רמזים

‫פרק ‪1‬‬

‫שובל יודעת‪ ,‬שהכתובת שרוססה על הקיר בספריי כתום זוהר‪ ,‬לא תתנקה בקלות‪' .‬שובל ורד הזונה' – המילים‬
‫מתנוססות להן בגאון על גבי קיר הבטון האפור‪ ,‬המאיר פנים יום ביומו למאות תלמידים הפוקדים את חצר בית‬
‫הספר‪ .‬את ההתקהלות סביב הקיר ראתה עוד מחלון חדרה מוקדם יותר בבוקר‪ ,‬ורק כעת משהתקרבה אליו‪,‬‬
‫התחוור לה שהיא‪ ,‬היא העומדת להיות נושא השיחה היומי בקרב המורים והתלמידים‪ .‬שובל מחישה צעדיה אל‬

‫הכיתה‪ ,‬ומבלי משים‪ ,‬נתקלת בו‪ .‬רונן‪ .‬החבר הכי טוב שלה‪ ,‬ואהוב ליבה הסודי‪.‬‬

‫''המשקפיים שלך חדשים‪ ,‬איך זה שאת עדיין לא רואה?''‪ ,‬הוא קורא לעברה‪ .‬שובל‪ ,‬המנסה בכל מאודה להצניע‬
‫את התרגשותה‪ ,‬עונה בייאוש ובלחיים סמוקות‪'' ,‬אם אתה היית רואה‪ ,‬כנראה שלא היית מדבר איתי עכשיו‪ .‬אז‬
‫מתברר שאתה זה שזקוק למשקפיים חדשים''‪ .‬חיוכו של רונן מתרחב ונמתח מאוזנו האחת לשנייה‪'' ,‬חמודה‪,‬‬

‫תמיד ידעתי שאת זונה‪ .‬זה לא חידש לי שום דבר"‪.‬‬

‫איך הוא תמיד מצליח להעלות לה חיוך על הפנים‪ ,‬מחשבות מעין אלה צצות בליבה לא אחת‪ .‬לפני שהשניים שמו‬
‫לב‪ ,‬המחנכת ציפי קוראת אליהם מרחוק ומנופפת בידיה כאחוזת תזזית‪ .‬פניה השמחים‪ ,‬המעוטרים בשיערות‬
‫זהובות וקמטוטי צחוק שנחרצו להם במשך חיים שלמים‪ ,‬לא מחייכים עכשו‪ .‬מבטה המרצין‪ ,‬ועיניה‬
‫המתרוצצות בחוריהן כמסמנות לרונן להתרחק מהמקום נראים מאיימים‪ .‬ציפי מלווה את שובל לחצר האחורית‬
‫ומתיישבת על ספסל החברות שלה ושל רונן‪ .‬עוד ביום הראשון ללימודים ישבו שם וקבעו חוקים לחברות‪ .‬שובל‬
‫שולחת את אצבעותיה הדקות אל הלב הקטן החרוט מאחורי ספסל החברות‪ ,‬כמתוך הרגל‪ ,‬ומפליגה‬

‫במחשבותיה למחוזות רחוקים‪ ,‬אך אלה נקטעו באחת‪.‬‬

‫"שובל"‪ ,‬רוטנת ציפי ללא השתהות‪" ,‬חלילה איני רוצה להגיד שהכתובת הייתה על הקיר‪ ,‬אבל היום היא באמת‬
‫על הקיר"‪ .‬כמורה לתנ"ך‪ ,‬ציפי נוהגת לשזור בשיחותיה עם התלמידים אי אילו מושגים וביטויים מן המקורות‪.‬‬
‫לפני כניסתה לבית הספר המתינה במכוניתה דקות ארוכות עד שהמון התלמידים שהתגודד בשער יתפזר כערפל‪,‬‬
‫ובשעה שהשטח התפנה החלה מטופפת בקלילות לעברו‪ .‬בראותה את הכתובת‪ ,‬נשתלה במקומה‪ ,‬שהרי לא עלה‬
‫בדעתה כי הביטוי "הכתובת שעל הקיר" עשוי להיות מציאותי כל כך‪ .‬רק אתמול לימדה בכיתתה על סיפור‬
‫המשתה של המלך בלשאצר המובא בספר דניאל‪ .‬האם תלמידיה מחוכמים מספיק כדי לעשות כן‪ ,‬או שמא מדובר‬
‫בצירוף מקרים‪ ,‬תהתה בינה ובין עצמה‪ .‬במשתה המפואר‪ ,‬המלך‪ ,‬שריו‪ ,‬נשותיו ופלגשיו שתו לשוכרה והיללו את‬
‫"א ָל ֵהי ַּד ֲה ָבא ְו ַּכ ְס ָפא ְנ ָח ָשא ַּפ ְר ְז ָלא ָא ָעא ְו ַּא ְב ָנא"‪ ,‬הלוא הם אלוהי הזהב‪ ,‬הכסף‪ ,‬הנחושת‪ ,‬הברזל‪ ,‬העץ והאבן‪.‬‬
‫ולפתע‪ ,‬מופיעה כתובת מסתורית על הקיר‪ְ " ,‬מ ֵנא ְמ ֵנא ְת ֵקל ּו ַּפ ְר ִסין"‪ ,‬ואף לא אחד מפמליית המלך מצליח לקרוא‬
‫ולפענח אותה‪ .‬דניאל‪ ,‬הידוע כאדם המבין בכל חזון וחלומות‪ ,‬נקרא אל הדגל‪ .‬הכתובת בישרה על סופה של‬
‫מלכות בבל‪ ,‬ואכן לימים נבואתו של דניאל התגשמה‪ .‬ציפי סילקה מראשה מחשבות פסימיות על נבואות זעם‪,‬‬

‫פן יקרה דבר מה לתלמידתה שובל כנבואה המגשימה את עצמה‪.‬‬

‫חיוך מלא שיניים נפרס על פניה של שובל‪" .‬את עשית את זה? בגלל דניאל?"‪ ,‬שואלת בתום‪" .‬הלוואי"‪ ,‬משיבה‬
‫ציפי‪" .‬או שמדובר בצירוף מקרים מוזר‪ ,‬או שאחד החברים שלך מאוד לא אוהב אותך‪ ,‬בלשון המעטה"‪ .‬פניה‬
‫של שובל הולכות ומקשיחות‪ .‬ראשה סחרחר‪ ,‬ומחשבות מספר מאיימות להתפרץ החוצה בלא מחסום‪ .‬תחילה‬
‫חשבה‪ ,‬כי מדובר במהתלה‪ ,‬וכי בוודאי אחד הילדים ביקש להתבדח‪" .‬אז את לא חושבת שמי שעשה את זה‬
‫התכוון לזונה במשמעות של רחב הזונה?‪ ,‬כי אני כן עובדת במקדונלד'ס‪ ,‬ואולי התכוונו לצחוק עליי שאני מוכרת‬

‫‪1‬‬

‫מזון?"‪ ,‬מחשבותיה מימשו איומיהן‪" .‬אני לא חושבת"‪ ,‬עונה ציפי חרישית‪ .‬לאחר שמחשבתה הראשונית‬
‫התבטלה כלא הייתה‪ ,‬אניצי שמחה מבצבצים וצומחים בליבה‪ .‬ואולם‪ ,‬כל אדם סביר מן היישוב היה בוודאי‬
‫תוהה מדוע עלמה צעירה שכמותה תשמח לקבל ברכות שכאלה‪ ,‬מכל הלב‪ ,‬על התנהגותה המינית בפני כל‬
‫קהיליית בית הספר‪ .‬אך לא שובל‪ .‬לדידה‪ ,‬גם פרסום שלילי היה פרסום‪ ,‬ובראותה את שמה נישא לכאן ולכאן‬
‫לעיני כל בליווי מילת גנאי‪ ,‬פליאה גדולה אפפה אותה‪ .‬זה לא יכול להיות‪ ,‬מי מכיר את השם שלה בכלל?‪ ,‬חשבה‪.‬‬
‫בקושי שני חברים היו לה‪ ,‬והשאר בעיקר ניצלו אותה כדי להעתיק ממנה את שיעורי הבית‪ .‬בספר המחזור מכיתה‬
‫ו'‪ ,‬לצד התמונה הפחות מחמיאה‪ ,‬עם שביל באמצע ופוני מסתלסל שמעולם לא הסכים להסתדר כראוי‪ ,‬הופיעו‬
‫השורות "שובל אוהבת להתנדב עם כל הרצון וכל הלב‪ ,‬אך מעולם לא תרמה מחברת‪ ,‬עליה בקנאות היא‬
‫שומרת"‪ .‬אפילו החברה הכי טובה שלה‪ ,‬אופל‪ ,‬הייתה במחיצתה שעות רבות כשלמדו למבחנים יחד‪ ,‬או כששובל‬
‫לימדה אותה שוב בבית את מה שלא הצליחה לקלוט בכיתה‪ .‬שובל ואופל‪ ,‬צמד חמד‪ .‬כששובל הצטרפה לכיתה‬
‫החדשה בכיתה ב' היא לא מיהרה לרכוש לעצמה חברים חדשים‪ .‬יום אחד‪ ,‬ניגשה אליה אחת האמהות‪ ,‬וביקשה‬
‫שתהיה חברה של בתה‪ ,‬ליה‪ .‬שובל שמחה ונענתה לבקשת האם ברצון רב‪ ,‬כמובן‪ .‬מה שהיא לא ידעה‪ ,‬הייתה‬
‫העובדה שליה היא הילדה הכי פחות מקובלת בכיתה‪ ,‬שלא לומר‪ ,‬הילדה הכי שנואה‪ .‬כולם קראו לה 'ליה‬
‫הקשתית'‪ ,‬על שם קשת הבד המרופדת שנהגה לחבוש על ראשה‪ ,‬ושיערה העבות בצבע דבש היה מתעגל‬
‫בקצוותיו‪ .‬באחד הימים‪ ,‬בכיתה ג'‪ ,‬קרה מקרה שלא יישכח‪ .‬כמנהגם‪ ,‬שוב הטיחו הילדים בליה העלבות כאלה‬
‫ואחרות במהלך אחד השיעורים‪ .‬הסיבה בגינה המורה לא התערבה במקרה ועצרה את הילדים נותרה עלומה עד‬
‫עצם היום הזה‪ .‬ליה‪ ,‬מפאת הבושה‪ ,‬פספסה ועשתה במכנסיה‪ .‬ריח חמוץ צף ועלה באוויר‪ ,‬והיא רצה החוצה‬
‫נכלמת כולה‪ .‬מאז כינויה החדש היה 'ליה הקקי‪-‬שתית'‪ .‬שובל ביקשה לצאת מהכיתה‪ ,‬וניסתה לנחמה בחוץ‪ ,‬אך‬
‫לשווא‪ .‬כמובן שיחסם של הילדים לשובל בעקבות הקשר עם ליה החמיר‪ ,‬וכאן אופל נכנסה לתמונה‪ .‬בתמורה‬
‫להפסקת האש מצד הילדים‪ ,‬על פי דרישתה של אופל מלכת הכיתה‪ ,‬שובל תלמד אותה למבחן הגדול בחשבון‪.‬‬
‫וכך היה‪ .‬לכן‪ ,‬התפלאה עד מאוד לגלות ששמה ידוע לפחות לאדם אחד שהוא לא רונן או אופל‪ .‬אז זו לא ציפי‪,‬‬
‫ולא בדיחה‪ .‬לאחר שנפסלו הרעיונות הראשונים שעלו בדעתה‪ ,‬גלגלי מוחה החלו בתיוק שמות כל התלמידים‬

‫שעשויים לחפוץ ברעתה‪ ,‬אך כל ניסיונותיה למצוא כאלה העלו חרס‪.‬‬

‫"אני לא יודעת מה להגיד"‪ ,‬שובל מניחה לתת למחשבות לדבר‪" ,‬אם זו לא את‪ ,‬וזו לא בדיחה‪ ,‬אין לי מושג מי‬
‫זה יכול להיות"‪ .‬לפתע אצבעותיה חשות בחריטות חדשות בגב ספסל החברות‪ .‬כעת פליאתה גדולה אף יותר‪,‬‬
‫משום שנהגה לפקוד את הספסל יום ביומו‪ ,‬והחריטות בהחלט לא היו שם אמש‪ .‬כעת היא מחכה בקוצר רוח‬
‫לסיום השיחה עם ציפי‪ .‬בין כה ובין כה ממנה לא תגיע הישועה‪ .‬אם ציפי חושבת שהיא יודעת מי עשה את זה‪,‬‬
‫היא טועה בגדול‪" .‬ציפי"‪ ,‬היא שואפת עמוקות‪ ,‬בתקווה שתצליח להניע את מורתה לסיים את השיחה‪" ,‬אני לא‬
‫יודעת מי זה‪ ,‬כמו שאמרתי‪ .‬וזה גם לא כל כך משנה לי‪ .‬אבל אני יכולה לבקש ממך משהו?"‪ .‬שתיקתה של ציפי‬
‫נתפסת כהסכמה‪" .‬בבקשה אל תדברי על זה עם ההורים שלי‪ .‬זה סתם יטריד אותם‪ ,‬ואין ממש סכנה או משהו‬
‫בסגנון‪ .‬בטח סתם מישהו משועמם שלא מצא לעצמו תעסוקה אתמול בערב"‪ .‬ציפי מהנהנת‪ ,‬קמה ממקומה‬
‫ומיישרת מעט את קפלי מכנסיה המחויטים‪ .‬שובל לא מבזבזת אף רגע ובראותה את ציפי מסובבת את גבה‬
‫וחוזרת אל חדר המורים היא מזנקת בפראות על הספסל‪ .‬שובל לא מאמינה למראה עיניה‪ .‬אתמול אחרי שיעור‬
‫תנ"ך‪ ,‬בהפסקה‪ ,‬ישבה עליו לקרוא ספר‪ .‬בצלצול נפרדה ממנו‪ ,‬כמו בכל יום‪ ,‬על ידי ליטוף קליל המרפרף בעדינות‬
‫על חריטת הלב ושליחת נשיקה מדומיינת לרונן‪ .‬היא אוהבת להרגיש את החספוס של החריטות‪ ,‬שתמיד הזכירו‬
‫לה את ההבטחות שלהם אחד לשניה‪ .‬לעתים המילה 'נדרים' קרצה לה יותר‪ ,‬אולי יום אחד יעמדו וינדרו נדרים‬

‫‪2‬‬

‫כפי שעושים בחתונה‪' .‬לא תעשי לך ידידים אחרים על פניי' היה החוק הכי חשוב‪ .‬רונן ממש התעקש עליו‪ .‬לא‪,‬‬
‫זה לא נראה לה מוזר‪ .‬אז רונן הקביל את עצמו לאלוהים‪ ,‬ביג דיל‪.‬‬

‫'תתרכזי'‪ ,‬היא נושמת עמוק ומנסה לשחרר את כל המחשבות על רונן‪' .‬אני בטוחה במאה אחוז שאתמול זה לא‬
‫היה שם'‪ .‬שובל מפנה את מבטה מהתוספת המסתורית‪ ,‬ממצמצת בעיניה וחוזרת שוב להביט בספסל‪' .‬טוב‪ ,‬אז‬
‫בבדיקת המציאות עולה שמדובר ב‪..‬מציאות!'‪ .‬שובל קוראת שוב את שתי המילים החדשות שנחרטו באופן‬
‫מסתורי למדי על ספסל החברות‪ .‬היא לא מדמיינת את זה‪ .‬ז ה א ו ר! האותיות חקוקות בעץ‪ ,‬וניכר כי מי שגילף‬
‫אותן הזדרז עד מאוד‪ .‬כמעט ולא נעשה רווח בין המילים‪ ,‬וסימן הקריאה נראה כמט לנפול‪ ,‬מעוקם ומעוקל‬
‫בזקיפות קומה כמגדל פיזה‪' .‬שטויות‪ ,‬לא יכול להיות‪ ,‬הוא לא יודע מי אני'‪ ,‬היא גומרת בליבה להתעלם ממה‬
‫שזה עתה ראתה ושמה פעמיה לעבר הכיתה‪ .‬לבה הלם בפראות עת התכוננה להיכנס פנימה‪ .‬משנכנסה‪ ,‬גילתה‬
‫להפתעתה‪ ,‬שאף אחד לא לוחש באוזני חברו ומצביע עליה‪ .‬נראה כי הכתובת שעל הקיר לא מעניינת אף אחד‪,‬‬

‫בדיוק כמוה‪.‬‬

‫רמזים ‪ -‬פרק ‪2‬‬

‫שלושה חודשים קודם לכן‬

‫"ראשון לציון רק ממך ואליך‪ ,‬ראשון לציון מעתה עד עולם‪ ."...‬המנון העיר שלה‪' ,‬ביכורי אהבה'‪ ,‬התנגן בראשה‬
‫כבר מזה זמן מה‪ .‬לכבוד יום הולדתה ה‪ 120-‬של העיר‪ ,‬שובל תשתתף בהצגה על ההיסטוריה של המושבה‬
‫שעלילתה מתרחשת בשלהי המאה ה‪ .18-‬יעל הבמאית ליהקה אותה לתפקיד עדה רוטשילד‪ ,‬רעייתו של הנדיב‬
‫הידוע שעזר רבות לעיר בעת הקמתה‪ .‬היא ישבה על מיטתה והביטה מבעד לחלון‪ ,‬מריצה בראשה את הטקסט‬
‫שעליה ללמוד בעל פה לקראת החזרה הקרובה‪ .‬היא אהבה את הנוף המשתקף מחלון חדרה‪ ,‬ובעיקר את העובדה‬
‫שניתן לראות דרכו את האופק‪ .‬שום גורד שחקים לא חוסם את שדה ראייתה‪ .‬אם כי‪ ,‬זווית נמוכה יותר של מבט‬
‫מגלה מבנים נמוכים‪ ,‬אפורים ועצובים‪ .‬אחד מהם הוא בית הספר שלה‪ .‬ובניגוד מוחלט לאפרוריות העצובה‬
‫מתפרסים כתמי צבע ברקע‪ .‬צמרות עצים ושיחים מכסים כמרבד ירוק את השכונה הנחלקת לשניים‪ .‬בחלקה‬
‫האחד בניינים רבי קומות‪ ,‬ובאחר שורות של בתים פרטיים המסודרים כחיילים‪ .‬שובל השקיפה מן הקומה‬
‫הרביעית בבניין בן תשע קומות על בתיהם הפרטיים של חבריה לכיתה‪ ,‬מן הצד ה"עני" של השכונה הצעירה‪,‬‬
‫שזה עתה מלאו לה תריסר אביבים‪ .‬אור גר שם‪ ,‬בצד השני‪ .‬ובצד שלה גרים פשוטי העם‪ .‬אלה שצריכים לחייג‬
‫לחברים בשיחת גוביינא‪ ,‬ולהספיק להקליט במהירות הבזק הודעה בסגנון 'זו‪-‬שובל‪-‬תתקשרי‪-‬אליי‪-‬דחוף'‪ ,‬בלי‬
‫לבזבז ולו שניה אחת על נשימה בין מילה למילה‪ .‬אלה שמפחדים מכל דפיקה בדלת‪ ,‬שמא שוב יבואו אנשים‬
‫זרים‪ ,‬ינהמו מעבר לדלת "אבא בבית?" וידרשו לדעת כל מיני דברים מוזרים על מוצרי החשמל‪ .‬בצד הזה של‬
‫השכונה אין הודעות טקסט‪ ,‬אלא חוט שמתהדר באטב כביסה בקצהו‪ ,‬בעזרתו פתקים נשלחים לשכנה שגרה‬
‫שתי קומות למטה‪ .‬בצד הזה של השכונה ימי ההולדת הם סתם ימי הולדת במקלט של הבניין‪ ,‬בלי מפעיל‪ ,‬בלי‬
‫מתנפחים ובלי בועות סבון דקורטיביות‪ .‬סתם פיתות עם חומוס‪ ,‬שירי הבקסטריט בויז שהוקלטו מהרדיו‬
‫ומשחקי חברה‪ .‬גם אופל הייתה בצד שלה‪ ,‬ובכל זאת הייתה מלכת הכיתה‪ .‬כשרונה המיוחד בריקוד הפך אותה‬
‫למסמר הערב בכל מסיבה‪ ,‬צחוקה המתגלגל הרחיב לבבות והתחבב על כולם‪ .‬או כמעט על כולם‪ .‬אור הוא היחיד‬
‫עלי אדמות בית הספר שלא התרגש ממראה תלתליה המתנפנפים‪ ,‬מריח הבושם המתקתק ומעיניה הענבריות‬

‫‪3‬‬

‫והגדולות‪ .‬וככל שניסתה להתבלט לידו‪ ,‬כך הלך ושנא אותה יותר ויותר‪ .‬שתי נקישות קצרות על דלת חדרה‬
‫השיבו את ראשה משלהי המאה ה‪ 18-‬לכאן ועכשו‪.‬‬

‫"מה קורה‪ ,‬בקלאווה?"‪ ,‬אופל לא המתינה לתשובתה וקפצה על המיטה‪" .‬את חייבת לעזור לי"‪.‬‬

‫"מה‪ ,‬הודיעו שיש מבחן? איך אני לא יודעת מזה כלום?"‪ ,‬שובל החלה להילחץ בטבעיות כמעט כמו של שאיפת‬
‫אוויר לריאות‪.‬‬

‫"תרגעי‪ ,‬בקלאווה‪ ,‬זה לא עוד מבחן‪ ,‬זה קשור לאור – דיברנו!"‪ .‬אופל ניגשה לספריה‪ ,‬לקטה עפרון והחלה‬
‫משרבטת עליו כמה פרטים בל תשכח מה רצתה לספר‪ .‬היא נשמה עמוק והתחילה לירות את הפרטים ללא‬

‫אבחנה‪.‬‬

‫"אז המצאתי סתם שם משתמש ב‪ ICQ-‬ושמתי שם תמונה של מישהי ממש ממש יפה וקראתי לה שובל והתחלנו‬
‫להתכתב ואמרתי לו שאני גרה בראשון ושאני שחקנית ושיש לי אחות גדולה ואח קטן ושאני אוהבת את‬

‫הבקסטריט ו‪ ,"...‬אופל לא הספיקה לסיים את המשפט כששובל קטעה אותה‪.‬‬

‫"וואו‪ ,‬וואו‪ ,‬וואו‪ ,‬וואו‪ .‬עצרי רגע! איך קראת לעצמך?!"‪ ,‬שובל שעדיין מופתעת מהתקפת המילים שהוטחה עליה‬
‫בלית ברירה‪ ,‬לא ידעה אם עליה לצחוק או לבכות‪ .‬אולי לכעוס?‬

‫"שובל"‪.‬‬

‫"למה השתמשת בשם שלי? בעצם‪ ,‬כל מה שסיפרת לו על עצמך קשור אליי! כאילו‪ ,‬גרה בראשון‪ ,‬שחקנית‪ ,‬סיפרת‬
‫לו על אחותי ואחי‪ ,‬למה?"‪ ,‬הזדעקה‪.‬‬

‫"תרגעי‪ ,‬בקלאווה‪ ,‬הוא לא חושב שזו את‪ .‬הוא חושב שהוא מדבר עם זאת מהתמונה‪ .‬סיפרתי לו פרטים‬
‫אמיתיים עליך כדי שיהיה לך קל יותר לדבר איתו ולגרום לו להתאהב בך!"‪ .‬דממה השתררה בחדר‪.‬‬

‫"לגרום לו מה?!"‬

‫"די‪ ,‬נו‪ ,‬תקשיבי רגע‪ .‬הוא כתב שהוא מחפש בחורה חכמה‪ ,‬ושלא חשוב לו איך היא נראית‪ .‬אין מצב שהוא היה‬
‫מתאהב בי האמיתית‪ ,‬אני חכמה רק בגללך‪ ,‬אם אפשר לקרוא לזה חוכמה‪ .‬אז התכנית היא כזאת‪ ,‬את שומעת?"‪,‬‬
‫אופל המשיכה להכות בברזל כל עוד הוא חם‪" .‬את תדברי איתו בטלפון כמה זמן‪ ,‬תגרמי לו להתאהב בך‪ .‬בטח‬
‫מתישהו הוא ירצה להיפגש איתך‪ ,‬ואז נסובב את זה ככה שאת לא יכולה ושיש לך חבר‪ ,‬ושאת שולחת חברה‪,‬‬

‫ואני אגיע במקומך!"‪.‬‬

‫"אופל‪ ...‬זה לא נראה לי"‪ ,‬שובל הביעה את חששה מהתכנית הזדונית שרקמה חברתה הטובה לאור‪" .‬מה יוצא‬
‫לך מזה?"‬

‫"אני חייבת לגרום לו לאהוב אותי‪ .‬בפגישה שלנו אגיד לו שאני דיברתי איתו כל הזמן הזה‪ ,‬ושהתביישתי לחשוף‬
‫את עצמי אז שלחתי לו תמונה של מישהי אחרת‪ ,‬אבל שכל מה שסיפרתי לו על עצמי זה אמיתי‪ .‬אם באמת לא‬
‫אכפת לו איך הבחורה נראית כמו שהוא אומר‪ ,‬אז זה לא אמור לשנות לו הרבה"‪ .‬סימן הניצחון כמו הודבק‬

‫למצחה של אופל‪ ,‬לעומת הבעת החרדה שפניה של שובל התהדרו בה‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫זה לא יעזור‪ ,‬שובל לא מסוגלת להגיד 'לא'‪ .‬בטח ובטח שלא לאופל‪ .‬כבר מהרגע שאופל הצילה אותה מנזקי‬
‫החברות עם ליה ומנעה את החרם החברתי שזממו עליה כל ילדי הכיתה‪ ,‬היא הייתה שפוטה שלה‪ .‬פעם אחת‬
‫אופל התווכחה עם אחת הבנות הגדולות על פחית קולה שנותרה אחרונה במכונת השתיה בבית הספר‪ .‬אופל‬
‫התעקשה שהפחית שלה כי היא הגיעה ראשונה‪ ,‬אבל האחרת טענה בתוקף כי היא שלשלה את המטבעות ראשונה‬
‫ולכן הפחית תהיה שייכת רק לה‪ .‬אופל התרגזה ושלחה את שובל לנקום את נקמתה‪ .‬העניין הוא‪ ,‬שהיא אף פעם‬
‫לא אמרה לה כיצד עליה להתנקם בשמה‪ .‬ותמיד הייתה מאוד מרוצה מרעיונות הנקם היצירתיים שהגתה שובל‪.‬‬
‫בפעם הזו‪ ,‬שובל עמדה מאחורי גנבת הפחיות הנלוזה בתור לקפיטריה‪ ,‬והתמתחה על קצות אצבעותיה כדי‬
‫להצליח להגניב אבוקדו שלם לכובע הקפוצ'ון שלה‪ .‬ולסיום סיומת‪ ,‬אמרה לה התחיל לטפטף ושכדאי לה לחבוש‬
‫את הכובע‪ .‬בפעם אחרת אחד הבנים קרא לאופל 'שמנה'‪ .‬כמה שהיא שנאה אותו על כך! בתמורה הוא חטף‬
‫משובל אבן ישירות לזגוגית המשקפיים שלו‪ .‬כך התגלה שהיא גם צלפית לא רעה בכלל‪ .‬הצייתנות העיוורת‬
‫הזאת הייתה‪ ,‬למעשה‪ ,‬הכרת תודה מהולה בחשש מפני זעמה של מלכת הכיתה‪ .‬שובל פחדה ממה שעלול לקרות‬
‫אם לא תרצה את חשקיה ומאוויה של אופל‪ .‬מילות הקסם 'את חייבת' הדהדו באזניה כפעמון מקדש טיבטי‪,‬‬

‫והיא שוב נרשמה כטיפוס המרצה‪.‬‬

‫"טוב"‪ .‬ענתה לבסוף‪ .‬נשימתה נעתקה‪ ,‬והיא חשה מחנק בגרון‪ .‬אופל הגישה לה את דף הנייר ששירבטה עליו‬
‫קודם לכן‪ .‬מספר הטלפון של אור נכתב עליו ברישול‪ ,‬ולצידו לב והמילים "תודה‪ ,‬ידעתי שלא תוכלי לסרב לי!"‪.‬‬

‫רמזים ‪ -‬פרק ‪3‬‬

‫החלטתה של שובל להתעלם מצמד המילים המצמרר שחרוט כעת על ספסל החברות שלה ושל רונן לא החזיקה‬
‫מעמד זמן רב‪ .‬האפשרות שאור עלה עליה מפחידה מדי‪ .‬עליה לבחון זאת בהקדם האפשרי! שובל נכנסת לכיתה‬
‫ומתיישבת בזריזות ליד רונן‪ .‬ביום הראשון ללימודים היא נוהגת להגיע מוקדם ולתפוס מקום טוב בקדמת‬
‫הכיתה‪ .‬היא אוהבת ללמוד‪ ,‬ומבחינתה לשבת מקדימה זה כיף של ממש‪ .‬באותו בוקר של הראשון בספטמבר‬
‫הרכיבה לראשונה את משקפי הראייה החדשים שלה‪ ,‬לאחר שכאבי הראש הטורדניים תקפו אותה בסוף השנה‬
‫שעברה‪' .‬זה לא הגיוני‪ ,‬אני יושבת חצי מטר מהלוח ולא רואה כלום'‪ ,‬התלוננה אז בפני אמה‪ .‬מיד אצו השתיים‬
‫לבדיקת עיניים‪ ,‬וכל מה שהיה לאופטימטריסטית להגיד היה 'ככה זה עם עיניים בהירות‪ .‬זכית בכחול עם מעט‬
‫פיגמנטים שמגנים עליך מפני השמש'‪' .‬יופי'‪ ,‬חשבה לעצמה אז באמצע חנות האופטיקה‪" ,‬עכשיו אני זקוקה לעוד‬
‫הגנות מפני השמש‪ .‬לא מספיק שרואים לי את הורידים מרוב לובן?'‪ .‬היא בחרה מסגרת מפלסטיק בצבע חום‬
‫שתאם את צבע שיערה הבהיר‪ ,‬ומאז עולמה מוקף במסגרת‪ .‬היא בחרה את השולחן הראשון שצמוד לשולחן‬
‫המורה‪ ,‬השולחן המועדף עליה‪ ,‬והתיישבה עליו כשגבה מופנה אל דלת הכיתה‪ .‬לפתע שמעה את קולו של רונן‪.‬‬
‫"תתחדשי"‪ ,‬אמר לה באדישות‪ .‬מחשבותיה השתוללו במוחה‪ ,‬ופיה נפער בתדהמה‪" .‬איך ידעת? אני יושבת עם‬
‫הגב לדלת‪ ,‬לא ראית את המשקפיים!"‪ ,‬שאלה אותו‪" .‬באמת לא ראיתי‪ .‬הנחתי שכאבי הראש שלך קשורים לזה‪,‬‬
‫זה הכל"‪ ,‬ענה באגביות תוך שהתיישב לידה‪ .‬וכך שבה הביתה בסיום היום הראשון בתחושת ריחוף עילאית של‬
‫אושר צרוף‪ ,‬שכן‪ ,‬אהוב ליבה רונן לא מתעלם ממנה‪ .‬להפך‪ ,‬גם אחרי חודשי הקיץ בהם לא התראו הוא שם לב‬

‫לפרטים הקטנים!‬

‫שובל בוהה בטלוויזיה בסלון ביתה‪ .‬בעודה מנסה לחשוב בהיגיון איך תגלה אם אור יודע משהו או לא‪ ,‬צלילי‬
‫השיר "עושה לי את זה" בוקעים ממערכת הסטריאו הממוקמת בסוף המסדרון ומצליחים לקטוע לה את חוט‬

‫‪5‬‬

‫המחשבה‪" .‬מיכאלה! תנמיכי קצת! אני לא מצליחה להתרכז פה!"‪ ,‬היא צועקת אל עבר אחותה הגדולה ממנה‬
‫בשנתיים‪ ,‬חודשיים ויומיים בדיוק‪' .‬אולי אזמין לפה את אופל ונחשוב על זה ביחד? הרי היא סיבכה אותי בכל‬

‫הסיפור הזה מלכתחילה'‪ ,‬חושבת לעצמה בקול‪.‬‬

‫"שובל‪ ,‬אני רעב!"‪ .‬אחיה הקטן טל לא מסתפק בפתיתים ובשניצל ומבקש מנה נוספת‪ .‬היא ממלאת את קערת‬
‫הפלסטיק הקטנה בפתיתים ושואלת ברוך‪" :‬טלטול‪ ,‬נשארה רק נקניקיה אחת‪ ,‬אתה רוצה?"‪ .‬טל מהנהן‬
‫בהתלהבות ושובל מניחה את הקערה על השולחן‪" .‬עכשיו לא להפריע לי‪ ,‬אני לומדת"‪ .‬טל המתוק‪ ,‬תמיד מתחשב‬
‫בה‪ ,‬אוכל בדומיה ומשתדל ללעוס בשקט‪' .‬אור‪ ,‬מה הוא יודע עליי?'‪ ,‬שובל מנסה לחזור להתרכז בבעיה הנוכחית‬
‫שלה‪ ,‬אך מגלה שמחוגי הזמן זזו במהירות האור‪ .‬היא נזכרת שיש לה תכניות‪ ,‬מתעלמת ממשחק המילים שמוחה‬

‫יצר כלאחר יד ודוהרת לכיוון דלת הבית‪.‬‬

‫שובל ממתינה למעלית ומציצה בשעון היד בעצבנות‪' .‬אני שונאת לאחר!'‪ ,‬מסננת ומנגבת טיפת זיעה שזלגה על‬
‫רקתה‪ .‬היא אמורה להפגש בשעה ארבע וחצי עם ג'ני המורה לאומנות כדי לעבוד על פרויקט הגמר שלה‪ .‬מערכות‬
‫היחסים שלה עם המורות לאומנות תמיד היו מיוחדות‪ .‬כבר בבית הספר היסודי דיוקן של ואן‪-‬גוך שציירה‬
‫בטכניקה הייחודית של משיכת המכחול זכה להצלחה רבה וגרף הרבה מחמאות‪ .‬המורה שלה‪ ,‬חנה‪ ,‬תלתה אותו‬
‫לראווה במסדרון בית הספר והוא נשאר תלוי גם שנים לאחר שכבר בגרה וסיימה את בית הספר היסודי‪ .‬את‬
‫תשומת ליבה של ג'ני קיבלה לאחר שהעתיקה בצורה יוצאת דופן את ונוס של בוטי'צלי‪' .‬נחמד להיות המועדפת‬
‫של מישהו‪ ,‬לשם שינוי'‪ ,‬היא מביטה בהשתקפותה על דלת המעלית המתכתית ואומרת לעצמה בנימת עידוד‬
‫מעושה‪' .‬קומת כניסה'‪ ,‬מכריזה המעלית‪ ,‬והדלת נפתחת‪ .‬לתדהמתה‪ ,‬אור יוצא מתוכה‪ .‬הוא נראה ישועי משהו‪,‬‬
‫הילת ערפל ‪ -‬שלא לומר הילה של אור ‪ -‬אופפת אותו‪ ,‬ושערו הארוך מונח בנחת על כתפיו החשופות‪ .‬נדמה כי‬
‫זרימת הדם למוחה פסקה באחת‪ ,‬ושובל חשה בחולשת שריריה‪ .‬פיק ברכיים‪ .‬היא מועדת ונוחתת על זרועו‬
‫החסונה‪' .‬יופי‪ ,‬נחמה'‪ ,‬קולו המרוחק של שייקה אופיר נשמע כהד בראשה‪ .‬היא מנסה לבצע בדיקת מציאות‪ ,‬אך‬

‫תש כוחה והיא מוותרת ומרפה‪.‬‬

‫רמזים ‪ -‬פרק ‪4‬‬

‫חודשיים קודם לכן‬

‫"כוכבית ארבעים ושלוש! כמה פעמים אני צריכה להזכיר לך את זה?"‪ ,‬שאלה אופל ברוגז‪" .‬אין מצב‪ ,‬הוא בחיים‬
‫לא יידע מי מתקשר‪ ,‬זה חסוי! אני אלופה בזה‪ ,‬תסמכי עליי"‪.‬‬

‫שובל היססה‪ ,‬אך לקחה נשימה עמוקה ואצבעותיה החלו לחייג את מספרו של אור‪ .‬מה לעזעזל חשבה לעצמה‬
‫כשהסכימה לביזיון הזה? אופל אלופה בהתחזויות‪ ,‬זה כן‪ .‬אינספור פעמים התקשרה לטלפון המופיע במודעות‬
‫הידועות לשמצה המפוזרות ברחבי העיר‪ ,‬בעיקר בגן העיר‪ ,‬הזמינה "שירותי ליווי דיסרקרטיים" לכתובות של‬
‫ילדים מהכיתה‪ ,‬וניתקה את הטלפון מרוגשת ומחויכת‪ .‬פעמים רבות אחרות‪ ,‬התקשרה לפיצריה השכונתית‬

‫והזמינה מגשי פיצה בשם אחרים‪ .‬צליל החיוג קטע את מחשבתה‪.‬‬

‫"הלו?"‪ ,‬קולו נשמע מרוחק‪" ,‬מי זה?"‪ .‬היא קפאה במקומה‪ ,‬ופיה מאן לזוז‪' .‬נו!'‪ ,‬סימנה אופל בידיה בתנועות‬
‫חדות וגסות‪ ,‬בדיוק ההפך מתנועותיה העדינות המאפיינות אותה בזמן הריקוד‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫"אור?"‪ ,‬לבסוף שובל אזרה אומץ‪ ,‬נשמה עמוקות וענתה לשאלתו‪" ,‬זו‪ ..‬שובל"‪ .‬חששה הלך וגבר‪' .‬מה אם אפלוט‬
‫משהו שיסגיר אותי? מה יקרה אם אגיד בטעות את השם של ציפי‪ ,‬והוא יבין שאנחנו לומדים באותו בית ספר?'‬

‫"שובלי! איזה כיף לשמוע אותך סופסוף! באמת תהיתי מתי תתקשרי אחרי כל ההבטחות שלך ב‪,"ICQ-‬‬
‫התלהבותו הייתה די‪ ..‬חמודה‪ ,‬למען האמת‪ ,‬חשבה שובל ולחייה סמוקות ספק מהתרגשות‪ ,‬ספק מפחד‪' .‬אני‬
‫חייבת לשבור את הקרח‪ .‬שובל‪ ,‬תסמכי על השכל שלך‪ .‬יש לך כזה‪ ,‬יאללה‪ ,‬תשתמשי בו'‪ ,‬מילות העידוד הפנימיות‬

‫הצליחו לעורר אצלה תחושת ביטחון‪.‬‬

‫"תגיד‪ ,‬אתה יודע בכלל מה זה ‪ ,"?ICQ‬שאלה מחויכת‪ .‬היא הייתה בטוחה שלא יידע את התשובה‪.‬‬

‫"נו‪ ,‬מה את עושה צחוק? ברור‪ ,‬אנחנו מתכתבים שם וזה"‪.‬‬

‫"לא‪ ,‬התכוונתי לקיצור‪ ,‬מה זה באנגלית ‪ ,"?I seek You‬היא ניסתה להסביר‪ ,‬אך החלה להסתבך בעצמה‪.‬‬

‫"אה‪ .‬זה‪ ,"..‬אור מלמל ועצר לחשוב על תשובה מתאימה‪" .‬זה אני חולה עליך‪ ,‬מה שבאמת נכון"‪ ,‬את המילים‬
‫האחרונות סינן לעברה בחטף‪.‬‬

‫שובל הצטחקקה קלות‪" ,‬מה פתאום‪ ,‬זה לא 'אס איי סי קיי'‪ ,‬זה אס אי אי קיי'‪ ,‬כאילו‪ ,‬אני מחפש אותך"‪.‬‬
‫קריאת ההתפעלות שלו נשמעה למרחקים‪ ,‬והפעם אמר מפורשות‪" ,‬זה גם באמת נכון‪ .‬אני גם חולה עליך וגם‬

‫מחפש אותך"‪.‬‬

‫"עכשיו תורך"‪ ,‬אמרה‪ .‬הביטחון העצמי שלה תפס תאוצה‪.‬‬

‫"מה תורי?"‪ ,‬השתומם אור‪.‬‬

‫"תורך לשאול אותי שאלה שאתה בטוח שלא אדע את התשובה עליה!"‪ ,‬היא השתעשעה במחשבה שלא יוכל‬
‫להתקיל אותה‪ .‬אופל ישבה לצידה‪ ,‬אוזנה צמודה לשפופרת הטלפון‪ ,‬וכששובל התחילה להרגיש חופשיה‪ ,‬אופל‬

‫זקפה את אגודליה כלפי מעלה‪ ,‬לאות אישור ועידוד‪" .‬שיחה מצוינת"‪ ,‬לחשה לה‪.‬‬

‫"איך אני אוהב בחורות חכמות‪ .‬בואי נראה אותך‪ .‬את יודעת מה זה אורז בן גוריון?"‪ ,‬שאל בקול ארסי‪.‬‬

‫אופל פערה את עיני הענבר הגדולות שלה בבהלה ולחשה במהירות מסחררת וללא עצירות כלל‪" ,‬את יודעת נכון?‬
‫מה זה? יואו שלא יחשוב שאת לא חכמה‪ .‬פליז שובל תגידי לי שאת יודעת!"‪ .‬לדאגותיה לא הייתה אחיזה‬

‫במציאות‪.‬‬

‫"זה הכל? אורז בן גוריון? ברור‪ ,‬זה פתיתים! אח שלי מת על פתיתים"‪ ,‬ירתה שובל לאוויר את התשובה‪ ,‬חיוכה‬
‫הענק חשף את גאוותה בידיעותיה‪ .‬פעם ראשונה שהידע הכללי שלה הועיל לה‪ .‬תמיד חשבה שהידיעות שלה‬
‫כאלה לא חשובות‪ ,‬שאין כלל טעם בכל הספרים האלה ובידע המוזר שהיא רוכשת דרכם‪ .‬אפילו בערב טלוויזיה‬
‫המשפחתי אף אחד לא מעריך אותה‪ .‬כשהיא עונה על כל השאלות בשעשועון 'מי רוצה להיות מליונר?' מיכאלה‬

‫יורה לעברה אנחות ונחרות בוז‪" ,‬נראה אותך מתמודדת באולפן בלחץ מול הקהל‪ ,‬בבית זה לא חוכמה!"‪.‬‬

‫"מה?!"‪ ,‬שאגתו של אור יכולה הייתה לנפץ זכוכית משוריינת‪" ,‬איך ידעת?! כל מי שאי פעם שאלתי אותו לא‬
‫ידע את זה‪ ,‬אני בהלם!"‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫"אני נוטה להחזיק בידע ממש לא חשוב ולא מועיל"‪ ,‬הודתה בפניו‪" .‬סופסוף יש לסקרנות שלי תכלית‪ .‬אתה יודע‬
‫למה קוראים לפתיתים 'אורז בן גוריון'?‪ ,‬הנה עוד עובדה לא חשובה שנמצאת לי משום מה בקופסה"‪ .‬שתיקתו‬
‫הרועמת רמזה על כך שאינו יודע את התשובה לשאלתה‪ ,‬והוא ממתין לה‪" .‬בתקופת הצנע היה מחסור באורז‪,‬‬

‫ובן גוריון חשב שאפשר לייצר תחליף מחיטה‪ .‬פשוט מאוד"‪.‬‬

‫"אני מעריץ אותך"‪ ,‬אמר לה‪ .‬הסומק התפשט בלחייה‪ .‬מישהו מעריך את הידע שלה‪ .‬הלוואי ורונן היה מעריץ‬
‫אותה כך‪" .‬טוב‪ ,‬שומעת? אני חייב לזוז לאימון‪ .‬נדבר בערב"‪.‬‬

‫אופל גלגלה עיניים בבוז למראה לחייה הורודות של שובל‪" .‬שובל‪ ,‬תזכרי שבסוף הוא שלי‪ ,‬כן?"‪ ,‬נחרה‪.‬‬

‫"ברור"‪ ,‬נאנחה שובל‪" .‬הרעיון שלך‪ ,‬הפיקוח על הביצוע שלך‪ ,‬ובסוף הוא יהיה שלך"‪.‬‬

‫אופל התרצתה וענתה בנחת‪" ,‬יופי‪ ,‬ידעתי שאפשר לסמוך עליך"‪ .‬היא נפנפה בידה ושיניה המבריקות נצצו למן‬
‫הרגע שחיוכה הרחב חשף אותן‪ ,‬כמלכת יופי שבזה הרגע קיבלה את התואר הנכסף‪.‬‬

‫למחרת אופל הגיעה אליה טרוטת עיניים‪ ,‬וכרגיל התפרצה לחדר כאילו היא גרה שם בעצמה‪ .‬בדרך כלל אבא‬
‫של שובל פותח לה את הדלת‪ ,‬ומשם היא כבר מרגישה בבית‪ .‬פעם אחת היא ישבה עם כל המשפחה לאכול ארוחת‬
‫בוקר‪ ,‬ושאלה אם יש להם שוקו‪ .‬מבלי לחכות לתשובה‪ ,‬אופל פתחה את המקרר והתלוננה 'מה‪ ,‬אין לכם שוקו?'‪.‬‬

‫כולם נאלמו דום מרוב תדהמה‪ ,‬אבל עם הזמן התרגלו אליה כל בני הבית‪.‬‬

‫"התכתבתי איתו כל הלילה ב‪ ,"ICQ-‬אמרה אופל בהתלהבות‪ ,‬מה שהסביר את העייפות שניכרה על פניה‪ .‬שובל‬
‫ישבה על המיטה‪ ,‬וקלסר כחול היה פתוח ושעון על ירכיה‪ .‬היא הרימה את עיניה מהקלסר וחיכתה שאופל תמשיך‬
‫לדבר‪ .‬היא התרגלה שאף אחד לא באמת מצפה לשמוע את דעתה‪ ,‬בטח שלא אופל‪ .‬ואכן‪ ,‬אופל המשיכה לירות‬
‫מפיה את המילים‪" .‬עכשיו את תהיי חייבת לקחת על עצמך גם את ההתכתבות איתו"‪ ,‬אמרה בהחלטיות‪ .‬שובל‬

‫הרימה גבות בפליאה‪" .‬למה?"‪ ,‬שאלה‪.‬‬

‫"כי אני לא חכמה כמוך‪ ,‬ואני לא כותבת כמוך‪ ,‬והוא כמעט עלה על זה‪ .‬חוץ מזה‪ ,‬אני לא יכולה להקשיב לכל‬
‫השיחות שלכם‪ ,‬וגם אם הייתי מקשיבה לכולן אני לא יכולה לזכור את כולן‪ ,‬והוא בטוח יזכיר דברים שדיברתם‬

‫עליהם ואז אני אתקע ולא אדע על מה מדובר"‪.‬‬

‫"מה‪ ,‬איך הוא כמעט עלה עליך?"‪ ,‬ביקשה שובל לשמוע‪.‬‬

‫אופל השפילה מבט‪" .‬הוא כתב לי משהו באנגלית‪ .‬לא הבנתי בכלל איך הוא יודע שאת יודעת אנגלית‪ ,‬אבל‬
‫מהשתיקה שלי כנראה עלה על זה שלא הבנתי מה שכתב‪ .‬אז אחר כך הוא אמר שהוא מתפלא שאני לא עונה לו‬

‫באנגלית‪."...‬‬

‫שובל הבינה מיד איך הוא ידע‪" .‬אופל‪ ,‬הוא הסיק שאני יודעת אנגלית כי אתמול הרציתי לו שעה על המשמעות‬
‫של ה‪ ,ICQ-‬את לא זוכרת?"‪ .‬אופל הכתה את המצח בכף ידה‪" .‬אין‪ ,‬אני כזאת סתומה! בקיצור את חייבת להציל‬
‫אותי‪ ,‬אחרת הוא עולה עליי תוך שניה וחצי‪ .‬מעכשיו אני נותנת לך את היוזר המזויף ואת מתחברת ומתכתבת‬

‫איתו‪ .‬בואי נבדוק אם הוא מחובר עכשיו!"‪ ,‬התלהבותה חזרה אליה במהרה‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫שובל הדליקה את המחשב‪ ,‬והתחברה לתוכנת המסרים ששיגעה את המדינה‪ .‬לפחות עשרים שמות שונים היו‬
‫ברשימה‪" .‬אופל‪ ,‬מה זה? חשבתי שאת מדברת רק עם אור מהיוזר הזה"‪.‬‬

‫"נראה לך?"‪ ,‬אמרה אופל וצחקה בקול‪" .‬אני מדברת עם הרבה‪ ,‬וכבר נפגשתי עם כמה‪ .‬והאמת שרציתי שתבואי‬
‫איתי לעוד פגישות כי יש כאלה שרוצים לבוא עם חבר‪ ,‬ואז גם אני צריכה לבוא עם חברה‪ ,‬אבל זה יכול להיות‬
‫נחמד כי את יכולה להכ‪ ."..‬צליל הודעה חתך את שטף דיבורה האוטוסטרדי‪" .‬שובל‪ ,‬הוא מחובר‪ .‬כתב לך 'היי'"‪.‬‬

‫'ערה?'‪.‬‬

‫'כן‪ ,‬מה קורה?'‪ ,‬השיבה לו‪.‬‬

‫'וואו‪ ,‬הפעם את עונה ממש מהר‪ .‬אתמול בלילה לקח לך מלא זמן לענות'‪ .‬אור שוב שם לב להבדלים בין השתיים‪.‬‬

‫שובל נאלצה לשלוף תירוץ מהמותן‪' .‬כן‪ ,‬האמת שאני מקלידה די מהר‪ ,‬אבל אתמול לא הייתי מאה אחוז איתך‪,‬‬
‫עשיתי עוד כמה דברים תוך כדי'‪ ,‬היא הקלידה במהירות ושילבה אצבעותיה תוך כדי שהיא ממתינה לתגובתו‪.‬‬

‫'אה'‪ .‬כתב לה בחזרה‪' .‬אז בגלל זה לא היית מפוקסת כל כך‪ .‬באמת היה מוזר שאת לא חדה כמו בטלפון‪ ,‬את‬
‫יודעת‪ ,‬בגלל שכתבתי לך גאד איי מיס יו ולא ממש הגבת'‪ .‬שובל חנקה את צחוקה‪ .‬אופל פערה עיניים והמתינה‬

‫לתרגום‪" .‬אופל‪ ,‬הוא אמר לך אתמול שהוא מתגעגע"‪ .‬אופל שוב הטיחה את כף ידה במצחה‪.‬‬

‫'אז מה‪ ,‬אתה עדיין בפיג'מה?'‪ ,‬שובל הקלידה והמתינה לתגובה‪.‬‬

‫'אני ישן ערום כביום היוולדי'‪ ,‬השיב לה‪' .‬ומה את לובשת?'‪ ,‬שאל‪.‬‬

‫שובל הרגישה שאצבעותיה רוקדות על המקלדת לצלילי מוזיקה קצבית‪ ,‬ומסרבות לעצור‪ .‬המילים זרמו ממנה‪.‬‬
‫'אני לובשת חולצה בצבע ירוק‪ .‬יפה לי ירוק?'‪ .‬ושוב המתנה‪.‬‬

‫'יפה לך הכול'‪.‬‬

‫שובל הסמיקה וחיוך מטופש נמרח על פניה‪' .‬אל תשכחי‪ ,‬הוא חושב שאת מישהי אחרת'‪ ,‬ניסתה לשכנע את‬
‫עצמה לא להישאב לפרשיית התאהבות מפוברקת‪ ,‬אך לשווא‪ .‬ליבה הלם בקרבה‪ ,‬והיא השתוקקה להמשיך‬

‫להתכתב איתו‪ ,‬בלי אופל שנושפת בעורפה‪.‬‬

‫'את פה?'‪ ,‬כתב לה‪' .‬שוב נעלמת'‪.‬‬

‫היא לא רצתה שאופל תמשיך לפקח עליה‪ ,‬ניצלה את היתרון היחיד שיש לה‪ ,‬וכתבה לו באנגלית שידברו יותר‬
‫מאוחר‪ .‬אופל שוב הביטה בה בהשתאות‪ ,‬ממתינה לתרגום‪" .‬זה כלום‪ ,‬כתבתי לו שאני צריכה ללכת"‪ ,‬תרגמה‬

‫לה שובל‪.‬‬

‫"טוב‪ ,‬בקלוואה‪ ,‬אז לפני שאת מדברת איתו שוב תודיעי לי‪ ,‬את יכולה גם לעשות גוביינא‪ ,‬נניח‪ ,‬רבע שעה לפני‬
‫שאת רוצה לדבר איתו‪ ,‬וזה בערך הזמן שייקח לי להתארגן ולהגיע"‪ ,‬הורתה לה‪ .‬הפעם‪ ,‬שלא כהרגלה‪ ,‬הרגישה‬
‫שובל שיש לה כוחות שאין לחברתה‪ .‬היא החליטה להמשיך לדבר עם אור מאחורי גבה של אופל‪ ,‬ובפעם‬

‫הראשונה לחיות את הרגע‪.‬‬

‫‪9‬‬

10

11

12

13