‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1959‬קיבל הכפר מעמד של מועצה מקומית ובמרץ ‪ 2008‬הוכרזה כפר קאסם‬
‫כעיר‪ .‬לא רחוק מכפר קאסם הוקם מחלף קסם‪ ,‬שמקשר בין כביש ‪ ,444‬כביש ‪ 5‬וכביש ‪.6‬‬

‫מיקום הכפר‬
‫קהילות מגורים קודמות התאפיינו בבחירה קפדנית‪ ,‬מסיבות רבות ושונות‪ .‬האבות‬
‫מיקמו את בתיהם וכפריהם‪ ,‬בדרך כלל על הרים‪ ,‬גבעות או על נהרות‪ .‬במילים אחרות‪,‬‬
‫במיקומים אסטרטגיים‪ .‬אמצעי זה בא בתגובה ובהתאמה לתנאים בהם הם נוגעים‪,‬‬
‫כלומר לשפר את ההגנה שלהם או לצורכי חקלאות וניצול שטחי המישור‪ .‬בהתאם לכך‪,‬‬
‫הכפר כפר ‪-‬קאסם מגיע על גבעה (גבעה) המתנשאת (‪ 150‬מ ') מעל פני הים התיכון‪,‬‬
‫כלומר בגבהים הראשונים של הגדה המערבית‪ .‬זה היה בעבר ‪ -‬לפני הקמת המדינה‬
‫אם נסתכל על מיקום הכפר באופן כללי‪ ,‬נציין כי הוא אסטרטגי‪ ,‬מכיוון שהוא משקיף על‬
‫אזור מישור רחב מאוד‪ ,‬או יותר נכון‪ ,‬על מישור החוף באופן כללי‪ .‬מה שמקנה למיקום‬
‫הכפר יתרונות רבים‪ ,‬ביניהם‪ :‬החזקת התושבים בשטחים נרחבים של אדמות לעיבוד‪.‬‬
‫באשר למיקומו הגיאוגרפי של הכפר‪ ,‬הוא ממוקם בצפון מזרח העיר לשעבר פתח תקווה‬

‫ובמרחק של כ (‪ )8‬ק"מ ממנו‪.‬‬
‫גבולות‪ :‬היא גובלת בצפון בשני הכפרים הערביים כפר‪-‬בארה וג'לג'וליה‪ ,‬בדרום מערב‬

‫העיר ראש העין ובצפון‪-‬מזרח ביישוב אורנית ‪.‬‬
‫באופן כללי‪ ,‬וברמה של מחוז טול כרם‪ ,‬הכפר הוא במרחק פשוט שלא יעלה על ‪ 10‬ק"מ‬

‫רק מהעיר הערבית קלקיליה‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫אפשר לראות את המיקום של כפר קאסם ביחס לערים במרכז והמרחק של כפר קאסם‬ ‫מתודולוגיה | כפר קאסם‬
‫מהמוקדים הפופולריים‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫טבח כפר קאסם‬ ‫מתודולוגיה | כפר קאסם‬

‫בשנת ‪ 1956‬היה כפר‪-‬קאסם נתון לממשל צבאי‪ ,‬כחלק מאזור "המשולש הקטן"‪ .‬אזור‬
‫סמוך לגבול עם ירדן ורגיש מבחינה ביטחונית‪ .‬החל עם קום המדינה והסתיים בשנת‬

‫‪ . 1966‬ערבים‪ ,‬אזרחי ישראל‪ ,‬לא יכלו לצאת ממקום יישובם בלי רישיון מטעם הממשל‬
‫הצבאי‪..‬‬

‫ביום ‪ 29‬באוקטובר ‪ 1956‬אמור היה להיות מוטל עוצר על הכפר החל מהשעה ‪.21:00‬‬
‫‪ .‬בפועל החליט מפקד חטיבה מס' ‪ 17‬של פיקוד המרכז בצה"ל‪ ,‬אלוף‪-‬משנה יששכר‬

‫(ישכה) שדמי‪ ,‬להקדים את תחילת העוצר לשעה ‪.17:00‬‬
‫רובם הגדול של אלה מבני הכפר ששהו כבר בעבודה מחוץ לכפר‪ ,‬לא ידעו ולא יכלו לדעת‬

‫זאת‪ .‬הכרזת העוצר נמסרה למוכתר הכפר רק בשעה ‪ 16:30‬של אותו היום‪.‬‬
‫לאחר השעה ‪ 17:00‬הגיעו לסביבות הכפר עשרות אנשים ששבו מעבודתם‪ ,‬רובם לא ידעו‬

‫על העוצר‪ .‬חיילי גדוד משמר הגבול שהוצבו במבואות הכפר‪ ,‬בצפונו‪ ,‬במרכזו ובדרומו‪,‬‬
‫במטרה לאכוף את העוצר‪ ,‬ירו באנשים‪ ,‬נשים וילדים שחזרו לתומם מעבודתם לביתם‬
‫בכפר‪" .‬כוחות הבטחון" חיכו להם בכניסה לכפר‪ ,‬אמרו להם לרדת מהעגלות ומהרכבים‪,‬‬
‫העמידו אותם ופשוט ירו בהם בדם קר‪ .‬כך נרצחו ‪ 49‬אזרחים ונפצעו ‪ 13‬נוספים שהושארו‬
‫במקום ללא טיפול רפואי‪ .‬בין ההרוגים היו ‪ 12‬נשים וילדות‪ 10 ,‬נערים בגילאים ‪ 14-17‬ו‪7-‬‬
‫ילדים בגילאי ‪ .8-13‬כל משפחה בכפר איבדה אנשים קרובים אליה‪ .‬ובכל שנה ב ‪29.10‬‬

‫מתקיימת צעדה לזכר האנשים שנהרגו בטבח‪( .‬בדיר‪)2016 ,‬‬

‫‪9‬‬

‫המדרחוב‬ ‫מתודולוגיה | המדרחוב‬
‫המדרחוב נמצא בשכונת הגרעין הישן‪ ,‬שכונה זו הייתה השכונה הראשונה שממנה התפ־‬

‫תח הכפר‪ ,‬והמדרחוב ספציפי היה הרחוב המרכזי והראשון של הכפר‪.‬‬
‫המדרחוב מתחיל מרחוב ‪ ,19‬עובר רחוב א‪ .‬שוהדא ומסתיים ברחוב אל אנסאר‪.‬‬
‫אפשר לראות במפת ייעודי קרקע שהמדרחוב מורכב מבניינים רק מגורים (צבע צהוב‬
‫חלק)‪ ,‬בניינים מגורים ומסחר (צבע צהוב ואפור מקווקוו) ומבני ציבור השטח (צבע כתום)‪.‬‬
‫היום רוב הבניינים שם נטושים‪ ,‬מבנה הציבור שהיה אמור להיות היום לא נמצא אלא‬

‫משמש מקום לסוחרי סמים ונרקומנים‪.‬‬

‫הרחובות הראשיים בכפר קאסם הם‪:‬‬
‫רחוב עומר בן אלכטאב הינו רחוב שמקיף את העיר‪ ,‬הוא חותך את רחוב סולטאני ורחוב‬

‫עלי בן אבו טאלב‪,‬‬
‫רחוב סולטאני הינו הרחוב המסחרי של העיר‪ ,‬הוא חותך את העיר ומתחבר עם אורנית‪.‬‬
‫אפשר לראות מהתמונה שכפר קאסם כמו כל כפר ערבי אחר התחיל מהמרכז‪-‬הגרעין של‬

‫העיר‪ .‬אליו כל הרחובות המשניים מובילות‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫הרחובות שמחברים בין רחוב‬ ‫מתודולוגיה | המדרחוב‬
‫עומר בן אלכטאב לעיר העתיקה‬
‫הם רחובות אלאנסאר וכאלד בן‬

‫אלוליד‪.‬‬

‫כל המרכזים החשובים בעיר נמצאים ליד המדרחוב‪,‬‬
‫‪ -‬בית ספר יסודי הנקרא אלעומריה‪ ,‬הוא מבתי הספר הראשונים שנבנו בעיר‪ ,‬הבית ספר‬

‫הזה נבנה מעל בית קברות שפונה לפני הקמת בית הספר‪.‬‬
‫‪ -‬בית הקברות שהועבר למקום אחד בעיר לא רחוק מהמקום המקורי‪.‬‬
‫‪ -‬עיריית הכפר היום‪ ,‬היא הייתה ממוקמת בלב המדרחוב‪ ,‬היא ממוקמת בעיר העתיקה‬
‫מאז הקמתה ועד היום‪ .‬בנוסף לזה‪ ,‬דואר המרכזי של הכפר ממוקם בעירייה‪.‬‬
‫‪ -‬המסגר הראשון של הכפר‪ ,‬זאת נקודה מאוד חשובה כי המסגר הזה איחד את כל הכפר‪,‬‬
‫היה נקודת מפגש מאוד חשובה ומרכזית‪ .‬מכיוון שיש ‪ 5‬תפילות ביום בדת של האסלאם‪,‬‬
‫כל התפלות נערכו רק במסגד הזה מכיוון שהיה היחיד בכפר‪ ,‬לכן התושבים נפגשו ‪5‬‬

‫פעמים במהלך היום במסגר הזה‪.‬‬
‫‪ -‬תחנת המשטרה שהוקמה לפני כמה שנים בכפר‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫מתודולוגיה | המדרחוב‬

‫המדרחוב היום‬
‫מדרחוב מוזנח ריק מאנשים‬

‫‪12‬‬

‫מתודולוגיה | המדרחוב‬

‫המדרחוב אז‬
‫המדרחוב היה מקום מאוד חיי כמו שרואים בתמונה ומלא באנשים וילדים‬

‫‪13‬‬

‫לפי תוכנית המתאר של העיר‪ ,‬אפשר לראות את מסלול המדרחוב המקורי‪ ,‬את השטחים‬ ‫מתודולוגיה | המדרחוב‬
‫הציבוריים‪ ,‬את החזיתות המסחריות אף בפועל היום זה לא המצב‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫למרות שגדלתי בשכונה הזו‪ ,‬ואני זוכרת אותה טוב טוב‪ .‬אני עדיין ביקרתי אותה ‪ 3‬פעמים‬ ‫מתודולוגיה | תצפיות‬
‫בשביל המחקר‪ .‬פעם אחת ב ‪ 15.9‬בשעות אחרי הצהריים‪ ,‬ב ‪ 16.9‬בשעות הבוקר וב ‪17.9‬‬

‫בשעות הלילה‪.‬‬
‫לכל ביקור הייתה תחושה אחרת‪.‬‬
‫בביקור הראשון כל החנויות היו נטושות‪ ,‬אין תנועת אדם‪ ,‬בתי הקפה שנשארו היו סגורים‪.‬‬
‫בביקור השני‪ ,‬ראיתי רק ‪ 4‬אנשים במדרחוב‪ ,‬מחפשי עבודה כנראה‪ ,‬ישבו על המדרכה‬
‫עם מבט מדוכא על הפנים‪ .‬נשארתי ל חצי שעה במכונית רק להתבונן‪ ,‬בסוף הביקור‬
‫ראיתי שאנשי בתי הקפה התחילו לפרק את השולחנות‪.‬‬
‫בביקור השלישי‪ ,‬זה היה הביקור הכי מפחיד כי זה היה בשעות הלילה‪ ,‬הלכתי עם הארוס‬
‫שלי לביקור זה ונשארנו באוטו כל הזמן‪ .‬במהלך זמן הנסיעה למרות שהייתי באוטו הר־‬
‫כשתי סכנה‪ ,‬בלילה היו הרבה יותר אנשים‪ ,‬היו כמעט ‪ 20‬איש במדרחוב‪ ,‬יש כמה שישבו‬
‫בבית קפה‪ ,‬יש שישבו על המדרכה ועישנו ולקחו סמים‪.‬‬
‫הבחנתי במהלך הביקורים שלי שהבנייה במדרחוב היא בנייה עתיקה‪ ,‬כל הבתים הם‬
‫בתים שנבנו מתחילת קום הכפר ולא שופצו עד היום‪ .‬רוב הבתים הם משני קומות‪ .‬האזור‬
‫מוזנח ‪ .‬אפשר לראות את סימני ההתיישנות על האבן הדוהה‪ ,‬הדלתות החלודות‪ ,‬הקירות‬
‫המתקלפות הזכוכיות השבורות והגרפיטי שעל הקירות‪ .‬הרחובות צרים‪ .‬ואפשר לראות‬
‫שחצי מהבתים נטושים‪)26 9-( .‬‬
‫לפני כשנתיים התחילו לבנות במדרחוב בניין מגורם של ‪ 4‬קומות‪ ,‬התחילו בבנייתו לפני‬
‫כ‪ 4‬שנים והופסקה בנייתו (איור מס' ‪ )27‬מול בניין זה קיים בניין במקורו היה גם בניין של‬
‫שתי קומות אך לפני כמה שנים התווספו עוד שתי קומות לאותו בניין עקב התרחבות‬

‫המשפחה‪.‬‬
‫חוץ מהתמונות והמפות במחקר זה גם השתמשי בצילומי רחפן על מנת לראות איך‬
‫השכונה בבוקר לעומת הלילה ברחפן (איור מס' ‪ .)28-31‬צילמתי בלילה ובבוקר‪ ,‬אפשר‬
‫לראות אכן שיש צפיפות רבה בין הבתים‪ ,‬המדרחוב עצמו מואר בלילה אבל בין הבתים‬
‫חשוך‪ ,‬האור שנמצא במדרחוב לא מספיק חזק בלילה ולא מספק תחושת ביטחון להולכי‬

‫הרגל במיוחד כשנמצאים נרקומנים מפוזרים במדרחוב‪.‬‬
‫‪ ‬‬

‫‪15‬‬

‫ערכתי ראיונות עם ‪ 5‬אנשים שונים על המדרחוב‪ ,‬אין אינפורמציה ספרותית על המדרחוב‬ ‫מתודולוגיה | ראיונות‬
‫לכן החלק של הראיונות היה חלק משמעותי להבין את המדרחוב ואת החשיבות שלו‪.‬‬
‫הריאיון הראשון‬ ‫‪16‬‬

‫המרואיינים‪ :‬מועאויה ראבי‪ ,‬גר ברחוב ‪ 34‬שנה‪ ,‬אוסאמה ראבי גר ‪ 40‬שנה ותג'ריד ראבי‬
‫גרה ‪ 9‬שנים‪.‬‬

‫מועאויה ואוסמה הם אחים שגדלו באותו בית בלב של המדרחוב‪ ,‬תג'ריד היא אשתו של‬
‫מועאויה‪.‬‬

‫התחלתי את הריאיון בלהסביר להם על שאלת המחקר שלי ונתתי להם חופש להסביר ול־‬
‫תאר לי את המדרחוב‪ ,‬מועאויה התחיל את השיחה בלהסביר על המדרחוב‪ ,‬שהוא המרכז‬

‫של הכפר‪ ,‬הלב של הכפר‪ ,‬הכפר בעצם נוסד באזור זה‪ ,‬כל ההוויה הכלכלית החברתית‬
‫והמסחר הייתה שם‪ .‬במיוחד המסגד הגדול והראשון אבו בקר הממוקם שם‪ .‬המסגד היה‬

‫נקודת מפגש חשובה לאנשים‪ ,‬הם היו נפגשים ‪ 5‬פעמים ביום‪ ,‬כמספר של התפילות‪.‬‬
‫אחרי התפילה האנשים לא היו נשארים לשחק קלפים‪ ,‬לדבר‪ ,‬לשתות ולבלות‪ .‬תמיד היה‬

‫אנשים מסביב למסגד‪.‬‬
‫אוסאמה הוסיף שהעיר העתיקה הייתה מרכז הבילוי לאנשים‪ .‬בזמנו‪ ,‬כל תושבי הכפר היו‬

‫נפגשים שם במיוחד ברמדאן‪ ,‬נשים‪ ,‬ילדים וגברים‪ ,‬היו נפגשים אחרי ארוחת האפטאר‬
‫(שבירת הצום) עד האדאן (זריחת השמש) למשך כל הלילה היו יושבים וצוחקים‪.‬‬

‫בשנות ה ‪ 60‬ו ה‪ 70‬היה במדרחוב ‪ 3‬מקומות סינמה‪(  ‬איור מס' ‪ .)5‬כשהייתי מורה הייתי‬
‫לוקח את התלמידים לסינמה לראות סרטים‪.‬‬

‫מועאויה ממשיך להיזכר ומספר שבזמנו לא הייתה טלוויזיה‪ .‬בשנות ה‪ 1965-1966‬הייתה‬
‫טלוויזיה רק בבתי הקפה‪ ,‬מה שקרב בין האנשים‪.‬‬

‫כעשו את המדרחוב זה היה משהו‪ ‬חדש שהאנשים התלהבו ממנו‪ ,‬התושבים היו כל הזמן‬
‫שם כי היה תמיד נקי ומסודר‪ ,‬כל בתי הכפר שבכפר היו ממוקמים במדרחוב‪ ,‬היו כמעט‬

‫‪ 10‬בתי וכולם היו מלאים באנשים ומצליחים‪.‬‬
‫אחרי שנת ה ‪ ,2000‬האנשים התחילו לפתוח דוכנים במדרחוב‪ .‬דוכני ירקות‪ ,‬קינוחים‪,‬‬

‫פלאפל וכדומה‪ .‬‬
‫אוסמה ומעאויה התחילו לדבר על האוכלוסייה ‪ ,‬הכפר‪  ‬התחיל להתרחב והאוכלוסייה‬
‫התחילה לגדול‪ ,‬עקב כך נוצרה צפיפות גדולה במרכז הכפר‪ ,‬וזה כי כל האנשים תמיד רצו‬
‫לגור במרכז‪ ,‬אחרי שהתחיל להיות צפוף הרבה משפחות התחילו לברוח מאזור המר־‬
‫כז לאזור הפריפריה‪ ,‬מה שהוביל לבניית כבישים ושכונות חדשות‪ ,‬מרווחות ומחודשות‬
‫יותר‪ .‬פתיחת כביש ‪ 24‬הייתה לה ההשפעה שלילית למרכז הכפר‪ ,‬מרכז הכפר היה הדרך‬
‫המרכזית של ההולך דרך‪ ,‬תמיד היו עוברים משם ‪ ,‬כשנפתח הכביש האנשים התחילו‬

‫להשתמש בדרך החדשה‪.‬‬
‫התקדמות הטכנולוגיה גם לה היה חלק‪ ,‬פתאום בכל בית היה טלוויזיה (שחור לבן) האנ־‬

‫שים העדיפו להישאר בבית ולא לצאת למרכז‪.‬‬
‫בניית המסגדים גם גדלה‪ ,‬והתושבים התחילו להתפזר‪ ,‬כל אחד למסגר הקרוב אליו‪,‬‬

‫המרכז לאט לאט התחיל לאבד את החשיבות שלו‪.‬‬
‫המכולות‪ ,‬החנויות התחילו להיפתח בכל רחבי הכפר‪ .‬המרכז המסחר הפופולארי הפך‬

‫להיות בפתח תקווה או תל אביב‪ ,‬התחילו האנשים לצאת מהכפר לערים אלה בשביל‬

‫היוקרה והשירות היותר טוב‪.‬‬ ‫מתודולוגיה | ראיונות‬
‫לכל תושב הייתה מכונית פרטית‪ ,‬התנועה הייתה יותר גמישה וקלה‪.‬‬
‫לפני סגירת המדרחוב הייתה תנועת רכבים‪ ,‬משאיות‪ ,‬חמורים כולם היו עוברים משם‪ ,‬עם‬
‫הזמן מספר הרכבים גדלו‪ ,‬האוטובוסים הפסיקו להתאים לכביש הזה‪ .‬עם הזמן מספר‬

‫הרכבים הועלה ‪ ,‬והמרכז לא עמד בעומס התנועה‪.‬‬
‫‪ ‬‬

‫התושבים התחילו לבנות בית מחוץ למרכז‪ ,‬רדפו אחרי המודרניזציה‪ .‬מועאויה ואוסמה‬
‫קנו אדמה בפרפריה ובנו בתים עליה על מנת שתהיה להם איכות חיים‪ ,‬הם ועוד כארבע‬
‫או חמש משפחות יצאו באותה תקופה‪ ,‬מספר התושבים שהיו באים למרכז התחיל להפ־‬
‫חית‪ ,‬השכונה נפגעה מאוד מבחינה כלכלית‪ ,‬ומי שנשאר בשכונה היו משפחות ממעמד‬

‫סוציו אקונומי נמוך‪.‬‬
‫היום האנשים שגרים שם הם מיעוטי יכולת‪ ,‬חסרי השכלה‪ ,‬מהגרי עבודה ומחפשי עבודה‪.‬‬
‫כולם התרכזו במקום אחד והפכו את השכונה לשכונה זרה וקרועה‪ .‬כולם הם אנשים זרים‬

‫מקורם לא מהכפר‪ ,‬הרבה מהם התחילו לחפש דרכי מליטה באמצעות סמים‪ ,‬הגרעין‬
‫כביכול שהיה לכפר נגמר ויצא משם‪ ,,‬ומה שנשאר שם זה רק השאריות‪.‬‬

‫שם נהיה מקום לסחר מסמים‪ ,‬המסגר שהיה מלא באנשים‪ ,‬היום הוא נטוש‪ .‬גרעין התנועה‬
‫האסלאמית התחיל ממסגד אבו בקר‪ ,‬המסגר סימל את התחלתה של התנועה‪ ,‬בהנהגת‬
‫אלשיח עבדאללה נמר דרויש‪ ,‬כלומר התנועה צמחה מהאזור‪ .‬כל הנאומים הפוליטיים‬
‫והדתיים היו במדרחוב‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫הם המשיכו להסביר שזה גם קשור למנהגים ולמורשת שהשתנו ונשכחו עם הזמן‪ ,‬למשל‬
‫בזמנו כשמישהו מת‪ ,‬היו מתפלליו עליו רק במסגד הזה‪ ,‬ומשם היו מוצאים את הגופה‬
‫לבית הקברות וצועדים אחריו‪ .‬היום יש מרכז שמתמחה בזה‪.‬‬
‫או למשל בחתונות‪ ,‬החתן היה עולה על הסוס‪ ,‬וכל האנשים היו צועדות אחריו‪ ,‬שרים‬

‫ורוקדים ‪ .‬אחרי זה החתן היה יושב בבית קפה במדרחוב בחליפה‪ ,‬לרוב זה היה בבית קפה‬
‫אבו נאפז‪ .‬‬
‫‪ ‬‬

‫בזמנו‪ ,‬הבית היה לא רק למשפחה אחת‪ ,‬אלא באותו בית גרו כמה משפחות‪ ,‬כלומר הב־‬
‫נים היו מתחתנים וגרים כל בן עם כלתו בחדר בבית‪ .‬מה שהעלה את מספר האוכלוסייה‬

‫במדרחוב‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬הייתה הגירה פנימית בכפר‪ ,‬הבדואים ואנשים זרים התחילו להגיע לכפר מה‬

‫שגרם לאי איזון ושינוי במבנה החברתי‪ ,‬השינוי הקיצוני הזה (אלפים) הגיע ל ‪20-30%‬‬
‫מתושבי הכפר‪ .‬וכולם הגיעו ממצב סוציו אקונומי גרוע מאוד‪.‬‬

‫הם סיימו את הראיון בלהגיד שהם שנים לא ביקרו שם למרות שיש להם בית בשכונה‪,‬‬
‫היום השכירו את הבית לאישה בידואית אלמנה‪.‬‬

‫‪17‬‬

‫הריאיון השני‬‫מתודולוגיה | ראיונות‬
‫היה עם אבא שלי‪ ,‬עיסאווי פריג‪ ,.‬בן ‪ .58‬הוא גדל במדרחוב‪ ,‬ועזב את הבית כשהתחתן‬

‫בגיל ‪.30‬‬
‫הוא התחיל את השיחה בתיאור השכונה ואת הכינויים השונים שנתנו לשכונה‪ .‬למדרחוב‬
‫היו כינויים רבים‪ ,‬מהם " הגרעין הישן"‪" ,‬העיר העתיקה" ואנשי הכפר כשרצו להיפגש שם‬

‫תמיד השתמשו במונח " ליד הכינא" משמעותו ליד עץ האקליפטוס וזה כי הייתה עץ‬
‫אקליפטוס גדולה שסיפקה מקום עם צל לכן היה מקום מאוד פופולארי‪ .‬שם המדרחוב‬
‫על המפה "רחוב ‪ ."19‬המדרחוב התחיל כרחוב רגיל ‪ ,‬בתחילת שנות ה ‪ 80‬ראש עיריית‬

‫הכפר עבד אלרחים עיסא תחם את הכביש והפך את האזור למדרחוב‪ .‬אזור זה הפך‬
‫להיות האזור המרכזי בכפר‪ ,‬מלא בבתי כפר וחנויות‪ .‬ונקודת המפגש של כול התושבים‪,‬‬
‫תמיד אזור מלא באנשים בכל שעות היום‪ .‬היום הוא אזור נטוש יחסית‪ ,‬אין תנועת אנשים‪,‬‬
‫וכמעט רכבים לא עובר משם‪ .‬רוב בתי הקפה סגורים והבניינים נטושים‪ .‬הוא מתאר את‬

‫החיים שם כחיים מאוד פשוטים ויפים‪ ,‬חיים שיש ידידות ואהדה בין השכנים‪ .‬כשסבתא‬
‫שללי (אמא של עיסאוי) היה חסר לה משהו היא תמיד יכלה לבקש מהשכנה‪ .‬כל הנשים‬

‫של השכונה היו כל בוקר נפגשות אצל אחת מהן‪ ,‬יושבת ליד הדלת החיצונית הגדולה‬
‫ומדברות‪.‬‬

‫הוא זוכר טוב מאוד את האווירה שהמדרחוב סיפק‪ ,‬הוא זוכר שאחרי כל תפילה היה הולך‬
‫עם אבא שלו לשבת בבית קפה סמוך‪ ,‬שם כל גברי השכונה נפגשו‪.‬‬

‫היו הרבה פרטים בריאיון איתו שחזרו על עצמן בראיון הקודם לכן החלטתי לא לחזור עם‬
‫אותן דברים‪ ,‬המדרחוב היה קטן לכן לכולם היה כמעט זיכרונות זהים‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫הריאיון השלישי‬ ‫מתודולוגיה | ראיונות‬
‫הריאיון היה עם מהנדס העירייה‪ ,‬ממדוח סרסור‬
‫היה מאוד חשוב לי לשמוע את מהנדס העירייה‪ ,‬הוא סיפר לי שלפני כמה שנים התחילו‬
‫בלפתח את העיר העתיקה ולהחזיר אותה לשכונה חייה ותוששת‪ ,‬הוא סיפר ואמר שהעי־‬
‫רייה מבינה את חומרת המצב במדרחוב‪ .‬לפני כשנתיים הביאו צוות אדריכלים ומתכנני‬
‫ערים חיצוני שמתמחים בהתחדשות עירונית‪ ,‬התכנון בכללי הוא פינוי בינוי‪ ,‬החזרת מקו־‬
‫מות המסחר והבילוי לשכונה על ידי הקמת "מרכז עיר חדש"‪( .‬איור מס' ‪)6+7‬‬

‫השיקולים שהיו בקביעתו ‪:‬‬
‫מרכז לעיר בת כ‪ 000,35-‬נפש לשנת ‪ 2040‬עשוי לגדול ולהוות שטח המשמש אוכלוסייה‬

‫בגודל זה‬
‫יש לייצר מרכז עיר אשר יהווה את הלב הפועל והחי‪ ,‬המניע יישוב בגודל זה‪.‬‬

‫המרכז צריך להישען על מערך התחבורה הפנימית הראשית ביישוב‪.‬‬
‫המתכננים חושבים כי כיוון ההרחבה הנכון הוא לכיוון רחוב סולטאני המהווה היום את‬

‫הרחוב הראשי של המסחר והתחבורה הציבורית בעיר‪.‬‬
‫ההרחבה תעשה ע"י קביעת רחובות לרכב מוטורי בתחום המרכז‪ ,‬ובמקביל קביעת רחו־‬

‫בות ובהם עדיפות להולכי רגל‪.‬‬
‫שלבי הפיתוח יהיו דו כיווניים – מהמרכז הוותיק וההיסטורי לכיוון רחוב סולטאני‪ ,‬ומכיוון‬

‫רחוב סולטאני אל המרכז הוותיק‪.‬‬
‫המרכז החדש כמרכז ותיק והיסטורי עם אופי מסוים לשמירה ‪ ,‬הממשיך לכיוון רחוב‬
‫אינטנסיבי ומודרני (סולטאני) הנמצא בצידו השני‪ .‬כשהמשיכה היא לשני הכיוונים‪ ,‬ויוצרת‬
‫את המרכז החדש‪ .‬ההשתנות לאורך הציר של רחוב אל מנשייה ובראייה של הציר כמרכז‬

‫אחד כשכל מקטע מקבל את האפיון המתאים לו‪( .‬איור מס' ‪)8‬‬

‫‪19‬‬

‫הפרויקט שלי מגיע לשקם את האיזורולהחיות אותו‪,‬‬ ‫הפרויקט‬
‫הפרויקט יכלול התערבות גם בקנה מידה העירוני‪,‬‬
‫וגם יהיה ממוקד‪ .‬הפרויקט מציע אלטרנטיבה לתכנון‬
‫המדרחוב הקיים הכולל התרחבותו והוספת קומות‬
‫לבניינים הקיימים במדרחוב‪ .‬בנוסף לזה‪ ,‬הפרויקט‬
‫מתמקד בחלקה הציבורית הגדולה‪ ,‬מתכננת מחדש‬
‫את העירוב שימושים בשטח‪ .‬הבניין יכלול בית ספר‬

‫יסודי‪ ,‬עירייה‪ ,‬ומתנס‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫תכנון ראשוני אורבני‬ ‫ה פ ר ו י ק ט | תכנון ראשוני אורבני‬

‫התחלתי את הפרויקט בפתרון אורבני‪ ,‬החלטתי להרחיב את המדר־‬
‫חוב ולחבר בין רחוב עומר בן אלכטאב לרחוב אלסולטאני (הצהוב)‬

‫ושלאורך כל המדרחוב יהיו חזיתות מסחריותץ‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬הגדרתי את הרחובות הכתומים כרחובות עם חזית מס־‬

‫חרית‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫עקרונות תכנון‬

‫עקרונות תכנון‬
‫קיים‬

‫בינוי חדש‬ ‫רחוב סולטאני‬ ‫רחוב עומר בן אלכטאב‬ ‫ה פ ר ו י ק ט | עקרונות תכנון‬

‫הוספת קומו‬ ‫רחוב ראשי וחותך של העיר‪ ,‬מסחרי ומלא‬ ‫רחוב ראשי ומקיף של העיר‪ ,‬הוא‬
‫קיימים עד ‪5‬‬ ‫בתנועה‪ .‬הוא מחבר בין העיר לאורנית‬ ‫חותך את רחוב סולטאני‬
‫ובנוסף בנייה‬ ‫רחוב מגורים עם חזיתות מסחריות‬
‫המתחיל להתפתח לבנייה רוויה‬ ‫רחוב עם אופי שקט‪ ,‬דל במסחר‬
‫שטחים יר‬ ‫ורוב החזיתות הן חזיתות מגורים‬

‫הוספת שטח‬ ‫המדרחוב‬
‫במסלול המד‬ ‫המדרחוב נמצא בעיר העתיקה ‪ ,‬היה מקום‬
‫הבילוי הראשי של העיר היום הוא מדרחוב מוזנח‬
‫המדרחוב‬ ‫בינוי קיים באתר‬ ‫ונטוש‪ ,‬הרבה בתים התרוקנו ובעליהם עברו לגור‬
‫בניין עירייה ובית‬ ‫באיזורים אחרים בעיר‪ .‬פעילות כמו סחר סמים‬
‫הרחבת המ‬ ‫ממוקמת במדרחוב‪ .‬בלילה הופך להיות למקום‬
‫רחוב עומר‬ ‫ספר יסודי לא‬
‫לרחוב אלס‬ ‫מנוצלים כראוי‬ ‫חשוך ומפחיד‬
‫בסביבת המדרחוב ממוקמות העירייה‪ ,‬בית ספר‬
‫רחוב אלשוהדאא‬
‫יסודי ותחנת המשטרה הזמנית‬
‫רחוב בעל משמעות רבה בעיר‪,‬‬
‫ברחוב זה ממקומת האנדרטה לזכר‬ ‫רחוב ראשי‬
‫רחובות משניים‬
‫חללי טבח כפר קאסם הידוע‬
‫הוא מתחיל במפגש עם רחוב‬
‫אלסולטאני ומסתיים בעיר העתיקה‬

‫מדרחוב‬ ‫איזור התערבות‬
‫שטחים ירוקים‬ ‫רחובות חשובים‬

‫‪22‬‬

‫עקרונות תכנון‬

‫בניין ציבורי‬ ‫מוצע‬ ‫ה פ ר ו י ק ט | עקרונות תכנון‬

‫בניית בניין ציבורי חדש‬
‫המכיל מתנ“ס ‪ ,‬בית ספר‬
‫יסודי ובניין עירייה שיכול‬

‫להיות פעיל בכל שעות‬
‫היום‬

‫בינוי חדש‬

‫הוספת קומות לבניינים‬
‫קיימים עד ‪ 4/5‬קומות‬

‫ובנוסף בנייה חדשה‬

‫שטחים ירוקים‬

‫הוספת שטחים ירוקים‬
‫במסלול המדרחוב‬

‫המדרחוב‬ ‫בינוי קיים באתר‬

‫הרחבת המדרחוב לקישר‬ ‫בניין עירייה ובית‬
‫רחוב עומר בן אלכטאב‬ ‫ספר יסודי לא‬
‫לרחוב אלסולטאני‬ ‫מנוצלים כראוי‬

‫ר‬

‫‪23‬‬

‫מפה מוצעת‬
‫‪24‬‬
‫ה פ רוי ק ט | מפה מוצעת‬

‫ה פ רוי ק ט | מפה מוצעת‬

‫מפה מוצעת‬
‫‪25‬‬

‫תלת מימד‬ ‫הפרויקט | תלת מימד‬

‫קיים‬

‫מוצע‬

‫‪26‬‬

27

‫שלבי בנייה‬
‫‪28‬‬
‫ה פ ר ו י ק ט | שלבי בנייה‬

‫ה פ ר ו י ק ט | שלבי בנייה‬

‫שלבי בנייה‬
‫‪29‬‬

‫תוכניות מפוצצות‬
‫‪30‬‬
‫ה פ ר ו י ק ט | תוכניות מפוצצות‬

‫ה פ ר ו י ק ט | תוכניות מפוצצות‬

‫‪31‬‬

32

33

34

35

36

37

38

39

40

41

‫הפרויקט | מבט על‬

‫‪42‬‬

‫הפרויקט | מבט על‬

‫‪43‬‬

‫הפרויקט | חתך‬ ‫‪44‬‬

45

‫הפרויקט | חתך‬ ‫‪46‬‬

47

48

49

50