ספר השביל

‫פוסעים‬
‫בשביל‬
‫ישראל‬

‫לזכרו של‬
‫אלעד דן ז״ל‬

‫‪2006-2014‬‬

‫מתנ״ס‬
‫חבל אילות‬



‫פוסעים בשביל ישראל‬

‫הפקה‪ :‬קרן ספיר‬
‫עריכה‪ :‬נורית גורן‬
‫עריכה גרפית ועיצוב‪ :‬אורן קרן‬
‫צלמים‪ :‬אבישי גרינברג‪ ,‬חנן גינת‪ ,‬שמוליק‬
‫אשחר‪ ,‬נטע עוגן‪ ,‬גבע עוגן‪ ,‬ג'קי אמר‪ ,‬יורם‬
‫כץ‪ ,‬חגית פינס‪ ,‬אירנה קולסניקוב‪ ,‬מייקל‬
‫האק‪ ,‬דניאל דן‪ ,‬קרן ספיר‪ ,‬דיגי דקל ואילן מור‪.‬‬
‫תאור המסעות‪ :‬אבישי גרינברג‬

‫מהדורה ראשונה‬
‫מרץ ‪2014‬‬

‫© כל הזכויות שמורות למתנ״ס חבל אילות‬

‫אין להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬לשכפל‪ ,‬לסרוק‪ ,‬לאחסן‬
‫במאגרי מידע‪ ,‬או להפיץ ספר זה או חלקים ממנו‪,‬‬
‫בשום צורה ואופן ובשום אמצעי אלקטרוני‪,‬‬
‫אופטי‪ ,‬מכני או אחר‪ ,‬כל חלק שהוא מהחומר‬
‫שבספר זה‪ ,‬או לעשות שימוש מסחרי‪ ,‬ללא‬

‫אישור מפורש בכתב מ״מתנ״ס חבל אילות״‬

‫יל‬ ‫ים בשב‬
‫ישראל‬ ‫פוסע‬

‫לזכרו של אלעד דן‬

‫בית ספר משותף בערבה‬

‫פוסעים "בשביל ישראל"‬ ‫נהריה‬ ‫קרית שמונה‬ ‫דן‬
‫מדן ועד אילת ‪ -‬לזכרו של אלעד דן‬ ‫עכו‬
‫כנרת‬ ‫[ שביל ישראל ]‬
‫חיפה‬ ‫טבריה‬
‫שביל ישראל הוא נתיב הליכה ארוך שנמשך‬
‫הם לא פסחו ולא חסכו‪ ,‬התעכבו‪ ,‬סיפרו סיפורים והאזינו‬ ‫מיומנו של "שביל ישראל"‬ ‫זכרון‬ ‫בית שאן‬ ‫לאורך כל מדינת ישראל‪ ,‬מקיבוץ דן בצפון ועד‬
‫בצמא לדבריהם של אורחים שהוזמנו לתאר ולספר על‬ ‫רבים האנשים אשר פסעו‪ ,‬דשדשו‪ ,‬העלו אבק ובוססו‬ ‫יעקב‬ ‫החוף במפרץ אילת‪ .‬אורכו היום‪ ,‬לאחר השינויים‬
‫אירועים היסטוריים שסיפקו המקומות השונים‪ .‬אפילו‬ ‫בבוץ‪ ,‬טיפסו בהרים‪ ,‬ירדו בעמקים‪ ,‬התבסמו בקיסמו של‬ ‫חדרה‬ ‫שבוצעו בו במהלך השנים‪ ,‬הוא כ‪ 1,000-‬קילומטר‪.‬‬
‫אורי דביר ז"ל‪ ,‬מי שהיה אבי ומולידי‪ ,‬הספיק לפגוש את‬ ‫הגליל‪ ,‬בריחו ומליחותו של הים‪ ,‬במרחבי הערבה והנגב‬
‫הקבוצה‪ ,‬בנחל מערות‪ ,‬ולשמוע מפיו‪ ,‬כיצד אני יצאתי‬ ‫נתניה‬ ‫שביל ישראל הוא גולת הכותרת ברשת סימון‬
‫לאויר הארץ‪ ,‬וכיצד על‪-‬אף קשיים בירוקרטים הפכתי‬ ‫המיוחדים והיחודיים‪.‬‬ ‫השבילים הארצית שיזמה ויצרה החברה להגנת‬
‫אך מכל אותם רבבות‪ ,‬אשר פסעו בשביליי‪ ,‬הוקסמתי‬ ‫תל אביב‬ ‫פתח תקוה‬ ‫הטבע‪ ,‬המסמנת וממפה את כל מסלולי הטיול‬
‫למושא נפשם של כה רבים הנהנים משביליי ומאתריי‪.‬‬ ‫במיוחד מחבורה מיוחדת ויחידה במינה‪ ,‬חבורה שהגיעה‬ ‫בת ים‬ ‫ירושלים‬
‫אשמח לשוב ולארח את החבורה המופלאה הזו מחבל‬ ‫אלי מהדרום הרחוק‪ ,‬מחבל אילות‪ ,‬שהחליטה להנציח את‬ ‫בארץ‪ ,‬על ידי הוועדה לשבילי ישראל השביל‬
‫שמו של אלעד דן בן קיבוץ אילות אשר נפל במלחמת לבנון‬ ‫אשדוד‬ ‫נחנך באפריל ‪ ,1995‬לאחר כ‪ 15-‬שנות עבודה‬
‫אילות גם בשנים הבאות‪.‬‬ ‫השנייה‪ ,‬בפרויקט מיוחד אשר ידגיש את אהבת הארץ‪,‬‬
‫תודה לכולם‪ ...‬המשיכו לטייל בשביליי "שביל ישראל"‪.‬‬ ‫דרך הליכה‪ ,‬דרך מעבר וביקור בכל פינה ובכל אתר –דרכי‪:‬‬ ‫אשקלון‬ ‫ודיונים על התוואי‪ .‬הרעיון הועלה בראשית‬
‫שנות השמונים על ידי אברהם תמיר ואורי‬
‫פרויקט "שביל ישראל" הינו תוכנית המבצעת הלכה‬ ‫"שביל ישראל"‪.‬‬ ‫ים‬ ‫דביר‪ .‬בתכנונו הושם דגש על מתן ייצוג לכל נופי‬
‫למעשה "חינוך בר קיימא" ‪ -‬פעילות חינוכית המלמדת את‬ ‫קיבלתי בשמחה‪ ,‬בשמץ סקרנות‪ ,‬את ראשוני ההולכים‬ ‫המלח‬ ‫ואזורי הארץ וכן על מעבר באתרים חשובים לכל‬
‫ערכי הסביבה‪ ,‬מחדדת את החשיבות והערך של המגוון‬ ‫שהגיעו אלי לפני ‪ 8‬שנים‪ ,‬נחושים מאוד לעבור את מאות‬ ‫הדתות‪ .‬שביל ישראל מסומן באמצעות שלושה‬
‫התרבותי בחיינו‪ ,‬מפתחת מצוינות גאווה ואחריות סביבתית‬ ‫הק"מ מדן ועד אילת‪ ,‬במסלול שחולק ל‪ 17-‬קטעים‪ .‬במשך‬ ‫באר שבע‬ ‫פסים מקבילים במדורג‪ :‬לבן‪ ,‬כחול וכתום‪.‬‬
‫אותן ‪ 8‬שנים הספקתי להכיר חבורה מקסימה אשר שילבה‬ ‫הסימון הוא מדורג ‪ -‬כאשר הפס הלבן עליון‪,‬‬
‫וחברתית בדור הנוכחי וכן לדורות הבאים‪.‬‬ ‫הליכה‪ ,‬כושר‪ ,‬מצב רוח מרומם‪ ,‬לצד הזדמנות להכיר‬ ‫דימונה‬ ‫כיוון ההליכה צפונה ואילו כאשר הכתום עליון‬
‫המגוון האנושי מראה על הצלחת הפרויקט כפרויקט‬ ‫שדה בוקר‬ ‫דרומה (יש הסוברים שהלבן מייצג את החרמון‬
‫קהילתי היו בו את כל המרכבים הנכונים‪ :‬סביבה‪ ,‬קהילה‪,‬‬ ‫בצורה אינטימית‪ ,‬באופן בלתי אמצעי האחד את השני‪.‬‬ ‫המושלג והכתום מייצג את המדבר)‪ .‬שביל ישראל‬
‫אהבת הארץ‪ ,‬הנצחה‪ ,‬תמיכה ותרומה כלכלית ורוחנית‬ ‫במהלך ימי הצעידה‪ ,‬נרקמו חברויות מיוחדות ואנשים‬ ‫מצפה רמון‬ ‫נבחר כאחד מ‪ 20-‬מסלולי ההליכה הטובים‬
‫ביותר על ידי נשיונל ג'אוגרפיק‪ ,‬ותואר על ידי‬
‫מתעשייה מקומית‪.‬‬ ‫שהכירו זה את זה הפכו להיות חברים וידידי נפש‪.‬‬ ‫נאות סמדר‬ ‫צוות השופטים כמשלב טבע‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬מורשת‬
‫תודה ל"שביל"‪.‬‬ ‫שמחתי לארח את החבר'ה שמנו מעל ‪ 100‬הולכים בכל‬ ‫ותרבות עם "נופים תנ"כיים בקנה מידה גדול וכן‬
‫מפגש‪ ,‬מנוער עד מבוגרים‪ ,‬בכל אתר ואתר של המסלול‪,‬‬ ‫נופים מחיי היום‪-‬יום של הישראלים המודרניים‪".‬‬
‫גאה להוביל ולהיות שותפה בתוכנית יפה שכזו‪.‬‬

‫קרן ספיר – מתנ"ס חבל אילות‬

‫(מתוך ויקיפדיה) אילת‬

‫איך זה שכוכב אחד נופל?‬

‫אלעד בנם הבכור של אמנון ודניאל נולד ב‪ 14/12/1980-‬בקיבוץ אילות‪.‬‬
‫ילד טבע ‪ ,‬יפה תואר‪ ,‬סקרן‪ ,‬חייכן וטוב לב‪.‬‬

‫אלעד גדל ככל ילדינו‪ ,‬עם המאפיינים של היותנו קהילה קטנה כאן‪,‬‬
‫בקצה המדבר – ועם השונה והמיוחד לכל ילד ובן משק‪:‬‬

‫פעוטון וגן ילדים ובית ספר מקומי‪ ,‬ואחר כך השתלבות בבית הספר‬
‫האזורי – בצד הטיולים בוואדי האבנים‪ ,‬הטיפוס השנתי על הר השחמון‬
‫להדלקת לפידי החנוכה‪ ,‬והגיחות הרבות לים סוף – לצלילה מתחתיו‬

‫או לשחייה ושיט מעליו‪.‬‬

‫המדבר משמר את היופי‪ ,‬ואלעד גדל ונהיה לילד יפה תואר וברוך‬
‫כישרונות – אח לבועז שמנגן ושר ולאחותו דורין שמזמרת גם היא‪.‬‬

‫ואילו הים משמר את החברות – ולאלעד היה ים של חברים‪ ,‬שרובם‬
‫נאספו כאן היום‪.‬‬

‫בתום לימודי התיכון התגייס אלעד לצנחנים‪ ,‬ועשה חיל בשירותו‬
‫הצבאי‪ .‬אלעד היה חניך מצטיין ואף זכה ל"אות כומתת המפקד"‪.‬‬

‫אך עוד לפני הגיוס לצה"ל נפשו נקשרה בסיון‪ ,‬שהגיעה לאזורנו עם‬
‫פליטי הקטיושות שנפלו על צפון הארץ בתקופת מבצע "ענבי זעם"‪.‬‬

‫הזוג הצעיר התיישב לאחר תום השירות הצהל"י בחיפה והחל בשלב‬
‫הלימודים האקדמיים‪ .‬אלעד סיים מספר ימים לפני פרוץ המלחמה ‪,‬‬
‫את המכינה ללימודים באוניברסיטת חיפה‪ ,‬והתעתד להתחיל בלימודי‬

‫ביו‪-‬טכנולוגיה באוניברסיטה‪ ,‬בסתיו הקרוב‪.‬‬
‫מותו קטע את התוכניות‪...‬‬

‫האסון של נפילת אלעד בקרב בלבנון הוא משהו שעוד איננו מצליחים‬
‫לתפוס ולהבין; לא הוריו‪ ,‬לא אחיו ואחותו‪ ,‬לא הסבא ושתי הסבתות‬
‫שבארץ ובשוויץ‪ ,‬לא כל יושבי הקיבוץ הזה‪ ,‬שאלעד הוא בן המשק‬

‫הראשון שלו הנופל בקרב – ולא כל חבריו הרבים מספור‪.‬‬

‫ישראל נהרי‪ -‬חבר קיבוץ אילות‬

‫‪8‬‬

‫פוסעים ‪#1‬‬ ‫לקהילת חבל אילות‬
‫בשביל‬
‫ישראל‬ ‫אנשים טובים באמצע הדרך‪ ,‬אנשים טובים מאוד‬
‫אנשים טובים יודעים את הדרך ואיתם אפשר לצעוד‪...‬‬
‫מבית אוסישקין עד נחל עמוד | ‪ 110‬ק״מ‬
‫הפרויקט המיוחד במינו‪ ,‬לזכרו של סמ"ר אלעד דן‪ ,‬בן קיבוץ‬
‫אילות‪ ,‬שנפל במלחמת לבנון השנייה‪ ,‬הוא מסע חוויתי של זיכרון‪,‬‬

‫התחדשות ודיאלוג בנופי הארץ ובשאלות העומק שלנו כחברה‪.‬‬

‫מאז החל המסע צעדו איתנו רבים שהיו שותפים לחוויה משמעותית‬
‫של הכרות ודיאלוג‪ ,‬בין מטיילים שונים מקצווי החבל ומחוצה לו‪.‬‬

‫המסע זימן חיבור ישיר ובלתי אמצעי לארץ‪ ,‬נופיה‪ ,‬יושביה ומורשתה‬
‫וחיזק את חוסננו הקהילתי והאישי‪.‬‬

‫הצלחת המסע הינה שילוב של עשייה משמעותית ע"י קרן ספיר אשר‬
‫מובילה אותו ביד רמה‪ ,‬צוות המתנ"ס שעושה משימתו במסירות‬
‫ונאמנות‪ ,‬חברי הקהילה המתנדבים‪ ,‬ארגונים בקהילה הנרתמים‬
‫ותורמים להצלחה בתחומים שונים במהלך המסע והחשובים‪:‬‬
‫אתם‪ ,‬מבוגרים ובני נוער‪ ,‬חברי הקהילה המתמידים והמתרגשים‬

‫בכל פעם מחדש‪.‬‬

‫אנו במתנ"ס נמשיך לטייל יחד עמכם‪ ,‬חברי הקהילה‪ ,‬ולהיות‬
‫בשבילכם ולמענכם בשבילי הארץ הארוכים והרחבים‪.‬‬

‫מחכים לכם לעוד אתגרים וחוויות מוצלחות‪ ,‬מרתקות ומרגשות‪.‬‬

‫לכולם התודה והברכה‪.‬‬

‫שושי אורון‪,‬‬
‫מנהלת המתנ"ס ואגף החינוך‪.‬‬

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#1‬‬

‫הרעיון הראשוני לפרוייקט הזה התבשל אצל שני אנשי חינוך‬
‫מביה"ס‪ ,‬מייקל לוי וחנן גינת סמוך לחנוכת 'שביל ישראל'‬
‫באמצע שנות ה‪ ,'90-‬שחשבו על רעיון שיהווה מעין חוג‬
‫לתלמידים אוהבי טיול‪ ,‬משותף למעלה שחרות יחד עם עוד‬

‫בית ספר בעל אורנטציה דומה‪.‬‬
‫לאחר פניות חוזרות לבתי ספר עמיתים שלא זכו למענה‪ ,‬ועל‬
‫אף הפגישה עם אורי דביר‪ ,‬האב הרוחני של 'שביל ישראל'‪,‬‬

‫התוכנית בעל כורחה הוכנסה למגירה‪.‬‬
‫לאחר מספר שנים‪ ,‬באביב ‪ ,2006‬עקב תרעומת מצד תלמידים‬
‫כי אין מספיק טיולים בביה"ס‪ ,‬הוצאה התוכנית מהמגירה‬
‫והוצגה בפני קרן ספיר‪ ,‬מנהלת המחלקה לחינוך סביבתי‬
‫במתנ"ס‪ ,‬שהרימה את הכפפה‪ ,‬קבעה כי יהיה זה מסע משותף‬
‫של מבוגרים ונוער‪ ,‬פרסמה תאריך לסתיו והפיצה הרשמה‬

‫בקרב הטיילים באזור‪.‬‬
‫אסון נפילתו של אלעד דן במלחמת לבנון השנייה הביא את‬
‫רונית וג'ופיס‪ ,‬רכזי הנוער‪ ,‬לפנות אל דניאל ואמנון דן‪ ,‬הוריו‬
‫של אלעד‪ ,‬ולקבל את הסכמתם שהמסע האזורי לאורכה של‬

‫ישראל המיועד לסתיו יהיה מפעל להנצחתו של אלעד‪.‬‬

‫‪13 12‬‬

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#1‬‬ ‫באוקטובר ‪ 2006‬ביום ד'‪ ,‬השכם בבוקר בחופש סוכות‪,‬‬
‫‪15‬‬ ‫יצאו צפונה ‪ 25‬מבוגרים ו‪ 18-‬בני נוער לקראת שישה ימי‬

‫צעידה‪ ,‬ולאחר ‪ 9‬שעות נסיעה הגיע האוטובוס לקיבוץ‬
‫דן‪ ,‬והנה התחיל המסע אחר הצהריים בצעד ראשון‬

‫בדרך לכ‪ 1,000-‬ק"מ‪ ,‬מקיבוץ דן עד קיבוצו של אלעד דן‪.‬‬
‫רודפים אחרי שעות האור האחרונות צעדו הרגליים‬
‫המנוונות מהנסיעה דרך תל דן ‪ -‬כמה נחמד לצעוד‬

‫בתפר בין ישראל ללבנון בלי ג'יפ צבאי ובלי מדים‪ ,‬תוך‬
‫חימום השרירים בארבע שעות צעידה תכליתית תוך‬
‫חציית מקורות הירדן וטבילה במי נחל שניר ובהמוני‬
‫ישראל המבלים את החג בטבע‪ ,‬עד לפתחו של בית‬
‫העלמין של כפר גלעדי‪.‬‬

‫קבריהם של ישראל ומניה שוחט – (מסתבר שזה לא רק‬
‫רחוב בתל‪-‬אביב)‪ ,‬הוסיפו לאווירת כיבוש הארץ ברגליים‪.‬‬

‫קשה שלא להתרשם ממצבת האריה השואג שמספר‬
‫בנהימה נצחית את סיפור גבורתם של לוחמי תל‪-‬חי‬
‫וכפר גלעדי‪ ,‬ושומר על הלנים סמוך אליו‪ ,‬בייחוד על‬
‫אלה שקמו בלילה לשירותים וחצו את בית הקברות‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#1‬‬ ‫היום השני למסע עבר בדרך הנוף המקסים בין קרחות‬ ‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#1‬‬
‫‪17‬‬ ‫היער של נפלי הקטיושות תוך תחושה שלעולם‬ ‫‪16‬‬
‫יפה יהיה להשקיף על עמק החולה‪ .‬אמנון דן סיפר‬
‫שהשריפות מטילי הקטיושה‪ ,‬שנכרות בכל שעל‪,‬‬

‫עשויות להועיל להפצת זרעים והשבחת הזנים‪.‬‬
‫בסופה של צעדה על רכס רמים מעל קריית שמונה‪,‬‬
‫קינחו הצועדים בהליכה בנחל קדש המרהיב וסיפור‬
‫כיבושה של מצודת ישע‪ ,‬היא מצודת כח‪ ,‬וטיפוס‬

‫לחניית הלילה ליד אלה אטלנטית מפוארת‪.‬‬
‫היום השלישי נפתח בביקור בוקר בקבר יהושוע‪,‬‬
‫טיפוס לקרן נפתלי לגמוע עוד מעט מהזוויות‬
‫הדרומיות של עמק החולה יחד עם מומחים לצמחים‪,‬‬
‫לחרקים‪ ,‬להיסטוריה ולידיעת הארץ‪ .‬עוצרים הרבה‬
‫ושומעים סיפורים‪ ...‬כעת הסתבר שארכיאולוגיה‪,‬‬
‫בוטאניקה וזואולוגיה לא מעניינים את כולם‪ ,‬מה‬
‫שהביא את יוני שטרן המדריך‪ ,‬חבר ילדות של אלעד‬
‫דן‪ ,‬לאפשר לתאבי ההליכה להתקדם‪ ,‬וכך נוצרו‬
‫להן שתי קבוצות המבוגרים‪" :‬מטיבי לכת" וקבוצת‬
‫"מטיבי עניין"‪ .‬דרך עפר לא מרגשת הוליכה ביגיעה‬
‫אל נחל דישון תוך שמירת מרחק ביטחון מהכוורות‬
‫שנקרו בדרך‪ ,‬כשהיום חם והזיעה רבה‪ .‬לאחר רחיצת‬
‫הרגלים במאגר נזללו עוד מהכריכים שהוכנו מבעוד‬
‫מועד‪ ,‬מולאו בקבוקים‪ ,‬ומי שלא היה עייף מדי המשיך‬
‫במעלה הנחל כשטחנות הקמח הוותיקות מנופפות לו‬
‫לשלום בואך לחניון הלילה על הגדה של נחל דישון‪.‬‬

‫פעם ראשונה שישנים בחיק הטבע‪.‬‬
‫היום הרביעי הגיע וניכרה השלמה עם הגורל ועם‬
‫קורטוב של סקרנות מההליכה ביער ברעם ומהטיפוס‬
‫להר מירון שעמד להתרגש על שלוש הקבוצות‪ .‬מומחי‬
‫המפות התקשו לזהות את שמו של המעיין שנקרה‬

‫בדרך ומשום כך נקרא "עין ספק"‪ .‬הקטלב ליווה את הטור כל‬
‫הדרך בעלייה היפהפייה להר נריה‪ ,‬התצפית ממנו הייתה המנה‬
‫הראשונה בדרך לפסגת המירון‪ .‬העננים הנמיכו להזליף מהיורה‪,‬‬
‫וכמו הציעו באדיבות להיכנס בלילה לאוהלים‪ .‬לכל עלייה יש‬
‫גם ירידה – ובסופה‪ ,‬הפעם‪ ,‬דניאל מילאה את מקומן של בינה‬
‫ורונית‪ ,‬ושקדה על המרק המסורתי‪ .‬מיניבוס עם אילותים‬
‫רעננים הגיע‪ ,‬עליו עלו חברי קיבוץ חזרה דרומה‪ ,‬לא בשל הקושי‬
‫אלא מתוך רחמנות על סידור העבודה בקיבוצים‪ .‬הנוער ניצח‬
‫על האש ודיגי אלתר הבדלה סמרניקית כשרה למהדרין‪ .‬בשעה‬
‫‪ 3:37‬טפחו טיפות כבדות על מחנה האוהלים שבחניון הפיתול‪.‬‬

‫כל צועד‪ ,‬אך גם קילוגרם לפחות לכל נעל‪ .‬כל‬ ‫נפגעי החלקה‪ ,‬לכן הוחלט לסטות מהמסלול‬ ‫היום החמישי עלה כשהשמיים היו קודרים‪,‬‬
‫הנערים חלצו נעליים והלכו יחפים‪ .‬בתחנת מכבי‬ ‫ולצאת לכיוון כפר שמאי‪ ,‬שם חיכה האוטובוס‬ ‫ומהמסלול שתוכנן לאורכו של נחל עמוד‬
‫האש של פוריה‪ ,‬בעוד המטיילים המבוצבצים‬ ‫שהקפיץ את המטיילים הרטובים לכפר הבדואי‬ ‫ולהסתיים בקרבת הכנרת‪ ,‬נשאר כתכנון‪ .‬גשם‬
‫נשטפים כדי לא ללכלך את האוטובוס של משה‬ ‫חמם שלמרגלות הר הארבל‪ ,‬למסלול שיועד‬ ‫זלעפות תרגלה את קבוצת המטיילים הדרומית‬
‫סבג‪ ,‬ההתעדכנות בתחזית מזג האוויר בישרה‬ ‫לצעוד מכוסה בשקיות זבל על הראשים ועל‬
‫כי גם בימים הקרובים צפוי ליהיות סוער‪ ,‬על כן‬ ‫ליום המחרת‪.‬‬ ‫התרמילים‪ ,‬ולהבין שיש הבדל בין אוהל נגד‬
‫הוחלט לסיים בשלב זה את החלק הראשון של‬ ‫אך הטיפוס לפסגת הארבל התברר כחלק‬
‫הפשוט‪ ,‬היות ועם ההגעה לראש הארבל נפתחו‬ ‫גשם לבין אוהל של "הום סנטר"‪.‬‬
‫הטיול‪ ,‬ולחזור עייפים‪ ,‬מרוצים ורטובים‪.‬‬ ‫שוב ארובות השמים וגשם אלכסוני הצליף בפני‬ ‫ההליכה במסלול החלקלק הביאה את דינה‬
‫הצועדים על בוץ טרה‪-‬רוסה דביק של שדה‬ ‫אשחר‪ ,‬קצינת הרפואה של הטיול‪ ,‬לשכנע שאין‬
‫אבישי גרינברג‬ ‫חרוש‪ ,‬המוסיף אמנם חמישה ס"מ לגובהו של‬ ‫ברשותה מספיק ציוד רפואי לטפל בכמה עשרות‬

‫‪19‬‬ ‫‪18‬‬

‫פוסעים ‪#2‬‬ ‫קישורים‪:‬‬ ‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#1‬‬
‫בשביל‬ ‫שביל ישראל ‪1‬‬ ‫‪20‬‬
‫ישראל‬
‫‪ ‬אישור בטחוני לטיול‬
‫מנחל עמוד עד הר תבור | ‪ 60‬ק״מ‬ ‫‪ ‬אישור הורים לטיול‬
‫‪ ‬אישור יציאת מבוגרים לטיול‬

‫‪ ‬מסלול וציוד ‪1‬‬
‫‪ ‬שביל ישראל פגישה‬

‫‪ ‬מספר ארוחות‬
‫‪ ‬שביל ישראל מתפתל‬
‫‪ ‬שביל ישראל בשש שנים‬

‫‪ ‬מצגת שביל ישראל‬
‫‪ ‬כתבה לעיתון‬

‫‪ ‬סיכום טיול שביל ישראל ‪1‬‬
‫‪ ‬תודות לשביל ישראל – מצגת‬

‫‪ ‬חולצה לשביל ישראל‬

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#2‬‬

‫חמישה ימי צעידה מתוך שישה שהסתיימו באופן גשום על כ‪ 50-‬אנשי הערבה‪,‬‬
‫כולל חיים קנטור שמצא עצמו לבדו בלב יער ברעם וחבר לבסוף אל הכח‪,‬‬
‫השרו אווירה רטובה וטובה כל הדרך הארוכה בחזרה‪ ,‬כשבלב רבים הייתה‬

‫תחושה ורצון להמשיך לצעוד בצ וותא את המשך 'שביל ישראל'‪ ,‬כמו כיום כמה‬
‫שנים אחרי‪ ,‬כאשר צעדו להם כמה חברי סמר שסיפרו וסיפרו וסיפרו‪...‬‬

‫ימים לא רבים לאחר החזרה לשגרה‪ ,‬הפכו ההתכתבויות בדואל לאור הרצון‬
‫של המשתתפים ובין הצלמים להיפגש שוב‪ ,‬להראות‪ ,‬להתראות‪ ,‬להיזכר‬

‫ולשתף את החוויה האישית שלהם‪ ,‬הייתה הרגשה שיש צורך בחוליה נוספת‬
‫מקשרת ומגשרת בין המטיילים ובין הקטעים המטויילים‪.‬‬

‫ואכן‪ ,‬כמה שבועות אחרי‪ ,‬ארגנו חברי אילות מפגש בפינת החי בקיבוץ הוקרנה‬
‫מצגת מהטיול והיה ברור לכולם שאצל כולם מקנן רצון עז להמשך‪.‬‬

‫יחד עם זאת היה ברור כי תוכנית הבסיס כפי שעובדה ביחד עם "מר שביל"‪,‬‬
‫אורי דביר‪ ,‬לפיה חולקו קטעי השביל לעשרה קטעים בני שישה ימי צעידה‬
‫כל אחד במהלך חופש סוכות ופסח‪ ,‬אינה אפשרית הן בשל עומס המטיילים‬

‫במסלולי הטיול והן בשל מגבלת ההיעדרות הרציפה של חברי קיבוצים‬
‫מהענפים‪ .‬המסקנה הייתה שיש לעצב תבנית טיול מותאמת יותר ומסגרת‬
‫המאפשרת את המינון הנכון בין הצורך בנסיעה ארוכה לבין הרצון בקיום‬

‫מספר ימי טיול רציפים‪.‬‬
‫במפגש באילות שכלל חגיגת עוגות בניצוחו של פופו‪ ,‬היה תחילתה של מסורת‬

‫"מפגשי הסיכום" בו נקבע שהפורמט יכלול יציאה בערב יום ד'‪ ,‬נסיעת לילה‪,‬‬
‫לינה ויציאה לשלושה ימי צעידה ביום חמישי בבוקר‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#2‬‬ ‫וכך‪ ,‬באפריל ‪ 2007‬יצאו לקטע מספר ‪ 2‬לזכרו של אלעד‬
‫‪25‬‬ ‫דן ‪ 33‬מבוגרים ללא ‪ 27‬בני הנוער שחובות לימודיות יצרו‬

‫אילוץ לצאת יום אחרי וגם לחזור יום אחרי‪ ,‬גידול של‬
‫‪ 40%‬בהשתתפות‪.‬‬

‫תמיד לפני כולם יצאו בנצי ופופו‪ ,‬צוות המנהלה המסור‬
‫להכין את ה"חלוץ" בחניון הפיתול אשר במורדותיו‬

‫הדרומיים של המירון‪ ,‬חניון בו לנו כבר הצועדים כחצי‬
‫שנה קודם‪ ,‬כיוון שהיה צורך ב"השלמות"‪.‬‬

‫אך גם הפעם התברר כי הגשם הוא השחקן המרכזי‪,‬‬
‫והוא זה שהביא את בנצי ופופו לידי החלטה כי יש‬

‫למצוא מקום לינה חלופי ‪ -‬סככה בדגניה‪ .‬היום השישי‬
‫למסע שהתחיל בהקפצה לכפר קיש ומשם צעידה של‬
‫יותר מ‪ 20-‬ק"מ במורד מעלה אלות ונחל יבניאל עד אתר‬

‫הירדנית‪.‬‬
‫בנוסף לגשם‪ ,‬הימצאות המעיינות בסמיכות כזו או אחרת‬

‫לדרך הביאו לתובנה שאין זה מסע אדוק לשביל ישראל‬
‫המסומן בלבד‪ ,‬אלא כמתווה כללי‪ ,‬מתגלגל לנתיבים‬
‫נוספים סמוכים‪.‬‬
‫בכל זאת נעשה ניסיון נוסף לישון בחניון הפיתול‪,‬‬
‫כשהבוקר הסגריר עלה‪ ,‬עלו כולם שוב על האוטובוס‬
‫והוקפצו לתחנת הכיבוי של פוריה לתחילתו של‬
‫היום השביעי למסע לאורך רכס פוריה המוריק בדרך‬
‫המובילה מטה למושבה כנרת ולשירה דמומה בבית‬
‫העלמין עם הנוף הכי יפה בארץ‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫גם קבלת השבת השנייה ב'שביל' הוכרזה "מסורת"‪,‬‬ ‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#2‬‬
‫שוב בחניון הפיתול מתוך כוונה אמיתית שיתמזל המזל‬ ‫‪26‬‬

‫והבוקר יביא איתו יום נאה‪ ,‬וסופסוף תהיה אפשרות‬
‫לטייל בנחל עמוד‪.‬‬

‫ואכן‪ ,‬היום השמיני למסע החל בהליכה לאורך הנחל‬
‫המיוחל והמיוחד‪ ,‬והיו אלה בריכות שכווי הצוננות‬

‫שהביאו את אנשי הדרום לשכשך ארוכות ולגלות את‬
‫העמוד הנישא בצלע הערוץ שנתן לו את שמו‪ ,‬ועם‬
‫שקיעה הגיעו כולם לאזור המושבה מגדל‪ ,‬שם עלו‬
‫כולם על האוטובוס לקראת נסיעה ארוכה לערבה‪,‬‬

‫פעם אחרונה באוטובוס אחד‪ ,‬פעם אחרונה כקבוצה‬
‫מצומצמת ואינטימית‪.‬‬

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#2‬‬ ‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#2‬‬
‫‪29‬‬ ‫‪28‬‬

‫פוסעים ‪#3‬‬ ‫קישורים‪:‬‬
‫בשביל‬ ‫שביל ישראל ‪2‬‬
‫ישראל‬
‫‪ ‬מודעה ב״קצה המדבר״‬
‫מצומת גזית עד הכרמל | ‪ 52‬ק״מ‬ ‫‪ ‬מכתב למנהלים‬
‫‪ ‬מודעה על הטיול‬

‫‪ ‬מכתב למיודיק רכז‬
‫תחבורה של המועצה‬
‫‪ ‬מטיילים בשביל ישראל‬

‫הפעם השנייה‬
‫‪ ‬הזמנה לשיחת ערב‬
‫של ההולכים בשביל‬
‫‪ ‬התארגנות בנושא מזון‬
‫‪ ‬טופס תיאום טיולים‬

‫‪ ‬מכתב תודה לקרן‬
‫‪ ‬מכתב תודה‬

‫‪30‬‬

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#3‬‬ ‫הפגישה באילות לאחר הקטע השני הייתה‬ ‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#3‬‬
‫‪33‬‬ ‫הסממן שרכבת ה'שביל' כבר דוהרת קדימה‪,‬‬ ‫‪32‬‬

‫ומיד נקבע תאריך לקטע השלישי‪ ,‬שיצא‬
‫באוקטובר ‪ ,2007‬כאמור‪ ,‬ביום ד' בערב‪ ,‬ישר‬

‫לדשא של קיבוץ גזית‪.‬‬
‫בקבוצה היו כ–‪ 40‬בני נוער מכיתות ז' עד י"ב‬
‫וכ–‪ 60‬מבוגרים מישובי המועצה‪ ,‬וכן מצטרפים‬
‫אחרים‪ .‬תוך דקות הוקם מחנה האוהלים וכולם‬
‫שקעו בשינה‪ ,‬לצבירת כוח לקראת ההליכה‪.‬‬

‫ביום ה'‪ ,‬היום התשיעי למסע‬
‫המסע התחיל בטיפוס על הר תבור מצידו‬
‫המזרחי ולאורך קו החשמל‪ .‬לאורך שביל‬
‫הפסגה‪ ,‬במקומות בהם יש "חלונות" בחורש‬
‫הטבעי‪ ,‬מתגלות פיסות נוף של הגליל התחתון‬

‫ומעבר לו‪ .‬אחר כך סיור קצר בכנסיה על‬
‫הפסגה וגלישה בשביל התלול לכיוון צפון‪.‬‬
‫השביל התמשך ועבר ביער בית קשת לכיוון הר‬
‫דבורה‪ .‬הקפה של פסגת ההר לכיוון עין מאהל‪,‬‬
‫והנה על השביל ציפתה לצועדים משלחת של‬
‫תלמידים ומורים‪ ,‬אשר החל משנת ‪ 2000‬הם‬

‫השותפים והעמיתים של מעלה שחרות‬
‫[ראה סימן דרך] וקיבלה את פני הבאים‪.‬‬

‫ביום התשיעי למסע‪ ,‬יום שבת‪ ,‬גלשו הקבוצות‬ ‫מקיף באתר ציפורי‪ .‬מעבר במצפה ריש לקיש‬ ‫חציית הכפר בדרך התלולה המטפסת לביה"ס‬
‫המטיילות מהרדוף לערוץ נחל ציפורי והאמיצים‬ ‫ואחרי מנוחת צהריים בצמוד לצומת המוביל‬ ‫שנבנה במעלה הכפר‪ ,‬אותה עולים מידי יום‬
‫פשטו בגדיהם וטבלו בבריכה של עין יבקע‪.‬‬ ‫יצאו הטיילים במרץ מחודש להליכה עד לנקודת‬ ‫מאות מתלמידי הכפר‪ ,‬מה שהאיר באור חיוור‬
‫בהמשך חלפו על פני המנזר הממוקם במבנה‬ ‫אפילו את ‪ 74‬המדרגות אותן מטפסים מידי‬
‫של טחנת קמח עתיקה תוך המשך הליכה‬ ‫הסיום בקיבוץ הרדוף‪.‬‬ ‫יום ילדי יטבתה‪ .‬אחרי דברי ברכה של מנהלי‬
‫לאורך העמקים המתונים בינות לגללי הפרות‬ ‫אחרי הקמת האוהלים על הדשאים של ביה"ס‬ ‫בתי הספר (נאסר מעין מאהל‪ ,‬ומייקל ממעלה‬
‫ועצי האלה והאלון‪ .‬הפרות שרבצו לאורך הדרך‬ ‫היסודי‪ ,‬ארוחת ערב וקבלת שבת משולבת‬ ‫שחרות) ואודי גת כראש המועצה‪ ,‬התפצלה‬
‫הסתכלו במבט משועמם בהולכי על שתיים תוך‬ ‫בדברים לזכר אלעד דן‪ ,‬התקיים מפגש עם‬ ‫הקבוצה לאירוח אצל המשפחות בכפר‪3-4 ,‬‬
‫כדי העלאת גירה‪ .‬מאמץ אחרון לחציית רכס‬ ‫מייסדת ביה"ס‪ ,‬שסיפרה בפירוט על הצורה‬
‫וגלישה לכפר חסידים וקיבוץ יגור הביאו לסיום‬ ‫המיוחדת בה מלמדים על פי שיטת וולדורף‪.‬‬ ‫מתארחים בכל בית מארח‪.‬‬
‫המסלול‪ .‬ארוחה קלה ונסיעה ארוכה דרומה‪.‬‬ ‫הפגישה עם העמיתים בעין מאהל והמפגש עם‬ ‫בעזרת האוטובוס ומשה הנהג שהפגין‬
‫אשת החינוך בהרדוף מיסדו מסורת נוספת והיא‬ ‫אקרובטיקה של רוורסים בשיפועים ובסמטאות‬
‫עד הפעם הבאה‪.‬‬ ‫מפגשי ערב עם אנשים לאורך המסע‪ ,‬ובתוך כך‬ ‫שלא מלמדים לא בפו"ם וגם לא בכותנה‪ ,‬דילגו‬
‫המטיילים על הקטע העירוני והתחילו בסיור‬
‫יציקת תוכן בעל משמעות למשתתפים בו‪.‬‬

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#3‬‬
‫‪37 36‬‬

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#3‬‬ ‫[ סימן דרך ]‬
‫‪39‬‬
‫רוח חיים‬
‫בעקבות המהומות באוקטובר ‪ 2000‬בגליל ומות ‪ 13‬אזרחים ערבים מאש המשטרה‪,‬‬
‫נהיו היחסים בין ערבים ליהודים בגליל מתוחים‪ .‬כתוצאה מכך ובמיוחד משום שכך‪,‬‬
‫הגו מספר אנשי חינוך בחבל אילות רעיון שבסיסו להוות גשר לשיקום היחסים מתוך‬
‫מטרה להחזיר את האמון בין הצדדים‪ ,‬מה שהניע את ג'ופיס לחפש בית ספר ערבי‬

‫מהגליל שיהיה פרטנר עבור תלמידי מעלה שחרות‪.‬‬
‫לאחר כמה זמן נוצר קשר עם מוחמד חביב אללה‪ ,‬מורה בעין מאהל ורכז הטיולים‪,‬‬
‫ועלה הרעיון לשלב בטיול השנתי של חט"ב בגליל התחתון יום טיול אחד במשותך עם‬

‫התלמידים מעין מאהל‪.‬‬
‫באופן מפתיע הרעיון התקבל בחששות רבים בקרב הורי התלמידים של מעלה שחרות‬

‫והרעיון והדיבורים נשארו בגדר רעיון ודיבורים‪ .‬החודשים עברו להם‪ ,‬ותלמידי כיתה‬
‫ח' יצאו לטיול השנתי שתוכנן בגליל התחתון‪ ,‬ובעוד התלמידים יורדים במסלול שיורד‬

‫מהר דבורה מחכה להם בסוף המסלול חיים בן שבת‪ ,‬נהג האוטובוס‪.‬‬
‫לפתע מבחין חיים באדם אשר באמצע פעילות הספורט בה היה עסוק‪ ,‬נעצר בקרבת‬
‫האוטובוס‪ ,‬חוזר בקול רם על הכתוב עליו‪" :‬מועצה אזורית חבל אילות" ונראה מוטרד‬

‫באופן כללי‪.‬‬
‫חיים הניח את כוס הקפה בצד‪ ,‬ניגש אליו והציג את עצמו בפני לא אחר מאשר מוחמד‬
‫חביב אללה‪ ,‬שלאט לאט הבין שהתלמידים ממעלה שחרות יצאו בסופו של דבר לטיול‪,‬‬

‫מרחק פסיעה מעין מאהל אך לא הבין מה קרה לתוכנית לטיול משותף ביחד‪.‬‬
‫מתוך רצון להשקיט את רוחו או מתוך כוונה למנוע אי נעימות‪ ,‬הצטרך אליו חיים‬
‫להמשך צעידה‪ ,‬ולאחר זמן מה הגיעו לנקודת תצפית בה הראה חיים למוחמד את‬
‫קיבוץ בית קשת בו היה חבר ‪ 20‬שנה‪ .‬רגשות מעורבים הציפו את מוחמד כששמע על‬
‫כך‪ ,‬שריד לאירועי הדמים בין בית קשת לעין מאהל בעיצומה של מלחמת הקוממיות‪.‬‬
‫לאחר טיול משותף קצר נפרד חיים ממוחמד תוך כדי הסברים כי כנראה אי הבנה לא‬

‫הולידה טיול משותף‪.‬‬
‫כמה ימים לאחר תום הטיול השנתי ניגש חיים בן שבת למייקל לוי‪ ,‬סגן המנהל ‪ ,‬סיפר‬
‫לו על שהיה וביקש כי לפחות תתקיים שיחת טלפון עם שכנו לשעבר מהגליל‪ ,‬רק כדי‬

‫ליישר את ההדורים‪ .‬מייקל שוחח בטלפון עם מוחמד‪ ,‬ככל הנראה בערבית‪ ,‬שיחה‬
‫שהייתה ראשיתו של שיתוף פעולה המציין בימים האלה "בר מצווה"‪ ,‬התפתח והתמסד‬

‫במסגרת הלימודים‪ .‬בשל כך שהפיח רוח ברעיון‪ ,‬התכבד חיים להסיע מידי שנה את‬
‫תלמידי מעלה שחרות למפגשים בעין מאהל‪.‬‬

‫פוסעים ‪#4‬‬ ‫קישורים‪:‬‬
‫בשביל‬ ‫שביל ישראל ‪3‬‬
‫ישראל‬
‫מכרמל עד פרדיס | ‪ 51‬ק״מ‬ ‫‪ ‬אפשרות לשילוב השביל‬
‫עם פרוייקט עין מהאל‬

‫‪ ‬מכתב לראש מועצת עין מהאל‬
‫‪ ‬מכתב למשתתפי‬
‫נתיבים משותפים‬

‫‪ ‬פרסום אוקטובר ‪2007‬‬
‫‪ ‬טופס תיאום הטיול‬

‫‪ ‬מכתב תודה של קרן ספיר‬
‫‪ ‬מכתב של עידו קלאי‬

‫‪ ‬מכתב סיכום של חנן גינת‬
‫‪ ‬מכתב תודה לקרן ספיר‬

‫מתוכנן לבוקר זה‪ ,‬מה שהביא לידי‬ ‫מה הגיעו מייקל‪ ,‬אילנה ורוס מגרופית‪,‬‬ ‫ייסודו של כח ‪17‬‬ ‫כשנה וחצי לאחר שהתחיל‪ ,‬התעצב המסע בשביל ישראל‬
‫הכרה בכך שמלבדם‪ ,‬ישנם עוד טיילים‬ ‫רונן מיטבתה ומשה מקטורה‪ ,‬ולאחר‬ ‫הבוקר של היום העשירי למסע האיר‪ ,‬אך‬ ‫במתכונת מסוימת שנשמרה בהמשכו כאשר גרעין קבוע‬
‫שמעוניינים לצעוד יותר מאשר להקשיב‪...‬‬ ‫מנוחה קצרה סיפקו לעידו מידע מודיעיני‬ ‫כמעט ולא היה את מי להעיר‪ ,‬והתארגנות‬ ‫שהולך ומתרחב הצועד בארבע קבוצות‪ ,‬פתוח ומשווע‬
‫כדי להיות בטוחים שלא יטעו בשביל‬ ‫כי המטיילים זוכים להסברים רבים וכי‬ ‫הבוקר כללה כמו תמיד‪ ,‬סקירה לגבי‬ ‫לקליטת מעוניינים נוספים‪ ,‬ללא אדיקות או התחייבות שלא‬
‫ויאבדו בכרמל‪ ,‬הפך באופן טבעי עדו‬ ‫יחלוף עוד זמן רב עד שיגיעו לכאן‪ ,‬ולכן‬ ‫המסלול המצופה עבור ‪ 65‬המבוגרים‬ ‫לסטות ממנו‪ ,‬נפגש כל ערב לשיחה מעמיקה עם אנשים‬
‫קלאי להיות "המדריך" היות והוא היה‬ ‫הם מתכוונים להמשיך קדימה‪ .‬וכך יצאו‬ ‫ו‪ 25-‬בני הנוער שיצאו למסע‪ .‬העמידה‬ ‫מעניינים‪ ,‬מתקיימת קבלת שבת בה נישאים דברים לזכרו‬
‫מורה דרך בעברו‪ .‬וכך‪ ,‬במרומי הכרמל‪,‬‬ ‫ששת השועטים במשעולי הכרמל הפורח‪.‬‬ ‫למרגלות הכרמל תוך אזכור שאוטוטו‬ ‫של אלעד דן‪ ,‬ולאחר החזרה לערבה נפגשים לשיח טיילים‪,‬‬
‫נוסדה קבוצת צועדים שמנתה כעשרה‬ ‫עם שקיעה הגיעו אחרוני הצועדים לחניון‬ ‫עולים ב'שביל המעפילים'‪ ,‬הביא את אחד‬ ‫נזכרים ומתכוננים לקטע הבא‪ ,‬וביניהם כמה חברי גרופית‬
‫איש ואישה שיצאה בבוקרו של יום‪,‬‬ ‫בהר שוקף‪ ,‬לאחר שקיצרו את הדרך‬ ‫הטיילים‪ ,‬שכמו במרוצי אופניים מגדיר‬
‫כמעט ללא הפסקות עד לחניון הבא‪.‬‬ ‫בשל השתלשלות ההסברים והתארכותם‬ ‫את עצמו כ"מומחה למישור" (ומישור‬ ‫שסיפרו וסיפרו וסיפרו‪...‬‬
‫בחלוף ה'שבילים' היא אף מנתה כמעט‬ ‫מעבר לתכנון‪ .‬שם זכו כולם למקום לינה‬ ‫בלבד‪ )..‬לפנות לקרן ספיר ולומר לה כי אין‬
‫‪ 17‬שועטים בשיאה‪ .‬סברה נוספת‬ ‫המשקיף לנוף מקסים ולארוחת גורמה‪,‬‬ ‫לו כוונה לעכב את הצועדים או את הטיול‪,‬‬ ‫התרגשות מאופקת ניכרה בפני העולים על האוטובוס‬
‫לשם "כח ‪ "17‬היא מספר הקילומטרים‬ ‫ועל כן הוא יוצא עכשיו ושאר הכח ידביק‬ ‫העובר בקיבוצים ביום רביעי בערב בשעה לא שגרתית של‬
‫שצועדת קבוצה זו עד שמישהו מהם‬ ‫כרגיל‪ ,‬בטעם מנצח של פופו‪.‬‬ ‫אותו אי שם בעלייה‪ .‬וכך יצא לו לדרך‬ ‫קו‪ 20 ,‬ואוסף את הטיילים בנשמתם לעוד קטע של 'שביל‬
‫בבוקרו של היום ה‪ 11-‬למסע התבהר‬ ‫עדו קלאי והחל להעפיל בשביל‪ .‬כשהגיע‬ ‫ישראל' המועצתי‪ .‬לאחר ‪ 5‬שעות נסיעה הגיעו האוטובוסים‬
‫זקוק להפסקה‪...‬‬ ‫כי בשל הקיצור של הכח העיקרי‪ ,‬חלק‬ ‫עדו לראש המעלה עצר לנוח‪ .‬כעבור זמן‬ ‫לנקודת ההתחלה‪ ,‬ממנה יצאו המטיילים למחרת בבוקר –‬
‫מהמסלול שהלכו בו ששת השועטים‬ ‫קיבוץ יגור‪ ,‬החשכה לא הפריעה להקים את האוהלים על‬
‫הדשא‪ ,‬ואלה שישנים בשק"ש תחת כיפת השמים כבר ישנו‬
‫כשאחרוני האוהלים הוקמו ונרכסו סופית לקראת כמה‬

‫שעות שינה שקטות ללא גנרטור‪.‬‬
‫בסביבות חצות רוב האנשים כבר נמו כשלפתע החלו לפעול‬
‫הממטרות המוצבות בדשא‪ ...‬מרוב הלם ובהלה כולם יצאו‬
‫בהיסטריה מי מהשק שינה ומי מהאוהל‪ .‬לקח זמן עד שנמצא‬
‫אחראי המים בקיבוץ אשר סגר והתנצל‪ .‬למותר להוסיף‬

‫שבאותו לילה רוב המטיילים לא חזרו לישון‪...‬‬

‫‪43‬‬

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#4‬‬ ‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#4‬‬

‫[ סימן דרך ]‬ ‫את החורש הטבעי של האלונים והאלות שעיטרו את הכרמל הצפוני החליפו זה מכבר חורשות אורנים נטועות‪ ,‬בלי לרמוז שלרובם‬
‫זו הפעם האחרונה לצעוד בשבילים האלה כשמסביב ירוק עז וצל רבתי‪ .‬לפני העלייה לפסגת רכס אצבע צמחה לה רימונית הלוטם‪,‬‬
‫השמועה על הרעיון לשביל אחד המחבר את‬ ‫אותה ראה ראשון שמוליק אשחר שהתרגש‪ ,‬מיד שלף מצלמה‪ ,‬וכל הדרך עד הפסגה לא הפסיק לספר איזה ברי מזל כולם שהתאפשר‬
‫שבילי הטיולים הקיימים מצפון לדרום‪ ,‬ועל‬ ‫להם לראות אותה‪ ,‬עד אשר שאלה אותו דינה "מדוע אין לך תרמיל על הגב"?‪ ...‬אך השיא של היום היה ללא ספק המפגש המרגש‬
‫הצורך במטיילים שישמשו "פיילוט" (יטיילו‬ ‫עם אורי דביר‪" ,‬מר שביל"‪ ,‬שסיפר לצועדים את סיפור 'שביל ישראל' מהרעיון דרך הביצוע ועד לחנוכת השביל באמצע שנות ה‪,'90-‬‬
‫בתוואי ויגישו משוב) התגלגלה מפה לאוזן‬ ‫ואפילו הייתה נגיעה מרומזת לראשוני הצועדים שהיו יטבתים [ראו סימן דרך]‪ .‬דמדומים בין צמרות ליוו את אחרוני הצועדים למושב‬
‫כרם מהר"ל‪ ,‬שם נערכה קבלת השבת המסורתית‪ ,‬ופגישה מעניינת עם מקימי הישוב וקבוצת "שומרי הגן" המשתמשת במיומנויות‬
‫בקרב קהילת הטיילים בארץ בסוף שנות ה‪,'80-‬‬
‫והגיעה גם לאוזנו של שי רגב‪ ,‬י"אניק מיטבתה‬ ‫חיים של תרבויות האדמה ככלי לחיבור האדם לעצמו ולאחר‪ ,‬לתפקידו במערכת האקולוגית ולבריאה כולה‪.‬‬
‫בבוקר שבת‪ ,‬ביום ה‪ 12-‬למסע‪ ,‬התמתנה הטופוגרפיה‪ ,‬גלי הים התיכון כבר נראו בבירור תוך כדי הצעידה הגאה לכיוון רמת הנדיב‬
‫שהצליח לשכנע את אסיפת חברת הילדים‬ ‫שנידבה להנעים את המטיילים הדרומיים בצעדיהם האחרונים של הקטע שהסתיים לו ואיתו גם המעבר מה'צפון' ל'מרכז'‪ ,‬ונותרו‬
‫לצאת בקיץ הקרב‪ ,‬לקייטנה "קצת אחרת"‪,‬‬
‫עוד כמה שעות נסיעה הביתה תוך מחשבה על הפעם הבאה‪.‬‬
‫כך שבמקום ראפטינג‪ ,‬קארטינג וסנפלינג‬
‫פשוט יטיילו‪ ,‬יטיילו ויטיילו‪ .‬כך יצא שבקיץ‬ ‫‪44‬‬
‫‪ 1989‬הייתה חברת הילדים הבוגרת של יטבתה‬

‫לקבוצה הראשונה שצעדה מדן ועד רכס‬
‫רמים‪ .‬אולי אחרים הלכו במסלול הזה לפניהם‪,‬‬

‫אך היות וצעידתם הייתה בשליחותו של אורי‬
‫דביר‪ ,‬הם מוכרזים כצועדים הראשונים של‬

‫הקילומטרים הראשונים של "שביל ישראל"‪.‬‬

‫‪45‬‬

‫פוסעים ‪#5‬‬ ‫קישורים‪:‬‬
‫בשביל‬ ‫שביל ישראל ‪4‬‬
‫ישראל‬
‫‪ ‬על שביל ישראל ‪2008‬‬
‫מבית חנניה עד תל אביב | ‪ 51‬ק״מ‬ ‫‪ ‬ציוד ולו"ז‬

‫‪ ‬קשר לנתיבים משותפים‬
‫‪ ‬מפגש באילות‬

‫‪ ‬אפשרות לינה בחוות הכרמל‬
‫‪ ‬מכתב לאיילת סלע‬
‫‪ ‬פרסום השביל‬

‫‪ ‬סיכום מסלול רביעי‪-‬עידו קלאי‬
‫‪ ‬מכתב מאבי רן (פופו)‬
‫לצוות המארגנים‬

‫‪ ‬פגישת סיכום של הצוות הטכני‬
‫‪ ‬סיכום שביל ישראל ‪2008‬‬

‫‪ ‬מסקנות מדריכים וחניכים‬
‫לשיפור ושימור‬

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#5‬‬ ‫‪48‬‬

‫ביום רביעי‪ ,‬ה‪ 24/9/08 -‬בערב‪ ,‬יצאו לטיול החמישי במסגרת פרויקט שביל‬
‫ישראל‪ 67 ,‬מבוגרים ו‪ 30-‬בני נוער מישובי המועצה‪ ,‬מגיל ‪ 13‬ועד גיל ‪ ,70‬הישר‬
‫למושב בית חנניה‪ ,‬ומיד התמקמות לנמנום ארוך לקראת יציאה למסע‪ .‬בבוקר‬
‫למחרת יצא לדרך היום ה‪ 13-‬למסע מתל תנינים ונחל תנינים ושם שמעו כולם‬

‫על התנינים שהיו בישראל עד שנותר מהם רק שם לנחל ולתל‪ .‬הליכה ליד‬
‫אמת המים בקיסריה הזכירה לאחדים את שקופיות תחזית מזג האוויר מפעם‪,‬‬
‫ואחרים הופתעו לשמוע על ההתיישבות המוסלמית בחוף כרמל‪ .‬במשך יומיים‬
‫צעדו ההולכים לצידי רכבת ישראל‪ ,‬הלכו הצועדים לאורך החוף כשמימין רוגש‬

‫ים אינסופי ומתחת לכפות הרגליים חול זך‪ .‬בין לבין נפגשו הצועדים עם צבי‬
‫המים הרכים בנחל אלכסנדר‪ ,‬ובגרגרי החול שהגיעו מהנילוס‪ ,‬עשו טיי‪-‬צ'י‬

‫חזו במצוק חופי מרשים וגם מסוכן‪ ,‬ביקרו במבצר אפולוניה וקרבות הצלבנים‬
‫ושמעו מרפאל רופין (הבן של‪ )...‬על ראשיתה של מכמורת ככפר דייגים שיתופי‪,‬‬
‫ועל הקמת ביה"ס להוראת הדייג ושלל הוכחות לאמירה ש"מי שיש לו קשרים‪,‬‬

‫לא צריך פרוטקציה"‪ .‬אל כפר הנוער הימי "מבואות ים" הגיעו כולם‪ ,‬התקיים‬
‫מפגש של נוער המדבר עם נוער הים מהפנימייה‪ ,‬בינה הפשירה עוד כמה עוגות‬
‫שאפתה חודשיים קודם לקינוח הארוחה‪ ,‬והצועדים זכו ללינה בלילה בלי כוכב‪...‬‬

‫‪49‬‬

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#5‬‬ ‫‪50‬‬
‫‪51‬‬

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#5‬‬

‫למחרת‪ ,‬יצאו הצועדים ליום המסע ה‪ 14-‬שהיה כולו לאורך חוף הים‪.‬‬
‫המסלול לאורך מישור החוף שהתקיים לקראת הסתיו היווה מקרב‬
‫רבים מהצועדים תחושה שהיה זה אחד מהשיאים של המסע‪ ,‬שהיו‬

‫אלה יומיים יוצאי הדופן והיפים לאורכו בו חזו בתופעות טבע ייחודיות‪,‬‬
‫מוזרות‪ ,‬מדהימות ביופיין ובמקוריותן – החל מסופת חול שהשתוללה בין‬
‫הים למצוקי הכורכר‪ ,‬וכלה בגלים שהתנפצו אל החוף והסלעים והספיגו‬
‫את הנעליים במים‪ ,‬נסוגו ושוב חזרו בשצף קצף‪ ,‬מסתערים ובולעים כל‬

‫מה שבדרכם‪ ,‬וכעבור זמן מה גם הליכה בגשם ובסופה כשחיוך מרוח‬
‫על השפתיים כשהעיניים מבחינות בזרימות אדומות שיורדות ממצוקי‬
‫הכורכר וצובעות את החול הזהוב בשלוליות אדומות‪ .‬עם ההגעה לקיבוץ‬
‫געש לארוחת ליל שישי‪ ,‬שב השקט‪ ,‬ולאחר קבלת השבת התקיים משחק‬
‫כדורסל של המבוגרים נגד הנוער‪ ,‬ולאחר מכן אליפות בדיחות בין חברי‬

‫יטבתה‪ ,‬שירים וגיטרה עד השעות הקטנות של הלילה‪.‬‬
‫בוקר היום ה‪ 15-‬למסע חתם יומיים מופלאים בהם התרגלו כולם ללכת‬

‫בלבוש טיילים בין מתרחצים בבגד ים‪ ,‬אך דבר לא הכין את הצועדים‬
‫להליכה בחוף נודיסטים‪ .‬בני הנוער הלכו בקטע הזה הלוך‪-‬חזור‪,‬‬
‫ובקילומטרז' הכללי נוסף להם עוד כקילומטר הליכה‪...‬‬

‫בהמשך היום הקסום הזה‪ ,‬פגשו אנשים מכל הסוגים‪ ,‬רצו עם "גיבורים"‪,‬‬
‫צופים בשקיעה‪ ,‬וכשבזווית העין הארובה של רידינג‪ ,‬עלו על האוטובוסים‬

‫ונוסעו כל הדרך לערבה עם חיוך רחב וציפייה לפעם הבאה‪.‬‬

‫‪52‬‬

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#5‬‬
‫‪55 54‬‬

‫פוסעים‬ ‫קישורים‪:‬‬
‫שביל ישראל ‪5‬‬
‫בשביל ‪#‬‬
‫‪ ‬שנה טובה לפוסעים בשביל‬
‫ישראל ‪6‬‬ ‫‪ ‬מידע ציוד ומסלול‬

‫מתל אביב עד יער הקדושים | ‪ 65‬ק״מ‬ ‫‪ ‬פגישה בנושא שביל ישראל‬
‫‪ ‬פגישה לקראת השביל‬

‫‪ ‬לינה בפארק ז'בוטינסקי‬
‫‪ ‬בקשת לינה בהדסה נעורים‬
‫‪ ‬בקשת לינה בבית הספר "מבואות ים"‬
‫‪ ‬מפגש לקראת שביל ישראל‬
‫‪ ‬מפגש באילות לסיכום שביל ישראל‬
‫‪ ‬הזמנת ארוחות מקיבוץ משמר השרון‬

‫‪ ‬טופס אישור טיול‬
‫‪ ‬מכתב מנעמי רובינשטיין לסיום הטיול‬

‫‪ ‬מצגת שביל ישראל‬
‫‪ ‬פגישת סיכום צוות טכני‬

‫‪ ‬מכתבי תודה‬

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#6‬‬

‫המסגרת הרב–גילאית והבלתי פורמלית שנוצרה במסע מזמנת שפע‬
‫של קשרים‪ ,‬והיכרות ברמה שאינה מתאפשרת בחצר הקיבוצית‬
‫הקרובה בשגרה היומיומית‪.‬‬

‫הקטע הקודם היווה את הפעם האחרונה בה יצאו הצועדים לדרך‬
‫צפונה "ערב לפני"‪ ,‬כדי לנצל את ימי ההליכה כיאות‪ ,‬ובו נפרדו‬

‫מחוף הים כאשר החוף הבא שיפגשו במסע יהיה חוף מפרץ אילת‪.‬‬
‫בין לבין נזכרו כמה חברים מיטבתה שסיפרו וסיפרו וסיפרו‪...‬‬

‫אכן‪ ,‬הפעם הקודמת שמיד לאחר הנסיעה יורדים מהאוטובוס ומיד‬
‫מתחילים לנוע זה היה בקטע הראשון של ה'שביל' בתל דן‪ ,‬והנה זה‬

‫קורה שוב – בגוש דן‪ ,‬בקטע השישי של המסע לזכרו של אלעד דן‪.‬‬
‫היום ה‪ 15-‬למסע יצא אל הדרך ב‪ ,6.3.09-‬לראשונה ביום שישי תוך‬
‫ניצול חופשת פורים בעיקר עבור ‪ 25‬בני הנוער שיצאו ופחות ל‪65-‬‬
‫המבוגרים‪ .‬עם ההגעה חניון רידינג חיכו לאוטובוסים כמה עשרות‬
‫זוגות אופניים‪ ,‬היות ו‪ 45-‬הקילומטרים עד נקודת הלינה היא כולה‬
‫בשבילי רכב‪ .‬מרגע ההגעה לרבים מהמתמידים הייתה דילמה האם‬

‫לעלות על האופניים ולרכוב כל היום ובכך להיפרד משם התואר‬
‫"צועד" או אפשרות ב' – ללכת לאורך הירקון עד לתחנת הרכבת‬
‫בבני‪-‬ברק‪ ,‬לנסוע ברכבת עד פתח תקווה ומשם לגולת הכותרת –‬
‫שמורת עיינות הירקון ומבצר אנטיפטרוס‪ .‬אפשרות ג' שכללה שייט‬

‫במעלה הירקון לא עמדה על הפרק‪.‬‬

‫‪59‬‬

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#6‬‬

‫הקטע השישי‬
‫הרכיבה על האופניים לאורך הירקון לא משכה תשומת‬
‫לב יתרה בין המתעמלים‪ ,‬המתאמנים והרוכבים לאורך‬

‫הפרק וסמוך לספורטק‪ ,‬אך עם ההתרחקות ממדינת‬
‫תל אביב נעלמו מהנוף יתר הרוכבים‪ ,‬הדרך הסלולה‬
‫התחלפה בדרך בוצית זכר לגשמי הזעף שפקדו את‬
‫האזור כמה ימים לפני הגיעם של המטיילים מהדרום‪.‬‬
‫לאחר כמה שעות רכיבה רבו השלוליות ובין הפרדסים‬

‫הובן במלוא עוצמתו המושג "דרך לא דרך"‪ ,‬ואפילו‬
‫מקום יבש לשבת בהפסקות לא היה‪ ,‬מה שהביא את‬
‫המארגנים להזעיק את הרכבים ועגלותיהם לאמצע‬
‫המסלול לאסוף את האופניים ולהמשיך ברגל לאורך‬
‫הירקון‪ ,‬כשהרוח שר בקני הסוף‪ .‬מבוצבצים עד הברך‬

‫הגיעו ראשוני הצועדים לנקודה בה השביל הוביל‬
‫אותם לגדה השנייה של הנחל‪ ,‬אך ריח חריף שעלה‬
‫מן המים הביא לוותר על ההזדמנות לשטוף את הברך‬
‫ומטה‪ ,‬היות וכמה טנדרים (רכבי גד"ש) עברו שם בטיול‬
‫והעבירו את המטיילים לצד השני כשהם תלויים על‬
‫הרכבים מכל הכיוונים‪ .‬בהחלט מזל משמיים שהגיעו‬
‫בזמן הנכון למשימת צליחת הירקון‪ ,‬אך אחרי כמה‬
‫דקות הליכה הבינו התברר כי לא זו הדרך ויש לחזור‬
‫לגדה הקודמת‪ ,‬נעליים נחלצו‪ ,‬אפים נסתמו‪ ,‬גידופים‬

‫פוזרו לכל עבר וסימון ה'שביל' נמצא‪.‬‬

‫‪61 60‬‬

‫באותו זמן התברר שהקבוצה השנייה גמרה את הביקור בתל אפק‬
‫הוחלט כי קבוצת הרוכבים בדימוס כבר לא תגיע לשם והיא הופנתה‬
‫לאזור התעשייה של הוד השרון‪ ,‬שם אולתר צינור ששטף את כל הבוץ‪,‬‬
‫והאוטובוס אסף את כולם תוך וויתור הליכה לאורך כביש ‪ ,6‬היישר לתל‬

‫חדיד‪ ,‬שממנו עד לנקודת הלינה מפרידים קילומטרים ספורים‪.‬‬
‫כאשר השמש ממערב הייתה כתומה מתמיד מעבר לאובך של מישור‬
‫החוף‪ ,‬הגיעו הצועדים לחניון מצפה מודיעין שנתגלה כחורשה במדרון‬

‫מכוסה בפריחה מרהיבה של אלפי פרחים מכל הצבעים‪ .‬בלב כל‬
‫הטיילים‪ ,‬מהצעיר ועד המבוגר שבהם [ראה סימן דרך]‪ ,‬חקוק כלל ברזל‬
‫בשמירת הטבע והוא שלא קוטפים פרחים‪ .‬ואכן אף פרח לא נקטף‪ ,‬רק‬

‫כמה עשרות אוהלים הוקמו על המרבד הפורח‪...‬‬
‫היום ה‪ 16-‬למסע היה גם הוא בדרכי רכב בקרבת עמק אילון ולטרון‪,‬‬
‫כשארבעה מדריכים כמיטב המסורת מלווים את ארבע הקבוצות‪ ,‬כשכל‬
‫מטייל בוחר את סגנון ההדרכה הרצוי לו‪ .‬יוני שטרן מרחיב ומפרט‪ ,‬חנן‬
‫גינת מראה את ההקשרים וגולש לעולמות אחרים‪ ,‬עידן טלמן ולירון‬
‫מטיילים עם הנוער‪ ,‬האחד משלים את השני וגם מיכל קוגלר הצטרפה‬

‫כדי לעזור‪ .‬וכמובן ראשונים הלא הם 'כח ‪ '17‬ששועטים קדימה בלי‬
‫הדרכה‪ ,‬לא מדלגים על מטר מהשביל ומגיעים תמיד לפני כולם‪ .‬בנוף‬
‫התפר בין מישור החוף לבין שפלת יהודה‪,‬בתפר בין האזור "היהודי" של‬
‫הארץ לאזור "הערבי"‪ ,‬הגיעו הצועדים בתפר שבין היום ללילה לנווה‬

‫שלום‪ .‬המחנה התארגן ביער בשולי הישוב‪ ,‬את ארוחת הערב סעדו‬
‫הצועדים בחדר האוכל ולאחר מכן התקיימה פגישה במועדון עם איש‬
‫נווה שלום שסיפר על הישוב שהינו כפר שיתופי אותו הקים ב‪ 1969-‬נזיר‬
‫נוצרי‪ ,‬בו מתגוררות חמישים וארבע משפחות יהודיות וערביות‪ ,‬בעלי‬

‫אזרחות ישראלית‪ ,‬החיים חיים שוויוניים‪.‬‬
‫היום ה‪ 17-‬למסע היה רובו ככולו בתוואי "דרך בורמה" העולה לירושלים‪.‬‬

‫מספר הקילומטרים עד לנקודת הסיום הוא יחסית לא רב‪ ,‬מה שאפשר‬
‫לצועדים להעפיל לאט במעלה השביל‪ ,‬להתרשם מהרי ירושלים‬

‫המשופעים בפריחה ססגונית לשמוע שלל סיפורי תש"ח‪ ,‬לשיר את כל‬
‫השירים שכתבו החיימים (חפר וגורי) וליהנות מפסיעות אחרונות ברכס‬

‫המשלטים עד לשמורת המסרק שם חיכו האוטובוסים שהסיעו את‬
‫הצועדים המזמרים הביתה בנסיעה קצרה באופן יחסי ממה שהתרגלו‬

‫עד עתה מכשהתחיל המסע‪.‬‬

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#6‬‬

‫[ סימן דרך ]‬

‫זקן הצועדים הוא גולץ‪ ,‬בן ‪ ,75‬מראשוני יטבתה שצועד‬
‫במסע המועצתי של שביל ישראל החל מהקטע השני‪.‬‬

‫את מסלולי ההליכה של ה'שביל' מכיר גולץ "קצת"‪,‬‬
‫היות וב‪ 2003-‬יצא למסע עצמאי של שביל ישראל מדן‬

‫ועד אילת במשך ‪ 43‬ימים‪ ,‬בו צעד בין ‪ 17‬ל‪ 39-‬ק"מ‬
‫ביום (אז הוא עוד היה צעיר)‪ .‬באותו טיול ראה בעיקר‬

‫מטיילים מחייכים שבאים מולו‪ ,‬קרי מדרום‪ ,‬רצה גם‬
‫ולכן יצא שוב ב‪ 2008-‬למסע עצמאי ב'שביל ישראל'‪,‬‬

‫הפעם מאילת עד דן‪ ,‬כשהפעם ארך המסע ‪ 45‬יום‪.‬‬
‫בדרך פגש 'שבילאים' כמותו בהם נעזר לא פעם‪ ,‬ונוכח‬

‫לדעת שבישראל ישנם הרבה אנשים טובים באמצע‬
‫הדרך אך בעיקר בסופה‪ ,‬והם מכונים "מלאכי שביל"‬
‫בשל הנכונות לסייע למטיילים ב'שביל ישראל'‪ .‬למרות‬

‫שלא נרשם גולץ באתר האינטרנט הייעודי המציע‬
‫עזרה לטיילים‪ ,‬הפך גם הוא ל'מלאך שביל' היות ולא‬
‫פעם הגיעו תרמילאים מאובקים ופרועים לחצר קיבוץ‬
‫יטבתה המרוחק כעשרה ק"מ מהתוואי‪ ,‬כשהם מנסים‬

‫את מזלם באיות שמו‪ .‬גולץ מיומן בטיולים ומקפיד‬
‫להשתמש בציוד טיולים איכותי‪ ,‬וכיאה לעובד שנים‬
‫בבקרת איכות הוא גם בודק את הציוד אם הוא אכן‬
‫טוב‪ ,‬ועל כך יש סיפור שבדק את שק השינה החדש‬

‫שרכש כשישן בו באולם הקירור של המחלבה שם‬
‫הטמפרטורה היא ‪ 4‬מעלות‪.‬‬

‫‪65‬‬

‫פוסעים ‪#7‬‬ ‫קישורים‪:‬‬
‫בשביל‬ ‫שביל ישראל ‪6‬‬
‫ישראל‬
‫‪ ‬טופס אישור הטיול‬
‫מיער הקדושים עד תל עזקה | ‪ 49‬ק״מ‬ ‫‪ ‬מפגש לקראת השביל‬
‫‪ ‬סיכום שביל ישראל ‪6‬‬

‫‪ ‬תל אפק‬
‫‪ ‬ציוד‪+‬מסלול‬

‫‪66‬‬

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#7‬‬

‫הקטע השביעי‬
‫ב‪ 15.9.09-‬יצאו לדרכם בבוקרו של יום ה' הטייולים הדרומיים‬

‫להרי ירושלים לקראת הקטע השביעי במסע‪ ,‬אשר בשונה‬
‫מהקטע הקודם בו כל ‪ 75‬הקילומטרים הם שביל כלי רכב‪,‬‬
‫הקטע הזה של הרי ירושלים הוא כמעט רק שבילים רגליים‪.‬‬

‫‪ 70‬המבוגרים ו‪ 40-‬בני הנוער החלו את היום ה‪ 18-‬למסע‬
‫בשמורת המסרק לקראת שלושה ימים בהרי ירושלים‬

‫המאופינים בהרהורים בלתי פוסקים באפשרות שאולי יש‬
‫סופסוף הכרעה לגבי השאלה הניצחת ‪ -‬מה יש יותר בעולם‪,‬‬

‫עליות או ירידות‪ .‬לרוע המזל‪ ,‬עם תחילת המסלול‪ ,‬בירידה‬
‫הראשונה‪ ,‬נפלה אחת המטיילות ונחבלה בראשה (לאחר‬

‫פינויי לבית חולים ותפירת תפרים‪ ,‬היא חזרה בערב כשירה‬
‫להמשך הטיול)‪ .‬המסלול המשיך בירידה בין מדרגות סלע‬
‫ועצי אורן צפופים לנחל כסלון ולמערת בני ברית‪ ,‬ובעין לימור‬

‫לא החמיצו הצועדים הזדמנות לטבול בבריכת האגירה‬
‫מהתקופה הרומית‪ .‬לעת ערב הגיעו האחרונים לצובה‪ ,‬שם‬
‫התמקמו ללינת הלילה לא לפני ארוחת הערב בחדר אוכל‬
‫הקיבוצי ומפגש עם חבר קיבוץ שסיפר על הקיבוץ שכמו עוד‬

‫‪ 18‬קיבוצים שהקים הפלמ"ח‪ ,‬זה היחיד שנושא את שמו‪.‬‬

‫‪69 68‬‬

‫כבר השכם בבוקר של היום ה‪ 19-‬למסע היה כבר ברור כי תחזית‬
‫מזג האוויר מדויקת‪ ,‬והשרב הגדול הגיע‪ .‬משה סבג הנהג שהפך‬

‫למטייל קבוע כבר מ'השביל' הראשון "עד שהברכיים כואבות"‪,‬‬
‫וויתר על יום הזה ‪ -‬שלא יהיה עייף בנסיעה דרומה‪ .‬אייל לוי‬

‫שהתחבר לצוות הלוגיסטי כאילו נמצא במסע מימים ימימה הרגיע‬
‫את הצועדים שהוא יהיה זמין "לכל תרחיש"‪ .‬הצועדים חצו את‬

‫נחל צובה‪ ,‬וטיפוס להר איתן עד לסטף‪ ,‬למטעי הזיתים‪ ,‬לחלקות‬
‫המעובדות ולמעיינות‪ .‬בעוד יורדים הצועדים במורד הסטף‪ ,‬רצו‬
‫מולם שלושה אנשים לכיוון העלייה‪ .‬לאחדים זה נראה תחילה כמו‬
‫מירדף של שני אנשים אחר אדם‪ ,‬אך כשחלפו על פניהם בריצה‬
‫הופתעו הראשונים להיווכח במתן וילנאי‪ ,‬אשתו ומאבטח עסוקים‬

‫בריצת בוקר‪.‬‬
‫לאחר עיקוף מושב אבן ספיר והמשך טיפוס לנחל יוסף‪ ,‬לעינות‬

‫עמינדב וחורבת סעדים‪ .‬לאחר נחל רפאים ועלייה בנחל קובי‬
‫העמוק והיפה עד לעין קובי‪ ,‬היום נגמר בעלייה לחניון בר‪ -‬גיורא‬

‫של הקק"ל‪ ,‬שם זכו הצועדים ללילה זרוע כוכבים בו ספגו רגעי‬
‫צינה אחרונים לקראת החמסין שמחכה להם למחרת‪ .‬ואכן‪ ,‬היום‬
‫ה‪ 20-‬למסע היה שרב של סתיו‪ 39 ,‬מעלות בצל עם מסלול של ‪18‬‬

‫ק"מ שהתחילו ב"דרך הקיסר" וחציית אפיקו של נחל נתיב‪.‬‬
‫החום הכבד האיץ בצועדים ללגום את מימיהם עד תום מה‬
‫ששילח בבהילות את צוות המנהלה לקנות ‪ 250‬בקבוקי מים‬
‫מינרליים גדולים‪ ,‬בנוסף לעשרות הבקבוקים שמולאו מילוי חוזר‪.‬‬
‫בהמשך נעקף קיבוץ נתיב הל"ה ובשמורת עצי שיטה מלבינה‪.‬‬
‫למרות שהמסלול תוכנן להסתיים בתל עזקה ומשם חזרה הביתה‪,‬‬
‫החום הכריע את הכף‪ ,‬והאוטובוסים נקראו לאסוף את כולם כמה‬
‫קילומטרים לפני הנקודה המתוכננת‪ ,‬בלב ליבו של "בית הבד"‪ .‬רגע‬
‫לפני הסוף‪ ,‬מעידה של מטיילת הבאה לגיבוס רגלה‪ .‬ביש מזל‪ ...‬כל‬
‫הדרך חזרה הועלו ספקולציות לגבי התאריכים לטיול הבא‪...‬‬

‫‪70‬‬

73

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#7‬‬
‫‪74‬‬

‫פוסעים ‪#8‬‬ ‫קישורים‪:‬‬
‫בשביל‬ ‫שביל ישראל ‪7‬‬
‫ישראל‬
‫‪ ‬ציוד ומסלול‬
‫מתל עזקה עד בית קמה | ‪ 57‬ק״מ‬ ‫‪ ‬פירסום‬

‫‪ ‬הזמנת שירותים כימיים‬
‫‪ ‬חולצה לשביל ישראל‬

‫‪ ‬תיאום אוטובוס עם מיודיק‬
‫‪ ‬טופס תיאום טיול‬

‫‪ ‬מפות לשביל מבוגרים‬
‫‪ ‬מפגש באילות‬

‫‪ ‬מפגש לקראת השביל‬

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#8‬‬

‫באביב ‪ ,2010‬לאחר שלוש שנים וחצי בהן לוקחים חלק מעל מאה‬
‫צועדים מחבל אילות במסע ב'שביל ישראל'‪ ,‬ממש כשעוברים את‬

‫נקודת האמצע‪ ,‬חדרה התובנה בלב כולם כי הסיבה לכך שלכל‬
‫צועד יש רק תרמיל קטן יחד עם חיוך גדול‪ ,‬הוא בזכות אנשי‬

‫המנהלה מהמתנ"ס אשר רמת הארגון הגבוהה ומסירותם שלא‬
‫משאירים נושאים ללא פיתרון ‪ -‬משלב התכנון ועד לחזרתו של כל‬

‫אחד מהמשתתפים לביתו‪ ,‬והם המפתח לשביעות הרצון‪.‬‬

‫ביום חמישי ה‪ 18/3-‬בשעה ‪ 4:00‬בבוקר יצאו ארבעת האוטובוסים‬
‫לאיסוף בקיבוצים לקראת היום ה‪ 19-‬למסע שהתחיל ב"בית‬

‫הבד"‪ ,‬שלמעשה זהו אזור המעבר בין הרי ירושלים לבין השפלה‪.‬‬
‫‪ 120‬המבוגרים ו‪ 57-‬בני הנוער יצאו מיד לדרך בשעות הבוקר‬

‫המאוחרות‪ ,‬כאשר עשרת הקילומטרים הראשונים היו בגדר "חוב"‬
‫שיש להשלים מהפעם הקודמת‪ .‬גבעות טרשים עשבוניות למחצה‬
‫עם מקבצי שיחי צבר קידמו את פני הצועדים כמו גם שמורת עצי‬

‫השיטה המלבינה הדרומית בארץ‪ .‬בקרבת עמק האלה מתגלה‬
‫תל עזקה‪ ,‬והשביל לא מתבלבל ומוביל את כולם ישר למעלה‪ ,‬אל‬

‫ראש התל‪ ,‬שממרומו תצפית נהדרת על איזור המפגש בין דוד‬
‫וגולית‪ .‬בהמשך חוצים את פרק בריטניה ושומעים שהוא כמו שאר‬

‫חורשות האורנים של קק"ל‪ ,‬אך זו ניטעה במימון יהודי בריטניה‪.‬‬
‫בסופו של יום מגיעים למרגלות מצפה משואה וכשיורד הערב‬

‫נפגשים עם יואל איש השפלה שסיפר על האזור‪ ,‬והיה זה הלילה‬
‫הראשון מכל לילות השביל שלא הייתה אפשרות להתקלח‪ .‬הגשם‬

‫שהחל לטפטף בזמן ארוחת הערב היווה תחליף פסיכולוגי‪.‬‬

‫‪79‬‬

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#8‬‬

‫הופכים תקליט‬
‫למחרת‪ ,‬מתחילים את הבוקר ביום ה‪ 20-‬למסע בטיפוס מצפה משואה‪,‬‬
‫כאשר חלק הגדירו אותו כהר קטן‪ ,‬וחלק כגבעה "רצינית"‪ ,‬אך כאשר כולם‬
‫הגיעו מתנשפים למעלה‪ ,‬סמוך למבנה התצפית של שומר היערות ומתגלה‬
‫ים אשדוד ‪ -‬התבשרו כולם כי זוהי נקודת האמצע של 'שביל ישראל' ונותרו‬
‫רק עוד כ‪ 500-‬ק"מ ללכת‪ .‬לא מפסיקים לצעוד בשבילי השפלה‪ ,‬לא מוותרים‬
‫בתל גודד על זחילה במחילות המסתור שהשאירו אנשי בר כוכבא ומספיקים‬
‫להיכנס לגן הלאומי בבית גוברין רגע לפני שהוא נסגר (בכל זאת‪ ,‬יום שישי‬
‫היום‪ .)...‬כרמי גפנים בשפע‪ ,‬תוואי השטח הפך ידידותי יותר‪ ,‬וכבר אחר‬

‫הצהריים – זמן חזרת החקלאים לביתם‪.‬‬
‫בעוד צועדים המטיילים‪ ,‬הטרקטורים נוסעים והשמש מתחילה לשקוע‪ ,‬והנה‪,‬‬

‫על הפלטפורמה של אחד הטרקטורים יושבים כמה בני נוער‪ ,‬ומיד לאחר‬
‫שנעלמו באופק קיוו כולם כי הם יודעים שהכיוון הוא למושב לכיש‪ .‬על הדשא‬
‫בלב המושב נפתחו אוהלים‪ ,‬בני הנוער שיחקו כדורגל עם בני המושב במגרש‬
‫קרוב ולאחר ארוחת הערב התקיימה ב'בית העם' קבלת שבת שבסיומה שירה‬

‫בציבור בהנחיית הנוער‪ ,‬שמלבד הקילומטרז' [ראו סימן דרך] עמד בכבוד‬
‫במשימה גם אל מול שבעה מהמורים שלהם‪ ,‬שלמרות הזיופים הקלים של‬

‫מוריהם‪ ,‬לא קראו אותם לשיחה‪.‬‬
‫היום ה‪ 21-‬למסע התחיל בביקור בתל לכיש הסמוך‪ ,‬שם הצועדים נוכחו לגלות‬
‫שמלבד ארכיאולוגיה מפליא אסף הולצר גם בזימרה‪ .‬לרגלי התל המתינו כמה‬

‫רכבי שטח אליהם רתומות עגלות עמוסות בעשרות זוגות אופניים לקראת ‪35‬‬
‫ק"מ רכיבה על שבילי רכב‪ .‬נאמני הרגליים הוקפצו באוטובוס לתל קשת כדי‬

‫שיספיקו לצעוד ‪ 19‬ק"מ עד תל פורה‪.‬‬

‫‪80‬‬

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#8‬‬ ‫עברו הרוכבים מתחת לכביש ‪ ,40‬ומשם החלו‬ ‫תנופת הפיתוח של כביש ‪ ,6‬כך שבהיעדר סימון‬ ‫ברכיבה על אופניים הנוף מתחלף מהר יותר‬
‫לחלוף על 'שרוך' הצועדים על שתיים‪ ,‬סימן‬ ‫ו‪/‬או הטיית התוואי‪ ,‬קבוצת הנוער ש'רכבה‬ ‫‪ -‬סלעי הקירטון החלו להיבלע בגבעות הלס‬
‫[ סימן דרך ]‬ ‫שזו הדרך הנכונה עד תל פורה‪ ,‬אשר משם‬ ‫הקמורות‪ ,‬שיחי הצבר והכרמים החלו מתמזגים‬
‫הוקפצו הצועדים לפונדק בית קמה ואילו‬ ‫לאיבוד'‪ ,‬עצרה לאכול ארוחת צהריים מתחת‬ ‫בהדרגה בשדות חרושים בצורתם העגלגלה‪,‬‬
‫הימשכות המסע המועצתי של 'שביל ישראל'‬ ‫לגשר גדול עליו עובר הכביש‪ 20 .‬דקות אחרי‬ ‫והנה‪ ,‬בלי ששמים לב נפרדים מהשפלה ישר‬
‫כמפעל משותף של בית הספר והמתנ"ס‬ ‫הרוכבים המשיכו את הקילומטרים האחרונים‬
‫על אופניהם עד לפונדק‪ ,‬שם חולקו כריכים‬ ‫כן‪ ,‬כשהגיעה למקום גם קבוצת המבוגרים‪,‬‬ ‫אל מרחביו הפתוחים של הנגב‪.‬‬
‫כבר מספר שנים העירה את תשומת הלב כי‬ ‫שררה הסכמה שאם כבר ביחד אז שיהיה‬ ‫טיול ההכנה של המדריכים שנערך כחודש‬
‫ישנם בני נוער שהחלו במסע בהיותם בכיתה‬ ‫ושתייה קרה לפני העלייה לאוטובוסים שהסיעו‬ ‫וחצי לפני הטיול הנוכחי לא לקח בחשבון את‬
‫את כולם בשלום לביתם‪.‬‬ ‫בלי תנועה‪ ,‬והפסקת הצוהריים התארכה לה‪.‬‬
‫ז'‪ ,‬ובהגיעם לסוף י"ב הם נמנו עם קבוצת‬ ‫לאחר עוד כמה קילומטר של רכיבה מערבה‪,‬‬
‫צועדים אשר גמעו מאות קילומטרים‪.‬‬

‫מלבד החוויה האישית וההכרות עם הארץ‪,‬‬
‫ביה"ס ראה בכך יישום של כמה מהמטרות‬
‫שהציב לעצמו בנושא הטיילות הבית ספרית‬
‫ועל כן מאותה שנה (תשע"א) החל להעניק‬

‫לאותם י"בניקים בטקס הסיום‪ ,‬יחד עם‬
‫התעודה הרישמית‪ ,‬גם תעודות 'בוגרי שביל'‬
‫לאלה שצעדו מאות קילומטרים‪ .‬בנוסף לכך‬
‫אפשר בית הספר לצועדים התיכוניסטים גם‬
‫קבלת יחידת בגרות פנימית בעקבות משימות‬

‫מתמשכות לאורך ימי הצעידה‪.‬‬

‫‪83‬‬

‫פוסעים ‪#9‬‬ ‫קישורים‪:‬‬
‫בשביל‬ ‫שביל ישראל ‪8‬‬
‫ישראל‬
‫‪ ‬פגישה לקראת שביל ישראל‬
‫מצומת דבירה עד תל ערד | ‪ 56‬ק״מ‬ ‫‪ ‬סיכום שביל בקבוצות‬
‫‪ ‬פרסום שביל ישראל‬
‫‪ ‬מפות שביל לנוער‬

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#9‬‬

‫הקטע התשיעי של ה'שביל' שיצא מצומת דבירה היה בסימן עלייה – גם ‪ 600‬מטר לגובה‬
‫במשך שלושה ימים וגם במספר בני הנוער ‪ 65 -‬שהמשיך לעלות בנוסף ל‪ 73-‬מבוגרים‪.‬‬
‫מספרם הרב של בני הנוער‪ ,‬פי ‪ 3‬מאשר ב'שביל' הראשון‪ ,‬הביא ליצירת שתי קבוצות נוער‪:‬‬

‫קבוצה של ז'‪-‬ט'‪ ,‬וקבוצה של י'‪-‬י"ב‪ ,‬חלוקה שתישמר מעתה ועד דרומה‪.‬‬
‫בוקרו של היום ה‪ 22-‬למסע החל בצומת דבירה‪ ,‬משם ניתן היה לראות באופק את בית‬

‫קמה במרחק של שישה קילומטרים‪ ,‬בו הסתיים הקטע הקודם‪.‬‬
‫למרות שבאופן עקרוני המסלול אמור להדרים‪ ,‬הכיוון הכללי היה מזרחה‪ ,‬לערד‪.‬‬
‫הדרך ברובה הייתה על שבילי ג'יפים ודרכי עפר‪ ,‬ולאחר מספר קילומטרים הגיעו‬
‫הצועדים ליער יתיר שם התברר לכל שהוא היער הנטוע הגדול בארץ‪ ,‬וזה המקום היחיד‬

‫בעולם (בעקבות כך) שעם השנים החל לרדת שם גשם ואינו צחיח עוד‪.‬‬

‫בשעות הצהריים לאחר כמה שעות הליכה‪ ,‬לראשונה מזה שביל‪ ,‬משך הזמן בו הולכים‬
‫ולא רואים ישוב רב יותר מפרקי הזמן שרואים בהם מגורים ובמקרה הזה‪ ,‬בדרומו של הר‬
‫חברון מדובר היה באוהלים ובפחונים של בדואים ושל חוואים עבריים‪ .‬חולפים כקילומטר‬
‫מהחווה הבודדת של שי דרומי וכעבור כשעה הגיעו הצועדים ל חורבת זעק‪ ,‬חוות בודדים‬

‫הממוקמת על אתר ארכיאולוגי‪ ,‬ולמעשה כל שטח האתר הוא החווה‪ .‬כשבחוץ חם אין‬
‫כמו לאכול ארוחת צוהרים בבור מים גדול‪ .‬המשך צעידה בשולי יער יתיר שהופך‪ ,‬ללא כל‬

‫סימן ל'יער להב'‪ ,‬פוגשים באמצע השביל את עוזי חלמיש‪ ,‬חבר קיבוץ להב אשר הוביל‬
‫את הצועדים לגבעה מעל הקיבוץ‪ ,‬סיפר על הקיבוץ‪ ,‬על הסביבה ובעיקר על כיבוש ארץ‬
‫ישראל במלחמת העולם הראשונה ע"י האוסטרלים‪ ,‬הניו‪-‬זילנדים והבריטים‪ .‬הלילה עבר‬

‫במרכז ג'ו אלון שבשולי הקיבוץ‪ ,‬שהינו מוזיאון לתרבות הבדואים בישראל‪.‬‬

‫‪87‬‬

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#9‬‬

‫ביום ה‪ 23-‬למסע צעדו ‪ 23‬קילומטרים‪ .‬חורשות‬
‫אורנים נטועות מסתירות רוב הזמן את הנוף‪,‬‬
‫מקשות על ההתמצאות הכללית‪ ,‬אך כל שעה‬

‫בערך‪ ,‬כשמגיעים לראש הר לאחר טיפוס ממושך‪,‬‬
‫כשניתן להביט בנוף שמסביב בכל ‪ 360‬המעלות‬
‫שברא אלוהים‪ ,‬תוך חיבור כל הדרך עד למעלה‪,‬‬
‫זה הסימן וזה הזמן לשבת בפינה מוצלת מתחת‬

‫לאורנים‪ ,‬לשלוף פק"ל קפה ולהרגיש את השרירים‬
‫נרגעים מהמאמץ‪ .‬בדרך עוברים סמוך לגדר‬
‫ההפרדה‪ ,‬בשולי הישוב מיתר‪ ,‬הראשון בארץ‬

‫שהוקם במימון פרטי ובסמוך לו מאגר המים יתיר‪,‬‬
‫שהיה ריק כמעט לגמרי‪ ,‬מה שהיה בהחלט מאכזב‪.‬‬

‫אחרי ‪ 20‬קילומטרים של הליכה מרגישים כל צעד‬
‫וצעד והרגליים לומדות לדבר‪ ,‬ישנם כאלה שזה בא‬
‫מהברכיים ומי מעצמות כף הרגל‪ .‬בחניון בית היערן‬

‫שבסוף העלייה חיכה כבר מרק לאחרונים שהגיעו‬
‫עם אור אחרון‪ ,‬נערכה קבלת שבת בה נפרדו כולם‬
‫מפופו (אבי רן)‪ ,‬שליווה את "השביל" מיומו הראשון‬

‫והיה שם כמפיק‪ ,‬כאיש טכני‪ ,‬כטבח ועוד‪ ,‬אשר‬
‫סיים באותה עת את תפקידו כרכז חוגים במתנ"ס‪.‬‬

‫וכמו שאמר נפוליון – הצועד קיבתו על פופו‪.‬‬

‫‪89 88‬‬

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#9‬‬ ‫המארח ג'אבר קיבל את פני הצועדים‪ ,‬כיבד‬ ‫רצופים של עלייה הביאה להר עמשא (קיבוץ‬ ‫מבית היערן‪ ,‬ביום ה‪ 24-‬למסע‪ ,‬המשכו‬
‫‪91‬‬ ‫בארוחת צהריים קלה וערך סיור קצר בו סיפר‬ ‫לשעבר) בגובה של ‪ 850‬מטר מעל פני הים‬ ‫הצועדים בין כרמים ועצי אורן‪ ,‬כשבדרך‬
‫כי למרות שהיהודים חושבים שכל מי שמדבר‬ ‫עוברים בחורבות היישוב היהודי העתיק ענים‪,‬‬
‫המהווה קו פרשת המים ארצית וגם המקום‬ ‫ובין בורות מים למתקני חקלאות עתיקים‪,‬‬
‫ערבית הוא ערבי‪ ,‬למעשה הם פלאחים להם‬ ‫הגבוה ביותר עד סוף המסע המתוכנן‪ .‬מעכשיו‬ ‫ישבו כולם ומילאו שאלון לטובת עבודת הגמר‬
‫מתנכלים הבדואים והערבים (תושבי עיר)‬ ‫של הי"בניקית רינת ממיה העוסקת בהצגה של‬
‫יהיו יותר ירידות מעליות‪ ,‬הרגיע את כולם‬ ‫תכנים באתרים נבחרים לאורך שביל ישראל‬
‫בנוסף למדינת ישראל שמתעקשת לא להכיר‬ ‫אחד הצועדים ונענה כי על פי ההכרות עם‬ ‫וקישורה לפרויקט ה"מסלולרי"‪ .‬זו יוזמה של‬
‫בישוב‪ ,‬ולכן הם דואגים לעצמם לתשתיות‬ ‫"מרכז מדע ים המלח והערבה"‪ ,‬שבמסגרתה‬
‫המארגנים‪ ,‬ייתכן וצפויות הפתעות‪ .‬כמה‬
‫ורוב הבתים ומבני הציבור בכפר משתמשים‬ ‫דקות הליכה ומתגלה תצפית נוף מרהיבה‬ ‫תוקם מערכת מידע ברשת הסלולרית‪,‬‬
‫באנרגיה סולארית שמקורה בפאנלים רבים‬ ‫על בקעת ערד ומדבר יהודה‪ .‬מבט אחרון‬ ‫שעתידה הייתה לספק מידע למטיילים על‬
‫האזור בו הם מטיילים – באמצעות מסרון או‬
‫שמוצבים על הגגות‪.‬‬ ‫להר עמשא שם עומדים זקופים אחרוני‬ ‫דרך דפדפן האינטרנט של המכשיר הנייד‬
‫בקלאווה מתוקה ותה רגע לפני העלייה על‬ ‫האורנים של יער יתיר‪ .‬פרידה אחרונה מהיער‬ ‫שברשותם‪ .‬בהמשך‪ ,‬שלושה וחצי קילומטרים‬
‫האוטובוס השאירו טעם מתוק יחד עם הסיור‬ ‫האחרון ב'שביל ישראל' וכבר שקועים בירידה‬
‫שהשאיר טעם של 'עוד' במשך כל הנסיעה‬
‫במדרגות הרומיות‪ ,‬כל זאת בריכוז על‪ .‬שעה‬
‫חזרה מה'שביל'‪ ,‬עד הפעם הבאה‪...‬‬ ‫של ירידה מסתיימת בכפר דריג'את‪ ,‬שם‬

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#9‬‬
‫‪92‬‬

‫פוסעים ‪#‬‬ ‫קישורים‪:‬‬
‫בשביל‬ ‫שביל ישראל ‪9‬‬

‫ישראל ‪10‬‬ ‫‪ ‬תודה לג'אבר‬
‫מתל ערד עד מצד תמר | ‪ 52‬ק״מ‬ ‫‪ ‬סיכום פגישה‪:‬‬
‫פופו‪ ,‬יוני וקרן‬
‫‪ ‬ציוד לשביל ישראל ‪9‬‬
‫‪ ‬ישיבה על שביל‬
‫ישראל לנוער‬

‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#10‬‬

‫לאחר שעברו את נקודת האמצע‪ ,‬לאחר שהעפילו את‬
‫הנקודה הגבוהה במסע ולאחר שנפרדו מארץ ישראל‬
‫הגשומה והירוקה‪ ,‬הגיעו הצועדים אל האזור בו עוברים‬
‫מ'המרכז' אל ה'דרום'‪ .‬הזרם הבלתי פוסק של מצטרפים‬
‫חדשים שמתאקלמים במהרה במסע שהתחיל בצפון‬
‫הזורם והגיע לספר המדבר ולנגב השומם‪ ,‬מביא לתובנה‬

‫שאת הצעידה הזאת אי אפשר להפסיק‪.‬‬

‫ביום חמישי‪ ,‬ה‪ 3.3.2011-‬יצא אל הדרך היום ה‪ 25-‬למסע‬
‫בביקור בתל ערד‪ ,‬מרחק קילומטרים ספורים מהכפר‬
‫הלא מוכר‪ ,‬שם הסתיים הקטע הקודם ב'שביל'‪.‬‬

‫אחרי חגיגה ארכאולוגית דוגמת לוחות הברית שנמצאו‬
‫שם‪ ,‬המשיכו ‪ 73‬המבוגרים ו‪ 62-‬הנערים לפארק ערד‬
‫הנושק לעיר‪ .‬היום הזה היה מיוחד היות והשביל עובר‬
‫בעיר‪ ,‬העיר קרובה והשעה הייתה עדיין שעת בוקר‬

‫מאוחרת‪ ,‬אך העיקר ביום הזה לא היה השביל המוביל‬
‫לערד‪ ,‬אלא האירוח בערד‪ .‬על כן הוקדש החצי השני של‬
‫היום בהליכה במסלולים הסמוכים לעיר‪ ,‬מסלולים שאינם‬

‫בהכרח קשורים לשביל ישראל‪.‬‬
‫טור של צועדים חצה את העיר ערד ממערב למזרח עד‬

‫לאנדרטת מצפה מואב של טומרקין‪.‬‬
‫היה מי שקבל על היותו נבוך מהליכה עם מקלות‪ ,‬תרמיל‬

‫וכובע באמצע העיר‪ ,‬אך חברו לו העיר ואת זכרונו האיר‬
‫כי כבר בעבר חצו את פוריה‪.‬‬

‫‪96‬‬

‫ירידה בנחל קידוד הנושק לערד ועלייה בנחל‬ ‫פוסעים בשביל ישראל | ‪#10‬‬
‫פראיים החזיר את כולם לפאתי ערד לקראת‬ ‫‪98‬‬
‫ההנחיות של קרן לקראת משימת הניווט העירוני‪.‬‬
‫שם הסתבר לכולם כי חודש קודם לכן קרן תלתה‬
‫מודעה על לוח המודעות של המתנ"ס בערד‬
‫המספר על המסע תוך בקשה למצוא משפחות‬
‫המוכנות להלין אורחים מהדרום הדרומי‪14 .‬‬
‫משפחות הביעו נכונות‪ ,‬מסרו את כתובותיהם‪ ,‬ו‪54-‬‬
‫צועדים החלו בניווטים ליעד‪ .‬היו משפחות שאירחו‬

‫שלושה צועדים והיו שאירחו שישה‪ .‬הייתה‬
‫זו הפעם הראשונה מזה שביל שישנו במיטות‬
‫אמיתיות עם מזרון אמיתי ושמיכה אמיתית‪ ,‬ולא‬
‫בשק"ש‪ ,‬על מזרונצ'יק באוהל‪ .‬החוויה המרנינה הזו‬
‫הביאה רבים מהמתארחים להודות לערדניקים ואף‬
‫להזמין אותם להתארח כאן‪ .‬עד עתה טרם נתלתה‬
‫מודעה במתנ"ס של אנשים מערד המבקשים‬
‫להתארח‪ .‬בערב נפגשו הצועדים המקולחים עם‬
‫מיקי תמיר שדיבר על הכל ובעיקר על עצמו‪...‬‬
‫בני הנוער הופנו לבית ספר הדמוקרטי‪ ,‬שם נפגשו‬
‫עם בני נוער מערד בערב מובנה‪ ,‬והתפזרו לשינה‬

‫במסדרונות ובכיתות‪ .‬חלקם רגילים לכך‪.‬‬