פנינים של אמונה

‫לחהלושצבקיברומיןתתח‪0‬זיו‪4‬בירשוושיןנצבהאתתאפנ ִימנ ִיו ּםנ ש ׁלה‬

‫לשולחן הסדר‬

‫מבית אמּו ָנ ֶת‪‬‬

‫לע"נ ר' ישראל דוב בן יהודה צבי ז"ל | לע"נ רחל לאה בת צבי ואסתר ע"ה‬
‫להצלחת יעקב בן חיים ומשפחתו‬

‫תורה שמחברת בינינו‬

‫נשים חייבות במצוות הלילה שאף הן היו באותו הנס‬

‫בזכות נשים צדקניות‪ ,‬שהאמינו בחיים גם בתוך עומק החושך הנורא‪ ,‬נגאלו אבותינו ממצרים‪“ .‬אף הן היו באותו הנס“‬
‫לא רק במובן שאף הן נכחו בהיות הנס‪ ,‬אלא שאף הן היו חלק מהנס עצמו‪.‬‬

‫נס יציאת מצרים התחיל מהפלא הנשי‪ ,‬שחולל את הטבע‪-‬הניסי הישראלי‪ַּ“ :‬כ ֲאֶׁשר ְי ַעּנּו אֹותֹו – ֵּכן ִיְרֶּבה ְו ֵכן ִי ְפ ֹרץ“‪ .‬אותו נס‬
‫ממשיך בחיינו כל יום – שורשים עמוקים וחזקים של אמון אימהי הוא שנותן תקווה‪ ,‬גובר על כל הקשיים ומייצר כוחות חדשים‪.‬‬

‫(ע“פ רש“י פסחים קח ע“ב)‬

‫הסֵבה‬

‫היכן אנחנו מרשים לעצמנו להסב? רק בבית‪ ,‬או במקום שבו אנחנו מרגישים בבית‪.‬‬
‫בגלות נרדפנו וחששנו; במצב כזה ‪ -‬עומדים או הולכים‪ ,‬ולכל היותר יושבים זקוף‪ ,‬מוכנים לפעולה‪.‬‬
‫הלילה הזה כולנו מסובים; לא עומדים‪ ,‬כמוכנים לציית לפקודות או לברוח‪ ,‬ולא שוכבים בשיתוק מפחד והתבטלות לקרקע –‬
‫אלא מסבים‪ .‬בנינוחות‪ ,‬בשחרור ובשלווה ‪ -‬הרי אנחנו בבית‪ ,‬מסבים עם הקב“ה בשולחנו‪ ,‬בני חורין‪( .‬ע“פ הרב קוק והרב סולוביצ‘יק)‬

‫ַק ֵ ּדׁש‬

‫על כל הפירות אנו מברכים ‘בורא פרי העץ‘‪ ,‬חוץ מעל היין ‪ -‬שברכתו בורא פרי הגפן‪ .‬ומדוע? משום שעבר שדרוג ‪“ -‬השתנה‬
‫לעילוי“ בלשון חז“ל‪ .‬אומנם הענבים נראים כפרי רגיל ‪ -‬אך בתהליך של מיצוי והמתנה ‪ -‬הופכים ליין ומקבלים תכונות חדשות‬

‫ומופלאות ‪ְ “ -‬ו ַי ִין ְיַׂשַּמח ְל ַבב ֱאנֹוׁש“ (תהלים קד טו)‪.‬‬
‫זוהי דרכה של השמחה להגיע לליבנו‪ ,‬וכך מקדשים‪ .‬אומרים לנו‪ :‬הרבו בשמחה שממזגת בין הרוח‪ ,‬הנפש והגוף בעונג מאוזן ‪-‬‬

‫ובמילה אחת‪ :‬קדש! (ע“פ ברכות לה ע“ב והרב קוק זצ“ל)‬

‫ּכַ ְרּ ַפס‬

‫הכרפס הוא בלשוננו‪ְ :‬מ ַת ֲא ֵבן‪ .‬מנת פתיחה קטנה בתחילת הארוחה‪ ,‬שנועדה לעורר את התיאבון לקראת עיקר הארוחה‪.‬‬
‫הכרפס מעיד שהאכילה שלנו בליל הסדר אינה רק כדי להתקיים או כדי להשביע רעב‪ ,‬אלא אכילה מתוך תיאבון‪ ,‬הנאה ועונג‬
‫מהאכילה בעצמה‪ .‬הלילה הזה אנחנו משתייכים למדרגה‪ ,‬ובה העונג כשלעצמו איננו מסוכן אלא מביע שלמות והשלמה בין הגוף‬

‫והנשמה‪.‬‬
‫“לילה משומר מן המזיקים“ ‪ -‬משומר מהבלבולים‪ ,‬העלולים ללפף אותנו בשאר ימות השנה כאשר אנחנו מגרים את התיאבון‪.‬‬

‫מהלילה הזה מקבלים שאיפה לכל השנה כולה‪ ,‬ליישר ולעדן את היחסים בין הצרכים ובין התענוג‪( .‬ע“פ הרב קוק זצ“ל)‬

‫ַמּג ִיד‬

‫בלילה הזה הלב שלנו מאיר כמעשה לבנת הספיר‪ ,‬וכך אנחנו מספרים לבנינו את השורשים שלנו‪ .‬לא ַמְר ִצים‪ ,‬אלא מספרים‪.‬‬
‫ואיך מספרים? מעוררים לשאלות‪ .‬השאלות של ילדינו מגיעות ממעיין האמון שלהם‪ ,‬שיש עומקים אין‪-‬סופיים מעבר לעולם‪ .‬דרך‬

‫השאלות נפתחים מעיינותיהם של האבות והם מרבים בסיפור‪.‬‬
‫כך אב ובנו שותפים לשיח ֵער‪ ,‬מעניין‪ ,‬מרגש ונוגע‪.‬‬

‫סיפור כזה מטביע את חותמו על ליבנו עד כדי שאנחנו רואים עצמנו כחלק ממשי בסיפור‪ ,‬כאילו יצאנו ממצרים בעצמנו‪,‬‬
‫ומקבלים כוח לצאת מה ֵמצרים שלנו בכל יום ויום‪.‬‬

‫‪ | 2‬פנ ִינ ִים אמו ּנה | פסח תשפ״בשׁל‬

‫ָהא ַל ְח ָמא ַע ְנ ָיא ִּדי ֲא ָכלּו ַא ְב ָה ָת ָנא ְב ַאְר ָעא ְד ִמ ְצָר ִים‪ָּ .‬כל ִד ְכ ִפין ֵיי ֵתי ְו ֵיי ֹכל‪ָּ ,‬כל ִד ְצִריְך ֵיי ֵתי ְו ִי ְפ ַסח‪ָ .‬ה ַ ּשׁ ָּתא ָה ָכא‪,‬‬
‫ְל ָ ׁש ָנה ַהָּב ָאה ְּב ַאְר ָעא ְד ִי ְשָׂר ֵאל‪ָ .‬ה ַשּׁ ָּתא ַע ְב ֵדי‪ְ ,‬ל ָשׁ ָנה ַהָּב ָאה ְּב ֵני חֹוִרין‪.‬‬

‫אנו פותחים את חלק המגיד באמירת ‘הא לחמא עניא‘‪ ,‬ונראה מהעובדה‪ ,‬שכבר מתקופת הגאונים פותחת אמירה זאת את ההגדה‬
‫‪ -‬שיש לאמירה זו חשיבות גדולה‪.‬‬

‫מדוע פותחת ההגדה בשפה הארמית‪ ,‬הרי לא זו השפה שבה דיברו דור יוצאי מצרים? אלא שארמית היתה השפה המדוברת‬
‫באותן השנים‪ ,‬זוהי שפת היום‪-‬יום בתקופה שנכתבה ההגדה‪ ,‬ועניין זה בא לומר שההגדה רלוונטית ומשמעותית לימינו‪ .‬ההגדה‬
‫נפתחת בשפה הנוכחית‪ ,‬ההווית‪ .‬סיפור יציאת מצרים‪ ,‬איננו רק דבר שהיה בעבר‪ ,‬אלא הוא רלוונטי להיום‪ .‬היכולת להשתחרר‬
‫מה ֵמצרים‪ ,‬מהחומריות‪ ,‬העובדה שד‘ הוא המושיע אותנו ומשגיח עלינו‪ ,‬ועוד ועוד משמעויות העולות מתוך סיפור יציאת מצרים‬

‫‪ -‬אלו דברים הנוגעים לכולנו יום‪-‬יום‪.‬‬
‫עניין נוסף העולה מתוך פתיחת ההגדה הוא מה שאנו אומרים ‪ָּ“ -‬כל ִּד ְכ ִפין ֵיי ֵתי ְו ֵייכֹול‪ָּ ,‬כל ִּד ְצִריְך ֵיי ֵתי ְו ִי ְפ ַסח‪ָ ,‬ה ַשׁ ָּתא ָה ָכא ‪ְ -‬ל ָשׁ ָנה‬
‫ַהָּב ָאה ְּב ַאְר ָעא ְד ִי ְשָׂר ֵאל‪ָ ,‬ה ַשׁ ָּתא ַע ְב ֵּדי ‪ְ -‬ל ָשׁ ָנה ַהָּב ָאה ְּב ֵני חֹוִרין‪ .‬במשפט זה יש גילוי של חסד יחד עם תקוות גאולה‪ ,‬ונראה שיש‬
‫קשר עמוק בין החסד ‪ -‬כל יציאת מצרים היא החסד האלוקי איתנו‪ ,‬ומתוך כך‪ ,‬אנו מרבים בחסד ‪ -‬לבין הגאולה הצומחת מתוך‬
‫החסד‪ .‬כפי שאמרו חז“ל (בבא בתרא י ע“א)‪“ :‬גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה‪ ,‬שנאמר‪ֹ ּ‘ :‬כה ָא ַמר ה‘ ִׁש ְמרּו ִמְׁשָּפט ַו ֲעׂשּו ְצ ָד ָקה ִּכי‬

‫ְקרֹו ָבה ְיׁשּו ָע ִתי ָלבֹוא ְו ִצ ְד ָק ִתי ְל ִהָּגלֹות‘“‪.‬‬
‫הקב“ה גאל את עם ישראל ממצרים בחסד‪ ,‬ואנו מקרבים את הגאולה העתידית באמצעות הליכה בדרכיו בעשיית חסד‪.‬‬

‫ַמה ִּנ ְ ׁש ַּתָּנה ַהַּל ְי ָלה ַה ֶּזה ִמָּכל ַהֵּלילֹות? ֶ ׁשְּב ָכל ַהֵּלילֹות ָאנּו אֹו ְכ ִלין ָח ֵמץ ּו ַמָּצה‪,‬‬
‫ַהַּל ְי ָלה ַה ֶּזה – ֻּכּלֹו ַמָּצה‪ֶ .‬שְּׁב ָכל ַהֵּלילֹות ָאנּו אֹו ְכ ִלין ְ ׁש ָאר ְיָרקֹות – ַהַּל ְי ָלה ַה ֶּזה (ֻּכּלֹו) ָמרֹור‪ֶ .‬שְּׁב ָכל‬

‫ַהֵּלילֹות ֵאין ָאנּו ַמ ְטִּבי ִלין ֲא ִפילּו ַּפ ַעם ֶא ָחת – ַהַּל ְי ָלה ַה ֶּזה ְ ׁש ֵּתי ְפ ָע ִמים‪.‬‬
‫ֶ ׁשְּב ָכל ַהֵּלילֹות ָאנּו אֹו ְכ ִלין ֵּבין יֹו ְ ׁש ִבין ּו ֵבין ְמ ֻסִּבין – ַהַּל ְי ָלה ַה ֶּזה ֻּכָּלנּו ְמ ֻסִּבין‪.‬‬

‫סיפור יציאת מצרים בליל הסדר‪ ,‬מתחיל בשאלה‪ ,‬וזה עניין מהותי בגדרי סיפור יציאת מצרים ‪ -‬הסיפור צריך להיאמר כשאלה‬
‫ותשובה‪ ,‬ולא כהרצאת דברים‪ ,‬כפי שאמרה התורה (שמות יג יד)‪ִּ‘ :‬כי ִיְׁש ָא ְלָך ִב ְנָך‪‘...‬‬

‫הסיבה הפשוטה היא שרק על ידי השאלה‪ ,‬נפתחים הלב והמוח לקבל‪ ,‬רק כשיש לאדם שאלה אמיתית‪ ,‬שיש משהו שמפריע לו‪,‬‬
‫כשהוא מרגיש שחסר לו משהו‪ ,‬אז הוא נפתח לקבל תשובה‪ ,‬לשמוע דברים‪ .‬ליל הסדר מ ֻכוון להביא את הילדים‪ ,‬ולמען האמת‬

‫את כולנו‪ ,‬לשאול על עניינו של עם ישראל‪ ,‬על השעבוד והסבל ועל הגאולה והישועה‪.‬‬
‫כל העשייה בליל הסדר מ ֻכוונת לעורר אותנו לשאול; המצה והמרור‪ ,‬ההסבה‪ ,‬הכרפס והנטילה הקודמת לו‪ ,‬סילוק השולחן ועוד‪,‬‬
‫כל אלו מעוררים אצל הילדים ואצלנו הבנה שיש משהו לא רגיל‪ ,‬אנו נכנסים לדריכות וסקרנות לקראת חידוש‪ ,‬לקראת עיסוק‬

‫בדבר מיוחד‪ ,‬וזה מאפשר לנו בלילה הזה לברר את המיוחדות של עם ישראל‪ ,‬את הקשר המיוחד של הקב“ה לעם ישראל‪.‬‬
‫עומק נוסף הטמון במילים אלו הוא‪ ,‬שבתוך שאלת “מה נשתנה“ מקופלת שאלה גדולה ונוראה על כל עניינו של עם ישראל ‪-‬‬

‫מדוע נשתנה ַעם זה מכל העמים‪ ,‬באמונתו‪ ,‬במצוותיו‪ ,‬בייסוריו‪ ,‬בהישגיו הרוחניים‪ ,‬בגלותו ובגאולתו‪.‬‬
‫על השאלה הזאת אנו מנסים לענות בליל הסדר‪ ,‬אולם לשאלה גדולה כל כך ומקיפה קשה ליתן תשובה שלמה‪ ,‬ולכן צריך‬

‫להמשיך לשאול וכל שאלה תעמיק עוד ועוד את ההבנה‪ ,‬משנה לשנה‪ ,‬משאלה לשאלה האמת הגדולה הולכת ומתבררת‪.‬‬

‫פנ ִינ ִים אמו ּנה | פסח תשפ״ב | ‪3‬שׁל‬

‫ֲע ָב ִדים ָה ִיינּו ְל ַפְרעֹה ְּב ִמ ְצָר ִים‪ַ ,‬וּיֹו ִצי ֵאנּו ד‘ ֱאֹל ֵקינּו ִמָּ ׁשם ְּב ָיד ֲח ָז ָקה ּו ִב ְז ֹר ַע ְנטּו ָיה‪.‬‬

‫ההגדה לא עוסקת רק בסוף המהלך‪ ,‬בגאולה‪ ,‬אלא מתחילה מהמצוקה ‪“ -‬מתחיל בגנות ומסיים בשבח“‪ .‬אי אפשר להבין כמו‬
‫שצריך את הגאולה מבלי לזכור את הגלות‪ ,‬להיזכר איך נראה העולם בלי גאולה‪.‬‬

‫לשיטת שמואל‪ ,‬הגנות שיש להזכיר היא “עבדים היינו“‪ .‬לפי זה‪ ,‬עיקר הגאולה היא היציאה מעבדות לחרות‪ ,‬השבח של ליל הסדר‬
‫הוא שאנחנו כבר לא עבדים‪ .‬לעומתו‪ ,‬שיטת רב היא שהגנות היא “עובדי עבודה זרה“‪ ,‬וממילא השבח הוא “שקרבנו המקום‬

‫לעבודתו“‪.‬‬
‫רב עוסק בפן הרוחני של היציאה לחרות‪ ,‬ואילו שמואל עוסק בהתרחשות הפשוטה יותר‪ ,‬בעבדות ובחרות הגשמיות והנפשיות‪.‬‬
‫שמואל בשיטתו פונה לרובד המשותף לכולם‪ ,‬ליציאה לחרות שכולם יכולים להבין‪ ,‬המבוגרים וגם הילדים‪ ,‬כל ילד יכול להבין‬
‫מה זה להיות עבד וכמה טוב לצאת לחרות‪ ,‬זה שייך לעולם המושגים שלו‪ .‬החלק של שמואל שייך לכל משתתפי הסדר‪ ,‬ועל גביו‬

‫ניתן להעמיק עוד‪ ,‬ולהבין את היציאה לחרות כמעבר מעבודה זרה לעבודת ד‘‪.‬‬
‫הזיכרון של חיי העבדות מעצים את השמחה על החרות‪ .‬ויותר מהגדלת השמחה‪ ,‬היא מגדילה את ההבנה של המשמעות של מה‬

‫זה להיות בן חורין באמת‪.‬‬
‫לזכור שעבדים היינו‪ ,‬זה לא רק עיסוק בעבר אלא משליך גם להיום‪ .‬הרווחנו לא רק מהיציאה לחרות אלא גם מהשלב שבו היינו‬
‫עבדים‪ .‬העבדות השאירה בנו רושם‪ ,‬שיש בו גם דברים טובים ‪ -‬התרגלנו להיות עבדים וזה יצר בנו תכונת הכנעה‪ ,‬התכונה הזו‬

‫עוזרת לעם ישראל ליישם אותה מול הקב“ה‪ ,‬להיות עבדי ד‘‪.‬‬
‫“תכונת ההכנעה‪ ,‬וההשתעבדות למי שראוי להשתעבד‪ ,‬להיות עבד ד‘ באמת‪ ,‬להיות יכולים לבטל הרצון העצמי והנטייה העצמית‬

‫בשביל קבלת עול מלכות שמים‪ ,‬שישראל מצטיינים בה“ (הרב קוק)‪ -‬אותה קנינו בהיותנו עבדים‪.‬‬

‫ַו ֲא ִפילּו ֻּכָּלנּו ֲח ָכ ִמים ֻּכָּלנּו ְנבֹו ִנים ֻּכָּלנּו ְז ֵק ִנים ֻּכָּלנּו יֹו ְד ִעים ֶאת ַהּתֹוָרה ִמ ְצָוה ָע ֵלינּו ְל ַסֵּפר ִּבי ִצי ַאת‬
‫ִמ ְצָר ִים‪ְ .‬ו ָכל ַהַּמְרֶּבה ְל ַסֵּפר ִּבי ִצי ַאת ִמ ְצַר ִים ֲהֵרי ֶזה ְמ ֻ ׁשָּבח‪.‬‬

‫מצוות סיפור יציאת מצרים היא המצווה העיקרית בליל הסדר‪ .‬חכמים הגדירו שהסיפור בליל הסדר חייב להיות באופן שיראה‬
‫את עצמו ‪“ -‬כאילו הוא יצא ממצרים“‪ .‬מדוע לילה‪ ,‬שהוא יסוד האמונה והחירות‪ ,‬עיקרו הוא דווקא הסיפור? מדוע לא לעסוק‬
‫ביציאת מצרים באופן של לימוד ובירור‪ ,‬כפי שאנו רגילים לעשות? ובכלל‪ ,‬אם אנחנו חכמים ויודעים את התורה‪ ,‬מדוע בכל זאת‬

‫מוטל עלינו להרבות בסיפור יציאת מצרים?‬
‫אכן‪ ,‬אם המטרה של ליל הסדר היתה העברת ‘המסר‘ או הידיעות על מה היה ביציאת מצרים‪ ,‬היה אפשר לוותר על הסיפור‬
‫ולהתמקד בלימוד‪ ,‬שכן לא די שהסיפור מיותר לכאורה‪ ,‬אלא לפעמים אף יוצר עמעום וחוסר דיוק למסר‪ .‬אכן‪ ,‬מטרת ליל הסדר‬

‫איננה הלימוד והידיעה אלא החוויה ‪ -‬שנהיה בתוך הסיפור‪.‬‬
‫הסיפור מכניס את המספר לחוויה‪ ,‬הוא חי ברגעי הסיפור כאילו הוא בהתרחשות עצמה‪ ,‬מתח‪ ,‬כאב‪ ,‬התרגשות ושמחה‪ ,‬הוא מעורב‬
‫רגשית‪ ,‬ואת זה הוא מעביר לשומע‪ .‬הסיפור מחזיר אותנו תמיד אל הילדות‪ ,‬אל ההתחלה; ליל הסדר פונה אל קומת הילד שבנו‪.‬‬
‫אם אתה חכם ונבון וכבר יודע מה יהיה בסוף‪ ,‬איך תוכל להיות חלק מהסיפור? בליל הסדר צריך להיפתח‪ ,‬שכן דווקא במקומות‬
‫שאנו רוצים להתעלות‪ ,‬אנו נדרשים לאפשר לעצמנו התחדשות ‪ -‬התחדשות נפשית‪ .‬התחדשות חיים נוצרת הודות לעובדה‬
‫שהאדם מתחיל מהשורש‪ ,‬מברר הכול‪ֹ ,‬חווה את יציאת מצרים כאילו זו הפעם הראשונה‪ ,‬כאילו זה קורה עכשיו והוא לא יודע‬

‫מה יהיה השלב הבא‪.‬‬
‫אם אדם לא חוזר לשורש הוא לא מתחדש‪ ,‬הוא לא משתנה‪ ,‬הוא נשאר אותו דבר ומסתפק רק בתוספות חיצוניות‪ .‬התחדשות‬
‫‪ -‬משמעה מן ההתחלה‪ .‬רק אם אנחנו מאפשרים לעצמנו לחוות‪ ,‬אנחנו יכולים להתחדש‪ .‬הסיפור בליל הסדר מחזיר אותנו‬

‫ל“כאילו“‪ ,‬לחוויה הילדותית השורשית‪ ,‬שהיא הבסיס להתעלות שלנו כל שנה מחדש‪.‬‬

‫‪ | 4‬פנ ִינ ִים אמו ּנה | פסח תשפ״בשׁל‬

‫ָּברּוְך ַהָּמקֹום‪ָּ ,‬ברּוְך הּוא‪ָּ ,‬ברּוְך ֶ ׁשָּנ ַתן ּתֹוָרה ְל ַעּמֹו ִי ְ ׂשָר ֵאל‪ָּ ,‬ברּוְך הּוא‪ְּ .‬כ ֶנ ֶגד ַאְרָּב ָעה ָב ִנים ִּדְּבָרה תֹוָרה‪:‬‬
‫ֶא ָחד ָח ָכם‪ְ ,‬ו ֶא ָחד ָר ָ ׁשע‪ְ ,‬ו ֶא ָחד ָּתם‪ְ ,‬ו ֶא ָחד ֶשׁ ֵאינֹו יֹו ֵד ַע ִל ְ ׁשאֹול‪.‬‬

‫התורה משקיעה בתשובות ופשר ליציאת מצרים עבור כל סוגי הבנים ‪ -‬החכם‪ ,‬הרשע‪ ,‬התם ושאינו יודע לשאול‪ .‬מדוע התורה‬
‫מאריכה בזה כל כך? ממתי מפרטת התורה כל מצווה על פי סוגי בני האדם?‬

‫אכן‪ ,‬אריכות זו של התורה באה ללמדנו‪ ,‬שבליל הסדר הנושא המרכזי הוא הסיפור לבנים‪ ,‬וכפי שמצווה‪ְ“ :‬ו ִהַּג ְד ָּת ְל ִב ְנָך ַּבּיֹום‬
‫ַההּוא ֵלאמֹר ַּב ֲעבּור ֶזה ָעָׂשה ד‘ ִלי ְּב ֵצא ִתי ִמִּמ ְצָר ִים“‪ ,‬כבר בעצם תהליך יציאת מצרים מצווה התורה לספר לדורות הבאים‪ .‬חלק‬

‫משמעותי מיציאת מצרים הוא לא רק ההתרחשות בשעתה אלא העובדה שזה ילך ויסופר במהלך כל הדורות‪.‬‬
‫והסיפור הזה צריך להיות מסופר לכל בן כפי עניינו‪ .‬לחכם בוודאי יש מה לקבל מליל הסדר‪ ,‬הוא מתעניין בדינים‪ ,‬בהלכות‪ ,‬אבל‪,‬‬
‫מחדשת ההגדה‪ ,‬ליל הסדר שייך לא פחות גם לרשע‪ .‬התורה “טרחה“ לכתוב שוב את עניין יציאת מצרים בסגנון נוסף‪ ,‬במיוחד‬

‫בשביל הבן הרשע‪ ,‬יש להשיב לכל אחד כפי שאלתו‪ ,‬כפי עניינו‪.‬‬
‫כשהתורה וההגדה מדברות גם על הבן הרשע היא מגלה לנו שיציאת מצרים שייכת לכולם‪ ,‬לי‪ ,‬לך ולכל אחד‪ .‬אדם יכול לחשוב‬
‫לעצמו שליל הסדר לא שייך אליו‪ ,‬מה לו עם כל המקומות הקטנים שבו‪ ,‬וכל הנפילות‪ ,‬לאור הגדול של החרות בפסח? כנגד זה‬
‫באה ההגדה ואומרת שלא כן‪ ,‬ליל הסדר הוא לא רק הלילה של הצדיקים‪ ,‬של יחידי הסגולה‪ ,‬אלא לילה של עם ישראל כולו‪.‬‬

‫כולם‪ ,‬כולל אני‪ ,‬ולא משנה מה הדימוי שלי על עצמי‪ ,‬שייכים ליציאת מצרים‪.‬‬

‫ָּברּוְך ׁשֹו ֵמר ַה ְב ָט ָחתֹו ְל ִי ְ ׂשָר ֵאל‪ָּ ,‬ברּוְך הּוא‪ֶ .‬שׁ ַה ָּקדֹוׁש ָּברּוְך הּוא ִחַּ ׁשב ֶאת־ ַה ֵּקץ‪,‬‬
‫ַל ֲעׂשֹות ְּכמֹו ֶּ ׁש ָא ַמר ְל ַא ְבָר ָהם ָא ִבינּו ִּב ְבִרית ֵּבין ַהְּב ָתִרים‪ׁ ֶ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ַ :‬וּיֹא ֶמר ְל ַא ְבָרם‪,‬‬
‫ָידֹ ַע ֵּת ַדע ִּכי־ ֵגר ִי ְה ֶיה ַזְר ֲעָך ְּב ֶאֶרץ ֹלא ָל ֶהם‪ַ ,‬ו ֲע ָבדּום ְו ִעּנּו אֹ ָתם ַאְרַּבע ֵמאֹות ָׁש ָנה‪.‬‬

‫ְו ַגם ֶאת־ ַהּגֹוי ֲא ֶ ׁשר ַי ֲעבֹדּו ָּדן ָא ֹנ ִכי ְו ַא ֲחֵרי־ ֵכן ֵי ְצאּו ִּבְר ֻכׁש ָּגדֹול‪.‬‬

‫פסוקים אלו‪ ,‬הלקוחים מברית בין הבתרים‪ ,‬מעלים שאלה נוראית‪ :‬האם ייתכן שכל השעבוד הנורא במצרים‪ ,‬שבו נטבחו בני‬
‫ישראל והשתעבדו באופן האכזרי ביותר שניתן להעלות על הדעת‪ ,‬האם כל זה נעשה בשביל שנצא ברכוש גדול? כל זה נעשה‬
‫והיה שווה שייעשה רק בשביל כסף? לכאורה היינו מוותרים בלי פקפוק על כל התהליך‪ ,‬גם במחיר של ויתור על הרכוש‪ ,‬גדול‬

‫ככל שיהיה‪ .‬קשה להבין מהו הרצון האלוקי בזה‪ ,‬ומדוע רכוש גדול מהווה מגמה לתהליך קשה כל כך‪.‬‬
‫משמעות לדבר ניתן להבין על פי דברי הרב קוק בפירושו על ההגדה בספר עולת ראיה‪ .‬הרב קוק מבאר כי הרכוש הגדול איננו‬
‫הכסף‪ ,‬לא מדובר ברכוש גשמי אלא הכוונה ליכולת פנימית שנקנתה בנו בזכות השעבוד ‪ -‬היכולת לשעבד את עצמנו אל הקב“ה‪.‬‬
‫ישראל עזים שבאומות‪ ,‬עם שבטבעו לא מוכן להשתעבד‪ ,‬עם של מנהיגים‪ .‬זה נפלא‪ ,‬אך עם כל זה‪ ,‬העם הזה צריך להכפיף‬
‫את עצמו לרצון ד‘‪ ,‬ואז מחיבור שתי תכונות אלו ‪ -‬העבדות והעזות‪ ,‬נולדת תכונה חדשה ומיוחדת של עבדות ‪ -‬עם שאיננו‬
‫משועבד וכפוף כעבד נרצע כלפי המצרים‪ ,‬כפי שהיה במשך זמן קצוב של גלות מצרים‪ ,‬אלא עם המשועבד לרצון ד‘‪ .‬שעבוד‬
‫כזה הופך אותנו לעם מוסרי‪ ,‬עוצמתי‪ ,‬יצירתי ומוביל‪ ,‬ועם כל עוצמתו מוכן להכפיף את ראשו ולקבל תורה מסיני כעבד בפני‬
‫רבו‪ ,‬ולהנחילה בהיסטוריה שלמה וארוכה להעלאת העולם כולו להר ד‘‪ .‬זהו רכושו הגדול של עם ישראל‪ ,‬שהיה ראוי לכתחילה‬

‫לרדת למצרים עבורו‪.‬‬

‫פנ ִינ ִים אמו ּנה | פסח תשפ״ב | ‪5‬שׁל‬

‫יצאו ברכש גדול ‪ -‬ביאור נוסף‬

‫מדוע היה כה חשוב לצאת ממצרים “ברכוש גדול“? עם ישראל איננו עם חומרי‪ ...‬ומה הקשר לאברהם אבינו? ועוד‪ ,‬אם אכן הדבר‬
‫חשוב כל כך‪ ,‬מדוע “דבר נא“‪ ,‬בלשון בקשה ולא כציווי?‬

‫הרב קוק בעין איה על הגמרא שם מסביר‪ ,‬שכדי לרומם את רוח העם שהיה בשפל עקב שנות העבדות המרובות‪ ,‬ואינו מסוגל‬
‫אפילו לבקש ולשאוף לגדולות‪ ,‬היה מוכרח הקב“ה להרגיל אותם בכך‪ ,‬וכל זה כדי שאח“כ יבואו מתוך אותו הרגל לבקש גדלות‬

‫גם בתורה ובמידות נפשיות גדולות‪.‬‬
‫עוד סיבה מסביר הרב שם‪ ,‬שכדי להעמיד אומה המכרת בד‘ ומודיעה שמו הגדול בעולם‪ ,‬חייב עם ישראל להיות חזק גם בכלכלה‬
‫ובשאר ענייני המדינה‪ ,‬ורק כך יכול באמת להפיץ את אור ד‘ בעולם‪ .‬לכן מובן מדוע נאמר בלשון בקשה ‪“ -‬נא“‪ ,‬כדי לחדד לנו‬
‫שהכסף והרכוש אינם התכלית אלא רק אמצעי לגדל ולרומם את שם ד‘ בעולם‪ .‬את זה לימד אותנו אברהם אבינו‪ ,‬שהיה מעבר‬
‫אחד וכל העולם מעבר השני‪ ,‬והצליח לקרב אנשים לד‘ ולהפיץ את האמונה בא‪-‬ל אחד‪ ,‬ועשה זאת גם דרך הרכוש הרב שהיה לו‪.‬‬
‫אפשר להוסיף כאן את דברי הבן איש חי על הפסוק (בראשית יג ב)‪ְ“ :‬ו ַא ְבָרם ָּכ ֵבד ְמאֹד ַּבִּמ ְק ֶנה ַּבֶּכ ֶסף ּו ַבָּז ָהב“‪ ,‬היה לאברהם הרבה‬
‫כסף וזהב‪ ,‬אבל הוא ידע שזה רק אמצעי ולא המטרה בחיים‪ ,‬ולכן היה “כבד“‪ ,‬כלומר בכל מה שקשור לחומריות היה מתנהל‬
‫בצורה כבדה‪ ,‬ללמדנו מה הטפל בחיים‪ ,‬לעומת רצון ד‘ שהיה עושה תמיד בזריזות ‪ַ“ -‬וַּיְׁשֵּכם ַא ְבָר ָהם ַּבּבֹ ֶקר ַוַּי ֲחבֹׁש ֶאת ֲח ֹמרֹו“ (שם‬

‫כב ג)‪ ,‬קם מוקדם בבוקר לעקידה וחבש בעצמו את החמור‪.‬‬

‫ְו ִהיא ֶשׁ ָע ְמ ָדה ַל ֲאבֹו ֵתינּו ְו ָלנּו‪ׁ ֶ .‬שֹּלא ֶא ָחד ִּב ְל ָבד ָע ַמד ָע ֵלינּו ְל ַכּלֹו ֵתנּו‪ֶ ,‬אָּלא ֶ ׁשְּב ָכל ּדֹור ָודֹור עֹו ְמ ִדים‬
‫ָע ֵלינּו ְל ַכלֹו ֵתנּו‪ְ ,‬ו ַה ָּקדֹוׁש ָּברּוְך הּוא ַמִּצי ֵלנּו ִמ ָּי ָדם‪.‬‬

‫שאלה‪ :‬מי עמדה לאבותינו ולנו?‬
‫תשובה‪ :‬שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו!‬
‫האומנם? כן! כך פשט המילים‪ .‬כיצד ייתכן שהעובדה שעמדו עלינו לכלותנו היא גם זו שעמדה לנו והחזיקה אותנו? אלא שחסד‬
‫עשה עימנו ד‘ בגלות הארוכה ‪ -‬מעולם לא הרגשנו יותר מדי “בבית“‪ ,‬וכל אימת שהתחלנו לחוש בנוח בין העמים ‪ -‬שלח עלינו‬
‫הקב“ה אויבים‪ ,‬שיזכירו לנו שאנחנו לא בבית‪ .‬צרות הגלות שמרו עלינו מלהתמכר אליה‪ ,‬הצילו אותנו מלהשלים עם חיי הגולה‬
‫ושמרו על השאיפה התמידית לשוב לארץ ישראל‪.‬‬
‫מכאן אנחנו למדים שלעיתים‪ ,‬חוסר נוחות הוא מתנה מאלוקים‪ .‬אם רע לך איפה שאתה נמצא – סימן שאתה צריך להתקדם‪ .‬אם‬
‫מציקים לנו אויבים – סימן שאנחנו צריכים לגדול‪.‬‬
‫תמיד לאחר ההתמודדות עם האויבים ‪“ -‬והקב“ה מצילנו מידם“ ‪ ,‬שהרי הוא ית‘ מביא עלינו אויבים כדי להיטיב עימנו ולהיטיב‬
‫אותנו‪ ,‬לכן אנחנו גם בטוחים בטוב השלם‪ ,‬אע“פ שנראה לעיתים כמתמהמה – יגיע‪( .‬ע“פ הנצי“ב מוולוז‘ין)‬

‫‪ | 6‬פנ ִינ ִים אמו ּנה | פסח תשפ״בשׁל‬

‫ַמ ֲע ֶשׂה ְּבַרִּבי ֱא ִלי ֶע ֶזר ְוַרִּבי ְיהֹו ֻשׁ ַע ְוַרִּבי ֶא ְל ָע ָזר ֶּבן־ ֲע ַזְר ָיה ְוַרִּבי ֲע ִקי ָבא ְוַרִּבי ַטְרפֹון ֶ ׁש ָהיּו ְמ ֻסִּבין ִּב ְב ֵני־‬
‫ְבַרק ְו ָהיּו ְמ ַסְּפִרים ִּבי ִצי ַאת ִמ ְצַר ִים ָּכל־אֹותֹו ַהַּל ְי ָלה‪ַ ,‬עד ֶ ׁשָּבאּו ַת ְל ִמי ֵדי ֶהם ְו ָא ְמרּו ָל ֶהם ַרּבֹו ֵתינּו ִה ִּגי ַע‬

‫ְז ַמן ְקִרי ַאת ְשׁ ַמע ֶ ׁשל ַ ׁש ֲחִרית‪.‬‬

‫בליל הסדר אנחנו לא מסתפקים בלמדנות ובפלפול‪ ,‬אלא אנחנו עסוקים בסיפור‪ .‬כל השנה כולה אנחנו יכולים ללמוד ולעסוק‬
‫בענייני יציאת מצרים‪ ,‬אבל בלילה הזה אנחנו רוצים ממש לחוות את היציאה‪ ,‬לחוש את מאורעות יציאת מצרים‪.‬‬

‫ההגדה‪ ,‬עוזרת לנו להצליח לא להישאר בעיונים מופשטים‪ ,‬ולכן אחרי שההגדה מתארת ש“כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי‬
‫זה משובח“ ‪ -‬היא ממחישה את זה בסיפור ממשי וחי‪ .‬ההגדה לא מסתפקת רק בציווי אלא מספרת לנו סיפור על תנאים שממש‬

‫עשו את זה‪ .‬בהגדה אנחנו נפגשים עם חיים‪.‬‬
‫גדולי התנאים עסקו ביציאת מצרים כל הלילה עד שבבוקר באו תלמידיהם‪ .‬איפה היו התלמידים כל הלילה? מהיכן הם באו?‬

‫מדוע הם לא ישבו איתם בליל הסדר? איך הם פספסו אירוע כזה?‬
‫כנראה‪ ,‬שכל אחד היה בביתו עם אשתו ובני משפחתו‪ .‬בוודאי שישנה מעלה גדולה להיות בחברת גדולי הדור‪ ,‬לשמוע חידושים‬
‫נפלאים ולהתעלות‪ ,‬אבל בליל הסדר אנחנו לא מחפשים את החידושים הגדולים‪ ,‬אלא כאמור את החוויה הממשית‪ ,‬את היכולת‬
‫לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים‪ ,‬ואת זה עושים הכי טוב בבית עם המשפחה‪ .‬בכוחו של ליל הסדר לגלות שבכל בית‬

‫יש מעין אותו מפגש אדיר של גדולי הדור ‪“ -‬והגדת לבנך“‪.‬‬
‫כשאנחנו אומרים את הקטע הזה בהגדה אנחנו מדגישים לעצמנו שכל בית ובית‪ ,‬כל משפחה שיושבת ועוסקת בסיפור יציאת‬

‫מצרים‪ ,‬היא מעין אותו ליל הסדר המופלא בבני ברק‪.‬‬

‫ֵצא ּו ְל ַמד ַמה ִּב ֵּקש ָל ָבן ָה ֲאַר ִמי ַל ֲעׂשֹות ְל ַי ֲעקֹב ָא ִבינּו‪ׁ ֶ .‬שַּפְרעֹה ֹלא ָג ַזר ֶאָּלא ַעל ַה ְּז ָכִרים ְו ָל ָבן ִּב ֵּקׁש‬
‫ַל ֲעקֹור ֶאת ַהּ ֹכל‪ׁ ֶ ,‬שֶּנ ֱא ַמר‪ֲ :‬אַרִּמי אֹ ֵבד ָא ִבי‪ַ ,‬ו ֵּיֶרד ִמ ְצַר ְי ָמה ַו ָּי ָגר ָ ׁשם ִּב ְמ ֵתי ְמ ָעט‪ַ ,‬ו ְי ִהי ָ ׁשם ְלגֹוי ָּגדֹול‪ָ ,‬עצּום‬

‫ָו ָרב‪.‬‬

‫הפסוק “ארמי אובד אבי“ וכן הפסוקים הבאים‪ ,‬אשר מהווים את מרכז ה“מגיד“‪ ,‬מקורם בפרשיה שאותה קורא מביא הביכורים‬
‫בזמן שמעלה את פירותיו לירושלים‪.‬‬

‫מדוע ההגדה בחרה לספר את סיפור יציאת מצרים מהזווית הזו של אדם שכבר נמצא בארץ ישראל והוא עומד ומתאר את מה‬
‫שהיה בעבר? לכאורה מתבקש שנספר על יציאת מצרים בליל הסדר דרך הפסוקים בספר שמות אשר מתארים את היציאה באופן‬

‫ישיר‪.‬‬
‫אלא שזה בדיוק מה שרצתה ההגדה לעשות‪ ,‬לספר את סיפור יציאת מצרים לא רק מהזווית של דור יוצאי מצרים אלא דוקא‬
‫מתוך נקודת מבט של יהודי החי בארץ ישראל בזמן שעמ“י יושב בטח על אדמתו‪ .‬סיפור היציאה איננו רק סיפור של מה שהיה‪,‬‬

‫אלא גם סיפור של מה שיהיה‪.‬‬
‫מביא הביכורים ‪ -‬הוא עצמו מספר את הסיפור של היציאה מנקודת מבטו‪ ,‬והוא באופן אישי הרי לא היה במצרים‪ ,‬פרשיה זו היא‬
‫מודל לסיפור יציאת מצרים על ידי מי שלא יצא באופן היסטורי ממצרים‪ .‬גם אנחנו המסיבים על שולחן הסדר‪ ,‬לא יצאנו באופן‬

‫פיזי ממצרים‪ ,‬וכמו אותו מביא ביכורים צריכים אנו לראות עצמנו כאילו יצאנו ממצרים‪ ,‬מהמקום בו אנו נמצאים כעת‪.‬‬
‫סיפור יציאת מצרים נותן הקשר גדול ונצחי לעבודה היומיומית שלנו‪ .‬הפירות האלו‪ ,‬שעליהם האדם קורא את פרשיית ארמי‬
‫אובד אבי‪ ,‬לא התחילו לפני ‪ 4‬שנים‪ ,‬אלא שורשיהם נטועים עוד בלידת האומה‪ .‬בליל הסדר מתחברים העבר‪ ,‬ההוה והעתיד‬

‫ויוצרים תמונה שלמה של‪ ...‬חיים!‬

‫פנ ִינ ִים אמו ּנה | פסח תשפ״ב | ‪7‬שׁל‬

‫ַו ָּיֵרעּו ֹא ָתנּו ַהִּמ ְצִרים ַו ְי ַעּנּונּו‪ַ ,‬ו ִי ְּתנּו ָע ֵלינּו ֲע ֹב ָדה ָק ָ ׁשה‪ַ .‬ו ָּיֵרעּו אֹ ָתנּו ַהִּמ ְצִרים – ְּכ ָמה ֶ ּׁשֶּנ ֱא ַמר‪ָ :‬ה ָבה‬
‫ִנ ְת ַחְּכ ָמה לֹו ֶּפן ִיְרֶּבה‪ְ ,‬ו ָה ָיה ִּכי ִת ְקֶרא ָנה ִמ ְל ָח ָמה ְונֹו ַסף ַּגם הּוא ַעל ׂשֹ ְנ ֵאינּו ְו ִנ ְל ַחם־ָּבנּו‪ְ ,‬ו ָע ָלה ִמן־ ָה ָאֶרץ‪.‬‬

‫במצרים היה רע‪ ,‬בלי ספק‪ .‬המצרים הגדילו לעשות בשעבוד בני ישראל בפרך‪ .‬בשיטות אכזריות ומשונות‪ ,‬לתת לגברים עבודות‬
‫של נשים ולהפך‪ ,‬להטיל מלאכות ללא תכלית‪ ,‬וליטול מהעובד את הטעם המתוק של ראיית התועלת שבמעשיו‪ ,‬גזירת השלכת‬
‫הבנים ליאור ועוד ועוד כרוע ליבם‪ .‬אולם‪ ,‬משמעות נוספת עולה מתוך נוסח זה‪ .‬אם מטרת ההגדה היתה רק לומר שהמצרים עשו‬

‫לעם ישראל דברים רעים‪ ,‬היה נכון יותר לומר‪“ ,‬וירעו לנו“‪ .‬מהי הכוונה המסתתרת בניסוח “וירעו אותנו“?‬
‫מביא הרצי“ה בשם המדרש‪ ,‬שיש כאן רמז לדבר נוסף שהתרחש במצרים‪ ,‬המצרים לא רק הרעו לנו אלא גם הרעו אותנו‪.‬‬
‫המצרים גרמו לעם ישראל להיות רעים‪ .‬האכזריות שעם ישראל ספג במצרים‪ ,‬הלחץ‪ ,‬הדחק‪ ,‬הפרדת הבעלים מנשותיהם‪ ,‬והנשים‬
‫מילדיהם‪ ,‬פיתחו תכונות לא טובות בעם ישראל שאח“כ לקח זמן להתנקות מהם‪ .‬לגרום לתכונות רעות להידבק בעם ישראל‬

‫חמור לא פחות מעבודת הפרך‪ .‬גם על הדבר הרע הזה הכה אותם הקב“ה בעשר מכות‪.‬‬
‫ואולי משמעות נוספת טמונה כאן‪“ ,‬וירעו אותנו“ ‪ -‬עשו אותנו רעים בעיני עצמנו‪ .‬שנים של שעבוד והשפלה יוצרות תודעה‬
‫לאומית של עם כנוע ומושפל‪ ,‬עם ישראל מאמץ מבט שלילי על עצמו‪ ,‬כאילו אינו ראוי לחרות‪ ,‬כאילו נועד לעבדות‪ ,‬כאילו הוא‬
‫באמת רע‪ .‬גם על זה לקו המצרים‪ ,‬וגם מזה יצאנו לחרות‪ .‬בפסח נגאלנו מעבודת הפרך‪ ,‬התחלנו להיגאל מהרע שדבק בנו‪ ,‬וחסד‬

‫ד‘ שפעל לעמו‪ ,‬בנה לנו מבט חיובי על עצמנו‪ ,‬הקומה הלאומית הלכה והזדקפה‪.‬‬

‫ַּכ ָמה ַמ ֲעלֹות טֹובֹות ַלָּמקֹום ָע ֵלינּו! ִאּלּו הֹו ִצי ָאנּו ִמ ִמ ְצַר ִים ְוֹלא ָע ָ ׂשה ָב ֶהם ְ ׁש ָפ ִטים‪ַּ ,‬ד ֵּינּו‪.‬‬
‫ִאּלּו ִה ְכ ִני ָסנּו ְל ֶאֶרץ ִי ְשָׂר ֵאל ְוֹלא ָב ָנה ָלנּו ֶאת־ֵּבית ַהְּב ִחיָרה‪ַּ ,‬ד ֵּינּו‪.‬‬

‫הכיצד נאמר “דיינו“ על גאולה כה חלקית? הוציאנו ממצרים ולא עשה בהם שפטים ולא נתן לנו את התורה ‪ -‬זה מספיק לנו?‬
‫אלא שדיינו להודות אפילו על זה‪ .‬בעם ישראל יש יחס כפול לטובות המקום עלינו‪ .‬מצד אחד ‪ -‬אנחנו מודים לה‘ על כל טובה‪ ,‬ולו‬
‫הקטנה והחלקית ביותר‪ ,‬ושמחים בה‪ ,‬אך מצד שני ‪ -‬אין אנו מסתפקים בטוב חלקי אלא שואפים תמיד להתקדם לעבר טוב גדול‬
‫יותר ויותר‪ .‬אכן גם על היציאה עצמה היינו מודים לה‘‪ ,‬אך ודאי לא שוקטים על שמרינו אלא שואפים לכל הטובות ‪ -‬עד ארץ‬
‫ישראל ובניין בית הבחירה‪ .‬מכאן נלמד לחיים שלנו בכל יום ויום ‪ -‬להודות ולשמוח על כל דבר‪ ,‬ועם זאת ‪ -‬לשאוף להתקדם‬

‫כל הזמן‪( .‬ע“פ המלבי“ם)‬

‫ַרָּבן ַּג ְמ ִלי ֵאל ָה ָיה אֹו ֵמר‪ָּ :‬כל ֶ ׁשֹּלא ָא ַמר ְשׁל ָשׁה ְּד ָבִרים ֵאּלּו ַּבֶּפ ַסח‪ ,‬לא ָי ָצא ְי ֵדי חֹו ָבתֹו‪,‬‬
‫ְו ֵאּלּו ֵהן‪ֶּ :‬פ ַסח‪ַ ,‬מָּצה‪ּ ,‬ו ָמרֹור‪.‬‬

‫פסח‬

‫באופן מפתיע‪ ,‬מבחינה התורה בין שני חגים‪ ,‬שבאופן פשוט אצלנו מהווים אותו חג; בספר ויקרא נאמר כך‪ַּ :‬ב ֹח ֶדׁש ָהִראׁשֹון‬
‫ְּב ַאְרָּב ָעה ָעָׂשר ַלחֹ ֶדׁש ֵּבין ָה ַעְרָּב ִים ֶּפ ַסח לד‘‪ּ :‬ו ַב ֲח ִמׁ ָּשה ָעָׂשר יֹום ַל ֹח ֶדׁש ַהֶּזה ַחג ַהַּמּצֹות ַלד‘ ִׁש ְב ַעת ָי ִמים ַמּצֹות ּ ֹתא ֵכלּו‪:‬‬

‫חג הפסח חל בי“ד בניסן‪ ,‬ואילו חג המצות מתחיל בט“ו בניסן ונמשך שבעה ימים‪ .‬מקור שני החגים הוא באותו אירוע היסטורי‪,‬‬
‫מדוע אם כן מייחדת לו התורה שני חגים שונים? מה עניינו של כל חג?‬

‫בי“ד בניסן שוחטים עם ישראל את קורבן הפסח‪ ,‬ומדמו נותנים על המזוזות ועל המשקוף‪ ,‬ואילו את בשר הפסח אוכלים בליל ט“ו‬

‫‪ | 8‬פנ ִינ ִים אמו ּנה | פסח תשפ״בשׁל‬

‫על מצות ומרורים‪ .‬במקביל לאכילת הפסח‪ ,‬ד‘ עובר בארץ מצרים ומכה את בכוריהם‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬מגרש פרעה בחצי הלילה‬
‫את עם ישראל בחיפזון‪ ,‬ובבוקר יצאו בני ישראל ממצרים‪.‬‬

‫יש כאן שני אירועים שונים‪ ,‬וכל אחד מהם ראוי להתייחסות בפני עצמו‪ ,‬וליל הסדר‪ ,‬הוא הלילה המחבר ביניהם‪ .‬התוצאה הסופית‬
‫של התהליך היא היציאה לחרות‪ ,‬אירוע זה מצוין ב“חג המצות“ ‪ -‬בט“ו בניסן‪ ,‬אך הדרך אל תוצאה זו התחילה כבר ביום י“ד ‪-‬‬
‫“חג הפסח“‪ ,‬חג שמציין את הקורבן שעם ישראל הקריב עוד לפני היציאה‪ ,‬העבודה הרוחנית שעם ישראל נדרש לה עוד בהיותו‬
‫במצרים‪ .‬כדי להבין נכון את החג‪ ,‬אי אפשר להתחיל מיד ב“חג המצות“ מבלי לעבור ב“חג הפסח“‪ ,‬יש בזה פספוס המהות של‬
‫היציאה לחירות‪ .‬יציאת מצרים איננה רק סיום השעבוד אלא בראש ובראשונה כניסה לעבדות אחרת ‪ -‬עבודת ד‘‪ ,‬המתבטאת‬
‫בקורבן הפסח‪ .‬רק מתוך הפנמת התהליך ‪ -‬שהתחיל בשעבוד‪ ,‬ונמשך דרך עבודת הפסח בי“ד והאכילה בט“ו‪ ,‬ניתן לצאת ידי‬

‫חובת “חג המצות“ ‪ -‬ולהיפגש באמת עם הגאולה שנגאלו אבותינו במצרים‪.‬‬

‫מצה‬

‫כל השנה אנחנו אוהבים חמץ‪ .‬על ידי התפיחה והחימוץ מפיק האדם מגרגרי חיטה קטנים וקשים‪ -‬מיני מאפה בטעמים ו ִמרקמים‬
‫שונים ומגוונים‪ .‬לאפות לחם בלי להתפיח אותו זה פספוס ‪ -‬בשאר ימות השנה‪ .‬אבל לא בפסח! הלילה הזה ‪ -‬כולו מצה‪ .‬מצה‬

‫היא מלשון תמצית‪ .‬רק קמח ומים‪ ,‬בלי שום תוספת‪ .‬לא טעמים נוספים ולא חימוץ‪.‬‬
‫בליל הלידה של עם ישראל‪ ,‬אנחנו חוזרים לתמצית מהותנו ‪ -‬להיות עם לד‘‪ .‬ברגע לידת תינוק ‪ -‬הוריו אוהבים אותו בלי שום‬
‫הישגים שאליהם הוא הגיע‪ .‬להיות בן חורין אמיתי זה לדעת שיש לי ערך עוד לפני ההישגים ומיצוי הכישרונות‪ ,‬וכך לא להיות‬

‫משועבד אליהם‪.‬‬
‫כל השנה כולה‪ ,‬על גבי התמצית יש תוספות‪ ,‬יש הרחבות‪ .‬במהלך החיים‪ ,‬אנחנו רוכשים לעצמנו תכונות וכישורים נוספים‪ ,‬אבל‬
‫פעם אחת בשנה אנחנו מסירים את הכול וחושפים את התשתית‪ ,‬את המהות‪ ,‬את הזהות היסודית ביותר שלנו‪ ,‬בלילה הזה ‪ -‬אנחנו‬

‫מצה‪( .‬ע“פ המהר“ל מפראג)‬

‫מרור‬

‫מה עניינו של המרור בלילה של מתיקות‪-‬החרות? ללמדנו שלעיתים דווקא המרור הוא המוליד את‬
‫המתיקות‪ַ“ .‬ו ְי ָמְררּו ֶאת ַחֵּיי ֶהם‪ַ ...‬וִּי ְז ָעקּו ַו ַּת ַעל ַׁשְו ָע ָתם“‪ .‬קושי השעבוד במצרים התחיל ‪ 86‬שנים לפני היציאה‪ ,‬ביום שבו נולדה‬

‫מרים הנביאה‪ .‬על כן נקראת שמה מרים‪ ,‬על שם אותה מרירות‪ .‬ובדיוק אז ‪ -‬התחילה מרכבת הגאולה להניע את גלגליה‪.‬‬
‫תחושת המרירות והכאב מעידה שהמצב הנוכחי כבר לא מתאים‪ ,‬לפעמים נוח להיות עבד‪ ,‬לחיות ללא אחריות ולאכול “קישואים‬

‫ואבטיחים“‪ .‬כאשר התחיל להיות לנו מר ‪ -‬זו העדות שתקוות בני חורין הוצתה בליבנו‪.‬‬
‫פעמים רבות בחיים‪ ,‬אם נתבונן היטב‪ ,‬נגלה כי הכאב הוא איתות על הצורך להתקדם‪ .‬לכן דווקא כאשר אנחנו ֹחִווים את פסגת‬

‫החושך ‪ -‬מגיעה איילת השחר ואיתה אנו יוצאים מאפלה לאורה‪ ,‬משעבוד לגאולה‪( .‬ע“פ המהר“ל מפראג)‬

‫ְל ִפי ָכְך ֲא ַנ ְחנּו ַח ָּי ִבים ְלהֹודֹות‪ְ ,‬ל ַהֵּלל‪ְ ,‬ל ַ ׁשֵּב ַח‪ְ ,‬ל ָפ ֵאר‪ְ ,‬לרֹו ֵמם‪ְ ,‬ל ַה ֵּדר‪ְ ,‬ל ָבֵרְך‪ְ ,‬ל ַעֵּלה ּו ְל ַקֵּלס ְל ִמי ֶשׁ ָע ָשׂה‬
‫ַל ֲאבֹו ֵתינּו ְו ָלנּו ֶאת־ָּכל־ ַה ִנ ִּסים ָה ֵאּלּו‪:‬‬

‫החלק המרכזי בליל הסדר הוא ה‘מגיד‘‪ ,‬ושיאו של חלק ה‘מגיד‘‪ ,‬שממנו נצא לחלק הראשון של ההלל‪ ,‬מונח במשפטים הקצרים‪,‬‬
‫המסמנים את המגמה של כל הסיפור‪‘ ,‬לפיכך‘ ‪ -‬כל מה שעברנו מתחילת ההגדה מוביל אותנו למסקנה ש‘אנחנו חייבים להודות‘!‬
‫ייתכן שיש בכך הסבר נוסף מדוע בחרו חז“ל דווקא בפרשיית הבאת הביכורים כתשתית לסיפור יציאת מצרים ‪ -‬משום שבה אנו‬

‫מוצאים אדם שעולה לבית המקדש כדי להודות ‘על כל הטוב אשר נתן לך ד‘ אלקיך‘‪.‬‬
‫אם נהיה ראויים ונראה את עצמנו כאילו אנחנו יצאנו ממצרים‪ ,‬לא נוכל שלא להגיע למסקנת ההודאה לרבש“ע‪ .‬הרב קוק מחדש‪,‬‬

‫פנ ִינ ִים אמו ּנה | פסח תשפ״ב | ‪9‬שׁל‬

‫שלמילה הודאה ישנן שתי משמעויות בעברית ‪ -‬מלשון הודיה ומלשון הודאה על האמת (כמו מודה באשמה) ‪ -‬אנו מודים לקב“ה‬
‫על כל הטוב אשר גמלנו‪ ,‬הן הטוב הידוע לנו והן הטוב הגדול שכלל איננו מודעים אליו (ע“פ השפת אמת)‪ ,‬ודרך ההכרה בחסדיו‬

‫הגדולים כלפינו אנו מבינים שיש לנו תפקיד ושליחות ומתכווננים לבצע אותם על הצד הטוב ביותר‪.‬‬
‫אז בואו‪ ,‬נגביה את כוס היין אל על (שו“ע) ונבטא מעומק נשמתנו שיר תודה על הטוב הסובב אותנו‪ ,‬ולעיתים איננו מבחינים‬
‫בו ‪ -‬יכולתנו ללמוד ולהתקדם‪ ,‬תפקוד האיברים‪ ,‬המשפחה‪ ,‬החברים‪ ,‬הרפואה‪ ,‬הצלחתם של גורמי הביטחון לשמור על הכבשה‬

‫שממשיכה להתקדם כל הזמן‪ ,‬למרות ‪ 70‬הזאבים שעדיין אורבים לטורפה‪ .‬תודה על כל מה שבראת תודה על מה שלי נתת‪.‬‬

‫צפּון‬

‫בליל הסדר אנחנו חוגגים את שמחת החרות שבגאולת מצרים‪ .‬הצפנת האפיקומן מבטאת את התכונה המופלאה של עם ישראל‬
‫‪ -‬לדעת שהגאולה‪ ,‬שהתחילה ביציאת מצרים‪ ,‬הולכת ונחשפת בכל דור‪ ,‬עוד ועוד‪ .‬דרך האפיקומן מתברר שגאולה היא תהליך‬
‫אישי ולאומי ‪ -‬מתמיד‪ .‬כל מצב חדש שמתגלה טומן בחובו מצבים רבים נוספים שעדיין צפונים‪ .‬עם כל השמחה על הטוב שנחשף‬

‫לעינינו ‪ -‬אנחנו יודעים שהטוב הצפּון גדול בהרבה ואין‪-‬סופי‪ָ “ .‬מה ַרב טּו ְבָך ‪ֲ -‬א ֶשׁר ָצ ַפ ְנ ָּת ִּליֵר ֶאיָך“‪( .‬ע“פ שפת אמת)‬

‫לילה של סדר‬

‫הפיוטים שאיתם אנו חותמים את הסדר ‪ -‬מספרים לנו שיש לעולם סדר‪ .‬יש לבניין העולם אדריכל‪ ,‬יש לבירה בעל הבית‪ .‬ב“אחד‬
‫מי יודע“ מתברר שלכל מספר יש משמעות‪ ,‬והעולם איננו אוסף של מקרים‪ ,‬והכול נובע משורש השורשים ‪“ -‬אחד אלוקינו‬

‫שבשמיים ובארץ“‪.‬‬
‫ב“חד גדיא“ מתחדד שאומנם העולם בנוי מתהליכים שנראים קטנים מאוד וחסרי משמעות ‪ -‬אך בסוף מגיעים לקב“ה‪ .‬בלילה‬

‫הזה אפשר לגעת בסדר של הניסים‪ ,‬בסדר של הטבע‪ ,‬ודרכם ‪ -‬בסדר של הנשמה‪( .‬ע“פ הרב חננאל אתרוג)‬

‫ּכַ ֲא ׁשֶר ז ָכִינּו ְל ַסּ ֵדר אֹותֹו‪,‬‬

‫ּכֵן נ ִז ְּכֶה ל ַ ֲעׂשֹותֹו‪.‬‬

‫חוברת זו נכתבה על ידי מלמדים בשיעורי אמונתך ברחבי הארץ‪.‬‬
‫כמאה קבוצות לימוד אמונה פועלות בקהילות ויישובים בכל הארץ מדי שבוע‬

‫לפתיחת קבוצת אמונתך אצלך בקהילה‬
‫סרקו את הקוד‪:‬‬
‫‪www.emunatecha.org.il · 055-2777788‬‬

‫‪ | 10‬פנ ִינ ִים אמו ּנה | פסח תשפ״בשׁל‬

‫מאמרים לכבוד החג‬ ‫עלפשוםס מה?ח‬

‫מאת ראשי ישיבת שבי חברון ובוגריה‬

‫גדולה – באותה שעה קמים עלינו אויבינו לכלותינו‪" .‬שלא‬ ‫והיא שעמדה‬
‫אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו"‪ ,‬והמלחמה בנו היא מלחמה‬
‫בהופעת שמו של הקב"ה והופעת מגמתו בעולם‪ .‬העובדה‬ ‫הרב משה בלייכר‬
‫שקמים עלינו לכלותינו גורמת לנו לברר את ערך חיינו‪ .‬היא‬
‫ראש ישיבת שבי חברון‬
‫גורמת לנו לא לאבד את צדקת קיומנו כעם‪.‬‬
‫"והיא שעמדה לאבותינו ולנו‪ ,‬שלא אחד בלבד עמד עלינו‬
‫בכל דור ודור ישנה הבטחה אלוקית שהבירור הזה יתקיים‪,‬‬ ‫לכלותנו‪ ,‬אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו‪,‬‬
‫שהקב"ה לא יעזוב את עמו ישראל לעולם‪" ,‬והקב"ה ברוך‬
‫והקדוש ברוך הוא מצלנו מידם"‪.‬‬
‫הוא מצילנו מידם"‪.‬‬
‫כבר התקשו הראשונים – מה פירוש "והיא שעמדה לאבותינו‬
‫גם בדור שלנו‪ ,‬ההתמודדויות שאנו עוברים שייכים לתהליך‬ ‫ולנו"? מה הדבר שמציל אותנו בכל דור ודור מאויבינו?‬
‫של בירור מהותם של ישראל‪ .‬עלינו להכיר בעצמנו מה אנו‬
‫מה חיינו‪ ,‬מה ערכה של מדינת ישראל‪ ,‬לשם מה חזרנו הנה‬ ‫אפשר לדייק בדברי המגיד ולומר‪ ,‬שמה שכתוב "והיא‬
‫לאחר אלפיים שנות גלות‪ .‬אלו תהליכים לא פשוטים שאינם‬ ‫שעמדה וכו" נסמך על מה שכתוב בהמשך המשפט – "שלא‬
‫אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו וכו'"‪ .‬אך זהו דבר תמוה‪ ,‬איך‬
‫קורים ברגע‪ ,‬הם לוקחים זמן‪.‬‬
‫העובדה שקמים עלינו אויבים הוא הדבר שמצילנו?‬
‫כמובן שיש להילחם בכל מי שקם עלינו מלחמת חורמה‪ ,‬אבל‬
‫צריך לדעת שהשלום האמיתי טמון בהכרה שלנו מה ערך‬ ‫החידוש הגדול של יציאת מצרים איננו שניצלנו מהמצרים‪,‬‬
‫אלא שנולד עם ישראל‪ ,‬הופיע במציאות ה'תינוק' אשר נושא‬
‫חיינו הלאומיים והפרטיים‪.‬‬ ‫בקרבו את כל התוכן של המגמה האלוקית העליונה‪" .‬עם זו‬

‫המשימה הגדולה המוטלת על כתפינו היא לבנות גדודים של‬ ‫יצרתי לי תהלתי יספרו"‪.‬‬
‫מאמינים אשר מכירים בגדלותו של הדור שלנו‪ ,‬מכירים את‬
‫ערך התחיה‪ ,‬חיים את האמת הזאת בחייהם‪ ,‬ומקרינים אותה‬ ‫בשעה שאנו יורדים ממעלתנו‪ ,‬כאשר אנחנו שוכחים שכל‬
‫לכל סביבתם‪ .‬מתוך כך יתגלה בנו העוז להילחם באויבינו‬ ‫תכלית חיינו כעם הוא להופיע את קידוש השם הגדול‪ ,‬לברר‬
‫עד תום‪ ,‬ולהופיע את חיינו הלאומיים על כל מרחבי ארצנו‪.‬‬ ‫כיצד החיים כולם שייכים לטהרה גדולה ולאצילות קודש‬

‫ועוד חומרות רבות שמובאות בחז"ל ואותן אנו נוהגים הלכה‬ ‫על חרות וחמץ‬
‫למעשה‪ .‬האווירה הנוצרת היא שחמץ הוא דבר איום במיוחד‪,‬‬
‫ומכאן מתבקשות הדרשות הרואות בו משל ליצר הרע‪ .‬כבר‬ ‫הרב חננאל אתרוג‬
‫בזוהר הקדוש ממשיל את היצר הרע לחמץ ורבים וגדולים‬
‫דרשו כך בעקבותיו‪ .‬ידועים הדברים המובאים בשם האר"י ‪-‬‬ ‫מ״מ ראש ישיבת שבי חברון‬
‫"הנזהר ממשהו חמץ בפסח ‪ -‬מובטח לו שלא יחטא כל השנה‬
‫כולה"‪ .‬וישראל קדושים נהגו לנקות את הבית מחמץ הרבה‬ ‫התורה מתיחסת לאיסור אכילת חמץ בפסח בחומרה רבה‪ִּ" -‬כי‬
‫ָּכל ֹא ֵכל ָח ֵמץ ְו ִנ ְכְר ָתה ַהֶּנ ֶפׁש ַה ִהוא ִמִּיְׂשָר ֵאל" [שמות פרק יב]‪.‬‬
‫מעבר לדרישה ההלכתית הבסיסית‪.‬‬ ‫מעבר לאיסור האכילה שקיים גם בתחומים אחרים בהלכה‪,‬‬
‫כאן הוסיפה התורה איסור ייחודי של בל יראה ובל ימצא‬
‫אלא שחמץ אסור באכילה רק בימי הפסח‪ ,‬בכל השנה כולה‬
‫הוא המאכל המרכזי שמבטא את ברכת השי"ת עלינו "המוציא >>>‬

‫פנ ִינ ִים אמו ּנה | פסח תשפ״ב | ‪11‬שׁל‬

‫לעמוד על המשמר שההגשמה לא תרמוס תחתיה את החלום‪.‬‬ ‫>>>‬
‫החמץ מבורך בתנאי שאני הריבון המשתמש בו לרצוני ולא‬ ‫לחם מן הארץ"‪ .‬בכל מועד ושבת אנו קובעים סעודה על לחם‬
‫הוא השולט עלי‪ .‬יש בעולם קולות ודיעות שיש בהם ברכה‬ ‫משנה ובחג השבועות אף נקריב חמץ על גבי המזבח‪ .‬אנחנו‬
‫ונוכל לקבלה רק אם נתמסר לחרות הפנימית שלנו‪ .‬קודם‬ ‫מבקשים שלא לחטוא כל השנה אבל בודאי שלאחר ימי החג‬
‫מבערים את החמץ ומסלקים אותו מכל פינה ובכך מצהירים‬ ‫נשוב ונאכל לחם‪ .‬מדוע דוקא החמץ‪ ,‬החיטה במצבה המזין‬
‫לעצמנו שאנחנו מוכנים לוותר אם צריך לוותר ואפילו לכאוב‬
‫אם צריך לכאוב‪ .‬קודם כל להיות מסוגלים להגיד "לא!" ורק‬ ‫והמשביע‪ ,‬נבחר להיות משל וסמל ליצר הרע?‬
‫מתוך כך נוכל לברר מה "כן"‪ .‬בן חורין הוא כמו מצה‪ ,‬אני כפי‬
‫פסח הוא חג החירות‪" ,‬אשר גאלנו מעבדות לחרות" אך‬
‫שאני‪ ,‬אני וחלומותיי‪.‬‬ ‫האתגר המאיים על חירותנו אינו מצרים‪ ,‬הם כבר מזמן עברו‬
‫מן העולם‪ .‬האתגר האמיתי הוא מצב שבו מול שטף החיים‬
‫לפסח יש כוח להוציא אותנו לחרות‪ ,‬לשוב ולעורר את האני‬ ‫אנחנו עלולים לשקוע בדרישות של הרגע ולאט לאט לשכוח‬
‫העצמי‪ .‬לעצור לרגע את השעון‪ ,‬להוריד חלודה ולחלוץ‬ ‫מי אני ומי בקשתי להיות‪ .‬אנו נדרשים לכלים ויש להם‬
‫עצמות‪ .‬ליל הסדר הוא חלון זמן שבו משתחררים ממערכות‬ ‫מחירים‪ ,‬ולעיתים השחיקה מטשטשת מה טפל ומה עיקר‪.‬‬
‫הלחצים וחוזרים לגעת ברצונות הטהורים שלנו‪ ,‬במי אנחנו‬
‫רוצים להיות‪ .‬בלילה הזה אנחנו זוכרים שאנו בני מלכים‪,‬‬ ‫המשימה היא להיות בני חורין מול עצמנו‪.‬‬
‫ונסיך אמיתי לא עוסק באינטרסים שלו אלא בעיקר באחריות‬
‫שלו‪ .‬בלילה הזה כולנו אוכלים מרור למרות שהוא לא טעים‬ ‫התנאי הבסיסי לחירות היא היכולת של האדם להשתחרר‬
‫ומסובים גם אם לא תמיד נוח להסב‪ .‬הלילה הזה כולו מצה‬ ‫ולו לזמן קצר מה"חמץ"‪ ,‬מכל אותם כלים חשובים ויכולות‬
‫ומתוכו נוכל לשוב אל החמץ לאחר הפסח ואפילו להעלותו‬ ‫שרכשנו בעמל ושעוזרים לנו במלחמת החיים‪ .‬כשהרע ברור‬
‫ומסומן‪ ,‬הוא מייצר קושי אך לא מערער על החירות‪ .‬דוקא‬
‫לקרבן‪.‬‬ ‫כשאור וחושך משמשים בעירבוביה עולה החשש שנתלהב‬
‫מהאור ונתעלם מהחושך‪ .‬חשוב להגשים חלומות אבל צריך‬

‫הקטן הסלולרי ָאנּו ּו ָב ֵנינּו ּו ְב ֵני ָב ֵנינּו ְמ ֻ ׁש ְע ָ ּב ִדים‪ – .‬אם כן –‬ ‫הֲ ֵרי ָאנּו ּובָנ ֵינּו‬
‫הטכנולוגיה מועילה או מזיקה? משעבדת או גואלת?‬ ‫ְמ ׁשֻ ְעבָּ ִדים?‬

‫התורה בפרשת כי תבא מתארת עתיד קודר מאד ח"ו‪ ,‬לישראל‬ ‫הרב מנחם פרל‬
‫" ַתּ ַחת ֲא ֶשׁר ֹלא ָע ַב ְד ָתּ ֶאת ה' ֱא‪ֹ-‬ל ֶהיָך ְבּ ִ ׂש ְמ ָחה ּו ְבטּוב ֵל ָבב‬ ‫ראש מכון צמת להלכה‬
‫ֵמרֹב כֹּל" (דברים כח‪,‬מז)‪ .‬הסבל הנורא המתואר שם‪ ,‬לא מגיע‬
‫לישראל ַתּ ַחת ֲא ֶשׁר ֹלא ָע ַבד ֶאת ה'‪ ,‬אלא תחת אשר לא עשה‬ ‫וטכנולוגיה‬

‫זאת " ְבּ ִ ׂש ְמ ָחה ּו ְבטּוב ֵל ָבב ֵמ ֹרב ּכֹל"‪.‬‬ ‫ְו ִאּלּו ֹלא הֹו ִציא ַה ָקּדֹוׁש ָ ּברּוְך הּוא ֶאת ֲאבֹו ֵתינּו ִמ ִ ּמ ְצָר ִים‪ֲ ,‬הֵרי‬
‫ָאנּו ּו ָב ֵנינּו ּו ְב ֵני ָב ֵנינּו ְמ ֻ ׁש ְע ָבּ ִדים ָה ִיינּו ְל ַפְר ֹעה ְ ּב ִמ ְצָר ִים‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬נח איננו אברהם‪ .‬אברהם פרץ את הדרך הרוחנית בעולם‪,‬‬
‫הדרך להכרת השגחת ה' וניהולו את העולם הזה‪ ,‬וממילא‬ ‫נֹ ַח נקרא כך ֵלאמֹר‪ֶ :‬זה ְי ַנ ֲח ֵמנּו ִמ ַ ּמ ֲע ֵשׂנּו ּו ֵמ ִע ְצּבֹון ָי ֵדינּו‪ִ ,‬מן‬
‫את חובתינו לעבדו‪ .‬נח‪ ,‬סלל את הדרך לחיים נוחים יותר‪,‬‬ ‫ָה ֲא ָד ָמה ֲא ֶשׁר ֵאֲרָרּה ה' (בראשית ה‪,‬כט)‪ .‬השימוש בטכנולוגיה‬
‫נחשב בעיני דורו כנחמה לעולם בו בזיעת אפיים אדם משיג‬
‫באמצעותם נוכל לעבוד את ה'‪.‬‬ ‫את לחמו‪ .‬במרוצת הדורות‪ ,‬היו שראו בטכנולוגיה ניסיון‬

‫בפסח זה‪ ,‬שוב איננו משועבדים‪ ,‬לא לפרעה‪ ,‬לא למוסכמות‬ ‫היצר‪ ,‬אותו יש לדחות‪.‬‬
‫חברתיות‪ ,‬לא לציפיות של אחרים מאיתנו‪ ,‬לא משועבדים‬
‫כלל‪ .‬בני חורין אנחנו‪ ,‬וככאלה משתמשים אנו בכל הכלים‬ ‫כתב ה'לקט יושר' (ח"ב עמ' לט)‪" :‬וזכורני שאמר (בעל‬
‫שנתן לנו רבש"ע לעבדו בהם‪ ,‬במדע ובטכנולוגיה‪ ,‬בתרבות‬ ‫תרוה"ד – מ‪.‬פ‪ :).‬אותם הבחורים העשירים המפונקים שעשו‬
‫ובספורט‪ .‬החזון לנהל מדינה יהודית מודרנית מתוקנת‪" ,‬כדי‬ ‫להם שולחנות כשיושבין במקומן הופכין השולחן לאי זה‬
‫להגשימו‪ ,‬אנו צריכים להתעורר בכחותינו כולם‪ ,‬להשתמש‬ ‫צד שירצו ועליו הרבה ספרים‪ ,‬לא טוב הם עושים‪ .‬אדרבה‬
‫בכל האמצעים שהזמן מביא‪( ".‬אורות‪ ,‬המלחמה ג)‪ .‬א"כ‪,‬‬ ‫כשמבקש אחר הספר ובא לו בטורח גדול זכור באותו מעשה‬
‫הטכנולוגיה עלולה להזיק ולשעבד‪ ,‬אך עשויה על מנת‬ ‫מה שרוצה ללמוד"‪- .‬מה נאמר‪ ,‬אם כן‪ ,‬היום כשאנו משתמשים‬

‫שנרתום אותנו לעבודת ה' בתבונה ובאומץ‪.‬‬ ‫לרוב בפרויקט השו"ת‪ ,‬באוצר החכמה וכדומה?‬

‫כתלמיד המחזור הראשון של ישיבת שבי חברון‪ ,‬למדנו‬ ‫במאות השנים האחרונות הטכנולוגיה פרצה דרכים רבות‪.‬‬
‫מהרב משה בלייכר‪ ,‬לעשות כל דבר ב'גדלות'‪ ,‬להתחקות‬ ‫יש שיגדירו – סללה דרכים רבות‪ .‬את ‪ Google‬אימצנו‪,‬‬
‫אחר שורשי כל סוגיא‪ ,‬במקור היותר עמוק שלה‪ ,‬ולא לוותר‬ ‫מ‪ Facebook-‬נרתענו‪ .‬אך היום כולם יודו שלמכשיר‬
‫לעצמנו‪ .‬ועל כך תודתנו לרב‪ ,‬ולממשיכי דרכו‪ ,‬הרב חננאל‪,‬‬
‫‪ | 12‬פנ ִינ ִים אמו ּנה | פסח תשפ״בשׁל‬
‫הר"מים והנהלת הישיבה‪.‬‬

‫נאזור אומץ ונשאל את עצמנו ‪ -‬מדוע איננו אוהבים שאלות?‬ ‫איך חוזרים‬
‫בשאלה?‬
‫כנראה שכך טבע האדם‪ ,‬ששאלה מציבה בפניו תמונת ראי על‬
‫שעדיין הוא איננו מושלם‪ ,‬ואין זו הרגשה נוחה‪.‬‬ ‫הרב אליסף שטרן‬

‫ליל הסדר הוא ממלכת השאלות ולא בכדי “מה נשתנה” הוא‬ ‫ראש ארגון אמונתך‬
‫הביטוי המפורסם ביותר מתוך ההגדה וכן רבים מהמנהגים‬
‫שלנו בסדר מכוונים לתכלית אחת‪“ :‬כדי שיראו הבנים‬ ‫מספרים על תלמיד אחד בישיבת כפר חסידים‪ ,‬שהתפאר בפני‬
‫המשגיח‪ ,‬רבי אליהו לופיאן‪ ,‬שמאז היותו בן ארבע עשרה אין‬
‫וישאלו”‪.‬‬
‫לו שאלות באמונה‪.‬‬
‫אז מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שדווקא בו אנחנו‬
‫רוצים שאלות? ליל הסדר הוא לילה שמאיר כמו יום‪“ ,‬משומר‬ ‫“חבל עליך”‪ ,‬ענה לו המשגיח‪“ ,‬שבכל ענייניך אתה כבר‬
‫מן המזיקים”‪ ,‬ודווקא כשיש לנו וודאות מוחלטת בערכים‬ ‫בן עשרים ואחת‪ ,‬ודווקא בענייני האמונה נשארת בן ארבע‬
‫שלנו ובאמונה שלנו – נפשנו מתעוררת לשאול שאלות‪ ,‬וגם‬
‫עשרה‪.”...‬‬
‫נפתחת לקבל תשובות‪.‬‬
‫עם ישראל הוא עם שאוהב שאלות‪ ,‬התלמוד כולו מלא‬
‫שני תפקידים יש לילדים בליל הסדר‪ ,‬הראשון לשאול בשיר‬ ‫בשאלות‪ ,‬וכל אחד יודע שיהודי עונה לשאלת חברו –‬
‫“מה נשתנה” והשני לחטוף ולהצפין את האפיקומן‪ .‬ושניהם‬ ‫בשאלה‪ .‬כאשר הילד שלי שואל אותי שאלה – הוא מעביר‬
‫מבטאים עניין אחד‪ .‬האומץ לשאול “מה נשתנה?” נובע‬
‫מעומק האמון שיש “ ָצפּון”‪ ,‬מוודאות טהורה שקיימים בנו‬ ‫לי שני מסרים‪,‬‬
‫מרחבי אין קץ שטרם הגענו אליהם ואפשר להגיע אליהם‪.‬‬
‫כך כל תשובה שאנחנו מקבלים היא בסיס לשאלה הבאה‪.‬‬ ‫הראשון – “אבא‪ ,‬אני בוטח בך שיש לך תשובה‪ ,‬או שלכל‬
‫כשאנחנו נשארים קצת ילדים ושואלים שאלות אנחנו כל‬ ‫הפחות תכבד את השאלה שלי ותפרגן לי עליה” והמסר השני‬
‫הוא “אבא‪ ,‬אני רואה שאתה יודע לשוחח איתי ולא רק לתת‬
‫הזמן מתקדמים‪ .‬ובשתי מילים‪ :‬חוזרים בתשובה‪.‬‬ ‫לי הרצאות חד סטריות”‪ .‬אנחנו‪ ,‬המבוגרים‪ ,‬יכולים (לנסות)‬
‫מיד לענות תשובות על שאלות הילדים‪ ,‬אבל נרוויח פי‬
‫ארגון אמונתך נולד מתוך תורה גדולה שלמדנו בשבי חברון‪,‬‬ ‫כמה אם נלמד מהם איך לשאול‪ .‬מה הביא את אותו תלמיד‬
‫המאמינה ַּבעומק החבוי בכל אחד ואחת מאיתנו‪ .‬בישיבה‬ ‫מישיבת כפר חסידים לחשוב שעדיף בלי שאלות באמונה?‬
‫למדנו שבכוחן של שאלות עמוקות והקשבה אמיצה לדבר ה’‬

‫בתורתו – להביא אותנו לפסגות שטרם הכרנו‪.‬‬

‫שלהם שהוסתו למקומות הלא נכונים‪ ,‬אבל השורש הוא‬ ‫סימנים‬
‫חיובי‪ .‬אם נדע לשים את העובדה הזאת תמיד מול העיניים‪,‬‬ ‫שמחזירים‬
‫למצוא ולהתמקד בחיוב ממילא נוכל להעלות אותם‪ .‬וזה גם‬ ‫לנו אבידות‬
‫נותן לנו מוטיבציה להתאמץ‪ ,‬להיכשל ולנסות שוב‪ .‬דוגמא‬
‫קטנה מתחום אחר‪ ,‬המוטיבציה שלי לקלף תפוז מגיעה מתוך‬ ‫הראל חצרוני‬

‫הידיעה הברורה שמתחת לקליפה מסתתר פרי מתוק‪.‬‬ ‫מייסד “הזולה של חצרוני”‬
‫של ‪ OU‬ישראל ואיש השטח‬
‫התורה הזאת שהוטמעה בי בעיר האבות מזכירה לי דברים‬
‫נפלאים של רבי שלמה הכהן מראדומסק על סימני ליל הסדר‪.‬‬ ‫היוזמה להקמת “הזולה של חצרוני”‪ ,‬ההתמסרות שלי אליה‬
‫הוא שואל ‪ :‬למה הם נקראים סימנים? למה לא מעלות הסדר?‬ ‫ולנוער היקר שמגיע אליה נזרעו בימים בהם למדתי בבית‬
‫שלבי הסדר? למה סימנים? רבי שלמה משיב כי המילה‬ ‫המדרש של ישיבת “שבי חברון” אצל מו”ר הרב משה בלייכר‬
‫“סימנים” מופיעה בהלכה בעוד עניין ‪ -‬השבת אבידה‪ .‬כמו‬
‫באבידה‪ ,‬גם בליל הסדר‪ ,‬תפקידם של הסימנים הוא להחזיר‬ ‫שליט”א‪.‬‬
‫לנו אבידות‪ .‬אבל לא אבידות חומריות של חפצים‪ ,‬בעלי חיים‬
‫וכיו”ב‪ ,‬אלא אבידות נפשיות‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אדם שנמצא בדיכאון‬ ‫בתחילת לימודיי בישיבה עוד הדרכתי בסניף “בני עקיבא”‬
‫אבדה לו השמחה‪ ,‬ויש מי שאיבד את הביטחון העצמי‪ ,‬או את‬ ‫שהגיעו אליו נערים מאתגרים מאוד גם בהתנהגותם וגם‬
‫השקט הנפשי שלו ועוד‪ ,‬המאבד יכול למצוא את אבדותיו‬ ‫ביחסם לתורה ולמצוות‪ .‬התייעצתי אז עם הרב בלייכר שהנחיל‬
‫לי מבט של אמונה‪ .‬הוא אמר לי ‪ :‬כל הדברים השליליים‬
‫אלה בעזרת לימוד מעמיק של סימני ליל הסדר‪.‬‬ ‫שבני הנוער האלה עושים‪ ,‬הם עושים מתוך הכוחות החיוביים‬

‫ע”פ זה הוא מלמד את שני סימנים הראשונים‪“ :‬קדש ורחץ”‪.‬‬

‫“קדש!” ‪-‬קבע לעצמך מטרה להיות קדוש‪“ .‬ורחץ!”–על >>>‬

‫פנ ִינ ִים אמו ּנה | פסח תשפ״ב | ‪13‬שׁל‬

‫יש לו נשמה אלוקית‪ ,‬ובעצמיותו הוא קדוש‪ .‬זה עוד לפני‬ ‫>>> מנת להיות קדוש רחץ והתנקה מהיצר הרע‪ .‬ומכל מה‬
‫הבחירה שלו ולפני היצר‪ ,‬כי זאת בחירה של הקב”ה בו‪ .‬זאת‬ ‫שמעכב אותך להשיג את המטרה להיות קדוש‪.‬‬

‫קדושה סגולית‪.‬‬ ‫אבל אם כך‪ ,‬הסדר הנכון צריך להיות רחץ וקדש‪ ,‬קודם כל‬
‫רחץ והסר מעליך את היצר הרע ומתוך כך תגיע לקדושה‪.‬‬
‫כאשר יהודי מכיר את הקדושה שלו הוא מבין שהיצר הרע עם‬
‫כל עוצמתו אינו יכול לשבור אותו‪ .‬כך מתוך השקפה כזאת‬ ‫מדוע אנחנו מקדימים את הקדש לרחץ?‬
‫הוא יכול לרחוץ מעליו את היצר‪ .‬לכן הסדר בהגדה קודם כל‬
‫הסדר הנכון אצל יהודי הוא ההבנה שלפני הכל הוא קדוש‪.‬‬
‫קדש! הכר את קדושתך על גבי זה רחץ!‬

‫בתוכנית אלוקית עוד מברית בין הבתרים וכדברי המהר”ל‬ ‫“וישלחהו‬
‫שהירידה למצריים היא הייתה הסיבה האלוקית למכירת יוסף‬ ‫מעמק חברון”‬
‫“וישלחהו מעמק חברון” ‪-‬מעצה עמוקה של הצדיק הקבור‬
‫בחברון‪ ,‬ולא הפוך! ממילא יש להבין מהו בכלל טעם הירידה‬ ‫הרב דוד טורנר‬
‫למצריים שממנה זכינו בעתיד להיגאל‪ ,‬יש להבין את הירידה‬ ‫ראש בית המדרש‬
‫למצרים לא כעונש אלא כריפוי אלוקי לתהליכים קודמים‪.‬‬
‫זהותנו הלאומית הייתה במשך כל תקופת האבות כל עוד‬ ‫גבעת שמואל‬
‫היו בני יעקב עדיין “יחידים” בסיכון שמא ניבלע במשפחת‬
‫העמים‪ .‬הפסוקים המוזכרים באגדה “ארמי אובד אבי”‬ ‫ההגדה מושתתת על היסוד של “מתחיל בגנות ומסיים בשבח”‬
‫מתייחסים בפשוטם כדברי האבן עזרא ליעקב אבינו ובניו‬ ‫ונחלקו האמוראים(פסחים קט”ז) מהו התוכן של ההגדה‪,‬‬
‫(“‪...‬וירד מצריימה ויהי שם לגוי”) שכביכול יעקב היה יכול‬ ‫שמואל נוקט את המבט המתבקש‪ ,‬מתחיל ב”עבדים היינו”‬
‫להיבלע באומה ה’ארמית’ ‪-‬שזה עומק דרשת חז”ל ש”לבן‬ ‫ומסיים ב”ויוצאנו ה’ משם”‪ -‬מעבדות לחירות‪ ,‬אך דעת רב‪,‬‬
‫ביקש לעקור את הכל” לא בפגיעה פיזית בבני ישראל אלא‬ ‫בר הפלוגתא‪ ,‬זוקקת ביאור‪ ,‬הגנות לשיטתו היא “מתחילה‬
‫באמירתו האומללה “הבנים בניי והבנות בנותיי וכל אשר‬ ‫עובדי עבודה זרה היו אבותינו”‪-‬רב לא מכוון לאירוע שהיה‬
‫אתה רואה לי הוא” בכריתת ברית של ‘הסכמי תרח’ האב‬ ‫בתקופת השעבוד במצריים אלא לתקופה קדומה בכמה‬
‫המשותף של בני ארם נהריים‪ ,‬שעלולה לטשטש את ייחדונו‬ ‫דורות‪“ :‬שנאמר בעבר הנהר ישבו אבותיכם תרח‪...‬ויעבדו‬
‫ובזה להפוך את תרח להיות “אבינו” ועמו כולנו עובדי ע”ז‪.‬‬ ‫אלוהים אחרים”‪ .‬וכאן הבן שואל מה לאירוע שנעשה בתקופת‬
‫חסד עשה עמנו ה’ בהבטחתו לאברהם “גר יהיה זרעך בארץ‬ ‫תרח לסיפור יציאת מצריים? ובכלל היכן עוד מצינו שתרח‬
‫לא להם” הגלות למצריים תרבות זרה ונוגדת אלינו הייתה‬ ‫נחשב “אבותינו” –”אין קורין אבות אלא לשלושה”? הפלא‬
‫ככור היתוך שחידד את השוני ביננו לאומות העולם ובנה‬ ‫מתעצם בכך שהגדת רב מסתיימת במילים “ויעקב ובניו ירדו‬
‫בנו חיסון לדורות ‪ -‬אנחנו זה לא הם ! כשבהשלמה להגדת‬ ‫מצריימה”‪ -‬האם מילים אלו הם אקורד סיום שיכונה “מסיים‬
‫רב‪ ,‬השבח הרוחני בניית הייחודיות שלנו בהיותנו עם ה’ באה‬
‫הגדת שמואל המדגישה את היציאה בפועל לחירות לאומית‪,‬‬ ‫בשבח”? הרי כאן רק התחילו צרותינו‪...‬‬

‫הטובה כפולה ומכופלת למקום עלינו‪.‬‬ ‫ואכן אם סיבת הירידה למצריים היתה כעונש בעקבות עוון‬
‫של מכירת יוסף וכיוצא בזה היה ניתן להבין את סיום תקופת‬
‫זכינו ללמוד בעיר האבות בעמק חברון תורה גדולה שנותנת‬ ‫השיעבוד והיציאה ממצרים כסיבה להודות ולהלל ש”נרצה‬
‫מבט מאיר על התהליכים שאנו זוכים לעבור בדור של גאולה‪.‬‬ ‫עווננו” הושלם התיקון וראויים אנחנו לשוב להיות בני‬
‫חורין‪ ,‬אך רב מזכיר לנו שהגירות במצריים הייתה כלולה‬
‫כה לחי לישיבה ולרבניה!‬

‫בשביל לספר צריך קהל של ילדים‪ .‬ילדים שעוקבים אחריך‬ ‫הסיפור שלפני‬
‫ומגיבים‪ ,‬שהלב שלהם הולם והם מזיזים את הראש ואת הגוף‬ ‫כל ההסברים‬
‫בהתאם לעלילה‪ .‬בשביל לספר צריך להיות ילד‪ .‬להיזכר שיש‬
‫בתוכך‪ ,‬מתחת לשכבות הבוגרות והרציניות והמנוהלות‪ ,‬ילד‬ ‫יובל פרוינד‬

‫מתרגש‪ ,‬עם עיניים ענקיות ולב פתוח‪ ,‬וסקרנות אינסופית‪,‬‬ ‫בשביל לספר ביציאת מצרים‪ ,‬צריך‪ ,‬קודם כל‪ ,‬לדעת לספר‪.‬‬
‫ותשוקה וריקוד ושיר על השפתיים‪ .‬ואז‪ ,‬רק אחרי שאתה‬ ‫בשביל לדעת לספר צריך להיכנס למצב רוח סיפורי‪ .‬לעצום‬
‫עיניים‪ .‬לנשום את הריחות‪ .‬להתעכב על פרטים‪ .‬לצחוק בקול‬
‫קצת שב אל תום הילדות‪ ,‬אפשר לספר ביציאת מצרים‪.‬‬
‫רם‪ .‬להשתעשע עם הדמיון‪ .‬להתענג על המילים‪.‬‬
‫זה לא דיבור מפולפל ופרשנות מבריקה‪ .‬זה לא מהלך למדני‬
‫ואפילו לא תהליך רוחני מורכב‪ .‬זה סיפור‪ .‬זו חוויה תמימה‪.‬‬ ‫‪ | 14‬פנ ִינ ִים אמו ּנה | פסח תשפ״בשׁל‬
‫>>>‬

‫על עם ישראל‪ .‬הנקודה הפשוטה הזאת היא נקודת המשען‬ ‫>>> רגע שבו המילים ואתה מתאחדים‪ .‬רגע שבו הלב מרגיש‬
‫של האמונה של כל השנה‪ .‬יש בה את כל הודאות והשמחה‬ ‫מה זה מצרים‪ ,‬עם כל הכאב הפחד והאימה‪ ,‬שקיימים שם‬
‫והביטחון והחיבור לקדוש ברוך הוא‪ ,‬שלית מחשבה תפיסא‬ ‫במצרים‪ .‬רגע שבו הנשמה חשה את השיחרור של יציאה‬
‫ביה והוא נחווה רק בעומק הלב‪ .‬כל ההסברים וההגדרות‬
‫הנימוקים והבניינים המורכבים יישענו על ההבל פה של‬ ‫מהתהום והריצה החוצה בחיפזון אל עתיד טוב מטוב‪.‬‬

‫תינוק של בית רבן שסיפר סיפור בפסח‪.‬‬ ‫זה לא צריך להיות סיפור ארוך‪ .‬העיקר שתהיה שם‪ .‬לגמרי‪.‬‬
‫כולך‪ .‬בלי פדגוגיה ובלי טריקים‪ .‬רק הילד הזה שמחכה כל‬
‫זכיתי ללמוד הרבה שנים תורה עמוקה ומאירה ב’שבי חברון’‪,‬‬ ‫השנה ועכשיו סוף‪-‬סוף הוא יכול להשליך את החכמה והתבונה‬
‫אבל יותר מכל לימוד התורה קיבלתי מצדיקיה ורבניה את‬ ‫שלו ואת הידע והמילים המדוייקות והקרות‪ ,‬ולהיתמם‪ .‬אולי‬
‫הסיפור של יציאת מצרים באומר חייהם – בעיניהם הטובות‪,‬‬
‫בפניהם המאירות ובניגון המתוק של התורה שנשמע בפיהם‬ ‫צריך ארבע כוסות בשביל זה‪..‬‬

‫– סיפור שממשיך להישמע‪ ,‬וביתר שאת‪ ,‬גם היום‪.‬‬ ‫זו הנקודה של ליל הסדר‪ .‬לדבר על החיים דיבור ילדי‪,‬‬
‫לדבר על אלוקים דיבור תם‪ ,‬לספר סיפורי ניסים‪ ,‬לשיר‬

‫המצרי שיתף פעולה‪ -‬הנילוס המצרי נותן את שפע מימיו‬ ‫האביב‬
‫תמיד‪ ,‬בין אם הגשמים יורדים כסדרם ובין אם השנים שחונות‬ ‫של העולם‬
‫ויבשות‪ .‬לא לחינם משמשת הפירמידה כסמל למצרים‬
‫הפרעונית‪ ,‬המצרים ראו את עצמם כאבנים בפירמידה גדולה‪,‬‬ ‫הרבנית נעמה אתרוג‬
‫כשכל שורת אבנים משרתת את שורת האבנים שמעליה וכן‬
‫הלאה‪ .‬רק האבן שבקודקוד הפירמידה התנשאה מעל לכל‪,‬‬ ‫ראש מדרשת שירת חברון‬
‫ולא היה מעליה דבר‪ .‬האבן הזאת סימלה את פרעה‪ ,‬בן החורין‬
‫“ואילו לא הוציא הקדוש ברוך הוא את אבותינו ממצרים‪,‬‬
‫היחיד בכל האימפריה‪.‬‬ ‫הרי אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו לפרעה במצרים”‬

‫“יציאת מצרים תישאר לעד האביב של העולם כולו” (מגד‬ ‫(מתוך ההגדה)‪.‬‬
‫ירחים‪ ,‬הראי”ה קוק זצ”ל)‪.‬‬
‫אלפי שנים חלפו מאז יצאנו ממצרים‪ ,‬כל המבנה הפוליטי‪,‬‬
‫לולא יציאת מצרים היתה ההיסטוריה האנושית כולה קופאת‬ ‫החברתי‪ ,‬הדתי‪ ,‬המוסרי והתרבותי של העולם השתנה‬
‫על שמריה‪ ,‬ללא כל התפתחות‪ ,‬בלי אף התקדמות‪ .‬אנחנו‬ ‫לחלוטין‪ ,‬מדוע אנו ממשיכים לחשוב שלולא יציאת מצרים‬
‫עדיין היינו משועבדים לצאצאי המצרים הקדמונים ורוחנו‬
‫עדיין הייתה כלואה בין החומות‪ .‬יציאת מצרים אינה עוד‬ ‫היינו עודנו משועבדים לפרעה?‬
‫שחרור לאומי‪ ,‬היא מאורע קוסמו‪-‬פוליטי‪ ,‬היא גאולת רוח‬
‫האדם ממיצריה‪ .‬בצאת ישראל ממצרים התעורר העולם כולו‬ ‫התשובה פשוטה ‪ -‬יותר משהיו אבותינו משועבדים למצרים‬
‫משנת חורף ארוכה שבה היה שקוע‪ ,‬והאמונה ביכולת הרוח‬ ‫מכוח השוט והחרב‪ ,‬נשלטו הם ברוחם‪ .‬האימפריה המצרית‬
‫הגדולה‪ ,‬השאיפות‪ ,‬החלומות והתקוות לשלוט בחומר החלה‬ ‫כופפה את נתיניה דרך התרבות ותפיסת העולם המצרית‪.‬‬
‫לנבוט‪ .‬עם העבדים הזוכר ברית אבותיו קם לשוב אל ארצו‬ ‫מצרים היתה משוכנעת‪ ,‬וגם הצליחה לשכנע את כולם שאין‬
‫ואל אלוהיו‪ -‬וכל עוצמתה החומרית של מצרים הכבירה‬ ‫רוח בעולם‪ ,‬שהכל הוא חומר סטטי ועומד‪ .‬בכור השפחה‬
‫היושב אחר הרחיים סבל מאוד בחייו אך מעולם לא העלה‬
‫התפוגגה למולו‪.‬‬ ‫בדעתו לקום ולברוח‪ ,‬ודאי שלא להתמרד‪ .‬לא העלה בדעתו‬
‫כי לא יכול היה‪ ,‬הוא היה נתין של תרבות שלא האמינה‬
‫עוד הרבה משעבדים קמו במהלך ההיסטוריה מני אז ועד היום‪,‬‬
‫עריצים כוחניים ודיקטטורים שהשליטו תרבויות שפלות‪ ,‬אך‬ ‫בתיקון ובטוב‪.‬‬
‫זכר יציאת מצרים הוא ששכנע‪ ,‬הוא שניצח והוא שינצח‪ .‬אל‬
‫מול כל הפעמים בהן חש האדם כי הוא במבוי ללא מוצא‪,‬‬ ‫“מתחילה לא היה עבד יכול לברוח ממצרים שהייתה‬
‫ושעוצמות חומריות מאיימות לכופפו ולהכניעו ‪ -‬אנו שבים‬ ‫סוגרת מסוגרת‪ ,‬ועכשיו הוציא ששים ריבוא בני אדם‬
‫ממצרים”(מכילתא דר’ ישמעאל‪ ,‬שמות) החומות ששללו את‬
‫ויונקים כוחות חיים ותקוה מיציאת מצרים‪.‬‬ ‫אפשרות הבריחה היו החומות שסגרו על רוח האדם וכלאו‬
‫אותה‪ .‬תפיסת החיים היתה שהכל קבוע מראש‪ ,‬מה שהיה הוא‬
‫זיכרון יציאת מצרים חי ורענן והוא משכנע יותר מהצללים‬ ‫שיהיה‪ .‬אף אחד לא הצליח להתקומם כנגד העוול והניצול‪,‬‬
‫שחומות קודרות מנסות להטיל על תקוותינו‪“ .‬השיר יושר‬ ‫רוח האדם לא נשאה אותו למרומים ולא דחפה אותו לגלות‬
‫כליל התקדש חג” וליל שמורים והוא לה’‪ ,‬לילה המשומר‬ ‫אופקים חדשים‪ .‬ייאוש מוחלט וטוטאלי מילא את לבבות בני‬
‫מן המזיקים‪ .‬לילה שבו מתמלא ליבנו ברצון ובאמונה חיה‬ ‫האדם‪ .‬מצרים סגרה את לב האדם במיצרים‪ .‬אפילו הטבע‬

‫לראות כי נסו כל מחשכי ארץ ואור חדש מאיר את ציון‪.‬‬

‫פנ ִינ ִים אמו ּנה | פסח תשפ״ב | ‪15‬שׁל‬

‫ל ְ ׁשָנ ָה הַבָָּאה‬

‫בִּירּו ׁשָ ַלי ִם‬

‫פס ַחהכבְּשנּרויוָשמהח!‬

‫שנה‬

‫תורה שמחברת בינינו‬ ‫בשבח והודיה לה' יתברך‬ ‫שנה‬

‫ישיבת שבי חברון‬

‫מציינת ‪ 40‬שנה להיווסדה‬

‫ומברכת את מוסדותיה‬
‫ואת אלפי בוגריה‬
‫בתוך כל בית ישראל‬
‫בברכת חג פסח כשר ושמח‪.‬‬

‫תלמוד תורה‬
‫ע״ש הנער עוז ישראל בן מאיר הי״ד‬