The words you are searching are inside this book. To get more targeted content, please make full-text search by clicking here.
Discover the best professional documents and content resources in AnyFlip Document Base.
Search
Published by amour, 2017-08-22 08:39:20

Hed_0717

Hed_0717

‫‪ISSN 0017-9493‬‬

‫כתב עת של הסתדרות המורים בישראל | כרך צ"א | גיליון מס' ‪ | 05‬תמוז תשע"ז‪ ,‬יולי ‪2017‬‬

‫קלישאות‪ ,‬מוסכמות והבלים מקובלים‬

‫לא ידעתי שזה מובן מאליו‬

‫בבקשה תגידי‬ ‫דמעות של‬
‫שאת לא שמאלנית‪.‬‬ ‫סוכן חשאי‬
‫אנחנו אוהבים אותך‬
‫א' מרגל‬
‫אמתי מור‬
‫הילד המגמגם הוא היום‬
‫גם הימין רוצה‬ ‫משורר ומורה לספרות‬
‫פוליטיקה בכיתה‬
‫צבי עצמון‬
‫נאוה דקל‬

‫האלימות פה‬
‫כדי להישאר‬

‫עודה בשאראת‬

‫הד החינוך יולי ‪3 2017‬‬ ‫תוכן העניינים‬ ‫מבצעיםמיוחדיםבמהלךחודשיוניחודש הספר העברי‬
‫בהוצאת הספרים של מכון מופ"ת‪:‬‬
‫‪ISSN 0017-9493‬‬ ‫יולי ‪2017‬‬

‫כתב עת של הסתדרות המורים בישראל | כרך צ"א | גיליון מס' ‪ | 05‬תמוז תשע"ז‪ ,‬יולי ‪2017‬‬ ‫‪ 6‬עוצרים לרגע‪ .‬אוצרים את הרגע‪:‬עירית רובינגר לרון‬
‫‪ 8‬ריגול‪ :‬מרגלים בוכים בסתרא' מרגל‬
‫מאליו‬ ‫מקובלים‬ ‫קלישאות‪ ,‬מוסכמות והבליםלא ידעתי שזה‬

‫מובן‬

‫אאבשנמבאחתקניתושלמהאווארהתגבשיימדםיאאלוניתתך‪.‬‬ ‫דסומכןעוחתששאיל‬ ‫הד ישראלי‬ ‫‪ 12‬‬
‫א' מרגל‬ ‫בצלאל כהן וחכמי לב מסרבים למצמץתמר רותם‬ ‫‪ 16‬‬
‫גפוםליהיטימיקןהרובצכיהתה‬ ‫ויצו‪ .‬שונאים שקיפות ואוהבים בני אדםשניר פלג‬ ‫‪ 18‬‬
‫נאוה דקל‬ ‫צמהביישלודעררצהוממומגןומרגהםלהוספארוהיתום‬ ‫נחשפתם פעם לקולנוע ערבי צעיר בישראל?מיטל מזרחי‬ ‫‪ 22‬‬
‫חלון הראווה של החצר האחוריתמיכאל יעקובסון‬

‫כהדאילילמהויתשאפרה‬ ‫חדר מצב‬
‫עודה בשאראת‬ ‫האזינו עתה לקולם של התלמידיםעידן ירון‬
‫מי קיבץ יחד נוער חב"ד‪ ,‬נוער גאה ונוער ערבי?אלעד מרגל‬
‫קלישאות‪ ,‬מוסכמות‬ ‫כולם אוהבים שיח משתף (חוץ מעמוס עוז)אמתי מור‬ ‫‪ 24‬‬
‫והבלים מקובלים‬ ‫‪ 28‬‬
‫להט"בים? לא ליד הילדים שליאמתי מור‬ ‫‪ 30‬‬
‫‪ 12 40‬קלישאות יסודישראל שורק‬ ‫תועה במתמטיקה ותוהה על החברהמיטל מזרחי‬ ‫‪ 31‬‬
‫‪ 42‬תסמכו על חוש הריח שלכםנטע שרם‬ ‫‪ 32‬‬

‫ ‪ 44‬מזרחיות או חירות? חירות!‬ ‫נוקטים עמדה‬ ‫פדגוגיה דיגיטלית‬ ‫כולם ילדים שלי‬ ‫בין אילוצים לאפשרויות במרחב מוגן‬
‫הלכה למעשה‬ ‫תודעה הורית כתפיסה פדגוגית‬ ‫הזמנה לסדנת כתיבה‬
‫פנינה גל־יעקב‬ ‫‪ 34‬מרשרשים‪ :‬הקשר שבין מעמד וכסף ובין הצטיינותאריה דיין‬ ‫מילי אפשטיין‪-‬ינאי‬
‫‪ 36‬ניצחון המורים על המנהליםציון שורק‬ ‫עורכת‪ :‬רבקה ודמני‬ ‫בהכשרה להוראה‬
‫‪ 46‬תכינו לי תלמידים‪ .‬אני העתיד ואני רעב‬ ‫חוה סימון‬
‫‪ 24 38‬שעות פרטניות | ‪ 365‬מעלות של חיבהאיריס הרפז‬
‫נימרוד סמילנסקי פרידמן‬
‫מדורים‬
‫‪ 48‬קרב שין בשין‪ :‬לסלק את הכדורגל מבתי‬
‫‪ 76‬ידע הוא כוח‪ .‬והבורות?צבי עצמון‬
‫הספריפתח שילוני‬ ‫‪ 78‬רוני סומק‪ :‬נקמתו של הילד המגמגםצבי עצמון‬
‫‪ 8 2‬מלבלבת מבין חריצי המדרכת‪ :‬קלישאה כהלך רוח‬
‫‪ 50‬קרב שין בשין‪ :‬לסלק את הנוקשות ולא‬
‫יעל רוזן־דוידי‬
‫את הכדורגלישראל שורק‬
‫ ‪ 84‬אלימות היא גזרה משמים‪ ,‬והיא לא הולכת לשום מקום‬
‫‪ 5 4‬האויב שאהב אותנו (ולפחות ניסה)‬
‫עודה בשאראת‬
‫נתן אודנהיימר‬
‫‪ 86‬שמע האמת ממי שאמרה ולך תדע מי אמרהסימון ארזי‬
‫‪ 58‬בונים גשר‪ ,‬טראמפ‪ ,‬לא חומהאמתי מור‬ ‫‪ 98‬אופק חדש‪ :‬בין מיתוסים למציאותיזהר אופלטקה‬
‫‪ 62‬בבקשה תגידי לנו שאת לא שמאלנית‬
‫מנהיגות חינוכית בגיל הרך‬ ‫סוגיות עכשוויות בשילוב של ילדים ובוגרים‬ ‫להבין הבנה ‪ -‬ללמד להבין‬
‫אמתי מור‬ ‫כתיבה ועריכה‪ :‬מרים מבורך‬ ‫עם צרכים מיוחדים בישראל‬ ‫מושגים ומעשים‬
‫אסופת מחקרים‬ ‫עורך‪ :‬יורם הרפז‬
‫ ‪ 64‬מהפכות שלא עושים בעזרת השם‬ ‫הד בינלאומי‬
‫עורכים‪ :‬שונית רייטר‪ ,‬עירית קופפרברג‪,‬‬ ‫ממכווןפ"ת‬
‫תמר רותם‬ ‫עולם קטןתמי אילון־אורטל‬ ‫‪ 88‬‬ ‫יצחק גילת‬
‫קצת אמריקה לבאר שבעיעל דקל‬ ‫‪ 92‬‬ ‫בית ספר למחקר ולפיתוח תכניות‬
‫‪ 67‬כאשר למחשב קראו רדיונאוה דקל‬ ‫בכל זאת ורוד לבנות וכחול לבניםמיכאל יעקובסון‬ ‫‪ 94‬‬ ‫את הספרים ניתן לרכוש בטלפון‪ 03-6901428 :‬או בכתובת האתר‪:‬‬ ‫בהכשרת עובדי חינוך והוראה במכללות‬
‫‪ 6 8‬שמרן‪ ,‬ליברל ובלתי ניתן להגדרה‬ ‫אלימות? לא קיימת בעיה כזאת אצלנוחנן מסר‬ ‫‪ 96‬‬
‫‪www.mofet.macam.ac.il/catalog‬‬
‫ירון נעים‬

‫‪ 72‬לידיעת הקורא נ' בנט‪ :‬גם הימין בעד‬

‫פוליטיקה בחינוךנאוה דקל‬

‫אסור לעשות הכללות ‪ • 40‬חינוך מכין ילדים‬
‫לעתיד ‪ • 42‬התפוצצות הידע ‪ • 44‬חשיבה‬

‫יצירתית ויציאה מהקופסה ‪ • 46‬לחנך לעבודת‬
‫צוות ‪ • 48‬להשקיע ב"חוזקות" של הילד‬

‫‪ • 50‬לא חשוב הציונים‪ ,‬העיקר שיהיו‬
‫בני אדם ‪ • 54‬למצות את היכולת ‪ • 58‬שוויון‬
‫הזדמנויות ‪ • 62‬להיות רלוונטיים לילדים ‪• 64‬‬
‫הכול עניין של חינוך ‪ • 68‬מי קובע מה חשוב ‪72‬‬

‫דבר העורך‬ ‫הד החינוך יולי ‪2017‬‬ ‫‪4‬‬

‫לא מכינים ילדים לעתיד‬ ‫יו"ר מערכת‪ :‬ציון שורק‬
‫(ּוודאי שלא מחנכים לעבודת צוות)‬ ‫עורך‪ :‬ישראל שורק‬
‫גלרשפוין‪:‬ת‪:‬תסמיטואדייולונן–עאםורתטמלרי‬ ‫עריכה‬
‫"צריך לתת לילדים כלים לחיים‪ ,‬ולא להעמיס עליהם תכנים"; "צריך לתת להם חכות‬ ‫עריכת‬
‫ולא דגים!" נכון ששמעתם או אמרתם את המשפטים הללו עשרות פעמים בחייכם? נכון שרק‬ ‫מידענית‪ :‬דזירה פז‬
‫לעתים רחוקות עצרתם לחשוב אם הם אמתיים ומה בעצם המשמעות שלהם? יש אמירות כמו‬ ‫עתומריכאיתלומן–דואוררהטדל בינלאומי‪:‬‬
‫"חשוב לייצג את כל גוני האוכלוסייה" או "חינוך צריך להיות מבוסס על חוזקות" שנראות‬ ‫עורך חדר מצב‪ :‬אריה דיין‬
‫צלם המערכת‪ :‬רפי קוץ‬
‫לנו ברורות מאליהן‪ ,‬ממש כמו "מה שלא דווח ‪ -‬כאילו לא נעשה"‪.‬‬ ‫איור השער‪ :‬שאטרסטוק‬
‫לא‪ .‬המשפטים האלה לא בהכרח אמתיים‪ .‬מפתה לכתוב שהם בהכרח לא אמתיים‪ ,‬אבל‬
‫אסתפק באפיון שלהם כקלישאות‪ .‬סיסמאות‪ .‬דקלומים‪ .‬בגיליון הזה של הד החינוך אנחנו‬ ‫מערכת מייעצת‪:‬‬
‫טוענים שיש סכנה של ממש בקלישאות‪ ,‬מפני שעל בסיסן אנו נוטים לרקום השקפת עולם‬ ‫פרופ' יזהר אופלטקה‪ ,‬פרופ' נמרוד‬

‫שלמה‪.‬‬ ‫אלוני‪ ,‬אדר ארד‪ ,‬ד"ר לאה אריכא‪,‬‬
‫בעבר‪ ,‬כאשר קומיקאים רצו להתל במורים וללעוג להם (ראו עד כמה זה מאפיין קבוע‬ ‫נחום בלס‪ ,‬ד"ר קובי גוטרמן‪ ,‬רבקה‬
‫בסדרות טלוויזיה למתבגרים)‪ ,‬הם השתמשו בלשון מליצית ומנופחת ובעיקר בטון מליצי‬
‫ומנופח‪ .‬לפעמים זה גם הצליח להם וצחקנו‪ .‬מה בעצם הצחיק אותנו? בעיקר הפער בין תחושת‬ ‫גורפינקל‪ ,‬ציפי דביר‪ ,‬זכאריה‬
‫החשיבות העצמית שביטאו מורים סטריאוטיפיים אלה לבין דימו ָים הנמוך בהרבה בעיני‬ ‫חרדאן‪ ,‬שרה ישראלי‪ ,‬ד"ר איציק‬

‫תלמידיהם‪.‬‬ ‫כהן‪ ,‬אמנון לבב‪ ,‬שגית להמן‪,‬‬
‫קלישאות אינן מצחיקות במיוחד‪ ,‬משום שהן נראות לנו מובנות מאליהן בהקשרי דיון רבים‪.‬‬ ‫ד"ר יערה מוגדם‪ ,‬אירית סנה‪,‬‬
‫לכן הן כל כך מדאיגות‪ .‬הרבה פעמים אנשי חינוך נוטים בעצמם לאמץ קלישאות שמופנות‬ ‫דזירה פז‪ ,‬גילה פינקלשטיין‪ ,‬יהודית‬
‫פלבנר‪ ,‬רות קופינסקי‪ ,‬ישראל‬
‫אליהם מבחוץ‪ .‬בדרך זו הם מוותרים על חלק מעצמיותם‪ ,‬וזה מקומם שבעתיים‪.‬‬ ‫שורק‪ ,‬ציון שורק‪ ,‬פרופ' חן שכטר‬
‫הנה דוגמה‪ :‬אחד הסרטונים הנפוצים ביותר ברשת ואחד האהובים ביותר‪ ,‬לצערי‪ ,‬מכניס‬
‫אותנו אל אולם המשפט‪ .‬צעיר אפרו־אמריקאי פונה אל חבר מושבעים בכתב האשמה חריף‬ ‫מו"ל‪ :‬הסתדרות המורים בישראל‬
‫נגד הנאשם‪ :‬החינוך‪ .‬מוצג התביעה שלו הוא דג בצנצנת‪ .‬הצעיר‪ ,‬כריזמטי וחריף לשון‪ ,‬פותח‬
‫ואומר כי בעוד שהעולם כולו השתנה ‪ -‬החינוך נותר מאובן וקפוא‪ .‬הוא‪ ,‬החינוך‪ ,‬נותר שמורת‬ ‫רמחח'לבןק–תסרומנקוי‪8‬י‪,‬םתולהאפבציהב‪62969:‬‬
‫טלפון‪,03-6922939 :‬‬
‫טבע של ימים שחלפו מן העולם‪.‬‬ ‫פקס‪,03-6928221 :‬‬
‫ובכן‪ ,‬ייתכן מאוד שחינוך כיתתי סטנדרטי אכן מיצה את תפקידו ההיסטורי‪ .‬ייתכן מאוד‬ ‫א‪-‬ה‪15:00-08:00 ,‬‬
‫שאין כל היגיון שילד לומד הכול עם בני גילו הכרונולוגי‪ ,‬מגיל הגן ועד כיתה י"ב‪ .‬אולם‬
‫הטענה שהחינוך השתנה פחות מפרקטיקות אנושיות אחרות היא טענה כוזבת בעליל‪ .‬שוק‬ ‫‪,8‬‬ ‫בן–סרוק‬ ‫רח'‬ ‫המערכת‪:‬‬
‫הירקות‪ ,‬בית החולים וביקורי הרופא‪ ,‬בית המשפט עם גלימות המשפטנים‪ ,‬אולמות ההרצאה‬ ‫"הד החינוך"‪,‬‬
‫באוניברסיטאות‪ ,‬המאפייה ‪ -‬כל אלה השתנו הרבה פחות מן החינוך‪ .‬אני‪ ,‬ששמעתי הרצאות‬ ‫תל אביב ‪03-6922939 ,62969‬‬
‫בנות ‪ 90–45‬דקות ממוריי‪ ,‬אומר לכם שהחינוך‪ ,‬לרבות החינוך הפרונטלי בכיתות‪ ,‬השתנה‬ ‫‪[email protected]‬‬

‫ללא היכר‪.‬‬ ‫מחלקת מודעות ופרסום‪:‬‬
‫ועתה נחזור אל המשפטים שפתחתי בהם‪ :‬האם עלינו לתת לילדים "כלים לחיים"‪,‬‬ ‫אהובה צרפתי‬
‫"כלים לעתיד"? נברר תחילה במה מדובר בעצם‪ .‬כלים ‪ -‬כמו עיפרון ועט לכתיבה‪ ,‬מגל‬
‫לקציר‪ ,‬טרקטור לחריש‪ ,‬מזלג לאכילה‪ ,‬סיר לבישול‪ ,‬מזחלת לשם ניידות בשלג? כלומר‪,‬‬ ‫טלפון‪03-7516615 :‬‬
‫אם לפרקטיקות רבות נחוצים כלים מתאימים ‪ -‬איזו מין פרקטיקה היא ה"חיים"? איזו מין‬ ‫פקס‪03-7516614 :‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫פרקטיקה היא ה"עתיד"?‬
‫כלי מועיל בהקשרי חיים רבים הוא ידע הקריאה והכתיבה‪ .‬כדי לקרוא את אפלטון במקור‪,‬‬ ‫עשו עכשיו מינוי‬
‫הכלי היעיל ביותר הוא בקיאות ביוונית עתיקה‪ .‬כדי לקרוא הוראות להפעלת מדיח כלים‪,‬‬ ‫‪03-6922939‬‬
‫הכלי הטוב ביותר הוא אנגלית טכנית ברמה נמוכה‪ .‬אמרו לי מהי "פרקטיקת החיים"‪ ,‬מלאכת‬
‫החיים‪ ,‬ונחשוב יחד מהם הכלים המתאימים לה‪ .‬ובכלל ראוי שנשאל את אומרי הקלישאה‬ ‫הד החינוך באתר הסתדרות המורים‪:‬‬
‫הזאת‪ :‬האם אתם מבינים טוב ממני מהם כלים וכיצד מייצרים אותם? האם אנו עצמנו הצלחנו‬ ‫‪www.hedhachinuch.co.il‬‬
‫כל כך בחיים וראינו בהם אושר‪ ,‬עד כי עכשיו נלמד אחרים איך עושים זאת? האם מישהו גילה‬
‫שליחת כתבות‪ ,‬תגובות‪,‬‬
‫כלים טובים יותר מהיכולת לשמש השראה דרך אותנטיות וענווה?‬ ‫מאמרים ומכתבים‪:‬‬
‫מה רבות הקלישאות שאינן עושות אלא את אשר עושה המשאבה‪ .‬מנפחות ומרוקנות עוד‬
‫יותר את החלול ממילא‪ .‬לא את כל הקלישאות ראוי למגר‪ .‬חלקן חינניות וחיוניות לטקסים‬ ‫‪[email protected]‬‬
‫לשוניים שונים‪ .‬חופש הביטוי חל גם‪ ,‬ובעצם בעיקר‪ ,‬על הבלים למיניהם‪ .‬ובכן‪ ,‬אם נגזר עלינו‬
‫לתבל לשוננו בקלישאות ‪ -‬שיהיה! ובלבד שלא נתייחס אליהן ‪ -‬ואלינו ‪ -‬ברצינות מוגזמת‪.‬‬
‫ישראל שורק‬

‫‪7‬‬ ‫עוצרים לרגע‪ .‬אוצרים את הרגע‬ ‫הד החינוך יולי ‪2017‬‬ ‫‪6‬‬

‫התמונה הזאת‪ ,‬בדיוק כפי שהיא‪ ,‬היתה‬ ‫צילומים‪ :‬עירית רובינגר לרון‬
‫יכולה להופיע ב"הד החינוך" לפני‬
‫ארבעים‪ ,‬חמישים ושמונים שנה‪ .‬זה נוטע‬ ‫כיתובי התמונות‪ :‬ישראל שורק‬
‫בי אופטימיות ושמחה שאין להן פשר‪.‬‬
‫יש עתים שבהן מוליכה המצלמה את הלב אל תוך‬
‫התבוננו בפנים היפות ומלאות ההבעה‪,‬‬ ‫המרחב שבינה לבין המצולם‪ ,‬ויש עתים שבהן מניח‬
‫במצח הגבוה‪ ,‬בריכוז הניבט מן השפתיים‬ ‫העולם את האנושי לפני המצלמה ומזמין אותה לגעת‪.‬‬

‫ומן המבט הממוקד‪ .‬אין רמז למחשב או‬ ‫כמה יהודי יכול להיות אפו של גוי‪ .‬אילו הייתם‬
‫למסך בתמונה‪ ,‬אבל נוכחותו הסמויה‬ ‫בלשים‪ ,‬האם הייתם מנחשים שהוא הטוב או הרע?‬
‫ובעצם‪ ,‬אילו היתה מגבעת לראשו‪ ,‬האם לא היה ניבט‬
‫אינה ניתנת להכחשה‪ .‬מבט כזה לא יכול‬
‫להיות מופנה כלפי אדם‪.‬‬ ‫לעינינו סבא מן העיירה במרוקו או בפולין?‬

‫‪9‬‬ ‫א' מרגל‬ ‫הד החינוך יולי ‪2017‬‬ ‫‪8‬‬

‫גם מרגלים בוכים‬
‫המרגל מבקר בבית ספר בינלאומי‪ .‬נשימתו נעתקת נוכח יופיו של המקום‪ ,‬שלוות‬
‫הלומדים והמשמעת המופתית‪ .‬בצהריים מתגברות שמועות על דחיפה בתור וזריקת‬
‫כפיות‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬כאשר הילדים הבינלאומיים שרים‪ ,‬המרגל אינו יכול לכבוש את דמעותיו‬

‫ומה מספרות החברות זו לזו בהפסקות‪,‬‬ ‫שיעור אנגלית‬ ‫הפלא היא נראית יהודייה דתייה‪.‬‬ ‫עליהם מאוד‪ .‬אסור בשום אופן לצלם אותם בכך‪" .‬זאת אוטופיה לעבוד פה"‪ ,‬אמרה לי‬
‫כשהמורה אינה שומעת‪ .‬הרי אם לא שמעו פה‬ ‫נפתח במצגת תרגול‬ ‫המורה‪ ,‬מבוגרת בעלת מראה מיושב‬ ‫בנחת‪" ,‬אוטופיה שעולה להורים לא מעט‬ ‫לעיתון!"‪ ,‬היא הסבירה‪.‬‬
‫על "אין אומרים שבחו של אדם בפניו"‪ ,‬אולי‬ ‫של משפטים מ־‪passive‬‬ ‫בסגנון מרכז אירופי‪ ,‬ישובה בפינה משרדית‬ ‫"אני מבין"‪ ,‬ניסיתי בכל זאת לשכנע‪ ,‬כסף"‪.‬‬ ‫היעד‪ :‬בית ספר בינלאומי‪ ,‬אי שם‬
‫לא שמעו גם על "לא תלך רכיל"? אני חושש‬ ‫ל־‪ ,active‬וקשה להימלט‬ ‫מרווחת בכניסה לכיתה‪ ,‬מימין לדלת‪,‬‬ ‫"אך אנחנו מתחייבים לאנונימיות מוחלטת"‪ ,‬כאשר אני נכנס לכיתה הילדים כבר‬ ‫בארץ ישראל‬
‫שהמשחק הזה עלול לגרום ל־‪ L‬לגאוותנות‪,‬‬ ‫מן ההשוואה המטפורית בין‬ ‫ומתלחשת עם עוזרת ההוראה‪ .‬על שולחנה‬ ‫הבטחתי‪" .‬לא יתפרסם שום פרט מזהה על שוקדים על תרגילי חשבון בשקט מופתי‪.‬‬
‫אבל יש האומרים "למה לא לפרגן קצת?!"‬ ‫משימת התרגול הזו לבין‬ ‫מחשב אישי ומאחוריו ארון רחב ידיים‪ ,‬שידה‬ ‫הם מתעלמים מכניסתי‪ ,‬כמו הייתי זבוב‬ ‫התלמידים שלך"‪.‬‬ ‫המשימה‪ :‬תצפית על יום לימודים‬
‫כדבר הפלפול‪" :‬אין אומרים מלוא שבחו‬ ‫השינוי שעוברות שיטות‬ ‫כבדת עץ וכוורת מגירות‪ .‬אט־אט מסיימים‬ ‫"אני צריכה לברר שוב עם ההנהלה"‪ .‬על קיר‪ ,‬וממשיכים לעבוד על מטלתם‪ .‬אף‬ ‫בכיתה ה'‬
‫ההוראה בבתי ספר בכל העולם‬ ‫התלמידים את המטלה בחשבון ומגישים‬ ‫"בסדר גמור‪ ,‬אני רק רוצה להזכיר כמה שקיוויתי שלא אאחר‪ ,‬בכל זאת איחרתי‬
‫בפניו"‪ ,‬אבל "מקצת שבחו אומרים"‪...‬‬ ‫למורה‪ .‬מי שמסיים חוזר למקום וקורא‬ ‫חשוב הריגול עבורנו‪ ,‬המורים הישראלים‪ .‬כיוון שבבית ספר הבינלאומי הילדים כבר‬ ‫השולח‪ :‬הד החינוך‬
‫עליו בעט מחיק‪" .‬אלו לוחות יקרים מאוד"‪,‬‬ ‫בשקט ספר‪" :‬הארי פוטר"‪" ,‬צ'רלי בממלכת‬ ‫נוכל ללמוד הרבה מן התצפית על שיטת עובדים סביב השולחנות עוד לפני צלצול‬ ‫המטרה‪ :‬שלום עולמי‬
‫הצצה לגן הילדים‬ ‫מסבירה לי אחר כך גברת מילר‪ .‬התרגול‬ ‫הבוקר של שמונה וחצי‪ .‬העבודה השקטה‬ ‫הלימוד הייחודית שלכם"‪.‬‬ ‫גילוי נאות‪ :‬המרגל ניסה בנעוריו‬
‫הבינלאומי ומבוכה‬ ‫הפרונטלי מתרחש בנינוחות‪ .‬הילדים‬ ‫השוקולד" וכדומה‪ .‬המשמעת מופתית‪.‬‬ ‫כעבור זמן מה הפתיעה אותי גברת מילר‪ :‬וההתעלמות מבואי מאפשרים לי להתיישב‬ ‫להתקבל לבית ספר בינלאומי‪,‬‬
‫מצביעים וממתינים בסבלנות לתורם‪ .‬אף לא‬ ‫אסור אמנם לקפוץ למסקנות כבר‬ ‫בצנעה ליד אחד השולחנות ולהתבונן סביבי‪.‬‬ ‫"בסדר גמור‪ ,‬ההנהלה מאשרת"‪.‬‬ ‫ונבלם על ידי המחנך המודאג שלו‬
‫כעת הגיעה שעת סיפור‪ .‬המורה מקריאה‬ ‫ילד אחד מוחה שלא קיבל רשות דיבור‪ .‬אני‬ ‫בתחילת היום‪ ,‬אך נראה לי שחוק וסדר‬ ‫הילדים מסודרים בחמש קבוצות‪ ,‬מקסימום‬ ‫מבית הספר הממלכתי דתי (ההורים‬
‫סיפור כלשהו באנגלית‪ ,‬מורכבת מדי‬ ‫מנסה להבין את פשר המשמעת המופתית‬ ‫בבית ספר הזה הם עניין רציני‪ .‬הנחת היסוד‬ ‫שישה בכל קבוצה‪ .‬יש ביניהם ילד יפני‬ ‫זומנו לשיחה‪" :‬מה יהיה על החינוך‬
‫בשבילי‪ .‬בהיעדר יכולת להבין‪ ,‬אני נתלה‬ ‫בבית הספר‪ ,‬ועיניי מבחינות לפתע‬ ‫מתחזקת נוכח שתיקת הילדים כאשר קול‬ ‫חמוד אחד (או אולי קוריאני?)‪ ,‬אנגלוסקסים‬ ‫אוטופיה שעולה הרבה כסף‬ ‫היהודי של הבן שלכם?")‬
‫בחוש הראייה ומבחין שהילדים נקיים‬ ‫במשרוקית תלויה על צווארה של המחנכת‪.‬‬ ‫נשי רשמי מכריז על שינוי כלשהו במערכת‬
‫ומסודרים להפליא‪ .‬הסדר מרגיע‪ ,‬אבל גם‬ ‫כריזה פנים־כיתתית‪ .‬על הלוח מופיע לוח‬ ‫בבוקר המיועד הופעתי בעמדת ה־ למכביר‪ ,‬ילדה אפרו־אמריקאית מתוקה עם‬ ‫ל בית הספר הבינלאומיא‬
‫מבהיל קצת‪ .‬לרגע צוללות מחשבותיי‬ ‫מעניין כיצד היא משתמשת בה‪.‬‬ ‫הזמנים להיום‪ ,‬על פי שעות ודקות מדויקות‪:‬‬ ‫‪ reception‬וקיבלתי תג מבקר שהתבקשתי שיער אסוף וילד אפרו־אמריקאי מתולתל‬
‫למחוזות אחרים ואני שוכח ממשימת הריגול‬ ‫תרגול (זה כנראה מה שהילדים עושים כעת)‪,‬‬ ‫שיער‪ .‬אשתו של החבר שלי גילתה‬ ‫לענוד לאורך כל הביקור בקמפוס‪.‬‬ ‫חדרתי בדרך לא דרך‪:‬‬
‫שנשלחתי לבצע‪ .‬ברקע עדיין נשמעת‬ ‫‪ L‬כוכבת השבוע‬ ‫אנגלית‪ ,‬סיפור‪ ,‬הפסקת אוכל‪ ,‬הפסקה‪,‬‬ ‫לי בסוד שמתחבאים בכיתה גם‬ ‫בישראליות מחוצפת הכנסתי‬ ‫אחת המורות שם היא‬
‫המורה מטעימה את מילות הסיפור בשפתה‬ ‫צרפתית‪ ,‬מוזיקה‪ ,‬ארוחת צהרים ושעתיים‬ ‫כמה ילדים יהודים ישראלים‬ ‫את התג לתיק ברגע‬ ‫אשתו של חבר טוב‪,‬‬
‫האנגלוסקסית והילדים צוחקים‪ ,‬מתוחים‬ ‫בתום התרגול באנגלית ולפני הפסקת‬ ‫‪ :IPC‬לימודים בינלאומיים והתפתחות‬ ‫וילדים ערבים פלסטינים‬ ‫מרגל בכיתה‬ ‫שהתרחקתי מעמדת‬ ‫עולה מארצות הברית‪.‬‬
‫ונרגשים ברגעים הנכונים‪ .‬לפתע אני מרגיש‬ ‫האוכל מורגשת תכונה בכיתה‪ .‬המחנכת‬ ‫גלובלית‪ .‬קשה להימנע מן ההשוואה לאווירה‬ ‫ממשפחות עשירות‪ ,‬ואני‬ ‫הבידוק‪ .‬גברת מילר‬ ‫במקום להיכנס לגוב האריות וללמד בבית‬
‫כאילו הכיתה הזאת היא כמו בית הספר של‬ ‫שולפת אקראית שם מבין פתקי שמות‪,‬‬ ‫מנסה ברוב קרתנות לזהות‬ ‫למ ולשוכמאריבותיםבתאנומהןרמתשהלסמשימתינטםןדיחם‬ ‫התעלמה מזה באדיבות‪,‬‬ ‫ספר ישראלי‪ ,‬היא השתלבה בבית הספר‬
‫בבל או נינווה‪ :‬ערבוב שפות‪ ,‬כולם מרוכזים‬ ‫והתלמידה ‪ L‬נקראת לעמוד מול כולם‬ ‫השכונתית בבית ספר ישראלי סטנדרטי‪.‬‬ ‫אותם‪ .‬המשימה די קשה‪.‬‬ ‫וראיתי בכך הסכמה‬ ‫הבינלאומי‪ .‬היא ניסתה לבקשתי להגניב‬
‫במשמעת סטואית בהכנה לקראת משימה‬ ‫בקדמת הכיתה‪ L" .‬היא כוכבת השבוע!"‪,‬‬ ‫שיעור אנגלית נפתח במצגת תרגול‬ ‫תרבות מערבית גלובלית‬ ‫שבשתיקה‪ .‬כעת ליוותה‬ ‫אותי אותי פנימה‪ ,‬לריגול‪ .‬חברת ּה‪ ,‬מיסיז‬
‫כלשהי שתוטל עליהם בעולם המבוגרים‬ ‫מכריזה המחנכת‪ .‬שאר הילדים משרבטים‬ ‫של שינוי משפטים מ־‪ passive‬ל־‪,active‬‬ ‫נראית כמו סממן הזהות‬ ‫אותי בלבביות רשמית‬ ‫מילר (שם בדוי)‪ ,‬בעלת תפקיד בכיר בבית‬
‫‪ −‬לבנות מגדל וראשו בשמים‪ .‬מתחשק לי‬ ‫נמרצות על גבי פתקים לבנים והמחנכת‬ ‫מסביל לפעיל‪ ,‬וקשה להימלט מן ההשוואה‬ ‫המרכזי פה‪ :‬כובעי מצחייה‬ ‫אל כיתת התצפית‪ִ .‬נשמתי‬ ‫הספר‪ ,‬אישרה את הביקור‪ ,‬אך נסוגה‬
‫שהמורה תקריא לילדים את "פיטר פן" או את‬ ‫המטפורית בין משימת התרגול הזו לבין‬ ‫אופנתיים (גם בתוך הכיתה)‪,‬‬ ‫כמעט פרחה ונשימתי כמעט‬ ‫כאשר הבינה שאין מדובר בריאיון עיתונאי‬
‫"התפסן בשדה השיפון"‪ ,‬בא לי לברוח ל"ארץ‬ ‫אוספת אותם במהרה‪.‬‬ ‫השינוי שעוברות שיטות ההוראה בבתי ספר‬ ‫משקפי שמש במסגרות מעניינות‬ ‫נעתקה למראה יופיו של הקמפוס‪:‬‬ ‫סטנדרטי‪ ,‬אלא בתצפית בת יום שלם על‬
‫לעולם לא"‪ ,‬להיבלע במעי הדגה‪ ,‬לעולם לא‬ ‫המחנכת פותחת את הפתקים ומקריאה‬ ‫בנייני לבנים בסגנון ה ּבארוק סביב כר דשא (גם כשאין שמש) ותיקים יקרים וסולידיים‪.‬‬
‫ליפול לשדה השיפון‪ .‬אני מדמיין את עצמי‬ ‫רצף של שבחים שחברי הכיתה כתבו על‬ ‫בכל העולם‪.‬‬ ‫עטור עצים ופרחים‪ .‬גברת מילר הבחינה עוזרת הוראה צעירה נכנסת לכיתה‪ ,‬ולמרבה‬ ‫אחת הכיתות‪.‬‬
‫‪" :L‬פעילה‪ ,‬חברותית‪ ,‬מצחיקה‪ ,‬עוזרת‪ ,‬יש‬ ‫המצגת מרצדת על גבי לוח חכם‪ ,‬צג‬ ‫"לומדים פה ילדי דיפלומטים‪ ,‬ושומרים‬
‫לה חיוך יפה‪ ,‬חברה טובה‪ ,‬נאמנה לחברים‪,‬‬ ‫הקרנה המחובר למחשב שאפשר גם לכתוב‬
‫מבשלת טוב"‪ L .‬מגיבה למחמאות בחיוך‪ ,‬ולא‬
‫נראית נבוכה במיוחד‪ .‬אני תוהה לעצמי אם‬
‫אכן שוכנת בין חברי הכיתה עין טובה של‬
‫פרגון הדדי כפי שמצטייר מאוסף השבחים‬

‫‪11‬‬ ‫הד החינוך יולי ‪2017‬‬ ‫‪10‬‬

‫תכנון‪ :‬פלסנר אדריכלים‪ ,‬חיים דותן‪ .‬צלם‪ :‬עמית גירון‬ ‫בית הספר האמריקאי באבן יהודה‪ .‬לצילום אין קשר לכתב ה‬ ‫מכריזה ש"מתחילים ללמוד את השיר‬ ‫לשתף את קבוצת הווטסאפ של החברים‬ ‫מנתר אל סירת מפרש בנמל יפו‪ ,‬עם הזקן‬
‫החדש" ומפעילה אותו מיוטיוב‪.‬‬ ‫מהצבא במעשיי הבוקר‪ .‬אחד הילדים קולט‬ ‫והים‪ ,‬בחברת דגים ועופות‪.‬‬
‫"לא פשוט להיות ילד של כל העולם"‪,‬‬ ‫שקט מתוח משתרר בכיתה‪ .‬יד דקיקה‬ ‫היטב ולשרוד בסביבת המחיה שלו‪.‬‬ ‫את הבזק הצילום ואני שוב חושש להסתבך‬
‫אומרת גברת מילר‪" .‬באיזשהו מקום הילדים‬ ‫מונפת ומספרת ש"כפיות נזרקו"‪ .‬יד אחרת‬ ‫כאנקדוטה היא מספרת לילדים שלפעמים‬ ‫צליליו המענגים והקליטים של השיר ‪My‬‬ ‫עם החוק פה‪ .‬מספיק שהילד יספר לאימא‬ ‫היציאה להפסקת עשר מתרחשת בשני‬
‫פה הם קורבנות העבודה של ההורים שלהם‬ ‫אומרת ש"היו ילדים שדחפו בתור‪ ,‬אבל‬ ‫הגזעים מתערבבים‪ ,‬למשל פודל עם‬ ‫‪( Wish For You‬של רסקל פלאטס) מדנדנים‬ ‫שלו שצילמו אותו כדי שהתקרית תגלוש‬ ‫שלבים‪ :‬קודם יוצאים אלו שרוצים לקנות‬
‫‪ −‬דיפלומטים שנודדים בעולם וכל כמה‬ ‫אני לא אגיד מי זה"‪" .‬שמי שהתנהג לא‬ ‫לברדור‪ ,‬שיוצרים יחד "לברדודל"‪ .‬כאשר‬ ‫בחדר‪ .‬זהו שיר אהבה של אדם לבחירת‬ ‫למחוזות לא נעימים‪ .‬בתוך תוכי אני מחליט‬ ‫אוכל בקיוסק ואחר כך אלו שהביאו אוכל‬
‫שנים מחליפים ארץ מגורים‪ .‬חלק מהילדים‬ ‫יפה יהיה מספיק כן כדי להודות"‪ ,‬ממשיכה‬ ‫היא שואלת את הילדים אם לדעתם טוב‬ ‫לבו‪" .‬אני מקווה שהימים שיבואו יעברו‬ ‫מעתה שלא לעשות פעולות מיותרות‪ .‬עליי‬ ‫מהבית‪ .‬שתי האפשרויות רומזות על פערים‬
‫מצליחים להסתגל לחיים האלו‪ ,‬חלקם‬ ‫המורה בתחקיר האירוע‪" .‬כמה ילדים גם‬ ‫לערבב בין הגזעים‪ ,‬אני לא מתאפק‪ ,‬חורג‬ ‫בקלות והרגעים יחלפו לאט‪ .‬שכל שביל‬ ‫סוציו־אקונומיים בכיתה ואני מחליט לרגל‬
‫אפילו עוברים את זה טוב‪ ,‬לומדים להסתדר‬ ‫אמרו הערות מעליבות ופוגעות"‪ ,‬מעזה‬ ‫מן האסטרטגיה שלי לשתוק כזבוב על קיר‪,‬‬ ‫יוביל אותך לאן שתרצי‪ .‬שאם תתמודדי‬ ‫לצאת ממשימת הריגול הזאת בשלום‪.‬‬ ‫דווקא בקיוסק‪ ,‬בתקווה לקנות לעצמי איזה‬
‫ויודעים להסתגל‪ ,‬מבינים דרך הנדודים‬ ‫ילדה אחרת לומר בלי הצבעה‪..." .‬מממ‪,"...‬‬ ‫ומספר לה על איסורי ה"כלאיים" ביהדות‪.‬‬ ‫עם הצורך לבחור‪ ,‬אני מקווה שתבחרי בדרך‬ ‫טוסט‪ .‬מתברר שאין אוכל כשר בקיוסק‬
‫איך לבחור מה הם רוצים באמת‪ .‬אבל חלק‬ ‫אומר החבר לשולחן של היפני‪" ,‬לא יודע אם‬ ‫המורה המלומדת מבחינה מיד שאולי זה לא‬ ‫המשמעותית ביותר בשבילך‪ .‬שאם דלת‬ ‫דמעה של מרגל‬ ‫של בית הספר‪ .‬אני מסתפק לפיכך בחטיף‬
‫מהילדים פשוט מאבדים את זה‪ .‬אמנם הם‬ ‫זה נכון‪ ,‬אבל מישהו סיפר לי שזרקו תפוח‬ ‫המקרה בסוגיית ה"לברדודל" ‪ −‬הרי מדובר‬ ‫אחת תיפתח לך והאחרת תיסגר‪ ,‬אני מקווה‬ ‫סגור (לא יקר‪ ,‬ייאמר לזכותם) ומציץ לחדר‬
‫יודעים איך לַרצות את המערכת‪ ,‬להיות‬ ‫שתמשיכי ללכת עד שתמצאי חלון; שאם‬ ‫שיעור הצרפתית מסתיים במשחק מחשב‬ ‫האוכל‪ .‬גם שם סדר מופתי‪ ,‬אך האוכל לא‬
‫הילדים הכי טובים‪ ,‬ממושמעים ומתוקים‬ ‫אדמה!"‬ ‫על ערבוב גזעים שונים מאותו מין‪.‬‬ ‫יהיה קר בחוץ‪ ,‬תראי לעולם את חום חיוכך‪.‬‬ ‫שבו מרצדת מילה בצרפתית במרכז המסך‬
‫שאפשר‪ ,‬אבל מבפנים הם אבודים‪ ,‬חסרי‬ ‫"אני מבקשת"‪ ,‬נשמעת המחנכת יותר‬ ‫בשלב הבא מחלקת המורה דף עבודה‬ ‫אבל יותר מכול‪ ,‬משאלתי בשבילך היא‬ ‫וסביבה אוסף ציורים‪ .‬הילדים נעמדים בתור‬ ‫נראה מפתה במיוחד‪.‬‬
‫כדורשת‪" ,‬מכל מי שחושב שהוא לא התנהג‬ ‫מעניין למדי‪ :‬ציור של שני הורים‪ ,‬בני אדם‬ ‫שחייך יהיו בדיוק כמו שהיית רוצה שיהיו‪"...‬‬ ‫ליד הלוח וכל אחד מצמיד בתורו את הציור‬ ‫כדי לנקות את הראש אני מתהלך בכר‬
‫זהות‪ ,‬תלושים"‪.‬‬ ‫יפה ‪ −‬לבוא ולהודות עוד בזמן הקרוב"‪.‬‬ ‫הפעם‪ ,‬מגזעים שונים‪ ,‬ושלושה ריבועים‬ ‫המורה מחלקת לילדים דף עם המילים‬ ‫המתאים למילה‪ .‬משחק כזה היה מתרחש‬ ‫הדשא ושומע לפתע קול צחוק ילדים‪ .‬מעבר‬
‫כשאני יוצא מבית הספר הבינלאומי‪ ,‬אני‬ ‫הילדים נראים מודאגים‪" .‬כעת"‪ ,‬מציצה‬ ‫ריקים ‪ −‬לצייר בתוכם כיצד יצאו הילדים‬ ‫והכיתה מתחילה לתרגל את השירה במקהלה‪.‬‬ ‫בוודאי ברוב תסיסה ובלגן בכיתה ישראלית‬ ‫לגדר קטנה משחקים ילדי הגן הבינלאומי‬
‫רואה מזווית עיניי הורים אוספים את ילדיהם‬ ‫המחנכת בשעון‪" ,‬הבנתי ששרתם מאוד יפה‬ ‫שלהם‪ .‬זה שיעור בגנטיקה‪ .‬הילדים עסוקים‬ ‫או אז קורה משהו מביך‪ ,‬שממש לא ציפיתי‬ ‫ממוצעת‪ .‬כאן הוא מתרחש‪ ,‬כמו כל דבר‪,‬‬ ‫בארגז החול‪ ,‬ומבלי משים אני מתקרב לגדר‬
‫היוקרתיים מבית הספר הנדיר הזה‪ .‬ילדים‬ ‫בשיעור מוזיקה (וואו‪ ,‬המידע פה עובר מהר!)‪,‬‬ ‫בציור ואחריו מקרינה המורה סרט לימודי אך‬ ‫שיקרה דווקא פה‪ .‬הילדים מזמרים יחד את‬ ‫ובוהה בהם‪ .‬לפתע מגיחה גננת זקופה מן‬
‫אחדים נותנים להם יד‪ ,‬אחרים נאספים אל‬ ‫לכן נאזין שוב לשיר ששמעתם‪ ,‬כי גם אני‬ ‫מעט היתולי של הבי־בי־סי‪ .‬משהו הפגתי‪,‬‬ ‫השיר הקיטשי במקהלה ‪ −‬פעם אחת‪ ,‬פעם‬ ‫בסדר מובהק ובשקט סטואי‪.‬‬
‫אחורי הרכב בשקט‪ ,‬כמה נענים לחיבוק‬ ‫שנייה‪ .‬אני מתבונן בהם‪ :‬קוריאני (או יפני)‪,‬‬ ‫שיעור מוזיקה‪ ,‬מתברר‪ ,‬מתרחש במרתף‪.‬‬ ‫הפתח ומתקרבת אליי בצעדים מאיימים‪.‬‬
‫הגדול שמושט להם מאימא או מאבא‪ .‬מחר‬ ‫אשמח לשמוע אתכם שרים!"‪.‬‬ ‫כנראה‪ ,‬לסוף היום‪.‬‬ ‫אפריקאית‪ ,‬ערבי וכמה אמריקאים שרים יחד‪.‬‬ ‫דרך ארוכה מובילה לשם‪ ,‬והמחנכת מתלווה‬ ‫‪ ,?Who are you‬היא שואלת בחשד‪.‬‬
‫בבוקר ילכו שוב לבית ספר‪ .‬אולי ייבחרו‬ ‫גם מחנכת מופת אנגלוסקסית רוצה‬ ‫בסרט נראים יצורי כלאיים גמורים‪:‬‬ ‫המנגינה קליטה‪ ,‬הקצב זורם וזה שיר אהבה‪.‬‬ ‫"עיתונאי"‪ ,‬אני מגמגם‪.‬‬
‫ל"כוכב השבוע"‪ ,‬אולי ילמדו שיר חדש‪ ,‬אולי‬ ‫לבכות לפעמים‪ ,‬מתברר‪ .‬ילדי כל העולם‬ ‫שבלול עם שריון של צב‪ .‬ברייה עם גוף של‬ ‫אני מתחיל לבכות‪ .‬מקווה שאף אחד לא ישים‬ ‫"לא פשוט להיות‬ ‫‪?Where is you tag‬‬
‫יזרקו כפיות על חבריהם בחדר האוכל ואולי‬ ‫עוד מזדמזמים בראשי במקהלה כשאני יושב‬ ‫גמל‪ ,‬פנים של סוס פוני ושיער בלונדיני‪.‬‬ ‫לב‪ .‬אופס‪ .‬היפני (או הקוריאני) ישר קולט את‬ ‫ילד של כל העולם"‪,‬‬
‫אף ישליכו על אחד המבוגרים האחראים‬ ‫מעולף בסוף היום במשרדה של הגברת מילר‪.‬‬ ‫הילדים צוחקים וגם אותי זה מפתיע לרגע‪,‬‬ ‫זה ברגישותו ובערנותו ומפנה את תשומת‬ ‫אומרת גברת מילר‪.‬‬ ‫"הוא לא פה‪ ,‬הוא בתיק שלי‪ ,‬בכיתה"‪ ,‬אני‬
‫‪My wish, for you, is that this life‬‬ ‫לב חברו לשולחן‪ .‬מה שמתחיל כדמעה קטנה‬ ‫מגמגם בתשובה‪.‬‬
‫תפוח אדמה‪.‬‬ ‫‪becomes all that you want it to,‬‬ ‫אך נראה לי גם קצת מבהיל‪.‬‬ ‫הופך לזרם‪ ,‬וקצת קשה להסתיר את זה‪ .‬משום‬ ‫"באיזשהו מקום‬
‫באיזשהו שלב הם יגדלו להיות ההורים‬ ‫‪Your dreams stay big, your worries stay‬‬ ‫מה זה פועל עליי ‪ −‬המוזיקה‪ ,‬הבינלאומיות‪,‬‬ ‫הילדים פה הם קורבנות‬ ‫‪!You must wear your tag‬‬
‫שבוחרים את חיי ילדיהם‪ ,‬ויקוו‪ ,‬כדברי‬ ‫‪small,‬‬ ‫‪My Wish For You‬‬ ‫ההתכנסות הפשוטה במרתף המוזיקלי של‬ ‫אני מתרחק מן השטח בהנהון נרצע‬
‫השיר ‪ ,My Wish For You‬שיהיו כל מה שהם‬ ‫חבורת ילדים מכל העולם ששרה יחד‪ .‬לרגע‬ ‫העבודה של ההורים‬ ‫ונמלט לכיתה כל עוד רוחי בי‪ .‬רק זה חסר‬
‫מאחלים לעצמם‪ ,‬שחלומותיהם יישארו‬ ‫‪You never need to carry more than you‬‬ ‫לקראת סוף היום מפתיעה המחנכת‬ ‫אני מאמין שאולי אחרי הכול זה אפשרי‪:‬‬ ‫שלהם ‪ -‬דיפלומטים‬ ‫לי‪ ,‬שתהיה פה תקרית שתסבך את אשתו של‬
‫גדולים ודאגותיהם זעירות‪ ,‬שלא יסחבו יותר‬ ‫את הילדים (ואותי) בהתייחסות מאיימת‬ ‫החבר שלי‪ .‬היה עליי לציית לכללי הביקור‪.‬‬
‫ממה שיוכלו לשאת ושיכירו מישהו שיאהב‬ ‫‪can hold,‬‬ ‫לאירוע חריג שאירע‪ .‬מתברר שהתקבל דיווח‬ ‫שלום עולמי ו־‪!Imagine‬‬ ‫שנודדים בעולם"‬
‫אותם‪ .‬זו תהא משאלתם‪ .‬‬ ‫‪And while you're out there getting‬‬ ‫שבארוחת צהריים היו כמה ילדים שהתנהגו‬ ‫"תגיד‪ ,"...‬פונה אליי החבר לשולחן של‬ ‫קסם המשרוקית‬
‫‪where you're getting to,‬‬ ‫לא יפה‪" .‬עכשיו‪ ,"...‬מודיעה המחנכת‪" ,‬או‬ ‫הקוריאני בביישנות בסוף יום הלימודים‪,‬‬ ‫אלינו‪ ,‬דואגת שלא אלך לאיבוד‪ .‬מורה‬ ‫כמו לרכך את המכה אני נתקל במחנכת‪,‬‬
‫‪I hope you know somebody loves you,‬‬ ‫שכולם ייענשו או שמי שהתנהג לא יפה‬ ‫"כששרנו בחדר מוזיקה‪ ...‬אז‪ ...‬באמת בכית?"‬ ‫צעירה וקורקטית מכריזה במרתף המוזיקלי‪:‬‬ ‫שמבחינה בפניי שהלבינו כסיד‪ .‬היא‬
‫‪and wants the same things too,‬‬ ‫"היום נלמד שיר חדש" ולפני כן מציגה‬ ‫מתעניינת בשלומי ומציעה לקפוץ לחדר‬
‫‪Yeah, this, is my wish. Yeah, yeah.‬‬ ‫יודה"‪.‬‬ ‫"כן"‪ ,‬אני נאלץ להודות‪.‬‬ ‫לילדים ציור של ט ּו ָּבה‪ .‬היא משמיעה להם‬ ‫המורים להכין לי קפה‪ .‬אני מקבל ברצון את‬
‫"למה?"‬ ‫את צליליו‪ .‬גם בכיתת המוזיקה יושבת עוזרת‬ ‫הצעתה וניגש לשם‪ .‬איש תחזוקה בדיוק נכנס‬
‫הוראה ליד עמדת מחשב נוספת בקצה החדר‪,‬‬ ‫עם ארגז חלב‪ ,‬ומסנג'ר אותי להכניס שקיות‬
‫"זה היה מרגש"‪.‬‬ ‫ומשום מה היא חובשת לראשה כובע היתולי‪.‬‬ ‫למקרר‪ .‬כוס הקפה מעוררת אותי‪ .‬בדרך חזרה‬
‫"מה בדיוק?"‬ ‫היא מסייעת לתפעל את המצגת ולהשמיע‬ ‫לכיתה אני מבין את תפקידה של המשרוקית‪.‬‬
‫כדור ספוג של אחד הילדים נפל בטעות‬
‫"לא יודע‪ ,"...‬אני מגמגם באנגלית‪,‬‬ ‫צלילי ט ּו ָּבה בתיאום עם המורה‪.‬‬ ‫על גג היוטה בחצר וקבוצת ילדים זרקה‬
‫"ששרתם‪ ...‬כולם ביחד‪ .‬היה בזה משהו יפה"‪.‬‬ ‫לאחר שראו את הכלי והאזינו לצליליו‬ ‫כדור אחר אל הגג‪ ,‬כדי להפיל למטה את‬
‫"אהה‪ ,"...‬מעלה הילד את משקפי השמש‬ ‫צופים הילדים בסרט על נגן ט ּובה‪ .‬הצפייה‬ ‫הכדור שנתקע שם‪ .‬אחת המחנכות‪ ,‬שעמדה‬
‫מודרכת ומלווה בשאלות ממוקדות של‬ ‫כמשגיחה בחצר‪ ,‬זיהתה פה אירוע בטיחות‪.‬‬
‫לקודקודו‪" .‬הבנתי"‪.‬‬ ‫המורה‪ .‬כעת לומדים על בן דודו של הט ּובה‬ ‫היא הניפה את ידה ושרקה‪ .‬למרבה הפלא‬
‫‪ −‬הבריטון‪ ,‬והילדים מקבלים דף עבודה‬ ‫הילדים נאלמו דום‪ .‬כעת הכריזה שלא‬
‫שיעור בתורת הגזע ‪-‬‬ ‫שבו עליהם להתאים בין כלי נשיפה שונים‬ ‫נוגעים בכדור על הגג‪ ,‬ועל התלמידים לחזור‬
‫גרסה הומניסטית‬ ‫למידע בסיסי עליהם‪ .‬הילדים מתחילים‬ ‫למשחקיהם‪ .‬כולם צייתו לדבריה והתפזרו‬
‫לאבד עניין‪ ,‬והמורה קולטת‪ .‬בזריזות היא‬
‫היום נחתם בשני שיעורי ‪IPC‬‬ ‫מיד‪ .‬המרגל נותר בהלם תרבות‪.‬‬
‫(‪ )International Primary Curriculum‬ברצף‪.‬‬ ‫שיעור צרפתית עובר עליי בשעמום‬
‫המחנכת מספרת לילדים על התפתחות‬ ‫יחסי‪ ,‬ודי מהר אני מוותר על האפשרות‬
‫הכלבים לגזעים ומסבירה להם שכל גזע‬ ‫ללמוד כיצד אומרים ‪ Sunday‬ו־‪Friday‬‬
‫פיתח תכונות גוף מתאימות כדי להתאקלם‬ ‫בצרפתית‪ .‬אני שוב עובר על הכללים ומצלם‬
‫בווטסאפ את אוסף הילדים הבינלאומי‪ ,‬כדי‬

‫‪13‬‬ ‫הד ישראלי‬ ‫הד החינוך יולי ‪2017‬‬ ‫‪12‬‬

‫"בשום מקום לא נאמר‬ ‫אני לא אמצמץ‪ .‬ננצח‬
‫'אתם מחויבים להמשיך‬ ‫מהפכה עמוקה עוברת על הציבור החרדי בישראל‪ .‬הד החינוך חשף‬
‫בגיליון הקודם את תופעת לימודי האנגלית המתגברת ברחוב החרדי‪ .‬זה‬
‫בדרך החרדית'‪ .‬ילד‬ ‫רק אחד הביטויים לזרם שמעודד פתיחות רוחנית ואישית ולימודי ליבה‪.‬‬
‫שהחילוניות מעניינת‬ ‫בצלאל כהן משוכנע שהכיוון הזה‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬יהיה דומיננטי‬
‫אותו פחות מפחיד אותי‬
‫מילד שהרחוב קורץ לו"‬

‫חלילה בתחרות‬ ‫ושאיפותיו‬ ‫צילומים‪ :‬רפי קוץ‬ ‫בצלאל כהן‪ :‬דרוש שינוי בכללי המשחק‬ ‫תמר רותם‬
‫עם העולם הישיבתי‬ ‫של כל אחד"‪ .‬בד‬
‫הרגיל‪ .‬בשנים האחרונות‬ ‫בבד עם הירידה בנחיצות‬ ‫הבלעדי‪ .‬הישיבות היוו "כור היתוך" ליצירת זהות של בני תורה‬ ‫שעה כמעט ארבע אחר הצהריים‪ ,‬אבל בכיתה י"אה‬
‫הצטרפו אליהן ישיבות תיכוניות נוספות‪.‬‬ ‫להרחיב את עולם התורה ועם הרוויה‬ ‫תוך ויתור על חיי נוחות ורווחה‪ ,‬והן הצמיחו דור של רבנים מחנכים‪,‬‬
‫חכמי לב היא מקרה שונה מעצם העובדה שנפתחה‬ ‫במשרות התורניות השונות חלה עלייה במספר‬ ‫בישיבה החרדית התיכונית "חכמי לב" בירושלים‬
‫בירושלים‪ .‬בעיר הזאת כל תזוזה‪ ,‬ובמיוחד בתחום החינוך‪ ,‬עלולה‬ ‫הצעירים החרדים הנשארים שנים ארוכות בבית המדרש‪ ,‬ללא יכולת‬ ‫דיינים ומורי הוראה שהפיצו תורה בכל רחבי ישראל‪.‬‬ ‫מתנהל שיעור המתמטיקה כסדרו‪ .‬המורה עומד ליד‬
‫לעורר את התנגדותם של הכוחות השמרניים‪ .‬ואכן‪ ,‬למן פתיחתה‬ ‫להשתלב בתחומי עיסוק אחרים המצריכים השכלה כללית וידע‬ ‫בסביבה החרדית נערים חרדים שלומדים מתמטיקה הם אנומליה‬ ‫לוח מלא נוסחאות ומסביר את החומר בנחת לכיתה‬
‫מעוררת הישיבה התנגדות עזה מצד הקנאים בעיר‪ .‬כהן נעשה מטרה‬ ‫מקצוע או אקדמי‪ .‬כהן מעריך כי שליש מתלמידי הישיבות מוצאים‬ ‫חברתית‪ .‬כהן‪ ,‬בעצמו חניך מובהק של עולם הישיבות (פוניבז')‪ ,‬הבין‬ ‫הקטנה‪ .‬התלמידים שרועים בכיסאותיהם‪ ,‬עייפותם‬
‫את סיפוקם בעולם התורה‪ ,‬שליש נוסף "מצליח למלא את חובותיו"‬ ‫שהמציאות שבה הנערים החרדים מנותבים אך ורק ללימוד תורה‬ ‫ניכרת‪ ,‬אך השקט נשמר‪ .‬מתמטיקה היא אחד השיעורים הראשונים‬
‫להתנגדות ולנאצות‪ ,‬ושׁמו מככב על פשקווילים‪.‬‬ ‫אף שהוא מרגיש שהוא אינו במקום הנכון‪ ,‬ואילו השליש הנותר ‪-‬‬ ‫טומנת בחובה בעיות‪ .‬לדבריו‪" ,‬מטבע הדברים מסלול הלימוד בישיבה‪,‬‬ ‫בחטיבת לימודי החול בתכנית הלימודים‪ .‬ארבע‪ ,‬אבל היום רחוק‬
‫אך יש עוד הבדל‪ .‬בישיבות התיכוניות הוותיקות ובישיבות‬ ‫"נערים מקבוצות שוליים בחברה החרדית ‪ -‬משפחות מצוקה‪ ,‬בעלי‬ ‫התמסרות מוחלטת ללימודי קודש בלבד‪ ,‬אינו מתאים לטבעו‪ ,‬כישוריו‬
‫החדשות‪ ,‬למשל זו שנפתחה לפני חמש שנים בבית שמש‪ ,‬הגבילו‬ ‫תשובה‪ ,‬עולים‪ ,‬מזרחים" ‪ -‬ינשור במוקדם או במאוחר‪.‬‬ ‫מסיום‪.‬‬
‫מראש את הקבלה ‪ -‬מפחד הרבנים ‪ -‬לקהל מובחן‪ :‬חרדים מודרנים‬ ‫לפני כמה שנים‪ ,‬כשהיה עמית בבית הספר מנדל למנהיגות‬ ‫יום לימודים ארוך קיים בכל הישיבות במגזר החרדי‪ .‬אך די בהצצה‬
‫(בין השאר משפחות שהאב בהן עובד ואינו בן תורה) והציבור‬ ‫חינוכית‪ ,‬פעל כהן להקמת הישיבה התיכונית כדי לתת מענה חלקי‬ ‫בכיתה זו ‪ -‬בלוח הנוסחאות ובתלמידים השוקדים על תלמודם‪ ,‬שאינו‬
‫האנגלוסקסי‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הישיבות מן הגל החדש ‪ -‬ישיבת חכמי‬ ‫לבעיית הנערים החרדים שאינם מוצאים את עצמם בעולם התורני‪.‬‬ ‫אלא פתרון תרגילים ‪ -‬כדי להבין עד כמה הסיפור של ישיבה צעירה‬
‫לב; ישיבה שנפתחה באותו זמן בשם "חדוות שאול"; ו"המדרשה‬ ‫"הבעיה שלנו היא שלקחנו את המודל של ישיבת וולוז'ין והחלנו אותו‬ ‫זו יוצא דופן וחריג בנוף הישיבות בירושלים‪ .‬מה שנחשב שגרתי בכל‬
‫החסידית"‪ ,‬שנפתחה לפני שלוש שנים ‪ -‬כולן פונות למיינסטרים‬ ‫על כולם"‪ ,‬הוא אומר‪" .‬כעת צריך להחזיר אותו לאליטה‪ .‬צריך להבין‬ ‫תיכון ‪ -‬לימודים של מקצועות ליבה וקבלת תעודת בגרות ‪ -‬חדשני‬
‫שנערים אלה‪ ,‬שהמודל הישיבתי המקובל אינו מיועד להם‪ ,‬צוברים‬
‫החרדי‪ .‬זה חידוש גדול‪.‬‬ ‫חוסר סיפוק‪ ,‬תסכול ואף התנגדות פנימית"‪.‬‬ ‫בחכמי לב‪.‬‬
‫כשילד מרקע חרדי מגיע בכיתה ט' לחכמי לב הוא נדרש להשלים‬ ‫חכמי לב‪ ,‬שזו השנה הרביעית לייסודה‪ ,‬פועלת במסגרת האגודה‬ ‫בנייר עמדה שכתב מסביר בצלאל כהן‪ ,‬מייסד הישיבה ומנהלה‪,‬‬
‫פערים עצומים‪" .‬ילדים חרדים שלמדו בתלמודי תורה שלא היו בהם‬ ‫לקידום החינוך‪ .‬היא אחת מכמה ישיבות תיכוניות אחרות הפועלות‬
‫לימודי ליבה לא יודעים בכיתה ט' את ה־איי־בי־סי‪ ,‬והחשבון שלהם‬ ‫בשולי המרחב הישיבתי החרדי‪ ,‬אך היא מבשרת גל חדש ואולי אף זרם‬ ‫את הרקע להקמת הישיבה‪:‬‬
‫ברמה של כיתה ד'־ה'‪ .‬התברר לנו גם שצריך להקנות להם הרגלי‬ ‫של ממש‪ .‬עד כה ארבע מן הישיבות הללו‪ ,‬ובהן ותיקות דוגמת "היישוב‬ ‫עולם הישיבות החרדי בישראל מבוסס בעיקר על המודל של‬
‫למידה‪ ,‬כמו נוכחות רציפה בשיעורים‪ ,‬מחברות‪ ,‬שיעורי בית"‪ .‬נוסף‬ ‫החדש" בתל אביב ו"מערבה" ביישוב מתתיהו‪ ,‬שפועלות עשרות‬ ‫ישיבות ליטא ובראשן ישיבת וולוז'ין‪ .‬ישיבות אלו נועדו להצמיח‬
‫על הגרעין הזה מתקבלים לישיבה גם קהלים נוספים בחברה החרדית‪:‬‬ ‫שנים‪ ,‬וכן "נהורא" ו"נהרדעא"‪ ,‬התחשבו בדברי הרבנים והתרחקו‬ ‫אליטה תורנית של תלמידי חכמים שיכהנו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כרבנים‬
‫בנים של בעלי תשובה‪ ,‬משפחות רווחה‪ ,‬עולים מצרפת ועוד‪" .‬חשוב‬ ‫מהריכוזים החרדיים‪ ,‬כדי שלא למשוך תשומת לב ולא לעמוד‬ ‫דיינים וראשי ישיבות‪ .‬הישיבות הללו התאפיינו בהתמסרות מוחלטת‬
‫ללימוד תורה‪ .‬במשך דורות הצמיחו הישיבות הללו את המנהיגות‬
‫לי שזה יהיה ילד שמרגיש נוח עם הזהות החרדית"‪.‬‬
‫ההשקעה בתלמידים עצומה‪ .‬הישיבה זכתה להכרה ממשרד‬ ‫התורנית המובילה של העם היהודי‪.‬‬
‫עם הקמתו המחודשת של עולם הישיבות בישראל לאחר חורבן‬
‫יהדות אירופה בשואה הפך המסלול הישיבתי למסלול הנורמטיבי‬

‫‪15‬‬ ‫הד ישראלי‬ ‫הד החינוך יולי ‪2017‬‬ ‫‪14‬‬

‫"תשלח אותו לישיבה‬
‫שלנו‪ .‬הבחורים שלנו‬
‫שקועים באופן נפלא‬
‫בלימוד‪ .‬הם לא ידעו על‬
‫מותו של שמעון פרס‬
‫עד חודש מפטירתו"‬

‫אם הוא מספר לי שהוא קורא ספרים ‪ -‬אני יודע שיצליח‬ ‫ומתכנן להתגייס לצבא‪.‬‬ ‫החינוך כתיכון‪ ,‬אך‬
‫תהליך הקבלה לחכמי לב‬ ‫התקציב מהמשרד עדיין‬
‫"הפתיחות מקסימלית‪ ...‬מדברים על הכול ‪ -‬הומוסקסואליות‪ ,‬שיח זכויות‪ ,‬ליברליזם‪,‬‬ ‫כולל מבדק של חשיבה לוגית־‬ ‫לא מכסה את הפנימייה או את‬
‫פמיניזם‪ .‬שאלות על אמונה‪ .‬שאלות פילוסופיות‪ .‬הכול על השולחן"‬ ‫שפתית וריאיון אישי‪" .‬אנחנו מסתפקים‬ ‫מפעל ההזנה הדרוש ביום הארוך‪.‬‬
‫בתלמיד ממוצע ומעלה‪ .‬פחות מזה לא ילך‪ ,‬וזה‬ ‫שכר הלימוד כאן צנוע בהשוואה לישיבות‬
‫מדעים ברמה גבוהה‪.‬‬ ‫דודי וינברגר‪ ,‬תלמיד י"ב שמגיע לישיבה מבני ברק‪ ,‬מספר שהגיע‬ ‫יגרום צער לילד ולנו"‪ ,‬אומר כהן‪" .‬מבחינתי המנבא הגדול‬ ‫התיכוניות הפרטיות‪ ,‬ש"למשפחה חרדית ממוצעת זה‬
‫הישיבות התיכוניות הן בהחלט "זרם בהתהוות"‪ ,‬מסכים גם יחזקאל‬ ‫לחכמי לב כי רצה "הרחבת אופקים והשכלה כללית רחבה ביחד עם‬ ‫של הצלחה הוא סקרנות‪ .‬אני פחות מסתכל על ציונים‪ .‬הסיפור של‬ ‫בלתי אפשרי לשלם"‪ .‬לאחרונה החל מנהל החינוך ההתיישבותי‬
‫רוזנבלום‪ ,‬עורך דין חרדי ומקים דף הפייסבוק "חרדים ישראלים"‬ ‫תפיסת עולם לא מצומצמת"‪" .‬הייתי קודם בכמה ישיבות ובדקתי‪ .‬אין‬ ‫המוטיבציה חשוב לי‪ .‬אם הוא מספר לי שהוא קורא ספרים‪ ,‬אני יודע‬ ‫לתמוך כלכלית בחלק מהתלמידים המגיעים מרחוק וזקוקים‬
‫(המונה ‪ 3,000‬חברים ו־‪ 500‬ממתינים לחברות)‪ .‬רוזנבלום מייצג את‬ ‫פה פרות קדושות‪ .‬הכול אפשרי‪ .‬אתה יכול לדבר על הדברים בקול‬ ‫לפנימייה‪ .‬המקורות האחרים הם כספי תרומות‪ .‬כרגע הצרכים‬
‫דור החלוצים באקדמיה‪ ,‬בנותיו כבר עורכות דין‪ .‬לדבריו‪ ,‬הזרם הזה‬ ‫שהוא יצליח"‪.‬‬ ‫הפיזיים הדוחקים ‪ -‬השכירות הגבוהה בשכונת בית וגן ‪ -‬מעכבים‬
‫מקיף את הבורגנות החרדית ואת החרדים העובדים האידאולוגים‬ ‫רם‪ .‬הגעתי למסקנה שדווקא כאן יכולה להיווצר חברה מתוקנת"‪.‬‬ ‫בניגוד למקובל בציבור החרדי‪ ,‬הישיבה אינה בודקת את המשפחה‬ ‫את התפתחות הישיבה‪ .‬אך כהן מייחס חשיבות לנראות שלה ולמה‬
‫וינברגר מספר על דיונים סוערים בנושאים פוליטיים בקרב‬ ‫ואינה תובעת מן ההורים להתחייב שאין אינטרנט בבית וכדומה‪" .‬אני‬ ‫שהיא מייצגת בשכונות חרדיות מובהקות‪.‬‬
‫יותר שמעוניינים בתיקון חברתי‪.‬‬ ‫התלמידים‪" .‬לפני שנתיים התנדבתי בבחירות במפלגת שמאל‪.‬‬ ‫סבור שהאינטרנט כאן אם נרצה או לא נרצה וצריכים לחנך לשימוש‬ ‫•••‬
‫את הגידול בזרם הוא תולה בגידול הכללי בחברה החרדית‪.‬‬ ‫לעומת זאת היה תלמיד שהתנדב בלהבה‪ .‬הצלחנו לתקשר‪ .‬ניהלנו‬ ‫כהן‪ ,‬שהפגנות מתחת לביתו הפכו לשגרה‪ ,‬ידוע גם כאחד‬
‫"כשאני למדתי בחדר‪ ,‬היה אתי חסיד קרלין ובן של מקובל‪ ,‬תימנים‬ ‫דיונים‪ .‬הנקודה הכי מרכזית בחינוך כאן היא להבין שיש בן אדם‬ ‫זהיר ומושכל בו"‪ .‬עם זאת אסור להכניס טלפון חכם לישיבה‪.‬‬ ‫האנשים המשפיעים בציבור החרדי‪ .‬הוא שותף ופעיל בתהליכים‬
‫וחסידי גור‪ .‬כיום יש לכל אחד חדר משלו‪ .‬אז גם אנחנו יש לנו את‬ ‫מולי‪ .‬אם יוצא לך להיתקל במצב של חבר שהוא גיי לא נקטול אותו‪.‬‬ ‫כהן מצהיר שהוא אינו כופה את הדת‪ ,‬אלא נותן לילדים אפשרות‬ ‫שונים שעוברים על החברה החרדית כיום‪ .‬את דעותיו הנחרצות והלא‬
‫החדר שלנו"‪ .‬רוזבלום משוכנע שההתנגדות מצד הקיצונים תיעלם‬ ‫נתייחס בצורה הכי ניטרלית"‪ .‬כשהוא אומר שהוא מקווה ללכת לצבא‬ ‫לתהות‪" :‬חשוב לי שמבחינת הנורמות של ההלכה‪ ,‬התפילות והלבוש‪,‬‬ ‫מקובלות בנושאים כגון השתלבות בכוח העבודה‪ ,‬בלימודים ובצבא‬
‫התלמידים יעמדו בסטנדרטים שקבענו‪ .‬אך בשום מקום לא נאמר‬ ‫הוא משמיע תדיר בפייסבוק ובכנסים בפורומים שונים‪.‬‬
‫ותישכח‪.‬‬ ‫למסלול של עתודה רפואית אני כבר לא מופתעת‪.‬‬ ‫'אתם מחויבים להמשיך בדרך החרדית'‪ .‬ילד שהחילוניות מעניינת‬ ‫לאחרונה סיפר כהן על אב לתלמיד בישיבה קטנה שפגש רב ידוע‬
‫כהן סבור שיש להקים קומה של מנהיגות צעירה ובהחלט רואה‬ ‫האם אפשרות הבחירה והפתיחות לשיח בנושאים שונים לא יסללו‬ ‫אותו פחות מפחיד אותי מילד שהרחוב קורץ לו‪ .‬היה לנו ילד מחונן‬ ‫בחברה החרדית‪ .‬הרב התעניין לאיזו ישיבה גדולה מתכוון הבן ללכת‪,‬‬
‫בעצמו מנהיג‪" .‬אם התנאים יאפשרו להנהיג ציבור‪ ,‬אני רואה את‬ ‫דרך לנטישה המונית של החברה החרדית ואולי של הדת? כהן אינו‬ ‫שהחילוניות עניינה אותו ואנחנו דאגנו שיעבור לבית הספר 'רעות'‪.‬‬ ‫וכששמע שהוא מתעתד ללכת לישיבת "חברון"‪ ,‬ישיבת הדגל של‬
‫עצמי כמתחרה ברב שטיינמן"‪ .‬הוא אינו שולל כניסה לפוליטיקה‪ ,‬אבל‬ ‫חושש מאפשרות כזאת‪ .‬הוא סבור שגל הישיבות התיכוניות ובהן חכמי‬ ‫אני גאה בו‪ .‬אבל בשום אופן אני לא מוכן לספק מקום שיאפשר לילד‬ ‫הציבור הליטאי‪ ,‬אמר‪" :‬תשלח אותו לישיבה שלנו‪ .‬הבחורים שלנו‬
‫חותר למנהיגות רוחנית‪ ,‬להיות מורה דרך‪" .‬אני הולך מעל הרדאר‪,‬‬ ‫לב מבשרות את הזרם החינוכי של החרדי ּות החדשה‪ ,‬ואינן חותרות‬ ‫לבזבז את הזמן כדי שיהיה במסגרת בכל מחיר‪ .‬אני אומר לילד 'לא‬ ‫שקועים באופן נפלא בלימוד‪ .‬הם לא ידעו על מותו של שמעון פרס‬
‫לא מסתיר את דעותיי ולא מנסה לפייס את הרבנים‪ .‬אם רוצים ללכת‬ ‫נגד החרדי ּות‪ .‬הוא משוכנע שכאשר הילדים של אלפי הסטודנטים‬ ‫עד חודש מפטירתו"‪ .‬כהן מסביר שעל פי פרקי אבות‪ ,‬כדי להגיע‬
‫על מספרים גדולים‪ ,‬דרוש שינוי בכללי המשחק‪ .‬זה אומר מנהיגות‬ ‫החרדים יגיעו לגיל ישיבה ‪ -‬ולא רחוק היום שהדבר יקרה ‪ -‬ויירשמו‬ ‫מעניין אותי אם אתה לומד תורה או לומד מקצוע‪ ,‬אבל תלמד'"‪.‬‬ ‫למעלה של קניין התורה‪ ,‬יש למעט בשיחה‪ ,‬בשחוק ובדרך ארץ‪ ,‬ואז‬
‫צעירה שמדברת ומשמיעה אלטרנטיבה תורנית אידאולוגית אחרת‪.‬‬ ‫לישיבות תיכוניות‪ ,‬הזרם יהפוך למציאות‪ .‬כבר עכשיו מתווספים עוד‬ ‫רוח הפתיחות האינטלקטואלית שורה גם על המורים המלמדים‬ ‫הוסף באירוניה הדקה המאפיינת אותו‪" :‬אני מתפעל מאוד מנערים‬
‫אני לא אמצמץ‪ .‬ננצח"‪ .‬‬ ‫ועוד מוסדות‪ ,‬לא רק לבנים אלא גם סמינרים לבנות שמלמדים בהם‬ ‫בחכמי לב‪ .‬כך למשל‪ ,‬אייל טוויטו‪ ,‬ר"מ ומחנך כיתות י"א־י"ב‪ ,‬אף‬ ‫שאהבת התורה שלהם גורמת להם שלא להתעניין כלל בנעשה‬
‫הוא בוגר ישיבות ליטאיות‪ ,‬מדבר על המצב המורכב של בני המחזור‬ ‫בעולם‪ ,‬אבל אני מעדיף לגדל תלמידי חכמים שאינם מנותקים‬
‫הראשון שיסיימו את הישיבה השנה‪" .‬את תחושת החלוציות שלהם‪,‬‬ ‫לחלוטין מהעולם ויודעים מה מתרחש בו"‪.‬‬
‫השותפות בהקמת הישיבה‪ ,‬היציאה לדרך‪ ,‬אי אפשר לשכפל‪ .‬מצד‬ ‫ישיבת חכמי לב היא מקום יוצא דופן לא רק בגלל הכללת לימודי‬
‫שני‪ ,‬הם יודעים שהם לא במיינסטרים‪ .‬והמקום הזה מחייב התמודדות‬ ‫חול ולימוד לבגרות‪ .‬דומה שהחידוש הגדול בישיבה הוא הפתיחות‬
‫ומעלה שאלות אקוטיות של זהות"‪ .‬העובדה שהתלמידים לומדים‬ ‫לשאלות של בני הנוער ועידוד הסקרנות האינטלקטואלית‪ .‬יחד עם‬
‫היסטוריה ואזרחות תורמת להתעניינותם בסוגיות כגון היחס למדינה‬ ‫עקרון הבחירה שמאפשר כהן מדובר במודל שלא היה כמותו בחברה‬
‫החרדית‪ .‬החרדים כשמם כן הם ‪ -‬מפחדים מכל ספק‪ .‬נער או נערה‬
‫ולהמנון ונושא ה"נאורות"‪.‬‬ ‫ששואלים שאלות של אמונה יודחו מהמוסד החינוכי המקובל‪ .‬כהן‬
‫"לא מזמן בהפגנה של חרדים ששכבו על הכביש"‪ ,‬מספר טוויטו‪,‬‬ ‫מכיל את הספקות והאתגרים ומנסה להתמודד עמם‪ ,‬ולא רק מן‬
‫"כמה תלמידים שלי ניגשו אל המפגינים הקנאים והביאו להם‬ ‫השפה ולחוץ‪ .‬ילדיו הפרטיים נענו לגישה החינוכית המאפשרת שלו‪.‬‬
‫טיעונים מהכוזרי‪ .‬היתה בזה תמימות‪ ,‬אך נהניתי מכך שהפגינו‬ ‫הבכור הלך לישיבה חרדית גדולה‪ ,‬ואילו השני לומד בישיבה תיכונית‬
‫תעצומות נפש‪ .‬שלא באו מעמדה נחותה אלא מעמדה דתית מנומקת‪.‬‬
‫היה שיח‪ .‬הם מרגישים שיש להם מקום שעומד מאחוריהם‪ ,‬והם גאים‬

‫בישיבה"‪.‬‬
‫הפתיחות מקסימלית‪ ,‬הוא מעיד‪ .‬מדברים על הכול ‪-‬‬
‫הומוסקסואליות‪ ,‬שיח זכויות‪ ,‬ליברליזם‪ ,‬פמיניזם‪ .‬שאלות על אמונה‪.‬‬

‫שאלות פילוסופיות‪ .‬הכול על השולחן‪.‬‬

‫‪17‬‬ ‫הד ישראלי‬ ‫הד החינוך יולי ‪2017‬‬ ‫‪16‬‬

‫אשווהנבאייםם בשניקיאפודתם‪.‬‬
‫ויצו רחובות הוא בית ספר ללא שקיפות‪ .‬לא רק שאין ילדים שקופים‪ ,‬גם אין עובדים‬
‫שעובדים אתי שהם כמו מנחים במאסטר‬ ‫שקופים‪ .‬לדברי מנהלת בית הספר זמירה ולד‪" :‬כל אדם שכף רגלו דורכת פה הוא‬
‫שף‪ .‬המורים נותנים לתלמידים משימה ואז‬ ‫חלק מבית הספר‪ .‬המסר של בית הספר פשוט ביותר‪ :‬אנחנו בנויים לקשר"‬
‫מסתובבים ביניהם ומשוחחים אתם‪' .‬אז מה‬
‫צילום‪ :‬רפי קוץ‬ ‫זמירה ולד‪ ,‬המנהל ת‬ ‫את החיים‪ .‬הכול כאן נעשה באמצעות‬ ‫נתחיל בהתחלה‪ .‬כל אוכלוסיית בית‬ ‫שניר פלגמ‬
‫אתה מכין לנו היום?'"‬ ‫שיח‪ .‬קוד לבוש למשל‪ .‬יש תלבושת‬ ‫הספר מורכבת מתלמידים שלא קל להם‪.‬‬
‫האינטימיות הזאת מעוררת קנאה‪.‬‬ ‫מתמשכת ולא בבית ספר שיש בו שיעורים‪,‬‬ ‫על נקודות חוזק ונקודות חולשה"‪.‬‬ ‫אחידה‪ ,‬אבל לא נכפה אותה בכל מחיר"‪.‬‬ ‫למה הם נשרו ממקומות אחרים?‬ ‫שטחי דשא ובתים חד־‬
‫"תלמידים שלא מגיעים למקצועות אחרים‬ ‫מבחנים‪ ,‬הכנה לצה"ל וכל מה שעושים‬ ‫זה דומה לתהליך אימוני?‬ ‫הרבה בתי ספר מתגאים בקשר אישי‬ ‫קומתיים‪ .‬ככה אמור‬
‫באים הרבה פעמים לשבת פה"‪ ,‬אומר גרבר‪.‬‬ ‫במקומות "רגילים"‪ .‬גם פה מחנכים לערכים‬ ‫ולד‪" :‬הסיבות הן בעיקר פערים לימודיים‬ ‫להיראות בית ספר‪ ,‬לא?‬
‫"טוב להם פה‪ .‬אולי בגלל השבירה של מודל‬ ‫"כן‪ .‬אני רוצה לגרום לילדים להרגיש‬ ‫מיוחד‪ .‬מה מאפיין את בית הספר שלך?‬ ‫ובעיות רגשיות"‪ .‬ולד אינה מתיימרת לאחוז‬ ‫התחושה חמימה מאוד‪.‬‬
‫המורה הקלאסי‪ .‬התלמידים רואים אותנו‬ ‫ומדברים על הגשמה בנח"ל‪.‬‬ ‫שהם פה כי הם רוצים לבוא לפה‪ ,‬ולא בגלל‬ ‫"הקשבה מאוד גדולה לילדים‪ .‬שיחות על‬ ‫במטה הקסמים‪" :‬יש כאן תלמידים שעדיין‬ ‫לא רק בגלל האדריכלות‪.‬‬
‫פחות כמורים ויותר כאנשי מקצוע או מלווים‬ ‫במחלקה לתקשורת‪ ,‬למשל‪ ,‬שלושה‬ ‫שהם נפלטו מבתי ספר אחרים מסיבות כאלו‬ ‫גבי שיחות‪ .‬הקשר אישי מאוד‪ .‬במהלך כל‬ ‫לא נכנסים לכיתה‪ .‬ברור לי שאם לא היו‬ ‫בגלל האנשים‪ .‬ובכל זאת אני מסייר בבית‬
‫לדרך‪ .‬אני רואה את הקולנוע ככלי לחיים‪.‬‬ ‫מורים מלמדים במקביל‪ .‬מרכז המגמה‪ ,‬רון‬ ‫החופשות הצוות בקשר עם הילדים‪ ,‬הילדים‬ ‫ספר ארבע־שנתי‪" .‬יש בו תלמידים שנשרו‬
‫גרבר‪" :‬אנחנו לוקחים את מודל הריאליטי‬ ‫ואחרות"‪.‬‬ ‫יודעים שיש להם אוזן קשבת מבית הספר‬ ‫מגיעים לבית הספר הם היו ברחוב"‪.‬‬ ‫מכל מערכות החינוך ובאו לכאן כי הם‬
‫ניהול דו־שיח‪ ,‬עבודה בצוות"‪.‬‬ ‫כמודל עבודה‪ .‬אני כל הזמן אומר למורים‬ ‫מי שקורא עד כאן יקבל את הרושם‬ ‫גם מחוץ לשעות הלימודים‪ .‬הלמידה עצמה‬ ‫לא נכנסים לכיתה?‬ ‫צריכים משהו אחר"‪ ,‬אומרת זמירה ולד‪,‬‬
‫יש בבית הספר חדר חברתי‪ .‬ורדית פדידה‪,‬‬ ‫המוטעה שמדובר במעין סדנת מודעות‬ ‫היא בקבוצות קטנות‪ .‬יש כאן הרבה שעות‬ ‫המנהלת‪" .‬אנחנו משתדלים להעניק להם‬
‫הרכזת החברתית ורכזת מקצוע התנ"ך בבית‬ ‫פרטניות עם דגש פדגוגי ורגשי ובנוסף יש‬ ‫"לפני כל דבר אחר המטרה שלנו היא‬
‫הספר‪ ,‬מסבירה‪" :‬זה חדר בלתי פורמלי‪ .‬ילדים‬ ‫לנו כאן המון מתרגלים‪ .‬עובדים עם ילדים‬ ‫לראות את התלמיד‪ .‬רק אחר כך נלמד‬ ‫אותו"‪.‬‬
‫באים לכאן בשיעורים חופשיים ובהפסקות‬ ‫אותם מה שנלמד אותם‪ .‬תרבות דיבור‪,‬‬
‫ובכל זמן‪ .‬כאן אני לומדת מה מפריע להם‪,‬‬ ‫איך להתלבש ואיך להתנהג‪ ,‬ללמוד‬
‫מה מעניין אותם‪ ,‬מה חשוב להם בחיים‪ .‬אני‬
‫יודעת לזהות מתי ילד זקוק לזמן לעצמו‬
‫בחדר ומתי הוא צריך אוזן קשבת ממני"‪ .‬‬

‫חברתית לפני שבכלל חשבו על רשת חברתית‪.‬‬ ‫כשנותנים בתלמיד אמון‪ ,‬הוא יעשה הכול כדי‬ ‫ויצו ‪ .2017‬אימפריה של טוב‬
‫יש לנו מעמד איתן בקהילות‪ .‬זה כוח שקשה‬ ‫להוכיח שהוא ראוי לאמון"‪.‬‬
‫שניר פלג שוחח עם יו"ר ויצו העולמית‪ ,‬פרופ' רבקה לזובסקי‪ .‬אילו היינו מחזירים את גלגל הזמן‬
‫להעריך את חשיבותו"‪.‬‬ ‫מה ההבדלים בין העשייה המקומית של‬ ‫לשנות השבעים של המאה הקודמת היה אפשר לפרסם את השיחה הזאת כלשונה ואיש לא היה‬
‫לזובסקי קמה ומראה לי צילום‪" .‬חשוב לי‬ ‫ויצו לבין העשייה בחו"ל?‬ ‫חש במוזרות כלשהי‪ .‬זה בעצם גילוי מסעיר‪ :‬הנה השקפת עולם חינוכית שאינה נזקקת ולו פעם‬
‫שתבין איזו אימפריה אנחנו‪ ,‬כי אנשים נוטים‬
‫לחשוב שוויצו זה מעון או מוסד‪ .‬ב־‪ 1959‬פנה‬ ‫"ויצו העולמית היא בעצם עמותה‬ ‫אחת למונחים טכנולוגיה‪ ,‬חדשנות‪ ,‬מחשוב ועתידנות‪ ,‬והיא בכל זאת משכנעת ומעוררת אהדה‬
‫אלינו מזכיר האו"ם וביקש שנצטרף לארגונים‬ ‫ישראלית שכוללת את כל המוסדות של ויצו‪.‬‬
‫פרופ' רבקה לזובסקי‪ ,‬יו"ר ויצו העולמית‬ ‫כמו יוניסף וארגונים נוספים בגלל הידע הרב‬ ‫‪ 800‬פרויקטים ותכניות למכביר‪ .‬אני מכנה‬ ‫אנושית מכילה‪ .‬יש שם הרבה מאוד שירותים‬ ‫ואם אין אז ניצור מסגרת כזו"‪.‬‬ ‫מה הייחוד של ויצו?‬
‫שיש לנו בנושאי ילדים‪ ,‬הגיל הרך‪ ,‬נשים‬ ‫זאת 'אימפריה של הטוב'‪ .‬בחו"ל זה שונה‪.‬‬ ‫שנמצאים יחד ונגישים לתלמידים ולמורים‪.‬‬ ‫תני דוגמה‪.‬‬ ‫"מה שוויצו עושה זה חינוך מלידה עד‬
‫ועוד‪ .‬בכלל‪ ,‬אנחנו רואים את עצמנו כיד‬ ‫בחו"ל אנו עובדים עם הפדרציות היהודיות‪.‬‬ ‫אפילו בתחום הלימודי עצמו‪ ,‬בכפרי הנוער‬ ‫סוף החיים ובמהלך כל החיים‪ .‬מגיל שלושה‬
‫ימין ושמאל של מדינת ישראל‪ ,‬של החברה‬ ‫הן לא חלק מהעמותה‪ .‬לכל אחת מהן חוקים‬ ‫יש ‪ 17–16‬מקצועות בחירה‪ :‬אילוף כלבים‪,‬‬ ‫"כפרי הנוער‪ .‬קודם כול‪ ,‬שתדע‪ ,‬זה דגם‬ ‫חודשים מקבלים תינוקות למעונות של ויצו‪,‬‬
‫בישראל‪ ,‬על כל התרבויות שלה‪ .‬באותו זמן‬ ‫שונים‪ ,‬אבל אנחנו יודעים לשמש חוליה‬ ‫תיאטרון‪ ,‬וטרינריה‪ .‬כל ילד‪ ,‬ללא יוצא מן‬ ‫ישראלי‪ .‬ייסדנו את ויצו בשנת ‪ 1920‬ואת‬ ‫ועד שהנער‪ ,‬ולפעמים האיש‪ ,‬מסיים את בית‬
‫אנחנו מחוברים מאוד לעם היהודי בגולה‪ .‬מי‬ ‫מקשרת בין התפוצות לבין ישראל באמצעות‬ ‫הכלל‪ ,‬יכול למצוא את מה שהוא אוהב ומה‬ ‫כפרי נוער כבר בשנת ‪ .1922‬השירותים‬ ‫הספר‪ .‬אצלנו לא שמעו על המילה סלקציה‪.‬‬
‫עבודה שהפדרציות הללו עושות למען ויצו"‪.‬‬ ‫שהוא חזק בו‪ .‬הוא חווה הצלחה‪ ,‬תחושת‬ ‫שוויצו פיתחה היו חלוציים בקנה מידה‬ ‫קולטים נוער נורמטיבי‪ ,‬נוער בסיכון‪ ,‬בני‬
‫עוד עושה את זה מלבדנו?"‬ ‫המסוגלות עולה וכך הוא יכול להתמודד עם‬ ‫עולמי‪ .‬המוסדות שלנו‪ ,‬המעונות‪ ,‬כפרי הנוער‪,‬‬ ‫דתות שונות‪ ,‬מבקשי מקלט וכל הקשת‬
‫מה את‪ ,‬באופן אישי‪ ,‬הבאת לוויצו?‬ ‫כסף?‬ ‫המקצועות שיותר קשים לו‪ .‬אנחנו עושים זאת‬ ‫המוסדות לנשים והחקיקה לנשים‪ .‬אנחנו מודל‬ ‫התרבותית‪ .‬ואולי הכי חשוב‪ :‬שילוב‪ .‬שילוב‬
‫"אני דור שלישי בוויצו‪ .‬אני מביאה אהבה‪,‬‬ ‫"חלק זה גיוס כספים‪ ,‬אבל החשוב יותר זה‬ ‫ב'תפירה אישית'‪ .‬בנוסף לזה יש המון עזרה‬ ‫של נוער‪ ,‬ילדים ומבוגרים עם מוגבלויות‬
‫דבקות‪ ,‬מודעות שיש לוויצו חשיבות לא רק‬ ‫שאנחנו מקשרים פדרציה למוסד אחד או שניים‬ ‫וטיפוח ברמה האישית‪ ,‬כמו שראית ברחובות"‪.‬‬ ‫עולמי"‪.‬‬ ‫שונות‪ .‬המילה שילוב הולכת אצלנו יד ביד עם‬
‫לעם היהודי ולמדינת ישראל‪ ,‬אלא גם לנשים‪.‬‬ ‫בישראל כנותני חסות‪ .‬הפדרציות מכירות את‬ ‫למה דווקא כפרי הנוער הם דוגמה‬ ‫המילה חינוך‪ .‬אין דבר כזה 'ילד לא מתאים'‪.‬‬
‫אגב‪ ,‬בשבילי הפרישה המוקדמת לפנסיה‬ ‫העבודה במוסד ואת הצוות‪ ,‬אבל חשוב יותר‬ ‫מה הערך החברתי המוביל שלכם?‬ ‫אנחנו נמצא את המסגרת המתאימה לכל ילד‪,‬‬
‫היתה הקרבה גדולה"‪ .‬‬ ‫הוא שזה מחבר אותן לעשייה המקומית‪ ,‬מחבר‬ ‫"אמון‪ .‬נתינת אמון‪ .‬כשנותנים באדם אמון‪,‬‬ ‫לשילוב?‬
‫אותן לישראל ולציונות‪ .‬כלומר‪ ,‬אנחנו רשת‬ ‫"יש לנו תפיסה כוללנית‪ ,‬הוליסטית‪,‬‬
‫שהופכת כל כפר נוער לפנינה של קהילה‬

‫‪19‬‬ ‫הד ישראלי‬ ‫הד החינוך יולי ‪2017‬‬ ‫‪18‬‬

‫זהשארתתאששהמופנעעוהם‬

‫בחברה הערבית בישראל פועלות ‪ 35‬מגמות‬
‫תקשורת וקולנוע‪ .‬מי מאתנו נחשף ליצירת הנוער‬
‫הערבי? מיטל מזרחי התרגשה מרוחב היריעה‪ ,‬מן‬
‫הכנות‪ ,‬מהיכולת להפנות מבט ביקורתי פנימה ולא‬
‫רק החוצה‪ ,‬מן האומץ ומן העובדה שלמרות הכול‬

‫עולה תקווה של ממש מבין הסרטים ובתוכם‬

‫תמונות מתוך סרטים של בתי ספר ערביים בישראל‪ .‬ביטוי אמיץ ומגובש של נוער שצמא לדיאלוג‬ ‫עליי חיפוש מהשערות ועד לקצות האצבעות‪,‬‬ ‫מיטל מזרחי‬
‫שאלו אותי על כל חפץ שהיה לי במזוודה‪.‬‬
‫("היה צריך ללכת עד פרדס חנה להביא לחם‬ ‫להביא אישור מיוחד (אף שהיא נוקבת בשם‬ ‫לתחושות שלהם ולנרטיב אשר מן הסתם לא‬ ‫הסרט הזה הוא אחד מתוך ‪ 11‬סרטים‬ ‫אפילו על דברים מאוד פשוטים כמו‪' :‬מאיפה‬ ‫כשהייתי קטנה נסעתי כל יום"‬
‫ומי שהיה מצליח נחשב מלך") ולא התאפשר‬ ‫הגננת ומלווה בצוות צילום)‪ .‬בהמשך היא‬ ‫זוכה לאזכור משמעותי בתכנית הלימודים"‪,‬‬ ‫שהוצגו באירוע "מיטב היצירה" של מגמות‬ ‫קנית את הלק?' בכיתי‪ .‬בכיתי מהיחס הלא‬
‫להם לסיים בית ספר יסודי‪ ,‬שממילא היה‬ ‫מחפשת מורים אחרים שהשפיעו עליה‪,‬‬ ‫מסביר לי בלאל יוסוף‪ ,‬מורה במגמה‪ .‬הוא‬ ‫הקולנוע במגזר הערבי בסינמטק חיפה‪.‬‬ ‫מכבד‪ .‬אחד מאנשי הביטחון שאל אותי אם‬ ‫באוטובוס לבית הספר‪ .‬תמיד‬
‫מוסד מאולתר‪ .‬עם השנים הצליח הסב ללמוד‬ ‫רובם ערבים‪ ,‬ומביעה את הערכתה אליהם‪.‬‬ ‫חושב שטוב שיש דרך לבטא השקפות כאלה‬ ‫האירוע מתקיים בפעם העשירית השנה וזו‪,‬‬ ‫יש לי פצצה‪ .‬עניתי לו שהפצצה שהוא מחפש‬ ‫ראיתי חיילים בדרך‪ ,‬התפעלתי‬
‫קריאה וכתיבה בזכות הדת‪ ,‬והיום "הוא כבר‬ ‫כשהיא מצליחה לבסוף להגיע לאינה הגננת‬ ‫ככל הנראה‪ ,‬הפעם הראשונה שמסקרים‬ ‫לא אצלי‪ ,‬היא בראש שלו‪ .‬לא ידעתי שעד‬ ‫מהמראה שלהם ורציתי להיות‬
‫יכול לקרוא כותרות בעיתון ובטלוויזיה"‪.‬‬ ‫בקיבוץ‪ ,‬ההתרגשות גדולה מאוד‪ .‬הסרט‬ ‫ולפרוק מטען רגשי כבד‪.‬‬ ‫אותו‪ .‬הסרטים שהוצגו‪ ,‬ממש כמו המילים‬ ‫כמוהם‪ .‬פעם אחת אמרתי לאבא‬
‫אישה מקומטת עם עיניים מבינות‪ ,‬בת לאותו‬ ‫נגמר בשיר "אני ואתה נשנה את העולם"‪ .‬עם‬ ‫בסרט של תלמידים מבית הספר התיכון‬ ‫המצוטטות כאן‪ ,‬חודרים ישר ללב ומציירים‬ ‫כדי כך אנחנו חסרי ערך"‪.‬‬ ‫שלי בנסיעה‪' :‬אני רוצה שתהיה לי עברית‬
‫דור‪ ,‬מספרת שהבנות לא הלכו ללמוד גם‬ ‫כל הציניות‪ ,‬החיפוש הזה והאמונה בדו־קיום‬ ‫אלקאסמי בבאקה אל־גרביה תלמידה ערבייה‬ ‫תמונה מורכבת של זהות‪ .‬לכל דילמה יש‬ ‫הדברים שאומרת עולא למצלמה‬ ‫טובה כדי שאוכל להתגייס לצבא'‪ .‬ובאמת‬
‫בגלל העוני וגם כי חששו להן‪ .‬רק הבנים‬ ‫מסיימת תיכון ומבקשת להביע הערכה‬ ‫שני צדדים‪ .‬הסרט מבטא את העמדה של‬ ‫משקפים את מה שקורה לפלסטינים אזרחי‬ ‫רציתי להתגייס לצבא כי חסרה לי הרגשת‬
‫למדו‪ ,‬אם בכלל‪ .‬עד היום היא אינה יודעת‬ ‫נוגעים מאוד ללב‪.‬‬ ‫לגננת שהיא זוכרת לטובה‪ .‬הגן שהיא רוצה‬ ‫האח‪ ,‬שמרגיש שעליו לתרום למדינה שהוא‬ ‫ישראל‪ .‬כילדים הם מאמינים שהם חלק‬ ‫שייכות למדינה‪ ,‬להניף דגל שיהיה שלנו‪,‬‬
‫קרוא וכתוב‪ ,‬אבל יודעת סורות שלמות בעל‬ ‫הסרט "קרא" של מגמת הקולנוע בתיכון‬ ‫אליו לחזור לביקור הוא גן קיבוצי‪ .‬בדומה‬ ‫חי בה‪ ,‬וכמובן גם את הביקורת על החלטתו‪,‬‬ ‫מהחברה הישראלית ורוצים מאוד להשתלב‪,‬‬ ‫לשיר המנון שיהיה שלנו [‪ ]...‬היה לי חסר‬
‫פה‪ .‬אין בסרט האשמות כלל‪ ,‬ולכן המסר נוקב‬ ‫ע"ש אחמד עבדאללה יחיא בכפר קרע מתחיל‬ ‫למשפחות מוסלמיות אחרות‪ ,‬גם משפחתה‬ ‫שהרי היה יכול לבחור בשירות לאומי למשל‬ ‫אבל אז הבועה מתנפצת בפרצופם‪ .‬הסיכוי‬
‫יותר‪ .‬הסיפורים על בני הדור הזה מעבירים‬ ‫בפנייה "סבא‪ ,‬למה לא למדת?" הסרט מספר‬ ‫רצתה שהיא תתחנך משלב מוקדם במוסד‬ ‫לפיוס ולתחושת שייכות מתפוגג‪ .‬הצד שלנו‬ ‫להרגיש שאני חיה במדינה שלי"‪.‬‬
‫מסר שלדור הנוכחי‪ ,‬דור התלמידים של‬ ‫על חיי הסב‪ ,‬שאיבד את אמו בשנת ‪ .1936‬הוא‬ ‫יהודי‪ .‬הנערה דוברת עברית רהוטה‪ ,‬אך‬ ‫ולאו דווקא ביחידה קרבית‪.‬‬ ‫כך אומרת עולא טבר‪ ,‬בת דודתה של‬
‫ימינו שהופכים את הכאב לסרט‪ ,‬יש הזדמנות‬ ‫ואחיו למדו להיות חקלאים עוד לפני שלמדו‬ ‫היוזמה שלה אינה מרגשת במיוחד את היושב‬ ‫"מגמת קולנוע ותקשורת נותנת‬ ‫אינו מושיט יד אל היד המושטת אליו‪.‬‬ ‫במאית הסרט הדוקומנטרי שזכה בפרס‬
‫לקרוא‪ .‬אחרי ‪ 1948‬הם נלחמו על הישרדותם‬ ‫בשער הקיבוץ‪ ,‬וכדי להיכנס היא נדרשת‬ ‫הזדמנות לבני הנוער הערבים לתת ביטוי‬ ‫זהו סרטן האמיץ של תלמידות בתיכון‬ ‫הראשון בתחרות "מיטב היצירה" של בתי‬
‫הנזירות הפרנציסקניות בנצרת‪ .‬הוא מספר‬ ‫הספר הערביים‪ .‬היא מספרת‪" :‬פעם חשבתי‬
‫את סיפורה של משפחה נוצרית מנצרת שבה‬ ‫שהמדינה מספקת לנו חיים מאוד טובים‬
‫הבן בוחר לשרת ביחידה קרבית בצה"ל מתוך‬ ‫ושומרת על הזכויות שלנו‪ .‬אני סטודנטית‬
‫אמונה שעליו לתת למדינה כדי לקבל‪ .‬יהיה‬ ‫באיטליה‪ ,‬וכשהתחלתי את לימודיי עברתי‬
‫מעניין לאתר אותו בעוד כמה שנים ולראות‬ ‫כמובן בנתב"ג‪ .‬תארי לעצמך דבר כזה‪:‬‬
‫הוכנסתי לחדר‪ ,‬פשטתי את בגדיי וערכו‬
‫אם ציפייתו התגשמה‪.‬‬

‫הד ישראלי‬ ‫הד החינוך יולי ‪2017‬‬ ‫‪20‬‬

‫הבהעירשצוממהה!‬ ‫בגלל אחיו ולכן הוא החליט להציג לתלמידי‬ ‫בסרט עלילתי מטלטל של תלמידים‬ ‫ללמוד‪ ,‬גם ל ּבנות‪ ,‬ועליהם להעריך אותה‪.‬‬
‫כיתתו מצגת על הקשר המיוחד ביניהם‪.‬‬ ‫מבית הספר התיכון אבן ח'לדון מסכימה‬ ‫עוד ממד של השוואה בא לידי ביטוי כשהסבא‬
‫הצטרפו לתואר שני בחברה ואמנויות‬ ‫לאורך הסרט הוא שב ומדגיש כמה הוא גאה‬ ‫נערה להינשא לבחור שמבקש את ידה מתוך‬ ‫בסרט מתרעם על החינוך הפחות נוקשה של‬
‫ידיעה שכך היא מקלה על אביה את נטל‬ ‫היום‪ .‬בעבר אם ילד היה מתלונן שהמורה הכה‬
‫תואר אקדמי מרתק המשלב תכנים אקדמיים מתחום השינוי החברתי‬ ‫באחיו המוגבל וכמה הוא אוהב אותו‪.‬‬ ‫החיים‪ ,‬אף שהאב עצמו ממאן בתחילה לקבל‬ ‫אותו‪ ,‬האב היה בדרך כלל מצדיק את המורה‪.‬‬
‫עם התנסויות מעשיות‪ ,‬סיורים וכלים מעשיים מתחומי האמנויות‬ ‫בסרט של תיכון מקיף שפרעם א' רואים‬ ‫את ההצעה ואומר לחברו שבתו "צעירה מדי"‪.‬‬
‫איש יושב המציג את עצמו‪ .‬שמו בלאל‪ ,‬הוא‬ ‫באחת הסצנות רואים את הנערה העומדת‬ ‫היום המורים כבולים‪...‬‬
‫‪ ‬שילוב תכנים אקדמיים עם סיורים‪ ,‬סדנאות ועבודה מעשית מאפשר למידה‬ ‫בן ‪ ,27‬בעל תואר ראשון בספרות צרפתית‬ ‫להינשא בחדר המנהל‪ .‬האחרון שואל‪" :‬הכול‬ ‫בית הספר התיכון האורתודוקסי בחיפה‬
‫חוויתית התורמת להתפתחות מקצועית ואישית‪.‬‬ ‫וגרמנית (כי הוא אוהב שפות זרות ותרבויות‬ ‫בסדר בבית"? ואחר כך אומר לה שהיא‬ ‫מציג את חייו של המשורר סמיח אלקאסם‬
‫שונות) ולומד כעת לתעודת הוראה בשפה‬ ‫(‪ )2014–1939‬ופותח את סרטו בציטוט מפיו‪:‬‬
‫‪ ‬התואר מזכה בשעות פיתוח מקצועי באופק חדש‪ ,‬מוכר לזכאות מקרן ידע‬ ‫הערבית‪ .‬בלאל עיוור לחלוטין‪ .‬הסרט מראה‬ ‫מרווה עתאמנה גנאם‪,‬‬ ‫"ערבי פשוט אני ואוהב את כל האומות‬
‫ומוכר להחזרי שכ”ל ממשרד החינוך‬ ‫איך הוא מתפקד בעולם (שולח וואטסאפ‪,‬‬ ‫הרוח החיה ומרכזת "מיטב היצירה"‬ ‫למרות כל הכאב‪ ,‬ערבי פשוט אני ורוצה רק‬
‫קורא בקוראן‪ ,‬קורא ספר בצרפתית ועוד)‪.‬‬ ‫שלום למרות כל העוול שנגרם לי ולמרות‬
‫‪ ‬בתכנית הלימודים קורסים מתחום הנחיית קבוצות‪ ,‬ולמעונינים ניתן לקבל‬ ‫הוא מספר שהוא מתקשה להשיג חומר‬ ‫נערה מסכימה להינשא‬ ‫ההתגרות בי‪ .‬אני בעד שלום למרות חוסר‬
‫תעודה בהנחיית קבוצות בהשלמת סמסטר נוסף בתום הלימודים‪.‬‬ ‫לימודי כי התחום הזה פחות מבוקש בקהילת‬ ‫לבחור שמבקש את ידה‬ ‫הצדק והפורענות של הכובשים ולמרות‬
‫העיוורים וקצת קשה לו לנסוע לחו"ל‪ ,‬אבל‬ ‫מתוך ידיעה שכך היא‬ ‫האפלה שאני חי בה‪ ,‬ערבי פשוט אני‬
‫‪ ‬הלימודים מתקיימים בקבוצות קטנות ואינטימיות‪ ,‬המאפשרות שיח פתוח‬ ‫זה חשוב כדי לתרגל את השפות‪" .‬האתגר‬ ‫מקילה על אביה את נטל‬ ‫ורוצה שלום"‪ .‬הסרט מביא ראיונות עם‬
‫ומטפח‬ ‫מלמד אותך הרבה על החיים"‪ ,‬הוא אומר‪,‬‬ ‫החיים וזאת למרות שהאב‬ ‫מקורביו (וביניהם בנו ווטן והסופר מוחמד‬
‫"והסיפוק העצמי שמתקבל מזה מסייע לעוד‬ ‫עלי טאהא)‪ .‬אלקאסם כתב יותר מחמישים‬
‫‪ ‬משך התואר שנתיים‪ ,‬ביום לימודים שבועי בשנה הראשונה‪ ,‬ובשנה השניה חצי‬ ‫הצלחות"‪ .‬בסיום הסרט אמו קוראת לאנשים‬ ‫עצמו מיאן בתחילה‬ ‫אסופות של שירים ועוד סיפורים ומאמרים‬
‫יום נוסף לעבודה מעשית‬ ‫במצבים דומים שלא להתבייש בבן משפחה‬ ‫לקבל את ההצעה‬ ‫רבים‪ .‬הוא היה איש תרבות מוערך‪ ,‬אהב‬
‫בעל מוגבלות ולא לוותר עליו‪ .‬מתברר‬ ‫תיאטרון‪ ,‬מוזיקה ובעיקר בני אדם‪ .‬הוא‬
‫‪ ‬המכללה ממוקמת בסמוך לתחנת הרכבת נתניה‬ ‫שאנשים עם מוגבלויות בחברה הערבית‬ ‫תלמידה טובה‪ ,‬שחשוב שהיא תמשיך ללמוד‬ ‫נהג כלפי הכול בטבעיות ובשוויון‪ .‬כדאי‬
‫מוציאים שם רע למשפחה ומקשים על‬ ‫ושהוא ישמח לעזור‪ .‬ואולם בסרט‪ ,‬כמו‬ ‫לכם‪ ,‬הקוראים‪ ,‬להכיר את האיש‪ ,‬כי הוא‬
‫לפרטים והרשמה התקשרו ‪076-8622022‬‬ ‫מציאת שידוך‪ .‬המסר לבני הנוער כפול‪ .‬יש‬ ‫בחיים‪ ,‬הגאווה המשפחתית גוברת על הרצון‬ ‫חלק חשוב מהתרבות והמורשת של דוברי‬
‫לכבד כל אדם ולשאוב עידוד מכוחו הבלתי‬ ‫להסתייע‪ .‬העובדה שהסרטים מעלים ביקורת‬ ‫הערבית בישראל ובנוסף הוא הדרוזי‬
‫פנימית היא עדות לחופש ביטוי ותעוזה‪ .‬לפי‬ ‫הישראלי הראשון שסירב להתגייס לצה"ל‬
‫מוגבל כמעט של כוח הרצון‪.‬‬ ‫הנתונים שהוצגו בסרט‪" ,‬כ־‪ 37‬אחוז מהנשים‬
‫סרט מצמרר של התיכון הבפטיסטי‬ ‫מטעמים לאומיים‪.‬‬
‫בנצרת מציג תופעה מחרידה הרווחת בכל‬ ‫במגזר הערבי נישאות לפני גיל ‪."18‬‬ ‫מרווה עתאמנה גאנם מרכזת את "מיטב‬
‫העולם‪ :‬שכחת ילדים ברכב‪ .‬תיכון אלמותנבי‬ ‫ביקורת חברתית נוקבת שחוזרת על‬ ‫היצירה" בעשור האחרון ומאמינה ש־‪35‬‬
‫בחיפה מראה אישה מרשימה שמתאמנת‬ ‫עצמה גם בחלק הדוקומנטרי וגם בעלילתי‬ ‫מגמות התקשורת והקולנוע של המגזר‪,‬‬
‫בקראטה מגיל צעיר‪ .‬כיום היא אימא לשלושה‬ ‫נוגעת לאנשים עם מוגבלויות‪ .‬הסרט של‬ ‫מהצפון ועד הנגב‪ ,‬מעניקות לתלמידים‬
‫ילדים ועדיין מתאמנת‪ .‬היא זכתה לתגובות‬ ‫תיכון כפר ג'ת מציג בבגרות נוגעת ללב‬ ‫השראה ויצירתיות‪ .‬היא אומרת שזו דרך‬
‫מופתעות וחיוביות מישראלים כאשר לימדה‬ ‫את עבד‪ ,‬ילד בן ‪ ,13‬ואת אחיו הצעיר ממנו‬ ‫נפלאה לתת ביטוי להיבטים רבים כל כך‬
‫במועדונים עם רעלה ובהיריון‪ .‬היא מלמדת‬ ‫בשנתיים – ילד נכה שמ ַתקשר בקושי בשל‬ ‫בחיים שלהם ושלנו‪ .‬הרבה אמנים גדולים‬
‫בג'סר א־זרקא בהתנדבות ומאמינה שהתגמול‬ ‫מחלה‪ .‬כל צעד של אחיו‪ ,‬הוא אומר בזמן שעל‬ ‫צומחים דווקא בשורות המיעוט‪ ,‬וזה נכון‬
‫המסך אנו רואים את האח צועד עם עזרה‪,‬‬ ‫בחברות רבות‪ .‬כאשר מדובר בבני נוער –‬
‫על התנדבות מגיע מהאל‪.‬‬ ‫"הוא צעד של תקווה‪ ,‬אהבה ואופטימיות"‪.‬‬ ‫יצירתם מלאה תעוזה‪ .‬הם גם בוגרים וגם‬
‫מתחילת האירוע ועד סופו מקבלים‬ ‫עם צלילי עוד ברקע הוא מוסיף‪" :‬לפעמים‬ ‫מורדים וכבר מתחילים להבין בדיוק מה‬
‫התלמידים משוב נהדר‪ .‬תומכים בהם‪,‬‬ ‫הצעדים כואבים‪ ,‬אבל הם מחזקים"‪ .‬עבד‬
‫מפרגנים להם ומעודדים אותם להמשיך‬ ‫מספר על ניתוח מסובך בעמוד השדרה‬ ‫קורה סביבם‪.‬‬
‫ללמוד‪ .‬אחרי הסרטים פוראת נסאר‪ ,‬מגיש‬ ‫המצפה לאחיו‪ .‬הוא מספר שלעגו לו בכיתה‬ ‫שותפ ּה למיזם הזה כבר שנים רבות הוא‬
‫חדשות בערוץ ‪ ,2‬מדבר עם בני הנוער בקהל‬ ‫יוסי בר־דוד‪ ,‬המפקח מטעם משרד החינוך‪.‬‬
‫ומספר להם על הדרך שעשה עד שהגיע‬ ‫הוא דיבר אל הקהל בהערכה רבה וגאווה‬
‫למעמד הזה בחברת החדשות וכיצד לא‬ ‫ועודד את הצעירים להמשיך ליצור‪ .‬בדבריו‬
‫התייאש‪ .‬עולה שאלה מהקהל על אפליה‬ ‫הזכיר במאיות שעושות חיל בארץ – ככל‬
‫ונסאר משיב‪" :‬שטויות‪ .‬אתה צריך להאמין‬ ‫הנראה התכוון למייסלון חמוד ("לא פה‪,‬‬
‫לא שם") ולאבתיסאם מראענה‪ .‬בר־דוד‬
‫בעצמך ולהמשיך לנסות"‪.‬‬ ‫ציין שהקולנוע הוא האמצעי הטוב ביותר‬
‫בני הנוער האלה מסיימים תיכון‪ .‬רובם‬ ‫לדיאלוג וקשר בין תרבויות‪ .‬מורים ואנשי‬
‫לא ימשיכו למסגרת אחרת‪ .‬מקצתם ימשיכו‬ ‫צוות דנו בסוף היום בשאלות כגון האם רצוי‬
‫בלימודים‪ ,‬אם יתאפשר להם‪ .‬אחדים יעשו‬ ‫שהאירוע יהיה בשיתוף בתי ספר יהודיים‪,‬‬
‫שירות לאומי‪ ,‬אחרים יחפשו את מזלם בחוץ‬ ‫איך אפשר ליצור בימינו בלי מימון חיצוני‬
‫לארץ‪ .‬יהיו איפה שיהיו‪ ,‬יעשו מה שיעשו‪,‬‬ ‫מאדם שייקח לעצמו את כל הקרדיט ויציב‬
‫היכולת להעביר ביקורת חברתית היא חיונית‬ ‫תנאים והאם חלק מהסרטים יוכלו להגיע‬
‫ביותר ומעידה על תקווה דווקא בימים שבהם‬
‫נראה שחופש הביטוי נתון בסכנה‪ .‬‬ ‫לפסטיבלים לסרטי נוער בארץ או בעולם‪.‬‬

‫‪23‬‬ ‫אדריכל מיכאל יעקובסון‬ ‫אדריכלות מדוברת‬ ‫הד ישראלי‬ ‫הד החינוך יולי ‪2017‬‬ ‫‪22‬‬

‫נושא החצר‪ :‬ארכיאולוגיה‬ ‫ב ִקדמת החצר האחורית‬ ‫צילומים‪ :‬דפנה תמיר‬
‫ומורשת‪ ,‬תיכון היובל‪2011 ,‬‬
‫בעבר לא טיפלו בחצרות בתי ספר‪ .‬היו חורשות‪ ,‬מתקני משחק מאולתרים ומגרשי משחק על"‬
‫"קיבלתי חצר עצומה וריקה בבית ספר חדש‪.‬‬
‫עיצוב החצר ניזון מהחזון הפדגוגי‪ .‬התיכון‬ ‫אדמה מהודקת"‪ ,‬משווה אדריכלית הנוף דפנה תמיר בין החצרות של אז לחצרות של היום‪.‬‬
‫"בחצרות של היום האזורים מוגדרים ומכוונים את התלמידים מה לעשות והיכן‪ .‬המגרשים‬
‫מדגיש את נושא ידיעת הארץ והסביבה‪ ,‬ולכן‬ ‫מרופדים בגומי או אספלט ומתקני המשחק תקניים"‪ .‬תמיר‪ ,‬שכבר תכננה כשלושים חצרות‪ ,‬בעיקר‬
‫הרעיון היה להקים חצר שמייצגת את כל‬ ‫במרכז הארץ (כאן מופיעות שלוש חצרות בראש העין‪ ,‬שאת חלקן היא תכננה עם אילן עקריש)‪,‬‬
‫משתתפת בפרויקט רחב היקף שמוביל תחום "סביבות וחצרות לימודיות" במשרד החינוך‪ .‬הפרויקט‬
‫יחידות הנוף העיקריות בישראל‪ ,‬כמו מישור‬ ‫פועל בבתי ספר קיימים (חידוש חצרות וכיתות כדי ליצור סביבה מקדמת למידה וחקר) ובבתי ספר‬
‫החוף‪ ,‬השפלה וההר‪ .‬כדי לממש את הרעיון‬ ‫חדשים (הקמת חצרות וסביבות פתוחות)‪ .‬המטרה היא חיזוק הקשר בין השקפת העולם הפדגוגית‬
‫העירייה הכפילה את תקציב ההקמה המקורי‪.‬‬ ‫לבין המבנה הפיזי של המוסד‪" .‬הפרויקטים מקודמים באמצעות קול קורא מול הרשויות ובתקצוב‬
‫"באזור שמאפיין את רמת הגולן שיתפנו פעולה‬ ‫משותף"‪ ,‬מסבירה מיקי אריאן כדריה‪ ,‬המנהלת את התחום‪" .‬התקציב שמעמיד משרד החינוך הוא‬
‫עם רשות העתיקות‪ .‬שאלנו עתיקות עשויים‬ ‫של כחצי מיליון שקלים‪ .‬לרשויות חלשות יש עדיפ ּות בתקצוב‪ ,‬שמגיע עד תשעים אחוז‪ ,‬ורשויות‬
‫מאבן בזלת שנחשפו בחפירות ארכיאולוגיות‬
‫שהתקיימו בגולן והצבנו אותן על מעמדים‬ ‫חזקות מקבלות כשישים אחוז"‪.‬‬
‫מיוחדים (בתמונה למעלה)‪ .‬באזור שמאפיין‬ ‫המגמה המרכזית בתכנון חצרות היא במובן מסוים חזרה אחורה בזמן‪" :‬המגמה היא ליצור‬
‫את מישור החוף שתלנו צמחייה שמסמלת‬ ‫מתקני משחק מחומרים מהמקום‪ ,‬מתקנים שמפתחים את הדמיון‪ ,‬כמו גזע עץ שקשור אליו חבל‬
‫שדות חקלאיים ולצדה כיתת לימוד חיצונית‬ ‫או טיפוס סלעים"‪ .‬לדברי אריאן כדריה‪ ,‬המהלך נתקל בחסמים הנובעים מתפיסות מקובעות של‬
‫ומוצלת המתאימה ל־‪ 35‬תלמידים‪ ,‬עם מושבים‬ ‫מקבלי החלטות ברשויות ושל מנהלי בתי ספר‪ .‬אלה מתקשים להיפרד מהמתקנים ומהחומרים‬
‫החד־גוניים‪ ,‬החוזרים בכל מקום אך הבטוחים‪ .‬מתקבלת סביבה נטולת סיכונים‪ ,‬אבל מקובעת‪,‬‬
‫ושולחנות לימוד (בתמונה מימין)"‪.‬‬
‫מיושנת ודלת ערכים‪" .‬הם חושבים במונחים של סדר וניקיון ומפחדים שתלמיד ייפול או‬
‫נושא החצר‪ :‬ביולוגיה‬ ‫שיתקשו לתחזק את החצר"‪ ,‬מציגה אריאן כדריה אחדים מהתירוצים שהיא נתקלת בהם‪ .‬התקנים‬ ‫נושא החצר‪ :‬קיימות‪ ,‬בית‬
‫ותיאטרון‪ ,‬אולפנת זבולון‪2008 ,‬‬ ‫הספר היסודי אפק‪2009 ,‬‬
‫בכל מקרה הם אתגר קשה שיש להתמודד אתו‪ ,‬אך כשמקבלי ההחלטות מעזים ומקבלים את‬
‫"שתי המגמות החזקות באולפנה הן ביולוגיה‬ ‫הרעיונות החדשים‪ ,‬התוצאות מדברות בעד עצמן‪" .‬שעות הפנאי של התלמידים עוברות עליהם‬ ‫"קיבלתי חצר ותיקה עם תשתית‬
‫ותיאטרון ולכן יצרנו בחצר ברכה ביולוגית‬ ‫של עצים בוגרים‪ ,‬פינת חי ומסלעה‬
‫בשטח של חמישים מ"ר ובעומק של שישים‬ ‫בחצר‪ ,‬והרבה פעמים אלה הדברים שהם זוכרים מבית הספר"‪.‬‬
‫עם תחנה מטאורולוגית בראשה‪,‬‬
‫ס"מ‪ .‬מצד אחד התלמידות חוקרות את הברכה‪,‬‬ ‫אך הגישה אליה לא היתה בטוחה‪.‬‬
‫ומצד אחר הצמחייה שמקיפה אותה משמשת‬ ‫השתמשתי ב ַּת ְכסית הקרקע הקיימת‪,‬‬
‫תפאורה ורקע לתיאטרון שצמוד לה‪ .‬השטח‬ ‫בעצים ובמסלעות הטבעיות‪ ,‬יצרתי‬
‫יכול להכיל את כל התלמידות ונועד לשמש‬ ‫את השבילים והוספנו בֵרכה ביולוגית‪.‬‬
‫את מגמת התיאטרון‪ .‬הצמחייה מורכבת מקנה‬ ‫לא הכנסנו חומרים זרים‪ ,‬לא גינון‬
‫מוקפד או אספלט‪ ,‬אלא נתנו אופי של‬
‫סוף‪ ,‬קורטדריה‪ ,‬צמחי מים וגם צמחים דקליים‬ ‫בית ספר שנמצא בתוך חורש טבעי"‪.‬‬
‫שהיו בחצר הוותיקה והועתקו אל סביבת‬

‫הברכה‪ .‬בברכה עצמה יש בעלי חיים (לא מדובר‬
‫בתנינים ובסוסי יאור)‪ ,‬והתלמידות עושות‬
‫עליהם ביוטופים לאורך השנה"‪.‬‬

‫‪25‬‬ ‫חדר מצב‬ ‫הד החינוך יולי ‪2017‬‬ ‫‪24‬‬

‫קטגוריות נוספות המאפיינות את חיי בית הספר‪" :‬שעמום";‬ ‫ללמד להכין לחנך להשכיל לספק ידע לספק להכין להכיר‬ ‫תעתועי הזמן‪ :‬בזמן הווה‪ ,‬ישראל ‪2017‬‬
‫"עצבים"‪" ,‬עייפות"‪ .‬כדי לעמוד על התופעה האחרונה‪ ,‬שאלתי‬ ‫מסגרת לבגרות חברים‬ ‫לחיים‬
‫באחת הכיתות "כמה שעות אתם ישנים בלילה?"‪ .‬רוב התלמידים‬ ‫קולם של תלמידים‬
‫והתלמידות השיבו כי הם ישנים שש שעות ופחות; מיעוט ישנים שבע‬ ‫מתברר שהתלמידים השכילו למנות את המטרות הרשמיות של‬
‫או שמונה שעות; כשליש השיבו שהם מגיעים לבית הספר "מתים‬ ‫בית הספר‪ .‬יש לשים לב שתשובות כגון "הקניית ערכים"‪" ,‬פיתוח‬ ‫עידן ירון מקשיב לתלמידים‪ .‬הוא מביא את קולותיהם‪ ,‬על הסתירות‬
‫מעייפות" ומתקשים להתרכז וללמוד‪ .‬על השאלה "מי נרדם במהלך‬ ‫חשיבה" ו"הרחבת אופקים" הופיעו בשכיחויות נמוכות מאוד‪ ,‬ולכן‬ ‫והמתחים שבהם ועם מטפורות שדומה כי לא השתנו זה מאות שנים‪ .‬בית‬
‫השיעורים?" השיבו כשליש מהתלמידים בחיוב‪ .‬התלמידים ציינו כי‬
‫אינן מופיעות בתצוגה כלל‪.‬‬ ‫הסוהר‪ ,‬למשל‪ ,‬עודנו שולט בכיפה‪ ,‬גם אם אזיקיו אלקטרוניים‪ .‬עם זאת‬
‫"בשיעורים משעממים כולם נרדמים"‪.‬‬ ‫באשר לתשובה "בית הספר נועד 'לספק מסגרת'"‪ ,‬התלמידים‬ ‫כאשר שואלים תלמידים על בית הספר ועל המורים‪ ,‬הם מגלים אהדה‬
‫הבהירו בדיון הפתוח כי לדעתם המסגרת נועדה "לשחרר את ההורים"‪,‬‬
‫מטפורות‬ ‫"להעסיק את התלמידים"‪" ,‬להעביר את הזמן"‪" ,‬למנוע הידרדרות‬

‫להלן התפלגות התשובות על השאלה "אנא השלימו את המשפט‪:‬‬ ‫לדברים מסוכנים"‪.‬‬
‫בית הספר הוא כמו‪( ...‬אתם יכולים לתת יותר מתשובה אחת — אפילו‬ ‫בשלב זה נשאלה השאלה‪" :‬אילו מטרות מיושמות הלכה למעשה?"‪.‬‬
‫התמונה התבררה כמורכבת יותר‪ .‬הנה כמה תשובות טיפוסיות‪" :‬כל‬
‫תשובות רבות)"‪ ,‬לפי שכיחויות‪:‬‬ ‫המטרות לא מיושמות"; "בית הספר משמש בעיקר כבית ספר — זאת‬
‫המטרה‪ ,‬אבל היא לא באמת ממומשת"; "המציאו את בית הספר בשביל‬
‫צבא משטר‪,‬‬ ‫מסגרת מפעל בית עבודה‬ ‫בית‬ ‫בית‬ ‫ללמוד‪ ,‬אבל בתכלס — פוגשים פה חברים"; "יש בית ספר כי יש חוק‬ ‫חשיבות ההקשבה לקולם של התלמידים‬ ‫עידן ירוןב‬
‫דיקטטורה‬ ‫ייצור‪ ,‬משוגעים‬ ‫שני‬ ‫כלא‪,‬‬ ‫חינוך חובה"; "בית הספר בעיקר מכין אותנו לבגרויות‪ ,‬אבל גם בזה‬
‫בית‬ ‫בית‬ ‫התבטאויות שונות של תלמידים ותלמידות ממחישות את‬ ‫מחקר שארך יותר משנה העברתי סדנאות ב־‪12‬‬
‫חרושת‬ ‫סוהר‬ ‫הוא לא תמיד מצליח"‪.‬‬ ‫חשיבות ההקשבה להם‪ .‬הנה אחדות מהן‪ ,‬על "מקומם של התלמידים‬ ‫כיתות (בשכבה ט' ו־י') בעשרה בתי ספר (ממלכתיים‬
‫(והמורים)"‪" :‬בית הספר צריך להתאים את עצמו לתלמידים‪ ,‬לא רק‬ ‫ופרטיים במגזר היהודי)‪ ,‬שהקיפו כ־‪ 300‬תלמידות‬
‫התשובה שהתקבלה בשכיחות הגבוהה ביותר היא כצפוי "בית‬ ‫אסוציאציות‬ ‫התלמידים צריכים להתאים את עצמם לבית הספר"; "יש תלמידים‬ ‫ותלמידים‪ .‬המחקר‪ ,‬שנערך במסגרת מכון מופ"ת‪,‬‬
‫כלא ‪ /‬בית סוהר"‪ .‬התלמידים הסבירו בדיון הפתוח‪" :‬יש מדורדרים‪,‬‬ ‫שונים עם צרכים שונים — בית הספר צריך להסתגל לצרכים‬ ‫נועד להציג לראשונה — לקובעי מדיניות‪ ,‬מקבלי‬
‫יש כאלה שלומדים ורוצים לצאת לחופשי‪ ,‬ויש מורים שהם שוטרים‬ ‫להלן התפלגות התשובות על השאלה "כאשר אני אומר בית ספר‪,‬‬ ‫של תלמידיו"; "המורים אומרים שהם באים לבית הספר בשביל‬ ‫החלטות‪ ,‬אקדמאים‪ ,‬אנשי מקצוע‪ ,‬אמצעי תקשורת והציבור הרחב‬
‫או סוהרים"; "המורים מסתובבים עם מפתחות התאים"; "בשניהם אתה‬ ‫על מה אתם חושבים? אנא רשמו את הדברים הראשונים שעולים‬ ‫התלמידים‪ ,‬אבל זה לא נכון‪ :‬המורים צריכים אותנו‪ ,‬לא פחות מאשר‬ ‫— את קולם של התלמידים‪ ,‬קול שלא נשמע בדרך כלל באופן צלול‬

‫יושב וסובל"; "יש הפסקות קצרות‪ ,‬כדי להסתובב בחצר ולעשן"‪.‬‬ ‫בדעתכם"‪ .‬הנה התוצאות‪ ,‬לפי שכיחויות‪:‬‬ ‫אנחנו צריכים אותם"‪.‬‬ ‫וברור ולפיכך גם לא זוכה להתייחסות מתאימה‪.‬‬
‫התשובה שהופיעה בשכיחות הבאה‪" :‬בית שני"‪ .‬התלמידים‬ ‫והנה כמה אמירות נבחרות נוספות שהשמיעו התלמידים‪" :‬יש‬ ‫קול זה עלה מסדנאות בנות שני שלבים שהתקיימו בבתי ספר‬
‫הסבירו‪" :‬ככה המורות אומרות; אבל זה לא בית‪ ,‬זה בית ספר";‬ ‫חברים לימודים מבחנים‪ ,‬מורים שיעורי עייפות שעמום‪ ,‬עצבים‪,‬‬ ‫לאפשר לתלמידים יותר מקום להשמיע את קולם"; "המחנכים‬ ‫שונים ברחבי הארץ‪ .‬בשלב הראשון התבקשו התלמידים והתלמידות‬
‫"מבלים כאן חלק גדול מהיום"; "רוב האנשים שאנחנו מכירים‬ ‫שגרה דיכאון‪,‬‬ ‫עבודות‪ ,‬בית‬ ‫והמורים לא מערבים אותנו מספיק — לא שואלים מה באמת טוב‬ ‫לענות בכתב על סדרת שאלות הנוגעות לאופן שבו הם תופסים‬
‫ואנחנו אוהבים נמצאים פה"; "התלמידים הם כמו אחים ואחיות‬ ‫ציונים סבל‬ ‫לנו‪ ,‬מה אנחנו אוהבים‪ .‬יש להקשיב לנו יותר ולעודד יוזמות שלנו";‬ ‫וחווים את בית הספר בכלל ואת בית הספר שלהם בפרט‪ .‬לאחר עיבוד‬
‫שלנו"; "המורה היא כמו אימא שלנו‪ ,‬תמיד צועקת עלינו"‪ .‬אחד‬ ‫"צריך לאפשר לתלמידים להביע את דעתם בכל נושא משמעותי‬ ‫החומר וניתוחו התקיים השלב השני‪ ,‬ובו לובנו בדיון פתוח נושאים‬
‫התלמידים אמר‪" :‬בית‪ ,‬אבל לא שלי"; אחר‪" :‬בית שני‪ ,‬שאתה לא‬ ‫כאשר התלמידים התבקשו להציע אסוציאציות בהתייחס לבית‬ ‫המתייחס לבית הספר"; "צריך לתת לתלמידים יכולת השפעה רבה‬ ‫שעלו מתשובות התלמידים במפגש הראשון‪ .‬הדיון נפתח בשאלה‪:‬‬
‫הספר‪ ,‬התשובות השכיחות ביותר היו "חברים" ואחר כך "לימודים"‪.‬‬ ‫יותר על הנעשה בבית הספר"; "קולם של התלמידים צריך להישמע‬ ‫"אם היו מאפשרים לכם להשמיע את קולכם ולהשפיע על מערכת‬
‫שמח לחזור אליו כל בוקר"‪.‬‬ ‫תלמידים אמרו‪" :‬ברור שהתלמידים מעדיפים ככלל את החברים על‬ ‫לא רק במסגרת מועצת התלמידים‪ ,‬אלא באופן רחב הרבה יותר";‬
‫באשר לקטגוריה "מפעל ייצור ‪ /‬בית חרושת" התלמידים הגדירו‪:‬‬ ‫פני הלימודים"; "בית הספר הוא מוסד לימודי‪ ,‬אבל כאשר אתה מגיע‬ ‫החינוך ועל בית הספר‪ ,‬מה הייתם רוצים לומר?"‪.‬‬
‫"מפעל ייצור של אנשים מתורבתים"; "מפעל לרובוטים"; "התלמידים‬ ‫"צריך להוסיף כוח לתלמידים"‪.‬‬
‫עוברים בסרט נע"; "מכונת לימודים ‪ /‬ציונים"‪" ,‬בית חרושת לציונים"‪.‬‬ ‫לפה יש לך חברים"‪.‬‬
‫קטגוריות מעניינות נוספות‪ :‬עבודה — "שחייבים ללכת אליה"; צבא‬ ‫התלמידים הסבירו ששתי הקטגוריות משלימות זו את זו‪ ,‬ומנוגדות‬ ‫סקירת הממצאים ממעוף הציפור‬ ‫היעדר קול‬
‫— "מחייבים ללבוש בו מדים"; משפחה — "ברגע שקורה משהו‪ ,‬כולם‬ ‫רק לעתים רחוקות‪" :‬חברים יכולים לסייע בלימודים"; "חברים‬
‫יודעים"; בית זונות או ברדק — "כל אחד עושה מה שבא לו"; ממלכה —‬ ‫מעוררים בך רצון ללמוד"; "בלי חברים זה לא היה כיף ללמוד — היה‬ ‫אסקור להלן את הנושאים הבאים‪ :‬מטרות בית הספר; אסוציאציות;‬ ‫כדי שהתלמידים יוכלו להשמיע את קולם‪ ,‬עליהם לעמוד בשני‬
‫"המנהל הוא המלך‪ ,‬המורים הם השרים התלמידים הם הנתינים"; רכבת‬ ‫יבש‪ ,‬משעמם יותר"; "בלי חברים לא נוכל להתמסר ללימודים"; אבל‬ ‫מטפורות; מחשבות ורגשות כלפי בית הספר; נקודות לשיפור‬ ‫מבחני סף‪ :‬יכולת ביטוי סבירה בכתב ובעל פה וכושר הפשטה‪ .‬כאשר‬
‫הרים או רכבת שדים — "יש עליות ומורדות — לפעמים אתה מרגיש‬ ‫גם‪" :‬צריך לדעת לפעמים להבדיל בין המעגלים"; "אם זה מפריע‪,‬‬ ‫בבית הספר; נקודות לשימור בבית הספר‪ .‬חשוב להדגיש שמכיוון‬ ‫ביקשתי להביא את קולם של התלמידים במערכת החינוך שלנו‪,‬‬
‫שכל העולם מתהפך עליך"; שדה קרב — "כל היום נלחמים על תשומת‬ ‫שהתלמידים ענו יותר מתשובה אחת על כל שאלה‪ ,‬הנתונים שלהלן‬ ‫התברר לי שתלמידים בבתי ספר לא מעטים ברחבי הארץ אינם‬
‫הלב של המורים ועל הציונים"; בית כנסת — "ההורים מכריחים ללכת‬ ‫צריך לדעת להגביל את זה"‪.‬‬ ‫עומדים במבחני סף אלה ושברוב בתי הספר יש כיתות (בכל שכבה)‬
‫אליו בשבת בבוקר"; חדר מיון — "רק מי שצועק מקבל טיפול"; משחק‬ ‫הקטגוריות השכיחות ביותר לאחר "חברים" ו"לימודים" הן‬ ‫מציגים את שכיחות התשובות ולא את מספר התלמידים שהשיבו‪.‬‬
‫— "צריך להבין את הכללים שלו ולנחש מה אחרים רוצים"‪ .‬תלמידים‬ ‫שתלמידיהם אינם עומדים במבחני סף אלה‪.‬‬
‫יצירתיים במיוחד ציינו גם‪ :‬ים — "לעולם לא תוכל לדעת לאן הגלים‬ ‫"מבחנים ‪ /‬עבודות ‪ /‬ציונים"; "מורים"; "שיעורי בית"‪.‬‬ ‫מטרות בית הספר‬
‫ישטפו אותך"; אבטיח — "תמיד תיתקל בגרעינים שחורים"; שור —‬ ‫ד"ר עידן ירון הוא מרצה בכיר לסוציולוגיה במכללה האקדמית אשקלון ומתמחה בין‬
‫להלן התפלגות התשובות על השאלה "מהן לדעתך מטרות בית‬ ‫השאר בסוציולוגיה של בתי ספר‪ .‬מבין פרסומיו‪" :‬תמונות מחיי בית הספר" (בשיתוף‬
‫"תמיד תפחד ממנו ותנסה לברוח ממנו"‪.‬‬ ‫ספר"‪ ,‬לפי שכיחויות‪:‬‬
‫יורם הרפז‪)2015 ,‬‬

‫‪27‬‬ ‫חדר מצב‬ ‫הד החינוך יולי ‪2017‬‬ ‫‪26‬‬

‫או יגביל את אפשרויות חייהם בעתיד‪ .‬תלמידים אומרים‪" :‬למה אני‬ ‫ובת לא? מה זה משנה שאני בת?" — תלמידה‪" :‬לבנות אסור לבוא עם‬ ‫בשל חשיבות העניין‪ ,‬אמנה נקודות אלו אחת לאחת‪.‬‬ ‫מחשבות ורגשות כלפי בית הספר‬
‫צריכה ללמוד משוואות שלא יעזרו לי בחיים?"; "למה צריך ללמוד‬ ‫מכנסונים‪ ,‬ובנים יכולים ללבוש כל דבר בלי שמעירים להם‪ :‬לבנות‬ ‫ראשית‪ ,‬לתשומת לבו של שר החינוך‪ ,‬התלמידים מבקשים‬
‫נוסחאות; מה זה עוזר בחיים?"; "הדבר השימושי היחיד במתמטיקה‬ ‫מעירים על שורטס ועל חולצה גזורה‪ ,‬ולבנים לא"; תלמידה‪" :‬גם‬ ‫להפחית את העומס ‪ /‬הלחץ‪ .‬התלמידים מסבירים‪" :‬לא ברור איך‬ ‫להלן התפלגות התשובות על השאלה "מה אתם חושבים על בית‬
‫הוא אחוזים"; "צריך לבטל את המתמטיקה‪ .‬צריך לדעת לוח הכפל כדי‬ ‫אנשים בכלל שורדים"; "לוח השעות ועומס העבודה של בית הספר‬ ‫הספר שלכם ומה אתם מרגישים כלפיו?"‪ ,‬לפי שכיחויות‪:‬‬
‫לקנות ארטיקים‪ ,‬וזהו!"‪ .‬לדעתם‪" ,‬המערכת בכלל ובית הספר בפרט‬ ‫לבנים רואים את התחת‪ ,‬וזה לא בדיוק נעים לנו"‪.‬‬ ‫אינו מאפשר חיים מחוץ ללימודים"; "נדרשת מערכת שעות מאוזנת‬
‫מייחסים חשיבות יתר למתמטיקה"; "מתמטיקה לא צריכה להיות‬ ‫שביעית‪ ,‬להוסיף מתקנים‪ :‬חדר כושר‪ ,‬בריכה‪ ,‬אולמות ספורט‪,‬‬ ‫יותר"; "שעות הלמידה בבית הספר רבות מדי"; "המבחנים והמטלות‬ ‫כיפי‪ ,‬סבבה‪ ,‬מורים לא לא כיפי‪ ,‬משקיע‪ ,‬מטופח‪ ,‬יחס‬ ‫טוב‬
‫מקצוע חובה"; "כולם צריכים ללמוד מתמטיקה בסיסית; מתמטיקה‬ ‫האחרות רבים מדי ולא מתואמים"; "בגיל הזה זה מטריף אותנו‬ ‫מהנה‪ ,‬אחלה‪ ,‬מתמודדים‪ ,‬לא טוב‪ ,‬אכפתי‪ ,‬מושקע אישי‪,‬‬
‫מתקדמת — בחירה בלבד"; "המתמטיקה הנלמדת בבית הספר לא‬ ‫ברזיות (עם גישה לבקבוקי מים) ועוד‪.‬‬ ‫משמח בסדר לא שולטים רוצה קשוב מסייע‪,‬‬
‫שמינית‪ ,‬לא ללמוד בימי שישי‪.‬‬ ‫ומפחית את רמת ההישגים"‪.‬‬ ‫לעזוב עוזר‬
‫קשורה בכלל לחיים"‪.‬‬ ‫שנית‪ ,‬לנפות מורים לא מתאימים ‪ /‬לשנות את היחס של המורים‬
‫תרבות ישראל‪ ,‬תנ"ך‪ :‬תלמידים רבים מחייבים את לימודי‬ ‫להלן התפלגות התשובות על השאלה "מה הייתם רוצים שלא‬ ‫לתלמידים‪" :‬צריך להחליף מורים לא מתאימים‪ :‬לא מקצועיים‪ ,‬לא‬ ‫התוצאות בהקשר זה מקוטבות יותר‪.‬‬
‫תרבות ישראל ותנ"ך; אולם רבים מבקשים גם חופש בחירה בתחומים‬ ‫ישנו בבית הספר שלכם?"‪ ,‬לפי שכיחויות‪:‬‬ ‫יודעים ללמד‪ ,‬חסרי תשוקה למקצוע‪ ,‬לא יודעים להחזיק כיתה‪,‬‬ ‫רוב המשיבים מייחסים לבית הספר ביטויים חיוביים‪ ,‬כגון טוב;‬
‫אלה (‪ 3‬יח"ל)‪'' :‬השיעור בתרבות ישראל מתאים אולי למסגרת חוגים‪,‬‬ ‫משעממים‪ ,‬לא מעניינים‪ ,‬לא חברותיים‪ ,‬לא מתייחסים‪ ,‬קשוחים‬ ‫כיפי ‪ /‬מהנה ‪ /‬משמח ‪ /‬נחמד ‪ /‬נוח; אוהב; סבבה ‪ /‬אחלה ‪ /‬בסדר;‬
‫אבל לא לכולם"; "אין לקיים כפייה דתית ולחייב חילונים ללמוד‬ ‫איכות מבנה‪ ,‬הפעילויות תחושת האווירה אפשרויות החברים המנהל‬ ‫מדי‪ ,‬לא נחמדים‪ ,‬לא מכבדים‪ ,‬עצבנים‪ ,‬ממורמרים‪ ,‬לא אכפתיים‪,‬‬ ‫משקיע ‪ /‬אכפתי ‪ /‬קשוב; מטופח ‪ /‬מושקע; מגלה יחס אישי ‪ /‬מסייע‬
‫תנ"ך במתכונת מוגברת"; "שיעור הרוח היהודית הוא שיעור כפייה‬ ‫המחנכים‪ ,‬חזות החברתיות החופש החמה בחירה‬ ‫לא מחוברים‪ ,‬לא קשובים‪ ,‬לא ערכיים‪ַ ,‬מפלים לרעה"‪ .‬רבים סבורים‬ ‫‪ /‬עוזר; מעולה ‪ /‬מצוין ‪ /‬מעולה ‪ /‬מדהים; מושלם; חיבור ‪ /‬שייכות ‪/‬‬
‫דתית — שיעור מיותר לגמרי"; "אנחנו לא מאמינים באלוהים‪ ,‬ולא‬ ‫היחס בית‬ ‫כי "המורים לא מבינים את הצרכים שלנו"; "התחושה היא שהמורים‬ ‫משפחתיות; יוצר תחושת ביטחון; מעניק חופש ‪ /‬שחרור ‪ /‬עצמאות‪.‬‬
‫לתלמידים הספר‬ ‫נגדנו‪ ,‬במקום להיות אתנו; הם מענישים על כל בעיה קטנה"; "המורים‬ ‫בפן השלילי תלמידים מבתי ספר "חזקים" מציינים כי בית הספר‬
‫מעוניינים בשיעורי דת";‬ ‫אף פעם לא מודים בטעויות — הם תמיד 'צודקים'"‪ .‬יש טוענים כי‬ ‫שלהם מתנשא ‪ /‬פלצני ‪ /‬יומרני‪ .‬תלמידים מבתי ספר "חלשים"‬
‫היסטוריה‪ :‬התלמידים נחלקים לאלה המבקשים להתייחס הרבה‬ ‫מתגלה כאן תמונת ראי של ה"נקודות לשיפור"‪ .‬תלמידים רבים‬ ‫"המחנכים והמורים חושבים יותר מדי שהם ההורים שלנו‪ ,‬מתערבים‬ ‫מציינים כי בבית הספר שלהם מורים לא מתמודדים ‪ /‬לא שולטים‬
‫יותר להקשר העולמי ולאלה המבקשים להתייחס להקשר היהודי־‬ ‫מבקשים לשמר בבית הספר את "איכות המורים ‪ /‬היחס של המורים‬ ‫בחיינו וחונקים אותנו‪ .‬הם כל הזמן אומרים לנו מה לעשות ואיך‬ ‫בכיתה ‪ /‬יוצרים אווירת חוסר ביטחון‪ .‬בית הספר נתפס לפיכך כלא‬
‫ישראלי בלבד‪ .‬תלמיד‪" :‬שיעורי ההיסטוריה מתייחסים רק להקשר‬ ‫לתלמידים"‪" :‬רואים אותי כאן; אינני דמות רפאים"; "ההרגשה‬ ‫להתנהג"‪ .‬תלמידים מתלוננים כי מורים מסוימים "שומרים טינה‬ ‫כיפי ‪ /‬לא טוב ‪ /‬מגעיל ‪ /‬מוזנח‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬תלמידים אומרים שהם‬
‫היהודי‪ ,‬ואנחנו לא באמת מקבלים השכלה כללית"; תלמיד אחר‬ ‫הכללית היא שאכפת מאתנו"; "המורים הם חלק משמעותי בחיים‬ ‫חשים שנאה ‪ /‬זלזול ‪ /‬לא אוהבים ‪ /‬רוצים לעזוב‪ .‬בתי ספר מסוימים‬
‫משיב‪" :‬מה ציפית‪ ,‬שייתנו לנו ללמוד היסטוריה של עם אחר? כל אחד‬ ‫שלנו‪ ,‬הם נורא משפיעים עלינו"; "יש מורים שמדברים אתך גם כשלא‬ ‫התלמידים מנו את המטרות הרשמיות‬ ‫מעוררים ביטויים שליליים חריפים במיוחד‪" :‬זה המיץ של הזבל; זה‬
‫לומד היסטוריה של העם שלו"‪ .‬בכל מקרה‪" ,‬כשמלמדים על מלחמת‬ ‫מבקשים מהם"; "מי שבאמת אכפת לו‪ ,‬אני פותח בפניו את הלב";‬ ‫של בית הספר‪" .‬הקניית ערכים"‪,‬‬ ‫בית ספר של שאריות"; "האנשים הכי נוראים מגיעים לבית הספר‬
‫העולם השנייה מתייחסים לשואה היהודית בלבד; לא מלמדים דבר על‬ ‫"היה יום אחד שהתבאסתי בשיעור‪ ,‬והמחנכת ממש לא התייחסה‬
‫מלחמת העולם הראשונה"; "לא לומדים כלל היסטוריה של לאומים‬ ‫לזה‪ .‬מורה אחר בא ושאל אותי מה קרה‪ ,‬וזה עשה לי טוב"; "אנחנו‬ ‫"פיתוח חשיבה" ו"הרחבת אופקים"‬ ‫הזה"; "מפחיד להיות פה‪ :‬אלימות‪ ,‬לא מטפלים בכלום"‪.‬‬
‫אחרים‪ ,‬ולא לומדים על תרבויות ועל דתות אחרות"‪( .‬התלמידים‬ ‫מתחברים במיוחד למורה צעיר יחסית‪ ,‬פעיל ומתעניין חברתית‪ .‬אתה‬ ‫הופיעו בשכיחויות נמוכות מאוד‪,‬‬ ‫בעוד שהגישה כלפי בית ספר בכלל שלילית יחסית (ראו‪" :‬בית‬
‫משיבים כי "מעולם לא פתחו את הברית החדשה"; מעטים "פתחו את‬ ‫מרגיש שיש לך חבר נוסף בבית הספר — זה לא בדיוק חבר‪ ,‬אלא דמות‬ ‫ולכן אינן מופיעות בתצוגה כלל‬ ‫ספר הוא כמו בית סוהר")‪ ,‬הגישה כלפי בית הספר שבו התלמידים‬
‫סמכותית שאתה מחובר אליה‪ ,‬כמו אבא שלך בבית הספר‪ .‬אתה מגיע‬ ‫לומדים חיובית בדרך כלל‪ ,‬אם כי לא נלהבת‪ .‬להערכתי‪ ,‬תופעה‬
‫הקוראן" במסגרת מגמה מתאימה‪).‬‬ ‫לשיעורים שלו מתוך רצון ללמוד‪ ,‬בגלל שאתה מכבד אותו"; "העיפו‬ ‫כלפי תלמידים‪ ,‬וזה משפיע על כל מהלך הלימודים בבית הספר"; "מי‬ ‫זו נובעת בין השאר מדיסוננס קוגניטיבי — קיומם‪ ,‬בהכרתם של‬
‫לשון‪ :‬תלמידים רבים רואים מקצוע זה כ"מיותר" ואפילו "הזוי"‪.‬‬ ‫אותי מהשיעור‪ .‬ישבתי בחוץ‪ .‬מורה באה‪ ,‬ישבה על ידי והתחילה לדבר‬ ‫שלא באה למוָרה בטוב‪ ,‬חבל לה על הזמן"; "מורים לפעמים מתעלקים‬ ‫התלמידים‪ ,‬של שני פרטי מידע שאינם עקיבים פסיכולוגית ולפיכך‬
‫תלמיד‪" :‬בית הספר מחייב ללמוד נושאים הזויים‪ ,‬כמו לשון‪ .‬כללי‬ ‫אתי‪ .‬היא פשוט הבינה‪ .‬היא הקדישה לי זמן‪ ,‬למרות שהיה לה מה‬ ‫על בן אדם אישית"; "מחנכים מעדיפים תלמידים מצטיינים ומפלים‬ ‫מעוררים הנעה עזה להביא להתאמה ביניהם‪" :‬אני מבלה את מיטב‬
‫הלשון לא מעניינים אף אחד"‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬הוא נחשב (לצד המתמטיקה‬ ‫לעשות"; "הייתי בשיעור ואני והמורה היינו עצבניים‪ .‬הוא הוציא אותי‬ ‫תלמידים ממוצעים"; "מורות מסוימות משפילות ילדים בקטע אחר‬ ‫ימיי ושעותיי בבית הספר" — "בית הספר לא טוב"‪ .‬ואכן‪ ,‬קשה לחיות‬
‫מהשיעור‪ ,‬לקח אותי לחדר ודיבר אתי במשך שעה ומשהו על האופי‬ ‫— נכנסות לכיתה ומתחילות לצרוח מול הפרצוף לפני כל הכיתה‬
‫התלמידים הבהירו בדיון הפתוח כי‬ ‫שלי והאופי שלו; על החיים שלי והחיים שלו‪ .‬הרגשתי ממש טוב";‬ ‫(על איפור‪ ,‬הופעה ללא סמל בית הספר וכדומה)"‪ .‬תלמידים פוסקים‪:‬‬ ‫עם מסרים מנוגדים כל כך‪.‬‬
‫לדעתם המסגרת נועדה "לשחרר את‬ ‫"בתקופת המלחמה‪ ,‬המורה שלחה לכל תלמיד הודעה אישית שונה‪,‬‬ ‫"צריך להבהיר לכל מורה במדינה‪ :‬נאה דורש‪ ,‬נאה מקיים‪ .‬יש מורים‬
‫ההורים"‪" ,‬להעסיק את התלמידים"‪,‬‬ ‫שבה היא שאלה איך אתה מרגיש והאם אתה בסדר‪ .‬זה ממש נגע ללב"‪.‬‬ ‫שבאמצע השיעור מסתכלים בטלפון הנייד‪ ,‬ואפילו עונים"; ובהכללה‪:‬‬

‫"להעביר את הזמן"‪" ,‬למנוע‬ ‫"יש מורים שלא מתאימים לעבוד עם ילדים"‪.‬‬
‫הידרדרות לדברים מסוכנים"‬ ‫שלישית‪ ,‬לטפח את הסביבה ‪ /‬לשפר את המבנה‪ ,‬הכיתות והתנאים‬
‫בהן‪" :‬מבנה פתוח"; "מבנה מדכא פחות — צבעוני יותר"; "הרחבת‬
‫והאנגלית) למקצוע "קשה"‪ .‬כללי הדקדוק והתחביר נתפסים‬ ‫התייחסות למקצועות לימוד‬ ‫כיתות"; "כיסאות נוחים יותר בכיתות"; "הוספת פינות ישיבה";‬ ‫נקודות לשיפור בבית הספר‬
‫כ"שטויות"‪ .‬התלמידים מתנגדים לתפיסת ה"תקניות" של השפה‪,‬‬ ‫"שיפור המזגנים — כשאין מזגנים כולם עצבנים"; "התקנת לוקרים"‪.‬‬
‫המביאה להתאבנות ולהפחתת ערכה של השפה כמתחדשת וחיה‪ .‬הם‬ ‫ככלל‪ ,‬התלמידים מבקשים חופש בחירה של מקצועות ‪ /‬מגמות‬ ‫רביעית‪ ,‬להתחיל מאוחר יותר‪" :‬אנחנו מבלים‪ ,‬וקשה לנו לקום‬ ‫להלן התפלגות התשובות על השאלה "ציינו דבר אחד שהייתם‬
‫מחייבים לימוד "עברית" (ולא "לשון")‪" :‬הבנת הנקרא" ו"הבעה בכתב‬ ‫הלימוד‪" :‬לכל ילד החלום שלו ותכנית החיים שלו — צריך לאפשר‬ ‫מוקדם בבוקר — ככה כולם מותשים"; "בבוקר אני לא זוכרת מה אני‬ ‫רוצים לשנות בבית הספר שלכם‪[ .‬ועוד אחד‪ ,"]...‬לפי שכיחויות‪:‬‬

‫ובעל פה"‪.‬‬ ‫הרבה יותר בחירה"; "צריך ללמוד רק מה שאוהבים"‪.‬‬ ‫לומדת"; "בבוקר אני לא קיימת"‪.‬‬ ‫הההפעלוחחמתץס‪,‬ת לתמנהלושייירמפניחיוויידםס‪,‬ים ההטשסיימבפיבפונוברחהה‪ ,‬מהיאותוחתחלררהת קמפמיסזנטעורדןי‪,‬הה‪ ,‬תאבליחביוטודשלהת מהותסקנפיתם לבשליליומאושםיד‬
‫אקטואליה‪ :‬תלמידים רבים מאוד מציינים שבבית ספרם לא‬ ‫רבים מעוניינים בדגש על מקצועות הומניים ואמנותיים‪" :‬גם‬ ‫חמישית‪ ,‬להקים קפיטריה ‪ /‬מזנון ‪ /‬מסעדה — בחינם או בהנחה‬ ‫מה התלמידים והתלמידות מעוניינים לשפר בבית הספר שלהם?‬
‫מתקיימות מסגרות לדיון בנושאים אקטואליים‪ .‬גם כאשר מתרחשים‬ ‫המקצועות ההומניים והאמנותיים מפתחים את החשיבה והיצירתיות";‬
‫אירועים בעלי משמעות ישירה לנושאים חינוכיים והוראתיים‬ ‫"לעתים נדמה שמי שלומד מקצועות הומניים ואמנותיים נחות ממי‬ ‫ניכרת‪.‬‬
‫העומדים על הפרק‪ ,‬בדרך כלל לא מתקיימים דיונים כאלה באורח‬ ‫שלומד מקצועות ריאליים"; "יש להציע מגוון מקצועות בחירה‬ ‫שישית‪ ,‬להביא לחופש לבוש מוחלט ‪ /‬לבטל את התלבושת‬
‫שיטתי‪" :‬אין בבית הספר ובכיתות הלימוד שום מסגרת לדיון‬ ‫האחידה ואת מגבלות הלבוש הנוספות‪ .‬זהו עיסוק אופייני במיוחד‬
‫בנושאים אקטואליים"; "לא מדברים אתנו — אפילו בשעות מחנך —‬ ‫הומניים ואמנותיים‪ ,‬ולעודד השתתפות בהם"‪.‬‬ ‫לבנות‪ .‬תלמידה‪" :‬אם במסעדה ובקולנוע את יכולה ללכת איך שאת‬
‫על חיי היומיום שלנו ועל הנעשה במדינה ובעולם"; "בשיעורי חינוך‬ ‫מתמטיקה‪ :‬לא כל התלמידים תמימי דעים בנוגע לחשיבות‬ ‫רוצה‪ ,‬למה שיגבילו אותך בבית הספר?"; תלמידה‪" :‬מפלים את הבנות‬
‫לא עושים כלום — רואים סרטים"‪ .‬‬ ‫למידת מתמטיקה במתכונת של ‪ 5‬יחידות‪ ,‬והם מעלים סימני שאלה‬ ‫בצורה מטורפת‪ .‬למה בן יכול ללבוש מכנסיים קצרים‪ ,‬או עם קרעים‪,‬‬
‫על מידת השימושיות שלה‪ .‬התלמידים מזהים מתמטיקה עם קושי‪,‬‬
‫ורבים מבקשים ללמוד ‪ 3‬או ‪ 4‬יחידות בלי שהדבר ייחשב פח ּות ערך‬

‫‪29‬‬ ‫‪ 28‬הד החינוך יולי ‪ 2017‬ח ד ר מ צ ב | ה ו ל כי ם ו מ ת כ נס י ם‬

‫שזיהיתי‪ ,‬להפתעתי‪ ,‬בקרב הנוער הישראלי‪ .‬לפחות אלו שראיתי‬ ‫ההאשממתאדחםתירנםמהבשמילהננזיהאיםגתי?‬
‫לא היו חצופים‪ ,‬קנטרנים או כפויי טובה‪ .‬הם היו אדיבים‪ ,‬ממושמעים‬
‫(כמעט באופן מטריד) וענייניים‪ .‬האם זה בגלל שאת ה"מופרעים"‬
‫השאירו בבית? אני מעדיף להאמין לדברי חכמים‪ ,‬ש"מי שיש בו ג'‬
‫מידות הללו‪ ,‬בידוע שהוא מזרעו של אברהם אבינו‪ :‬רחמן‪ ,‬ביישן‬

‫וגומל חסדים" (רבא‪ ,‬מסכת כלה)‪.‬‬

‫‪ ‬ספוקן וורד וכאבים אחרים‬

‫כעת נפתחה המערכה השנייה‪ :‬הופעת שירה מדוברת (ספוקן‬ ‫תמיד מדברים על תנועות הנוער‪ ,‬אבל בישראל‬
‫וורד) בבמה המרכזית‪ .‬ההופעה נפתחה בפריטות גיטרה נוגות של‬ ‫קיימים גם ארגוני נוער‪ .‬החבר'ה ומדריכיהם‬
‫צעיר ארוך שיער‪ ,‬שהטיח בקהל "שירת מחאה" סוערת‪" :‬לא באתי‬ ‫התכנסו במרכז רבין בתל אביב‪ .‬אלעד מרגל‪,‬‬
‫לעשות קטעים (*‪ ,)3‬לא מצחיק חוסר האמון במערכת‪ ,‬מערכת‪ ,‬מה‬
‫הערך בך‪ ,‬מערכת? מהרחם למערכת‪ ...‬חטא המערכת‪ .‬חי־חי־חי‪ .‬לא‬ ‫שמפורסם ביכולתו לחשוף ציניות חבויה‪ ,‬עשה‬
‫מצחיק‪ .‬כל הכותרות האלה‪ ,‬כל היום בעיתון‪ .‬אלף כותרות זועקות‬ ‫מאמצים והעלה חרס בידו‪ .‬יש ילדים טובים‬
‫במדינת ישראל והם נמצאים בארגוני הנוער‬
‫אליי‪ ,‬לא מצחיק (*‪.")5‬‬
‫אותי זה דווקא הצחיק‪ .‬המופע הנסער של הצעיר הזה‪ ,‬ה"בועט‬
‫במערכת" על הבמה המנומסת שבנו בשבילו ארגוני הנוער כדי‬
‫להתמודד בהבנה עם בעיות הקשב והריכוז שלו ושל כמותו‪ .‬בהמשך‬
‫ארגוני הנוער‪ :‬מתברר שיש הרבה אנשים טובים בישראל‬ ‫השיר‪ ,‬כאשר איש בקהל לא נראה מזועזע במיוחד מ"שירת המחאה"‬ ‫יחד בשלוש מערכותה‬
‫שלו‪ ,‬עבר הצעיר להטחת קללות באנגלית‪ ,‬אך גם הן התקבלו בהבנה‬
‫אצל מדריכי הנוער המכילים‪ .‬בסוף הקטע כולם מחאו כפיים‪ .‬קשה‬ ‫עלילה שכתבו הוגי הכנס‪ ,‬שאיגד בין השאר את נוער‬
‫מד"א; את אחריי!; את הצופים הערביים; את ארגון צבאות‬
‫לבעוט במערכת היום‪.‬‬ ‫ה' של חב"ד; ואת איגי‪ ,‬הארגון לנוער גאה‪ ,‬חולקה לשלוש‬
‫אחרי הצעיר בגיטרה עלו לבמה נורהאן ומוחמד מיפו‪ ,‬שביצעו‬ ‫מערכות והובילה בהדרגה את המשתתפים אל הקתרזיס‪ :‬התכנסות‬
‫משותפת (במעמד נציגי משרד החינוך) להקרנת סרטונים‪ ,‬הקראת את קטעי הספוקן וורד שלהם בערבית‪ ,‬ללא תרגום‪ .‬הקלטתי את‬
‫מגוון אנושי שמעיד שאפשר‪ ,‬צריך ויהיה אחרת"‪ .‬את הטון החגיגי‬ ‫הגאה‪ ,‬אמנם לא היה בכיתה אחת עם צבאות ה'‪ ,‬ארגון הנוער של‬ ‫מכתבי תודה והענקת פרסים למחנכים מצטיינים (מדריכי נוער) הקטעים בניסיון להבין אותם‪ ,‬והיה נדמה לי שנורהאן משלבת בראפ‬
‫של דברים אלו יש לסייג‪ .‬לפי נתוני מועצת ארגוני הילדים והנוער‪,‬‬ ‫חב"ד ("מה‪ ,‬אני משוגעת נראה לך?!"‪ ,‬הסבירה לי מלהקת הקבוצות‪,‬‬ ‫שלה אמרות כמו "אנא ערבייה" ומוחמד מטיח בקהל שטף מילים‬ ‫מ־‪ 19‬ארגוני הנוער הצבעוניים שנקבצו יחד‪.‬‬
‫רק שלושים אחוז מן הילדים והנוער בישראל משתתפים בפעילות‬ ‫"צריך טקט גם בהקניית חינוך לפלורליזם")‪ ,‬ובכל זאת שרר מגוון‬ ‫עם הגיעם למרכז רבין נשלחו בני הנוער לקומה העליונה לסיור כמו "פלסטין" במבט עצבני‪ .‬לאחר המופע שאלתי את מנכ"ל ספוקן‬
‫חינוך מעבר לשעות הלימודים באופן בלתי פורמלי‪ .‬כלומר‪ ,‬גם אם‬ ‫נוער אם הוא הבין מה נאמר‪ ,‬והוא ענה לי שלא‪.‬‬ ‫מאורגן במוזיאון רבין‪ .‬הסיור התקיים בקבוצות‬
‫"בשורת היחד" אכן תגיע מכאן לכל ארגוני הנוער‪ ,‬מה יהיה על‬ ‫רב־אזורי‪ ,‬מגזרי‪ ,‬מגדרי ואידאולוגי ‪ −‬בקבוצות השיח שנוצרו‪.‬‬ ‫שוב נוכחתי לדעת כמה מטרידה העובדה שאנו‪,‬‬ ‫קטנות ומעורבות ‪ −‬מרכז עם פריפריה‪ ,‬חרדים‬
‫שבעים האחוז הנותרים? איך הם ישתתפו ברקימת "עתיד ישראלי‬ ‫שוטטתי בין סדנאות השיח‪ ,‬שהתנהלו להן בנינוחות‪ .‬בני הנוער‬ ‫היהודים‪ ,‬איננו מבינים ערבית‪ ,‬בעוד שבני דודנו‬ ‫ולהט"בים‪ ,‬ערבים ויהודים‪ .‬בינתיים קובצו רוב‬
‫שיתפו את חבריהם בתחביביהם‪ ,‬במוזיקה ובסגנון הלבוש האהוב‬ ‫מבינים היטב עברית‪.‬‬ ‫כנס מחנכי‬ ‫המבוגרים (הלא הכרחיים להשגחה ופיקוח על‬
‫משותף"?‬ ‫עליהם‪ ,‬בדיווחים מערי מגוריהם ובחוויות מבית הספר ומארגון הנוער‬ ‫השנה ‪ -‬מועצת‬ ‫הנערים) לכיתה גדולה‪ ,‬ובה הרצו לפניהם שורה‬
‫על הבמה חולקו תעודות הוקרה מטעם איגי‪ ,‬ארגון הנוער הגאה‪,‬‬ ‫שלהם‪ .‬מדריך הנוער שהנחה קבוצת שיח אחת סיפר לנערים שהוא‬ ‫הקטע הבא היה כואב ואישי‪ .‬המנחה של ספוקן‬ ‫ארגוני הילדים‬ ‫של נציגים פוליטיים ומנהלי מכללות‪ ,‬בירכו‬
‫לצד ברכות ותודות בערבית וקריאת "יחי אדוננו מורנו ורבנו" של‬ ‫"פריק של סדרות ילדים ישראליות של פעם"; שי‪ ,‬בן ‪ 15‬מבאר שבע‪,‬‬ ‫נוער‪ ,‬נערה בעצמה‪ ,‬סיפרה על גירושי הוריה‪" :‬בין‬ ‫והנוער בישראל‬ ‫אותם‪ ,‬חיזקו ופרגנו והעניקו להם תחושה שהם‬
‫נוער חב"ד‪ .‬בשירת התקווה היו מי שעמדו דום בדבקות‪ ,‬היו שלא‬ ‫אמר שהוא אוהב לשיר; שוהם ממודיעין סיפר שהוא אוהב לרקוד‬ ‫ההורים שלי קילומטרים של ספות רכות וילדים‬
‫הבינו מה נאמר‪ ,‬היו שצחקקו בשקט עם חבריהם והיו מי שהתעלמו‬ ‫ולבשל; נטלי מעפולה (נוער מד"א) אוהבת למדוד לחץ דם ושון אוהב‬ ‫רכים‪ ,‬ורק אם אנחנו נפנים את זה שהתגרשו‪ ,‬כמה‬ ‫חלק ממשהו גדול וחשוב‪.‬‬
‫באלגנטיות‪ .‬אולי כך יאה למדינת הלאום‪ ,‬שכשלושים אחוז מתושביה‬ ‫לישון‪ ...‬שוב נתקלתי במבוכה של בני נוער מן המגזר החרדי ולעתים‬ ‫שיותר עמוק וכמה שיותר מהר‪ ,‬הם יוכלו לנשום‬ ‫עבדכם הנאמן העדיף לעזוב את הכיתה לטובת‬
‫גם מבני הנוער הערבים בשל הישיבה המעורבת בקבוצות‪ ,‬שהם אינם‬ ‫הצצה למתרחש במוזיאון בין בני הנוער שהוטלו יחד ל"כור ההיתוך עמוק ולהתנצל"‪ .‬אחריו הוצג קטע מלגלג על ז'אנר השיעור בבית‬
‫(חרדים‪ ,‬ערבים ועוד) אינם שותפים לאתוס המכונן שלה‪.‬‬ ‫רגילים לה‪ .‬שאלתי את עצמי אם לא היה כדאי ליצור אפשרות לכמה‬ ‫הישראלי"‪ .‬היצר העיתונאי שלי צמא למעט קונפליקט ותגרות ספר בעידן הריטלין‪" :‬יש לי מורה אחת שבאמת מנסה להתאים את‬
‫כעת חולקו אותות הוקרה למחנכי ומחנכות השנה ‪ −‬מדריכי‬ ‫סדנאות שיח נפרדות לבנים ובנות‪ ,‬כדי שכולם יוכלו להרגיש נוח‪.‬‬ ‫ראויים לכותרת‪ ,‬שכן הובהר לי שכתבה על כנס אסור שתהיה עצמה‪ ,‬אבל זה קשה לה‪ .‬בבית ספר יסודי בצפון הארץ מספר ילד‬
‫ארגוני הנוער השונים‪ .‬ובאמת‪ ,‬למי שהחמיץ את הגיליון "השראה"‬ ‫למרות פערי שפה‪ ,‬סגנון ותרבות‪ ,‬נדמה היה‪ ,‬ולו לרגע‪ ,‬שאפשר‬ ‫שהתפקיד שלו בכיתה זה לשבת בשקט‪ .‬איך אפשר לשבת בשקט‪,‬‬ ‫משעממת‪.‬‬
‫של הד החינוך‪ ,‬זו היתה גולת הכותרת של הכנס‪ .‬אין שם אחד‬ ‫לחיות כאן יחד‪ ,‬או לפחות זה לצד זה‪ ,‬בכבוד הדדי‪ .‬ההתמקדות‬ ‫המדריך התל אביבי מטעם מרכז רבין חזר והדגיש באוזני "בעל כשהפער בין החינוך לבין המציאות הזאת הוא כל כך גדול‪ ,‬שאפילו‬
‫שאינו ראוי לכתבת שער‪ ,‬אך נזכיר אחדים‪ .‬אברהם חיון‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫באנושי‪ ,‬ולא בפוליטי‪ ,‬באישיות ולא בדעות‪ ,‬הדגישו את המכנה‬ ‫המגבעת" מסניף נוער חב"ד באופקים שאין בכוונתו לטעון כלל השקט עצמו לא יוכל להכיל אותו?!"‬
‫הקים בקריית גת את ארגון סח"י‪ ,‬סיירת חסד ייחודית של בני נוער‪,‬‬ ‫המשותף בין הנערים והנערות מן המגזרים השונים‪ ,‬והפרגון‪,‬‬ ‫ההופעה הסתיימה בסגירת מעגל‪" :‬הגיטריסט הרוקיסט" מן‬ ‫ש"כל מי שיש לו כיפה הרג את רבין"‪ .‬קצת מוזר שהוא חזר והדגיש‬
‫שפועלת כיום בכל הארץ‪ .‬בני הנוער של סח"י מזהים בשכונותיהם‬ ‫ההקשבה והפתיחות בין קבוצות שונות בכנס הפיחו תקווה שאנו‬ ‫זאת‪ ,‬כי איש מן המשתתפים לא אמר או רמז שבכוונתו לטעון כך‪ .‬הפתיחה מסיים את המופע ב"קטע פסיכי"‪ .‬הוא משתולל עם הגיטרה‬
‫משפחות נזקקות‪ ,‬מתרימים עבורם מצרכי מזון בשכונות אחרות‬ ‫לומדים לקח מטעויות עברנו הישראלי‪ ,‬הקדום והעכשווי‪ ,‬ונכונים‬ ‫ובכלל‪ ,‬מה לפעיל נוער חב"דניק מאופקים ולרצח רבין בתל אביב?! בלהט לצלילי שינון כפייתי של אותיות בגד כפת‪ ,‬שמתחלפות‬
‫ומחלקים אותם בחשאי‪ ,‬במתן בסתר‪ ,‬בפתח דלת ביתם פעם בשבוע‪,‬‬ ‫ללכת בדרך טובה יותר‪ .‬ככה פשוט והכי קלישאי שיש‪ .‬ככה מרגישים‬ ‫בני הנוער עצמם‪ ,‬כדרכם של בני נוער‪ ,‬גילו עניין מועט בלבד למקצב אחר‪ ,‬מזרחי‪ .‬לקינוח הוא עובר לשיר "אלף ריטלין לא יצליחו‬
‫בתוכני הסיור והתרגשו בעיקר (ואולי אף הובכו) מן הנוכחות לכבות אותי" ומסיים בשירת "אחד מי יודע"‪ ,‬כמו ָטבע לבלי שוב‬
‫באופן מחתרתי‪ ,‬מאוחר בלילה‪.‬‬ ‫בכנס כזה‪.‬‬ ‫האנושית (והנשית) שסביבם‪ .‬היה מעט מביך לראות את הנערים במצולות התקופה הפוסט־מודרנית‪.‬‬
‫הרב ליאור עבאדה‪ ,‬חרדי בן ‪ 33‬ממושב גילת‪ ,‬קיבל פרס על‬ ‫החרדים נאבקים אם להגניב מבטים‪ ,‬כשאר חבריהם לקבוצה‪ ,‬אל‬
‫פרויקט האוטובוס שלו ‪ −‬סניף פעילות נודד לילדים ונוער שבו הוא‬ ‫מדריכי נוער מצטיינים‬ ‫הנערות בלבוש הקיצי מנוער מד"א ששודכו אליהם לסיור משותף או‬
‫מציע פעילות חינוכית‪ ,‬ערכית ומעשירה בשעות אחר הצהריים‪ .‬הרב‬ ‫סדנאות שיח‬ ‫להעמיד פני מתעניינים בשיח האידאולוגי שניהלו המדריך ממרכז‬
‫עבאדה‪ ,‬אב לשבעה ילדים בעצמו‪ ,‬הוא מנהל בית חב"ד במועצה‬ ‫לקראת סוף הכנס כולם מתקבצים באולם המרכזי לטקס הסיום‪.‬‬
‫לדברי שלומי קסטרו‪ ,‬מנכ"ל מועצת ארגוני הילדים והנוער‪19" :‬‬ ‫המערכה השלישית של היום כללה סדנאות שיח לנוער בקבוצות‬ ‫רבין והאיש מטעמם‪ ,‬ההוא עם המגבעת‪.‬‬
‫האזורית מרחבים‪.‬‬ ‫ארגוני הנוער שהתכנסו פה היום משקפים עתיד ישראלי משותף של‬ ‫התובנה המרכזית מן ההצצה לסיור היתה הביישנות המבורכת קטנות‪ ,‬מגוונות להפליא‪ ,‬ברחבי מרכז רבין‪ .‬נוער איגי‪ ,‬ארגון הנוער‬
‫בין מדריכות הנוער שקיבלו פרס הצטיינות בלטה גם אישה אחת‪,‬‬
‫נילי אלדר‪ ,‬מורה ומחנכת שיצאה לפנסיה מוקדמת והקימה בכוחות‬

‫‪31‬‬ ‫‪ 30‬הד החינוך יולי ‪ 2017‬ח ד ר מ צ ב | ה ו ל כי ם ו מ ת כ נס י ם‬

‫הרווחה הנפשית של כל אותם תלמידים והורים להט"בים‪ .‬אנחנו‬ ‫ערוץ ‪ 2‬עם דימויו של סמינר הקיבוצים?‬ ‫עצמה סניף של תנועת הנוער המסורתי‪ ,‬נוע"ם‪ ,‬ביישוב מגוריה כפר‬
‫רוצים שהם יוכלו לבטא את עצמם בחופשיות ובפחות הסתרה‪.‬‬ ‫אתם מתברגנים?‬ ‫ורדים‪ .‬את הפרס היא קיבלה מידי בתה המתבגרת‪ ,‬נועם‪ ,‬שגייסה‬
‫למנוע את המצב הקיים שבו הם נאלצים ללכת למקומות בשוליים‬ ‫יחד עמה לסניף עשרות חניכים מבני היישוב‪ 25" .‬שנה הייתי מורה‬
‫ולקבל משם את דרכי ההסתגלות וההתבגרות שלהם‪ .‬אנחנו רוצים‬ ‫קטקו‪" :‬זה היה דווקא הכנס הכי פחות בורגני והכי פחות פומפוזי‬ ‫לגאוגרפיה‪ ,‬היסטוריה ושל"ח‪ .‬עד לגיל פרישתי‪ .51 ,‬מאוד אהבתי את‬
‫שאנשי החינוך יעזרו להם‪ ,‬ולא אנשים אחרים שעלולים אולי לפגוע‬ ‫שעשינו‪ .‬ביקשתי להפוך אותו לפתוח‪ ,‬הקפדתי שלא ידברו עם‬ ‫הילדים שחינכתי‪ ,‬והרגשתי כאילו הם הילדים שלי‪ .‬ברגע שהרגשתי‬
‫בהם‪ .‬אנחנו רואים שככל שאנשים מקבלים אותם ומדברים אתם הם‬ ‫מצגות‪ ,‬בלי אורחים מחו"ל ובלי פרופסורים‪ .‬הרבה יותר עממי ממה‬ ‫שכבר אין בי את אותו להט ואהבה טוטלית‪ ,‬החלטתי לפרוש מן‬
‫פחות נוטים לקיים יחסי מין עם מבוגרים לא מתאימים‪ ,‬חווים פחות‬ ‫שהיה בעבר‪ .‬אלי פיניש‪ ,‬שהיה פעם תלמיד שלי‪ ,‬דיבר על הומור‪ .‬היה‬ ‫ההוראה‪ ,‬גם במחיר כספי הפנסיה והוותק שאבדו לי‪ .‬מבחינה כלכלית‬
‫לו מסר עמוק‪ :‬הומור הוא שפה שיכולה לחבר קצוות‪ .‬זה בדיוק העניין‪.‬‬ ‫עשיתי את העסקה הכי גרועה בחיי‪ ,‬אבל הרגשתי צורך לפנות מקום‬
‫פגיעות מיניות ונפשיות ומובן שגם הלמידה שלהם משתפרת"‪.‬‬ ‫בעשרות השנים שאני מלמדת יצא לי מוניטין של מורה קשוחה‪ ,‬אבל‬ ‫לחבר'ה צעירים שעדיין חדורי להט ואמונה‪ .‬מצאתי עצמי בתור רכזת‬
‫סקר שהציג בכנס אבנר רוגל‪ ,‬ממחלקת המחקר למיניות הנער‬ ‫סניף מסתובבת במחנות קיץ ביער בן שמן‪ ,‬בשיא הקיץ‪ .‬כל פעם‬
‫והנערה באיגי‪ ,‬שפך אור נוסף על מציאות קשה זו‪ .‬חרף העובדה‬ ‫בלי הומור לא הייתי שורדת"‪.‬‬ ‫אני בוכה מחדש כשאני נזכרת באנשים שלפתע גיליתי בנוע"ם‪,‬‬
‫שמדובר בסקר שאינו עומד בקריטריונים מדעיים (בעיקר בשל‬ ‫אמתי מור‬ ‫עם תום לב‪ ,‬פשטות וטוהר‪ .‬אני ממליצה לכל המורים לעודד את‬
‫הקושי הבסיסי להגיע לבני נוער להט"ב בצורה שיטתית‪ ,‬ועוד יותר‬ ‫התלמידים להשתתף בארגוני נוער‪ ,‬כיוון שבעיניי זה צורך מספר‬
‫מכך לבני נוער המתלבטים בשאלות של זהות מינית או שומרים‬ ‫להט"בים? לא‬ ‫אחת של נער להיות עם בני גילו בלי תחרות והשוואה‪ ,‬אלא פשוט‬
‫את העניין בסוד)‪ ,‬אפשר להתרשם ממנו שצעירים המזוהים כלהט"ב‬ ‫מול הילדים שלי!‬
‫חשופים בבית הספר לאלימות מילולית ופיזית ברמה גבוהה‬ ‫להיות עם חברים"‪.‬‬
‫מהממוצע‪ .‬רבים מהם העידו שהאווירה כלפי הנושא בבית הספר נעה‬ ‫הכנס נחתם בדבריו הנרגשים של השופט לשעבר שלמה שוהם‪.‬‬
‫על ציר שבצדו האחד התעלמות ובצדו האחר יחס שלילי מובהק‪ .‬מעט‬ ‫"בדמיון הכי פרוע של הארץ הזאת‪ ,‬אי אפשר היה לדמיין שבאולם אחד‬
‫יתכנסו יחד כל האנשים האלה‪ ,‬קשת סגנונות ודעות‪ .‬אתם מבינים‬
‫גם בשנת ‪ 2017‬מתברר שהדעות הקדומות‪,‬‬ ‫צילומים‪ :‬שרון עמית‬ ‫תמר קטקו‬
‫החרדות והבורות בנוגע לבני נוער להט"בים או‬ ‫שאתם מנהיגי המחר של המדינה הזאת‪ ,‬ואולי של העולם כולו?"‬
‫כאלה שמתלבטים בנוגע לזהותם המינית עודן‬ ‫כמעט פולחני"‪.‬‬ ‫אלעד מרגל‬
‫קיימות‪ ,‬ובעוצמה רבה‪ .‬שינוי מבורך אמנם הולך‬ ‫אולי זה עדיף על פני פולחן "אחדות"?‬
‫ומסתמן לאטו‪ ,‬אך התמודדות וגישה לא ַמטיפה‬ ‫"החיבור לא נועד להעלים את הקצוות‪ .‬הוא לא נועד ליצור מהם‬ ‫אם מחברים‬
‫שלם שאי אפשר לנתק‪ .‬מדובר על חיבור במובן של להפגיש‪ .‬שקצה‬ ‫את הקצוות‪,‬‬
‫מחייבות תעצומות נפש וסבלנות של ברזל‬ ‫יפגוש קצה אחר‪ .‬חילוקי דעות זה בסדר אבל אפשר לחשוב גם הלאה‬ ‫הם נעלמים?‬
‫מזה‪ .‬להזיז את המחלוקת רגע הצדה ולדבר‪ .‬לנעול את הנעליים של‬
‫ד לפני כעשרים שנה היתה הקהילה הלהט"בית בשוליע‬ ‫האחר קצת‪ .‬זאת הנקודה שרציתי להדגיש‪ .‬להזדהות זה לא לאמץ‬ ‫הכנס לחינוך מתקדם של סמינר הקיבוצים‬
‫זהות של מישהו אחר ולהיות הוא‪ .‬לא לבטל את האני‪ .‬הכוונה היא‬ ‫העמיד במרכזו מסר בנלי לכאורה‪" :‬לחבר את‬
‫החברה הישראלית‪ ,‬ומאז היא נעה בקצב מהיר למרכז;‬ ‫לקשור את הקצוות כך שאפשר גם לפרום אותם ולנסות לקשור‬ ‫הקצוות‪ :‬משיח מבדל לשיח משתף"‪ .‬רק לאחרונה‬
‫אירועי הגאווה בתל אביב ובירושלים‪ ,‬הופעתם של יותר‬ ‫בחוטים אחרים"‪.‬‬ ‫הביאה אמירה כזאת איש צעיר לנשיאות צרפת‪.‬‬
‫ויותר הומואים ולסביות בקולנוע‪ ,‬בטלוויזיה‪ ,‬במוזיקה וברשת‬ ‫יש לי תחושה שהוויתור נדרש רק מהצד הדמוקרטי־ליברלי‪.‬‬ ‫האם זו רטוריקה חסרת כיסוי ומניפולטיבית?‬
‫ומיתוגה המקומי והבינלאומי של תל אביב כאחת הערים הגאות גלי טל שטיין ואיתי הימלפרב‪ .‬הילדים פוגשים את העולם הזה‪ .‬גם‬ ‫אם כך‪ ,‬מה זה שווה?‬
‫המובילות בעולם נותנים תחושה שישראל היא מקום בטוח‪ ,‬ואולי הצעירים ביותר‬ ‫"השיחה או הוויכוח בין העמדות לא נועדו לשכנע מישהו‪ .‬אני‬ ‫הייתכן שהפשטות והתום שבים אל חיינו?‬
‫אפילו די נחמד‪ ,‬להיות בו להט"ב‪ .‬המציאות קצת פחות ורודה‪.‬‬ ‫מראש לא באה לשכנע שאתה טועה ואני צודקת‪ .‬זה שאני באה עם‬
‫"נכון שיש התקדמות בכל המישורים‪ ,‬וגם במערכת החינוך"‪ ,‬אומר עידוד עלה מממצאים המעידים על יחס חיובי כלשהו לנושא בבית‬ ‫שפה ליברלית דמוקרטית‪ ,‬ואני מדברת אל אדם מרקע חרדי נניח‪,‬‬ ‫מוס עוז לא התלהב‪" :‬שיח מבדל הוא מרכיב הכרחי בזהותע‬
‫איתי הימלפרב‪ ,‬פסיכולוג קליני המרכז את תחום הלהט"ב בשירות הספר‪ ,‬מינורי ככל שיהיה‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬יש בתי ספר המגלים יחס רציני‬ ‫אנחנו כביכול משדרים בשני ערוצים שונים‪ .‬החוכמה שלי היא‬
‫הפסיכולוגי־חינוכי (שפ"ח) בתל אביב ‪ −‬שקיים את הכנס בשיתוף ומקיף ומשתפים פעולה עם ארגונים דוגמת איגי וחוש"ן ומפגישים‬ ‫לשטוח את הטיעונים שלי על החירות והשוויון בשפה שלו‪ .‬כדי‬ ‫של כל אחד ואחת מאתנו‪ .‬אני לא מבין למה צריך לחבר‬
‫המרכז הגאה גן מאיר וארגון הנוער הגאה איגי‪" ,‬אבל עדיין יש בני נוער עם חברי הקהילה‪.‬‬ ‫לעשות את זה אני צריכה ללמוד את‬ ‫את הקצוות ואיזה קצוות צריך לחבר‪ .‬אני לא רוצה שיחברו‬
‫בהרצאה שכותרתה "גריינדר‪ ,‬אטרף וסאנפצ'ט" הציגו גלי טל‬ ‫בבתי ספר רבים חוסר ביטחון‪ ,‬ואפילו פחד‪ ,‬להזכיר את המילים הומו‬ ‫העולם שלו ואת השפה שלו‪ .‬אם אני‬ ‫אותי לכל קצה ששונא את כל הערבים בלי הבחנה או קצה ששונא‬
‫ולסבית‪ ,‬מה שמוביל להתעלמות‪ .‬מרחיקים את זה לכיתות הגבוהות שטיין (פסיכולוגית ושותפתו של הימלפרב לעבודתו בשפ"ח) ודפנה‬ ‫אבוא עם השפה שלי‪ ,‬באותו רגע השפה‬ ‫את כל היהודים בלי הבחנה‪ .‬שני הקצוות הללו מחוברים הרבה יותר‬
‫גרינר (עו"ס קלינית ומנהלת היחידה לייעוץ ולטיפול במרכז הגאה)‬ ‫ביותר‪ ,‬אם בכלל"‪.‬‬ ‫כנס סמינר‬ ‫שלו חסומה‪ .‬זה כמו לחבר שקע בוולטז'‬ ‫בשנאתם למציאות"‪ .‬לעומתו‪ ,‬נשיא המדינה‪ ,‬ראובן (רובי) ריבלין‬
‫את אתרי ההיכרויות והאפליקציות הממלאות את‬ ‫במציאות בני נוער גאים עדיין סובלים מעוינות‬ ‫הקיבוצים‬ ‫הלא נכון‪ .‬אני חייבת לעשות המרה‬ ‫דווקא תמך‪ ,‬ולא במפתיע‪ ,‬ברעיון החיבור‪" .‬המשימה החינוכית‬
‫הִריק הנובע מכישלונו של בית הספר לשמש מקום‬ ‫על רקע נטייה מינית או מגדרית שונה‪ ,‬גם‪ ,‬ואולי‬ ‫כלשהי‪ .‬אני מאמינה שהוא יכול להבין‬ ‫המרכזית שלנו בעת הזו היא לייצר די־אן־איי של שותפות בין זרמי‬
‫בטוח ומשמעותי לילדים‪ .‬לטענתן‪ ,‬בשל האשליה‬ ‫חינוך גאה‬ ‫במיוחד‪ ,‬בבית הספר‪ .‬מאחורי טרגדיות כגון הרצח‬ ‫לחינוך‬ ‫את העמדה שלי‪ ,‬בשפה שלו‪ ,‬ושהוא‬ ‫החינוך הנפרדים"‪ ,‬הוא אמר בהתרגשות‪ .‬זה היה הקול היחיד שערער‬
‫מתקדם‬
‫על המסר המרכזי של הכנס ועורר דיון של ממש‪.‬‬
‫שהרשת מספקת אנונימיות וחופש‪ ,‬ילדים ובני נוער‬ ‫בישראל‬ ‫בבר נוער בתל אביב והרצח במצעד הגאווה בירושלים‬ ‫יסביר לי את העמדה שלו‪ ,‬בשפה‬ ‫בריאיון שנערך יומיים לאחר הכנס הגנה יו"ר הכנס ד"ר תמר‬
‫פונים לאתרים כאלה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כחלק מגיבוש‬ ‫נמצאת האלימות שבשגרה‪ .‬לא פלא שאחוזי האובדנות‬ ‫שלי‪ .‬ככה עם המוסלמים‪ ,‬הנוצרים‪,‬‬ ‫קטקו‪ ,‬מרצה לפילוסופיה של ההיסטוריה‪ ,‬על כותרתו‪" :‬זה מרגש‬
‫זהותם המינית והמגדרית‪ .‬לדבריהן הילדים נחשפים‬ ‫והפגיעה העצמית בקרב בני הנוער האלו גבוהים אף הם‪.‬‬ ‫הקיבוצניקים‪ ,‬הליכודניקים‪ .‬כל אחד בא עם השפה שלו‪ ,‬ונהיה מזה‬ ‫שעמוס עוז הגיע לתובנה כמעט הפוכה‪ ,‬אבל אני לא מסכימה עם זה‪.‬‬
‫ברשת לסכנות כגון יחסי ניצול‪ ,‬פגיעות מיניות ואף‪ ,‬כפי שהעיר‬ ‫מה זה בכלל אומר חינוך גאה?‬ ‫מגדל בבל‪ .‬אנשים לא מבינים זה את זה ואין באמת שיחה"‪ .‬לדבריה‪,‬‬ ‫טוב שיש מחלוקת‪ ,‬והבידול נכון‪ ,‬אבל הבעיה היא קצת אחרת‪ .‬אנחנו‬
‫הימלפרב‪" :‬אנחנו שואפים לפתח את ההבנה והסובלנות של אדם מהקהל‪ ,‬פדופיליה‪ ,‬סמים והתמכרות‪ .‬משתי ההרצאות עלה‬ ‫אנשים מעדיפים לקדש את הפולמוס‪ ,‬כי הם אינם רוצים לעשות‬ ‫מתמכרים לפולמוס‪ ,‬להתנגחות‪ ,‬להתבצרות של כל אחד בעמדה שלו‬
‫כלל האוכלוסייה והקהילה הבית ספרית ‪ −‬תלמידים‪ ,‬הורים ומורים הצורך החשוב והדחוף לילדים ונוער להט"ב‪ ,‬או ילדים ונוער בשלב‬ ‫את המאמץ הנדרש כדי "לצלול לעולמם של אחרים"‪ .‬היא מסבירה‪:‬‬ ‫והופכים את זה לאידאולוגיה‪ .‬אנחנו הופכים את התופעה הזו למשהו‬
‫‪ −‬ומעוניינים לקבל את הקהילה הלהט"בית בצורה פתוחה ומכילה‪ .‬גיבוש זהות מינית ומגדרית‪ ,‬ליצור קשר משמעותי‪ ,‬בטוח ותומך עם‬ ‫"זאת האמפתיה האמתית‪ .‬זו לא חוכמה לדקלם את פריירה ורוסו"‪.‬‬
‫אנחנו רואים ששיח סובלני כלפי הקהילה הלהט"בית מפתח סובלנות מבוגרים בעלי הכשרה מתאימה שהם יכולים לסמוך עליהם‪.‬‬ ‫בחלק השני של הכנס עלה לבמה הקומיקאי אלי פיניש המוכר‬
‫לדברי הימלפרב‪ ,‬התגובות לפעילויות שונות של "חינוך גאה"‬ ‫כלפי כל קהילות המיעוט וגורם לאנשים שהם לכאורה שונים‬ ‫ועשה‪ ,‬אגב‪ ,‬עבודה מעולה‪ .‬הכנס הזה‪ ,‬של מוסד "לא ממסדי"‪ ,‬אחד‬
‫להתייחס לעצמם ביותר פתיחות וסובלנות‪ .‬זה מיועד לכל תלמיד בבתי ספר מגוונות‪" .‬אפשר להגיד שבגוש דן יש התייחסות יותר‬ ‫החתרניים ופורצי הגבולות מבין המוסדות האקדמיים בישראל‪,‬‬
‫ותלמיד‪ ,‬לא משנה מה זהותו המינית‪ .‬מטרה נוספת היא לקדם את מקבלת לנושא"‪ ,‬הוא אומר‪" ,‬אבל לא בכל בתי הספר ולא בכל‬ ‫התארח בתיאטרון הבימה המהודר‪ .‬מה לאכסניה השמרנית ולאיש‬

‫קריאה להתפתחות‬ ‫‪ 32‬הד החינוך יולי ‪ 2017‬ח ד ר מ צ ב | ה ו ל כי ם ו מ ת כ נס י ם‬
‫מורות ומורים‪ ,‬נשות ואנשי חינוך יקרים‬
‫חשובה יותר מכישרון למתמטיקה‪ .‬לכן השנים הראשונות גורליות‬ ‫המסגרות‪ .‬גם בגוש דן יש בתי ספר שיש בהם קושי לדבר על זה‪ .‬מצד‬
‫בכל שלב בחיים‪ ,‬בכל גיל ובכל מצב יש מקום להתפתחות‪.‬‬ ‫כל כך‪ .‬הוא הסביר שצריך להגיע להבנת עומק של נושאים‬ ‫שני‪ ,‬פתיחות וקבלה יש גם מחוץ לתל אביב‪ ,‬אם זה בערים קרובות‬
‫המסע להרחבת הדעת‪ ,‬העמקת הידע וגיבוש הזהות האישית והמקצועית נמשך‬ ‫במתמטיקה‪ ,‬הרבה מעבר לרמת החישוב‪ .‬מלחיץ? להפך! הרי מה‬ ‫כמו חולון וכפר סבא ואם זה בקצוות הארץ‪ .‬הייתי אומר שככל‬
‫שמרתיע תלמידים זו אימת הטעות בחישובים למיניהם‪ .‬קארו מציע‬ ‫שמתרחקים מהמרכז יש פחות נוכחות להט"בית בקרב האוכלוסייה"‪.‬‬
‫לאורך כל החיים‪.‬‬ ‫מהמורים להקדיש כמה זמן שיידרש להבנה כללית של מונחים‬
‫העולם שמסביבנו משתנה כל העת‪ ,‬וכך גם אנחנו‪.‬‬ ‫מתמטיים (מותר להיעזר בכל דבר ‪ −‬סרטונים‪ ,‬כפתורים‪ ,‬תמונות)‪.‬‬ ‫באיזו התנגדות שכיחה אתם נתקלים?‬
‫הצטרפו אלינו למסעות למידה אתגריים ומרתקים‪ .‬מחכים לכם!‬ ‫מה זאת הבנה כללית מסדר גבוה? ההבנה‪ ,‬למשל‪ ,‬שילד או מטבע‬ ‫"אפשר לשמוע ממורים ומהורים ביטויים כמו 'לא מול הילדים‬
‫אינם יכולים להתחלק לשניים‪ ,‬אבל ממוצע יכול‪ .‬הרעיון המרכזי הוא‬ ‫שלי‪ ,‬לא מול התלמידים שלי'‪ .‬זה מבטא רצון להבטיח שהם לא‬
‫שתלמיד צריך לתפוס את החדש באמצעות הישן‪.‬‬
‫גלי שמעוני מהמרכז הישראלי למצוינות בחינוך המליץ למורים‬ ‫ייחשפו ולא ישמעו‪ .‬גם בתל אביב"‪.‬‬
‫בקהל להסתכל על תרגיל באופן חזותי‪ ,‬להציג לתלמידים תרגיל‬ ‫איך אתם מתמודדים עם זה?‬
‫ולעורר עליו דיון ללא כלי כתיבה‪ .‬המטרה היא שלילד "תקפוץ"‬
‫תמונה ספונטנית תוך כדי דיון‪ ,‬ותסייע לו להבין את התרגיל לעומק‪.‬‬ ‫"אנחנו מנסים להתחבר למתנגדים ולנסות להפיג את החרדות‬
‫שאלו אתכם שאלה? אז מה? קחו את‬ ‫והחששות שלהם‪ .‬בדרך כלל מגיעים להסכמה ודיאלוג משותף‪ ,‬גם‬
‫הזמן‪ .‬אל תיקחו כלי כתיבה ואל‬ ‫עם הורים ומורים שמתנגדים בהתחלה‪ .‬אנחנו לא חושבים שתוקפנות‬
‫כנס מורים‬ ‫תפתרו במהירות‪ .‬עצרו‪ .‬חשבו מה‬ ‫והתנגחות הן הדרך שצריך לנהוג בה"‪ .‬הימלפרב מהדהד את הדברים‬
‫למתמטיקה‬ ‫התרגיל מבקש‪ .‬קשה לשער עד כמה‬ ‫שאמר מנהל השפ"ח משה אלון בפתיחת האירוע‪" :‬אנחנו רוצים‬
‫‪ -‬המכללה‬ ‫תרגילי מתמטיקה אינם "מסבירים‬ ‫לבוא מגישה לא ַמטיפה"‪" .‬איננו יכולים לפעול בלי הקהילה עצמה‪.‬‬
‫האקדמית‬ ‫את עצמם"‪ .‬צריך לתרגם את התרגיל‬ ‫המתנדבים של חוש"ן הם בוגרים להט"בים שמספרים את הסיפור‬
‫גליל מערבי‬ ‫לתלמיד‪ ,‬לפשט‪ .‬למשל‪ ,‬צריך לומר‬ ‫האישי שלהם לתלמידים‪ .‬אין כמו סיפור אישי וקשר אישי‪ .‬זו תרומה‬
‫שאי אפשר בלעדיה‪ .‬זו דוגמה לעבודה קהילתית‪ ,‬שילוב כוחות בין‬
‫במפורש שחיסור זה "בכמה גדול?"‬ ‫מערכת פורמלית ולא פורמלית‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬אנחנו מאמינים‬
‫או "כמה צריך להתקדם על ציר המספרים?" שמעוני ממליץ גם לנתח‬
‫תשובות שגויות של תלמידים כדי שהללו יסייעו למורות ולמורים‬ ‫ברשת הביטחון הזו"‪.‬‬
‫הנחיית יחידים‬ ‫טיפול‪ ,‬סיוע‬ ‫תפקידים והתמחויות‬ ‫להבין איך אפשר להסביר את התרגיל טוב יותר‪ .‬בגאומטריה‪ ,‬שבה‬ ‫"הקהילה נמצאת בכל מקום‪ ,‬והילדים פוגשים את העולם הזה‪ .‬גם‬
‫וקבוצות‬ ‫ופסיכותרפיה‬ ‫במעורחכוברתהחינוך‬ ‫הכול חזותי‪ ,‬ממליץ שמעוני להמליל‪ ,‬לתאר בכתב "גופים במרחב"‬ ‫הצעירים ביותר"‪ ,‬מסכם הימלפרב‪" .‬אנחנו רוצים להגביר את השיח‬
‫בצורה שתגרום לתלמידים להתבונן ולא רק להסתפק במראה של‬ ‫על הנושא בתוך בתי הספר‪ .‬שיוכלו להגיד את המילה הומו ולסבית‬
‫‪ ‬הדרכת הורים ‪ -‬הנחיית קבוצות‬ ‫‪ ‬אדמה מזינה‪ :‬גינון ככלי‬ ‫‪ ‬הערכה ככלי ארגוני‬ ‫הציור המצולע או התלת־ממדי‪.‬‬ ‫בכל בית ספר‪ ,‬ולא כקללות וגנאי‪ .‬מערכת החינוך צריכה להכיר את‬
‫והדרכה פרטנית‬ ‫טיפולי‬ ‫‪ ‬ניתוח יישומי של התנהגות‬ ‫באחת הסדנאות הסבירה ד"ר אורטל ניצן־תמר על סגנונות‬
‫קוגניטיביים שונים בלמידת מתמטיקה‪ .‬היא מבחינה בין סגנון‬ ‫הדברים ולתווך אותם מגיל צעיר לכל התלמידים"‪.‬‬
‫‪ ‬מנחים להורות ב"הוראה‬ ‫‪ ‬בישול ככלי טיפולי לאנשי‬ ‫‪ ‬הדרכת אמנות ויצירה‬ ‫הוליסטי לסגנון לוקלי־אנליטי בעיבוד מידע‪ .‬הגישה ההוליסטית‬ ‫אמתי מור‬
‫מתקנת"‬ ‫חינוך‬ ‫‪ ‬טיוטורים בהוראת אנגלית‬ ‫מתבוננת במגמה הכללית‪ ,‬בתבניות‪ ,‬בתפיסת המרחב (גשטלט)‪.‬‬
‫‪ ‬הוראה במגמות בגרות בחינוך‬ ‫הגישה הלוקלית היא גישה של "אומים וברגים"‪ ,‬התמקדות בפרטים‬ ‫קששחאאוללואה?אתתאהזכזםממןה!‬
‫‪ ‬הנחיית קבוצות באוריינטציה‬ ‫‪ ‬פסיכותרפיה וייעוץ‬ ‫ושיטתיות‪ .‬בכל אחת מן הסכמות הללו שולטת המיספרה אחרת‬
‫דינאמית בעולם משתנה‬ ‫אקזיסטנציאליסטי‬ ‫הגופני‬ ‫במוח‪ .‬ההמיספרה הימנית אחראית לראייה ההוליסטית והשמאלית‬ ‫בכנס המכללה האקדמית גליל מערבי נפגשו‬
‫‪ ‬טיפול באמצעות השטח‬ ‫ללוקלית‪ .‬המורים חייבים אפוא לשלב בין סגנונות הוראה‪.‬‬ ‫מורים למתמטיקה‪ .‬מה יכולים חסרי ההשכלה‬
‫‪ ‬הנחיית קבוצות באמצעות‬ ‫‪ ‬טיפול בעזרת בעלי חיים‬ ‫התפתחות אמנותית‬ ‫מתברר שתלמידים מייחסים למקצוע המתמטיקה חשיבות רבה‬
‫עשיה קולנועית – תקשורת‬ ‫אבל לא בהכרח אוהבים אותו‪ .‬למרבה ההפתעה יש תלמידים שאוהבים‬ ‫המתמטית ללמוד ממנו? אם אנחנו חלשים‬
‫‪ ‬רכיבה טיפולית‬ ‫‪ ‬אמנות ומחזור‬ ‫חשבון אך נרתעים מהנדסה‪ ,‬או בשמה המלחיץ יותר ‪ −‬גאומטריה‪.‬‬ ‫במתמטיקה זו כנראה לא אשמתנו‪ ,‬אלא אשמת‬
‫מקדמת‬ ‫‪ ‬ליצנות רפואית‬ ‫‪ ‬טכניקות רישום‬ ‫דרך נחמדה להתגבר על חוסר עניין ומוטיבציה של התלמידים היא‬
‫‪ ‬הנחיה להבעה באמצעות‬ ‫‪ ‬אמנות כגשר לעצמי‬ ‫ההמיספרה הימנית (או השמאלית) שלנו‬
‫הקלדה לצעירים עם אוטיזם‬ ‫אוריגמטריה‪ :‬הוראת גאומטריה דרך אוריגמי ‪ −‬קיפולי נייר‪ ,‬תכנית‬
‫‪ ‬מתאמי שירות לצעירים עם‬ ‫‪ ‬שפת הציור‬ ‫שאושרה על ידי משרד החינוך ומציעה לימוד גאומטריה חווייתי‬ ‫בית הספר היסודי חוויתי‪ ,‬כמו רבים‪ ,‬טראומת מתמטיקה‪.‬ב‬
‫לילדי גן עד כיתה ו'‪ .‬בכנס הוצעו גם מגוון משחקים "מעודדי חשיבה‬
‫אוטיזם‬ ‫מתמטית"‪ .‬אם אתם שואלים אותי‪ ,‬רובם לא כיפיים‪ ,‬אבל מורה צעיר‬ ‫שנאתי את המורה שלי‪ .‬אני זוכרת שרוב הזמן לא הבנתי‬
‫‪ ‬אימון משולב‪+‬אימון לפתיחת‬ ‫שהצטרף אליי לכנס התלהב מאוד מכמה דוגמאות‪.‬‬ ‫מה רוצים ממני‪ .‬שנים היה לי פחד ממספרים‪ ,‬וזו הבגרות‬
‫ולבסוף‪ ,‬תהייה כלכלית־חברתית‪ ,‬לאו דווקא מתמטית‪ .‬משרד‬ ‫היחידה שחסרה לי בסוף התיכון‪ .‬חששתי מהשלמתה‪ ,‬וכמו רבים‪,‬‬
‫עסק‬ ‫החינוך ממליץ מאוד על משחקי עזר במתמטיקה לשעות הפנאי‪.‬‬ ‫כשסוף־סוף אזרתי אומץ והשלמתי אותה‪ ,‬הבנתי שזה ממש לא נורא‪.‬‬
‫מורה שדיבר אתי ועם חבריי בגובה העיניים אחראי לשינוי‪ .‬התחלתי‬
‫רכישתם ‪ −‬מתקציב בית הספר כמובן ‪ −‬היא עניין לבחירה‪ .‬אם‬ ‫ליהנות ממתמטיקה‪ .‬בכנס השלישי של "מתמטיקה כיצירה" של‬
‫המשחקים נבחנו ונמצא שהם מועילים במיוחד (כפי שנטען)‪ ,‬מדוע‬ ‫המכללה האקדמית גליל מערבי התברר שהמורה ממלא תפקיד‬
‫אין חובה להשתמש בהם? האם לא עדיף שמשחקי עזר כאלה יהיו חלק‬
‫לפרטים והרשמה ‪*8085‬‬ ‫מתכנית הלימודים עצמה? אגב‪ ,‬קשה להאמין שתלמיד ממוצע בכיתה‬ ‫מכריע בגישה של התלמיד למקצוע‪.‬‬
‫ב' יעדיף לשבת בהפסקה ולשחק משחק שמעודד חשיבה מתמטית‬ ‫מרבית הקוראים ודאי חולקים חוויות דומות‪ .‬אילו השתתפו‬
‫דרך נמיר ‪ ,149‬תל אביב | ‪www.smkb.ac.il‬‬ ‫במקום לצאת החוצה‪ .‬עוד שאלה שהטרידה אותי ולא נידונה בכנס‪:‬‬ ‫המורים שלנו למתמטיקה בכנס‪ ,‬ייתכן שהיינו אוהבים מתמטיקה‬
‫האם לכל בית ספר יש תקציב למשחקים האלה? ומודעות?‬ ‫הרבה יותר‪ .‬פרופ' יאיר קארו ממכללת אורנים‪ ,‬אמר שהבנת בסיס‬

‫מיטל מזרחי‬

‫נוקטים עמדה‬

‫‪35‬‬ ‫הד החינוך יולי ‪2017‬‬ ‫‪34‬‬

‫שהשלטון בישראל הצליח להשליט על‬ ‫התיכונית לאמנויות ומדעים בר־אילן)‬ ‫מתלמידיו שכר לימוד גבוה במיוחד‪.‬‬ ‫והשהיואשתלרקיאתטלהית‬ ‫אריה דייןה‬
‫המדינה ועל מרבית המגזרים החברתיים‬ ‫המסקנה העולה מהנתונים הללו ברורה לומדים תלמידים מחתך "גבוה" (ובשני בתי‬ ‫נתוני משרד החינוך על הצטיינות לימודית‬
‫וגם מדכאת‪ .‬מערכת החינוך הישראלית אינה הספר המדורגים אחריהם לומדים תלמידים‬ ‫בישראל היו צריכים לזעזע את כולנו‪ .‬תשעה מתוך‬ ‫מידע הרב והמפורט על בתי‬
‫שלה שוב הפגינו את עוצמתם‪.‬‬ ‫שוויונית‪ ,‬ולא זו בלבד אלא שהיא מתרחקת מחתך "בינוני־גבוה")‪ .‬כך גם בפתח תקווה‬ ‫עשרה בתי הספר המובילים הם כאלה שמקיימים‬ ‫הספר התיכוניים בארץ‬
‫לאחרונה התפרסם בעיתון "הארץ" מאמר‬ ‫במודע מערכי השוויוניות ומגדלת את דור (בית הספר על שם גולדה מאיר וישיבת דרכי‬ ‫מבחני מיון‪ ,‬והעשירי גובה שכר לימוד אסטרונומי‪.‬‬ ‫שמשרד החינוך פרסם‬
‫פרי עטו של נחום בלס ‪ −‬מוותיקי החוקרים‬ ‫העתיד של החברה בישראל על פי עקרונות נועם) ובראשון לציון (גימנסיה ריאלית ובית‬ ‫לפני כשלושה חודשים‬
‫של מערכת החינוך בישראל ובעשור האחרון‬ ‫מעמדיים קשוחים; החינוך הטוב ביותר ספר מקיף ג'); בכל ארבעת בתי הספר האלה‬ ‫בתי הספר המובילים הם בתי ספר פרטיים‪ ,‬ויש‬ ‫לא זכה לתהודה הציבורית‬
‫חוקר ראשי בתחום החינוך במרכז טאוב‪ ,‬מכון‬ ‫ניתן לנערים ולנערות הגדלים במשפחות לומדים תלמידים המוגדרים בני מעמד‬ ‫קשר מובהק בין מעמד כלכלי חברתי לסיכויי‬ ‫שהוא ראוי לה‪ .‬בעבר‪ ,‬ובמשך שנים רבות‪,‬‬
‫מחקר ירושלמי העוסק במעקב אחר החברה‬ ‫העשירות ביותר‪ .‬הנחמה היחידה ששוחרי "גבוה"‪ .‬שתי ערים בלבד הן יוצאות דופן‬ ‫הצלחה בלימודים‪ .‬המחאה מבוששת לבוא‬ ‫דחה המשרד בעקביות כל דרישה לפרסם את‬
‫והכלכלה בישראל‪ .‬מאמרו של בלס לא עסק‬ ‫השוויון יכולים אולי למצוא‬ ‫שיעורי הזכאות לתעודת בגרות בכל אחד‬
‫בהסללה החדשה אלא דווקא בישנה‪.‬‬ ‫בנתונים החדשים טמונה בעובדה‬ ‫מבתי הספר בארץ; במקום שיעורי זכאות על‬
‫טענתו המרכזית היתה שמדינת‬ ‫שתופעה מכוערת זו אינה פוסחת החשיפה הזאת‪ ,‬שצריכה לזעזע‬ ‫פי בתי ספר הסתפק משרד החינוך בנתונים‬
‫ישראל לא נקטה מעולם מדיניות‬ ‫על שום מגזר בחברה הישראלית‪ :‬כל מי שחרד לעתידה של החברה‬ ‫על שיעורי זכאות ממוצעים על פי יישובים‪.‬‬
‫המבוססת על "הסללה אוטומטית‬ ‫ברשימת בתי הספר המובילים‬ ‫הנתונים שפורסמו בעבר היו חשובים‪,‬‬
‫של תלמידים מזרחים" ושהקמת בתי‬ ‫בישראל‪ ,‬התקבלה בציבור באדישות‬ ‫מופיעים גם בתי ספר ערביים‪,‬‬ ‫קובעת מסלול התקדמות אחד לבני עשירים‬ ‫העשרים‪ .‬בעוד שבתי הספר התיכוניים‬ ‫כי הם חשפו לעיני הציבור טפח אחד‪,‬‬
‫הספר המקצועיים בעיירות הפיתוח‬ ‫ובמשיכת כתף‪ .‬הקונפורמיזם הקיצוני‬ ‫חרדיים ודתיים־לאומיים‪ .‬מתברר‬ ‫ומסלולי התקדמות אחרים לשאר הנערות‬ ‫העיוניים הסלילו את הנוער האשכנזי‬ ‫משמעותי למדי‪ ,‬של אי־השוויון השורר‬
‫תרמה "תרומה אדירה להעלאת שיעורי‬ ‫שכל האליטות הכלכליות‪ ,‬ללא‬ ‫מהערים הוותיקות והשכונות המבוססות‬ ‫בארץ‪ :‬הפערים שבין יישובי המרכז ליישובי‬
‫והשמרנות הרדיקלית שהשלטון‬ ‫הבדל לאום או אורח חיים‪ ,‬יודעות‬ ‫והנערים בישראל‪.‬‬ ‫לעבר קריירה אקדמית באוניברסיטאות‪,‬‬ ‫הפריפריה‪ ,‬בין יישובים מבוססים לעיירות‬
‫הלמידה דווקא בקרב המזרחים"‪.‬‬ ‫בישראל הצליח להשליט על המדינה‬ ‫אחת הטבלאות מציגה את מה שמשרד‬ ‫בתי הספר המקצועיים הסלילו את הצעירים‬ ‫פיתוח ובין מקומות יישוב יהודיים למקומות‬
‫מאמרים כאלה‪ ,‬המתכחשים‬ ‫היטב לדאוג לעצמן‪.‬‬ ‫החינוך מכנה "התיכונים המובילים"‬ ‫המזרחים מעיירות הפיתוח ומשכונות‬ ‫יישוב ערביים‪ .‬אלא שמהנתונים החדשים‪,‬‬
‫לאפליה ולקיפוח שהונהגו בישראל‬ ‫ועל מרבית המגזרים החברתיים‬ ‫בישראל‪ .‬רשימת בתי הספר התיכוניים‬ ‫העוני לעבר השתלבות בפרולטריון‪ .‬עיקר‬ ‫שמשרד החינוך ניאות לפרסם עכשיו‪,‬‬
‫של שנות החמישים והשישים כלפי‬ ‫המובילים הורכבה בשקלול שלושה מדדים‪:‬‬ ‫המחלוקת בקרב החוקרים נסב על השאלה אם‬ ‫עולה כי הטפחיים שהנתונים הישנים כיסו‬
‫המהגרים שהגיעו מארצות ערב‪ ,‬אינם‬ ‫טבלאות נוספות שפרסם שלה שוב הפגינו את עוצמתם‬ ‫שיעורי ההצטיינות בבחינות הבגרות;‬ ‫ההסללה נבעה ממדיניות מכוונת שביקשה‬ ‫חשובים אפילו יותר מהטפח שהם חשפו‪.‬‬
‫תופעה יוצאת דופן‪ .‬אך הפעם היה‬ ‫משרד החינוך באפריל השנה‬ ‫שיעורי הנבחנים במתמטיקה בחמש יחידות‬ ‫לשמר את הפערים בין אשכנזים למזרחים או‬ ‫התמונה המצטיירת מן הנתונים החדשים‬
‫בכל זאת דבר מה יוצא דופן‪ ,‬שקשור לדרך‬ ‫מדרגות את בתי הספר התיכוניים‬ ‫לימוד; ושיעורי הנשירה‪ .‬התוצאה העולה‬ ‫שמא היא נוצרה מאליה והיתה תוצאה בלתי‬ ‫מציגה‪ ,‬ובצבעים עזים‪ ,‬את פניה החדשים‬
‫שבה התקבל המאמר‪ .‬את המאמר שפרסם‬ ‫בכל אחת מהערים בישראל על פי שיעורי בנוף הזה‪ :‬באר שבע (במקום הראשון בעיר‬ ‫משקלול הנתונים הללו לא פחות ממדהימה‪:‬‬ ‫נמנעת של מציאות חברתית ותרבותית‬ ‫והמכוערים של תופעה ישנה וידועה לשמצה‬
‫ב"הארץ" העלה בלס גם לרשת מקוונת‬ ‫הזכאות לבגרות בקרב תלמידיהם; אחת מדורגת אולפנת חן במדבר‪ ,‬שלומדות בה‬ ‫שמונה מבין עשרה בתי הספר שתלמידיהם‬ ‫שפרחה בישראל של אמצע המאה העשרים ‪−‬‬
‫שחברים בה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬עשרות חוקרי‬ ‫העמודות מציגה את החתך החברתי־כלכלי תלמידות מחתך "בינוני"‪ ,‬ובמקום השני‬ ‫מצטיינים בבחינות הבגרות הם בתי ספר‬ ‫נתונה‪.‬‬
‫חינוך חשובים וידועים מן האוניברסיטאות‪,‬‬ ‫של התלמידים בכל בית ספר‪ .‬גם מהטבלאות בית הספר העירוני הממלכתי ג'‪ ,‬שלומדים‬ ‫פרטיים‪ ,‬הגובים מהורי התלמידים שכר‬ ‫להסללה החדשה‪ ,‬כפי שהיא מצטיירת‬ ‫ההסללה במערכת החינוך‪.‬‬
‫המכללות ומכוני המחקר של ישראל‪ .‬רבים‬ ‫הללו עולה‪ ,‬כצפוי‪ ,‬שורה תחתונה קשה בו תלמידים מחתך חברתי־כלכלי "חלש");‬ ‫לימוד גבוה (אף על פי שמשרד החינוך‬ ‫בטבלאות שפרסם עתה משרד החינוך‪ ,‬יש‬ ‫הסללה היא מונח סוציולוגי הקשור‬
‫מהם הגיבו על מאמרו של בלס; רוב מכריע‬ ‫ואום אל־פחם (במקום השני‪ ,‬אחרי בית הספר‬ ‫ומדכדכת‪.‬‬ ‫מתקצב אותם בדיוק כפי שהוא מתקצב‬ ‫פנים אחרים‪ ,‬מתוחכמים יותר מאלה של‬ ‫למנגנונים ‪ −‬חברתיים‪ ,‬בירוקרטיים‬
‫מבין המגיבים הביע הסכמה עם הטיעון‬ ‫בשני בתי הספר המובילים בירושלים עתיד אלאהליה‪ ,‬שלומדים בו תלמידים‬ ‫את בתי הספר הממלכתיים); תשעה מבין‬ ‫ההסללה הישנה וככל הנראה גם נגועים פחות‬ ‫ופוליטיים ‪ −‬שבאמצעותם משליטה‬
‫שמעולם לא הונהגה בישראל מדיניות של‬ ‫(בית הספר ליד האוניברסיטה ובית הספר מחתך "גבוה"‪ ,‬מדורג בית הספר העירוני‬ ‫עשרה בתי הספר המובילים מקבלים ודוחים‬ ‫בניחוח עדתי־גזעני‪ .‬ואולם היא הרסנית לא‬ ‫ההגמוניה מסלולי התקדמות שונים לקבוצות‬
‫למדעים ואמנויות) לומדים תלמידים מחתך עין ג'ראר‪ ,‬שתלמידיו מוגדרים בני מעמד‬ ‫תלמידים על סמך מבחני מיון (שמשרד‬ ‫פחות מההסללה הישנה‪ .‬ההסללה הישנה‬ ‫חברתיות שונות‪ .‬בקרב חוקרי מערכת החינוך‬
‫הסללה מכוונת‪.‬‬ ‫חברתי־כלכלי "גבוה"; בבית הספר המדורג "חלש")‪.‬‬ ‫החינוך אוסר לקיימם); המוסד היחיד מבין‬ ‫יצרה מסלולי התקדמות שונים למזרחים‬ ‫הישראלית רווחת הטענה שמנגנוני הסללה‬
‫לא פלא אפוא שהאליטה האקדמית הזאת‪,‬‬ ‫במקום השלישי בעיר (הגימנסיה העברית) החשיפה הזאת‪ ,‬שצריכה לזעזע כל‬ ‫העשרה שאינו עורך מבחני מיון גובה‬ ‫ולאשכנזים דה־פקטו‪ ,‬ואילו ההסללה החדשה‬ ‫עיצבו את פניה של המערכת מסוף שנות‬
‫שהזדרזה להתכחש לעוולות העבר‪ ,‬אינה‬ ‫לומדים תלמידים מחתך "בינוני־גבוה"‪ .‬מי שחרד לעתידה של החברה בישראל‪,‬‬ ‫החמישים ועד שנות השבעים של המאה‬
‫מגלה כל עניין שהוא בנתונים שחושפים‬ ‫בשניים מתוך ארבעה בתי הספר המובילים התקבלה בציבור באדישות ובמשיכת כתף‪.‬‬
‫את עוולות ההווה‪ .‬‬ ‫בתל אביב (בית הספר שבח מופת והישיבה הקונפורמיזם הקיצוני והשמרנות הרדיקלית‬

‫נוקטים עמדה‬

‫הד החינוך יולי ‪2017‬‬ ‫‪36‬‬

‫הביאהמדנוויתות‬ ‫די שנה בשנה מפרסם מרכז טאוב את "דוח מצבמ‬

‫ולאירמוץדיי ישררואשללים‬ ‫מיחששרבאתל‬ ‫הוגדרה כרפורמה‪ ,‬אלא רק כ"הסכם קיבוצי"‪ ,‬משום שהסכם קיבוצי‬ ‫המדינה"‪ .‬המסמך הזה זוכה למוניטין וליוקרה‪,‬‬
‫מעולם לא בוטל במדינת ישראל‪ .‬ואכן‪" ,‬אופק חדש" יושם בכל‬ ‫והוא שואף להיות כלי בידי קובעי מדיניות‬
‫והלהייאהימודשודיהת‬ ‫יום פתוח | ‪17:30-12:00 | 17.7‬‬ ‫מערכת החינוך‪ :‬בגיל הרך‪ ,‬בחטיבה היסודית ובחטיבות הביניים‪ ,‬והיה‬ ‫הכלכלה והחברה בישראל‪" .‬דוח מצב המדינה"‬
‫לתכנית ההתחדשות היחידה שיושמה בשלמותה בכל מערכת החינוך‪.‬‬ ‫של מרכז טאוב לשנת ‪ 2016‬עוסק באופן נרחב‬
‫תואר שני ביום אחד בשבוע‬ ‫השינוי העיקרי והמהותי ביותר שלה הוא שילוב ההוראה הפרטנית‬
‫‪ ₪ 5,000‬מלגה לכל סטודנט *‬ ‫בחינוך‪ .‬כיצד? המחבר‪ ,‬נחום בלס‪ ,‬מקדיש פרק נרחב לכוח המשימה במערכת ותוספת של ‪ 36‬אחוז לתקציב מערכת החינוך ללא פיטורי‬
‫מוכר לצורך החזר שכ״ל ממשרד החינוך‬ ‫מורים‪ .‬ועדת דוברת‪ ,‬לעומת זאת‪,‬‬ ‫הלאומי לקידום החינוך בישראל‬
‫הציעה לארגן מחדש את התקציב‪,‬‬ ‫(דוח דוברת) ובודק אילו שינויים‬
‫אך ללא תוספת תקציבית ועם‬ ‫עברה מערכת החינוך ב־‪12‬‬
‫יש הרבה דרכים לחוות יהדות‪.‬‬ ‫פיטורים של עשרים אלף מורים‪.‬‬ ‫ניצחון המורים‬ ‫השנים שחלפו מאז הגשת הדוח‬
‫במכון שכטר למדעי היהדות מגוון התמחויות ותכניות לימודים‬ ‫(והסתדרות המורים)‬ ‫לממשלה‪ .‬ייתכן שהדוח הזה כבר‬
‫מה בין "אופק חדש" לבין‬ ‫נשתכח מן הלב ומורים צעירים‬
‫מרתקות לתואר שני‪ ,‬במסלולים מותאמים אישית‪ ,‬ההופכים‬ ‫דוח דוברת? "אופק חדש" מבטיח‬
‫למורים מסלולי קידום אישיים־‬ ‫אינם יודעים שהיה‪ ,‬אבל עצם‬
‫את הלימודים לחוויה מוצלחת ומיוחדת במינה‪.‬הדרך שלכם‪.‬‬ ‫מקצועיים‪ ,‬ולא רק על רצף של‬ ‫העמדתו של אותו מסמך בעייתי‬
‫בואו לבחור את‬ ‫סמכויות ניהוליות כפי שעולה‬ ‫ונשכח כמוקד מרכזי להתייחסות‬
‫מדוברת‪ .‬בנוסף‪ ,‬כאמור‪ ,‬ההוראה‬ ‫על המנהלים‬ ‫למערכת החינוך בימינו מעורר‬
‫הפרטנית ניצבת בלב "אופק חדש"‪,‬‬ ‫(ודוח דוברת)‬ ‫סימני שאלה כבדים‪ .‬מרכז טאוב‬
‫ומאפשרת למורים לתמוך אישית‬ ‫מחמיץ כליל את מרכז הכובד של‬
‫בתלמידים ולהורות בקבוצה קטנה‬ ‫השינוי שעוברת מערכת החינוך‬
‫‪ 0747-800-700‬׀‬ ‫* בכפוף לתקנון | התואר מוכר ע"י המל"ג‬ ‫באופן קבוע‪ .‬ואולם ההבדל העמוק‬ ‫בעשור האחרון‪" .‬עוז לתמורה" של‬
‫ביותר בין "אופק חדש" ובין דוח‬ ‫ארגון המורים ו"אופק חדש" של‬
‫‪[email protected]‬‬ ‫מכון שכטר למדעי היהדות | אברהם גרנות ‪ ,4‬ירושלים ׀ ‪www.schechter.ac.il‬‬ ‫דוברת הוא שבמרכז "אופק חדש"‬ ‫הסתדרות המורים פורסמו שנים‬
‫עומדים המורים עצמם‪ ,‬ולא‬ ‫אלמלא היה הדוח של מרכז טאוב כלי‬ ‫אחדות לפני דוח דוברת‪ ,‬שלא יושם‬
‫המנהלים כפי שמציע דוברת‪ .‬את‬ ‫בידי קובעי המדיניות היה אפשר להניח‬ ‫מעולם‪ ,‬והם כאמור מוקד השינוי‬

‫לאמת האלטרנטיבית של הפרק החינוכי "אופק חדש" עיצבו צוותי היגוי מן‬ ‫שמתחולל במערכת חשובה זו‪.‬‬
‫האקדמיה ומן השדה כאחד‪ ,‬והוא‬ ‫אין מחלוקת באשר לתכנית‬
‫מורים ואנשי חינוך‪,‬‬ ‫פועל במסגרות הקיימות של משרד‬ ‫שלו להעלות אבק במדפי השכחה‪.‬‬ ‫המגוונת שהציגה ועדת דוברת‪,‬‬
‫החינוך ושל מרכז השלטון המקומי‪,‬‬ ‫אולם יש אמיתות שראויות להיאמר‬ ‫למהלך המשמעותי שהיא התניעה‬
‫בואו ללמוד את ארון הספרים היהודי‪ ,‬לקיים דיונים מעצבי זהות ולרכוש כלים להוראת המקצוע‬ ‫ללא צורך ביצירת מנגנונים‬ ‫בצלילות על מוקד השינוי במערכת‬ ‫ולהכשרת השטח להפעלת תכניות‬
‫החינוך בעשור האחרון‪ ,‬ועיקרן תחילה‪:‬‬ ‫התחדשות בחינוך‪ .‬אולם חלקים‬
‫תרבות יהודית‪-‬ישראלית‬ ‫ארגוניים חדשים‪.‬‬
‫יום פתוח‪17.7‬‬ ‫בניגוד לוועדת דוברת‪ ,‬שקראה‬ ‫רבים מהרעיונות שהיא הציעה "אופק חדש" ו"עוז לתמורה" הם אבני‬
‫לבטל את חטיבות הביניים‪" ,‬אופק‬ ‫הופיעו כמה שנים קודם לכן‬
‫‪17:30-12:00‬‬ ‫חדש" דגל מתחילת דרכו בשימור‬ ‫היסוד של השינויים המתחוללים בה‬ ‫ב"אופק חדש" וב"עוז לתמורה"‬

‫החטיבות ובחתירה לבתי ספר‬ ‫ציון שורק‬ ‫‪ −‬שתי תכניות שבאו לעולם‬
‫קטנים‪ ,‬המאפשרים גמישות‬ ‫דרך ארגוני מורים‪ ,‬והן התכניות‬
‫ארגונית‪ .‬אילו יושם הדוח של‬ ‫היחידות שיושמו בכל היקפן‬
‫ועדת דוברת‪ ,‬כל בתי הספר כולם‪,‬‬ ‫במערכות החינוך בישראל‪ .‬תכנית‬
‫דוברת הוסיפה למערכת שני נדבכים משלה‪ :‬מכון אבני ראשה‪ ,‬היסודיים והתיכוניים‪ ,‬היו שש־שנתיים‪ .‬דוח דוברת הדיר את משרד‬
‫האחראי להכשרת מנהלים‪ ,‬וראמ"ה ‪ −‬הרשות הארצית למדידה החינוך ואת ארגוני המורים גם מתהליך החשיבה וגם מתהליך‬
‫המימוש וניסה לכפות שינוי מלמעלה‪" .‬אופק חדש" מדגיש את‬ ‫והערכה‪.‬‬
‫התכנית "אופק חדש" מיושמת במערכת החינוך משנת ‪ .2008‬המורים והגננות ורואה בהם‪ ,‬ולא במנהלים‪ ,‬את מי שיכולים וצריכים‬
‫העבודה עליה נמשכה שנים אחדות‪ ,‬הרבה לפני הקמתה של ועדת להניע את השינוי‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬חשוב לציין שהציר של "אופק חדש"‬
‫דוברת‪" .‬אופק חדש" נחתמה במשרד ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט הוא חינוך ממלכתי‪ ,‬ואילו הציר של ועדת דוברת היה חינוך ציבורי‪.‬‬
‫> הנחה בשכ"ל עד ‪₪ 5,000‬‬ ‫לרשותכם מסלול משולב‬ ‫עם משרדי האוצר והחינוך כהסכם שכר קיבוצי‪ .‬עולמות התוכן של לכאורה הבדל סמנטי‪ ,‬אך בפועל הבדל גדול‪.‬‬
‫> מוכר לצורך החזר שכ״ל ממשרד החינוך‬ ‫"אופק חדש" גובשו בין משרדי החינוך‪ ,‬האוצר והסתדרות המורים‪ ,‬על לצד שינויים מרחיקי לכת במודל המקצועי של הוראה בישראל‬
‫> מגוון מלגות נוספות מטעם משרד החינוך וארגוני המורים‬ ‫גם תואר שני במדעי היהדות‬ ‫בסיס תכניתה של הסתדרות המורים‪ .‬עם זאת מתוך תבונה פוליטית ושיפור דרמטי במעמד המורה הצליח "אופק חדש" למנוע פיטורים‬
‫וגם תעודת הרחבת הסמכה להוראת המקצוע החדש‬
‫> תנאים מיוחדים למורי ורכזי תל"י‬
‫רבה וכדי להבטיח את המשכיותה גם לאחר חילופי שלטון‪ ,‬התכנית של אלפי מורים והוסיף תקציב ניכר למערכת החינוך‪ .‬אנו עדיין חיים‬
‫ניתן ללמוד לתעודת הרחבת הסמכה בלבד‬ ‫מעולם לא הוצגה כתכנית של הסתדרות המורים‪ .‬היא גם מעולם לא בתקופת האמת‪ .‬‬
‫*בכפוף לתקנון | התכנית מתקיימת באישור משרד החינוך‪ ,‬אגף מורשת‬

‫‪ 0747-800-700‬׀‬ ‫מכון שכטר למדעי היהדות | אברהם גרנות ‪ ,4‬ירושלים‬ ‫ציון שורק הוא מהוגי התכנית אופק חדש ומנהלה ועומד בראש בית הספר המרכזי להשתלמויות מורים של הסתדרות המורים‬

‫‪[email protected]‬‬ ‫‪www.schechter.ac.il‬‬

‫‪39‬‬ ‫‪ 38‬הד החינוך יולי ‪ 2 4 2017‬ש ע ו ת פ ר ט נ י ו ת‬

‫שלי‪ .‬אני מתייעצת עם הצוות הפדגוגי בבית‬ ‫והתשובה‬ ‫וסאן אלטורי‪ ,33 ,‬היאס‬
‫הספר ובמחוז ומוצאת דרכים להתמודד‪ .‬אבל‬ ‫לגיוון האנושי‬
‫הגדול הזה היא‬ ‫מורה ומחנכת כיתה ב'‬
‫את מתכוונת בטח להיבט האישי‪ ,‬נכון?"‬ ‫אחת‪ :‬היכרות‬ ‫בבית הספר אלברדוס‬
‫נכון‪.‬‬ ‫ביישוב רהט‪ .‬השיחה‬
‫סוסאן אלטורי מרהט מאמינה שלהיות מורה זו‬ ‫עמה נינוחה‪ .‬מדי פעם‬
‫"תראי‪ ,‬הגיל הזה זקוק בעיקר ליחס‬ ‫משימה שנמשכת לאורך כל שעות היום והערב‪.‬‬ ‫היא עוצרת לחשוב על הדברים ולנסח אותם‬
‫אישי‪ .‬יש לי תלמידים שהם ילדים יחידים‪,‬‬ ‫אין תחליף‪ ,‬היא אומרת‪ ,‬להיכרות בלתי אמצעית‬ ‫במדויק‪ .‬אלטורי מלמדת שעות פרטניות כבר‬
‫ללא אחים‪ ,‬שרגילים להמון תשומת לב‪,‬‬ ‫עם תלמיד‪ .‬כמו מורים מובילים אחרים‪ ,‬גם אלטורי‬ ‫חמש שנים ומאמינה מאוד בחשיבות המודל‬
‫ולעומתם ילדים שמגיעים ממשפחה מרובת‬ ‫היתה כמהה לעוד זמן איכות פרטני עם תלמידיה‬ ‫הזה‪" .‬שעות פרטניות בשבילי זה תהליך של‬
‫אחים‪ ,‬שזקוקים ליחס האישי וחסרים אותו‪.‬‬ ‫למידה אישית‪ ,‬זו האפשרות ליצור דיאלוג‬

‫מורה זה לא רק‬ ‫עם כל תלמיד ותלמידה"‪.‬‬
‫העברת מידע‪ ,‬אלא‬ ‫מה קורה בשעות האלו?‬
‫"יש לי ארבע שעות פרטניות בשבוע‪ .‬אני‬
‫קודם כול לבנות‬ ‫מחלקת אותן לשלוש שעות של הוראה ושעה‬
‫מערכת יחסים שיש‬ ‫אחת שנקראת מלב ללב‪ .‬מדובר בדיאלוג‬
‫ושיחה אישית עם תלמידים שרוצים לשתף‬
‫בה שייכות הדדית‬ ‫בנושאים אישיים וחברתיים‪ .‬בשעה של מלב‬
‫ואחריות הדדית‬ ‫ללב אעבוד למשל עם תלמיד שקשה לו עם‬
‫משמעת‪ ,‬עם ילד שפועל לעתים באלימות‪.‬‬
‫יש תלמידים שמגיעים מרקע סוציו־אקונומי‬ ‫סוסאן אלטורי‪ :‬אני תמיד זמינה לתלמידים ולהורים‬ ‫אנסה לשוחח אתו על הנושא‪ ,‬אצפה אתו‬
‫מורכב והתשובה לגיוון האנושי הגדול הזה‬ ‫בסרטון‪ ,‬לפעמים לא אחתור לשיחה ישירה‪,‬‬
‫היא אחת‪ :‬היכרות‪ ,‬בניית מערכת יחסים‬ ‫לשחק עם הפלאפונים‪ ,‬המחשב‪ ,‬סרטונים‪,‬‬ ‫כמו שצריך‪ ,‬לתת מענה לכל אחד מהחסכים‬ ‫לכל תלמיד ומתכונת שנייה היא משחקי‬ ‫פעמים לאורך השבוע‪ .‬התלמידים לא‬ ‫אלא אגיע לנושא באופן כללי‪.‬‬
‫אישית‪ .‬מורה זה לא רק העברת מידע‪ ,‬אלא‬ ‫אייפדים ושירים וכבר בגיל הזה מתקשים‬ ‫שלו‪ ,‬להבין היכן התלמיד או התלמידה‬ ‫מטלות ומשימות‪ .‬לכל תלמיד יש משימה‬ ‫נתקלים בזה במהלך שיעור אחד ודי‪ .‬במקרה‬ ‫"לפעמים אזמין את התלמיד וההורים יחד‬
‫קודם כול לבנות מערכת יחסים שיש בה‬ ‫להתרכז בתאוריה‪ .‬שמתי לב שהם זקוקים‬ ‫זקוקים לגמישות מצדי ולטפח בהם מצוינות‬ ‫אישית‪ .‬אני בודקת את העמידה במשימות‬ ‫של שתי התלמידות האלה הקדשנו לנושא‬ ‫לשעה הזו וננסה להבין ממה ההתנהגות שלו‬
‫שייכות הדדית ואחריות הדדית‪ .‬אם אני‬ ‫הרבה יותר להמחשות קצרות ומתחלפות ואין‬ ‫והישגיות‪ .‬הייתי שמחה לקבל עוד שעתיים‬ ‫ועל בסיס ההתקדמות אני בונה לתלמיד‬ ‫שני שיעורים‪ .‬בכלל‪ ,‬בכל שיעור אני מוצאת‬ ‫נובעת‪ ,‬מה מפריע לו ואיך אפשר לפתור את‬
‫מצליחה לעשות את זה‪ ,‬התלמידים יתמידו‬ ‫את המטלה הבאה‪ .‬דוגמה למטלות אישיות‪:‬‬ ‫זמן‪ ,‬אפילו כמה דקות‪ ,‬לשוחח על נושאים‬ ‫זה‪ ,‬אבל באותה שיחה תמיד אדאג גם לתגמל‬
‫להם תיחום בין זמן למידה לשעות פנאי"‪.‬‬ ‫או שלוש שעות אישיות בכל שבוע"‪.‬‬ ‫ארבע־חמש דקות לקריאת טקסט קצר‪,‬‬ ‫שחשובים לנו‪ .‬בנוסף הנהגתי מטלות‬ ‫את התלמיד לפני ההורה‪ .‬אתן לו חיזוקים‬
‫במסלול ויאהבו להגיע לבית הספר"‪.‬‬ ‫זו תחרות מול הטכנולוגיה?‬ ‫איך התלמידים מגיבים לשעות האלה?‬ ‫הקראה של רשימת מילים (כעשרים מילים)‬ ‫משימתיות שקשורות לערכים‪ :‬לנקות את‬ ‫שמתאימים לו‪ .‬למשל‪' :‬אתה תלמיד טוב‪,‬‬
‫אם יחס אישי זו מטרה פדגוגית‪ ,‬איך‬ ‫"בכיף גדול‪ .‬הם יוצאים מהקירות של‬ ‫בפרק זמן מסוים‪ .‬הרבה פעמים התלמיד קורא‬ ‫הכיתה‪ ,‬לתת מחמאה לתלמיד שאתה פחות‬ ‫בעל ביטחון עצמי‪ ,‬אני מרוצה מההישגים‬
‫זה שרוב השעות הפרטניות מופנות‬ ‫"בכלל לא‪ .‬אני מגלה שאני צריכה לבנות‬ ‫הכיתה‪ ,‬לפעמים אנחנו לומדים בחצר או‬ ‫רק את המילים שהוא מכיר‪ :‬כלב‪ ,‬טלפון‪,‬‬ ‫מכיר‪ ,‬לבדוק מטלות אישיות תוך כדי עמידה‬ ‫שלך והתרומה שלך לכיתה‪ ,‬אנו נעבוד יחד‬
‫אצלם הרגלי למידה שלא נרכשו בבית וזה‬ ‫נשארים בחצר ללמוד אחרי מסדר בוקר או‬ ‫טלוויזיה‪ ,‬ולעומת זאת מילים שהוא אינו‬ ‫בתור קבוצתי כדי ללמד אותם סדר וכבוד"‪.‬‬ ‫על ההתנהגות שלך ונתקן אותה'‪.‬‬
‫ללימודים?‬ ‫אתגר חדש שהופיע בשנים האחרונות‪.‬‬ ‫יושבים על ספסלים בטבע‪ .‬גיליתי שהיכולת‬ ‫מבין נשארות בצד‪ .‬אני בודקת אתו לאחר‬ ‫מה קורה בשלוש השעות הפרטניות‬ ‫"לפעמים אני מקדישה את השעה הזו‬
‫"לא מדויק‪ .‬משרד החינוך פרסם תמהיל‬ ‫לעתים אני מזמינה את ההורים שיגיעו‪,‬‬ ‫לשנות את הסביבה עוזרת לילד ותומכת‬ ‫סיום המשימה אם זו בעיה של מצלול או‬ ‫ליותר מתלמיד אחד‪ .‬למשל שני תלמידים‬
‫מומלץ לשעות פרטניות‪ :‬שישים אחוז‬ ‫לעתים אני בונה תכנית למידה אישית‬ ‫בו וביכולת שלו לשוחח ולשתף אותי‪ .‬הוא‬ ‫תצורת אותיות שאינה מוכרת לו‪ .‬המטרה‬ ‫האחרות?‬ ‫שמרביצים זה לזה‪ .‬אני מזמינה את שני‬
‫לקידום הישגים‪ ,‬עשרה אחוזים לקידום‬ ‫לאותם תלמידים שקשה להם במיוחד להבין‬ ‫חווה סוג של חופש פעמיים‪ :‬בגלל שבירת‬ ‫היא להבין את סוג הקושי של התלמיד‪ ,‬ועל‬ ‫"במהלך השעות הפרטניות האחרות‬ ‫הצדדים ומבררת אתם‪ :‬מה בעצם הבעיה?‬
‫מצוינות לימודית ושלושים אחוז שאני יכולה‬ ‫המסגרת הכיתתית ובגלל היציאה לטבע או‬ ‫בסיס הבנה זו להתאים לו למידה ממוקדת"‪.‬‬ ‫בכיתה ב' אני מתמקדת בפרויקטים שונים‪,‬‬ ‫האם אפשר לפתור אותה? איך? לפעמים אני‬
‫להחליט מה לעשות אתם ‪ −‬שעות של בניית‬ ‫את ההבדלים בין למידה לזמן פנוי"‪.‬‬ ‫משימה ענקית‪ .‬יש לך מספיק שעות‬ ‫שעל פי רוב מתחלפים לאורך השנה‪ .‬כך‬ ‫אוהבת לקחת כמה תלמידים ולשוחח אתם‪,‬‬
‫מערכת יחסים עם התלמידים‪ ,‬שבירה של‬ ‫אף אחד לא הכשיר אותך לעסוק בזה‪,‬‬ ‫למרחב שמתקשר אצלו להפסקה"‪.‬‬ ‫פרטניות עם התלמידים כדי לעמוד‬ ‫למשל‪ ,‬בחודשים האחרונים אני עובדת‬ ‫לבדוק מהם השיעורים שהם אוהבים‪ ,‬איך‬
‫המסגרת הכיתתית והרחבת אופקים על פי‬ ‫מה מאפיין את גיל שבע?‬ ‫על מבדקים של קריאה וכתיבה‪ .‬השעות‬ ‫הם מרגישים בבית הספר‪ ,‬ממה הם נהנים‬
‫העניין והצורך של כל תלמיד‪ .‬ואני מצליחה‬ ‫נכון?‬ ‫במשימה כזאת?‬ ‫האלו מועברות במתכונת כיתתית והלימוד‬
‫להגיע לכל התלמידים שלי גם אם זה מצריך‬ ‫"לא‪ ,‬אבל אני אוהבת את התלמידים‬ ‫"אם נוציא מהמשוואה תלמידים‬ ‫"ממש לא‪ .‬הייתי רוצה יותר שעות‪ ,‬משום‬ ‫אינדיווידואלי‪ .‬מתכונת אחת של השיעור‬ ‫בפעילויות החברתיות‪.‬‬
‫ממני שעות נוספות שאינן מתוגמלות‪.‬‬ ‫ובחינוך אף פעם לא תוכלי להכין את עצמך‬ ‫מצטיינים ומתקשים מאוד‪ ,‬התלמידים‬ ‫שהן נותנות לי הזדמנות להכיר את התלמיד‬ ‫היא חוברות עבודה עם קצב התקדמות אישי‬ ‫"ולעתים השעה הזו מוקדשת לפתרון‬
‫להיות מורה זו לא משרה של שעות הבוקר‪,‬‬ ‫ל־‪ 360‬מעלות של אתגרים‪ .‬תמיד יהיה אתגר‬ ‫שיישארו לי בכיתה ברובם לא מגלים‬ ‫בעיות שאינן ברמת התלמיד היחיד‪ .‬אני‬
‫אלא משרה שממשיכה אתי לאורך היממה‪.‬‬ ‫שלא הוכשרתי להתמודד אתו אבל הוא כורח‬ ‫מוטיבציה גבוהה ללימודים‪ .‬הם מעדיפים‬ ‫זוכרת במיוחד שתי תלמידות שהיו מאוד‬
‫פעמים רבות אני משוחחת עם מורים‪ ,‬הורים‬ ‫המציאות ואני נשענת על הידע והניסיון‬ ‫שמנות והכיתה התעלמה מהן‪ ,‬לא רצו לשבת‬
‫ותלמידים בשעות אחר הצהריים והערב ואני‬ ‫אתן ולשחק אתן‪ .‬לקחתי את השעה של מלב‬
‫תמיד זמינה להם"‪ .‬‬ ‫ללב והוספתי לה שעה נוספת מתכנית‬
‫שנקראת מפתח הלב‪ ,‬וכך יכולתי לנהל שיחה‬

‫בפורום הכיתתי עם כל ‪ 29‬התלמידים"‪.‬‬
‫וזה עזר לתלמידות?‬

‫"בתהליך של זמן הכיתה נפתחה אליהן‬
‫והחלה לראות אותן כמו שהן מעבר למחיצות‬
‫החיצוניות‪ .‬זה הולך ומשתפר‪ .‬אני מאוד‬
‫מקפידה על ערכים והתנהגות בין חברים‬
‫ואני מנהלת על זה מעקב ושיח שוטף כמה‬

‫‪41‬‬ ‫קלישאות‪ ,‬מוסכמות והבלים מקובלים‪12‬‬ ‫הד החינוך‬ ‫‪40‬‬
‫יולי ‪2017‬‬

‫פותחות שיחה בין מכרים‪ ,‬ברכות שגורות‬ ‫בדיוק או בערך‬ ‫ככה מדברים בכנסי חינוך‬ ‫קלישאות יסוד‬
‫באירועים משמחים‪ ,‬ביטויי השתתפות בצער‬
‫באירועים עצובים‪ .‬קלישאה היא גם שותפה‬ ‫ברוב המקרים אנו מעוניינים להיות‬ ‫לא מזמן הוזמנתי לכנס יוקרתי לחינוך‪.‬‬ ‫קלישאה היא מה שנאמר באופן אוטומטי‪ ,‬סתמי‪ ,‬ללא מחשבה‬
‫נאמנה ברבים מן הטקסים הלשוניים שלנו‬ ‫בהירים ומובנים‪ .‬לפעמים נעדיף‪ ,‬מכל‬ ‫המנחה פתח ואמר‪" :‬כידוע‪ ,‬תפקיד אנשי‬ ‫מעמיקה וללא שקילה של חלופות‪ .‬הבעיה היא שאם נכחיד את כל‬
‫ואי אפשר בלעדיה‪ ,‬ממש כשם שאי אפשר‬ ‫מיני סיבות‪ ,‬להישאר מעורפלים ועמומים‪,‬‬ ‫החינוך הוא להכין את הילד לעתיד‪.‬‬ ‫הקלישאות נכחיד את השפה המדוברת עצמה‪ .‬לפיכך עלינו לצאת‬
‫לקיים חברה בלי טקסים‪ .‬הנה כמה דוגמאות‬ ‫אבל על מקרים כאלה לא אדבר כאן‪ .‬חדות‪,‬‬ ‫התפוצצות הידע גורמת לכך שאין טעם‬ ‫למאבק בקלישאות היסוד של כל תחום‪ .‬הרי "צריך לצאת מהקופסה"!‬
‫לטקסים לשוניים‪" :‬והרי החדשות ועיקרן‬ ‫בהירות ודיוק שמותאם להקשר הם מרכיבים‬ ‫ללמד 'פרטי מידע'‪ ,‬מה גם שבעתיד נוכל‬
‫תחילה"‪" ,‬אני מכריז עליכם בעל ואישה"‪,‬‬ ‫להשתיל שבבי מידע במוח שלנו ולשלוף‬ ‫ישראל שורק‬
‫"הואיל והקונה בדק את הנכס ומצא אותו‬ ‫הכרחיים של כל מסר ראו לשמו‪ .‬למה‬ ‫אותם כשנרצה‪ .‬העתיד מחייב פיתוח חשיבה‬
‫מתאים לצרכיו"‪" ,‬תודה שבחרת לטוס‬ ‫הכוונה "דיוק מותאם להקשר"? למשל‪,‬‬ ‫יצירתית‪ ,‬מחשבה מחוץ לקופסה ועבודת‬
‫אתנו"‪" ,‬מזל טוב ליום הולדתך"‪" ,‬מן השמים‬ ‫כאשר אנו מזמינים אורחים למסיבת יום‬ ‫צוות ולכן אין שום טעם בשימור בית הספר‬
‫הולדת לא נגיד להם‪ :‬בואו בשמונה‪ ,‬ארבע־‬
‫תנוחמו"‪...‬‬ ‫עשרה דקות ושלושים ושש שניות‪ .‬נגיד‬ ‫כמות שהוא"‪.‬‬
‫קלישאת יסוד היא סיסמה שקרית או‬ ‫להם לבוא סביב שמונה־שמונה וחצי‪ .‬אם‬ ‫את המילים‪ ,‬כל אחת בנפרד‪ ,‬הבנתי‪.‬‬
‫סתמית‪ ,‬שעליה מתבסס טיעון שלם או‬ ‫מדובר במסיבת הפתעה‪ ,‬נגיד להם לבוא‬ ‫אבל לא הבנתי אף משפט‪ּ ,‬וודאי לא הבנתי‬
‫השקפת עולם שלמה‪ .‬הכוונה היא לסיסמה‬ ‫לפני‪ ,‬נניח‪ ,‬תשע‪ .‬לנהג המונית נגיד "עצור‬ ‫את המסר‪ .‬אינני מיתמם‪ .‬האמינו לי‪ .‬לכן לא‬
‫שמקובלת מאוד בקהילה מסוימת (נניח‬ ‫פה‪ ,‬בבקשה"‪ ,‬וזו תהיה גסות רוח – אם אין‬ ‫אפענח לכם את המסר‪ ,‬אלא אסביר מדוע‬
‫קהילת המורים) והשימוש האוטומטי בה‬ ‫סיבה טובה לכך – לבקש ממנו לנסוע עוד‬ ‫לשפה כזאת אין שום מובן ומדוע לא ייתכן‬
‫מונע בעצם את היכולת להבחין בעובדה‬ ‫שבעה־עשר סנטימטרים קדימה‪ .‬לעומת זאת‬
‫שהיא אינה מבוססת‪ ,‬שהיא סתמית‪ ,‬שהיא‬ ‫כאשר מנסים להנחית רכב חלל או כאשר‬ ‫שיהיה לה מובן‪.‬‬
‫חסרת משמעות‪ .‬אנו מצפים ממנהיגינו אך‬ ‫מבססים אבחנה רפואית או הכרעה שיפוטית‬
‫גם ממורינו שיהיו אמיצים דיים לחשוף את‬ ‫איך עושים דברים‬
‫הנחות היסוד שלהם לביקורת‪ .‬אם יעשו זאת‪,‬‬ ‫– "בערך" אינו מספיק טוב‪.‬‬ ‫עם מילים‬
‫הם לא יפעלו כאוטומטים‪ .‬אסור למנהיגים‬
‫ולמורים לפעול כאוטומטים‪ .‬לדעתי‪ ,‬חינוך‬ ‫בין קלישאות סתם‬ ‫אנחנו עושים המון דברים עם מילים‪ ,‬כמו‬
‫להימנעות מקלישאות ומתבניות דיבור‬ ‫לבין קלישאות יסוד‬ ‫שלימד אותנו הפילוסוף ג'ון אוסטין‪ .‬אנו‬
‫משוחחים‪ ,‬מלמדים‪ ,‬מדגימים‪ ,‬משכנעים‪,‬‬
‫ז'רגוניסטיות אינו אלא חינוך מוסרי‪.‬‬ ‫ברצוני לצאת‪ ,‬ולגייס אתכם עמי‪,‬‬ ‫ממליצים‪ ,‬שואלים‪ ,‬טוענים ומבטיחים וגם‬
‫למאבק בקלישאות יסוד‪ .‬ודוק‪ :‬אין לי עניין‬ ‫מחוקקים ומתחתנים ומתגרשים‪ ...‬לכן‬
‫למה קלישאות יסוד‬ ‫במאבק בקלישאה "סתם"‪ ,‬כלומר קלישאה‬ ‫ההבחנה בין "אנשי מילים" לבין "אנשי‬
‫מסוכנות כל כך‬ ‫שאינה יותר משימוש אוטומטי ונטול‬ ‫מעשים" שגויה‪ .‬אבל כאשר אנחנו עושים‬
‫ביקורת בשפה‪ ,‬אלא דווקא בקלישאת יסוד‪.‬‬ ‫דברים עם מילים‪ ,‬נניח חושבים או מתווים‬
‫קלישאה היא מסך עשן‪ ,‬מסכה‪ ,‬הסוואה‪.‬‬ ‫ההבחנה בין קלישאת יסוד לבין "קלישאה‬ ‫השקפת עולם‪ ,‬באיזו שפה אנחנו משתמשים?‬
‫מאבק בקלישאות הוא מאבק למען נקיות‪,‬‬ ‫סתם" חיונית‪ ,‬שהרי איננו מעוניינים לסלק‬ ‫אני לא מתכוון לעברית‪ ,‬אנגלית‪ ,‬ערבית‬
‫פשטות ובראש ובראשונה מאבק למען יושר‬ ‫את הקלישאות מעולמנו ומתודעתנו‪ .‬אם‬
‫אינטלקטואלי‪ .‬קלישאות מרדימות את‬ ‫נעשה כך נחריב את השפה המדוברת‪ .‬תנו‬ ‫וכולי‪ ,‬אלא לסגנון‪ ,‬לבחירת‬
‫הביקורת‪ ,‬מערפלות את המחשבה החופשית‬ ‫דעתכם‪ :‬מה רבות הקלישאות‪ ,‬כלומר דפוסי‬ ‫המילים‪ ,‬לכמות המילים ואפילו‬
‫ומונעות תסיסה אינטלקטואלית‪ .‬הנה‬ ‫השימוש האוטומטיים ונטולי הביקורת‬ ‫לשתיקות שבין המילים‪.‬‬
‫בכל שפה‪ .‬למשל‪ ,‬שאלות הנימוס אשר‬
‫דוגמאות נפוצות ביותר לתופעה זו‪:‬‬

‫אז מה אומרים?‬ ‫בקלישאה יש גרעין של אמת‪:‬‬ ‫מה הבעיה פה בעצם?‬ ‫משפט אופייני‪:‬‬ ‫מתי אומרים? בשיעור‬ ‫‪1‬‬
‫אומרים שמותר לעשות הכללות וחשוב להתאמץ לעשות הכללות חכמות‪ .‬במקרה הזה לא‬ ‫נכון שלא כל הערבים רעים או‬ ‫הרי המדע כולו הוא ניסיון‬ ‫"אי אפשר להגיד שכל‬ ‫חינוך‪ ,‬למשל‪ ,‬כשמתעורר‬
‫ויכוח על אשכנזים־מזרחים‪,‬‬ ‫אסור‬
‫מדובר בהכללה שעומדת במבחן הביקורת‪ ,‬מפני שהכללות חברתיות הן בסופו של דבר‬ ‫טובים וכולי (כשם שנכון שלא כל‬ ‫לנסח הכללות שיעמדו‬ ‫הערבים רעים‪ .‬אסור‬ ‫יהודים־ערבים‪ ,‬אסלאם־נצרות‪,‬‬ ‫לעשות‬
‫תחשיבים סטטיסטיים בלבד‪ .‬יש הכללות שיש בהן ממש‪ ,‬ועלינו לתת דעתנו עליהן באומץ‪ .‬מי‬ ‫הרופאים לוקים בכתב היד שלהם)‪.‬‬ ‫במבחן‪ .‬בלי הכללות‬ ‫לעשות הכללות"‪.‬‬ ‫מתבגרים־ילדים‪ ,‬הורים־מורים‬ ‫הכללות‬
‫שעשה את ההכללה על הערבים‪ ,‬במקרה הזה‪ ,‬רצה ודאי לומר דבר מה בעל ערך ולא לקבל את‬
‫המענה הלקוני "אסור לעשות הכללות"‪ .‬כעת הוא לא יחשוב שהמורה סותמת פיות‪ ,‬אלא ינסה‬ ‫נתקשה בכלל לדבר‪ ,‬לא‬ ‫ומה לא‪.‬‬
‫רק לעסוק במדע‪.‬‬
‫להבהיר את ההכללה שלו‪.‬‬

‫‪43‬‬ ‫קלישאות‪ ,‬מוסכמות והבלים מקובלים‬ ‫הד החינוך‬ ‫‪42‬‬
‫יולי ‪2017‬‬

‫מיתוס הוא לא דבר רציונלי‬

‫הגלובלית איתנה לחלוטין במערכת העשייה‪ ,‬שחזתה וזיהתה‬ ‫פירוש עממי למושגים גנטיים‪ ,‬השלכה הזויה תעניק ל"די־‬ ‫נטע שרם‬
‫באופן ניסיוני את המגמה הזאת‪( .‬ואכן‪ ,‬עלינו להפחית פליטה של‬ ‫אן־איי" ול"גנום" המיתיים את התכונות שמסורות העבר‬
‫ייחסו לנפש‪5.‬‬ ‫תסמכו על‬
‫פחמן דו־חמצני לאטמוספירה‪).‬‬ ‫חוש הריח שלכם‬
‫גם אם לא מקבלים את טענתו של אטלן שיש יסוד מיתי בדי־‬ ‫קדמה היא לכאורה המרת דעות קדומות בעובדות מבוססות‪ .‬כלומר‪ ,‬המדע הולך וכובש‬
‫מה אבד לנו בנטישת המיאזמה?‬ ‫אן־איי‪ ,‬אפשר לומר שעד ימינו תפיסות מיתיות של נפש וחיים‪,‬‬ ‫את מקומו של המיתוס‪ .‬מתברר שזו דעה קדומה‪ .‬המיתוס משמר מערכת הפעלה חיונית‬
‫שאיבדו את מקומן כאובייקטים למחקר מדעי‪ ,‬לא נעלמו כליל‬
‫הנה טיעון שדורש עיון‪ :‬מיאזמה היתה צריכה להישאר‬ ‫לעולם ולאדם‪ .‬חשבו למשל על המיתוס העתיק שריחות רעים גורמים למחלות‬
‫כמבנה של מערכות עשייה לחקר מגפות‪ .‬טענתי היא שהשינוי‬ ‫אלא עברו סובלימציה קפדנית‪ .‬כעת אדגים טענה מוזרה זו‪.‬‬
‫הפרדיגמטי‪ ,‬המעבר לתאוריית החיידקים‪ ,‬גרם ל"אובדן ק ּון"‬ ‫רק מדענים פורצי דרך‪ ,‬אלא גם אלכימאים מומחים‪ .‬שילוב זה‪,‬‬ ‫פלורליזם במדע?‬
‫(אובדן של שפה שלמה המתרחש בזמן מעבר מפרדיגמה לפרדיגמה‪,‬‬ ‫מגפות ומיאזמה‬ ‫הזוי ככל שייראה במונחים שלנו‪ ,‬דורש עיון‪ .‬מה היה הגשר בין‬
‫על שמו של תומאס ק ּון)‪ ,‬ונדרשו שנים רבות לתקנו‪ .‬בפרדיגמת‬ ‫עולם המיתוס ובין המתודה המדעית? הנרי אטלן הציע הבחנה‬ ‫האם מים הם ‪ ,"?H20‬שואל הסוק צ'אנג‪ ,‬פילוסוף"‬
‫המיאזמה אפשר לחוש בנוכחות גורם מזהם באמצעות חוש הריח‪.‬‬ ‫מיאזמה (פירושה המילולי "זיהום") היא תאוריה שגורסת כי‬ ‫בין שתי אופני המחשבה‪ ,‬המיתי והמדעי‪ .‬תמצית טענתו היא‬
‫תאוריית החיידקים משאירה מקום רק למזהמים ביולוגיים ובכך‬ ‫מחלות רבות מקורן באוויר מזוהם ובריחות רעים‪ .‬מקורה ביוון‬ ‫שהמיתוס הוא רב־משמעי ומטפורי‪ ,‬ואילו המדע מתפקד על פי‬ ‫והיסטוריון של המדע‪ ,‬בספר שרוצה לטעון בשבחו‬
‫מתעלמת מסכנות בריאותיות שמקורן אחר‪ ,‬כגון גזים רעילים‪.‬‬ ‫העתיקה‪ ,‬והיא התקיימה עד המאה התשע־עשרה‪ .‬בימי הביניים‪,‬‬ ‫המודל הגאומטרי‪ .‬אין בזאת כדי לומר שהמיתוס אי־רציונלי או‬ ‫של פלורליזם במדע‪ .‬ביסוד עמדתו מצויה מורשת‬
‫המושג המודרני של זיהום אוויר הוא חלק יסודי בבריאות הציבור‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬אמונה רווחת במקומות רבים היתה שעכברים הם מתווכי‬ ‫א־רציונלי‪ .‬אין בזאת גם כדי לומר שהמדע נטול חשיבה מיתית‪.‬‬ ‫קאנט‪ ,‬הסוברת כי המדע מנוע ִמ ֶּידע על הדברים כשהם לעצמם‬
‫והוא מציב סכנות חמורות לבריאות האדם לא פחות מחיידקים‪.‬‬ ‫מיאזמה ושגרירים של השטן הגורמים למגפות דוגמת המוות‬ ‫אטלן מציע לחקור את המעבר אל המדע המודרני מתוך רגישות‬ ‫(‪" ;)noumena‬אמת" מדעית לעולם מוגבלת לתיאור תופעות‬
‫מחקרים חדשים מראים עד כמה חוש הריח האנושי מפותח;‬ ‫השחור‪ .‬רוברט קוך ראה את חיידק הכולרה והבין שמחלות אינן‬ ‫בתיווך כלי ההכרה (‪ .)phenomena‬ה"אמת" המדעית בה"א‬
‫מדענים מסוימים טוענים כי בני האדם מסוגלים להריח טריליון‬ ‫מושכלת לעמדה המאגית‪:‬‬ ‫הידיעה היא פנטזיה‪ .‬מה שנותר מהכמיהה למדע שיפענח באמת‬
‫ריחות‪ .‬דחיית המיאזמה ואימוץ התאוריה החיידקית תואמים את‬ ‫נגרמות מן האוויר אלא ממיקרואורגניזמים‪.‬‬ ‫לפיכך רצוי [‪ ]...‬לחזור לתקופת השבר‪ ,‬כאשר המדע טרם‬ ‫את העולם הוא גישה פרגמטית שמתמקדת בהצלחת התאוריה‬
‫האובססיה המודרנית להעדפת חוש הראייה‪ .‬אם אפשר לראות‬ ‫במאות השש־עשרה והשבע־עשרה נחשבו מגפות ל"תוצר‬ ‫בעולם התופעות בנוסח "אם אפשר לרסס אותם‪ ,‬הם קיימים"‪1.‬‬
‫את החיידק בעזרת המכשור המתאים‪ ,‬אזי יש לנו תאוריה מדעית‬ ‫של רעל בליחות הגוף וברוחות שלו‪ ,‬שנדבקו מידי אוויר מזוהם‪,‬‬ ‫הבדיל את עצמו בבירור מהמאגיה‪ .‬שם אפשר לראות‬ ‫גישה זו מאפשרת למבנים שונים של מערכות עשייה (‪systems‬‬
‫טובה‪ .‬אבל להריח? חוש ריח מהימן ומפותח מתאים למכשפות או‬ ‫או אדים רעים‪ ,‬אשר בכוחם לשנות את גופו של אדם‪ ,‬להרעיל‬ ‫ביתר בהירות מה היו המעלות והחסרונות של שתי צורות‬ ‫‪ 2)of practice‬לשבת יחד תחת חופת המדע‪ .‬ריבוי זה אפשרי אפילו‬
‫איכרים‪ ,‬אולי לטבחים‪ ,‬אבל בטח לא למדענים‪ .‬זו כמובן טענה‬ ‫את רוחו בדרך מסוכנת ומשונה"‪ 6.‬בפרדיגמת המיאזמה לא היו‬ ‫הרציונליות האלה‪ ,‬וממרחק של שלוש מאות שנים שבהן‬ ‫אם מושגי יסוד במערכת אחת אינם ניתנים להשוואה למערכות‬
‫פשטנית מדי‪ ,‬אבל אין להתעלם מן העובדה שיש לנו מגוון עצום‬ ‫חיידקים‪ .‬את מקומם מילאה מערכת פנטסטית שכללה בין השאר‬ ‫יכלה המודרניות לבדוק את עצמה – להעריך את התוצאות‪.‬‬ ‫האחרות או ליישום בתוכן (‪ .)incommensurable‬חדשנותו של‬
‫של מילים לתיאור מה שאנחנו רואים‪ ,‬וקומץ בלבד לתיאור מה‬ ‫מכרסמים שמתרבים באופן לא טבעי בסיוע השטן‪ .‬מכרסמים אלו‬ ‫צ'אנג היא בפנייתו אל ההיסטוריה כדי להדגים שפלורליזם‬
‫שאנו מריחים‪ .‬במשקפי הפרגמטיסט האולפקטומטר‪ ,‬מכשיר‬ ‫לא נשאו חיידקים‪ ,‬אלא פעלו במערכות מחזוריות של אוויר רע‪,‬‬ ‫התקופה שהשבר בין המדע למאגיה‪ ,‬בין הפילוסופיה‬ ‫במדע אכן התקיים בעבר‪ .‬הוא מראה כיצד השתלטות של מערכת‬
‫למדידת עוצמת ריח‪ ,‬הומצא אלפיים שנה לפחות לאחר המצאת‬ ‫לתאולוגיה‪ ,‬חל בה‪ ,‬המאה השבע־עשרה באירופה‪ ,‬היא‬ ‫מעשה אחת גורמת לאובדן ידע‪ ,‬למשל כאשר ננטשה תאוריית‬
‫המאזניים‪ .‬אפילו בימינו‪ ,‬חוש הריח נותר החוש הכי פחות מובן‬ ‫לחץ אקלימי‪ ,‬השחתה מוסרית ונגעים מידבקים‪.‬‬ ‫נקודת המפגש המייסדת‪ ,‬החלון שאפשר ללמוד דרכו‬ ‫הפלוגיסטון‪ 3‬לטובת פרדיגמה מדעית עדיפה (ההשערה שב ֵערה‬
‫היום ברור שנוהלי התברואה שתוקנו בהתאם לתאוריית המיאזמה‬ ‫משהו על תורות פילוסופיות עתיקות בלי לנטוש את לקחי‬
‫למרות היותו העתיק ביותר בהתפתחותנו האבולוציונית‪.‬‬ ‫היו יעילים‪ ,‬משום שמתחת למעטה המיתי זיהו תומכי המיאזמה‬ ‫הפילוסופיה הביקורתית‪ ,‬ובלי צירופים הזויים פחות או יותר‬ ‫מתרחשת תוך כדי מעורבות הכרחית של חמצן)‪.‬‬
‫היוונים לא טעו לחלוטין‪ .‬המהפכה של רוברט קוך שמה דגש רב‬ ‫גורמי מחלות מוכרים לרפואה המודרנית‪ .‬כלומר התאוריה היתה‬
‫מדי על האורגניזמים שהיה אפשר לראות במיקרוסקופ על חשבון‬ ‫שגויה‪ ,‬אבל הטכניקות לשיפור בריאות הציבור היו יעילות‪ .‬באזורים‬ ‫של אופני חשיבה מתקופות שונות‪4.‬‬ ‫מיתוסים במדע‬
‫מזהמים שהיה אפשר בזמנו להריח בלבד‪ .‬לא מדובר בעניין קטן‪.‬‬ ‫מסוימים באפריקה מגפות עדיין מובנות במסגרות מיתיות הדומות‬ ‫הוא אינו קורא לאמץ מחדש מיתוסים ואמונות קדם־מדעיות‪,‬‬
‫זוכרים את הרעלן הנוראי "דלק עם עופרת" שהיה חוקי עד לא מזמן?‬ ‫למיאזמה‪ .‬האנתרופולוג אדוארד גרין מציין במחקריו שתאוריות‬ ‫אלא לעיין לעומק בתקופה שבה גם המודרני וגם המיתי תמכו‬ ‫מה יכול להיות זר יותר לרוח הזמן מהטענה שאפשר להכניס‬
‫המכוניות שלנו פלטו בגללו ריחות קשים‪ .‬הדלק הזה לא היה בא אל‬ ‫זיהום מסוימות של "ילידים" מתארות את התהליך שהמדע הניסויי‬ ‫זה בזה וחוו תהליכי פיצול‪ .‬הוא טוען גם שהפירוד לא נשלם; עד‬ ‫תאוריות שבסיסן מיתי אל תוך המדע הניסויי המודרני? אבל‬
‫העולם כלל אילו אנשים היו רגילים לסמוך על האף שלהם‪ .‬‬ ‫המודרני מבטא‪ ,‬אבל בשפה שאיננו מורגלים בה‪ .‬הוא אפילו מציע‬ ‫היום המיתוס טבוע בחקירה המדעית‪ .‬כהוכחה הוא מביא דוגמאות‬ ‫אסור לנו לשכוח‪ :‬רבים וטובים מגיבורי המהפכה המדעית היו לא‬
‫לשלב ידע ַעם והבנת תרבות בתוך תאוריות זיהום מודרניות כדי‬
‫הערות שוליים‬ ‫לשפר את השליטה על מחלות מידבקות בקרב אוכלוסיות אלו‪ .‬גרין‬ ‫מתחום עיסוקו – הביולוגיה‪:‬‬ ‫נטע שרם היא דוקטורנטית למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית ומורה לפיזיקה‬
‫והמומחים לבריאות הציבור אינם טוענים שמיאזמה היא ה"אמת"‪,‬‬ ‫לנוכח הפרספקטיבות של שיבוט גנטי של אינדיבידואלים‬
‫ ‪Hasok Chang, 2012. Is Water H2O?: Evidence, Realism‬‬ ‫‪1‬‬ ‫אבל מיאזמה יכולה להיות בעלת ערך אפילו ביחס להווה (שליטה‬ ‫‪2‬‬
‫‪and Pluralism Springer‬‬ ‫ ‪2‬‬ ‫צצות מחדש האמונות בנצחיות הנפש ובגלגולי נשמות‪,‬‬
‫‪ 3‬‬ ‫במחלות באוכלוסיות שבטיות)‪.‬‬ ‫אמנם מתוך בלבול מושגים גמור‪ ,‬פרי פשטני ומעוות של‬
‫נתונים בפרדיגמה מדעית נתונה‪.‬‬ ‫אם אנו חושבים שהתאוריות העדכניות ביחס למגפות וזיהום‬
‫תאוריית הפלוגיסטון מניחה כי קיים חומר חסר צבע וצורה המשותף לכל‬ ‫‪ 4‬‬ ‫נקיות מהחשיבה המיתית של דורות העבר‪ ,‬רצוי שנבחן את‬
‫החומרים שיכולים לבעור‪ ,‬מעין איכות המשותפת לכל החומרים הבעירים‪,‬‬ ‫ ‪5‬‬ ‫עמדתנו שוב‪ .‬בדומה לשדים עתיקים‪ ,‬גם שדים חדשים הם מעשה‬
‫‪6‬‬ ‫ידי אדם; שמם החדש הוא גזי חממה‪ .‬אם לא נחזור בתשובה במהרה‬
‫וכי הפלוגיסטון (נושא איכות זו) יכול לעבור מחומר לחומר‪.‬‬ ‫ונתגבר על ההתמכרות החולנית שלנו לנפט‪ ,‬נימצא אשמים‬
‫הנרי נפתלי אטלן‪ .2011 ,‬ניצוצות של קרי‪ ,‬בתרגום אורה גרינגרד‪.‬‬ ‫ביום פקודה‪ .‬הכוונה איננה שאם אפשר לדבר על שינויי אקלים‬
‫במושגים מיתיים‪ ,‬סימן שהם אינם אמתיים‪ .‬אמת ּות ההתחממות‬
‫ירושלים‪ :‬מוסד ביאליק‪ ,‬עמ' ‪.279‬‬
‫שם‪.‬‬

‫‪Thomas Lodge, 1603. A Treatise of the Plague‬‬

‫אז מה אומרים?‬ ‫בקלישאה יש גרעין של אמת‪ :‬נכון‬ ‫מה הבעיה פה בעצם? אפשר‬ ‫משפט אופייני‪:‬‬ ‫מתי אומרים‪:‬‬ ‫חינוך מכין‬
‫את השטות הזאת‪ ,‬שהחינוך מכין ילדים לעתיד‪ ,‬מוטב שלא לומר כלל‬ ‫שהילדים עתידים להפוך למבוגרים‪ ,‬ויש‬ ‫בכלל להכין לעתיד? מישהו פה‬ ‫"תפקידנו הוא להכין‬ ‫בחדר המורים‪ ,‬ביום הורים‪,‬‬ ‫ילדים לעתיד‬
‫מיומנויות כמו קריאה וכתיבה שכנראה‬ ‫נביא? והאם יש למישהו מתכון‬ ‫במכללות להכשרת מורים‪,‬‬
‫(ראו מאמרו של נימרוד סמילנסקי פרידמן בגיליון זה)‪.‬‬ ‫בהתכוננות לעתיד? חינוך מתרחש‬ ‫אתכם לעתיד‪ .‬גם‬
‫יעזרו מאוד למבוגרים שהם יהיו‪.‬‬ ‫רק בזמן הווה‪ .‬אם לא יודעים מה‬ ‫אנשים מבוגרים לא‬ ‫בכנסים‪ .‬בכל מקום‪.‬‬
‫יהיה בעתיד‪ ,‬אי אפשר להתכונן‬ ‫עושים מה שהם רוצים"‪.‬‬

‫אליו בהווה‪.‬‬

‫‪45‬‬ ‫קלישאות‪ ,‬מוסכמות והבלים מקובלים‬ ‫הד החינוך‬ ‫‪44‬‬
‫יולי ‪2017‬‬

‫מזרחיות או חירות‬

‫החירות בכל מצב‪ .‬הוא ממקם את החירות בתוככי האדם‪ ,‬בקיומו‪.‬‬ ‫האובייקטיביזציה ושלילת החירות היתה חיצונית להם‪ .‬הם סומנו‬ ‫פנינה גל־יעקב‬
‫גם אם סומנתם על ידי זולת כלשהו אתם אנשים בני חורין‪.‬‬ ‫ונתפסו כבעלי "פיגור תרבותי"‪ .‬יוחסו לתרבותם תכונות כגון‬
‫קולניות‪ ,‬התלהמות‪ ,‬תלות באחרים ונטייה להעדיף את הקונקרטי‬ ‫אני חירות‪.‬‬
‫האם שיח הזהויות הגדיל את חירות האדם או צמצם אותה?‬ ‫זה כל מה שאני‬
‫הבעיה נהיית מורכבת יותר כאשר אנשים רבים אינם מתמיינים‬ ‫על פני המופשט‪.‬‬
‫לפי הקטגוריות החברתיות המצופות‪ .‬הדוגמאות רבות‪ :‬נשים‬ ‫האנשים שבאו לישראל מצדו האחר של הכדור נתפסו בעיני‬ ‫פנינה גל־יעקב‪ ,‬אישה‪ ,‬מזרחית‪ ,‬תושבת הנגב‪ ,‬מסרבת לאמץ את שיח‬
‫מצליחות שמקוטלגות כבעלות תכונות גבריות‪ ,‬אנשים‬ ‫עצמם כבני תרבות‪ ,‬מלומדים‪ ,‬שתרבותם נעלה ואורחות חייהם‬ ‫הזהויות‪ ,‬שיש לו מאפיינים דכאניים ממש כמו המציאות שנגדה הוא‬
‫מהפריפריה שמקוטלגים כסיפורי סינדרלה או אנשים מבתים‬ ‫נכונים‪ .‬כמי שנהנו ממעמד הגמוני‪ ,‬הם קבעו את קו ההשוואה וכל‬
‫מזרחים שאינם מתמיינים לקטגוריות של עוני ושל תרבות נחותה‪,‬‬ ‫מי שהגיע לארץ המובטחת נבחן על פי יכולתו להתקרב לקו זה‪.‬‬ ‫יוצא‪ .‬גל־יעקב מעלה על נס את השקפתו של סארטר‪ ,‬ולפיה האדם יוצר‬
‫באופן כללי אפשר לטעון כי תרבות המערב היתה לקו המשווה‪.‬‬ ‫את עצמו מתוך חירות‪ ,‬ומוכנה לשאת במחירה החברתי הכבד‬
‫והרשימה ארוכה‪.‬‬ ‫מי שבחר להתקרב אליו ולהתרחק מהמסורות שהגיע מהן קיבל‬
‫מי שניחן בעין ביקורתית וברגישות תרבותית ישאל את‬ ‫נקודות זכות מאלה שהגדירו את הקו‪ .‬מי שבחרו לחבק את אורחות‬ ‫מוכרח לבחור באופן כזה או אחר‪ ,‬חי בתודעה כוזבת‪.‬‬ ‫אוריות העוסקות בפוליטיקה של זהויות מהוות לכאורהת‬
‫עצמו שאלות על הדברים שקורים לו‪ .‬אישה שהתקבלה לתפקיד‬ ‫רעיון זה של סארטר‪ ,‬שהוא חזק ומערער בפני עצמו‪ ,‬אינו‬
‫נחשק ובכיר תשאל את עצמה מדוע היא קיבלה אותו – האם‬ ‫החיים והמסורות של ארצות מוצאם נתפסו כחסרי תרבות‪.‬‬ ‫מתחמק מהיבטים של "עובדתיות" (‪ )facticity‬שקיימים בחייו של‬ ‫צדק פואטי בעיני אישה כמוני‪ :‬הימצאות בבית‪ ,‬בין‬
‫משום שהיא ראויה? האם מתוך העדפה מתקנת? אדם ממוצא‬ ‫המחשבה של סארטר חורגת משוויון זכויות‪ .‬על פי תפיסתו‪,‬‬ ‫כל אדם‪ .‬לצדו של ה ַאין (‪ ,)nothingness‬שהוא מרחב של חירות‬ ‫אחים‪ ,‬בין דומים‪ ,‬בין שווים ובין ראויים‪ .‬הגישות הללו‬
‫מזרחי ומהפריפריה ישאל את עצמו – האם ניתנה לי ההזדמנות‬ ‫מי שרואה באנשים רק תכונות אופי מסוימות (כגון התלהמות) או‬ ‫ויכולת להשתנות ולבחור‪ ,‬הוא מתייחס גם לקיומו של היש‪ ,‬שהוא‬ ‫סימנו אזור בטוח שהייתי אמורה להרגיש שייכת אליו בלי מבוכה‪.‬‬
‫רק משיקולי סטטיסטיקה וצורך בייצוג? האם ניתנה לי הזדמנות‬ ‫"בעלי תרבות נחותה" אינו רק פוגע בזכויותיהם‪ ,‬אלא אף חוטא‬ ‫העובדתיות בחייו של אדם‪ .‬האדם אמנם "נזרק לעולם" כיצור‬ ‫זיכרון משותף‪ ,‬מראה דומה‪ ,‬תרבות מלכדת‪ ,‬שמות המאכלים‪,‬‬
‫בזכות או בחסד? בל נשגה‪ :‬שאלות אלה אינן מצביעות על רגש‬ ‫בניסיון לשלילת חירות‪ .‬כשאדם אחד מסמן אדם אחר כנוירוטי‬ ‫בן חורין‪ ,‬אך בה בעת הוא נולד במקום מסוים ויש לו מאפיינים‬ ‫אורחות החיים‪ ,‬השפה‪ ,‬השירים והמסורת הם מקור של שמחה‬
‫נחיתות‪ .‬בהינתן נקודת מוצא בלתי שוויונית בעליל‪ ,‬אך טבעי‬ ‫מחמת תרבותו‪ ,‬הוא גם מסמן חולי ובריאות‪ .‬ומהי מחלתו? מוצאו‬ ‫פוליטיים‪ ,‬כלכליים וגנטיים שהם כאלה ולא אחרים‪ .‬כלומר‪ ,‬הוא‬ ‫וגאווה‪ .‬שותפים להיסטוריה חולקים מסורות יהודיות דומות‪,‬‬
‫נולד למציאות פרטיקולרית מאוד‪ .‬אין עוררין שחירותו של אדם‬ ‫מתבדחים וכועסים בשפה דומה ומזילים דמעה של ערגה וגעגוע‬
‫ששאלות כאלה יעלו‪.‬‬ ‫ותרבותו‪.‬‬ ‫שחי במצב של מלחמת אחים‪ ,‬עוני ופליטות אינה דומה לחירותו‬ ‫למה שכבר אבד מהעולם‪ .‬מרגישים כשכנים קרובים בבית משותף‪.‬‬
‫ומה באשר למי שמתבייש בזהותו? זה שאינו מתחבר באופן‬ ‫לכאן נכנס שיח הזהויות‪ .‬שיח זה קובע שאנחנו ריבונים לקבוע‬ ‫של אדם שחי במצב של שלום‪ ,‬עושר וביטחון אישי‪ ,‬כלכלי‬ ‫מכיוון אחר לגמרי ניצבת תפיסת החירות של ז'אן־פול‬
‫אותנטי למורשת הוריו ומשפחתו? אדם כזה נשפט כמי שהפנה‬ ‫מי אנחנו ומהי תרבותנו‪ .‬לכאורה זו חירות מכבליהם של "משרטטי‬ ‫וחברתי‪ .‬ועדיין‪ ,‬החירות שסארטר מדבר עליה קיומית ובסיסית‪,‬‬ ‫סארטר‪ .‬סארטר מתאר את החירות כמצב ראשוני של האדם‪ ,‬והוא‬
‫עורף למקורות שלו ובחר לקדם את עצמו על ידי קילוף צבע‪,‬‬ ‫קו המשווה"‪ ,‬קובעי הסטנדרט‪ ,‬אלה שקובעים מה ראוי ומה בזוי‪,‬‬ ‫שכן היא האדם עצמו‪ .‬ולפיכך‪ ,‬כל אדם בכל מצב הוא חירות‪.‬‬ ‫גובר על כל נתון אחר‪ .‬מהותו של אדם היא נגזרת של בחירותיו‪.‬‬
‫במובן מטפורי עמוק‪ ,‬והיטמעות בחברה שצבעה שקוף‪ .‬המיתוס‬ ‫מה בפנים ומה בחוץ‪ .‬לכאורה מדובר בביטוי של חירות של אנשים‬ ‫אדרבה‪ ,‬החירות של מי שנהנים מעובדתיות שמיטיבה עמם מל ּוָוה‬ ‫כל מי שהוא ומה שהוא ייגזר מבחירותיו בכל רגע נתון‪ ,‬לרבות‬
‫הזה מוטב שייסדק‪ .‬ראשית‪ ,‬אם אדם חייב לדבוק בזהותו כדי למלא‬ ‫שבוחרים את מהותם ואינם נתונים להגדרות חיצוניות להם‪ .‬המקום‬ ‫באחריות לאפשר את מידת החירות הרבה ביותר לכל פרט אחר‪.‬‬ ‫הבחירות הפשוטות והיומיומיות ביותר‪ ,‬האנושיות ביותר‪ .‬אין‬
‫את ציפיותיה של קבוצת המקור‪ ,‬חירותו נפגעת‪ .‬שנית‪ ,‬אין בסיס‬ ‫שבו כולם שמחים ומברכים על המסורת של בית אימא או סבתא‪,‬‬ ‫מתוך תפיסת העולם של סארטר אני מבקשת להתבונן מחדש‬ ‫מהות לאדם מלבד בחירותיו‪ :‬הוא מה שהוא בוחר לייחס לעצמו‪.‬‬
‫להנחה שבני אדם שבחרו באורח חיים חלופי מתביישים בזהותם או‬ ‫שבו המנהגים דומים ואנשים נהנים מהלגיטימציה והקבלה שלהם‬ ‫על סוגיית הזהות וההכרה ולשאול אם תפיסות של זהות מקדמות‬ ‫לפי תפיסה זו‪ ,‬קיומו של אדם הוא חירות עצומה ומטילת מורא גם‬
‫מתנכרים לה‪ .‬לעתים קרובות נמצא שאלה אנשים הגאים במוצאם‬ ‫וחולקים זיכרונות דומים— הוא המקום שבו אנשים דומים חוגגים‬ ‫חירות או פוגעות בה‪ .‬האם ההתרפקות הנעימה והמנחמת על השיח‬ ‫יחד; חירות מוחלטת שהיא אחריות מתמדת למעשים ולבחירות‪,‬‬
‫ואף מתרפקים עליו ומתמסרים לו‪ .‬שיפוט כזה דומה לשיפוט‬ ‫את חירותם‪ .‬לרגעים זה נראה מתוק מדבש‪ .‬עונג הפיוטים‪ ,‬ניגון‬ ‫הזהותי משיגה את מטרתה‪ ,‬שהיא בין השאר להעצים ולהנכיח‬ ‫לדרך שבה אדם בוחר לחיות את חייו‪ .‬אנשים שיגבילו את חירותם‬
‫השפה‪ ,‬סיפורי העבר ושמות שמתגלגלים על הלשון מעניקים‬ ‫מסורות ותרבויות שנעדרו מהשיח ומהמרחב הציבורי‪ ,‬או האם היא‬ ‫ואת אחריותם (או נכון יותר יאמינו שהללו מוגבלות) יחיו במצב‬
‫שקובע תכונות מנמיכות למוצא אתני מסוים‪.‬‬ ‫מדגישה את השוני באשר הוא שוני‪ ,‬מגדילה את הניכור ופוגעת‬ ‫תודעתי שסארטר מכנה "הונאה עצמית"‪ .‬לפיכך מי שבוחר מתוך‬
‫מהדברים הללו עולה כי שיח זהויות עלול לצמצם חירות‪,‬‬ ‫לאותם מתויגים את המרחב והמקום לחיות את חירותם‪.‬‬ ‫חירות להגביל את חירותו‪ ,‬או מי שמאמין מלכתחילה שהוא‬
‫במקום להגדיל אותה כפי שנובע מכוונתו הראשונית‪ .‬במקום‬ ‫אבל רק לכאורה‪ .‬מי ששיח הזהות מכתיב לו את הקודים‬ ‫בחירות‪.‬‬
‫שבו אדם רוצה לבחור את עצמו‪ ,‬אחרים בוחרים בשבילו מה‬ ‫התרבותיים‪ ,‬יפים‪ ,‬מקוריים וטהורים ככל שיהיו‪ ,‬איננו יכול‬ ‫חלקים באוכלוסייה שהגיעו בעיקר ממדינות ערב (אפריקה‬ ‫פנינה גל־יעקב היא עמיתה בבית הספר מנדל למנהיגות חינוכית בירושלים‪ .‬בעבר‬
‫הוא בהתאם לקטגוריות תרבותיות וחברתיות‪ .‬עוצמתו של שיח‬ ‫להיות חופשי באמת‪ .‬ישנם רגעים אחרים שבהם מציפה את אנשי‬ ‫ואסיה) דוכאו והמוביליות החברתית שלהם הוגבלה במידה ניכרת‪.‬‬ ‫ניהלה את המחלקה לחינוך מיוחד בעיריית באר שבע‬
‫הזהויות מובילה למצב שבו מי שבוחר לחרוג מתבניות המקור שלו‬ ‫ה"זהות" תחושת מחנק‪ .‬יש אצלם ציפייה להתמקמות של כל אדם‬
‫על פי המקום שלו‪ ,‬מגוריו בפריפריה או במרכז‪ ,‬בית הספר שלמד‬
‫צריך להתנצל ולהסביר‪.‬‬ ‫בו (פרטי‪ ,‬ציבורי‪ ,‬עיוני וכן הלאה)‪ ,‬היכן עובדים ההורים‪ ,‬מי היו‬
‫והרי אדם הוא מה שהוא על פי בחירותיו (ותכונותיו)‪ .‬תפיסתו‬ ‫חבריך‪ ,‬האם אימא היתה בבית כשהגעת מבית הספר או היתה‬
‫של סארטר משליטה היגיון בדברים‪ .‬כששואלים אותי מה אני‪ ,‬אני‬ ‫"קרייריסטית"‪ ,‬מהם המאכלים או המנהגים שלכם‪ ,‬אילו ספרים‬
‫רוצה לומר שאני חירות‪ .‬זה כל מה שאני וזה כל מה שאני יכולה‬ ‫יש בספרייה הביתית שלכם (או‪ :‬האם יש לכם ספרייה בבית?)‪,‬‬
‫להיות בהיותי אדם‪ .‬זה מה שהופך את כולנו שווים לפני האל‪,‬‬ ‫כמה אחים יש לך ומה הם עושים בחייהם‪ ,‬לאור איזו מסורת דתית‬
‫חונכת‪ .‬הרשימה נמשכת ומתארכת וממקמת בני אדם על בסיס‬
‫לפני החוק‪ ,‬לפני צווים של מצפון ומוסר אוניברסליים‪.‬‬ ‫של קטגוריות שאין דרך להימלט מהן‪ .‬עם הרשימה והקריטריונים‬
‫יש לי עבר‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬העדפות‪ ,‬אהבות‪ ,‬מעמד חברתי‪,‬‬ ‫כולנו נמשכים חזרה לקו המשווה – מושווים עד אבק‪ ,‬מכניעים‬
‫מוצא אתני ומין ביולוגי‪ .‬כל אלה משפיעם על חיי‪ ,‬אך אינם‬
‫מגדירים אותי‪ .‬חשוב לומר לאנשי שיח הזהויות‪ :‬אני אינני המוצא‬ ‫פיסה ועוד פיסה של חירותנו‪ ,‬מסומנים כמעט עד היעלמות‪.‬‬
‫האתני שלי או המגדר שלי או מעמדי החברתי‪ .‬אני מה שאני‪ .‬אדם‬ ‫הסימון הזה חסר שחר‪ .‬הגותו של סארטר תובעת הגשמה של‬
‫חופשי‪ .‬‬

‫‪3‬‬

‫אז מה אומרים?‬ ‫בקלישאה יש‬ ‫פחות‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬בבית הספר מלמדים ממילא‬ ‫מה הבעיה פה בעצם?‬ ‫משפט אופייני‪:‬‬ ‫מתי אומרים?‬ ‫עידן של‬
‫מעודדים תלמידים לראות סרטונים מרתקים‪,‬‬ ‫גרעין של אמת‪:‬‬ ‫מושגי יסוד‪ ,‬מבואות‪ ,‬תחומי תשתית‪ .‬כל אלה‬ ‫הידע לא באמת מתפוצץ‪ .‬אין צורך לשמר‬ ‫"בעידן הנוכחי של התפוצצות‬ ‫כאשר מכשירים פרחי‬ ‫התפוצצות‬
‫לשמוע הרצאות מאלפות‪ ,‬לאתגר את המורים‬ ‫כמות המידע באינטרנט‬ ‫אינם מתפוצצים‪ ,‬והידע בהם אינו מתרבה מהר‬ ‫את הבלבול בין ידע לבין מידע‪ .‬העובדה שיש‬ ‫הידע‪ ,‬כאשר הידע מכפיל את‬ ‫הוראה לשאת את שק‬
‫בשאלות קשות במיוחד‪ .‬מצד שני אומרים להם‪:‬‬ ‫באמת עצומה‪ .‬מי שרוצה‬ ‫כל כך‪ .‬כך למשל‪ ,‬יסודות בכימיה נשארו אותם‬ ‫עשרות מיליוני פוסטים בפייסבוק או מאות‬ ‫עצמו כל שלושה וחצי ימים‪ ,‬אין‬ ‫הקלישאות של מורים‬ ‫הידע‬
‫אתם לא גוגל ולא מעבדי מידע‪ .‬אתם בני אדם!‬ ‫ללמוד משהו יוכל למצוא‬ ‫יסודות (פחות או יותר) כמו לפני עשרים שנה‪,‬‬ ‫אלפי מאמרים בכתבי עת שונים (כולל מאמר‬ ‫טעם בשינון‪ ,‬בזכירת נוסחאות‪,‬‬ ‫מן השורה‪ ,‬ובעיקר כדי‬
‫חשוב שגם אתם תדעו משהו ולא רק המכ ֹונות‪.‬‬ ‫אוצרות בלומים ברשת!‬ ‫נשוא ונושא ומשפט טפל שומרים על רעננותם‬ ‫זה עצמו) אינה מעידה שהאנושות יודעת יותר‪,‬‬ ‫בידע כללי‪ .‬הכי חשוב זה לצאת‬ ‫לנחם את אלה שאין להם‬
‫שהמורה יודע יותר או שהתלמיד רשאי לדעת‬ ‫כמעט כל ידע כללי‪.‬‬
‫וגם מספר הספרים בתנ"ך לא השתנה‪.‬‬ ‫מהקופסה (ע"ע)‪.‬‬

‫‪47‬‬ ‫קלישאות‪ ,‬מוסכמות והבלים מקובלים‬ ‫הד החינוך‬ ‫‪46‬‬
‫יולי ‪2017‬‬

‫החינוך מכין את התלמידים לעתיד‬

‫אודין‪ ,‬אבי האלים‬ ‫נימרוד סמילנסקי פרידמן‬
‫במיתולוגיה הנורדית‬
‫אם לא תלמד‪ ,‬יבוא‬
‫עתיד ויבלע אותך‬

‫לא רק בטרגדיה היוונית‪ .‬גם המיתולוגיה הנורדית מלמדת אותנו שידיעת העתיד אין בה‬
‫ערובה ליכולתנו לשנותו‪ .‬משום מה‪ ,‬אנשי חינוך רבים מתיימרים לעשות מה שלא עלה‬

‫בידי ראש האלים הנורדיים‪ ,‬אודין‪ :‬לדעת מה יהיה בעתיד ולהכין את ילדינו לקראתו‬

‫מבאר זו יכולה לספר לנו שעל פי פרויד‪ ,‬ילדים בגיל בית הספר‬ ‫קשה באנשי מקצוע במקצועות כגון מסגרות‪ ,‬חשמלאות וכדומה‪.‬‬ ‫לחנך טוב יותר את ילדינו‪ .‬הקלישאה המקובלת בהקשר זה היא‬ ‫ם אצלי סוף שנת הלימודים הוא זמן לסיכומים‪ .‬השלבג‬
‫היסודי יחוו רתיעה מבני המין השני ועל כן מומלץ בחום לשמור‬ ‫המסקנה המתבקשת תהיה לעודד תלמידים לגשת למסלולי‬ ‫"החינוך צריך להכין את הילדים לעתיד"‪ .‬לא שאנחנו יודעים‬
‫על מרחבים נפרדים לכל אחד מהמינים "עד יחלוף זעם"‪ .‬לגימה‬ ‫לימודים של הכשרה מקצועית‪ .‬אבל ידנו תקצר‪ ,‬משום שהבנת‬ ‫הרבה על "הכנה"‪ ,‬אך מהו העתיד שאנחנו אמורים להכין לקראתו?‬ ‫הזה תמיד מלווה בתמיהה על האופן שבו השנה התגלגלה‬
‫מבאר החוכמה של החינוך תלמד אותנו שרק בגיל ‪ ,13–12‬לפי‬ ‫הכיוון שהעתיד הולך אליו לא בהכרח נותנת תשובות על ההווה‪.‬‬ ‫לאן שהתגלגלה‪ ,‬וכל פעם אני מוצא את עצמי מופתע‬
‫פיאז'ה‪ ,‬אנחנו מתחילים לייחס כוונות למעשים של אחרים ועל‬ ‫האם נכון לפנות לחשיבה חינוכית? אולי מוטב "לייבא" מסגרים‬ ‫על־עתיד‬ ‫מחדש‪ .‬היתה שנה שבה התחלתי כעובד בחנות נוחות באילת‬
‫כן רק בשלב הזה אנחנו מתחילים להבין את השוני והמגוון שיכול‬ ‫וסיימתי בטורונטו במכירת ציורים; בשנה אחרת חשבתי שאני‬
‫לעמוד ביסוד מעשים דומים‪ .‬לגימה מהבאר תגלה שסביב גיל‬ ‫מחו"ל?‬ ‫יש המאמינים‪ ,‬כמו אלווין טופלר בספר "הלם העתיד"‪,‬‬ ‫ומשפחתי עומדים לגור באוסלו והתכוננתי לכתוב דוקטורט על‬
‫‪ ,18‬לפי אריקסון‪ ,‬מתחדד המתח בין גיבוש זהותו של המתבגר‬ ‫שביכולתנו לדעת פחות או יותר מה יהיה בעתידנו‪ .‬לעומתם‬ ‫ארוס בחינוך‪ ,‬ובסוף השנה מצאתי שאנו בירושלים ואני כותב על‬
‫לטשטוש אותה זהות‪ .‬בשלב זה הנער צריך לפתח לעצמו נאמנות‬ ‫עתיד החינוך כעתיד האדם‬ ‫יש גישות שגורסות כי השינויים הם הדבר הקבוע היחיד ועל‬ ‫מושג הדמיון אצל היידגר‪ .‬אני נוהג לשאול את עצמי אם הייתי‬
‫לעצמו‪ ,‬לזולת ולערכים ורעיונות‪ .‬אם זה לא יקרה‪ ,‬הוא עלול‬ ‫כן אין שום יכולת לענות על השאלה איך ייראה העולם בעוד‬
‫להיות "ילד נצחי" – אדם שלמרות גילו‪ ,‬התנהגותו מאופיינת‬ ‫כבני אדם אנו חולקים מאפיינים משותפים שמשפיעים על‬ ‫עשרים שנה‪ .‬השינויים הללו חובקי כול‪ .‬הקטגוריות החברתיות‬ ‫משנה משהו אילו הייתי יודע לאן יתגלגלו העניינים‪.‬‬
‫ההתפתחות שלנו‪ .‬במובן זה‪ ,‬ההומניסטי‪ ,‬העתיד שלנו קבוע מראש‬ ‫עצמן משתנות‪ ,‬המידע הנגיש עולה על גדותיו‪ ,‬הלגיטימציה של‬ ‫אודין‪ ,‬אבי האלים במיתולוגיה הנורדית‪ ,‬הגיע למסקנה‬
‫בחוסר אחריות‪.‬‬ ‫ומשותף‪ .‬רובנו רוכשים שפה בשלוש שנות החיים הראשונות תוך‬ ‫המערכות הפוליטיות מתפוררת ועוד‪ .‬כלומר‪ ,‬אין אפשרות לומר‪,‬‬ ‫הקשה‪ ,‬הפטליסטית‪ ,‬שידיעת העתיד אינה מאפשרת לך לשנות‬
‫בנבואה שבה חזה אודין את מה שבסופו של דבר הוביל לקץ‬ ‫כדי "ניסוי וטעייה"‪ ,‬רובנו מגיעים לבשלות מינית בגיל העשרה‬ ‫דבר‪ .‬הכול כבר נכתב והדיו יבשה‪ .‬הוא חיפש אחר חוכמה כל חייו‪,‬‬
‫העולם התרחש מותו של אל היופי והאמת‪ ,‬באלדר‪ .‬חרף הניסיון‬ ‫ומאבדים את שיקול דעתנו ובערוב ימינו אנחנו מוצאים נחמה‬ ‫באחריות‪ ,‬דבר על העתיד‪.‬‬ ‫והכרת העתיד היתה הביטוי הגבוה ביותר לחוכמה מבחינתו‪ .‬הוא‬
‫הנואש לשמור על באלדר חף מכל פגע‪ ,‬מצא לוקי ה"תכסיסן" את‬ ‫אבל נגיד שיכולנו‪ .‬נניח שמימיר היה מציע את מי הבאר‬ ‫גילה את הסוד‪ :‬שתיית מים זכים מן הבאר של מימיר מאפשרת‬
‫הדרך לפגוע בו וכך התחילה שרשרת אירועים בלתי נמנעת‪ .‬חוסר‬ ‫גדולה בחברינו‪ .‬העתיד הזה ידוע מראש‪ .‬איך מתכוננים אליו?‬ ‫בשישיית בקבוקי פלסטיק ולנו היתה אפשרות לראות מה צופן‬ ‫לראות את העתיד‪ .‬לחרדתו הבין אודין כי העולם עתיד להיחרב‬
‫היכולת למנוע עתיד צפוי הוא מה שמאפיין כל טרגדיה‪ .‬המסקנה‬ ‫הדרך הטובה ביותר היא לטפח את אופיו ואישיותו של האדם‪,‬‬ ‫העתיד‪ .‬האם אז היינו יכולים "להכין" את ילדינו לאותו עתיד‬ ‫בקרוב‪ .‬בה בעת הוא גילה שלא משנה כמה ינסה‪ ,‬הוא לא יצליח‬
‫המתבקשת לאנשי חינוך היא‪ :‬הימנעו מאשליות באשר ליכולתכם‬ ‫לחדד את מחשבתו‪ ,‬להרחיב את חדרי נפשו‪ ,‬לתמוך אותו ולבנות‬ ‫ידוע? האם לתמונת עתיד מוסכמת ומקובלת של העולם אין‬ ‫לשנות את רוע הגזרה‪ :‬באחד הימים העולם ייחרב במלחמה בין‬
‫לחזות את העתיד‪ ,‬שכן אינכם יכולים לעשות זאת‪ .‬ואולם אפילו‬ ‫אצלו תמונה חזקה של עולם מוסרי‪ .‬עתיד כזה‪ ,‬אינדיווידואלי‬ ‫השפעה משלה על אותו עתיד? אפשר לשער שהכרת העתיד ברמה‬ ‫האלים לענקים‪ .‬ואכן‪ ,‬כך קרה בקץ כל הימים‪ ,‬או בנורדית עתיקה‬
‫אם אתם יכולים לחזות את העתיד‪ ,‬אין כל ערובה שביכולתכם‬ ‫וכלל־אנושי‪ ,‬יש בו אתגרים אוניברסליים הקשורים לשלבי‬ ‫כלשהי תשפיע על הפעולות שלנו בהווה ואלה ישפיעו על העתיד‬
‫לכוון אותו‪ .‬‬ ‫ההתפתחות הצפויים לילד‪ .‬ביחס לעתיד הזה‪ ,‬באר מלאה של‬ ‫המשוער‪ .‬נניח למשל שבעתיד של מדינת ישראל יהיה מחסור‬ ‫– ראגנרוק‪.‬‬
‫חוכמה עומדת לרשותנו‪ :‬הבאר של ההגות החינוכית‪ .‬לגימה‬ ‫להבדיל‪ ,‬שאלת העתיד מעסיקה היום את אנשי החינוך כפי‬
‫שהעסיקה את אודין‪ .‬הנחת היסוד היא שידיעת העתיד תסייע לנו‬

‫‪4‬‬

‫אז מה אומרים‪:‬‬ ‫בקלישאה יש גרעין של אמת‪:‬‬ ‫התרחשה במאה העשרים ושיש‬ ‫מה הבעיה פה בעצם?‬ ‫משפט אופייני‪:‬‬ ‫מתי אומרים‪:‬‬ ‫חשיבה‬
‫כדי לחשב ‪ 28‬כפול ‪ 39‬לא צריך לחשוב באופן יצירתי‬ ‫חשיבה יצירתית באמת‪ ,‬בניגוד‬ ‫שיטה לחישוב נפח של קופסה‬ ‫חשיבה יצירתית זה באמת חשוב‪ .‬אבל‬ ‫פעם תלמידים היו משננים!‬ ‫בכנסי חינוך‪ ,‬בעיקר כאלה‬ ‫יצירתית‬
‫(אפילו שאפשר לצאת ממנה) – כל‬ ‫שאנשי הייטק יוזמים וגם‬ ‫ויציאה‬
‫אלא לתרגל מה שלמדנו בכיתה‪ .‬כשצריך (וצריך!‬ ‫לקלישאה‪ ,‬היא דבר רב ערך ונדיר‪.‬‬ ‫אלה ועוד אלפי נתונים חשובים‬ ‫יש דברים שצריך לדעת והתירוץ‬ ‫לא אצלנו‪ .‬אנחנו‪ ,‬הורים‬ ‫בימי היערכות כדי להפיח‬ ‫מהקופסה‬
‫ע"ע התפוצצות הידע) ללמוד בעל פה את קינת דוד‬ ‫בדרך כלל מי שמדקלם קלישאות‬ ‫ומיומנויות בסיסיות מחייבות‬ ‫"חשיבה יצירתית" לא עוזר לחשוב‪ .‬לוח‬ ‫יקרים‪ ,‬מקפידים על‬
‫לא צריך לצאת מהקופסה‪ .‬אבל כאשר המורה שואלת‬ ‫מתקשה לחשוב ביצירתיות‪ .‬יש הקשרים‬ ‫למידה‪ ,‬הפנמה ותרגול‪ .‬לא חשיבה‬ ‫הכפל‪ ,‬למשל‪ ,‬העובדה שניגריה נמצאת‬ ‫רוח חיים ושמחה בצוות‬
‫שצריך לחרוג בהם מכל תבנית נתונה‪,‬‬ ‫באפריקה‪ ,‬שישמעאל בן אברהם לא היה‬ ‫חשיבה יצירתית ועל יציאה‬ ‫חינוכי‪.‬‬
‫בפעם המי יודע כמה‪" :‬מדוע לא הכנת את שיעורי‬ ‫ודאי מאוטומטיות‪ .‬ראו הרצאותיו של‬ ‫יצירתית‪.‬‬ ‫מהקופסה (לפחות שלוש‬
‫הבית?" – חשיבה יצירתית בהחלט לא תזיק‪.‬‬ ‫דניאל כהנמן באינטרנט‪ ,‬למשל‪.‬‬ ‫מוסלמי‪ ,‬שמלחמת העולם הראשונה‬ ‫פעמים ביום)‪.‬‬

‫‪49‬‬ ‫קלישאות‪ ,‬מוסכמות והבלים מקובלים‬ ‫הד החינוך‬ ‫‪48‬‬
‫יולי ‪2017‬‬

‫קרב שין בשין‪ :‬האם יש מקום לכדורגל בבתי הספר?‬

‫להשתחרר ממנה במשך זמן ארוך‪ .‬אצל‬ ‫ילדים "לוהטים" ובעלי "הילת חום" סביבם‬ ‫ואמנם‪ ,‬שירי אוהדים רבים מוקדשים לצבע‬ ‫יפתח שילוני‬
‫ילדים מסוימים חוויית ההפסד במשחק‬ ‫בשובם מן ההפסקה‪ ,‬ואת אלה במיוחד יש‬ ‫הקבוצה‪ .‬רבים מהילדים רואים את הצבע‬
‫צובעת את היום כולו‪ .‬בניגוד לכך‪ ,‬משחקי‬ ‫קושי גדול לצנן ולהכניס שוב לפעילות‬ ‫האדום או הצהוב ומבלי משים פולטים‪:‬‬ ‫הראש כנבוט‪:‬‬
‫תופסת למיניהם מתאימים מאוד לתלמידי‬ ‫"הפועל" או "מכבי"‪ ,‬ולא‪ ,‬למשל‪" ,‬כלנית"‬ ‫אחת־עשרה סיבות‬
‫הכיתות הנמוכות בגלל הכאוטיות שבהם‬ ‫שקטה בכיתה‪.‬‬ ‫או "חרצית"‪ .‬הילדים כבר אינם מזהים את‬ ‫להוציא את הכדורגל‬
‫ומשום שאין בהם התחלה או סוף ואין‬ ‫הצבעים עם פרחים‪ ,‬פרפרים וציפורים‪ ,‬אלא‬
‫מנצחים או מפסידים‪ .‬בתופסת יש רק‬ ‫‪.6‬הכדורגל מפריד מוקדם‬ ‫עם כדורגל‪ .‬עם השטחת אופן ההתבוננות‬ ‫מבתי הספר‬
‫מדי בין בנות לבנים‬ ‫בעולם נעלמות אט אט גם הפליאה והחדווה‬
‫חדווה‪.‬‬ ‫מן הטבע וממעשי האדם‪ .‬את מקומן תופסות‬ ‫נטויה‪ .‬גם בעולם הכדורגל‬ ‫יכול לבדו‪ ,‬או כמעט לבדו‪,‬‬ ‫אם אפשר לכפות על ילדים בביתה‬
‫לילדים בגילים צעירים יש נטייה‬ ‫האדישות והציניות‪ .‬חוויות חיים כאלה‬ ‫עצמו המבחר מצומצם‪ :‬הכסף‬ ‫לעקוף במהלכים וירטואוזיים‬
‫‪.8‬לשפת הכדורגל הקשרים‬ ‫בריאה לשחק יחדיו; מגדר אינו ממלא‬ ‫במהלך הילדות אינן ניתנות כמעט לשינוי‬ ‫מדבר‪ ,‬והחזקים זוכים בכול‪.‬‬ ‫את שחקני הקבוצה היריבה‬ ‫הספר היסודי להימנע ממשחק‬
‫צבאיים ומיניים בוטים‬ ‫עדיין תפקיד מרכזי‪ .‬הילדים זקוקים אז‬ ‫בבגרות‪ .‬האם ילדים שיחונכו להערצת‬ ‫שלוש־ארבע קבוצות שולטות‬ ‫ולהבקיע שער בעצמו‪ .‬התוצאה‬ ‫מסוים? האם יש משחקים שראוי‬
‫למגע‪ ,‬לתנועה ולמשחק חברתי חסר‬ ‫כדורגל‪ ,‬אפילו רק לחוויית צבע "בלתי‬ ‫בליגת־העל הישראלית; שלוש־‬ ‫היא שבכדורגל החזקים מחוזקים‬ ‫לכוון אליהם את התלמידות והתלמידים?‬
‫ידוע ששפה מעצבת מציאות‪ .‬כדורגל‬ ‫כללים מוגדרים‪ .‬אלה יכולים להתממש‬ ‫מזיקה"‪ ,‬יהיו בין הנלחמים על הגנת ערכי‬ ‫ארבע קבוצות מספרד ומאנגליה שולטות‬ ‫והחלשים נחלשים‪ .‬האחרונים יידחקו‬ ‫בשאלות האלה עסקנו בפורום של מורי‬
‫הוא ספורט מלא מלל‪ ,‬והמינוח הלשוני‬ ‫במשחקי תופסת או מחבואים קבוצתיים‪,‬‬ ‫באירופה; שלוש־ארבע נבחרות כדורגל‬ ‫לצד או לעמדות שוליות יותר כגון מגן או‬ ‫ולדורף‪ ,‬מורי החינוך האנתרופוסופי‪.‬‬
‫האופף אותו מזוהה עם שפה צבאית ומינית‬ ‫משחקים שבהם סוגיית המגדר שולית‪.‬‬ ‫הטבע והסביבה?‬ ‫לאומיות זוכות באליפויות העולם‪ .‬זהו‬ ‫שוער‪ ,‬ולעתים קרובות יימנעו מן המשחק‪.‬‬ ‫לכאורה מדובר בצעד טוטליטרי שנועד‬
‫בוטה‪ .‬המחקר הסוציולוגי מצביע על‬ ‫כדאי לאפשר משחק משותף לבנות ולבנים‬ ‫כמעט כל המבחר‪ .‬אין כמעט זכר למשחקי‬ ‫דבר זה נדיר יותר במשחקים כגון תופסת‬ ‫להתערב בחייהם של הילדים ולמנוע מהם‬
‫הקשרים לשוניים זהים בין תרבות צבאית‬ ‫אפילו עד כיתה ד'‪ ,‬אז מתחילה הפרדה‬ ‫‪ .4‬כדורגל מושך למטה‬ ‫ספורט אחרים או לקבוצות אחרות‪ .‬תרבות‬ ‫או מחבואים‪ ,‬שבהם גם ילד חלש יכול‬ ‫התפתחות חופשית‪ .‬ואולם בשיחותינו‬
‫לבין יחסים מיניים בין בני אדם‪ .‬מונחים‬ ‫טבעית‪ .‬אפשר להבחין שכאשר מניחים‬ ‫זו משועתקת במלואה לתוך בתי הספר‪:‬‬ ‫עלו הרהורים מרתקים הראויים לשיתוף‬
‫כגון כיבוש‪ ,‬חדירה‪ ,‬דפיקה‪ ,‬תקיעה וכיוצא‬ ‫לילדים לשחק כדורגל כאוות נפשם הבנות‬ ‫כדורגל הוא משחק המשוחק על הארץ‪.‬‬ ‫נסו לתת לילדים (ובעיקר לבנים) כדורגל‬ ‫למצוא את מקומו‪.‬‬ ‫במעגלים רחבים יותר‪ .‬להלן עיקרי הדברים‬
‫באלה נפוצים מאוד בשיח הצבאי ובשיח‬ ‫מיד פורשות הצדה (מלבד אחת או שתיים)‬ ‫לשם כך הילדים מתבוננים ומכוונים את‬ ‫ולחלופין הציעו להם משחק אחר‪ :‬סביר‬ ‫שהובילו אותנו להחלטה להוציא‪ ,‬במידת‬
‫המיני‪ .‬השיח סביב הכדורגל דומה ("לכבוש‬ ‫ומשחקות במשחקים משלהן‪ .‬הניסיון מלמד‬ ‫פעילותם כל העת כלפי מטה‪ .‬הדבר דומה‬ ‫להניח שהם לעולם לא ישתעממו מכדורגל‬ ‫‪.2‬תרבות הכדורגל מדכאת‬ ‫יכולתנו‪ ,‬את הכדורגל מבית הספר היסודי‪.‬‬
‫שער"‪ ,‬למשל)‪ .‬כך הופך הכדורגל למשחק‬ ‫כי לאחר שהבנים והבנות "נפרדים"‪ ,‬קשה‬ ‫להתנהגות של רוב בעלי החיים‪ ,‬הקשורים‬ ‫כל דבר אחר בסביבתה‬
‫המחזק מגמות מיליטנטיות ופטריארכליות‬ ‫ביותר להחזירם למשחק ולעבודה משותפת‬ ‫מאוד אל האדמה כמקור חייהם וכמקום‬ ‫ולא יעסקו ביוזמתם בפעילות אחרת‪.‬‬ ‫‪.1‬כדורגל הוא משחק פחות‬
‫כאחד‪ .‬מלאכת החינוך לשלום ולשוויון‬ ‫שבו הם תרים אחר מזון‪ .‬אנחנו מתבוננים‬ ‫אני מביט אל העולם ורואה כדורגל‪ .‬אני‬ ‫קבוצתי ממה שחושבים‬
‫גם בשנים הבאות‪.‬‬ ‫בילדים ומבחינים שגם אחרי המשחק‬ ‫‪.3‬כדורגל צובע את העולם‬ ‫פותח את הטלוויזיה ורואה ערוצי כדורגל‬
‫מגדרי נעשית מורכבת בהרבה‪.‬‬ ‫רבים מהם ממשיכים להביט מטה‪ ,‬ואינם‬ ‫בצבעים אחידים‬ ‫רבים משדרים בעת ובעונה אחת לצד ערוץ‬ ‫התבוננות במשחק הכדורגל מראה‬
‫‪.7‬ילדים צעירים אינם‬ ‫מישירים מבט אל החבר או אל המבוגר‪ .‬אם‬ ‫נוסף המשדר את כל שאר ענפי הספורט‪.‬‬ ‫שהמרכיב הקבוצתי בו נמוך יחסית לענפי‬
‫‪ .9‬כדורגל מחובר לעולם הכסף‬ ‫יכולים לשאת הפסד‬ ‫ברצוננו לסייע לילדים להתגשם בעולם‬ ‫כאשר ילדים פוגשים משהו חדש‬ ‫המצב דומה ברדיו‪ ,‬בעיתונות הכתובה‬ ‫ספורט קבוצתיים אחרים‪ .‬במשחקים כגון‬
‫ולחוות בו לא רק את הארצי והגשמי‪ ,‬אלא‬ ‫או מיוחד‪ ,‬הם חווים אותו בעוצמה רבה‬ ‫ובאינטרנט‪ ,‬בשווקים ובחנויות הספורט‪:‬‬ ‫כדור ָיד‪ ,‬כדורעף‪ ,‬מחניים ורוגבי אי אפשר‬
‫כדורגל הוא אחד הביטויים המובהקים‬ ‫חלק מן ההתפתחות המוסרית של האדם‬ ‫גם את האמנותי‪ ,‬הרגשי והרוחני‪ ,‬נוכל‬ ‫ולעתים קרובות מזדהים אתו הזדהות‬ ‫בשורה הראשונה‪ ,‬השנייה והשלישית‬ ‫לעשות שום מהלך בלי שיתוף פעולה‬
‫ביותר לכסף המנהל את העולם‪ .‬הכסף‬ ‫עוברת דרך היכולת לצאת מן הצרכים‬ ‫לסייע להם אם נכוון אותם אל משחקים‬ ‫מלאה‪ .‬במפגש של ילדים עם כדורגל‬ ‫– בגדי כדורגל‪ ,‬נעלי כדורגל‪ ,‬קלמרי‬ ‫של כמה שחקנים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בכדורגל‬
‫הגדול‪ ,‬שמעשיר את העשירים ומרושש את‬ ‫והמאוויים האישיים אל העולם החברתי‪,‬‬ ‫שבהם השחקנים פועלים בתנוחות זקופות‬ ‫המכנה המשותף הנמוך ביותר‪ ,‬כלומר‬ ‫כדורגל‪ ,‬משחות שיניים כדורגל והיד עוד‬ ‫(וגם בכדורסל) שחקן מוכשר במיוחד‬
‫העניים‪ ,‬נמצא בכדורגל‪ .‬שחקני הקבוצות‬ ‫שבו ההכרה בצורכי הזולת היא קו מנחה‬ ‫יותר‪ ,‬כגון כדורסל וכדורעף‪ ,‬כדור נוצה‬ ‫הצבע‪ ,‬משתלט על החוויה‪ .‬שני הדברים‬
‫הגדולות משתכרים סכומים בלתי נתפסים‪.‬‬ ‫לפעילותו של האדם המוסרי‪ .‬במשחקים‬ ‫הקבועים היחידים בקבוצת הכדורגל‬ ‫יפתח שילוני הוא מחנך בבית הספר שיבולים בנס ציונה ועורך כתב העת של הקהילה האנתרופוסופית "אדם עולם"‬
‫גם זכויות השידור וחוזי הפרסום מגלגלים‬ ‫תחרותיים‪ ,‬ובהם הכדורגל‪ ,‬ההנאה מן‬ ‫ואתלטיקה‪.‬‬ ‫האהודה הם שֵׁם הקבוצה וצבע המדים‪.‬‬ ‫* וריאציה של מאמר זה פורסמה בכתב העת "אדם עולם" (גיליון ‪ ,39‬פברואר ‪)2016‬‬
‫סכומי עתק‪ .‬במציאות הנוכחית העולם‬ ‫המשחק שולית לעתים ביחס לתחרותיות‬
‫מעריך את שחקני הכדורגל לא רק על‬ ‫ולניצחון‪ .‬משחקים אלה הם משחקי סכום‬ ‫‪ .5‬כדורגל הוא משחק מחמם מדי‬
‫פי ביצועיהם הספורטיביים‪ ,‬אלא גם לפי‬ ‫אפס‪ :‬ניצחונו של האחד הוא ההפסד של‬
‫סכומי הכסף שהם מרוויחים‪ .‬לא בריא‬ ‫האחר‪ .‬בעולם המבוגרים הדברים מלווים‬ ‫אחד האתגרים הגדולים ביותר למחנכים‬
‫לילדים להיחשף למציאות הזאת; הכסף‬ ‫במשכורות שמנות ובמענקים‪ ,‬ואילו‬ ‫הוא המעבר מההפסקה אל השיעור הבא‪.‬‬
‫בעולם הילדים הכסף נעדר ונותרים‬ ‫זמן ממושך לאחר ההפסקה הגדולה הוא‬
‫הגדול משחית את הנפש‪.‬‬ ‫התהילה והכבוד לעומת ההפסד וההשפלה‪.‬‬ ‫זמן "מבוזבז"‪ ,‬בשל הצורך להרגיע את‬
‫התהילה מצד אחד וההשפלה מצד אחר‬ ‫הילדים ולכוון אותם לפעילות כיתתית‪.‬‬
‫‪.10‬כדורגל מפתח הערצה‬ ‫הן רגשות שמבוגרים מתקשים להכיל‪,‬‬ ‫תפקידה של ההפסקה הוא אכן לאפשר‬
‫בגיל מוקדם מדי‬ ‫קל וחומר ילדים‪ .‬ילדים הנושאים עמם‬ ‫לילדים לנוע‪ ,‬לרוץ‪ ,‬לשחק וליהנות‪ ,‬אולם‬
‫תחושת הפסד ועלבון מן ההפסקה לוקחים‬ ‫משחקים מהירים ופיזיים מדי מחזירים‬
‫כדורגל כענף ספורט מטיל צל כבד על‬ ‫אתם את התחושה גם אל הכיתה‪ ,‬ומתקשים‬ ‫אותם לכיתות חמים מדי‪ .‬כל מחנך מכיר‬
‫כל ענפי הספורט האחרים וכמעט מבטל‬
‫אותם לחלוטין‪ .‬הדבר נכון גם בתוך הענף‬

‫‪5‬‬

‫אז מה אומרים‪:‬‬ ‫בקלישאה יש‬ ‫מה הבעיה פה בעצם?‬ ‫משפט אופייני‪:‬‬ ‫מתי אומרים‪:‬‬ ‫חשוב לחנך‬
‫מי שרוצה לעבוד‬ ‫גרעין של אמת‪:‬‬ ‫כל רעיון גדול‪ ,‬גם של קבוצה‪" ,‬ראשיתו באיזה יחיד" (ג'ון סטיוארט מיל‪" ,‬על‬ ‫פעם שמנו דגש על עבודה יחידנית‪ ,‬אבל שוק‬ ‫בבתי ספר שהלמידה בהם מבוססת‬ ‫לעבודת צוות‬
‫בקבוצה‪ ,‬שיהיה בריא‪.‬‬ ‫בקלישאה הזאת לא‬ ‫החירות")‪ .‬מה יש בשוק העבודה שמצדיק חינוך לעבודת צוות? לא שאני מתנגד‬
‫מצאתי אותו‪ ,‬את גרעין‬ ‫העבודה של ימינו ושל העתיד (ע"ע חינוך‬ ‫פרויקטים ובכל שאר בתי הספר‬
‫האמת‪ ,‬אבל אחפש‪.‬‬ ‫לעבודת צוות‪ ,‬חלילה‪ ,‬אבל מה נפלא בה כל כך? בכל צוות יש אחד שנושא‬ ‫מכין ילדים לעתיד) מחייב עבודת צוות‪.‬‬ ‫(שמתקנאים בהם משום מה); בשעה‬
‫במרבית העול‪ ,‬יש טרמפיסטים שקוצרים תהילת שווא‪ ,‬ואילו הרוב אינם מבינים‬ ‫שנותנים עבודה לקבוצה שלמה שאינה‬

‫על מה מדובר‪ .‬רבותיי‪ :‬נותרנו יצורים אינדיווידואלים! לכו תתלוננו אחר כך‬ ‫מעוניינת לעבוד בצוותא‪.‬‬
‫באוניברסיטה שחינכו אתכם ל"עבודת צוות" ולכן נכשלתם‪.‬‬

‫‪51‬‬ ‫קלישאות‪ ,‬מוסכמות והבלים מקובלים‬ ‫הד החינוך‬ ‫‪50‬‬
‫יולי ‪2017‬‬

‫קרב שין בשין‪ :‬האם יש מקום לכדורגל בבתי הספר?‬

‫ישראל שורק‬ ‫עצמו‪ ,‬לא רק ברמת הקבוצות‪ ,‬אלא גם ברמת‬
‫השחקן היחיד‪ :‬רק שחקנים אחדים מגיעים‬
‫על הנוקשות‪:‬‬ ‫לדרגת כוכבי־על‪ .‬הסיקור שלהם אין־‬
‫דברים שמחנכים‬ ‫סופי וכל הזרקורים מופנים אל פעילותם‬
‫במגרש הכדורגל ואל אורחות חייהם מחוצה‬
‫דוגמטים אינם‬ ‫לו‪ .‬העולם הכלכלי הופך אותם לתעשייה‬
‫רואים‬ ‫שלמה‪ .‬חשוב לומר כי אין פסול בהערצה‪.‬‬
‫בני נוער זקוקים למושאי הערצה והזדהות‬
‫כליברל בעל אופי שמרני במקצת‪ ,‬אני אומר למחנכים‬ ‫כדי לפתח את זהותם שלהם‪ .‬ואולם ראוי‬
‫פטרנליסטים ובראשם האנתרופוסופים‪ :‬לחירות האדם‬ ‫שההערצה לשחקן‪ ,‬לזמר או לאמן תגיע‬
‫יש מחיר‪ .‬מחיר כבד‪ .‬גם לחירות הילד יש מחיר‪ .‬לא קל‬ ‫מתוך הערכה לפועלו וליכולותיו של‬
‫האיש‪ ,‬ולא מעצם השתייכותו לקבוצת‬
‫לשלם מחירים‪ ,‬אבל אלה שאינם מוכנים לשלם אותו‬
‫יחיו בדיקטטורה צחיחה של הראוי‪ ,‬הנכון והצודק‬ ‫ספורט מסוימת‪.‬‬

‫שאת חירותו אנו מגבילים אינו‬ ‫יותר‪ :‬גבולותיו של הפטרנליזם‬ ‫התיר או לאסור כדורגל בבית הספר? התשובהל‬ ‫‪.11‬לכדורגל מאפיינים‬
‫מודע למשמעות המעשה (או המחדל)‬ ‫החינוכי‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬האם ובאיזו‬ ‫אגרסיביים וגסים‬
‫שלו או שמידת הרציונליות שלו מוגבלת‪.‬‬ ‫מידה רשאים מחנכים והורים לכפות את‬ ‫האנתרופוסופית חדה‪ :‬לאסור‪ .‬התשובה שלי‪ :‬להתיר‬
‫כאשר מדובר בפטרנליזם כלפי ילדים השדה פרוץ‬ ‫אמונותיהם‪ ,‬העדפותיהם ואף את חרדותיהם על הילדים?‬ ‫ואף לעודד‪ ,‬אבל כפעילות חינוכית‪ .‬לא כשטח הפקר‬ ‫אתגר גדול העומד לפתחנו‪ ,‬המחנכים‪,‬‬
‫את העדפותינו ושנאותינו אנו נוהגים לעטוף באידאולוגיה‬ ‫הוא חינוכם של הילדים ליראת כבוד‪,‬‬
‫לגמרי‪.‬‬ ‫כוזבת כדי להסוות את הממד השרירותי שלהן‪ .‬אדגים זאת‬ ‫סמוי מן העין‪ ,‬שמפקיר את החלשים לגורלם‪.‬‬ ‫לשיחה‪ ,‬להקשבה ולעבודה קבוצתית‪.‬‬
‫ •"האם תניח לילד להכניס את המסרגה לתוך השטקר?" לא‪.‬‬ ‫דרך עיון בנימוקים שבגינם אוסרים מחנכי ולדורף (הזרם‬ ‫הנחת היסוד הליברלית גורסת שאנשים יכולים לפעול כרצונם‬ ‫אתגר זה משמעו הכנה לחיים והוא לב לבם‬
‫אבל האם נובע מכך שעלינו לקבוע לו באילו משחקי דמיון או‬ ‫האנתרופוסופי) על תלמידיהם לשחק כדורגל‪.‬‬ ‫במגבלה אחת‪ :‬גרימת נזק לאחרים‪ .‬לענייננו‪ ,‬יכול להיות שמשחק‬ ‫של החיים בבית הספר‪ .‬חיים כאלה‪ ,‬טוב‬
‫כדורגל‪ ,‬כדורסל או מחניים יפקיע את החצר הקטנה מרשותם של‬ ‫להם שיתנהלו על מי מנוחות ובמינימום‬
‫יצירה ישחק בכל רגע נתון?‬ ‫פטרנליזם ברוטלי בכסיות של משי‬ ‫כלל אזרחי בית הספר לטובת מעטים המשחקים בה‪ .‬די בעובדה‬ ‫אלימות ותוקפנות‪ .‬כל מי שצופה במשחקי‬
‫ •"האם אתה מכחיש שמבוגרים יודעים דברים שילדים אינם‬ ‫זו לבדה‪ ,‬מנקודת מבט ליברלית‪ ,‬כדי לאסור על משחקי כדור‬ ‫כדורגל במגרשים או בטלוויזיה רואה‬
‫יודעים?" לא‪ .‬אבל גם ילדים יודעים דברים שמבוגרים אינם‬ ‫פטרנליזם הוא פגיעה בחירותו של אדם לטובתו הוא‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫בהפסקות‪ ,‬ממש כשם שראוי לאסור משחקי פינג־פונג בחופי ים‬ ‫עברות קשות במיוחד‪ ,‬שבמהלכן שחקנים‬
‫איסור על נסיעה ללא חגורת בטיחות או על רחצה בים ללא‬ ‫בועטים ברגלי חבריהם ואף פוצעים אותם‬
‫יודעים‪.‬‬ ‫נוכחות מציל‪ .‬כאשר מדובר בהגבלה פטרנליסטית על מבוגרים‬ ‫הומי אדם‪.‬‬ ‫פציעות חמורות‪ .‬גם הראש מגויס למשחק‪,‬‬
‫ •"האם אתה כופר בעובדה שתפקיד המבוגרים הוא להציב‬ ‫אנחנו חשים חובה למצוא לה הצדקות‪ .‬מדוע? מפני שחירות האדם‬ ‫כלומר‪ ,‬יכול להיות שבהקשרים רבים‪ ,‬ליברלים כמוני ואנטי־‬ ‫אך לא כאיבר חושב‪ ,‬מחייך‪ ,‬משוחח‪ ,‬אלא‬
‫גבולות?" לא‪ .‬אבל האם בזה מסתכם תפקידם? והאם גבולות‬ ‫היא המרכיב המרכזי בכבודו ומשום שהחופש הוא נקודת המוצא‬ ‫ליברלים כמו יפתח שילוני‪ ,‬הכותב כאן בעד הגישה האנתרופוסופית‬ ‫כאיבר הנוגח בכדור עור מנופח‪ .‬הראש‬
‫צריכים להיקבע רק באופן דיכוטומי‪ :‬כן לשחק או לא לשחק?‬ ‫של השקפת עולם דמוקרטית וליברלית‪ .‬על כן כל פגיעה בחופש‪,‬‬ ‫התומכת בהוצאת הכדורגל מבתי הספר היסודיים‪ ,‬יגיעו למסקנה‬ ‫כנבוט‪ .‬זאת ועוד‪ :‬המחווה הבולטת במשחק‬
‫גם למטרות ראויות‪ ,‬טעונה הנמקה‪ .‬מה צריכה לכלול הנמקה טובה‬ ‫דומה‪ .‬זה לא מפתיע‪ .‬גם סוציאליסטים וחרדים יכולים לשתף‬ ‫הכדורגל היא מחווה של אנטיפתיה; בעיטה‬
‫ •"האם שמורה לו‪ ,‬לילד‪ ,‬הזכות לטעות?" כן‪ .‬ככה לומדים‪.‬‬ ‫להגבלה פטרנליסטית? שני תנאים לפחות‪ :‬האחד‪ ,‬בלי ההגבלה‬ ‫פעולה בנוגע לאכיפת חוקי העבודה בשבת‪ ,‬למשל‪ .‬מה שהזעיק‬ ‫מהירה של הכדור מן השחקן והלאה‪.‬‬
‫דוגמת הכדורגל מצביעה על נטייה פטרנליסטית נוקשה‪,‬‬ ‫הפטרנליסטית קיים סיכון ממשי שייגרמו לאדם תוצאות קשות‪,‬‬ ‫אותי לתגובה לא היתה הגישה האנתרופוסופית עצמה אלא דרך‬ ‫במשחקי כדור אחרים לעומת זאת המחוות‬
‫דורסנית‪ ,‬של מחנכי ולדורף‪ .‬שחקן כדורגל מפורסם אמר פעם‬ ‫אולי בלתי הפיכות‪ .‬האחר‪ ,‬יש לנו טעמים טובים לחשוב שהאדם‬ ‫החשיבה שביטא שילוני במאמרו‪ .‬לא המסקנה‪ ,‬אלא הלכי הרוח‬ ‫הן של מסירה ידנית בעלת כוונה אל עבר‬
‫בטלוויזיה את המשפט הבא‪ ,‬שעורר לגלוג רב‪" :‬זה שאתה צודק לא‬ ‫וסוגי הנימוקים‪ ,‬שאולי מבטאים מה שרבים חושבים‪ .‬לכן מוזמנים‬ ‫אדם אחר הקולט אליו את הכדור – מחוות‬
‫אומר שאני צריך להסכים אתך"‪ .‬המשפט אינו ראוי ללגלוג‪ .‬יש‬ ‫גם הקוראים שאין להם עניין בכדורגל לבחון את הסוגיה הרחבה‬ ‫רכות בהרבה מהמחוות בכדורגל‪ .‬כדורגל‬
‫בו אמת עמוקה‪ .‬אדם הוא בן חורין לקבל החלטות שגויות‪ .‬חינוך‬ ‫רווי לא רק אלימות פיזית‪ ,‬אלא גם עטוף‬
‫בשלל התנהגויות שליליות של שחקנים‬
‫ולדורף מציל את הילדים מטעויותיהם ומקעקע את חירותם‪.‬‬ ‫ושל אוהדים‪ :‬ויכוחים עם השופט‪ ,‬קללות‪,‬‬
‫יריקות (מעשה שאינו מקובל כמעט‬
‫בשום ענף ספורט אחר)‪ ,‬קריאות גזעניות‬
‫והשלכת חפצים אל המגרש‪ .‬התנהגות גסה‬
‫על המגרש עשויה להיות מועתקת לכיתות‬
‫הלימוד ולמרחב החברתי‪ .‬‬

‫‪6‬‬

‫אז מה אומרים‪:‬‬ ‫בקלישאה יש גרעין של אמת‪:‬‬ ‫מה הבעיה פה בעצם?‬ ‫משפט אופייני‪:‬‬ ‫מתי אומרים‪:‬‬ ‫להשקיע בכישרונות‬
‫תלמד מה שצריך ללמוד‪.‬‬ ‫יש מתאם (קורלציה) גבוה בין‬ ‫לבני אדם יש רצון חופשי‪ .‬למכוניות יש חוזקות‬ ‫"אנחנו לא רוצים להיות כמו‬ ‫משפט מובהק של‬ ‫("חוזקות") של הילד‬
‫לדמוקרטים שבינינו אפשר‬ ‫רצונות לבין חוזקות‪ .‬הרבה‬ ‫וחולשות – "אמנם האוטו זולל דלק אבל יש לו‬ ‫מנהלים מתקדמים‬
‫לומר‪ :‬תלמד מה שאתה רוצה‬ ‫פעמים אנשים אוהבים את‬ ‫חוזקות! הוא מאיץ למאה קמ"ש תוך עשר שניות"‪.‬‬ ‫אותם בתי ספר שמגדלים‬ ‫ושל מורים בשיעורים‬
‫ללמוד‪ .‬נעזור לך לממש את‬ ‫התחומים שהם טובים בהם‪.‬‬ ‫מי אמר לכם‪ ,‬גבירותיי ורבותיי‪ ,‬שבני אדם רוצים‬ ‫תלמידים בינוניים למכביר‪.‬‬
‫רצונך (ודוק‪ :‬לא את "חוזקתך"!)‬ ‫שיחזקו את חוזקותיהם? בני אדם‪ ,‬וגם ילדים הם בני‬ ‫אנחנו מאתרים את החוזקות‬ ‫פרטניים‪.‬‬

‫אדם‪ ,‬רוצים לחזק את מה שהם רוצים לחזק‪.‬‬ ‫של הילד ומשקיעים בהן!"‬

‫סדנאות קיץ‬ ‫קלישאות‪ ,‬מוסכמות והבלים מקובלים‬ ‫הד החינוך‬ ‫‪52‬‬
‫במכון מופ״ת‬ ‫יולי ‪2017‬‬

‫‪ - NLP‬בקבוצות‬ ‫שכדורגל הוא משחק ג'נטלמני המשוחק על ידי ברברים‪ .‬טענתו‬ ‫כדורגל הוא הספורט‬
‫של שילוני שלכדורגל מאפיינים גסים מעידה על אי־הבנה‬ ‫הכי קבוצתי בעולם‬
‫ה–‪ NLP‬היא גישה אימונית ממוקדת מטרה אשר כוללת ארגז כלים מגוון‪ :‬מיומנויות‪ ,‬אבני יסוד וטכניקות המאפשרות לנו להתחבר‬ ‫עמוקה של המשחק ומאפייניו‪ .‬מסירה בכדורגל יכולה להיות‬
‫ולחבר למשאבים‪ ,‬לפרק אמונות מגבילות‪ ,‬לשנות התנהגות אוטומטית‪ ,‬לפרוץ גבולות ולהשיג מטרות בכל תחום‪ .‬הקורס יספק‬ ‫מלאת התכוונות ורגש‪ ,‬ממש כמו בכדורסל‪ .‬כאשר שחקן נפצע‬ ‫"כדורגל"‪ ,‬אומר שילוני‪" ,‬הוא משחק פחות קבוצתי ממה‬
‫תשובות וכלים ישימים לעבודה ולאימון קבוצתי‪ .‬עוד נלמד כיצד לשלב את מיומנויות ה‪ NLP-‬בעבודה הקבוצתית וכיצד לשלב תכנים‬ ‫וקבוצתו מרחיקה את הכדור כדי שיוכל לקבל טיפול‪ ,‬הקבוצה‬ ‫שחושבים"‪ .‬זו טענה שגויה בתכלית‪ .‬מי שחושב שקבוצתיות‬
‫השנייה מחזירה את הכדור אל קבוצתו של השחקן שנפצע כאשר‬ ‫פירושה שכל חברי הקבוצה תורמים תמיד ובכל הנסיבות בדיוק‬
‫מעולם ה–‪ NLP‬בסדנאות‪ .‬דגש מיוחד יינתן להמרת טכניקות פרטניות לעבודה קבוצתית‪.‬‬ ‫מגיע תורה לחדש את המשחק‪ .‬בתום משחקים רבים באים שחקני‬ ‫אותה "כמות של תועלת" הופך את המושג "קבוצתי" לטכני‬
‫ההרשמה לקורס מותנית בהרשמה ליום המבוא שיתקיים בתאריך ‪ .5/7/2017‬יום המבוא יעניק למשתתפים יסודות ועקרונות מעולם‬ ‫הקבוצה המנצחת לנחם את שחקני הקבוצה המפסידה ויש קבוצות‬ ‫ומשמים‪ .‬האם בעבודת צוות בבית הספר‪ ,‬בבית החולים‪ ,‬בקרן‬
‫שהקהל שלהן מריע להן גם אחרי הפסדים‪ .‬כדורגל הוא אחת‬ ‫המחקר ובכל מקום אחר אין לפעמים בולטות מסוימת של "כוכב"‬
‫ה‪ .NLP-‬בעלי תעודת ‪ NLP Practitioner‬ממוסד מוכר פטורים מהשתתפות ביום המבוא‪.‬‬ ‫הזירות החשובות בעולם למאבק נגד תופעת הגזענות וכמעט כל‬ ‫זה או אחר? האם זה מחליש את המוחלשים? להפך‪ .‬כל טעות של‬
‫היקף‪ 3 :‬מפגשים בני ‪ 5‬שעות‪ .‬סה"כ ‪ 15‬שעות‬ ‫התאחדויות הכדורגל במדינות העולם משתפות פעולה במאבק‬ ‫"מוחלש" (זו מילה חסרת מובן בכדורגל‪ ,‬אבל נניח לזה כעת)‬
‫זה‪ .‬שחקנים לבנים ושחורים ובני לאומים שונים משחקים יחד‪.‬‬ ‫יכולה לעלות לקבוצה בהפסד ולכן כל בורג בקבוצה חשוב‪ .‬חשבו‬
‫מועדים‪ 24/7/2017 ,23/7/2017 :‬ו‪ ,25/7/2017-‬בשעות ‪14.00-10.00‬‬ ‫אפשר לומר שמלבד מועדון הכדורגל הישראלי בית"ר ירושלים‪,‬‬ ‫על ענפי ספורט כמו אתלטיקה (כל אחד מתחרה בכל אחד אחר)‪,‬‬
‫עלות‪ 450 :‬ש״ח‬ ‫הידוע לשמצה בנקודה זו‪ ,‬קבוצות כדורגל הן בדרך כלל מופת של‬ ‫שחייה (כנ"ל)‪ ,‬טניס‪ ,‬שיט ומה לא‪ .‬בעצם‪ ,‬להוציא אולי כדורעף‪,‬‬
‫אין קבוצתי מן הכדורגל‪ .‬תנו דעתכם שגם אם ליאו מסי ורונלדו‬
‫מרצה‪ :‬טלי בן יעקב ‪( M.Sc‬הטכניון חיפה)‪ ;NLP Trainer ,‬בוגרת קורס ‪ NLP Trainer‬במכללת רטר בחסות אוניברסיטת חיפה‪,‬‬ ‫חברות שחוצה צבע‪ ,‬גזע ולאומיות‪.‬‬ ‫היו מצטרפים‪ ,‬נניח‪ ,‬לקבוצת הפועל תל אביב‪ ,‬זה לא היה הופך‬
‫ובעלת ‪ ,NLP Master Practitioner‬לרבות התמחות בריפוי טראומה בכלי ה‪.NLP-‬‬ ‫בה בעת‪ ,‬נכון שיש בכדורגל‪ ,‬בשל היותו יצרי ופופולרי כל‬
‫כך‪ ,‬גילויים של מתח‪ ,‬השתלהבות ופריקת עול שחורגים מגבולות‬ ‫אותה לקבוצה הטובה בעולם ואף לא לקבוצה הטובה בישראל‪.‬‬
‫שחרור מחרדת בחינות בכלי ה–‪NLP‬‬ ‫הטעם הטוב‪ .‬המשטרה מעדיפה לפעמים שקהל אוהדים של קבוצה‬
‫לא ילווה אותה כלל למשחק נגד יריבה מושבעת מחשש לאלימות‪.‬‬ ‫"בכדורגל קשה להפסיד"‪.‬‬
‫חרדת בחינות היא אחד הנושאים אשר מטרידים ילדים‪ ,‬בני נוער ומורים רבים‪ .‬ל‪ NLP-‬כלים מגוונים לשחרור מפחדים וחרדות‪ ,‬וכן‬ ‫אבל בנקודה זו עלינו לשוב ולהזכיר כי ענייננו הוא בכדורגל‬ ‫ובמחניים קל?‬
‫לחיבור אנשים למשאבים ולעוצמות פנימיות המאפשרים להם להגיע לתפקוד מיטבי‪.‬‬ ‫של בתי ספר‪ ,‬ולא בניתוח תופעה שלילית כזאת או אחרת‪ .‬האם‬
‫בבתי הספר אמור הצוות החינוכי להפקיר את הזירה כליל‪ ,‬גם‬ ‫"ילדים צעירים אינם יכולים לשאת הפסד"‪ ,‬כותב שילוני‪.‬‬
‫במהלך הקורס נציג סט של כלים יישומיים הנשענים על טכניקות אפקטיביות ידועות מתחום ה–‪ .NLP‬הכלים מותאמים הן לעבודה‬ ‫אם המשחקים מתקיימים בהפסקות? אני חושב שלא‪ .‬ההעדפה‬ ‫מדוע תופעה פסיכולוגית זו‪ ,‬בהנחה שהיא נכונה ומבוססת‪ ,‬מופנית‬
‫פרטנית והן לעבודה קבוצתית‪.‬‬ ‫של מחנכי ולדורף לאסור על משחקי כדורגל במקום לראותם‬ ‫כלפי הכדורגל דווקא? מדוע דרך ההתמודדות הראויה אתה‪ ,‬לדעת‬
‫מחנכי ולדורף‪ ,‬היא הוצאת הכדורגל מהעולם? לא קל להפסיד‪ .‬לא‬
‫ההרשמה לקורס מותנית בהרשמה ליום המבוא שיתקיים בתאריך ‪ .5/7/2017‬יום המבוא יעניק למשתתפים יסודות ועקרונות מעולם‬ ‫כהזדמנות חינוכית מן המעלה הראשונה מדאיגה ומעציבה‪.‬‬ ‫לילדים ולא למבוגרים‪ .‬ניחא‪ .‬אבל דווקא בקבוצה‪ ,‬בעיקר אם היא‬
‫ה‪ .NLP-‬בעלי תעודת ‪ NLP Practitioner‬ממוסד מוכר פטורים מהשתתפות ביום המבוא‪.‬‬ ‫מלוכדת‪ ,‬קל יותר לשאת הפסד‪ .‬ההפסד הוא של הקבוצה כולה‪,‬‬
‫היקף‪ 3 :‬מפגשים בני ‪ 5‬שעות‪ .‬סה"כ ‪ 15‬שעות‬ ‫חוכמת האדם איננה בריחה מפניו‬ ‫בניגוד להפסד של הילד המסוים שנתפס ראשון בתופסת‪ ,‬נמצא‬
‫מועדים‪ 10/7/2017 ,9/7/2017 :‬ו‪ ,11/7/2017-‬בשעות ‪14.00-10.00‬‬ ‫ראשון במחבואים‪ ,‬הוצא מן המשחק במחניים‪ ,‬זז קצת ב"אחת שתיים‬
‫עלות‪ 450 :‬ש״ח‬ ‫כאשר המחנכים האנתרופוסופים מנמקים את התנגדותם‬
‫לכדורגל הם מבלבלים לגמרי בין צפייה במשחק לבין מאפיינים‬ ‫שלוש דג מלוח" או סתם דרך על הקו במשחק הקלאס‪.‬‬
‫מרצה‪ :‬טלי בן יעקב ‪( M.Sc‬הטכניון חיפה)‪ ;NLP Trainer ,‬בוגרת קורס ‪ NLP Trainer‬במכללת רטר בחסות אוניברסיטת חיפה‪,‬‬ ‫קבוצתיים של אוהדים ובין שני אלה לבין השתתפות פעילה‬
‫ובעלת ‪ ,NLP Master Practitioner‬לרבות התמחות בריפוי טראומה בכלי ה‪.NLP-‬‬ ‫במשחק‪ .‬כך למשל‪ ,‬הנימוק "הכדורגל צובע את העולם בצבעים‬ ‫עושר‪ ,‬עוני וכדורגל‬
‫אחידים" ומוביל לזיהוי של צבעי העולם עם צבעי קבוצת‬
‫תאטרון ככלי לחינוך לדו‪-‬קיום‬ ‫הכדורגל מקורו בתרבות של מחנות אוהדים מסוימים והוא אינו‬ ‫"הכסף הגדול"‪ ,‬כותב שילוני‪" ,‬משחית את הנפש"‪ .‬אני חותם‬
‫קשור בשום אופן להשתתפות פעילה במשחק‪ .‬הרי אותו מאפיין‬ ‫על זה‪ .‬אך הבנת המציאות שמתלווה לטענה זו מביכה ממש‪ .‬האם‬
‫לתאטרון יש היכולת להביא הן את הקהל הן את השחקנים אל תוך חוויה משותפת ‪ -‬רגשית‪ ,‬יצירתית ומהנה‪ .‬במהלך הסדנה נגלה‬ ‫של הזדהות מוחלטת עם צבע המדים יוכל להתקיים כאשר אין‬ ‫לילדי כיתה ד' בקריית אתא יש חוזה בברצלונה? האם ילדי כיתה‬
‫באמצעות למידה והתנסות מעשית באילו דרכים התכונות הייחודיות של התאטרון עשויות לתרום להבנה הדדית בין אנשים מרקע‬ ‫משחקים כדורגל בבית הספר והוא יוכל שלא להתקיים כאשר כן‬ ‫ו' בעפולה מפרסמים את נייקי? זה שיש בעולם כוכבי־על הופך את‬
‫תרבותי שונה‪ .‬בסוף הסדנה המשתתפים יוכלו להסיק מסקנות באשר לתפקידו של התאטרון בתהליכים של חינוך לדו‪-‬קיום בחברות‬ ‫משחקים‪ .‬ההנמקות של מחנכי ולדורף מבטאות סלידה מתרבות‬ ‫הכדורגל לספורט עשיר? בדיוק להפך! ממשכנות העוני של ריו‪,‬‬
‫ההמונים הכלל־עולמית הקרויה כדורגל‪ ,‬ואין בינה לבין חוויית‬ ‫דרך חופי צפון אפריקה‪ ,‬בדרכי עפר בפיליפינים ועד מדבריות‬
‫הנתונות בסכסוך‪.‬‬ ‫קזחסטן בואכה ישראל – ילדים משחקים כדורגל מפני שהם‬
‫היקף‪ 3 :‬מפגשים בני ‪ 5‬שעות‬ ‫המשחק עצמה ולא כלום‪.‬‬ ‫אוהבים לשחק כדורגל‪ .‬אפילו פרוטה שחוקה לא יוצאת להם מזה‪.‬‬
‫מועד‪ 31/7/2017 ,24/7/2017 :‬ו‪ ,7/8/2017-‬בשעות ‪15.00-10.00‬‬ ‫הערצה? עולם המוזיקה הפופולרית טומן בחובו לפעמים‬ ‫אם יש ספורט מובהק של עניים הרי זה כדורגל‪ .‬אם יש ספורט‬
‫סממני הערצה וסגידה לכוכבי פופ‪ .‬האם בשל כך נאסור על האזנה‬ ‫שהוא משאת נפשם של אנשים פשוטים וקשי יום הרי זה כדורגל‪.‬‬
‫עלות‪₪ 450 :‬‬ ‫למוזיקה? ומה כל הרבותא במוסד שנקרא בית ספר ובפרקטיקה‬ ‫דווקא ילדים שלומדים בחינוך ולדורף היוקרתי מחוברים לכסף‬
‫מרצה‪ :‬מריאנה הררה ‪ -‬שחקנית תאטרון‪ ,‬היסטוריונית של האמנות ודוקטורנטית לחינוך באוניברסיטת חיפה; במסגרת הדוקטורט‬ ‫שנקראת חינוך אם אלה שמופקדים עליה משוכנעים שעליהם‬ ‫יותר‪ ,‬הרבה יותר‪ ,‬מילדים שמשחקים כדורגל ברחבי העולם ומן‬
‫שלה היא חוקרת את תפקיד התאטרון בתהליכים של חינוך לבין‪-‬תרבותיות; בעבר עבדה כשחקנית תאטרון וכמורה לתאטרון קהילתי‬ ‫לעקור רכיב של תרבות האדם במקום להתמודד באומץ ובאהבה‬ ‫הילד הממוצע בישראל‪ .‬זה חינוך יקר‪ ,‬יוקרתי ועשיר‪ .‬מצחיק וגם‬
‫עצוב שמחנכי ולדורף מרחיקים את ילדיהם העשירים מן הספורט‬
‫בסנטיאגו דה צ'ילה; כיום היא עוסקת בחינוך בלתי פורמלי באמצעות אמנויות ומשחק‪.‬‬ ‫עם מאפייניה השליליים?‬ ‫של העניים בטענה ש"כדורגל מחובר לכסף"‪ .‬לא‪ ,‬רבותיי‪ .‬כדורגל‬
‫אילו הייתי מחנך ולדורף לא הייתי ממהר להצדיק את התדמית‬
‫לפרטים נוספים ולהרשמה‬ ‫ממכווןפ"ת‬ ‫הרברבנית‪ ,‬המתנשאת והמתבדלת שדבקה בי‪ .‬הייתי משתף‬ ‫הוא השפה המגשרת היחידה בין עניי כל העולם‪.‬‬
‫במשחק בנים ובנות‪ ,‬מסייע לתחושת יחד של המשתתפים‪ ,‬מלמד‬
‫להרשמה באופן מקוון‪:‬‬ ‫בית ספר למחקר ולפיתוח תכניות‬ ‫לשאת הפסד בנועם ובכבוד‪ ,‬מעודד את השחקנים הזוטרים בשתי‬ ‫הכדורגל הוא ספורט אצילי במהותו‬
‫בהכשרת עובדי חינוך והוראה במכללות‬ ‫הקבוצות ומקבל על עצמי אחריות חינוכית על משחק הכדורגל‬
‫‪www.mofet.macam.ac.il/sadnaot‬‬ ‫– פרקטיקה מקרבת לבבות‪ ,‬שנותרה‪ ,‬גם אם לא נאהב זאת כלל‪,‬‬ ‫אמירה מפורסמת ומבדחת גורסת שרוגבי (דומה לפוטבול‬
‫הבית שלך להתפתחות מקצועית‬ ‫פיסת החיבור התרבותית בין אזרחי כל העולם ובעיקר בין מדוכאי‬ ‫אמריקאי) הוא משחק ברברי המשוחק על ידי ג'נטלמנים‪ ,‬בעוד‬
‫להרשמה טלפונית ‪ -‬מינהל לומדים‪ :‬טל' ‪ ,03-6901426/401‬פקס ‪03-6901481‬‬ ‫כל העולם‪ .‬‬
‫לפרטים נוספים‪[email protected] | 03-6988622 :‬‬

‫פתיחת הסדנה מותנית במספר הנרשמים‬

‫‪55‬‬ ‫קלישאות‪ ,‬מוסכמות והבלים מקובלים‬ ‫הד החינוך‬ ‫‪54‬‬
‫יולי ‪2017‬‬

‫דון קישוט הערבי‬

‫השטן״‪ .‬שמועות מספרות שהספר אינו‬ ‫ומדוע אירופאים ואמריקאים התקשו‬ ‫את לימודיו בתיכון התחיל ללמוד‬ ‫האויב שאהב אותנו‬
‫תרגום או עיבוד‪ ,‬אלא פרי עטו של פז‬ ‫להבינה‪ ,‬יש לתת להם את הספר הזה‪.‬‬ ‫בקולג׳ ויקטוריה באלכסנדריה ונדד‬ ‫(או לפחות ניסה)‬
‫אגב‪ ,‬אף שהספר זכה לשבחים רבים‬ ‫משם לשלוחה בקהיר‪ .‬בשנת ‪1947‬‬
‫עצמו‪.‬‬ ‫ותורגם לצ׳כית ולעברית‪ ,‬הוא לא נחל‬ ‫התחיל ללמוד בפקולטה לרפואה‬ ‫היֹה היה סופר מצרי‪ ,‬וגיה גאלי שמו‪ ,‬שביקר בישראל מיד אחרי מלחמת ששת הימים‪ .‬לאחר‬
‫פז תרגם בחופזה את "בירה במועדון‬ ‫הצלחה מסחרית‪ .‬הרומן שרד על המדף‬ ‫באוניברסיטת קהיר ומשם עבר ללמוד‬ ‫שנשתכח מן הלב כמעט כליל מתעורר כעת עניין מחודש בדמותו באנגליה‪ ,‬בארצות הברית‬
‫הביליארד"‪ ,‬אף על פי שהוא לא רכש‬ ‫כסוד ספרותי המוכר בעיקר לתלמידי‬ ‫בסורבון בפריז‪ ,‬אך נשר מהלימודים‬
‫את זכויות התרגום‪ .‬הוא הוציא אותו‬ ‫מזרח תיכון באנגליה ובארצות הברית‬ ‫וגם במולדתו העתיקה‪ .‬מי הוא היה? מה ביקש להשיג? מדוע נמוג במחשכי התודעה?‬
‫לאור בהוצאה קטנה שפתח‪ ,‬כנראה‬ ‫ולערבים חובבי תרבות אנגלית‪.‬‬ ‫בשנת ‪.1953‬‬
‫בתקווה שזו תהיה הצלחה שיוכל‬ ‫כשלמדתי בשנת חילופי סטודנטים‬ ‫ב־‪ 1957‬״נמלט״ גאלי ממצרים‬
‫באוניברסיטת אוקספורד היה לי‬ ‫לאירופה‪ .‬המילה נמלט מופיעה‬
‫"שלום ייתכן רק אם‬ ‫מורה‪ ,‬דוקטורנט מצרי‪ ,‬אשר כלל את‬
‫ישראלים באמת ירצו‬ ‫"בירה במועדון הביליארד" ברשימת‬ ‫וגיה גאלי‪:‬‬ ‫"ככל שדיברתי עם‬ ‫בריאיון לבי־בי־סי הסביר גאלי את‬ ‫וקצת אחרי תום מלחמת ששת הימים‪.‬‬ ‫נתן אודנהיימר‬
‫בשלום‪ ...‬אם הממשלה‬ ‫קריאת החובה בקורס‪ .‬פתחתי את‬ ‫המצרי הראשון‬ ‫אנשים בדרגים הגבוהים‪,‬‬ ‫היתר הכניסה שקיבל לישראל כך‪:‬‬ ‫״אני פה במשימה עיתונאית״‪.‬‬
‫הספר לראשונה בבר מרווח מלא‬ ‫שהגיע לישראל‬ ‫"העליתי בספר בקשה לשלום עם‬
‫הישראלית תהיה‬ ‫קהל ומשכתי מבטים תמהים כשכבר‬ ‫מרצונו החופשי‬ ‫עם מקבלי ההחלטות‪,‬‬ ‫ישראל וניסיתי להזכיר למצרים את‬ ‫ביומנו כתב גאלי שהוא עושה‬
‫מורכבת מישראלים‬ ‫בשורות הראשונות התחלתי לצחוק‬ ‫הרגשתי פחות ופחות‬ ‫הסבל של היהודים בגרמניה ומזרח‬ ‫״את הגימיק של מצרי שמראיין את‬
‫שמרגישים זיקה וקרבה‬ ‫מההומור החד של דמות המספר‬ ‫שיש סיכוי לשלום בינינו"‬ ‫אירופה‪ .‬תיארתי גם את השחיתות‬ ‫הישראלים״‪ .‬ה"סקופ" העיתונאי שלו‬ ‫־‪ 23‬ביולי ‪ 1967‬נחתה בנמלב‬
‫לערבים‪ ,‬לא למערב"‬ ‫של מעמד הקצינים המצרי – האליטה‬ ‫היה שהוא העיתונאי המצרי הראשון‬
‫ברומן‪ ,‬ראם‪ .‬‬ ‫במירכאות משום שלא ברור אם באמת‬ ‫שמבקר בישראל אחרי מלחמת ששת‬ ‫התעופה טיסה של חברת‬
‫למנף‪ .‬הספר יצא בכריכה רכה‪ ,‬על‬ ‫ראם דומה מאוד לווגיה גאלי‬ ‫היה בסיכון‪ .‬הוא נהנה לומר שלא‬ ‫החדשה שלנו״‪.‬‬ ‫הימים‪ ,‬והוא קיווה שהטריק הזה ימצב‬ ‫התעופה הסקנדינבית ‪.SAS‬‬
‫נייר זול‪ ,‬בגודל שנכנס לכיס אחורי‬ ‫עצמו‪ .‬הוא בן למשפחה קופטית בת‬ ‫היתה לו ברירה אלא להיות גולה‪.‬‬ ‫ברישום היומן הראשון שלו‬ ‫אותו כמומחה למזרח תיכון ויזניק את‬ ‫בין הנוסעים שירדו מהמטוס היה גבר‬
‫של ג׳ינס‪ .‬העיצוב היה מחריד ועל‬ ‫המעמד הגבוה‪ ,‬אביו מת והשאיר אותו‬ ‫גאלי נדד משטוקהולם להמבורג‬ ‫מישראל כתב‪ :‬״הנה אני‪ ,‬כפי שאמרתי‬ ‫הקריירה שלו‪ .‬אבל מדוע שהרשויות‬ ‫רזה‪ ,‬מזוקן ובהיר עור שנראה בשנות‬
‫הספר הופיע כיתוב צעקני‪ :‬״הסנסציה‬ ‫ואת אמו מרוששים‪ .‬וראם‪ ,‬כמו גאלי‪,‬‬ ‫ושלח ידו בעבודות כפיים למשך‬ ‫למישהו אתמול‪ ,‬׳המצרי הראשון‬ ‫הישראליות יסכימו שעיתונאי‬ ‫השלושים לחייו‪ ,‬אף שהיה מבוגר‬
‫הגדולה של השנה!!! אל תחמיצו!!!״‪.‬‬ ‫חובב שתייה‪ ,‬הימורים ונשים‪ .‬במידה‬ ‫כמה שנים‪ .‬בזמן שעבד במפעל‬ ‫שמבקר בישראל מזה ‪ 15‬שנה׳‪ .‬׳כן‪,‬׳‬ ‫ממדינת אויב ייכנס לארץ?‪ ‬הן הסכימו‪.‬‬ ‫יותר‪ .‬הוא נכנס לנמל התעופה וניגש‬
‫הספר לא הצליח‪ .‬ההוצאה נעלמה‬ ‫רבה מגולל הסיפור את ההתעוררות‬ ‫בגרמניה – מדינה שלא אהב ותיאר‬ ‫ענה אותו איש‪ ,‬׳המצרי הראשון‬ ‫גאלי הורשה להיכנס לישראל ושהה‬
‫מעל פני האדמה‪ ,‬ופז נתקע עם‬ ‫הפוליטית של גאלי‪ .‬הוא גדל במעמד‬ ‫את אנשיה כקרים – השלים את‬ ‫שהגיע מרצון׳‪ ,‬ושנינו צחקנו׳"‪.‬‬ ‫לביקורת הדרכונים‪.‬‬
‫עותקים רבים ללא שימוש‪ .‬אף על פי‬ ‫שבו ״לא פוגשים כמעט מצרים״‬ ‫כתיבת הרומן הראשון והיחיד שלו‬ ‫ישראל החזיקה באסירים רבים אחרי‬ ‫בה שישה שבועות‪.‬‬ ‫״אתה רוצה לומר לי״‪ ,‬אמר הפקיד‪,‬‬
‫שנברתי בארכיונים וניסיתי לשוחח‬ ‫ושאנגלית וצרפתית שגורות בו יותר‬ ‫"בירה במועדון הבילארד"‪ ,‬שראה אור‬ ‫גאלי חשב שישראל התירה‬ ‫מוודא ששמע היטב‪ ,‬״שאתה מצרי‪,‬‬
‫עם הדמויות הפועלות באותן שנים‪,‬‬ ‫מערבית‪ ,‬מעין בועה בלב מצרים –‬ ‫בלונדון ב־‪ .1964‬הרומן התחבב מאוד‬ ‫המלחמה‪.‬‬ ‫לו להיכנס בזכות הרומן הסטירי‬
‫לא הצלחתי לגלות מי היה אחראי‬ ‫שראתה בעצמה חלק מהמערב יותר‬ ‫על מבקרים והתקבל באהדה גם אצל‬ ‫שהוא כתב על צעירי מצרים אחרי‬ ‫אדון וגיה גאלי?״‬
‫לרעיון למכור את העותקים שנותרו‬ ‫סופרים אחרים‪ .‬היו שטענו אז כי אם‬ ‫החיים היו במערב‬ ‫מהפכת הקצינים של נאצר בשנות‬ ‫״כן״‪ ,‬ענה גאלי והושיט לפקיד את‬
‫בשם אחר – ״משקאות חריפים ונשים‬ ‫מאשר ממצרים עצמה‪.‬‬ ‫רוצים להסביר למישהו כיצד נראתה‬ ‫החמישים‪ ,‬״בירה במועדון הביליארד״‬ ‫הדרכון שלו‪ .‬הפקיד הישראלי נעץ‬
‫זולות״‪ .‬לכבוד השם החדש הוחלפה גם‬ ‫מצרים בשנות החמישים והשישים‬ ‫וגיה גאלי נולד ב־‪ 1927‬או ‪1929‬‬ ‫– ספר שהסופרת המצרייה המפורסמת‬ ‫מבט ארוך בדפי הדרכון והתעכב על‬
‫הכריכה‪ ,‬והספר הצטרף לסדרה של‬ ‫הסופר המצרי‬ ‫באלכסנדריה למשפחה קופטית‬ ‫אדהאף סואייף קראה לו ״אחד הרומנים‬ ‫מסמך הוויזה‪ ,‬אחר כך ביקש ממנו לבוא‬
‫ספרות ארוטית‪ ,‬שמנתה בין השאר גם‬ ‫היחיד שפרסם רומן‬ ‫עשירה בת המעמד הגבוה‪ .‬משסיים‬ ‫הטובים ביותר שנכתבו על מצרים״‪.‬‬ ‫אחריו לחדר אחר‪ .‬גאלי מצא את עצמו‬
‫ספרים כגון ״אורגיות בחצר הצאר״‬ ‫עומד לפני איש ביטחון שלהפתעתו‬
‫ו״הנימפומנית הסוטה״‪ .‬חרף המיתוג‬ ‫ארוטי בעברית‬ ‫פנה אליו בערבית בלהג מצרי ושאל‬
‫המחודש‪ ,‬לא זכו גאלי או פז לתהילה‬ ‫אותו מה מביא אותו לישראל חודש‬
‫כמה חודשים לאחר שראה הספר‬
‫בישראל‪.‬‬ ‫אור באנגליה ב־‪ 1964‬נפל עותק לידיו‬ ‫‪7‬‬
‫באופן מפתיע‪ ,‬גאלי מעורר‬ ‫של ישראלי בשם אורי פז‪ .‬פז היה‬
‫לאחרונה עניין מחודש‪ .‬הרומן שלו‬ ‫סופר ומתרגם של טקסטים משונים‬
‫יצא לאור מחדש בארצות הברית‬ ‫וסנסציוניים‪ .‬הוא תרגם‪ ,‬או "עיבד מן‬
‫ובאנגליה‪ ,‬תורגם לראשונה לערבית‬ ‫המקור האנגלי"‪ ,‬כפי שכתוב בספר‬
‫ונמכר בחוצות קהיר ואלכסנדריה‪.‬‬ ‫עצמו‪ ,‬ספר בשם ״דמונקרטיה – שלטון‬

‫אז מה אומרים‪:‬‬ ‫בקלישאה יש גרעין של אמת‪:‬‬ ‫מה הבעיה פה בעצם‪:‬‬ ‫משפט אופייני‪:‬‬ ‫מתי אומרים‪:‬‬ ‫לא חשוב‬
‫הפעם אענה שלא כהרגלי‪ :‬עושים‪ .‬מפסיקים לתת ציונים ומעודדים את הטובים‬ ‫בקלישאה הזאת כל מילה אמת‪.‬‬ ‫שלא מתכוונים ברצינות‪ .‬אין ציונים‬ ‫"אני תמיד אומר לילדים שלי‬ ‫מתי לא?‬ ‫הציונים‪ ,‬העיקר‬
‫שבתלמידים שלא לגשת לבחינות הבגרות‪ .‬מספיק שיהיו אלף תלמידים מעולים בארץ‬ ‫‪ /‬לתלמידים שלי‪ :‬זה שאתם‬ ‫שיהיו בני אדם‬
‫שאינם אוחזים בציוני בגרות כדי לגרום לאוניברסיטאות לשנות את שיטת המיון‪ .‬או אז‬ ‫בלהיות בני אדם‪ ,‬ובסוף מתקבלים‬
‫לתיכון היוקרתי ‪ /‬לפקולטה‬ ‫מעולים זה ממש לא מעניין‬
‫תהפוך הקלישאה לאמת צרופה‪.‬‬ ‫אותי! העיקר שתהיו בני אדם!"‬
‫היוקרתית אלה שיש להם ציונים‬
‫טובים‪ ,‬בין שהם "בני אדם" ובין‬

‫שלא‪.‬‬

‫מדור אינפורמטיבי‬ ‫קלישאות‪ ,‬מוסכמות והבלים מקובלים‬ ‫הד החינוך‬ ‫‪56‬‬
‫יולי ‪2017‬‬

‫במכללה האקדמית לחברה ואמנויות לומדים‬ ‫השינוי‬ ‫ממנו פיסת נייר״‪ .‬הקהל מחא כפיים‪,‬‬ ‫שלא היו אנטי־ישראלים‪ .‬נדמה‬ ‫גם יומניו עומדים להתפרסם בימים‬
‫לתואר השני מחנכים‪ ,‬מדריכים‪ ,‬יועצים ופעילים‬ ‫מתחיל בך‬ ‫הברנש עזב‪ ,‬אבל האירוע נחרת בלבו‪.‬‬ ‫שישראלים זוכרים את העבר רק‬ ‫אלה בשלושה חלקים בהוצאת‬
‫חברתיים המעוניינים לרכוש מיומנויות לשיפור‬ ‫הוא כתב ביומן שמה שאירע שם‬ ‫האוניברסיטה האמריקאית של‬
‫השיח בקבוצה ובחברה ולהוביל שינוי‪ .‬ייחודה של‬ ‫כשהוא לטובתם‪.‬‬ ‫קהיר‪ .‬הכרך הראשון כבר ראה אור‪.‬‬
‫המכללה הינה בשילוב האמנויות ככלי לקידום‬ ‫״ניפץ [אותו] לרסיסים״‪ .‬‬ ‫נדמה שגאלי ניסה להגיד‬ ‫אחד הנושאים העיקריים בספר‪,‬‬
‫שבעה חודשים אחר כך‪ ,‬״ביום‬ ‫לישראלים שאם הם רוצים להיות‬ ‫הבטחותיה הנכזבות של המהפכה‪ ,‬זכה‬
‫דיאלוג פתוח ומטפח‪.‬‬ ‫האגרוף״ – ‪ 26‬בדצמבר ‪ ,1968‬בלע‬ ‫חלק מהמזרח התיכון עליהם לבחור‬ ‫לרלוונטיות מחודשת אחרי אירועי‬
‫גאלי בקבוק של כדורי שינה‪ .‬זה לא‬ ‫צד‪ :‬לגלות סולידריות עם שכניהם‬
‫ללמוד בכיתה? עדיף ללמוד בקבוצה‬ ‫נכנסים למכללה ומרגישים בבית‬ ‫היה ניסיון ההתאבדות הראשון שלו‪,‬‬ ‫לשכונה או לתמוך במעצמות‬ ‫‪ 2011‬במצרים‪ ,‬האביב הערבי‪ .‬‬
‫וכפי שנהג ברגעים של מצוקה‪ ,‬גם‬ ‫הקולוניאליות‪ .‬לגאלי‪ ,‬כמו לרבים עד‬
‫הלימודים במכללה שמים דגש משמעותי על‬ ‫עצם היום הזה‪ ,‬היתה תקווה שיהודים‬ ‫הביקור בישראל‬
‫השיח הפתוח והצמיחה האישית של כל סטודנט‪.‬‬ ‫באותו לילה הוא כתב ביומנו‪.‬‬
‫השיעורים מתקיימים בקבוצות קטנות‪ ,‬בישיבה‬ ‫אני עומד להרוג את עצמי הלילה‪.‬‬ ‫מזרחים יביאו לשינוי‪:‬‬ ‫גאלי קיווה כאמור ש״הגימיק‬
‫בתצורת ח‪ ,‬המעודדת השתתפות ושיחה פתוחה‬ ‫שלום ייתכן רק אם ישראלים‬ ‫של המצרי שמראיין את הישראלים״‬
‫הגיעה העת‪ .‬אני‪ ,‬כמובן‪ ,‬שיכור‪.‬‬ ‫באמת ירצו בשלום‪ .‬זה יכול‬ ‫יזניק את הקריירה שלו‪ ,‬והיה נרגש‬
‫בקבוצה‪.‬‬ ‫אבל הרי אילו הייתי פיכח זה‬ ‫מאוד לקראת הנסיעה אשר שינתה‬
‫לקרות רק אם הממשלה‬ ‫את התפיסה שלו על מדינת היהודים‪.‬‬
‫למידה באמצעות חוויה והתנסות‬ ‫היה הרבה יותר מסובך‪ .‬אבל מה‬ ‫הישראלית תהיה מורכבת‬ ‫בריאיון שלו עם הבי־בי־סי לאחר‬
‫עוד אני יכול לעשות‪ ,‬יקרים‬ ‫מישראלים שמרגישים זיקה‬ ‫ביקורו סיפר כי טרם בואו היה לו יחס‬
‫המכללה מאמינה בדרך של לימוד באמצעות‬ ‫שלי? שום דבר‪ ,‬באמת‪ .‬כלום‪.‬‬ ‫וקרבה לערבים‪ ,‬לא למערב‪ .‬יש‬ ‫חיובי ביותר לישראל‪ ,‬אך ההיכרות‬
‫חוויה‪ ,‬המביאה ללמידה משמעותית והתפתחות‬ ‫ישראלים כאלה אבל הם יהודים‬ ‫שלו עם האנשים בירושלים‪ ,‬תל אביב‬
‫אישית‪ .‬על בסיסם של התכנים האקדמיים‪,‬‬ ‫והרגע הדרמטי ביותר בחיים שלי‬ ‫מזרחים ואין להם כוח פוליטי‪.‬‬
‫מתווספות סדנאות‪ ,‬סיורים ועבודה מעשית‪ ,‬התורמות להבנת התכנים‬ ‫– הרגע האותנטי היחידי – הוא‬ ‫אחרי הכול‪ ,‬רוב המפלגות‬ ‫וחיפה אכזבה אותו קשות‪:‬‬
‫אכזבה ענקית‪ .‬כבר בלעתי את‬ ‫הפוליטיות ממומנות על ידי‬ ‫אני עדיין בעד הבנה הדדית‬
‫התיאורטיים וליישומם‪.‬‬ ‫התנועה הציונית במערב ולכן הן‬ ‫בין הערבים וישראל‪ .‬אך בעוד‬
‫המוות שלי‪ .‬אני יכול להקיא אותו‬ ‫פרו־מערביות [‪ ]...‬אם יש ממשלה‬
‫לא רק לשבת במכללה – לצאת אל החברה‬ ‫החוצה לו הייתי רוצה‪ .‬אבל בכנות‬ ‫בישראל שרוצה בשלום הדבר‬ ‫שקודם היתה הטענה שלי‬
‫הראשון שהיא צריכה לעשות הוא‬ ‫מופנית לערבים‪ ,‬עכשיו אני‬
‫חלק משמעותי בתואר השני בחברה ואמנויות הוא העבודה המעשית‪ ,‬המפגישה את הסטודנטים עם‬ ‫וביושר‪ ,‬אינני רוצה [‪ ]...‬אינני‬ ‫להתפנות מצדה של תעלת סואץ‬ ‫מרגיש שישראל אשמה הרבה‬
‫קבוצות במגוון מסגרות‪ ,‬איתם הם מקימים פרויקטים ייחודיים‪ .‬הסטודנטים מציינים את העבודה‬ ‫עושה זאת בעצב‪ .‬להפך‪ ,‬אני‬ ‫[סיני]‪ .‬בנוסף ישראל מוכרחה‬ ‫יותר מהערבים במצב הלוחמני‬
‫המעשית כשיא אישי‪ ,‬בו הם משתמשים בבסיס האקדמי ובמיומנויות שרכשו במהלך התואר‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫עושה זאת בשמחה ואפילו (מצב‬ ‫להכיר בפלסטינים לשעבר‬
‫קיומי ומילה שתמיד אהבתי)‬ ‫המתקיים במזרח התיכון‪.‬‬
‫נערכים מידי סמסטר סיורים וביקורים המפגישים את הסטודנטים עם קבוצות ומגזרים בחברה‬ ‫כאזרחים שווי זכויות‪.‬‬ ‫השינוי התפיסתי שלי לא נבע‬
‫הישראלית באופן אינטימי ואישי‪.‬‬ ‫בשלווה‪.‬‬
‫עשרה ימים לאחר מכן נפטר‬ ‫ה״בגידה״ במצרים‬ ‫מקריאת ספרים או צלילה‬
‫מאזנים בין תואר אקדמי לבין קריירה ומשפחה‬ ‫גאלי בבית החולים‪ .‬מאז מותו השתנו‬ ‫לדיונים גאוגרפיים או פוליטיים‬
‫היחסים בין ישראל למצרים על‬ ‫גאלי לא זכה לראות את הנשיא‬
‫מסגרת הלימודים גובשה מתוך הבנה כי הסטודנטים במכללה הינם‬ ‫נייר ההסכמים‪ ,‬אך בפועל הציבור‬ ‫סאדאת נואם בכנסת ב־‪ ,1977‬את‬ ‫מתוחכמים‪ ,‬אלא משיחות‬
‫אנשים עובדים‪ ,‬בעלי משפחות ומחויבויות אישיות וחברתיות‪.‬‬ ‫הישראלי והציבור המצרי שטופי‬ ‫חתימת ההסכם ב־‪ 1978‬עם ראש‬ ‫ידידותיות ולא רשמיות עם‬
‫הלימודים מתקיימים במהלך יום שבועי בשנה הראשונה‪ ,‬כאשר‬ ‫דעות קדומות‪ .‬למרות הסכם השלום‪,‬‬ ‫הממשלה בגין או את פינוי סיני‬ ‫ישראלים כששהיתי במדינה‬
‫בשנה השניה‪ ,‬מתווסף חצי יום של עבודה מעשית‪.‬‬ ‫עדיין מדובר בשלום קר‪ .‬עדיין מסוכן‬ ‫ב־‪ .1982‬כמה חודשים אחרי שחזר‬ ‫שלהם‪ .‬ככל שדיברתי עם אנשים‬
‫למצרים להתראות ולהתחבר עם‬ ‫מישראל ביטלה ממשלת מצרים את‬ ‫בדרגים הגבוהים‪ ,‬עם מקבלי‬
‫גליה כובש‪ ,‬בוגרת התואר‪ ,‬על האיזון בין התואר לחיים‪:‬‬ ‫ישראלים‪ ,‬כפי שהסביר לי מכר מצרי‪,‬‬ ‫האזרחות המצרית שלו‪ .‬באותה העת‬ ‫ההחלטות‪ ,‬הרגשתי פחות ופחות‬
‫"אני עובדת במשרה מלאה והרבה מעבר לכך‪ ,‬יש לי משפחה גדולה‬ ‫שכן מיד יניחו שהם בוגדים שעוזרים‬ ‫גם התחזקה ידידותו עם כמה אנטי־‬ ‫שיש סיכוי לשלום בינינו‪.‬‬
‫ציונים ישראלים לשעבר‪ .‬עם אחד‬ ‫לקראת סוף הריאיון הוא מספר‪:‬‬
‫ויוזמות חברתיות שאני מעורבת בהן‪ .‬התואר אף פעם לא הפריע‪:‬‬ ‫לאויב לרגל‪.‬‬ ‫מהם‪ ,‬עקיבא אור‪ ,‬ממייסדי מצפן‪ ,‬הוא‬ ‫ישראלים שאלו אותי לעתים‬
‫הסרט המצרי ״בני הדודים״ ("ולאד‬ ‫נשא דברים באוניברסיטה בלונדון‪.‬‬ ‫קרובות‪" :‬מה עלינו לעשות כדי‬
‫הרבה ממה שאני עושה כאן‪ ,‬אני מיישמת בעבודה ולהיפך‪"...‬‬ ‫אלעם") (‪ )2009‬עוסק באישה מצרייה‬ ‫גאלי כתב ביומנו שלפני תחילת‬ ‫שיהיה לנו שלום עם הערבים?"‬
‫המגלה שבעלה סוכן מוסד‪ .‬הוא חוטף‬ ‫האירוע ״ברנש מסוף האולם קם ואמר‬ ‫התשובה שלי היתה ועודנה‪:‬‬
‫הזדמנות לשינוי‬ ‫אותה ואת שני ילדיהם לתל אביב‬ ‫׳כתבתם על הפוסטרים שלכם שווגיה‬ ‫לתמוך בתנועות הפרוגרסיביות‬
‫ומנסה להכריח אותה לגור עמו‪ .‬די‬ ‫גאלי מצרי‪ .‬אני נציג של הממשלה‬ ‫במזרח התיכון‪ .‬להגיד לערבים‪:‬‬
‫התואר השני בחברה ואמנויות הוא הזדמנות נפלאה לחולל שינוי‬ ‫לצפות בסרט הזה כדי להבין את גודל‬ ‫המצרית‪ .‬אדון גאלי איננו מצרי‪ .‬הוא‬ ‫"איננו מכשירים בידי המעצמות‬
‫השנאה והחשדנות שיש בלב מצרים‬ ‫האימפריאליסטיות לעיצוב‬
‫אישי‪ ,‬באמצעות מסגרת אקדמית המשלבת התנסויות אישיות‪,‬‬ ‫ערק לישראל׳״‪.‬‬ ‫העולם הערבי"‪[ .‬ישראלים‬
‫רבים כלפי ישראל‪ .‬‬ ‫גאלי היה המום‪ .‬הוא ענה מיד‬ ‫צריכים] להודות כי המלחמה‬
‫מעשית‪.‬‬ ‫ועבודה‬ ‫האמנויות‬ ‫מתחום‬ ‫סדנאות‬ ‫בעוד שהמנהיגים שלנו מסתדרים‬ ‫ש״ממשלה אינה יכולה לשלול את‬ ‫בסואץ ב־‪ 1956‬היתה הטעות‬
‫מצוין מאחורי הקלעים‪ ,‬הם אינם‬ ‫זהותו של אדם גם אם היא שוללת‬ ‫הגדולה ביותר שעשו‪ ,‬מפני שהיא‬
‫אם הגיע הזמן שלך לשינוי – הדרך מתחילה במכללה האקדמית לחברה ואמנויות‬ ‫מעודדים קשרים בין אנשים פשוטים‪.‬‬ ‫טלטלה ערבים רבים‪ ,‬כמוני‪,‬‬
‫זו טענה מוכרת משני צדי המתרס‪.‬‬
‫ההרשמה לשנת הלימודים תשע"ח בעיצומה‬ ‫האם ישנם עוד טיפוסים כמו וגיה‬
‫לפרטים ‪076-8622022‬‬ ‫גאלי‪ ,‬שיהיו אמיצים ותימהונים די‬
‫הצורך כדי לפרוץ דרך חדשה? ‪‬‬

‫‪59‬‬ ‫קלישאות‪ ,‬מוסכמות והבלים מקובלים‬ ‫הד החינוך‬ ‫‪58‬‬
‫יולי ‪2017‬‬

‫רוצים כלים? בבקשה!‬

‫אם יש לך רעל בעיניים‪,‬‬
‫השאר פחות חשוב‬

‫במשך ארבע‪-‬עשרה שנה ניהלה ד"ר עליזה בלוך את בית הספר המקיף ברנקו וייס‬
‫בבית שמש‪ .‬כיום היא מנהלת את רשת בתי הספר‪ .‬הביוגרפיה החינוכית העשירה שלה‬
‫וחזון אמיץ‪ ,‬ישיר ופשוט משתקפים בספרה "לבנות את הגשר הזה" וגם במפגש הבלתי‬
‫אמצעי‪ .‬מה שמבדיל מורים טובים מהשאר‪ ,‬היא טוענת‪ ,‬הוא תחושת המשמעות שלהם‬

‫הספר לא יכול להיות בועה שמנותקת‬ ‫"אני רוצה שבית הספר יהיה מאוד‬ ‫התפקיד שלי הוא‬ ‫כותבת בספר ומוסיפה בעל פה‪" :‬כל‬ ‫ספר? מה ביקשת להשיג?‬ ‫– היא חוזרת להזדמנויות החינוכיות‬ ‫אמתי מור‬
‫מההוויה של תלמידיו‪ .‬ילד יוצא‬ ‫רלוונטי‪ .‬אני תמיד אומרת שכמנהלת‬ ‫לתת לכל ילד את‬ ‫מנהל‪ ,‬בכל דקה נתונה‪ ,‬לכל החלטה‬ ‫"רציתי לתת מוטיבציה לאנשים‬ ‫שהיא מצאה בכל משבר‪.‬‬
‫מהבית‪ ,‬מגיע לכמה שעות ללימודים‪,‬‬ ‫בית ספר התפקיד שלי הוא לתת לכל‬ ‫מפתח ה"מס ֶטר"‬ ‫שלו יש השלכות‪ .‬אם הוא התכוון ואם‬ ‫לנסות‪ ,‬להעז‪ ,‬לא לפחד‪ .‬הרבה פעמים‬ ‫פרפרזה על טולסטוי‪ ,‬כלב‬
‫חוזר הביתה‪ ,‬רואה טלוויזיה‪ ,‬פייסבוק‪,‬‬ ‫ילד את מפתח ה'מס ֶטר'‪ .‬להקנות לו‬ ‫לאו‪ .‬המחשבה ש'עכשיו אני אטפל‬ ‫אנחנו שבויים בקונספציות‪ ,‬אבל אני‬ ‫בלוך מנהלת היום את רשת‬
‫חברים‪ ,‬משפחה‪ .‬בית הספר חייב‬ ‫יכולת ותחושת מסוגלות לפתוח כל‬ ‫צילום‪ :‬רפי קוץ‬ ‫בערכים‪ ,‬אחרי זה קצת סוציאליזציה‪,‬‬ ‫טוענת שהתריס דמיוני‪ .‬אם אתה רק‬ ‫התיכונים של ברנקו וייס ומובילה‬ ‫בתי הספר המאושרים‬
‫להתכתב עם כל העולמות של הילד‪,‬‬ ‫דלת שהוא רוצה‪ ,‬שהוא מאמין בה‬ ‫אחרי זה ביקורתיות' וכן הלאה זו‬ ‫שם את היד אתה יכול לדחוף קדימה‪.‬‬ ‫מפגשי שולחן עגול בין חילונים‬ ‫דומים זה לזה‪ ,‬ואילו‬
‫אחרת הוא לא רלוונטי‪ .‬אם אנחנו‬ ‫וחולם עליה‪ .‬וה'מסטר' הזה הוא גם‬ ‫אשליה‪ .‬הנחת העבודה שלי היא שבכל‬ ‫מה שהיה הוא לא מה שיהיה‪ .‬אין גבול‬ ‫לחרדים בבית שמש‪ .‬היא מקווה‪,‬‬ ‫האומללים – כל אחד אומלל בדרכו‬
‫רוצים שהילד ישמע אותנו אנחנו‬ ‫בעבודה על תחושת מסוגלות‪ ,‬גם‬ ‫פעולה שלנו יש גם קידום הישגים‪,‬‬ ‫למה שאפשר לנסות‪ ,‬לעשות‪ ,‬לפרוץ"‪.‬‬ ‫לדבריה‪ ,‬שלצד מורים ומנהלים‪ ,‬שהם‬ ‫שלו‪ .‬בית הספר התיכון המקיף‬
‫חייבים להיות רלוונטים לכל העולמות‬ ‫במתן כלים‪ ,‬גם במתן תעודות‪ ,‬גם‬ ‫גם מימוש עצמי‪ ,‬גם הנחלת תרבות‪.‬‬ ‫בשלב מוקדם בספר מתייחסת‬ ‫קהל היעד המתבקש של הספר‪ ,‬ייכנסו‬ ‫ברנקו וייס בית שמש אינו "אומלל"‬
‫שלו‪ .‬אני חושבת שההיתפסות של בית‬ ‫בעזרה להרחבת רפרטואר החלומות‬ ‫להגיד מראש 'אני בית ספר שמפתח‬ ‫בלוך לוויכוח שהיה לה עם יורם הרפז‬ ‫למעגל הקוראים גם אנשים אחרים‪.‬‬ ‫ממש‪ ,‬אבל סיפורו המורכב והמאתגר‬
‫ספר לערך אחד‪ ,‬חשוב ככל שיהיה‪,‬‬ ‫שלו‪ ,‬עזרה בעיצוב תמונת העתיד‪ .‬זה‬ ‫חשיבה'? אני מתחברת לזה‪ ,‬אבל‬ ‫(עורך "הד החינוך" בעבר)‪ ,‬שהיה דמות‬ ‫(בתרגום ל"דוגרית" – סיפורו הקשה)‬
‫לא משנה מהו הערך‪ ,‬הופכת את בית‬ ‫צריך להתכנס לכל שיעור‪ ,‬פעילות‪,‬‬ ‫לחשוב שזו תמצית העשייה החינוכית‬ ‫מפתח בגרעין המייסד של בית הספר‬ ‫"קודם כול שיקראו אותו אנשים"‪.‬‬ ‫נפרש לקוראי הספר "לבנות את הגשר‬
‫הספר ללא רלוונטי‪ .‬כי ילד הוא סיפור‬ ‫של בית הספר זה לא להיות בעולם של‬ ‫ושאף לממש בו את החזון של קהילות‬ ‫אנשים?‬ ‫הזה" (ידיעות ספרים‪ )2017 ,‬דרך מגוון‬
‫אירוע‪ ,‬הפסקה ופגישה במסדרון"‪.‬‬ ‫הילד‪ .‬העולם של הילד מורכב מדברים‬ ‫חשיבה‪ ,‬שמקדם את תהליך הלמידה‬ ‫רחב של דוגמאות מפורטות עד כאב‪,‬‬
‫שלם וגדול"‪.‬‬ ‫את לא מקבלת את הדרישה‬ ‫שהם הרבה יותר גדולים והרבה יותר‬ ‫העמוקה של התלמידים ופיתוח‬ ‫"שיסתכלו על הילד‪ ,‬המורה‪ ,‬עובד‬ ‫דרך הבעיות והסיבוכים שתלמידים‪,‬‬
‫הספר מלא דוגמאות למשברים‬ ‫של צבי לם להכריע בין "ההגיונות‬ ‫רחבים‪ .‬זה חוסר הבנה של המציאות"‪.‬‬ ‫דרכי החשיבה שלהם על חשבון‬ ‫הניקיון‪ ,‬כעל סיפור שלם‪ .‬לא כעל‬ ‫הורים‪ ,‬מורים‪ ,‬עובדים ובתי ספר‬
‫שעברו על תלמידים‪ ,‬הורים‪ ,‬מורים‬ ‫מטרות מתחום ה"סוציאליזציה"‪ ,‬כגון‬ ‫מישהו שצריך לעשות חמש יחידות‬ ‫כקהילה נקלעים אליהם בשגרה‪ .‬זוהי‬
‫ועובדים בבית הספר שכדרכם של בני‬ ‫הסותרים של ההוראה"?‬ ‫אז מה את מציעה?‬ ‫הצלחה בבגרות וגיוס לצה"ל למשל‪.‬‬ ‫מתמטיקה או ללמוד למבחן בתנ"ך‪.‬‬ ‫מעין אוטוביוגרפיה פדגוגית שכתבה‬
‫"ההכרעה שלי מאוד ברורה‪ .‬בית‬ ‫בלוך חשבה אחרת‪" .‬בית ספר שקם‬ ‫לכל אחד מאתנו יש שק מאחוריו‪ ,‬אבל‬ ‫ד"ר עליזה בלוך‪ ,49 ,‬מנהלת בית‬
‫בבית שמש חייב להעניק לתלמידיו‬ ‫כשמורה נכנס לכיתה‪ ,‬או מנהל לחדר‬ ‫הספר המקיף בעיר בין השנים ‪2000‬‬
‫כלים להצלחה בעולם החיצוני"‪ ,‬היא‬ ‫ל־‪ .2014‬בלוך חוזרת בספר הזה אל‬
‫מורים‪ ,‬הוא רואה מולו אנשים"‪.‬‬ ‫המשברים שליוו אותה‪ ,‬אך חשוב מכך‬
‫את עומדת בראש רשת גדולה‬
‫של בתי ספר ומשפיעה בוודאי על‬ ‫‪8‬‬
‫מספר רב של מורים‪ .‬למה לכתוב‬

‫אז מה אומרים‪:‬‬ ‫בקלישאה יש גרעין של אמת‪:‬‬ ‫בכלל למצות את יכולותיהם בנסיבות‬ ‫מה הבעיה פה בעצם‪:‬‬ ‫משפט אופייני‪:‬‬ ‫מתי אומרים‪:‬‬ ‫למצות את‬
‫מנסים לעניין את התלמידים קצת‬ ‫לפעמים ניכר בתלמידים שהיו יכולים‬ ‫רגילות? יש הטוענים שגם בטהובן‬ ‫ראשית‪ ,‬תלמידים אינם תפוזים‬ ‫"היא תלמידה כל כך‬ ‫כאשר רוצים לדרבן‬ ‫היכולת‬
‫להרקיע שחקים אילו היו סקרנים יותר‪,‬‬ ‫מוכשרת! חבל שהיא לא‬ ‫תלמידים מוכשרים‬
‫יותר‪ ,‬לאתגר אותם קצת יותר‪,‬‬ ‫ואיינשטיין לא מיצו את יכולותיהם‪.‬‬ ‫ולא צריך למצות מהם דבר‪.‬‬ ‫ממצה את היכולת שלה‪ .‬היא‬ ‫ועצלים או לדרבן את‬
‫לפתות אותם למאמץ – קצת יותר‪.‬‬ ‫להוטים יותר‪ ,‬חרוצים יותר‪...‬‬ ‫הם היו מסוגלים להרבה יותר!‬ ‫שנית‪ ,‬האם את המוָרה‪ ,‬האם אתה‬ ‫יכולה להגיע רחוק!"‬ ‫הוריהם שידרבנו אותם‪.‬‬
‫המוֶרה‪ ,‬מיציתם את כישרונותיכם‬
‫בקיצור‪ ,‬מיצוי יכולת הוא במידה רבה‬ ‫ויכולותיכם? האם בני אדם יכולים‬
‫מושג חסר משמעות‪.‬‬

‫‪61‬‬ ‫קלישאות‪ ,‬מוסכמות והבלים מקובלים‬ ‫הד החינוך‬ ‫‪60‬‬
‫יולי ‪2017‬‬

‫"בית הספר לא יכול להיות בועה שמנותקת מההוויה של תלמידיו‪ .‬ילד יוצא מהבית‪,‬‬ ‫"עם כל הכבוד למנהל‪ ,‬שיהיה הכי טוב בעולם‪ ,‬כשהמורה סוגר את הדלת או פוגש‬
‫מגיע לכמה שעות ללימודים‪ ,‬חוזר הביתה‪ ,‬רואה טלוויזיה‪ ,‬פייסבוק‪ ,‬חברים‪ ,‬משפחה‪.‬‬ ‫את הילד במסדרון‪ ,‬זה הסיפור‪ .‬איכות בית הספר נקבעת במפגש מבוגר וילד‪ ,‬וזה‬

‫בית הספר חייב להתכתב עם כל העולמות של הילד‪ ,‬אחרת הוא לא רלוונטי"‬ ‫המורה‪ .‬איכות החינוך נמצאת ברגע המכונן הזה שבו המבוגר והילד נפגשים"‬

‫של המורים‪ ,‬האחים‪ ,‬של בית הספר‪.‬‬ ‫בית הספר מתערב בעניינים אישיים‬ ‫מנהל‪."...‬‬ ‫מטפורה שחוקה משהו גורסת‬ ‫כאלו שכותבים ספרים‪ ,‬בלוך מאמינה‬ ‫אדם‪ ,‬לא הסתדרו בקלות עם המערכת‬
‫ככל שבית הספר יתעסק מהותית‬ ‫של הילדים? שיעור מתמטיקה יכול‬ ‫כלומר‪ ,‬דבר המנהלת הוא‬ ‫שבית הספר הוא ספינה והמנהל – רב‬ ‫שבכוחם של מורים טובים לגבור‬ ‫ודרישותיה‪ .‬לדברי בלוך‪ ,‬סיפורים‬
‫בתחושת המשמעות של הילד‪ ,‬המקום‬ ‫להיעצר‪ ,‬אבל אחריות לילדים לא‬ ‫חובל‪ .‬יש מנהלים שמתרכזים בהשטת‬ ‫על הכול‪ .‬מה שמבדיל מורים טובים‬ ‫אלו הם המהות של עבודתה‪" .‬האתגר‬
‫שלו‪ ,‬הזהות שלו‪ ,‬המסוגלות‪ ,‬שאר‬ ‫יכולה להיעצר ברגע מסוים או בחניה‬ ‫השורה התחתונה‪.‬‬ ‫הספינה במסלולה הקבוע בנינוחות ויש‬ ‫מהשאר‪ ,‬היא טוענת‪ ,‬הוא תחושת‬ ‫שלי כאיש חינוך הוא לאתר את הסדק‬
‫הדברים ייבנו מאליהם‪ .‬זו לא שאלה‬ ‫"אני מאוד רוצה שמנהלים‬ ‫כאלו שלא מפסיקים להסיט את ההגה‬ ‫המשמעות שלהם‪" .‬יש אלמנט של‬ ‫שדרכו אני יכולה להגיע אל הילד‬
‫של כסף‪ .‬תחושת משמעות יכולה‬ ‫של בית הספר"‪.‬‬ ‫ישתמשו כמה שפחות בזכות הווטו‬ ‫ולתמרן בין הקרחונים והמערבולות‪.‬‬ ‫כניסה למקצוע‪ .‬מי המורים שנכנסים‬ ‫או אל המורה"‪ ,‬היא מסבירה‪" .‬לחפש‬
‫להיות חסרה גם לילדים שמגיעים‬ ‫לפעמים אלו הילדים עצמם‬ ‫שלהם‪ .‬בזכות שלהם להגיד 'החלטתי‬ ‫מהספר עולה תחושה שבלוך שייכת‬ ‫למערכת‪ ,‬מה איכותם‪ ,‬איזה ידע הם‬ ‫איפה ה ִּפרצה הזו שממנה אנחנו‬
‫וההורים שלהם שמסמנים לבית‬ ‫וזהו‪ ,‬עכשיו תתמודדו'‪ .‬מותר לעשות‬ ‫לסוג השני‪ .‬בשנות ניהולה עבר‬ ‫מביאים‪ ,‬מה הערכים שלהם‪ ,‬עד כמה‬ ‫יכולים לנבוע‪ .‬הרבה פעמים מנהלים‬
‫מבתים מאוד חזקים"‪.‬‬ ‫הספר את הגבול‪ .‬שאומרים "הלו‪,‬‬ ‫את זה לפעמים‪ ,‬אבל הייתי רוצה‬ ‫בית הספר שינויים ארגוניים רבים‬ ‫הם מקצועיים‪ .‬האם המורה מרגיש‬ ‫ומורים מבוהלים ממשבר חינוכי גדול‬
‫וזה חל באותה מידה על מורים‬ ‫מכאן זו האחריות שלי‪ ,‬לא שלכם‪".‬‬ ‫לעשות את זה רק בצמתים שבהם אני‬ ‫שנגעו לכל היבט של פעילותו –‬ ‫קורבן‪ ,‬פקיד מנוצל של המערכת או‬ ‫או קטן‪ .‬אני חיכיתי לרגעים האלה‪ ,‬כי‬
‫ומנהלים‪" .‬תחושת המשמעות מתחילה‬ ‫"כמעט במאה אחוז מהמקרים‬ ‫מרגישה שזהו‪ ,‬זה הקצה‪ .‬אני מעדיפה‬ ‫המבנה הפיזי‪ ,‬מערכות השעות ולוח‬ ‫האם יש לו משמעות? התפקיד שלנו‬ ‫הם הרגעים שבהם נוצר הסדק‪ ,‬שבו‬
‫מלמעלה‪ .‬מהמנהל‪ .‬ככל שניתן להם‬ ‫בית הספר זכה להמון הערכה בגלל‬ ‫להיות במקום של דיאלוג‪ ,‬כי כשהמורה‬ ‫השנה‪ ,‬תכניות הלימודים‪ ,‬המטרות‬ ‫הוא לייצר את האופציה השנייה‪ .‬זה‬
‫יותר תחושת משמעות לתפקיד‪,‬‬ ‫זה‪ .‬ההורים סמכו עלינו יותר‪ .‬וגם‬ ‫מרגישה שאכפת מהעמדה שלה‪ ,‬היא‬ ‫האסטרטגיות וכמובן ההתמודדויות‬ ‫מתחיל בלדאוג לפרטים הטכניים‬ ‫את יכולה להשפיע ולעשות"‪.‬‬
‫תחושת כוח של השפעה ועשייה‪,‬‬ ‫כשילדים נכשלו או נענשו זכינו לאמון‬ ‫גם מוכנה להתאמץ יותר‪ ,‬כי זה שלנו‪.‬‬ ‫שבשגרה עם משברים אישיים‬ ‫אבל בסופו של דבר הסיפור הוא‬ ‫אין משברים שאי אפשר לעבור?‬
‫ולא רק מילוי משימות וטפסים‪ ,‬הם‬ ‫מצד ההורים‪ ,‬כי הם הבינו שאנחנו‬ ‫ברגע שזה רק אינטרס של המנהלת‪,‬‬ ‫וקבוצתיים‪ ,‬המאלצים אנשי חינוך‬ ‫תחושת המשמעות של המורה‪ ,‬יכולת‬ ‫אין קשיים שאיש החינוך לא יכול‬
‫יהיו מנהיגים חינוכיים‪ ,‬ולא כסיסמה‪,‬‬ ‫רואים סיפור שלם‪ .‬שאכפת לנו מהם‪.‬‬ ‫אני אעשה את המינימום שאני חייבת‪.‬‬ ‫להכריע הכרעות מוסריות ופדגוגיות‬ ‫ההשפעה שלו‪ ,‬האמון שיש לו בכך‬
‫אמירה או קלישאה‪ .‬זה קשה למדינה‪,‬‬ ‫אחרת‪ ,‬למה אתה מתעסק בשאלה אם‬ ‫למה אני צריכה לשרת אותה? זה טנגו‬ ‫שהוא משפיע על המציאות‪ .‬בעיניי זה‬ ‫להם?‬
‫כי היא רוצה לייצר רגולציה ושליטה‪,‬‬ ‫הילד מתעורר או לא מתעורר‪ ,‬אם יש‬ ‫עדין‪ ,‬וחשוב להיות צנועים כי האמת‬ ‫בקצב מסחרר‪.‬‬ ‫שם‪ .‬כל היתר חשוב‪ ,‬אבל לא מספיק"‪.‬‬ ‫"אם כל ילד היה נולד להורים‬
‫אבל ככל שהמנהל יאמין בזה הוא‬ ‫לו מספיק אוכל או דברים מהסוג הזה‪.‬‬ ‫נמצאת ביותר ממקום אחד‪ ,‬ולפעמים‬ ‫מורים אינם אוהבים את התזזיתיות‬ ‫את מצטטת בספר את האמירה‬ ‫תומכים‪ ,‬מעודדים‪ ,‬היתה לו מוטיבציה‬
‫יקרין את זה הלאה למורים‪ ,‬והם‬ ‫נכון שזה יותר תובעני מאתנו כאנשי‬ ‫צריך לקחת צעד אחורה ולחשוב על‬ ‫הזאת‪ .‬הרבה פעמים הם יגידו שהם‬ ‫המפורסמת מדוח מקינזי שאיכות‬ ‫פנימית טבעית ולא היו לו או לבית‬
‫לתלמידים‪ .‬מורה הוא מלך‪ .‬הוא יכול‬ ‫חינוך‪ ,‬וזה גם לא מרפה‪ .‬זה לא מקום‬ ‫זה עוד פעם‪ .‬אני חושבת שמורים‬ ‫מעדיפים "שייתנו להם לעבוד" ושלא‬ ‫המערכת לא תעלה על איכות‬ ‫הספר מצוקות כלכליות‪ .‬האם אז היתה‬
‫לבנות תכנית לימודים‪ ,‬להעז‪ ,‬ליצור‪.‬‬ ‫עבודה רגיל שבו אתה זורק את העט‬ ‫יודעים להעריך‪ ,‬גם אם עמדתם לא‬ ‫ינחיתו עליהם שינוי כזה או אחר בכל‬ ‫המורים הנמצאים בה‪ .‬אבל גם איכות‬ ‫יותר הצלחה? אני לא יכולה לחתום על‬
‫לפעמים גם בניגוד למה שהמנהל‬ ‫בסוף היום ומחליף פיוז‪ .‬אתה בראש‬ ‫התקבלה‪ ,‬הם יודעים להעריך מתי‬ ‫שני וחמישי‪" .‬אין אידאולוגיה בשינוי‬ ‫המורים לא יכולה לעלות על איכות‬ ‫זה‪ .‬אולי כן‪ .‬לא ברור לי שהתוצרים‬
‫של עבודה כל הזמן ואחראי למה‬ ‫זה מתוך מקום של יושרה ואמונה‬ ‫למען שינוי"‪ ,‬אומרת בלוך‪" .‬אני לא‬ ‫המערכת‪ .‬גם המורה הטובה ביותר‪,‬‬ ‫היו גבוהים יותר‪ .‬אני חושבת שיש‬
‫חושב"‪.‬‬ ‫שקורה‪ .‬היו שנים שבכל חופשה היינו‬ ‫חינוכית ומתי זו כוחנות לשם הכוח‪.‬‬ ‫מאמינה בזה‪ .‬אחד האתגרים של מורים‬ ‫חדורת המוטיבציה והמקצועית‪,‬‬ ‫משהו בתהליכי התמודדות שמחייב‬
‫מה את מציעה למנהלים ולמורים‬ ‫צריכים להתמודד עם משהו והרגשנו‬ ‫הוא שהם הופכים לקבלני ביצוע של‬ ‫תתכנס לבינוניות ואפילו פחות‬ ‫אותך להיות מחודד‪ ,‬לשאול שאלות‪,‬‬
‫שמנסים לחולל שינוי בבית הספר‬ ‫(היא מוסיפה בחיוך) שהם כאילו חיכו‬ ‫וזה גם חלק מהסיפור"‪.‬‬ ‫גחמות גדולות‪ ,‬של אלו שמעליהם‬ ‫מכך בתוך מערכת שמקשה עליה‪,‬‬ ‫מחייב אותך כל הזמן לבדוק את‬
‫יש בספר דוגמאות שמטשטשות‪,‬‬ ‫בבית הספר ומחוצה לו‪ .‬גם אם אני‬ ‫עצמך‪ :‬האם הערכים שאני מדבר‬
‫שלהם?‬ ‫לחופשה כדי להסתבך"‪.‬‬ ‫אפילו מעלימות‪ ,‬את הגבול בין בית‬ ‫מסכימה עם רוח הדברים‪ ,‬קשה לי‬ ‫מעמיסה עליה ומגבילה אותה‪.‬‬ ‫עליהם רלוונטיים? האם כשיש‬
‫"זה לא באמת משנה מה השינוי‪.‬‬ ‫קצת לא הוגן עבור הצוות‪ ,‬לא?‬ ‫הספר למה שמחוצה לו; הבית‪,‬‬ ‫להיות קבלנית ביצוע‪ .‬באתי כמורה‬ ‫"התייחסתי בהרחבה בספר למה‬ ‫התנגשות ערכים אני יודע להכריע?‬
‫זה פחות חשוב‪ .‬יותר חשוב אם מי‬ ‫"אני לא חושבת שאנחנו מתנדבים‬ ‫הרחוב‪ ,‬האינטרנט‪ .‬מה הגישה שלך‬ ‫לעשות חינוך‪ ,‬להשפיע‪ ,‬ופתאום אני‬ ‫שמנהל יכול לעשות כדי להעצים‬ ‫האם אני יודע לגייס את האנשים?‬
‫שמוביל אותו מחובר אליו‪ ,‬מרגיש‬ ‫כשאנחנו עושים את זה‪ .‬זאת העבודה‬ ‫בעניין הזה? צריך להיות גבול בין‬ ‫את המורים‪ .‬החל במקום הפיזי‪ ,‬שיהיה‬ ‫יש קשיים שהם לא מחויבי המציאות‪.‬‬
‫שזה שלו‪ ,‬יודע למה הוא עושה את זה‪.‬‬ ‫תחום האחריות והשליטה של בית‬ ‫זזה הצדה כי יש משהו גדול ממני"‪.‬‬ ‫מקום לשבת ולעבוד ופינת קפה‬ ‫יש פרק שלם שבו אני מספרת על‬
‫אם יש לך רעל בעיניים השאר פחות‬ ‫שלנו"‪.‬‬ ‫קשה לגייס צוות לקדם שינויים‬ ‫ושירותים‪ ,‬כמו כל בעל מקצוע‪ ,‬וכלה‬ ‫המאבקים (המיותרים) שהייתי צריכה‬
‫חשוב‪ .‬אם זה בית ספר של טבע‪ ,‬של‬ ‫מהם האתגרים החינוכיים‬ ‫הספר לבין העולם החיצוני?‬ ‫בתכנית תמריצים‪ ,‬שמראה את המורים‬ ‫להתמודד אתם במסגרות הפוליטיות‬
‫טכנולוגיה‪ ,‬זה בעיניי פרט משני‪ .‬אני‬ ‫"אני לא מחפשת שליטה‪ ,‬אני‬ ‫רבים כל כך? היו התנגדויות?‬ ‫המצוינים ומפרגנת להם‪ ,‬כולל ארגון‬ ‫בעיר‪ .‬אני מניחה שעולם אידאלי‬
‫רוצה מורים עם רעל בעיניים‪ ,‬עם אש‪,‬‬ ‫הגדולים שלנו?‬ ‫לא שולטת במרחב הציבורי‪ .‬אני לא‬ ‫"כמנהלת באתי עם אג'נדה‪ .‬לא‬ ‫המערכת כך שמורה ילמד פחות‬ ‫שאין בו קשיים מהסוג הזה זה היה‬
‫עם התלהבות שהם מסוגלים להשפיע‪.‬‬ ‫"אנחנו בורחים לטכנולוגיה‬ ‫מדברת בכלל בשפה הזו‪ .‬אני מדברת‬ ‫במקרה פתחתי את הספר עם הסיפור‬ ‫כיתות ושיהיה לו יותר זמן חופשי‬ ‫מקל עליי ומאפשר לי‪ ,‬עם פחות‬
‫כשמורים היו באים ואומרים לי 'יש לי‬ ‫או לפערים כלכליים‪ ,‬שהם אמנם‬ ‫על אחריות‪ .‬אני דואגת לילד שנמצא‬ ‫של סול (תלמידה עם בעיות התנהגות‬ ‫וזמן לפגוש תלמידים והמון פעולות‬ ‫התערבויות ויותר אוטונומיה‪ ,‬להשיג‬
‫רעיון'‪ ,‬הייתי אומרת להם 'קודם כול‬ ‫חשובים וצריך לטפל בהם‪ ,‬אבל‬ ‫בפארק בעשר בלילה‪ ,‬לא כי אני‬ ‫קשות)‪ .‬רציתי להכיל את הילדה‬ ‫שמעצבות מציאות טובה יותר למורים‬ ‫יותר‪ .‬אבל אני לא רוצה ליפול לבור‬
‫תעשה את זה'‪ .‬עוד לפני ששמעתי את‬ ‫בעיניי האתגר המשמעותי שלנו כמי‬ ‫השליט של המרחב הציבורי‪ ,‬אלא כי‬ ‫המסוימת הזו בתוך הארגון‪ .‬הדיאלוג‬ ‫– במיוחד חופש ועידוד לגלות יוזמה‬ ‫הזה‪ ,‬שאם רק היו נותנים לי את זה‬
‫הפרטים‪ .‬היו צוחקים עליי‪ ,‬אבל אני‬ ‫שעומדים מול ילדים הוא המשמעות‬ ‫אני אחראית עליו‪ ,‬ואם הוא במצוקה‪,‬‬ ‫ביני ובין המורה‪ ,‬שמבחינתו מיצה את‬ ‫ולכתוב בעצמם תכנית לימודים‪ .‬עם‬ ‫או את זה הכול היה בסדר‪ .‬המציאות‬
‫חושבת שכשאתה עושה משהו שאתה‬ ‫של הילדים בעיני עצמם‪ .‬האתגר‬ ‫בין שהוא יודע את זה ובין שלא‪ ,‬אני‬ ‫יכולת ההתמודדות שלו וחושב שהיא‬ ‫כל הכבוד למנהל‪ ,‬שיהיה הכי טוב‬ ‫היא כזאת ועם זה צריך להתמודד‪.‬‬
‫מחובר אליו ומאמין בו אתה תעשה‬ ‫האמתי של ילד זו תחושת המשמעות‬ ‫אהיה שם בשבילו‪ .‬זה גם ההבדל בין זה‬ ‫מתאימה למסגרת אחרת‪ ,‬הוא דיאלוג‬ ‫בעולם‪ ,‬כשהמורה סוגר את הדלת או‬ ‫נורא קל לשגות בפנטזיה שכל העולם‬
‫הכול כדי שהוא יהיה מצוין‪ .‬ילדים‬ ‫שלו‪ .‬ילד צריך להרגיש משמעותי‪.‬‬ ‫שהילד יכול להגיד 'מה היא מתערבת‬ ‫מאוד מאוד עדין‪ .‬מצד אחד אני רוצה‬ ‫פוגש את הילד במסדרון‪ ,‬זה הסיפור‪.‬‬ ‫יסתדר איך שנוח לנו‪ .‬וזה לא שאין לי‬
‫יודעים לזהות אם מי שמוביל אותם‬ ‫אני מרגישה שסביב זה נוצרות‬ ‫בכלל‪ ,‬מה זה קשור אליה' לבין זה‬ ‫לתת גיבוי למורים‪ ,‬כי לא הייתי רוצה‬ ‫איכות בית הספר נקבעת במפגש‬ ‫ביקורות על הרשות ועל המשרד וכל‬
‫מאמין במה שהוא עושה או מדקלם‬ ‫חלק גדול מהדילמות החינוכיות‬ ‫שהילד יבין‪ ,‬וגם המורה יבין‪ ,‬שאנחנו‬ ‫לעבוד במקום שלא מגבה אותי‪ .‬מצד‬ ‫מבוגר וילד‪ ,‬וזה המורה‪ .‬איכות החינוך‬ ‫מיני גופים שלא הקלו עלינו‪ .‬אבל אני‬
‫טקסט של מישהו אחר‪ .‬והם מהר מאוד‬ ‫ומהקונפליקטים‪ .‬אם אני משמעותי‪,‬‬ ‫שם‪ ,‬בכל זמן ובכל מקום‪ .‬גם בחופשת‬ ‫שני‪ ,‬אני רוצה לקדם את הערכים‬ ‫נמצאת ברגע המכונן הזה שבו המבוגר‬ ‫בכוונה לא נופלת לבור הזה‪ ,‬כי הוא‬
‫לומדים לפתח ציניות‪ .‬אני לא רוצה‬ ‫אז אני אלמד‪ .‬אם אני מכבד את עצמי‪,‬‬ ‫הקיץ‪ .‬אני לא מכירה מצב שאנחנו‬ ‫שלי‪ ,‬שבשבילם הלכתי לחינוך‪ .‬אני‬
‫ילדים ציניקנים‪ .‬אני רוצה ילדים‬ ‫אין מצב שאני בועט בספסל‪ .‬זה לא‬ ‫לא אחראים‪ .‬אני מביאה בספר לא‬ ‫מאמינה בשיח שמחדד לך את הסיבות‬ ‫והילד נפגשים וקורה שם משהו"‪.‬‬ ‫מקום משתק"‪.‬‬
‫שמתרגשים"‪ .‬‬ ‫נורמלי‪ .‬חוסר המשמעות יכול לבוא‬ ‫מעט דוגמאות שמרימות גבה‪ :‬מה‬ ‫שבגללן אתה נמצא שם‪ .‬בסוף יש‬ ‫כאנשי חינוך רבים אחרים‪ ,‬במיוחד‬
‫מהבית‪ ,‬מהפער ביני לבין המציאות‬

‫‪63‬‬ ‫קלישאות‪ ,‬מוסכמות והבלים מקובלים‬ ‫הד החינוך‬ ‫‪62‬‬
‫יולי ‪2017‬‬

‫קלישאית מתורגמת‬

‫לך להיות קלישאתי‪ ,‬אם תרצה ואם‬ ‫היום כלום‪ .‬הכול באינטרנט‬ ‫תגידי שלא‪ ,‬כי אנחנו אוהבים אותך‪.‬‬ ‫בבקשה תגידי שאת‬
‫לא תרצה"‪.‬‬ ‫"התלמידים מאוד חשופים היום‬ ‫שאלתי אותו אם הוא יודע מה זה‬ ‫לא שמאלנית‪ ,‬כי אנחנו‬
‫הסבר‪.‬‬ ‫שמאל בכלל‪ ,‬וזה פתח שיח על‬
‫לרשת‪ ,‬אבל אני יודעת שיש לי‬ ‫אוהבים אותך‬
‫טיולים בארץ מבטאים אהבת‬ ‫את הידע שלי‪ ,‬וזה לא מעט‪ .‬מצד‬ ‫פוליטיקה‪ .‬הם לא הבינו בכלל מה זה‬
‫מולדת וערכיות‬ ‫שני‪ ,‬אני לא מתביישת להודות אם‬ ‫אומר"‪.‬‬ ‫שולחן‪ ,‬שולחן ערוך"‪ ,‬היא מוסיפה‬ ‫במקצוע הזה‪ ,‬לרצות לעזור לילדים‪.‬‬ ‫לימור ויגדר‪ ,43 ,‬מורה למדעים‬
‫יש משהו שתלמיד שואל ואני לא‬ ‫בחיוך‪" ,‬ולדבר‪ .‬בכלל‪ ,‬ראיתי‬ ‫אשב אתו גם בהפסקה על הספסל‬ ‫(ומורת פיצול)‪ ,‬פתח תקווה‬
‫"כנער יצאתי לטיול והתעסקתי‬ ‫יודעת מיד את התשובה‪ .‬אני אגיד לו‬ ‫תומר ענתבי‪ ,32 ,‬מורה‬
‫במי ישן באיזה אוהל ואם יש לי‬ ‫שצריך לבדוק‪ .‬להפך‪ .‬אנחנו לומדים‬ ‫לערבית ומחנך‪ ,‬ירושלים‬ ‫שהתלמידים הכי קשים‪ ,‬עם בעיות‬ ‫או אחרי השיעור ואקשיב‪ ,‬ואם צריך‬ ‫מורה טוב הוא מורה שכל‬
‫התנהגות‪ ,‬סיגריות‪ ,‬צעקות‪ ,‬הם אלו‬ ‫להתקשר לאימא או לעזור דרך‬ ‫התלמידים שלו מבינים את‬
‫מספיק במבה בתיק‪ .‬כמורה אני שם‬ ‫מזה"‪.‬‬ ‫אם תתאמצו יותר – תצליחו‬ ‫שאני מצליחה אתם‪ .‬דווקא לשקטים‬
‫לב שאני מדגיש את הפן של אהבת‬ ‫יש נתק בין‬ ‫"זו קלישאה‪ .‬אנסה לזהות מה‬ ‫לוקח לנו יותר זמן להגיע ולזהות את‬ ‫היועצת אעזור לו‪ .‬אפשר לקרוא לזה‬ ‫מה שהוא לימד‬
‫הארץ והערכיות של הטיול‪ .‬אפשר‬ ‫יהודים לערבים במערכת‬ ‫שליחות‪ ,‬שלא מסתכמת בללמוד‬ ‫"זו ציפייה לא ריאלית ובלתי‬
‫לראות את זה בהתכתבויות עם הורים‬ ‫הקשיים המסוימים‪ ,‬הספציפיים של‬ ‫הקשיים שלהם"‪.‬‬ ‫ולהעניק ידע‪ ,‬אלא נועדה לתת‬ ‫אפשרית שכל הילדים בכיתה‪ ,‬עד‬
‫ובזה שאם תלמידים שלי לא רוצים‬ ‫החינוך‬ ‫ה'חלשים' ולעבוד אתם על זה‪ .‬צריך‬ ‫לדבריה‪ ,‬דעה קדומה אחרת‪,‬‬ ‫לילד כתף חמה‪ .‬אגב‪ ,‬זאת לא‬
‫"אין זכר בבית הספר שלנו‬ ‫דווקא התגלתה כנכונה‪" .‬יש פה‬ ‫קלישאה‪ .‬זה מיושם‪ .‬עשרים‬ ‫האחרון‪ ,‬יבינו את השיעור ואת‬
‫לצאת לטיול השנתי‪ ,‬אני מחשיב‬ ‫לקיטוב בין יהודים לערבים‪ .‬יש לנו‬ ‫לראות כל מקרה לגופו‪ ,‬ולא סתם‬ ‫גזענות מאוד קשה‪ .‬הילדים גזענים‬ ‫שנה אני במערכת ואני‬ ‫כל מה שנלמד בו‪ .‬תמיד יהיה‬
‫את זה ככישלון שלי להעביר את‬ ‫שלושה מורים יהודים בבית הספר‪,‬‬ ‫להגיד לילדים תעבדו יותר קשה"‪.‬‬ ‫פה‪ .‬יש שנאת ערבים‪ .‬ערבי זו מילת‬ ‫מממשת את הדברים הללו"‪.‬‬
‫המסרים על אהבת הארץ וחשיבותו‬ ‫אחד מהם דתי עם כיפה‪ ,‬ואתה לא‬ ‫זה שלא הקשיב‪ ,‬שקשה לו‬
‫יודע איך התלמידים מכבדים אותו‬ ‫הולך ופוחת הדור‬ ‫גנאי"‪.‬‬ ‫אינה כצנלסון‪ ,30 ,‬מורה‬ ‫להתרכז‪ ,‬שעובר עליו משהו"‪.‬‬
‫החברתית של הטיול"‪.‬‬ ‫ואוהבים אותו‪ .‬תמיד הם מברכים‬ ‫"כל דור אומר את זה על הבא‬ ‫איך את מתמודדת עם זה?‬ ‫לתנ"ך‪ ,‬מגדל העמק‬
‫תן עוד דוגמה בבקשה‪.‬‬ ‫אותו לשלום‪ ,‬מדברים אתו‪ .‬רכזת‬ ‫"אני מנסה להוציא אותם מזה‪ .‬זו‬ ‫הוראה? מקצוע קל‪.‬‬
‫"אני בכנות מאמין שה צ ל צו ל‬ ‫העברית בבית הספר יהודייה‪,‬‬ ‫אחריו‪ .‬גם עלינו אמרו‪ ,‬ועכשיו‬ ‫שנאה חלולה ואני רוצה להמחיש את‬ ‫תלמידים מסורתיים‬ ‫בצהריים הולכים הביתה‬
‫הוא בשבי לי‪ .‬אני מוצא את עצמי‬ ‫על הנוכחי‪ ,‬והם גם יגידו‬ ‫זה‪ .‬בסופו של דבר הרבה מהילדים פה‬ ‫בפריפריה לא יכולים ללמוד‬ ‫"בפועל מצפים מאתנו למידה‬
‫אומר את זה יותר ויותר‪ .‬הסיבה היא‬ ‫המזכירות יהודיות‪ ,‬כמה‬ ‫את זה בבוא העת"‪.‬‬ ‫בתיכון עובדים לצד ערבים‪ ,‬בחנויות‬ ‫בלתי אפשרית של אחריות בקשר‬
‫הפרספקטיבה מבחינת שלושים‬ ‫מעובדי ה ִמנהל‪ .‬אנחנו‬ ‫וזה נכון?‬ ‫ובמסעדות‪ ,‬ואני יודעת שלהרבה‬ ‫תנ"ך בצורה ביקורתית‬ ‫לתלמידים‪ .‬אנחנו אמורים לדעת מה‬
‫התלמידים שאני מלמד‬ ‫לא מרגישים בכלל‬ ‫"בכל דור יש את‬ ‫מהם יש חברים או ידידים ערבים‪ .‬אי‬ ‫"אצל רוב התלמידים זה לא נכון‪.‬‬ ‫קורה עם כל ילד וילד בבית‪ ,‬אם יש‬
‫בשיעור שמסתיים‬ ‫שזה יהודי וזה ערבי‪.‬‬ ‫החבר'ה המוכשרים‪,‬‬ ‫אפשר לבוא ולדבר אתם‬ ‫כשנכנסתי בפעם הראשונה לשיעור‬ ‫לו תמיכה‪ ,‬מה הקשיים שלו‪ ,‬האם‬
‫ב־‪ .10:10‬יש לי‬ ‫הרכזת שלי היא כמו‬ ‫הכישרוניים‪ ,‬היצירתיים‪,‬‬ ‫על זה ישירות‪ ,‬כי‬ ‫תחכה לו ארוחת צהריים כשהוא‬
‫אחריות רק עליהם‪.‬‬ ‫אחות בשבילי‪ .‬גם‬ ‫האוזניים נאטמות‪.‬‬ ‫והתחלתי לדבר‪ ,‬תלמידה אחת‬ ‫יחזור? אני עם הילדים פרונטלית‬
‫אבל כמנהל פדגוגי‬ ‫התלמידים מכבדים‬ ‫ולכל דור יש האתגרים שלו‪.‬‬ ‫אני צריכה לחשוב‬ ‫צעקה שזו כפירה‪ ...‬אבל הרוב‬ ‫חמש שעות ביום‪ ,‬אבל מצופה ממני‬
‫יש לי ראייה רוחבית‬ ‫אותם ואין מצב של‬ ‫היום זו הטכנולוגיה והרשתות‬ ‫טוב טוב איך‬ ‫כן רצו להקשיב וללמוד‪ .‬אולי‬ ‫לחנך אותם‪ ,‬ללמד אותם‪ ,‬להפוך‬
‫ואינטרסים מעבר‬ ‫חוסר כבוד כלפי מורה‬ ‫החברתיות‪ .‬הם יגיעו להישגים‬ ‫לגשת לזה‪ .‬לבוא‬ ‫אפילו דווקא בגלל ה'התחזקות'‬
‫לכך‪ .‬זה מתנגש עם איך‬ ‫בכיוון אחר‪ .‬זה מאוד‬ ‫אותם לאנשים טובים"‪.‬‬
‫שהם תופסים את זה"‪.‬‬ ‫כי הוא יהודי‪ .‬אותו היחס‬ ‫ויצליחו בדרך שלהם"‪.‬‬ ‫מאתגר‪ .‬תלמיד שאל‬ ‫שלהם הם מתייחסים בכבוד‬ ‫למה את מצפה מעצמך?‬
‫אתה חושב שככל שאתה צובר‬ ‫שיקבל מישהו מהכפר ככה יקבל‬ ‫להיות בני אדם‬ ‫אותי פעם בשיעור‪ ,‬תגידי‪ ,‬נכונה‬ ‫ובאים לזה ב'הפוכה'"‪.‬‬ ‫"אם משהו מציק לילד‪ ,‬אני אעשה‬
‫ותק‪ ,‬אתה קלישאתי יותר?‬ ‫המורה היהודי‪ .‬כל אדם יש לו את‬ ‫השמועה שאת שמאלנית? בבקשה‬ ‫מה שאפשר כדי לתת מענה כלשהו‬
‫"הקלישאות מתקרבות אליי‪ ,‬או‬ ‫הכבוד שלו‪ .‬המשמעת בבית הספר‬ ‫"צחוק צחוק‪ ,‬אבל אני מאמין‬ ‫ומה עם אותה תלמידה?‬ ‫למצוקה שלו‪ ,‬שיראה שמישהו‬
‫שאני מתקרב אליהן‪ ,‬ואני יותר מבין‬ ‫באמרה הזאת‪ .‬זו לא קלישאה‪ .‬קודם‬ ‫"גם באתי אליה בהפוך על הפוך‪.‬‬ ‫מתייחס אליו‪ .‬זה מה שגרם לי לבחור‬
‫את זה‪ .‬עם השנים אני הופך להיות‬ ‫ברמה גבוהה מאוד – זה מתחיל‬ ‫כול ערכים בסיסיים ולהיות בן אדם‬
‫יותר קלישאה של מורה‪ .‬גם בבית‬ ‫מכיבוד ההורים ונמשך לכיבוד‬ ‫הזמנתי אותה לשבת יחד‪ ,‬לפתוח‬ ‫‪9‬‬
‫הספר וגם מחוצה לו‪ .‬אם בכיתה אני‬ ‫המבוגרים ומשם כבוד למורים‪ .‬זה‬ ‫זה יותר חשוב מהכול‪ .‬אני רוצה‬
‫מדבר בקול רם כדי להיות דידקטי‪,‬‬ ‫לקוות שהציון הוא לא חזות הכול‪,‬‬
‫אז עם החבר'ה שלי אני זה שמארגן‬ ‫הבסיס"‪.‬‬ ‫ואני משתדל להעביר להם את זה‪.‬‬
‫את הפעילות‪ .‬אני תוהה אם אני‬ ‫תקרא לזה קלישאה אם אתה רוצה‪,‬‬
‫הופך למורה הזה עם ההבל פה של‬ ‫שירן זהרוני‪ ,33 ,‬מחנך‬
‫הנס קפה‪ .‬מתקרב בעיניים תמהות‬ ‫ומורה לתנ"ך וללשון‪,‬‬ ‫אבל דרך ארץ קדמה לתורה"‪.‬‬
‫לקלישאה שסלדתי ממנה"‪ .‬‬ ‫מנהל פדגוגי‪ ,‬תל אביב‬
‫אסמא אלעמור‪ ,30 ,‬מורה‬
‫"התפקיד שלך בבית הספר גורם‬ ‫לעברית‪ ,‬כסייפה‬

‫אי אפשר ללמד את הצעירים‬

‫אז מה אומרים‪:‬‬ ‫בקלישאה יש‬ ‫להתקבל על חשבון חברך לבית הספר לרפואה‪ ,‬למסלול הקליני‬ ‫מה הבעיה פה בעצם‪:‬‬ ‫משפט אופייני‪:‬‬ ‫מתי אומרים‪:‬‬ ‫שוויון‬
‫חותרים לצמצום פערים "על אמת"‪.‬‬ ‫גרעין של אמת‪:‬‬ ‫בפסיכולוגיה‪ ,‬לקבל תקן בפקולטה‪ ,‬להתמנות לראש המחלקה‬ ‫ראשית‪ ,‬במושג "חינוך" אין מתכוונים לבית הספר‪.‬‬ ‫"החינוך הוא האמצעי‬ ‫מעל דוכן הכנסת‪,‬‬ ‫הזדמנויות‬
‫אין דבר מקומם יותר מן‬ ‫הוא אינו מסוגל באמת לסגור פערים‪" .‬כאשר ילד נכנס‬ ‫העיקרי לשוויון הזדמנויות‬ ‫בנאום ראש העיר‪,‬‬
‫דואגים לשכר מקסימום נמוך‬ ‫הידיעה שסיכוייו של ילד‬ ‫בבית החולים‪ ,‬לקבל רישיון מן החברה להדפסת כסף‪ .‬אם הבנקאי‬ ‫בגיל שש לבית הספר – גורלו נחרץ" (ח"כ טרכטנברג‪,‬‬ ‫ולסגירת פערים חברתיים"‬ ‫בכנסי חינוך חגיגיים‬
‫ולשכר מינימום גבוה‪ .‬אם כבר‬ ‫שנולד בפריפריה או למשפחה‬ ‫הבכיר מרוויח פי מאה מהאיש שמתקן את הכבישים‪ ,‬אעשה הכול‬ ‫(ח"כ עמנואל טרכטנברג‪,‬‬ ‫של מפעל הפיס‪.‬‬
‫מעתיקים מפינלנד‪ ,‬אז מעתיקים‬ ‫מעוטת אמצעים להצליח‬ ‫כדי שבני לא יהיה על גבי האספלט‪ .‬אצהיר על דבקותי בשוויון‬ ‫שם)‪ .‬ואולם הבעיה המרכזית היא בערך "שוויון‬ ‫כנס רמת גן לשוויון‪20 ,‬‬
‫את הכבוד שרוחשים שם לעובדי‬ ‫בלימודים ובחיים קטנים‬ ‫הזדמנויות‪ ,‬אבל אתן לו כל סיוע שבעולם כדי שילמד היטב וינצח‬ ‫הזדמנויות" עצמו‪ .‬שהרי מה בעצם אומרים? המשיכו‬
‫כפיים‪ .‬כאשר השוויון ממשי יותר‬ ‫מאוד מבחינה סטטיסטית‪.‬‬ ‫בתחרות‪ .‬שוויון הזדמנויות פירושו רישיון למלחמת הכול בכול –‬ ‫להרוג זה את זה – הקפידו רק שנקודת הזינוק תהיה‬ ‫בנובמבר ‪.)2016‬‬
‫ההזדמנויות נעשות חשובות פחות‪.‬‬
‫רק בתנאים הוגנים‪ .‬כולם מרביצים בידיים חשופות‪.‬‬ ‫שווה‪ .‬הזדמנות ְלמה בעצם? פשוט‪ :‬הזדמנות לנ ֵצח‪,‬‬

‫‪65‬‬ ‫קלישאות‪ ,‬מוסכמות והבלים מקובלים‬ ‫הד החינוך‬ ‫‪64‬‬
‫יולי ‪2017‬‬

‫בימינו העיקר זה העטיפה‬

‫מינוחים מתאימים‪ .‬גם בנות למדו שם‪.‬‬ ‫הכול השתנה‬ ‫תמר רותם‬
‫לימים יצאו מהן סופרות ומשוררות‬ ‫מלבד השם‬
‫אחד הפרקים הראשוניםב‬
‫כמו דבורה בארון ואחרות"‪.‬‬ ‫מתקנים חברתיים וחינוכיים אוהבים להכתיר את השינויים‬
‫מחשבה רבה הושקעה בבחירת‬ ‫שלהם בכותרות מרשימות ובצירופי אותיות מקוריים‪ .‬מהפכה‬ ‫בממואר היפה של הצייר‬
‫השם‪ .‬שמיר‪" :‬המילה חדר נשמרה‪,‬‬ ‫נחום גוטמן "בין חולות‬
‫כדי שהורים שמרנים לא יחששו‬ ‫דרמטית בחינוך היהודי‪ ,‬אולי הדרמטית ביותר מאז ומעולם‪,‬‬ ‫וכחול שמיים" (שכתב מפיו אהוד בן‬
‫לשלוח את הילדים‪ .‬ומי שגמר את‬ ‫התחוללה ללא שינוי כותרת כלל‪ .‬ה"חדר" נשאר חדר (מתוקן)‬ ‫עזר) מתאר גוטמן את "החדר המתוקן"‬
‫החדר המתוקן עבר ל'ישיבה הגדולה'‪.‬‬ ‫באודסה‪ .‬מוסד חינוכי זה‪ ,‬המקביל‬
‫הורים יהודים לא היו שולחים למוסד‬ ‫הלבבות"‪ ,‬כפי שהגדיר זאת אחד‬ ‫ילדים לומדים‬ ‫יש מאין [‪ ]...‬לא מצאנו לפנינו כלום‪,‬‬ ‫זה‪ ,‬שהחרדים התנגדו לו בעוז וקראו לו‬ ‫אותו פרופ' זיוה שמיר מאוניברסיטת‬ ‫לבית ספר יסודי‪ ,‬פעל בתחילת המאה‬
‫עם שם לועזי‪ .‬לגימנסיה היה ריח‬ ‫העם‪ .‬הוא לא דגל בפתרונות מהירים‬ ‫תורה בחדר‪,‬‬ ‫לא מכשירים‪ ,‬לא מורים מוכנים מצד‬ ‫"חדר מסוכן" (מתוקן בהגייה אשכנזית‬ ‫תל אביב‪ ,‬היה חידוש השפה העברית‪,‬‬ ‫העשרים בדירת משפחתו‪ .‬החידוש היה‬
‫של התייוונות"‪ .‬ביאליק לימד בשני‬ ‫כמו הרצל‪ ,‬אלא טען שכדי להפוך את‬ ‫הידיעות וההכשרה הפדגוגית‪ .‬לא‬ ‫נשמע זהה למילה מסוכן)‪ ,‬כשמו כן‬ ‫כלשון המבע שהומצא אז – "לימוד‬ ‫השילוב של לימודי חול עם לימודי‬
‫המוסדות גם יחד‪ .‬מי שמימן את‬ ‫היהודי ליהודי חדש יש צורך בפעולה‬ ‫מחנה העקורים‬ ‫הוא – הוא הציע להורים רפורמה‪.‬‬ ‫עברית בעברית"‪ .‬כחלק מהחזון הציוני‬ ‫קודש‪ .‬אביו של הצייר‪ ,‬הסופר העברי‬
‫המורים והחזיק את בתי הספר באודסה‬ ‫בית ביאליק‬ ‫מצאנו כל ספרות"‪.‬‬ ‫ללימודי הקודש נוספו לימודים‬ ‫הושקעה מחשבה רבה ביצירת "ילדות‬ ‫שמחה אלתר גוטמן – ששמו הספרותי‬
‫היה אחד העם‪ ,‬שבא ממשפחה עשירה‬ ‫חינוכית שנבנית בהדרגה‪.‬‬ ‫גם ש' בן ציון לא חסך שבטו‪ .‬הוא‬ ‫כלליים‪ ,‬שפות ומתמטיקה וההוראה‬ ‫חדשה" יש מאין‪ .‬על גבי יסודות אלה‬ ‫היה ש' בן ציון‪ ,‬ניהל את החדר המתוקן‬
‫ולאביו היה זיכיון על הסוכר בכל‬ ‫בסיפורו "ספיח" חשף ביאליק מעט‬ ‫בזלצבורג (ארכיון‬ ‫תיאר בצורה גרפית את "צורכי השעה‬ ‫היתה מלווה בחשיבה פדגוגית – החל‬ ‫של החדר המתוקן באודסה והוצאת‬ ‫ולימד בו בחסותם הרוחנית והכלכלית‬
‫רוסיה הצארית‪ .‬מובן שמהפכה זו לא‬ ‫מהתנאים העלובים ששררו בחדר‪ .‬הוא‬ ‫יד ושם)‬ ‫הדוחקים"‪ ,‬שהובילו אותו להתחיל‬ ‫בבחירה מחודשת בתכנים של לימודי‬ ‫הספרים מוריה הרחיב ביאליק מאוחר‬ ‫של אישים בולטים בציונות התרבותית‬
‫עברה בלי התנגדות‪ .‬לדברי שמיר‪,‬‬ ‫תיאר ילד שחוזר על תלמודו באוזני‬ ‫לכתוב לילדים ונוער‪" :‬כל ספר לימוד‬ ‫הקודש וכלה בפיתוח חומרי לימוד‪.‬‬ ‫יותר את פועלו בתחום ספרות‬ ‫ובראשם אחד העם‪ .‬כשחיים נחמן‬
‫"האורתודוקסיה הבינה שיש כאן‬ ‫המלמד‪ ,‬בשעה שהמלמד גומע את‬ ‫שהייתי מתחיל ללמד [‪ ]...‬היה מעורר‬ ‫החדרים המתוקנים כללו גם סניטציה‬ ‫הילדים‪ .‬גוטמן אייר חלק ניכר מספרי‬ ‫‪1‬בין חולות וכחול‬ ‫ביאליק הגיע לאודסה בגיל ‪ 27‬הוא‬
‫סכנה‪ ,‬הן תחרות על מקורות פרנסה‬ ‫מנת המרק הדלוח היומית שלו‪ .‬הילד‬ ‫בי גועל נפש [‪ ]...‬הלשון‪ ,‬התוכן‪,‬‬ ‫והיגיינה‪ ,‬שהיה קשה למצוא בחדרים‬
‫והן הבנה שהאופי המסורתי עלול‬ ‫רואה לוקש (אטרייה) דבוק לזקן של‬ ‫הסידור והמתודה‪ ,‬כביכול‪ ,‬שבספרים‬ ‫הילדים של ביאליק ושל ש' בן ציון‪.‬‬ ‫שמיים‪ ,‬סיפר‬ ‫הצטרף לצוות המורים‪.‬‬
‫להתקלקל בגלל הרפורמה בחינוך‪.‬‬ ‫המלמד‪ ,‬והדבר מסית את תשומת‬ ‫ההם היו למטה מכל ביקורת בעיני‬ ‫המסורתיים‪.‬‬ ‫לדברי שמיר‪" ,‬החדר המתוקן‬ ‫וצייר נחום גוטמן‪,‬‬ ‫"עם השמע צלצול הפעמון שבידי‬
‫החרדים זעקו חמס‪ ,‬טענו שהציונות‬ ‫לבו‪ .‬כשהוא מעיר על הלוקש בזקן‪,‬‬ ‫ולא מצאתי לי שום ספר הגון אלא את‬ ‫התיקון היה בלתי נמנע‪ .‬הביקורת‬ ‫באודסה היה בית ספר לכל דבר‪ ,‬והוא‬ ‫כתב אהוד בן עזר‪,‬‬ ‫אבי היה המסדרון מתמלא תלמידים‬
‫תביא לחילון וניסו להשפיע על הורים‬ ‫הוא מעורר צחוק אצל הילדים וסופג‬ ‫התנ"ך בלבד‪ .‬ולפיכך‪ ,‬לאחר שנפטרו‬ ‫על החדר המסורתי החלה כבר‬ ‫קבע את הדפוסים של בית הספר‬ ‫שכולם היו גדולים ממני – אני עוד‬
‫הילדים לביתם‪ ,‬הייתי נשאר בתוך‬ ‫בתקופת ההשכלה והיא עלתה על‬ ‫של ימינו"‪ .‬מתיאור החדר המתוקן‬ ‫תל אביב‪ :‬יבנה‪,‬‬ ‫לא ידעתי קרוא וכתוב [‪ ]...‬אלה היו‬
‫שישלחו לחדר המסורתי"‪.‬‬ ‫מכות מהמלמד‪.‬‬ ‫חדר הכיתה שנתרוקן – ולבי מלא‬ ‫גדותיה בתחילת המאה העשרים‪,‬‬ ‫באודסה מנקודת מבטו של נחום‬ ‫‪.1984‬‬ ‫חיים תוססים"‪ ,‬מספר גוטמן‪" .‬הייתי‬
‫באחד הסיפורים המלבבים‬ ‫"למעשה ביאליק וחבריו שאפו‬ ‫עדיין מן הילדים ומוקסם מעולמם‪,‬‬ ‫בעיקר בקרב חוגים ציוניים‪ .‬בשנת‬ ‫הילד‪ ,‬שהסתובב בחדרי הבית באפס‬ ‫רואה את המורים שיוצאים והולכים‬
‫של גוטמן מאותה תקופה מככבת‬ ‫למודרניזציה בחינוך והם עשו את‬ ‫ואז הייתי כותב שירים למשחק‬ ‫‪ 1900‬הגיע ביאליק לאודסה המעתירה‬ ‫מעשה וספג את הקולות והמראות‪,‬‬ ‫לחדר המורים [‪ ]...‬קולות התגובה‬
‫ספה ירוקה חדשה שמגיעה לדירה‪.‬‬ ‫המהפכה הגדולה ביותר בחינוך העברי‬ ‫ולזמרה‪ ,‬מחבר להם סיפורים‪ ,‬שיחות‬ ‫ותיאר אדמה חרוכה‪" :‬מצאנו בפינת‬ ‫נדמה שהמוסד החינוכי הזה היה יצירה‬ ‫והוויכוחים היו ערים במיוחד בפינה‬
‫לאחר שפורקים הסבלים את הספה‬ ‫במאתיים השנים האחרונות"‪ ,‬מסבירה‬ ‫ומכין להם מכל הטוב אשר בלבי ליום‬ ‫החינוך המודרני שדה שומם‪ .‬חורבן‪.‬‬ ‫יחידנית‪ .‬לאמתו של דבר‪ ,‬החדר‬ ‫שבה עמד המיחם [‪ ]...‬והקולות עלו‬
‫מופיע בפתח החדר ביאליק ומזמין‬ ‫שמיר‪" .‬למדו שם חשבון‪ ,‬הנדסה‪,‬‬ ‫החדר הישן נתנוון ונסתרס‪ .‬בית הספר‬ ‫המתוקן רווח בחברה היהודית במזרח‬ ‫והתגברו על קולות הילדים ששיחקו‬
‫בהתרגשות את ש' בן ציון לשמוע את‬ ‫היסטוריה וגם מקצועות פרקטיים‬ ‫מחר"‪.‬‬ ‫הממשלתי היהודי היה ריק מכל תוכן‪.‬‬ ‫אירופה וברוסיה בשלהי‪ ‬המאה התשע־‬ ‫בחוץ‪ .‬לאחר שנים ידעתי כי כאן נולדו‬
‫שיר הפעוטות החדש שחיבר‪ ,‬חם וטרי‬ ‫יותר כגון מלאכה‪ .‬הם העזו ללמד‬ ‫שמיר מסבירה שהחדר המתוקן‬ ‫צריך היה ליצור צבת ראשונה‪ ,‬כמעט‬ ‫עשרה ותחילת המאה העשרים‪ .‬מוסד‬
‫מקצועות ריאליים בעברית כשלא היו‬ ‫היה הגילוי המובהק ביותר ל"הכשרת‬ ‫מילים וביטויים חדשים"‪1.‬‬
‫מהתנור‪.‬‬ ‫גוטמן מציין בין השאר כי "לבית‬
‫הוא קרא במילעיל‪:‬‬ ‫אבא באודסה היו באים סופרים רבים‪:‬‬
‫ביאליק‪ ,‬רבניצקי‪ ,‬דרויאנוב‪ ,‬לוינסקי‪,‬‬
‫" ָא ֶלף ֵּביס‬ ‫מנדלי"‪ .‬החדר המתוקן נעשה לגולת‬
‫ָא ֶלף ֵּביס‬ ‫הכותרת של הפעילות התרבותית‬
‫ַא ָּבא ָק ָנה‬ ‫בקרב הסופרים חברי האליטה‬
‫ָלנו ֵעיס"‪.‬‬ ‫היהודית הציונית בעיר‪ .‬פעילות‬
‫(כלומר‪ ,‬אלף בית‪ ,‬אלף בית אבא‬ ‫זו כללה גם עיסוק בחינוך‪ ,‬כתיבה‬
‫קנה לנו עז‪).‬‬ ‫והוצאה לאור של ספרות בעברית‪,‬‬
‫ש' בן ציון התלהב והשניים‪,‬‬ ‫לרבות ספרות ילדים‪ .‬חלק חשוב‬
‫המשורר והסופר‪ ,‬החלו לדקלם את‬ ‫ממפעל מרובה־פנים זה‪" ,‬אימפריה‬
‫השיר בהתלהבות‪ .‬בלהט הדקלום אחזו‬ ‫תרבותית וחינוכית"‪ ,‬כפי שמגדירה‬
‫זה בכתפי זה כבשמחת תורה והחלו‬
‫‪10‬‬

‫אז מה אומרים‪:‬‬ ‫בקלישאה יש גרעין של אמת‪:‬‬ ‫הרלוונטיות מרגיל אותנו‬ ‫מה הבעיה פה בעצם?‬ ‫משפט אופייני‪:‬‬ ‫מתי אומרים‪:‬‬ ‫להיות רלוונטיים‬
‫פשוט אוהבים את מה שמלמדים‪ .‬בלי טריקים‬ ‫כמעט כל סוגיה שעוסקים בה בבית הספר‬ ‫לחשוב על הילד כצרכן שצריך‬ ‫לא נכון שהרלוונטיות‬ ‫"אם את רוצה שהילדים‬ ‫כאשר מפתחים תכניות‬ ‫לעולמו של הילד‬
‫ובלי שטיקים‪ .‬פעם שאלו את שמשו של הבעל שם‬ ‫לקנות אותו‪ ,‬לרכוש את אמונו‪,‬‬ ‫יתעניינו בשיעור שלך‬ ‫לימוד חדשניות‪ ,‬כאשר‬
‫טוב‪" :‬מבין כל הדברים שרבך עוסק בהם‪ :‬תפילה‪,‬‬ ‫או בספרות טובה מתקשרת במישרין‬ ‫להחניף לו‪ ,‬להתאים את עצמנו‬ ‫מעניינת ילדים‪ .‬פופאיי‬ ‫תהפכי אותו לרלוונטי‬ ‫רוכשים ערכות משחק יקרות‬
‫לימוד‪ ,‬הוראה‪ ,‬צדקה‪ ,‬ניהול קהילה‪ ,‬דרשה‪ ,‬כתיבה‬ ‫לנפשנו ולעולמנו‪ .‬לא משום שיש קסם‬ ‫המלח‪ ,‬הדרדסים‪ ,‬במבי והפיל‬ ‫לעולם שלו‪ .‬מה רצית‪,‬‬ ‫ויוקרתיות‪ ,‬כאשר באים‬
‫והתבודדות‪ ,‬מבין כל אלה מה אהוב עליו ביותר?"‬ ‫ביצירה הנלמדת‪ ,‬אלא משום שכל יצירה‬ ‫לצרכיו‪ .‬מה שמעניין אותי‬ ‫המעופף אינם רלוונטיים יותר‬
‫השיב השמש לאחר מחשבה קצרה‪" :‬הדבר האהוב‬ ‫משמעותית נוגעת בנימים קיימים ברוח‬ ‫רלוונטי עבורי‪ .‬זו האמת ולא‬ ‫ללמד סתם ככה את‬ ‫לשיעור חמושים‬
‫ביותר על רבי הוא הדבר שהוא עושה באותו רגע"‪.‬‬ ‫האדם‪ :‬פרידה‪ ,‬געגוע‪ ,‬תקווה‪ ,‬כאב‪ ,‬ציפייה‪,‬‬ ‫ההפך‪ ,‬כפי שחושבים בטעות‪.‬‬ ‫מסיפור קין והבל או משתי‬ ‫מעשה פילגש בגבעה"?‬ ‫בדיסק־און־קי מלא הפתעות‪.‬‬
‫רכבות יוצאות זו מול זו‪ .‬חיפוש‬
‫קנאה‪ ,‬שנאה ואהבה‪.‬‬

‫‪67‬‬ ‫קלישאות‪ ,‬מוסכמות והבלים מקובלים‬ ‫הד החינוך‬ ‫‪66‬‬
‫מי יצטרך מורים בעתיד?‬ ‫יולי ‪2017‬‬

‫למחשב של אז‬ ‫על שינוי חברתי ותרבותי ובו בזמן‬ ‫עליהם להיות ליעילים‪ .‬אם יהיו‬ ‫לרקוד‪ .‬הם עלו על הספה "עליזים‬
‫קראו רדיו‬ ‫מניעה את השינוי‪ .‬החדר המתוקן‬ ‫יעילים ויוותרו על הייחוד התרבותי‬ ‫כתינוקות"‪ ,‬לדברי גוטמן‪ ,‬והמשיכו‬
‫היה מעין מעבדה לרעיונות הציונות‬ ‫שלהם‪ ,‬יקבלו זכויות – זכות הצבעה‬
‫הכמיהה לטכנולוגיה החדשה והחרדה מפניה אינן משתנות אלא רק לובשות צורה‬ ‫ולפיתוח האדם החדש והכנה ייעודית‬ ‫ובחירה והאפשרות למוביליות‬ ‫בדקלום ובריקוד‪.‬‬
‫ופושטות צורה‪ .‬בשנות הארבעים היו שחששו כי הרדיו יתפוס את מקומו של המורה‬ ‫לעתיד‪ .‬מדובר בבית ספר המכין את‬ ‫חברתית‪ .‬ההשכלה וההתבוללות רצו‬ ‫גוטמן תולה את ההתלהבות של‬
‫התלמידים לעתיד‪ ,‬כפי שהציונות‬ ‫להביא את היהודים‪ ,‬כפרטים‪ ,‬להיות‬ ‫אביו בעובדה שנמצא השיר שיפתח‬
‫והסדרים בבית הספר משום שלצד יתרונותיו הנפלאים יש לו גם‬ ‫נאוה דקל‬ ‫תפסה את העתיד‪ ,‬מתוך אמונה שלמה‬ ‫ככל האזרחים‪ ,‬אמנציפציה ליחיד‪.‬‬ ‫את המקראה החדשה שלו לילדים‬
‫חסרונות‪ .‬הרדיו יכול "לחולל פלאים"; הוא יכול למשל "להפגיש‬ ‫שיעלו לארץ ישראל‪ .‬המורים הקפידו‬ ‫בשלב השני באה הציונות ודיברה על‬ ‫– "בן עמי"‪ .‬אך דומה כי בשמחה‬
‫את הילד והמורה בפינה הנידחת ביותר עם גילויי החיים והתרבות‬ ‫מתמיהה העובדה שאין המורה־המחנך נותן את דעתו"‬ ‫להדגיש את היסודות הלאומיים בכל‬ ‫הילדותית והמתפרצת של שני‬
‫השונים בעצם התרחשותם [‪ ]...‬מפי בעלי המקצוע הגדולים ביותר‬ ‫מקצועות ההוראה ולטפח את הגאווה‬ ‫אמנציפציה ליהודים כעם‪.‬‬ ‫האישים יש יותר מכך‪ .‬ייתכן שזו‬
‫ומחוללי הגילויים האלה"‪ .‬הרדיו יכול להקנות ידיעות בדרכים‬ ‫על הרדיו כעל אמצעי־חינוך ממדרגה ראשונה‪ ,‬והן‬ ‫הלאומית בתלמידים‪ .‬לדברי רחל‬ ‫בעשור השני של המאה התשע־‬ ‫תגובה ספונטנית לפריצת הדרך‬
‫חווייתיות‪ ,‬קלות ומשעשעות‪ .‬הוא מפרה את המחשבה ומעשיר‬ ‫מרובות הן מעלותיו של הרדיו בשטח זה דווקא; מכשיר‬ ‫אלבוים־דרור‪ ,‬בעוד שבתי הספר‬ ‫עשרה פתחו המשכילים בתי ספר‬ ‫שחוו השניים‪ ,‬שייסדו מעין מעבדה‬
‫את חיי הרגש‪ .‬מורים להיסטוריה‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬יכולים להשמיע את‬ ‫זה הוא מודרני וידועה להיטותו של הנוער למודרניות‪ ,‬ועל נקלה‬ ‫המשכיליים ראו לנגד עיניהם את‬ ‫ראשונים במודל המערב אירופי גם‬ ‫חינוכית באודסה‪ .‬קריאת אאוריקה‬
‫המרסייז כשהם מלמדים על המהפכה הצרפתית או להשמיע שיחה‬ ‫אפשר היה לנצל את הרדיו לטובת החינוך‪ ,‬כבר מטעם זה בלבד"‪.‬‬ ‫העתיד של התלמידים בשילוב‬ ‫במזרח אירופה וכן בתי מדרש למורים‪.‬‬ ‫זו הגיעה כשהבינו איך לדבר ללבם‬
‫עם ראשוני החלוצים בדברם על‬ ‫בסביבה האירופית‪ ,‬בחדר המתוקן‬ ‫ומנגד‪ ,‬הרמה של החדרים המסורתיים‬ ‫של הילדים‪ .‬אפשר אף לחלץ מתמונה‬
‫הביקורת הזו מופיעה במאמר‬ ‫שאפו לעלייתם של התלמידים‬ ‫הלכה וירדה‪ .‬לדברי רצבי‪ ,‬היהודים‬ ‫אידילית זו אמירה הרואה בחינוך‬
‫ההתיישבות בארץ‪.‬‬ ‫דעה בכתב העת "הד החינוך"‬ ‫לארץ ישראל‪" .‬אנו דור המדבר‬ ‫באזור זה של המפה תפסו את עצמם‬ ‫הראשוני הבסיסי לפעוטות תקווה‬
‫הנדל ציין שללמידה‬ ‫מכסלו תש"ג (דצמבר‬ ‫רוצים לפחות להכין את הדור‬ ‫כלאום ולכן הציונות הקימה ברוסיה‬ ‫לעתיד באופן הבסיסי ביותר‪ .‬האלף־‬
‫בעזרת הרדיו יש גם‬ ‫‪ .)1942‬הכותב‪ ,‬ששמו‬ ‫הצעיר ולחנכו לחיי לאום בריאים"‪,‬‬ ‫את החדר המתוקן – שהיה שונה מכל‬
‫חסרונות‪ ,‬למשל העובדה‬ ‫מופיע בראשי התיבות א"ב‪,‬‬ ‫נכתב בכתב העת "הפדגוג"‪[" .‬בחדר‬ ‫מה שקדם לו‪ .‬אחד מסממני השינוי‬ ‫בית של שינוי המכונן אומה‪.‬‬
‫שנדרש מהתלמידים כושר‬ ‫משבח את התכניות לילדים‬ ‫המתוקן] תהיה אך ספירה עברית‬ ‫פרופ' שלום רצבי מאוניברסיטת‬
‫ריכוז‪ ,‬הם צריכים להקשיב‬ ‫ונוער המשודרות ברדיו‬ ‫טהורה‪ ,‬בלי תערובת של שפת‬ ‫היה לימוד בעברית‪.‬‬ ‫תל אביב מסביר כיצד תהליכי‬
‫בפסיביות‪ ,‬אינם יכולים‬ ‫ומביע צער על שהמורים‬ ‫הגלות‪ .‬עולם קטן שכולו עברי‪ ,‬ארץ‬ ‫החדר המתוקן הוא רכיב חשוב‬ ‫האמנציפציה הובילו להקמת מוסדות‬
‫לשאול שאלות באמצע‬ ‫אינם מנצלים את התכניות‬ ‫ישראל בזעיר אנפין"‪ .‬‬ ‫במטמורפוזה שעבר החינוך היהודי‬ ‫חינוך חדשים‪ .‬לדבריו‪ ,‬בתקופה‬
‫ואינם רואים את מי שמדבר‪.‬‬ ‫האלו במידה מספקת‪ .‬חוסר‬ ‫מהחדר לבית הספר‪ .‬הוא גם מקרה‬ ‫שהתחילה המדינה המודרנית היה‬
‫התכניות ברדיו אינן‬ ‫ההתעניינות של המורים‬ ‫מרתק של רפורמה בחינוך שמעידה‬ ‫מעין הסכם בינה ובין האזרחים‪ ,‬ולפיו‬
‫יכולות להתחשב בהבדלים‬ ‫נובע לדעתו בעיקר מתנאי‬
‫האינדיווידואליים בין‬ ‫עבודתם‪ ,‬המקשים עליהם‬ ‫לימודי תעודה ופיתוח מקצועי‬
‫התלמידים ובאישיות של‬ ‫להתפנות לחידושים‪.‬‬ ‫מתחילים במכללה האקדמית בית ברל‬
‫המורה‪ .‬בנוסף יש כמובן גם‬ ‫את הקריאה להשתמש‬
‫בעיה תקציבית‪ ,‬שכן צריך‬ ‫ברדיו בבתי הספר המשיך‬ ‫קשת של תחומים ותכניות לימוד מרתקות‬
‫לצייד את כל בתי הספר‬ ‫המורה והמפקח ד"ר מיכאל‬
‫במכשירים‪ .‬הנדל מתאר את‬ ‫הנדל במאמר "כיצד ננצל‬ ‫לימודי תעודה וקריירה שנייה‪:‬‬ ‫פיתוח מקצועי בתחום החינוך‪:‬‬
‫הדרכים שבהן מדינות אחרות‬
‫מתמודדות עם הקשיים ומפתחות את השימוש ברדיו בבתי הספר‪,‬‬ ‫את הרדיו לטובת ביה"ס?"‪,‬‬ ‫תרגום אנגלית ‪ -‬עברית‬ ‫ניתוח התנהגות ‪ -‬בהתמחויות‪:‬‬
‫וטוען שאצלנו "יש רושם שלבות המורים טרם הוכשרו לניצול‬ ‫שהתפרסם ב"הד החינוך" בסיוון תש"ג (מאי ‪ .)1943‬הנדל מציין‬ ‫תרגום עברית ‪ -‬ערבית‬ ‫• אוטיזם‬
‫בתחילת המאמר כי אמנם אין לרדיו ותק רב‪ ,‬אך כבר אפשר ללמוד‬
‫הרדיו"‪.‬‬ ‫מניסיונות שנעשו באנגליה ובארצות הברית‪ .‬מתברר שהמחשבות‬ ‫עריכה לשונית‬ ‫• ייעוץ והנחיה משפחתית‬
‫למרות הקשיים שני הכותבים אופטימים‪ .‬הם מאמינים‬ ‫והחששות המוכרים לנו כיום על האפשרות שהמחשבים יחליפו‬ ‫ספרן מוסמך ‪ -‬מידען‬ ‫• מערכות חינוך וקהילה‬
‫שהשימוש ברדיו יגדל‪ ,‬שכן "חזקה על המורים העבריים הידועים‬ ‫את המורים אפיינו גם את היחס לרדיו‪ .‬הנדל כתב‪" :‬היה זמן‬
‫כמחדשים וכמתחדשים שלא יסרבו לקבל את התועלת מאמצעי־‬ ‫שהפליגו בהערכת יעילותו והאמינו כי כעבור ‪ 20‬שנה לא יהיה‬ ‫מידען מוסמך‬ ‫הוראה מותאמת ‪ /‬מתקנת‬
‫חינוך זה אם רק יקלו עליהם את השימוש בו"‪ .‬בעתיד ישמש הרדיו‬ ‫עוד צורך במורים ובבתי ספר מאחר שהרדיו יהיה בידו למלא את‬ ‫הנחיית קבוצות‬ ‫חינוך מיני בחינוך המיוחד‬
‫"אמצעי חינוך ראשון במעלה‪ ,‬והמורים יזדקקו אליו בעל כרחם אם‬ ‫מקומם באופן הטוב ביותר"‪ .‬לדבריו‪ ,‬הדעה הרווחת היא שהרדיו‬ ‫הסמכה לגננות פרטיות גילאי לידה עד ‪3‬‬
‫לא מרצונם"‪ .‬‬ ‫צריך לשמש מכשיר עזר ללמידה‪ ,‬ולא לשנות את התכניות‬ ‫התאמה להוראה למקצועות פארא‪-‬רפואיים‬

‫תכניות לדרגות ‪7-9‬‬

‫לפרטים נוספים ולהרשמה ‪ *9121‬שלוחה ‪ ,5‬מייל‪[email protected] :‬‬

‫מרכז ״קשת״ להתפתחות מקצועית וללימודי תעודה‬

‫‪69‬‬ ‫קלישאות‪ ,‬מוסכמות והבלים מקובלים‬ ‫הד החינוך‬ ‫‪68‬‬
‫יולי ‪2017‬‬

‫או שאתה שמרן או שאתה ליברל‬

‫בלעדי החשבון לא‬
‫ירים איש ידו ורגלו‬

‫הכמ"ה (הרב משה כלפון הכהן)‪ ,‬גדול רבני ג'רבה‪ ,‬פיתח בראשית המאה‬
‫העשרים תפיסות חינוך מקוריות ואמיצות‪ .‬שמרנות דתית רדיקלית פסעה‬
‫יד ביד עם חדשנות פדגוגית מרשימה ולימודי מתמטיקה ומדע‪ .‬ירון נעים‬

‫משרטט קווים לדמותו של מנהיג ששום סטריאוטיפ אינו הולם אותו‬

‫צילום‪ :‬אלאמי‬ ‫בית הכנסת אלגריבה בג'רבה‪ :‬אסור להתחתן עם יהודים תומכי כי"ח‪ ,‬לשתות מיינם ולאכול מפת ם‬ ‫ובאורחותיהם‪ ,‬ומקורם לא היה "יבוא"‬ ‫תורנית‪ ,‬למן המאה השמונה־עשרה‪,‬‬ ‫ירון נעים‬
‫חיצוני‪ .‬רבני האי‪ ,‬ובראשם הרב כלפון‬ ‫עלתה עשרות מונים על מספרם‪.‬‬
‫לכי"ח? בתוניסיה היה מקובל לחשוב‬ ‫הכמ"ה ויחסו‬ ‫אסור‬ ‫גדול של תלמידים בגילים שונים‪.‬‬ ‫משה הכהן (הכמ"ה ‪,)1950–1874‬‬ ‫ליהודי האי מאפיין ייחודי‪ :‬הם חיו‬ ‫ד"ר ירון נעים‪ ,‬מחנך‬ ‫פתח דבר‬
‫ש"האומה הכובשת" פותחת בתי ספר‬ ‫לארגון כי"ח‬ ‫להתחתן‬ ‫ככל שהמלמד היה מקובל יותר‪ ,‬כך‬ ‫גדול רבני ג'רבה‪ ,‬לא נותרו אדישים‬ ‫בשתי שכונות מבודדות לחלוטין‪.‬‬ ‫וסגן מנהל בתיכון‬
‫ו"בולעת" את הנכבשים‪ .‬לביטוי‬ ‫עם יהודים‬ ‫ביקשו יותר תלמידים ללמוד אצלו‪.‬‬ ‫לתהפוכות המודרנה ובה בעת הם‬ ‫בשכונה הגדולה (חארה אלכבירה)‬ ‫אמי"ת בבאר שבע‪,‬‬ ‫כמי ג'רבה דחו באופןח‬
‫זה‪" ,‬האומה הכובשת"‪ ,‬נתן הכמ"ה‬ ‫הכמ"ה לא חשך את שבט לשונו‬ ‫שתומכים‬ ‫מספר תלמידים בכיתה עלה לעתים‬ ‫הקפידו קלה כבחמורה על מצוות הדת‬ ‫התגוררו כשני שליש מתושבי האי‬ ‫בוגר מרכז מנדל‬
‫משמעות כפולה‪ :‬השלטון הצרפתי‪,‬‬ ‫מארגון כי"ח והתבטא נגדו בחריפות‬ ‫על חמישים‪ .‬הלימודים היו ללא‬ ‫היהודית‪ .‬אם כן הדילמות העכשוויות‬ ‫היהודים ואילו בשכונה הקטנה (חארה‬ ‫למנהיגות בנגב‪,‬‬ ‫עקרוני את כניסתו של‬
‫שאחת ממטרותיו העיקריות היתה‬ ‫רבה‪ .‬למשל כאשר חשש מפני הפרת‬ ‫בכי"ח‪,‬‬ ‫ציונים או תעודות‪ .‬הלימוד נמשך מעל‬ ‫של היהדות החרדית בישראל כבר‬ ‫אלזרי'רה) כשליש מיהודי האי‪ .‬מספר‬ ‫ארגון כי"ח‪ ,‬הוא אליאנס‪,‬‬
‫להפיץ את התרבות הצרפתית‪ ,‬וארגון‬ ‫החרם‪ ,‬הוא נדר נדר ולפיו אם ידע‬ ‫לשתות‬ ‫עשר שעות ביום‪ ,‬בכל ימות השבוע‪,‬‬ ‫נידונו בהרחבה לפני יותר ממאה‬ ‫קטן של יהודים חי בשכונה המוסלמית‬ ‫כתב עבודת דוקטור‬ ‫בלא פחות מארבע הזדמנויות שונות‬
‫כי"ח‪ ,‬שאת תוצאות פעולתו השלילית‬ ‫בביטחון שבית הספר כי"ח לא ייפתח‬ ‫לרבות שבת‪ ,‬וכלל הפסקת צהריים בת‬ ‫שנה‪ ,‬ודווקא בצפון אפריקה מכל‬ ‫הגדולה באי‪ ,‬שנקראה חומת־א־סוק‪.‬‬ ‫על הכמ"ה‬ ‫ולא היססו להכריז בשנת ‪ 1904‬חרם‬
‫מבחינת הדת ראה הכמ"ה בקרב יהדות‬ ‫בשכונת חארה כבירה‪ ,‬הוא ילך לבית‬ ‫מיינם‬ ‫שעתיים כדי לאפשר לילדים לאכול‬ ‫החרם של רבני ג'רבה על ארגון‬ ‫על הארגון ועל היהודים שישלחו את‬
‫תוניסיה‪" .‬בליעה" זו של האומה‬ ‫הכנסת אל־גריבא וייתן חמישה פרנק‬ ‫ולאכול‬ ‫בביתם‪ .‬תלמידים מצטיינים המשיכו‬ ‫המקומות בעולם‪.‬‬ ‫כי"ח והעובדה שיהדות זו נותרה‬ ‫בניהם לבית ספר זה‪ ,‬מתוך ידיעה‬
‫הנכבשת מתרחשת בארבעה מובנים‪:‬‬ ‫מפתם‬ ‫ללמוד עד נישואיהם‪ ,‬ואילו תלמידים‬ ‫למעשה המקום היחיד שהארגון לא‬ ‫שפעילות כי"ח הביאה רבים מהיהודים‬
‫"מצד השפה‪ ,‬מצד השמות‪ ,‬מצד‬ ‫לצדקה‪.‬‬ ‫החינוך הטרום־‬ ‫הצליח לפעול בו באזור צפון אפריקה‬ ‫לחילון ולנטישת חיי הדת והמסורת‪.‬‬
‫מדוע התנגדו חכמי ג'רבה‬ ‫שנשרו החלו לסייע בפרנסת הבית‪.‬‬ ‫מודרני בג'רבה‬ ‫עוררו רושם שבמשך דורות לא חל‬ ‫האי ג'רבה‪ ,‬שזכה לכינויים כגון‬
‫כל שינוי באורח החיים של היהודים‬ ‫האי הפלאי‪ ,‬אי הכוהנים ועוד‪ ,‬שוכן‬
‫התלמיד היהודי בג'רבה החל את‬ ‫באי ג'רבה ושהוא נותר שמרני בדומה‬ ‫בדרומה של תוניסיה‪ .‬באי זה התגוררו‬
‫מסכת לימודיו בגיל ארבע־חמש‬ ‫לאורתודוקסיה של היהדות החרדית‬ ‫בין המאה השבע־עשרה למאה‬
‫במוסד לימוד שנקרא מעללם או‬ ‫באירופה‪ .‬אלא שמתברר שחלו‬ ‫העשרים כ־‪ 5,000‬יהודים ‪ -‬מספר‬
‫כותאב‪ .‬תנאי הלימוד בכותאב היו‬ ‫שינויים גדולים בתודעת יהודי ג'רבה‬ ‫קטן יחסית‪ ,‬אך חשיבותם מבחינה‬
‫קשים‪ ,‬כי מורה אחד בלבד לימד מספר‬
‫‪11‬‬

‫אז מה אומרים‪:‬‬ ‫בקלישאה יש גרעין של אמת‪:‬‬ ‫ולהניח לגננות ולמורות‬ ‫מה הבעיה פה בעצם‪:‬‬ ‫משפט אופייני‪:‬‬ ‫מתי אומרים‪:‬‬ ‫הכול עניין‬
‫מעדיפים לתת דוגמה אישית‪,‬‬ ‫דוגמה אישית‪ ,‬הנהגה‪ ,‬אנשי מעלה‬ ‫המסורות לפתור לנו את‬ ‫לא נכון שהכול עניין של חינוך‪.‬‬ ‫"תאמין לי‪ ,‬כל השחיתות‬ ‫בנאומי בחירות‪ ,‬במאמרים של בכירי‬ ‫של חינוך‬
‫להיות מופת אלטרנטיבי לאותה‬ ‫המשבר‪ .‬צוות המורים של שכבה‬ ‫נדמה שבשעה שיש בעיית עומק‬ ‫הזאת‪ ,‬מעשי האונס הללו‪,‬‬ ‫העיתונאים כאשר מתגלה שערורייה‬
‫תופעה מגונה‪ .‬בה בעת מותר‬ ‫שינהגו באופן ראוי לחיקוי – כל‬ ‫ח' יטפל באלימות‪ ,‬הצוות של‬ ‫תרבות הנהיגה הזאת‪ ,‬חוסר‬
‫להפגין‪ ,‬למחות‪ ,‬לשוחח‪ ,‬לשכנע‬ ‫אלה הם במובן עמוק (גם) חינוך‪.‬‬ ‫ט' יטפל בנגע הסמים‪ ,‬ואילו‬ ‫חברתית או תרבותית הסיסמה‬ ‫היכולת לעמוד בתור והחום‬ ‫ציבורית חדשה‪ ,‬בשעה שאנחנו‬
‫בטח לא מערכת בתי הספר לבדה‪.‬‬ ‫צוות י"א יטפל בחוסר הסובלנות‬ ‫"חינוך" נשלפת כאילו מכאן‬ ‫המתיש באוגוסט – זה הכול‬ ‫מרכלים על אותו ילד שהושעה‬
‫וכן‪ ,‬גם ללמד‪.‬‬ ‫והלאה אפשר לנשום לרווחה‬ ‫מבית הספר אחרי שנתפס כותב‬
‫הפוליטי‪.‬‬ ‫עניין של חינוך!"‬
‫גרפיטי על דלת המנהל‪.‬‬

‫לימודי תעודה והשתלמויות‬ ‫˜‪≥∞±≠„ÒÂÓ „Â‬‬ ‫קלישאות‪ ,‬מוסכמות והבלים מקובלים‬ ‫הד החינוך‬
‫לעובדי הוראה בפועל ובשבתון‬ ‫יולי ‪2017‬‬
‫‪70‬‬

‫‡‪ÌÈ¯Ú „‚È‬‬ ‫תלמידים מתקשים‪ :‬הכמ"ה טען‬ ‫המלמד להפריד את בניהם מחברים‬ ‫המנהגים וכן מצד עוזבם את תורת ה"'‪.‬‬
‫‪≠‰·È·Ò‰ ˙ÂÎȇÏ‬‬ ‫שכדי להגיע לתוצאות אל לו למלמד‬ ‫כאלה‪ .‬אם יראה המלמד שהתלמידים‬ ‫המורים נראים כיהודים‪ ,‬אך‬
‫למהר ולהסביר את הקושי הלימודי‪,‬‬ ‫השליליים אינם חוששים ואין להם‬ ‫כוונתם האמתית היא "לשרש תורה‬
‫‪ÔÂϘ˘‡ ˙Ù‬‬ ‫אלא עליו להניח לתלמידים לטרוח‪,‬‬ ‫תקווה‪ ,‬עליו להודיע להוריהם כי‬ ‫ומצוות"‪ .‬הכמ"ה אומר‪" :‬לדעתי‬
‫ורק אם בכל זאת לא הצליחו‪ ,‬יסביר‬ ‫עליהם לעזוב את בית הספר‪ .‬במקרה‬ ‫אסור אפילו להיכנס למקום זה (בתי‬
‫השתלמויות בתחומים שונים‬ ‫להם את הפתרון‪ .‬הוא לא שכח לציין‬ ‫כזה מותר‪ ,‬באופן יוצא דופן‪ ,‬להשתמש‬ ‫הספר של כי"ח) אפילו כניסה בעלמא‬
‫ו הוראה מתקנת קריאה‪ ,‬כתיבה ו פיתוח כישורים חברתיים בקרב‬ ‫כי על המלמד "[ל]זרזם להיות מתונים‬ ‫בדרכי "פוליטיקא‪ ,‬האלכסון וההטיה"‪,‬‬ ‫והרי הם כבתי עכו"ם"‪ .‬הדעות‬
‫וחשבון ילדים‬ ‫‪‡˘Â· ˙ÂÈÂÓÏ˙˘‰‬‬ ‫בדין ובהוראה" וללמוד מסכת אבות‬ ‫הכמ"ה אסר‬ ‫כלומר "שקרים לבנים"‪ ,‬כדי להרחיק‬ ‫שירכשו התלמידים מארגון כזה‬
‫לכאורה‬ ‫את הנער הפוחז מבלי לגרום לו‬ ‫עלולות להערכתו להשתרש אצלם‬
‫ו עקרונות השילוב לילדים‬ ‫ו אסטרטגיות למידה‬ ‫‡‪‰·È·Ò‰ ˙ÂÎÈ‬‬ ‫שחשיבותה גדולה‪.‬‬ ‫עד זקנה ושיבה‪ ,‬ולכן אסור להתחתן‬
‫דיפרנציאליים אשר מאובחנים‬ ‫הכנה ראויה לשיעור‪ :‬כדי ללמד‬ ‫לימוד של‬ ‫ולהוריו להתקומם כנגד המלמד‪.‬‬ ‫עם יהודים שתומכים בכי"ח‪ ,‬אסור‬
‫בתפקוד גבוה‬ ‫ו כלים להבנה ולהתמודדות עם‬ ‫‪ÌÈү˜ Ô‚Ó‬‬ ‫גמרא‪ ,‬קבע הכמ"ה‪ ,‬או אפילו‬ ‫שפה זרה‪,‬‬ ‫הכמ"ה הדגיש כי על הגורם‬ ‫לשתות מיינם ואסור לאכול מפתם‪.‬‬
‫תלמידים בעלי הפרעות קשב‬ ‫‪ÌÈ‰Ó ÌÈÈ˙ÈÈÂÂÁ‬‬ ‫לימוד "ארבע אמות של הלכה"‪ ,‬על‬ ‫אולם יש‬ ‫האחראי בחינוך‪ ,‬קרי המלמד‪ ,‬לנהוג‬ ‫בעצם מובע כאן חשש ממדרון חלקלק‪:‬‬
‫ו גיל ההזדמנות‪ :‬להיות מחנך‬ ‫וריכוז ולקויות למידה‬ ‫המלמד ללמוד בעצמו את הסוגיה‬ ‫בנחת ובלי קפדנות‪ .‬התנהלות ראויה‬ ‫"יהודים שהקלו בדברי חז"ל פרקו‬
‫ו טיפול באומנויות כאמצעי הוראה משמעותי‬ ‫‪¸ ¸‰‡¯Â‰ È„·ÂÚÏ‬‬ ‫לפני שהוא מלמדה לתלמידים ולא‬ ‫לדעתו‬ ‫זו של המלמד מכוונת לשמר את‬ ‫לאחר מכן עול מצוות והיו למינים‬
‫ו מעצבים את החינוך‪ -‬העיצוב‬ ‫‪‰˘ ≤∞≠Ó ‰ÏÚÓÏ Ï˘ ˜˙ „‚ȇÏ‬‬ ‫ללמוד אותה יחד עמם‪ ,‬שהרי כך אין‬ ‫מקרים‬ ‫מעמדו הסמכותי מבלי שכבודו ייפגע‬ ‫[כופרים] גמורים"‪ .‬גם כיום‪ ,‬מזהיר‬
‫החזותי ככלי שימושי‬ ‫ו ביבליותראפיה‬ ‫·˜‪ÆÌȯÂÓ ÈÙÏ‡Ï ÌÈү˜ ÌÂÈ‬‬ ‫התלמידים לומדים ממנו אלא שווים‬ ‫שבהם אין‬ ‫עקב שימוש באלימות‪ ,‬המביא לירידת‬ ‫הכמ"ה‪ ,‬אלו המלמדים את בניהם‬
‫‪Æ˙ÂÓÏ˙˘‰ ÏÂÓ‚Ï ÌȯÎÂÓ ÌÈү˜‰‬‬ ‫לו‪ .‬ואם מדרגתם אף גבוהה משלו‬ ‫מנוס מזה‪.‬‬ ‫קרנו ולהפחתת הרושם והסמכות שיש‬ ‫ובנותיהם לשונות זרות "בטרם יכירו‬
‫לימודי תעודה‬ ‫הרי שמבינים הם שאין הוא טוב מהם‬ ‫רטוריקה‬ ‫לו אצל התלמידים‪ .‬על כן אסר הכמ"ה‬ ‫ובטרם השתרש בלבבם טיב האומה‬
‫ו תכנית התמחות במדידה והערכה ו הכשרת גננות לגילאי לידה עד‬ ‫‪ÔÂ˙·˘ ˙˘· ‰‡¯Â‰ È„·ÂÚÏ ¯ÎÂÓ‬‬ ‫נוקשה‬ ‫על המלמד להגיב בספונטניות על‬ ‫הישראלית" עלולים לגרום לילדיהם‬
‫ארבע במגזר הפרטי‬ ‫חינוכית בית ספרית‬ ‫בהרבה ויבואו לידי זלזול בו‪.‬‬ ‫שמקפלת‬ ‫חוסר המשמעת של התלמידים‪ ,‬אלא‬ ‫להיבלע בין האומות‪ .‬ולכן יש ללמוד‬
‫˜‪∫˜ÂÁ¯Ó ‰„ÈÓÏ· ÌÈÒ¯Â‬‬ ‫נושאי הלימוד‪ :‬חלק מנושאי‬ ‫בחובה‬ ‫אדרבה‪ ,‬יש לו להסביר לנער את‬ ‫שפה זרה רק אם מוכרח‪ ...‬ואין להוסיף‬
‫ו קורס הכשרה למנחי קבוצות‬ ‫ו עריכה לשונית‬ ‫הלימוד כוללים גם המצאת רעיונות‬ ‫גמישות‬ ‫הבעייתיות של מעשיו‪ ,‬להתריע בפניו‬ ‫עליו"‪ .‬ההסתייגות האחרונה חשובה‪.‬‬
‫‪Ú·Ë ̄‡ ˇ ˙ÂÓÈÈ˜Ï ÍÂÈÁ‬‬ ‫לטובת הפרט והכלל לקיום האומה‪,‬‬ ‫פעמיים או שלוש ורק לאחר מכן‬ ‫הכמ"ה אסר לכאורה לימוד של שפה‬
‫ו מורה מומחה בהערכה וטיפול ו הוראה מתקנת באנגלית‬ ‫‪ÌÈÈÁ Â‡ ‰· ‰·È·Ò‰‬‬ ‫התורה וארץ ישראל‪ ,‬כפי שנהג לעשות‬ ‫יש לו‬ ‫"י ֵּכנו או יכעוס עליו מן השפה ולחוץ‬ ‫זרה‪ ,‬אולם יש לדעתו מקרים שבהם‬
‫בתלמידים עם לקויות למידה‬ ‫בעצמו‪ .‬אפשר לראות שהכמ"ה הגדיר‬ ‫להסביר‬ ‫[‪ ]...‬בלי כל כעס פנימי"‪ .‬באותה‬ ‫אין מנוס מזה‪ .‬רטוריקה נוקשה‬
‫‪ÌÈ·‡˘Ó· Ï΢ÂÓ ˘ÂÓÈ˘ ˇ ˙Èχ·ÂÏ‚ ‰·È·Ò‬‬ ‫את הפעולות החינוכיות ככוללות‬ ‫לנער את‬ ‫נשימה הזהיר כי הכועס מתבלבלת‬
‫מבחר גדול של קורסים בלמידה מרחוק‬ ‫·‪˘„ÂÁÓÂ Ô˘È ˘„Á ˇ ‰˜Â¯È ‰È‬‬ ‫הן לימודי קודש והן לימודי חול‪.‬‬ ‫הבעייתיות‬ ‫עליו דעתו או אינו פועל כשורה‪,‬‬ ‫שמקפלת בחובה גמישות‪.‬‬
‫ו פסיכולוגיה חיובית‬ ‫ו תזונה‪ ,‬מזון ומה שביניהם‬ ‫‪χ¯˘È· ÌÈÓ‰ ˇ ˙„‰È ‰·È·Ò‬‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬הוא הדגיש את חשיבות‬ ‫של מעשיו‪,‬‬ ‫ואין חייו חיים וכל ימיו מכאובים‪,‬‬
‫‪ÛÂÁ‰ ¯Â˘ÈÓ· ÛÂ ڷË‬‬ ‫מקצוע החשבון והגדירו "דבר הכרחי‬ ‫להתריע‬ ‫ועל כן יש להימנע מכעס ואין אפילו‬ ‫שיטות החינוך‬
‫ו דיאלוגים‪ ,‬נאומים וקונפליקטים‬ ‫ו פסיכופתולוגיה‬ ‫אם למילי דעלמא או למילי דשמיא‬ ‫לשהות בחברת כועסים‪ .‬שיקול חדש‬ ‫בהגותו של הכמ"ה‬
‫‪„ÂÚ ˙‡ȯ·Â ¨‰ÂÊ˙ ÔÂÊÓ ˇ ‰‡È¯· ‰·È·Ò‬‬ ‫[בין לדברי חול בין לדברי קודש]‬ ‫בפניו‬ ‫המופיע אצל הכמ"ה הוא התחרות‪:‬‬
‫ו מבוא לליקויי למידה והתנהגות ו ביבליותרפיה וטיפוח רגשי‬ ‫[‪ ]...‬ובלעדי החשבון לא ירים איש‬ ‫פעמיים או‬ ‫הכמ"ה הזהיר את המלמד כי הורים‬ ‫הכמ"ה‪ ,‬כיהדות צפון אפריקה‬
‫˜‪∫¯ÂÈÒ ÈÒ¯Â‬‬ ‫ידו ורגלו"‪ ..‬ברור אפוא מדוע הגדיר‬ ‫שלוש ורק‬ ‫בלתי מרוצים עלולים להעביר את‬ ‫כולה‪ ,‬מצטייר כשמרן מובהק‪ .‬עיון‬
‫ו פסיכולוגיה התפתחותית ו ועוד‬ ‫הכמ"ה כאידאל את האדם השלם‬ ‫לאחר מכן‬ ‫בנם למלמד אחר ועל ידי כך לגרום‬
‫·‪ÌÈÓ È¯˙‡· ˇ ÌÈÏ˘Â¯È‬‬ ‫בחוכמה ובמדע‪ ,‬וקבע כי כל אדם חייב‬ ‫לו נזק כלכלי‪ ,‬מאחר שיהיו לו פחות‬ ‫בדוגמאות ילמד שההפך הוא הנכון‪.‬‬
‫ו התפתחות שפה ותקשורת‬ ‫·‡˙¯‪Í“˙‰ ÌÚ ÏÈÈËÏ ˇ ‰Áȯ٠È‬‬ ‫"י ֵּכנו או‬ ‫העצמת המורה‪ :‬בעיני הכמ"ה‪,‬‬
‫להשתדל להגיע למדרגה זו‪.‬‬ ‫יכעוס עליו‬ ‫תלמידים ופחות הכנסה‪.‬‬ ‫האדם החשוב ביותר בחינוך הנער‬
‫תכניות ״אופק חדש״‬ ‫‪∫ÌÈÊÎÂ¯Ó ÌȯÈÓÒ‬‬ ‫אינו האב אלא המלמד‪ .‬כך נימק זאת‬
‫ו תכנית לפתוח מקצועי של סגני מנהלים שנה שנייה ואילך במתווה‬ ‫סיכום‬ ‫מן השפה‬ ‫שיטות פדגוגיות‪:‬‬ ‫הכמ"ה‪ :‬נאמר במקורותינו שלימוד‬
‫״אופק חדש״‬ ‫·‪ÛÂÁ‰ ¯Â˘ÈÓ· ˇ ÌÈÏ˘Â¯È· ˇ ˙Ïȇ· ˇ ÁÏÓ‰ ÌÈ‬‬ ‫ולחוץ"‬ ‫תורה מזמן את האדם לחיי העולם‬
‫רבני ג'רבה דחו את ארגון כי"ח‪,‬‬ ‫שיטת הלימוד‪ :‬הכמ"ה קבע כי יש‬ ‫הבא‪ .‬אם כך ברור שכל אחד מן המורים‬
‫לימודי פנאי‪/‬לימודי רשות‬ ‫˜‪∫˙‡„Ò ÌÈÈχË¯٠ÌÈÒ¯Â‬‬ ‫משום שהבינו שהדבר יפגע בקהילה‬ ‫צורך לחנך את התלמידים תחילה על‬ ‫והמלמדים זכאי לחיי עולם הבא‪ ,‬שכן‬
‫ו ציור בצבע על בסיס מודל אקדמי‬ ‫היהודית מבחינה דתית‪ .‬בשונה‬ ‫ידי הסבר ארוך ואחר כך שינון בקצרה‪,‬‬ ‫לא ייתכן מצב שתלמיד יקבל שכר‬
‫‡‪‰· ‰ÂÊ˙ ˇ ‰·È·Ò‰ ˙ÂÎÈ‬‬ ‫מהרבנים באירופה‪ ,‬שגרסו בנוקשות‬ ‫כדי שיזכרו את הדברים היטב‪ .‬גישתו‬ ‫ואילו מי שהכשירו‪ ,‬טיפח בו רצון‬
‫לפרטים על לימודי תעודה והשתלמויות‪:‬‬ ‫·‪˘Â„ÁÈÓ ˇ ‡È¯· Ï¢È‬‬ ‫"חדש אסור מן התורה"‪ ,‬הם לא‬ ‫מזכירה אנתרופוסופיה מודרנית‪:‬‬ ‫ללמוד ויכולת ללמוד לא יקבל לפחות‬
‫התנגדו לגישות מודרניות‪ ,‬כשם שלא‬ ‫ללמד את התלמיד בכל פעם חלק‬ ‫אותו שכר עצמו‪ .‬את המורים משווה‬
‫‪08-8588132/151/068/029/060‬‬ ‫‪∫‰Ó˘¯‰Â ÌÈ˯Ù‬‬ ‫תמכו בהן‪" .‬הכול לפי העניין"‪ .‬עיקרון‬ ‫מהאמנות‪ ,‬המותאם להתפתחותו‬ ‫הכמ"ה למשה רבנו‪ .‬מדוע? משום‬
‫זה מבוסס על גישתו של רבי מאיר‬ ‫וליכולתו‪ ,‬ואז לאפשר לו להתנסות‬ ‫שעיקר מפעלו של משה היה ללמד את‬
‫‪new.achva.ac.il‬‬ ‫·‡˙¯ ‪www.e-a.org.il ∫Ë¯Ëȇ‰‬‬ ‫בעודו לומד תורה מאלישע בן אבויה‪,‬‬ ‫בה‪ .‬כך מכשיר התלמיד את עצמו‬ ‫בני ישראל תורה ("תורת משה")‪ .‬לכן‬
‫רבו הגדול שכפר בעיקר (לכן קיבל‬ ‫למעשה‪ ,‬מהקל אל הכבד‪ .‬עוד קבע‬ ‫זכותו של כל מלמד בעולם רבה מאוד‪.‬‬
‫המכללה האקדמיתעכאשיו‪.‬חוה‬ ‫‪∞∏≠∂∑∂∂∞∞∑ر ∫„‚ȇ ‘ÏË‬‬ ‫את הכינוי "אחר")‪ .‬לתמיהת חכמים‬ ‫כי יש להקשות על התלמיד בשאלות‬ ‫השפעה חברתית‪ :‬תנאי הכרחי‬
‫‡‪∞µ≤≠π≤µ∂µ∂∑ ∫ȇ·‚ χȯÂ‬‬ ‫על לימוד תורה מכ ֹופר נענו כי "תוכו‬ ‫שונות כדי לחדד את שכלו וציין כי‬ ‫להצלחת תהליך חינוכי הוא להימנע‬
‫מחר‬ ‫אכל וקליפתו זרק"‪ .‬בכך גילו אומץ‬ ‫עד שהתלמידים לא יבארו היטב את‬ ‫מחברתם של "פועלי אוון"‪ ,‬שעלולים‬
‫‪[email protected]‬‬ ‫לב וגמישות רעיונית במפגש עם הזר‪,‬‬ ‫הנושא‪ ,‬יקפיד המלמד שלא "יראה‬ ‫להשפיע על שאר הילדים בדרך‬
‫¯‪ÔÂϘ˘‡ ¨≤ ¯ÚÂ‰ ˙ÈÈÏÚ ·ÂÁ‬‬ ‫האחר‪ ,‬המאתגר‪ ,‬שרבני ימינו יכולים‬ ‫שלילית‪ .‬על ההורים לבקש מהרב‬
‫לקנא בו‪ .‬‬ ‫להם פנים"‪.‬‬
‫‪„˜¯·‰ ˙‡ ˜¯Ò ¯˘˜ ˙¯ÈˆÈÏ‬‬

‫‪73‬‬ ‫קלישאות‪ ,‬מוסכמות והבלים מקובלים‬ ‫הד החינוך‬ ‫‪72‬‬
‫יולי ‪2017‬‬

‫רק השמאל רוצה פוליטיקה בכיתה‬

‫הדה־לגיטימציה שהממשלה עושה‬ ‫מפחדים לדבר על פוליטיקה‪ .‬יוצא‬ ‫איגוף מימין‪ :‬הסכמה גורפת‬
‫לשמאל‪ .‬פוחדים לדבר‪ .‬אנחנו הרי‬ ‫שמי שמתחבט ומתלבט ובסופו של‬ ‫להכנסת פוליטיקה לכיתה‬
‫חיים במדינה שבה הרמטכ"ל מוקע‬ ‫דבר מוותר על חינוך פוליטי זה החינוך‬
‫כבוגד והשיח הדמוקרטי מצטמצם‪.‬‬ ‫הממלכתי‪ .‬קחי לדוגמה את רצח רבין‪.‬‬ ‫הנושא הזה סוער מאוד בימים אלה אבל חשיבותו עקרונית‪ .‬באופן מפתיע‪ ,‬גם ליברלים וגם‬
‫הזמנה של מנהלים ומורים לשימוע‪,‬‬ ‫מערכת החינוך הממלכתית נטרלה את‬ ‫שמרנים‪ ,‬גם אנשי ימין וגם אנשי שמאל שותפים לסברה שאי אפשר וגם לא רצוי שמורה‬
‫כמו במקרה של אדם ורטה‪ ,‬היא הפחדה‬ ‫האירוע הזה מההקשר הפוליטי שלו‪.‬‬
‫בולשביקית מביכה‪ .‬למול זה המורים‬ ‫דיברו על רבין הגיבור ואחרי כמה זמן‬ ‫יסכור את פיו בנוגע לסוגיות פוליטיות‪ ,‬ערכיות ואקטואליות‪ .‬בנוגע ל"איך" דווקא יש הבדלים‬
‫חייבים לעמוד‪ ,‬גם אם כל תלמיד יכול‬ ‫לילדים נמאס לשמוע את זה‪ ,‬כי זה לא‬
‫לכתוב עליהם בעמוד הפייסבוק שלו‬ ‫כל כך מעניין‪ .‬ודיברו גם על סובלנות‬ ‫מתייחסים למילה פוליטי בציניות‬ ‫מורים בתיכון ומרצים באוניברסיטה‪,‬‬ ‫נאוה דקל‬
‫וזה יכול להרוס חיים של אדם‪ .‬הבעיה‬ ‫והקשבה לדעות שונות‪ .‬אבל אין לזה‬ ‫בגלל חשש מאינדוקטרינציה‪ .‬אבל‬ ‫בסימני קריאה‪ .‬רובם טענו כי הבעת‬
‫שחושב שנכון להמשיך ולהחזיק את‬ ‫קחנרהמונשהמ־יוידמטןומיכל‬ ‫היא שרק מנהלים בודדים מוכנים‬ ‫קשר ישיר לרצח רבין‪ .‬במדינה כיום‬ ‫אינדוקטרינציה היא לא חינוך‪ ,‬אלא‬ ‫עמדה פוליטית ובירור ערכים בשיח‬ ‫"מערכת‬ ‫אני קורא למשרד החינוך"‬
‫הצבא בשטחים‪ .‬אין להזמין גופים‬ ‫צילומים‪ :‬רפי קוץ‬ ‫לגבות את החופש של המורים ולעודד‬ ‫יש הסתה חריפה וגלויה יותר משהיתה‬ ‫שינוי המציאות דרך חינוך‪ .‬לדוגמה‪,‬‬ ‫בין המורה לתלמידיו חיוניים לתהליך‬ ‫החינוך‬
‫שהפרקטיקה שלהם היא הסתה‪ ,‬אבל‬ ‫אותם לעסוק בנושאים האלה‪ .‬במקום‬ ‫לפני הרצח של רבין וזה בעיניי מעורר‬ ‫תכניתו של שר החינוך לשעבר‬ ‫החינוכי‪ ,‬בתנאי שייעשו ברגישות‬ ‫לא יודעת‬ ‫לעודד ואף לחייב בתי ספר‬
‫צריך להראות שיש מגוון דעות וזו‬ ‫ליזום חוקים שיאפשרו לו לקבוע מה‬ ‫חלחלה‪ .‬הוויכוח האידאולוגי בין ימין‬ ‫גדעון סער לביקורים של תלמידים‬ ‫להתמודד‬ ‫לעסוק בפוליטיקה‪ .‬אל לו‬
‫חגיגה לדמוקרטיה‪ .‬החינוך הממלכתי‬ ‫לגיטימי ומה לא לגיטימי‪ ,‬שר החינוך‬ ‫לשמאל הוא חומר נפץ שהולך ונעשה‬ ‫בחברון היא שימוש במערכת החינוך‬ ‫ומתוך התייחסות למגוון דעות‪.‬‬ ‫עם חומרי‬ ‫למשרד לכוון בתי ספר את מי להזמין‬
‫מפקיר את המורים לשיח האלים‪,‬‬ ‫צריך לתמוך בחינוך ביקורתי‪ ,‬שהוא‬ ‫קשה בגלל השיח האלים‪ .‬המרכז בשיח‬ ‫כדי להשיג שינוי פוליטי ביהודה‬ ‫הצורך לברר את השאלה אם וכיצד‬ ‫נפץ‪ ,‬כי‬ ‫ואת מי לא להזמין‪ .‬שיקול הדעת‬
‫החוסן של הדמוקרטיה‪ .‬שיהיו מורים‬ ‫מורים יכולים לדבר על עמדותיהם‬ ‫ראשיה לא‬ ‫בעניין זה חייב להיות בידי הצוות‬
‫ורובם נמלטים מהתמודדות אתו"‪.‬‬ ‫איכותיים שיש להם הידע והאומץ‬ ‫הזה הולך ונחלש"‪.‬‬ ‫ושומרון"‪.‬‬ ‫הפוליטיות בכיתה נוכח בשיח של‬ ‫סומכים על‬ ‫החינוכי‪ ,‬ומשרד החינוך צריך לסמוך‬
‫מה הפתרון לדעתך?‬ ‫מה המורים יכולים לעשות‬ ‫אתם אנשים בעלי עמדות‬ ‫אנשי חינוך כבר שנים אחדות‪.‬‬ ‫המורים"‬ ‫על הצוותים ולתת להם אוטונומיה"‪.‬‬
‫לטפל בסוגיות קשות"‪.‬‬ ‫פוליטיות‪ .‬אתה לא עושה‬ ‫בשטח יש מורים ומורות שמשתדלים‬ ‫את הדברים האלו אמר ד"ר גלעד‬
‫"הפתרון הוא לא לפחד‪ ,‬כי הפחד‬ ‫יש הרבה נושאים שאפשר לדבר‬ ‫במציאות המורכבת הזו?‬ ‫להימנע מכל דיון או אמירה בנושאים‬ ‫אודי גור‬ ‫אמיר‪ ,‬מנהל התיכון ליד האוניברסיטה‬
‫עליהם בכיתה‪ .‬למה לדבר דווקא על‬ ‫"מערכת החינוך לא יודעת‬ ‫אינדוקטרינציה לתלמידים שלך?‬ ‫שנויים במחלוקת ולעומתם יש מורות‬ ‫בירושלים בכנס "פוליטיקה בכיתה?"‪,‬‬
‫להתמודד עם חומרי נפץ‪ ,‬כי ראשיה‬ ‫"אני שם את התלמידים במרכז‪.‬‬ ‫ומורים שדווקא מביאים את הסוגיות‬ ‫שארגנו במשותף התיכון הירושלמי‬
‫השטחים?‬ ‫לא סומכים על המורים‪ .‬בכיתות‬ ‫אני רוצה שהם יהיו אנשים פוליטיים‪.‬‬ ‫האלו לפתחם של התלמידים חדשות‬ ‫ובית הספר לחינוך באוניברסיטה‬
‫"אלה בחירות אידאולוגיות‬ ‫מתנהל לעתים שיח קשה המכיל‬ ‫כשאני מדבר אתם על השטחים או‬ ‫העברית‪ .‬אמיר הוסיף כי שתי המגבלות‬
‫שהמורה עושה‪ .‬זו זכותו‪ .‬לתפיסתי‬ ‫אמירות אלימות של תלמידים‪,‬‬ ‫על הכיבוש אני רוצה לחשוף אותם‬ ‫לבקרים (תרתי משמע)‪.‬‬ ‫היחידות שצריכות להיות מוטלות על‬
‫אין היום בעיה יותר דחופה וחמורה‬ ‫ומערכת החינוך רק משתיקה את‬ ‫לקונפליקט‪ .‬אני לא רוצה שהם יחשבו‬ ‫"האמירה שאפשר להוציא את‬ ‫בית הספר הן הזמנת גופים הפועלים‬
‫מהסכסוך הישראלי־פלסטיני‪,‬‬ ‫הדיבור על הנושאים הפוליטיים‬ ‫כמוני‪ ,‬כי אז מבחינה חינוכית זה יהיה‬ ‫הפוליטיקה מהכיתה היא קלישאה‪.‬‬ ‫במסגרת החוק וחשיפת התלמידים‬
‫השלטון שלנו בשטחים והעובדה‬ ‫הנפיצים‪ .‬מי שעומדים מול אמירות‬ ‫כישלון‪ .‬זה אומר שהם לא למדו לבדוק‬ ‫המסר שלנו הוא שכל מורה צריך‬ ‫למגוון דעות‪ .‬הוא קרא למשרד החינוך‬
‫שלמדינת ישראל אין גבולות‬ ‫קשות כמו 'טוב שרבין נרצח' או‬ ‫עובדות ולהתמודד עם טיעונים‪ ,‬כלומר‬ ‫להיות מורה פוליטי ולדבר פוליטיקה‬ ‫להסיר את האיסור על הזמנת הארגון‬
‫ברורים‪ .‬זה נוגע בהיבטים הכי‬ ‫'רבין היה בוגד' הם מורים שלא עברו‬ ‫לא למדו לפתח חשיבה ביקורתית‪.‬‬ ‫בכיתה כמה שיותר"‪ ,‬אומר אודי‬
‫עמוקים של הזהות שלנו ושל השאלה‬ ‫הכשרה ולא מאמינים בעצמם שיש‬ ‫לבני נוער אין עדיין הכלים והידע‬ ‫גור‪ ,‬מורה בתיכון הניסויי בירושלים‬ ‫שוברים שתיקה‪.‬‬
‫מהי מדינת ישראל‪ .‬המסר של 'תהיו‬ ‫להם הכלים לנהל דיון נוקב‪ ,‬פתוח‬ ‫לבדוק את הדברים‪ ,‬הם צריכים ללמוד‬ ‫וחבר בקבוצה "אני מורה פוליטית"‪,‬‬ ‫סימני השאלה – זה שבכותרת‬
‫באמצע' איננו חינוך פוליטי‪ ,‬אלא‬ ‫קבוצת מורים העוסקת בהיבטים‬ ‫הכנס וזה שבכותרת המושב שעסק‬
‫מסר שמשתיק את החינוך‪ .‬חברות‬ ‫וביקורתי על נושאים כאלה‪.‬‬ ‫להבחין בין עובדות לטענות‪.‬‬ ‫הפוליטיים של מערכת החינוך‪.‬‬ ‫בסוגיה אם הבעת עמדה פוליטית של‬
‫אנושיות נקלעות לפעמים לוויכוחים‬ ‫"יש טעויות נפוצות בתשובה‬ ‫"בבתי הספר הדתיים עושים‬ ‫"בחירה של נושא משקפת את סדר‬ ‫מורה היא חלק מהמעשה החינוכי –‬
‫פוליטיים עמוקים המובילים אותן‬ ‫על השאלה מה מותר למורים ולבתי‬ ‫אינדוקטרינציה‪ .‬מסיעים תלמידים‬ ‫היום שלך והשאלה היא מה עומד‬ ‫התחלפו בדבריהם של רוב הדוברים‪,‬‬
‫לפרשות דרכים‪ .‬אנחנו מצויים עכשיו‬ ‫ספר לעשות‪ .‬חושבים למשל שאסור‬ ‫להפגנות ובעצם משקיעים בעיצוב‬ ‫במרכז"‪ ,‬אומר גור‪" .‬בדרך כלל אנחנו‬
‫במצב כזה‪ .‬ובמצב כזה צריך להציג‬ ‫למורים להביע את דעתם בכיתה‪.‬‬ ‫המציאות ולא בחינוך‪ .‬במגזר הערבי‬
‫לתלמידים את הנושאים השנויים‬ ‫אלא שלפי חוזר המנכ"ל [ראו‬
‫במחלוקת ואת העמדות השונות‪ .‬לכן‬ ‫מסגרת] מה שאסור למורים הוא‬
‫חשוב לשמוע את שוברים שתיקה‪.‬‬ ‫לומר באיזו מפלגה הם תומכים או‬
‫בשוברים שתיקה טוענים שהכיבוש‬ ‫למי הם מצביעים‪ ,‬אבל הם כן רשאים‬
‫משחית את הצבא ואת העם‪ ,‬וזו סיבה‬ ‫להביע את דעתם‪ .‬אבל מורים פוחדים‬
‫מספיק טובה לשמוע אותם‪ .‬מנגד יש‬ ‫ושואלים את עצמם 'למה לי לדבר על‬
‫להזמין נציגים של גוף רציני מהימין‪,‬‬ ‫זה? יקראו לי בוגד'‪ .‬יש צנזורה פנימית‬
‫בכיתה מצד תלמידים שקולטים את‬

‫‪12‬‬

‫אז מה אומרים"‪:‬‬ ‫בקלישאה יש גרעין של אמת‪:‬‬ ‫להשוואות‪ ,‬למטפורות ולדימויים שציבור‬ ‫מה הבעיה פה בעצם‪:‬‬ ‫משפט אופייני‪:‬‬ ‫מתי אומרים‪:‬‬ ‫מי קבע שדבר‬
‫גם אנשים משכילים מאוד לא יודעים הכול‪ ,‬לא קראו‬ ‫יש כאלה שאוהבים יותר את‬ ‫משכיל ורחב ככל האפשר שותף לו‪ .‬קשה לחשוב‬ ‫חברה שאין בה עוגנים של איכות‪ ,‬של גד ּולה‬ ‫"מי קבע שאלתרמן‬ ‫כאשר מורים נדרשים להציב‬ ‫אחד חשוב ודבר‬
‫הכול‪ ,‬ולעתים לא שמעו כלל על הדמויות ש"מוכרחים‬ ‫יותר חשוב מרועי חסן‬ ‫אחר לא חשוב?‬
‫להכיר"‪ .‬עם זאת מותר לתת אמון באנשים שלמדו תחום‬ ‫עמיחי‪ ,‬אחרים מעדיפים את זך‪,‬‬ ‫על קהילה אנושית מלוכדת בלי מרכז כבידה‬ ‫תרבותית‪ ,‬של "נכסי צאן ברזל" מאבדת‬ ‫או מסטטיק ובן אל?‬ ‫סדר עדיפויות מנומק או‬
‫שלא לדבר על חסידי גולדברג‬ ‫תרבותי כזה‪ .‬בנוסף‪ ,‬כיצד מורים מעזים לדרג‬ ‫תקווה לכונן מרכז כבידה תרבותי‪ .‬מרכז‬ ‫עובדה שבני הנוער‬ ‫בשעה שמתגוננים נגד הטענה‬
‫מסוים לעומק‪ ,‬שהם מומחים בו‪ ,‬ולהתייחס ברצינות‬ ‫תלמידים אך פוחדים לדרג יוצרים? אם אין אמת‬ ‫כבידה תרבותי הוא בסיס משותף של טקסטים‬
‫להעדפותיהם‪ .‬יכול להיות שהם טועים? כמובן! אולם‬ ‫ורביקוביץ'‪ .‬זה בהחלט נכון‬ ‫מידה של עמוק ושטוח‪ ,‬של מורכב ופשטני‪ ,‬כיצד‬ ‫ויצירות (שדווקא טוב שיתקיים עליו ויכוח)‪,‬‬ ‫חושבים אחרת"‪.‬‬ ‫שלתלמידים וגם למורים‬
‫שטיפשי לדרג אמנים גדולים‬ ‫אשר משמש מוקד לאסוציאציות משותפות‪,‬‬ ‫חסר ידע כללי בנושאים‬
‫החשד המתמיד בבני סמכא יגרום לנו לשקוע בחול‬ ‫ניתן ליוסי ‪ 7‬במבחן בתנ"ך ואילו לנועה ‪?9‬‬
‫הטובעני והצחיח של בורותנו‪.‬‬ ‫ולייחס לדירוג הזה תוקף‬ ‫"חשובים"‪.‬‬
‫אובייקטיבי‪.‬‬

‫‪75‬‬ ‫קלישאות‪ ,‬מוסכמות והבלים מקובלים‬ ‫הד החינוך‬ ‫‪74‬‬
‫יולי ‪2017‬‬

‫החוקיות‪ ,‬נציג של תנועת שלום‬ ‫התלמידים‪ ,‬כמו למשל משפטו של‬ ‫כלפיהם או על הציון שלהם"‪.‬‬ ‫שאנחנו באמת עושות מעשה טוב?‬ ‫נטמע בנו"‪ ,‬היא אומרת‪" ,‬רתיעה‬ ‫משתק‪ .‬צריך להתאגד ולהתאחד‬
‫עכשיו ונציגה של גוש אמונים"‪.‬‬ ‫החייל אלאור אזריה?‬ ‫מה קורה כשמדובר בנושאים‬ ‫מורים צריכים לראות ולהגיב כשהם‬ ‫מלדבר על סוגיות רגישות‪ .‬מובן‬ ‫וללמוד ביחד‪ .‬לעסוק בסוגיות‬
‫"הדרך הנכונה היא להגיד‬ ‫רואים למשל שהילד הלבן מציק‬ ‫שאנחנו נתקלות גם בהתנגדות של‬ ‫של חינוך פוליטי ראוי ולהכין את‬
‫איך התלמידים קיבלו את נציג‬ ‫לתלמידים שהתפרסם סרטון שעל‬ ‫טעונים?‬ ‫לילד השחור או שיש תלמידה שכל‬ ‫תלמידים בכיתה‪ .‬לכן צריך לחשוב‬ ‫התלמידים להתמודד עם המציאות‬
‫שלום עכשיו?‬ ‫פניו הוא חמור‪ ,‬ושאני רוצה לבדוק את‬ ‫"במקרים כאלה צריך להיות עוד‬ ‫הזמן מושתקת‪ .‬יש כאלו שחושבים‬ ‫איך לנהל בכיתה שיח שנוי במחלוקת‪,‬‬ ‫הכל כך מורכבת שיש לנו כאן‪.‬‬
‫הנושא במשך כמה ימים ולכן נדבר‬ ‫"יש צנזורה‬ ‫יותר זהירים ולחשוב היטב איך עושים‬ ‫שהבאת המציאות הפוליטית הקשה‬ ‫זו החובה שלנו כמחנכים‪ .‬אם לא‬
‫"הרוב הגדול העריך את זה ונשאר‬ ‫עליו בשיעור הבא‪ .‬מורה שעושה את‬ ‫פנימית‬ ‫את זה‪ .‬קודם כול צריך לפרק את‬ ‫לכיתה נוגדת את האופטימיות‬ ‫איך להסיר מחסומים"‪.‬‬ ‫נעשה את זה אנחנו נפקיר את השטח‬
‫אחרי הפנל לשאול אותו שאלות‪.‬‬ ‫זה מראה שהוא לא מתעלם אבל מהווה‬ ‫הרגשות ולבסס את הדיון על עובדות‪.‬‬ ‫שטמונה במעשה החינוכי‪ .‬התפיסה‬ ‫כאשר אתן אומרות שיח פוליטי‬ ‫לגורמים אחרים שהאינטרס שלהם‬
‫נדמה לי שכיום יותר בתי ספר דתיים‬ ‫בכיתה מצד‬ ‫צריך גם למצוא את העיתוי הנכון‪,‬‬ ‫שלי היא שהיכולת לבוא מעמדה‬ ‫אתן מתכוונות בהכרח לשיח‬
‫הולכים בכיוונים כאלה כשהם מעלים‬ ‫כשהתלמידים רגועים ולא כשהם‬ ‫פוליטית אקטיבית דווקא מעצימה את‬ ‫הוא לא חינוכי‪ .‬וזה‪ ,‬בעיניי‪ ,‬חמור"‪.‬‬
‫דיון פוליטי‪ .‬יש קשיים להביע עמדות‬ ‫תלמידים דוגמה לכך שלא מגיבים מיד מהבטן‪,‬‬ ‫האופטימיות‪ .‬יש כמובן הרבה חשיבות‬ ‫המתנגד לסדר הפוליטי הקיים?‬ ‫"יצא חוזר‬ ‫הפחד לעסוק בנושאים פוליטיים‬
‫גם במגזרים האחרים – במגזר הערבי‬ ‫שקולטים אלא אוספים מידע לפני שמגבשים‬ ‫נסערים בגלל אירועים אחרים"‪.‬‬ ‫לרוח המקום‪ .‬למשל‪ ,‬בבית הספר‬ ‫שמידט‪" :‬קודם כול ברור לי שמי‬ ‫של ראש‬ ‫בכיתה‪ ,‬ואפילו בין המורות והמורים‬
‫ובחרדי יש למורים קושי להביע‬ ‫עמדה‪ .‬הדרך הזו מנטרלת גם את‬ ‫איך מפרקים מטען רגשי?‬ ‫המעורב שלי אני חווה הרמוניה – אין‬ ‫שזקוקות לקבוצת שיח פוליטי הן‬ ‫לבין עצמם‪ ,‬עולה גם בשיחה עם "מורות‬
‫עמדות עצמאיות מסיבות שונות‪.‬‬ ‫הרגשות של המורה‪ ,‬שאסור שיגיע‬ ‫את הדה‪-‬‬ ‫גזענות‪ ,‬וזה מדהים‪ .‬אבל אני חושבת‬ ‫אכן אלו ששייכות לצד המערער על‬ ‫המנהל‬ ‫פוליטיות" נוספות‪ .‬חנה שמידט‪ ,‬מורה‬
‫בחינוך הממלכתי המכשול נובע מכך‬ ‫לגיטימציה‬ ‫"יש כמה שיטות‪ .‬אפשר למשל‬ ‫שזה לא היה מתאפשר אם התלמידים‬ ‫ההגמוניה‪ .‬חינוך פוליטי מסתכל‬ ‫לחינוך דתי‬ ‫בבית חינוך קהילתי אורט גאולה בתל‬
‫שיש שתי אוכלוסיות – ליברלים‬ ‫'מחומם' לכיתה"‪.‬‬ ‫שהממשלה‬ ‫להתחיל את הדיון בהקשר רחוק יותר‪,‬‬ ‫הערבים היו מגיעים למקום שבו הם‬ ‫על ההגמוניה ועל הכוחות השולטים‬ ‫שאוסר על‬ ‫אביב‪ ,‬ומיכל קרמונה־וימן‪ ,‬מורה בבית‬
‫ומסורתיים‪ .‬שיעור המורים הליברלים‬ ‫מורים בבתי ספר ממלכתיים‬ ‫לאו דווקא במה שקורה בחברה שלנו‪.‬‬ ‫צריכים להדחיק ולהסתיר את הזהות‬ ‫בתוכה ומציף את הזהויות שההגמוניה‬ ‫בתי הספר‬ ‫הספר מוזות ביפו‪ ,‬סבורות שהפחד הוא‬
‫הוא כנראה גבוה יותר והקול שלהם‬ ‫אומרים שעליהם להיזהר מנקיטת‬ ‫עושה‬ ‫חשוב להציג נתונים ולהביא עובדות‬ ‫שלהם והיהודים היו מביעים דעות‬ ‫מזיזה הצדה‪ .‬בבית הספר שלי‪ ,‬לדוגמה‪,‬‬ ‫הסיבה שלא רבים המורים והמורות‬
‫חזק יותר‪ .‬הם מקשים על אלו שיש‬ ‫עמדות פוליטיות מול תלמידיהם‪,‬‬ ‫לשמאל‪.‬‬ ‫שהתלמידים הרבה פעמים לא מכירים‪.‬‬ ‫יש תלמידים ממגזרים שונים‪ ,‬כולל‬ ‫לקחת‬ ‫המשתתפים במפגשים שהן מארגנות‬
‫להם קול מסורתי ושמרני יותר להביע‬ ‫כשמדברים על קבוצות מיעוט‪,‬‬ ‫גזעניות‪ .‬בעיניי זה סופר־אופטימי!"‬ ‫ערבים‪ ,‬ילדי עובדים זרים ומהגרים‪.‬‬ ‫תלמידים‬ ‫כדי לדון בנושאים האלו‪ .‬שמידט‬
‫את עמדתם‪ .‬אני אומר משהו שאולי‬ ‫בעוד שבחינוך הדתי אין בעיה‬ ‫פוחדים‬ ‫למשל‪ ,‬העובדות נותנות לקבוצות‬ ‫מובן שהעמדות הנחרצות של‬ ‫השאלה היא איך מקיימים בבית‬ ‫להפגנות‪...‬‬ ‫וקרמונה־וימן פעילות בקבוצה התל‬
‫המורים לא יאהבו לשמוע‪ .‬לא קיבלנו‬ ‫השונות ממד ממשי ולא סטריאוטיפי‪.‬‬ ‫המורות והמורים הפוליטיים אינן‬ ‫ספר עם כל כך הרבה זהויות שיח‬ ‫לפני הפינוי‬ ‫אביבית של "שיח מורות פוליטי"‬
‫את העבודה כאנשי חינוך כדי להפיץ‬ ‫לדבר‪ .‬אנחנו להביע עמדה ואפילו מותר להוציא‬ ‫צריך לזכור שהתלמידים נמצאים‬ ‫נחלתם של כל אנשי החינוך‪ .‬אמנם‬ ‫שכולם ירגישו בו נוח‪ .‬אין לנו רצון‬ ‫וטוענות שפעילותן שם היא המשך‬
‫דברים שאנחנו באופן אישי מאמינים‬ ‫הרי חיים את התלמידים להפגנות פוליטיות‪.‬‬ ‫בגיל ההתבגרות‪ ,‬גיל שבו שחור ולבן‬ ‫קשה למצוא מישהו שישלול באופן‬ ‫שהתלמידים יחשבו כמונו‪ .‬אני מודעת‬ ‫האחרון‬ ‫ישיר לפעילותן במחאה החברתית של‬
‫בהם‪ .‬לעתים יש לי הרגשה שמורים‬ ‫כאיש החינוך הדתי – אתה מודע‬ ‫הם הצבעים השולטים‪ .‬הם בשלב של‬ ‫מוחלט את השיח הפוליטי בכיתות ואת‬ ‫לכך שבגיל ההתבגרות יש צורך חזק‬ ‫של עמונה‬
‫שוכחים שאנחנו קודם כול שליחים‬ ‫לתחושות האלה?‬ ‫במדינה‬ ‫בדיקה עצמית של נושאים ולא רוצים‬ ‫זכותם של מורות ומורים להביע את‬ ‫להרגיש שייכים‪ .‬לכן אני מלאת חמלה‬ ‫קיץ ‪.2011‬‬
‫של ההורים ובמידה מסוימת גם של‬ ‫שבה‬ ‫רק לקבל את מה שאנחנו אומרים‬ ‫עמדותיהם‪ ,‬אך יש מחנכים לא מעטים‬ ‫והבנה לצורך הזה ולדעות שלהם‪ ,‬גם‬ ‫הבאנו‬ ‫"בתוך מאהל המחאה הקמנו את‬
‫המדינה‪ ,‬או לפחות של החוק במדינה‪,‬‬ ‫"הדברים האלו חלפו‪ .‬בשנים‬ ‫להם‪ .‬לעתים הם שואלים שאלות‬ ‫הסבורים שיש לשים לכך סייגים‪ .‬ד"ר‬ ‫כשהן קיצוניות‪ .‬כשאנחנו מדברים‬ ‫לפנל עם‬ ‫בית הספר של המהפכה והעברנו בו‬
‫שהוא הקובע את הגבולות‪ .‬מורה צריך‬ ‫האחרונות יצא חוזר של ראש המנהל‬ ‫הרמטכ"ל‬ ‫רק כדי להתריס ולכן כל שאלה היא‬ ‫יצחק גייגר‪ ,‬רכז היסטוריה ואזרחות‬ ‫בכיתה על נושאים רגישים‪ ,‬אני קודם‬ ‫התלמידים‬ ‫שיעורים על המחאה ועל המבנים‬
‫לזכור שהוא לא בא לכיתה כדי לשנות‬ ‫לחינוך דתי שאוסר על בתי הספר‬ ‫מוקע כבוגד"‬ ‫לגיטימית‪ .‬לעתים אני גם אומר להם‬ ‫בישיבה התיכונית מעלה אדומים‬ ‫כול מנסה לברר אם מה שהתלמידים‬ ‫נציג ממשרד‬ ‫החברתיים"‪ ,‬מספרת שמידט‪" .‬מאז‬
‫באופן גלוי ובוטה השקפות עולם"‪ .‬‬ ‫שבשאלה שלהם טמונה בעיה מוסרית‬ ‫וחוקר עצמאי בתחומי חינוך אזרחי‪,‬‬ ‫חושבים מגיע מתוך ידע אמתי‪ ,‬ואז‬ ‫המשפטים‬ ‫ועד היום אנחנו מעורבות חברתית‬
‫לקחת תלמידים להפגנות על בסיס‬ ‫יהדות ודמוקרטיה וציונות דתית‪,‬‬ ‫אני מציפה את הידע‪ .‬כשדיברנו למשל‬ ‫שהסביר‬ ‫ופוליטית‪ .‬עצם הבחירה שלי לעסוק‬
‫אידאולוגי‪ .‬לפני הפינוי האחרון של‬ ‫ערכית"‪.‬‬ ‫הוא אחד מהם‪ .‬גייגר רואה הבדל בין‬ ‫על המשפט של אלאור אזריה ורוב‬ ‫את הבעיות‬ ‫בחינוך באה מעניין פוליטי־חברתי‪,‬‬
‫עמונה הבאנו לפנל עם התלמידים‬ ‫הדרכים האלה נכונות גם לעיסוק‬ ‫חינוך פוליטי לבין עיסוק באקטואליה‪,‬‬ ‫התלמידים תמכו במעשה שלו‪ ,‬קראנו‬ ‫החוקיות‪,‬‬ ‫מרצון לחולל שינוי‪ .‬כל מעשה‬
‫שלושה אנשים‪ :‬נציג ממשרד‬ ‫והוא סבור שעל מורות ומורים להיות‬ ‫את הקוד האתי של צה"ל‪' ,‬רוח צה"ל'‪,‬‬ ‫נציג של‬ ‫חינוכי הוא פוליטי‪ ,‬וראוי שכל איש‬
‫המשפטים שהסביר את הבעיות‬ ‫באקטואליה?‬ ‫זהירים מאוד כל אימת שעוסקים‬ ‫ודיברנו על דיני המלחמה‪ .‬כך הצפתי‬ ‫חינוך יעסוק בשאלות האלו‪ .‬חינוך‬
‫"בעיסוק באקטואליה יש‬ ‫נקודות מבט על הסוגיה שהתלמידים‬ ‫תנועת‬ ‫פוליטי הוא עניין עמוק ורחב יותר‬
‫מה מותר ומה אסור‬ ‫הרבה סכנות‪ .‬יש היום מגמה‬ ‫בכיתה בנושאים טעונים פוליטית‪.‬‬ ‫שלום עכשיו‬ ‫מאשר דיבור על הסוגיות הפוליטיות‬
‫על פי חוזר המנכ"ל‬ ‫לעודד לרלוונטיות דרך שימוש‬ ‫"השאלה הראשונה היא למה‬ ‫לא היו מודעים להן"‪.‬‬ ‫שמעסיקות את התקשורת‪ .‬בעיניי‬
‫באקטואליה במסגרת מה שנקרא‬ ‫מתכוונים כשאומרים חינוך פוליטי"‪,‬‬ ‫קרמונה־וימן‪" :‬דווקא כדי שלא‬ ‫ונציגה של‬ ‫חינוך פוליטי הוא חינוך ביקורתי‪,‬‬
‫משרד החינוך הוציא הנחיות בעניין הבעת עמדות פוליטיות של מורים בכיתה‪ .‬חוזר‬ ‫למידה משמעותית‪ .‬פה אני מזהיר‬ ‫אומר גייגר‪" .‬אם הכוונה היא להבעת‬ ‫לעשות מניפולציה חשוב שהתלמידים‬ ‫גוש אמונים"‬ ‫חינוך פמיניסטי‪ ,‬חינוך לשלום‪ .‬יש בי‬
‫מנכ"ל ‪ 9.2-3‬מדצמבר ‪" – 2016‬התכנית הלאומית ללמידה משמעותית – השיח החינוכי על‬ ‫מפני כניסה לנושא שלא מכירים‬ ‫עמדה בנושא שנמצא על סדר היום‬ ‫ידעו מה הדעות של המורה שלהם‪.‬‬ ‫תשוקה גדולה מאוד ליצור שינויים‬
‫ורק חושבים שמכירים‪ .‬אקטואליה‬ ‫של הפוליטיקאים‪ ,‬הרי שלעתים זו‬ ‫השקיפות חשובה‪ ,‬כפי שחשוב שהם‬ ‫יצחק גייגר‬ ‫חברתיים‪ ,‬וחינוך בעיניי הוא הדרך‬
‫נושאים שנויים במחלוקת" – מציג את ההנחיות של המשרד למורים בכל הקשור לניהול‬ ‫מגיעה אלינו דרך אמצעי התקשורת‬ ‫חובה לעסוק בזה ולהביע עמדה‪ ,‬משום‬ ‫ידעו שאני מכבדת את הדעות‬ ‫לשינוי כזה‪ .‬קבוצת המורות שלנו‬
‫דיונים בנושאים פוליטיים‪ .‬סעיף ‪ 2.2.5‬כולל‪ ,‬בין השאר‪ ,‬את ההנחיות שלהלן‪:‬‬ ‫המסורתיים והדיגיטליים‪ .‬התקשורת‬ ‫שכך התלמידים יבינו שאין לחשוש‬ ‫שלהם‪ .‬הזהירות מביאה את המורים‬ ‫היא פלטפורמה ללמידה ולשיח על‬
‫הדיגיטלית מאפשרת לכל אחד להיות‬ ‫מלהביע דעה פוליטית‪ .‬הרי לא ייתכן‬ ‫לשיתוק מול דעות קיצוניות‪ .‬כשאת‬ ‫הסוגיות החברתיות הבוערות אצלנו"‪.‬‬
‫במסגרת הבעת עמדות פוליטיות בכיתה יוכל המורה להביע עמדה ואף לבקר באופן‬ ‫עיתונאי בלי פיקוח‪ .‬היא מונעת‬ ‫שאני אעודד תלמידים להיות פעילים‬ ‫מביאה מורכבות לכיתה את מגלה‬ ‫ממה נובע הקושי לדבר על‬
‫מאוזן את הכנסת ואת ועדותיה‪ ,‬ובכלל זה החלטות וחוקים שנתקבלו על ידם‪ ,‬וכן את‬ ‫בדיקת עובדות בפרק זמן סביר‪ .‬אנחנו‬ ‫ומעורבים מבלי שאשמש להם דוגמה‪.‬‬ ‫שהתלמידים יכולים להתמודד אתה"‪.‬‬
‫מוצפים במידע‪ .‬אם רוצים להתייחס‬ ‫אלא שלכך יש מגבלות‪ .‬קודם כול‪,‬‬ ‫שמידט‪" :‬מה שמאוד מקשה בעניין‬ ‫פוליטיקה בכיתה?‬
‫הממשלה ומשרדיה‪ ,‬ובכלל זה את מדיניות הממשלה‪ ,‬בתנאי שיקפיד כי דברי הביקורת שלו‬ ‫למידע בצורה מהימנה‪ ,‬חייבים לחכות‬ ‫רצוי שלא לעשות זאת לעתים קרובות‪.‬‬ ‫הזה הוא התפיסה הרווחת שכל מי‬ ‫"מהתכנים הלימודיים שאנחנו‬
‫לא ייאמרו באופן מעליב או פוגע‪ .‬על המורה להתעלות תחילה מעל עמדתו האישית‪ ,‬לייצג‬ ‫כמה ימים ולבדוק את המידע מכמה‬ ‫מורים צריכים לחוות את דעתם רק‬ ‫שבא לעסוק בחינוך בא ממקום טהור‬ ‫מחויבות להעביר‪ ,‬מתחושות‬
‫את העמדות האחרות בהגינות‪ ,‬לאפשר לתלמידי הכיתה להביע עמדה שונה משלו‪ ,‬ולהקפיד‬ ‫זוויות ומקורות‪ .‬הרי אחד התפקידים‬ ‫אחרי שהתלמידים הביעו את עמדתם‬ ‫ורוצה לעשות טוב‪ .‬זה לא מספיק‬ ‫שעוברות בחדר המורות‪ ,‬ממה שתלוי‬
‫שדברי הביקורת שלו לא יביעו דה־לגיטימציה למדינה‪ ‬או למוסדותיה‪ ,‬לא ישללו את עצם‬ ‫של המורה הוא להסביר לתלמידים‬ ‫ולומר להם בצורה ברורה שכעת הם‬ ‫בעיניי להגיד שמעצם זה שאני‬ ‫על הקירות בבית הספר‪ .‬היכולת שלנו‬
‫איך להתייחס למה שהם רואים או‬ ‫אומרים את דעתם האישית‪ .‬הם צריכים‬ ‫עוסקת בחינוך אני עושה מעשה טוב‪.‬‬ ‫להיות כל הזמן מודעות וגם לעשות‬
‫קיומה של המדינה או את אופייה כמדינה יהודית ודמוקרטית‪ ,‬ולא יביעו דה־לגיטימציה‬ ‫קוראים‪ ,‬להכשיר אותם להבין כיצד‬ ‫להדגיש שהתלמידים לא חייבים לקבל‬ ‫חינוך הוא כלי להעברת מסרים שרוב‬ ‫מעשה מאוד מוגבלת"‪ .‬קרמונה־וימן‬
‫למגזרים או לאנשים בחברה הישראלית‪ .‬כל זאת על פי רוח חוק החינוך הממלכתי‪ .‬חשוב‬ ‫מנסים להבנות להם את המציאות כדי‬ ‫את דעתם ושזה לא ישפיע על היחס‬ ‫המורים לא מחליטים עליהם ואין להם‬ ‫סבורה בהקשר הזה שמקורו הראשוני‬
‫כי מורה המעוניין להביע את עמדתו יביע וינמק אותה בעת הבעת העמדות‪ ,‬כדי לאפשר‬ ‫היכולת לבקר אותם‪ ,‬אז מי מבטיח לנו‬ ‫של הקושי הוא פנימי‪" .‬משהו כבר‬
‫לתלמידים דיון ראוי ופתוח‪ .‬ראוי שהמורה יבחן עם עצמו לפני הדיון ויברר לעצמו אילו‬ ‫להשפיע על ההחלטות שלהם"‪.‬‬
‫התנגדויות עמדתו עלולה לעורר ואם היא עלולה לפגוע בחלק מתלמידי הכיתה וייערך‬ ‫איך נכון לדעתך להתייחס בכיתה‬
‫בהתאם‪ .‬חשוב שהמורה ידגיש כי הדברים שנאמרו הם עמדתו האישית וכי כל יתר העמדות‬ ‫לנושא אקטואלי וטעון שמסעיר את‬

‫וההשקפות המצויות במסגרת החוק ראויות גם הן‪.‬‬

‫‪77‬‬ ‫הד החינוך יולי ‪2017‬‬ ‫‪76‬‬

‫כבר ידע כלשהו בתחום‪ .‬קלישאה ידועה היא‬ ‫ד‪.‬ידע הוא כוח ‪ -‬אך‬ ‫התינוק שלה ‪ -‬שהחלים כבמטה קסם וכיום‬ ‫לטוב ולרע‬ ‫עץ הדעה‬
‫שמורים הם קהל התלמידים הקשה ביותר‪.‬‬ ‫להודאה בבורות עוצמה‬ ‫הוא כבר בחור‪.‬‬ ‫ידע הוא כוח‪.‬‬ ‫ושיח המדע‬
‫מניסיוני בהוראה ‪ -‬יש בטענה זו מידה של‬
‫אמת‪ .‬אולי בשל הנטייה וההרגל להיות‬ ‫אדירה‬ ‫אינני זוכר איזה ציון היא קיבלה בסיום‬ ‫והבורות?‬ ‫צבי עצמון‬
‫במרכז ואולי בשל התחושה‪" :‬את זה אני כבר‬ ‫הקורס "גוף האדם"‪ ,‬אך ברור שפריט מידע‬
‫יודע‪ ,‬ואפילו לימדתי"‪ .‬צריך להתאמץ כדי‬ ‫ספרו של יובל נח הררי "קיצור‬ ‫אחד יישמה בצורה שהיא לא פחות ממדהימה‪.‬‬ ‫ידע הוא אכן כוח; פעמים רבות הוא כוח חיובי שמיטיב עם‬
‫לסדוק את מחסום הידע בדרך לרכישת ידע‬ ‫תולדות האנושות" זכה בשנים האחרונות‬ ‫בחלוף השנים עשתה סטודנטית זו דוקטורט‬ ‫אנשים ועם האנושות כולה‪ ,‬ופעמים רבות הוא כוח שלילי‬
‫להתעניינות חסרת תקדים‪ .‬בחלקו הרביעי‬ ‫במוסד עתיר יוקרה‪ ,‬וכיום היא נמנית עם‬
‫נוסף‪.‬‬ ‫כותב הררי‪" :‬מה שהופך את המדע המודרני‬ ‫ואף משחית‪ .‬ואף זאת‪ :‬ידע חלקי עלול להיות חסם של‬
‫חסימה מיוחדת מפני הרחבת הידע‪ ,‬או‬ ‫לייחודי הוא [‪ ]...‬הנכונות להודות בבורות"‪.‬‬ ‫סגל ההוראה שלו‪.‬‬ ‫ממש מפני רכישת ידע נוסף או מפני תיקון מידע מוטעה‬
‫תיקונו‪ ,‬קיימת כאשר אנו מושקעים נפשית‬ ‫הררי קושר נכונות זו לגילוי אמריקה‪ .‬לפני‬ ‫שלא אשכח את הפואנטה‪ :‬הרופא‬
‫בידע החלקי (או אף המוטעה) שלנו‪ .‬בדקות‬ ‫גילוי אמריקה אנשים "ציירו מפות שהראו‬ ‫שקפא על מקומו לשמע שאלתה־הצעתה‬ ‫הסטודנטית סיפרה לי שהיא ילדה בן‪.‬‬ ‫הידע שרכשה ויישמה הילדה טילי‪.‬‬ ‫א‪.‬שיעור גאוגרפיה‬
‫הראשונות של קורס באסטרונומיה‪ ,‬עוד‬ ‫את העולם כולו‪ ,‬תוך שהם משמיטים מהמפה‬ ‫של תלמידתי ואחר כך השתתף ביצירת‬ ‫לאחר הלידה התינוק היה חולה מאוד ונזקק‬ ‫ב־‪ 2005‬זכתה טילי בפרס מיוחד מטעם‬ ‫מציל חיים‬
‫בטרם הספקתי לדון ולו בעניין משמעותי‬ ‫אזורים לא מו ּכרים‪ ,‬או ממלאים אותם [‪ ]...‬כיד‬ ‫תקדים רפואי שאל אותה בזמנו איך בכלל‬ ‫למנות דם‪ .‬הרופא טען שהתינוק נדבק ממנה‪,‬‬ ‫אגודת הצי הבריטית‪ ,‬הופיעה באו"ם‪,‬‬
‫אחד‪ ,‬שאל אותי אחד מפרחי ההוראה אם‬ ‫הדמיון הטובה [‪ ]...‬והן יצרו אצל המתבונן את‬ ‫בא לה הרעיון‪" .‬טוב‪ ,‬למדתי על זה בשיעור‬ ‫אמו ההרה‪ ,‬בנגיף (וירוס) ושהוא אינו יודע מה‬ ‫נפגשה שם עם ביל קלינטון‪ ,‬שהיה השליח‬ ‫בשנת ‪ 2004‬היתה טילי סמית' תלמידת‬
‫אני מאמין שהאמריקאים נחתו על הירח‪ .‬כל‬ ‫הרושם שכל העולם מו ּכר וידוע היטב"‪ .‬גילוי‬ ‫'גוף האדם' במכללה לחינוך"‪ ,‬ענתה לו‬ ‫לעשות ‪ -‬אנטיביוטיקה כידוע אינה פועלת‬ ‫המיוחד לסיוע לנפגעי צונאמי‪ ,‬והוכתרה‬ ‫בית ספר במחוז סארי שבדרום מזרח אנגליה‪.‬‬
‫כך הופתעתי עד שעניתי בצורה לא הולמת‬ ‫אמריקה מוטט את אשליית הידע‪ ,‬אילץ את‬ ‫ל"ילד(ת) השנה" מטעם עיתון צרפתי‪ .‬ביום‬ ‫בדצמבר לימד המורה לגאוגרפיה את טילי‬
‫ולא דידקטית‪" :‬אני לא מאמין ‪ -‬אני יודע!"‪.‬‬ ‫בני האדם להודות בבורות ובאי־ידיעה‪,‬‬ ‫בנונשלנטיות‪1.‬‬ ‫על נגיפים‪.‬‬ ‫השנה לאסון‪ 26 ,‬בדצמבר ‪ ,2005‬היא קראה‬ ‫וחבריה על גלי צונאמי‪ .‬הוא תיאר לתלמידיו‬
‫או אז הוא ניסה להוכיח לי שאני טועה‪" :‬זו‬ ‫להתחיל לשרטט "מפות עם חורים" ולחקור ‪-‬‬ ‫הרופא היה אובד עצות‪ ,‬ותוכלו לתאר‬ ‫באוזני אלפי נאספים בטקס בתאילנד שיר‬ ‫את הסימנים המעידים על בואו של צונאמי‬
‫קונספירציה"‪ ,‬טען והוסיף‪" :‬העברתי על זה‬ ‫אבן התשתית של הפעילות המדעית‪ .‬הודאה‬ ‫ג‪.‬קולומבוס ‪ -‬בזכות‬ ‫לעצמכם את דאגתה הרבה של האם הצעירה‪.‬‬ ‫לזכר הנספים‪ .‬על שמה נקרא אסטרואיד‬
‫שיעור בכיתתי!"‪ .‬מחויבות לידע חלקי או‬ ‫הידע של ַז ּכּות‬ ‫היא לא הפסיקה לדאוג – ולחשוב‪ .‬ואז נזכרה‬ ‫השוכן במסלול המרוחק מהשמש כשלוש‬ ‫והראה להם סרטון שצולם בהוואי ב־‪.1946‬‬
‫מוטעה היא מנגנון חוסם המקשה מאוד על‬ ‫קולומבוס מאיים על הארבקים תושבי‬ ‫בתלמודה‪" .‬אם אני הדבקתי את התינוק‬ ‫יחידות אסטרונומיות‪ ,‬האסטרואיד ‪20002‬‬ ‫לחופשת חג המולד נסעה טילי עם‬
‫מי שמנסה לפתוח דברים כדי להרחיב ידע‪.‬‬ ‫ג'מייקה באמצעות הליקוי‪ .‬תחריט מספרו של‬ ‫ביולי ‪ 1503‬ננטש כריסטופר קולומבוס‬ ‫והחלמתי‪ ,‬האם לא נותרו בדמי נוגדנים‬ ‫‪ .Tillysmith‬פיסת מידע זו אולי לא תציל את‬ ‫משפחתה לנופש באי התאילנדי פ ּו ֶקט‪ .‬ב־‪26‬‬
‫עם שתי ספינות פגועות אחרונות שנותרו לו‬ ‫כנגד הנגיף?"‪ ,‬שאלה את הרופא‪" .‬סביר‬ ‫חייכם‪ ,‬אבל ידע הוא כוח‪ ,‬והוא יכול להציל‬ ‫בדצמבר התחוללה רעידת אדמה אדירה‬
‫‪.2‬ידע עלול לחסום הבחנה‬ ‫האסטרונום והסופר קמיל פלמריון‬ ‫ממסעו השלישי באי הקריבי ג'מייקה‪ .‬תושבי‬ ‫להניח שכן"‪ ,‬ענה הרופא מניה וביה‪ ,‬פזור‬ ‫באוקיינוס ההודי ובעקבותיה התפשט גל‬
‫במציאות‬ ‫ג'מייקה המקוריים‪ ,‬הארבקים (‪,)Arawak‬‬ ‫דעת‪" .‬אבל אם כך‪ ,‬ואם ממילא התינוק חייב‬ ‫חיי רבים‪.‬‬ ‫צונאמי קטלני – אחד הקטלניים בהיסטוריה‬
‫אחד מפרחי ההוראה‬ ‫קיבלו את קולומבוס ואנשיו בסבר פנים‬ ‫לקבל מנות דם‪ ,‬מדוע שלא תיקחו דם ממני‬ ‫– שגרם למותם של כרבע מיליון בני אדם‬
‫ידע יכול לחסום הבחנה‪ .‬דוגמה מופלאה‬ ‫שאל אותי אם אני מאמין‬ ‫יפות וסיפקו להם מזון‪ .‬אבל המלחים גמלו‬ ‫ותעבירו לתינוק דם שלי עם הנוגדנים שיש‬ ‫ב‪ .‬השיעור ומערכת החיסון‬ ‫ב־‪ 13‬מדינות‪ .‬טילי שהתה באותו זמן על‬
‫לכך מצאתי בספרון של הרופא והחוקר ד"ר‬ ‫שהאמריקאים נחתו על הירח‪...‬‬ ‫להם רעה תחת טובה – הם הונו את התושבים‪,‬‬ ‫בו?"‪ .‬הרופא‪ ,‬הממהר תמיד‪ ,‬קפא על מקומו‪.‬‬ ‫החוף עם ִאמה‪ .‬היא שמה לב שהים נסוג מקו‬
‫סידהרתא מוקרג'י "חוקי הרפואה"‪ ,‬מסדרת‬ ‫עניתי בצורה לא הולמת‪" :‬אני‬ ‫גנבו מהם ואף רצחו כמה מהם‪ .‬בסופו של דבר‬ ‫רעיון נכון‪ ,‬אך יש בעיה‪ :‬בהוראת משרד‬ ‫במשך שנים רבות העברתי קורסים על‬ ‫החוף ושהמים מבעבעים ו"מעלים קצף כמו‬
‫ספרוני ‪ .TED‬מוקרג'י מספר על מרצה‬ ‫לא מאמין ‪ -‬אני יודע!"‬ ‫נקעה נפש המקומיים והם הפסיקו לספק‬ ‫הבריאות אסור להעביר ישירות דם מאדם‬ ‫גוף האדם לפרחי הוראה‪ .‬באחד הקורסים‬ ‫בירה"‪ ,‬כפי ששחזרה מאוחר יותר – סימני‬
‫למתמטיקה שהיה נוהג לספר לתלמידיו על‬ ‫לספרדים מזון‪ .‬מצבם של קולומבוס ואנשיו‬ ‫לזולתו‪ ,‬ולו לבנו‪ .‬תרומת דם חייבת לעבור‬ ‫הקדשתי שיעורים אחדים לתיאור תפקודה‬ ‫צונאמי שלמדה עליהם בשיעור גאוגרפיה‬
‫מישהו שמגיע ליריד ורואה אדם מטיל מטבע‪,‬‬ ‫בבורות היא כוח עצום‪ ,‬כוח המניע מחקר‬ ‫היה בכי רע‪ .‬כדי לשוב ולזכות במזון נועץ‬ ‫דרך בנק הדם‪" .‬לכל כלל יש יוצא מן הכלל"‪,‬‬ ‫של המערכת החיסונית (אימונולוגית)‪,‬‬
‫הנופל על "עץ"‪ .‬שב ומטיל – ושוב נוחת על‬ ‫וגילוי‪ ,‬הדלק של המדע‪.‬‬ ‫קולומבוס בלוחות האסטרונומיים שהצטייד‬ ‫ציינה באוזניו‪" ,‬וכאן צריך לפעול במהירות"‪.‬‬ ‫שבדרך כלל לא הגעתי לעסוק בה משום‬ ‫כשבועיים קודם לכן‪.‬‬
‫"עץ"‪ .‬כך גם בפעם השלישית‪ ,‬הרביעית‪,‬‬ ‫בהם טרם ההפלגה‪ ,‬וביניהם לוחות של אברהם‬ ‫ההצעה נידונה בדרגים גבוהים במשרד‬ ‫"בטוח יהיה פה צונאמי"‪ ,‬זעקה טילי‬
‫החמישית והעשירית‪ .‬עתה שואל המרצה‪ :‬מה‬ ‫‪.1‬ידע חלקי הוא‪ ,‬לעתים‪ ,‬אויבו‬ ‫ַז ּכ ּות ‪ -‬אסטרונום נודע אז בעולם‪ ,‬שהיה גם‬ ‫הבריאות‪ ,‬והתקבלה החלטה שלא היה לה‬ ‫שמדובר במערכת מורכבת ביותר‪.‬‬ ‫באוזני אמה ואחותה הצעירה‪ .‬טילי היתה‬
‫הסיכוי שבהטלה הבאה ישוב וייפול המטבע‬ ‫של המחקר והלימוד‬ ‫מתמטיקאי‪ ,‬רב והיסטוריון דגול‪ .‬מן הלוחות‬ ‫תקדים ‪ -‬לאפשר את תרומת הדם של האם‬ ‫זמן מה לאחר תום הקורס עצרה אותי‬ ‫נחרצת כל כך בקביעתה עד שהאם‬
‫על "עץ"? מי שמעולם לא למד הסתברות‬ ‫התברר לקולומבוס כי בליל ‪ 29‬בפברואר‬ ‫בתנאי שהיא תצהיר שהיא מודעת לעובדה‬ ‫אחת הסטודנטיות להוראה על מדרגות‬ ‫השתכנעה וחזרה עם שתי הבנות למלון‪.‬‬
‫עשוי לחוש כאילו מתישהו מוכרח כבר‬ ‫פעמים רבות חשתי כמורה שקל יותר‬ ‫‪ 1504‬יהיה ליקוי ירח מלא‪ ,‬שייראה כבר‬ ‫שמדובר בטיפול ניסיוני‪ .‬האם חתמה על‬ ‫המכללה ואמרה שהיא חייבת לספר לי משהו‪.‬‬ ‫צוות המלון השתכנע גם הוא ומיהר לפנות‬
‫להגיע "פלי"‪ .‬אך זו גישה ילדותית‪ :‬העולם‬ ‫ללמד תלמידים שאין להם כל ידע בתחום‬ ‫בתחילת הערב באמריקה‪ ,‬והירח יזרח מעל‬ ‫ההצהרה‪ ,‬והאישור התקדימי של משרד‬ ‫כל זמן שלא מדובר במשא ומתן על ציונים‬ ‫את כל השוהים בחוף – עשרות תיירים‪ .‬באסון‬
‫אינו מחפש "צדק סטטיסטי"‪ ,‬והמטבע נטול‬ ‫מסוים מאשר ללמד תלמידים שכבר יש להם‬ ‫לאופק‪ .‬הוא זימן אליו את צ'יף הארבקים‬ ‫הבריאות נקרא היום על שמה או על שם‬ ‫הנורא‪ ,‬שנהרגו בו כאמור רבבות בני אדם‪,‬‬
‫כל זיכרון ממה שאירע לו בעבר‪ .‬כל מי‬ ‫והודיע לו שהאל שלו‪ ,‬של קולומבוס‪ ,‬זועם‬ ‫אני רגוע‪ ,‬אפילו באמצע המדרגות‪.‬‬ ‫איש לא נפגע באותו חוף ‪ -‬והכול בזכות‬
‫שלמד מעט הסתברות ‪ -‬וכל תלמידיו של‬ ‫על שמונעים ממאמיניו מזון ושהוא יביע את‬
‫אותו מרצה הם כאלה ‪ -‬יודע שהתשובה‬ ‫כעסו בפגיעה בירח‪ .‬כשעלה הירח הלו ֶקה‬
‫ה"נכונה" בסטטיסטיקה היא‪ :‬חמישים אחוז‪.‬‬ ‫נבהלו הארבקים מזעם האל והבטיחו לחדש‬
‫ְלמה שכבר קרה אין שום קשר להטלה הבאה‪.‬‬ ‫את אספקת המזון‪ .‬קולומבוס נעתר להם‬
‫אבל‪ ,‬מציין המרצה למרבה ההפתעה‪ ,‬על‬ ‫והסתגר‪ ,‬כדי להתפלל לאל ולשכך את זעמו‪.‬‬
‫פי התצפית התשובה המתמטית שגויה‬ ‫כשחלף שיא הליקוי יצא קולומבוס והודיע כי‬
‫והתשובה הסבירה יותר היא‪ :‬המטבע מזויף‪,‬‬ ‫האל התרצה והירח ישוב להאיר‪ .‬הארבקים‬
‫כך שתמיד ייפול על "עץ"! הידע הסטטיסטי‬ ‫הקפידו מאז לספק מזון לספרדים עד לקיץ‬
‫של הסטודנטים חסם את היכולת שלהם‬ ‫של אותה שנה‪ ,‬עת הגיעה לג'מייקה ספינה‬
‫להפעיל היגיון פשוט‪ .‬כך יכולים שרלטנים‬ ‫וחילצה אותם‪ .‬ידע ספציפי‪ ,‬אסטרונומי‪,‬‬
‫להתל אפילו בפרופסורים למתמטיקה‪ .‬‬ ‫שהיה בידי קולומבוס הציל אותו ואת אנשיו‬
‫ממוות ברעב (השאלה אם ידע זה הציל את‬
‫‪ 1‬הסיפור הופיע בספר "מורים את הדרך"‪ ,‬שראה‬ ‫כבודו‪ ,‬הגינותו ומוסריותו של האדם האירופי‬
‫אור לרגל מאה שנה למכללת דוד ילין לחינוך‪.‬‬
‫היא כמובן שאלה אחרת לגמרי)‪.‬‬

‫‪79‬‬ ‫הד החינוך יולי ‪2017‬‬ ‫‪78‬‬

‫פרס החינוך‪ .‬אבל בתיכון המצב הסתבך‪,‬‬ ‫שחורה שקודם לא ידעתי איזה מפתח מתאים‬ ‫קלינאי תקשורת וכמובן לא פורום מגמגמים‬ ‫המילה‬ ‫פגעיםשה‬
‫בעיקר בגלל פעילות חוץ־לימודית ‪ −‬הייתי‬ ‫לה‪ .‬אני מרגיש שהשיר הזה יכול להיות‬ ‫באינטרנט ‪ −‬רק אני והגמגום שלי‪.‬‬ ‫הכי קשה‬ ‫משורר‬
‫שחקן כדורסל בנבחרת הנערים של מכבי‬ ‫שורה מובלטת בכרטיס הביקור שלי‪ .‬אינני‬ ‫היתה סוס‬
‫תל אביב‪ .‬לא ידעתי איך לחלק נכון את‬ ‫יודע אם יש קשר ישיר בין זה לבין הכתיבה‬ ‫יום אחד הופיע אצלנו בבית מישהו‬ ‫צבי עצמון‬
‫הזמן בין הקפצות כדור לבין שיעורים מול‬ ‫שלי‪ ,‬אבל בשנה שאתה רק מקשיב אתה לומד‬ ‫מקופת חולים ואמר שהגיע רופא שמטפל‬ ‫רוני סומק הוא אחד המשוררים הפוריים בתקופתנו‪.‬‬ ‫נפגש עם‬
‫הלוח‪ .‬יצא שלמדתי בשלושה בתי ספר‬ ‫הרבה דברים על עצמך‪ ,‬ואני חושב שבשנה‬ ‫בדברים האלה‪ .‬הוא אמר‪" :‬הגיע בר כוכבא‬ ‫שירתו ייחודית‪ ,‬רוויית מטפורות‪ ,‬דימויים וציורים עזי‬ ‫רוני סומק‬
‫תיכוניים‪ .‬המורים שאני זוכר לטובה במיוחד‬ ‫הזאת הכבוד שלי למילים הרקיע שחקים‪.‬‬ ‫של הדיבור"‪ .‬שלחו אותי לקופת חולים‬ ‫מבע‪ .‬סומק‪ ,‬שהוא גם מורה‪ ,‬אומר‪" :‬אני קבלן שיפוצים‬
‫הם ג'ורג' פרקש‪ ,‬מורה לחינוך גופני‪,‬‬ ‫בלילות של אותה שנה הייתי מנסה לדבר‪,‬‬ ‫זמנהוף ‪ −‬המרכז הרפואי של תל אביב‪ .‬בחדר‬ ‫של מה שאני עצמי עברתי"‪ ,‬אך כאשר הוא מפרט את‬
‫ובעיקר רפי לביא‪ ,‬המורה לאמנות‪ .‬שניהם‬ ‫מנסה לומר משפט‪ ,‬ולא הצלחתי‪ .‬כל מילה‬ ‫ההמתנה גיליתי לראשונה עוד מגמגמים‪ .‬זה‬
‫מתיכון השרון ברמת השרון‪ .‬רפי לביא הרחיב‬ ‫שהצלחתי להגיד היתה בשבילי הישג גדול‪.‬‬ ‫היה הלם! תאר לך חדר שכולו מלא באנשים‬ ‫חוויותיו כתלמיד הוא אסיר תודה לכמה ממוריו‬
‫את הגבולות ‪ −‬הוא לא לימד רק אמנות‬ ‫המילה הכי קשה היתה סוס‪ ,‬כי זו מילה בת‬ ‫מגמגמים‪ .‬מגודל ההלם נכנסתי לרופא‬
‫פלסטית; הוא לימד גם מוזיקה‪ ,‬הוא לימד‬ ‫הברה אחת‪ .‬אז או שאתה אומר או שאתה לא‬ ‫והתחלתי לדבר כאילו מעולם לא גמגמתי‪.‬‬
‫גם שירה‪ .‬כל אלה היו כעין רכבת שהתחילה‬ ‫אומר‪ ,‬זה לא כמו מילה ארוכה יותר שאתה‬ ‫לעולם לא אשכח את מבטי הוריי‪ :‬מצד אחד‬
‫מציור שהראה לנו ואז הוא דיבר על השירה‬ ‫יכול להתחיל ולהיתקע באמצע‪ .‬פעם שאלו‬ ‫שמחה גדולה‪ ,‬ומצד שני מבוכה‪ :‬הגענו עד‬
‫שנכתבה באותה תקופה ואיזו מוזיקה היתה‬ ‫אותי ביום השפה העברית "מה המילה שאתה‬ ‫הפרופסור הגדול‪ ,‬ואין שום בעיה‪ ...‬במשך‬
‫אז‪ .‬רפי לביא שלח אותנו לראות תערוכות‪,‬‬ ‫הכי אוהב בעברית?"‪ ,‬ואמרתי סוס‪ .‬מבחינתי‬ ‫שנים פחדתי שהגמגום יחזור‪ .‬פחדתי מכל‬
‫ללכת למוזיאונים לא רק כסיורים מאורגנים‬ ‫דבר שיש בו פומביות‪ ,‬לא רציתי לחגוג בר‬
‫אלא כחלק מבילוי‪ .‬הוא לא היה מרצה את‬ ‫סוס היא מין מילת מפתח‪.‬‬
‫השיעור‪ ,‬אלא מניח כיסא על השולחן‪ ,‬מצמיד‬ ‫אתה מורה שנים רבות‪ ,‬במסגרות‬ ‫מצווה או כל אירוע פומבי אחר‪.‬‬
‫אליו ציור ויוצא עמנו למסעות‪ .‬חלק גדול‬ ‫שונות‪ .‬מה החוויות שלך כתלמיד וכמורה?‬ ‫כמה שנים אחר כך‪ ,‬כשהתחלתי לכתוב‪,‬‬
‫מהעבודות שהראה לנו הוא הציג מאוחר יותר‬ ‫סומק‪ :‬אני מורה כי אני קבלן שיפוצים‬ ‫רציתי מאוד לכתוב על התקופה ההיא‪,‬‬
‫במוזיאונים‪ .‬אנחנו היינו בחדר הלידה שלהן‪.‬‬ ‫של מה שאני עצמי עברתי‪ .‬למדתי בבית‬ ‫תקופה שיש לך ש"ג על השפתיים שמונע‬
‫יום אחד הגיע אבא של אחת התלמידות ואמר‬ ‫ספר עממי בשכונת צהלה‪ ,‬הסמוכה לשיכון‬ ‫מהמילים לצאת כמו שאתה רוצה‪ .‬אבל לקח‬
‫שנודע לו שהמורה מראה לנו תמונות עירום‪.‬‬ ‫של מפוני מעברות שבו גרתי‪ .‬שם היו לי‬ ‫לי כמעט שלושים שנה לכתוב את השיר הזה‪,‬‬
‫הוא התכוון לאפרודיטה עולה מן הגלים‬ ‫מורים שכמעט כל אחד מהם ראוי לקבל את‬ ‫"נקמת הילד המגמגם"‪ ,‬שבשבילי הוא הרבה‬
‫("הולדת ונוס") של סנדרו בוטיצ'לי‪ ,‬אחת‬ ‫יותר משיר‪ .‬זה היה כמו לפצח איזו קופסה‬
‫מיצירות הרנסנס המפורסמות ביותר‪ .‬רפי‬
‫אמר לאב המודאג והזועם‪" :‬אתה צודק‪,‬‬ ‫כריכתו האחורית‬
‫אני אנסה לתקן את דרכיי‪ .‬בוא בשבוע‬ ‫של "המתופף של‬
‫הבא‪ ,‬אני אוסיף לדבר על היצירה הזו"‪.‬‬ ‫המהפכה" (זמורה‬
‫ואז רפי שב והציג את התמונה ותלה על‬
‫כיסא נוסף מגבת גדולה ואמר‪ :‬עכשיו‬ ‫ביתן‪ )2001 ,‬עם‬
‫ונוס תעלה מן הגלים‪ ,‬והיא תחליט אם היא‬ ‫השיר "נקמת‬
‫רוצה להתכסות‪ .‬האבא הבין‪ ,‬וצחק‪ .‬שלושה‬
‫חודשים לאחר מכן בתערוכה קבוצתית‬ ‫הילד המגמגם"‬
‫שהתייחסה לוונוס זו היתה העבודה שרפי‬
‫הציג‪ :‬תצלום של ונוס ולידו מגבת‪ .‬אנחנו‬ ‫צילום‪ :‬רפי קוץ‬ ‫אף שתהום רובצת בין יצירתו של שדה‬ ‫"נקמת הילד המגמגם"‪,‬‬
‫באנו לתערוכה‪ .‬הרגשנו שזה מורה ששובר‬ ‫ליצירתו של סומק‪ ,‬נדמה לי שאפשר להכתיר‬ ‫קובץ שיריו החדש של רוני סומק‬
‫את הקיר של בית הספר ולוקח אותנו החוצה‪.‬‬ ‫לספר עליה?‬ ‫את שירתו של סומק בכותרת השירה כמשל‬
‫אני מלמד בתיכון עירוני י"א בתל‬ ‫סומק‪ :‬בגיל תשע קמתי בוקר אחד‬ ‫או השירה כמטפורה‪ .‬שירתו‪ ,‬וגם השיחה עמו‪,‬‬ ‫(כנרת זמורה ביתן‪)2017 ,‬ה‬
‫אביב‪ ,‬שהוא תיכון ל"הזדמנות שנייה"‪,‬‬ ‫ונוכחתי שהפה שלי הפך להיות מחסן של‬ ‫משורגת מטפורות‪ .‬אין זו החלטה שרירותית‬
‫תיכון שמקבל את אלה שנפלטים מבתי‬ ‫מילים; המילים לא יוצאות החוצה כמו שאני‬ ‫של סומק‪ ,‬אלא תפיסה שירית‪ ,‬טבעית לגמרי‬ ‫פגישה עם רוני סומק נערכה‬
‫ספר אחרים‪ .‬התחלתי לעבוד בו ב־‪ .1980‬יש‬ ‫רוצה‪ .‬כך פתאום‪ ,‬יום אחד‪ .‬בסופו של היום‬ ‫בבית משפחת סומק ברמת גן‪.‬‬
‫בו תלמידים עם עבר פלילי והיסטוריה של‬ ‫הבנתי שהצטרפתי ל"מסדר המגמגמים"‪.‬‬ ‫מבחינתו‪.‬‬ ‫קירות הבית מכוסים יצירות‬
‫סמים ולומדים בו ילדים של עובדים זרים‬ ‫החלטתי החלטה משונה ‪ −‬להתחזות לאילם‪.‬‬ ‫השיר "נקמת הילד המגמגם"‪ ,‬שכבר‬ ‫אמנות‪ ,‬רבות מהן מעשה ידי‬
‫וילדים ערבים מיפו‪ .‬אני מאוד אוהב להיות‬ ‫בבית הרשיתי לעצמי לגמגם מעט‪ ,‬אך‬ ‫פורסם בעבר ועל שמו נקרא הקובץ‬ ‫המשורר‪ ,‬הסופר והאמן רוני סומק‪ ,‬וביניהן‬
‫שם ‪ −‬אני מרגיש שמעבר לשיעורי הספרות‬ ‫בכל המסגרות האחרות שמרתי על "זכות‬ ‫החדש‪ ,‬מודפס על כריכתו האחורית‪ .‬אין‬ ‫דיוקנאות מלווים בטקסטים של מי שסומק‬
‫והקולנוע שאני מלמד אני יכול להרחיב‬ ‫השתיקה"‪ .‬במשך יותר משנה לא שמעו‬ ‫ספק שמדובר בחוויה מרכזית בחייך‪ .‬תוכל‬ ‫מגדיר "אבות המזון" שלו ‪ −‬יוצרים שהכיר‬
‫לתלמידים את גבולות הידע‪ .‬אני חש‬ ‫אותי כמעט מדבר‪ .‬בתקופה הזאת לא היו‬ ‫פנים אל פנים או יוצרים שהוא מוקיר את‬
‫שבמקום הזה אני יכול להשפיע יותר מאשר‬
‫בבתי ספר "טובים" יותר‪ .‬מלבד התחושה‬ ‫יצירותיהם‪.‬‬
‫המשפחתית שיש פה‪ ,‬אני מרגיש שאני יכול‬ ‫סומק נולד ב־‪ 1951‬בבגדד ועלה ארצה‬
‫לרהט לאנשים את החיים אחרת‪ ,‬להזיז להם‬ ‫ב־‪ .1953‬שם משפחתו המקורי היה סומך‪,‬‬
‫אך עקב טעות אקראית ברישום הוא החליט‬
‫רהיטים במוח‪.‬‬ ‫לאמץ את השם סומק‪ .‬שיריו תורגמו לעשרות‬

‫שפות ופורסמו ברחבי העולם‪.‬‬
‫בין הרישומים של סומק יש רישום של‬
‫פנחס שדה‪ .‬ספר הפרוזה הנודע והמשפיע‬
‫ביותר של המשורר והסופר פנחס שדה‬
‫(‪ )1994–1929‬הוא "החיים כמשל" (‪.)1958‬‬

‫הד החינוך יולי ‪2017‬‬ ‫‪80‬‬

‫אם אתם רוצים להוביל‬ ‫בספרון "‪ 1‬בשביל ‪ 3 ,3‬בשביל ‪ "1‬כרכו‬ ‫שלהם עסקה במקצוע מאוד מסוים‪ .‬הרומן‬ ‫מה לדעתך תפקיד המשורר ותפקיד‬
‫את השינוי בחינוך בישראל‬ ‫יחד שירים שלך עם שירים של אלי בכר ושל‬ ‫שלימדתי באותה שנה היה "כל החיים לפניו"‬ ‫השירה בחברה?‬
‫פרץ דרור בנאי‪ .‬שלושה משוררים צעירים‬ ‫[של רומן גארי בשם העט אמיל אז'אר‪.‬‬
‫כנראה שאתם בית ברל‬ ‫"מזרחים"‪ .‬איך אתה רואה את הספרון הזה‬ ‫בתרגום אביטל ענבר‪ ,‬עם עובד‪,]1977 ,‬‬ ‫סומק‪ :‬אם השירה היא פסנתר‪ ,‬אני מרגיש‬
‫המספר על זונה המגדלת ילדים של זונות‪.‬‬ ‫שבישראל המשורר צריך לחשוב לא רק על‬
‫תואר שני ‪:M.Teach‬‬ ‫תואר שני ‪:M.Ed‬‬ ‫בפרספקטיבת השנים שחלפו?‬ ‫שיעור הספרות אינו ביבליותרפיה‪ .‬אבל אם‬ ‫אולמות קונצרטים‪ ,‬אלא מדי פעם להציב‬
‫יש יצירות שהן גדולות כשלעצמן ושאני‬ ‫את הפסנתר גם באמצע הרחוב‪ .‬ואולי כמו‬
‫חדש ובלעדי במכללה – מוסמך בהוראת המקצוע‬ ‫ייעוץ חינוכי‬ ‫ספרון שירה‪ 31 ,‬עמודי שירה לשלושה‬ ‫יכול גם להשתמש בהן‪ ,‬זה נראה לי מתבקש‪.‬‬ ‫במערבונים‪ ,‬לתלות מעל ראשו שלט מטפורי‬
‫מוסמך בהוראת מדעים* – חדש!‬ ‫קידום נוער בסיכון‬ ‫משוררים‪ .‬הוצאת עכשיו‪1980 ,‬‬ ‫חבל לי שלא מלמדים ספרות כל השנים‪ .‬זה‬ ‫שאומר‪ :‬אל תירו בי‪ ,‬אני רק הפסנתרן‪ .‬מעבר‬
‫ניהול וארגון מערכות חינוך‬ ‫המקצוע החשוב ביותר‪ ,‬מכיוון שהוא מדבר‬ ‫לתחושה של "רק על עצמי לספר ידעתי"‪,‬‬
‫מוסמך בהוראת מתמטיקה* – חדש!‬ ‫תכנון לימודים והערכה – מסלול עם תזה‬ ‫סומק‪ :‬אני מאד אוהב אותו [ואני‪ ,‬המראיין‪,‬‬ ‫יש גם עולם שמקיף אותך‪ .‬זה לא שבשורות‬
‫מוסמך בהוראת אנגלית* ‪ -‬חדש!‬ ‫ליקויי למידה‪ :‬הערכה והתערבות חינוכית‬ ‫חש מעט מאוכזב‪ .‬קיוויתי שאולי במקרה זה‬ ‫קודם כול אל הנפש‪.‬‬ ‫השיר הקצרות והממוקדות תהפוך לחלילן‬
‫הוראה ולמידה‪ :‬שפות‬ ‫יתגלה איזשהו פן מריר יותר של סומק‪ ,‬סוג‬ ‫בשירים רבים שלך ‪ −‬בעיקר המוקדמים‬ ‫שכולם ינהרו אחרי נגינתו והעולם ישתנה‪,‬‬
‫מוסמך בהוראה לביה"ס העל‪-‬יסודי‬ ‫של כעס כבוש]‪ .‬אני אוהב אותו כי הודפסו בו‬ ‫שבהם ‪ −‬יש פנייה לעולם של קאובויים‪,‬‬ ‫אבל שירה יכולה לחלחל‪ ,‬שירה יכולה‬
‫חינוך לאמנות‬ ‫שירים של חברים‪ .‬ניסו לתפור לנו צווארון‬ ‫אקדוחנים‪ ,‬לוחמי שוורים‪ .‬האם נטייה זו‬
‫טיפול באמצעות אמנויות ‪– M.A.A.T‬אמנות חזותית‬ ‫חינוך ומורשת ערבית בישראל‬ ‫כחול‪ .‬הצווארון הכחול התאים ולא התאים‪:‬‬ ‫להשפיע‪.‬‬
‫מרכז “קשת״ לפיתוח מקצועי ולימודי תעודה‬ ‫לכל אחד מאתנו היתה גרדרובה אחרת‪,‬‬ ‫פירושה בריחה מ"כאן"?‬ ‫ובחינוך‪ :‬יש לי הרגשה שהמורים לספרות‬
‫מלתחה משלו‪ .‬אבל היה משהו יפה בחיבור‬ ‫סומק‪ :‬לא‪ ,‬לא בריחה‪ .‬השירים הללו‬ ‫הם סוג של יחידת קומנדו‪ ,‬שהם החיילים‬
‫מפגש מתעניינים בתכניות ה ‪ M.Teach -‬לחמש יח״ל ב‪10.7 -‬‬ ‫ה"מוסקטרי" הזה של שלושתנו‪ .‬החיבור‬ ‫היו תרגום של מציאות שהכרתי בקולנוע‪,‬‬ ‫הכי טובים ב"צבא" הזה שנקרא בית ספר‪,‬‬
‫ניסה להציג שלושה משוררים חדשים‪ ,‬שכל‬ ‫בעיקר במערבונים ‪ −‬שאני מאוד אוהב‪.‬‬ ‫מכיוון שהם צריכים לשכנע את התלמידים‬
‫‪*9121‬‬ ‫*הענקת התואר מותנית באישור המל״ג‪.‬‬ ‫אחד מנסה להתבטא בשפה שלו‪ .‬יחד זה אולי‬ ‫השירים האלה התכתבו עם מוזיקת הבלוז‬ ‫ששיעור הספרות הוא לא ריצה למרחקים‬
‫מגדל בבל של שפות שונות‪ ,‬ובכל זאת הכול‬ ‫והרוקנרול‪ .‬באותה תקופה הייתי מבקר‬ ‫קצרים‪ ,‬אלא סוג של מרתון‪ .‬כשהתחלתי‬
‫ויסו˙ חו˘י ‪ .‬לי˜ויי למי„‪˘˜ . ‰‬ב וריכוז ‪‰ . ADHD .‬יפר‡˜טיביו˙ ‪‡ .‬וטיזם ‪ .‬עיכוב ‪˙‰‬פ˙חו˙י ‪ .‬ל˜ו˙ ˘פ˙י˙‬ ‫מתרחש באותו בית‪ .‬לא‪ ,‬אין לי תחושה שזה‬ ‫מוזיקה‪ .‬את התחושות האינטנסיביות של‬ ‫ללמד תליתי מעל שולחן העבודה שלי‬
‫היה מעין "גטו" מזרחי כזה‪ .‬לספר השני שלי‪,‬‬ ‫הקולנוע והמוזיקה ניסיתי להעביר לשירים‪.‬‬ ‫שני שלטים‪ .‬באחד שורה של אברהם בן‬
‫כ‡ונלחםנומנ„לבמרי„ם‡ע˙לכ זם‪‰‬ל‪.‬טפל בז‪.‰‬כמ˜ˆוע!‬ ‫שיצא שלושה חודשים אחריו‪ ,‬קראתי "סולו"‪.‬‬ ‫אלה דברים שראיתי ושמעתי בחשכת‬ ‫יצחק [‪ ;1950–1883‬נמנה עם אבות השירה‬
‫‪¯Èη È˙ÂÁ˙Ù˙‰ ‚ÂÏÂÎÈÒÙ ¨ıÎ ÈÓ¯ ˙ω‰· ≠ ‰„ÈÓÏ È¯Â˘ÈÎ‬‬ ‫רציתי בעצם להצהיר שמשורר הוא מא ְפיה‬ ‫הקולנוע ובסאונד של אוזניות‪ ,‬ולא ממש‬ ‫העברית המודרנית‪ ,‬הגם שפרסם שירים‬
‫של איש אחד‪ ,‬יחיד‪ .‬זו היתה הפעם הראשונה‬ ‫דברים במציאות שבה חייתי‪ .‬זה היה ניסיון‬ ‫מעטים בלבד‪ .‬לאה גולדברג היתה קרובה‬
‫פנו˙יבחמ˙ב‪‰‬רלי‪7‬מ‪1‬ו„‪0‬י‪2‬ם‬ ‫‡ˆלנו ˙וסמכו ל‡בחן ולטפל‬ ‫להפוך את החיים למשהו צבעוני יותר‪,‬‬ ‫אליו והעריצה את שירתו]‪ַ " :‬אׁ ְשֵרי ַה ּז ֹוְר ִעים‬
‫והאחרונה שהייתי חבר בקבוצה כלשהי‪.‬‬ ‫דמיוני יותר‪ .‬כמעט כמו אולפני הוליווד‬ ‫ְולֹא ִי ְק ֹצר ּו ‪ִּ /‬כי ַיְר ִחיק ּו ְנד ֹוד"‪ .‬בשלט שני ‪−‬‬
‫בלי˜ויי למי„‪ ,‰‬בעיו˙ ˜˘ב‪ ,‬ריכוז ו‪‰‬יפר‡˜טיביו˙‪ ,‬ויסו˙ חו˘י‪,‬‬ ‫יופייה‬ ‫בשנות השלושים‪ ,‬כשכל הגיבורים היו‬ ‫כמה שורות של ברטולד ברכט [‪;1956–1898‬‬
‫‪‡ ,ADHD‬וטיזם‪˘ ,‬פ‪ ‰‬ו˙˜˘ור˙‪ ,‬עיכוב ‪˙‰‬פ˙חו˙י‪ ,‬סרבול ˙נוע‪,‰‬‬ ‫גדולים מן החיים‪ .‬עם ההתבגרות הבנתי‬ ‫מחזאי‪ ,‬משורר ובמאי גרמני] בתרגום ה'‬
‫נ ֹו ְתר ּו ִלי ‪ִ 21‬מ ִּלים ְל ָת ֵאר‬ ‫‪ −‬מה שקרה גם לאולפני הוליווד‪ ,‬שצריך‬ ‫בנימין‪ ,‬האומר כך‪ :‬הצעירים יושבים כפופים‬
‫בעיו˙ ר‚˘יו˙‪ ,‬חבר˙יו˙ ‪˙‰‬נ‪‚‰‬ו˙יו˙ ועו„‪.‬‬ ‫ֶאת ָי ְפ ָי ּה‪.‬‬ ‫לצלם גם את השכנים וגם לא פעם להיות‬ ‫על הספרים ‪ /‬לשם מה הם לומדים? ‪ /‬שום‬
‫האנטי־גיבור של עצמך‪ .‬אבל שלא תהיה‬ ‫ספר אינו מלמד ‪ /‬איך אדם תלוי בגדר־תיל‬
‫בו‡ו ללמו„ ˜ורסים ל‪‰‬כ˘ר‪ ‰‬מ˜ˆועי˙ ו‪˙˘‰‬למויו˙ לעוב„י חינוך ו‪‰‬ור‡‪‰‬‬ ‫‪ְּ 7‬כ ָבר ִּב ְז ַּב ְז ִּתי‪,‬‬ ‫טעות ‪ −‬אני אוהב את השירים האלה‪.‬‬ ‫‪ /‬ישיג קצת מים [מתוך "מדריך מלחמה‬
‫פ‚י˘˙ יעו‪ ı‬לימו„ים ‡י˘י˙ – חינם!‬ ‫ְו ֶאת ָה ֲא ֵחר ֹות‬ ‫בפרפרזה ‪ −‬אני לא מביט עליהם אחורה‬ ‫גרמני"]‪ .‬יש ניגוד בין המשפט האופטימי‬
‫ַא ְסֶוה ְּבכ ֹו ַבע ֶּגֶרב‬ ‫של אברהם בן יצחק לבין הציניות הזועמת‬
‫פטור מ„מי ‪‰‬ר˘מ‪ ‰‬לנר˘מים בפ‚י˘˙ יעו‪‡ ı‬י˘י˙ ‡ו ב‪‰‬רˆ‡˙ ‪‰‰‬יכרו˙‬ ‫ׁ ֶש ַּי ְס ִּתיר ֶאת ָּפ ַני‬ ‫בזעם‪.‬‬ ‫של ברכט‪ .‬כל אדם המלמד ספרות מכיר את‬
‫בכי˘ורי למי„‪˜ – ‰‬ליני˜‪ ‰‬ל‡בחון וטיפול בפריס‪‡ ‰‬רˆי˙‬ ‫ְּכׁ ֶש ָאב ֹוא ְלׁ ְש ּדֹד ַא ֲה ָבה‪.‬‬ ‫מלבד שירה‪ ,‬אתה עוסק גם בציור ‪−‬‬ ‫המטוטלת הזאת‪ .‬אבל אתה נכנס לכיתה‬
‫(מתוך ספר השירים החדש) ‪‬‬ ‫ברישומים‪ ,‬ומקורב מאוד למוזיקה‪ .‬מהן‬ ‫ומלמד דברים שיהפכו‪ ,‬באחריות‪ ,‬לחלק‬
‫התחושות שלך בתחומים השונים? ומה‬ ‫מאבות המזון של התלמידים‪ .‬מצד שני אתה‬
‫יודע שיש גם תלמידים שמחכים לשיעור‬
‫בתחושתך החיבור בין התחומים?‬ ‫מתמטיקה כי בעזרת מה שילמדו בו הם‬
‫זה סוג של מאבק שאני שמח להיות‬ ‫יוכלו לחשב את העודף כשיקנו בשוק;‬
‫בו‪ .‬בשירה אני מרגיש שמילה שווה אלף‬ ‫שיעור המתמטיקה ייראה להם באותו רגע‬
‫תמונות‪ .‬ובציור ‪ −‬כמו בקלישאה ‪ −‬תמונה‬ ‫יותר רלוונטי‪ .‬מניסיוני ומניסיון חברים שלי‬
‫שווה אלף מילים‪ .‬אני שמח בעובדה שאני‬ ‫אני יודע איזו חשיבות יש לספרים שאדם‬
‫יכול לפעמים לצייר את "אבות המזון" שלי‪,‬‬ ‫קורא בגיל שבין ‪ 15‬ל־‪ .18‬ואיזו חשיבות יש‬
‫את המשוררים שהשפיעו עליי‪ ,‬שאני יכול‬ ‫למורה‪ ,‬שכמעט "מהנדס" את המרחב הנפשי‬
‫לצייר את הפילוסופים שלמדתי אותם‪ .‬עצם‬
‫העובדה שאני יכול לפעמים לדוג בעזרת‬ ‫של התלמידים שלו‪.‬‬
‫כתם צבע תחושות שבשיר הייתי צריך‬ ‫כשיש לי אפשרות בחירה‪ ,‬אני בוחר‬
‫להמציא בשבילן אלף־בית חדש היא תחושה‬ ‫יצירות ספרות לפי התלמידים שלי‪ .‬למשל‪,‬‬
‫נהדרת‪ .‬אבל אם הייתי נאלץ לבחור‪ ,‬אז‬ ‫השנה לימדתי את הרומן של סמי מיכאל‬
‫הבחירה בשירה היא עבורי הבחירה הטבעית‪.‬‬ ‫"חצוצרה בוואדי"‪ ,‬כי השנה היו לי כמה‬
‫אני מרגיש שהשירה‪ ,‬יותר מכל דבר אחר‪,‬‬ ‫תלמידים ערבים‪ .‬היתה לי פעם כיתה שלמדו‬
‫היא סוג של צילום רנטגן של הנפש‪ ,‬של‬ ‫בה כמה תלמידים שבאו מפנימייה כי אימא‬

‫הנשמה‪.‬‬

‫‪www.kishurei-lemida.com‬‬ ‫‪®≤ ‰ÁÂÏ˘© ∞π≠∏ππµ¥∞∂ ∫Ú„ÈÓÏ‬‬

‫‪83‬‬ ‫הד החינוך יולי ‪2017‬‬ ‫‪82‬‬

‫אפשר להיות רגישים גם לרענון האקראי‬ ‫ייתכן שיש מקרים שאינם דורשים את חיפוש‬ ‫על מטבעות לשון השייכים לרשות הרבים‪,‬‬ ‫קלישאה‬ ‫בבקשה‪,‬‬
‫מתוך שחיקת הגלופה‪ ,‬מתוך הטעות‪,‬‬ ‫הרעננות והחידוש‪ .‬אולי עלינו לנסות להבין‬ ‫לגלות אותם מחדש‪ ,‬להמיר אותם במשמעות‬ ‫כהלך רוח‬ ‫צתיימרונלהי‬
‫הסדק‪ ,‬מתוך העובדה שתהליך הדפוס אינו‬ ‫את הסיבה והחשיבות הכללית במנגנון‬
‫מתרחש בתוך ִריק‪ ,‬אלא בעולמנו ‪ −‬שיש בו‬ ‫החזרתי של ה"למה" ולתת לו תשובה‪ .‬עלינו‬ ‫חדשה‪ ,‬אמתית וסובייקטיבית שלנו‪.‬‬ ‫בסופו של דבר זה לא התוכן‪ .‬זה אנחנו‪.‬‬ ‫מטפורות‪ ,‬דימויים‬
‫כוחות חיכוך היוצרים שונות הכרחית בין‬ ‫לאמץ הוויה רעננה שתספק לתהליך ולשלב‬ ‫פעמים רבות כשנאמר על משהו "זו סתם‬ ‫יעל רוזן־דוידי מראה שאמירה חבוטה‬ ‫ומשמעותם‬
‫העותקים הזהים לכאורה; להיות רגישים‬ ‫כולו הסתכלות תבונית ורגישה על השחיקה‬ ‫קלישאה" מדובר בפסילה של התוכן משום‬ ‫יכולה לחולל את מה שמחולל המחבט‬
‫לשונות‪ ,‬לחריצים הייחודיים לשחיקה‬ ‫שבדפוסים ועל החסרונות והיתרונות שלה‪.‬‬ ‫שאמתותו פגומה ואינה מצליחה לתאר‬ ‫לשטיח‪ :‬לנער את ה"אבק" ולאפשר לבלוב‬ ‫יעל רוזן־דוידי‬
‫המסוימת שדווקא היא חד־פעמית; להסכים‬ ‫בדומה לאמירת אותה מילה פעם אחר פעם‪,‬‬ ‫נכונה את המתרחש‪ .‬האלמנט המודגש‬
‫להיכנס תחת המכבש דווקא מתוך התחושה‬ ‫המילה עשויה לאבד בתחילה ממשמעותה‪,‬‬ ‫בקלישאה‪ ,‬לפחות מהכיוון של החשיבה‬ ‫מחודש מבין חריצי המדרכת שהכול‬
‫של הייחודיות של רגע הלחץ של הפגישה‬ ‫אך אז אולי היא תלבש צורה רעננה ובלתי‬ ‫המטפורית עליה‪ ,‬לא יהיה השאלה על ערך‬ ‫פוסעים בין מרצפותיה‪ .‬הכול תלוי בהלך‬
‫בין היצוק‪ ,‬אך השחוק‪ ,‬לדף‪ .‬כך מתחדדת‬ ‫צפויה מתוך שחיקתה ומתוך הדפוס החזרתי‪.‬‬ ‫האמת שלה כי אם על מידת רעננותה‪ .‬נסמן‬
‫האחריות שלנו‪ :‬קלישאה אינה בתוכן חיצוני‬ ‫נשוב למטפורה של הגלופה והדפוס‬ ‫דבר מה כקלישאה לא לפי המידה שבה הוא‬ ‫הרוח שלנו‪ ,‬כאנשים החווים את החיים‬
‫לנו שאפשר לפסול או להתנשא מעליו‪ ,‬אלא‬ ‫ונחשוב עליה בכיוון חינוכי‪ .‬מהפכת הדפוס‬ ‫מייצג את האמת‪ ,‬אלא לפי המידה שבה הוא‬
‫התאפיינה במעבר ליציקת אותיות יחידות‬ ‫מחזיק בתוכו חידוש‪ ,‬חיים וסיווג מרענן של‬
‫בהלך הרוח שנבחר לעצמנו‪.‬‬ ‫שמהן מרכיבים את הטקסט הרצוי‪ ,‬לעומת‬
‫הבה נוותר אפוא על "קרה" [‪ ]...‬נאמר‬ ‫יציקת עמוד שלם שהיתה נהוגה לפני כן‪.‬‬ ‫המציאות‪.‬‬
‫"נחווה" [‪ ]...‬אף כי מילה זו עלולה גם היא‬ ‫מאבני הבניין המוצקות הללו‪ ,‬האותיות‬ ‫סיווג מרענן כזה יהפוך את המובן מאליו‬
‫להיראות נמלצת‪ ,‬מוגזמת; עד כדי כך נראים‬ ‫למשהו שיובן באופן מעט אחר‪ .‬הוא ירחיב את‬
‫ההבנה שלנו וגבולותיה ובעיקר יוביל אותנו‬
‫צילום‪ :‬שאטרסטוק‬ ‫להלך רוח שבו נחוש בשינוי בתוך הקיים ‪−‬‬ ‫להציץ משמעות חדשה‪.‬‬ ‫בסוף התהליך הוא תוצאה של הלך רוח מכני‪,‬‬ ‫בסיס המילה קלישאה עומדתב‬
‫ביצירה מחודשת‪ ,‬באפשרות לכונן משמעות‪.‬‬ ‫הביטוי ִאמרה חבוטה‪ ,‬המתייחס‬ ‫לא רגיש‪ ,‬לא חד־פעמי‪.‬‬
‫נסמן דבר מה כקלישאה לא לפי המידה שבה הוא‬ ‫תחושות אלו חיוניות בחיינו וחשובות כמובן‬ ‫לקלישאות‪ ,‬יכול להדגים את שתי‬ ‫מטפורה‪ .‬מקורה בצרפתית‬
‫מייצג את האמת‪ ,‬אלא לפי המידה שבה הוא מחזיק‬ ‫המשמעויות המנוגדות והמשלימות הללו‪.‬‬ ‫אולי הקלישאה טובה לנו? אולי היא‬ ‫(‪ )cliché‬ומשמעותה הראשונית‪,‬‬
‫גם בחינוך‪.‬‬ ‫שדות המשמעות העולים הם מצד אחד‬ ‫משרתת צורך? הפעולה המכנית החזרתית‬ ‫הליטרלית‪ ,‬היא גלופת דפוס‪.‬‬
‫בתוכו חידוש‪ ,‬חיים וסיווג מרענן של המציאות‬ ‫בתהליך חינוכי יש סיכוי רב להיתקל‬ ‫השחיקה ‪ −‬משהו חבוט‪ ,‬עייף‪ ,‬יוצא מכלל‬ ‫יש בה גם יתרונות‪ .‬אנחנו כנראה רוצים‬ ‫הגלופה היא זו שיוצקים ממנה‪ ,‬באופן חד־‬
‫במצבים חוזרים על עצמם ולחוש בהלך רוח‬ ‫שימוש‪ ,‬ומן הצד האחר אפשר אולי לראות‬ ‫אותה וזקוקים לה‪ .‬בשגרת חיינו יכול להיות‬ ‫פעמי‪ ,‬עותק אחד‪ ,‬מוקפד ביותר‪ ,‬שממנו‬
‫הרגעים הללו בלתי ראויים להימנות עם מה‬ ‫המוקפדות‪ ,‬אפשר לכתוב כל תוכן שהמחנך‬ ‫קלישאתי‪" :‬עוד שנת לימודים מתחילה"‪,‬‬ ‫הזדמנות לרענון‪ ,‬כפי שחובטים בשטיח כדי‬ ‫קשה ובלתי אפשרי לחוות כל רגע מחדש‬ ‫יוכלו להיווצר עוד ועוד עותקים‪ .‬היא משלבת‬
‫שאנו מכנים "חיינו"‪ .‬אולם בסופו של דבר‪,‬‬ ‫והמתחנך יבחרו‪ .‬גם בהמשך תהליך הדפוס‬ ‫עלינו ללמד שוב ושוב את אותם התכנים‪,‬‬ ‫בצורה רעננה‪ ,‬אישית ויצירתית; אנחנו‬ ‫בתוכה רגע מיוחד של יצירה איכותית‬
‫יש להודות כי עד כמה שיהיו בלתי מורגשים‪,‬‬ ‫אפשר לחשוב על גמישות בתוך הקלישאה‪,‬‬ ‫לפגוש אתגרים דומים‪ ,‬להיכנס בכל בוקר‬ ‫לנער ממנו את האבק‪.‬‬ ‫זקוקים גם לתבניות מארגנות‪ ,‬מקובלות על‬ ‫ומדויקת ואת הפוטנציאל לחזרה באופן נטול‬
‫בלתי משמעותיים‪ ,‬אנו בכל זאת רשאים‬ ‫בתוך הגלופה‪ .‬אפשר לרענן את ההדפסה‬ ‫לאותה כיתה‪ .‬הנפילה לקלישאות‪ ,‬התחושה‬ ‫נראה שיש בכוחם של השימוש במטפורות‬ ‫מחשבה‪ .‬כלומר‪ ,‬הקלישאה‪ ,‬בדומה לגלופה‪,‬‬
‫על ידי מריחת צבע שונה על הגלופה‪,‬‬ ‫שאנו כלואים ותחושת השיטתיות‪ ,‬החזרה‬ ‫ובמנגנון המטפורי להעניק חיות מחודשת‬ ‫הכלל‪ ,‬ניתנות לתקשורת‪.‬‬ ‫היא ְמכל של משמעות‪ .‬לאחר שהיא נוצקת‬
‫לומר שהם נחוו‪1.‬‬ ‫הדפסתה על פני דפים במרקם שונה‪ .‬אפשר‬ ‫הנצחית והתבניתיות מרחיקות אותנו‬ ‫וסיווג מרענן לאותו הלך רוח קלישאתי‪.‬‬ ‫לעתים אין צורך או כוונה לומר משהו‬ ‫פעם אחת אפשר להשתמש בה שוב ושוב‪,‬‬
‫עד כמה שנצליח לחוות את מה שמכונה‬ ‫לחזור ולחשוב על הרגע שבו נוצרה הגלופה‬ ‫מהאנושי ומהחי שבנו‪ .‬אם נצליח להשאיר‬ ‫אולם שימוש חוזר ונשנה במטפורה עלול‬ ‫שנושא משמעות ייחודית‪ ,‬ודווקא השטחה‬ ‫עד כדי שחיקתה‪ .‬נדמיין לרגע את תהליך‬
‫"חיינו" נתרחק מהוויה קלישאתית‪ .‬הייחוד‬ ‫ולהרגיש מחדש את הסיבה לכל תו‪ .‬אפשר‬ ‫את התכנים עצמם ובעיקר את עצמנו‬ ‫להוביל לאותו סוג של אובדן משמעות‬ ‫מסוימת של השיח מאפשרת תפקוד ביומיום‪,‬‬ ‫הדפוס ואת מקומה של הגלופה בו‪ .‬הגלופה‪,‬‬
‫והחידוש והריגוש אינם חייבים להיות נחלתם‬ ‫לנסות להשתחרר מהלחץ של מכבש הדפוס‬ ‫בחיים‪ ,‬נוכל לחוות בהם משהו חדש‪ ,‬לשמר‬ ‫ולרוקן אותה מתוכן רענן‪ .‬מטפורה שטמנה‬ ‫מספקת ביטחון ונוחות‪ ,‬מבלי למצוא את‬ ‫שבעזרתה אפשר להדפיס פעמים רבות את‬
‫של הדברים עצמם‪ ,‬של מה שקורה לנו‪ ,‬אלא‬ ‫או להטרים את הרגע שבו הוא כבר מפעיל‬ ‫את תחושת החידוש והגילוי וכך לשמור על‬ ‫בחובה יצירתיות וראשוניות עלולה להפוך‬ ‫המגוון והעושר האין־סופי שבאחר ּות (קצת‬ ‫אותו מלל‪ ,‬ממוקמת במרכזו של תהליך מכני‬
‫האופן שבו אנו חווים‪ .‬כך מפגש שגרתי עם‬ ‫את פעולתו הלוחצת‪ ,‬הכובשת‪ ,‬ולאפשר‬ ‫החיות והרעננות שלהם ושלנו ולא ליפול‬ ‫ברבות הזמן‪ ,‬כשהיא שוקעת אל הליטרלי‪,‬‬ ‫שנועד ליצור (במובן התעשייתי של המושג)‬
‫מילה הופך למפגש משחקי‪ ,‬מחדש ודינמי‪ .‬‬ ‫לעצמנו לכונן מציאות חדשה שעוד לא‬ ‫למה שאנו מכנים מטבע לשון‪ .‬מעניין לחשוב‬ ‫בדומה לתחושה כלפי ה"לז" אצל בובר)‪.‬‬
‫הספיקה להישחק על ידי כוחות אחרים‪.‬‬ ‫לקלישאות‪.‬‬ ‫על ביטוי זה ביחס לקלישאות‪ :‬רגע ההטבעה‬ ‫בדומה‪ ,‬מהפכת הדפוס אפשרה נגישות‬ ‫חזרה המונית של טקסט חד־פעמי‪.‬‬
‫‪ 1‬נטלי סארוט‪" .2004 ,‬השימוש במילים"‪ ,‬בתרגום‬ ‫הלך רוח קלישאתי מצוי ביחס שלנו‬ ‫מקפיא את המשמעות הייחודית אך גם הופך‬ ‫גבוהה למילה הכתובה‪ .‬האפשרות להדפסה‬ ‫אז מהי קלישאה? מה משמעותה? לא‬
‫חגית בת־עדה‪ ,‬תל אביב‪ :‬רסלינג‪ ,‬עמ' ‪.65‬‬ ‫לדבר ולא בדבר עצמו‪ .‬התוכן שאנו עלולים‬ ‫אותה ל"מטבע עובר לסוחר"‪ ,‬כלומר מאפשר‬ ‫כזאת פתחה פתח להמוניות של הטקסטים‪,‬‬ ‫המלל עצמו אלא האופן שבו הוא נכתש‬
‫לסווג כקלישאה יכול להופיע בצורות‬ ‫תקשורת נוחה ושפה משותפת ומוכרת‪.‬‬ ‫להפצתם והנגשתם לאוכלוסייה רחבה יותר‬ ‫במכבש הדפוס‪ .‬הקלישאה אינה במילים‬
‫שונות ‪ −‬אמירה‪ ,‬דימוי חזותי‪ ,‬צליל‪ ,‬דפוס‬ ‫המטבע אינו בעל ערך לעצמו‪ .‬ערכו טמון‬ ‫עצמן‪ ,‬בתוכן הנכתב‪ ,‬הנאמר או המודפס‪.‬‬
‫התנהגות‪ .‬אולם כאשר הקלישאה לובשת‬ ‫במשמעות המוסכמת שאנו מייחסים לו‪,‬‬ ‫(בדומה לדפי העיתון הזה)‪.‬‬ ‫הקלישאה היא הלך רוח הקשור לאופן‬
‫צורה של ילד‪ ,‬מוטב שניזהר וננסה להיות‬ ‫בפוטנציאל ההמרה הגלום בו‪ ,‬במה שהוא‬ ‫הלך רוח קלישאתי‪ ,‬משטיח וחזרתי יכול‬ ‫השימוש במילים‪ .‬לדוגמה‪ :‬כל מילה שנגיד‬
‫בתוך הוויה שונה‪ .‬או אז אולי נזכור את הפלא‬ ‫מייצג‪ .‬כפי שאנו יכולים להמיר מטבע‬ ‫להיות מועיל מכיוון נוסף‪ :‬מתוך השיטתיות‬ ‫פעם אחר פעם ברציפות פעמים רבות‪,‬‬
‫הפוטנציאלי הטמון בתוך כל חזרה אפשרית‪,‬‬ ‫בסחורה שאנו זקוקים לה‪ ,‬בעלת ערך אמתי‬ ‫יכול לצמוח חידוש‪ .‬היעילות של הגלופה‬ ‫משמעותה תתנדף ממנה בכל פעם נוספת‬
‫בתוך התוכן הנלמד שוב ושוב‪ ,‬בתוך השאלה‬ ‫ושימושי עבורנו‪ ,‬כך אולי אפשר גם להתעכב‬ ‫עשויה למשל לצוץ דווקא מתוך שחיקתה‪.‬‬ ‫שנאמר אותה ואנו נחוש כיצד היא הופכת‬
‫הנשאלת שוב ושוב ובתוך כל ילד‪ .‬שאלה‬ ‫השימוש החוזר עשוי להוביל למציאת דבר‬ ‫לצלילים חסרי משמעות‪ .‬המלל שנפגוש‬
‫כזאת של ילד‪ ,‬בדומה למה שמאפשרת‬ ‫מה חדש‪ .‬העיצוב משתנה מעט‪ ,‬משהו בחדות‬
‫המטפורה‪ ,‬יכולה לפתוח עבורנו מחדש את‬ ‫שלו נסדק‪ ,‬ומתוך חוסר האחידות יכולה‬
‫ההסתכלות על העולם‪ ,‬אבל רק אם נרשה‬
‫לה‪ ,‬אם נקשיב לה באמת ואם נרשה לעצמנו‬
‫לרענן את התשובה ולא נדקלם אותה מן‬
‫המוכן בעייפות‪ .‬גם שאילת שאלה יכולה‬
‫להיות קלישאה כשהיא חוזרת כדפוס שבלוני‬
‫(נהוג לייחס הוויה כזאת לבני שנתיים)‪ ,‬ולכן‬

‫‪85‬‬ ‫הד החינוך יולי ‪2017‬‬ ‫‪84‬‬

‫‪‬‬

‫האלימות אינה היוצא‬ ‫כן‪ ,‬אלימות‬ ‫עודה‬
‫מהכלל‪ ,‬היא הכלל‪.‬‬ ‫היא גזרה‬ ‫דרך רבה‬
‫ככל שננסה לייפות‬ ‫משמים‬
‫את המציאות היא‬ ‫הרהורים דו‪-‬חודשיים‬
‫תטפח על פנינו‪ ,‬מפני‬ ‫"אפס סובלנות לאלימות"‪ ,‬גורסת סיסמה‬
‫שאי אפשר להסתיר‬ ‫מקובלת‪ .‬המשטרה מזהירה שתגלה‬ ‫עודה בשאראת‬
‫את הסוד הנורא‬
‫אפס סובלנות לאלימות בהפגנות‪ ,‬ובבתי‬ ‫אם ראיתם אי פעם מישהו שקועה‬
‫צילום‪ :‬פליקר‬ ‫הספר מרגיעים את ההורים שההנהלה‬
‫תגלה אפס סובלנות לאלימות של‬ ‫בכריך הפלאפל שהוא מחזיק‬
‫האדם‪ .‬קצבאות למובטלים‪ ,‬למשל‪ ,‬מנעו‬ ‫בפליאה‪" .‬מפני שממילא אצטרך לנשק לך‬ ‫שאמר השחקן הסורי דוריד לחאם‪" :‬כולם‬ ‫ילדים ובני נוער‪ .‬עודה בשאראת מסביר‬ ‫בידיו? האם הבחנתם בשיניים‬
‫חרפת רעב‪.‬‬ ‫את הרגל כדי שתחזיר לי"‪ ,‬ענה הידיד‪.‬‬ ‫מנהיגים כאן‪ ,‬רק העם חסר"‪ .‬יש משרה אחת‬ ‫מדוע ההבטחה הזאת חסרת שחר‬ ‫נעוצות בכריך המסכן שאין‬
‫וחמש מאות מועמדים מתחרים שחושבים‬ ‫לו לאן לברוח? האם צפיתם בלסתותיו‬
‫וכך נוצרו לנו שתי מערכות של צדק‪:‬‬ ‫השאלה המכרעת אם להיות מוסרי או לא‬ ‫עצמם למתאימים ביותר‪ .‬מה יעשו?‬ ‫סוהר אם הכוונה פסולה‪ .‬אך בסופו של‬ ‫כיכבו הטוריות‪ ,‬המכושים והגרזנים‪ .‬בתקופה‬ ‫החובטות בכריך‪ ,‬טוחנות את תכולתו‪,‬‬
‫המוסר עצמו במובן הרחב של המילה‬ ‫היא בעיקר שאלה של רווח והפסד‪ .‬יש כאלה‬ ‫במקומות לא מעטים הפרוטקציה פועלת‬ ‫דבר הכול בגדר "פעולה כוחנית"‪ .‬מנגד‪,‬‬ ‫המודרנית הדינמיט הרים את ראשו להכנעת‬ ‫דק דק‪ ,‬עד עילפון? מיותר לספר על אקט‬
‫והחוקים היבשים שהמדינה המציאה‬ ‫שבשבילם אלימות היא רווח נקי; איש לא‬ ‫שעות נוספות‪ ,‬גם הכסף במקרים רבים בוחש‪,‬‬ ‫איך אפשר להתמודד עם אלימות במובנה‬ ‫סלעים‪ ,‬ואילו הבולדוזרים הענקיים גילחו‬ ‫הבליעה‪ ,‬כאשר במהירות הבזק ובדומה‬
‫באמצעות מחוקקיה‪ .‬לא תמיד תאם המוסר‬ ‫ירצה להתעסק אתם‪ ,‬ועל אחת כמה וכמה לא‬ ‫ולפעמים גם אלימות במובן הקלאסי של‬ ‫השלילי אם לא משתמשים בין השאר‬ ‫הרים וגבעות‪ .‬ועדיין לא דיברנו על הנשק‪,‬‬ ‫למשאית שמורידה חצץ נשפכת התכולה‬
‫לחוקים‪ .‬מעגל המוסר ומעגל החוק נפגשו‬ ‫ינסה לסדר אותם‪ .‬יש כאלה שחושבים אחרת‪:‬‬ ‫המילה נכנסת לתמונה‪ :‬לאיים על מתחרה‬ ‫שמשום מה רק שימוש בו נחשב אלימות‪ .‬חרב‬ ‫לתוך האיברים הפנימיים שעוצמה ברוטלית‬
‫איפשהו באמצע‪ ,‬אך בקצוות כל אחד פנה‬ ‫שבכל זאת יש דרך אחרת מהמצב הטבעי‪,‬‬ ‫באלימות במובנה החיובי?‬ ‫היא תכונתם הבולטת‪ .‬אם לא די בכך‪ ,‬נזכיר‬
‫לכיוון שלו‪ .‬הבגידה בבן‪/‬בת הזוג למשל היא‬ ‫אחד או שניים שיזוזו הצדה‪.‬‬ ‫ובכן‪ ,‬האלימות אינה היוצא מהכלל‪ ,‬היא‬ ‫היא כלי אלים‪ .‬מכוש הוא יונת שלום‪.‬‬ ‫שבאיברים אלה מתיזים כל מיני חומצות‬
‫בבחינת ע ֵברה מוסרית אך לא ע ֵברה על פי‬ ‫מהג'ונגל שנולדנו אליו‪.‬‬ ‫לכן לפני שנדבר על איך למנוע אלימות‪,‬‬ ‫הכלל‪ .‬ככל שננסה לייפות את המציאות היא‬ ‫אולם אין מדובר רק במין האנושי! כל‬ ‫ונוזלים‪ ,‬נשק כימי לכל דבר ועניין‪ ,‬כדי‬
‫חוק‪ .‬ואם אתה מפקיע את מחיר העגבניות‬ ‫השיטה הישנה‪ ,‬מלחמה עד שאחד יכ ֶּלה‬ ‫חשוב להפנים שהאדם אלים בטבעו‪ .‬כמה‬ ‫תטפח על פנינו‪ ,‬מפני שאי אפשר להסתיר‬ ‫היצורים בטבע הם תולדה של אלימות‪,‬‬ ‫להכניע את הגורם הזר שנקלע על כורחו‬
‫בחנות שלך בגלל מחסור זמני‪ ,‬זה לא מוסרי‬ ‫את השני‪ ,‬היתה בזמן הקדום משתלמת‪,‬‬ ‫פעמים באה לך המחשבה שאם היית חזק‬ ‫את הסוד הנורא ‪ −‬הטבע לא נותן לנו שום‬ ‫מתנהגים באלימות ומתפתחים תוך כדי‬ ‫למערבולת הכוח האנושי‪ .‬אחר כך מגלגלים‬
‫והמוסר התאים את עצמו לתובנה זו‪ .‬בתרבות‬ ‫יותר‪ ,‬כמו רמבו למשל‪ ,‬היית גומר את כל‬ ‫דבר על מגש של כסף‪ .‬אנחנו חייבים להיאבק‬ ‫אלימות‪ .‬אלימות‪ ,‬מה לעשות‪ ,‬טבועה בטבע‪.‬‬ ‫עיניים‪ :‬מה מקור הכוחנות ואיך נוצרת‬
‫אך בדרך כלל חוקי‪.‬‬ ‫של ימי קדם הכבוד נשזר בכוח הפיזי‪ .‬אם לא‬ ‫בשביל להגיע למטרות שלנו‪ ,‬שבבסיסן‬ ‫האם צפיתם אי פעם באריה טורף בנועם איזה‬ ‫אלימות? פשוט‪ ,‬זו דרכה של האנושות‪ .‬הרי‬
‫ובכן‪ ,‬אם בהתחלה היתה החלוקה בין הרע‬ ‫היית חזק‪ ,‬לא היה לך כבוד‪ .‬אצילות נפש‪ ,‬אם‬ ‫הבלגן במכה אחת?‬ ‫המאבק לשרוד במובן המילולי של המילה‪.‬‬ ‫אייל ‪" −‬בוא אליי אייל נחמד‪ ,‬אני מאוד רעב"‬ ‫איך המין האנושי יכול להתקיים בלי אלימות‬
‫לבין הטוב ברורה‪ ,‬הגיחו המחוקקים ואחרי‬ ‫לא לוותה בחרב חדה‪ ,‬היתה "מס ָחָרה" אחת‬ ‫יש כאלה שחשיבה אלימה לוקחת מזמנם‬ ‫האלימות שוררת לא רק במאבק ביננו לבין‬ ‫‪ −‬ובאייל המתאבד מושיט את צווארו ומברך‬ ‫כאשר הצטרפותו של כל חבר חדש לחוג‬
‫הרבה מחשבות סימנו בתוך מכלול הרע‬ ‫גדולה‪ .‬סכסוכים היו מוכרעים בתחרויות‬ ‫כמה שניות ובהמשך היא מפנה את מקומה‬ ‫הטבע‪ ,‬היא שוררת גם בינינו לבינו עצמנו‪,‬‬ ‫הנוצץ הזה כרוכה באקט שכול כולו כוחנות‪,‬‬
‫"רע לפי חוק" ו"רע לפי מוסר"‪ .‬כך צץ לנו‬ ‫למחשבה רציונלית‪ ,‬לדרך חפה מהפעלת‬ ‫בני המין האנושי‪ .‬אנחנו מתקוטטים על‬ ‫את אדון אריה בברכת תיאבון?‬ ‫דם ודמעות‪ ,‬צעקות ואנחות? טוב שיצרו את‬
‫הרע‪ ‬החוקי‪ .‬יש גורמים במערכות החקיקה‬ ‫סיף‪ .‬החזק‪ ,‬לא הצודק‪ ,‬הוא שזכה‪.‬‬ ‫כוח‪ .‬יש כאלה שנתקעים יותר במחשבה‬ ‫מקומות עבודה‪ .‬מתקוטטים על הבכורה‬ ‫תגידו ודאי שזו לא אלימות‪" .‬זו בסך‬ ‫האפידורל‪ ,‬אחרת המין האנושי היה חדל‬
‫שמייצגים קבוצות אינטרס ומחוקקים חוקים‬ ‫במשך הזמן בני אדם השתנו‪ .‬מלחמת‬ ‫הטבעית הראשונית הזאת‪ .‬הרי יש בזה‬ ‫בחברה‪ ,‬בפוליטיקה‪ ,‬בכלכלה‪ .‬אנחנו רבים‬ ‫הכול הפעלת כוח"‪ .‬אך מהי אלימות אם לא‬
‫שהם הרע במיטבו‪ ,‬אך העטיפה חוקית‪ .‬ויש‬ ‫הכול בכול על כל דבר הביאה סבל רב‬ ‫קמצוץ של צדק‪ .‬אם מישהו חייב לך ‪10,000‬‬ ‫הפעלת כוח‪ ,‬או בלשון ויקיפדיה‪" :‬התנהגות‬ ‫מזמן להתרבות‪.‬‬
‫כאלה שהחוקים משמשים אותם לעקיפה‬ ‫ומנעה התפתחות‪ .‬המוסר השתנה בהתאם‬ ‫שקל‪ ,‬למה לך לשכור עורך דין ולתבוע אותו‬ ‫על זכייה בבן‪/‬בת הזוג ומה לא‪.‬‬ ‫כוחנית"? הרי אותה פעולה כוחנית יכולה‬ ‫לא רק בלידה האלימות חוגגת‪ .‬גם‬
‫מפני שמוסר הוא פועל יוצא של כדאיות‪.‬‬ ‫בבית משפט? ספק אם תשיג משהו! במקום זה‬ ‫תחרות היא אחד ממקורות האלימות‪.‬‬ ‫להיות מעשה גבורה ובאותו זמן גם אקט‬ ‫בשעות הטובות של חיינו‪ .‬הנה‪ ,‬כאשר אנחנו‬
‫חוקית בעת ביצוע מהלכים לא מוסריים‪.‬‬ ‫וכך נוצר מוסר חדש‪ ,‬מוסר שביקש להתוות‬ ‫תכניס לו כמה אגרופים בפנים‪ ,‬והכסף יחזור‬ ‫ולמה יש תחרות? כי ההיצע נופל בהרבה‬ ‫מאוס‪ .‬אם תפעיל כוח כדי למנוע ממאן דהו‬ ‫סועדים את לבנו בישיבה חגיגית‪ ,‬שמחים‬
‫נחזור לבנים החמודים שלנו ולמלחמתנו‬ ‫כללים חדשים (המעוגנים בחוקים רשמיים)‬ ‫מהביקוש‪ .‬לרוע מזלנו יש תפקיד ראש‬ ‫להזיק לא ֵחר תזכה לברכות ואפילו להערצת‬ ‫וטובי לב מסביב לשולחן‪ ,‬תצוגת כלי רצח‬
‫נגד האלימות בקרבם‪ .‬המלחמה באלימות‬ ‫בהתנהגות הבין־אנושית‪ .‬מתברר שככל‬ ‫אליך חיש מהר‪.‬‬ ‫ממשלה אחד‪ ,‬ורבים נפשם חושקת בו‪ .‬כמו‬ ‫ההמונים‪ .‬אותה פעולה תכניס אותך לבית‬ ‫כל תפארתה מקשטת את שולחננו‪ :‬סכינים‬
‫היא מלחמה מתישה מפני שמולה עומד‬ ‫שהעולם מתפתח יותר האלימות הולכת‬ ‫הבעיה היא שאם הל ֹו ֶוה חזק ממך‪,‬‬ ‫ומזלגות ושיפודים‪ .‬מתברר שהאוכל בצלחת‬
‫הטבע האנושי‪ .‬אם נרפה לרגע אחד יתעורר‬ ‫ופוחתת‪ .‬עם ההתפתחות הענקית בייצור‬ ‫אופציית הכוח נסגרת לחלוטין‪ .‬ויש עוד‬ ‫לא נכנע בקלות‪ .‬רק אחרי כמה נעיצות של‬
‫היצר‪ ,‬וה ִתגרה הראשונה מחכה בפינה‪ .‬כדי‬ ‫היה צורך לווסת את הכוח‪ .‬גם לתחרות‬ ‫בעיה ‪ −‬אם הלווה הוא בן דוד שלך‪ .‬להבא‪ ,‬וזו‬ ‫סכין‪ ,‬טיפול פולשני במזלג ושליפה תקיפה‬
‫שהיצר לא ימצא את הכלים הדרושים לממש‬ ‫נמצאו דרכים פחות אלימות‪ ,‬לכאורה‪,‬‬ ‫רק מסקנת ביניים‪ ,‬אל תלווה כסף לידידים‬
‫את תכניותיו הזדוניות‪ַ ,‬התישו את בניכם‬ ‫בשביל לחלוק נכסים‪ ,‬משרות וכבוד‪ ,‬מה‬ ‫או תתייחס מראש לחוב כאל חוב אבוד‪.‬‬ ‫אל עבר הפה הדברים מסתדרים‪.‬‬
‫ובנותיכם בספורט‪ .‬אם גם זה לא עוזר‪,‬‬ ‫עוד שהמהפכה התעשייתית יצרה שפע‬ ‫מספרים על מישהו שביקש מידידו הלוואה‬ ‫התבוננות היסטורית מגלה כי האלימות‬
‫נתפלל שיהיה לנו קיץ של חופים מוזהבים‪,‬‬ ‫של מוצרים שהבטיחו‪ ,‬לפחות במדינות‬ ‫של אלף שקל‪ .‬הידיד ענה‪" :‬בסדר‪ ,‬אך קודם‬ ‫מצויה בכל שלב של התפתחותנו הטבעית‪.‬‬
‫מסעות מעוררים והרבה כיף‪ .‬חופש נעים‪ .‬‬ ‫המתועשות‪ ,‬את הישרדותו הפיזית של‬ ‫תנשק לי את היד"‪" .‬וכי למה"‪ ,‬שאל המבקש‬ ‫בתקופת הציידים־לקטים השתמשנו‬
‫באבנים‪ ,‬חצים וחרבות‪ .‬בגלגול החקלאי‬

‫‪87‬‬ ‫הד החינוך יולי ‪2017‬‬ ‫‪86‬‬

‫בהילותה והן משום שאחיתופל מציע להרוג את דוד בעצמו‪ .‬עצת‬ ‫ָה ַאְר ִּכי‬ ‫ְוח ּוׁ ַשי‬ ‫ַל ֶּמ ֶל ְך‪,‬‬ ‫י ֹו ֵעץ‬ ‫ה ּוא [‪ַ ]...‬ו ֲא ִחי ֹת ֶפל‬ ‫ְוס ֹו ֵפר‬ ‫ֵי ֹרו ַ ֵעע ַץה‪ֶּ,‬מ ִֶאליְׁךש( ֵדמבִבריין‬ ‫שמע האמת‬ ‫אמרו‬
‫חושי מחושבת יותר לכאורה‪ .‬כאשר עצתו לא מתקבלת אחיתופל מבין‬ ‫א‪ ,‬כז ‪.)33–32‬‬ ‫הימים‬ ‫ממי שאמרה‪,‬‬ ‫את זה‬
‫בספר שמואל ב מופיעה רשימה של שמות הגיבורים אשר לדוד ‪ −‬שגורל המרד נחרץ ושהוא יהיה הראשון לשלם את מחיר הבגידה‪ .‬הוא‬ ‫קודם‪,‬‬
‫היחידה המובחרת שלו ‪ −‬וביניהם אליעם בן אחיתופל הגילוני (שמואל חוזר לביתו ומתאבד‪ .‬המספר מוסיף‪ :‬ה' ִצָּוה ְל ָה ֵפר ֶאת ֲע ַצת ֲא ִחיתֹ ֶפל‬ ‫ולך תדע‬ ‫לפניי‬
‫ב‪ ,‬כג ‪ .)34‬את הרשימה חותם אוריה החתי (‪ .)39‬כשדוד רואה את בת ַה ּט ֹו ָבה ְל ַב ֲעב ּור ָה ִביא ה' ֶאל ַא ְבׁ ָשל ֹום ֶאת ָהָר ָעה‪ .‬אילו היה דוד משלם‬ ‫מי אמרה‬
‫שבע מתרחצת על הגג ושואל לזהותה‪ ,‬התשובה היא ֲהל ֹוא זֹאת ַּבת בחייו על הרג אוריה היתה זו נקמה בלתי מספקת‪ .‬המספר מכין לדוד‬ ‫(אז אמרו)‬
‫ׁ ֶש ַבע ַּבת ֱא ִלי ָעם ֵא ׁ ֶשת א ּוִר ָּיה ַה ִח ִּתי (יא ‪ .)3‬אם כן אליעם‪ ,‬בנו של תשלום גבוה בהרבה ‪ −‬אבשלום‪ ,‬בנו אהובו‪ ,‬ימות‪.‬‬
‫אחיתופל‪ ,‬נותן את בתו בת שבע לחברו ליחידה ‪ −‬אוריה‪ .‬זו המשפחה ואכן‪ ,‬העצה הטובה היא עניין מסובך מאוד שתלוי בגורמים רבים‪.‬‬ ‫סימון ארזי‬
‫הלוחמת שדוד הורס‪ .‬את בת שבע נכדת אחיתופל הוא לוקח לעצמו ניסיון היועץ הוא רק אחד מהם‪ .‬גורמים נוספים הם הצורה שבה‬
‫ואת בעלה הוא הורג‪ .‬כיצד מגיב אחיתופל? כיאה לאדם חכם הוא נאמרת העצה‪ ,‬כושר השכנוע‪ ,‬תבונת היועץ‪ ,‬מצבו הנפשי של מקבל‬
‫אינו ממהר להגיב‪ .‬שעת הכושר מגיעה אחרי (כנראה) חמש שנים‪ ,‬העצה‪ ,‬מה שמקבל העצה מחליט לעשות בסופו של דבר ולא פחות‬
‫אז מורד אבשלום בדוד‪ .‬אחיתופל הוא הראשון משרי דוד להצטרף חשוב ‪ −‬האינטרסים הנסתרים של היועץ ושל מקבל העצה גם יחד‪.‬‬
‫למרד‪ .‬כאשר דוד בורח מארמונו אל המדבר יחף וחפוי ראש הוא נושא פתחנו במשנה ממסכת אבות פרק ד‪ ,‬שדנה בשאלה ממי ראוי‬
‫ללמוד ‪ −‬ממורה צעיר או זקן‪ .‬זה‬ ‫אל אלוהיו תפילה‪ ,‬ובפיו בקשה‬
‫הוביל לשאלה ממי ראוי לקבל‬ ‫אחת בלבד‪ַ :‬ס ֶּכל ָנא ֶאת ֲע ַצת‬
‫עצה‪ ,‬מהיועץ הזקן והמנוסה או‬ ‫ֲא ִחיתֹ ֶפל ה' (טו ‪ .)31‬ללמדנו עד‬
‫מהיועץ הצעיר‪ .‬בהקשר הזה‪,‬‬ ‫כמה משמעותית היתה עצתו‪.‬‬
‫מן הראוי לחזור לתחילת הפרק‬ ‫לאחר שדוד בורח מארמונו‬ ‫התבונה‪ ,‬הידע והניסיון של המורה הטוב או‬
‫במסכת אבות‪ ,‬שם נכתב‪ :‬בן‬ ‫העצה הראשונה שנותן אחיתופל‬ ‫של היועץ הטוב אינם חשובים‪ .‬מה שחשוב הוא‬
‫זומא אומר‪ :‬איזהו חכם? הלומד‬ ‫היא‪ּ :‬ב ֹוא ֶאל ִּפ ַל ְג ׁ ֵשי‬ ‫ָלא ִבאיבָךשֲאׁל ֶושםר‬
‫מכל אדם‪ .‬שנאמר‪ִ :‬מ ָּכל ְמ ַל ְּמ ַדי‬ ‫ִה ִּני ַח ִלׁ ְשמ ֹור ַה ָּב ִית [‪]...‬‬ ‫יכולת ההקשבה וכושר השיפוט של התלמיד‬
‫ִה ְ ׂש ַּכ ְל ִּתי (תהלים‪ ,‬קיט ‪.)99‬‬ ‫ַו ַּי ּט ּו ְל ַא ְב ׁ ָשל ֹום ָה ֹא ֶהל ַעל ַה ָּגג‪,‬‬ ‫או של מקבל העצה‪ .‬עם זאת ישנם חכמים‪ ,‬כמו‬
‫הפסוק במקורו מופיע בתוך‬ ‫ַו ָּיבֹא ַא ְב ׁ ָשל ֹום ֶאל ִּפ ַל ְג ׁ ֵשי ָא ִביו‬ ‫שמעון בן אלעזר‪ ,‬שמעדיפים באופן גורף למדי‬
‫מקבץ פסוקים המתארים את‬ ‫צילום‪ :‬שאטרסטוק‬ ‫ְל ֵעי ֵני ָּכל ִי ְ ׂשָר ֵאל (טז ‪ .)22–21‬כך‬
‫אהבת התורה‪.‬‬ ‫נוקם אחיתופל בדוד שבעתיים‬ ‫את עצת הזקנים על פני זו של הצעירים‬
‫ָמה ָא ַה ְב ִּתי‬ ‫על חילול נכדתו בת שבע‪ ,‬וכך‬
‫ַה ּי ֹום‬ ‫ָּכל‬ ‫ת ֹוָר ֶת ָך‬ ‫בי יוסי ברבי יהודה איש כפר הבבלי אומר‪ :‬הלומד מןר‬
‫ִִהמ ְיצ ֹוא ֶת ָ ִךׂשי[ָח ִמתציו;ותֵמךאֹ ְיהַבויפכְּתת ַח ְּכא ֵומ ִנתיי‬ ‫לדוד‪:‬‬ ‫ְ ְוגלֵָלםרַ ֶקעְחמי ִּ ָתךתיקְ ֶויׁאיָשת ַמכָנׁתב ֶשניִ ָעבךום ְלא ֵָנעׁתיֶ ֶשנניי ָָתךךן‪,‬‬
‫לחכם יותר מאויביי] ִּכי ְלע ֹו ָלם‬ ‫כיצד יקנה אדם לעצמו את ההקשבה‬ ‫ְו ָנ ַת ִּתי‬ ‫כשלעצמה‪ ,‬גם אם הם מציעים את הדבר שנראה הטוב והנכון ביותר‪.‬‬ ‫הקטנים למה הוא דומה? לאוכל ענבים קהות [בוסר] ושותה‬
‫ִהיא ִלי; ִמ ָּכל ְמ ַל ְּמ ַדי ִה ְ ׂש ַּכ ְל ִּתי‬ ‫וכושר השיפוט? האם מלמידה‬ ‫ְל ֵעי ֵני‬ ‫ובהקבלה‪ ,‬עצת הזקנים טובה כשלעצמה גם כשהיא תמוהה ביותר‪.‬‬ ‫יין מ ִּגתו‪ .‬והלמד מן הזקנים למה הוא דומה? לאוכל ענבים‬
‫ַה ׁ ּ ֶש ֶמ ׁש ַה ּזֹאת‪ִּ .‬כי ַא ָּתה ָע ִ ׂשי ָת‬ ‫הזקנים לא בהכרח חכמים מהצעירים; היתרון שלהם הוא הניסיון‪ .‬ר'‬ ‫בשילות ושותה יין ישן‪ .‬רבי מאיר אומר‪ :‬אל תסתכל בקנקן‬
‫מוריי]‬ ‫יותר מכל‬ ‫ִּ[כיאנ ֵיעד ֹוח ֶכתים ָך‬ ‫ממורים מנוסים או ממורים צעירים?‬ ‫ַב ָּס ֶתר ַו ֲא ִני ֶא ֱע ֶ ׂשה ֶאת ַה ָ ּד ָבר ַה ֶּזה‬ ‫שמעון בן אלעזר מוטה כלפי הניסיון‪ ,‬ואת הראיה מדבריו הוא מביא‬ ‫אלא במה שיש בו‪ .‬יש קנקן חדש מלא יין ישן‪ ,‬וישן שאפילו חדש אין‬
‫ִמ ְּז ֵק ִנים‬ ‫ִ ׂשי ָחה ִלי;‬ ‫ֶנ ֶגד ָּכל ִי ְ ׂשָר ֵאל ְו ֶנ ֶגד ַה ׁ ּ ָש ֶמ ׁש (יב‬
‫יותר מזקנים]‬ ‫ִֶּכא ְית ִּפב ֹּוקָ ּנוֶןדי[ ָךא ָנניָצְנר ִּבתוין‬ ‫‪.)12–11‬‬ ‫מהסיפור המקראי על רחבעם בן שלמה‪.‬‬ ‫בו (משנה אבות ד‪ ,‬כ‪ ,‬ע"פ כתב יד קאופמן)‪.‬‬
‫(‪.)100–97‬‬ ‫אולם בזאת לא תמה נקמת‬ ‫שלמה הקדיש סכומי עתק כדי לבנות את בית המקדש‪ ,‬את ארמונו‬ ‫ר' יוסי נותן מתכון ברור לבחירת המורה ‪ −‬רק מורה זקן‪ ,‬שהרי‬
‫ראשית‪ ,‬מהפסוק האחרון‬ ‫אחיתופל‪ .‬עתה עליו לנקום את‬ ‫ואת חומת ירושלים‪ ,‬לשקם את הערים גזר‪ ,‬מגידו וחצור ולנהל אורח‬ ‫המורה הזקן מנוסה יותר‪ .‬ר' מאיר לעומתו טוען שאין מתכון בטוח‪.‬‬
‫עולה שהידע חשוב יותר‬ ‫מות אוריה‪ .‬כאן הסיפור מכניס‬ ‫חיים ראוותני שלא היה לו תקדים‪ .‬הכול מכספי מסים‪ .‬בסיפור שלנו‬
‫מהניסיון‪ .‬צעיר הבקיא בתורה‬ ‫לתמונה את חושי הארכי‪ .‬חושי‬ ‫(מלכים א‪ ,‬יב ‪ )11–3‬בא העם אל המלך החדש‪ ,‬רחבעם בן שלמה‪,‬‬ ‫ייתכן מורה צעיר מלא חוכמה וייתכן מורה זקן שחוכמתו בוסר‪.‬‬
‫הארכי נשאר נאמן לדוד‪ ,‬וכשדוד בורח מארמונו הוא שולח את חושי נבון יותר מהזקן המנוסה והלא בקיא‪ .‬שנית‪ ,‬בן זומא מביא את הפסוק‬ ‫ומבקש שיקל את נטל המס‪ .‬רחבעם נועץ בזקנים‪ ,‬והם ממליצים לו‬ ‫הוויכוח על חשיבות הניסיון עולה ביתר שאת כאשר מדובר‬
‫לירושלים להצטרף לכאורה לאבשלום‪ .‬משימתו העיקרית היא לנסות כראיה לטענתו‪ ,‬אך בדרך הופך את משמעות הפסוק על פיה ‪ −‬מ"אני‬ ‫לדבר רכות אל העם ולהיעתר לפנייתם‪ .‬כלומר‪ ,‬הם מציעים להקל‬ ‫בבחירת יועצים‪ .‬מורה גרוע יכול לגרום לנזק אך הנזק הפיך‪ .‬לעומתו‬
‫חכם יותר מכל מוריי" ל"אני לומד מכל אדם" (הפיכת המשמעות‬ ‫להפר את עצת אחיתופל‪.‬‬ ‫את נטל המס ופירוש הדבר לצמצם את הבנייה ולנהוג ביתר צניעות‪.‬‬ ‫היועץ הרע יכול להביא לתוצאה הרסנית שאין ממנה תקומה‪ ,‬והיועץ‬
‫גם העצה השנייה של אחיתופל לאבשלום מצוינת‪ַ :‬ו ּיֹא ֶמר ֲא ִחי ֹת ֶפל היא טכניקה חביבה ביותר במדרשי הפסוקים של התנאים)‪ .‬כך בן‬ ‫בניסוח של ר' שמעון בן אלעזר‪" :‬לסתור בית המקדש"‪ .‬אחר כך נועץ‬ ‫הטוב יכול להוביל לתהילת עולם‪ .‬מכאן השפעתם המכרעת של‬
‫זומא משיג שתי מטרות‪ .‬הוא טוען את טענתו הפרדוקסלית לכאורה‬ ‫ֶַהא ָּלל ְי ַ ָאל ְבׁה‪ָ.‬שְו ָלֹאםב‪ֹ :‬ו ֶאאְב ֲָעחָ ָרליהו ְָּנואה ּׁו ְשאֵנָיי ֵגם ַעָע ּוְָ ׂשר ֵרפ ֶהא ֶָילַדף ִי ִאםיׁ[‪.‬ש‪.ְ.‬ו]ָאְו ִק ּהו ֵָּכמי ִה ְתויֶאְֶארְ ּדת ָפַההֶּמַ ֶאלֲ ְחֵךר ְילָ ַבדִ ּוד ֹוד‬ ‫רחבעם בצעירים‪ ,‬והם ממליצים לנקוט יד ברזל‪ ,‬שפה בוטה ותוקפנית‪,‬‬ ‫היועצים‪ .‬הפעם נבחן את שאלת חשיבותו של הניסיון מנקודת המבט‬
‫(חכם הוא מי שמוכן ללמוד מכל אדם) וגם מזמין לקרוא את הפסוק‬ ‫ולהכביד עוד יותר את נטל המס (כיאה למלך שאינו בטוח בעצמו)‪.‬‬
‫(יז ‪ .)2–1‬אחיתופל רוצה להרוג בעצמו את דוד‪ ,‬ורק את דוד‪ ,‬ולהשלים בדרך הפוכה (כיום הביטוי "מכל מלמדיי השכלתי" שגור כל כך‪ ,‬עד‬ ‫בניסוח של ר' שמעון בן אלעזר‪" :‬לבנות בית מקדש"‪ .‬רחבעם שמע‬ ‫של היועצים‪.‬‬
‫את נקמתו‪ .‬אך לחושי הארכי יש תכניות אחרות‪ .‬אבשלום שואל גם שקשה להבין את המשמעות המקורית של הפסוק‪ .‬בן זומא הצליח‬ ‫לעצת ה"ילדים" ולכן איבד את המלוכה על ישראל ונותרה לו ממלכת‬ ‫ר' שמעון בן אלעזר אומר‪ :‬אם יאמרו לך ילדים בנה בית המקדש‬
‫את חושי הארכי לעצתו‪ .‬חושי מצליח לשכנע את אבשלום בנאום מעבר למשוער)‪ .‬אם כן התבונה‪ ,‬הידע והניסיון של המורה הטוב או‬ ‫אל תשמע להן‪ .‬ואם יאמרו לך זקנים סתור [הרוס] בית המקדש שמע‬
‫של היועץ הטוב אינם חשובים‪ .‬מה שחשוב הוא יכולת ההקשבה וכושר‬ ‫ְו‪7‬מַע–בד‪3‬ר ְּ‪1‬יב) ֵ‪.‬קארע ׁבי ֶשעקַבצרעהה ַּכעהח ֹצפווהלכ ֲהאׁהו ֶש(א‪:‬רמ ִַּוכעימלָילַ ַה ָעּץי ְצםִּלתָליקרֵֹרהוב ָ‪,‬אאּו ֹסָפףֶאנ ֵיית ָָךא ֵהסהֹנְףלאִ ָכועי ֶםלםי ַָּבבך ְקמָָכרללוב‪ִ.‬יאּווְָׂ‪,‬שבָרא ֵפנא ּוסלוֵאִקָמָליּדיוןם‬ ‫יהודה לבדה‪.‬‬ ‫להן‪ .‬מפני שבניין ילדים סתירה‪ ,‬וסתירת זקנים בניין‪ .‬וראיה לדבר‬
‫השיפוט של התלמיד או של מקבל העצה‪ .‬בן זומא וחברו בן עזאי‬ ‫העימות בין יועצי רחבעם הזקנים לבין יועציו הצעירים מזכיר‬
‫ידועים כחכמים שבחכמים‪ .‬לכן כשבן זומא משיא עצה לקנות חוכמה‪,‬‬ ‫סיפור מפורסם הקשור לסבו ולדודו של רחבעם‪ ,‬הלוא הוא העימות בין‬ ‫רחבעם בן שלמה (תוספתא‪ ,‬עבודה זרה א‪ ,‬יט)‪.‬‬
‫ְּב ַא ַחד ַה ְּמק ֹומֹת ֲאׁ ֶשר ִנ ְמ ָצא ׁ ָשם ְו ַנ ְחנ ּו ָע ָליו (‪ .)13–12‬והתוצאה‪ַ :‬ו ֹּיא ֶמר מן הראוי להקשיב לה רוב קשב‪ .‬אך אליה וקוץ בה‪ .‬כיצד יקנה אדם‬ ‫שני יועצי המלך דוד ‪ −‬אחיתופל הגילוני וחושי הארכי‪ .‬על אחיתופל‬ ‫ר' שמעון בן אלעזר מנגיד בקיצוניות את עצת הצעירים עם‬
‫ַא ְבׁ ָשל ֹום ְו ָכל ִאיׁש ִי ְ ׂשָר ֵאל‪ :‬ט ֹו ָבה ֲע ַצת ח ּו ׁ ַשי ָה ַאְר ִּכי ֵמ ֲע ַצת ֲא ִחי ֹת ֶפל לעצמו את ההקשבה וכושר השיפוט? האם מלמידה ממורים מנוסים‬ ‫מסופר‪ַ :‬ו ֲע ַצת ֲא ִחיתֹ ֶפל ֲאׁ ֶשר ָי ַעץ ַּב ָּי ִמים ָה ֵהם ַּכ ֲאׁ ֶשר ִיׁ ְש ַאל ִאיׁש ִּבְד ַבר‬ ‫עצת הזקנים‪ .‬אין מדובר בוויכוח בין שתי כיתות יועצים‪ ,‬שהרי‬
‫(‪ .)14‬אבשלום חסר הביטחון נרתע כנראה מעצת אחיתופל‪ ,‬הן בשל או ממורים צעירים? התשובה היא גם וגם‪ .‬מכל אדם‪ .‬‬ ‫ָה ֱאלֹ ִהים ֵּכן ָּכל ֲע ַצת ֲא ִחי ֹת ֶפל (שמואל ב‪ ,‬טז ‪ .)23‬חושי הארכי היה ֵר ַע‬ ‫הצעירים מייעצים לבנות את בית המקדש כשהוא עדיין לא בנוי‪,‬‬
‫המלך‪ ,‬שזה מינוי רשמי‪ ,‬ובמצרים העתיקה היה רע המלך יועץ‪ .‬ספר‬ ‫והזקנים מייעצים להרוס אותו כשהוא כבר בנוי‪ .‬עצת הצעירים גרועה‬
‫דברי הימים מונה את ממשלתו של דוד ושם נכתב‪ִ :‬ויה ֹו ָנ ָתן ּד ֹוד ָ ּדִויד‬
‫סימון ארזי הוא דוקטורנט בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים‬

‫‪89‬‬ ‫הד החינוך יולי ‪2017‬‬ ‫‪88‬‬

‫עולם קטן תמי אילון־אורטל‬

‫ויליאם שייקספיר‬ ‫אנגליה וארצות הברית‬ ‫צילום‪ :‬מגנוס וונמן‪ ,‬ניו יורק טיימס‬

‫דרום אפריקה‬ ‫אוניברסיטאות‬ ‫שוודיה‬
‫מתעקשות על שפה‬
‫ללמד או לא ללמד‬ ‫מה יכולים לעשות ילדי מהגרים שקיבלו צו גירוש?‬
‫ללא מגדר‬
‫יצירותיו של ויליאם שייקספיר‪ ,‬הנחשב לגדול המשוררים‬ ‫תקבל תושבות קבע‪ .‬זה ה"טיפול" האפקטיבי ביותר לתסמונת‪,‬‬ ‫מאות ילדי מהגרים בשוודיה איבדו את הכרתם בשנים האחרונות‬
‫והמחזאים בשפה האנגלית‪ ,‬נתונות בימים אלה בסכנת‬ ‫בשנת ‪ 2015‬קבעה האגודה האמריקאית לשפה את המילה‬ ‫קובעת המועצה‪ .‬הניסיון מראה שנדרשים כמה חודשים עד חצי שנה‬ ‫לאחר שמשפחתם קיבלה צו גירוש מהמדינה‪ .‬התופעה‪ ,‬הידועה בשם‬
‫‪ they‬בלשון יחיד למילת השנה שלה‪ .‬המילה ‪ ,they‬הם‪,‬‬
‫צמצום בבתי הספר בדרום אפריקה‪ ,‬ואולי אף יוצאו כליל‬ ‫מהרגע שהמשפחה מקבלת תושבות קבע‪ ,‬בדרך כלל הודות לילד‬ ‫‪ ,Uppgivenhetssyndrom‬תסמונת הוויתור או הכניעה‬
‫מתכנית הלימודים‪ .‬ההחלטה היא חלק מדיון סוער על "דה־‬ ‫משמשת בשנים האחרונות להצבעה על אדם ‪ −‬גבר או אישה‬ ‫החולה‪ ,‬שבזכותו בוטל צו הגירוש ‪ −‬כדי שהילד או הילדה יחזרו‬ ‫(‪ resignation syndrome‬באנגלית)‪ ,‬קיימת ככל הידוע רק בשוודיה‬
‫קולוניזציה" של תכנית הלימודים באוניברסיטאות ובבתי‬ ‫‪ −‬בלשון יחיד‪ ,‬ללא ציון מגדרי‪ .‬השימוש הניטרלי מגדרית‬
‫הספר‪ .‬שרת החינוך היסודי אנג'י מוטשקגה אומרת שהצורך‬ ‫ב־‪ they‬אינו חדש; הוא הופיע אצל צ'וסר‪ ,‬שייקספיר וג'יין‬ ‫לתפקוד תקין‪.‬‬ ‫ורק בקרב מהגרים‪ .‬לילדים אין מחלה פיזית או נוירולוגית‪ ,‬והם‬
‫לכלול יותר כותבים אפריקאים ודרום אפריקאים בתכנית‬ ‫משנות השבעים של המאה העשרים שימשה שוודיה מקלט בטוח‬ ‫נראים כאילו הם ישנים‪ .‬הם אינם מגיבים לאור‪ ,‬לכאב או לכל גירוי‬
‫אוסטן‪ .‬ב־‪ 2015‬אימץ העיתון "וושיגנטון פוסט" את השימוש‬ ‫למהגרים‪ ,‬וקיבלה מספר גדול יותר של מהגרים ביחס לאוכלוסייה‬ ‫גופני שהוא‪ ,‬אינם שולטים בצרכים והם פסיבים לחלוטין ואילמים‪.‬‬
‫הלימודים גובר‪ ,‬ועמו הצורך לבחון מחדש את מקומו‬ ‫הזה‪ ,‬קרי ‪ they‬במקום ‪ he‬או ‪ ,she‬וציין ש"אין פתרון הגיוני‬ ‫מכל מדינה אירופית אחרת‪ .‬אלא שבשנים האחרונות משנה שוודיה‬
‫של שייקספיר בלימודי הספרות‪ .‬המזכיר הכללי לחינוך‬ ‫אחר להיעדרו מן השפה האנגלית של כינוי ניטרלי מגדרית‬ ‫את ההגדרות לפליטים פוליטיים ואינה מאשרת אוטומטית כניסה‬ ‫"הם כמו שלגייה‪ .‬הם פשוט נושרים מהעולם"‪ ,‬אומרת אליזבת‬
‫בגוף שלישי יחיד"‪ .‬כעת אוניברסיטאות אחדות דורשות‬ ‫למשפחות הנמלטות ממדינות שאינן שרויות במלחמה‪ .‬המפלגה‬ ‫הולטקרנץ‪ ,‬רופאת אף־אוזן־גרון המתנדבת בארגון‬
‫שוויוני‪ ,‬טשפו מוטספה‪ ,‬הבהיר שהגורמים המעורבים‬ ‫מהסטודנטים להשתמש בשפה ניטרלית מגדרית‪ ,‬ואף‬ ‫השוודית הדמוקרטית‪ ,‬ששורשיה נטועים בתנועה הנאו־נאצית‪,‬‬
‫בחינוך מסכימים שיש דגש רב בתכנית הלימודים הקיימת‬ ‫פוגעות בציונים של החורגים מן הכללים‪.‬‬ ‫‪( Doctors of the World‬רופאי העולם)‪ .‬כל הבדיקות הרפואיות‬
‫בבית הספר למדעי החברה באוניברסיטת האל באנגליה‪,‬‬ ‫זכתה לא מזמן בתמיכה של ‪ 18‬אחוז מקולות הבוחרים‪ ,‬הודות‬ ‫שלהם תקינות לחלוטין‪ .‬הילדים בריאים‪ ,‬אך לא נוכחים‪.‬‬
‫על חיזוק הלימודים הקולוניאליים מצד אחר והזנחה של‬ ‫למשל‪ ,‬קיבלו תלמידים בקורס על אקטיביזם דתי הודעה‬ ‫לתפיסה שההגירה הורסת את המדינה‪ .‬בשנתיים האחרונות מחילה‬
‫ספרות אפריקאית מצד אחר‪" .‬זה נכון גם לתכנית הלימודים‬ ‫ש"אי־שימוש בשפה ניטרלית מגדרית ישפיע על הציון‬ ‫הילדים ה ָא ָּפתים החלו להופיע בחדרי המיון של שוודיה בתחילת‬
‫שלכם‪ .‬שפה היא עניין חשוב וסמלי ביותר‪ .‬בחיבורים שלכם‬ ‫שוודיה מגבלות חדשות על מבקשי מקלט‪.‬‬ ‫שנות האלפיים‪ .‬הוריהם היו משוכנעים שהם עומדים למות‪ .‬עד‬
‫בהיסטוריה"‪ ,‬הוא הוסיף‪" .‬היסטוריה דרום אפריקאית‬ ‫אני מצפה מכם לגלות רגישות להשפעתה הרבה של השפה‬ ‫דוח מטעם ממשלת שוודיה מעלה סברה שהילדים האפתים מגיעים‬ ‫שנת ‪ 2005‬כבר היו יותר מ־‪ 400‬מקרים של ילדים‪ ,‬רובם בני‬
‫ואפריקאית קיבלה תפקיד משני‪ ,‬והתלמידים שלנו אינם‬ ‫ולאופייה הסמלי ולהשתמש בניסוחים רגישים מגדרית"‪.‬‬ ‫מתרבויות הוליסטיות‪ ,‬שאין בהן גבול ברור בין האישי לקולקטיבי‪.‬‬ ‫שמונה עד ‪ ,15‬שלקו בתופעה‪ ,‬כולם ללא יוצא מן הכלל לאחר‬
‫הכוונה היא לרשימה ארוכה של מילים כגון ‪brotherhood‬‬ ‫הילדים מקריבים את עצמם למען משפחתם‪ .‬רייצ'ל אביב‪ ,‬חקרה את‬
‫לומדים את ההיסטוריה העשירה של האומה שלנו"‪.‬‬ ‫(אחווה)‪( mankind ,‬אנושות)‪( forefathers ,‬אבות אבותינו)‪,‬‬ ‫התופעה‪ ,‬ליוותה כמה מהילדים שלקו בה וכתבה עליה מאמר רחב‬ ‫שמשפחתם קיבלה הודעת גירוש ולפיה עליהם לשוב לארצם‪ .‬רוב‬
‫סורן גובנדור‪ ,‬האחראי על תכנית הלימודים במשרד החינוך‪,‬‬ ‫הילדים האלה הגיעו ממדינות ברית המועצות ויוגוסלביה לשעבר‬
‫מסביר שצעדים לדה־קולוניזציה של תכנית הלימודים החלו‬ ‫‪( gentleman’s agreement‬הסכם בין ג'נטלמנים) ועוד מילים‬ ‫היקף לכתב העת "ניו יורקר"‪ .‬אביב מציינת שלאחר ההתאוששות‬
‫רבות באנגלית שיש בתוכן שיוך מגדרי‪ ,‬קרי שהמילה גבר‬ ‫חוזרים הילדים לעצמם בהדרגה‪ ,‬אבל בדרך הם איבדו שנות חיים‪.‬‬ ‫ורבים מאוד היו אויגורים (עם טורקי ממרכז אסיה) או בני רומה‬
‫כבר בשנת ‪ .1999‬הכוונה בדה־קולוניזציה היא "לתקן את‬ ‫(או אח‪ ,‬אבא וכן הלאה) מופיעה בהן בצורה כזאת או אחרת‪.‬‬ ‫"קשה להצביע על המנגנון (הגופני) שיגרום לילדים לפתח תסמונת‬ ‫(המכונים גם צוענים)‪ .‬לא ידוע על ילדים אפתים שמתו‪ ,‬אך אחדים‬
‫הצגת הידע ואת ההדרה של ידע ומידע‪ .‬אם תסתכלו על‬ ‫אוניברסיטת ייל בארצות הברית שוקלת לשנות את המונח‬
‫ספרי לימוד מלפני ‪ ,1990‬לא תראו בהם את המאבק לחופש‪,‬‬ ‫‪ ,freshman‬כינוי לתלמידי שנה ראשונה באוניברסיטה‪ ,‬ל־‬ ‫ויתור‪ .‬נראה שהתסמונת נהייתה דרך תרבותית מקובלת לבטא‬ ‫מהם רתוקים למיטתם כבר יותר מארבע שנים‪ .‬לרס יואלסון‪,‬‬
‫‪( first-year‬שנה ראשונה)‪ .‬תלמיד באוניברסיטה באריזונה‬ ‫ייאוש"‪ ,‬אומרת אביב‪.‬‬ ‫נשיא האיגוד השוודי לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר‪ ,‬מסביר‬
‫את המאבק לעצמאות"‪.‬‬ ‫השתמש במילה ‪ mankind‬במקום ‪ humanity‬בחיבור‬ ‫שלרופאים אין הרבה מה לעשות‪ ,‬מלבד לוודא שהילדים נשארים‬
‫לא ברור עדיין אם ימשיכו ללמד שייקספיר בבתי הספר‬ ‫שכתב‪ ,‬והטעות עלתה לו בציון‪ .‬אן סקוט‪ ,‬פרופסור לספרות‬ ‫‪https://tinyurl.com/k7jeh8q‬‬ ‫בחיים‪ .‬הוא סבור שהרופאים נאלצים להתמודד עם דילמה שאינה‬
‫בדרום אפריקה‪ ,‬אך עיקר המאבק הוא על ביטול הדרתם של‬ ‫אנגלית באוניברסיטה‪ ,‬שלחה לו מייל‪ ,‬ובו כתבה‪" :‬אכבד‬ ‫‪https://tinyurl.com/khjw6op‬‬ ‫רפואית‪ ,‬אלא חברתית ומבנית‪ ,‬והאחריות צריכה לעבור לממשלה‪.‬‬
‫סופרים וסופרות אפריקאים ועל הכנסת יצירות רלוונטיות‬ ‫במדריך של המועצה השוודית לבריאות ורווחה מ־‪ ,2013‬המתפרש‬
‫את החלטתך להשאיר את צורות הביטוי שלך על כנן ולבטא‬ ‫על פני ‪ 76‬עמודים‪ ,‬נכתב שחולים אלה לא יחלימו עד שמשפחתם‬
‫יותר להקשר התרבותי של התלמידים‪ .‬ללמוד ספרות‬ ‫איזו דעה פוליטית ולשונית שאתה רוצה בדרך זו‪ .‬בה בעת‬
‫בלי שייקספיר‪ ,‬אומר גבין דייוויס‪ ,‬דובר משרד החינוך‬ ‫איאלץ להוריד לך נקודה מהציון‪ ,‬משום שהבחירה שלך‬
‫היסודי‪ ,‬זה "כמו ללמוד פיזיקה בלי ניוטון או פילוסופיה‬ ‫אינה עולה בקנה אחד עם רוח הקורס הזה‪ ,‬ששואף לכך‬
‫פוליטית בלי מרקס"‪" .‬אנו תומכים"‪ ,‬הוא הוסיף‪" ,‬בהעצמת‬ ‫שאתה ותלמידים אחרים תבדקו את הנחות היסוד שלכם‬
‫התלמידים לחשיבה ביקורתית על העולם‪ .‬איננו תומכים‬ ‫ותבינו ש־‪ mankind‬אין פירושו 'כל בני האדם' בעיני כל‬
‫בהוצאת סופרים מסיבות אידאולוגיות או מפלגתיות"‪.‬‬ ‫בני האדם"‪.‬‬

‫‪https://tinyurl.com/kcu849c‬‬ ‫‪https://tinyurl.com/k8w8uvu‬‬
‫‪https://tinyurl.com/mfft2eu‬‬

‫השתלמויות למורים‬ ‫הד החינוך יולי ‪ 2017‬ה ד ב י נ ל א ו מ י‬ ‫‪90‬‬
‫ולעובדי הוראה‬
‫איך משלבים‬ ‫אנגליה‬ ‫ארצות הברית‬
‫היסטוריה‬ ‫• קורסים בלמידה מרחוק‬
‫עם יצירה‬ ‫• קורסים למורים בשבתון‬ ‫גברים צעירים מלמדים‬ ‫מורה שחור‬
‫• סמינרים מרוכזים ≠ לימודים והנאה‬ ‫נערים על מין‪ ,‬אלימות‪,‬‬ ‫אחד ויחיד‬
‫אוניברסיטת אריאל מזמינה אתכם ללמוד‬
‫על זהותנו מימי המקרא ועד היום דרך הספרים‪,‬‬ ‫©באילת¨ ים המלח¨ מישור החוף¨ ירושלים®‬ ‫גבריות‪ ,‬מגדר‬ ‫מחקר חדש ורחב היקף בדק את ההשפעה של מורים‬
‫וסטריאוטיפים‬ ‫שחורים על יותר ממאה אלף תלמידים אפריקאים־‬
‫האנשים‪ ,‬היצירה והארכיאולוגיה‪.‬‬ ‫• קורסי סיור חווייתיים‬ ‫אמריקאים בבתי ספר יסודיים בצפון קרוליינה‪ .‬המחקר‬
‫חדש‪ :‬החוג לספרות עברית‬ ‫הארגון ‪( Great Men‬גברים דגולים) שם לו למטרה לעודד את דור‬ ‫גילה שתלמידים שחורים שלמדו אפילו אצל מורה‬
‫©לטייל עם התנ“ך¨ אתרי מים¨ ירושלים ועוד‪®ÆÆÆ‬‬ ‫הגברים הבא להיות שותף פעיל בקידום שוויון מגדרי‪ .‬מתנדבי הארגון‪,‬‬
‫החוג ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה‬ ‫גברים צעירים ‪ −‬עובדה שאיננה מקרית‪ ,‬מעבירים סדנאות לבנים בני‬ ‫שחור אחד או מורה שחורה אחת הגיעו להישגים‬
‫החוג להיסטוריה של עם ישראל בעת החדשה‬ ‫• הרצאות‬ ‫טובים בהרבה מתלמידים שלמדו רק אצל מורים‬
‫‪ 12‬עד ‪ .18‬הארגון שואף להילחם בתרבות הסקסיסטית ובהשפעותיה‪.‬‬ ‫לבנים‪ .‬הממצא העיקרי מראה שלתלמידים ותלמידות‬
‫לפרטים והרשמה‬ ‫מוכר לגמול השתלמות‬ ‫המתנדבים פועלים לנוכח נתונים המצביעים על שיעורי אלימות‬ ‫שהזדמן להם ללמוד אצל מורה שחור בבית הספר‬
‫‪1.800.660.660‬‬ ‫היסודי יש סיכוי גבוה יותר‪ ,‬שנים לאחר מכן‪ ,‬ללמוד‬
‫ההשתלמויות בשיתוף עם מרכזי פסג“ה‬ ‫גבוהים יותר בין בנים לבין עצמם ועל סיכון גבוה בקרבם להתמכרות‪,‬‬ ‫באוניברסיטה‪ .‬סיכויי הנשירה מבית הספר התיכון‬
‫אוניברסיטת אריאל בשומרון‪.‬‬ ‫ואיגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון‬ ‫פשע והתאבדות‪.‬‬ ‫בקרב בנים שהיה להם מורה שחור בכיתה ג'‪ ,‬ד' או ה'‬
‫רוח חדשה באקדמיה‬ ‫היו נמוכים ב־‪ 39‬אחוז בהשוואה לבנים שלא למדו אצל‬
‫פעילויות לבתי ספר וגני ילדים‬ ‫בסדנאות עוסקים בנושאים הקשורים לתפיסות של גבריות‪ ,‬ליחסים‬ ‫מורה שחור בבית הספר היסודי‪ .‬מעניין לציין שהמחקר‬
‫• הרצאות • סדנאות • הצגות • סיורים‬ ‫זוגיים‪ ,‬להומוסקסואליות‪ ,‬אונס‪ ,‬אלימות מינית ועוד‪.‬‬ ‫לא מצא הבדל גדול במספר המורים השחורים; די‬
‫• ימי שיא • בית ספר ירוק • חינוך לקיימות‬ ‫במורה שחור אחד‪ .‬ממצאים אחרים מלבד ירידת‬
‫סקיב אפזל‪ ,27 ,‬מתנדב בארגון‪ ,‬מעיד שסטריאוטיפים מגדריים‬ ‫שיעורי הנשירה מצביעים על חשיבות רבה למורה‬
‫”עתיד ירוק“ פועל להטמעת עקרונות הקיימות ושמירת‬ ‫נטועים עמוק‪ ,‬אך בכל זאת ניכרת התקדמות‪" :‬באופן טבעי זה מדכא‬ ‫שחור אחד בקרב ילדים שחורים מבתים עניים‪ ,‬ובעיקר‬
‫איכות הסביבה בקרב אנשי חינוך ותלמידים בכל רחבי הארץ‬ ‫בקרב בנים‪ ,‬הן לשיעורי סיום תיכון והן לסיכויים‬
‫אותי שאנשים עדיין אומרים את אותן אמירות בעייתיות ששמעתי‬ ‫להמשיך ללימודים על־תיכוניים‪ ,‬ועל ירידה בשיעור‬
‫לפרטים והרשמה∫ יגאל סלע ≠ ∑∞∏‪∞µ≤≠≥≤∑µ‬‬ ‫כשאני הייתי בבית ספר לפני עשרים שנה‪ ,‬אבל יש יותר ויותר קולות‬ ‫ההשעיות והסילוקים מבית הספר בכיתות יסודי‪,‬‬
‫‪[email protected]‬‬ ‫פרוגרסיביים‪ ,‬וזה מה שגורם לי להמשיך"‪ .‬פדי גוף‪ ,28 ,‬מתנדב נוסף‪,‬‬
‫‪atidyarok.org.il‬‬ ‫חטיבת ביניים ותיכון‪.‬‬
‫מסביר שהוא היה רוצה לגרום לבנים להטיל ספק בקיומו של שוויון‬ ‫מסקנה חשובה המודגשת במחקר היא שאוכלוסיית‬
‫בס"ד‬ ‫נרשמים ללימודי תשע“ח‬ ‫בעולם ולעורר אצלם מודעות לזכויות היתר שלהם‪.‬‬ ‫המורים בארצות הברית אינה משקפת כלל את המגוון‬
‫באוכלוסייה‪ .‬כשמונים אחוז מכלל המורים לבנים‪,‬‬
‫הבסרכומחותהירהבדנויםת‬ ‫הלימודים מוכרים כלימודי חובה‬ ‫באתר של הארגון נכתב שגברים צעירים נתונים בלחץ אדיר להוכיח את‬
‫הגבריות שלהם בדרכים המסכנות אחרים ואת עצמם ושהם מושפעים‬ ‫בעוד שרוב התלמידים היום לא לבנים‪ .‬משפחות‬
‫יוצאת לשנת שבתון?‬ ‫מקנים גמולי השתלמות עם ציון‪Ø‬ללא ציון‬ ‫אפריקאיות־אמריקאיות רבות אינן מופתעות‬
‫יש לך בוקר פנוי בשבוע?‬ ‫במגמות∫‬ ‫מאוד מהציפיות החברתיות הנוגעות להתנהגות הראויה של בנים ובנות‪.‬‬
‫עוד נאמר שמטרה חשובה של הסדנאות היא לעודד בנים לחשיבה‬ ‫מתוצאות המחקר; הן מרגישות על בשרן את העובדה‬
‫סטודיו אהליאב‬ ‫אם את מחפשת מסע פנימי או מקצוע של נתינה‪,‬‬ ‫ציור ופיסול ≠ ציור ורישום¨ פיסול קרמי¨ פיסול ברשת¨‬ ‫ביקורתית על סטריאוטיפים מגדריים אשר מזינים התנהגויות כגון‬ ‫שלילדיהן אין מספיק מודלים לחיקוי‪ .‬קלילה הריס‪,‬‬
‫אם את רוצה לחוות בו את תנועת היוגה והנשימה‪,‬‬ ‫מכינה לתראפיה באמנות¨ עבודות מיקס≠מדיה‪Æ‬‬ ‫לשעבר בכירה ביוזמה למצוינות בחינוך לאפריקאים־‬
‫אמנות משקמת ≠ לימודי תעודה לעבודה‬ ‫אלימות והתמכרויות וקובעים‪ ,‬למשל‪ ,‬שגברים "אמתיים" אינם אמורים‬
‫ללמוד על כח ההתבוננות ולקבל כלים לחיים‪,‬‬ ‫עם אוכלוסיות מיוחדות‪Æ‬‬ ‫להביע רגשות מלבד כעס ושליטה‪ ,‬או שתוקפנות‪ ,‬כסף והפקרות מינית‬ ‫אמריקאים של הנשיא אובמה ואם לשלוש בנות‪,‬‬
‫מכללת אילמה ירושלים מזמינה אותך למגמת‪:‬‬ ‫הכשרה ללימודי הדרכה באמנות‪Æ‬‬ ‫מספרת שהעבירה לאחרונה שתיים מבנותיה‪ ,‬בת‬
‫הם קנה המידה להצלחה‪.‬‬ ‫‪ 12‬ובת ‪ ,14‬לבית ספר פרטי פרוגרסיבי‪ ,‬כדי לחשוף‬
‫ותוריותגההנפש‬ ‫יצירתיות לגיל הרך ˇ הדרכת נוער וגיל הזהב‬ ‫אתר הארגון ‪/https://www.great-men.org‬‬ ‫אותן לתכנית לימודים מגוונת יותר ולמורים מגוונים‬
‫שילוב אמנויות ≠ פיסול בנייר וקרטון¨‬ ‫יותר‪" .‬הבת הקטנה שלי‪ ,‬בת שבע‪ ,‬לומדת בבית הספר‬
‫בחרי את המסלול עבורך‪:‬‬ ‫‪https://tinyurl.com/k9uz3rk‬‬ ‫הציבורי הכי טוב בבולטימור לכאורה"‪ ,‬היא אומרת‪.‬‬
‫בובולינות מנייר¨ רהיטים מקרטון¨ קליעה בנייר¨‬ ‫"אבל אין שם אף מורה אחד לא לבן וזה ראוי לגנאי‪.‬‬
‫המסלול לתעודת מורה ליוגה‬ ‫עיצוב מנדלות בטכניקת ‪ ¨point‬עיצוב בפימו‬ ‫העובדה שאתה גדל בעולם שאינו משקף מלידה את‬
‫המסלול לתהליך אישי‬ ‫ציור וצריבה על עץ¨ ציורי אוירה¨ ועוד‪ÆÆÆ‬‬ ‫הזהות שלך כאדם בעל ערך ואין לך מורה שנראית‬
‫תכשיטים ≠ בסגנון אישי¨ צורפות כסף‬ ‫כמוך מובילה לדיסוננס קוגניטיבי"‪ .‬פאפאג'ורג'‪,‬‬
‫המסלולים מיועדים לנשים בלבד‬ ‫וזהב¨ מודלים בשעוה¨ סריגת תכשיטים¨‬ ‫ממובילי המחקר‪ ,‬מוסיף‪" :‬אם ילד שחור עני אף פעם‬
‫תכשיטים עתיקים¨ ממוחזרים¨‬ ‫לא רואה בכיתה מישהו שנראה כמוהו הוא עלול‬
‫לפרטים‪052-5807890 :‬‬ ‫תכשיטי פיוזינג¨ חרוזי זכוכית במבער‪Æ‬‬ ‫להסיק‪' :‬אוניברסיטה זה לא בשבילי'‪ .‬ואז ‪ −‬בשביל מה‬

‫זכוכית ≠ ויטראז‘ אמנותי¨ פיוזינג זכוכית חמה¨‬ ‫לעבוד קשה בבית הספר?"‬
‫ציור על זכוכית¨ פסיפס בזכוכית‪Æ‬‬
‫‪https://tinyurl.com/mubyntb‬‬
‫עיצוב והפקת אירועים ≠ שזירת פרחים¨‬ ‫‪https://tinyurl.com/lqjreqq‬‬
‫עיצוב תערוכות‪Æ‬‬

‫עיצוב פני הסביבה הלימודית ≠‬
‫תוכנית הכוללת טכניקות נבחרות‪Æ‬‬
‫עיצוב ופיתוח מרחבי למידה ועוד‪Æ‬‬
‫סדנאות חד פעמיות ≠ כולל חומרים‬

‫‪ 40‬שנה של אמנות‬

‫המכללה שלכם ועבורכם‪°‬‬

‫התקשרו‬
‫לפגישת ייעוץ אישית‪°‬‬

‫שכר הלימוד בהתאם להנחיות הקרן¨ בגבייה ישירה בכפוף לאישור‬
‫מכללת ורצברגר ≠ ז‘בוטינסקי ∏≤¨ רמת גן‬

‫בקרבת מתחם הבורסה¨ מרחק הליכה מרכבת ארלוזורוב‬

‫טל‘∫ ‪www.wac.co.il | ∞≥≠∂∑≥±±∂¥‬‬

‫‪93‬‬ ‫הד החינוך יולי ‪2017‬‬ ‫‪92‬‬

‫אולי אביא‬
‫קצת אמריקה‬

‫לבאר שבע‬

‫יעל דקל מסכמת שהות באוונסטון‪ ,‬אילינוי‪,‬‬
‫פרוור אמיד של שיקגו‪ ,‬ותוהה מה היתה רוצה‬

‫להביא משם לבית הספר הישראלי‬

‫בית הספר נמצא ליד אגם‪ ,‬שגודלו כפליים וחצי מגודל מדינת ישראל‪ .‬זה תורם לשלווה‬

‫ובשיעור אנגלית לומדים על שירת הייקו ‪.‬‬ ‫פעם בזמן רב‪ ,‬ולא יותר מכך‪ .‬כדי להצליח‬ ‫למי יש זמן לחברות וחברים?‬ ‫ועוד מתנות שאפשר או אי אפשר לקנות‬ ‫שהיינו רוצים להשאיר מאחור‪.‬‬ ‫יעל דקלש‬
‫לאחר מכן כותבים הייקו על תולעת משי‪,‬‬ ‫להיפגש יש צורך בתיאום מדוקדק במייל‪,‬‬ ‫בכסף‪ .‬ארגון ההורים בבית ספרנו פעל‬
‫והשיר צריך להיות נאמן הן לתצפיות על‬ ‫שמעורבים בו בממוצע שלושה מן ההורים‬ ‫יום הלימודים נפתח בשעה ‪9:00‬‬ ‫נמרצות לארגן שבוע הערכה מוצלח‬ ‫שבוע המורה‬ ‫יחה טיפוסית עם בני‪ ,‬שסיים‬
‫התולעים והן לסוגה הפואטית‪ .‬בהיסטוריה‬ ‫ומסתיים ב־‪ 15:35‬בדיוק‪ ,‬ובמהלך כל‬ ‫למורות ולמורים‪ ,‬והנושא השנה היה‪:‬‬ ‫השנה כיתה ד' בבית ספר ציבורי‬
‫(ולפעמים גם כל הארבעה)‪ ,‬ואלה מנסים‬ ‫השעות האלו ‪ −‬נחרדנו לגלות ‪ −‬יש עשרים‬ ‫בתחילת מאי החלו להגיע מיילים מבית‬
‫לומדים על הארייט טאבמן ‪ −‬הנודעת‬ ‫ללא לאות למצוא את השעתיים ההולמות‬ ‫דקות הפסקה בלבד‪ .‬בהפסקה יוצאים לחצר‪,‬‬ ‫"המורים שלנו כוכבי־על!!" הילדים‪ ,‬שהפכו‬ ‫הספר בדחיפות הולכת וגוברת ‪ −‬רשימות‬ ‫באוונסטון‪ ,‬אילינוי‪:‬‬
‫בזכות פעילותה לשחרור עבדים ‪ −‬וחוגגים‬ ‫ביותר אחר הצהריים‪ ,‬לא כולל ארוחת ערב‬ ‫ואם יורד גשם עוברים לאודיטוריום‪ .‬אמנם‬ ‫ל"מעריצים" בשבוע זה‪ ,‬התבקשו לציין כל‬ ‫בצבעים שונים‪ ,‬בקשות להתנדבויות‬ ‫מה טוב בבית ספר?‬
‫את סיום הנושא בכתיבת ספרון על פועלה‪.‬‬ ‫ובלי איחורים‪ .‬גם השם של הפגישות האלה‬ ‫בזמן הלימודים יש זמן לאינטראקציות‬ ‫ולעזרה של ההורים ועוד‪ .‬אם בשנה‬
‫חברתיות ‪ −‬הכיתות הן חדרים נעימים עם‬ ‫יום בשבוע במחווה של הערצה למורה‪.‬‬ ‫הראשונה לשהותנו פה השתדלתי להיות‬ ‫שמשחקים במחשב בימי רביעי ושישי‪ ,‬אם‬
‫הילדים מציירים ציור לכריכה ומוסיפים‬ ‫(המכונות בישראל "באה אליי חברה" או‬ ‫שולחנות גדולים‪ ,‬פינות ישיבה‪ ,‬ספרים‪,‬‬ ‫ביום שני היה עליהם לכתוב למורה‬ ‫נוכחת ואפילו שקלתי להתנדב‪ ,‬השנה‬ ‫מתנהגים יפה‪.‬‬
‫תגובה אישית‪ .‬כך‪ ,‬חומר הלימוד מקבל‬ ‫"הלכתי לחבר") נראה כמו משהו שלקוח‬ ‫כבר הבנתי שאני אורחת זמנית‪ ,‬ושאל לי‬
‫ממד אינטימי‪ ,‬אישי‪ ,‬יצירתי ופעיל‪ ,‬ולנו‬ ‫מיומן מנהלים ‪ ,play date −‬שלא תחשבו‬ ‫משחקי קופסה‪ ,‬כריות ואפילו אוהל‬ ‫מכתב ולספר "למה אני מעריצ‪/‬ה את‬ ‫להתנדב בשום פנים ואופן אם אני מגדירה‬ ‫ומה פחות טוב?‬
‫למשחק‪ ,‬אך האינטראקציות שאינן בתיווך‬ ‫המורה"; ביום שלישי‪ :‬לתת למורה את‬ ‫שהספרייה נסגרה‪ ,‬כי תיכף מתחיל החופש‬
‫יש בבית מגוון מפות‪ ,‬יצירות אמנות‪,‬‬ ‫לרגע שיש פה חלילה בזבוז זמן‪.‬‬ ‫הממתק האהוב עליה (ארגון ההורים בירר‬ ‫את עצמי אדם עסוק‪ ,‬ובעיקר אישה עובדת‪.‬‬
‫תרשימים וספרונים‪ ,‬שדרכם למדנו השנה‬ ‫מורה מסתכמות בעשרים דקות של‬ ‫ועדכן מהן ההעדפות של כל מורה); ביום‬ ‫אבל כשהתחילו להגיע פליירים מבית‬ ‫הגדול‪.‬‬
‫הייקו בשיעור טבע‬ ‫הפסקה‪.‬‬ ‫רביעי‪ :‬ללבוש את הצבע האהוב על המורה‬ ‫הספר הביתה‪ ,‬לא יכולתי להתעלם‪ :‬זהו‬ ‫איזה שיעור כיף?‬
‫קצת על איך לומדים כאן טבע וחשבון‬ ‫(גם כאן נשלח מייל בנוגע לצבע המועדף‬ ‫אנגלית‪ ,‬דרמה‪ ,‬אמנות‪ ,‬ספרייה‪ ,‬ספורט‪,‬‬
‫והיסטוריה אמריקאית‪.‬‬ ‫באמצע ובסוף השנה מגיע אלינו קלסר‬ ‫הרכב הכיתות משתנה בכל שנה‪,‬‬ ‫‪ −‬ורוד או אדום במקרה שלנו); ביום חמישי‪:‬‬ ‫שבוע המורה‪,teacher appreciation week ,‬‬
‫ענקי המכיל את כל מה שעשו בכיתה‪.‬‬ ‫כלומר גם החברים הכי טובים אינם‬ ‫להשלים את הציוד הנדרש לכיתה (למשל‪,‬‬ ‫והחלטתי שלא לזלזל באירוע נחמד וחשוב‪,‬‬ ‫חשבון‪.‬‬
‫כסף הוא בהחלט גורם חשוב ‪ −‬פעילויות‬ ‫הוא צבעוני מאוד ומושקע‪ ,‬מלא בכל‬ ‫נשארים באותה כיתה למשך יותר משנת‬ ‫לתרום ספרים משומשים); וביום שישי‪:‬‬ ‫ומה פחות כיף?‬
‫אחר צהריים בית ספריות יכולות להתקיים‬ ‫מיני דפים וציורים‪ ,‬סיפורים ועבודות‬ ‫לימודים אחת‪ .‬למה מערבבים כיתות? ככה‬ ‫לתת למורה את הפרח האהוב‪ .‬המורה שלנו‬ ‫שאולי אפשר גם לייבא ארצה‪ .‬ארגון‬
‫אמנות‪ .‬הקלסר נראה במבט ראשון כמו‬ ‫צריך‪ ,‬אומרים המקומיים‪ ,‬ככה זה תמיד‪.‬‬ ‫הכי אוהבת חמניות או חבצלות‪ ,‬אבל היא‬ ‫ההורים פה מארגן את כל הפעילויות שאינן‬ ‫שיעורי בית‪.‬‬
‫רק בזכות ארגון ההורים החזק; הכיתה‬ ‫בלגן‪ ,‬אבל כשמדפדפים מגלים שהכול‬ ‫ואנחנו חשבנו שאולי זה משום שבאמריקה‬ ‫מה אתם עושים מחר בבית ספר?‬
‫מעוררת ההשראה היא בעצם מרחב של‬ ‫הקפיטליסטית כדאי ליצור היכרויות‬ ‫תקבל באהבה כל פרח‪.‬‬ ‫חלק מתכנית הלימודים‪.‬‬
‫ילדים שהתמזל מזלם להיוולד בפרוור‬ ‫מסודר‪ :‬כל הנושאים נלמדים יחד‪ .‬תרגילים‬ ‫רבות‪ ,‬ללמוד לדחוס אינטראקציה לעשרים‬ ‫התרגשות אפפה את שבוע ההערכה‬ ‫ה־‪)parent-teacher association( PTA‬‬ ‫הולכים בבוקר לטיול באגם‪.‬‬
‫במתמטיקה‪ ,‬למשל‪ ,‬מתבטאים גם בציור;‬ ‫דקות ולתרגל "סמול טוק"‪ ,‬כי ככה אפשר‬ ‫למורה ‪ −‬איך נשמח את המורה היום? כמה‬ ‫מורכב ברובו מאימהות שאינן עובדות מחוץ‬ ‫אוונסטון‪ ,‬אילינוי הוא פרוור אמיד‬
‫עשיר; הבעת ההערכה למורה גם היא‬ ‫היסטוריה וביולוגיה לומדים לא רק מספר‬ ‫ילדים זכרו ללבוש ורוד או אדום? והאם‬ ‫לבית ‪ ,stay at home moms −‬והוא יזם גם‬ ‫ויפהפה של שיקגו‪ ,‬המתאפיין בבתים‬
‫יוזמה של ארגון הורים ‪ −‬אימהות ‪ −‬מבוסס‪.‬‬ ‫הלימוד ומתצפיות‪ ,‬אלא גם בשילוב של‬ ‫להתקדם הלאה בחיים‪.‬‬ ‫היא באמת אוהבת את הממתק שנתתי לה?‬ ‫את הפעילות לשבוע זה‪ ,‬שצוין בכל המחוז‪.‬‬ ‫גדולים במיוחד‪ ,‬בחיוכים רחבים במיוחד‪,‬‬
‫הפרוור עשיר‪ ,‬רוב הילדים נשלחים‬ ‫השבוע לא נראה כמו חובה שגרתית החוזרת‬ ‫בכל גן או בית ספר‪ ,‬פרטיים וציבוריים‪,‬‬
‫העובדה שבית הספר נמצא ליד האגם‬ ‫אמנות‪ ,‬ספרות ושירה‪ .‬את יחידת הלימודים‬ ‫לחוגים ורוב ההורים שקועים בניסיונות‬ ‫על עצמה מדי שנה בשנה‪ ,‬אלא הזדמנות‬ ‫המורות והמורים מקבלים תשומת לב‬ ‫וגם בארנבונים‪ ,‬סנאים ופרחים בכל‬
‫(ימת מישיגן‪ ,‬שגודלה כפליים וחצי מגודל‬ ‫על טוואי המשי‪ ,‬למשל‪ ,‬מעשירים גם‬ ‫לעצב ילדים מוצלחים במיוחד‪ .‬חברים הם‬ ‫אמתית להגיד תודה אישית למורה אהובה‪,‬‬ ‫מיוחדת בשבוע הראשון של מאי‪ :‬כרטיסי‬ ‫הצבעים‪ ,‬כי כך יודעים שבא אביב‪ .‬רגע‬
‫מדינת ישראל) תורמת לשלווה ומעלה את‬ ‫רק דרך אפשרית אחת להעביר שעתיים‬ ‫שבמשך שבוע שלם היתה מרכז העולם‪.‬‬ ‫ברכה‪ ,‬פרחים‪ ,‬תלושים לארוחות צהריים‬ ‫לפני שאנחנו חוזרים לבאר שבע בירת‬
‫בהייקו‪ .‬יוצאים לתצפיות על טוואי המשי‪,‬‬ ‫הנגב‪ ,‬אני רוצה לעצור ולחשוב על חוויית‬
‫פוטנציאל הטיולים‪ .‬הייתי רוצה לחשוב‬ ‫בודקים מה הם אוכלים ומה הם עושים‪,‬‬ ‫בית הספר היסודי שהיתה לנו כאן; לשאול‬
‫שחלק ממה שלמדנו מהחינוך הציבורי‬ ‫מה היינו רוצים לקחת הביתה ואם יש משהו‬
‫באילינוי אפשר לנסות בצורה קצת יותר‬
‫צנועה גם אצלנו במזרח התיכון‪ .‬‬

‫‪95‬‬ ‫בניינו של עולם מיכאל יעקובסוןה ד ב י נ ל א ו מ י‬ ‫הד החינוך יולי ‪2017‬‬ ‫‪94‬‬

‫"פסיפס של צבעים" מכנה משרד‬ ‫בחטיבת ביניים מספר ‪ 12‬בבייג'ינג‪ ,‬סין‬ ‫פרח ג'ונגל‬ ‫צילומים‪Son Vu; Atelier Alter; Eugeni Pons; John Gollings; Guillaume Guérin; Maria Temtunic :‬‬
‫האדריכלים ‪McBride Charles Ryan‬‬ ‫(ביצוע‪ )2016 :‬יצרו צמד האדריכלים‬
‫הצעיר ינגפן זאנג (‪ )Zhang‬ןשיאוג'ון‬ ‫בע באדריכלות הוא נושא רחב היקף‪ ,‬ותכופות אדריכליםבצמקום בית ספר‬
‫את גישתו העיצובית בבית הספר‬ ‫בו (‪ )Bu‬מבנה שהם מכנים "גן עדן של‬
‫התיכון שתכנן במלבורן‪ ,‬אוסטרליה‬ ‫צבעים"‪" .‬עיצבנו את הבניין כמו עוגייה‬ ‫מעדיפים שלא להתעמק בו‪ .‬לעתים הם בוחרים להימנע‬
‫ביער הבטון של העיר המודרנית"‪ ,‬הם‬ ‫לחלוטין משימוש בצבע ולעתים הוא יהיה החלק העיקרי‬
‫(ביצוע‪ .)2015 :‬האדריכלים קיוו‬ ‫מסבירים את הפרשנות שלהם למבנה –‬ ‫בעיצוב‪ ,‬אך גם במקרים כאלה ניכר שחסרה חשיבה מעמיקה‬
‫להעביר מסר מופשט לדור העתיד‪,‬‬ ‫בית ספר שממוקם בלבה של שכונה גדולה‬ ‫על שימוש מושכל בצבע‪ ,‬על השפעותיו המורכבות‪ ,‬על צורת השימוש‬
‫ולפיו החברה שאנו חיים בה מורכבת‬ ‫מלאה בנייני מגורים גדולים ואפורים‪.‬‬ ‫בו‪ ,‬על הגוונים וכן הלאה‪ .‬נציג כאן חמישה בתי ספר מן העולם שנבנו‬
‫מריבוי תרבויות‪ ,‬צבעים וסוגי אישיות‪,‬‬ ‫"רצינו לבנות משהו בלתי נשכח"‪.‬‬ ‫במהלך השנתיים האחרונות ועשו שימוש בולט בצבע‪ :‬בחזיתות‪ ,‬בגגות‪,‬‬
‫"פרח ג'ונגל טרי" כך מתארים‬
‫ולכולם יש מקום וזכות קיום‪.‬‬ ‫האדריכלים העומדים בראש המשרד‬ ‫בתקרות‪ ,‬בקירות הפנימיים‪ ,‬במדרגות ובריהוט‪ .‬בתי הספר האלה‬
‫העץ הוא חומר הבנייה העיקרי בבניין בית הספר‬ ‫עם השם המאתגר ‪ 2>1+1‬את בית‬ ‫מצטלמים נהדר‪ ,‬חיוניים בחזותם וחד־פעמיים בעיצובם‪.‬‬
‫היסודי פייר פרה באיל־דה־פראנס‪ ,‬צרפת (ביצוע‪:‬‬ ‫הספר היסודי החדש שנפתח במחוז‬
‫טחאינגואן (‪ )Thái Nguyên‬שבצפון‬ ‫פרופ' רחל זבה מהפקולטה לאדריכלות בטכניון חוקרת כבר שלושים‬
‫‪ ,)2017‬שתכנן משרד האדריכלים ‪Ameller, Dubois‬‬ ‫וייטנאם (ביצוע‪ .)2016 :‬באזור‬ ‫שנה את נושא הצבע במוסדות חינוך‪ .‬חלק מממצאיה מופיעים בספר‬
‫‪ .& Associés‬חזית הבניין נותרה מעץ טבעי‪ ,‬והבניין‬ ‫שמתאפיין באוכלוסייה ענייה במיוחד‬ ‫"צבע במבני חינוך‪ :‬תיאוריה ויישום" (משרד החינוך והטכניון‪.)2005 ,‬‬
‫נראה כמו אסם גדול; לעומתה בכיתות הלימוד שולב‬ ‫הסובלת מרעב תמידי נושא החינוך‬ ‫"הצבעוניות של בתי הספר"‪ ,‬היא אומרת‪" ,‬דומה מאוד לצבעוניות‬
‫הוא אתגר קשה לפתרון‪ .‬המבנים‬
‫צבע עז‪ .‬הקירות נותרו לבנים‪ ,‬אך הרצפה‪ ,‬הריהוט‬ ‫החדשים והפיתוח הסביבתי מחליפים‬ ‫שאפשר למצוא בסופרמרקט או בחנות צעצועים"‪ .‬לדבריה בית ספר צריך‬
‫וגופי התאורה נצבעו כולם בצבעי צהוב וכתום‪.‬‬ ‫את הצריפים הישנים שעמדו כאן‬ ‫להיות מעוצב בטעם טוב ולהתאים לסביבה‪ ,‬ואילו הצבעוניות שנעשה‬
‫שקועים בבוץ רוב השנה ולא התאימו‬ ‫בה שימוש מאז אמצע המאה שעברה נועדה בעיקר למשוך תשומת לב‬
‫בתמונה משמאל הכיתה נראית רגועה‪ ,‬נאה ומזמינה‪,‬‬ ‫לאקלים המקומי‪.‬‬ ‫ולסייע בשיווק‪ .‬הצבעוניות שנוצרת ממניעים כאלה היא כמו איפור‪,‬‬
‫אך סביר להניח שברגע שייכנסו התלמידים והמורה‬ ‫"לפעמים היא אמנם מוסיפה לגאוות היחידה‪ ,‬אבל היה מספיק לעשות‬
‫תתלה על הקירות את הפלקטים – האלגנטיות תפנה‬ ‫סמל‪ .‬כפי שלא יעלה על הדעת להוסיף בטון במקום שלא צריך‪ ,‬כך‬ ‫האדריכל דומיניק קולון משתמש בקביעות בצבע‬
‫צריך להתמודד גם עם צבע‪ .‬הוא חומר בנייה לכל דבר"‪ .‬בטכניון‪ ,‬שם‬ ‫כמרכיב מרכזי במבנים שהוא מתכנן‪ .‬בבית הספר‬
‫את מקומה לרעש ויזואלי‪.‬‬ ‫היא מנחה את דור העתיד של האדריכלים‪ ,‬היא מנסה לענות על שאלה‬ ‫היסודי אנדרה מרלו בעיר מונפלייה שבדרום צרפת‬
‫לכאורה פשוטה‪ :‬כיצד לצבוע אובייקטים‪ .‬זבה חקרה את רמת ההישגים‬ ‫(ביצוע‪ )2015 :‬בולטים שני צבעים‪ :‬כחול וורוד‪ ,‬הצבעים‬
‫של ילדים בסביבות בעלות רמות צבעוניות משתנות והגיעה למסקנה‬ ‫הייצוגיים לבנים ולבנות‪ .‬השימוש בצבע טוטלי‪ ,‬תופס‬
‫שצבעוניות מסוימת היא כמו רעש רקע – מסיחה את הדעת‪ ,‬פוגעת‬
‫ביכולת הריכוז ומעלה את סף הרגישות‪" .‬כל עוד איבריהם של הילדים‬ ‫את המרחב כולו ונותן תחושה של מקום ייחודי‪.‬‬
‫רכים ופתוחים להסתגלות לעולם הפיזי‪ ,‬כל עוד חושיהם אינם כפופים‬
‫עדיין לאשליות – זה הזמן לאמן חושים אלה לתפקודם הראוי"‪ ,‬מצטטת‬

‫זבה את הצייר אנרי רוסו בסיום ספרה‪" .‬זה הזמן ללמד אותם להיות ערים‬
‫ליחסים הרגישים שבין הדברים"‪.‬‬

‫‪97‬‬ ‫הד בינל אומי מורה ממקום אחר חנן מסר‬ ‫הד החינוך יולי ‪2017‬‬ ‫‪96‬‬

‫הספר הבינלאומיים ‪ −‬או למערכת החינוך‬ ‫לאחר שהשלמתי את הלימודים הייתי מחנך‬ ‫משכורת‪ :‬אני מעדיף שלא לגלות‪ ,‬אבל‬
‫של המדינה‪ ,‬במקרה זה של אוסטריה‪ .‬באופן‬ ‫חברתי בכפר לילדים עם צרכים מיוחדים‬ ‫המשכורות דומות בכל שלוחות בית הספר‬
‫למשך כמה שנים ולאחר מכן שיניתי כיוון‬
‫כללי הכנת הדור הצעיר לעתיד בעולם‬ ‫להוראה‪ .‬העיסוק החברתי־טיפולי על‬ ‫הבינלאומי ברחבי העולם‪ ,‬והן גבוהות‬
‫המשתנה במהירות עצומה היא בעיניי‬ ‫צדדיו השונים עדיין חשוב לי מאוד‬ ‫משכר המורים בבתי הספר האחרים באותה‬
‫האתגר המרכזי העומד לפנינו‪ .‬אנו חייבים‬ ‫בעבודתי‪.‬‬
‫בצורה כלשהי להחליט אילו מיומנויות‬ ‫אוהב בעבודה‪ :‬הייתי רוצה לענות על‬ ‫מדינה‪.‬‬
‫השאלה הזאת בתיאור של מהלך יום‬ ‫גיל התלמידים‪ :‬בני עשר עד ‪.17‬‬
‫ואיזה סוג של ידע הכרחי לדור הזה‪.‬‬ ‫שגרתי‪ .‬בכל בוקר בדרכי לעבודה אני‬ ‫מספר התלמידים בכיתה‪ :‬מקסימום ‪16‬‬
‫מקומה של הפוליטיקה בכיתה‪:‬‬ ‫רואה המוני אנשים מתוחים ולחוצים‪,‬‬
‫חלקם עייפים‪ ,‬אחרים כועסים‪ .‬זה מדכדך‪.‬‬ ‫תלמידים‪ .‬בדרך כלל פחות‪.‬‬
‫האירועים היומיומיים‪ ,‬כולל פוליטיקה‬ ‫אבל ברגע שאני נכנס לבית הספר ואני‬ ‫שעות הוראה בשבוע‪ :‬עשרים שעות‬
‫כמובן‪ ,‬הם חלק מתכנית הלימודים‪,‬‬ ‫מוקף במאות תלמידים מלאי שמחה‪ ,‬צחוק‬
‫שבועיות‪.‬‬
‫אבל לא חלק משמעותי מאוד בהוראת‬ ‫ואנרגיה‪ ,‬הכול נעלם‪ .‬האווירה מלאת החיים‬ ‫ותק בהוראה‪ :‬עשר שנים‪.‬‬
‫שפות‪ .‬אני משתדל להימנע מלהביע את‬ ‫והאופטימיות‪ ,‬ההרגשה שיש תקווה בהווה‬ ‫מקצועות‪ :‬גרמנית כשפה זרה ותאוריית‬
‫דעתי האישית‪ ,‬כיוון שדעות התלמידים‬ ‫הידע ‪ −‬נושא בסיסי והכרחי בתכנית‬
‫הלימודים של הפקולטה הבינלאומית שלנו‪.‬‬
‫חשובות יותר‪ .‬תפקידי הוא לשאול‬ ‫התלמידים מתבקשים לשקף את מהות‬
‫שאלות‪ ,‬להוביל שיחות ולעודד ביקורת‪,‬‬ ‫הידע‪ ,‬להבין כיצד נוצר ידע בתחומים‬
‫שונים וכיצד אנו מכירים את הנושא שאנו‬
‫הידע המגבש את‬
‫הדעה מעניין יותר‬ ‫טוענים שאנו יודעים‪.‬‬
‫התחייבויות נוספות‪ :‬יש לי תפקיד שנקרא‬
‫מהדעה עצמה‬
‫״מנהיג כיתה״‪ ,‬ואני נושא באחריות‬
‫כריסטוף הלרר‪ ,‬בן ‪,42‬‬ ‫לרווחה האקדמית של כל התלמידים‬
‫מלמד בבית הספר הבינלאומי בווינה‪ ,‬אוסטריה‬ ‫בשנת הלימודים האחרונה‪ .‬מדובר בכ־‪130‬‬
‫תלמידים משבע כיתות לימוד שונות‪.‬‬
‫צועדים בדרך ארוכה לאינטגרציה‬ ‫של זרם מסוים או גישה חינוכית‬ ‫קוויזלט‪ ,‬מ ּודל‪ ,‬גוגל כיתה ועוד‪ .‬התלמידים‬ ‫אבל בדרך תרבותית ורגישה ומכובדת‪.‬‬ ‫ובעתיד‪ ,‬גורמים לי מיד להרגיש בר מזל‪.‬‬ ‫התנאים בכיתות‪ :‬כל מורה בבית ספרנו‬
‫טכנולוגית‪ .‬לדעתי אנו עומדים לראות‬ ‫אלטרנטיבית‪.‬‬ ‫״נפגשים״ און־ליין בזמן הלימודים וגם‬ ‫רוב הזמן הדעות פחות מעניינות מהדרך‬ ‫זכות גדולה נפלה בחלקי להיות שותף לכל‬ ‫מצויד במחשב נייד‪ .‬מהשנה הבאה כל‬
‫כיתות עם משתתפים מכל רחבי העולם‬ ‫שבה התלמידים מחזקים או סותרים דעות‬ ‫תלמידי התיכון והכיתות העליונות ביסודי‬
‫הלומדים מפי מומחים המציגים נושאים‬ ‫חינוך חינם‪ :‬בבתי הספר הציבוריים‬ ‫לאחר מכן‪ .‬אנחנו לא אוספים מהתלמידים‬ ‫שונות‪ .‬הידע המגבש את הדעה מעניין יותר‬ ‫זה‪.‬‬ ‫יצוידו גם הם במחשב נייד‪ .‬בכל הכיתות‬
‫בצורת הרצאות טד‪ .‬בבית ספרי אנחנו‬ ‫באוסטריה החינוך ניתן בחינם‪ .‬בבתי‬ ‫טלפונים ניידים בתחילת כל שיעור‪ ,‬אבל‬ ‫שונא בעבודה‪ :‬לשנוא זו מילה חזקה מדי‪.‬‬ ‫יש מקרן ולוחות אינטראקטיביים‪ .‬אין‬
‫מתכננים פרויקטים עם תלמידים מכל‬ ‫הספר הפרטיים הוא כמובן כרוך בתשלום‪,‬‬ ‫מהדעה עצמה‪.‬‬ ‫כמו בכל עבודה יש דברים פחות מעודדים‬ ‫צורת ישיבה קבועה בכיתות‪ .‬המורה‪ ,‬לפי‬
‫העולם‪ .‬למרות כל ההתקדמות הטכנולוגית‪,‬‬ ‫המתחיל ממאות אירו לחודש ומגיע עד‬ ‫ברור שהשימוש בהם בשיעור מותר רק‬ ‫סמים‪ :‬יש אצלנו הרבה פעילויות מנע‬ ‫שיקול דעתו‪ ,‬מחליט על כך על פי צרכיו‬
‫אני מאמין שבתי הספר יחזרו לעט ולנייר‪.‬‬ ‫כאלף אירו לחודש‪ ,‬שזה בערך התעריף‬ ‫בהוראה מפורשת של המורה‪.‬‬ ‫שמטרתן לחזק את התלמידים ולהעשיר את‬ ‫ויש דברים מ ְפרים ומעוררי השראה‪.‬‬
‫בבית הספר הבינלאומי שאני מלמד בו‪.‬‬ ‫הידע ויכולות ההתמודדות שלהם בנושא‪.‬‬ ‫לעתים תיקון עבודות או קריאה והכנת‬ ‫והעדפותיו‪.‬‬
‫אבל אולי לא‪...‬‬ ‫שינויים לאורך הקריירה‪ :‬אני מרגיש‬ ‫אלימות‪ :‬לא קיימת בעיה כזאת אצלנו‪ .‬אנו‬ ‫אם אנחנו מזהים תלמיד עם בעיית סמים‪,‬‬ ‫״ניירת״ יכולים לעייף ולשעמם‪ ,‬אבל אני‬ ‫חופשות‪ :‬לפי תקנות בית הספר הבינלאומי‬
‫אנקדוטה‪ :‬בשיעורי היסטוריה שעסקו‬ ‫שההורים מעורבים יותר בנעשה בבית‬ ‫מעודדים כל אחד להביע את דעתו ללא‬ ‫תפקידי הוא לעזור ולתמוך בו בשיתוף‬ ‫שמח לומר בלב שלם שאינני שונא דבר‬
‫במאה התשע־עשרה עודד המורה תלמידים‬ ‫הספר‪ .‬הם מעודכנים יותר‪ ,‬יש להם דעות‬ ‫חשש‪ ,‬בצורה מכובדת ובדרך דמוקרטית‬ ‫ההורים וגורמי הרווחה המתאימים‪ .‬החוק‬ ‫יש לנו ‪ 176‬ימי לימודים וחמישה ימי‬
‫להביא לכיתה חפצים מביתם הקשורים‬ ‫ברורות והם מוכנים לשתף את דעתם‪ .‬יש‬ ‫ולא אלימה‪ .‬איננו מאפשרים כל סטייה‪,‬‬ ‫באוסטריה מגדיר בעיית סמים לא כפשע‬ ‫בעבודתי‪.‬‬ ‫עבודה בשבוע‪ .‬לקבוצת ״מנהיגי הכיתות״‬
‫לנושא‪ .‬תלמיד שאביו מחזיק אוסף היסטורי‬ ‫לזה צדדים חיוביים ושליליים כמובן‪ .‬אני‬ ‫קטנה כגדולה‪ ,‬מדרך זו‪ .‬התוצאה היא‬ ‫אלא כמחלה‪ ,‬ואני תומך בלב שלם בגישה‬ ‫היחס למורים‪ :‬יש יחסי כבוד והערכה בין‬ ‫יש עוד שישה ימי עבודה נוספים במכלול‬
‫של כלי נשק בביתו הביא לשיעור שעסק‬ ‫גם רואה עלייה במספר התלמידים שיש‬ ‫שהתלמידים אינם מרגישים כל צורך‬ ‫מורים להורים‪ .‬ארגון ההורים מאוד מעורב‬
‫בקרבות היסטוריים של התקופה אקדח‪ .‬רגע‬ ‫להם בעיות למידה ובעיות פסיכולוגיות‪.‬‬ ‫להתבטא באלימות‪.‬‬ ‫זו‪.‬‬ ‫באירועים השונים ובתכניות החברתיות של‬ ‫השנתי‪.‬‬
‫מצמית של דומייה ופחד עטף את הכיתה‬ ‫סדר יום‪ :‬בבוקר התלמידים נפגשים‬ ‫בית הספר‪ .‬שיתוף הפעולה הטוב יוצר מעין‬ ‫השתלמויות‪ :‬כל מורי הרשת משתתפים‬
‫כשהאקדח הוצג בהפתעה‪ .‬היה לי העונג‬ ‫אני חושב שזה נובע ממודעות יתר‬ ‫חינוך פרטי לעומת ציבורי‪ :‬באוסטריה רק‬ ‫בכיתת האם שלהם למפגש קצר של שבע‬ ‫בקורסים להתפתחות מקצועית‪ .‬למורים‬
‫להתקשר לאב ולבקשו לאסוף את הפריט‬ ‫של המערכת‪ ,‬המזהה במהירות את‬ ‫כעשרה אחוזים מהתלמידים לומדים בבתי‬ ‫דקות לבדיקת נוכחות‪ ,‬סקירת תכניות‬ ‫משפחה אחת גדולה ובית שני לאנשים‬ ‫יש תקציב שנתי המאפשר להם להתמקד‬
‫ההיסטורי מהכיתה‪ .‬האב היה מודאג מאוד‬ ‫הסימפטומים‪ ,‬אולם ייתכן שזה קשור‬ ‫ספר פרטיים‪ .‬המערכת הציבורית נחשבת‬ ‫הימים הקרובים והגדרת משימות וזמנים‪,‬‬ ‫שנמצאים הרחק מביתם ומולדתם‪ ,‬שהרי‬
‫בנוגע לגורל אקדחו‪ .‬השיפוט הלקוי של בנו‬ ‫גם לעובדה שהדור הצעיר מתמודד עם‬ ‫למוצלחת‪ ,‬אבל היא עדיין זקוקה לשיפור‪.‬‬ ‫מדובר בעיקר במורים ובמשפחות שמגיעים‬ ‫בצורה עצמאית בקורסים לפי בחירתם‪.‬‬
‫לא הטריד אותו כלל‪ .‬אני חושב שזה היה‬ ‫ציפיות גבוהות מאוד מצד ההורים ומסביבה‬ ‫בערים‪ ,‬בשל אחוזי ההגירה הגבוהים ובעיות‬ ‫ומשם מתפזרים לכיתות‪.‬‬ ‫המורים צריכים ללמוד גם קורסים‬
‫אקדח יקר מאוד‪ .‬‬ ‫טכנולוגיה‪ :‬בכיתות אנו משתמשים‬ ‫לשנים אחדות‪.‬‬
‫מלחיצה‪.‬‬ ‫השפה והאינטגרציה‪ ,‬שיעור התלמידים‬ ‫באפליקציות לימוד שונות‪ .‬למשל‪:‬‬ ‫בעיות במערכת החינוך‪ :‬השאלה היא‬ ‫המתאימים לתכניות הלימוד השונות‪.‬‬
‫העתיד‪ :‬שאלה קשה‪ .‬אני מאמין שאנו‬ ‫בבתי הספר הפרטיים עומד על כעשרים‬ ‫כמובן לאיזו מערכת חינוך מתייחסים‪ ,‬לזו‬ ‫מדוע בחרת בהוראה ? לאחר שמילאתי‬
‫אחוז‪ .‬רוב בתי הספר הפרטיים הם בעלי גוון‬ ‫של בית הספר שאני מלמד בו ‪ −‬רשת בתי‬
‫ברור מאוד של רב־תרבותיות‪ ,‬דומיננטיות‬ ‫את חובתי האזרחית והייתי איש צוות‬
‫באמבולנס‪ ,‬התחלתי ללמוד רפואה‪ .‬מהר‬
‫מאוד מצאתי את עצמי מבודד מהחברה‬

‫ומהחיים וביליתי שעות על גבי שעות‬
‫בחדרי לימוד‪ .‬אני לא נגד לימודים קשים‪,‬‬

‫אבל הרגשתי שאני מחמיץ משהו בחיי‪.‬‬
‫בחופשת הקיץ הראשונה שלי התקבלתי‬

‫לעבודת הדרכה בקייטנה‪ ,‬ומיד ידעתי‬
‫שמצאתי את ייעודי בחיים ‪ −‬ללמד‬

‫ולעבוד עם ילדים ונוער‪ .‬החלפתי קורסים‬
‫באוניברסיטה ולא התחרטתי על השינוי‪.‬‬

‫עמותת המורים לקידום ההוראה והחינוך‬ ‫הד החינוך יולי ‪2017‬‬ ‫‪98‬‬
‫מיסודה של הסתדרות המורים ע‪.‬ר‪.‬‬

‫פעולות עיון ותרבות‬ ‫הפתיל הקצר של פרופסור יזהר אופלטקה‬
‫בבתי מלון‬
‫צבעים לחיים‬ ‫מבט חדש‬
‫מפגשים בגוון אחר‬ ‫על אופק חדש‬
‫סדנאות ארגז כלים‬ ‫קיץ‬
‫בעקבות מחקר מתמשך על הסכם אופק חדש קובע יזהר אופלטקה כי‬
‫סיורים לימודיים‬ ‫(יולי‪-‬אוגוסט)‬ ‫לרבים מן המורים נטייה להאשים את ההסכם בכל תחלואי המערכת‪.‬‬
‫וספטמבר ‪2017‬‬
‫עיון בעובדות מלמד כי רבות מהמהפכות החיוביות שמתרחשות‬
‫בואו לממש חווית קיץ‬ ‫במערכת החינוך לידתן באופק חדש‪ ,‬וזו רק תחילת הדרך‬
‫ההרשמה בעיצומה‬
‫המקומות אוזלים!‬ ‫הפדגוגי בעבודת המורה ואובדן האוטונומיה המקצועית שלו? כאשר‬ ‫שנה האחרונה חקרתי את הסכם אופק חדש לעומקוב‬
‫המורים מוצאים את עצמם נדרשים לעמוד בסטנדרטים כאלה ואחרים‬
‫ההרשמה באתר האינטרנט ‪www.itu.org.il‬‬ ‫שאינם מתאימים לתלמידיהם או לדווח על כל פגישה שקיימו הם‬ ‫ולרוחבו‪ .‬מתחילת המחקר ניכר שהמורים אינם יודעים‬
‫מרכז ההזמנות ‪( *2344‬שלוחה ‪ )3‬בין השעות ‪17:00-09:00‬‬ ‫מה שינה ההסכם בחייהם ומה לא‪ ,‬והם נוטים להאשים את‬
‫אינם מתעניינים בחיפוש אשמים‪ ,‬ובצדק‪.‬‬ ‫התכנית בכל צרותיה של מערכת החינוך‪ .‬בין המשתתפים‬
‫משרד החינוך חייב להבין כי המשך משטר הבחינות המשוות‪,‬‬ ‫היו שדימו אותה לתמנון ששולח זרועות לכיוונים שונים ואמרו שהם‬
‫הסטנדרטים ודרישות הדיווח הבלתי פוסקות יוביל לפרישתם של‬ ‫אינם יודעים מה מבין התקנות והנהלים שהוכנסו למערכת החינוך‬
‫מורים טובים רבים ממערכת החינוך‪ .‬עליו להפחית דרמטית את עומס‬ ‫בשנים האחרונות קשור לאופק חדש‪ .‬משפטים כגון "נראה שיש עוד‬
‫המטלות המנהלתיות המיותרות שהושתו על מורים בארץ בעשור‬ ‫הרבה דברים שקשורים באופק חדש אבל אנחנו לא יודעות מהם";‬
‫"אנחנו לא יודעות מה שייך לאופק חדש ומה לא" נשמעו בקבוצות‬
‫האחרון‪.‬‬
‫ברגע שאופק חדש מואשם באשמה לא לו מפסיד ציבור המורים‬ ‫המיקוד‪.‬‬
‫פעמיים‪ :‬פעם אחת על שאינו יודע לזהות את‬ ‫בין המורים היו שטענו שבגלל אופק חדש הם‬
‫התועלת שצמחה מאופק חדש ולעשות בה שימוש‬ ‫עמוסים מאוד ועובדים מעבר לשעות העבודה‬
‫אפקטיבי ופעם שנייה על שאינו יודע לזהות את‬ ‫הפורמליות בבית הספר‪ .‬אחרים טענו שכל הדוחות‬
‫חולשותיו של אופק חדש עצמו ולחתור לשיפורו‪.‬‬ ‫שעליהם למלא נובעים מאופק חדש‪ .‬אחת הגננות‬
‫עיינו בדוגמה הבאה‪ :‬השעה הפרטנית‪ ,‬שהיא‬ ‫אמרה‪" :‬החלטתי שאני לא מתעדת‪ ,‬כי יותר חשוב‬
‫ההבטחה הפדגוגית המשמעותית ביותר במערכת‬ ‫לי שהילדים יחזרו הביתה בשלום‪ .‬אופק חדש וכל‬
‫החינוך בשנים האחרונות – תוצר של הסכם אופק‬
‫חדש‪ ,‬חייבת להיות גולת הכותרת של מערכת‬ ‫השטויות של המפקחת שלי פחות חשובים"‪.‬‬
‫החינוך‪ .‬שעה זו תורמת להעצמתם של תלמידים‪,‬‬ ‫טעות בידה‪ .‬הסכם אופק חדש לא קבע כלל שעל‬
‫לחיזוק הקשר הרגשי בינם לבין המורה ולמיקוד‬
‫ברור יותר של תהליכי ההוראה‪ .‬ואולם יש מקרים רבים שבהם‬ ‫מורים לתעד את עבודתם‪.‬‬
‫מנהלים מעדיפים להשתמש במורים למילוי מקום על חשבון ההוראה‬ ‫לצד הזכות‪ ,‬מעצבי אופק חדש נתפסים כמי‬
‫הפרטנית שלהם ויש מורים שאינם יודעים מה בעצם עושים בשעה‬ ‫שהשיקו את רעיון השעה הפרטנית‪ ,‬הגבילו את שעות העבודה של‬
‫הפרטנית‪ .‬חבלי לידה אלה מחייבים טיפול ותיקון‪ ,‬אבל במסגרת‬ ‫המורים ותרמו להעלאה ניכרת בשכרם‪ .‬לצד החובה‪ ,‬אותם גורמים‬
‫עצמם מואשמים בכישלונות רבים של מערכת החינוך‪ ,‬החל במבחנים‬
‫אופק חדש‪ .‬לא במקומו‪.‬‬ ‫הבינלאומיים וכלה באותה קדחת דיווחים בלתי פוסקת‪.‬‬
‫עניין אחר‪ ,‬חשוב לא פחות‪ :‬מערך ההשתלמויות ודרגות השכר‪,‬‬ ‫מלאכת הדיווח הסיזיפית שנפלה על כתפיהם של מנהלים‪,‬‬
‫שהיה אמור להוביל להתמקצעות של המורים ולאפיונם כמומחים‬ ‫מורים וגננים איננה תוצאה של אופק חדש‪ ,‬אלא של החלטות שונות‬
‫בפדגוגיה‪ ,‬מחייב בחינה נוספת ושיפור גדול‪ .‬אבל אופק חדש הוא‬ ‫שהתקבלו במשרד החינוך בשנים האחרונות בשל אמונת הכזב‬
‫המסגרת שמאפשרת זאת‪ .‬אם נהרוס את הפיגומים‪ ,‬כיצד נשפץ את‬ ‫שאחריותיות (אחריות דיווח) תשפר במידה ניכרת את מערכת החינוך‬
‫הבניין? ‪‬‬
‫ואת הישגי התלמידים הישראלים‪.‬‬
‫למה זה חשוב? מה אכפת לנו מי נושא באחריות לאובדן המרכיב‬


Click to View FlipBook Version